א.ז רבינוביץ - תולדות ן־אל עם

ה". ושי "ת הוצאת

רבינוביץ ׳א.ז

ן־אל עם תולדות הזה. היום ער ימיו מראשית

.ישראל בני נערי למען ערוך

• שוןרא הלק

.שגי בית חרבן עד העם ימי מראשית

שניה. מהחרא

תרס״ד ורשה..34 )לבקי ,לנדא ב. ש. בדפוס

.משלוח בלי ,,קאפ 65 מבורך ,'8קא 50 מחירו ׳

ומקרא ולמור חנוך סכרי יה": ,תו הוצאת בצבעים מצוירת ביתא אלפא [1

24 עם הטבעית( השטה )עפ״י.הכתיבה ,ואותיות יפים ציורים

להדביק גדולה טבלא על נדפסת.בבח״ם הקיר אל

1 '8א9 2 'ארם .אש׳ 20 מחירה• '9 6 ,אי א•׳. 30—בע מלניר מדבקת

בצבעים ,מצוירת ביתא אלפא [2בקוביות ערוכה מטולטלת, )כנ״ל(

—יפה בתבת״ניר ,קטנים( עץ )בגזרי לזה, ערוכות לוחות-לדוגמא ובתוכה

4 קא•׳ 10 לאר'; • ק' 75 מחירה בתבת ,קטנים עב ניד בגזרי ,הג״ל [3

כנ״ל. גיר. '9 10 פאר' 60 סחירה

ערוכה מטולטלת, ביתא אלפא [4גזרי על מדבקות אותיותיה בקוביות.

נקודות עם )קוביות( מרבעים קטנים עץ —ומאמרים מלות מהן להרכיב מיוחדות,

גיר. בתבת ערוכה.,אש 20 •אי" • •׳ 9 60 מחייה

קטנים, עב גיר גזרי על מדבקת ,הנ״ל [5כג״ל. גיר בתבת

'.910 פאי' . ל 50 סחירה בצבעים מצוירת ביתא אלפא 16

82 עם טבעית(, השטוחה )עפ״י גדולה טבלא נדפסתעל יפים. ציורים.בבה״ס הקיר אל להדביק

.'8קא 2 ,פאי . קא•׳ 25 סחירה. ׳9 8 פאי' ל• 35—עב יי3 י9 ח9דנ0

ונאה, ה קטג במחברת הג״ל, [7 ציורית. במעטפה מבורכת

יפה. )בצבעים(• קאם' 10 פאי' .י,אמ׳ 50 מחייה

בצבעים־ מצוירת ביתא אלפא [8בקוביות ערוכה מטולטלת, )כנ״ל(

זיפה גדולה ניר כתבת ערוכה.ממעל בצבעים גאה ציוד עם

• ל 20 פאי' • רובל ן סחירה הקריאה למוד ועם. עם בלשון עברית [9

וי,ח.טביוב. ויגזון ל י. למתחילים.זרגון. למדברים 11 , רוסית למדברים 1

ל• 4 'איפ '•9 25 גבייבה מחבית כי סחיר עם )כנ״ל עבר •בפת דעת ראשית [10

סקי. קדיג מ. ציורים(.. קאש׳ 6 כארס ל. 40 בני סב' /8א9 30 מחייו

.)למתחילים( העברית הקריאה [11

4'9 4 ,פאי אפי. י25 סב'בני ',6א9 5 מחייו

העברית, הכתיבה הספרלתיות בית [12מטעה״מ( )מאושר מחברות בחמש

.י ק ם נ י ר ק מ,.אש'9 2 6פאי .פ׳ 9 7 סחביח בל סחיר

הילדים את להורות הטף לפי [13תרגומים עזרת מכלי עברית לדבר

. יו יל ת

)החי חלקים שני ,ה ר ו מ ה ר 6 םמונות(. לוחות-ת ,ם השני

י 10פאי' ל. 90 בבי סב' ',9 75 9חל כל מחיי מ ן ,פאי 4 •70 גני יחי ,סב החלקים שגי יל את להורות ,הטף לפי מקרא [14

עבריו ודבר וכתוב קרא ישראל עברי , הטבעית השטה פי על

הנ״י ציורים. עם בעברית,.חלקים שגי התלמיד, מפר

'9 8 ,פאי • בבריכה קאם׳ 75 9חל בל מחיר ספריהלמו לבל פרוזדור המכין. 115

ביו ט ח. י. מטעה״מ(. וש,ר ')מ. '9 6 ,פאי ל 40 בני מג׳ ל, 30 מחייו

0 עבר שפת למורי ראשית [16ואשכנז ברוסית המלות תרגום

ק ט ב ו ז ר ג י. .ות( עב באותיות4 ׳9 8 •אי' • ל 55 בבי ,סב , '9 50 מחייו

עבר כריסטומתיח ,הילדים.׳. ג| [17 ואשכנז ברוסית תרנים';המלים יע '1־•

.ם( י ר ו י צ עם , עבריות )כאותיות ברט ש.

מתוקנת, חדשה מהדורא 9 90 בבי סב' , '9 75 מחירי ראשון חלק

10 ,פאי , 6 פאי' ל. 65 בבי סב׳ ',950 מחייי שני הל/ן16 •אי׳ יובל• 1 45 בני יחי ,סב החלקים שני

מקי ספר אם, תורת 1א חיל בת [18נ וח מי י. . ישראל לבנות

. ל 6 •אי' ל• 50 גני סב' ל, 40 מחירו ובריסטומת מתודה הילדים. מדריך [19

חלק ברוסיה(גב׳ ר,מלות תרגום )עם ק צ ו ל ו ק. .מטה״ב( )מאישר

.ק' § אד׳ .ק׳ 50 בבי סב' , '9 35 חלק בל9 14 פאי' • '9 85 בני יחי ,סב החלקים .שני

למתחילי: מקרא ספר הילדים. רע [20בתרנו המלים" ,,אוצר עם מנקר, בלו

לבנו ב. י. מטעה׳ס(, רוסי.)מאושרקא 8 פאיסא . ל 50 בכי סב׳ ׳,9 40 מחיי־י

ותפלות-ה ישראל מועדי .ידידנו [21 דופי ללשון המלות הרגום עם

ל " הג .מטעה"ט( )מאושר. '9 6 פאי' '.9 50 בבי סב' ל, 40 מחייו

הרגו עם מתורה . הילדים מורה [22באוהיו; ואשכנזית ברוסית המלות

ביוב ט ח. י. מטעה׳מ(. )מאושר עבריות '8א9 14•אי' 1-05 בני מב׳ ׳׳6קא 90 מחייו

ל ג" ה הילדים( מורה )לתרגומי מפתח. ׳9 4 פאי' ל• 20 גני סב׳ , '9 10 מחיי'

עבריו כריסמזמתיה .הילדים עדן [23 אשכנזי ברוסית, המלות .תרגום עם

ואנגלית צרפתית , עבריות באותיות| ל ׳ נ ה . (מטעה׳מ )מאושר

ל 95 בני מגורו ,׳6א9 80 מחייו ראשון חלק• ׳6קא 10 פאיסא

1/8 9 85 ;בני סבוין , ׳9 70־ מחייו שני חלק1 •׳. ״ ארסא8

ישראל עם תולדות הזה היום עד ימיו מראשית

ישראל בגי נערי למען ערוך

ידי על

רבינוכיץ זיסקיגד אלכסנדרס והמקומות האנשים שמות ורשימת הזמנים לוח ,לתלמידים שאלות עם

י0י בםונ הספר לכל עכרי־רומי-אשכגזי מלון ועם חלק כל בסוף א״ב סדר

ראשון חלק

שגי בית חרבן עד העם ימי מראשית

"תושיה". הוצאת.שניה מהרורא

ל ,תרס״ד .ורשה34 לבקי1 .לנדא ב. ש. בדפוס

ТОЛДОТЪ АМЪ ТСРОЕЛЪ

т. е.

Истор1я Еврейскаго народаСоставилъ для юношества А. 3. Рабинович ».

Часть I.

Издайте „ТУШ1Я“.2-е издаше.

ВАРШАВА, 1904.Типография Ш. В. Ланде, Налевки 34.

Дозволено Цензурою.

Варшава, 25 Ноября 1897 г.

ישראל עם תולדות

ראשון: ספר

בבל; גלות עד העם תןמ' מרא

:הראשון לספר הענינים תכן

7— 8 ................................................הקוראים אל דבר

9-13 ..... הנביא מואל ער העם ימי מראשית א(

13-15..........................................................הנביא עמואל ב

45-19............................................................שאול מלוכת 0

49-23...............................................................דור מלוכת י(

23—25...........................................................שלמה מלוכת ה

25—28 . . . ךרבעם— רחבעם 0

28-31..............................................רים א ממלכת אחרית 0

31-36........................................ . . , יהוךה: ממלכת ח(

36-42 ................................................ירושלים ן5וחך .יךמ;הו ט

32-1 .........................................; • • ))ל לות4 (

הקוראים. אל דבר את ללמד בא לפניכם אשר ישראל" עם "תולדות הספר

מטרת עמנו ימי דברי שנה עשרה שלש עד עשר מבני התלמידים להביא ,וסגלותיו עמם קרשי את התלמידים על לחבב א( : הספר

לעמם קשורים ונפשם לבבם יהיו למען ,היהדות רוח את בקרבם את להבין פתח להם לפתוח ב( ; הימים בל אהבה בחבלי

הילדים שמוח מה כפי הקולטורא והתפתחות הסבות השתלשלות :השתדלתי ,הזאת הכפולה המטרה את להשיג וכרי .לתפוס יכול

הליכות על רבה היתה שהשפעתם ,עמנו גדולי תמונות את לציר א( לב על יחרתו למען ,ובולטים שלמים בציורים , הקולטורא השקפות לפניהם לתת ב( ;טובים בדרך לבחר וידעו התלמידים

תכונת יבינו למען ,החיים עניני ושאר והספרות הדת על כלליות שלפניה התקופה אל נקשרת היא ובמה הפרטיים ורשמיה תקופה כל

לא .להתרגם ונוחה וקלה פשוטה היא הספר שפת .ושלאחריה ככלים לשים נכון לא לרעתי כי ,המקרא בשפת אותה צמצמתי

אלפים לפני בו נמצאה אשר הצר מהחוג תצא לבל השפה על מפי לקוחים מאמרים רבים במקומות הכנסתי אדרבה, שנה.

לשון סגנון את התלמידים יכירו למען ,בלשונם הקדמונים חכמינו השפה אל זה ידי על יתרגלו וגם ,והתמימה הפשוטה הקדמונים

;הזה בדור בה משתמשים סופרינו שבחירי ,והמדויקת העשירה ומליצות ,יפה היותר גם היא והמדויקת הקצרה שהשפה לי וכמדומה בהן ..ץ יופי וכל , הכוגה את משחיתות בהקפה מהתג"ך הלקוחות

הקוראים אל דבר

שמות זכרוץ התלמידים על העמס לבל' מאד נזהרתי בי ;עמנו רוח בהתפתחות הרבה נברת איננה שפעלתם ,האנשים

שחי למך איזה בעולם שהיה הנער ירע אם התועלת היא מה שחבר שמעון ,ר איזה שהיה או ובנות בנים והוליד שנה תקצ״ה

בינוני ספר איזה חבר שפלוני או הכפוךים 5ליו "סליחה" ישראל עם לתולדות נוגעים שאינם המרעים אר אר בפלוסופיא

בספר יזכרו לא אם גם מונח, במקומם ההם הקדמונים כבור, ,.14 לילדים

האמת נגר שהוא מה בספרי הכנס .לי ל נזהרתי כן יש שלכאורה אף הילדים, את להונות י רצי ולא ההסתורית

נחוצים קרושה למטרה לרעתי מוסרית תועלת מעין זו בהונאה :בהונאה כלל לנו צורך אין ובאמת .ואמתיים קדושים אמצעים גם

יקרים פנינים באמת שהם לרב, פנינים יש עמנו; תולדות באוצר פשוטות אבנים להם ולתת הילדים בתמימות להשתמש הוא ולמותר להבחין יודעים שאינם מפני ,פנינים תחת ונוצצות

וזמנן סבתן שאין ,הבודדות העוברות את הכנסתי לא נם בעינינו הוא הרי הדבר הוברר שלא זמן כל כי ,ברוד לנו ידועות הסתורית עובדא ולא כחידה

המחבר,תרנ"ז .טבת לחדש י״ד באלטאחא

א.הנביא, מנאל עד העם ןמי מראיית

• כנען מארץ ומוצאו .ישראל עם הוא קדומים עם ,1 סצרימה המ׳קפחה ירדה ,קטנה ופחה ט עוד בהיותו ,לפגים דוקים היו הזאת .'לטשפחה נשן קאו־ץ' לבדה שם .ותשב

,אקרהם :הראשונים ־ אבותיה אלהי ויי טיחדים ומנהגים ישראל קני _ויבךלו ליאלהים. ילה היה דעקנג, ;צחק

עמם אבלו .ולא עמיהם התחתנו ולא הארץ ארוני מהמצרים יתר טבל חכם עם המצרים יהיו ההם ב;ם'ים לחם."

