This document is posted to help you gain knowledge. Please leave a comment to let me know what you think about it! Share it to your friends and learn new things together.
Transcript
מחברת בחינה בשיטות מחקר איכותניות
המחברת מבוססת על החומרים מההרצאות, מהתרגולים ומהמצגות.
מבוא: התקשורת והמחקר האיכותי
"רדיו, טלוויזיה, סרטים ותוצריה האחרים של תרבות התקשורת מספקים חומרים שמתוכם אנו מעצבים את עצם זהותנו,
את תחושות עצמיות שלנו, את המושגים שלנו באשר למשמעות היותנו ממין זכר או נקבה, את תודעת מעמדנו,
השתייכותנו האתנית והגזעית, את הלאומיות ואת המיניות שלנו, את "האנחנו" ואת ה"הם". מופעי התקשורת מראים מי
בעלי הכוח ומי משוללי הכוח, למי מותר להפעיל כפייה ואלימות ולמי לא.." )דאגלס קלנר(.
מהנראה כי לתקשורת יש השפעה חזקה, אך אין מחקר שקובע מהי עצמת ההשפעה שלה. לכן כדאי לשאול לשאלה זו אין תשובה חד משמעית ותפקידו של המחקר האיכתוני לחקוראנשים עושים עם התקשורת?
ולבדוק את מורכבות הדברים.
למה חשוב לחקור את התקשורת?
עם התקשורת והתכניםעושיםלהבין מה אנשים .1
הבנת פעולת התקשורת- הבנת יחסי כוח ושליטה, ערכים, דרכי פעולה והנחות יסוד..2
העצמת היחידים ביקורתיים- הקנית כלים .3
התנגדות וחתרנותחשיפת .4
תפקידי החוקר
לפרש ולהבין את המציאות ולזכור שהכל תלוי הקשר )סובייקטיביות ורפלקסיביות(.1
ארצישראלית(. על פי קרי, העולם הוא כאוטי ותפקידה של התקשורת הוא ללכד את החברה סביב
ערכים משותפים וצרכים רגשיים קולקטיביים. את העולם הסמלי ותחושת האחדות, יוצרת התקשורת
)"טקסים"( שחוזרים על עצמם. היא חוזרת על אותם דימויים, בסדר מסוים ובאותהריטואליםעל ידי
השפה. הריטואלים שמזוהים על ידי כולם בצורה דומה, אלה הם שיוצרים את תחושת האחדות
והשיתוף. למשל, ריטואל של מהודרת חדשות מאפשר לצופה להתחיל לצפות גם באמצע המהדורה
ולהבין הכל וזאת מפני שהמהדורה מסודרת וקבועה.
**דוגמא: אם נחקור שידור של פיגוע, כתקשורת כהעברה, נדבר על שידור של כל האינפורמציה הדרושה, איך זה
קרה, כמה מחבלים וכדומה. אם נבחן את אותו אירוע כתקשורת כהתכנסות, נדבר על כך שעצם הדיווח על הפיגוע
.יוצר אצלנו איזשהו ריטואל. "טקס" קבוע של הצגת תמונות, פרשנות, פרסום שמות, שיחת טלפון ומועדי הלוויות
היחסים בין המציאות לתקשורת
איך התקשורת מייצגת את המציאות? האם היא מייצרת מציאות חדשה?מטפורת הדג במים -
האם היא משקפת מציאות קיימת? על מנת להשיב על שאלות אלו קרי משתמש ב"מטפורת הדג
במים"- בדיוק כמו שדג עטוף במים, אך אינו מודע לכך, כך בני האדם לא מודעים לתרבות
התקשורת שעוטפת אותם. על פי קרי, התקשורת עוטפת אותנו בדימויים באופן שאנו לא מודעים
אליהם לחלוטין. קרי טוען שאנחנו חווים את עולמנו דרך ייצוגים שהתקשורת מייצרת עבורנו. כך
למעשה אנו חווים עולם סמלי שהוא לא לגמרי אותנטי. זה עולם שמיוצר בצורה מלאכותית על
הוא ריבוע ועליו משולש- בתים כאלה לא מתקיימתדימוי של ביתידי תרבות התקשורת. )למשל,
במציאות, אלה ייצוגים שאנו מפנימים מהתקשורת והם נשארים בתודעה שלנו(.
קרי במאמר מדמה את התקשורת למפת כדור הארץ. בדיוק כמו שבני האדםהתקשורת כמפה -
יצרו על כדור הארץ את קויי האורך והרוחב )קווים שאינם קיימים במציאות(, כך גם התקשורת.
התקשורת היא מפה תרבותית שמכילה סמלים וסימנים ששאבו אותם אמנם מהמציאות אך על
המפה הם מייצרים מציאות חדשה הצופים מפנימים את אותו עולם סמלי שהתקשורת מייצגת
עבורו וחווים אותו כאמיתי וחד משמעי. )למשל, מהדורת החדשות נתפסת בעיני צופים רבים
כאובייקטיבית אך למעשה היא "מפוברקת" ואינה אובייקטיבית כלל. סדר שידורי אירועי החדשות
הוא אינו מקריים והכל מחושב ומכוון מראש. ההפרדה בין האירועים החדשותיים גורמת לצופים
לחשוב שאין שום קשר בניהם- כלכלה, תרבות, ערבים. הצופים חושבים שכל אירוע ייפתר
בכותלי התחום בו הוא תויג(.
מאמר "מאבק של אם נגד חדשות הטלוויזיה: ניתוח מקרה של חברות פוליטי"/ ליבס וריבק - מאמרשמדגים את הטענה התיאורטית של קרי )חשוב לקרוא את המאמר(
במאמר זה, החוקרות מנסות לבדוק האם וכיצד נערך משא ומתן על הטקסט התקשורתי. כלומר, איך-
צופים מפרשים את הטקסט- האם כולם מפרשים את הטקסט בצורה אחידה? או שכל אחד מפרש
את הטקסט על פי תפיסותיו ועמדותיו האישיות )והפוליטיות במקרה זה(?. החוקרות לא רואות
בצופים פאסיביים. מבחינתן, בדומה לתפיסתו של פיסק, הצופה הוא פעיל ואקטיבי.
המאמר מתמקד במהדורת החדשות של הערוץ הראשון )בימים שרק הערוץ הראשון פעל(, מהדורה-
שחוזרת על עצמה מידי יום ומתחילה בתקתוק שעון, מה שמרמז על סוג של ריטואל וזוהי דוגמא יפה
ל"תקשורת כהתכנסות" של קרי.
הליך המחקר
החוקרות מתמקדות במשפחה אחת ובודקות את פרשנותם לגבי מהדורת החדשות של הערוץ הראשון.
החוקרות בוחנות את המשא ומתן שעורכים בני המשפחה בזמן המהדורה.
שיטת המחקר
מדובר במחקר איכותני מסוג תצפית משתתפת- כאשר החוקרות התלוו פיזית למשפחת דקל במהלך
מהדורת חדשות וצפו באינטראקציה בין בני המשפחה. יש לציין שדעותיהם הפוליטיות של בני המשפחה
)כאשר מדברים על השקפות פוליטיות משתמשים לעיתיםשונות זו מזו. האם- שמלאנית, האב והבת- ימניים.
במושגים "יונים" )אנשים שמחפשים לפתור בעיות בדרכי שלום- גוש השמאל( ו"ניצים" )אנשים שמחפשים פתרון כוחני,
אלים, בלתי מתפשר- גוש הימין((.
תוצאות ומסקנות
ליבס וריבק מראות שמתקיים משא ומתן על הטקסט התקשורתי כאשר המשמעותיות שמופיעות בחדשות
מפורשות בהתאם לתפיסה הפוליטית שאדם מחזיק בה.
מי שמחזיק בדעות ימניות )ניצי(, הרבה יותר קל לו לפענח את החדשות באופן שמתאים
לאידיאולוגיה שלו. מבחינת הניצים, החדשות משקפות את הנורמאלי ואת תפיסת עולמם.
לעומת זאת, שמאלניים )יונים(, זקוקים לתחכום גדול יותר כדי לפרש את הטקסט באופן שיהיה
מקובל. יונים מגדירים את החדשות כמשקפות את הלא נורמאלי. )"רק קומץ קטן מיידה אבנים,
זה לא כולם.."(.
המסקנה היא שהאופן בו מפרשים את הטקסט מושפע כמובן מעמדה פוליטית, וככל שהעמדה הפוליטית
שמאלנית יותר, קשה יותר להתאים את מהדורת החדשות לתפיסת העולם. )במילים האחרות, החדשות
בערוץ הראשון הן יותר ימניות(.
מבנה המחקר האיכותני
מאמר "שאלות המחקר ועיצוב המחקר"/ שקדי
מאמר "כתיבה במחקר איכותי"/ אלפרט
שקדי ואלפרט הם מתודולוגים. הדגש במאמרים הוא על איך עורכים מחקר איכותני ומהו ההיגיון העומד
מאחוריו.
ההיגיון של המחקר האיכותני
ההיגיון של המחקר האיכותני שונה מזה של המחקר הכמותני. המחקר האיכותני בשונה מהמחקר הכמותני,
דוחה את הרעיון של אמת אובייקטיבית. הטענה של המחקר האיכותני היא שחיינו החברתיים הם
סובייקטיבים ולכן על החוקרים לנסות ולהבין את נקודת המבט הסובייקטיבית של האנשים ומהן המשמעויות
והפרשנויות שהם מעניקים לתופעה מסוימת. בנוסף, במחקר איכותני, לחוקר יש השפעה רבה על הנחקרים,
הוא בעל אמונות ודעות והוא משפיע על המחקר ולכן זה אינו יכול להיות אובייקטיבי לגמרי.
