newspaper israel-kurd-no-2 israel

מסורת האריגה היהודית בכורדיסתאן נמשכת

דיווח מיוחד מהאוטונומיה הכורדית בעיראק • עמ' 7

אנא כורדיעיתון הארגון הארצי של יהודי כורדיסתאן בישראל

מייסודו של חביב שמעוני

גם בפייסבוק!

בשיתוף

גליון מס' 2, ניסן תשע"א, אפריל 2011

ISRAEL-KURDישראל-כורד

פסח שמח וכשרמאחל לקוראי העיתון כורדיסתאן בישראל הארגון הארצי של יהודי

מרדכי יונה חוזר אל המקורות:כך חגגו את הפסח בכורדיסתאן • עמ' 4

בקרוב בערוץ 98: שידוריהעדה הכורדית • עמ' 3

נפרדים מיוסף שילוחוששון עדקי • עמ' 5

2

אחי בני העדה הכורדית,

הגיליון את לכם להגיש מתכבד אני הארגון עיתון כורדי", "אנא של השני

הארצי של יהודי כורדיסתאן בישראל.

מאמצנו כי לעדכן שמח אני ראשית להנצחת פועלו של מייסד הארגון, ח"כ ירושלים עיריית מועצת וחבר לשעבר עלינו פרי. נשאו ז"ל, שמעוני חביב העירונית ועדת השמות ליו"ר להודות בירושלים מר שמשון ניר ולשופט יעקב טירקל אשר אישרו את הנצחת פועלו של שמעוני על ידי קריאת רחבת הכניסה לפארק גן סאקר שמול שכונת הכורדים על שמו. השכונה הוקמה לפני קום המדינה על ידי בני העדה, ושמעוני גדל

ופעל מתוכה.

ידוע כי חלקם של עולי כורדיסתאן בבניין הארץ גדול. יוזמה חדשה שאנו מקדמים יחד עם יו"ר ארגון הקבלנים בירושלים הפקת היא גורדו ואילן בראשי כושי והקבלנים לוי שמוליק שרוצים קבלנים הכורדית. העדה בני הקבלנים על סרט להשתתף בסרט מוזמנים לשלוח אלינו את פרטי ההתקשרות איתם במייל, ולספר בקצרה על מפעלם. אנו נשמח גם לקבל

פניות מקבלנים שמעוניינים לסייע במימון הפקת הסרט.

בימים אלו אנו עמלים על איסוף חומרים חדשים לכרך ח' של "ספר ההתחדשות". אנו קוראים לכל מי שיש ברשותו חומרים כתובים ומצולמים, לפנות אלינו באמצעות המייל ולהציע לנו סיפורים ייחודיים שירכיבו יחד את תמונות ההיסטוריה שלנו

בחבל כורדיסתאן ובישראל.

במטרה לשמר את השפה הכורדית על ניביה הרבים, אנו נפתח בקרוב שלושה קורסי שפה: כורדית גרמנז'ית, המדוברת כיום בה אותנטית כורדית אברהם, ניסים בהנחיית בכורדיסתאן ומדוהוק בהנחיית כורדיסתאן העיראקית מזאכו יוצאי דיברו מורה. מחפשים אנו לה האיראני בניב וכורדית יונה, מרדכי אלינו לפנות מוזמנים האיראני הניב את ללמד המעוניינים

ולהציע את עצמם לתפקיד.

הכורדית העדה בית הקמת התקדמות על לעדכן ברצוני ציבור מבני על האחראי נון, בן ארהל'ה מר בירושלים. בעיריית ירושלים נתן את תמיכתו לפרויקט. בקרוב תתקיים הוציא מנת על העיר ראש עם העדה נכבדי של פגישה בית הקודם, בגיליון שדיווחנו כפי לפועל. הפרויקט את מוזיאון אירועים, אולם אותנטי, כנסת בית יכלול העדה

ומכון מחקר.

הארגון רואה בחינוך והשכלה ערכים ראשונים במעלה. בשנה לא השנה לצערנו, לסטודנטים. מלגות 40 חילקנו שעברה הצלחנו לגייס תרומות לקרן המלגות שלנו. אני קורא לנדבנים למטרה ביד רחבה שהשכלת הצעירים חשובה להם לתרום ראויה זו. אני פונה בקריאה דומה גם למעוניינים להנציח את בית להקמת חסות מתן באמצעות ויקיריהם הוריהם שם העדה, להפקת העיתון, לאחזקת אתר האינטרנט ולמפעלים

הנוספים של הארגון.

בשעה טובה הצליחה הנהלת הארגון בראשותי לתקן ליקויים העמותה כיום הקודמת. מההנהלה כירושה שקיבלנו רבים תרומה שכל כך ,46 ובטופס תקין מינהל באישור מצוידת

שתבחרו להעניק מוכרת במס.

לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, אנחנו מעוניינים להנציח את הנופלים בני העדה הכורדית. לשם כך דרושים לנו מתנדבים מכל הארץ שירכזו את שמות הנופלים לדף הנצחה

באתר האינטרנט שלנו.

בשעות כתיבת שורות אלו נמצאים יישובי דרום הארץ ביניהם יישובים של בני העדה הכורדית תחת מתקפת טילים מעזה.

כולי תקווה כי במהרה יחזור השקט לגבולנו.

אנו רוצים להאמין כי תפילות חג החירות שבא עלינו לטובה יסייעו בהשבת החייל החטוף גלעד שליט, הכלוא בבור חשוך שכולנו הריק הכסא את ימלא והוא משפחתו לחיק בעזה,

נשאיר לכבודו בשולחן הסדר.

שפועלים הארצי הארגון הנהלת חברי לכל תודה ולסיום, בהתנדבות לשימור מורשתנו המיוחדת.

חג שמח וכשר,יהודה בן יוסף – יו"ר הארגון הארצישל יהודי כורדיסתאן בישראל

דבר היו"ר

מו"ל: הארגון הארצי של יהודי כורדיסתאן בישראליו"ר הארגון: יהודה בן יוסף

עורך: מוטי אלמליחליווי מחקרי: מרדכי יונה

עיצוב גראפי: רחלי יפת – סטודיו סמיילכתובת: רח' אגריפס 111 (בית עיני) ירושלים

טלפקס: [email protected] :מייל

www.kurdishjewry.org.il :אתרקבוצת הפייסבוק: "אנא כורדי" – הארגון הארצי של יהודי

כורדיסתאן בישראל

"השנה לא הצלחנו לגייס תרומות לקרן המלגות. אני קורא לנדבנים שהשכלת הצעירים חשובה להם

לתרום ביד רחבה למטרה ראויה זו"

במטרה לשמר את השפה הכורדית על ניביה הרבים, אנו נפתח בקרוב שלושה קורסי שפה: כורדית גרמנז'ית, כורדית

אותנטית וכורדית בניב האיראני

3

חדשות

בקרוב בטלוויזיה: ערוץ העדה הכורדיתהתוכניות יעלו לשידור בערוץ 98. חמי יצחקי, רכז הטלוויזיה הקהילתית בארגון: אנחנו מחפשים

מתנדבים שיספקו לנו חומר מצולם באיכות טובה, וצלמים מתנדבים מכל הארץ שיגיעו לאירועים ויתעדו אותם. התוכנית הראשונה תשודר כבר בשבועות הקרובים

בשבועות הקרובים יעלו לשידור בערוץ 98 "מכאן – הטלוויזיה של הציבור" תוכניות בהפקת הטלוויזיה הקהילתית של העדה הכורדית. הארגון הארצי של יהודי כורדיסתאן בישראל פעל יצלם שיפיק, טלוויזיה צוות להקמת האחרונים בחודשים

ויערוך תוכניות עבור הערוץ.שינחה יצחקי חמי ירכז הקהילתית הטלוויזיה פעילות את הוא יצחקי התוכניות. עורך וישמש המתנדבים צוותי את מתופף דולה, חלילן זורנה, צלם ועורך מקצועי, שמוכר מאוד אליו באינטרנט, (youtube) יו-טיוב באתר פעילותו בזכות הוא מעלה סרטונים רבים מאירועי העדה הכורדית בישראל

