האוניברסיטה העברית בירושלים החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון עבודת מחקר במסגרת תואר מוסמך" שומרי ה חומות" קורותיו של האסלאם הממסדי הפלסטיני ומאבקו על צביונה המוסלמי של ירושלים- מחקר השוואתי מוגש לידי: פרופ' מאיר חטינה מגיש: יוני גרף תאריך הגשה: 4094/91/
121
Embed
האסלאם הממסדי הפלסטיני והמאבק על ירושלים עבודת גמר לתואר שני
המקרה הפלסטיני הוא דוגמה בולטת לרלבנטיות של האסלאם הממסדי במרחב הציבורי ובמסגרת מאבק לאומי, גם אל מול גורמים מובילים כמו אש"ף והחמא"ס. אנשי הממסד הדתי הפלסטיני לקחו חלק פעיל בעיצוב התודעה הלאומית הפלסטינית ונסכו בה תוכן דתי בהתאם לאמונתם. כמו כן, הם זכו להערכה על כך שהגנו לאורך השנים על המקומות הקדושים לאסלאם וחלקו עם תנועות אסלאמיות כמו "החמאס" ו"הג'האד האסלאמי" את המטרה המשותפת להגביר את התודעה האסלאמית בחברה הפלסטינית, ופעלו לפתיחת מרכזי לימוד, הנהיגו את החגים הדתיים עבור הציבור ופרסמו כתבי עת דתיים. לאחר שאדון בתפיסת הקדושה של ירושלים כפי שהתעצבה לאורך ההיסטוריה המוסלמית כרקע לפרקים הבאים, אבדוק כיצד בא לידי ביטוי תפקידו של האסלאם הממסדי הפלסטיני בעיצוב המשמעות של ירושלים ואל-חרם אל-שריף כמקומות קדושים לאסלאם בימינו, ובחיזוק תפקידם של הפלסטינים כשומרי מקומות אלה. כמו כן, אבדוק את מידת השפעתו של האסלאם הממסדי הפלסטיני על תהליכים פוליטיים הקשורים במקומות הקדושים, למשל המו"מ בין ישראל לפלסטינים על ירושלים, המאבק על הכותל המערבי בשנות העשרים ועוד.
Welcome message from author
This document is posted to help you gain knowledge. Please leave a comment to let me know what you think about it! Share it to your friends and learn new things together.
Transcript
האוניברסיטה העברית בירושלים
החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון
עבודת מחקר במסגרת תואר מוסמך
" חומותשומרי ה"
צביונההפלסטיני ומאבקו על האסלאם הממסדיקורותיו של
מחקר השוואתי - המוסלמי של ירושלים
מאיר חטינה' פרופ: מוגש לידי
יוני גרף: מגיש
/4094/91: תאריך הגשה
2
:תוכן עניינים
3 על מקומות קדושים ואסלאם ממסדי: מבוא
שריף למוסלמים בכלל ולפלסטינים -חרם אל-קדושת אל: פרק ראשון
בפרט
01
(0331-0390)הנחת היסודות : פרק שני
90 חוסיני כמנהיג לאומי-ייסוד המועצה המוסלמית העליונה ועלייתו של אמין אל. א
של האסלאם הממסדי הפלסטיני מאבקו ": הר הבית בידם: "פרק שלישי
(0333-0391) המוסלמי של ירושלים על שמירת צביונה
39 הקמת הרשות המוסלמית העליונה . א
91 אקצא-הרשות המוסלמית העליונה והמאבק על אל. ב
11 ?ממסד דתי ירדני או ממסד דתי פלסטיני. ג
11 הרשות המוסלמית העליונה והאינתיפאדה הראשונה. ד
(9112-0333) ?פלסטיני עצמאידתי בנייתו של ממסד : פרק רביעי
83 מי אוסלו והקמת הרשות הפלסטיניתהסכ, ירדן .א
88 ירושלים צברי והמאבק על עתידעכרמה . ב
32 ? מעצב שיח או שופר שלטון - עכרמה צברי. ג
013 סיכום ומסקנות
001 רשימת מקורות
/
אסלאם ממסדיעל מקומות קדושים ו: מבוא
המקום בו , שריף-חרם אל-אלם גהוא , המקום עליו עמד בית המקדש על פי היהדות, הר הבית
על שליטה וזכויות במקום . אסלאםהשלישי בחשיבותו עבור ההמסגד , אקצא-נמצא מסגד אל
: ל שני מושגיםיש לעמוד ראשית ע, כדי להבין מדוע. הזה מתגוששים שני העמים כבר כמאה שנים
.מגוון חוקרים על ידישניתנו נמרוד לוז ליקט מספר הגדרות למקום ."מקום קדוש"ו "מקום"
Carter, Donald and) "מרחב ציבורי שיוחסה לו משמעות על ידי סוכן אנושימקום הוא "למשל
Squires), שבה תרבות , מקום מספק את המסגרת הקונקרטית הממשית והסמלית כאחת"או
לוז , (Agnew and Duncan) "ושל משמעותפועלת בבואה לקשר בין חבריה במערכות של פעילות
1".קבוצות ויחידים על ידימרחב הנוצר תדיר "ו מגדיר מקום כעצמ
ינני כאן א, 2"תוצר של פעילות אנושית וככזה הוא פוליטי מקום הוא"לוז טוען בנוסף ש
להגדיר מקום כמרחב אני סבור שראשית יש . שכן לא כל מקום בעיני הוא פוליטי, מסכים עמו
למשל חדר , א אישיוכאשר המרחב ה. נוסך בו תוכןגשמי או מופשט אשר האדם נותן לו משמעות ו
כאשר , לעומת זאת. בהכרח מתקשר לפוליטיקה הואאיני רואה כיצד , בית מגורים או שינה
(public sphere) המרחב הגשמי הוא מרחב ציבוריהסיכוי כי המשמעות שתינתן לו תושפע ,3
מקום הוא רכיב חיוני "וקו שטען כי לוז מביא את דבריו של פ. גבוה יותר ומאבקי כוח מפוליטיקה
זו קשור קשר הדוק המקום על פי הגדרה ,"בכל פעולה הקשורה בהפגנה של כוח ובניצול של כוח
בתוך אריק " המאבק על הקרקע דרך מקומות קדושים: י של הנוף המקודשהתנועה האסלאמית והפיתו", נמרוד לוז 1
התנועה האסלאמית בישראל כמקרה : מיעוטים מוסלמיים במדינות רוב לא מוסלמי, (עורכים)רודניצקי ואלי רכס קרים ראה אצל לוז מראי מקום מדויקים להגדרות של מקום אצל החו .67-67' עמ, (2411, מרכז דיין: תל אביב) מבחן
.המוזכרים לעיל .67' עמ ,"התנועה האסלאמית", לוז 2מרחב ציבורי יכול להיות .מעוצבת דעת קהלבו בו מתקיימים דיונים וחב ציבורי הוא אזור נגיש לציבור שמר, בקצרה3
,Nancy Fraser :להרחבה בנושא ראה. ד ענייננואשר עומדים במוק, פולחן דתיעיר וגם בתי תפילה והכיכר , בית קפה
"Rethinking Public Sphere: A contribution to The Critique of Actually Existing Democracy", Social
Text, No. 25/26 (1990), pp. 56-80; Jurgen Habermas, "The Public Sphere an Encyclopedia Article",
New German Critique, No. 3 (Autumn 1974) pp. 49-55
0
למושא עצמו לעתים הופך המקום. אליהםחברה ומשמעותו משתנה בהתאם ביחסי הכוחות ב
4.לו" הנכונה"סביב השליטה בו ומתן המשמעות מאבק
, האדם מפתח קשר רגשי למקומותמסבירים ש (Mazumdar)מדאר ומזוי 'שאמפה וסאנג
מקומות בהם חווה , הבית בו גדל, כמו מקום לידתו, קשורים בעברו האישיבמיוחד למקומות ה
כמו . המקומות אליהם מפתח האדם קשר רגשי הינם מרכיב בזהות האישית שלו. חוויות מרגשות
מהווים מרכיב מרכזי בזהות של אדם או , בדת שורים בשום צורהקאינם אשרשמקומות אישיים
מאחר 5.כך גם מהווים מקומות קדושים ודתיים מרכיב בזהותם של אנשים וקבוצות, קבוצה
לעתים עוברים , והמקום הינו מרכיב מרכזי בזהות של אנשים וקבוצות והינו מושא למאבקי כוח
ם שעברו תהליך של הסמלה ניתן לומר שמקומות קדושים הינם מרחבי. עליו תהליכי הסמלה
נועדו , גירץקליפורד , האנתרופולוג הידועגורס , אלה. ולמעשה הפכו לסמלים מקודשים, קדושה
תכונותיו , באתוס הוא מתכוון לאורח חייו של העם. לתכלל את האתוס והשקפת עולמו של עם
תם של יוויובהשקפת העולם הוא מתכוון לתמונה שיש לעם על אופן ה, ומאפיינו הייחודיים
הסמלים המקודשים יוצרים התאמה . יש לושלרעיונות הסדר המקיפים ביותר , הדברים שבעולם
6.כלומר האמונה הרוחנית של העם, עם לבין מטאפיסיקה ספציפיתהייחודי לבין סגנון החיים
שהאדם המאמין רואה במקום קדוש סוג של עוגן ואחיזה במציאות טוען אליאדה
ניתנים לשינויי כו אמורפייםכומות שאינם קדושים מקשהוא תופס בעוד , ממשית ויחידה
המקום הקדוש מאפשר גם קשר אל , לצד זאת. הוא יציב ומשרה בטחוןהמקום הקדוש . משמעות
כל השלטת סדר , כותב אליאדה, כמו כן .ממקום החוליןבדל והוא מ ובכך, העולם הקדוש הרוחני
כחזרה על מעשה , כמוה כבריאת יקום ,חשב בעיניהם לזרהנ של קבוצת מאמינים בשטח מסוים
מינים רואים בהצלחתם להתיישב במקום או להשתלטאאותם המ .ולמעשה כקידוש המקום, האל
ביטוי לכך ניתן לראות .רח פרי יצירתם העצמאיתכמתת אל וגילוי של תמיכה מצדו ולא בה עליו
7.בני דת אחת לאחרתבשינויים שעוברים בתי פולחן אשר עוברים משליטת
אותה , כזהבהיותו .באופן ישיר באלוהות וברוחניות אכן מקום קדוש קשור, לכאורה
, ה להתפשר לגביו או לחלוק בוואינה מוכנעליו מחזיקה במקום הקדוש דורשת בלעדיותקבוצה ה
ל ידיעשאין זה כלל מעניינו של אדם לקבוע גורל של מקום שמשמעותו ניתנה לו כביכול משום
.67' עמ, "התנועה האסלאמית", לוז 45 Shampa Mazumdar and Sanjoy Mazumdar, "Sacred Space and Place Attachment", Journal of
Environmental Psychology, vol. 18 (1993), pp. 231-232 .1/' עמ, (4//1 ,כתר :ירושלים ) פרשנות של תרבויות, קליפורד גירץ 6, יהודים: עלייה לרגל, (עורכים)בתוך אורה לימור ואלחנן ריינר , "המרחב הקדוש וקידוש העולם", ה אליאדה'מירצ 7
.1/1, //1/0-1 'עמ, (2447, האוניברסיטה הפתוחה :רעננה) מוסלמים, נוצרים
7
כשם שהאדם מעניק למקום יש לזכור ש, ם הקדושלצד המשמעות השמימית של המקואך . האל
לפיכך .מעניק משמעות לחייו הארציים של האדם ,ובעיקר מקום קדוש, מקוםהמשמעות כך גם
8.ההופך לחלק מרכזי משגרת החיים, דתי מתקיים ריטואל, בדרך כלל, מקום בו מקום קדוש הינו
הדתיים למעשה הם חלק מהאתוס של העם והם נותנים את התוקף להשקפת העולם הריטואלים
.חיבור עם האל ועם האמת עליה מדבר אליאדהומספקים תחושת , גירץשל העם עליה מדבר
כמו כל טקס ,טקס זה. ריטואל מרכזי המתקיים במקומות קדושים הינו העלייה לרגל
למקום יש ,אלא שבעלייה לרגל .מצב רוחני וקדוש תו מעבר משגרת היומיום אלגרל במסלכו ,דתי
העלייה .כוחו של האל, א נחשב למרחב בו היה גילוי של כוח עליוןושכן ה ,חשיבות רבה ביותר
לרגל היא חוויה חזקה אשר מעצימה מקום קדוש הנחשב ליעד נכסף ומבדילה אותו ממקומות
במטרה הוא מקיים גם מסע רוחני אל המקום פיסימסע האדם מבצע כאשר". רגילים"פולחן
לרוב הוא גם קדוש ,קשה וארוך יותר ל שהמסע הפיסיככ .את מצוותו לקבל ברכה מהאל ולקיים
פסטיבלים לצד ם מסוימים מתפתחת מערכת של חגים וסביב העלייה לרגל למקומות קדושי. יותר
אחווה בין מתפתחת תחושת, כמו כן. ההופכים לחלק מהאתוס של העם, שווקים וירידים
9.ינים אשר לוקחים חלק במסע המשותףהמאמ
, לעתים קרובות לאורך ההיסטוריה האנושית התנהלו מאבקים סביב מקומות קדושים
, פסיכולוגיים, מרכיבים אידיאולוגייםבטעונה , מעבר ליסודות המטאפיסיים שלה, שכן הקדושה
בדרך , בסכנהכמצוי קדוש נתפס כאשר מקום . אינטרסים אנושיים פרטייםבפוליטיים ואפילו
וא הקדוש מאבק על מקום , בעת המודרנית 10.קדושתו עולה בעיני הקבוצות החושקות בו, כלל
במילים אחרות ו, ים או מעמדייםייגודים כלכלנביטוי למאבקים לאומיים או אתניים על רקע
של עימות רוחני השימוש במקום הקדוש וברגש האידיאולוגי והכאשר , כוחמתקיים בו מאבק על
11.יס לצורך המאבק הארצי יותרדתי מגו בין
. כל המרכיבים של מקום קדוש אותם פירטתי לעילעל עונה שריף -חרם אל-אל9הר הבית
כל אחת מהדתות על ידיו משמעות של קדושה ציבורי אשר ניתנה ל מרחב אוהזה
עו בו פולחן דתי לאורך ההיסטוריה המוסלמים והיהודים היו בעיקר אלה שביצ. המונותיאיסטיות
מכון ירושלים לחקר : ירושלים) ההתלכדות המוסלמית סביב ירושלים: מירושלים למכה ובחזרה, יצחק רייטר 8
Izhak Englard, "The Legal Status of The Holy .66' עמ,"התנועה האסלאמית", לוז ;12' עמ, (2447, ישראל
Places in Israel", Israel Law Review, Vol. 28 (1994), p. 590 מוסלמים, נוצרים, יהודים: עליה לרגל, ריינרלימור ובתוך , "עליות לרגל כתהליכים חברתיים", ויקטור טרנר 9 Victor Tuner, Process, Performance, and ;7/-6/, 2/-//, 27-20' עמ, (2447 ,האוניברסיטה הפתוחה: עננהר)
Pilgrimage: A Study in Comparative Symbology, (New Delhi: Concept Publishing Company, 1979),
p.17 .66' עמ, זרהמירושלים למכה ובח, רייטר; 67' עמ, "התנועה האסלאמית", לוז 10: ריבונות האל והאדם, (עורך) יצחק רייטרבתוך , "מקדש בירושלים ובאיודיה9העימות על מסגד", יפרח זילברמן 11
.201' עמ, (2441, מכון ירושלים לחקר ישראל: ירושלים) קדושה ומרכזיות פוליטית בהר הבית
7
עבור .ועבורם הוא נחשב לאתר קדוש ביותר גם יחסית למקומות קדושים אחרים, ועלו אליו לרגל
בני שתי דתות אלה השתלטו .היהדות הוא הראשון בקדושתו ובאסלאם הוא השלישי בקדושתו
(. מסגד9בית מקדש)ושתו ובנו בו מבנה שמציין את קד, הפכו אותו לקדוש עבורם, על המרחב הזה
וארבע מאות שנים מזה כאלף, היהודים היו אלה ששלטו במקום זה לפני יותר מאלפיים שנים
מתקיים מצב ביניים שבו ישראל כמדינה יהודית שולטת במקום 1/76ומאז , וב המוסלמים שלטו
בעי יוצר מצב זה באופן ט. ם אותו וממשיכים לקיים בו את פולחנם הדתיאך המוסלמים מנהלי
.השפעה ומתן משמעות למקום זה, סביב שליטה קונפליקטים
הפלסטיני עם הממסד הדתי המוסלמיבעבודה זו ארצה לבחון את התמודדותו של
ו של הצד טמאחר ואני בוחן את נקודת מב. שריף-חרם אל-המאבק הבין דתי בירושלים ובאל
.שריף-ם אלחר-אל, ובל עליוהמוסלמי בסכסוך אשתמש יותר במונח המק
האנשים המובילים .ממסד דתי הוא גוף הכפוף לגורם מדינתי ונותן שירותי דת לציבור
, ים דתיים'מטעם מדרסות וקולג בעלי השכלה דתית רשמיתומדים לאת הממסד הדתי הם לרוב מ
בית המקרים אוטודידקטים ובאים בניגוד למנהיגים של תנועות אסלאמיות מודרניות שהינם במר
נמצאים ,עולמאהמלומדים ובערבית .או עריכת דין מחשבים, כמו רפואה, "חילוניים"ות צועממק
, בקשר הדוק עם השלטון אשר מעסיק אותם ומשלם להם שכר עבור מגוון תפקידים כגון מורים
12.(מּופתים) ופוסקי הלכה, מטיפים דתיים, (קאדים) שופטים בבתי דין דתיים
, א עסק מספיק בממסד הדתי המוסלמי באופן כלליהמחקר האקדמי להטוענים כי יש
, אשר פועלות מחוץ לממסד, בוודאי לא באותה מידה שהתייחס לתנועות אסלאמיות מודרניות
כמי י היסטוריונים אירופוצנטרים "ע האסלאם הממסדי נתפש. ונחשבות לתופעה חדשה ומרתקת
עיניהם התנגשות בין המסורת אלה ראו לנגד .כעמוד תווך בחברות המוסלמיות שירד מגדולתו
לארצות האסלאם לאחר כניסת הדפוסלבין המודרנה וסברו כי הממסד הדתי ספג מכה אנושה
אינטלקטואלים אותם וצמיחתם של , המונופול על הידעאת ומהפכת המידע אשר לקחו ממנו
המדינה, כמו כן .על ההדרכה הרוחנית של הציבור אשר התחרו עמו אסלאמיסטים חדשים
וצמצמה את ופגעה בסמכות, תיליה את הממסד הדהכפיפה א והאוטוריטארית המודרנית
האסלאמיסטים וכמוהם גם אינטלקטואלים ליברלים נתפשו . השפעתו על החיים הציבוריים
12
Richard W. Bulliet, "The Crisis within Islam," The Wilson Quarterly, Vol. 26, No. 1, (Winter, 2002),
p. 12; Meir Hatina, "Introduction," in Meir Hatina (ed.), Guardians of Faith in Modern Times: Ulama
in the Middle East, (Leiden: Brill, 2009), p. 1
6
מובילי ככמשוחררים מרסן השלטון והמסורת ולפיכך משמשים הם כסוכני תרבות חדשים ו
13.שינוי
מוסדות לימוד חשובים .מעורב בזירה הציבורית עודנו סדיהאסלאם הממ, על אף זאת
חמד ומש כמו. תם של אנשי הדת נשמעת בהחלטעוד, אזהר עדיין נהנים מיוקרה-כאוניברסיטת אל
הצליחו להגביר את עולמאבמספר חברות מוסלמיות ה, מיטיב לתאר זאת (Zaman) זמאןקאסם
לפעמים את לקבועואף שיח הציבורי לתרום ל, להרחיב את הקהלים שלהם, ההשפעה שלהם
מאיר חטינה טוען שבניגוד לתפיסה הרואה בתנועות האסלאמיות החוץ ממסדיות .המסגרת שלו
חולקים תפיסת עולם דומה ושאיפה זהה לאסלם אלה דווקא שני, מתחרות של האסלאם הממסדי
י של שומר אף תפקיד רשמיש במונרכיות הערביות לאסלאם הממסדי .את המרחב הציבורי
צמיחתן של התנועות האסלאמיות החוץ האתגר שמציבה חרף , לצד זאת. המוסר הציבורי
ובהם גם , עדיין רבים נוהים אחר פסקי ההלכה של אנשי הממסד הדתי המסורתי, ממסדיות
, יתר על כן 14.פוסקים מוערכים עולמאמנהיגי התנועות האסלאמיות עצמם אשר רואים בחלק מה
היו שותפים מלאים לעיצוב תפיסת הלאומיות במדינות , שנכתב עליהם בעבר למה בניגוד ,העולמא
והבינו שלא ניתן להקים את אנשי הגיון הם ברובם הגדול היו. ולם המוסלמי בכללעערב וב
אך הם לא ראו במדינת , מאנית'לאחר התמוטטות האימפריה העות, ליפות האסלאמית מחדש'הח
ם עניין טבעי שמסייע לקדם צדק חברתי ולקיים מסגרת חיים הלאום רק כורח המציאות אלא ג
המוסר , היו מעורבים בעיצוב הערכיםאכן הם והיה להם רצון להשפיע ,לפיכך. אסלאמית
15.מדינות הלאום המוסלמיות המודרניותשל והתרבות
המקרה הפלסטיני הוא דוגמה בולטת לרלבנטיות של האסלאם הממסדי במרחב הציבורי
אנשי הממסד הדתי . ס"ף והחמא"גם אל מול גורמים מובילים כמו אש, מאבק לאומי ובמסגרת
הפלסטיני לקחו חלק פעיל בעיצוב התודעה הלאומית הפלסטינית ונסכו בה תוכן דתי בהתאם
זכו להערכה על כך שהגנו לאורך השנים על המקומות הקדושים לאסלאם הם, כמו כן .לאמונתם
את המטרה המשותפת " האד האסלאמי'הג"ו" החמאס"כמו וחלקו עם תנועות אסלאמיות
הנהיגו את , ופעלו לפתיחת מרכזי לימוד, בחברה הפלסטיניתלהגביר את התודעה האסלאמית
13
Hatina, Guardians, pp. 3-5; Muhammad Qasim Zaman, The Ulama in Contemporary Islam:
Custodians of Change (Princeton, NJ: Princeton University Press, 2007), pp. 1-2 14
Hatina, Guardians, p. 14 ,ניתן לקרוא בהרחבה על מקומם של העולמא במרחב הציבורי אצל :Meir Hatina
"The Clerics' Betrayal? Islamists, 'Ulama’ and the Polity," in idem, Guardians, pp. 247-264; idem,.