התנהלות המחקר האיכותני
בעוד שהמחקר הכמותני הוא דדוקטיבי )המחקר מנסה להסיק מתוך יריעה של אנשים על האדם הבודד(,
המחקר האיכותני הוא אינדוקטיבי )מסיק מהפרט אל הכלל(. המחקר מנסה לרוב לבחון תופעה ספציפית
ולהתמקד בכמות קטנה של נחקרים )קהילה, משפחה, קבוצה( ומתוך זה לייצר תובנה על התרבות הרחבה.
ההנחה היא שכולנו משוקעים באותן תפיסות תרבותיות ומשקפים את אותו מערך תרבותי. לכן, דרך התנסות
של יחיד/קבוצה/קהילה, ניתן ללמוד לא רק על האנשים שמשתתפים במחקר אלא על כלל התרבות שהוא
מייצג. במחקר איכותני אין מדגם מייצג אך מאחר וההנחה היא שכולם משוקעים באותן תפיסות תרבותיות,
ניתן להכליל באיזשהוא אופן על כלל האוכלוסייה.
שאלת המחקר האיכותני
בהתאם לתפיסת עולמו, מנסח המחקר האיכותני את שאלתו באופן שונה מהמחקר הכמותני. שאלת המחקר
אינה בודקת קשר בין שני משתנים אלא מבקשת להתמקד במשמעות/פרשנות/חוויה של נחקרים. ניסוח
השאלה הוא הרבה יותר כללי. "מהי המשמעות?", "מהי החוויה?", "מהי הפרשנות?" "כיצד בא לידי ביטוי?"
וכדומה.
**דוגמא: המחקר מעוניין לבדוק את תפיסת מוסד הנישואים אצל רווקות דרך הסדרה "סקס והעיר הגדולה". שאלה
במחקר כמותני תהיה כיצד הצפייה ב"סקס והעיר הגדולה" משפיעה על תפיסת מוסד הנישואים בקרב רווקות? שאלה
במחקר איכותני תהיה מהי המשמעות/הפרשנות שמעניקות רווקות למוסד הנישואים בעקבות צפייה ב"סקס והעיר
הגדולה"?
מבנה המחקר איכותני
**דוגמא קלאסית למאמר איכותני- "הזכות לדעת מול הצורך בנחמה- עיתונים ורופאים בין פרוסיונליות לפטריוטיזם"/
קרניאל ולביא דינור(
אין הכרח לכתוב תקציר.תקציר: .1
מבוא:.2הצגה כללית של נושא המחקר- למה הוא נבחר? למה הוא חשוב? למה הוא מעניין?א.
שדה המחקר- מהי התופעה החברתית בה מתמקד המחקר? )משחקי כדורגל, תוכנית טלוויזיה(ב.
מהי אוכלוסיית המחקר ואיך ניתן לאפיין אותה?
הצגת שאלת המחקר- מה המחקר בוחן?ג.
הצגה כללית של המשך הפרקים- הצגה עתידית של פרקי העבודה הבאים )"בחלק הבא שלד.
המחקר אעסוק בתיאוריה של.. ואראה כיצד האופן שבו מיוצגים.."(
: הצגה של לפחות גישה תיאורטית אחת. מחקר איכותני לא יכולפרק תיאורטי, מסגרת ספרותית.3
להציג את ממצאיו מבלי להיעזר במסגרת תיאורטית. ניתן לחלק את פרק זה לפי תתי נושאים ולא
לכתוב הכל כגוש אחד.
: בחלק זה מספרים על המדגם, שיטת המחקר, מהלך המחקר, מקוםמתודולוגיה, שיטת מחקר.4
המחקר, בעיות בנגישות ובעיות נוספות שעולות מתוך שדה המחקר. כחלק מהמתודולוגיה, יש
, כלומר, שיקופיות. מדובר בסוג של מחויבות שיש לחוקר איכותני בכל מחקר."רפלקסיביות"להביע
החוקר חייב להציג את עצמו ולמקם את עצמו ביחס לשדה המחקר ולשטוח בפני הקורא כל בעיה או
דילמה שעלתה במהלך המחקר. הרפלקסיביות מבטאת מעין "גילוי נאות" של החוקר ועליו להציג את
עמדותיו ותפיסתו שכן אלה עלולות להטות את המחקר. )לאינטראקציה עצמה בין החוקר למחקר
יכולה להיות השפעה משמעותית על המחקר. לדעות, לאמונות ולנטיות של החוקר יש השפעה על
המחקר. לקרבת משפחה לנבדקים יש השפעה על המחקר וכדומה(.
סקירה של מחקרים אקדמיים בנושא המחקר הנוכחי.סקירת הספרות:.5
הצגה, פירוש וניתוח של ממצאי המחקר. ניתוח ממצאים:.6
הצגת ממצאי המחקר מוצגת בצורה של "תמות" )דפוסים(. ההצגה נעשית באמצעות קטגוריותא.
ותתי כותרות באופן מסודר ומאורגן שביחד מרכיבות את הנושא הכללי.
הצגת העדויות האמפיריות שנמצאו במהלך המחקר )ציטוטים, דוגמאות(. ב.
בחלק זה, לאחר הצגת הממצאים, יש לחזור לפרק התיאורטי ולעשות את הקישור בין התיאוריהג.
לבין ממצאי המחקר.
סיכום המחקר והתייחסות למסקנת המחקר.דיון ומסקנות:.7
גישות וזרמים מתקדמים
תקשורת כתרבות
גישה זו כשמה כן היא. אנו תופסים את התכנים בתקשורת כחלק מהתרבות שלנו.
מאפייני הגישה:
- התקשורת מפורשת כמו עשייה תרבותית אחרת.החוקר כאנתרופולוג-
. תרבות היא כמו תקשורת. היא מהווה פעולההתקשורת היא חלק מהתרבות וכמו התרבות-
סימבולית. כל מה שאנו מבינים וחווים, ההתנהגות האנושית כולה. השפה שלנו היא חלק מהתרבות
והיא מורכבת מסמלים וסימנים וכך גם התקשורת. התקשורת היא שפת סימנים.
, אלא בחינה הקשרית, חיפוש המורכבות, בחינת שימושיםאין תשובה מוכנה מראשלגישה זו -
ומשמעויות:
בחינת שימושים ומשמעויות של אנשים שונים בהקשרים שונים. מה אנשים עושים עם.1
התקשורת?. גישת השימושים והסיפוקים מציעה רק מספר מוגבל של צרכים ושימושים.
המחקר האיכותני מאפשר לבחון את יחסי הגומלים באופן רחב ולא מוגבל.
בחינת יחסי הגומלין והכוחות. )טקסט, יוצרים, קהלים(. המחקר האיכותי חוקר קהלים,.2
הפקה וטקסטים ויש להתייחס לכל חלק בתהליך בנפרד אך גם כחלק מתהליך כולל
שלם. יש לבחון את יחסי הגומלין בין שלושת הכוחות: טקסט, הפקה וקהל.
פרשנות מפרספקטיבות שונות.3
מות המחבר
מאמר "מות המחבר"/ רולאן בארת
המחבר/היוצר הוא דמות מודרנית. לא תמיד היה מחבר. היו מתווכחים, היו מספרי סיפורים )שאמאנים(,
הסיפור לא היה מסופר מגוף ראשון ולא היו למתווכים זכויות יוצרים. רק בתקופה המודרנית קם המחבר
שאמר שהסיפור הוא שלו. שיש לו זכויות יוצרים ואסור להשתמש בסיפורים שלו. בגישת המחבר, הסבר
היצירה הוא על פי היוצר בלבד - דבר קולו של אדם אחד ויחיד המוסר את "סודו" כאשר דימוי המחבר מבוסס
על אישיותו, ההיסטוריה שלו, טעמיו ותשוקותיו.
"המחבר מת", יוצר הטקסט מת. בניגוד למחקר הספרותי ששואל "למה התכוון1968בארת מכריז ב
החוקר, הפרשן-הולדת הקוראהמשורר?", בארת טוען שהקהל הוא מי שחשוב ולא היוצר. בארת מכריז על
אחדות הטקסט מגיעה רק כאשר מחבר את כל הציטוטים בראש, במרחב אחד.
מאפייני גישת מות המחבר
מתייחסים לקורא ולכתיבה המהותית ולא למחבר- "הטקסט" הוא רקמה של ציטוטים.המחבר, רק מחבר בין מילים ורעיונות ומפיצם לציבור-
)המגיעים מאינספור חדריה של התרבות
"?כיצד מפרש הקורא את הטקסטאין לשאול "למה התכוון המשורר", אלא "-
אינטר טקסטואליותיש לבחון -
. הכל הומצא. כל הסיפורים כברישנם "אבות קדומים" מהם אנו ממחזרים חומרים קיימים-
קיימים. אין מחבר שממציא סיפור משלו. הכל כבר קיים והמחברים רק משנים ומסופים רעיונות. ישנן
אבות קדומים )המיתולוגיה( שהמציאו סיפורים בסיסיים והמחברים מוסיפים ומשתמשים בסיפורים
הקיימים. )חתונה מאוחרת למשל מזכיר את סיפור היפה והחיה(. הכתיבות הרבות משולבות
ומתנגשות, ואף אחת מהן אינה בראשיתית. הסופר מחקה תמיד מחווה קודמת. כוחו היחיד הוא
)ט"ס אליוט(..לערבב את הכתיבות, לסכסך אותן זו בזו, ולא להסתמך אף פעם רק על אחת מהן
. הרולד בלום טען גם הוא שהכל כבר נכתב אך הוא"חרדת השפעה" והכחשה מצד משורר חדש-
מוסיף שהחוקר מכחיש. החוקר מנסה להרוג את האבות הקדומים ולוקה ב"חרדת השפעה" והכחשה
)נאבק על מיקומו(
פרשנות ופרשנות יתר- אומברטו אקו
אין לקורא חופש מוחלט לפרש כל טקסט מרצונו על פי אינספור פרשנויות. יש להציב גבולות- אסור לחרוג
"לפרשנות יתר". יש להעדיף הסבר פשוט על פני מסובך ולהיצמד לטקסט ולקחת את האסוציאציות
המעוגנות לטקסט עצמו.