שזוכים לתגובות מגולשים מהארץ ומהעולם.שיספקו הקהילתית לטלוויזיה מתנדבים מחפשים "אנחנו אומר טובה", באיכות הכורדית העדה על מצולם חומר לנו יצחקי. "כמו כן, אנחנו צריכים צלמים מתנדבים מכל הארץ שיגיעו לאירועים ויתעדו אותם, ואנשי צוות מתנדבים שיעלו רעיונות לראיונות עם אנשים שונים ויסייעו בהפקה. המטרה שלנו היא לתעד וליצור ארכיון מצולם שישמר את הפולקלור

הכורדי לטובת הדורות הבאים".התכנית הראשונה שתעלה בשבועות הקרובים תכלול ראיון עם יהודה בן יוסף, יו"ר הארגון הארצי של יהודי כורדיסתאן הקהילתית, הטלוויזיה שידורי מטרות על שיספר בישראל, כתבות בתוכנית: עוד ועוד. הקרובה לשנה הארגון תוכניות חגיגות ביניהם החולפת השנה של התרבות אירועי על

הסהרנה, מסיבות חנוכה ופורים, התערוכה הנודדת ועוד. על זמני השידור תוכלו להתעדכן באתר האינטרנט של הארגון.

מעוניינים להתנדב בטלוויזיה הקהילתית? צרו קשר עם חמי יצחקי באמצעות המייל: [email protected] או באמצעות

הטלפון: 050-7421467

התוכנית הראשונה תעלה בשבועות הקרובים. הטלוויזיה הקהילתית

הארגון הארצי של יהודי כורדיסתאן בישראליו"ר: יהודה בן יוסף. חברי ההנהלה: מרדכי יונה, דרויש מרדכי, מאיר עזרא, אסי זקן, בני כהן, ברוך לוי, עזיז לוי, יעקב לוי, ארז קלימי, אהובה סיידוף, מנשה זקן, הרב שבתאי שזו, רוני לוי, דוד מזרחי, אלי שמעוני, גיורא ראובן, נפתלי יוסף, יעקב יעקב, חיים סמי, אברהם סימן טוב. חברי הארגון: אקרם ברזני, מרדכי מרדכי, זהבה כהן, דורון און, יפת ימיני, כרמי אברהם, יניב עובדיה, עוזי בראשי, שלגית

אליהו. ועדת ביקורת: רחמים כהן, ראובן מרדכי

חוג פיוטים בנוסח העדהועדת התרבות מתכננת לפתוח בקרוב קבוצה ראשונה. יו"ר הועדה, אסי זקן: "אנחנו רוצים

שהפיוטים, שעברו מאב לבן, לא ילכו לאיבוד"

בישראל כורדיסתאן יהודי של הארצי הארגון של התרבות ועדת זקן, אסי העדה. בנוסח לפיוטים חוג בירושלים לפתוח מתכננת יו"ר ועדת התרבות מסביר: "אנחנו רוצים שפיוטים המיוחדים הללו, קוראים אנחנו לאיבוד. ילכו לא לבן, מאב דורות במשך שעברו להצטרף הפיוטים מסורת את לשמר שרוצים צעירים לבחורים לחוג. אנחנו נפתח את הקבוצה ברגע שיהיו לנו 10 תלמידים". את

השיעורים עתיד להעביר המוזיקאי יניב עובדיה.לקהל מנת לאפשר על פיוטים ערבי הפיק השנה הארגון הארצי לטעום מהמסורת הזאת. "הפקנו השנה כמה ערבי פיוטים במספר זקן. "מאות אנשים הגיעו לאירועים הללו מקומות בארץ", מספר בהם הופיעו הפייטנים: דן זקן, עוזי שזו, רמי עובדיה ורבים אחרים. יש חשיבות רבה שבני העדה שלנו לא ישכחו את הפיוטים הללו כי עדה בלי מורשת ועבר אין לה עתיד. כמו כן, אנחנו שואפים להצמיח

דור חזנים חדש".

מוזמנים אתם הפיוטים? לחוג ולהצטרף פרטים לקבל מעוניינים לקבל פרטים אצל יניב עובדיה בטל': 054-8166626

הצטרפו לארגון הארצישל יהודי כורדיסתאן

בישראלרכשו כרטיס חבר ב-50 שקלים ותקבלו את העיתון "אנא כורדי"

בדיוור ישיר עד הבית

שלחו בקשת הצטרפות למייל: [email protected]

ואנו נחזור אליכם

ורב י

ני: י

םלו

צי

2

אחי בני העדה הכורדית,

הגיליון את לכם להגיש מתכבד אני הארגון עיתון כורדי", "אנא של השני

הארצי של יהודי כורדיסתאן בישראל.

מאמצנו כי לעדכן שמח אני ראשית להנצחת פועלו של מייסד הארגון, ח"כ ירושלים עיריית מועצת וחבר לשעבר עלינו פרי. נשאו ז"ל, שמעוני חביב העירונית ועדת השמות ליו"ר להודות בירושלים מר שמשון ניר ולשופט יעקב טירקל אשר אישרו את הנצחת פועלו של שמעוני על ידי קריאת רחבת הכניסה לפארק גן סאקר שמול שכונת הכורדים על שמו. השכונה הוקמה לפני קום המדינה על ידי בני העדה, ושמעוני גדל

ופעל מתוכה.

ידוע כי חלקם של עולי כורדיסתאן בבניין הארץ גדול. יוזמה חדשה שאנו מקדמים יחד עם יו"ר ארגון הקבלנים בירושלים הפקת היא גורדו ואילן בראשי כושי והקבלנים לוי שמוליק שרוצים קבלנים הכורדית. העדה בני הקבלנים על סרט להשתתף בסרט מוזמנים לשלוח אלינו את פרטי ההתקשרות איתם במייל, ולספר בקצרה על מפעלם. אנו נשמח גם לקבל

פניות מקבלנים שמעוניינים לסייע במימון הפקת הסרט.

בימים אלו אנו עמלים על איסוף חומרים חדשים לכרך ח' של "ספר ההתחדשות". אנו קוראים לכל מי שיש ברשותו חומרים כתובים ומצולמים, לפנות אלינו באמצעות המייל ולהציע לנו סיפורים ייחודיים שירכיבו יחד את תמונות ההיסטוריה שלנו

בחבל כורדיסתאן ובישראל.

במטרה לשמר את השפה הכורדית על ניביה הרבים, אנו נפתח בקרוב שלושה קורסי שפה: כורדית גרמנז'ית, המדוברת כיום בה אותנטית כורדית אברהם, ניסים בהנחיית בכורדיסתאן ומדוהוק בהנחיית כורדיסתאן העיראקית מזאכו יוצאי דיברו מורה. מחפשים אנו לה האיראני בניב וכורדית יונה, מרדכי אלינו לפנות מוזמנים האיראני הניב את ללמד המעוניינים

ולהציע את עצמם לתפקיד.

הכורדית העדה בית הקמת התקדמות על לעדכן ברצוני ציבור מבני על האחראי נון, בן ארהל'ה מר בירושלים. בעיריית ירושלים נתן את תמיכתו לפרויקט. בקרוב תתקיים הוציא מנת על העיר ראש עם העדה נכבדי של פגישה בית הקודם, בגיליון שדיווחנו כפי לפועל. הפרויקט את מוזיאון אירועים, אולם אותנטי, כנסת בית יכלול העדה

ומכון מחקר.

הארגון רואה בחינוך והשכלה ערכים ראשונים במעלה. בשנה לא השנה לצערנו, לסטודנטים. מלגות 40 חילקנו שעברה הצלחנו לגייס תרומות לקרן המלגות שלנו. אני קורא לנדבנים למטרה ביד רחבה שהשכלת הצעירים חשובה להם לתרום ראויה זו. אני פונה בקריאה דומה גם למעוניינים להנציח את בית להקמת חסות מתן באמצעות ויקיריהם הוריהם שם העדה, להפקת העיתון, לאחזקת אתר האינטרנט ולמפעלים

הנוספים של הארגון.