'Ulama’, Politics and the Public Sphere (Utah: Utah University Press, 2010), pp. 156-170 15 Hatina, 'Ulama’, pp. 161-166; James P. Piscatori, Islam in a World of Nation-states (Cambridge:
Cambridge University Press, 1986), pp. 89-91
1
לאחר שאדון בתפיסת הקדושה של 16.החגים הדתיים עבור הציבור ופרסמו כתבי עת דתיים
בא אבדוק כיצד , קים הבאיםירושלים כפי שהתעצבה לאורך ההיסטוריה המוסלמית כרקע לפר
חרם -עיצוב המשמעות של ירושלים ואלב האסלאם הממסדי הפלסטינישל תפקידולידי ביטוי
ובחיזוק תפקידם של הפלסטינים כשומרי מקומות ,כמקומות קדושים לאסלאם בימינו שריף-אל
ליטיים פועל תהליכים של האסלאם הממסדי הפלסטיני אבדוק את מידת השפעתו ,כמו כן. אלה
המאבק על , מ בין ישראל לפלסטינים על ירושלים"למשל המו, מקומות הקדושיםב הקשורים
.הכותל המערבי בשנות העשרים ועוד
אבצע מחקר ןכדי לענות עליה. בלבה של עבודה זו אלו הן השאלות המרכזיות שעומדות
. ם מרכזייםשלושה נושאי בחינתהשוואתי של האסלאם הממסדי הפלסטיני לדורותיו תוך
: את תולדות האסלאם הממסדי הפלסטיני לשלוש תקופות עיקריות אחלק, ראשית
, וסלמימכראש הממסד הדתי ה חוסיני-אמין אל' תקופת המנדט הבריטי וכהונת חאג .1
בניית המשמעות הקדושה של הוב, תקופה זו מתאפיינת בבניית הממסד הדתי. 6-1/21//1
6//1-גורש מפלסטין ב חוסיני-שאמין אל לאחר. ירושלים לאסלאם ולפלסטינים
הבריטים החלישו מאד את כוחו של הממסד הדתי ובזמן שהגדה המערבית וירושלים היו
הוכפף הממסד הדתי הפלסטיני לממסד הדתי בעמאן ואיבד מעצמאותו , תחת שלטון ירדן
ניטש לא, מאחר וירושלים הייתה תחת שליטה מוסלמיתכי , יש לציין, כמו כן .ומזהותו
.דתי שבו אני מתמקדן סביבה המאבק הבי
מתאפיינת בהתמודדות הממסד הדתי הפלסטיני עם אשר 1/76התקופה שלאחר מלחמת .2
הוא זו תקופה שבה . שריף-חרם אל-טח ישראל והשתלטותה על אלשסיפוח ירושלים ל
.גובר במצב של סכסוך לאומי ומתפקדעצמו מחדש בונה
תקופה זו מתאפיינת בבניית . והקמת הרשות הפלסטינית התקופה שלאחר הסכמי אוסלו ./
עתיד ירושלים באותה . ד דתי פלסטיני שלראשונה כפוף למנגנון מדינתי פלסטיניסממ
.הממסד הדתי הפלסטיני אתגר המונח בפני, מ"על שולחן המו נמצאתקופה
: תקופה אבחן את שלושת הנושאים הבאים בכל
להבין מה היו האפשרויות לנו אלו יאפשרו - לסטינימאפייני הממסד הדתי המוסלמי הפ .1
. שריף משמעות אסלאמית ולאומית-חרם אל-שעמדו בפניו כדי להעניק לירושלים ולאל
16 Hatina, "The Clerics' Betrayal?", pp. 256-257; Hatina, ʿulamaʾ, pp.164-165
/
-ואל מאבקו של הממסד הדתי למען השמירה על הצביון המוסלמי של ירושלים האופן בו .2
. בא לידי ביטוי שריף-רם אלח
רת התנועה הלאומית אל מול גורמי הנהגה מעמדו של הממסד הדתי הפלסטיני במסג ./
, במיוחד בנושא ירושלים, שיח שעיצב הממסד הדתיהאבדוק האם , כלומר. אחרים בה
גורמים ה ובנוסף אעמוד על ,מיצב אותו כמוביל דעת קהל במרחב הציבורי הפלסטיני
.והשפיעו על השיח שלו אתגרו את מעמדוש
. ל ואבחן מגמות של שינוי והמשכיות"התקופות הנ של שלושת אינטגרטיבי ניתוחב בסיכום אשל
להביאאלא , חשוב לי להדגיש שאינני מתיימר להציג איזו אמת היסטורית בהכרח
בתור חוקר ישראלי עליי להיזהר על אחת . הטקסטים שקראתי הפרשנות שלי לגביאת בפניכם
מדת בלב לבו של כמה וכמה ולהיות אובייקטיבי ככל האפשר כאשר אני עוסק בסוגיה העו
במחקרים של לאורך כל העבודה השתדלתי לעשות שימוש , לכן. הסכסוך הישראלי פלסטיני
. להביא נקודות מבט וחשיבה מגוונותובכך , ישראלים ומערביים, חוקרים ערביים
אורי קופפרשמידט אודות ספרו של את מתוך המחקרים בהם עשיתי שימוש ראוי לציין
מחקריו של יצחק ואת , תקופה הראשונהלחקר ה אשר שימש אותי, ונההמועצה המוסלמית העלי
כי לא איתרתי מחקרים העוסקים באסלאם , יצוין .1/76חר שימשו אותי בתקופה שלאשרייטר
ולכן עיקר המקורות בפרק העוסק בתקופה , הממסדי הפלסטיני מאז הוקמה הרשות הפלסטינית
ומקצתם הם ספריו ופסקי ההלכה של המופתי , רובם מהאינטרנט, זו הינם מקורות ראשוניים
תקופה השנייה הינו ספרו של ששימש אותי לחקר המרכזי ראשוני מקור .הפלסטיני עכרמה צברי
, תעודותהאשר ריכז את ,עלמי-דין אל-סעד אל, /1/7-///1המופתי של ירושלים בין השנים
השימוש .הפלסטיני בתקופתוהממסד הדתי אודותו על ידינכתבו רבות שהכתבות ההצהרות וה
רשות בפרספקטיבה ההמחקר של האסלאם הממסדי הפלסטיני לאחר הקמת ו, במקורות אלה
, ועל הזיקה שבין דת יש בה לדעתי משום תרומה למחקר ולידע אודות הפלסטינים, השוואתית
. לאומיות ופוליטיקה
14
בכלל ולפלסטינים בפרט שריף למוסלמים-חרם אל-קדושת אל: פרק ראשון
אקצא -מסגד אלשריף ו-ם אלחר-אל, של ירושלים המוסלמי למתן המשמעות הקדושהמקור ה
סיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש מישתבח שמו של ה: "סורת המסע הליליב, ראןובק מצוי
ע הוא שומ. למען נראה לו את אותותינו, אל המסגד הקיצון אשר נתנו ברכתנו על סביבותיו
המסגד "רובין מסביר שמרבית הפרשנים המוסלמים מתייחסים אל אורי . (1:16סורה ) "ומבחין
בפרשנותם הם מכנים את .כירושליםכהר הבית ו" הקיצון אשר נתנו ברכתנו על סביבותיו
"מסגד"ציון המילה כי , מסביר רובין, כמו כן. כלומר בית המקדש, "מקדס-בית אל"ירושלים
-אל"המילה . נותן לירושלים ולמקום מקדש שלמה שחרב קוראןקדושה שהמעידה על מתן ה
הלא הוא מתחם הכעבה , "המסגד הקדוש"מסמלת את ריחוקו של המסגד מן ( הקיצון) "אקצא
17.במכה
-דין עבד אל-לאל אל'לי וג'בן אחמד אלמג מוחמדדין -לאל אל'הידועים ג קוראןפרשני ה
מוסיפים את ההסבר ,17-במאה ה קוראןאת פרשנותם לאשר כתבו , רחמן בן אבי בכר אלסיוטי
אל מוחמדהפסוק מדבר על מסעו הלילי של הנביא ,לפיו, שהתקבע בפרשנות המוסלמית הקנוני
, בוראק מחצי האי ערב אל ירושלים-אל חיה אגדית דמוית סוס המכונהרכב על מוחמד. אללה
, של חצר בית המקדש ותל המערביכאשר הגיע קשר אותה אל מה שעבור העם היהודי נחשב הכ
כאשר הוא חוצה את שבעת הרקיעים, ולאחר מכן עלה באופן נסי מהר הבית היישר אל השמיים
א הוא לה, ביניהם אבראהים, בכל רקיע פגש את נביאי האסלאם. תו של המלאך גבריאליבלווי
הל ית אללה ונא מוחמדלבסוף פגש . רבנו הלא הוא משה ,אברהם המונותיאיסט הראשון ומוסא
18.מוסלמים לקיים ביוםה מ על מספר התפילות שעל"ן מויעמעמו
זו העיר :לאלים נותנת לירושלים'נותם של הגאשר פרשניתן להבחין במטען המקודש
ושם נקבע אופיו של אחד מעמודי התווך המרכזיים , השמימה בדרך נס מוחמדשממנה עלה הנביא
.תי אמצעי בין האדם לאלהרי היא הקשר הבל, התפילה, באסלאם
.227' עמ, (אוניברסיטת תל אביב: תל אביב) הקוראן, אורי רובין 17לאלין 'ג-אלתפסיר , סיוטי-רחמן בן אבי בכר אל-דין עבד אל-לאל אל'אלי וג'מג-דין מוחמד בן אחמד אל-לאל אל'ג 18
.212' עמ ,(תופיקיה-מכתבה אל: קהיר) שריף-מצחפ אל-בהאמש אל
11
רובין גורס . רב פרשני האסלאםקלא היה תמיד נפוץ ב לאלים'של הגההסבר , אולם
דשמסגירושלים ונטען בהן לא הזכירו את לאלים'שפרשנויות מוקדמות הרבה יותר מאלה של הג
עבר חצה את הרקיעים היישר מן חצי האי ערב ולא מוחמדומכאן ש, אקצא נמצא בשמיים-אל
19.ל בירושליםכל
עלה היישר השמיימה מוחמדטוען שהמחקר המודרני רואה בפרשנות לפיה סיוןעמנואל
יוחסה לירושלים מוחמדשכן בתקופתו של , לאלים'ותה מציגים הגאכאותנטית לעומת הפרשנות
את ירושלים ככיוון לקבוע מוחמדהמתאר את החלטתו של האזכורלמעט , חשיבות משנית
, לקרב אליו את היהודיםקיווה מוחמד, על פי טענות המחקר. בתחילת דרכו סלמיםלמו הילהתפ
מכאן ניתן לירושלים הכינוי , ן התפילה למכהוהסיט את כיוולא יצטרפו אליו עד אשר הבין כי
עשה מוחמדלראות בצעד שניתן . כלומר הראשונה מבין שני כיווני התפילה, "אולא אלקבלתין"
כאשר גברה יוקרתה של ירושלים אך עם השנים , לים ופגיעה במעמדהלירושהפניית עורף כ
20.כיוון התפילה הראשון הוסיפה לה קדושה בקרב עדת המאמינים באסלאם דווקא היותה
מראה ,עצם זה שקדושת ירושלים איננה אותנטית ומעמדה לא היה ברור כמו זה של מכה
השאלה מדוע נהפכה ירושלים לקדושה ונשאלת קדושה זולנו את הדינמיות בה ניתן להגדיר
מכיוון ,ינתנומבח אלו הן נקודות חשובות. התעורר והתרחבהשיח סביב קדושתה ובאילו נסיבות
וכיצד כיצד הדינמיות של קדושת ירושלים משחקת תפקיד בסכסוך הישראלי פלסטיני נראהש
מפוליטיקה מוסלמית שהושפעה משמעות .אותו לקדוש עות למקום והופךממשמצב פוליטי נותן
.מעצבה המרכזיכאשר הממסד הדתי הפלסטיני הוא , 24-נותרה רלבנטית גם במאה הו 6-במאה ה
ירושלים לא נחשבה קדושה או כי סבור (Pipes) פייפסדניאל המזרחן , בהקשר זה
שהפוליטיקה היא, טענתו הפולמוסנית .המוקדמת לאורך ההיסטוריה המוסלמיתכלל חשובה
קדושת ירושלים איננה ומשום כךזו שקשרה את ירושלים לאסלאם נההדתית הי הולא האמונ
ירושלים סבלה מהזנחה ומאדישות, הזמןמאמרו הוא מסביר כיצד לאורך במסגרת. אותנטית
שלים לצרכים בנו את כיפת הסלע והאדירו את שמה של ירו אומייםלאחר שה .מצד המוסלמים
שקעה בשלוש העיר, תחת שליטתם. העבאסים את ירושליםהזניחו מחליפיהם , פוליטיים בלבד
-ב אפילו לאחר הכיבוש הצלבני .מאות שנים של אלמוניות וחלק ממבניה המפוארים התמוטטו
חמישים שנים בלבד וגם , בדן ירושלים באדישותוקיבלו המוסלמים את א ,פייפסטוען , //14
נכונות לוותר עליה ת האיוביתהראו המנהיגים מהשושל, 1116-ב לאחר שכבשו אותה חזרה
.227' עמ, הקוראן, רובין 19 ./4-1/ 'עמ, (1/11, עם עובד: תל אביב) מיתוסים פוליטיים ערביים, סיון עמנואל 20
12
מסעות הצלב שנועדו להפוך את ירושלים לבירה נוצרית הם , לדעתו. תמורת אינטרסים מדיניים
ולא הקדושה הדתית הנובעת מתוך , אלה שהפכו את ירושלים כבעלת ערך בעבור המוסלמים
, ירושליםהמוסלמים שלטו ברציפות בבהן , בשבע מאות השנים שלאחר מכן, לדבריו. האסלאם
21.העיר חזרה שוב לשקוע באלמוניות וחזרה להיות מקום נידח ועזוב
ואילו , פייפס סבור שאין מימד דתי אותנטי בקדושה של ירושלים, בשורה התחתונה
יחסם , אך כל עוד הם שולטים בה .המוסלמים מעלים אותה על נס רק כאשר היא נלקחת מהם
שגם אם קדושת ירושלים התעצבה , בניגוד לפייפסם חוקרים אחרים סבורי. הזנחהלעיר מתבטא ב
הכיבוש הרי שלאחר, י המוסלמים בשל סיבות פוליטיות וקדושה זו הייתה נתונה במחלוקת"ע
נצרבו בתודעה המוסלמית, איובי-דין אל-המוסלמי מחדש של ירושלים בהנהגתו של צלאח אל
. אורך השניםמרה לתנשקדושה ש, שריף-חרם אל-אלקדושת ירושלים וקדושת
גם אני סבור שהתפתחות קדושתה של ירושלים לאסלאם הוא סיפור מורכב יותר ממה
אשר חקר את ירושלים , שמתאר פייפס ואציג אותו באמצעות מחקריהם של עמיקם אלעד
מיתוסים "בתקופה האומיית ועמנואל סיוון שעסק בהתפתחות הקדושה של ירושלים בספרו
. יש את התפתחות קדושתה בתקופת המלחמות בין המוסלמים לצלבניםומדג, "פוליטיים וערביים
נקראה בפי המוסלמים שהחזיקו היא, ירושלים מסביר שבשנים הראשונות לכיבושן סיו
רק בהשפעת יהודים ונוצרים , לדבריו. על שם הכינוי הרומאי איליא קפיטולינה, "איליא"בה
-קדס ובית אל-ו לה את השם אלל אלה שהעניקהם למש. מומרים החלה קרנה של ירושלים לעלות
22.בית המקדשהעוסקות בוהכניסו לאסלאם מסורות ,במילים אחרות עיר הקודשו ,מקדס
, בדת זו קדושתה של ירושלים על העלאת מצטרפים החדשים לאסלאםלצד השפעת ה
,החל מסוף המאה הראשונה לאסלאם של השלטון בהאדרת שמה של העיר חלקו נוספה מנת
אשר בנה את המבנה המפואר על הר ,(647-717)מלכ -ליף האומיי עבד אל'קופת שלטונו של החת
23.נקרא כיפת הסלעהבית ש
מרשים ובולט על מנת להתחרות במבנים מלכ היה מעוניין במבנה -עבד אלור שבס סיון
, קצאא-לצד השיפוץ של מסגד אל,כך .בכנסיית איה סופיה שבקונסטנטינופולהביזאנטיים ובפרט
בכתובות ועיטר אותו כיפת הסלע מבנה בנה את הוא 24,שככל הנראה הוקם עוד לפני ימי שלטונו
לא בטוח כלל שהבנייה המאסיבית באותן שנים על הר הבית , אולם .מתפלמסות כנגד הנצרות
21
Daniel Pipes, "The Muslim Claim to Jerusalem", Middle East Quarterly, Fall (2001), pp. 49-66 .4/-1/ 'עמ, מיתוסים פוליטיים, סיון 22קדושה : ריבונות האל והאדם, (עורך)בתוך יצחק רייטר , "הר הבית בתקופה המוסלמית הקדומה", אלעד עמיקם 23
./77-7' עמ, (2441, מכון ירושלים לחקר ישראל: ירושלים) ומרכזיות פוליטית בהר הבית ./77-7' עמ, שם 24
1/
עמיקם . ייתכן כי זו הייתה מטרה משנית לחלוטיןאף ו, נבעה רק מהרצון להתעמת עם הנצרות
בעה ממניעים פוליטיים הבנייה של כיפת הסלע נרוב החוקרים נוטים להסכים שכי ,יראלעד מסב
25.תחרות בין דתיתמ פנימיים ופחות
, מנהיג המורדים. להתמודד עם מרידות מביתמלכ -בתקופת שלטונו נאלץ עבד אל
ת על חצי האי ערב ולפיכך גם על הערים הקדושו /71-//7שלט בשנים זביר -עבדאללה אבן אל
העלייה )' חגהות ורים המוסלמים פעם בשנה כחלק ממצהאליהן נו, מדינה-אלמכה ו, לאסלאם
מלכ -ניסה עבד אל, זביר לשורותיו את עולי הרגל-על מנת למנוע מצב בו מעביר אל. (לכעבה לרגל
זאת באמצעות בניית כיפת הסלע ומבנים נוספים , ממכה לירושלים' להטות את כיוון החג
26.קדושת ירושלים לאסלאם המחזקות אתמסורות המצאתמצעות בירושלים ובא
מנסות להאדיר ו ביום הדין מקום מרכזי לירושלים ,בין היתר, ו נותנותלמסורות מעין א
כבש אותה, אשר על פיהן, טאב'ח-אל בןאליף עמר 'אל הח האת שמה של ירושלים על ידי קשירת
מעמדה של ו אתקבעו בתקופה זו גם מסורות שנפוצ .בעצמו אקצא-אלאת מסגד בה בנה ו
כמו המסורת שנאמרה כביכול מפי, ירושלים כמקום השלישי בחשיבותו ובקדושתו באסלאם
, [הכעבה במכה]המסגד הקדוש : "כי העלייה לרגל טובה לשלושה מסגדים בלבד מוחמדהנביא
ה אלף כמוה כמא תפילה בכעבה" אמרתואו , ["מדינה-באל]והמסגד שלי , אקצא-אלמסגד
,"שבחי ירושלים"גם מראה באמצעות מסורות אלעד 27".כמוה כחמש מאות תפילות[ אקצא
ותפילה על לא , המתבצעת על הר ערפאת שבמכה, העמידה, הוקוף כגון' חג טקסי שנערכו בעיר
נע מהקבלה לאבן השחורה אשר עומדת ימשלא ניתן לה, כמובן. שחורה אחרת מאשר מרצפת
נמצאת על , אשר בפועל ממוקמת בכיפת הסלעמרצפת זו ,על פי המסורת. במרכז הכעבה במכה
28.וכל המתפלל עליה תפילותיו נענות אחד משערי גן העדן
מחדש את לבנות מלכ לבנות את כיפת הסלע היה רצונו -מניע נוסף שהביא את עבד אל
את הבנייה קושרותמסורות מוסלמיות רבות שהופצו במאה השביעית והשמינית 29.מקדש שלמה
; 27-20' עמ, (2440)ד "מ ,המזרח החדש ,"של ירושלים בתקופה האומייתמעמדה ", יקם אלעדעמ; /6' עמ, שם 25
.2/ 'עמ ,מיתוסים פוליטיים, סיון ./60-6' עמ, "הר הבית בתקופה המוסלמית הקדומה", אלעד 26 'עמ, "תשל ירושלים בתקופה האומיימעמדה " ,אלעד ;/7, 76 'עמ, "הר הבית בתקופה המוסלמית הקדומה", אלעד 27
.21' עמ, (2411, הוצאה לאור לא ידועה: ירושלים) חקנא פי פלסטין ,עכרמה צברי מתוך 'ציטוטים מן החדית; 71-74 'עמ, "הר הבית בתקופה המוסלמית הקדומה", אלעד; 02-04' עמ, "של ירושלים בתקופה האומייתמעמדה " ,אלעד 28
62-61. . חיים' וספים הקשורים לדת היהודית כנביאים המביאים את דברי היש לציין שהאסלאם רואה בשלמה ובמלכים נ 29
. שלמה קרוי בערבית סלימאן
10
של תבנה את ההיכל מוחמדאומתו של " :למשל .מוסלמית על הר הבית עם מקדש שלמהה
30.(מקדס-היכל בית אל" )ירושלים
שריף -לא חרם-ת למקם את ירושלים ואת אלמייואשל השושלת המאמציה , מכל מקום
ולאחר , כיסודות מקודשים וחשובים ביותר לא זכו להסכמה רחבה בקרב האומה המוסלמית
אלעד .ושלים מגדולתהראיבדה י, העבאסית שלתעלייתה של השוו 674בשנת נפילתה של השושלת
אך יחד עם זאת , /-מציין שלא ידוע על פעילות עבאסית משמעותית בירושלים החל מהמאה ה
מאמון -ליף אל'כמו הח, י העבאסים דאגו לשפץ מבנים ואף להוסיף על תפארתםישנן עדויות כ
קדושת ירושלים נותרה , ברמת התודעה הכללית, אולם 31.אקצא שער נחושת-שתרם למסגד אל
מלכ על -משמיצות את עבד אלה, אומייםת מנוגדות לאלו שהמציאו הישנן מסורו. במחלוקת
זביר את -מאשים אבן אל, לפי אחת המסורות. חשבון מכה מהלכיו וניסיונו לקדש את ירושלים על
שחששו עולמאהיו , כמו כן .בלה של בני ישראלאל הק ' מלכ שהעביר את טקסי החג-עבד אל
כלומר חידוש אסור בהלכה המוסלמית , "בדעה"וראו במהלך זה , אל ירושלים' ת החגימהטי
. למכה ולא לירושלים 'את מצות החגהורה לקיים אשר , המנוגד מפורשות להוראותיו של אללה
ת את ירושלים וממקורותיהן העממיים וחששו מהמסורות הרבות שהופצו המפאר עולמאאותם
רבים , סיוןטוען , לכן. מן היהדות והנצרות אשר בחלקם הושפעו וכמעט הועתקו, והזרים
השמיימה מוחמדהעדיפו את הפרשנות לפיה העלייה של במאות הראשונות לאסלאם עולמאהמ
ובכך לא לקחו , בירושלים כלל התרחשהרות לשבעת הרקיעים ולא יהייתה יש פלאיבליל המסע ה
32.חלק ארי ביצירת עילת הקדושה האסלאמית לירושלים ולהר הבית
לא , דין-מעמדה של ירושלים בתקופת העבאסים ועד למלחמותיו של צלאח אלש אין ספק
ומעמדה כעיר השלישית בקדושתה בניה הקיימים נשתמרומגם אם , אומייםהיה רם כבתקופת ה
כבר ערעור על עליונותה של כי החל מאמצע המאה השמינית אין , אלעד גורס .באסלאם נשתמר
ת לטקס דתי פחּו ואילו עלייה לרגל לירושלים נחשבת' נחשבת לחגבלבד עלייה לרגל אליה מכה ו
33.במקום קדוש ביקורכלומר , "זיארה"ל ,יותר
על ידיתעיד האדישות בה נתקבל הכיבוש של ירושלים הירידה במעמדה של ירושלים על
בעוד הצלבנים הצהירו על כי , טועןו בנקודה זו מסכים עם פייפס סיון. //14הצלבנים ביולי
-67 'עמ, "הר הבית בתקופה המוסלמית הקדומה", אלעד ;77 'עמ, "מעמדה של ירושלים בתקופה האומיית", אלעד 3066. .61-71' עמ ,"הר הבית בתקופה המוסלמית הקדומה" ,אלעד 31 .7/-7/ 'עמ ,מיתוסים פוליטיים, וןסי ;04 'עמ ,שם 32 .17 'עמ, "הר הבית בתקופה המוסלמית הקדומה", אלעד 33
17
רק אחרי .מי לא הגיב לכיבוש זה במאבק עיקשבדרך אגב ואף צבא מוסלמוזכר כיבוש ירושלים כ
היה זה . קדס-כשישים שנות שלטון צלבני בירושלים החלו המוסלמים להתעורר לנוכח כיבוש אל
והציב נגד הצלבנים, מלחמת קודש, האד'על גהכריז צא כורדי בשם זנגי אשר מצביא מוסלמי ממו
דין המשיך את התעמולה -יורשו נור אל, לאחר שזנגי נפטר .זה האד'את ירושלים כיעד עליון בג
. על מנת לגייס למאמץ את דעת הקהל המוסלמית וחיילים לצבאו, האד לשחרור ירושלים'למען הג
והסתמכו רבות על ,"שבחי ירושלים"כתיבת ספרות לשקוד על משוררים וסופרים מטעמו החלו
אשר היוו כלי עולמאגם הין הכותבים היו ב .מייתואותן מסורות שהופיעו בתקופת השושלת הא
34.שת למען שחרור העיר מידי הכופריםתעמולה מרכזי בעידוד הלחימה המקוד
אשר כבש את ירושלים דין-תפס את מקומו צלאח אל 1160ת דין בשנ-כאשר נפטר נור אל
.המוסלמי חסרת תקדים ברחבי העולםהתקבל בהתלהבות , 1116אוקטובר ב 2-נצחונו ב. מחדש
, את התעמולה לחיזוק מעמדה וקדושתה של ירושליםדין -צלאח אל ון המשיךניצחגם לאחר ה
על מנת שלא תיפול בנקל , אותה ולהפוך אותה לעיר שוקקת חיים ותרבותשכן ברצונו היה לשקם
למרות כל , כל היושב בירושלים שנה תמימה: "כמו תומסור לפיכך הומצאו. שוב לידי הצלבנים
כל המתפלל בירושלים "או , "ולהכניסו לגן העדן, כל מחסורו מקבל עליו אללה לספק לו, ייםהקש
מסר נוסף שהועבר לציבור ".וטובל בה בטוהרה קודם תפילתו הופך לנקי מכל חטא כברגע לידתו
כלומר המגנים הקדמיים של עולם , בירושלים הינם מראבטון הוא שהיושבים, באותה תקופה
דין -עסק צלאח אל ,לצד בניית התודעה. שומרים על גבולותיו מפני הכופריםאלה ש, האסלאם
הוכנה עוד שמפוארת ת דרשן בימאקצא -אל מסגד אלהעביר הוא . בבנייה פיסית של העיר
. ושיפץ מבנים דתיים אחרים ,ומבנים למסדרים צופים מדרסותבנה , דין-בתקופתו של נור אל
במבנים שבנה אלא בכך שהצליח להטמיע את התבטאן לא די-ההישג המרכזי של צלאח אל, אולם
, מאז כיבוש ירושלים מחדש. ולהופכה לקונצנזוסרעיון קדושת ירושלים בתודעה המוסלמית
זאת לעומת התקופה , ובלבם של המוסלמים בכלל, עולמאקיבלה העיר מקום בלבם של כלל ה
35.מייתוהפוסט א
/122בשנת כאשר , דין-מותו של צלאח אלהישג זה עמד במבחן מעט מאד שנים לאחר
כאמל את ירושלים לקיסר פרידריך השני תמורת נסיגה של הצלבנים משאר -אללטן ומסר הס
נמרצות והנהיגו מחאה רחבה נגד שריף מחו על כך-ם אלחר-באלשפעלו עולמאה. ממלכתוחלקי
לידי המוסלמים עשר ירושלים הוחזרה .לא ביטל את החוזה עם הצלבניםכאמל -אל אך ,סולטןה
./21-1 'עמ, "מעמדה של ירושלים בתקופה האומיית", אלעד ;1/-141, 11-16 'עמ מיתוסים פוליטיים, סיון 34 .147-142 'עמ מיתוסים פוליטיים, סיון 35
17
המחאה נגד צעדו של טוען ש סיון .מצביא אחר בשם נאצר דאוד על ידי //12-שנים לאחר מכן ב
הבינוהם מאז ואילך וכי , קרב המוסלמיםבושלים ל ירכיצד השתרש מעמדה ש כאמל מדגימה-אל
36.שהכופרים תמיד אורבים לפתחה של ירושלים ודאגו לשמור עליה מכל משמר
ספרות הקדושה של ירושלים נשתמרה בתודעה המוסלמית באמצעות באותבשנים ה
מסדרים צופים ואנשי , כמו כן .לוכיםמהמ המשיכה להיכתב גם במהלך שלטוןש" שבחי ירושלים"
בתקופה והן בתקופה הממלוכית הן בה בנייה מוסלמית ה קיימתוה, דת פקדו את העיר
ירושלים לא הייתה המרכז גם אם, זאת .אשר מחקרים רבים עסקו בהן, מאנית'העות
37.האינטלקטואלי או הפוליטי הראשון במעלה עבור העולם המוסלמי
ת כפי קום מרכזי בשיח האסלאמי במאות הבאולא תפסה מ אך טבעי שירושלים ,בעיני
, עיר קדושה שנמצאת תחת כיבוש זר תמיד תהיה מושא לדיוןש משום, דין-אח אלשהיה בימי צל
שפרק פלא זה אין , לכן .כשורה ל מתנהלוהכ בזמנים בהםותר מאשר יים ולשירה לגעגוע, למאבק
בארץ ישראל נוסף בו ירושלים עולה לסדר היום האסלאמי מתחיל בתקופת המנדט הבריטי
בסוף מלחמת . שכן בתקופה זו שוב ירושלים נפלה תחת שלטון לא מוסלמי, ונמשך עד ימינו
נוצרי שהיה מחויב בריטי תחת שלטון מצאו עצמם , מיםוסלתושבי ירושלים המ, העולם הראשונה
וזאת על אדמת פלסטין , בנוסף לכל להקים בית לאומי לעם היהודי בהתאם להצהרת בלפור
.רכז פוליטי של שטח קטן מזה שעליו הושת המנדט הבריטיתה מיעד אז ירושלים הי. המוסלמית
ק כלל ערים נוספות 'ושטח הסנג, על שמה הקרוי 38ק'הייתה מרכז של סנג, /1-במאה ה, ירושלים
ק הייתה כפופה ישירות 'ירושלים כסנג, יש לציין, כמו כן. באר שבע וחברון, בית לחם, כמו יפו
במיוחד , מאנים'מה שמראה על החשיבות שהעניקו לה גם העות, לשלטון המרכזי באיסטנבול
39.אימפריאליים שיחרו לפתחהכוחות אירופאים בתקופה בה
מעמדה בתקופת המנדט הבריטי, מאנים העניקו לירושלים'החשיבות שהעות חרף
של שטח המנדט שכלל גם את צפון הארץ שכן היא הפכה למרכז מנהלי, עוד יותר עלההפוליטי
פייפס לעומתו לא מייחס חשיבות מיוחדת להתנגדות המוסלמית למהלכו .141-/11 'עמ, מיתוסים פוליטיים, סיון 36
אך לדבריו גם נאצר , שריף-חרם אל-כאמל לפחות דאג לשמור על זכויות המוסלמים באל-אל, לדבריו. כאמל-של אלבדו לא כי 1200ובתקופה הקצרה שהחזיקו בה עד שנת , עקב אינטרסים פוליטיים, דאוד החזיר את ירושלים לצלבנים
Pipes, "The Muslim Claim to Jerusalem", p. 54 : ראה. את הפולחן המוסלמי37
Haim Gerber, Remembering and imagining Palestine: identity and nationalism from the Crusades to