חיבור הסימנים ופרשנויות- פיסק
יש בו ריבוי של משמעויות. כל קריאה היא סובייקטיבית ותלויה בהקשרים-פוליסמיפיסק טוען שהטקסט הוא
ויש לתת ביטוי לפרשנויות השונות.פיסק נותן לנו את הכלים לבחון את הפוליסמיות. יש מרכיבים בטקסט,
סימנים נוספים,"."משמעות מועדפותסימנים מוסכמים שכולנו מבינים אותם באותה צורה וזה מה שנקרא
הסימנים האלה מייצרים עוד פרשנויות ועוד"."עודפות סמיוטיתשניתנים לפרשנות יחידנית נקראים
קריאות.
מודרניזם
תפיסה זו היא תפיסה של התפתחות חיוביות לכיוון אמת אחת. יש מציאות מוחשית וקיימת )שונה מהדימוי
בתקשורת( ויש אפשרות להגיע לתובנה אחת. המודרניזם דוגלת בקידום ופיתוח האנושות לאור מציאות
אחת. על פי גישה זו יש לחקור את הפער בין הייצוגים לבין המציאות.
הנושאים בהם עוסקת גישה זו:
- תקשורת צריכה לחקות את המציאות. הדימוי צריך להיות השתקפות של המקור. מטאפורהחיקוי.1
של שיקוף- המצלמה כחלון למציאות. על החוקר המודרני לבדוק עד כמה התקשורת משקפת את
המציאות ולבחון את הסטיות של הצילום מן האמת.
- התקשורת לא מייצגת פיסת מציאות, אלא מייצרת מציאות או מבנה אותה. המציאות איננהייצוג.2
עובדה אובייקטיבית, אלא תוצא של שיח. ה"אמת" שמוצגת היא אידאולוגית ולא האמת המוחשית.
על החוקר לבחון מנגנונים של ייצוג ולבקר את הבניית המציאות ולמצוא את הבעיות בה.
- איך האידיאולוגיה מבנה את הסובייקט. איך הייצוגים משפיעים עלאידיאולוגיה וסובייקטיביות.3
הפרטים. איך הפרטים מבנים את הזהות שלהם על פי הייצוגים בתקשורת. נושא זה עוסק בעולם
הפרטי, "תודעת האני" והחוויה האישית. על החוקר לבחון עד כמה התודעה כוזבת וכיצד האידואלוגיה
הופכת לדפוסי התנהגות ועשייה.
)על פי בודריאר(פוסט מודרניזם
על פי גישה זו אין לדבר על ייצוג כוזב או על שעתוק, כיוון שאין מציאות ממשית, אין אמת אחת. אנו חיים
בעולם של דימויים )מה זמר צריך לעשות? מהי הגשמה עצמית? איך צריך להתנהג אדם מפורסם?(. הגישה
לא מכחישה את קיום המציאות, אלא את ההבדל בין דימוי לבין מציאות. המציאות היא דימוי. אנחנו בובות
מריונטה של הדימויים, כל מה שאנו עושים וחושבים מוכתב על פי דימויים שלמדנו במהלך חיינו. אנו לא
יודעים לעשות דברים באופן אותנטי.
מאפייני עולם פוסט מודרני:
. )למשל החוויה של הפליאה לנוכח נפילת התאומים, היא דימוי.אין אותנטיות או חוויה אותנטית-
אנחנו כבר יודעים איך נראת פליאה. איך אמורים לחוות אבל ועצב(
אין נרטיבים גדולים.-. העולם נחווה כקיטועים וכדימויים ללא לכידות. אין סיפור אחיד-
)ברבים:סימולקרום- חסר מקור. על פי גישה זו אנו חיים בעידן של הדימוי עצמו הוא סימולקרי-
סימולקרה(. סימולקרה משמעה דימוי/ דמיון/ צלם/ מראית עין. דימוי חסר מקור. שכפול של דימוי של
דימוי של דימוי, כאשר לא ניתן לדעת מהו המקור. הכל שעתוק של דימויים. האדם הקדמון התחיל
לצייר תמונות של החיות שהוא רוצה להרוג ומשם התחילו כל הדימויים. מאז הם רק שועתקו
ושוכפלו.
.אין אמת אחת, אין מציאות ממשית, המציאות היא דימוי-
. אין הבדל והיררכיה בין תרבות גבוהה ותרבות נמוכה-
.אין הבדלים בין ז'אנרים שונים-
- האדם מבולבל. אין אדם אחד קוהרנטי שלם. לכל אדם יש כמה זהויות, הכל תלויהאדם כסכיזופרן-
בנסיבות. הכל תלוי בדימוי שהסיטואציה מכתיבה. האדם מפוצל, ובעל חוסר התאמה בין חשיבה
רגש והתנהגות.
- שכפול של דימוי במטרה להיראות כמו הדימוי. פסטיש הוא כמו פארודיה"פסטיש"/ "תחקית"-
נטולת מימד פארודי בשני מובנים:
פארודיה נטולת מימד פארודי היא הגזמה ללא מימד ביקורתי- פסטיש הוא הקצנה של הדימוי.1
לשם ההקצנה בלבד וללא ביקרות.
פארודיה ללא מימד פארודי מקצינה את הדימוי- פסטיש הוא הקצנה היא של דימוי ולא של מקור..2
**פארודיה המזוהה עם הגישה המודרנית, לעומת זו המזוהה עם הגישה הפוסט מודרנית, היא
פארודיה של הגזמה לטובת ביקורת- קיים מקור, אותו מגזימים ומקצינים לטובת ביקורת. למשל,
המונה ליזה של דושאן- תמונה של המונה ליזה שלה הוסיף דושן שפם. דושן יצר ביקורת על האומנות
בכלל. איך האומנות משועתקת לגלויות כדי להתאים לחברה קפיטליסטית. פאסטיש לעומת
פארודיה הוא למשל תמונה מוגדלת של המונה ליזה בקניון בבריטניה- מדובר בהגזמה לשם ההגזמה
בלבד ללא ביקורת.
ביקורות על גישת הפוסט מודרניזם
הפוסט מודרניזם דומה ל"אסתטיציזם" )אומנות לשם האומנות(, הוא מציג את עצמו כעוסק רק ביפה,.1
באסתטי ובדימויים. הוא לא עוסק בביקורת, בפוליטיקה, אידיאולוגיה וערכים. המבקרים טוענים שגם
העולם הפוסט מודרני הוא עולם פוליטי. לא מדובר ב"אסתטיציזם" בלבד. לא מדובר בים של דימויים
ותו לו. יש ערכים, אידיאולוגיה ויש אינטרסים מאחורי בחירת הדימויים.
הפוסט מודרניזם מציג את עצמו כעולם בו האנשים פאסיבים השוחים בעולם של דימויים. הראייה.2
של התיאוריה היא ניהיליסטית )שלילת הערכים והספקנות(. המבקרים טוענים כי אמנם אנחנו חיים
בעולם של דימויים, אבל אנחנו לא פאסיבים. אנחנו בוחרים מתוך הדימויים איך להרכיב את זהותנו.
זה מסוכן לחשוב באופן פאסיבי ולקבל את העובדה שהכל מוכתב מראש. אם נתנהג באופן כזה
נאבד את הביקורתיות והספקנות שבנו.
דוגמא: ניתוח הסרט "מועדון קרב" **
הסרט מועדון קרב עוסק בשאלה "מהי גבריות". איך הגבריות השתנתה? מהי הגבריות האותנטית?
לגיבור בסרט אין שם וזה מעיד משהו על התרבות הפוסט מודרנית. מדובר באדם סכיזופרן כאשר בסוף
הסרט הוא ממציא ייצוג/דימוי של הגבר המושלם.
הגיבור מאגד סביבו אנשים שהולכים מכות כדי לנסות לחוות באופן ממשי את הגבר שנעלם, הוא חוזר
לאלימות, לגבריות, לכח, ליצריות.
הגיבור מנסה להגדיר את עצמו על פי רהיטים. הבית שלו בנוי מדימויים, מקטלוג של מוצרים משוכפלים
חסרי מקור מאיקאה.
מגדלי התאומים מייצגים את מרכז העולם הקפיטליסטי. את מרכז העולם הכלכלי.דוגמא: דימוי מגדלי התאומים:**
, כאשר חשבו היוצרים מהו הדימוי שבעזרתו ניתן להפיל את הקפיטלזים. והתשובה הייתה שיש להשתמש99כבר ב
בדימוי של פעולת טרור בתאומים.
שיטות מחקר
ניתוח טקסטים
ניתוח תוכן
ניתוח תוכן הוא שיטה איכותנית ששונה מיתר השיטות מפני שהיא איננה בוחנת אנשים באופן
ישיר ואיננה מתמקדת במשמעות האישית שנותנים אנשים לתופעה, אלא בוחנת את התרבות
והחברה דרך מתווך )תוצר תרבותי כלשהו( שעומד באמצע.
,ניתוח תוכן הוא ניתוח של כל תוצר תרבותי מוחשי: סרטים, כתבות בעיתון, מתנות של חתונה
שלטים של אוהדי כדורגל, ספרי בישול וכדומה. ניתוח תוכן לא מתעניין בתוצר עצמו, אלא
בהקשר התרבותי והמשמעויות החברתיות של אותו תוצר. מה התוצר מלמד אותנו על קבוצת
המחקר ועל החברה כולה?
ניתן לחלק את ניתוח התוכן לשני סוגים: ניתוח תוכן ויזואלי וניתוח תוכן טקסטואלי
)בטוח יהיה המבחן(ניתוח תוכן טקסטואלי
מסר לשוני
מסר לשוני הוא מסר ראשון ומיידי, המסר הכתוב. צופן השפה המדוברת. למסר הלשוני שני תפקידים:
- ביטול אי בהירות. מסייע לזהות מרכיבים וממקד את המבט. מונע חריגה מכוונת המפרסם.עיגון.1
- לעיתים למסר הלשוני פונקציה של השלמה של התמונה. בלעדיו לא ניתן להבין אתממסר.2
המשמעות. )בקומיקס למשל, ללא הכיתוב, לא ניתן להבין את המשמעות(.