ובמנהגיהם בקריצותם עליהם עלו ישראל בני' אך העמים;

הזה הקטן העם ויאמרו: ,מאד המצרים היראו הטובים. המקום לנו .יצר בי עד אותם, הארץ ומלאה ;רבהויפרץ,־

;לקנו בטיט ורקמו ,לעבדים אותם נכבשה הבה .־ בגללם ןנ5 רעשו מרבות. ועניי״יחדלו לחץ ,עבודה ומרב ,לבנים

את רטררו אותם ועננו לעבדים .ישראל בני את ויכבשו המצרים יד .ייקראל בני על בבדה באשר אך .מאד דדיהם

;קקד פקד בי מקוות. .ישראל בני חדלו ולא יתפרצו רבו בן.אבותיהם .והעלם'לארץ אותם אלהים

ויוציאם עקדו משה את שלח .יי באה: ותקותם .2.ערב. קךבר דרך חמדתם ויוליכם'לארץ מצרים', מארץ

5ישרא עם תולדות 10

;צאו. רב ובעם טצך;מה ;שראל בני_;רדו מעט בקתי יהם טר הקך־ית לוחות שני משה נתןללהם י2ר־םי3במך ן

ויורם התורה בספר הכתובים הדברים .עשרת נכתבו האדמה למען_יאךיבו;מיםעל ה;שר, ואת הטוב את לעשות בארון שטו ההם הלוחות את .להם נותן ;; אשר הטובה

עשו משכן נם ,מטעיהם בכל העם לפני נשאוהו והכהנים' הארון את העמידו ההוא במשכן ומנורה. שלחן ומזבח', ל;י

מקום על ;ישראל בני ;שבו אשר הימים בכל עומד רהי ה;תה זאת בי המזבח,־ עלי קרבנות שם הקריבו אחי

"את ופרקו הארון ובנסוע ההם. ביטים עבודת־אלדזיםהטעו־. הקדש וכלי הארון את נשאו ויהלרם המשכן

נבול _על היושבים אחדים שבטים עם נלחמו בדרךהארנב חבל :ארצם את מהם' רקחו ,;נק־חום ,כנען ארץ

נקראו, .ישראל בני בשם בלם כי אף ישראל ועם .3 ־;עקב בני ־למספר שבט עשר לשנים היו נחלקים אבל

לוי,;הודה, שמעון, ראובן, ישראל: שבטי אבות אביהם', ושבט .־ ובנ;מין יוסף אשר, ,'נד ,נפתלי ,דן־ ,ז־בלון ,;'ששיכר

אקרים םף:1י קני שני למספר 'קבטים ליקני ייוסף/נקלג

מזרחה, ל;ךדן אשר־מעבר ההיא־ הארץ ותנתן ומנשה־. קלס היו אשר ,המנשר, שבט וחצי וגד ראובן לשבטי

צאן,+ רועי אשר הארץ היא כנען, ארץ נבול עד בבואם .4

;הושע רקם משה מת ,ימיה ה;ךךן מעבר התיכון ;ם חוףעוד רכבשו ;היךד־ן את העם את ויעבר ,תחתיו תלמידו

11 הנביא שמואל ער העם ימי מראשית

בעבודת גס הדרך; בעמל העם נפש ותקץ רבות. ערים אשר .ישראל, בני היו קיבות שואפי לא בי מאסו המלחמה

הניחו לכן ועובדי'אדמה.־ היו' רועים בי חרבם; .על יחיו

,לשבטיהם התפרדו מ;ךם חרבם את מהר .ישראל בני חזקה שר בטקום׳ ..ויהי מצאו באיטר מנוחה להם בק'שו;וי

להם ההם העמים־ את השיטו־ האיץ יושבי העטים על ;דם להם ישראל היו׳בני העמים־ יד חזקה אשר ובמקום . לטס בי׳לא טות/יהושע, אחרי ביניהם' הפרוד גדל־ ד1ןע . למס

.ישמע אליו .ואשר מקומו את .ימלא אשר איש עוד נמצאהעם. בל

וישם המשכן הוקם אפרים קנחלת אשר שילה בעיר .5 הקרובים השבטים בני •ההיו הארון אתי הבחנים העמידו

להם עשו הרחוקים והשבטים קרבנות. קהקריב שמה באים נמנעומע׳ב־וד לא ולפעמים זבחים, שם הזבחו וקו־פים אפוד

אלהי .יי את וישבחו בתוכם' ישבו אשר העמים־ אלהי את־־ ;חד. האלילים־ 'ואת האלהים את עבדו בי או אבותם,

לא בי עד הרעים, שכניהם ישראל לבני הציקו אם .6 ,חיל בני שופטים מקרבם וקמו עדם את נשא עוד ;כלו ־השתתף ן־שראל בלעם לא אך הנענה; לעמם עזרו־ אשר

הרעה. נגעה אליו־ אשר השבט רק אם' בי במלחמה, אז על׳נפישם לעמד אחדים שבטים־ ;חד התחברו ל§עמים. ואך

־ י ־ ־ ארביהם בפני

את שופטת ךבורה ה;תה אישר נםב;טים היה כזאת .7 מלך ;בין לחץ ובימיה נביאה אשה היתה דבורה .;שראל

ותלהב האשההזאת ות־ו־געורר .קחזקה קנעןאת־ןשךאל

5ישרא עם תולדות 2

וברק למלחמה. לצאת להתנדב בני.עמה את פיה באמרי };בין הלחם דגליו תחת המתנדבים את אסף חיל נבור איש

ולא הנביאה בקול רבים.5שבטי שמעו ל כךיתהו.נםאז21 נשנב שיר לנו נשאר ההם מהימים .־ .עמם בני לעזרת באו בשירה .דבורה״ ״׳טירת דבודע׳ב׳טם ־הקדש בכתבי מאד

אבותם אלהי ב;י העם טובי אמונת נדלה מה נראה הזאת נפערה .ןשו_עתי;/וצ.רקותיו רק ראו ניצחונותיהם בכל ובי

וסוברים מחוקקים להם היו ההיא בעת גם בי "לישראל היא מושכים ־ומז־בלון מחוקקים ;רדו מכיר מני בכתובישם:

.סופר בשבט לעמם רבה טובה הביאו כי אף השופטים, אפם .8

שבו כי טובתם, פסקה מותם אבל'אחרי חעהם, בימי אשר השוחטים עמל ובל לישראל להציק הרעים השכנים.בתהיו עלה טלפנים

להלחם. באו ב;מיםההםעםעז, היו אשר הפלשתים, אל משילה הארון את ישראל בני דשאו .־ישראל בני עם

הפלשתים אך .במלחמתם כי.יעזרלהם המלחמה, מערכות בשכי הארון את רב־דקחו־ עם ויהרגו־ במלחמה גברו

.}תוכו ה;ה אשר המשכן ואת שילה העיר את ויחריבוהארץ. קצות לכל דפזרו נסו ;שראל ובני

דגון }בית העמידוהו הארון את לקחו הפלשתים רעים בחלעם הפלשתים הכו ההם ב;טי'ם אלהיהם';אך

;ראו ך־ן;־הןתהבהם:2 'כי וקוסטיהם בחגיהם ]יאמרו את וישיבו ]ימהרו העבדים/ אלהי מפני הפלשתים'מאד

,אך קך;תןעךים }עיר עומד ההוא מהיום רהי־הארון הארון.

13 הנביא שמואל , הנביא שמואל עד העם ימי מראשית

ולהקריב את ט־רש שטה הלכו ;שראל מבני קאד טים .ג

.ת1קךבנזשם

ב..הנביא שמואל

כקדש לשרת הלוי שבט נבחר משה מימי עוד .9 כהן היה אשר ,עלי בני ־אך ..;י דרך העם את ולהורות השחיתו רבות נבלות עשו ,המשכן נחרב בטרם בשילה

בי ,נוי מהיות ישראל בני וחדלו מעט ועוד הלוי ברית את הנבחרים הם,' וכהני מאד להם־ הציקו הרעים־ שכניהם

רק ד,ןתה ע עבודת עטוב את־ התעו תעו העדה, עיני להיות ־הנפש. את תרומם לא אשר עבודה ,הקרבנות עבודת

לאבל. הרבו והכהנים הךבה־לזבח העם בן ןשראל-שמואל לבני מושיע עמד אך־אז .1־0 חנה .לוי משבט פנים ונשואי עשירים היו אבותיו .אלקנה

בי נדר, חנה .ותדר .רךאת'אלהים צנועה אשה ך\תה אמו ומורה רדיו, ןמ.י בל ן; את לעבוד אותו ונתנה בן, תלד אם האלהים עובדי כמנהג ,.יהיה נזירי כי ,ראשו על יעלה לא

שילה. לעיר הביאה'אותו קטן נער ובעודנו ההם. ב;טים

הבהנים מעשי בי .ראה, שמואל, הנער מעט נדל באשר ותנעל אמו. הנהי למדה'אותו אשר כתורה לא הם עלי שני

בעצמו העי בי אף אביהם, עלי ־את ןנם ההם. שמוריו נפשו

יימ-א עם תולדות 11

;שית לא כי בראותו, בלבבו, יקטואל בבד לא ;שר, אישבם. ;נהה )לא בניו לתעלולי לב

שמואל חשב שילח, משכן נחרב אשר אחרי ןן, ־ אין כי .וירא :עמו, הריסות את להקים במה־ מחשבות:

כ:שךאל, מושלים :קיו הלחם הבלנים אם ;שיראל לבני הקוד, לא "אבותיהם בדרכי הבנים אם י אבות :חש הוא הבל כיי

יורו איטר לב אנשי נביאים חבר לכונן שמואל ־יבקש :לבה

דעביאים. בני את שמואל עיררטהלטד ךרך־:;. את לעם .המצפה )את הגלגל את סבב וגם ,אליו התאספו־ איטר

לע ץ ח אין כי לדעת, ויורם ,באלחיו ישראל יד את ויחזק בעיניו, ה;שר ולעשות ן; בקול שסוע כי ,ובזבחים בעולות

קיטים בדברים יעמו את שמואל הוכיח פ:עם .זבח מכל טוב

תקוח חתן רצון בדברי נחמם ופעם הרעים מעשיהם על החלו אז .הגדול שטו עמו'בעבור את _י; טש ן לא כי בלבם',

חשו כי עד אחיו, אל איש הנפזרים'להתקרב השבטים הפלשתים נגד גם למלחמה לצאת יובלו כיי בנפשם,

לקחו אשר הערים, את :צליחוחשיבו ו נלחמו, וגם העצומים.שילח חרבן בעת מהם' הפלשתים'

הקרבנות עבודת את בטל לא 'שמואל אמנם .12 שבן אשר למקום .יערים קך:ת אל זבחיו לזבחי הלך־ לא אך בערים או ,קרבניותיו את הקריב במצפה כי'אם ,הארון שם

הבחנים וממשלת בעצמו המקריב הוא ה;ה ולפעמים ,אחרות אלחים בית לו שם עלי נכד אחיטוב' אמנם .חדלה כמעט נהרו כיי ,אלחים לדרש שמה הלכו מספר מתי אך ;נב בעיר

שמואל. יחד העם בל

15 שאול מלוכת .הנביא שמואל

לדרש הלכו אליו :אבי־העם ה;ה שמואל הנביא .13 הנביא 'אל פנו מקרה בכל אם כי אלה־ים דבר רק לא

מברך הוא דדה שלמיו זבחי העם בהקריב . בעצתו ו;ךךשו איש נועז לא מצותו בלי' כן'אבליו. ואחרי הזבח את בתחלח

.מאומה לקח לא הרבה .עבודתו ובעד ,־ רגל או ;ד להרים

.אבותיו הורישוהו אשר מנחלתו התפרנס אם כי

ג.שאול. מלוכת

בדרכיו הלכו לא ובניו שמואל זקן כאשר אולם .14 השבטים בין אשר הקשר .ירפה פן , ןשראל בני ;ראו

אל ויבואו ;אויביהם ני ב לעמוד עוד ןלא'יובלו הנפרדים

צא. אשר טלוו, עליהם ;שים כי ויבקשוהו,־ הזקן, הנביא

.מלחמותיהם את ונלחם לפניהם א1ו;ב כיי חפץ, הוא כי שמואל, בעיני הזה הדבר .וירע

את. לפניהם באר לבן בן־אדם. ןשראלולא על מלך ; ןה;ה ;מליבו כאשר אותם תמצאנה אשר ,הרעות התוצאות כל

בניהם את ולקח־ כבד מם .עליהם ;שים' כי ,מלך עליהם קול רקן־או לו שטעו לא העם אך ובפרשיו; במרכבתו ושם

על העם דברי־ ;חזקו ;עלינו ';מלך מלך כי לא,־ אחד:

על למלך בנ;מין משבט קיש בן שאול את .יבחר שמואל

;שראל.