the present (Basingstoke: Palgrave Macmillan, 2008), pp. 68-70. .ד "כרך מ, רח החדשהמז ראה, כמו כןירושלים ,(עורכים)יוסף דרורי ואיוון פרידמן , וגם, המוקדש למקומה של ירושלים בתרבות ובהיסטוריה המוסלמית
(.2412, מכון בן צבי: ירושלים) 0201-0991בתקופה הממלוכית .נפה, מחוז: בתורכית 38-ססה אל'מא ;(/6' עמ, ///1, כתר: ירושלים) ופלסטינים עם בהיווצרות, ברוך קימרלינגו שמואל מגדליואל 39
Hillel Cohen, The; /1' עמ, (/1/1, הוצאה לאור לא ידועה) יתהא'הא וקצ'תאריח: פלסטין, פלסטיניה-דראסאת אל
Rise and Fall of Arab Jerusalem: Palestinian Politics and The City Since 1967 (Oxon: Routledge,
2011), p. 1
16
גם לא הייתה קשורה מנהלתית בשאר ירושלים .בע ועד יפוואת הנגב ולא רק את השטח שמבאר ש
. טי בלעדיהייתה מרכז פולי אלא, נבולוכמובן שלא באיסט ותהבירות של מדינות ערב החדש
חלק מהמאבק על הארץ בין היהודים והיותה , של ירושלים נתונה לשליטה זרה תההיו, בנוסף
הוסיפו לה משנה , כאשר היא מהווה מושא לשאיפות מדיניות ודתיות של שני הצדדים, לערבים
בירושלים הייתה מודעת להגירת היהודים אל ההנהגה הערבית. חשיבות פוליטית וקדושה דתית
.ועסקיהם שכן היהודים קנו אדמות והחלו להרחיב את יישוביהם, /1-ארץ ישראל עוד במאה ה
ם קבעו את יטכאשר הבריו, חוסר נוחות ותחושת איום הערבים הפלסטינים הדבר עורר בקרב
קומם נמצא בסכנה ממשית הם חשו כי מ, הצהרת בלפורשלטונם בארץ והיו מחויבים בעקרון ל
חיים גרבר טוען שכבר אז חלה התעוררות 40.ה של ירושלים כעיר מוסלמיתמעמדכמו גם
נכתבו עצומות וטורי 1/11-בו, ציונית-בתגובה למדיניות הבריטית הפרו, פלסטיניתהת ולאומיה
צהרת בתגובה להמדגיש שפורת יהושע 41".שוד אדמותיהם"י פלסטינים שמזהירים מפני "דעה ע
אשר האסלאם מספר , יהודיםפלסטינים טענות בדבר חוסר האמון שלהם בבלפור העלו גורמים
42.אותם גורמים הבהירו את היעדר הזכות של היהודים על הארץ, כמו כן .על תכונותיהם הנלוזות
הסכנה המרחפת ", לדברי פורת. התעוררו גם הם מאבק על הקדושה בירושליםהו השיח
דושים והצורך להגן עליהם ליוו את צמיחתה של התנועה הלאומית הפלסטינית על המקומות הק
ולפיכך , הציונות נתפסה בעיני חלק מהפלסטינים כניסיון להחיות את מלכות ישראל". מראשיתה
טוען, אי לכך 43.אשר על חורבותיו אמור לקום בית המקדש שריף-חרם אל-חששו לגורלו של אל
כבר החיו ,חוסיני-אמין אל' חאג, ראשם המופתי של ירושליםמנהיגים פלסטינים וב, סיון
מיית ובתקופת ומראשית שלטון המנדט את המיתוסים אודות ירושלים אשר נוצרו בתקופה הא
הלל 44.על מנת לגייס את הציבור להגן על ירושלים המוסלמית ולהתנגד לציונות, דין-צלאח אל
כללי הייתה בעלת חשיבות וכי העיר באופן, ליםכהן טוען שהציונות הייתה חלוקה ביחסה לירוש
לטעון ואולי גם להאמין שהיהודים חורשים חוסיני-אלאך זה לא הפריע ל, חות פרקטיתסמלית ופ
45.שריף-חרם אל-מתחם אלמזימות בנוגע ל
.Cohen, The Rise and Fall of Arab Jerusalem, pp; 60-62 'עמ, פלסטינים עם בהיווצרותו, קימרלינגמגדל ו 40
1-2 41 Gerber, Remembering and imagining Palestine, pp. 81-90 ,/0' עמ, (1/67 ,עם עובד :תל אביב ) 0393-0308 :הפלסטינאית -צמיחת התנועה הלאומית הערבית ,פורת יהושע 4201. .214' עמ, שם 43 .117 'עמ, מיתוסים פוליטיים, סיון 4445
Cohen, The Rise and Fall of Arab Jerusalem, p. 2
11
ם חוקריכאשר אנו משווים את הנרטיב של קדושת ירושלים כפי שהוא מתואר על ידי ה
טיב הפלסטיני כפי שהוא בא לידי ביטוי בשני מקורות פלסטיניים הנמצאים המוזכרים לעיל לנר
אנו מגלים שהפלסטינים מדגישים את המשכיות , פרקים הבאיםובמקורות שאציג ב ברשותי
קדושתה של ירושלים לאורך השנים מאז ראשית האסלאם ועד ימינו ולא מתפלפלים או מציגים
אחד המקורות . הדתית של העיר לאורך מאות שניםבניית המשמעות המורכב של תהליךהאת
והשני 1/20הוא מדריך תיירים באנגלית אשר הופק על ידי המועצה המוסלמית העליונה בשנת
על ידיאשר נועד לספר את הנרטיב הלאומי הפלסטיני והופק , "מטעם"הוא ספר היסטוריה
ים את קדושת ירושלים בעליית שני המקורות הללו מסביר. /1/1-ב ים פלסטינייםמחקרהמוסד ל
ליף 'הח על ידיכיבוש העיר מדגישים את מסורת ו, השמימה בליל המסע הפלאי מוחמדהנביא
רצופהלדידם היא הקדושה של העיר. העיר מאת הנציג הביזנטי הכנוע מפתחוקבלתו את עומר
ם שעיקר שני המקורות מסכימי, אך יחד עם זאת. מראשית האסלאם, ואינה נתונה למחלוקת
חלה ולאחר מכן אומייםתפארתה של ירושלים בראשית האסלאם בא לידי ביטוי בתקופת ה
תקופה חדשה בתולדות "המדריך לתיירים בפירוש אומר ש .ירידה מסוימת בתקופת העבאסים
שני המקורות לא סבורים , אמנם 46."//14-הצלבנים ב על ידיהעיר מתחילה עם כיבוש ירושלים
אבל .ליפים שביקרו בעיר ושיפצו את מבניה'ומציינים ח, ו את העיר כלילשהעבאסים הזניח
כמו החוקרים מתארים את עלייתה של ירושלים שוב למרכז הבמה בתקופת , שניהם כאמור
דין אותו הם מציינים כמי שהשקיע רבות בפיתוח העיר ובהחזרת הצביון -הצלבנים וצלאח אל
כאמל על כך שכרת ברית -שהופנה כלפי אל סיוןם שתיאר שבניגוד לזע, יש לציין. המוסלמי אליה
כאמל -מתייחסים המקורות הפלסטיניים די בסלחנות לאל, עם הנוצרים וויתר על ירושלים
ומציינים שגם בזמן השלטון של פרידריך השני בירושלים נשמרו במלואם זכויותיהם של
במצב בו גם כדי להדגיש כי אולי , הסכם עם הצלבניםההמוסלמים במקומות הקדושים כחלק מ
47.ירושלים נמצאת תחת כיבוש זר עדיין למוסלמים זכות ראשונים על המקומות הקדושים בה
-אשר בראשה עמד אל, המועצה המוסלמית העליונהמדריך לתייר של שה, מעניין לציין
ם קדושת המקו"אלא אף מציין כי , אינו מתכחש לקיומו של מקדש שלמה על הר הבית, חוסיני
זיהוי האתר עם מקדש שלמה (. היסטוריים-אולי אפילו פרה)מתוארכת לזמנים המוקדמים ביותר
48."זה גם המקום שבו דוד בנה פולחן לאל והקריב לו עולות ושלמים. הוא מעבר לכל ויכוח
46 No author, A Brief Guide to Al-Haram Al-Sharif Jerusalem (Jerusalem: The Supreme Muslim
Council, 1924), p.6 A Brief Guide to Al-Haram Al-Sharif, pp. 4-6 ;/-11 'עמ, יתהא'הא וקצ'תאריח: פלסטין 4748
A Brief Guide to Al-Haram Al-Sharif, p. 4
1/
, נתנה לגיטימציה למורשת יהודית על הר הבית המועצה המוסלמית העליונהמפתיע ש, לכאורה
ששלמה ודוד נחשבים לנביאים גם על פי האסלאם ושמסורות המקדש הוכנסו יש לזכור אך
יבות הר הבית שדווקא ההכרה הזאת של חשגם אך ייתכן , לאסלאם בראשיתו באין מפריע
ה את הפחדים מפני מזימה יהודית לבניית בית המקדש על חורבות מסגדי ליהדות היא זו שהזינ
ש למעמד שככל שהממסד הדתי הפלסטיני ח ,בהמשךכפי שאראה , בכל זאת. שריף-חרם אל-אל
הוא הפיץ הכחשות גורפות לקיומו של מקדש שלמה על ההר, הר הבית שהיה תחת שלטון ישראל
הוא לא שריף כך -חרם אל-כאשר הרגיש בטוח בעצמו וחש כי הוא בעל הבית במתחם אל, ולהפך
. בעבר היהודי במקום" להודות" התקשה
אירע תהליך נוסף וחדש , חזקות קדושתהתהתעוררות השיח סביב ירושלים והמ כתוצאה
שריף לאתר לאומי-חרם אל-והוא הפיכת אל, שחל מתקופת המנדט הבריטי ונמשך עד ימינו
מראשית שנות העשרים .במקביל להיותו אתר דתי הקשור למוסלמים באופן כללי ולמיתוס לאומי
תי במבוא כי קשר רגשי רהזכ .שריף-חרם אל-ת על אלבונוברישואפים הפלסטינים לזכות
הקשר" ,בריודל. כך טוען גרבר לגבי הפלסטינים, למקומות קדושים מעצב את זהותה של קבוצה
הזהות שלהם מאז ימי תמציתהקדושים שלהם בירושלים הרכיב את של הפלסטינים למקומות
מגן הקדמי של המקומות כלשמש הפלסטינים החזיקו באמונה שלהם החובה והזכות...הצלבנים
שריף מרכיב -חרם אל-היותו של אל 49".הקדושים לא רק למענם אלא עבור העולם המוסלמי כולו
העולם המוסלמי וסייע להם לגייס את, כאומה ללכידות הפלסטינים םתר, בלאומיות הפלסטינית
ים של למעשה האינטרסאשר הם , ם שלהםמייואטרסים הלת לטובת האינוהליגה הערבי
50.שמירת המקומות הקדושים :האסלאם בכללותו
מיה מוסלמית ראו בשמירה על אוטונו, עד לשנות התשעים, דווקא מדינות ערב אולם
דינה ספציפית וגם במסגרת של פשרה עתידית לא סברו שיש להעניק למ, דבר חיובי דתית בלבד
עולם הערבי מלהגדיר את שליטת נמנע ה /1/2-שכבר ב טועןעמירב .שריף-חרם אל-ריבונות על אל
הדתית שניתנה למוסלמים שריף כבעיה פוליטית והסתפק באוטונומיה -חרם אל-בריטניה על אל
גיוס יצא בשנה זו למסע הוא . חשב אחרת, חוסיני-אמין אל ,של ירושלים אך המופתי 51.םבמקו
ה הדתית של מסע זה נועד לחזק את האוטונומיש מעבר לכך .למען שיפוץ המסגדים תרומות
49 Gerber, Remembering and imagining Palestine, p. 119 .2/1-2/4' עמ ,(2440)ד "מ, המזרח החדש ,"קדושה ופוליטיקה בהר הבית", עמירב משה 50 .2/6-2/7' עמ, שם 51
24
להשיג עצמאות איפות הפלסטינים שהוא נועד לקדם את , שריף-חרם אל-על אל המוסלמים
52.לאישיות כלל מוסלמיתלהפוך וגם , לחזק את מעמדו בקרב הפלסטינים, מדינית
שריף -חרם אל-את אל מינףהיה המנהיג הפלסטיני הראשון ש חוסיני-אין ספק שאל
הממסד הדתי ותסדהיוודון בשאלות א. דון בפרק הבאועליו נ ,העניין הלאומי הפלסטיני לטובת
בא לידי ביטוי תפקידו כמגן המקומות הקדושים האופן בו , חוסיני-הפלסטיני בראשות אל
את סמכותו כשומר המקומות הקדושים לאסלאם בפלסטין כדי תיעלהוא הדרך בהו, לאסלאם
.לסטינית סביב מקומות אלהוכדי לעצב את הלאומיות הפ למצב עצמו כמנהיג לאומי
התפתחה במשך שנים שריף-חרם אל-בוא זה עולה כי קדושת ירושלים ואלמפרק מ
פיותיבעתות ספצ מסורות רבות הומצאו סביב קדושת ירושלים. פעה מהתפתחויות פוליטיותוהוש
ה אינטרס הקדשה סוכניונעשה ניסיון לחזק את משמעותה הדתית בשנים מסוימות בהן היה ל
אלהאם בין דות פנימיות וישניסו להיאבק בהשפעת הנצרות ובמר אומייםה אלהאם בין ,ליטיפו
צלאח . צחונם על הצלבניםישהיו מעוניינים בגיוס דעת הקהל לטובת נ דין-דין ונור אל-צלאח אל
תודעה זו . דין החדיר לתודעה המוסלמית את הפחד מפני נפילת ירושלים תחת כיבוש זר-אל
החיו מחדש את המיתוסים סביב העיר ועשו ש, הצלחה אצל הערבים הפלסטיניםנטמעה ביתר
כל עוד הייתה , ועושים מאמצים לגיוס דעת הקהל לטובת ההגנה על הצביון המוסלמי של ירושלים
יש להדגיש את חשיבותם של העולמא בהבניית , כמו כן .תחת הבריטים ואחר כך תחת הישראלים
ת יללא הירתמותם מעמדה הרם של ירושלים בתקופה האומי .המשמעות הקדושה של ירושלים
בעוד שבמהלך מלחמותיהם של האיובים הירתמותם הייתה כוללת והם , יה לאפיזודה חולפתה
שתפקידם של העולמא סבוראני . לקחו חלק חשוב בעיצוב התודעה המוסלמית ובגיוס האנשים
ם מאז ימי המנדט ועד ימינו עבור ושל הממסד הדתי הפלסטיני בהבניית הקדושה של ירושלי
. האסלאם בכללותו ועבור הפלסטינים משמעותי במידה רבה כמו בימים ההם
נראה כיצד גם הפלסטינים עיצבו את הנרטיב סביב קדושת ירושלים בפרקים הבאים
. ונחלצו להגנתה ככל שחשו בסכנה האורבת לה ,חיזקו את מעמדה בעולם המוסלמי, לאסלאם
.171' עמ, התנועהצמיחת ,פורת ;2/7' עמ ,שם 52
21
(0331-0390)הנחת היסודות : פרק שני
כמנהיג לאומי חוסיני-ו של אמין אלייסוד המועצה המוסלמית העליונה ועליית. א
רבית בפלסטין ברעיון הקמתה של עתמכה רובה של ההנהגה ה, לאחר מלחמת העולם הראשונה
פיצל 53.ממכה חוסיןבנו של השריף , פיצל אשר בראשה יעמוד[ שאם-אל]מדינת סוריה הגדולה
סמך על הבטחות הבריטים במהלך מלחמת העולם אשר לפיהן היה אמור למלוך על סוריה
אולם לאחר ועידת סן , מאנים'במלחמה מול העות חוסיןבתמורה להשתתפות צבאו של השריף
רמו חולק המזרח התיכון בין צרפת לבריטניה כך שצרפת הייתה אמורה לקבל לחסותה את סוריה
54.הצבא הצרפתי על ידי 1/24יצל גורש משם ביולי ופ, ולבנון
נהגה הערבית הארגנה ה, בניסיון להגן על שאיפותיה להקים את מדינת סוריה הגדולה
חגיגות הפגנת תמיכה ברעיון זה במסגרת , חוסיני-ם אלמוסא כאז, ובראשה ראש העיר, בירושלים
גרבר . קבור בין ירושלים ליריחו אמונה מקומיתפי על אשר , יה לרגל לקברו של נבי מוסאהעלי
הטקס שייתכן . טוען שהעלייה לרגל לקבר נבי מוסא הינו ביטוי לטרום לאומיות פלסטינית
מתקיים שבוע לפני חג הפסחא , דין-י צלאח אל"ירושלים ע של והתקיים החל מהכיבוש מחדש
, טקס זהש, סבור גרבר. בתקופה שבה עולי רגל נוצרים רבים היו פוקדים את ירושלים, הנוצרי
להדגיש את הנוכחות המוסלמית בירושליםנועד , דין-בדומה לצעדים אחרים שנקט צלאח אל
במסגרת העלייה .ואת הצורך להגן עליה מפני פלישה נוספת ולחזק את הקשר של המוסלמים לעיר
מירושלים לקבר שנמצא בסמוך היו המוסלמים מקיימים תהלוכה המונית, לרגל לנבי מוסא
קיבלה העלייה לרגל 1/24אביב החל מ 55.באופן מסורתי אופי אנטי נוצרי עצמו נשא הטקס, יהאל
רבבות .לנבי מוסא צביון פוליטי מובהק והיוותה ביטוי ללאומיות הפלסטינית המתפתחת
חוסיני-באירוע זה הופיע בפעם הראשונה אמין אל .מוסלמים הגיעו מכל הארץ למפגן הראווה
,ייאלצו להכיר בכך בסופו של דבר ושהבריטים" ל הוא מלכנופייס"אה ירושלהב את הקהל בק
פורת וגרבר טוענים כי השאיפה הזאת הייתה מקרה חולף שהחל עם סיום מלחמת העולם הראשונה ונגוז מייד עם 53
Gerber, Remembering and imagining Palestine, pp. 90-91 ;76-77' עמ, צמיחת התנועה ,פורת. הפלת פייסלהתנועה הלאומית : ממהומות למרידה, יהושע פורת ;66-/6 'עמ, ם עם בהיווצרותופלסטיני, מגדל וקימרלינג; שם 54
.11 'עמ, (1/61, עם עובד: תל אביב) 0333-0393הערבית הפלסטינית 55 Gerber, Remembering and imagining Palestine, pp. 71-73
22
המוסלמי לאחר ההתכנסות תקף קהל המפגינים. דינה יהודיתבותם להקמת מיולוותר על התחי
ארועי נבי מוסא 56.וגרם למותם של חמישה יהודים את הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים
.ת לשימוש שנעשה במקום קדוש במסגרת מאבקי כוחהם דוגמה נוספ, והעלייה לרגל אליו
ערים לתסיסה בקרב המוסלמים שהיו, ו את הבריטיםאירועי האלימות הללו הזעיק
וכעת מצויים תחת שלטון נוצרי שמתכוון להקים מדינה יהודית אוכלוסייהארץ המהווים רוב בב
השקיטסברו שעליהם ללכן ראו באלימות ביטוי לרגש דתי יותר מאשר לאומי ו הבריטים .בשטחם
57.בניהול ענייניהם הדתייםעצמאות ולהבטיח להם וסלמים בנושא זה את המ
יינים הדתיים של המוסלמים אשר נטים להקים וועדה לעיהחליטו הבר 1/24 עוד בנובמבר
ית שתהיה אחראית על כלל המינויים של בעלי הקמת רשות מוסלמית מרכזהחליטה על
נויים הקשורים למוסדותיו את כל המי וגם בענייני הוקף תקבע, שרעייםהתפקידים בבתי הדין ה
כל שנדרש .התקציבל לעצמאות כמעט מוחלטת בניהו תנהל את כספיו ובאופן כללי תזכה ,השונים
חתם 1/21 בדצמבר 24-ב ".לצורך ידיעה"טי על פעילותה מאותה רשות הוא לדווח לממשל הברי
ית שנקראה מצו המורה על הקמתה של אותה רשות מוסלהנציב העליון הרברט סמואל על ה
לא היו בידיהם של כלי קודש זמן רבשאשר ניתנו בידיה סמכויות , המועצה המוסלמית העליונה
58.נבולטסיבפלסטין אלא היו בידי פקידים או אנשי דת שישבו בא
חת הוא השתייך לא. חוסיני-אמין אל' חאגה נמו המועצה המוסלמית העליונהלראשות
המוזכר חוסיני-אל כאזםעל משפחה זו נמנים מוסא , המשפחות הנכבדות והחזקות בירושלים
בני משפחה זו .1/01שהיה מהלוחמים הבולטים במלחמת חוסיני-קאדר אל-לעיל ובנו עבד אל
ים שניהלו את מתחם 'ובניה היו מספר פעמים השיח 16-נמצאים באזור ירושלים החל מהמאה ה
למשל היה כאזםמוסא . מאני'ובעלי תפקידים אחרים בשירות הציבורי העות שריף-חרם אל-אל
כאמל . מאנים ואילו תחת שלטון הבריטים מונה לראש עיריית ירושלים'תימן תחת העות מושל
59.מאנית למופתי ירושלים'ותמונה בשלהי התקופה הע חוסיני-אלאחיו של אמין , חוסיני-אל
חוסיני-הם השאירו את כאמל אל, ל פלסטיןכאשר הבריטים החילו את שלטונם ע
הוא אף מונה לנשיא בית המשפט השרעי .ן זה גילה נכונות לשתף עמם פעולהשכ, בתפקידו
,Gerber ;11' עמ ,ת למרידהממהומו, פורת; 61-66' עמ , פלסטינים עם בהיווצרותו, מגדל וקימרלינג 56
Remembering and imagining Palestine, pp. 92-95 :Uri M. Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council ;/1 'עמ, פלסטינים עם בהיווצרותו, מגדל וקימרלינג57
Islam Under the British Mandate for Palestine (Leiden: Brill, 1987), p. 17 58
Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council, p. 23 משה מעוז ובנימין זאב בתוך , "מאנית'המשפחות המוסלמיות המנהיגות בירושלים בתקופה העות", אורי שטנדל 59
; 77-70' עמ, (6//1, משרד הביטחון: תל אביב) ?מעימות להשלמה: התנועה הלאומית הפלסטינית, (עורכים)קידר ליל 'ג-דאר אל: עמאן) קדס מדנהא וקראהא-אל: לאת פלסטין'ר ועאא'מוסועה עשאא, רדהז אחמד אבו פ'פאא
אשר הכניסו לקופת , ה מצד הבריטיםזכ םמון להמיגובה בתמיכה וב חוסיני-של אל כוחו
המועצה מעבר להכנסות של .לינג בשנהרעשרות אלפי לירות שט המועצה המוסלמית העליונה
לירות בשנה 74,444-הממשלה הזרימה לקופתה יותר מ, מהקדשים מוסלמים המוסלמית העליונה
הכספים הועברו תמיד במסגרת . ולשפץ מבני דת, לומי פנסיהתשלשלם משכורות ושתוכל כדי
ומאידך תבעו חוסיני-אשר מחד נתנו אמון באל ,ים הבריטיםלנציב חוסיני-הסכם בין אמין אל
-שרה את אלהכלכלית בבריטים קהתלות .ממנו לקדם יעילות תקציבית ולהימנע מכניסה לחובות
64.יבה אותו למנהל תקין יותרוחי, לו לצאת נגדם לא אפשרה, אליהם חוסיני
חרף היותו חסר השכלה , להנהגת הממסד הדתי המוסלמי הפלסטיני חוסיני-דרכו של אל
אשר נעזר במשפחתו רבת מראה כי הוא פוליטיקאי ממולח , בתפקידים דתייםמעשי דתית וניסיון
אופי של גם בהתנהלותו הוא גילה . יותר מאשר חכם הלכה מוערךההשפעה כדי להתקדם
./7, 70, //, 1/ 'עמ ,שם 62 ./12-6 'עמ ,שם 6364
Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council, pp. 48-50; Beverley Milton-Edwards, Islamic Politics
in Palestine (London: Tauris, 1996), p. 26
27
אופיו הפוליטי סייע לו להתבלט כמנהיג ברמה . פוליטיקאי ריכוזי התובע השפעה ושליטה
.שריף-חרם אל-להגנה על אל נדה הדתית'הלאומית ולקדם את האג
מנהיג , לא נבעה רק מהיותו איש הדת הבכיר ביותר חוסיני-עוצמתו של אמין אלאך
.טים תומכים בויאף הברשו יתיו מקורבים לורוב עמאשר ,ריכוזי אשר אין לו כמעט מתחרים
על פי הצו הבריטי אשר מורה להקים את .עוצמתו נבעה בעיקר מהארגון בראשו הוא עמד
65".שליטה וניהול בענייני הוקף והשריעה בפלסטין"ייעודה היה , המועצה המוסלמית העליונה
איני מבקש יעה על המונח שר. הזכרתי כבר מספר פעמים את המונחים שריעה ווקף
המועצה המוסלמית של יהסמכויותלובהקשר , לכה המוסלמיתההשריעה הינה ה, להתעכב
, בסמכויות שניתנו לה לנהל את בתי הדין השרעייםצוין לעיל מדובר כפי ש, בנוגע לשריעה העליונה
.וקףבדרך כלל עוסקים בדיני אישות ובדיני אשר על פי החוק המוסלמי תי הדין הפועלים בכלומר
מקור לעוצמה כלכלית עבור הוא מהווה שכן , הוקף הוא המונח עליו אני מעוניין להתעכב
כיצד הממסד הדתי הפלסטיני עד להקמת הרשות נבחן אנו .הממסד הדתי וכוח השפעה פוליטי
.הפלסטינית עשה שימוש בשליטתו על מוסד הוקף כדי לשמור על הצביון המוסלמי של ירושלים
אך התרגום המילולי של המילה הינו עמידה או , פירושו הקדש (אוקאף :בריבוי) וקף
עצירה וזאת משום שפעולת ההקדשה אשר גם היא נקראת וקף יוצרת מצב תיאורטי של קיפאון
.מטרת פעולת ההקדש הינה להקדיש נכס מסוים ואת פירותיו לצורכי צדקה. הנכס המוקדש
את הוגדר כוקף והמקדיש מקבל מסמך המאשר סמרגע שנכ ,לכה המוסלמיתהעל פי ה, כאמור
ואין לפגוע בנכס בצורה לעולםהסטאטוס של הנכס את לא ניתן לשנות, נקרא וקפיההקדשתו ה
זה הוא וקף שנועד לצורכי , ירי'האחד הוא וקף ח. עיקריים של וקףישנם שני סוגים .כל שהיא
מרכזים , מרחץבתי , אנים'ח, בתי ספר, מסגדיםירי ייכנסו 'לקטגוריה של וקף ח. ציבור או צדקה
ולעתים גם היא וקף מסוג זה מנוהל לרוב על ידי המדינה. וגם קרקעות [עמארת]לחלוקת מזון
מאניות ולאחר מכן בתקופת המנדט קיבלה 'בפלסטין היו אלה הרשויות העות .וזמת את ההקדשי
יש לציין שכמו שכל מסגד .את סמכות הניהול של הקדשים מסוג זה המועצה המוסלמית העליונה
לכנות את עובדי המתחם וכלי ונהוג, שריף נחשב לוקף-חרם אל-נחשב לוקף כך גם מתחם אל
66.במקומות קדושים בכלל כאנשי וקף או הוקף העובדים הקודש
65
Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council, p. 57 66
; 7-7' עמ ,(1//1 ,מכון ירושלים לחקר ישראל: ירושלים) 0331-0338הוקף בירושלים , רייטר ;142-/14 'עמ, שם Timur; 7/-7/' עמ, (2//1)ד "ל, המזרח החדש, "נהנים ומנהלים -1/76הוקף המוסלמי בירושלים אחרי ", אהרן ליש
Kuran, "The provision of public goods under Islamic law: origins, impact, and limitations of the waqf
system", Law and Society Review (2001), 842-843; "Waḳf.", Encyclopaedia of Islam, Second Edition.
Edited by: P. Bearman, Th. Bianquis, C.E. Bosworth, E. van Donzel, W.P. Heinrichs. Brill Online,
27
כלומר המשפחה היא , הנכס מוקדש למשפחת המקדיש כאן, רי'הסוג השני הוא וקף ד
רבות אנשים פרטיים הקדישו נכסים כדי לעקוף את חוקי פעמים. ההקדשפירות הנהנית מ
בין היתר לנשות ,הירושה האסלאמיים אשר גורמים לחלוקת רכוש בין הרבה מאד יורשים
כמו . לגברים מחוץ למשפחה מאפשרות דריסת רגל זרה ברכוש המשפחתי ינשאןהמשפחה אשר בה
ה ברכוש מצד שליט או כדי למנוע פגיעמה או חוסר יציבות תות מלחיהקדישו נכסים בעאנשים , כן
רי לא המדינה מנהלת את הנכס אלא אדם הנאמן למשפחה 'במקרה של וקף ד. בעל שררה אחר
ל ההקדש אבל באמצעות המוטבים ש על ידיאשר המינוי שלו כמו גם פיטוריו נעשים ( מתואלי)
אז ף מסוג זה נעלמת במידה ומשפחת המוטב או כל מוטב אחר של הוק, כמו כן. בית הדין השרעי
וקף )הוקף מיועד לשרת את העניים והנזקקים בקרב המוסלמים ואז הוקף נקרא וקף מנדרס
למועצה המוסלמית לה להיות רי יכו'ניתן לראות שגם במקרה של וקף ד(. שנמחה או שפקע תוקפו
יש לזכור ,כמו כן .על וקף שפקע תוקפולמשל במינוי מתואלי או בקבלת אחריות , השפעה העליונה
וגם כאן , שהקדש נכנס לתוקף רק כאשר המקדיש מקבל את כתב הוקפיה משופט בבית דין שרעי
67.המועצה המוסלמית העליונהמדובר בהשפעה של
מפריה יבא .בהקשר של הוקף הוא עניין הקרקעותסוגיה נוספת הראויה לציון
אדם אשר (.מירי)המדינה קע שלוקר( מלכ)קרקע פרטית , י סוגי קרקעותמאנית היו שנ'העות
זכות זו . יה ולא היה יכול להפוך אותה לוקףלא היה בעל זכויות מלאות על מסוג מיריקרקע עיבד
על ידיהרבה כפרים ושטחים המעובדים בקביעות הוקדשו כוקף . מדינההייתה נתונה רק ל
ניתן היה זהבסוג וקף .ך הדורות לטובת שימושים ציבורייםמאנים לאור'לטנים העותוהס
החקלאים בגין השימוש בקרקעות או את זכות על ידילהקדיש את המיסים או המעשרות ששולמו
המדינה או הנאמן , במידה והזכות על הקרקע מוקדשת .השימוש כולה בקרקע או את שניהם
68.מטעמה יכולים להחכיר את הקרקע
אבל , לגמרי ואינו ברורהמידע על קרקעות וקף ונכסי וקף בפלסטין המנדטורית לא ידוע
רובן ככולן אדמות , של קרקע שהוקדשו לאדמות וקף דונמים 744,444ככל הנראה היו בסביבות
.בנים בערים הגדולות היו מבני וקףרוב המ. המועצה המוסלמית העליונהמירי שעברו לאחריות