תכנים טקסטואלים בתקשורת- תיאוריית סדר היום
בדרך כלל, כאשר בוחנים ומנתחים טקסטים כתובים שמתפרסים בתקשורת, קיימת תיאוריה אחת מרכזית
שדרכה נערך הניתוח. התיאוריה היא כלי מאוד חשוב שניתן דרכו לעשות סדר ולארגן את הניתוח. תיאוריה זו
נקראת "תיאוריית קביעת סדר היום"- על פי תיאוריה זו, לתקשורת ההמונים יש השפעה מכרעת על עיצוב
סדר היום הציבורי, הפוליטי, החברתי וכדומה.
ניתוח תוכן דרך תיאוריית סדר היום נעשה בשתי דרכים:
התקשורת גורמת לנו לחשוב- איזה נושאים תרבותייםעל מה(- מושג זה בוחן priming )בולטות.1
חברתיים שמים לנו על סדר היום. התקשורת נותנת בולטות והעדפה לנושאים מסוימים שאותם היא
: איפה ממוקדמתלמאפייני הכותרותמעלה על סדר היום. על מנת לבחון בולטות יש להתייחס בעיקר
הכותרת, סוג הפונט, גודל הכותרת, צבעים וכדומה. מימד זה פחות רלוונטי למחקר האיכותני. בדרך
כלל, בחינה של תכונת הבולטות היא יותר מעניינים של הכמותניים.
התקשורת גורמת לנו לחשוב. כל סיפור ניתן לספר מתוך מספראיך(- מושג זה בוחן framing) מסגור.2
נקודת מבט, מכמה זוויות שונות. התקשורת עושה עבורנו מסגור של מאורעות חברתיים והיא בוחרת
נקודת מבט מסוימת על מנת להעלות סוגיות חברתיות. התקשורת כאילו שמה עלינו משקפיים
ומספקת לנו נרטיב וזווית מסוימת על סיפור. ככל שנהיה יותר ביקורתיים כך נוכל לערער על אותו
של סיקורים תקשורתיים ולכןלהיבט התוכנימסגור ולא לקבל אותו כמובן מאליו. המסגור מתייחס
מחקרים איכותניים מתמקדים בו יותר. מסגור מאפשר לבחון איזה משמעויות חברתיות ותרבותיות
ניתן לחלץ מתוך הטקסט שאנו מנתחים.
**כשמדברים על "מסגור" למעשה מדברים על שיח.
מאמר "הזכות לדעת מול הצורך בנחמה- עיתונאים ורופאים בין פרופסיונאליות לפטריוטיזם: סיקורמחלתו של ראש הממשלה אריאל שרון בעיתונות הכתובה בישראל/ עמית לביא דינור וקרניאל
מאמר זה הוא שילוב בין מחקר איכותני למחקר כמותני כאשר החוקרים מתמקדים בשלושת העיתונים
הגדולים: ידיעות, מעריב והארץ, במטרה לבחון איך התקשורת הכתובה סיקרה את סיפור המחלה והאשפוז
של אריאל שרון.
הטענות במאמר
החוקרים מותחים ביקורת חריפה על התנהגות התקשורת במקרה של אריאל שרון וטוענים כי
התקשורת יצרה "משקפת" אופטימית לסיפור, לפיה מצבו של ראש הממשלה בסדר ולא קרה לו
שום דבר חמור.
החוקרים מראים איך בחירת המילים ממסגרת לנו את האופן בו אנו חושבים ומבינים את
התופעה, איך התקשורת באותה תקופה הוליכה שולל את הצופים.
העיתונות אינה שימשה ככלב השמירה של הדמוקרטיה, אלא חיבקה את ההגמוניה והממסד
וזרמה איתה באיך שזו רוצה למסגר עבורנו את המציאות. התקשורת נעדרת מימד אובייקטיבי
ונטול רגשות. קיימת כאן התגייסות מלאה של התקשורת באופן שסוטה מהתפקיד הניטרלי של
התקשורת במדינה דמוקרטית.
העיתונאיים שסיקרו את הסיפור, מאחר והיו חסרי ידע מקצועי בתחום הרפואה, יצרו נרטיב
לגמרי מוטעה. גם העיתונאים עצמם מולכים שולל ואלה מוסיפים חטא על פשע בכך שהם
מוספים פן נוסף למסגור המעוות של הסיפור.
שחוזרת על עצמה שוב בדיון, היא שהדיווח המרכזי על אריאל שרון, הטענה המרכזית במאמר
הוא אינו ביקורתי, אלא מגמתי. אין פה בחינה מעמיקה של מצבו הרפואי. העיתונאים לא מבינים
את מורכבות האירוע והם הופכים לצינור בעל כורחם שמשקף את נקודת המבט הממסדית
והממשלתית, ומעביר דיווחים רפואיים לא מלאים ולא מדויקים.
היא שהדיווח העיתונאי הוא דיווח פטריוטי. נעדרת גישה ביקורתית וקיימת התגייסות מלאה לאמץ המסקנה
את נקודת המבט של לשכת ראש הממשלה. הדיווח היה מגמתי ומוטעה לחלוטין וממסגר נקודת מבט אחת
מסוימת ומתעלם מהייטים נוספים וזוויות אחרות של הסיפור.
)בטוח יהיה במבחן( ניתוח תוכן וויזואלי
ניתוח תוכן ויזואלי משמעו התמקדות בתכנים ובתוצרים תרבותיים שכשמו כן הם- ויזואליים: פרסומות, שלטי
חוצות, מגזינים, קליפים ביוטיוב, סדרות טלוויזיה, סרטי קולנוע וכדומה. ניתוח תוכן וויזואלי מחייב שימוש
- תורת הסימנים והסמלים, רעיון פשוט השייך לחוקר דה-סוסיר. החיים החברתיים והאנושייםבסמיוטיקה
שלנו מורכבים משלל סימנים וסמלים כאשר הסמיוטיקה היא כלי מרכזי ועיקרי בשפה האנושית וחלק מרכזי
מהתקשורת בין בני אדם. על מנת להקל עלינו בתקשורת אחד עם השני אנו משתמשים בסימנים המכילים
עבורנו משמעות משותפת. הסימנים יכולים להשתנות מתרבות אחת לאחרת אך מדובר בסימנים משותפים
בני תרבות משותפת.
דנוטציה, קונוטציה ומיתוס
שעומדמיתוסכאשר מנתחים טקסט יש לבחון כל סימן על פי שני המושגים: דנוטציה וקונטציה, וכן על פי
סביב הדנוטציה והקונוטציה.
(- המשמעות המילונית של הסימן. זיהוי מוחשי של הסימן. דנוטציה )מסמן.1
(- המשמעות וההקשר התרבותי חברתי שמתלווה למסמן. משמעות אסוציאטיבית. קונוטציה )מסומן.2
- המיתוס הוא סיפור המסביר את התנהלות החברה, תורם לעיצובה ויוצר לכידות סביב משהו מיתוס.3
"קדוש". המיתוס מייצר תחושה של המשכיות ויציבות. המיתוס הוא סיפור שעבר דה-פוליטיזציה, הוא
אינו אינטרסנטי ואינו פוליטי. המיתוס הוא אמונה חברתית תלוי תרבות וחברה, ולא בהכרח מתבסס
על סימוכין במציאות. על פי בארת, המיתוסים הם אינם כפי שהם נראים. הם מייצגים את אינטרס
הבורגנים במייצג של שקיפות וטבעיות והם רק נראים תמימים וחסרי אינטרסים. המיתוס תמיד בנוי
בצורה דיכוטומית בניארית. )מיתוס היופי תמיד עומד כנגד כיעור. מיתוס העבודה עומד כנגד
העצלנות(.
הדימוי הצרוף
יש לפרק את הטקסט לסימנים ולבחון:
אווירה- שמחה, עצובה, קצבית-
יחסי חזותי- מילולי. מהם היחסים בין מה שנאמר לבין מה שרואים-
רקע-
מידת העומס של האובייקטים-
צבעים-
יחסים בין דמויות-
התנהגות הדמויות-
שימוש באביזרים ובלבוש-
טקסט מילולי-
שפת קולנוע-
קומפוזיציה
העמדה של האובייקטים בתמונה.
תמונה- צילום לעומת ציור
תמונה נתפסת כדנוטציה טהורה, כסוג של תיעוד או הקלטה של המציאות הממשית. צילום "מטבען" את
המסר הסמלי ו"מתמים" את הפברוק. אך למעשה, עצם התערבות הצלם ביצירת התמונה )מסגור, מרחק,
מיקוד, מהירות, תאורה, עריכה(, יוצרים מסרים מכוונים מטרה.
יישום ניתוח תוכן ויזואלי
ניתוח תוכן וויזואלי/סמיוטי מבקש לפרק את הטקסט למרכיביו הקטנים ביותר ולנסות ולהתייחס
הדיבור איננו חופשי אלא פועל על פי חוקי הדרה והרחקה.-
פוקו היה גינאולוג )חוקר שורשים( שביקש לבחון את התפתחות השיח. פוקו מצא שהשיח משתנה בין תקופות
שהוא שיח מאדהשיח הרפואיובין נושאים ובהתאם לכך מתחם את מותר והאסור בו. פוקו בחן למשל את
ממוסד. הוא גילה שהשיח על המשוגעים )חולי נפש( השתנה רבות במהלך השנים. בכל תקופת זמן התייחסו
, המשוגעים היו אלה ש"חשבו קצת שונה" מבחינהבתקופת התנ"ךלמשוגע בצורה אחרת ודיברו עליו אחרת.
, המשוגע היה זה שהסתובב בכפר וכולם אימצו אותו לחיקם.בימי הבינייםביולוגית והם קיבלו מעמד גבוה.