ישראל עם חולדות

עליהם לקבל ;שראל בני כל נאותו לא בראשונה ן.5 .רבים בעיני נחשב ולא האיש דרה צעיר בי עלמלכותשאול,

.ער אך ובקר; צאן רועה אחיו, רב כעבודת היתה עבודתולו. רוח שאר אמנם בי הראה, מהרה

,גלעד קש ליושבי מאד הצק עמון בני מלך נחש רודפיהם. 'מידי להם יושיע בי שאול, אל הנרדפים ויפנו

הקרן את ויעבר בראשם וילך החיל בני בל את שאול ראם־ף גלעד. )דולהליושביקש ךשועה ויעש עמון בני את _ףך.לעטרתימלובה הוא ראוי בי העם בל ראו אז

ובאדום במואב ילחם שאול התגבר תזלאה ומאז ו.6 ובן־הןה רבה. מכה הבה העצומים בפלשתים וגם ובעמלק

בני וכל לב ונדיב גבוריחיל וןהיייונתן ,־ יעמו יונתן לשאול־

הוא בלאט יונתן ויבוא היום ויהי מאד. אהבוהו ישראל חללים, בהם להפיל מחל פלשתים מחנה אל כליו )נושא

{שאוליראה אחור. לסגת /ויחלו לואר דקלשתים דברלו יחילו עם דמהו־ ,הפלשתים במחנה הנעשה את מרחוק נחפז רבה'ובהיותו בהם־טבה אוזךיהם,'ויך וירדף שימה,

אשר עד ,'מאומה יאכל לא כי ,העם את דקבי״ע ומנהל את אביו בהשביע שמע לא ויונתן ארביהם את •ישמידו

הודע־הדבר'לשאול .הדבשי מקרת בדרך הטעם העם

ליונתן נתן לא :כלם קךאוז העם אך ,מות משפט וישקטהו" מ/ ולא יונתן את העם וקדו נבל מות למות נבורנו

בסאו על {מלך זה בנו בי בלבו, אמר שאול .17

המלך את עוין ה;ה הנביא .המה לא מךושבתו אך אהריו;לא ונם בכתר. שוחה לו ,.ויכרה ךצונו למרות המליך ;שר

17 הנביא שמואל . הנביא שמואל עד העם ימי מראשית

מטנו. רצון ;פיק לא המלך כי העם, כל נגד מהראות נמנע המלך עון שמואל מצא עמלק ממלחמת שאול בשוב

;היה בי צוה אשר במצותו .עמלק בהמת את השמיד לא בי א ויאמר רבה תוכחה שמואל יוכיחהו ,לי; חרם עמלק שלל

עז פג לבו, אל שאול התעצב אז תקום. לא ממלכתו בילעתים. בעתתו רעה ורוח נשתה, וגבורתו דוחו

.ויעטרו בישראל להלחם ;צאו והפלשתים היום הי ו טרם המלחמה אך הפלשתים, נגד במערבה־ .ישראל בני

הקרא: פלשתים מטחנה יצא שטו, נל;ת אחד החלה;־וענק אלי ויצא איש לכם־ ברו לערך־מלחמה כלבם תצאו למה אנצחהו אני־ ואם לעבדים לבם וחיינו ;נצחני אם וה;ה

ישראל במערכות־ ה;ה־ לא איש־ אך לעבדים. לנו־ יתם וה

אתרי נם הזה; הענק נגד למלחמה לצאת נפשו חרף אשר הפלשתי, את בה ' אשר ,לאיש תן כי המלך הבטיח אשר צעיר רועה והנהדוד, גדול". עשר עשךנו ו בתו'לאשר. את

אשר לאחיו מזון להביא אביו שי שלחו בי בא־ לחם, מבית את מנאץ־ הפלשתי את דוד שמע .במלחמה הלכו

אנכי ויאמר: המלך אל .'.לך מאד, לו חר ו שראל מערבות תפלא .עטי מעל חרפה ואסירה הפלשתי את והכיתי אלך

על עמד דוד אך ,אותו לעצר נם הנער רוח עז על המלך לשתי, ה לקראת לך אבנים וחלקי עמו.קלעו ויקה דעתו,

ירוד עש ו וימת. הפלשתי, במצח האבן תטבע יקלע, שךאל. ב גדולה תשועה

יעצוהו שאול. את לבעת הוסיפה הרעה הרוח־ .13 ת בדד לפג בכנו־הלננן לנגן יודע איש למענו לבקש עבדיו

2 ב •[ ראשון חלק ישראל עם ]תולדות

5ישרא עם -תולדות 18

בשירים ולשיר בבנור לנגן ;דע .ודוד לו. ורוח רעה רוח עליו . בן יונתן ונפש .שאול לפני המלך־רננן בית אל .ויקחהו

היום קהי ולרע. 'לחבר לו וןהי ,דוד בנפש נקשרה שאול

ישראל י תקדמנה ממלחמה־ שאול עם שבו הצבא ואנשי . ־הכה ותקראנה: 'ובשירים ובמחולות בתפים פניהם את

ויאמר: מאד לשאול קחר ברבבותיו ודוד- באלפיו שאול בדוד .יקנא'שאול .'־ האלפים אך ולי הרבבות לדוד נתנו .

קקילחנו אשר 'כל אל כי בראותו ליום.' מיום נדלה וקנאתו

,מאד וקרא ,דוד את .;קרב הנביא כי ,לו נודע וגם ישכיל, : בני אך ,דוד את להרג שאול תבקש .ממלכותו .יהדפנו פן

שאול בת ומיכל לרע לו היה יונתן י דוד: את אהבו שאול דוד. את שאול לאישה.ויצילו־בני לו ותהי דוד את אהבה י בינתו.אל הסתתרה ופחד ומאיטה דוד מפני־ שאול וקרא

דמי לשפך .קרב ומרד' קשר אך ראה פנה אשר־ מקום כל להצדיק נועז־ אשר על להרג אמר בנו יונתן את וגם .נקקםדודרעהו.־ את לפניו

כמה בארץ. ונד נע קהי שאול מפני ברח ודוד .19 דוד אל התלקטו השיגו. ולא אחריו שאול רדף פעמים

צרדה, בני ואבישי יואב האחים ובתוכם נבוו־ים, אנשים ארץ אל ;בואו .משפחה קרבת דוד אל :קרובים היו אשר

,־ומעתה בעמו דוד נבאש כי אמר הפלשתים ומלך פלשתים. ,צקלג העיר את לו דתן ,בשטחה ויקבלהו עבד, לורוד יהיה הקטנים השבטים על ובפשטם .אנשיו דוד שם וישב

בבזה ;דם שלחו ויהודה פלשתים ארץ נבול על היושבים . לכבוד כזאת היתה׳פךנסה ההיא בעת ,מח;תם מזה ״ו קמ ..

19 שאול מלוכת . הנביא שמואל

באדם. ונכבדה גדולה למעלה נחלובה הגבורה ,בי ולתפארת תפלה:. ךי ךודיש חבר הרבים ופגעיו דודיו בימי ,20

.יתנופפו ההם השירים לפני". נפשו את שפך בהם אשר החזקה אמונתו נשקפה בהם בי ראל. ק לשירת נזר באקני

מנוחות י _ירביצהו־.על דשא "בנאות עו,אשר י. אלהי ב;י לחנם,קראו ולא שמו". למק צדק במעגלי ,.ינחהו ;נקלהו

כל3 עמו התנחם בתפלותיו בי ןשראל", זמירות עים " לו:

.נפש למשיב ותחילו וגדודיו צרותיו ימי •מהרה ישראל בל לו ויספדו ברמה", מת ושמואל .21

ויבואו מח־ניהם את פלשתים אקפו הנביא, מות אחרי תוצאות מפני שאולןרא הגלבע. הר .ישראל עם להלחם

מה לו תניד בי במכשפה מדרש ולא־נקונע ההיא המלחמה רבערם למכשפים נורא אויב דוה ימיו בל בי אף ,גורלו ;היה

נהרג בי ,בא פחדו אמנם ואף .נוקטת יחךב1 הארץ מן .ויונתן עטו, ושלשת'בניו הוא הגלבע, הר על במלחמה

בתוכם. הנדיב הגבור

ד.

דור. מלוכת נפעמו צקלג אל הרעה השמועה באה כאשר .22 שאול על תאכלו בגךיהם את וי.קךעו מאד ואנשיו דוד

ארץ את עזבו מהרה בחרב. ־נפלו כי .ישראל, ]עם ויהונתן

ישראל עם תולדות 20

בנחלת ר א חברון יר אל ,יהודה ארצה חבואו פלשתים בקרית עמו היו־ אשר .'הודה זקני דוד אל באו .שם יהודה

.;הודה על המליכוהו שאול חין בימי גם האיש דחי איש־בשת, ושטו בן היה ולשאול .23

צבא נר־שר ־בן אבנר אך למלוכה'. הצליח ולא ןדים רפה אביו; כסא .עלי המת המלך בן את להושיב חפץ־ שאול

את אבנר ;מלך . .ישראל בל בעיני מאד נכבד היה ואבנר שבט אם בי דוד אחר ר\ה ולא ,ישראל בל על בשת איש

שתי אם בי ארבה לא בשת איש מלוכת אך לבדו. ;הודה קמו כן .ואחרי ,דוד־ צבא שר יואב בת־ נהרג אבנר .שנים על בשת איש את ויהרגו לשאול אשר נדודים שרי־ שני

את דוד תפש מהומה של שנים שלש עוד ובעבור בשכבו;.ישראל. בל עלי המלוכה

נשאר אחד בן ,ורק בלו נשמד במעט שאול בית .24 אוכלי ־בין רשיטהו דוד .קרב־ אותו לים. ,ר ,נכה ליונתן

.נבון דרה דוד וכסא ,רבות שנים עברו אשר אחרי שלחנו בני ;הודה לממלכת לשטן נצבו ההם ביטים ־25 בין ויפרידו וסביבותיה, בירושלןם־ 'בו ; אשר דרבוסי,

הןרזתלהם, מאד חזקה במטין,ומצודה שבט ובין ;הודה שבט ;העיר או. לכבש צבאותיו עם דוד ויבוא־ ,ציון מצודת היא על הןרזה אשר המצודה אל לעלות מאד דרה בבד אך

כי ויאמרו לדוד לעגו היבוסים זקוף. ומתחתיתויסלע ההר נפשו שם־ ך.וד גבור־י ראש יואב אך ,אליהם לעלות יובל לא

את ויכבשו הגבורים, שאר בכפווןעל־לראשונה,ואחריודוד; עיר בשם ציון למצודת־ ..יקראו העיר,

21 דור מלכות

הממלכה לעיר ;רושלןם את לעשות דוד אטד אז .26 השבטים ־שני את בזה לאחד יי, לגבורת נבחר ולמקום לא עוד בקמין קני רוח אשר דוד ;דע־ ־בי ;וב־ניטין ;הודה המלוכה לקחה בי על להם חרה עוד בי עטו, נאמנה

.משבטם ,;פים היכלים בה הבן העיר חומת את דוד בצר אז י

רבה בשמחה .ירושלןמה ;ערים מקועת ;;ארון את ויעל ,הקרבנות את להקריב ;בואו בי לב־הנים־ .הקרא חוגג ובהמון

־הקריב בעת ולנגן הבחנים'ולשיר את ןללהם-לשךת

.לאלהים ותשבחות ־זמירות הקרבנות

עד אך המקדש, בית את לבנות גם אמר הוא .27 לעבודה לבו לפגות ;כול ולא רבות מלחמות סבבוהו מהרה עליו בעלי מתחזק דוד בי בראותם הפלשתים בי הזאת;

ואדום ועמון במואב .וגם מבהרבה, דוד ויבם־ למלחמה,

במנהג נוראות שמות בהם השם מלחמה דוד עשה וארם ארץ גבולות את דוד הרחב בימים'ההם. המלחמות ;יראו בי עד גדול בכבוד מלכותו קרן את ו;רם ממשלתו

יצר, מלך ח;רם עם לו ה;ה 'ושלום .ועצומים רבים מפניויגוים

.דבר־יופי ובכל הבנאים במלאכת בחכמתה הצטעה אשר 1ל קמו מחוץ י מאויביו לדוד הונח באשר ־אולם .28

הוא ,צבאו משרי לאחד' פשע אשר בפשע ,מב;ת אהבים אוריה, אשת שבע בת אל עיניו נישא המלך .אוך;ה הגיבור

המלך הצו עמון בבני אז נלחמו ואוך;ה הצבא שר ויואב עמון בני גבורי־ אשר במקום אוך;ה־ את לשום יואב את

דבר ;;ת מלא ויואב לטען־יוטת; לבדו שם ולעזבו נלחמים

ישראל עם תולדות 22

.לאשה לו שבע בת את המלך לקח ואז המלך דבקים המלך את רוביה הנביא ־ נתן באי אז .29

אל לבו בבל וישב חטאתו על הודה אמנם והמלך ,.קשים עזי׳ משטמה נשרשה .ישראל מבני רבים בלבות אך ן;

קמה אמנם ממלכותו'.'והרעה להסירו מבקשו ,דוד למלך ומחליק מאד עד יפה איש ,בנו 'אבשלום כי ,ביתו מתוך .אביו תחת בחברון אותו וימליכו העם לב את תפש ,לשון

הנאמנים היוא״ואנשיו מהר ־דוד אל י השמועה באח ובאשר בנו ם1של ןא .־ הירדן את ולעבר טיירושלןם לבדח בבריתו

אבשלום מחנה בין המלחמה ו־תטש אחריו, רדף רב ךוןל עם

_ואןשי במלחמה ננף אבשלום טחנה אך דוד. מחנה ובין אלה שערותיו נסבך ואבשלום "לאהליו, איש נסו צבאותיו

.וימת בו עו וי יואב עבדי ויפנשוהו עבתה עוד טרם אך למלכותו; הפעם עוד דוד שב אז .30

אפך;ם מהיר אחד ואיש המלחמה מעמל להנפש ;תספיק אדוריוירחן מרדף יואב ממהיר במלך ידו נשיא בן־בבקי •שבע

אישה אך .המוקדים התבצרו בה אשר ,העיר־אבל על ראש את ושקתו דוד־ איקרי העיר יושבי לב את הטתה אחת לרגלי דוד אויב ראש את האישה ותשלך .בכרי בן שבעהחומה מבעדי יואב

בקרי בן שבע עם המלחמה שקטה אשר אחרי .31 הפעם עוד ותקם למות דוד ימי ויקרבו' הימים1 ארבו ולא

זני :לאמיר הרזנשיא נו איומה ,'כי דוד בבית מהומה הגדול הכהן ואברתר יואב גם נטו אדוניה ואחרי אמליך

.האמה רבים'מגדולי ויעוד

י 23 שלמה מלוכת דור. מלוכת

אצל .ירושלים ;ד על זבחים אדורה רזבח ם1הי ויהי ובעלי אוהביו ולבל קנייהמלך אחיו לכל רקרא רגל, עין

המלך לפני ובת־שבע הנביא נתן באו ואז בריתו; בת לו ילרה בנו,אשר שלמה את יושיב בי לפניו התחננו

לצדוק רצו בקשתם את עשה ןהמלך אבותיו, כפא שבע,יעל שלמה רשב .שלמה את להמליך ןר,רךע בן ולבמהו הכהן