בשעה טובה הצליחה הנהלת הארגון בראשותי לתקן ליקויים העמותה כיום הקודמת. מההנהלה כירושה שקיבלנו רבים תרומה שכל כך ,46 ובטופס תקין מינהל באישור מצוידת

שתבחרו להעניק מוכרת במס.

לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, אנחנו מעוניינים להנציח את הנופלים בני העדה הכורדית. לשם כך דרושים לנו מתנדבים מכל הארץ שירכזו את שמות הנופלים לדף הנצחה

באתר האינטרנט שלנו.

בשעות כתיבת שורות אלו נמצאים יישובי דרום הארץ ביניהם יישובים של בני העדה הכורדית תחת מתקפת טילים מעזה.

כולי תקווה כי במהרה יחזור השקט לגבולנו.

אנו רוצים להאמין כי תפילות חג החירות שבא עלינו לטובה יסייעו בהשבת החייל החטוף גלעד שליט, הכלוא בבור חשוך שכולנו הריק הכסא את ימלא והוא משפחתו לחיק בעזה,

נשאיר לכבודו בשולחן הסדר.

שפועלים הארצי הארגון הנהלת חברי לכל תודה ולסיום, בהתנדבות לשימור מורשתנו המיוחדת.

חג שמח וכשר,יהודה בן יוסף – יו"ר הארגון הארצישל יהודי כורדיסתאן בישראל

דבר היו"ר

מו"ל: הארגון הארצי של יהודי כורדיסתאן בישראליו"ר הארגון: יהודה בן יוסף

עורך: מוטי אלמליחליווי מחקרי: מרדכי יונה

עיצוב גראפי: רחלי יפת – סטודיו סמיילכתובת: רח' אגריפס 111 (בית עיני) ירושלים

טלפקס: [email protected] :מייל

www.kurdishjewry.org.il :אתרקבוצת הפייסבוק: "אנא כורדי" – הארגון הארצי של יהודי

כורדיסתאן בישראל

"השנה לא הצלחנו לגייס תרומות לקרן המלגות. אני קורא לנדבנים שהשכלת הצעירים חשובה להם

לתרום ביד רחבה למטרה ראויה זו"

במטרה לשמר את השפה הכורדית על ניביה הרבים, אנו נפתח בקרוב שלושה קורסי שפה: כורדית גרמנז'ית, כורדית

אותנטית וכורדית בניב האיראני

3

חדשות

בקרוב בטלוויזיה: ערוץ העדה הכורדיתהתוכניות יעלו לשידור בערוץ 98. חמי יצחקי, רכז הטלוויזיה הקהילתית בארגון: אנחנו מחפשים

מתנדבים שיספקו לנו חומר מצולם באיכות טובה, וצלמים מתנדבים מכל הארץ שיגיעו לאירועים ויתעדו אותם. התוכנית הראשונה תשודר כבר בשבועות הקרובים

בשבועות הקרובים יעלו לשידור בערוץ 98 "מכאן – הטלוויזיה של הציבור" תוכניות בהפקת הטלוויזיה הקהילתית של העדה הכורדית. הארגון הארצי של יהודי כורדיסתאן בישראל פעל יצלם שיפיק, טלוויזיה צוות להקמת האחרונים בחודשים

ויערוך תוכניות עבור הערוץ.שינחה יצחקי חמי ירכז הקהילתית הטלוויזיה פעילות את הוא יצחקי התוכניות. עורך וישמש המתנדבים צוותי את מתופף דולה, חלילן זורנה, צלם ועורך מקצועי, שמוכר מאוד אליו באינטרנט, (youtube) יו-טיוב באתר פעילותו בזכות הוא מעלה סרטונים רבים מאירועי העדה הכורדית בישראל

שזוכים לתגובות מגולשים מהארץ ומהעולם.שיספקו הקהילתית לטלוויזיה מתנדבים מחפשים "אנחנו אומר טובה", באיכות הכורדית העדה על מצולם חומר לנו יצחקי. "כמו כן, אנחנו צריכים צלמים מתנדבים מכל הארץ שיגיעו לאירועים ויתעדו אותם, ואנשי צוות מתנדבים שיעלו רעיונות לראיונות עם אנשים שונים ויסייעו בהפקה. המטרה שלנו היא לתעד וליצור ארכיון מצולם שישמר את הפולקלור

הכורדי לטובת הדורות הבאים".התכנית הראשונה שתעלה בשבועות הקרובים תכלול ראיון עם יהודה בן יוסף, יו"ר הארגון הארצי של יהודי כורדיסתאן הקהילתית, הטלוויזיה שידורי מטרות על שיספר בישראל, כתבות בתוכנית: עוד ועוד. הקרובה לשנה הארגון תוכניות חגיגות ביניהם החולפת השנה של התרבות אירועי על

הסהרנה, מסיבות חנוכה ופורים, התערוכה הנודדת ועוד. על זמני השידור תוכלו להתעדכן באתר האינטרנט של הארגון.

מעוניינים להתנדב בטלוויזיה הקהילתית? צרו קשר עם חמי יצחקי באמצעות המייל: [email protected] או באמצעות

הטלפון: 050-7421467

התוכנית הראשונה תעלה בשבועות הקרובים. הטלוויזיה הקהילתית

הארגון הארצי של יהודי כורדיסתאן בישראליו"ר: יהודה בן יוסף. חברי ההנהלה: מרדכי יונה, דרויש מרדכי, מאיר עזרא, אסי זקן, בני כהן, ברוך לוי, עזיז לוי, יעקב לוי, ארז קלימי, אהובה סיידוף, מנשה זקן, הרב שבתאי שזו, רוני לוי, דוד מזרחי, אלי שמעוני, גיורא ראובן, נפתלי יוסף, יעקב יעקב, חיים סמי, אברהם סימן טוב. חברי הארגון: אקרם ברזני, מרדכי מרדכי, זהבה כהן, דורון און, יפת ימיני, כרמי אברהם, יניב עובדיה, עוזי בראשי, שלגית

אליהו. ועדת ביקורת: רחמים כהן, ראובן מרדכי

חוג פיוטים בנוסח העדהועדת התרבות מתכננת לפתוח בקרוב קבוצה ראשונה. יו"ר הועדה, אסי זקן: "אנחנו רוצים

שהפיוטים, שעברו מאב לבן, לא ילכו לאיבוד"

בישראל כורדיסתאן יהודי של הארצי הארגון של התרבות ועדת זקן, אסי העדה. בנוסח לפיוטים חוג בירושלים לפתוח מתכננת יו"ר ועדת התרבות מסביר: "אנחנו רוצים שפיוטים המיוחדים הללו, קוראים אנחנו לאיבוד. ילכו לא לבן, מאב דורות במשך שעברו להצטרף הפיוטים מסורת את לשמר שרוצים צעירים לבחורים לחוג. אנחנו נפתח את הקבוצה ברגע שיהיו לנו 10 תלמידים". את

השיעורים עתיד להעביר המוזיקאי יניב עובדיה.לקהל מנת לאפשר על פיוטים ערבי הפיק השנה הארגון הארצי לטעום מהמסורת הזאת. "הפקנו השנה כמה ערבי פיוטים במספר זקן. "מאות אנשים הגיעו לאירועים הללו מקומות בארץ", מספר בהם הופיעו הפייטנים: דן זקן, עוזי שזו, רמי עובדיה ורבים אחרים. יש חשיבות רבה שבני העדה שלנו לא ישכחו את הפיוטים הללו כי עדה בלי מורשת ועבר אין לה עתיד. כמו כן, אנחנו שואפים להצמיח

דור חזנים חדש".