, ען קופפרשמידטטו ,אין ספק. ושליש מהעיר רמלה, רוב המבנים בירושלים העתיקה ובחברון ,כך
2013. Reference. HEBREW UNIVERSITY. 10 August 2013
<http://referenceworks.brillonline.com/entries/encyclopaedia-of-islam-2/wakf-COM_1333> Waḳf.", Encyclopaedia of Islam; Kupferschmidt, The Supreme Muslim"; ;6' עמ, הוקף בירושלים ,רייטר 67
Council, pp. 102-103 Waḳf.", Encyclopaedia of Islam; Kupferschmidt, The Supreme";/-14 'עמ, הוקף בירושלים ,רייטר 68
Muslim Council, p. 103
26
על מבנים בתשלומי שכירותבין אם ,למועצה המוסלמית העליונהשההכנסות שסיפקו נכסי הוקף
69.היו משמעותיות, מיסים על קרקעות וקף שבאחזקתהבגביית ובין אםשבניהולה
י הוקף בשטח ארץ מנהל את עניינ המועצה המוסלמית העליונהמצב שבו גוף ריכוזי כמו
. ההלכה המוסלמית איננה מכירה בניהול מרכזי של הקדשים .מצב חדש לאסלאםמסוים הינו
אלא אם כן ,וקף אחראפילו קיים איסור מפורש להשתמש בהכנסות וקף כדי לממן הוצאות ב
כאשר התברר /1-הניהול המרכזי של האוקאף החל במאה ה. בוקפיה ותמפורשהדבר מצוין
ת הינן אדמות וקף והדבר פוגע ימאנ'ותעריה השכשבעים וחמישה אחוזים מקרקעות האימפ
מאנים החליטו לראשונה להקים 'העות. בכלכלת האימפריה שכן קרקעות אלה אינן פתוחות לשוק
כדי לנסות ולהסדיר את סוגיות הקרקעות והנכסים 1104בשנת יני וקףילענמיניסטריון
משרד ד האוקאף אומשר .כנסות שמניבים נכסים אלוההמוקדשים כוקף ואף להרוויח מה
בשטחה הוקמה מחלקת הקדשים ובכל מחוז הרחבי האימפרי ההקדשים שלח זרועות לכל
תר ומנהל בדרגה נמוכה יהוצב בערים גדולות כמו ירושלים ו, בראש כל מחלקה עמד מנהל. מטעמו
70.(הממונה על ההקדשים) אוקאף-שנקרא מאמור אל
רק שלא , מאנים'יני הוקף שהנהיגו העותהבריטים המשיכו את הקו הריכוזי בניהול עני
.למועצה המוסלמית העליונהבמלואן האצילו סמכויות אלהאלא ,הם היו אלה שניהלו את הוקף
בין יתר . התנהלה כמו משרד הקדשים עצמאי בפלסטין המועצה המוסלמית העליונהלמעשה
כמו גם האמונה , והינה מרכיב מרכזי בזהות הקולקטיבית שלהם, בפלסטינים עוד מימי הצלבנים
לעורר את הלאומיות צריךחוסייני לא היה -אל. בתפקידם כקולקטיב האמור להגן על מקום זה
ם של בתגובה על צעדיה התרחשה /1/2-בת הפלסטינית התקוממוה .בהקשר הזההפלסטינית
-י אל"מהלך מתוזמר ע לא היה זהו, אשר ביקשו להרחיב את זכויותיהם בכותל המערבי היהודים
הייתה מחאה יזומה מצד פלסטינים רבים אשר כתבו , בתקופה שקדמה לפרוץ האלימות .חוסיני
77.המופתיעצומות לבריטים ללא קשר לפעילות של
-פעל לשיפוץ אל חוסיני-אל. גרבר וגם בדבריו של פורת אני סבור שיש אמת גם בדבריו של
משום שזה אכן היה תפקידו , שריף ולטפח את מעמדו של המקום בעולם המוסלמי-חרם אל
כפי ,ומשום שהוא ראה בעצמו מגן המקומות הקדושים כמו שכל פלסטיני ראה בעצמו ככזה
כיח שהוא ממלא את תפקידו על אחת כמה וכמה היה צריך להו חוסיני-אבל אל. שגרבר אומר
75
Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council, pp. 130-133 .217, 171' עמ, צמיחת התנועה ,פורת. 10 'עמ, ממהומות למרידה, פורת 7677 Gerber, Remembering and Imagining Palestine, pp. 110-111
/1
אשר החשש ממנה היה , שריף ומגן עליו מפני הציונות-חרם אל-בכך שהוא מחזק את אל, כראוי
עמד חוסיני-אל, ככלות הכל .נגדה חוסיני-נפוץ בחברה הפלסטינית גם בלעדי ההסברה של אל
אולם .יםבראשות המועצה המוסלמית העליונה שתפקידה היה להגן על האינטרסים של המוסלמ
הוסיפה לו יוקרה וחיזקה את מעמדו כמנהיג חוסיני-אין לפסול אפשרות שעצם פעילותו של אל
-של פורת שיש קשר בין פעילותו של אל הסבראת הועל כן ניתן לקבל , לאומי של הפלסטינים
אדם פוליטי חוסיני-היותו של אל, כמו כן .שריף לבין חיזוק מעמדו האישי-חרם אל-באל חוסיני
ביקש שהוא אכן להסיק מובילים אותי , ון תפקידים בעלי השפעהוהמחזיק במג, מאד וריכוזי
אין לטעון שהוא פעל מתוך אינטרסים אנוכיים . להוביל את הפלסטינים ולשמור על מעמד רם
חוסיני-חששותיו של אל, כפי שנראה כעת שכן ,מדבריו של פורת כפי שמשתמע ,ופוליטיים גרידא
כהונתו כמופתי הינה המשך למסורת ש יש לזכור ,בנוסף. ריף לא היו חסרות שחרש-אל חרם-לאל
לטעון כי הוא עשה בתפקיד בלתי אחראי יהיה זה ו, רבת שנים של משפחתו המחזיקה בתפקיד זה
כמופתי היה לו תפקיד דתי ורוחני ואין סיבה שלא יהיה .ו הפוליטייםיזה שימוש ציני בלבד לצרכ
, ביל את הפלסטינים במאבק על שמירתוושריף וי-חרם אל-גל הקדושה של אלהוא זה שמניף את ד
תוך שהוא מאמין , כמו גם זה שאחראי לנסוך תוכן לתפיסה של הפלסטינים את המאבק הזה
כי אני , ברצוני להדגישו, בררלטענותיו של ג אתייחס, בהקשר זה. אמונה שלמה בצדקת דרכו
כמו גם ,י פלישה זרה הינו עתיק וחוזר לימי הצלבניםסבור שגם אם החשש של הפלסטינים מפנ
אלה קיבלו מימד חדש בתפיסת הלאומיות , תפיסת תפקידם כמגני המקום בשם האסלאם
-אל החשש מפני הפיכת. תר כתגובת נגד לציונותהתפתחה בין הי אשר, המודרנית של הפלסטינים
הפחד של המוסלמים היה מפני שכן בדרך כלל , הינו עניין חדש, לבית המקדששריף -חרם אל
חרם -המאבק על אל. 1/24בא לידי ביטוי בטקס העלייה לרגל לנבי מוסא עד הוא כפי ש, הנוצרים
כמו שהיהודים מאיימים לשנות את אופיו של , שריף מהווה בעצם סמל למאבק על הארץ כולה-אל
הארץ ליהודית וישנו כך הם יהפכו את כל, לבית פולחן יהודיולהופכו המקום הקדוש למוסלמים
אין . 1/76חשש זה חוזר על עצמו גם בדבריהם של העולמא הפלסטינים אחרי מלחמת . את אופייה
.ישנו תפקיד מרכזי בעיצוב תפיסה זו ובליכוד הפלסטינים סביבה חוסיני-שלאמין אל, ספק בעיני
ינים לגבי את תפיסת הפלסט חוסיני-עיצב אל אירועי הכותל הם ביטוי מובהק לאופן בו
אותו ניהל המשמעותי ביותרהמאבק היו אירועים אלה. המקומות הקדושים לאסלאם בירושלים
היסטוריוגרפיה היהודית נקראים ב. ריףש-חרם אל-על הצביון האסלאמי של אל חוסיני-אל
/2
ואילו בספר 78,/1/2פורת למשל מכנה אותם מהומות אוגוסט , אירועים אלו מהומות הכותל
וממות כלומר התק, 79בראק-ורת אל'יסטוריה של פלסטין מתוארים האירועים כתההמלמד על ה
ה עף הפלאית עליהבהמה הכותל המערבי על שמה של המוסלמית כפי שנקרא במסורת, בראק-אל
,ורה'מהומות ות :שתי המילים .אל ירושלים ועל פי האמונה קשר אותה לכותל המערבי מוחמד
.ומבטאות את הרגשות הלאומיים של כל צד ספונטניותמבטאות אירועים אלימים שפרצו ב
אשר כלל מספר אירועים ושיאו בהתפרצות האלימה , תהליך של שנהלמעשה מדובר היה ב
."אירועי הכותל"ועל כן אני משתמש בביטוי , /1/2באוגוסט
הפך אז , 12-מאה העומק המחלוקת בין יהודים למוסלמים סביב שאלת הכותל חוזר ל
על .תל המערבי לוקף אשר הקדיש אותו מנהיג צופי מאזור המגרב בשם אבו מדיאן שעיבאזור הכו
בין הכותל עצמו . וקף אבו מדיאן, בע המוגרבי והכותל עצמו כונהרוההאזור הצמוד לכותל הוקם
ופת המנדט הבריטי לבתי השכונה היה מעבר צר למדי שאליו יהודים נדחסו מאות שנים לפני תק
היהודים ניסו ,עת החלו להפוך לרוב באוכלוסיית העיר, /1-החל מהמאה ה. על מנת להתפלל
. כסאות וספסלים, בריםמסך שישמש להפרדה בין נשים לג, יםיס למעבר הצר הזה ארון ספרנלהכ
המקום ממנו , לא היה מוסכם בין אנשי הדת המוסלמים /1-טוען שעד למאה ה' שמואל ברקוביץ
לאור קריאת התיגר של היהודים ומהחשש שירכשו את . שריף-אלחרם -עלה הנביא מוחמד אל אל
בשום תעודה , בראק-נפוצה האמונה כי הכותל המערבי הוא מקום קשירתה של אל, המקום
הקמה מפני המוסלמים החשש של 80.מוסלמית עתיקה יותר ופחות לא מופיעה אסמכתא לכך
את הגישה של חלק מתושבי וםסיח אשר, בשטח וקף אבו מדיאןהלכה למעשה של בית כנסת
לא לאפשר אשר נטו מאניות 'הרשויות העות הוביל אותם למחות בפני, המוגרבי לבתיהם הרובע
הניסיונות של הישוב היהודי לשנות . ליהודים להכניס את העזרים המפורטים לעיל לאותו מעבר
מה שהגביר , ימאני בבריט'חילופי השלטון העות עם 24-את הסטאטוס קוו גברו במהלך המאה ה
81.את המתח בעיר
ההיסטוריונים תומכי את מאשים את ההיסטוריונים הפרו ציוניים ו (Mattar)פיליפ מטר
תפקיד מפתח בליבוי חוסיני-וייחסו לאמין אל, 1/21המופתי שהתעלמו מחלק מאירועי קיץ וסתיו
מיום כיפור הודיםשל הישולית פרובוקציה לכאורה צל כמי שני /1/2אוגוסט המהומות שפרצו ב
.17 'עמ, ממהומות למרידה, פורת 78 .77 'עמ, יתהא'הא וקצ'תאריח: פלסטין 79ריבונות ,(עורך)בתוך יצחק רייטר , "שפט הישראליהמעמד של הר הבית והכותל המערבי במ", 'ברקוביץשמואל 80
.111-117 'עמ, (2441, מכון ירושלים לחקר ישראל: ירושלים) קדושה ומרכזיות פוליטית בהר הבית: האל והאדם81 Philip Mattar, "The Role of the Mufti of Jerusalem in the Political Struggle Over the Western Wall,
המופתי לטענתו ניזון . שריף-חרם אל-תוכניות היהודים לבנות את בית המקדש על חורבות אל
, לדברי מטר .מעל לכיפת הסלעמשמועות ומתמונות שהופצו בעיר העתיקה בהן ראו מגן דוד
ו בעיקר לקבל זכויות וקיהם אלא , יתה תוכנית אמיתית לבנות את בית המקדשיליהודים לא ה
פעילות של יהודים . מדובר בתופעה שעוד תחזור על עצמה, גם כאן .תפילה נרחבות בכותל המערבי
האסלאם הממסדי י"נתפסות ע, ת בית המקדש מחדשיכרזות או אמירות בדבר בני, קיצוניים
84.סטיני כמייצגות את המדיניות הרשמית של ישראל והציונותלהפ
בנובמבר " ספר לבן"ופרסמו , חוסיני-לאו של אמין הבריטים מצדם ניסו להפיג את חשש
היה מרוצה מההחלטה ופעל חוסיני-אל .את המשך הסטאטוס קוולמעשה אישר אשר 1/21
פתח במחאה נגד המדיניות הישוב היהודי .כוף אותהבחודשים הבאים ללחוץ על הבריטים לא
, בראק-המקבילה היהודית לועדת אל, הוועדה להגנת הכותלעל רקע זה הוקמה . הבריטית
85./1/2במהלך שנת ומחאות ותנשארגנה מספר הפג
ל ש היוותה את תחילתהבעיר העתיקה /1/2לאוגוסט 17-בהיהודים קיימו הפגנה ש
מטיפים דתיים קיצוניים . /1/2באוגוסט /2החל ביום שישי ששיאם, אלימיםסדרת אירועים
שעליהם חוסיני-מהמופתי אללכאורה והעבירו מסר , את הציבור שלהבו, הסתובבו בארץ
שריף מפני-חרם אל-אקצא ולהגן על אל-במסגד אל /1/2באוגוסט /2להתייצב ביום שישי
ועדת ) הבריטית שהוקמה לאחר האירועיםמטר המסתמך על ועדת החקירה . היהודים תוקפנות
86.קרא לציבור הערבי להגיע לירושליםטוען שזו הייתה רק שמועה שהופצה לפיה המופתי ,(שאו
כדי לייצר את " מאחורי הפרגוד"פעל חוסיני-שאל, כאמור טוען בניגוד למטר, יהושע פורת
87.המהומות האלימות שפרצו לאחר אותה תפילת יום שישי
היה מעוניין לקיים מפגן כוח גדול עם מספר רב של חוסיני-ל להניח שאולי אלאני יכו
לעלות לו ך בפרשה אלימה שהייתה עלולה באבל הוא בטח לא קיווה להסת, אקצא-מתפללים באל
שמירה , הליכה בין הטיפות. שכן יש לזכור שבסופו של דבר הוא היה שכיר של הבריטים, במשרתו
שהיה נתון כ 1/76לאחר גם אפיינו את הממסד הדתי הפלסטיני , ותוזהיר, על המשרה והמעמד
הינו חלק מגוף , זה המקום לזכור שממסד דתי. לשליטה ישראלית וכפוף מבחינה מנהלתית לירדן
.ובדרך כלל איננו שלוח רסן, שלטוני ותלוי בו על מנת להתקיים
84
Hillel Frisch, "Has the Israeli Palestinian Conflict Become Islamic? Fatah, Islam and the 'Al-Aqsa
Martyrs' Brigades," Terrorism and Political Violence, Vol. 17, no. 3 (2005), p. 393; Kupferschmidt,
The Supreme Muslim Council, p. 239; Mattar, "The Role of the Mufti," pp. 107-110 Mattar, "The Role of the Mufti," p. 112; ט"מאורעות תרפ, חסקין 8586
Frisch, "Has the Israeli Palestinian Conflict Become Islamic?", p. 393; Mattar, "The Role of the
Mufti," p. 114 . /21' עמ, צמיחת התנועה ,פורת 87
/7
, קהל המתפללים הוא התקבל בהתלהבות רבה מצדלמתחם נכנס חוסיני-כאשר אמין אל
הוא נשא בנאומו .אמין' חאג ,חרב האסלאם כלומר, "אמין' חאג, דין-סיף אל" הם קראו לעברו
קבוצות מתפללים לאחר התפילה תקפו .ללא הועילאך ,מרגיעות וניסה למתן את הקהלמילים
יום למוסלמים להפסיק את האלימות ב על פי ועדת שאו המופתי הוציא קריאה. יהודיותשכונות
רבנות רבים ברחבי ווהאלימות נמשכה וגבתה ק זניים ערלותוה על אלאך קריאתו נפ, מחרתל
88.בעקבותיו התרוקן הישוב היהודי בעיר, המאורע האלים ביותר התרחש בחברון .הארץ
להשאיר את המליצה וועדה מטעם חבר הלאומים שהוקמה לאחר האירועים האלימים
ולהציב ארון תורה רק , לאפשר ליהודים להתפלל במקום, יםסלמהבעלות על הכותל בידי המו
יתה ימאחר שעמדה זו ה .חוקיהבריטים קיבלו את המלצת הוועדה ונתנו לה תוקף .בימי צום
על , ובכל זאת. להחלטה זו חוסיני-התנגד אל, 1/21של ת הספר הלבןמפחות רצויה למוסלמים לעו
הוא , משום שאם היה עושה זאת הפעם, ודמתה כבשנה הקהסברתח שוב במסע מחאתו לא פאף
היה למעשה פקיד הוא הרי ו, כלפי הבריטיםהימנע מלהפנות אצבע מאשימה ל היה לולא יכ
ה להיאבק דעת הרוב בקרב הציונים היית ,במהלך אירועי הכותלשבעוד , כמו כן .במנגנון שלהם
ת הציונית את החלט כעת קיבלה רוב ההנהגה, כותלות על הלבעמול המוסלמים על זכות ה
89.הבריטים נגדובינה לבין לייצר ברית היה יכול חוסיני-ה של אלהסברמסע ו, הבריטים
.לסמל במאבק הפלסטיני אל מול הציונותהכותל הפך 1/21-/1/2 םהשני בין, סיכוםל
לסמל דתי ,על כתליו ולא רק על מסגדיו, שריף בכללותו-חרם אל-מאבק זה סייע להפיכתו של אל
זה הוא ביטוי בולט להתחזקות קדושתה של ירושלים כאשר נשקפת לה סכנת ,כמו כן .אומיל
.דין-הוכחה להיטמעות המסרים על קדושת ירושלים שעוצבו בימי צלאח אלו, השתלטות זרה
היה כינוס ועידה פן ,במסגרת המאבק על הכותלבו המהלך הבא שהמופתי החליט לנקוט
מול הבריטים מבלי שייאלץ להתמודד מולם חזק את עמדתו אמורה ל ועידה זו הייתה. אסלאמית
90.בארץ מול האופוזיציה שהייתה לו מביתו תלחזק את עמד ובאותו הזמן גם, וללא גיבוי ישירות
במועצה קידם את האידיאולוגיה הפן אסלאמית עוד בראשית דרכו חוסיני-אמין אל
ריף כמקום השלישי בקדושתו ש-חרם אל-ל אלש לחזק את מעמדו פעלאשר כ, המוסלמית העליונה
בהזדמנות זוגם בנה ו ות לצורך שיפוצוסלמי כדי לגייס תרומנסע ברחבי העולם המוו, לאסלאם
כדי לגבות את עמדתו בנוגע לכותל 1/21-הכינוס שארגן ב. קשרים ושם בעולם שמחוץ לפלסטין
הא 'תאריח: פלסטין ;77-70 'עמ, פלסטינים עם בהיווצרותו, מגדל וקימרלינג ;ט"מאורעות תרפ, חסקין 88
Mattar, "The Role of the Mufti", pp. 114-115 ; 77 'עמ, יתהא'וקצ Mattar, "The Role of the Mufti", p. 115 ;21-/2 'עמ ,ממהומות למרידה, פורת 89 Martin Kramer, Islam assembled: the advent of the Muslim congresses; /2 'עמ ,ממהומות למרידה, פורת 90
(New York : Columbia University Press, 1986), p. 124
/7
שנקט פן אסלאמית לפעולה יותר באך הביטוי הבולט . י למדיניותו הפן אסלאמיתגם היה ביטו
שהתקיים באודיטוריום החדש שזה אך נבנה 1//1-היה ארגון הקונגרס המוסלמי ב, חוסיני-אל
קופפרשמידט טוען שבתקופה זו האידיאולוגיה הפן אסלאמית הייתה .שריף-לחרם א-אלב
ולגייס את יתוהמופתי ידע לנצל זאת כדי לצבור תמיכה ציבור, פופולארית יותר מאשר הלאומיות
91.העולם המוסלמי לטובת המאבק של הפלסטינים בציונות
. מדינות מוסלמיות 22-נציגים מ 1/4ונכחו בו 1//1בדצמבר 6-הקונגרס התקיים ב
, אקצא האסלאמית בירושלים-להקים את אוניברסיטת מסגד אלבמהלך הקונגרס הוחלט
כמו . טה העברית שש שנים קודם לכןשהייתה אמורה להיות המענה הפלסטיני להקמת האוניברסי
אחדות המוסלמים ונכונותם להגן התקבלו הצהרות עלו, בראק-אל, הוכרזה קדושת הכותל, כן
ח וועדת הכותל של חבר "דואי לכך הוחלט לדחות את ;ליו ולגנות כל ניסיון לגזול אותוע
מליאת הקונגרס .כןאשר קבע בין היתר שהכותל לא קדוש למוסלמים ואילו ליהודים , הלאומים
גונתה, בנוסף. ציונים על ידיצרים בפלסטין יומלהחרים מוצרים הוקראה ת הציונותא גינתה
להקים לצורך גאולת האדמות הפלסטיניות בנק חקלאי הוחלט מכירת הקרקעות ליהודים ו
על ידיאזית שנבנתה 'הוחלט לתבוע לרשות המוסלמים את מסילת הברזל החג גם; אסלאמי
הקונגרס בחר לבסוף בוועד פועל . טענו כי מדובר בוקף ואי לכך, מאנים בכספי מוסלמים'העות
המופתי הפך למעשה לאישיות כלל אסלאמית מעבר להיותו .נבחר לעמוד בראשו חוסיני-שאל
92.חוסיני-זה היה שיא בחייו של אל, מעמד שזכה לו במיוחד לאחר אירועי הכותל, מנהיג לאומי
בעיקר בשל היעדר , שרוב ההחלטות המעשיות של הקונגרס לא יושמו בפועלעל אף
הרי הוא נבחר לעמוד בראש גוף כלל ,חוסיני-כתר כהצלחה גדולה בעבור אלהאירוע הו, תקציב
הפך הוא בכך .נדה הפרטיקולארית פלסטינית שלו ברמה הפן אסלאמית'אסלאמי ולקדם את האג
דבר , קדושים לאסלאם בפלסטין למאבק כלל מוסלמיאת המאבק הפלסטיני על המקומות ה
ולם המוסלמי יוצאים להפגנות עכאשר אלפים מרחבי ה ,שמאפיין את המאבק הפלסטיני גם היום
קריאות של מנהיגים פלסטינים ושל הממסד הדתי לונענים הזדהות עם הפלסטינים מפעם לפעם
93.שריף-חרם אל-באל
91
Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council, pp. 187-189 רטים על עוד פ. 74 'עמ, יתהא'הא וקצ'תאריח: פלסטין ;21-26 'עמ, ממהומות למרידה, פורת ;211-241 'עמ, שם 92
Kramer, Islam assembled, pp. 123-131: הקונגרס ראה אצל Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council, p. 218; 21, 'עמ, ממהומות למרידה, פורת 93
/6
ריביו מביתוי חוסיני-אל: מנהיגות במבחן. ג
היחיד מבין מנהיגי והיה , ללא ספק היה שילוב נדיר של פוליטיקאי ומנהיג דתי חוסיני-אל
אך בעוד המאבק על המקומות . האסלאם הממסדי הפלסטיני שזכה למעמד של מנהיג לאומי
ים אחרים ובראשם המאבק על קרקעות מאבקלו בכורה על תה לא היי ,הקדושים ייחד אותו
על מנת להבין מה היה מעמדו .רה הארציתיזבעוד לפניו מנהיגים אחרים שפעלו היו כאן, הארץ
ם שהיו פעילים יכמנהיג לאומי עלינו לבחון את מנהיגותו לעומת גורמים נוספ חוסיני-של אל
כך נעשה גם בפרקים הבאים כשנרצה לבחון כל פעם את מנהיגותו של הממסד , באותה תקופה
.עות או מנהיגים אחריםהדתי בהקשר הרחב לעומת תנו
אשר לה היו משפחות יריבות , בא ממשפחה ירושלמית ידועה חוסיני-אמין אל, כאמור
נשאשיבי אשר גם -אלהייתה משפחת חוסיני-המשפחה הידועה ביותר בהתנגדותה לאל .אחרות
של אך הבן המפורסם , ירושלים ק'מאני וחברי פרלמנט מטעם סנג'עותבניה היו פקידים במנגנון ה
-אל כאזםנשאשיבי שמונה לראשות עיריית ירושלים במקום מוסא -ב אל'ראעוא משפחה זו ה
גדולה יותר מיריבותו כלפי חוסיני-לאל לא בפומבי שיריבותוב אף התבטא ש'ראע .חוסיני
94.והוא אכן אף שיתף עמם פעולה לעתים, היהודים
. הוועד הפועל הערבי תי אחר בשםהיריבות בין המשפחות באה לידי ביטוי גם בגוף הנהג
. המשפחות הנכבדות בפלסטין בעקבות מפלתו של פיצל בסוריה על ידי 1/24וועד זה הוקם בשנת
באותה עת הם הבינו שעליהם להיאבק על עצמאותם בחבל ארץ זה ולוותר על אשליות של אחדות
הציונים שהקדימו אותם ל מולא תרו לבדםונהם .סוריה או עיראק או כל מדינה אחרתערבית עם
בקונגרס הערבי השלישי שנערך בחיפה , אי לכך. הם להקים מדינה יהודית על שטחםיכבמהל
לטת של שלילה מוחביניהן , והתקבלו הצהרות שונותהוקם הוועד הפועל הערבי 1/24בשנת
ת מניעת מכירלקריאה ; חשיבותה של האחדות בקרב ערביי פלסטין; זכויות היהודים על הארץ
וקריאה לבריטים להכיר בוועד הפועל ; דרישה לעצור את ההגירה היהודית; קרקעות ליהודים
על ידינשלט המועצה המוסלמית העליונהעל אף שהוועד הפועל כמו .כמייצג של העם הפלסטיני
וף נפרד לחלוטין והרבה פחות היה זה ג ,עומד בראשו כאזםכאשר מוסא חוסיני-משפחת אל
השכבות הנמוכות בעם והיה מורכב הוועד לא הגיע אל. צה המוסלמית העליונההמועמ אפקטיבי
פעל 24-במהלך שנות ה. עיקר מנציגי המשפחות הנכבדות שהתכתשו ביניהם על השפעה וכבודב
אמין להיג בסדר גודל שננו ממולא הצליח להוציא מ המועצה המוסלמית העליונההוועד בצלה של
יחד עם זאת , אולם. ירועי הכותל שחיזקו את מעמדו של המופתיבמיוחד אחרי א, חוסיני-אל
כאשר , הוועד הפועל דעך 7//1בשנת .הוועד הניח תשתיות חשובות בתפיסה הלאומית הפלסטינית
95.טיבה אמיתית למופתיננפטר והנשאשיבים לא הצליחו להעמיד אלטר חוסיני-אל כאזםמוסא
נית גורמים שאתגרו את הפוליטית הפלסטינראה כי החלו לעמוד בזירה 2//1רק משנת
ודחקו בו להקצין את עמדותיו במיוחד אל מול הבריטים חוסיני-טית של אלאהפרגמ מנהיגותו
ועל הורכבה ועד הפובעוד הנהגת ה .על יחסים טובים לאורך כל כהונתוהשתדל לשמור עמם הוא
מקרב הפלסטינים 4/-ת הוההנהגה החדשה שקמה בשנ, אשר האמינו בדיפלומטיה נכבדיםמ
יוותה אתגר עבור קמה וההמפלגה הבולטת ביותר שהו, בתוך כך 96.מיליטנטית יותרהייתה
הייתה זו מפלגה שהושפעה מהאידיאולוגיה .אסתקלאל-ית הייתה מפלגת אלתהמנהיגות המסור
להפגנות ולנטישת הדיפלומטיה שנקטה ,הפן ערבית והאנטי אימפריאליסטית והטיפה לחרמות
אסתקלאל הטיפו ללא שום עכבות למאבק נגד -אך העיקר הוא שאנשי אל. ההנהגה הותיקהבה
ועל כן , הם יצרו את הבעיה הציונית, לדידם הם שורש הבעיה של הפלסטינים שכן, הבריטים
97.צחון על הציונותיצחון עליהם יוביל לנינ
רם אחר מהכיוון אתגר אותו גו ,אסתקלאל אתגרו את המופתי מהכיוון הלאומני-בעוד אל
סטיות בחלקים שונים בארץ אשר הבולטת אסלאמיבאותם שנים קמו התארגנויות . האסלאמי
קסאם ברח מסוריה לאחר נפילתו -אל' השיח .קסאם-דין אל-עז אל' קבוצתו של השיחבהן הייתה
רינה 'שם הוא לימד בבית ספר ומונה במקביל לדרשן במסגד הג, של פיצל והתיישב בעיר חיפה
, בבית המשפט השרעי בחיפה רשויות הוקף להיות רשם נישואין על ידיהוא מונה 1/21-ב. ירבע
עם קסאם להתחבר -בסיורים אלה החל אל. דרש ממנו לנסוע לכפרי האזור ולרשום נישואיןמה ש
להגיע ללבותיהם של , קסאם הצליח היכן שההנהגה הותיקה נכשלה-אל. פלאחים הענייםה
במהלך סיוריו בכפרים . יםאיכרהפועלים קשי היום בחיפה ואל האל , השכבות הנמוכות
האד'והטיף לג, יאליזםובהטפותיו במסגד בחיפה דיבר על הסכנה האורבת לאסלאם מצד הקולונ
הוא הקים ארגון 4/-בתחילת שנות ה. על האופי האסלאמי של פלסטין מפני הציונותעל מנת להגן
7//1-ב. ים בצפון הארץימספר רציחות ביישובים יהודאשר ביצע , "היד השחורה"מחתרתי בשם
. קסאם הפך למיתוס לאומי ודתי במותו-אל. נין'באזור ג הבריטים על ידיו נחשף והוא נהרג ארגונ
98.ותומכיו המשיכו את דרכו במרד שפרץ שנה לאחר מכןתו איש הגיעו ללווי 444,/
הפלסטינית התנועה הלאומית הערבית ", פורת יהושע ;12-/1 'עמ, סטינים עם בהיווצרותופל, מגדל וקימרלינג 95
תל ) ?מעימות להשלמה: התנועה הלאומית הפלסטינית, (עורכים)קידר בנימין זאב מעוז ו משהבתוך , "///1/11-1 .17-10 'עמ ,(6//1, משרד הביטחון: אביב
.// 'עמ, פלסטינים עם בהיווצרותו, מגדל וקימרלינג 96 ./1 'עמ, שם 97 Milton-Edwards, Islamic Politics in Palestine, pp. 15-17 ;11' עמ, "התנועה הלאומית", פורת; 70 'עמ, שם 98
//
התנועה הלאומית והן בחוגים הן בקרב 4/-ה הפלסטינית בשנות החברב הגוברתההקצנה
הדתיים נבעה בעיקר מהגידול הגובר של מהגרים יהודים שהגיעו לארץ והמשך מאסיבי של קניית
-הוא כבר טיפס ל 7//1-ב, 12,744מספר המהגרים היהודים היה 2//1-אם ב .ידםעל קרקעות