־ חי אביו יעוד אביו־בהיות ידור בפא על מלך. שנה וארבעים שנה, שבעים בין מת דוד ,32

הטובות פעלותיו י ואיך מלרעותיו, את לו זכר לא עמו

לו הנשגבות,הציבו ותפלותיו ומנינו, מושיעו ב;י, ואמונתו מלך .דוד היום: נם יקרא אשר־ עמו, קלב מזברת־נצח

•" וק;ם חי ;שראל

ה. שלמת מלוכת

;הרדע בן ובניהו אביו בפא על ;שב שלטה ,33 תחת גדול וצדוק-לכהן יואב תחת צבא לשר לו היה־/. ” =;ר

ואת מות משפט שלטה הוציא ואדומהו יואב עלשלטה.־ ביד נבונה והממלכה־ ץ, ממקדש גרש אב;תר

לקפש ידע מלחמה,'אך גבור ידדה לא שלטה ,34

לכבד. והרחוקים הקרובים הגרם מלכי לב את בחכמתועמהם־רקח התחתן בן על .שלום ברית עמו ולכריות אותו

ישראל עם תולדות 24

את קח התחתן מצרים מלך עם וגם לנשים לו מבנותיהם ם רושל עיר את מאד שלטת .'הפאר לאשר, לו פרעת בת

נשים באלף בי ,תרבות ולנשיו לו בנהי אשר חמד בהיכלי ,.טעמו וטוב בעשרו הארץ מלכי .עיני את יפליא לו. היו

־ • י ־ ,מדברותיו ונעם ה;ה עלות אלף בי ע, בבית גם נראתה הרחבה י ;דו

המזבח. על יאחד ביום מעלה .גזית מאבני ם בירושל ; לשם היכל בנה שלטה .35 מיני בבל ההיכל את לפאר צרי מחכמי בנאים לו בבחרו

התפלל אשר התפלה הברית. ארון את שם ישיטו פאר רוטטות על הבן־'מעידה הנבת ;בעת היכל לפני שלטה הותיר הבמה ודברי רבים משלים .וגםלבו ורחב נפשו

־. אית־יו

אשר אניות עשה כי הארץ, סחר את הרחיב הוא .36.קרות ואבנים הרבה זהב משם ;ביאו אופירה שלח

לשמע תמיד באו הגדולים ושריהם הארץ מלבי ובל הי ו וכבוד פאר ברב פניהם קבלי ושלטה־ ,שלמה חכמתי

נתן ויקרות רבות ומתנות .ושטחה משתה בית תמיד ביתו.המלך־ש־למה ך ב אורחיו, לכל

;שם חלקים ;עשר לשנים הארץ את שלמה חילק .37 בית את לבלבל מה;עם הטםי את לגבות הלק בבל נציבים

וחטפים לכלכל, האחד הנציב על היה בשנה יחדש ;המלך פוריה ארץ תה ה שראל ארץ בי ואף .ועצומים 'רבים היו

כבד ה;ה זאת בכל אכיל ;למרחוק תבואתה אתי ותשלח בית את לכלכל הרבים המסים יעל לשאת:את העם ־כני נ

25 ירבעם — רחבעם .שלמה מלוכת

.ושפחותיו עבדיו אלפים אלפי ואת נשיו אלף ואת המלך את בפיהם להניד נועזו 'לא חי עלננה היה עוד בלי אך

'שאננים. יעיבו "לא לבד אפרים בני ירק בלבם, חישבו אער

בך ןלענה־״ךךבעם רא־׳ש פלה ערש צמח ובתוכם במקומם' ולו עלטה ־מעבדי דרה אפרים, מבניי ח;ל נבור איע בט,

הרים הוא "אך עבטו, מבני המם את לגבות המשרה נתנה רברו המיתו ויבקע לעלמה הדבר נודע־ במלך;'ובאער יד

׳ מפניו'מצרימה. ;רבעים'

הפעם: עוד התחזקו דוד, הכניע אשר )הארמיים, ,38 בלב. דרתה ־אער הבבו׳שה ־והשנאה מלך, עליהם חטליכו

לע־בטי להרעיולהציק .ויחלו'הדמיים התלקחה. ארם־ בני אד נמ ייהודה בני )נים.׳:בקרב אליהם, הקרובים )ישראל כי• היה־ טוב לא החרדים'לתורתיע בעיני .לעלטה שונאים ..)רושל)ם בחצות לאליליהן־ ולהקטיר לזבח "לנעיו נתן עלטה

זקנתו,. לעת עלטה עטי־טלובת על ־.עבים־ עלו עבר מכל וכן.כלו העם ולאסון חעך לערפילי דרטים ברבות היו א׳שר

בשיבה. רמת את'האסון ־בעיניו ראה לא 'עלמה אךענה. ארבעים מלכו אחריי טובה

ו.ם. ךחבעם-;ךב

להמליך שכם העיר אל ישראל בני בל הקהלו .39.ו־חבעם את עליהם

5ישלא עם הולדות 2:

וישב ממצו־ןם מעל שלטה מת כי שמע עם מר עם,ביום אל_רח אפרים אלפי בראש הוא ׳לארצדמבוא

ראשו,.מאסר: על המלוכה בתר את לשום המלך בא אשר ומעלו אביך מעבודת הקל .ואתה עלנו את הקשה אביך

עבה קטני :.ויאמר קשות העם את רחבעם מען ונעבדך אקכם איפר .ואני ,בשוטים אתכם יסר אבי :אבי ממתני

בבך נחלה ןלא דוד חלק לנו אין :שבעם מקרא .בעקרבים ;שראל ,לאהליו איש קשיי;

את עליהם מסליכו רחבעם את שב־טים עשרה מעזבו .ובמטין .יהודה שבט זולתי עם ךח אחרי חקה ולא, ירבעם

תוך נבלע בי ,לבדו שבט להיות במעט חדל מטין שבט.שאול בית מפל עלייו נבר אשר ,.יהודה שבט

השיב קדו .יצלח נקל ,־כי בראשונה יאמר רחבעם לגבות זזדרם השר את משלח ןשראל. על המלוכה את אליו כי המם את לשלם מאנו בי מלבד הם אך ,מישראל הטם קשו המלך את וגם:אכן'וןטיתוהו', המלך ציר רגמו־' עוד

לצאת עם ךח ־אסר אז ןרושליסה. במרכבה מנם להרג,־ וךחבעם ממחשבתו, הניאו הנביא שמעקה־ אך למלחמה'

מצאת. מחדל הלבב ורך קדים רפה :היה

הוא אפם ..ישראל על המלוכה את תפש עם מר .40 שם לחג .ירו־שלןמה לכתו רחבעם אל העם קשוב פן ירא

עםו.יעש קך ל־כןהתחבם־ ־קרבנותיהם ולהקריב החגים את ׳ דן השני .ואת אל בית האחד את ־משם זהב עגלי שני

ךאל אלהיךך הנה ירושלןמה עלות לך זיאטריאלעטוירבחדש, חג מלבו להם מבד ־ מצרים מארץ־ העלוך אשר

27 ירבעם — ררבעם

ונם .כהנים לו רשם ,השמיני לחרש יום עשר בחמשה .הגרם בל במשפט ,להקטיר המזבח־ על עלה בעצמו הוא

.כוהניהם היו מלכיהם אשר קבלו ,ן; לטורי מעט היורק בהם אשר ישראל, ובני

עד ;עבדום ,הזהב לעגלי השתחוו ;רבעם תורת עליהם נתקו לא האטה מחסידי מספר מתי מלבד ,הארץ גלות יוםןר־ושלןם־עירקךשם. וכין בינם אשר הקשר את

לקנות ;דע ,רבים ;מים במצתם ;שב אשר ,;רבעם .41 מפני ליו ;גן בי ברית, עטו לברות מלך"מצרים לב את

.שלל לשלל ;רושלןם על מצתמעלה־ מלך ופרעה ;רחבעם ;כלו לא הטה אך ומבצרים־, קוצדות בנה אמנם רחבעם מלך רחבעם'לפני פתח בין ועל מצרים; נגד'חיל לעמד

הכסף בל את ־לקח מצרים ומלך ארצו, שערי את מצריםי .י; בית באוצר ה;ה אשר והזהב

האלה המלכים שני הביאו אשר המהומות, מלבד .42 שרי ;די ,־על העם רוח נשחתה עוד אחיו, את אישי בהצותם

שלטה מימיי .עוד בשר לתענוגי שהתטברו ואפתם יהודה יאשר מעת גם ומה בןשי־אל, לפשות הזאת הצרעת החלה

ישראל יי9ל מהם בי ,.ישראל עם בכרית הצורים באו נעלו אם אף לצורים כי תועבה; בל ולעשות ושבר ;ץ לררף

;הודהיאך )שרי מאד. שפלו קסדותיהם אבל בחכמתם,' חכמתם לחקות,־ואת־ למדו המתעבים מעשיהם אתי

למדו. לא

העם את ו;רןעו ;;בשם שקר דוברי נביאים קמו אז

ישראל עם תולדות 28

כל _על בפניהם אותם שבחו ולשרים למלך ובהחניפם־ הרעים. מעליהם

ביטים .מ;שראל לב ;שרי נם אפסו לא אך .43 לעמם הנידו לב באטץ האמת,אשר נביאי נם רבו הדס

ובל התלאות כל .ולשרים-חטאתם', ולמלכים פשעם את כחדו לא הם .;י קדושי פי את חסמו לא הרדיפות

אפרו מהם כמה .לחי הכו מהם כמה .לשונם תחת האטת כידי הרגו מהם כמה הכלא. בבור ימיהם ויכלו במאסר ממות פחדו לא הם אך - האון וכהני השקר נביאי השרים.

נבואתם לכבוש נתנם .ולא כאש ;יבעךהבם ומיםוךים.רוחלבם. בקרב

.ישראל לעם וגבורה עז נתנו האלה הרוח אנשי .44 המאורות הטה .הארץ על השטים כימי ימים־ להאריך נשגבים משוררים רבים לעד. ;סוף לא אורם אשר הגדולים

כלם אך ,הזה היום עד1 עולם מיטות האדם בני בתוך כןטו היום גם ן.הנה אשר ל5ו: ..ישראל נביאי למעלת הניעו לא

תתרומם ורוחו יחם לבבו לב בשום הנביאים בספריהלוהטים. מדבריהם

ז. אפתם ממלכת אחרית

,אפרים ממלכת או ,השבטים עשרת ממלכת .45מהומות .ימי רק היו ימיה וכל שנה מאות ארכהלכשלש

־29 אפיים ממלכת אחרית

שרי כי מלכים, בני מלבים היו לא המלכים .רב ומהפכות תחתם. וימלכו וימיתום, המלכים _על קטו הפו־לוכה ואוהביו, קרוביו את המומת, הטלף בני־ כל את הבו ובמלכם

ברטים. הארץ זתהנף אחאב מלכות בימי מאד מלאה הרשקה סאת .46

בת"מלךצידון. לואשהאתאיזבל לקח אשר . .ישראל מלך לקול הקשיב רוחו מרפיון אף דרהו־ע, לא הטלף לב אמנם הרבתה אשר תועבותיה לכל והסכים המרשעת אשתו

והאשרה, הבעל את:עבודת בןשראל יסדה היא לעשות. קצום, במספר שקר ונביאי און, כהני תקם צידון, אלהי

יי . נצלי מהם אחדים ואף /ין נביאי כל את תהרג ־. יכלכלם בקקרות החקיאם כי בית־הטלף', שר ע־ובך;ה

אישר התשבי', ,אליהו ל;י נביא קם ההם ב;םים .47 פיויהרג ועל .הנביאים אחיו דם נקטת וינקם לאלהיו קנא ,"כי נדודים הו אל שבע־ ימי" כל הבעל. נביאי־ את הקם

־נפשו. את לקחת יאמרו .רדפוהו הבעל ונביאי איזבל אליו כי מרבו,־ מאשר דרה־ תלמידו אלישע .48

מארצות נם .השכימו לפתחו המלוכה וזקני מלכים דרשו מחלה. מכל ורפואה עזר־מ־צרה מטנו לדרש באו אחרות

6 אף ;הקם כל פני על ומוראו אלישע בבור מאד .יגדל

ל1 עבודתהב היתה ובימיו רבו, כאליהו קנא איש היה .הטלף הוא טלף אשר עד תקפה, "בכל בישראל נהוגה הבעל; עובדי וכל אח־אב בית את־כל במלכו השמיד יהואהשבית. לא את־עבודת"העגלים אף

אפרים עממלכו. קמו יאשר הנביאים מחזיונות .49

ישראל עם תולדות 30

רבים נפלאות םפורי ואך ,מקט אם כי לנו נשאר לא דברי את הבינו רבים לא כי ,הוא אות ,לפליטה נשארו־לנו

אחרון. לדר להשאירם אותם שסרו ולא באיפרןם הנביאים "הצטינו באפרים ימליכו אשר הרבים מהמלכים ־ .50

יהוא מבית המליך יואש .טובות מעלות באיזו אחדים רק נלחם רצונו ארם,/למרות את רך מלחמה', דדה־גבור

חומת את הפרץ וינצחהו', ביו התגרה אשר יהודה,־ במלך נתן ;דו .ועל כאביו גבור דדה־ "יואש בן ;רבעם גם .ן־רושלןם

לישראל. תשועה י; רדה הוא הושעבן־אלה. דדה האחרון המלך .51

אשור, ממלכת מאד גדלה בימיו ־אך ;וגבורדדל ;שר איש לא אפם לאשור. "מנחה נושאי עבדים ישראל בני ההיו מלך םנחריב בא אז־ .אישור גל מעליהם ה;מים־רפךקו' ארבו ,ךי.ם א בממלכת הבירה העיר היא ,־ שמרון על רצר אשור