מוזמנים אתם הפיוטים? לחוג ולהצטרף פרטים לקבל מעוניינים לקבל פרטים אצל יניב עובדיה בטל': 054-8166626

הצטרפו לארגון הארצישל יהודי כורדיסתאן

בישראלרכשו כרטיס חבר ב-50 שקלים ותקבלו את העיתון "אנא כורדי"

בדיוור ישיר עד הבית

שלחו בקשת הצטרפות למייל: [email protected]

ואנו נחזור אליכם

ורב י

ני: י

םלו

צי

4

פסח בכורדיסתאן שירים ופיוטי געגוע לירושלים

כתב: מרדכי יונה

המצות, וחג "ִּפְסָחא" נקרא כורדיסתאן חג הפסח יהודי בקהילות "ֶאז ָּפִטיֵרי". היהודים לא עבדו גם בחול המועד וניצלו את החופש

לצורך עלייה לקברי צדיקים ולביקור קרובי המשפחה.ואלומיניום. מנחושת אוכל בכלי היהודים השתמשו השנה בכל

לקראת החג הכשירו אותם לשימוש בפסח. השמש היה פסח ובערב החג לפני יומיים רם: בקול וקורא בית-הכנסת גג על עומד "ָעגַאָלא!, ָעגַאָלא!". הנשים היו מגיעות אל שרתחו למים כליהן את מכניסות החצר, את טבלו ולסיום הגדולים, הדוודים בתוך

הכלים במים קרים.הבית בעלת היתה החמץ בדיקת טרם מסתירה בבית עשרה פתיתי לחם עטופים מצויד הבודק, המכות. עשר לזכר בנייר, בנר, מחתה עם מעט מלח ומסמר או סכין עבר ובסדקים, בחורים לבדיקה ששימשו בכל פינות הבית, חיפש ואסף אותם. לסיום

כורדית: לארמית בתרגום פעמים הביטול שלוש הודעת את אמר ולהוי לבטיל חזיתה דלא ברשותי דאיכה וחמיאה חמירא "כל

כעפרא דארעה".היו היהודים החיטים. קציר בזמן החלו המצות לאפיית ההכנות הקוצרים מידי ומלקטים שיבולי חיטה שנשרו יוצאים אל הכפרים זרים, וגופים ניקו מהן את המוץ (ׁשֹוְּבֵלי). הם דשו את השיבולים, כשבועיים ונקי. יבש במקום לבנים בד בשקי הגרגרים את ושמרו

לפני החג הכשירו הגבאי ורב הקהילה את טחנת הקמח, וכל משפחה הביאה את החיטה שלה לטחינה. הנשים היו אופות מקמח זה רקיקי

מצות (ַלְכֶמת-ֵאיזָה) והגברים היו אופים את המצות השמורות.בערב החג, לאחר תפילת שחרית, הגברים הלכו לשוק לקנות את היו מצרכי החג החסרים, להסתפר ולהתגלח. באותו הזמן הנשים עסוקות בהכנת מאכלי החג שהיו עשויים בעיקר מאורז. בערב החג היו כותשים את האורז ומכינים ממנו קובה ממולאים בבשר מטוגן לארוחת צהריים של

ערב החג.לאחר תפילת החג היו הגברים שבים מבית-

הכנסת. עורך הסדר הזמין את אורחיו לשבת נמוך, שולחן סביב ומרבדים שטיחים על שעליו הייתה מונחת קערת הפסח, ולהישען על כסתות וכרים. הם היו עורכים את הסדר ארבע את שאלו שהילדים לפני כהלכתו. הקושיות, "מה נשתנה", היו קושרים לזרועו המצה שבה מטפחת הילדים אחד של המיועדת לאפיקומן. הילד, מצויד במקל, יצא עורך וחזר לאחר דקות לחדר. מחוץ לבית הסדר שאל אותו: "מאין אתה בא?", והילד היה עונה לו: "ממצרים". עורך הסדר שאל: "לאן אתה הולך?", והילד ענה: "לירושלים". "ומה צידתך?" נשאל הילד, והוא ענה: "מה נשתנה". אז נהגו הילדים לומר את ארבעת הקושיות. לסיום הילד החזיר את המצה, עורך הסדר החביא את האפיקומן, והעניק לילד פרס על תפקידו - ביצה קשה. הסדר נמשך אל תוך הלילה, ובחלק המסיים, "נרצה", שרו החוגגים

שירים ופיוטים המאחלים לשנה הבאה בירושלים.

אל המקורות

ושמרתם את המצותכתב: הרב שבתאי שזו

נאמר בתורה: "ושמרתם את המצות, כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים". ולמדו חכמים מכך שצריך לשמור את המצות מפני חימוץ, דהיינו שלא יבואו החיטים במגע עם מים לפני

הטחינה והלישה. והשמירה צריכה להיות משעת קציר החיטה.של המצות כל אם חכמים ונחלקו מצת רק או שימור, צריכות פסח מצווה של ליל הסדר? ונפסקה הלכה של מצווה מצת שרק שאומר כמי שאר ולכן שימור, צריכה הסדר ליל אם גם לפסח כשרות שהן המצות קצירה, משעת החיטים נשמרו לא מותרות באכילה לפסח. רק המהדרים

אוכלים מצות שמורות כל הפסח.לנו יש בע"ה, ישראל, בארץ ופה תלמידי חכמים יראי ה' שמשגיחים על החיטה הגדלה בארץ משעת הקציר, באכילת מהודרת במצווה זוכים ואנו

מצה שמורה בליל פסח.אך נשאלת השאלה איך היו מסתדרים השדות כשרוב בכורדיסתאן, בגולה

היו בבעלות של הגויים? מה היו עושים כדי לקיים את מצוות אכילת מצה שמורה בליל פסח?

את שידעו הגויים, בגולה. עמנו עושה היה שה' הניסים אחד זה אותה ושומרים החיטה את זורעים היו היהודים, של החגים זמני היו הגויים פסח. ערב עד השנה כל מים עם במגע תבוא שלא נשבעים שהחיטה לא באה במגע עם מים. כמובן שחכמי הדורות או נכון הדבר אם בודקים היו שלנו לא, ולא מסתפקים בשבועה של בעלי הקרקעות. רק אז היו היהודים קונים לטחינה. אותה ולוקחים החיטה את בארץ בהיותם "גם הפסוק, ונתקיים

אויביהם לא מאסתים ולא געלתים".ועוד למדו חכמים מן הפסוק, "ושמרתם לפסח שהמצות כשם המצות", את צריכות שימור וזהירות, כך צריך האדם מצוות בכל ולהיזהר לשמור היהודי ואז וכהלכתן, בזמנן לקיימן התורה: יקיים ה' בנו את הפסוק "ה' שומרך, ה' צילך על יד ימינך, ה' ישמור צאתך

ובואך מעתה ועד עולם".

פסח כשר ושמח

קערת הפסח המסורתית של יהודי כורדיסתאן

אופים מצות שמורות על פי המסורת

הונ

י ידכ

מרם:

לוצי

הונ

י ידכ

מרם:

לוצי

5

"אבא תמיד רצה לחזור ולבקר בכורדיסתאן"

השחקן יוסף שילוח, שנפטר בראשית חודש ינואר, נולד במחוז סננדג'. בתו: הוא תמיד

זכר את החורף הקר שהיה אופייני לאזור ואת פריחת האביב

בראשית חודש ינואר נפטר שחקן הקולנוע והתיאטרון יוסף שילוח ז"ל. שילוח, מהשחקנים המוכרים בישראל בחמשת סננדג', במחוז 1941 בשנת נולד האחרונים, העשורים בחבל כורדיסתאן שבאיראן. הוריו, אברהם ושושנה (פירוזה)

יוספיאן, העניקו לו את השם פירוס.גדל", בה בכורדיסתאן העיר על המון מספר היה "אבא בו ה'חדר' את זכר תמיד "הוא שילוח. עומר בתו מספרת בשלג לאזור, אופייני שהיה הקר בחורף נזכר והיה למד, סיום עם שהגיע האביב ובפריחת הכל, את מכסה שהיה החורף. הוא הכיר את הסביבה טוב משום שהיה מצטרף עם אביו, שהיה סוחר, לשיירות שנדדו בין הערים, ופעמים רבות