יקר קרקעות נקנו בע 24-אם בשנות ה, קרקעות השתנההמכירת של האופי , כמו כן. 77,444
אשר חלקם אף , םכעת נקנו האדמות מבעלים פלסטיני ,שוממות מבעלים מסוריה ומלבנון
אריסים שנושלו מהן ונפלטו על ידיאדמות אלה היו לרוב מעובדות .הנהגה הלאומיתל השתייכו
בראק -מהגנה על אל, ניתן להבין את השינוי במוקד השיח בציבור הפלסטיני. ריםלע מחוסרי כל
99.אקצא נחלצו עכשיו הפלסטינים להגן על עתיד פלסטין כולה-ד אלומסג
בלתי מעורער שלאחר אירועי הכותל כבר היה במעמד של מנהיג לאומי חוסיני-אמין אל
כשם שהדגיש .ה נגד פעולות אלוהסברמיהר גם הוא לדבר בגנות מכירת הקרקעות ויצא במסע
כעת החל כך הוא , ויכוח על השליטה בואת קדושת הכותל המערבי לאסלאם על מנת לנצח ב
סביר להניח . כדי לתאר את פלסטין ,הארץ הקדושה, מקדסה-בלאד אל-להשתמש במונח אל
שכן לא ידוע בוודאות שזה היה כינוי רווח ,The Holy Landשמונח זה מושפע מהמינוח הנוצרי
שימוש במונח הזה כדי יש 10-מהמאה ה" שבחי ירושלים"אם כי בספרות , י מוסלמים"לפלסטין ע
מוזכר גם פעם אחת בקוראן , (מקדסה-אל' ארץ-אל" )ארץ קדושה"הביטוי .לתאר את פלסטין
המופתי טען שהארץ 100.האמורים להיכנס לארץ ישראלבהקשר של דברי משה לבני ישראל
, שריף-חרם אל-בה ממוקמים אל, ן התפילה הראשון שהיה באסלאםוקדושה משום שהיא כיו
ם מיחיה נביאים רבים ולואספה אל פלסטין. הפלאי השמיימהבמסעו מוחמדנסע הנביא ואליה
ד קדושתה של ניתן לראות כיצ. מוסלמים רבים והיא צריכה להיות צבועה לעד בצבע האסלאם
זה מעיד גם על דבר . את פלסטין כולה לאדמת קודש חוסיני-של אל ירושלים הופכת בדבריו
, תפיסה זו חוזרת על עצמה בטיעוניהם של ממשיכיוו הפלסטינית מרכזיות ירושלים בלאומיות
, ת הקרקעות המעובדות ליהודיםאת מכיר מופתי גינה בכל לשוןה, בנוסף. מובילי הממסד הדתי
101.ם את היהודים בהרס המסגדים באותם כפרים ובפגיעה בקדושת הארץישוהא
-אלשל המסריםעיקר הפעם , אז יצא במתקפה נגד הציונות, בניגוד לאירועי הכותל
, הוא טען שללא מוסר המוסלמים לא יגשימו את יעדם הלאומי .לציבור המוסלמי נוכוו חוסיני
ממהומות , פורת ;16 'עמ, "התנועה הלאומית", פורת ;1/ 'עמ, פלסטינים עם בהיווצרותו, מגדל וקימרלינג 99
Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council, p. 240; 147 ,'עמ, למרידה100 Gerber, Remembering and imagining Palestine, p. 51 Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council, pp. 240-241;127 'עמ, "התנועה הלאומית", פורת 101
04
:הוא פנה אל ההנהגה הפלסטינית ישירות ואמרו, הוא טען כי כפירה ואנרכיה שוטפים את הארץ
102".?מי ימנע אותן, אם לא אתם תמנעו את מכירת האדמות"
הוא הרוצה להשפיע על ההתנהלות של החברה מצא ברשות המופתי הכלי המרכזי הנ
המופתי נדרש לתת את המלצתו המלומדת ,מאחר והאסלאם הינו דת הלכה. פסק ההלכה, הפתוא
( 'החדית)התורה שבעל פה , על הקוראןתוך שהוא מבסס את דבריו , כיצד יש לנהוג בענייני דיומא
, עוצמהמה שמקנה לו , נציגו של אללה עלי אדמותכ כך הוא למעשה משמש .ופסיקות של קודמיו
מחקרים מראים שהשליטים הפוליטיים עוד בימי . אין כוח מחייב על אף שלפתוא, זאתו
ביטוי ליוקרה ולמעמד היה זה .האימפריה האומיית ניסו לשלוט במופתים ולהכפיף אותם אליהם
פסיקת )' אך עדיין תהליך האפתאא .להיתפס גם כאיום על הפוליטיקאים היה לואשר יכ, שצברו
ניסו לרכז את עבודת המופתים באופן מאנים'העות .היה מאז ומתמיד פרוץ ומבוזר (ההלכה
הפסיקות שלו היו מחייבות את כלל המופתים אשר , אסלאם-אל' שיח, היררכי תחת מופתי ראשי
ינו מופתי ראשי הן מגם נות המודרניות במזרח התיכון שקמו המדילאחר .והקאדים באימפריה
כמי .שייצג את האסלאם של המדינה ולמעשה יהיה המדריך הרוחני של הציבור מטעם המדינה
חלק חשוב בעיצוב בפועל המופתי הראשי לקח , שלמעשה מגדיר את האסלאם של המדינה
כאשר הפתוות שלו לרוב משקפות לא רק את הבקיאות שלו , הקהילה הלאומית המוסלמית
103.אלא גם את האידיאולוגיה שלו ואת עמדת הפוליטיקאיםבהלכה המוסלמית
היה אמנם משום שהוא, אסלאם-אל' חוסיני היה בפוזיציה טובה מזה של שיח-אמין אל
הוא היה הגורם המוסמך הראשון במעלה , אך מבחינה דתית, כפוף לבריטים מבחינה מנהלתית
הוא עשה , אי לכך. מדינות המודרניותכפי שהתקיים ב, ולא היה גורם פוליטי מוסלמי שפיקח עליו
-בכינוס של אנשי דת שקיים בשימוש בכוחה הדתי של הפתוא ונתן ביטוי לאידיאולוגיה שלו ו
י רעם מוכ חוסיני-אלהחמיר בפתוא זו . עולמא 201 אשר חתמו עליה ואת יא פ הוא הוצ 7//1
הדת ובגידה באללה חזרה מ, המקביל לכפירה כחטא גדולאת המכירה הכתיר הוא .הקרקעות
מונע את , ינוי מוסלמים מהבתים שלהםשמוכר קרקעות תורם לפמי הפתוא קבעה כי . שליחובו
מקבל את היהודים כחבריו לעומת זאת הוא ו, אזכור שמו של אללה במסגדים ותורם להריסתם
, םתי קברות מוסלמייביקברו ביאלה הם בוגדים ועל כן הם לא אנשים. ואת המוסלמים כאויביו
104.ויש להחרים אותם ולנדות אותם
102 Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council, p. 243 103 Jakob Skovgaard-Petersen, Defining Islam for the Egyptian state: muftis and fatwas of the Dār al-
Iftā (Leiden: Brill, 1997), pp. 2, 9, 22, 29 Milton-Edwards, Islamic Politics in Palestine, p. 28 ;207-200 'עמ, שם 104
01
המועצה הוא גם פעל באמצעות , ליצור חוסיני-ה אלית שניססרלהרתעה המומעבר
ת מות וקף כך שלא יוכלו לעבור לבעלולרכוש עוד אדמות ולהופכן לאד, המוסלמית העליונה
י שקם ארגון ערב, קופה הערבית המאוחדתובנוסף תרם ל, חד לא לבעלות יהודיתבמיו ,אחרת
ההגירה נמשכה , מכירת הקרקעות נמשכה, כל אלה לא עזרו. כתגובה לקרן קיימת לישראל
והגורמים המיליטנטיים הגיעו למסקנה שרק בכוח הזרוע יוכלו להביא את הבריטים לעצור את
105.ה של פלסטיןיהתהליכים המאיימים על אופי
ינית על פלגיה השונים ההנהגה הפלסט .פרץ המרד הגדול נגד הבריטים 7//1אפריל ב
-בראשו עמד אמין אל, הכריזה על שביתה כללית והקימה גוף מתאם שנקרא הועד הערבי העליון
הוא מעולם לא ויתר על . על עצמו אותומעוניין בתפקיד זה אך קיבל המופתי לא היה. חוסיני
דרישות קשיבו לו ויענו לים יטיחסיו עם הבריטים וניסה לשכנע את הציבור הזועם שהברי
גם הוא כמו ההנהגה הותיקה העדיף את הדיפלומטיה על פני ,ברבסופו של ד .הפלסטינים
הקרדיט שהיה לו להנהיג אותם בשל חוסיני-היו אלה מנהיגים מקומיים שביקשו מאל. האלימות
כתב לנציב העליון הוא .ניסה המופתי לגייס למערכה את השיח הדתי 7//1ביוני . בציבור הרחב
סבורה שהקמת בית לאומי ליהודים מעמידה בסכנה את הערבים ה המוסלמית העליונההמועצש
והתריע שהערבים לא יסכימו למדינה יהודית , בפלסטין ואת המקומות הקדושים לאסלאם
גם כאשר ניסה לרתום את , טים השיבו את פניו ריקםיהבר 106".ארץ הערבית מוסלמית הזו"ב
. סירבה בריטניה להתחייב לויתורים עבור הפלסטינים, יטיםמנהיגי מדינות ערב להשפיע על הבר
ולכן פעל , הבין כי המרד לא מוביל לתוצאות חיוביות וכי בקרוב הוא ידוכא באלימות חוסיני-אל
כך ששוב ביקש שמנהיגי ערב יוציאו קריאה לאחיהם על ידיחורי הקלעים להפסקת השביתה אמ
שוב אנו רואים כי .7//1יתה הופסקה באוקטובר השב. הפלסטינים להפסיק את השביתה והמרד
107.היה מנהיג פרגמאטי ומחושב שאינו שובר את הכלים חוסיני-אל
כמו אחרי אירועי הכותל גם כעת החליטו הבריטים להקים ועדת חקירה לאירועי
לפיה חמישית , ועדה זו שנקראה ועדת פיל הציעה את תוכנית החלוקה הראשונה .האלימות
. הבריטים בשליטתרץ תהיה יהודית והשאר ערבית עם פרוזדור לירושלים שיישאר מהא
,נרצח מושל צפון הארץכאשר . הצעה ומעשי האלימות חודשול התנגדו נמרצותהפלסטינים
פתחה בריטניה במלחמת חורמה נגד , 6//1פלסטינים בנצרת בספטמבר על ידי (Andrews)רוז דאנ
עם הבריטים הגיעה לסיומה וכעת הם חיפשו גם את חוסיני-אל הברית של. ההנהגה הפלסטינית
Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council, pp. 246-247 ;11 'עמ, "התנועה הלאומית", פורת 105106
Milton-Edwards, Islamic Politics in Palestine, p. 31 .4/ 'עמ, "התנועה הלאומית", פורת 107
02
חרם -כתו במתחם אלבלש יו האחרונים בירושלים כשהוא מסתגרבילה את ימ חוסיני-אל. ראשו
הוא ניסה מגלותו . הצרפתים על ידישם הושם במעצר בית ,ברח ללבנון וכעבור זמן מה, שריף-אל
ת ובמאבק מול הציונות אך הוא כבר נושל מכוחו להמשיך ולשחק תפקיד בפוליטיקה הפלסטיני
108.ומנכסיו וכבר לא היה אותו מנהיג בעל עוצמה כבעבר
את כוחו הפוליטי בהתבסס על היותו מגן חוסיני-בנה אל 24-במהלך שנות ה, סיכוםל
חד את הפלסטינים סביב יאהמאבק על הכותל המערבי . בפלסטין המקומות הקדושים לאסלאם
שריף סייע לו לבנאם את הבעיה -חרם אל-מפיין שניהל לחיזוק קדושתו של אלהקו, מנהיגותו
ובכך להפוך למנהיג כלל , הפלסטינית ולזכות בתמיכה מצד מנהיגים מוסלמים ברחבי העולם
תרומתו . חוסיני-ככל הנראה היה שיא בחייו של אל 1//1הקונגרס המוסלמי בשנת . אסלאמי
-חרם אל-החשש של הפלסטינים מפני השתלטות זרה על אל ,ניכרת לתנועה הלאומית הפלסטינית
חוסיני-אל .ני המקום הקדוש הזהוכך גם ההכרה בתפקידם כמג, לבניםשריף קיימת עוד מימי הצ
שריף הייתה -חרם אל-הפלישה הזרה לאל. נתן לתחושות האלה משמעות לאומית רלבנטית לימיו
שריף היא -חרם אל-ההגנה על אל; חדשוהם האויב ה, עתה מצד היהודים ולא מצד הנוצרים
-דרך שהנחיל אל .קריטית ומהווה סמל לשאיפות ההשתלטות של היהודים על שאר חבלי הארץ
כך , גם לממשיכיו היא הרחבת הקדושה של מקומות מהם יש עניין להרחיק את היהודים חוסיני
. לםעל אף שלא נחשב לכזה מעו, כאשר הגדיר אותו כקדוש, עשה בכותל המערבי
כהונתו לאורך ,קסאם-דין אל-מעולם לא עסק בפעילות אלימה כמו עז אל חוסיני-אל
על אף ,תלגם באירועי הכו .ודים לפלסטיניםהניסה לשמור על אש נמוכה את המתיחות בין הי
עובדה היא .לו אינטרס לדרדר את המצב לאלימותלא בטוח כלל שהיה ,שתרם למתח הפוליטי
להגנה על מקומות קדושים בפלסטין המועצה המוסלמית העליונההלה שבשאר המאבקים שני
כל עוד שהה בפלסטין לא קרא מעולם לצאת , כמו כן. היא לא עשתה זאת תוך שימוש בכוח פיסי
מהזהירות שבה נקט כדי לשמור על תפקידו הרם וההטבות ר נבע באולם ככל הנראה הד, האד'לג
כאשר הוא , הוא פרסם פתוא 1/01-יראק האנטי בריטית בשכן כאשר חי בע, הפיננסיות שנלוו לו
היה מנהיג דתי חוסיני-אל .האד נגד בריטניה'קרא לצאת לגבה ו, עדיין מכנה עצמו המופתי הגדול
הגדיר את אופי , סד זההוא לא רק יצר את התשתית לממ ,יניבממסד הדתי הפלסט דופןיוצא
לצאת מגבולות היה המנהיג היחיד שהצליח אלא הוא גם , פעילותו ואת גבולות הגזרה שלו
.141-144 'עמ, פלסטינים עם בהיווצרותו, מגדל וקימרלינג 108
0/
למנהיגי הממסד הדתי שכיהנו בתפקידיהם לאחר מלחמת .מוסדות הדת ולהוות מנהיג לאומי
109.חוסיני-מכפי שהיה לאל הייתה פחות השפעה ציבורית וכוח פוליטי 1/76
0391-0331: הדמדומים תקופת .ד
. לידיהם המועצה המוסלמית העליונהייני לקחו הבריטים את ענ, מהארץ חוסיני-בהיעדרו של אל
הכניסו יותר סדר לניהול הוקף , הם הפרידו את ועדת הוקף מהמועצה המוסלמית העליונה
תחת השלטון הירדני ופעלו שהוקמו היו שני מוסדות דתיים בלבד .נגד הממשלה הירדנית יתסיסו
. 1/71-בדאללה בובוטל לאחר ההתנקשות במלך ע ון אחד זכה לפעול תקופה קצרהארג. בירושלים
תה לפקח על הרמה יומטרתו הי, עולמאכלומר ארגון ה, עולמא-ת אל'היאארגון זה נקרא
" ההדרכהמועצת ההטפה ו"גוף אחר שהוקם נקרא . ומטיפים דתיים עולמאהמקצועית של
112.שריף-חרם אל-עילות במסגדי אלפומטרתו הייתה בעיקר לפקח על ה
הממסד הדתי בעמאן גם הוא חווה ,מלבד גסיסתו של האסלאם הממסדי הפלסטיני
משרד ממשלתי ל עברוהוומידיו הוקף נלקחו סמכויות ניהול 1/77-ב. פגיעה במעמדו ובסמכויותיו
במשרד זה פעלה מועצת ההקדשים והעניינים האסלאמיים . ייםלהקדשים ועניינים אסלאמ
יה על קרקעות וקף בני, אחראית על אישור עסקאות בנכסי וקףהייתה ו, הממשלה על ידישמונתה
, המועצההכנסות הוקף היו מועברות לקרן מרכזית בפיקוח . וטיפול בסכסוכים הנוגעים לוקף
מועצת ההקדשים פיקחה על מנהלי . שימוש על פי אישור הממשלה הירדניתבהן והיה ניתן לעשות
.אחריותםבתחום את עובדי הוקף ונהלו על מוסדות הדת בשטחם פקחווקף מקומיים אשר
ל לאחריותו רק את ענייני השיפוט הראשי קיב קאדיעמד שר ההקדשים ואילו ה המועצהבראשות
113.הפקידות המקומית של הוקף על ידיאם להיררכיה זו תבירושלים ענייני הוקף נוהלו בה. שרעיה
.בכללותו והפלסטיני בפרט חוו שנים קשות תחת שלטון ירדןהאסלאם הממסדי , אם כן
הזהות הלאומית מהלך שנקטה ירדן לדיכויהירושלמים הייתה מכוונת ונבעה מהפגיעה בעולמא
ביטוי .כאזרחים ירדנים לשלבם במטרה 114רושלים ובגדה המערביתבי הפלסטינים היושביםשל
העברת המוקד הפוליטי והמנהלי של המדינה לעמאן נוסף לדיכוי הלאומיות הפלסטינית הינו
.114 'עמ, "הוקף המוסלמי בירושלים", ליש; 12-/1 'עמ ,הוקף בירושלים ,רייטר ;276, שם 111' עמ, (2447, האוניברסיטה הפתוחה :רעננה) החיפוש אחר זהות: ירדן, יוסף נבו; /1 'עמ, הוקף בירושלים, רייטר 11272; Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council, p. 258 ./1' מע, הוקף בירושלים, רייטר 113שכן נאסר בירדן השימוש במונח , גם ביטוי לדיכוי הלאומי של הפלסטינים גדה המערבית הינםצמד המילים ה 114
' עמ, החיפוש אחר זהות: ירדן, ראה אצל יוסף נבו. גדה המערביתאזור גיאוגרפי והוא הומר במונח ה פלסטין לציון0/.
07
והמלך , הפלסטינים מצדם חשו בפגיעה הזאת. מירושלים באופן בלעדי ופינוי משרדי ממשלה
, את ירושלים המזרחית כבירה השנייה של ירדן /1/7-סין בצעד של תשלום מס שפתיים קבע בוח
פתחה ירדן , בנוסף .1/76שבנייתו נקטעה במלחמת , בעיר מלכותי וגם החליט לבנות ארמון
בשל קשיים , 1/70-נה שנים והסתיים רק בשיפוץ זה ערך שמו, 1/77-ב שריף-חרם אל-בשיפוץ אל
לגיטימציה של הממלכה ההאשמית בעיני הנועדה גם לשמור על ופעולה ז, כספיים של הממלכה
115.נתיניה ובעיני העולם הערבי
, השאיפה הירדנית ליצור אינטגרציה מלאה בין שתי הגדות של הירדן, יוסף נבו טוען כי
הפלסטינים בגדה המערבית , ראשית. נועדה לכישלון, נייםולהפוך את הפלסטינים לאזרחים ירד
הפלסטינים בגדה המערבית עלו על תושבי , שנית; היוו רוב מספרי לעומת תושבי הגדה המזרחית
רמת , בריאות וחינוך מפותחים יותר, היו להם תשתיות תחבורה, הגדה המזרחית בכל הרמות
וזו , שלישית; נים וולונטריים בין לאומייםוגם הם זכו לסיוע מצד ארגו, השכלה גבוהה יותר
לא מדובר , הפלסטינים היו בעלי מודעות לאומית ופוליטית גבוהה למדי, הנקודה החשובה ביותר
והעוינות למדינת ישראל , המאבק הלאומי עוד בער בקרבם. בתפישות ואמונות שניתן למחוק ברגע
ליטי ירדן שש בעוד ,זאת. הייתה רבה ,שאפשרו את המהלך הזה, שקמה על אדמותיהם ולבריטים
שהירדנים ניסו על אף 116.וגם לא ראו בישראל אויבת מרה, של בריטניההיו בעלי ברית חזקים
הקמת הארגון לשחרור .הם לא יכלו למנוע את תקומתה, לדכא את הלאומיות הפלסטינית
ירושלים והגדה רב תושביהגבירה עוד יותר את הרגשות הלאומיים בק 1/70-ב (ף"אש) פלסטין
לאחריה הם אשר, 1/76-ב להפגין נגד בית המלוכה הירדני ערב המלחמהלצאת והעזו המערבית ש
117.חדש-חזרו להיאבק באויב ישן
שכפי שהתנועה הלאומית הפלסטינית חוותה תקומה כך גם האסלאם , בפרק הבא נראה
. הממסדי הפלסטיני חווה תקומה לאחר המלחמה
: הראשון בפוליטיקה, השלישי בקדושה" ,יצחק רייטר ;162-161 'עמ, פלסטינים עם בהיווצרותו, מגדל וקימרלינג 115קדושה ומרכזיות פוליטית בהר : ריבונות האל והאדם, (עורך) רייטר בתוך יצחק, "שריף בעיני מוסלמים-חרם אל-אל
.171-176' עמ, (2441, מכון ירושלים לחקר ישראל: ירושלים) הבית .72-74' עמ, החיפוש אחר זהות: ירדן ,נבו 116117 Cohen, The Rise and Fall of Arab Jerusalem, pp. 4-5
07
"הר הבית בידם" :פרק שלישי
המוסלמי של הצביונהפלסטיני על שמירת של האסלאם הממסדימאבקו
(0333-0391) ירושלים
הקמת הרשות המוסלמית העליונה . א
ישראל השתלטה על , כעת 118.נתפס בעולם הערבי כאסון נוסף 1/76צחונה של ישראל במלחמת ינ
ולמעשה חלשה על כל ( ולרמת הגולן בנוסף לחצי האי סיני)עזה שטח הגדה המערבית ורצועת
מבחינה דמוגרפית נוספו לשטח שתחת שלטון ישראל כמיליון . שטח המנדט הבריטי ומעבר לו
התבוסה אותה ספגו מדינות ערב מצד ישראל הטילה מבוכה גדולה על המשטרים . פלסטינים
מון שהאדם ובעקבותיה החל תהליך של ביקורת עצמית בעולם הערבי ונפגע מאד הא, השונים
אם 119.הערבי ובמיוחד הפלסטיני נתן במנהיגים כמו נאצר ובאידיאולוגיות הפן ערביות שקידמו
עד אז שמו הפלסטינים את יהבם על אותם מנהיגים והמאבק נגד ישראל היה נראה ו 1/01-מ
חת אותו שטח במאבק פנים עתה שוב מצאו עצמם היהודים והפלסטינים ת, כמאבק בין מדינתי
רק שבניגוד לתקופת המנדט הבריטי לא היה זה גורם חיצוני השולט ; ים בין שתי קהילותמול פנ
, אשר שלטו על עם אחר, היהודים, על שני עמים הנאבקים זה בזה אלא היה זה עם אחד
120.להתנגד לשליטה הישראלית עליהםגורלם בידם והאחרונים החלו לקחת את . הפלסטינים
שריף נפלו גם -רם אלח-ירושלים ואל, ישראל על ידיית כמובן שעם כיבוש הגדה המערב
שוב המתחם הקדוש לאסלאם מצוי בידיים זרות ועוד בידי הציונים אשר המוסלמים , הם לידיה
מבחינה למרות ש. והו למקדשםכחששו מפני השתלטות שלהם על המקום פן ישנו את אופיו ויהפ
היא ,על מנת להרוס את המסגדים שעליותיאורטית ישראל יכלה לנצל את שליטתה על הר הבית
נפגש , צחון הישראלייכעשרה ימים בלבד לאחר הנ, 1/76ביוני 16-ב .אלא להיפך, לא עשתה זאת
. שריף וקבע את הסטאטוס קוו החדש-חרם אל-משה דיין עם בכירי אנשי הדת המוסלמים באל
משום שמדובר במפלה נוספת , זאת. שפירושה חזרת המחלה, תבוסת מדינות ערב לישראל נקראת נכסה, בערבית 118
ויציאתם מהארץ של מאות אלפי פלסטינים 1/01-האסון הראשון היה הקמת מדינת ישראל בעבור הערבים לאחר ש, מגדל וקימרלינגאצל עוד פרטים ראה [.אסון]כבה נ, בערבית כונתה טרגדיה זו. או עזיבה מרצון רושעקב גי
.116-/10' עמ, פלסטינים עם בהיווצרותו (.2441, הוצאת ידיעות אחרונות: תל אביב) 0391ערבים וערביות מאז : מלכוד, מי'ראה פואד עג על נושא זה 119עאדל ;162 'עמ, יתהא'הא וקצ'תאריח: פלסטין ;111-116 'עמ, ווצרותופלסטינים עם בהי, מגדל וקימרלינג 120
ד סע' שיח, ל בתי הדין השרעייםלמנהמחתסב -חלמי אל' מונו השיח ח'סאא-אללצד . המערבית
חבר בבית הדין השרעי גם כעלמי שהיה המופתי של ירושלים באותם ימים מונה -דין אל-אל
סעיד צברי מונה בנוסף לתפקידו לחבר במועצת האוקאף ' השיח, של ירושלים קאדיוה, לערעורים
כל הארבעה .שריף-חרם אל-והעניינים המוסלמיים וחבר בוועדת השיפוץ של המסגדים באל
131.לעבוד ולפעול בהתאם לחוק הירדני התחייבו
הם הדגישו כי המודל מייסדי הרשות המוסלמית העליונה םדוד פרחי עבשיחות שניהל
אשר זכתה חוסיני-לאמין א' של חאג המועצה המוסלמית העליונהממנו הם שואבים השראה הוא
ההלכתי שאפשר קרון ילתפיסתם את העויישמה לאוטונומיה מלאה מצד השלטון הבריטי הנוצרי
יורשי הסמכות ראו עצמם כ הרשות המוסלמית העליונהמקימי ,מסיק פרחי, מכאן. את הקמתה
יצגי תושבי יחותמי התזכיר ראו עצמם כמ, ואכן ,של הריבון הירדני בניהול ענייני המוסלמים
אשר , ית העליונההעולמא הציבו אתגר לישראל בהקמת הרשות המוסלמ. הגדה המערבית כולם
ראש , עכרמה צברי 132.של הפלסטינים נגד איחוד ירושלים הראשונות ת המחאהופעול היא מבין
הרשות המוסלמית והיא שחשיבותה של נוספתמדגיש נקודה , כיום הרשות המוסלמית העליונה
י לנהל את נכסי הוקף האסלאמהיה ל ובאה לידי ביטוי בכך שהוקם גוף מוסלמי אשר יכ העליונה
בירושלים שבה הוחל החוק הישראלי ולמנוע בכך שימוש בחוק נכסי נפקדים והפקעת נכסים אלו
עם הרשות המוסלמית העליונהההיכרות של מקימי ,לטענתו .ישראל בהתבסס על חוק זה על ידי
איאד על כך ראה , ם ישראליקיומם של בתי דין שרעיים הכפופים לריבון לא מוסלמי איננו תקדי, יש לציין .שם 130
מיעוטים , (עורכים)אלי רכס ו רודניצקיאריק בתוך "מעמד בתי הדין השרעיים בקרב הציבור הערבי", זחאלקה' מע ,(2411, מרכז דיין: תל אביב) התנועה האסלאמית בישראל כמקרה מבחן: מוסלמיים במדינות רוב לא מוסלמי
11. .272 'עמ, הר המריבה ,שרגאי ;21 'עמ, הוקף בירושלים, רייטר; שם 131 .6-7 'עמ, "המועצה המוסלמית", פרחי 132
74
היא שהניעה אותם בין היתר 1/01-של ישראל כלפי נכסי המוסלמים לאחר הקמתה ב יחסה
133.המוסלמית העליונה הרשותלהקים את
, גילוי של לאומיות פלסטיניתהייתה הרשות המוסלמית העליונההקמת כי גורספרחי לא
אך העובדה כי חותמי התזכיר לא היו רק אנשי דת אלא נציגים מכובדים ואישי ציבור חלקם
שהיה שר ר נוסייבה אואנו, חטיב ראש העיר האחרון של ירושלים הירדנית-כמו רוחי אל, חילוניים
. דתי בלבדמדובר במהלך לא רק מחזקים את ההערכה כי , בממשלת ירדן ועורך דין במקצועו
הלל כהן טוען שכיבוש ירושלים ואיחודה נעשו בתקופה שבה התחזקה , בפרספקטיבה היסטורית
ולדעתו זו הייתה אחת הסיבות , הזהות הלאומית הפלסטינית בקרב הפלסטינים הירושלמים
הרשות המוסלמית שהקמת ,הוא טועןגם , כמו פרחי. המוסלמית העליונההרשות להקמת
אולם .מאבק של תושבי מזרח ירושלים נגד החלטת הסיפוח הישראליתהייתה ביטוי ל העליונה
ות ההנהגה של שאפו להו הרשות המוסלמית העליונה מיימקמפורשות ש גורס כהן, בניגוד לפרחי
להיפרד הפלסטינים באותה עת לא גיבשו דרישה כי וסיףמאך הוא . הפלסטינים בגדה המערבית
להשיב את הריבונות על לכן תבעו חותמי התזכיר , ולזכות בעצמאות גם ממנה מירדן באופן סופי
הדרישה להחזיר את הריבונות לריבון הקודם נתפסה יותר לגיטימית , נוסף לכך. ירושלים לירדן
וגם יש לציין את הקשר והתלות , ת ישות חדשהבזירה הבין לאומית מאשר לצאת בדרישה להקמ
כל אלה מנעו כל . הכלכלית של אנשי הממסד הדתי ואישי הציבור הירושלמים בממשלת ירדן
-Milton) אדוארדס-מילטון .אפשרות של הצבת דרישה להפוך את ירושלים לעיר פלסטינית
Edwards) ,יך לדעתה לשקוע ממעיטה בחשיבותו של האסלאם הממסדי אשר המש, לעומת זאת
נועדה לדבריה לשרת הרשות המוסלמית העליונה. במצבו הפאסיבי ולא היה אלא גרורה ירדנית
ה רחוקה מלייצג את השאיפות של תוהיי, את האינטרס הירדני בגדה המערבית ובעיקר בירושלים
134.ומלהיות חלק ממאבקה הלאומי ניתהתנועה הלאומית הפלסטי
ואף מעוניין לפתח , צדד בהלל כהן ובפרחיל ונוטה יותר דסאדואר-מילטוןחולק על אני
לי מעיצוב אהאסלאם הממסדי היה חלק אינטגר ,כפי שהראיתי בפרק המבוא. את טענותיהם
ומעיצוב התפיסה הלאומית של החברות האסלאמיות לאחר נפילת , המדינה המוסלמית המודרנית
ליטית ולאומית ולקחו חלק ער בשיח הזה העולמא היו בעלי מודעות פו 135.מאנית'העות אימפריהה
חוסיני-תי אמין אלהמופ ./1-מאז המאה ה, למעשה ללא הפסקה, שמתקיים במזרח התיכון
נלקח מתוך אתר האינטרנט של , 4691292441-איחוד האמירויות מאן הרואה אור בבי-ריאיון לעיתון אלצברי ב 133
./http://www.albayan.ae/across-the-uae/2001-12-07-1.1204390 ,1/94791 :העיתון-Cohen, The Rise and Fall of Arab Jerusalem, p. 6; Milton ;6-7' עמ, "המועצה המוסלמית", פרחי 134