.רחוקות לארצות אדמתו מעל ישראל את רגל ,רלכדה בערי הושיב אשור מלך סנחריב אפתם. ממלכת והשבת.מרחוק הביא אשר אחרים עטים בני־ שמרון

את הנביאים השמיעו לא הזאת הגליות על .52 אפר.ים ממלכת דללה כבר נלכדה בטרם גם קינתם,כי

אלף היוצאת העיר כי עד וכהניה, ושריה מלכיה מחמם באו רבם נשרה. השאירה מאה 'והיוצאת מאה השאירה־

לא שריהם ־;הודה מלכי כי ,יהודה ממלכת צל־ תחת לחסות ביהודה אשר ן; מקדשי גם .רים א כמלכי'־ להרע הרבו

אחת קינה ־ואך .הישרים לבות את שמה משכו והנביאים "קול-ברמת לאמיר: מביאים אחד נשא ונפרצה קצרהי

31 יהודה ממלכת . אפרים ממלכת אחרית

מר.נת בניה, על מבכה 0 תטרוךים-ךחל בכי נהי, נשמע, קולך מקד ץ: אמר בה־ אינם'.. בי בניה,־ על להנ׳חם

שבו ,ץ נאם ,־ לאחריתך ועקוד, רש ...מדמעה ועיקך מבכי־ .לגבולם״ בנים

לב ה;ה זאת בבל לחטא, אפך;ם הרבה בי אף אחד קךאזבן מעמם,ועל גדול חלק בי'נגרע־ על דך הנביאים

לד אם אקך;ם, לי קיר .הבן לבבו: מתונת הנביאים המד עוד בו... דברי טדי "-ובכל'זאת- שעשעים

.״ ן; נאם ,ארחמנו רחם ...לו מעי

ח.יהודה. ממלכת

אקנם .המלוכה חלוקת לח.לי בשל יהודה גם .53 במד רבות ומהפכות מהומות היו־ לא להודה ממלכת בתוך

ב־םא על ישבו דוד מבית אך שם בי ־אפרים,' בממלכת עתאהאם מלבה אשר שנים'אחדות המלוכה-מלבד

עם להם היו אשר הרבות המלחמות אבל המלך- אחדהו עם וריבותיהם מאחור, ופלשתים מקדם ־ארם שבניהם,

.האיץ הורי גם העם. בדו את האבידו אפרים־ בני אחיהםבי לעמם, להיטיב "לבם נקנו לא ועשיריה־,־ שרי׳ןהודה

יוסף. אם (1

51ישר; עם תולדות 3

משפט, הטו גם ;הדליקם ן ובנשף רדפו שבר :בבקר התחזקו לא הנהנים גם שכיר.־ שכר עשקו בול הסיגו

את הקלכים עקדו אם ,ודרה לבשרם. אך ךאגו־ ו ביראת־ שךאל, לאלהי הקרבנות את הם גם והקריבו־ 4שךא אילהי

.לאלילים הבקנים והקריבו ,לאלילים המלכים עבדו 'ואם חפצים .;י .ראי ־ אמת, אנשי היו מהנהנים מספר מתי ורק

..עמם .בטובת מלכי בתוך קמו לא הממלכה חלוקת מימי .54

עוד היו בגבורתם בשליטה. חכמים או נדוד גבורים הודה לא נמעט ואברים הודה מלחימת־ (־. אפרים ממלכי גרועים ואדם מצרים ומלכי אפרים. ממלכת גילתה אשר עד פסקה

ם. ןאפך הורה אוצרות את תמיד־ .נצלו מלך בעשא עם תמיד נלחם רהבעם נבר א־םא .55

הזהב, ואת הנטף את שילח לו, יכול לא ני .ירא שראל, בקשהו, ארם מלך הדד אל מלכותו באוצרות נותרו־ אשר

הרס ףלך,־ הדד, אליו שמע אפרים. את לך־להבות ניביהודה־ המלך אסא לב ,'לשמחת שראל ב רבות ערים

רב׳בתורה חיל עשו התחזקו הנביאים אולם .56

אחז המלך בימי .שרים והקים אמת תורת העם את ילמדו ראשי את החטאים, את ננשבט־פיו שעיהו הנביא :הוכיח

האזינו סדים קציני ךבר ״שטעו .לאטר: המונו ואת הקם ייאמר זבחיכם רב 4 למה עטורה עם אלהינו, י תורת

וכבשים פרים ודם מריאים וחלב אילים עלות -שבעתי ־

• ל ס .בירי ' צבא שרי מלבם לפני קי אפתם מלכי רב ס

33 יחודת מת מ

זאת בקש טי פני- לראות תבואו כי חפצתי, לא זעתודים היו נפשי, שנאה ומועדיכם חדשיכם חצרי ם1ךט מידכם

ניני . אעלים ,כפיכם ובפרשכם .נשא נילאיתי ,לטו־ח עלי דמים ,-;דייכם שומע אינני תפלה תרבו כי־ גם מכם

שחד... אהב כלו נגבים, וחברי שי־ץיסוררים ... מלאו גברים יבוא'אליהם... לא אלמנה וריב .ישפטו לא ;תום ציון קנות את גם .־ שכר״ למסך חיל ואנשי לשתות־״ן הם

בעדים להת״יפות רק לבן ־נתנו כי .על נ־מרצה תוכחה הוכיח־ נפלג כי _על מאד דאבה הנביא .נפש רבים ובעמים קרים

רעותיה, את אישה הצוררות ממלכות לשתי ןשראל עם

כי תקוה קלבם דתן לעמו נחומים דברי גם הטיף ולפעמים את ;צר לא ויהודה יהודה את _י_קנא לא ואפמם יום יבוא

" ודבר תורה מציון תצא ה;מים ובאחרית אפר;ם. שא ולא ,_ץ 1ךב לדרש שמח .ילבו רבים 'ועמים ,מירושלים

מלחמה. עוד ילמדו ולא חרב ־גוי אל גוי עוד אדום ביהודה. גדולות שערוריות היו: אחז בימי .57

שמות ישיטו חליפות ביהודה התגרו ואפרים ופלשתים,ארם ,אותם רים עו ארם אלהי הנה ;אחז ויאמר .־ בארץ נוראות

את אחז סגר אז אותי. גם ועזרו אותם אעבדהנאגםאני עיר ובכל בירושלים פנה בכל מזבחות ויעש ן; בית דלתות

הכלץ , אור וגם אחרים לאלהים לקטר־ במות עשה ועיר.־ ;יו .על עזי ןדול,4

רנצחוהו, אחז עם אפמם בני נלחמו כאשר .58יביאום ,וטף נשים גב ;הודה מכני רבים אנשים בשבי נלקחו

3 ג ראשון[ חלק .ישראל עם )חולדות

ישראל עם הולדות 34

אומרים החיל:האתם אזקםעודדהגביאתאסרלבני.שמרנה ולשפחות לעבדים וירושלים יהודה בני אחיכם את לכבש

"ואנשים .הזה הרע המעשה _על בכם ; אף הר בי דעו קול אל ל הח בני הנביא.'תשמעו את זרו אפרים מראשי

םההם אפר וראשי השביה". את הישרים;.תעזבו האנשים אבילום, ביתם,תלבישום,תנעילום, אל השבתם את אספו

.־יחו תשיבום ,כושל לכל בחמורים ינהלו ,וייסכום ,תשקום אפר״ים באשרישחת נם ביי ,"הוא הזהיאות המעשה

וישרים, טובים רבים אנשים בקרבו נשארו יעוד דרכו את כבתה לא אחים )אהבת ,אלוהיהם ברית את שכחו "לא אשר

• שליבם

מקשיב תלמיד דרה אשר חזקיהו, מלך אחז אחרי .59 דלתות את פתח המלוכה כפא עלי בעלותו .הנביא לישעיהו

את תפר ת, הב את תטהרו וללתם לכוהנים היכל/יתקרא אשר־לפניו. המזבח על י;י זבחים לזבה לעמו תקרא ,הגלולים

ומנשה אפרים אל גם )ישראל, לכל המליך־אגרות תשלח תקשו אל .אליכם הוא גם תשב ; אל אחי, ,״שובו :לאטר

'את להקךיב מקדשו אל ובואו לעי ;ד תנו ערפכם; עוד ולשוב שוביהם לפני לרחמים ובניכם אחיכם 'והיו ־ הפסח אי־ נ־ו ברצים מלעיגים היו אפרים בני .־אך הזאת" לארץ

־ושלימה, ' תבואו נקנעו מהם אחדים ]אך האגרות, הודה ]גם .תקפה בעצם אז תה ה אשור "ממלכת .60

.אולםילאחרונה ימימה. פעמים מנחה לה ותישלח לה נכנעה שלחו ]לאי אשור מלך את מעבד ושריו'לחדל חזקעהו גמרו

הקטנה הממלכה על אשור מלך מנחו־יב אף תחר .מנחה לו־

35 יהודה ממלכת

העמים חיל לאסוף לו .נקל בי אמר לבבו בגדל בי ,הזאת קטן עם חיל גם ומה ,עזובות ביצים באסף הגדולים לפגי מחנהו עם בהיותו למלחמה. והודה על רעל ביהודה, עלום 1י_יעעועמ3בעם, להעיד ־מלאכיו את שלח ותשלים

ז והודה מלך על ונאצה בוז שפכו והמלאכים לקראתו ויצאו להם ענות לבלתי צוה שד8חןקיהו,ז לקול העם'שמע אך

אחד בלולה אשיור חיל-מלך הבה פלא בזזו־ח אפם .דבר אבירי עינתם נמו מגערתו אשר ליי, ויודו נושעו ושראל ובני

_עד נודע לא התשרעה באה איך .נרדמו ומום ורכב ,לבהזה. היום

ותיף ותגדל העברית העירה פרחה חזקיהו בימי .61 "מעלי" .קבצו־ חזקיהו" בשם־״אוןשי סוקרים סוד מאד.

".קהל בשם נקראו שר ותלמידיו, הנביא יעע;הו החכמה. רבים 'ומעוררים ,הנשגבות כרכרותיהם השמיעו ,ענוי־ם״ לצדק 'מלך וחזקיהו .תודה ומזמורי וקרות תפלות כתבו הזהב עת ההיא הקצרה' העת ותהי .למשפט עררו ושריו

ישראל בני עלות מיום הותר, 66 במות אשר ,־ ליהודה

.מצרים מארץ בל את לאל בנו קנשה שם חזקיהו קמות אולם .62

.וגם אלילים, .ירושלים חוצות־ מלאו ־הפעם ד1ןע אביו. עמל מאד הרבה נקי ים .ישפך־ ,צלם מנעה העמיד ;י בהיכל

י בשערי־ירושלים. ויוליכהו בעבי יקחוהו אשור מלך ערי עליו ויעלו

ישראל לאלהי שב ,השבי קבור בשבתו לשם, .־ בבלהשר,י ייו־ אמון מלך מנעה מות אח.ךי למלכותו. ץ ישיבהו

36 ישראו עם הולדות

בנו, תמלךיאש;הו תהרגוהו. קשר עבדיו קליו תקשרו ,שנים ע בית את תתקן באמת יי ן.רא דרה 'ויאש;הו־ .63

לו: אמרה הארץ,והלרההנביאה מקרב הגלולים את לבער תראינה ולא בשלום אלקמך תאסף לכן ,לבבך ביירך ען

הזה".' המקום אל מביא אני אשר הרקה בכל עיניה

.בכרכטיש להלחם מצרים מלך נכה פרקה עלה אז להלחם ויאמר לקראתו יאשןהו תצא ,פרת נהר קל אשר

להלחם, בא לא־קליוהוא ,בי לו אמר טלך'מצחם אמנם בוי. יאשרהותמת, למלך המורים ;רו ואז התגרהבו; אךיאשיהו

.קינתו נשאיקליו ןךמ;הו והנביא

ט.לים, ןח וחרבן ןךמח־,ו

ממשפחת תות טקיר־ע היה הנביא ןרמרהו .64 ותקורו־הו _י; רוח בקויבו פעמה קוד״נער ובהיותו ,הבחנים

בי ראה הזה הנביא .קמו בני באזני מדברותיו לשאת הלכך נורא ;גון דרה בן וקל ,לנפל קרובה ;הודה ממלכת

לב מרגיזי ,נהי בדקרי הוציא לבבו תוגת ואת" בחיים

• באיץ קרין־י תוזהלך אשד, לו נשא לא הזה הנביא .ונפש לרז־פו וגואליו, מקרוביו גם רבים, קטוקליו מולדתו בקיר

ולא י; בשם תנבא "'לא :אליו נפישה׳באטו־ם את ולקחת כי ;דק־ הוא ץ־ושלימה; לבוא משם תצא בידינו" חמות קרוביו בין קטנה, בקיר ואם־ בשושנים, סוגה איננה דרכו

37 ׳ ירושלים וחרבן ירמיחו

בעיר גורלו אפוא ;הה מה להכחידו, בקשו ,וגואליו בצע בוצע בלה גדול ועד "מקטן אשר במקום הממלכה

." שקר עשה בלו כהן ועד ומנביא מות אחרי ..,ורדת הלך הלכה ;הודה ממלכת .65

,מצך;ם מלך פרעה רעל הבכור. בנו יהויאחז מלך יא'ש;הו כסף בכר־ מאח הארץ ענשעל וירנן ראםךר\בנחשתים,

ליאשיהו, את.יהוןקים,הבןהשני פרעה המלך זהב. וכבר

.העקש בסף את הארץ מעם נגש ויהרקים אחיו. תחת הארץ יושבי את ולעשוק לבצוע הרבה ורשע בעריצות