הם היו ישנים בחוץ".בהגיעם לישראל. לעלות המשפחה החליטה 1950 בשנת לארץ שוכנו ביישוב שער העלייה ואחר כך עברה המשפחה התחיל "אבא לציון. שבראשון המזרח בשיכון להתגורר מיד ממש לעבוד הגיעו כשהם מספרת לארץ", בתו. "בגיל 10 הוא עבד אצל משפחה וגם בית במשק לאמו עוזר היה בניקוי עופות בשוק

ובקטיף בפרדס".שבילדותו למרות השכלה רכש לא שילוח פורמלית, השלים את לימודיו עצמו. בכוחות ה-50 שנות בסוף לבית התקבל הוא למשחק הספר והיה "בית-צבי" המחזור ממסיימי של הראשון המוסד. מאז שיחק בסרטים רבים, ביניהם: "השוטר אזולאי", סדרת סרטי "אסקימו לימון", "אלכס חולה אהבה", "חגיגה בסנוקר", "לילסדה", "כיכר החלומות", "ימים של אהבה",

סרט הקולנוע ההוליוודי "רמבו" ועוד.בהצגות השתתף התיאטרון, בימות על שיחק גם שילוח "קרובים כמו טלוויזיה בסדרות גם והופיע לוין, חנוך של קרובים" וב"רחוב סומסום" שם דיבב את דמותו של אריק

מצמד הבובות אריק ובנץ.רבה להערכה שילוח זכה שלו המשחק קריירת לאורך של המקורי המחזה בפרס זכה 1968 בשנת ובפרסים. זכה 1998 בשנת ולאמנות, לתרבות הישראלית המועצה לקולנוע הישראלית האקדמיה של חיים מפעל על בפרס ובפרס הוקרה של עיריית תל-אביב ובשנת 2009 זכה בפרס

מפעל חיים בפסטיבל ירושלים."לאבא היה רק חלום אחד שהוא לא הגשים", אומרת עומר. "הוא תמיד רצה לחזור ולבקר במקום בו הוא נולד, והוא לא

הספיק לעשות את זה".

היה מספר המון על העיר בה גדל. שילוח

נפרדים

חלו

שיר

מעו

ם: לו

צי

נפטר ששון עדקי, ממייסדי "שבע אחיות"

עדקי היה מראשוני המסתערבים בצה"ל. בתו: אבא היה בין החלוצים שחשבו שיש לחשוף

את המסורת הכורדית ולהיות גאים בפולקלור המיוחד שלנו

ז"ל. עדקי ששון לעולמו הלך השנה פברואר חודש בסוף עדקי, ממייסדי להקת המחול "שבע אחיות" וממקימי בית הכנסת "כתר ציון" של העדה הדהוקית במבשרת ציון נולד בשנת 1932 בעיר דוהוק בכורדיסתאן. בשנת 1951 עלה עם

משפחתו לארץ, והם התיישבו במעברת הקסטל.התגייס ומיד מאם, 18,יתום בן צעיר לארץ הגיע "אבא לצבא", מספרת בתו ,סימה מיכאל. "הוא שירת בתותחנים וראה בשירות שליחות וזכות להיות חלק מהתהוות המדינה שזה עתה קמה. הוא המשיך לשרת במילואים, ואחרי שנים

סיפר לנו שהוא וחבריו היו המסתערבים הראשונים בגדה.חדור היה "הוא בתו. מוסיפה חרוץ", איש היה "אבא ובבית בנגרות בבניין, בייעור, עבד ציונית, אידיאולוגיה בארץ הראשונות בשנים בירושלים. השלום המשפט הוא להפך, התלונן. לא פעם אף אבל במעברה, חי הוא בין להיות גדולה וזכות חוויה הייתה שזאת אמר תמיד

מקימי המדינה".הכורדית העדה של הפולקלור לשימור עדקי של תרומתו 'שבע המחול להקת ממקימי היה "אבא גדולה. בישראל אחיות'. הוא היה בין החלוצים שחשבו שאין מה להתבייש לחשוף יש "להיפך, מיכאל. משחזרת הכורדית", בתרבות אותה ולהיות גאים בפולקלור שלנו. הוא הופיע עם הלהקה בארץ ובעולם, וגם השתתף במחזה המוסיקלי 'אנא כורדי' שעלה בתיאטרון הקהילתי של מבשרת ציון. בהצגה שיחקו

גם ילדיו וחתנו, וזאת הייתה גאוותו הגדולה".חלומו של עדקי היה להקים מוזיאון למורשת העדה הכורדית הבאים", לדורות משהו להשאיר רצה "הוא בישראל. הוסיפה בתו. "הוא המתין ליציאה לפנסיה כדי לממש את חלומו, אך לצערנו הרב שנה אחרי שיצא לפנסיה הוא חלה ומצבו התדרדר במשך השנים". לפני חודשיים הכריעה אותו וחמישה והותיר אחריו את אשתו שרה מחלתו, הוא נפטר

בנים ובנות.

"משהו לדורות הבאים". עדקי בתלבושת מסורתית

4

פסח בכורדיסתאן שירים ופיוטי געגוע לירושלים

כתב: מרדכי יונה

המצות, וחג "ִּפְסָחא" נקרא כורדיסתאן חג הפסח יהודי בקהילות "ֶאז ָּפִטיֵרי". היהודים לא עבדו גם בחול המועד וניצלו את החופש

לצורך עלייה לקברי צדיקים ולביקור קרובי המשפחה.ואלומיניום. מנחושת אוכל בכלי היהודים השתמשו השנה בכל

לקראת החג הכשירו אותם לשימוש בפסח. השמש היה פסח ובערב החג לפני יומיים רם: בקול וקורא בית-הכנסת גג על עומד "ָעגַאָלא!, ָעגַאָלא!". הנשים היו מגיעות אל שרתחו למים כליהן את מכניסות החצר, את טבלו ולסיום הגדולים, הדוודים בתוך

הכלים במים קרים.הבית בעלת היתה החמץ בדיקת טרם מסתירה בבית עשרה פתיתי לחם עטופים מצויד הבודק, המכות. עשר לזכר בנייר, בנר, מחתה עם מעט מלח ומסמר או סכין עבר ובסדקים, בחורים לבדיקה ששימשו בכל פינות הבית, חיפש ואסף אותם. לסיום

כורדית: לארמית בתרגום פעמים הביטול שלוש הודעת את אמר ולהוי לבטיל חזיתה דלא ברשותי דאיכה וחמיאה חמירא "כל

כעפרא דארעה".היו היהודים החיטים. קציר בזמן החלו המצות לאפיית ההכנות הקוצרים מידי ומלקטים שיבולי חיטה שנשרו יוצאים אל הכפרים זרים, וגופים ניקו מהן את המוץ (ׁשֹוְּבֵלי). הם דשו את השיבולים, כשבועיים ונקי. יבש במקום לבנים בד בשקי הגרגרים את ושמרו

לפני החג הכשירו הגבאי ורב הקהילה את טחנת הקמח, וכל משפחה הביאה את החיטה שלה לטחינה. הנשים היו אופות מקמח זה רקיקי

מצות (ַלְכֶמת-ֵאיזָה) והגברים היו אופים את המצות השמורות.בערב החג, לאחר תפילת שחרית, הגברים הלכו לשוק לקנות את היו מצרכי החג החסרים, להסתפר ולהתגלח. באותו הזמן הנשים עסוקות בהכנת מאכלי החג שהיו עשויים בעיקר מאורז. בערב החג היו כותשים את האורז ומכינים ממנו קובה ממולאים בבשר מטוגן לארוחת צהריים של

ערב החג.לאחר תפילת החג היו הגברים שבים מבית-

הכנסת. עורך הסדר הזמין את אורחיו לשבת נמוך, שולחן סביב ומרבדים שטיחים על שעליו הייתה מונחת קערת הפסח, ולהישען על כסתות וכרים. הם היו עורכים את הסדר ארבע את שאלו שהילדים לפני כהלכתו. הקושיות, "מה נשתנה", היו קושרים לזרועו המצה שבה מטפחת הילדים אחד של המיועדת לאפיקומן. הילד, מצויד במקל, יצא עורך וחזר לאחר דקות לחדר. מחוץ לבית הסדר שאל אותו: "מאין אתה בא?", והילד היה עונה לו: "ממצרים". עורך הסדר שאל: "לאן אתה הולך?", והילד ענה: "לירושלים". "ומה צידתך?" נשאל הילד, והוא ענה: "מה נשתנה". אז נהגו הילדים לומר את ארבעת הקושיות. לסיום הילד החזיר את המצה, עורך הסדר החביא את האפיקומן, והעניק לילד פרס על תפקידו - ביצה קשה. הסדר נמשך אל תוך הלילה, ובחלק המסיים, "נרצה", שרו החוגגים

שירים ופיוטים המאחלים לשנה הבאה בירושלים.