במאההוא היה נורא נחמד וכולם האכילו ואהבו אותו. לא חשבו שהוא חולה אלא פשוט "שונה". בשלב מסוים
השיח על המשוגעים הפך לשיח רפואי שקבע שאותו אדם שמתנהג מוזר ושונה הוא "חולה". ואם, 18,19 ה
הוא חולה יש לרפא אותו.
לפני המאה ומצא שהשיח על זהות מינית השתנה גם הוא רבות במהלך השנים. המיניותפוקו חקר גם נושא
השיח על מיניות היה שיח של שליטה וזהות. זהותו של אדם נקבעה על פי השליטה העצמית שלו , 19 ה
, השיח על מיניות היה חופשי וגם העיד על מעמד. העשירים ביותר היובתקופה של יוון העתיקהבמניות.
תמיד בעלי עבד מין זכר. היום, הזהות כלל לא מוגדרת על פי המין.
מדובר על הרעיון שמי שמחליט על השיח, מה ידובר ומה. יחסים שווים בין כח וידעפוקו טוען הוא שיש
. הרופאים קבעו ש "משוגע" זוורק בעל הכח יכול להפיק ידעלא, אלו מושגים יעלו ואלו לא, הוא בעל כוח
מחלה ולכן בשיח שלהם, שנובע מידע- יש להם כוח לכפות על אחרים משמעות. התהליך הזו הוא מעין
מעגלי שכן הידע הוא זה שנותן לרופאים כוח, והכח הוא זה שמאפשר להם לקבוע את הידע- מה לחשוב
בעלי הכח הם תמיד אנשי סמכות: אנשי דת, רופאים, מנהיגים.. על חולי נפש/משוגעים.
שיח פסיכולוגי/תרפוטי
שיח תרפוטי בישראל הוא מאד פופולארי. המושגים: דיכאון, אבחון, חרדה וכדומה הפכו נחלת הכלל. זהו
שיח שפעם היה תחום בשיח הרפואי והיום הוא שיח של הכלל. שיח זה מעיד על:
: השיח הפסיכולוגי בוחן את הנפשו של היחיד ועוסק ב"אני" והוא מתאים לחברהאינדיבידואליזציה-
האינדיבידואלית שלנו.
: החברה "חולה" בחרדות ובטראומות. מחלות וסימפטומים שקיימים בחברה-
: השיח מבקש לפתור בעיה, לתקן, לפתח מישהו. כלומר, יש פה רעיונות מודרניים שלמודרניזציה-
טיפול בפרט והתקדמות לעבר מטרה.
ניתוח שיח באינטרנט
מבקש להתמקד במשמעויות הגלויות והסמויות של חקר השפה. מהבחינה הזאת, ניתוח שיחניתוח שיח
יתמקד בהיבטים התוכניים של האינטרנט כלומר, מה בשפה של הגולשים משקף את היחס לתופעה
תרבותית כזו או אחרת.
האינטרנט הוא זירה שעדיין נחשבת חדשה ומהבחינה הזאת אין עדיין מספיק מחקרים שנעשים על אינטרנט
כמוקד תקשורת ואינטראקציה בין בני אדם. בשנים הראשונות נשמעו טענות רבות נגד האינטרנט: הוא פוגע
ביחסים חברתיים, יוצר השטחה של המציאות, התקשורת מאוד לקונית וטכנית וכדומה. היום, התמונה היא
לא כזאת. מחקרים אחרונים מראים שאינטרנט לא רק שאינו משטיח את המציאות אלא תורם להעמקת
הקשרים החברתיים. האינטרנט הוא זירה מלכדת שמחברת בין פרטים כדי ליצור פעולה מעשית בחיים
הממשיים. היום רואים ברשת שמשהו שמגדיל את ההון החברתי של האדם. עם זאת, כן צריך להכיר בזה
שלמחקר אינטרנט יש מספר חסרונות שכחוקרים חייבים לקחת בחשבון:
)כותבי טוקבקים, גולשים בפורומים(: אלהאינטרנט ברובו שומר על האנונימיות של הנחקרים.1
אנשים שזהותם לא ידועה לנו כחוקרים ואנו מפספסים חלק גדול מהפרטים הבסיסים והחשובים על
הנחקרים: בני כמה הם, איפה הם גרים, מה השכלתם וכדומה. הפרטים האלה הם בגדר אניגמה
באינטרנט.
)דף פייסבוק, פורומים, צ'ט(: להבדיל מראיון, בו הדיבוראינטרנט מתבסס על תקשורת כתובה.2
הוא אינטואיטיבי, באינטרנט, הנחקרים שוקלים מילים לפני שהם כותבים.. כחוקרים, אנו לא מקבלים
את כל הפרסונה של הנחקר אלא צד מאוד סלקטיבי שהנחקר בחר להראות לנו. עניין זה פוגע
באותנטיות של מחקר השדה.
מאמר "תפקיד הפורומים הוירטואלים בהתמודדותם של נערים הומואים עם תהליך היציאה מהארון"/אבי מרציאנו
החוקר בחר לנתח פורום בפורטל תפוז שנקרא "גאווה צעירה". הפורום מיועד לקהילת להט"ב- לנערים
ונערות שנמצאים בשלבים הראשונים של יציאה מהארון. החוקר עשה ניתוח שיח של כל הודעות הפורום.
שאלת המחקר
איך הפורטל גאווה צעירה עוזר לנערים צעירים בתהליך היציאה מהארון?
תימות מרכזיות
הפרכת הסטריאוטיפים על הקהילה -
תרומת הפורום לחשיפת הנטיות המיניות.-
**החוקר מדגיש במחקרו את רעיון הרפלקסיביות.
מאמר "ללא מילים- התרבות הישראלית בראי השפה"/ רוזנבלום וטריגר
בניתוח שיח יש לחפש את המילים שחוזרות על עצמן. מילה קצת מוזרה, מילה חדשה. תמיד יש לשאול מהי
כדי להבין את ההקשר בין מילים לתרבות צריך לחפשהמילה, באיזה הקשר היא נאמרת ועל מה היא מעידה.
את המטאפורות. כל מילה היא מטאפורה שמעידה על משהו מעבר לה.
מטאפורה
מטאפורה היא הצגת מושג אחד לאור תכונותיו של מושג אחר. -
קיימת טענה שדרך השפה אפשר ללמוד על החברה וההתפתחות שלה. -
סמויות המהוות בסיס"מטאפורות על"מלבד למטאפורות ספציפיות, יש בתרבות הישראלית גם -
למטאפורות גלויות והן מתאימות לנושא מסוים. למשל, בנושא של רגשות יש מטאפורת על אחת
מרכזית ובסיסית- "רגשות הם נוזל". דוגמאות: " אני בהצפה רגשית", " יש לי רגשות עמוקים כלפיו",
"רגשותיה סוערים", " הרגשות שלי מתחממים כלפיו" , " קיפאון רגשי". דוגמאות אלו מאפשרות
אנו מבינים מושג כלומר,כמטאפורת של נוזל. להבין שלרגשות בחברה הישראלית מתייחסים
רגשות הם, הם דינמיים, נוזליים וקשה מאוד לתפוסמופשט )רגש( באמצעות מושג קונקרטי )מנוזל(.
אותם.
ניתוח לשוני
המילה "אחי"
המילים "אח שלי", "אחים לנשק" , "אח שלו", מה הן מבטאות?
צורך בקרבה, שייכות, משפחתיות, אחווה, צבאיות.1
צורך להגדיר אוהב מול אויב ולמתן קונפליקטים.2
או אולי בכלל משמשות פארודיה על המילה "אחי" במשמעותה המקורית, כהתנגדות לשיח הצבאי.3
ולאחווה הישראלית.
המילה "הזוי"
בעברית יש ביקוש למילים מסוות, שמדחיקות מציאות קשה ומעבירות אותה אל בדיון משכך )"הזוי", "לא
יאומן", "מטורף"( התופעה מעידה:
על חיים במציאות שקשה לקבלה..1
על טראומה מתמשכת- לא ניתן לעבד את המצב..2
על תחושת הצפה- הנפש לא מסוגלת להכיל..3
ולכן כהגנה, האירוע מקוטלג כפחות מציאותי.
סיכום- מה יש לבחון בניתוח טקסט )ניתוח שיח+ ניתוח תוכן טקסטואלי(
- מי הדובר? מי הנמען? על מה מדובר בשיח? על מה הוא מעיד? מה אסור להאמר?מהו השיח-
איתור קטגוריות ותימות וקישורן - יש לבחון "ארכיאולוגיה של ידע" )גינאולוגיה(, כלומר לבחון היסטוריה ושורשים שלמהו ההקשר- -
השיח.
? )התמודדות, שינוי, תרפיה, סולידריות, חתרנות(.מהו האינטרס/אידיאולוגיה בשימוש בשיח זה-
)שורש מרכזי, דפוס חוזר של מילים, מערכות מילים מרכזיות שחוזרות- יש לנסותניתוח לשוני-
להסביר את תפקידן(
)המשמעות מעבר לתוכן(.מטאפורה ואלגוריה-
מסגור ובולטות.-- עם איזה טקסטים קודמים מהדהדים מהטקסט. )לא תמיד יש(.קריאה אינטרטקסטואלית-
*נקודות התייחסות בניתוח כתבה בעיתון:
מסגור ובולטות: עמוד ראשון ומשמעותו, גודל הידיעה, מה נאמר וכיצד.1
שפה וסימנים: שם העיתון, צבעים והסמלים שמלווים אותו .2
שיח והקשר )חברתי( .3
ניתוח נרטיבי
ההיסטוריה של המחקר נרטיבי
התחיל השימוש בסיפורים לחקר מציאות חברתית )היסטוריה, אנתרופולוגיה,20בתחילת שנות ה--
פסיכולוגיה(
בגלל השאיפה למדעיות, ראו בביוגרפיות כחובבניות.-
חזרו אל הביוגרפיות כדי להבין חוויות אנושיות יומיומיות.70בשנות ה--
הגישה הישנה )קשר חוקר-נחקר( הוחלפה בגישה פרשנית- דיאלוגית ורפלקסיבית. -
:כדי שטקסט יהיה נרטיבי צריך-
מספר.1
זווית ראיה.2
דמות אחת או יותר..3
עלילה )קו סיפורי עם הגיון פנימי(..4
ראיון
ההבדלים בין ראיון עיתונאי לראיון מחקרי אקדמאי
ראיון עומק מחקרי אקדמאיראיון עיתונאי
הצגת עובדות וציטוטים-מטרה
העיתונאים מחפשים למכור
סיפור על ידי אפקט ה"ואו" )גיי
טוכמן(. העיתונאים יחתרו
לדברים האקזוטיים, המושכים,
המטורפים. העיתונאים יסתפקו
: פרשנות הנחקראימיקב
לתופעה ללא עיגון בתיאוריה.