בו הבו אשר מהמכה 'העם לרפא ובטרם .מאד דללו־ אשר בבל ממלכת בי בבל; מלך עליהם עלה והנה המצרים, נם וחזקה בבירה לממלכה ותהי ההם ב;טים התחזקה.וטצהם אשור מממלכת

עליה באו ;חד ;הודה ארבי כי ראה ןךמ;הו .66 י קאשטת דרכו, השחית והעם ,להציל אץ ויכח להשחיתה

וישימו ליהרקים,־ חנף עשו ונביאי/השקו/אשר הכהנים וי.בנו ךאו; לט ;י,:שם עליו נקרא אשר שקוציהם'בבית,

בנותיהם )את קניהם את הנם'לשרף בגיא'בן־ התפת כמות בעיניו ראה;רט;הו שם אשר התפת, באש.ובשובו'מגיא

."קגנב לאנגר: ץ קבית 'העם את הוכיח התועבות, בל את ועמךתם לבעל-ובאתם וקטר בשקר והשבע רצח/ונאף

הה פריצים הטערת. .. נצלנו ואמרתם 'הזה הבי.ת לפני לחרבה הזה הב;ת והה ־באים ;מים הנה לכן ... הזה הבןת

• הקרנה" גיא אם בי התפת גיא עוד ולא;אטר שילה, כביתהכהו ןרמ;הו דברי את הכהן פשחור בשטוע .67

5ישרא עם הולדות 38

אוהבים נם נמצאו לירטלהו אך .הכלא בבית הקנהו פיעחור פיטחור _על דבריהם לימינו,.ולחזקו לעמדו אשר העם מגדולי הוציא כאשר וממחרת, כלאו. מבית יוימלהו את להוציא יי קרא ״לאפשחור לולךמיהו אמר לרמלהו, את פשחור

נבאת אשר אוהביך ובל אתה כי ,מסביב מנור אם כי שמך.תמותו״ ושם תבואו ובבל בשבי תלכו בשקר להם

.גדול היכל א בנה א.שר המלך, יהויקים על נם .78 ועליותיו צדק בלא ביתו בונה "הוי :קרא עשוקים, מרטי לו וינבא .לו" לתן לא ופעלו חנם עבד ברעהו משפט }לא

"משערי הלאה והשלך סחב ;קבר חמור "קבורת בי אמרו הקם גדולי את להוכיח הרבה ״-ןכוזשר לרושלןם קני7אך הזה; לאיש מות משפט כי ונביאיהשקר, הכקנים

להמיתו. נתנוהו לא העם ]כל הארץ

שמעלהו, בן אוו־להו נביא עוד היה ההם בימים ,79 המיתו. דבק׳ט המלך וישמע לרמלהו, בדברי נבא הוא נם א.שר

הביאוהו מצרןמה המלך לשלח ' מצרימה אורלה .יברח מרבי ,אחד שפן בן אחלקם לד אך המיתוהו". לרושללטה

.אותו גם להמית נתן ולא לרמלהו עם הלה המלוכה, קרא: פרי, .יעשו לא ךבריו כי לרטלהו בראות־ .70 ואלכה עמי את ]אעזבה אורחים מלון "במדבר (1 לתנני "טי

אע־ידה- אדברה, מי אל־ ב־נדים.־.. עצרת כלם כי מאתם

]ל דבר הנה להקשיב יובלו .ולא אזנם ערלה הנה השטעו

חב־ אנשי ׳בנוהגים ת;3 :אורחים מלון במדבר לי ]תן סי (1.ןרבים הולכי ׳בם ;לינו במדבר-למען לבנות

ס

39 ירושלים וחרבן ירמיהו

מלאת ” חמת אנכי אבל בו. ]חפצו לא לחרפה, להם חיה ותוכל, עליי חזקת ואפת, ;י פתיתני כלכל... נלאיתי

לחךפה לי דרה יי דבר ־בי לי ל]עג בלה היום בל ליקהק הייתי עוד־ב־שטי אדבר ־]לא אזכרני לא ]אמרתי היום. בל ולקלס

.ילדתני, בי אמי, לי, אוי .. בעצמות עצור באש דברו ]לרה —,בי נשיו ולא נ׳ביתי לא הארץ לכל מדון ואיש ריב איש .ילדתני איטר יום בו, .ילדתי אשר היום ארור מקללני בלה ורחמה"הךת קבן־י אמי לי היתר, לו ברוך ]הי אל אמי

" עולם.. שמחה וכל ועדה, בסודיקהל לבוא בקש לא ירמרהו .71

חמדתו ארץ בי ראה' הוא זעם." מלא דרה לבו בי ;דע, לא יתיעוהו שקר ומורי ,למשסה נתון .ועמו .רשע בידי תונה

היה אחד תלמיד אך .לו שלוםיררה בי ]אומרים בהקליהם רגע, ממנו ולא'מש בנפשו קשורה היתה נקשו שר6 לו

דבדי את רבו מפי כתבי אשר ,הסופר נריה בן ברוך - והוא. וקינותיו נבואותיו

כן ואחרי בבל מלך את שנים שלש עבד ]הדקים .72 מלך פרד לו ]עזר אשר מצרים מלך על סמך בי בו, מרד

מארץ דקרע מצרלם את גם נצח בבל מלך אך בבל.פרת. נהר עד מצרים מנחל ממשלתו

למלכו שנה ובשמונה בנו. ]בנ;ה מלך ]הדקים ובמות ושריו. "המלך אליו דצאו עלןרוישלם,' בב־לדצר מלך עלה

.יהודהבבלה, חיל ואת אותם לם ד בשבי בבל מלך ויקחם ויאמר: בעיניו הצרה'הזאת את לאה ]ו־מרהו .73

הלי זה אך אמרתי מכתי'ואני נחלה שברי, על .לי .אוי

ישראל עם תולדות 0

]אינם. בניןצאוני ,נתקו מיתרי וכל שדד אהלי ...ואשאגו .עטי בת שבר _על ;ריעותי. ומקים אהלי עוד נוטה אין

ועיני מים ראשי יתן מי החדקקני שמה ,־ ,,קדרתי השכרתי אולם ולילה"... יומם עטי חללי את דמעה"ואבכה מקור־

צןקיהו את הקליף נבוכךנצר ביהודה. נשאר מלוכה־ צל עוד האטד בכל עם־מלף "בבריתו בגד הוא גם אף־ .יבמה תחת

עשה לבי בחפץ לא אמנם צוארו. מעל עלו את להטיש לחלל אותו הקריהו אשר ;הודה שרי את טיךאתו אף בזאת,

הפעם עוד להם הבטיחה אשר ,""מצרים על ולהשען שבועתו

בבל. מלף מכף להושיעם עוד העיר על הצר בבל מלף נבובדנצר באי אז .74

הכנע אם כי עטו, כי־איןדרףיאחרת ראה, הו ;ךט; הפעם. הקצפועליו היא. שוא מבטח מצך;ם ,'כי בבל מלף־ מ ט

עטוק;ןאףאחד־כא-ך,ביו, טיט בור אלי אותו השליכו השרים

לנביא .יתן לא כי הטלף, ני ל התחנן צדקי,הו, הטלף מעבדי דדה לא צדקה־,ו ולב הטיט. בבור להטבעןלטות האמלל

הנביא,התן בפי אמת כי הודה לבו־ ובסתר "ל;ךטןהו רע.הבור מן ;רנההו את הוציאו צו הטלף־

.יהודה חיל אשר אחרי תמימה שנה־ כעבור ,75 את התפש העיר, את נבוכדנצר־ ברעב,לכד גוע במעט

לעיניה־וברנשיעי שחט ואת־במו עיניו את צךקיהו׳הנקר את הגל־ הטלף בית )את ־.;י בית־ את שרף אב לחדש

עליהם הפקד בארץ תהעםהשאיר ואתך בבלה ועשארים

.אחי,קם בן ־גדליהו אח "איבה• קינת את .ירכההו קונן הזאת הגלות על .7 6 י

41 יהודה ממלכת

,אב לחדש בתשיעי היום עד .ישראל בני ;קראו אותה אשר להבנע עטו לבני יעץ־ דהו ;ך בי ;דע בבל מלך .76

אשר אחיו בתוך _יךמ;הו .תשב חסד לו הטה בן ועל מפניו,

ביהודה. רו נשז בגךל;הו. קנא המלוכה מזרע נתנ;ה בן ;שטעאל אולם

הוא תך ,דוד מזרע איננו ־והוא ביהודה לנגיד הפקד אשר עזב אשר הבשדים ואת 'אותו תמיתהו גדל;הו את אנשיו

־־ בארץ. בבל מלך

מלך המת עליהם תעלה פן דזנשארים תיראו .77 לדבר ךמ;הו הרבה לשיוא מצך;מה. לרדת תאמרו בבל,

על תחת מהרה תבוא מצ_ךים־ גם בי ילכו, לא בי לבם על תלכו אבותם אי־ץ את תעזבו לו זעו ש לא הם אך בבל;

תךמיהו ושוממה. עזובה ה;תה ;הודה וארץ מצר;מה,׳ ־ ־ ־ .,קבר מצא ושם שמה הוא גם ירד רצונו־ למרות

בבל מיך ,קמה: הנביא ונבואת־ ה;טים ארכו לא .מצרימה באה אשר ;הודה, ושארית ,מערים מלך את נצח

ובשבי. יחרב אבדה חין את ולמרר להרע יהודה בני הרבו בי אף .73

ובחם לעמו, געגעים מלא לבו ה;ה זאת בבל ןךט;הו, הנביא אהבת נעוך;ך חסד לך זכרתי ;; אמר "בה :קרא אהבתו

.קדש זרועה לא־ בארץ במדבר אחרי לבתך בלולות;ך תבוא ;אשמו־רעה אוכלו בל תבואתו ראשית ל;י ישראל הנביאים ובכל מטובה הת;אש־ לא גם ;;•... נאם אליהם

נדחד הארצות,אשר מכל ;שראל בית בל ;חדו ישובו בי נבא־ונבנית, אבנך "עוד העזקרא: וברגשו .אבותיהם ארץ אל שם,

ישלאל עם תולדות 42

משחקים בטחול ושאת תעדיתפיך עוד בתולת.ישראל יודעי י בלם .ישראל ני יהיו בי רדתה הנשגבה מטרתן :לאמיר ;;בשם נבא בן ,ועל ונבון חכם עם ןן למודי־ הורה

אתן בי עולם ברית ןיעךאל בית את וכרתי באים ;מים "הנה איש עוד ;למדו ולא אכתבנה לבם ועל קרבם תורתי את למקטנם אותי י ידעו כלם בי ” את דעו לאמיר:. אחיו את

ןעדנדולם." ;; יעשה בי לנצח, ;שךאל;קום עם בי נבא /יךמ;הו

חקות לא.ישבתו ובאשר ;כלה. לא ואותו הנוים בבל בלה בל יי נוי'לפני מהיות .ישראל עם ;שבת לא בן ררוז שמשי

- ד.;טים

ט.בבל. גלות

;׳קראל הטתו את ;כוכרנצר בלה אשר אחרי .79 בארץ להם דתן חסד להם הטה ,ממלכתם חשבת ז;בנ;עם

קרב המלוכה מזרע נם וכרם. שדה נחילות הפוך;ה בשרים ללמדם מורים י_ד על אותם _ויתן בהיכלו סריסים להיות אליו רוח הקעוררד, נבר אדמת על אך ־ בשרים וספר לשון

דן א ןלבדתו רבה מה לחוש החל עתה כיח. ברב ישראל אחד מאד. נקרהעד־ אבותיו ואהבתו"לארץ ממלכתו

העם לב רחשי את נפלא בשיר הביע ;הודה ממש־ורךי

43 בבל גלות

בכינו גם ;שבנו שם בבל נהרות "על :לאמו־ .ההיא בעת כי ,כנורותינו תלינו בתוכה ערבים על .ציון את זכרנו

שירו ותוללינו-שמחה: שיר ךי ך' שובינו שאלונו שם

אם נכר אדמת על ע שיר את נשיר איך .. ציון משיר לנו לא אם לחכי לשוני תדבק ימיני, תשכח ;רושל;ם אשכחך..שטחתי״. ראש על ;רושלים את אעלה לא אם ,אזברכי

אהבתם נדלה כן מולדתם לארץ אהבתם גךל ו .80 הלקח את יר לה ההלו אז אך אז .ולתורתם לאמונתם

מחדלו לבם אל השיבו אז הנביאים; למדום אשר הטוב, לבבם בכל לבדו ;; את מעבדו הנכר אלהי את עוד מעבוד

העלו־עמם "אשר בספרים רבה אהבה הנו אז נפשם. ובכל מהיו בגולה. והטשוךרים הנביאים כתבו־ מיהודה.ואשד

משננום הזה, 'היום .ועד מאז העם לנשמת ד-ד-טה הספרים ויוסיפו א( ;תקנום ,אחרון דור עד לבניהם ובניהם לבניהם הקורות כל ספר על נקתבו אז נ(. ב(־מךךשובהם עליהם

.;דע למען ,בבל גלות עד השופטים מימי ;שריאל בני את ,צורריהם ידי ;; נתנם .יק בעיני הרע עשו כאשר בי העם־

ובחמלתו. ־באהבתו הושיעם אליו שבו .וכאשר

יוציאהו ב;יבי לבטוח העם לב את חזקו הןביאים .81 .תבוא בוא ־גאלתו כי לו ;חבה יתמהמה .ואם ־ גלותו מארץ

משאו נשא נאטרו־בבבל, נבואותיו ;חזקאלהנביא,אשררב

דדה שלא הכתובים וחלק ךרבנן מצות ת סוקרים הקוני ( ;די ־ל מדבר דבר להוציא החכמים דרשות ג .בגולה בשלמותו