אל המקורות

ושמרתם את המצותכתב: הרב שבתאי שזו

נאמר בתורה: "ושמרתם את המצות, כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים". ולמדו חכמים מכך שצריך לשמור את המצות מפני חימוץ, דהיינו שלא יבואו החיטים במגע עם מים לפני

הטחינה והלישה. והשמירה צריכה להיות משעת קציר החיטה.של המצות כל אם חכמים ונחלקו מצת רק או שימור, צריכות פסח מצווה של ליל הסדר? ונפסקה הלכה של מצווה מצת שרק שאומר כמי שאר ולכן שימור, צריכה הסדר ליל אם גם לפסח כשרות שהן המצות קצירה, משעת החיטים נשמרו לא מותרות באכילה לפסח. רק המהדרים

אוכלים מצות שמורות כל הפסח.לנו יש בע"ה, ישראל, בארץ ופה תלמידי חכמים יראי ה' שמשגיחים על החיטה הגדלה בארץ משעת הקציר, באכילת מהודרת במצווה זוכים ואנו

מצה שמורה בליל פסח.אך נשאלת השאלה איך היו מסתדרים השדות כשרוב בכורדיסתאן, בגולה

היו בבעלות של הגויים? מה היו עושים כדי לקיים את מצוות אכילת מצה שמורה בליל פסח?

את שידעו הגויים, בגולה. עמנו עושה היה שה' הניסים אחד זה אותה ושומרים החיטה את זורעים היו היהודים, של החגים זמני היו הגויים פסח. ערב עד השנה כל מים עם במגע תבוא שלא נשבעים שהחיטה לא באה במגע עם מים. כמובן שחכמי הדורות או נכון הדבר אם בודקים היו שלנו לא, ולא מסתפקים בשבועה של בעלי הקרקעות. רק אז היו היהודים קונים לטחינה. אותה ולוקחים החיטה את בארץ בהיותם "גם הפסוק, ונתקיים

אויביהם לא מאסתים ולא געלתים".ועוד למדו חכמים מן הפסוק, "ושמרתם לפסח שהמצות כשם המצות", את צריכות שימור וזהירות, כך צריך האדם מצוות בכל ולהיזהר לשמור היהודי ואז וכהלכתן, בזמנן לקיימן התורה: יקיים ה' בנו את הפסוק "ה' שומרך, ה' צילך על יד ימינך, ה' ישמור צאתך

ובואך מעתה ועד עולם".

פסח כשר ושמח

קערת הפסח המסורתית של יהודי כורדיסתאן

אופים מצות שמורות על פי המסורת

הונ

י ידכ

מרם:

לוצי

הונ

י ידכ

מרם:

לוצי

5

"אבא תמיד רצה לחזור ולבקר בכורדיסתאן"

השחקן יוסף שילוח, שנפטר בראשית חודש ינואר, נולד במחוז סננדג'. בתו: הוא תמיד

זכר את החורף הקר שהיה אופייני לאזור ואת פריחת האביב

בראשית חודש ינואר נפטר שחקן הקולנוע והתיאטרון יוסף שילוח ז"ל. שילוח, מהשחקנים המוכרים בישראל בחמשת סננדג', במחוז 1941 בשנת נולד האחרונים, העשורים בחבל כורדיסתאן שבאיראן. הוריו, אברהם ושושנה (פירוזה)

יוספיאן, העניקו לו את השם פירוס.גדל", בה בכורדיסתאן העיר על המון מספר היה "אבא בו ה'חדר' את זכר תמיד "הוא שילוח. עומר בתו מספרת בשלג לאזור, אופייני שהיה הקר בחורף נזכר והיה למד, סיום עם שהגיע האביב ובפריחת הכל, את מכסה שהיה החורף. הוא הכיר את הסביבה טוב משום שהיה מצטרף עם אביו, שהיה סוחר, לשיירות שנדדו בין הערים, ופעמים רבות

הם היו ישנים בחוץ".בהגיעם לישראל. לעלות המשפחה החליטה 1950 בשנת לארץ שוכנו ביישוב שער העלייה ואחר כך עברה המשפחה התחיל "אבא לציון. שבראשון המזרח בשיכון להתגורר מיד ממש לעבוד הגיעו כשהם מספרת לארץ", בתו. "בגיל 10 הוא עבד אצל משפחה וגם בית במשק לאמו עוזר היה בניקוי עופות בשוק

ובקטיף בפרדס".שבילדותו למרות השכלה רכש לא שילוח פורמלית, השלים את לימודיו עצמו. בכוחות ה-50 שנות בסוף לבית התקבל הוא למשחק הספר והיה "בית-צבי" המחזור ממסיימי של הראשון המוסד. מאז שיחק בסרטים רבים, ביניהם: "השוטר אזולאי", סדרת סרטי "אסקימו לימון", "אלכס חולה אהבה", "חגיגה בסנוקר", "לילסדה", "כיכר החלומות", "ימים של אהבה",

סרט הקולנוע ההוליוודי "רמבו" ועוד.בהצגות השתתף התיאטרון, בימות על שיחק גם שילוח "קרובים כמו טלוויזיה בסדרות גם והופיע לוין, חנוך של קרובים" וב"רחוב סומסום" שם דיבב את דמותו של אריק

מצמד הבובות אריק ובנץ.רבה להערכה שילוח זכה שלו המשחק קריירת לאורך של המקורי המחזה בפרס זכה 1968 בשנת ובפרסים. זכה 1998 בשנת ולאמנות, לתרבות הישראלית המועצה לקולנוע הישראלית האקדמיה של חיים מפעל על בפרס ובפרס הוקרה של עיריית תל-אביב ובשנת 2009 זכה בפרס

מפעל חיים בפסטיבל ירושלים."לאבא היה רק חלום אחד שהוא לא הגשים", אומרת עומר. "הוא תמיד רצה לחזור ולבקר במקום בו הוא נולד, והוא לא

הספיק לעשות את זה".

היה מספר המון על העיר בה גדל. שילוח

נפרדים

חלו

שיר

מעו

ם: לו

צי

נפטר ששון עדקי, ממייסדי "שבע אחיות"

עדקי היה מראשוני המסתערבים בצה"ל. בתו: אבא היה בין החלוצים שחשבו שיש לחשוף

את המסורת הכורדית ולהיות גאים בפולקלור המיוחד שלנו

ז"ל. עדקי ששון לעולמו הלך השנה פברואר חודש בסוף עדקי, ממייסדי להקת המחול "שבע אחיות" וממקימי בית הכנסת "כתר ציון" של העדה הדהוקית במבשרת ציון נולד בשנת 1932 בעיר דוהוק בכורדיסתאן. בשנת 1951 עלה עם

משפחתו לארץ, והם התיישבו במעברת הקסטל.התגייס ומיד מאם, 18,יתום בן צעיר לארץ הגיע "אבא לצבא", מספרת בתו ,סימה מיכאל. "הוא שירת בתותחנים וראה בשירות שליחות וזכות להיות חלק מהתהוות המדינה שזה עתה קמה. הוא המשיך לשרת במילואים, ואחרי שנים

סיפר לנו שהוא וחבריו היו המסתערבים הראשונים בגדה.חדור היה "הוא בתו. מוסיפה חרוץ", איש היה "אבא ובבית בנגרות בבניין, בייעור, עבד ציונית, אידיאולוגיה בארץ הראשונות בשנים בירושלים. השלום המשפט הוא להפך, התלונן. לא פעם אף אבל במעברה, חי הוא בין להיות גדולה וזכות חוויה הייתה שזאת אמר תמיד