מתן פרשנות והסבר- החוקרים
מעוניינים להציג את האמת
בתופעה ואת הפרשנות ולא רק
את הצד האקזוטי שלה.
:אתיקהחוקרים שואפים גם ל
הפרשנות של החוקר לפרשנות
של הנחקר על ידי עיגון
בתיאוריה ומחקרים קודמים.
ריבוי סיפורים ופרספקטיבותסיפור יחיד ומכווןמיקוד
קישור לנרטיבים, תופעותאין עיגוןעיגון הנושא בהקשר תיאורטי
ולתיאוריה בתחום
כללי עשייה מקובלים וכלליכללי אתיקהעמידה בתבחיני איכות
אתיקה מחמירים )בניהן רעיון
הרפלקסיביות(
** דוגמא להבדל בין ראיון עיתונאי לראיון עומק: ניתוח תופעת ה"פארקור"- ילדים מאשקלון שקופצים בין מכשולים
וגגות.
התקשורת מציגה את התופעה כ"משחק מסוכן" או "ספורט מטורף" ו"לא ממוסד" והפרשנות שהיא נותנת-
לפעילות זו היא "שזה כיף" ו"שזה שעשוע".
ריקי בליך מראיינת את הילדים שקופצים מהגגות והם לעומת התקשורת טוענים שזהו איננו ספורט מסוכן אלא-
"ספורט מתוכנן מחושב ומדויק". הפרשנות של הילדים לפעילות זו היא שמדובר ב"רצון חופשי" ו"התמודדות עם
הפחד".
ראיון עומק חצי מובנה
ישנם שני סוגים ראיונות: ראיון סגור וראיון פתוח.
הוא ראיון המכיל שאלות סגורות, שאלות שלרוב התשובה עליהן היא כן/לא, או שאלות שצריךראיון סגור
לדרג את מידת ההסכמה. השאלות מכוונות ולא משאירות מקום לנושאים חדשים מהידוע לחוקר. ראיונות
סגורים משמשים לסקרים ומשווים ולרוב מכונים "שאלון".
ראיון עם משיב יחיד המתמקד בפרשנות, בנושא, בזמן או בתופעה: ראיון פתוח/ ראיון עומק חצי מובנה
ראיון מסוג זה מטרתו להפגיש את החוקר ואת הנחקר פנים מול פנים לשיחה בארבע עיניים.ספציפית.
הרעיון הוא לנסות להבין את תפיסת עולמו של הנחקר ואיזה משמעויות הוא מעניק למשהו מסוים בחייו או
לתופעה חברתית כלשהי.
ראיון עומק הוא ראיון שמאפשר לנו לזהות התנהגות גלויה. ניתן לזהות את התוכן, את המאפיינים הוויזואליים
)שפת הגוף(, אבל לעולם לא נדע מה באמת עובר למרואיין בראש. לראיון יש רובד חיצוני בצורה כזו שאין
כמעט אפשרות לחדור פנימה. מה שהמרואיין אומר זו האמת מבחינתנו. יש לקבל את הפרשנות האישית שלו
כפי שהוא נותן אותה.
להבין את חוויית האנשים, את משמעות ההתנהגות, את העמדות והפרשנויות: המטרה
חקירה המבוססת על דיווחים מילוליים- סיפורים של אנשים על התנסויותיהם.הדרך :
אנשים הופכים את חוויתם, תפקידם, פרשנותם והמציאות שלהם לסיפורים. שםהראציונל :
אם נבין את נקודת מבטם שלנמצאת התרבות שלהם, המסורת שלהם, החוויות והפרשנויות.
הנחקרים, נוכל ללמוד משהו על תופעות חברתיות בכללותן.
התנהלות ראיון
על הנחקר להיות שייך קבוצה טבעית )לא סטטיסטית( ולהיות משמעותי לתופעה.האינפורמנט- .1
- שפת הראיון תהיה בשפתם של הנחקרים ובביטויים השגורים בפיהם.השפה.2
: שיחה אינטימית לא פורמאלית שבמהותה אמורה להיות דומה מאד לשיחההתנהלות הראיון.3
החוקר והנחקר מנסים לחבר מפיסות שונות של סיפורים, סיפור שלם בעל משמעות.ידידותית. על החוקר ליצור תחושת עניין, לעודד ביטוי אישי והעלאת זיכרונות יולסייעתפקדי החוקר:.4
להגיע ליכולת ביטוי סיפורית. )החוקר ירצה ליצור סיפור ולא דיווח. ההבדל בין סיפור לדיווח נובע
מסוג השאלות, האווירה, תחושת העניין, דניאמיקת השיחה וביטוי אישי(.
: החוקר הוא הצינור שדרכו המחקריחסי הכוחות- כמה שפות התערבות והכוונה מצד החוקר.5
יעשה. מבחינה זו, עמדת החוקר ודעתו אינה רלוונטית. ראיון צריך להתקיים בצורה ידידותית אך
יחסי הכוחות לא צריכים להיות שוויוניים. הבמה היא של המרואיין. חוקר לא צריך להביע דעתו
על דבריו של המרואיין וחשוב להימנע מכך. יש שיגידו שזה אפילו לא אתי מבחינת מהלך מחקר
שחוקר יביע את הדעה והפרשנות שלו )עודף אמפתיה, הזדהות אישית וכדומה(. מקובל לשמור
על גבולות התנהגות מאוד ברורים באופן כזה שלא יביע הזדהות טוטאלית באופן שיוויוני
החוקר הוא למעשה מאזין ומשתתף: מקשיב לנאמר, מבין את הנאמר ומקשיבלמרואיין.
להבעות, פאזות וקול פנימי.
: הנוכחות של החוקר משפיעה על המחקר, אדרבה, שמדובר בראיוןהטיה בראיון/ רפלקסיביות.6
אישי. החל מחזותו הויזואלית של החוקר , דרך השכלתו ומצבו הכלכלי ועד לתפיסת עולמו,
יכולים להשפיע על פתיחותו של המרואיין ואם כך להטות את המחקר. לעיתים רבות, משויכים
החוקרים לקטגוריות חברתיות שעלולות להשפיע על האינטראקציה עם המרואיין. גם אם החוקר
הוא חלק מהקבוצה שהוא מראיין וגם אם הוא נבדל ממנה, כך או כך הדבר הוא בעל השפעה
רבה על המחקר. עניין זה הוא איננו מפתיע שכן אין כזה דבר מחקר איכותני אובייקטיבי. מה שכן,
חייבים להקפיד על רפלקסיביות- החוקר חייב לידע את קורא המחקר מהו מקומו ביחס לשדה
המחקר ולספק "גילוי נאות" הכרחי על מיקומו בשדה המחקר. "חשוב לציין, שבעודי מראיינת
קהילה הומוסקסואלית אני החוקרת הטרוסקסואלית ולכן אהיה ביקורתית ואתקשה להבין את
המשמעותיות.."
: יש לקיים ראיון במקום נוח, נעים, שקט, ללא הפרעות. לכל מקום יש אתמקום עריכת הראיון.7
היתרון והחיסרון שלו ומקובל לתת למרואיין לבחור את מיקום הראיון.
: כדי שהחוקר יהיה מרוכז בשיחה, עליו ליידע את המרואיין ולבקש את רשותו להקליטהקלטה.8
את הראיון. בסוף הראיון יש לשקלט ולתמלל את הראיון )ללא סינון( ולהעלותו על כתב בצורת
ש:.... ת:.... שתיקה, שפת גוף, התמהמהות- כל אלה חשובים בקבלת התמונה הכללית על
המרואיין.
סוגי שאלות בראיון עומק
: כלליות תיאוריות שאלות.1
מופשטות ומקיפות: שאלות פתוחות ללא הכוונה )"ספר על עצמך", "הצג מעט, בסיסיותשאלות א.
רקע", תאר, איך, כיצד?(
: פרק זמן מוגבל, חוויה, רעיון או דעה ספציפיים .ממוקדותשאלות ב.
: מבקשות דוגמא לפעולה או אירוע דוגמאותשאלות מזמינות ג.
: להתמקד בחוויה הסובייקטיבית התנסותשאלות ד.
מונחים: לשאול על משמעות ביטויים הבהרתה.
: להבהיר ולהסביר משמעות והיגיון מאחורי התיאור.משמעות/פרשנותשאלות .2
: לחדד התיאורים וההסברים על ידי השוואה למקרים אחרים. )שאלות אלההשוואתיותשאלות .3
עלולות לעורר אנטגוניזם ולכן יש לשאול אותן לקראת הסוף(
: כשעולה נושא אך לא נכנסים לעומקו, חוזרים אליו בהמשך, ברגע המתאים.השלמהשאלות .4
: כשיש סתירה בין שני אירועים. )שאלות אלה דמות לשאלות ההשואה רק שכאןניגודיותשאלות .5
מדובר במידע שמסר המרואיין מעצמו בראיון וסתר את עצמו(.