.והגלמוד המשנה בתקופת להל[ יבאר באשר מיוחדים כללים

ישראל עם תולדות 44

רבות. עצמות והנה (א הבקעה אל הוציאני ;; רוח :לאטר ;: אלי יאמר פני־הבקעה". על מאדיטפזרות ;בשות

אהה;דעה ,אלהים;;ואמר: האלה העצמות "התהינה העצמות אליהם: ואמרה האלה העצמות על הנבא אלי: ויאמר

.ןהיתם רוח בכם מביא אני -הנה ;;דבר שמעו ,הכשות רעש. והנד, בהנבאי, קול רה יצרתי באשר ונבאה

עליהם והנה .וראיתי עצמו־. אל ־ עצם עצמות י ־ותקרבנה באה ורוח מלמעלה", עור עליהם .ויקרם עלה, ובשר נירים,'

.נדול״ הל רעמדו בהם את החיתה אשר ההים, רוח הרתה הנבואה .82

ההאש במעט .ישראל,אשר הבשות-הואעם העצמות אישר .־החתהקרבנות, תקותנו ואבדה .עצמותינו ;בשיו :ויאמר

בלב ל;י עבודתם עתה התה במקדש.", מלפנים הקריבו אל פניהם הפנו ההפלה ובעת הפלתם. לפניו בשפבם

קאב, התשיעי קיום לצום קבעו נם קדשם. ן־רושל;ם,־עיר בו נהרג אשר ,בתשרי השלישי וביום ,המקדש בו שרף אשר

הרף לבל ציון, את בתפלותיהם לזכר קבעו נךל;הו-נם.מלב הת־קוה קנו. אויל־טרודך סלך נבוכדנצר מות אחרי .83 ;הודה "מלך ;־כרה את ל;שךאל־.ויוצא היטיב הזה המלך ־ויומת שנים אךכו־.רק־שה מלכותו ;מי בלאו.אך מבור

ה;הוךים את שנא והוא בלשצר רמלך־תחתיו־ .רוצח בי_ד .בבל מלכות על הקץ בא מהר אולם רעה. עמם רעש

• ;שראל תשועת באה ובנפלה

בבל. לל,עת א

ישראל עם תולדות

שני: ספר

.עצמת. ברעות הודח ממלכת, ד1ןגם ד2 מבבל ח ה מן

:השני לספר העגינים תכן.........................................................................מבבל דרעליה (

54-57 ............................הסופר רא ב(

57-59 ....................................... נחמיה ג(

59- 93 . .......................................י• הנדולה. גסת י

43-64 . . .....................................מקרון אלכסנדר ה(

............................................................................סלמי בית 0

51-78........................................םוך;ה מלכי ממשלת תחת ז(

58- . .................................................החשמונאים ח(

36-91...........................................................ושמעון יונתן ט(

4 54 ........ מצרים הןהוךים י(

א. מבבל ה 5הע

איש עלה פרם ממלכת כפא ועל ההם ממים .1 היו ובחיל רבות ארצות כבש הוא כרש. ושטו ח;ל גבור ורואי המלך משרתי להיות עלו ומהם ,יהודה מבני רבים 'ובלשצר בבל העיר אל .;קרב הולך כרש המלך ויהי .פניו בצורה כי׳חוטה לו יובל לא ברש כי בלבו. אמר בבל מלך

שתה העיר על ברש הנה אשר בעת כן על לעיר; מסביב

מקיש; מפזרקי ופילגשיו רעיו.נשיו עם לשברה ׳בלשצר תוך אל פתאם בא כרש חיל אך .נבובדנצר שלל אשר

העיר את תחץ בבל העיר בתוך עבר פרת נהר כי העיר, מהלך את תסבו גדולה תעלה הפרו כרש וצבאות לשרים,

באו המים נכרתו וכאשר אשרחפרו. התעלה. אל הכרם־ ־ .ישוה יכ1 העיר אל הנהר בדרך בחרבה הנביאים בבל. ארץ כל־ על למלך ברש ;הי .2בראשה נטולה ; השיב כי בראותם בבל למפלת מאד שטחו

4- ד ן[1 י חלק .ישראל עם ]חולדות

יעראל עם תולדות 50

קרא הנביאים ואחד לישראל, עשתה אשר הרעה כל על . .״. לכו־ש למשיחו ין אמר ״כה :הזאת הקריאה את כרש _על

אשבר ־נחושה דלתות אישר, והדורים אלך לפניך אני בחירי.... ףשראל יעקב עבדי למען אגדע ברזל ובריחי השרים ...״ הגלו בחשך לאשר צאו - אםוךים;ל לאמיר

התלאות כל את לפניו יספרו כרש עם היו זזשר הןהוז־ים קי ויבקשוהו שוביהם הבבלים מיד _עמם את מצאו שר;

בית את שם ולקנות אבותם לארץ לשוב ןרושלןם לגולי ןתן לימינם לעמד יבטח חסד רב להם דט להם נעתר .וקרש .יי;

מלך טמונים"בהיכל היו אשר הקדש, קלי את ידם _על וישבחב״ש,=5 ־607 י . ( ןהוך־ה "לארץ לשוב ויתנם ,כבל

עמי,יאמר נחמו, "נחמו, לאמר: הנביא קרא אז מלאה כי אליה, וקראו .ירושלים לב _על דקרו אלהיכם בכל כפלם יי ד מ לקחה קי עונה,־ נרצה קי־ צבאה,

ןי נחים ־קי ןרוש־לןם הרבות הדו, ר־קנו פצחו חטאתיה...” ־ ׳־" י' .־,ןרושלים גאל עטו,

הכהן ןהוצדק בן .יהושע היו העולים בראש .3 מכתב המלך נותן קודם דוד. מזרע שאלתיאל בן וזרבבל

להם ולתת העולים בידי להמיק קסותה אשר ציבו־ אל כארבעים מכבל ויעלו .” לבנק־בית המלוכה מאוצר כסף־

אכותם לארץ לשוב מישראל אבות בתי־ אלף ושנים -זרבבל האלה הזיתים שני כי התנבא, זכתה הנביא

ישראל. לכל להאיר טהור שמן מקרבם ויהושע-יריקו־. דוד תחת למלך יקום זרבבל כי .־ בלבם אקורו ורבים

ואך גלותם ־בארץ נ׳קארו מהגולים רבים ־ .4

51 מבבל העליה

אך .מגדנות ) ובבהמות ובזהב בכסף העולים בידי חזקו ומקץ ,ישראל. עם העלו _י; אל 'נלוו הנכר מבני" רבים

ישראל בני רגיי רקבו בבל לגלות שנה "ותשע ארבעים מארצות .גם נפשם נשאו אליה אשר האיץ על הפעם עוד

את יי פקד בי בשמעם ,,ישראל מגךחי רבים באו שונות עליו ;שבו אישר המקום אל איש'איש התפזרו העולים עמו.

ובחג ירושלים. התישבו העולים מראשי ואחדים־ אבותיו. רבנו החגים. את ;חד לחג ק־ושלימה העם נאספו השביעי

למען במנחה _;י פני את ולכפר .קךבנו־ת עליו להעלות מזבח דדהוז־ים עלי רעה בעץ הביטו אשר הנכרי, מעמי עליהם' ;גן

להחיש ,ארזים להביא לצידנים כסף נתנו גם .לארצם השבים ם''.1את'הל העמידו יהודה־ וראשי הב";ת בנץ את מהר

לצאתם השנית בשנה א;ר בחדש המלאכה. .על לנצח שרו אסף מבני ה"לרם הבית. את לבנות החלו" בבל מארץ

;ת ה בקבור ראו אשר .הזקנים אמנם .לי; תחלה שירי שר6ז מדזמדיהם בל את זכרם קול"בו"כים,' הרימו" הראשון,

.חה ש תרועת קול הריעו הצעץ־ים אך ;אבדו הושיב אשר הגרם .ארבה לא שמחתם אולם .5

אך .ייעראל. דת מקצת עליהם קבלו שמרון בערי סנחריב השנואים הנושנים', במנהגיהם החזיקו עוד רבים בדברים

שמרוני או כותים בשם נקראו ההם ישראל.הגרם בעיני ה לאטד: ;שראל בני אל מלאכים ;;שלחו'"הישוטרנים

קס דורשים נחנו ז גם בי בית"';, ־את עמכם נבנה לא האבות ראשי ושאר ויהושע זרבבל קאלהיפ"אך

רשי• אחד לעם עמם והיו' עמיס׳השמרנים ;שתתפו בי

1ישראי עם דית5תי 52

דרהודים על השמרנים אף החר (. ריקם המלאכים פני כדש המלך לפקידי שחד התנו .רבים מבשלים להם השיטו

כי לאטד למלך שטנה שלחו וגם הבית, בנין את להשביתבוי. למרד אומרים ה;ה־וךים

קמביז תחתיו המלך כרש מת 'ההם ב;טים־

לסחנ״ש. 699 .הודה שונאי .הלבב ורע פוחז איש , י( בנו ;דע אשר הזה, המלך בעיני היהודים את להשניא הספיקו

עד הבןת עבודת תשבת . האדם בני לכל רע לעשות אךחב״ש.6ל 691 . • דריוש מלך

כי על .יהודה ראשי את ויוכה הנביא חני קם אז .6 השרים וישמעו לכלותו. לב ישיתו ולא הפרת בבנין' ;תרפו

עוד החלו ;הודה צרי אך בית את הבנו העם וראשי פרם מלך פקידי עין־ ה;תה הפעם אולם להם.־ להציק הפעם אשר עד העבודה את השביתו־ ולא היהודים על טובה בקשה לשלח מהרו ;הודה ושרי דריוש. המלך דבר ;בוא

פקידיו על הצו טובים דברים להם "ענה ;ודריוש דריוש, אל בנין ננטר שנים ארבע עוד כעבור .דדהודים לימין־ לעטר

לפחנ״ש. 686 אשר מעת עברו שנה שבעים הביתי(. בשנת השני. הב;ת נבנה אשר י עד הראשון הב;ת־ נחרב

לחרש ושלשה בעשרים ,בבל מארץ לצאתם ואחת ״־שריםנבואת בבל על באה דריוש בימי הבית. חנכת ה;תה

השנאה, עוד גברה הדתית, הפכה שמלבד לשער, יש לגוזלי רוושבום כצדק. 1י .ישראל כארץ נאחזו שהשטרונים

0

53 5מבב העליה

וכי תתערער ערער בבל חומת נבאו,כי הנביאים,אשר תקם בדריוש יושבי־בבל פשעו אז ,כי לנצח תה;השמטה

בבל חומת את ,־תהרם ירבה מכה בהם ך , דריוש עליהם

ה;םוד. עד סנבלט ;שראל. קרבת לבקש הוסיפו והשמרגים .7

ח;ל ובני ערומים אנשים היו העמוני וטוביה השמרנים נגיד אך ;שראל. לב את א־־ידכ להטות תחבלות'רבות תחבלו ההתקרבות א.שר מלבד כי ,להרחיקם 'הוסיפו העם אמוק בלב גברה־ עוד כי ,התורה לרוח בעיניהם זרה ה;תה הזאת

לפני תמיד עליהם הלשינו לצריהם,א־שר השנאה ;שראל רבים אחת. בעצה היו .ישראל בני בל לא 'אפם פרם. מלכי

עת כי גם ומה ,ברית עמם תכרתו השמרנים את דרשו מהם היו והמסים ;בולה נתנה לא הארץ לישראל: אז רעההיתה

מבני רבים וימצאו ומצליח חרוץ עם יהיו השמרנים רבים

נתנו הבחנים וגם בברית. השמרנים עם לבוא חפץ ;שראל דברו הנכריות ־ מהנשים נולדו אשר הבנים .;דם להם

מהם. העבךית השפה וכמעט'נשתכחה אמם בשפתיהוצדק־הכהן בן ;הושע מות אחרי .8

חב״ש.05 669 יה;ה אשר ,מבניו איש נמצא לא •( הגדול את הבחנים השחיתו אז כלבבו.־ עטו ועם י; עם תמים לבי

עבודת־טעשה ־רק ה;תה ;; במקדש עבודתם מעשיהם. הגדול הכהן ;הושע־ נכד עבודת־הלב'ומבני־אלישיב ולא

.השמרנים עם התחתנו סרתם עליהם:"ואתם בקראו הוכיחם הנביא ־מלאכי

.וגם ..קרית־הלת. שחתם .בתורה רבים הכשלתם הדרך' מן

ישראל עם תולדות 54

הבהגים אך העם". לבל ועפלים נבזים אתכם נתתי אני העשירים עו. ב אחר רדף הוא נם והעם בקולו שמעו לא

את נם להם מכרו רבים כי הרעב. בענות רב הון אספו.פת־לחם בעד ולשפחות לעבדים בנותיהם ואת בניהם

ב. 1פ1הס ךא

הןביאים טןשראל. חדלה במעט הנבואה .9 ימי: ראשית וי זזשרנקאו , ומלאכי זכריה חני, היו האחרונים

אך .לישראל לביאים עוד קמו ־לא ומאז העני, הבית .לביאיו וקדכרי ן; בתורת רבים'לךרע החלו ההיא מהעת

, לב בבל תורה דורשי רבים חכמים אז קמו בבל בארץ י "טנדולי אחד מאד. עזה 'באהבה אבותם ארץ וחובבי

ספךי־תורה, סופר היה הוא הכהן. עזרא דדה החכמים תדל ול ולבארם לפרעם נם ;דע לכתבם ;דע אשר ומלבד

קארץ מא־ נכבד רדה הוא .ברבים אותם להפיץ בחו בכל המלךארתוזששקא; בעיני נם חן ונושא ל־ןהודים נדול נלותו, לעלות התנענע־ה נפשו בי בחלקו, שמח דדה לא זאת ובכל המלך מאת ;בקע • 'זזבותיו בארץ ולשבת הקרע להר רדו שר אחיו, בל עם־ ;חד ן־רושליטה לעלות רעיון לו לתת דתן חפצו, את עשה איתחששתא והמלך אחת, בעצה עמו

פרת, ל.הר מעבר אשר המלך, פקידי־ לכל ;דו על פקדהשופטים למנות בדדעזרא נתן ונם עזרא חפץ בל את לעשור

ש5 הסופר עזרא

הפושעים את ולשפוט הנהר, בעבר אשר אחיו לכל ודינים.ענש־בסף או ,גלות ,מות ־משפט

בדרך. לשמרו אנשיח;ל לעזרא לתת אמר המלך ,10 אל נץ 'ר:9א '3 חיל, אנשי עמו מקחת בוש עזרא אך

מבבל עדתו ובל עזרא .ויעל אסון. טבל יראיו"לשמרם לסחב״ש. 628 .אב־•( בחדש ירושליטה תבואו ,נים־ן בחדש

;דו .על הפקיד הגדול/לא לכד,ן כבוד נתן לא בואו

בי ,עזרא ראה בי ן;, לבית הביא אשר והזהב, הבסך את טחכמי־/זתוךה אם כי עמו, ;בנה הגדולים מהבחנים לא

עם התחתנו הגדול הבחן בני בי שמע, נכון ואל ןדורשיה. רבים אז היו מחלתם בי בבור, נתן ללתם ואך השמרנים־.