מקימי המדינה".הכורדית העדה של הפולקלור לשימור עדקי של תרומתו 'שבע המחול להקת ממקימי היה "אבא גדולה. בישראל אחיות'. הוא היה בין החלוצים שחשבו שאין מה להתבייש לחשוף יש "להיפך, מיכאל. משחזרת הכורדית", בתרבות אותה ולהיות גאים בפולקלור שלנו. הוא הופיע עם הלהקה בארץ ובעולם, וגם השתתף במחזה המוסיקלי 'אנא כורדי' שעלה בתיאטרון הקהילתי של מבשרת ציון. בהצגה שיחקו

גם ילדיו וחתנו, וזאת הייתה גאוותו הגדולה".חלומו של עדקי היה להקים מוזיאון למורשת העדה הכורדית הבאים", לדורות משהו להשאיר רצה "הוא בישראל. הוסיפה בתו. "הוא המתין ליציאה לפנסיה כדי לממש את חלומו, אך לצערנו הרב שנה אחרי שיצא לפנסיה הוא חלה ומצבו התדרדר במשך השנים". לפני חודשיים הכריעה אותו וחמישה והותיר אחריו את אשתו שרה מחלתו, הוא נפטר

בנים ובנות.

"משהו לדורות הבאים". עדקי בתלבושת מסורתית

6

וגגים במסיבות חנוכה ופורים 2011ח

מאות נשים, גברים, צעירות וצעירים הגיעו השנה למסיבת חנוכה שהתקיימה במושב מנוחה ולחגיגת פורים במלון חן בירושלים. המשתתפים נהנו ממוסיקה אותנטית חיה, מופעי שירה וריקודים מסורתיים

צילום: חמי יצחק

כ-500 משתתפים הגיעו השנה למסיבת חנוכה שנערכה במושב מנוחה. אסי זקן, יו"ר ועדת תרבות בארגון הארצי של יהודי כורדיסתאן בישראל, נגינה מופעי מסורתיים, ריקודים ממסיבת נהנו "החוגגים כי מספר

ומשירתם של הזמרים: משה חוג'ה ארז קלימי ואילן דוד".

אסי זקן: "בפורים אירחנו במלון חן בירושלים את בכיר הזמר התורכי ג'מאל תורקולו ואת הזמר משה ממוקו שהגיש חפלה כורדית סוערת. השתתפו והכיבוד, הריקודים מהשירה, נהנו שהגיעו האורחים 220

בתחרות תחפושות נושאת פרסים, והאזינו לנגנים".

אוטובוסים 60 מקומות ישיבהחדש בחברתנו!

[email protected] :מייל www.abarazani.com :אתר הבית

טל': 02-6737780 פקס: 02-6737790 יד חרוצים 19 ירושלים

חברת א.ברזני הסעות בע"מ בעלת ותק של 24 שנהבתחום ההסעות בישראל

7

"סבא שלי למד את אומנות האריגה מהיהודים"המוזיקאי באשיר סברי בוטאני ביקר בסדנת האריגה במוזיאון "מצודת ארביל". הוא פגש את סירוואן,

בן למשפחת אורגים כורדים מפורסמת, שחשף את הקשר היהודי למקצוע העתיק שהוא מלמד

כתב וצילם: באשיר סברי בוטאני

הוא עבדוללה עבדול-רחמן סירוואן עובד הוא אריגה. למכונות מומחה במוזיאון הזאת המלאכה את ומלמד "מצודת ארביל" העיר ארביל שממוקמת בכורדיסתאן העיראקית היא אחת הערים העתיקות בעולם שנוסדה לפני כ-4,000 סדאם של משטרו נפילת לאחר שנים. האוטונומיה כבירת הוכרזה היא חוסיין מאות מלמד סירוואן בעיראק. הכורדית במכונות להשתמש כיצד סטודנטים

האריגה במטרה לשמר את מלאכת היד מפורסמת משפחתו הזאת. העתיקה האריגה עבודות בזכות בכורדיסתאן עוסקת רבות שנים שלה. המיוחדות המשפחה באריגת שטיחים ובדים, ונראה שבני המשפחה ימשיכו לעשות זאת עוד

שנים רבות.סירוואן מספר: "סבא שלי, עבדוללה, למד את אומנות האריגה והתפירה מהיהודים שחיו בכורדיסתאן. מאז המלאכה עברה מעוניין אני וכיום לבן מאב במשפחתנו של חדש לדור הזה הידע את להעביר

צעירים בארביל".הדברים שגילה לי סירוואן מגלים חלק קטן מההשפעה של הקהילה היהודית שחיה בעיר על המסורות שלה. ההיסטוריה של אלפי לאורך נמתחה בארביל היהודים שנים. בסוף ימי בית שני הייתה בארביל שימשה העיר בולטת. יהודית קהילה ביניהם שמלכיה, חדיב לממלכת מרכז הלני המלכה ובנה המלך מונבז, התגיירו. ימי לאורך בעיר לגור המשיכו יהודים כ- חיו בה ובסוף המאה ה-19 הביניים,

400 משפחות יהודיות.מייצרים סירוואן של המלאכה בבית

מחצלות רצפה ושטחונים למפתן הדלת שעשו כמו ממש רועים, בגדי ותופרים במאות הקודמות. הייצור מתחיל בטוויית הטוויה אחרי מצמר. שעשויים החוטים בצבעים החוטים את צובעות הנשים לשטיחים החוטים את ואורגות שונים, בנול האריגה המסורתי. במקום מייצרים שנארג טהור מצמר בד - לבד גם המקורי צבעו על שמירה תוך בצפיפות בגדים של הצמר. הבד משמש לתפירת

וכובעים לרועי הצאן. אישה טווה חוטים מצמר

סירוואן עבדול-רחמן עבדוללה ותלמידה

������������������������������������������

���������������������������������

�������������������������������������������������������������������

��������������������������������������������������������������

�����������������������������������������������������

����������������������������������������������������������������������������

����

� � ���� �� ��� ��� �� ���� ���� ������� ��� �� ��

��� ��� ��� ���

��� ��� ��� ���

��� ��� ��� �

��� ��� ��� ��� �

��� ��� ��� ���

��� ��� ���

��� ��� ��� ��� ���

��� ��� ��� ��� ���

��� ��� ��� ��� ���

��� ��� ���

��� ��� ��� ���

��������

��� �������

��� ���

�� ���

���������

��������������������������������������������������������������� �� �� ������� ��� �� �������� �� ������� �� ���� �� ���������������������������������������������������������������� �� ����� �� �� �� ������������

��������������������� ������������������������������������ ������ ��������������������������������������� �� ����������

�������������������� �� �������� �� ���������������������������������������� �� ������

����������������������� ���������������������������������������������������

������������������������������������

����������� �� ������������� �� �������� ��������������

�� ��� �� ������������������������������������������������������������������������������������������������������

���������� �������������������������������������������������������������

�����������������������������������������������������������������������

���������������������������������������������������� �� �������������������

������������������������������������� ��� �������� �������������������������������� �� ����

� �� ��� ����

6

וגגים במסיבות חנוכה ופורים 2011ח

מאות נשים, גברים, צעירות וצעירים הגיעו השנה למסיבת חנוכה שהתקיימה במושב מנוחה ולחגיגת פורים במלון חן בירושלים. המשתתפים נהנו ממוסיקה אותנטית חיה, מופעי שירה וריקודים מסורתיים

צילום: חמי יצחק

כ-500 משתתפים הגיעו השנה למסיבת חנוכה שנערכה במושב מנוחה. אסי זקן, יו"ר ועדת תרבות בארגון הארצי של יהודי כורדיסתאן בישראל, נגינה מופעי מסורתיים, ריקודים ממסיבת נהנו "החוגגים כי מספר

ומשירתם של הזמרים: משה חוג'ה ארז קלימי ואילן דוד".