Edwards, Islamic Politics in Palestine, pp. 82-83 .17ראה הערה מספר 135
ירדן המשיכה , מאידך 141.המוסלמית העליונה הייתה מסבכת אותה עוד יותרברשות והתעמרות
זו חוותה פריחה מחודשת גם אחרי ש, לדכא את השאיפות הלאומיות של הפלסטיניםבניסיונות
היא ו, אליהלכן היה חשוב לה להדגיש את כפיפות הרשות המוסלמית העליונה . אחרי המלחמה
קבלת . היבעל כושר ייצוג של האוכלוסיכסירבה להכיר בארגון זה כגוף בעל עצמאות מסוימת ו
להדגיש את הקשר , נועדו בדיוק לשרת מטרה זו, ח ושילובו בממשל'סאא-אל' הפנים החמה לשיח
142.בין הממסד הדתי בעמאן לזה בירושלים
הן ישראל , מצד אחד. יחסים מורכבים הרשות המוסלמית העליונהגם עם ישראל ניהלה
לא ו הזמןשחלף מצד שני ככל אך , לא הכירו זו בלגיטימציה של זו הרשות המוסלמית העליונהוהן
שתיהן למדו, קרב ובא פתרון לסוגיית השליטה של ישראל בירושלים המזרחיתהיה שנראה
ניהלה מגעים עם הרשויות הרשות המוסלמית העליונה. להכיר האחת בשנייה באופן בלתי רשמי
נכסי בנוגע לבכל הקשור לתפקיד הניהולי שלקחה על עצמה , בעיקר עם עיריית ירושלים, בישראל
בבית הדין גם קיימה מגעים עם מדינת ישראל במטרה לקבל הכרה היא. שריף-חרם אל-הוקף ואל
שכן דבר זה , השרעי בירושלים שנותר לפעול תחת שרביטה וללא קשר למשרד הדתות הישראלי
על מנת לזכות בפסיקה , שראליבית הדין השרעי הילהיה מונע מתושבי ירושלים את הצורך לפנות
-בשמירה על אל שרים עם כוחות הביטחון בגלל הצורךהיא ניהלה ק, כןכמו . בעלת תוקף חוקי
.16 'עמ, "המועצה המוסלמית", פרחי ;261 'עמ, הר המריבה ,שרגאי ;21-/2 'עמ, הוקף בירושלים, רייטר 139 .16 'עמ, "המועצה המוסלמית", פרחי 140 .171-/16' עמ, החיפוש אחר זהות: ירדן, פלסטינים עם בית המלוכה הירדני בתקופה זו ראה אצל נבול יחסי הע 141 ./2/ 'עמ, הר המריבה ,שרגאי; /17' עמ, "הראשון בפוליטיקה, השלישי בקדושה", רייטר; שם 142
70
ועם רשויות המס והביטוח הלאומי עקב היותה אחד המעסיקים הגדולים במזרח , שריף-חרם אל
הופיעו בבתי המשפט הישראליים אף נציגיה .דבר הנובע מניהול נכסי הוקף הרבים ,ירושלים
מדה להשלים עם הקמתה של לישראל מצדה . ם שלהםכאשר הדבר עלה בקנה אחד עם האינטרסי
וגם היא , ועם המקום המרכזי שתפסה בציבוריות הפלסטינית הרשות המוסלמית העליונה
כאשר היה צורך לשמור על הסדר הציבורי וראתה במנהיגיה גורמים המסוגלים , הידברה עמה
143.מידה שהם מסוגלים לשלהב את האנשים למנוע מהומות באותה
למורכבות היחסים בין ישראל לרשות המוסלמית העליונה ניתן למצוא בהודעה דוגמה
הוא פרס את כל האשמותיה של בה עלמי-אלדין -אל סעד, המופתי של ירושלים /1/7-שפרסם ב
הוא פנה בציניות אל שר הדתות . במהלך שנות פעילותה כלפי ישראלשות המוסלמית העליונה הר
האם " :ושאל אותו, שומרת על המקומות הקדושים לכל הדתות אשר טען כי ישראל, הישראלי
הוא זעם ". ?כפי שנעשה לאחר המלחמה, כיבוד המקומות הקדושים פירושו פיצוץ והרס מסגדים
בקבר רחל הנמצא פי שארעעל הפיכת מקומות קדושים לאסלאם למקומות קדושים ליהדות כ
על כניסת מתפללים יהודים למקומות פולחן הוא מחה , כמו כן. סמוך לבית לחם, בדרום ירושלים
עלמי טען מפורשות -אל. מוסלמים כמו מערת המכפלה בחברון וקבר נבי סמואל באזור ירושלים
ישראל הינה הרס המקומות הקדושים לאסלאם בירושלים שערכה בהודעה זו כי מטרת החפירות
הכריז שמטרת החפירות הינן הוא ציין כי שר הדתות הישראלי . גיעה בנכסי הוקף המוסלמייםופ
האם " :גיב בציניות ושאלהעל כך , "קודש הקודשים של עם ישראל"אשפה מאזור לכלוך וסילוק
זו ,[של הכותל המערבי]מבני הוקף והמקומות הקדושים לאסלאם מהאזור הזה , סילוק המסגדים
על החפירות הוא שם דגש . "?ניקוי קודש הקודשים של עם ישראל מלכלוך ואשפהבהכוונה
וקף שהקדיש השליט מדרסה זו הינה .תנכזיה-שהתבצעו באזור הכותל ומתחת למדרסה אל
עד , שכן בית הדין השרעי שנים רבות בניין זהמאחר וב. 10-נאצרי במאה ה-הממלוכי תנכז אל
עלמי סמל לפגיעה נוספת -היוו בעיני אל, החפירות מתחתיו, י הירדנים"אשר הפך לבית ספר ע
פגיעה אשר באה לידי ביטוי בהתעלמות של ישראל ממערכת המשפט . ים בירושליםבמוסלמ
המוסלמית שהייתה קיימת מאות שנים ובניסיונותיה לכפות חוקים משלה על האוכלוסייה
ל הפקיע את "צה, וחודש לאחר שפרסם הודעה זו, עלמי לא עזרו-תלונותיו של אל. המוסלמית
, לראשי ממשלות ישראל הרשות המוסלמית העליונהרצוף מכתבים אשר נשלחו על ידי ראשי (126ראה הערה )עלמי . 1/6 'עמ ראה למשל. טדי קולק, שרים ולראש עיריית ירושלים
לעומת יותר משניים וחצי , דינר ירדני //67,4נהלת הוקף באותה שנה עמד על מותקציב בלבד
דינר היו הכנסות 74,444/-יש להדגיש כי רק קצת יותר מ, אולם. 14-בתחילת שנות המיליון
דמי שכירות על שימוש שריף ומ-חרם אל-ף שהגיעו מדמי כניסה לאלהוק עצמאיות של מנהלת
.דינר הוזרמו מירדן לקופת הוקף 2,244,444-כל שאר התקציב כ .בנכסים כמו דירות וחנויות
וכוח ההשפעה , בירדן הרשות המוסלמית העליונהמספר זה ממחיש את התלות הכלכלית של
153.שהיה לירדן על ארגון זה
הייתה מעשה של הרשות המוסלמית העליונהעצם הקמתה של , בשורה התחתונה
בניהול דה המתמשךיאך גם תפק .גדות לישראל ומגננה על ירושלים ועל צביונה האסלאמיהתנ
,ערביתולקיחת האחריות על חיי הדת בעיר וככל הניתן גם באזורים אחרים בגדה המ ,נכסי הוקף
הוכיחה תעוזה ועצמאות בהיווסדה ליונההרשות המוסלמית העמחד . למאבק זה היוו ביטוי
פחותהעצמאות הייתה ארגון בעלאך מאידך היא , כתוצאה מיוזמה של העולמא הירושלמים
במהלך מילוי בין לחצי ירדן וישראל ונאלצה לתמרן המועצה המוסלמית העליונהבה מזו של בהר
.תפקידה
ותפקידה בניהול לא מבוטלכוח כלכלי ת ניהולה עברו נכסי וקף רבים שהעניקו להתח
תפקידה של הרשות .שריף והשגחה עליו העניק לה גם כוח פוליטי משמעותי-חרם אל-אל
המוסלמית העליונה בהגנה על המקומות הקדושים לאסלאם בירושלים בולט עוד יותר לאור
הארגון שהתיימר להוביל את המאבק הלאומי. בשנות השבעים ירושליםסוגיית ף ב"התנהלות אש
שכן חשש , מוסדות לאומיים בגדה המערבית ובירושלים דווקא לא עודד בניה של, הפלסטיני
ף שהתה "מרבית ההנהגה של אש שבאותה עתבעוד , ה של מנהיגות מקומית ואלטרנטיביתמתקומ
ף בשנות השבעים הופנו ללבנון שם השתקע לאחר שגורש מירדן"רוב המאמצים של אש. ל"בחו
במצב עניינים זה . הרחק מירושלים ומהמקומות הקדושים לאסלאם, אלוללוחמת גרילה בישר
טכנית לטפל בצורה רצינית בסוגיה זו כמו שיכלה הרשות המוסלמית העליונה היה לוף לא יכ"אש
ששלל כל הכרה בישראל לא יכול היה להשלים עם הקשר אותו קיימה הרשות ף "אשוגם , לעשות
154.סדות הוקףהמוסלמית עם ישראל לצורך ניהול מו
, ף להיות מעורב בהגנה על הצביון המוסלמי של ירושלים"עניין נוסף שהקשה על אש
השתמשו , הירדנים שמימנו את פעילות הרשות המוסלמית העליונה. ירדן על ידי הייתה חסימתו
שהיה בעל ברית של השלטון " האחים המוסלמים"בכוחם כדי לשלב במנגנון זה חברים מארגון
.67-/6, 71-77 'עמ, הוקף בירושלים, רייטר 153 Cohen, The Rise and Fall of Arab Jerusalem, pp. 8-10; 16' עמ, "המועצה המוסלמית", פרחי 154
74
ף לא הייתה אפשרות להיכנס ולהשפיע על פעילות הרשות "לאנשי אש, לפיכך. ההאשמי
ף "גם בשנות השמונים כאשר החליט אש, כך. עד לתחילת שנות התשעים, המוסלמית העליונה
הוא התמקד , במקביל למאבק המזוין בישראל לפעול לטובת בניית חברה אזרחית פלסטינית
והשפיע מאד ,כך פעל להקים תיאטרון לאומי בעיר, דתיבארגונים וגופים אחרים מאשר הממסד ה
155.על העיתונות שהתפרסמה בירושלים
אקצא-והמאבק על אל הרשות המוסלמית העליונה. ב
ניהול נכסי הוקף ותפעול בתי הדין השרעיים היו ביטויים , הרשות המוסלמית העליונההקמת
בדיוק כשם שניהול עצמי של , ירושלים מעשיים למאבק של הממסד הדתי המוסלמי על צביונה של
קניית אדמות לצורך המאבק על הקרקע היו ו המועצה המוסלמית העליונה על ידיהאוקאף
גם במישור הרשות המוסלמית העליונהפעלו ראשי , לצד זאת. בתקופת המנדט כאלהביטויים
בו להתבטאויות אנשי הדת המוסלמים הגי .שריף-חרם אל-י להגנת מסגדי אלהסברתההצהרתי וה
,כאלה היו .של גורמים בישראל בחודשיים הראשונים שלאחר המלחמה אשר לא היו לרוחם
את בית תבדבר מאווייו לבנות על הר הבי ,למה גורןש, י הראשיהתבטאויותיו של הרב הצבא
אודות , דבריו של שר הדתות הישראליו ,ותוכניתו להקים בית כנסת במתחם הר הבית המקדש
הרב גורן ערך, 1/76באוגוסט 17-ב. על הר הבית ומערת המכפלה בחברון ל העם היהודיזכותו ש
,אלו למהלכים ישראלייםבתגובה ,באוגוסט 22-ב, ושבוע לאחר מכן ,תפילה ציבורית בהר הבית
את הגדיר אשר מכונן ית וכולם חתמו על פסק הלכה המערב אנשי דת מהגדה 1/ ח'סאא-אלכינס
אקצא -שריף הוא למעשה מסגד אל-חרם אל-לפי הגדרה זו כל מתחם אל .דשאקצא מח-מסגד אל
יושער, החצרות שמסביבם, ל את שני המסגדיםהכול, וכל פגיעה בשטח זה 156,קוראןהמוזכר ב
-פסק הלכה זה מדגיש את קדושת מסגד אל .אקצא-וכתליו מהווה למעשה חילול של מסגד אל
לים כיוון התפילה הראשון לאסלאם ל ירושאת המסורות אודות היותה שואקצא לאסלאם
כמו כן הוא קובע כי אין לאף ארגון או אדם זכות לערער על , והמקום השלישי בקדושתו לאסלאם
פונה למוסלמים ואומר שכשם שעליהם להגן על מסגד הכעבה המסמך .ההרבעלות המוסלמים על
למנוע התגשמות של ח'סאא-לאקיווה באמצעות הפתוא. אקצא-כך גם עליהם להגן על מסגד אל
155 Cohen, The Rise and Fall of Arab Jerusalem, pp. 10-11 הוא נחשב ישריף אז-חרם אל-הדגיש שמשום שהכותל המערבי הוא אחד מכתליו של אל חוסיני-גם אמין אל 156
.אקצא-הגדיר את הכותל כחלק בלתי נפרד ממסגד אל אבל הוא לא ,לקדוש
71
חרם -שאיפות התנועות היהודיות הקיצוניות לבנות את בית המקדש על חורבות המסגדים של אל
157.להתפלל שם דרך קבע ,מצעראו ל, שריף-אל
-חרם אל-ת אלאת מערת המכפלה אשר נקרא אקצא-אלשמה לצדה של הפתוא, בנוסף
סלמי ואין שום הצדקה להעלות מחדש טיעונים מסגד מו ,אקצא-כמו אל, אבראהימי אשר גם היא
אמנם לאחר שפורסמה .הפתוא עוסקת גם בסוגיית הכותל המערבי. בדבר שאלת הבעלות עליהם
יה לימי המנדט רה את קוראיאך בכל זאת הפתוא מחז, הפקיעה כבר ממשלת ישראל את הכותל
מי ובמיוחד פעולותיה בכותל ותיה של ישראל מנוגדות לחוק הבין לאולומבקשת להזכיר כי כל פעו
./1/2-ב החלטות הוועדה הבין לאומית שקמה לאחר האירועים האלימיםאת נוגדות שהמערבי
הרשות נמצאהאת הדברים הללו לא ניתן שלא להבחין בהבדל בין המצב בו כשקוראים
המועצה בעוד . המועצה המוסלמית העליונהלעומת המצב בו הייתה המוסלמית העליונה
הצליח למנוע אשר רגון חזק ובעל השפעה על השלטון הבריטי אהייתה למית העליונההמוס
המדינה , מול ישראל פעלה כבר הרשות המוסלמית העליונה, מהישוב היהודי דריסת רגל בכותל
כאיום הרבה יותר משמעותי מאשר התנועה הציונית פסהתשקבעה עובדות בשטח ונ, היהודית
לצד האיומים והאזהרות מפני הפגיעה בקודשי כי, אציין. 24-בראשית דרכה בשלהי שנות ה
את היהודים וכל מי שאינו מוסלמי לבקר במסגדים מזמינה הפתוא, ישראל על ידיאם האסל
158.ובמקומות הקדושים לאסלאם כל עוד הם מכבדים אותם
היה בעל משמעות רבה והניח את התשתית הדתית ח'סאא-אלפסק הלכה זה שיזם
שלישי "שרייטר היטיב לתאר כפיאו , פוליטי ראשון במעלהאקצא כסמל -ו של מסגד אללחיזוק
זה ביטוי נוסף למעורבותו העמוקה של האסלאם הממסדי 159."בקדושה וראשון בפוליטיקה
תוך שהוא קובע , הר הבית9שריף-חרם אל-במאבק הלאומי והדתי מול ישראל על השליטה באל
. ה במסגרת המאבק עליואת המשמעות של המקום הקדוש הז
רבו , כך גם מאז החלת השליטה הישראלית על ירושלים ,דין-כמו בימי צלאח אל
הובאו אפילו מסורות בדבר היות .אקצא-של אל שתוואודות גדולתו וקדהמסורות והמיתוסים
אם במדריך , כמו כן. אקצא המסגד השני שנבנה בעולם ולפיכך קיים כבר מראשית האנושות-אל
הרי , לא היה ערעור על קיומו של מקדש שלמה בהר הבית, חוסיני-אמין אל' ר שהוציא חאגלתיי
הנוסח המלא של הפתוא פורסם בעיתון ./1 'עמ, מירושלים למכה ובחזרה, רייטר ;264 'עמ, הר המריבה, שרגאי 157רביה 'ע-פה אל'מסלמין פי אלצ-אל עולמאפתוא : ואני לקחתי את הנוסח מהאינטרנט, 1/76באוגוסט 22-קדס ב-אל
,אבראהימי-חרם אל-אקצא ואל-ד אל'מסג-מסלמין פי אל-חול חקוק אלhttp://www.moqatel.com/openshare/Wthaek/FreeDocs/GeneralDoc6/AGeneralDocs418_21-
1.htm_cvt.htm 241בינואר 1/-נכון ל/. ....http://www.moqatel.com, מסלמין-אל עולמאפתוא 158 .מדינה-יא מוחמד באלגד הכעבה במכה והשני הוא מסגד הנבהראשון הוא כאמור מס 159
72
-חרם אל-אל, ולם המוסלמי להכחיש כל קשר בין מקדש שלמהעשכעת נעשו מאמצים רבים ב
שככל בעיני מעיד על כךשמה , ולבטל את זיקת היהודים למקום, אקצא-שריף ומסגד אל
כך עלתה קדושתו ונשללה כל אפשרות ,אקצא-סגד אלסכנה ממשית למחשו שהמוסלמים
מקום המקדש לא נקבע "כי עולמאטוענים ה 1/76גם בפתוא מאוגוסט 160.לאחיזה יהודית במקום
היסטוריונים באופן חד וחלק בשום טקסט דתי או היסטורי ויש חילוקי דעות בין ה
161".לגבי מיקומו םוהארכיאולוגי
כוונה לבנות את בית המקדש או להרוס את מדינת ישראל מצדה לא הראתה שום
גם רוב הרבנים היהודים התנגדו לבנייה יזומה של בית המקדשו, שריף-חרם אל-המסגדים שבאל
אקצא -מרבית התעמולה סביב הכחשת קדושת אל ,על כן .ואפילו לתפילת יהודים על הר הבית
162.יהודיות ואסלאמיותהתחזקותן של תנועות דתיות עם ,ליהדות התרחשה בשנות השמונים
אלימים עברה ללא אירועים ,ח'סאא-יורשו של אל, מחתסב-של אלתקופת כהונתו
-הוא שריפת מסגד אלו אירוע אחד בולטמלבד ,שריף-חרם אל-הפחד מפגיעה באלסביב חריגים
אשר על פי בתי המשפט בישראל לקה , תייר אוסטרלי בשם דניס רוהאן על ידי /1/7-אקצא ב
-דין אל-סעד אל, המופתי של ירושלים .השריפה הכתה בתדהמה את העולם המוסלמי .בנפשו
מחתסב הביע את -אל' נכח בעצמו במהלך האירוע וסייע במאמצי הכיבוי ואילו השיח ,עלמי
הנזק שנגרם למסגד ובמיוחד לבימת חרדתו לעתיד המקום השלישי בקדושתו לאסלאם וביכה את
הוא האשים , כמו כן. דין ונשרפה כליל-צלאח אל על ידימקום בת מאות השנים שהוצבה ב הדרשן
מציין שככל שעברו רייטר . את מדינת ישראל ביצירת האווירה שאפשרה למעשה כזה לקרות
למרות שבפועל כוחות .האשמה כולה בשריפהלישראל את ם ערבים מסוימי סופריםו טפלהשנים
עלמי בעצמו טוען שהכבאים -המופתי אל, ניםהכיבוי הישראליים סייעו בכיבוי האש לצד הפלסטי
הרחוב הפלסטיני נסער בעקבות , על כל פנים. הישראלים לא נקפו אצבע כדי לעזור בכיבוי האש
ומדינות ערב גינו את המעשה , השריפה ופתח בשביתה כללית והפגנות בכל רחבי הגדה המערבית
יובעקבותידריות אסלאמית והאירוע הביא לתחושת סול .וקראו לפתוח במלחמה נגד ישראל
. הוקם ארגון הועידה האסלאמית המאגד את כל מדינות האסלאם
ישראל אקצא נהפכה לסמל לסכנה הקיומית בו נמצא המסגד כל עוד -הצתת מסגד אל
הרשות המוסלמית . כרוןיועד היום הפלסטינים מציינים את היום הזה כיום ז ,שולטת עליו
אי .כמי שנמצאת במקום ומנהלת אותו, המסגד חלוץ בהגנה עלתפסה את עצמה כחיל ה העליונה
אקצא והתכחשות לקיום -אל עוד על המסורות סביב, 170' עמ, "הראשון בפוליטיקה, השלישי בקדושה", רייטר 160
./71-1' עמ, מירושלים למכה ובחזרה, רייטרהמקדש ראה ....http://www.moqatel.com, מסלמין-אל עולמאפתוא 161 .21-/2 'עמ, הר המריבה, שרגאי 162
7/
החליטה להקים ועדת חקירה עצמאית ובמקביל להתחיל מייד בעבודות השיפוץ היא , לכך
הרשות המוסלמית העליונה החליטה /1/7לאוגוסט 26-בישיבה שקיימה ב. והשיקום של המסגד
-מחתסב ואל-אקצא והטילה על בכיריה אל-להכריז על עצמה כוועדה לשיפוץ ובנייה של מסגד אל
.הוחלט אז לפתוח במסע תרומות למען מימון השיפוצים, כמו כן. עלמי להיות חברים בוועדה זו
אשר ה עמדה עצמאית ומנוגדת לעמדת ירדןהיית הרשות המוסלמית העליונהעמדה זו של , כאמור
163.רצתה להשאיר את המסגד בעליבותו כדי לקצור רווחים מדיניים
לא .אקצא הייתה הוכחה מבחינת אנשי הממסד הדתי לכוונותיה של ישראל-שריפת אל
מחתסב היו החפירות הארכיאולוגיות -עיקר הדאגות שהעסיקו את חלמי אלש, פלא אם כן
על נותהוהרחבת ריבו ,בחברון מערת המכפלההשתלטותה על , שביצעה ישראל באזור הר הבית
ולסלק שבכוונתה של ישראל לייהד את ירושלים ו את החשש כל אלה העל .ירושלים המזרחית
כבר . שריף-חרם אל-אות הקיימת באליכמו גם לשנות את המצ, כל מאפיין אסלאמי שהואממנה
על ידיהודעת גינוי להפקעת קרקעות במזרח ירושלים הרשות המוסלמית העליונהפרסמה 1/64-ב
השלטון הכובש שם לעצמו כמטרה : "ותישראל ותיארה את הפעילות הישראלית במילים קש
למחוק כל זכר לתרבות המוסלמית והערבית ולהעמיד את העולם , לשנות את המאפיינים של העיר
164".אל מול מציאות חדשה
התחילו החפירות סביב הר הבית , מספר חודשים לאחר סיפוח ירושלים למדינת ישראל
ומטרת , רשות העתיקות על ידיא נוהל הו .מוקד אחד של חפירות היה בדרום ההר. ומתחתיו
משרד על ידיהוא נוהל .אזור הכותל המערבי המוקד נוסף לחפירות הי. החפירות הייתה מדעית
ההבדל בין שני סוגי חפירות אלו הוא מהותי . הדתות ומטרת החפירות באזור זה הייתה דתית
ד חפירה שמטרתה דתית משום שבחפירה מדעית המטרה היא לחשוף את העבר על כל רבדיו בעו
או , ואינה מתחשבת בהכרח ברגשות דתיים של מי שאינו קשור בחפירה זו נועדה לצורכי פולחן
מייד עם סיום המלחמה מיהרה ישראל לשטח את שכונת המוגרבים , כאמור. בהיסטוריה שלו
ודים היההתפללו בו אך כל שטח הכותל .ולהפוך את המקום לרחבת תפילה ענקית עבור היהודים
גם במחיר סכנת , ומשרד הדתות פעל לחשוף את הכותל לכל אורכו, 017מטרים מתוך 74היה
צו עימותים ת וגם במחיר לקיחת סיכון שמא יפרערעור יסודות הבתים הנמצאים מעל לחפירו
-אך ב, חשדה בכוונותיה של ישראל הרשות המוסלמית העליונה. בגינןאלימים עם המוסלמים
בשנה זו עוד סיירו . דיין היו מצוידים במעט סבלנות לארכיאולוגים הישראליםנראה כי ע 1/71
עלמי גינוי על הקמת קרן הר הבית -הוציא אל /1/1-ב. אקצא נמשך-האיום על אל 180.ירדניים
שריף והדגיש -חרם אל-אשר נועדה לדבריו להקים את בית המקדש השלישי על חורבות מסגדי אל
בינואר 181.המקומות הקדושים לאסלאם בפלסטין אינם בטוחים תחת הכיבוש הישראליעד כמה
-חרם אל-מסגדי אללפוצץ את ,אשר כונו קבוצת ליפתא, ים יהודיםשל קיצונהיה ניסיון 1/10
. אנשי הוקף ונמלטו על ידיאך זוהו , שבאמתחתם חומרי נפץ רביםכאל הרחבה הם הגיעו .שריף
הפעם עלמי הגיב -לשא יש לציין. סגדיםזו הייתה הכי קרובה לפוצץ את המקבוצה , על פי שרגאי
טדי , הוא ציין לטובה את אמירתו של ראש עיריית ירושלים .כלפי מדינת ישראל באופן יותר מתון
מעם ישראל מגנה את ניסיון החבלה הזה ותלה תקוות בראש הממשלה שיפעל %//-ש, קולק
182.מה שאכן קרה, המחבלים למיצוי החקירה במהירות וללכידת
-עלמי הייתה נוכחות כוחות הביטחון הישראליים באל-בעיה נוספת שאיתה התמודד אל
שכן אלה , הוא הבין את החשיבות שבהצבת שומרים חמושים על המתחם, מחד. שריף-חרם אל
ים מפני ניסיונות חבלה של ארגונ המקום לא רק מנעו התפרעויות של פלסטינים אלא גם שמרו על
הוא פעל לצמצום נוכחותם במתחם כך שלא יראו סממנים לאומיים , מאידך. יהודים קיצוניים
לשר המשטרה 1/10-כך למשל כתב ב. לא יתנהגו במקום כבעלי הביתכדי שישראלים במקום וגם
,שריף-חרם אל-טחון הישראליים להסתובב בחצרות אליהישראלי כי אין הוא מתיר לכוחות הב
טילים את מ, הם נושאים נשקמשום שוזאת , מכיוון שנוכחותם במקום פוגעת בקדושת המקום
הונף , 1/10, באוגוסט אותה שנה 183.ומעשנים מתנשקים עם בחורות, חצרות המסגדיםב מימם
מעשה זה הרתיח את . שריף-חרם אל-דגל ישראל מעל לתחנת המשטרה הממוקמת ברחבת אל
עלמי הסביר -אל. התערבותואת יה דאז על חומרת המעשה וביקש עלמי שאף כתב למלך סעוד-אל
שריף הוא -חרם אל-כי כל שטח אל, 1/76שככל הנראה לא הכיר את הפתוא מאוגוסט ,למלך
עלמי כתב מכתב -עוזרו של אל, כמו כן. אקצא ולפיכך אין להניף בו דגל ישראל-למעשה מסגד אל
184.אכן הוסרוהדגל , לשר המשטרה ודחק בו להסיר את הדגל
הפנים של הכנסת ערכה כאשר ועדת אקצא-להגנת מסגד אל עלמי נחלץ שוב-אל 1/17-ב
עלמי -אל. הימין הוציאו סידורים והחלו להתפלל במקום וחברי כנסת ממפלגות, ביקור בהר הבית
על אף שהם , אינני בטוח כי מדובר במכתבים אותנטיים: גילוי נאות. 1/1-//1 'עמ, יהאיאם דאמ, עלמי-אל 180
עצם הנפנוף בהם , אם מכתבים כאלה הומצאו ובין אם לא בין. נכתבו בכתב יד של תומכי כהנא מוצגים בספר כאילו .מצד היהודים הקיצוניים אקצא-נועד לחזק את נרטיב הסכנה שנמצא בו מסגד אל
של מרכזיותו לסטינית סביבצב את התודעה הפמל חוסיני-הצלחת הממסד הדתי מאז ימי אל
מעניינת והיא החייאת חגיגות יש לציין תופעה, כמו כן 195.אקצא והסכנה בה הוא נמצא-מסגד אל
,היה רצון בקרב הציבור הפלסטיני להחיות את החג 1/17-ב ,עלמי-על פי בנו של אל. מוסא נבי
חוסיני -ש אמין אלודעך לאחר גירו, קופת המנדט קיבל צבע של חג לאומיאשר כאמור עוד בת
התקבל בקריאות עלמי הגיע לנאום בטקס העלייה לרגל ו-אל .והישראלים מהארץ ותחת הירדנים
אקצא לפני פרוץ מהומות -אמין במסגד אל' בדיוק כפי שהתקבל חאג, "דין-דין סעד אל-סיף אל"
ים אם כי הוא מסמל התעוררות לאומית של הפלסטינ, אך כאן האירוע הסתיים בשקט .הכותל
196.שאכן התפרצה זמן קצר לאחר מכן באינתיפאדה הראשונה
על אף תרומתה של הרשות המוסלמית העליונה למאבק הלאומי הפלסטיני ניתן לומר
ה חזקה כפי שהייתה מנהיגותו של תלא היי, העומדים בראשהמנהיגותם של ו בבירור שמנהיגותה
לא ,קום של כבוד במורשת הפלסטיניתבל מיעלמי על אף שק-גם המופתי אל, חוסיני-המופתי אל
. נתפס כמנהיג לאומי ראשון במעלה
המועצה לא רק שלא הייתה ארגון חזק כשם שהייתה הרשות המוסלמית העליונה
אלא שגם את מטרתה לייצג את , שכן הייתה לחוצה בין לחצי ירדן וישראל, המוסלמית העליונה
לא תמיד הצליחה להוציא ,ירושלים ם תושביהגדה המערבית בנוסף למוסלמיתושבי םמוסלמיה
הרשות המוסלמית העליונה , שכתב את דבריו באמצע שנות השבעים, על פי פרחי .אל הפועל
זרם מתון שאפיין בעיקר את :אשר התעמתו ביניהם שלושה זרמים עיקרייםהייתה מפולגת ל
שות המוסלמית העליונההר, כמו כן 197.יקיצונ זרם פרו ירדני וזרם לאומי, אנשי הדת במועצה
עיקר ו, אותה היו ירושלמים וחברי המועצה שהרכיב. הייתה בסופו של דבר ארגון ירושלמי מאד
ברמה . אקצא התרכזו בירושלים-הפעילות השוטפת בניהול נכסי הוקף וההגנה על מסגד אל
, י כולולהרבה כבוד והערכה בציבור הפלסטינ הרשות המוסלמית העליונהזכתה אמנם , הציבורית
ל ולא הכ, לצד זאת ולםא .אקצא קריאותיה נענו-ובמקרים בהם קראה להפגין עקב פגיעה באל
על אף גינוייה לישראל על השתלטותה ההדרגתית במערת , למשל. ראו בה גורם בעל סמכות
. שניסה לפעול באופן עצמאי ממנה, עברי'ג-עלי אל מוחמדהחברוני ' השיח היצא נגד, המכפלה
ואילו מוסדות הדת , ישראל על ידילא הייתה גוף שהוכר רשמית סלמית העליונההרשות המו
. בגדה המערבית זכו להכרה מצד הממשל הצבאי ויכלו להמשיך ולהפעיל את המשפט הירדני
בלטה גם לאור מעורבותם הפחותה של התנועות האסלאמיות בנושא , הצלחה זו של הרשות המוסלמית העליונה 195