: עימות הנחקר עם סיפורים של אחרים )שאלות אלה עלולות לגרום נזק ליחסיםמעוררותשאלות .6
ולכן יש לשאול אותם לקראת הסוף)
: לשאול לדעתם ומחשבותיהם של הנחקרים על קטע שמוצג. קטעיםשאלות על .7
משאלות שהתשובה אליהן היא כן/לא.**יש להקפיד להימנע
. השאיפה היא שראיון יידמה לשיחה ידידותית עםלא להגיע עם שאלות מוכנות וכתובות מראש**מקובל
מטרה. יש לנסח שאלות בהתאם לתשובות שעולות מהמרואיין. מקובל להגיע עם רשימה של תחומים כללים
וסוגיות מסוימות אך לא עם שאלות ספציפיות.
)גיל, מצב משפחתי, מין, איזור גיאוגרפי, מוצא,שאלות דמוגרפיות**נהוג לשאול או בתחילת ראיון או בסופו,
מצב כלכלי..( כדי לקבל פרופיל רחב על המרואיינים. שמות המרואיינים תמיד יהיו בדויים.
איכות ראיון נמדדת ב:
יכולת הנחקרים להבנות סיפור בשפתם ובביטויים שלהם..1
יכולת החוקרים לאפשר לנחקרים לפתח את הסיפור. .2
כללים אתיים ויחסי אמון
.לשדר יחס של כבוד, עניין, תשומת לב, אמון, הבנה ונימוס
.להדגיש המאפיין האישי- ישנו עניין אמיתי
.לוודא הסכמה לקיום הראיון ולפרסום ממצאיו
.אין לעוות את הרוח והתוכן של מה שנאמר
.יש לשמור על אנונימיות הנחקרים
יש לשמור על יחסי קירבה-ריחוק
רפלקסיביות
ניתוח ראיון
לאחר תמלול הראיון, יש לקרא אותו כמה פעמים ולבחון:
חזרות של מילים ומונחים..1
תמות חוזרות..2
אינטרטקסטואליות ..3
מהו השיח, השפה והרטוריקה..4
מה חסר ולא נמצא..5
בחינת סוג ומבנה הסיפור..6
מהי המשמעות התיאורטית של נושא מסוים. .7
סיפורי חיים סיפורי חיים הם "נרטיבים עצמיים"- היסטוריית חייו של המספר. זהו ראיון שרק אדם אחד מדבר בו. "ראיון
מונולוגי" של המרואיין.
הבנה מורכבת של טווח ומגוון הדעות, אמונות, עמדות, ערכים ומניעים בהתנהגויות אנשיםמטרה :
בהקשרים חברתיים. זוהי שיטה לבחינת נושאים ותופעות שקשה לבחון אחרת- שינויים בחיי אנשים
או חווית ואירועים היסטוריים.
חקירה המבוססת על דיווחים מילוליים - סיפורים של אנשים על התנסויותיהם.הדרך :
:העצמי" הסובייקטיבי מעוצב בראי המסורת, התרבות והתקופה בה הוא חי. הוא נחשףהנחת יסוד"
בסיפור החיים. בבחינת סיפור "העצמי"- נגלה מנגנונים חברתיים ותרבותיים של הבניית זהות.
מהלך
"מבוצע ראיון "נרטיבי מונולוגי
."ראשית הראיון: "ספר לי את כל סיפור חייך
.יש לאפשר למספר להבנות בחופשיות מוחלטת את סיפור חייו
.רפלקסיביות החוקר: על החוקר לתאר את ערכיו, עמדותיו ומקומו ביחס לתופעה
ניתוח מבני צורני של סיפור החיים
- מהו סוג הסיפור ואופן סיפורו )סיפור גבורה,טרגדיה, קורבנות, קומדי, רומנטי,סוג הסיפור.1
סאטירה(.
כללי- מהו קצב ההתקדמות של הסיפור. )התקדמות, מצב קבוע, ירידה מתמדת(.מבנה עלילה .2
- באיזה אופן מספר המרואיין את הסיפור. סוג הדיבר מעיד על מבנה זהותו של המספר: סוגי דיבר.3
: ישנו גיבור וישנה השתלשלות פעולה בזמן )התחלה, אמצע וסוף(. סיפורא.
: רשימת עובדות ופרטים. אירועים תמציתיים ואחידים. דו"חב.
: הצהרה כללית של אדם על עצמו, משפחתו, חייו וכדומה.טענהג.
: המרואיין מוציא עצמו מחוץ לתהליך. תיאור סטטי, ללא פעילות. אין יחסים בין האובייקטיםתיאורד.
המתוארים.
ניתוח תוכן של סיפור החיים
? )רפלקסיביות להקשר הראיון בזמן, מקום וכד'(מה נאמר רמה מיידית:.1
- יצירת קטגוריות תמטיות )אפליה, תסכול, סקרנות, שייכות ...(
- מיפוי דמויות ויחסים
מיקום הסיפור במבנה חברתי ובהקשר היסטורי. רמה חברתית היסטורית:.2
מהן המערכות התרבותיות שקשורות לזהות. מהם סיפורי העל הדומיננטיים?רמה תרבותית:.3
)עליונות הלבנים, עליונות הבורגני, עליונות הגבר(.
כיצד ניתן להכליל סיפורי חיים?
ההכללה בסיפורי חיים היא לחפש דמיון בין הסיפורים ברמת התכנים והמבנה:
אם נמצא כי גם במבנה קוגניטיבי סובייקטיבי )סיפור אוטוביוגרפי( קיים דמיון סיפורי,קיים דמיון :
לספר את סיפור חייהם ומתמקדים בגיל צעיראם כולם מתחילים נוכל להכליל את הסיפור. כלומר,
בו היה משבר משמעותי בחיים- כנראה שהמשבר הוא ההסבר לתופעה. מי שלא חי במצוקה שהיה
צעיר, כנראה שלא יהיה מיליונר כי אין לי את הדרייב הזה. מכאן למעשה נפתח פתח לאמירה כללית
מעבר לסיפור האישי.
על פי תימות ועל פיאפיון של קבוצות הסיפורים : דפוסים חוזרים בהקשרים דומיםיש לבחון
המבנה הצורני שלהן.
בחינת נושאים דומים עם חוקרים ומחקרים אחרים. הכללה עם מחקרים נוספים כישיתוף פעולה :
לומר "יש פה משהו גדול".
דוגמא: "כאילו לא הייתה מלחמה"/ ד"ר עדנה לומסקי פדר**
: סיפורי חיים של גברים ישראלים שהשתתפו במלחמת יום כיפור.שיטה-
: האופן שבו הם תופסים את חוויית המלחמה ואת המשמעות שמקנים לה בסיפור חייהם. בוחן-
: הגבר הישראלי אינו רואה במלחמה חוויה משברית. אמנם המלחמה בעבורו היא אירועממצא מפתיע-
משמעותי, אך הוא משלבה במסלול החיים , `מנרמל` אותה , בלי זיהוי השפעות כבדות שלה על מעשיו או
תודעתו.
: חוויית המלחמה מובנית במשמעות תרבותית: התרבות מגדירה מי רשאי להציג המלחמה כמשברתיאוריה-
ומי נתבע לנרמל אותה.
קבוצת מיקוד
אנשים(. החוקר מבקש לשלב כמה אנשים5-10קבוצת מיקוד היא ראיון מובנה למחצה עם קבוצת משיבים )
מתוך תופעה ספציפית שעורכים את אותה פרקטיקה.
קבוצות מיקוד בדרך כלל מייצרות תובנה אחת משותפת על: כיצד קבוצות מפרשות תכנים. מטרה
שיטה זו יכולה להוות גם כמחקר גישושי וגם כתוספת לראיון העומק.התופעה הנחקרת.
:צפייה באינטראקציה גדולה בתוך קבוצה אודות הנושא בפרק זמן מוגבל. הדגש והיתרון
שילוב יסודות של ראיונות אישיים ותצפית משתתפת. הדרך :
הצגת מודל ויזואלי כללי של תהליך במונחים אוניברסאליים ורחבים.-
הצגת מאפייני הארגון והאוכלוסייה הנחקרת. -
להשלים מהמצגת!!- אתיקה במחקר האיכותני
תורת המוסר, המידות וההתנהגות.אתיקה :
מצב בו חייבים לבחור בין שני דברים או כיווני פעולה שהאחד מהם אינו טוב יותר מהשנידילמה :
לעומת זאת היא מצב שיש בו קושי, ספק, אי ודאות או חוסרבעיה)מטאפורת "השמיכה הקצרה"(.
בהירות.
כללים, עקרונות, מחויבות ומידות, המנחים את ההתנהגות הראויה שלאתיקה במחקר האיכותני :
החוקר.
מחקר איכותני שונה מהכמותני בכך שהחוקר הוא למעשה כלי המחקר של עצמו. לא נשענים על
סטטיסטיקה, מספרים ותוכנות מחשב ומדובר במפגש בין בני אדם- בין חוקר לנחקר. מפגש זה,
מייצר לעיתים רבות דילמות אתיות מוסריות שעל החוקר להיות מודע אליהן. בסופו של דבר, כל
שדה מייצר דילמות ספציפיות וכל חוקר מתמודד עם שאלות מוסריות שונות בהתאם לעצמו, לשדה
הנחקר )איפה מסתיים שדה המחקר? מתי זה כבר נחשב מציצנות?(, לנושא המחקר, לשאלת
המחקר )שימוש בכינויים פוגעים(, למתודולוגיה )בניתוח תוכן למשל, מאיפה משיגים את החומרים?
מורידים מהאינטרנט בצורה לא חוקית?(, לנחקרים, לניתוח המחקר ולפרסום המחקר.
ולכן ברוב הפעמים החוקר צריך להחליט לבדו איך הוא מתמודד עםשאין קוד אתי רשמיהעניין הוא
דילמות מוסריות.