אסי זקן: "בפורים אירחנו במלון חן בירושלים את בכיר הזמר התורכי ג'מאל תורקולו ואת הזמר משה ממוקו שהגיש חפלה כורדית סוערת. השתתפו והכיבוד, הריקודים מהשירה, נהנו שהגיעו האורחים 220

בתחרות תחפושות נושאת פרסים, והאזינו לנגנים".

אוטובוסים 60 מקומות ישיבהחדש בחברתנו!

[email protected] :מייל www.abarazani.com :אתר הבית

טל': 02-6737780 פקס: 02-6737790 יד חרוצים 19 ירושלים

חברת א.ברזני הסעות בע"מ בעלת ותק של 24 שנהבתחום ההסעות בישראל

7

"סבא שלי למד את אומנות האריגה מהיהודים"המוזיקאי באשיר סברי בוטאני ביקר בסדנת האריגה במוזיאון "מצודת ארביל". הוא פגש את סירוואן,

בן למשפחת אורגים כורדים מפורסמת, שחשף את הקשר היהודי למקצוע העתיק שהוא מלמד

כתב וצילם: באשיר סברי בוטאני

הוא עבדוללה עבדול-רחמן סירוואן עובד הוא אריגה. למכונות מומחה במוזיאון הזאת המלאכה את ומלמד "מצודת ארביל" העיר ארביל שממוקמת בכורדיסתאן העיראקית היא אחת הערים העתיקות בעולם שנוסדה לפני כ-4,000 סדאם של משטרו נפילת לאחר שנים. האוטונומיה כבירת הוכרזה היא חוסיין מאות מלמד סירוואן בעיראק. הכורדית במכונות להשתמש כיצד סטודנטים

האריגה במטרה לשמר את מלאכת היד מפורסמת משפחתו הזאת. העתיקה האריגה עבודות בזכות בכורדיסתאן עוסקת רבות שנים שלה. המיוחדות המשפחה באריגת שטיחים ובדים, ונראה שבני המשפחה ימשיכו לעשות זאת עוד

שנים רבות.סירוואן מספר: "סבא שלי, עבדוללה, למד את אומנות האריגה והתפירה מהיהודים שחיו בכורדיסתאן. מאז המלאכה עברה מעוניין אני וכיום לבן מאב במשפחתנו של חדש לדור הזה הידע את להעביר

צעירים בארביל".הדברים שגילה לי סירוואן מגלים חלק קטן מההשפעה של הקהילה היהודית שחיה בעיר על המסורות שלה. ההיסטוריה של אלפי לאורך נמתחה בארביל היהודים שנים. בסוף ימי בית שני הייתה בארביל שימשה העיר בולטת. יהודית קהילה ביניהם שמלכיה, חדיב לממלכת מרכז הלני המלכה ובנה המלך מונבז, התגיירו. ימי לאורך בעיר לגור המשיכו יהודים כ- חיו בה ובסוף המאה ה-19 הביניים,

400 משפחות יהודיות.מייצרים סירוואן של המלאכה בבית

מחצלות רצפה ושטחונים למפתן הדלת שעשו כמו ממש רועים, בגדי ותופרים במאות הקודמות. הייצור מתחיל בטוויית הטוויה אחרי מצמר. שעשויים החוטים בצבעים החוטים את צובעות הנשים לשטיחים החוטים את ואורגות שונים, בנול האריגה המסורתי. במקום מייצרים שנארג טהור מצמר בד - לבד גם המקורי צבעו על שמירה תוך בצפיפות בגדים של הצמר. הבד משמש לתפירת

וכובעים לרועי הצאן. אישה טווה חוטים מצמר

סירוואן עבדול-רחמן עבדוללה ותלמידה

������������������������������������������

���������������������������������

�������������������������������������������������������������������

��������������������������������������������������������������

�����������������������������������������������������

����������������������������������������������������������������������������

����

� � ���� �� ��� ��� �� ���� ���� ������� ��� �� ��

��� ��� ��� ���

��� ��� ��� ���

��� ��� ��� �

��� ��� ��� ��� �

��� ��� ��� ���

��� ��� ���

��� ��� ��� ��� ���

��� ��� ��� ��� ���

��� ��� ��� ��� ���

��� ��� ���

��� ��� ��� ���

��������

��� �������

��� ���

�� ���

���������

��������������������������������������������������������������� �� �� ������� ��� �� �������� �� ������� �� ���� �� ���������������������������������������������������������������� �� ����� �� �� �� ������������

��������������������� ������������������������������������ ������ ��������������������������������������� �� ����������

�������������������� �� �������� �� ���������������������������������������� �� ������

����������������������� ���������������������������������������������������

������������������������������������

����������� �� ������������� �� �������� ��������������

�� ��� �� ������������������������������������������������������������������������������������������������������

���������� �������������������������������������������������������������

�����������������������������������������������������������������������

���������������������������������������������������� �� �������������������

������������������������������������� ��� �������� �������������������������������� �� ����

� �� ��� ����

8

חגיגות הנורוזב-21 במרץ חגגו הכורדים את ראש השנה ו"יום השחרור" של עמם. כבכל שנה,

ימי השמחה כללו סעודות חגיגיות וטיולים בטבע

כתב: דינו דניאל

– הכורדי השנה ראש את הכורדים ציינו במרץ ב-21 "הנורוז". פירוש השם הוא "יום חדש". הכורדים מייחסים ל"יום גם נחשב והוא פוליטית, משמעות גם זה לחג העמים מצד לדיכוי להתנגדותם סמל שלהם, השחרור"

השכנים.מקור החג הוא בדת הזורואסטרית. האגדה מספרת על השליט העריץ צוחאק שמבין כתפיו צמחו שני נחשים להם שישה שהקריב נפח קאווה, קטנים. ילדים להקריב נהג לעריץ התנגד האחרון, את להקריב ונדרש מילדיו עשר

והכריעו באמצעות פטישו.לכבוד החג לובשים הכורדים בגדים חדשים, וכאות לסיום החורף הם מדליקים אש, קופצים מעליה, רוקדים ושרים. במהלך החג נוהגים הכורדים להכין סעודה חגיגית, ויוצאים

לטייל בטבע.

ISRAEL-KURDישראל-כורד

יום הזיכרון להרוגים בחלבג'הב-16 במרץ התקיים הטקס השנתי לזכר אלפי ההרוגים הכורדיםשהותקפו ב-88 בגז עצבים וחרדל על ידי צבאו של סדאם חוסיין

כתב: דינו דניאל

כבכל שנה, ב-16 במרץ ציין העם הכורדי את יום הזיכרון להרוגי עיראק. בצפון שממוקם חלבג'ה הכורדי בכפר הכימי הטבח הגיעו המדינה בצפון הכורדית האוטונומיה של הממשל בכירי

למקום וקיימו את טקס הזיכרון הממלכתי.הטילו עיראק, איראן מלחמת במהלך ,1988 במרץ ב-16 מטוסים עיראקיים מכלי תערובת גז חרדל וגז עצבים על הכפר איש כ-5,000 הכורדים, להערכת תושבים. אלף כ-50 חיו בו נרצחו בהתקפה, ו-12 אלף איש נפצעו. הפצועים ששרדו לקו במחלות עור קשות, בעיוורון, ניוון שרירים, בעיות נשימה, בעיות

חוסיין סדאם ממשלת בכך, די לא אם נפש. ומחלות פוריות הציעה לתושבים שנמלטו מהכפר לשוב אליו, תוך הבטחה שלא

יפגעו. אך כשחזרו, חלקם נעצרו ונעלמו.משום הותקפו הכורדים כי היא הרווחת הסברה

פעולה בשיתוף שנחשדו שנות בכל איראן. עם סבלו סדאם, שלטון זרועו, מנחת הכורדים בחלבג'ה ההתקפה אך המחיר את מהם גבתה

הכבד ביותר.

Concessioner: Dawoud BaghstaniEditor in Chief: Mawlud AfandReporter: Dino Daniel

מדליקים אש כאות לסיום החורף. חגיגות הנורוז השנה

כ-5,000 איש נרצחו בהתקפה. מצבות זיכרון להרוגי הטבח