רק מאמצע שנות השמונים החלו תנועות אלה לצבור כוח ולהשפיע , כמו שאפרט בהמשך. עד לאמצע שנות השמונים .אקצא במרכזו-וכמובן נסכו בה תוכן דתי אשר ירושלים ואל, לאומית של הפלסטיניםגם הן על התודעה ה
קיבלה את הסמכות מטעם ירדן לנהל את מוסדות הדת בגדה הרשות המוסלמית העליונהועדיין
לכן הייתה סוג של כפיפות של מוסדות אלו לירושלים . יהםהמערבית ולשלם את משכורות עובד
נקטה הרשות המוסלמית העליונהבשנות השמונים אני סבור ש 198.גם אם עמדה לעתים במבחן
ביטוי לכך ניתן לראות בהתבטאויות . ומי פלסטיני ואחיזתה של ירדן בה נחלשהיותר ויותר קו לא
בנעשה המעורבות הירדנית, יחד עם זאת. אלו בשנים עלמי-אל' הלאומיות פלסטיניות של השיח
במינויי פונקציונרים בממסד הדתי ובאה לידי ביטוי למשל לא פסקה ברשות המוסלמית העליונה
199.בעיקר בגדה המערבית שלא סופחה לישראל ,בשנים אלה
אלא חוסיני-אמין אלמו לא היו עצמאיים כ הרשות המוסלמית העליונהלא רק שראשי
מהם סטי ואלים ינקטו קו יותר אקטיבגורמים אחרים ש על ידיאותגרו חוסיני-ו אלכמ םשגם ה
ף "אש. ף"הגורם הראשון והמשמעותי ביותר שייצג את הפלסטינים היה אש .במאבק מול ישראל
אשר מטרתו הייתה להיות הפטרון של , נשיא מצרים, נאצר על ידי 1/76הוקם עוד לפני מלחמת
לאחר המלחמה חל שבר עמוק באמון ,כפי שהוזכר לעיל ,אולם. סטיניתהארגון ושל הסוגיה הפל
הייתה נקודה ,עבורןודווקא המלחמה שהיוותה תבוסה והשפלה ,שנתנו הפלסטינים במדינות ערב
ף תפסה "את הנהגת אש. שממנה צמחה התנועה הלאומית הפלסטינית אל העשורים הבאים
ו כארגון מהפכני בנה את עצמ /1/7וקם בשנת שה ח"הפת. בראשות יאסר ערפאת ח"הפתתנועת
אחריות של הפלסטינים על גורלם ופתיחה במאבק מזוין בישראל ללא צורך אשר דגל בלקיחת
ונפל על נראה המסר הזה רלבנטי מתמיד 1/76אחרי מלחמת .להיתלות במדינות ערב האחרות
רקע המאבק המוצלח של אלא גם על ,לא רק לאור חולשת המשטרים הערביים זניים קשובותוא
תדמית ח"הפתיצר לעצמו 1/71כבר בשנת . ח"הפתיריה לעצמאות שנתן השראה לאנשי 'אלג
ת ל לא השיג א"שבו הצליח להסב אבידות בנפש לישראל בעימות שבו צה "קרב כראמה"הרואית ב
צד דבר שעלה לו ביוקר מ, את פעילותו הגביר ח"הפתף בהנהגת "בשנות השבעים אש .מטרותיו
באירועי 1/64-ב בית המלוכה הירדני, מארחו על ידיבשל הדיכוי האלים אשר ספג ,אחד
שם התבסס לאחר שעזב את ,מעורבותו במלחמת האזרחים בלבנוןובשל 200,"ספטמבר השחור"
ערפאת בנה עצמו בתקופה , מצד שני .ומהפלנגות הנוצריות ל"עת ספג מהלומות קשות מצה ,ירדן
.6-/ 'עמ, שם 198 .22/-27/ 'עמ ,הר המריבה, שרגאי 199ן נבעו בעיקר בגלל פעילות של קבוצות שמאל רדיקאליות ף מירד"שאירועי האלימות שהובלו לגירוש אש, יש לציין 200
החיפוש אחר : ירדן, נבו; 247 'עמ, פלסטינים עם בהיווצרותו, ראה מגדל וקימרלינג .ח"הפתף ולא בגלל "מתוך אש .171' עמ, זהות
67
, ף בראשותו צבר תמיכה וכוח כלכלי ופוליטי"ואש הבלתי מעורער הפלסטיני זו כמנהיג הלאומי
201.בלבנוןבמהלך שהותו במיוחד
גדה המערבית ובעזהגורשה מלבנון והתמקמה בתוניס ובינתיים ב ח"הפתהנהגת 1/12-ב
ף היה הגורם הדומיננטי בתנועה הלאומית "בשנות השבעים אש. התחזקו הנהגות מקומיות
הצליח למנוע צמיחה של הוא, ועל אף שהנהגתו פעלה מחוץ לגדה המערבית ועזה הפלסטינית
,גם ירדן שטיפחה גורמים שיהיו נאמנים לה וישראל שמנעה גילויי לאומיות". בפנים"מתחרים
בשנות השמונים הלכה החברה האזרחית הפלסטינית . ף מבלי שהתכוונו לכך"סייעו לאש
זה שאפיין יותר את המאבק של הוא , העמידה האיתנה, צמודההמאבק בסגנון .והתחזקה
ראינו ביטוי לכך בהתנהלותם ו אינתיפאדהעד ל הפלסטינים בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה
חלק חשוב במאבק הפלסטיני לעצמאות היה הגברת התודעה הלאומית .מחתסב-עלמי ואל-של אל
לאומית של אגודות הסטודנטיםואכן בתקופה זו הייתה פריחה בפעילות ה, בקרב הצעירים
עלמי בראייתי נתן ביטוי להעזה -אל 202.והתארגנויות מקומיות כמו הוועדות להדרכה לאומית
. על דעת הקהל הפלסטיניתלא מבוטלת יתה לו השפעה יהזאת של הפלסטינים ואני מניח שגם ה
מפני ושנית , תפקיד הנושא עמו הילה של הנהגה רוחנית ומכובדות, עקב היותו מופתי, ראשית
חטינה טוען מאיר .הציבור נענה לקריאותיו לצאת לשביתות ולהפגנות, לכןשכפי שהראיתי קודם
מה שהעניק לארגון , ף כמייצג העם הפלסטיני"הכירה באש הרשות המוסלמית העליונהשבנוסף
נהגעלמי מעיד שאביו קיים קשר רציף עם יאסר ערפאת ו-גם בנו של אל 203.לגיטימציה דתית
204.ביוזמתו את הסוגיה הפלסטינית בכל הזדמנות בה דיבר מול קהללהעלות
גם בתקופה שלאחר כך, חוסיני-אלקסאם פעל בתקופתו של -דין אל-שעז אל שםכ
אין זה המקום למפות ולדון בכל . החלו לצמוח התארגנויות אסלאמיות פלסטיניות 1/76מלחמת
שהייתה לתנועה המרכזית ביותר בחיי ס"מאהחבתנועת בעיקראתמקד ועל כן ,אחת מהן
ועת האחים המוסלמים ממנה צמחו תנועות אסלאמיות שתנ יש לציין. ח"הפתהפלסטינים מלבד
אך דוכאה ,הייתה פעילה החל משנות הארבעים ברצועת עזה, ס"החמאנוספות וממנה צמחה גם
התנועה זכתה לקבל חסות גדה המערביתב, כנגד זאת .משטרו של נאצר על ידיכמעט לחלוטין
-27' עמ, (2412, רסלינג: תל אביב) לאומיות ופוליטיקה של מאבק מזוין, אסלאם: ח"תנועת הפת, 'זלקוביץעידו 201 .1/1-//1, 1/0-1/4 'עמ, פלסטינים עם בהיווצרותו, מגדל וקימרלינג; 76-70, 02-/0, 2/-7/, 26 .217-214 'עמ , פלסטינים עם בהיווצרותו, מגדל וקימרלינג 202203
Meir Hatina, Islam and Salvation in Palestine (Tel-Aviv: Dayan Center, 2001), p.18; Hatina, "The
Clerics' Betrayal?", p. 257 .16/ 'עמ, עלמי-דין אל-סעד אל 'שיח-אל, עלמי-אל 204
67
שכבר לאחר גם לרשות המוסלמית העליונהמבית המלוכה הירדני שאף הכניס חלק מאנשיה
205.בגדה המערבית ובירושלים חדלה לשלוט
ולאור הקשר שנמשך בין אנשי האחים המוסלמים בגדה המערבית לממלכה , אי לכך
המצרים . תנועה אסלאמית פלסטיניתיהיה פוטנציאל לצמיחה של טבעי היה שבעזה ,ההאשמית
בראש תנועת . פעילותםואילו ישראל אפשרה את האסלאמיסטיםכבר לא היו כדי לדכא את
יאסין ואנשיו פעלו . ס"החמאר לימים ייסד את שהאחים המוסלמים בעזה עמד אחמד יאסין א
ינוך הם עסקו בח. לשיקום התנועה האסלאמית ברצועה 1/76בעשור הראשון לאחר מלחמת
מע שהוכר בישראל 'מג-הם הקימו את ארגון אל /1/6-ב. אך ללא הצלחה רבה, ובגיוס תומכים
במסגרת הוקמו ו של יאסין תתחת הנהג. ודתיות ופעל למטרות חינוכיות 1/61-ב כעמותה רשומה
עיקר טענת יאסין ותומכיו הייתה שהלאומיות . ניתנו שיעורי דת ועוד, ספריותומסגדים מע'מג-אל
ולכן עיקר העבודה ה משום שהתנועה זנחה את האסלאם מאחורלנכש ח"הפתותה הוביל שא
זו הסיבה בין .הכשרת לבבות והחזרת צעירים אל האסלאםיתה הי מע'מג-אלשהשקיעו אנשי
היתר ששמו דגש כה חשוב על פעילות באוניברסיטאות שהחלו להתפתח החל מסוף שנות השבעים
הסטודנטים האסלאמיים לצבור אחוזי ספר שנים הצליחו תאי תוך מ. בגדה המערבית ובעזה
ובאוניברסיטה האסלאמית בעזה ,בגדה המערבית גבוהים בבחירות לאגודות הסטודנטים תמיכה
ועד /1/6ניתן לראות שהחל משנת .בהנהלת המוסדאף שלטה התנועה 1/61-שהוקמה ב
ולם כולו וגם בגדה טי בעחלה פריחה של האסלאם הפולי 1/16-הראשונה ב אינתיפאדהל
, האכזבה מהמשטרים הערביים, ביניהן המהפכה באיראן, סיבות רבות לכך נןיש .המערבית ובעזה
המצב הכלכלי , ומנטייתו להגיע לפשרה לגבי פלסטין שלון בלבנוןילאחר הכ ח"הפתהאכזבה מ
ים החלו השמונבשנות , על כל פנים .ות השמונים ועודנהקשה שהפלסטינים נקלעו אליו בש
ישראל על ידינאסר אחמד יאסין בעטיה, גם בפעילות אלימה ומאורגנת הארגונים האסלאמיים
כבר ארגן הפגנות גדולות והציב עצמו ככוח מרכזימע 'מג-אל 1/17-ו 1/17בשנים . 1/10-ב
-אלפעילי על ידי ס"החמאה תנועת נוסד אינתיפאדהפרוץ ה חצי שנה לפני. בציבוריות הפלסטינית
, כך .האד'היא חורטת על דגלה את שחרור פלסטין באמצעות הגכש ,והאחים המוסלמים מע'מג
הכריז אחמד ,אות לדגל האסלאמי שהניף, אקצא-בטקס מרשים ורב משתתפים שנערך במסגד אל
206.התנועה יאסין על הקמת
, (עורכים) בתוך משה מעוז ובנימין זאב קידר, "1/76התפתחות האסלאם הקיצוני בשטחים מאז ", יפרח זילברמן 205
. 21/-27/ 'מע, (6//1, משרד הביטחון: תל אביב) ?מעימות להשלמה: התנועה הלאומית הפלסטיניתדראסה פי , (עורכים)חמד -ואד אל'ותי וג'ברע-איאד אל; 27/-26/' עמ, "התפתחות האסלאם הקיצוני", זילברמן 206, (7//1,אוסט-שרק אל-מרכז דראסאת אל: עמאן)(ס"חמא)אסלאמיה -מקאומה אל-סיאסי לחרכת אל-פכר אל-אל ;Cohen, The Rise and Fall of Arab Jerusalem, p. 72; Hatina, Islam and Salvation, pp. 17-20; 1/-1/ 'עמ
66
שינוי משקפת ,האד האסלאמי'לאמי אחר בשם הגוכמוה גם ארגון אס ס"חמאהיווסדות
אם לפני . גונים האסלאמיסטיים מבית היוצר של האחים המוסלמיםרידיאולוגי שחל בקרב האא
ת המוסר והדת של בטיפול בבעיו ובעשור הראשון אחריה דגלו ארגונים אלו 1/76מלחמת
וב במעלה ונסכו כעת אימצו את תפיסת המאבק המזוין כעניין החש, באופן בלעדי הפלסטינים
.היא זו שתחזיר את עטרת האסלאם ליושנה, מלחמת הקודש בישראל, דהא'הג. כו תוכן דתילתו
קיומה של ישראל מהווה מכשול עבור החזון של מדינה אסלאמית ולכן יש לטפל בסוגיה זו
והתנועות האסלאמיות ס"החמא על ידיישראל מיוצגת .בלבד וללא פשרות האד'באמצעות הג
תפיסה זו .בין מוסלמים ליהודים סכסוך דתי כאויב מר ושטני והסכסוך עמה הוא ראשית לכל
או במילים אחרות קבלת הרעיון , אסלאמית אימוץ של רעיון הקמת מדינה פלסטיניתה באה לצד
עד אמצע שנות השמונים דחו האחים .לאסלאם הפלסטינית לאומיותהשניתן לשלב בין
מרכזי לשחקן ס"חמאהאת ךהרעיון הזה הפאימוץ וכעת , המוסלמים את רעיון מדינת הלאום
נדה 'האינתיפאדה הראשונה היוותה זרז לקידום האג, באופן זה 207.בתנועה הלאומית הפלסטינית
.ח"המיליטנטית שלו ולחיזוק מעמדו בחברה הפלסטינית עד לידי איום על ההגמוניה של הפת
הראשונה אינתיפאדהוה הרשות המוסלמית העליונה. ד
חזרה מסוימת לתפקיד המופתי הןתקופת מעבר והן אייתי עלמי מייצג בר-דין אל-סעד אל
חרף ו, הוא לא היה מנהיג בסדר גודל של יאסר ערפאת, אמנם. חוסיני-ההיסטורי ששיחק אמין אל
בתור איש הממסד אולם . כמו אחמד יאסיןאסלאמית גדולה לא הוביל תנועה הוא, היותו איש דת
חסך כלל בהצהרות פוליטיות ובנקיטת קו הוא לא ,אשר מקבל את משכורתו מירדןהדתי
על שינוי מעיד זה דבר .1/16-הראשונה ב אינתיפאדהוהתקרבה הכאשר הלכה פלסטיני ולאומי
ההסלמה בסכסוך . מסוים וגם על תעוזה מצדו ויכולתו להתאים עצמו למציאות המשתנה
74/-שויות בישראל כהר על ידינרשמו 1/67-1/71ין השנים ב .הישראלי פלסטיני ניתנת לכימות
-ועד ל /1/1-ומ 644-מספר התקריות הגיע לכ 1/12-ל 1/67בין , תקריות אלימות עם הפלסטינים
נרשמו אינתיפאדהאך רק בחצי הראשונה ל. תקריות אלימות בשנה 444,/-המספר קפץ ל 1/16
מעין אין ספק שמדובר בהתקוממות עממית רחבה ואפילו . יותר מארבעים אלף תקריות אלימות
Milton-Edwards, Islamic Politics in Palestine, pp. 98-101, 104-111; Meir Litvak, "The Islamization of
the Palestinian-Israeli Conflict: The Case of Hamas", Middle Eastern Studies, vol. 34, no. 1 (Jan 1998),
p. 149 'עמ, סיאסי-אל פכר-דראסה פי אל, ואד'ג-ותי ואל'ברע-אל ;7// 'עמ, "התפתחות האסלאם הקיצוני" ,זילברמן 207
12/-124; Hatina, Islam and Salvation, p. 21; Litvak, "The Islamization of the Palestinian-Israeli
Conflict", pp. 156-158; Milton-Edwards, Islamic Politics in Palestine, p. 194
61
פלסטין בדומה לימי המנדט הבריטי 9חזרה למאבק העממי הרחב בין שני העמים על ארץ ישראל
208..///7-1//1-ו /1/2ולאירועי האלימות בשנים
ההתקוממות העממית . אינתיפאדההאסלאמי בלט במסגרת השיח הכללי של ההשיח
מעימותים עם חיילי והנערים אשר נפלו כתוצאה 209האד לשחרור האדמה הקדושה'תוארה כג
אשר היא בראש ח"הפתגם . כלומר ככאלה שמתו על קידוש השם, ל זכו להוקרה כשהידים"צה
אסלאמי באותה השיח את ה חיבקה ,ובראשונה תנועה לאומית שאינה שמה דגש על הפן הדתי
ראשי מערכת הביטחון בישראל היו סבורים כי מדובר בעניין טקטי שנועד לשמור על . תקופה
מייסדי , ראשית 210.אך אני לא בטוח שכך היה הדבר ס"חמאבנטיות ועוצמה אל מול התחזקות רל
הלאומיות , שניתו, תנועת האחים המוסלמים בשנות החמישיםצמחו בעצמם מתוך ח"הפת
דין והמאבק -בימיו של צלאח אלששורשיו נטועים מוסלמי בעלת תוכן דתי הפלסטינית היא
למשימה קולקטיבית העל המקומות הקדושים לאסלאם נחשבמאז כאמור ההגנה .בצלבנים
211.פלסטינית שקיבלה צביון לאומי במסגרת המאבק מול הציונות
נדיר למצוא במזרח התיכון תפיסת , הלל פריש טוען כי מלבד הכמאליזם, מעבר לכך
ן ומעולם לא הגדיר עצמו כארג ח"הפת ואכן גם 212,מן הדת רפובליקנית המנתקת עצמה לאומיות
ם במאה המציין את כיבושי האסלא "כיבוש"הינו תרגום של המילה ח"פתשמו עצם .אנטי דתי
ניתן לראות , ס"חמאכשם שהוא ב ח"הפתלכן גם אם האסלאם אינו המהות בתנועת . השביעית
ושניהלה המפקדה הלאומית שהוקמה במהלך ח"הפתשיח האסלאמי שניהל בדבר מה אותנטי
היה שימוש של , לצד זאת .הפלסטיניים השונים ארגוניםד את פעילות הוניסתה לאח אינתיפאדהה
אד האסלאמי או הקים ה'למשל כאשר תמך בארגון הג, באסלאם באופן אינסטרומנטלי ח"הפת
213.ס"החמאבמטרה להתחרות בהשפעה של וזאת, סלאמיים המסונפים לובעצמו ארגונים א
לותו יהוא הציב בהקמתו ובפע, ומיתלא היה חלק מהמפקדה הלא ס"החמאכי , יש לציין
בשנים הראשונות של , לכן. ושאף לתפוס את ההנהגה של הציבור הפלסטיני, ף"אתגר לאש
למשל כאשר ניסה .בנפרד ולעתים בניגוד לעמדות המפקדה הלאומית ס"החמאפעל אינתיפאדהה
ם "ות האוהחלטלקבל את ף "לכפות באלימות שביתות ופרסם כרוזים המגנים את החלטות אש
היכל -אל: פלסטיניה-ה אל'אנתפאצ-אל, מדהון רבעי-אל; 2/2 'עמ, פלסטינים עם בהיווצרותו, מגדל וקימרלינג 208 ./17-1 'עמ, (1/11, שרק פרס: ניקוסיה) עמל-ימי ואסאליב אל'תנט-אלועת החמאס הינו ראשי אפילו שמה של תנ, התנגדות, נקראו מקאומה אינתיפאדהפעולות האלימות ב ,במקביל 209
.של המילים תנועת התנגדות אסלאמיתתיבות .4-14/ 'עמ, ח"תנועת הפת ,'זלקוביץ ;//2/0-2 'עמ, שם 210211 Gerber, Remembering and imagining Palestine, p. 51 212
Frisch, "Has the Israeli Palestinian Conflict Become Islamic?", p. 394 .12' עמ, ח"תנועת הפת ,'זלקוביץ; ///' עמ, "התפתחות האסלאם הקיצוני" ,זילברמן; 7//, 0//' עמ, שם 213
6/
בעוד המפקדה הלאומית דגלה באלימות מבוקרת כדי להגיע .המכירות דה פקטו בישראל
214.במטרה לחסל את ישראל כלילהטיף להפעיל כוח ס"החמא ,ישגים מדינייםהל
ניתן למצוא במקום המרכזי שתפסו העיר ירושלים ומסגד אינתיפאדהביטוי לשיח הדתי ב
באותם ימים והיללו את ירושלים כמקום השלישי נכתבושירה הערבית שבספרות וב אקצא-אל
ללו יה, כמו כן. השמיימה מוחמדשל הקבלה הראשונה ואתר העלייה, בקדושתו באסלאם
,דין-דוגמת צלאח אל, המשוררים את גיבורי העבר המוסלמים אשר מעשיהם נקשרים בירושלים
, כל זאת .ים למוסלמים על העירביטוי ביצירותיהם למאבק הקדוש בין היהודנתנו וכמובן שהם
215.במטרה לתת השראה למאבק המודרני נגד ישראל
דבר זה בא לידי ביטוי .הציבור הפלסטיני בירושלים הצטרף להתקוממות באופן גורף
, ביידוי אבנים על מכוניות של יהודים העוברות בתוך ובסמוך לשכונות הערביות, בהפגנות אלימות
אלה . ועוד קים יהודייםיהיעדרות מעבודה אצל מעס, וצרים ישראליםחרם על מ ,השבתות תכופות
שכן תושבי ישראל היהודים חששו , ם והערביים של העיריגרמו לניתוק מוחשי בין חלקיה היהודי
האינטלקטואלים הירושלמים . טחונם האישי והדירו רגליהם מהחלקים הערביים של העירילב
העיתונות כך גם .חופשיות בעד ההתקוממותב והתבטאו אינתיפאדהלקחו חלק חשוב ב
216.מאבקתה כלי חשוב המשפיע על התודעה במהלך ההפלסטינית אשר יצאה לאור בירושלים היוו
, שריף לא עמד מנגד והיה מגויס גם הוא למאבק הפלסטיני-חרם אל-הממסד הדתי באל
מסגד . ר הירושלמיהגברת השיח האסלאמי סביב המאבק בישראל והירתמות הציבולאור במיוחד
מדי יום שישי . אקצא קיבל מעמד מיוחד באותה תקופה מעבר לשירים שנכתבו בשבחו-אל
בין .הדרשנים במסגד הטיפו להמשך המאבק בישראל ושלהבו את המתפללים לצאת להפגנות
ומקורבים לתנועות , ף כמו עכרמה צברי"מקורבים לאש, הדרשנים היו מקורבים לירדן
ביתאוי -אל' והשיח, "האד האסלאמי'הג"תמימי שייסד את ארגון -אל' השיחהאסלאמיות כמו
היו הרשות המוסלמית העליונהראשי אינתיפאדהשרגאי טוען שעד ה .ס"החמאשהיה מבכירי
לעתים נענים לבקשות מצד ישראל או ירדן לעדן מסרים מסוימים בדרשות יום השישי ולמתן את
אם עד אז עיקר התסיסה באזור הר הבית נבעה .וחררהרסן ש אינתיפאדהבמהלך ה. הדרשות
;Cohen, The Rise and Fall of Arab Jerusalem, p. 15;1//' עמ, "התפתחות האסלאם הקיצוני" ,זילברמן 214
Milton-Edwards, Islamic Politics in Palestine, pp. 149-150 . 171-171' עמ, (2//1)ד "ל, המזרח החדש, "ירושלים בספרות האינתיפאדה: של עירקדושתה ", עמיקם אלעד 215 ;164-177' עמ, (2//1)ד "ל ,המזרח החדש, השפעת האינתיפאדה על יחסי יהודים ערבים בירושלים, מיכאל רומן 216 Cohen, The Rise and Fall of Arab Jerusalem, p. 16; /70-7 'עמ, קדס בואבה-אל, אילה'עאצ-אל
14
, עתה יזמו הדרשנים באופן קבוע קריאה לצאת להפגנות, מתגובה לפעולות של קיצונים יהודים
217.הפלגים הפלסטיניים על ידיהקריאו קטעים מכרוזים שהופצו אף ולצד הטקסטים הדתיים
להתעמת שהוא משתדל לא תוך כדי ותמך בה אינתיפאדהגילה אהדה לעלמי עצמו -אל
היה הוא , 1/11-ב, כבר בשנה הראשונה להתקוממות. דה עם הרשויות בישראל ובירדןייתר על המ
תוך שהוא נענה , שריף-חרם אל-זה שהקריא את מגילת העצמאות הפלסטינית בטקס שנערך באל
יכוס ף לבצע זאת ומנסה להתחמק מחיכוכים עם ירדן וישראל שרצו למנוע את נ"ללחצי אש
שריף הינו חלק בלתי נפרד -חרם אל-עלמי אמר שאל-סגנו של אל. הפלסטינים על ידיהמתחם
אפשר לתנועות עלמי-אל, ואכן. תתקיים גם בשטחו אינתיפאדהמאדמת פלסטין ולכן טבעי שה
הפלסטיניות לנצל את העצמאות היחסית הקיימת במקום ואת אי התערבותם של כוחות הביטחון
שריף למוקד של הפגנות -חרם אל-בו פעילות ולהפוך את אלמנת לקיים על, במתרחש שם
בכנסים למי עצמו לא רק שהתבטא בעיתונות וע-אל. כמו גם של מפגשים ותיאומים, עימותיםו
218 .שריף ונפצע מספר פעמים-לחרם א-אלא לקח חלק פעיל בהפגנות באל אינתיפאדהבעד ה
ונצרבו כטראומה אינתיפאדהבמהלך ה שריף-חרם אל-אחד המפגנים שהתקיימו באל
תנועת נאמני הר הבית . 4//1הפלסטיני התרחש באוקטובר הלאומי כרוןית נוספת בזלאומי
הבקשה לא אושרה .במתחם הר הבית ביקשה לקיים טקס הנחת אבן פינה לבית המקדש השלישי
. מוך לעיר העתיקההרשויות בישראל והם הופנו לקיים טקס חלופי בכפר סילוואן הס על ידילהם
האיסור שהוטל על אנשי התנועה להיכנס להר הבית לא השפיע על הארגונים הפלסטיניים והללו
שריף כדי להגן עליו מפני -חרם אל-לגייס ציבור רב שיגיע אל אל מאומצת החלו בפעילות
דיעל יאשר שולהבו , רבים ובהם צעירים, ביום עצמו התגודדו בהר אלפי מוסלמים ."הפלישה"
די היה ברימון עשן שהחליק בטעות מידו . המסגדלהגן בגופם על על מנת אקצא -דרשני מסגד אל
המתפללים החלו להשליך אבנים לעבר השוטרים ולעבר .ב כדי להצית מהומה בהר"של שוטר מג
ההתפרעות אשר יטחון הישראליים הגיבו באש חיה עלואילו אנשי הב, רחבת הכותל המערבי
עלמי אמנם הקשיב לבקשות משטרת ישראל להרגיע את -אל. בני אדם 16של הביאה למותם
מי נפצע על-כאשר החלה המהומה אל .אך הוא לא מנע מהמטיפים לשלהב את הקהל ,הרוחות
219.אקצא-אירוע זה נחרט בתודעה הפלסטינית כטבח אל. בעצמו והובהל לבית חולים
./2/-0// 'עמ ,הר המריבה, שרגאי 217; 176 'עמ, "הראשון בפוליטיקה, השלישי בקדושה", רייטר; 202-201' עמ, "קדושה ופוליטיקה בהר הבית", עמירב 218 Cohen, The Rise and Fall of Arab Jerusalem, p. 72; 1//, /1/ 'עמ, עלמי-דין אל-סעד אל 'שיח-אל ,עלמי-אל .04/-77/ 'עמ ,הר המריבה, שרגאי; 11 'עמ, ים למכה ובחזרהמירושל, רייטר 219
11
ין לבין דרך הפעולה של אמזה במקרה למיע-לה של אלואני מזהה קווי דמיון בין דרך הפע
-ו את הקהל שיגיע למתחם אלנלא ארגשני האישים , בשני המקרים. באירועי הכותל חוסיני-אל
ובכל זאת , ביל לעימותאך היו עדים לפעילות הארגונית סביב שמועה שנועדה להו, שריף-חרם אל
פן ועלמי פעל בא-לא נראה שאל ,ניסה להשתיק את הרוחות חוסיני-אל ,על פי מטר .לא מנעו אותו
.דומה
בחיזוק המימד הדתי במסגרת לקחה חלק חשוב הרשות המוסלמית העליונה, סיכוםל
מהווה 1/76התעקשות בכיריה להקים את הגוף הזה לאחר מלחמת . המאבק הפלסטיני בישראל
ליונההרשות המוסלמית הע התפתחות השיח של אנשי .התנגדות יזומה ומקומיתלדעתי אקט של
הרשות המוסלמית ראשי . ועניין על היותה ממסד דתי פלסטיני לכל דבר יםמעיד הופעילות
שיח .1/76לאחר על קדושתה של ירושלים הפלסטיני והאסלאמי הציתו מחדש את השיח העליונה
שמה ,שהתה מחוץ לפלסטיןשזה בולט במיוחד לאור העובדה שהמנהיגות הלאומית הפלסטינית
הדבר נבע גם .ירושליםמתרחש בהופחות נתנה את הדעת על כולל בישראל דגש על מאבק
מהחסות שפרשה ירדן על העיר ועל הרשות המוסלמית העליונה אשר בשורותיה שירתו חברי
על .ף לא הייתה בה דריסת רגל עד לתחילת האינתיפאדה"לאנשי אשש בעוד ,האחים המוסלמים
כתוצאה מהתגברות , אינתיפאדהבעיקר בוקרה אמיתית ויקיבלה מעמד בכורה ירושלים, כל פנים
. מנהיגות פלסטינית מקומיתשל וכתוצאה מהתחזקות , השיח האסלאמי ברחוב הפלסטיני
ולא רק לקחו חלק חשוב בעיצוב השיח על ירושלים הרשות המוסלמית העליונהבכירי
למעשה עבור כלל אקצא-שכן הם הגדירו מחדש את גבולות מסגד אל, בהעלאתו על פני השטח
ישראל ציין ראש על ידיבכנס שהתקיים לציון ארבעים שנה לכיבוש ירושלים .העולם המוסלמי
לאחר המלחמה : "את חשיבות הגדרה זו, עכרמה צברי, הנוכחי הרשות המוסלמית העליונה
כמו , כרחבות ציבוריות[ שריף-חרם אל-מתכוון לאל]אקצא -ישראל התייחסה לרחבות מסגד אל
[ מבנה]הרשויות בישראל התייחסו רק אל . רחבה ציבורית שאחראית עליה עיריית ירושלים כל
אך אנו התנגדנו לכך בכל תוקף , אקצא ואל כיפת הסלע כמסגדים היחידים במקום-מסגד אל
220".אקצא המבורך-וחזרנו פעם אחר פעם על כך שהרחבות הינם חלק בלתי נפרד ממסגד אל
התנגדותם הנחרצת לכל , שריף-חרם אל-כל ניסיון לחפור באזור אלהמעקב והמחאה שנקטו נגד
זוק יתרמו לח ,מיה בווסוג של אוטונוהשמירה הקנאית על במקוםניסיון של יהודים להתפלל
באוגוסט 16-שנערך ב ,לכיבוש מזרח ירושלים לציון ארבעים שניםמתוך דברי הפתיחה של עכרמה צברי בכנס 220
כאמור לא ראו הירדנים . ביום הראשון שימש כנציג הממלכה ההאשמית של ירדןש פלסטין בעוד
אך כעבור שנה הוא חזר .שריף-אל חרם-פיטרו את צברי מכל תפקידיו באלמהלך זה בעין יפה ו
לתפקיד המופתי של ונה מ 0//1-בו מינוי של ערפאתב ברשות המוסלמית העליונהלכהן כחבר
236.ירושלים והשטחים הפלסטיניים
על מנת להבין את עמדתו של עכרמה צברי בנוגע לסכסוך הישראלי פלסטיני ובנוגע