:מצד אחד ישלמרות שכל שדה מוליד בעיות משלו, באופן כללי, לחוקר איכותי יש מחויבות כפולה לו מחויבות למחקר- שיהיה מחקר אמין מדעי וטוב שמצליח לייצג את המציאות. ומצד שני, יש
. חשוב מאוד לשמור עללו מחויבות לנחקרים- להגן על פרטיותם וכבודם בכל שלב במחקר
האינטרסים של הנחקרים. לא פעם, המחויבות הכפולה למדע ולנחקרים, יוצרת סתירה שקשה ליישב
אותה.
במחקר איכותני ניתן להבחין במספר דילמות אתיות עיקריות :
- לעולם לא עושים מחקר במסווה. החוקר חייב לקבל הסכמה"הסכמה מדעת" והצגת העצמי.1
מדעת )בכתב- חוזה גלוי, או בעל פה- חוזה סמוי המתבסס על אמון הדדי( של הנחקרים למחקר
ולהבטיח כי הנחקר העריך את הכדאיות של ההשתתפות במחקר והחליט בחיוב. בנוסף, יש להסביר
לנחקרים כיצד ישפיע עליהם המחקר בעת פרסומו ולתת להם את הכוח להחליט אם הם רוצים
להשתתף בו או לא. הסכמה נחשבת תקפה אם:
התקבל מידע מלא על: מטרות המחקר, הצגת החוקר, פירוט תהליכים ועתיד המחקר, אפשרותא.
הפסקת השתתפות, הסכמה להקלטה/תיעוד, הסכמה לפרסום, חיסיון המידע הנאסף, מידע על
סיכונים וסיכויים.
ההסכמה התקבלה ברצון חופשי בלא לחץ וכפייה לאחר שהנחקר הצביע על כל הדברים שהואב.
רוצה הסכים עליהם.
החוקר פעל במסגרת ההסכמה ולא חרג ממנה.ג.
עניין זה מסתבך כאשר חוקרים קבוצות שהן חלק מהמרחב הציבורי )למשל מחקר על רווקות שנערך
בברים, מחקרים על מוסדות וארגונים(. השאלה אם יש ליידע כל נחקר ונחקר שהחוקר נמצא
בתפקיד והוא עורך מחקר? האם כל מי שנכנס לשתות בבר צריך לעדכן אותו? לא קיימת תשובה חד
משמעית. בדרך כלל מקובל לקבל הסכמה מדעת בקבוצות סגורות שנפגשות במרחב הפרטי.
כשמדובר במרחב ציבורי או בגוף ציבורי, אין צורך לקבל אישור אישי מכל אחד מהנחקרים. בעניין זה
נשאלת השאלה עד כמה המחויבות של החוקר לקבל הסכמה מדעת מנחקרים? איפה עובר הגבול?
- כמה המחקר פוגע באותנטיות של השדה? עד כמה הנוכחותרצייה חברתית ושינוי התנהגות.2
החוקר פוגעת בהתנהגות הטבעית של נחקרים? ברגע שהנחקר יודע שדבריו נכתבים התנהגותו
הטבעית משתנה. קיים החשש שבמהלך המחקר תתקיים "רצייה חברתית"- מושג זה מבטא את
הצורך של נחקר לרצות את החוקר. נחקרים לעיתים קרובות רוצים לעזור לחוקים ולכן מתאימים את
דבריהם למה שהם חושבים שהחוקרים רוצים לשמוע. עניין זה מהווה פגיעה קשה באותנטיות של
המחקר. חשוב לנקות את העניין הזה ולתת לנחקרים לדבר על הנושא בלי הכוונה ברורה. הנטרול של
הרצייה החברתית מאוד מאתגר עבור חוקרים והוא תלוי בנחקר עצמו ובנושא.
- ראשיתו של המחקר האיכותני, בחוקר מערביאתיקה בפרסום:נגישות הנחקרים לתוצר הסופי.3
שעשה מחקר במקום מרוחק מהעולם המערבי, בו רוב הנחקרים לא יודעים קורא וכתוב. במצב כזה,
החוקר יכול לכתוב כל שעל רצונו כי לעולם אף אחד מהנחקרים יקרא את המחקר. כיום, רוב
המחקרים נעשים "קרוב לבית", על התרבות לה החוקר משויך ועל קהילות בתוך העולם המערבי.
הרוב הגורף של הנחקרים יודע קרוא וכתוב ולכן יש לו גם נגישות מלאה למחקר שיתפרסם בסופו של
דבר. החוקר נתון בבעיה כי לעיתים רבות המחקר הוא ביקורתי ונכתבים בו דברים לא נעימים
לקריאה. החוקר צריך להחליט אם לקחת את הסיכון ולהיות ביקורתי או לכתוב בטקסט מעודן יותר
ולפגוע במחקר.
:דילמות נוספות
- לעיתים יש צורך במקצועיות והכשרה כדי לא להזיק לנחקר בנושאים רגישים )אלימות,מקצועיות החוקר.4
אונס, טראומות(.
- על החוקר להישאר נאמן למקור )לא לכפות חומר חדש ולא להוריד חומר. להציגאתיקה בכתיבה ובפרסום.5
את המקרים יוצאי הדופן ולהסביר אותם(.
- האם יש לספק מידע כללי? לחשוף חלקית את המטרות? מתן מידע לנחקרים על המחקר.6
האם יש לשמור עליהם? האם יש להזהיר אותם מפני תשובות "לאשמירה על הנחקרים בתשובותיהם- .7
נכונות" ו"לא ראויות"? חשוב לזכור שלנחקרים יש את הכוח להגן על עצמם.
עד מתי ניתן לשתף את הנחקרים? הרי הם חלק מהמחקר!הדדיות ושותפות- מיהו המחבר ומיהו השותף?.8
האם ומתי צריך לדווח על פעולות לא חוקיות או לא מוסריות להם אנו עדים?.9מה קורה אם המחקר רוצה לקשר הממצאים עם זמן, מקום ואישיות שהם שייכים אליהם..10מה לעשות אם הנחקר מבקש שלא להסתיר את זהותו?.11
אין פתרונות מוכנים. הכל תלוי הקשר.
מפוצל אישיותחשוב לשלב בין פרשנות הנחקרים לבין פרשנויות נוספות. להציג עימותים וטקסט -ולא הרמוני.
ולא שיפוטיתאמפתיתלהציג קול הנחקרים מעמדה -
רפלקסיביות(להציג "גילוי נאות" )-יושרה, מקצועיות, , נאמנותיש לגלות -
בכל שלבי המחקראמינות והגינות
למדע ולנחקרים
מקרה בוחן-דו"ח קינסי
את נושא המיניות )אורגזמה, פרקטיקות מיניות, הומוסקסואלים(. קינסי50קינסי היה חוקר בארה"ב שחקר בשנות ה
מגלה אינפומנט שהוא "אוצר" מדהים למדע- אדם שתיעד את כל מהלך חייו מבחינה מינית בספר אחד. האינפורמנט
יכול לספק מידע אדיר אך מסתבר שמדובר בפושע. הוא אדם מסוכן לחברה. הוא פדופיל. מצד אחד קינסי הבטיח לו
חסינות ואנונימיות אבל מצד שני הוא מסוכן. האם על קינסי ללכת למשטרה? האם עליו להמשיך במחקר? אם הוא ילך
למשטרה כולם ידעו שהוא הפר חסינות והקריירה שלו תיהרס!
" Goode,E /"Sexual involvement and Social research in a fat civil rights organization מאמר
אחת הדוגמאות היפות לדילמות מוסריות נמצאת במאמרו של חוקר אמריקאי בשם ארי גוד שפרסם מחקר
. המחקר כולו עוסק בדילמות מוסריות במחקר האיכותני והוא80 על שנות ה2002מפורסם מאוד בשנת
כותב זאת על פי ניסיון אישי. גוד הוא סוציולוג אמריקאי שהחליט לערוך מחקר של תצפית משתתפת
)אתנוגרפיה( בארגון זכויות לאנשים שמנים שנקרא נאפ"ה. מדובר בארגון של נשים שמנות, או של אנשים
שמאוד חשוב להם לשמור על הזכויות של נשים שמנות. גוד קרא כתבה המעודדת נשים להרזות והחליט
לכתוב כתבת נגד. בשביל לכתוב את הכתבה, החליט גוד לערוך מחקר בארגון כדי שיהיה לו מספיק חומר.
כדי להיכנס לארגון ולהכיר את חבריו, גוד נפגש עם ראש הארגון וביקש הסכמה מדעת. ראש הארגון אמר
לגוד שהוא חייב לקחת חלק אקטיבי מפעילות הארגון ולאהוב נשים שמנות, אחרת הוא לא יוכל להיכנס
לארגון ולהיות חבר בו. גוד כותב במחקרו שהוא לא אובייקטיבי כי הוא אוהב נשים שמנות ולא הייתה לו בעיה
להיכנס לארגון כחבר מן המניין. בהתחלה התייחסו אליו בצורה חשדנית אך לבסוף הוא באמת לקח חלק
פעיל בארגון. גוד הרגיש שהארגון משמש למעשה "ספינת אהבה", והוא למעשה ארגון שידוכים יותר מאשר
ארגון שנלחם על זכויות. גוד נכנס עמוק מאוד לתוך המחקר והתחיל לצאת עם נשים ששייכות לארגון.
למעשה, גוד פגע באותנטיות של השדה ובהתנהלותו הטבעית. חלק מהאנשים פרשו מהארגון והנוכחות שלו
עירערה את השדה לחלוטין. ברור לכל בר דע שהתנהגותו של ארי גוד היא אינה מוסרית או אתית.
עולה השאלה עד כמה החוקר צריך להיות מעורב במחקר שלו? עד כמה הוא צריך להיות חבר מן המניין?
פעמים רבות, אם החוקר לא יקח חלק פעיל בשדה, השדה יישאר סגור וללא נגישות. מצד שני, מעורבות יתר
של חוקר בשדה עלולה לשנות אותו ללא היכר, להשפיע על התנהגות הנחקרים, לשנות השתרשרות אירועים
טבעית. השאלה היא איפה עובר גבול? מתי חוקר צריך להגיד די ולא להיכנס למעורבות רגשית גדולה מידי?