במספר גרסאות ר פורסם שא ,(זכותנו על פלסטין" )חקנא פי פלסטין"יש לעיין בספרו , לירושלים
.של דעותיו בנושאים אלוומהווה מעין מניפסט 2411ועד 1/61-החל מ מתעדכנות
, פרטים ביגוראפיים מתוך האתר של עכרמה צברי 235
http://www.ekrimasabri.net/index.php?option=com_content&task=view&id=13&Itemid=28 ,1494091/. נכתב אלא, וין שבאתר האינטרנט של צברי לא מוזכרת פרשת הפיטורים שליצו. 27/ 'עמ ,הר המריבה, שרגאי 236
. ברצף 0//1שהוא כיהן בתפקיד מנהל מחלקת ההטפה וההדרכה עד
ירושלים ופלסטין , אקצא-עכרמה צברי מעלה את קדושתם של מסגד אל ,בספר זה
אלא הוא טוען כי זכותם של , דתי בלבד אינוהל אך הפולמוס שהוא מנ. גבוהות ביותרלדרגות
טועןהוא ,למשל. פוליטיות ותרבותיות, הפלסטינים על פלסטין נובעת גם מסיבות היסטוריות
אשר , כמו היבוסים למשל, שהפלסטינים הם צאצאי עמים שהיו קיימים בארץ לפני הגעת העברים
תושבים .שנים 6744-לדבריו הם בני שבטים כנעניים שהיגרו מחצי האי ערב לפלסטין לפני כ
ליף עמר 'הח על ידיקדומים אלה של פלסטין קיבלו עליהם את האסלאם עם כיבוש ירושלים
קיבל את מפתח העיר מקבל כאמת צרופה את המסורת לפיה עמר צברי . פירהבמאה השביעית לס
מאז המוסלמים שלטו בעיר ברציפות מלבד תקופת כי , מזכירו ,מהבישוף הביזנטי של ירושלים
237.בוש הצלבני ועד ימי המנדט הבריטיהכי
ה הוא התפלל ליד כנסיית הקבר ועל מקום ז, צברי מספר שלאחר שעמר כבש את ירושלים
רבים מבני כפי ש, אקצא-האמיתי ולא מסגד אל עמרהוא מסגד לדידו זה .הוקם מסגד על שמו
סמל זה מהווה עמרמסגד צברי טוען ש. מכנים אותו כדי להפחית מחשיבותו הדתות האחרות
לסובלנותו של האסלאם אשר הוראותיו לעולם לא יאפשרו להקים מסגד על מקום פולחן של דת
כך לא היה שום סיכוי שייבנו ,למים השאירו את כנסיית הקבר על מקומהשהמוס שםוכ, אחרת
אקצא וכיפת -שמסגד אלכל אפשרות ל מתכחשהוא , אי לכך .מסגדים על מקום פולחן של יהודים
למרבה . מנוגד לאסלאם היות שדבר זה, נבנו על חורבות בית המקדש של היהודים הסלע
שוטים נוטים אחר אמונת היהודים ומאמינים גם הם הוא מצר על כך שהמוסלמים הפ ,האירוניה
ם או שלא ראה שהוא מיתמכנ .הם למדים זאתהיכן שהר הבית הוא מקום המקדש והוא תוהה
קרא את המדריך לתייר שהוציא המופתי של ירושלים שבעים שנה בלבד לפני שרשם את השורות
238.הללו
את ירושלים בפרט ואת בקדושתואקצא מקדש -צברי גורס כי מסגד אל ,מבחינה דתית
הפסוק קדושה זו נובעת מ. הזכות של הפלסטינים על פלסטין היא זכות אלוהיתו, פלסטין כולה
ישתבח שמו של המסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש אל " הפותח את סורת המסע הלילי
הנביא של עליית[ זה'מעג]לדבריו הנס האלוהי . "...המסגד הקיצון אשר נתנו ברכתנו על סביבותיו
פלסטין מהים התיכוןאדמת "על חלה אשר אלוהית השמיימה הביאה בעקבותיה ברכה מוחמד
קומה החשוב של ירושלים המסורות אודות מ מדגיש אתהוא ,מעבר לכך 239."ועד לנהר הירדן
.22-11 'עמ, חקנא פי פלסטין, צברי 237 .22-21' עמ, שם 238החלוקה תוצאה של שטח שבין הים התיכון לנהר הירדן היא ההגדרה של פלסטין כ, כידוע. 27-27' עמ, שם 239
ברור שטענה זו של צברי היא פולמוסית גרידא , לכן. ית ובינה לבין דת האסלאם אין ולו חצי דברטהמנדטורית בריעל גרם אדמה אחד ון לוותר ולמעשה שמכיוון וחלה על כל פלסטין המוכרת היום ברכה אלוהית לא ניתלכמי שאומר
/1
כמו בימי צלאח, בנוסף. היותה של ירושלים כיון התפילה הראשון בראשית האסלאםו ביום הדין
אקצא ולמי שמקיים -אללה למי שמתפלל במסגד אל על ידיאת הגמול שניתן צייןדין הוא מ-אל
כלומר חייל מגן, וכמובן למי שמתגורר ודבק במקומו בעיר ומשמש בכך מראבט, זיארה במקום
בה ממאות נכסי הוקף המצויים מעמדה של ירושלים נובעש, הוא מוסיף ,כמו כן. בשם האסלאם
, העבאסים, סלאם בתקופות האמייםשועי הא על ידימשך יותר מאלף שנים הוקדשו באשר
240.במיוחד באזור העיר העתיקה מאנים'הממלוכים והעות, יםהאיוב
הם הקדושים ביותר אקצא -סגד אלבה ומצברי היא שמסגד הכעלכת של מרחיקתטענה
המלאכים בציווי על ידינבנו שניהם ו ,ם הראשונים בעולםייהם המסגדמשום ששנ ,לאסלאם
ליפים האמיים רק 'עמר והח. שיפץ ובנה אותם מחדש ,הוא ולא אחר ,והאדם הראשון, אלוהי
הקשר בין מכה לירושלים לדעתו של צברי . שיפצו ופיארו את המבנים שהיו קיימים מקדמת דנא
ר כאשר מדברים על מסגד הכעבה מדברים על מכה וכאש ,אומר לדבריו .הוא קשר חזק ובל יינתק
אקצא -קדושת אלש במילים אחרות הוא חוזר ואומר. אקצא מתכוונים לירושלים-מדברים על אל
היותה של ,להשקפתו .בדיוק כפי שמסגד הכעבה מקדש את מכה מקדשת את ירושלים כולה
אמרתו של , ממכה לירושלים מוחמדהמסע הלילי של יעד כמו גם , בלה הראשונהירושלים הק
שאומר כי ' והחדית, ירושלים בדרך לקיום מצוות העלייה לרגל למכההממליץ לעבור ב הנביא
על יםמעיד כל אלה ,מדינה ובירושלים-באל, במכה: התפילה בציבור טובה בשלושה מסגדים
241.על המעמד הרם של ירושלים באסלאםוהקשר החזק בין מכה לירושלים
ת כלפי ישראל הדרך שבה מתאר צברי את הסכסוך הישראלי פלסטיני מלאה בהאשמו
, מזימות אלה באות למשל לידי ביטוי בפרוטוקולים של זקני ציון. יהודית באדמה זו (מסתעמרה)
הפלסטינים לעומת זאת היו חסרי . אשר הוא מתייחס אליהם כמסמכים היסטוריים אמיתיים
צברי תוקף .1/76בהדרגה השתלטו על כל פלסטין עד ים אל מול המזימות של היהודים אשר אונ
וללת וטוען כי ישראל ש ,אשר בראייתו היא בגדר מחלת סרטן ,ת הישראליתאת מדיניות ההתנחלו
אלא עוד 1/76לאחר ההתנחלות וההתיישבות לא התחילובעיניו . ואונסת את אדמות הפלסטינים
242.ל עיר וישוב יהודי נחשבים בעיניו לקולוניה ולנטע זר בפלסטיןוכ 1/01לפני
ל כמשרה ברכה על "גם מפרשת את הפסוק הנ 10-מהמאה ה" שבחי ירושלים"יש לציין שספרות , מאידך. ממנה
Gerber, Remembering andראה אצל )אך איננה נותנת את ההגדרה הגיאוגרפית המודרנית לחבל ארץ זה , פלסטין
imagining Palestine, p.70.) .4-26/ 'עמ, שם 240 .71, /76-0' עמ, שם 241 .0/-//' עמ, שם 242
/2
הוא תוקף את החלטת ישראל לספח . יות של ישראל בירושליםצברי יוצא גם נגד המדינ
אשר 1/14משנת " ירושלים בירת ישראל"את חוק יסוד כפרי מזרח ירושלים אל שטחה וגםאת
קודמיו , עלמי-מחתסב ואל-לאלבדומה . ראלקובע כי ירושלים המאוחדת היא בירת מדינת יש
בניית שכונות יהודיות רי תוקף את הפקעת האדמות שנועדו לגם צב ,ברשות המוסלמית העליונה
שכונות אלה הוקמו כך שירושלים "לדבריו .בשטח שמעבר לקו הירוק ובתוך העיר העתיקה
וד כי ההתנחלות היא סרטן אין זה סהרי נותרה נצורה ומבודדת משאר חלקי פלסטין ו[ הערבית]
בטוח כי מדינת ישראל פועלת לעידוד הגירה של סמוך ומעבר למדיניות ההתנחלות הוא ". בארצנו
מניעת באמצעותוזאת ,מספר רב של פלסטינים מהעיר על מנת לחזק את הנוכחות היהודית בה
243.בנייה בשכונות הערביות והטלת מיסים כבדים
שמה ןהוא מתמקד בעיקר בשתי פגיעות עיקריות עליה אקצא-כאשר צברי מדבר על אל
אקצא באה לידי ביטוי -פגיעה אחת באל. דגש מרגע הקמתה הרשות המוסלמית העליונה
זאת . אקצא ולקיים שם תפילה-בניסיונות יומיים של יהודים קיצוניים לפרוץ לרחבת מסגד אל
, כאן. ר פגיעה בחיי המוסלמיםעושים היהודים בחסות משטרת ישראל אשר מגנה עליהם גם במחי
התקוממות זו באה לידי ביטוי ". המנהרות אינתיפאדת"ת אקצא וגם א-הוא מזכיר את טבח אל
שריף ולאחר מכן גם בגדה המערבית ובעזה בעקבות פתיחת -חרם אל-שפרצו באל במהומות
הניצוץ ש ,לקחה חלק פעיל באירועים אלימים אלה הרשות הפלסטינית .7//1-מנהרות הכותל ב
אקצא היא הפעילות הארכיאולוגית -הפגיעה השנייה באל 244.אקצא-לפגיעה באל החששלהם היה
לצד . ים היסטורייםיוהורסת מבנים אסלאמ, בריו ביסודות מבני וקףהישראלית אשר פוגעת לד
כל קובעת כי אקצא משום שההלכה המוסלמית -מדובר בפגיעה דתית באל, הפגיעה הפיסית
וכאשר ישראל חופרת מתחת , נה שהוקדש ומעל המבנה גם הם נחשבים לוקףהשטח שמתחת למב
פגיעה נוספת שצברי מעלה היא מגבלת הגיל . היא למעשה מחללת את קדושתו 245אקצא-לאל
שנים 07-ל שגילו מתחתכך שהיא מונעת לעתים ממי , אקצא-שמטילה ישראל על המתפללים באל
246.ק של היותה של ישראל כוח מדכא וכובשלטענת צברי זה ביטוי מובה .להתפלל במסגד
מזרח ניתן להיאבק במדיניות הישראלית לייהוד בהן צברי מציע דרכים , לצד התלונות
יש להדגיש שבספר זה צברי לא קורא לפעולה אלימה כלפי ישראל אלא קורא לתושבים . ירושלים
הוא מעדיף את הצמוד מאשר ,אם כן .המוסלמים להישאר בירושלים ולעמוד איתן על הגנת העיר
.02-04' מע, שם 243 .177-177 'עמ, "הראשון בפוליטיקה, השלישי בקדושה", רייטר 244לא היה ניסיון נוסף של ישראל , נדב שרגאי טוען שמלבד תקרית החפירה שהיה מעורב בה הרב גץ והוזכרה לעיל 245
0כנס שהתקיים במכון ירושלים לחקר ישראל בתאריךרים שאמר במתוך דב .גיע אל קודש הקודשיםהלחפור ול ./241באפריל
.67-62' עמ, חקנא פי פלסטין, צברי 246
//
צריכה לנקוט הרשות הפלסטיניתמפורטת שמציע מדיניות צבריש ראוי לציין . האד'את הג
סיוע וליווי של , לים המזרחיתמוסדות שלטון פלסטינים לירושהעברת , בין הצעותיו. לדעתו
להרוס ץ על מנת שלא יהיה תירותושבים בתהליכי בנייה של בתים בעלי אישור בנייה מישראל
שהפלסטינים יקימו בנייני מגורים על אדמות וקף שלא בשימוש צברי מציע, לצד זאת. ועוד אותם
שנמצאים " ירוקים"להפשרת שטחים "הפוליטיים והמנהלתיים, באמצעים החוקיים" ולפעול
בי ע לבנות בתי חולים שישרתו את תושמציהוא , כמו כן .יתן לבנות בהםנבבעלות הוקף אך לא
.ח העיר ולתמוך בעסקי התיירות במזרח העיר על מנת להזדקק כמה שפחות לרשויות בישראלמזר
צברי מציע לקיים קורסי הכשרה למדריכי תיירים על מנת שיעבירו את הנרטיב הפלסטיני, בנוסף
כל הדרכים ,בסופו של דבר. מקדש שלמה לא היה על הר הבית, בין השאר, על פיו , בו הוא מחזיק
הרשות מאבק של צמוד שאפיין את , דרכים לניהול מאבק בלתי אלים ןהינ, יע צברימצאותן
247.המועצה המוסלמית העליונהוגם את מאז הקמתה המוסלמית העליונה
בכמה מכןאחר והודפס ל 1/61-יצא לאור ב, "טיןסזכותנו בפל", ספרו של צברי
יקוש ולפיכך השפעה על התודעה של אני יכול לשער שלספר שהודפס שש פעמים יש ב 248.מהדורות
249.ספר נמצא בספריותבחיפוש בגוגל ניתן לראות שה. הקוראים
ובמיוחד לפרסם פתוות , להתבטא, המופתי של ירושלים ידע להגיב, מעבר לספר זה
עמדתו הבלתי מתפשרת בנוגע . בנושאים רלבנטיים שנמצאים על סדר היום וקשורים לירושלים
באה לידי ביטוי בדבריו אינה מפתיעה לאור התפיסה שלו את הסכסוך הישראלי לירושלים אשר
עיקר ההתבטאויות ופסקי ההלכה של צברי . ים באסלאםפלסטיני ואת מעמדה של ירושל
משום שאז כבר נחשב למופתי היחיד של ירושלים ייתכן .ואילך 1//1איתרתי מתוארכים לשנת ש
מ עם ישראל נראתה שוב אפשרית לאחר עליית "ות במוההתקדמ ///1-ואולי גם משום שהחל מ
.מפלגת העבודה לשלטון
. מ על ירושלים ועל המקומות הקדושים בה"צברי לא חשש להביע את דעתו בסוגיית המו
כך הוא אומר בכמה ."זכותנו על פלסטין"תפיסותיו המובעות בספרו לטענותיו זהות לעמדותיו ו
בית המקדש לא היה הואיל ו, ום זיקה לארץ ישראל ולירושליםוכמה הזדמנויות שליהודים אין ש
מזכיר את היותה של ירושלים כולה וקף הוא, בד בבד .קיים על הר הבית ומדובר בבדיה ציונית
.11-67' עמ, שם 247, כפי שמופיע באתר של עכרמה צברי 248
היושבים בה זוכים לגמול של עיר שו, אקצא-בזכות מסגד אל בעלת קשר קדוש למכה, אסלאמי
250.לוחמים המגנים על האסלאם
וכי עליהם לקבל אל לפלסטינים להתפשרכי צברי הדגיש , שניתנה לובכל הזדמנות
-חרם אל-ובאל בראק-כותל אלב ,ובמיוחד בעיר העתיקה, ריבונות מלאה בירושלים המזרחית
ירושלים או פסל צברי הצעות לבנאום 2444בהתייחסו להצעות שהונחו על השולחן בקיץ .שריף
כי לא יבואו טענתו הייתה .ר בין הפלסטינים לישראלעל העי הצעות לחלוקת ריבונותוהר הבית
הכבושה הערבית "שלום ויציבות על האזור ללא ריבונות מלאה של הפלסטינים על ירושלים
251.העירוכי אין לוותר על גרגר מאדמת " האסלאמית
במהלך ועידת קמפ דייוויד ושיחות . כמובן שגם בסוגיית הר הבית צברי התנגד לכל פשרה
הונחו בפני ערפאת הצעות לקבל ריבונות על הר הבית עצמו ולתת לישראל 2441בינואר טאבה
אין זה מקרי ייתכן ש 252".לקודש הקודשים"ריבונות מתחת להר כך שכביכול תהיה לה גישה
-מ על זכויות המוסלמים במסגד אל"אשר אוסרת כל מו 2441שעכרמה צברי הוציא פתוא בינואר
מה , מה שבנוי מעליו, הרהה לפיה כל מתחם אמירוב חוזר על הבפתוא זו הוא ש. אקצא
מקרקעית האדמה ועד לרקיע השמיים הוא שטח כל השטח ש ,החומות שבו וחצרותיו, שמתחתיו
253.עליו ורק למוסלמים הזכות לפולחן בשטח זה וזכות השליטה, המסגד
זכותנו על "ספרו שכתב ב פיאלא שכ ,לא רק שצברי התנגד לכל ויתור פלסטיני בירושלים
הוא חשש מפני מדיניות ההתנחלויות הישראלית והתבטא רבות בדבר הסכנה שבשינוי ,"פלסטין
, 2444בדצמבר /2-ב. הייתה לו סיבה לחשוש, לואחרי הכ. המציאות בירושלים לטובת ישראל
ו אזורים יהודיים יהילפיו ,המתווה שלו לסיום הסכסוך בירושלים הציג הנשיא קלינטון את
שישראל לא תנסה , מדוע אם כן 254.בשליטה ישראלית ואזורים ערביים יהיו בשליטה פלסטינית
צברי היה עד לפעילות של ? בשליטתהשיהיו לשנות את הסטאטוס קוו ולהרוויח עוד שטחים
הערביות כלומר בשכונות, ב יהודים באזור האגן הקדוששליישפעלו ימין יהודיותתנועות
הוא גם, חוסיני-לאשר פעל בהשראת א ,עלמי-דין אל-כמו סעד אל .עתיקההמקיפות את העיר ה
על תיווך אשר אוסרת על מכירת קרקעות מאדמת פלסטין ליהודים או 7//1-הוציא פתוא כבר ב
חשיב את מי שפועל בדרך גם צברי ה, ההלכה הקודמים בעניין יבפסק כמו, כאמור. במכירה כזאת
.memri.org.ilי "נלקח מתוך אתר ממר ,791944, קדס-אל ;27979/1שעב -אל 250, http://www.ahram.org.eg/Archive/2000/7/17/FRON35.HTM, אהראם-כתבה מאתר העיתון המצרי אל 251
.memri.org.ilי "נלקח מתוך אתר ממר ,2196944מצור -אל ;/1194091 .207 'עמ, "קדושה ופוליטיקה בהר הבית", עמירב 252 .001-006 'עמ, (2411, נשר-ללדראסאת ואלמבין -נור אל-דאר אל: עמאן) מקדסיה' פתואא, עכרמה צברי 253 .201 'עמ, "קדושה ופוליטיקה בהר הבית", עמירב 254
אגודת "שראשי התנועה האסלאמית עוד הקימו בשנות השמונים לפני פיצול התנועה עמותה שנקראה יש לציין 258אשר עסקה בעיקר בעידוד מוסלמים בישראל להגיע להתפלל בימי שישי " אקצא לשמירה על המקומות הקדושים-אל
. שריף-חרם אל-אל פעילות נוספת שעוסקת בה העמותה היא נטיעת עצים במתחם. אקצא והסעתם לשם-במסגד אל .11-14 'עמ, "התנועה האסלאמית", ראה לוז
Mouin Rabbani, "Rocks and Rockets: Oslo's Inevitable Conclusion", Journal of Palestine Studies,
vol. 30, no. 3 (Spring 2001), pp. 70-77 271
Clive Jones, "Terrorism, Liberation or Civil War? The Al-Aqsa Intifada", Civil Wars, vol. 6, no. 3
(Autumn 2003), p. 135 Rabbani, "Rocks and Rockets", pp. 78-79; //-141' עמ ,ח"תנועת הפת ,'זלקוביץ 272 .//0 'עמ, "אתוס המוות בפלסטין וקהילת הלמדנות המוסלמית", חטינה 273
//
בסופו . בראשות ערפאת ניהל שיח כזה ח"הפתאך גם . לדים משורות האויב הציוניאזרחים ואף י
כאילו הקשיב באדיקות לדבריו .הביתכן להגיע לשום פשרה בנוגע להר מוערפאת לא היה ,ברדשל
גם על השטח שמחת ות פלסטינית מלאה על ההרנודרש ריבו, שהובאו לעיל של ערכמה צברי
אקצא כבר הפכה -אל אינתיפאדתונכשל מ בקמפ דייוויד "מוהלאחר ש 274.לרחבת המסגדים
האד כאשר מטרתו העיקרית 'התבטא ערפאת בעד המשך הג, למלחמה עקובה מדם בין שני העמים
הביע את רצונו למות מות קדושים במהלך ההגנה הוא עצמו .ושליםשחרור ירהייתה האד זה 'של ג
כמו 275.העירו את הדגל הפלסטיני מעל לחומות על ירושלים וייחל שצאצאי הפלסטינים עוד יניפ
החזיקו אינתיפאדהבלחימה בישראל בזמן ה כל הפלגים אשר היו מעורבים', ביץמציין זלקו, כן
ח"הפתשל "אקצא-חללי אל"בין אם אלה ,בסמלים אשר כיפת הסלע מעטרת אותם באופן בולט
276.ס"החמאשל "קסאם-דין אל-גדודי עז אל"או
-אלמ עם ישראל כפי שעשה "והמו ההסכמיםצברי לא יצא חוצץ נגד בתקופת אוסלו
-אלשל זו לא הייתה שונה מהותית מ אך בכל זאת נראה שעמדתו כלפי ההסכמים ,אוי'קרצ
קבע צברי כי פלסטין היא אדמת וקף וכין אין לקבל 2444וא שהוציא בשנת תלמשל בפ. אוי'קרצ
הם אינם מעוניינים לחזור לאדמתםם הפלסטינים כי אם הפליטי, קבע, כמו כן. ורתה פיצויתמ
, אשר הם בגדר וקף, שלהםיכולים לקבל פיצוי על הסבל שנגרם להם אבל לא על האדמה והנכסים
277.ולכן עליהם למנות מיופה כוח שינהל את הנכסים בפלסטין במקומםבריאיון שנתן ,מאידך
ין אדם על פני הארץ אשר שונא את א"כי עדיין טען , 2441בדצמבר אהראם-המצרי אללעיתון
אך השלום אינו שלום אם אינו צודק וכולל ...הרי השלום עומד בבסיס הקיום האנושי, השלום
, אלא הופך לכניעה ואנחנו איננו נגד שלום הצודק אשר ישיב אלינו את המקומות הקדושים שלנו
לום היא הייתה מיישמת את לו ישראל הייתה רצינית לגבי תהליך הש. את זכויותינו ואת אדמתנו
היא דוחה ומשהה את [ במקום זאת]אך , של מועצת הביטחון לאחר שהתקבלה 202החלטה
בתושביה ובבנייניה עד אשר , מ על ירושלים בזמן שהיא ממהרת לייהד את העיר בקרקעותיה"המו
מדת לא החזיק בע, על פי הריאיון הזה, צברי ,כלומר 278."לא יישאר דבר לשאת ולתת לגביו
הרשות ו ח"הפתהשוללת פשרה טריטוריאלית עם ישראל אלא החזיק בעמדת ס"החמא
.207 'עמ, "קדושה ופוליטיקה בהר הבית", עמירב 274 .142-/14 'עמ, ח"תנועת הפת, 'זלקוביץ 275 .111' עמ, שם 276 .002 'עמ, מקדסיה' פתואא, צברי 277, אהראם-ט של העיתון המצרי אלכתבה מתוך אתר האינטרנ 278
דגיש היעדר כל פשרה על מקומות הרק כאשר הוא , אשר הוא היה חלק ממנה הפלסטינית
.קדושים
מצד .אינתיפאדהבשנה הראשונה ל הרשות הפלסטיניתזהו הניגוד שאפיין את התנהלות
מות נגד ישראל ובפיגועי ילמ ומצד שני תמכה בא"את המשך המו לא פסלההיא אחד
וקרא להמשיך "ההתאבדות"כך גם צברי התגייס להגן על מבצעי פיגועי . "ההתאבדות"
הכריז כי ישראל לא תוכל לקדם את שאיפותיה אינתיפאדהכבר שבוע לאחר פרוץ ה. אינתיפאדהב
ידי ביטוי לדוגמא באה ל להקריב את החיים הקריאה 279".על גופותינו"אקצא אלא -במסגד אל
חושב שאנו עדיין לא הקרבנו במידה אני : "ערבי המצרי-אהראם אל-בריאיון שהעניק לעיתון אל
איובי הקריב הרבה ובמשך תקופה ארוכה כדי -דין אל-צלאח אל. אקצא-הראויה למען שחרור אל
בניהן השתתפו על האמהות אשר ". ו להקריב עד שניצחון אללה יתגשםלשחרר את ירושלים ועלינ
זוהי הפגנה אדירה . הן מקריבות את יוצאי חלציהן ברצון למען החופש"בפיגועי התאבדות אמר
העליתי בפני ...אקצא-יהאד לשחרור אל'של הג םהאם משתתפת בגמול העצו. של עוצמת האמונה
ת אני רוצה להתחתן עם הבתולות שחורו. לא': אחד הצעירים את שאלת הנישואין והוא השיב לי
אין ספק שאמו התמלאה שמחה על נישואיו . הוא מת מות קדושים, למחרת היום' .העין בגן העדן
280."לבן כזה מוכרחה להיות אמא כזו. בשמיםאהראם כי צברי -דיווח עיתון אל 2441בפברואר
ר את ממשלת אריק שרון הנכנסת מפני הסלמה בצעדים נגד הפלסטינים והבטיח כי בתגובה יהזה
השמיע בדרשה 2441במאי 281.יגבירו את מאבקם וכי הם מוכנים להקריב עוד חללים הפלסטינים
מפחידים את [ הישראלים]הם חושבים שהם : "אקצא את הדברים הבאים-שנשא במסגד אל
כפי שאתם אוהבים את , המוסלמי אוהב את המוות ואת השהאדה: אנו אומרים להם. עמנו
המוסלמי . ת העולם הבא למי שאוהב את העולם הזהקיים הבדל אדיר בין מי שאוהב א. החיים
אינו נבהל או נתקף פחד מן הדיכוי של הגאוותנים או , לזכות בשהאדה[ ומבקש]האוהב את המוות
אדמת פלסטין המבורכת והקדושה הקיאה את כל הפולשים . מנשקם של שופכי הדמים
את הכובשים , להבעזרת אל, והיא תקיא בקרוב, הקולוניאליסטים לאורך ההיסטוריה
יש לציין שצברי החזיק בעמדה התומכת בפיגועי התאבדות עוד כשאלו 282".[...הנוכחיים]
הרשות התנועות האסלאמיות בלבד ולמעשה היה בהם גם סוג של התרסה כלפי מטעם התקיימו
האד האסלאמי 'הגאת ו ס"החמאצברי לא גינה אז את . אשר בחרה בדרך המדינית הפלסטינית
.memri.org.il י"אתר ממר מתוךנלקח ,7.14.2444, (פ"רש)דידה 'ג-חיאת אל-אל 279 .memri.org.il י"אתר ממר מתוך נלקח, 21.14.2444 ,(מצרים)ערבי -אהראם אל-אל 280, אהראם-ינטרנט של העיתון המצרי אלכתבה מתוך אתר הא281
הוא , אקצא-אל אינתיפאדתב הארגוניםשכאשר פעולות אלה נהיו כלי מקובל על ידי כל ובוודאי
ל אזהר המצרי והמופתי ש-אל' דוגמת שיח ן ביתר שאת גם מפני מבקרים חיצונייםהגן עליה
283."ההתאבדות"סעודיה אשר יצאו נגד פיגועי
במהלכו , "חומת מגן" במבצע צבאי רחב היקף בשם הפיגועיםישראל מצדה הגיבה על
עשתה בדרך להקמת נההתקדמות ש ,בעקבות זאת .ברשות הפלסטיניתנהרסו תשתיות רבות
במתרחש בירושלים נפגעה הרשות הפלסטיניתכך גם השליטה האפקטיבית של , דינה נעצרהמ
אקצא הם ירדן -צברי הודה כי היחידים אשר תומכים במסגד אל /244כבר במאי עד כי, מאד
אשר תורמים כספים 1/01על המקומות הקדושים לאסלאם וערביי "מפקחת מנהלתית"כ
נחתם /241באפריל 284.הייתה לתנועה האסלאמית בישראל כוונתוייתכן ו .ומתנדבים במקום
הרשות הפלסטיניתבמסגרתו ,לבין הממלכה ההאשמית של ירדן הרשות הפלסטיניתהסכם בין
ירדן הינה בעלת תפקיד היסטורי הלפי ,וןבנוסח ההיסטורי של הצהרת ושינגט דה פקטו כירהה
גם היכרות ירדנית בריבונות העתידית הייתה במקביל .של שומרת המקומות הקדושים בירושלים
ם ופלסטין סיים את תפקידו כמופתי של ירושלי, צברי עצמו 285.אקצא-של הפלסטינים במסגד אל
' ומינה את השיח הדיח אותו ,הנוכחי הרשות הפלסטיניתר "יו ,לאחר שמחמוד עבאס, 2447-ב
צעד זה נבע משום שאבו מאזן לא היה מעוניין בדמות , לטענת יניב ברמן .מוחמד חוסין במקומו
אשר החליף את ערפאת ,אבו מאזן .לעורר סערות כמו צברימסוגלת כה כריזמטית ועצמאית אשר
חזרה ויתמוך ב רצה ככל הנראה למנות מופתי שיהיה נאמן לו ,של הפלסטינים כמנהיג החדש
286.למהלכים דיפלומטיים
, כלומר, "סולטןעאלם "ל היה ואפשר לראות בהדחה של צברי הוכחה לכך שהוא בסך הכ
.מקבלהוא פוסק הלכה ומתבטא בהתאם להוראות ש, השלטון הלכה אשר תלוי בחסדיו שלחכם
בה יותר עצמאי ולא היה הר צבריאני סבור כי .ניתן לראות בפיטוריו אינדיקציה לעצמאותו ,מנגד
עוד יותר , מ על ירושלים"בנוגע למוהיא שעמדותיו היו תקיפות ראייה לכך ."מופתי חצר"היה
ד צלאח והן מצד 'הוא זכה להוקרה הן מצד ראא, צברי צבר פופולאריות. מאשר עמדת ערפאת
-גד אלוגם היום לאחר שהודח מתפקידו כמופתי הוא עדיין משמש דרשן במס, אוי'קרצ-אליוסף
הוא לא ראה עצמו , חוסיני-צברי איננו אמין אלאולם . הרשות המוסלמית העליונהאקצא וראש
.//0-/00 'עמ, "אתוס המוות בפלסטין וקהילת הלמדנות המוסלמית", חטינה 283 ./http://www.ahram.org.eg/Archive/2003/5/21/Repo1.htm ,1494691, /219791-ריאיון עם עכרמה צברי מ 284-http://en.lpj.org/2013/04/04/full-text, נוסח ההסכם כפי שפורסם באתר הפטריארכיה הלאטינית בירושלים 285
of-the-jordanian-palestinian-agreement-on-holy-places-in-jerusalem/, 1494691/. 286 Yaniv Berman, Top Palestinian Muslim Cleric Okays Suicide Bombings, The Media Line, October