בתרהתורה ־את עזרא הרים ובזה ומשוררים; תורה יודעי.־הבהנה בתר על

בל אליו תבואו בירושלים עזרא שבת ויהי .11 ־

בבני קדש" "זרע התערבו בי לו, תגידו לתורת" החרדים וכי ,ראשונה הזה היתה־במעל ןהפננים השרים רד־ הנכר

מאד ךא תתעצבע עברית. לדבר גם יודעים הבנים"אינם

שערות תטרט בגדיו את תקרע ,הזאת הרעה השמועה על טובי בל וחפץ עזרא חפץ בל .משומם תשב ־הקנו ראשו לאור יה;ה אישר קדוש, עם .ישראל עם ןה;ה בי היה, העם שנאמר במו נכרי, בעם ולאלתערב ץ דרכי לבתו גדם בהרקךשך לשכן טי ב־אהליך ;גור מי /; תחלים: ספר

עתה והנה בלבבו"...' אמת ודבר־ צדק ופועל תמים הולך

לעוד ץ מדרך פרו הקדש בהר השוכנים בי עזרא, ראהעם 'יתערבו־ ןשראל ארץ היושבים היהודים ויכל מעט

ישראל מם תולדות 56

ככל שןאה, העלית בעיניו שנואים היו אשר השמרנים, כל וטובתם שלמם דרש לבלתי ן; צוה עמי־האמךי,־אשר

ךאו, ח טוב הלא־מרב ישראל בני חטאו מלפנים אם ה;טים. אבל הארץ; אדוני היו והם לבד להם'ממלכה היתר, כי'

הפרסים ובקיד־י פרם, למלכי עבדים עוד הלא'היו עתה לו חרה כן על "כרצונם• "ובהמתם גהותיהם על י משלו

עמם ויעפת ;; תורת את עזבו בעבדותם בי ,שבעודם.הטובים ומנהגיהם

עמו עוינות התורה המקדש חצר אל עזרא בא בערבעמו. נסיהם ושכו לו מסביב נאסף העם 'וכל־ גדול, בבכי

ויאמר .יחיאל בן שכנ;ה מהנאספים אחד קם אז .12 עתה .גבריות "נשים לקחנו כי י ,ב;י מעלנו ״אנחנו :לעזרא .;לדו זזשר בניהן־ )את הנשים את להוציא בריית נא נכרת

צו " עשה .חזק ,עקך אנחנו הדבר, עליך בי קום, ;דושלימה. להקבץ ובירושלם 'ביהודה קול העבירו עזרא

אז .התשיעי לחדש בעשרים התאספו .ישראל בני 'וישמעו הנשים את הבדילו ועיר עיר ש׳ופטים־ככל עזרא הושיב

בניהן. עם ישראל מקהל הנכריות ]תבער הזד׳ הדבר על באד התקצפו ־השמרנים .13

התנבלו"על _יחד, ונאספו להשחית. עד שךאל ב חמתם שעריהידיציתו ]את העיר בחומת הפרצו רוש׳לם יושבי .נגד לעמד לא;כלו .ישראל ובני לבים. בתים ויהרסו באש

.רוח לבל ;פוצו ־ אויביהםעוד שבו מיהודה ורבים ראש, "השמרנים ד,רימו אז י

נחמיה .הסופר עזרא 57

עזרא עמל כל עלה וכמעט ,עטם כרית מכרתו הפעםשנח. עשרה ותים ארכו־ב האלה המהומות בתהו.

ג.• ,־, נח

דדה חבליה בן נחכמה .ליבראל מושיע נגלה אז .14 מאד גדול האיש־ ויהי ארתחשסתא ־למלך המשקים שר

מירו׳שלןם ממכיריו אחד־ מבוא־ היום מהי המלך. בעיני הקדש. עיר ירושלןם ]ליקלום אחיו לשלום משאלהו־נחמיה

ובחרפה גדולה ברעה הם היהודים ־כי האיש, לו־ מספר מכך ושממון. הרם מקום כל ו פרוצה ירושלים וחומת ־לו לתת המלך מאת וןבקש .הזה הדבר את בשמעו נחמ;ת שאלתו המלך לו מתן .עמו לבני להושיע ןרושלןמה לעלות

.ביהודה לפחה וישימהו לבנות מחלו ־ושלימה ואנשיו הוא נחבדה ימעל .15

ולעבודתו, לו בזו השמרנים ורעיו ק־נבלט העירי. חומת את

מתאמצו לןשראל. טובה לבקש איש־ בא בי ,להם חרה כי אמרו־לרצחו ונם נחפרה,' את־עצת להפר שונות בתחבלות

.לעבד הוסיפו לב־ ובא־טץ נזהרו ואנשיו נחנרה אך •י נפש־ השלח. החזיקו המלאכה'ובשנית עשו האחת ךם ב

יושבי מספר את להרבות־ השתדל -נחמיה .16

58 ישראל עם תולדות

כיום העם. הקדומה העיר כבוד ולהגדיל ןרושלי.ם הרחוב אל אחד כאיש העם כל נאספו לחדשתשריי הראשון

לפניהם לקרוא הסופר לעזרא ;קראו המים,־ שער לפני מהאור ל־קניהם ויקרא חפצם את עשה /עזרא ] תורת מעל .]לילדים העם לך,מון ־גם בארו /והלוים היום מחצית־ עד

ויאמר עזרא אותם הנחם דבבו חטאתם ;שראלעל בני .יתורו מעןבם. היא ע חדות בחניכםכי ושטחו לבתיכם לכו להם:

'ועזרא .רבה בשטחה הסכות חג חנו לחדש עשר ובחמשה הא־דזרון, יום הראשון'עד יי מיום התורה בספר אז קרא

לשטר באלה כלם ;בואו אטנה כתבו החג ]טי וככלות

.בתורה הכתוב כל את נחמןהעל באזני להתאונן ים ד,ענ באו כאשר .17 לעבךים ובנותיהם זמניהם את כבשו אשר השרים/ אחיהם

נחפרה הקרא הרעב; בשנות מהם לוו אשר הכסף בעד הנה־אחינו לאמר: להם .ילעג ־ בהם, הנער לעשירים,' עתה ך,נדם, םי_ד השבתם אחיהם את קונים בפרים היושבים

לא כגוים אשר ,אחיהם מידי אחיהם את לקנות ענואו־הנה את לש־טט ראותו נחמיה בקול השרים רשמעו .רחם ידעו את ועש־ דבר לק]ם השירים את נחמרה וישבע .ןדם משא

יקים לא אשר ,איש כל את אלהים .ינער ככה :ויאמר חצנואמן. :הקהל כל יאקרו וטיניעו. מביתו הזה הדבר

ביהודה הפחה נחמןה היה שנה עשרה שתים .18 אגרת את לחזק עמו הקדיש'לטוקת ההם' י הרמים ובל

כייעוד הרבה, בעבודתו ישכר ל_קח לא כי ומלבד העולים.בננלאכת העוקדים כל את "לכלכל מאוצרו רב כסף הוציא

59 הגדולה כנסת . גחבדה

זה מבלעדי גם אשר העם, נחמח־,.קל חמל ,כי החומה הקם, את ;עשקו לפניו היו אשר והפחות התרוששמאד.

קל שלמו נעריהם "וגם רץ לחם גם רב כסף גם מהם רקחו שם רשב פרם מלכות לבית בן אחרי שב נחט;ה .ם ה

ןרושלןמה. שנית שב ואחר אחדות שנים לכנסת ראש כהיותו לעשות הגדיל הוא גם רעזרא .19

בין ולשפטם ץ דרך את לעם להורות אסף אשר החכמים, ישראל, בעדת חדשים סדרים נראו ומאז רקחו. וכין איש

. ההיא בקת חקקו רכים ותקים

ר.

הגדולה כנסת :ונחמדה קזרא תקנו טובות תקנות שלש .20 לבלתי השבת־ יום את לשמר ב מהשמרנים: להתרחק א(

אך הערים־• מצב את להיטיב גז :.וקנין מקנה בו עשו־ת לה, 'קרוב בזמן או ההיא בקת נתקנו רבות' תקנות קוד

.קזרא הושיבם מאז אשר הגדולה, כנסת אנשי ידי על ההם. הימים ככל מישראל קוד חדלו הקפלא את־ ט לק

איך לדקת סתם בתורה הכתובות ,המצות את פרשו הם בזה לעשות ,רבים דברים אסרו גם .לעשותם נחוץ ומתי

התורה, מן האסור הדבר קל הקם ;עבר לבל לתורה, כדגהם שבלס; הורם אשר כפי מצות'חדשות, המציאו וגם

5ישרא עם תולדות 60

רבים; תלמידים לדקמיד השתדלו וטורים שופטים מנו השני וקיום ובמועדים קשבתות בתורה לקרא הנהיגו הם

(. בנביא להקטיר תקנו נם בשבת, החמישי וביום־ לא אשר השמרנים מלב להוציא היתר, הזאת התקנה

אפם חרה כי ן ה לקרש, הנביאים דברי־ את חשבו ועל .ישיאל ניל מעל הך־חיקום יאשר ,האחרונים בנביאים

.ולא היא קדושה משה תורת אך כי ,משפט הוציאו כן־ על נאמרו הןביאים דברי רב בי שן וגם .הנביאים תורת

ראו באשר כי ,בציון מאסו והשמרנים הקדש הר־ ציון להם הועילו לא הרעות תחבלותיהם בל כי השמרנים, הר _על לבר מקדש להם עשו ןשר־אל־,־ קם להתאחד

ךאל, מש השמרניים נקדלו ומאז ב(, הברכה הר - נרזים ומעט, הלך הלכו ושמים באחרית בי הצליחו, לא אך

ומושבם אבות בתי ושלשים במאה אך־ מהם ןמצאו ובדורנו

קרבנות. עוד מקריבים והם וסביבה, בשכם ויאלפו הפרסים את ;שראל בני הכירו ־ באשר .21

נם היוןפים זבשר רבים ־דברים במנהגיהם מצאו ארחותם מהם, ה;הוךים נבדלו אמונתם בעקרי אמנם בעיניהם

ואל והטוב האור איל אלים: ־בשני־ האמינו הפרסים כי יוצר אחד באל רק האמינו .ישראל והרע\'ובגי החשך־

נמןעו לא זאת קבל טובשע, עשה חשך, ובורא אור־

או מ אשד מנהגים בכמה בדרכיהם מאחז ;שי־אל חכמי

.הנביאים מן ,הפסדה״ לקרא ( תבוא• בפריסת בכתוב הברכה על לעמוד ישראל נצטוו עליה כי (1

0• הגדולה כנסת

'שראל ושנאו־ ההוא. הדור טעם לפי בעיניהם חן אז ןשראל בין להבדיל רבים הקים להמציא גרמה להשקרנים

. אחר בעם ;שראל זרע יתערבו לבל לעטים

למלך ןה;ה כי היתה, דדהודים נפש את מ •22 והם משפטיה,־ את לעם יורו התורה חכמי כי עמו; על

עוד וכל ;החכמים ומצות התורה פי על העם על קחו ן את ןשראל נשאו באמונתם־ התקיפים העמים נגעו לא שר6

עמהם עשו אשר הפרסים למלכי תודה רחש ולבם ,עלם טלנטים אך־עשרים כי עלם. הקבידו.עליהם לא וגם טובה כהנהגת התערבו לא אבל שנה', בבל מדדהודים מם לקחו

כל בלי ולהתגדל להתפתח לןהודים דתנו נימה, העם גם אך הגדול. הכהן־ ה;ה הק־ולה־ לכנסת הראש מעציר.

אם כי לבבו, על העולה בבל לעשות רשות רדתה לא לו עולים התורה חכמי היו באמת ועליכן התורה; ויחקת אנוס אז חכם, דדה־ לא מו ע הוא אם כי עליו,

.הם יאמרו אשר את ולשמע החכמים אל לפנות דדה

נהוגה הקו־בנות ךת1.עב רדתה במקדש בי אף .23 התפלח היתר. הערים( )בש־אר בגבולין אבל מאז,

לבית התאספה אנשים עשרה בת עדה בל כי העקר, התפלה "להם ותהי . תורה ]לקרוא ןחד להתפלל מןחד

הקרבנות. במקום עד העם בקרב עמק שרשיה אז הבתה דדהד־ות

היו הראשונים בןטים ואם מחייו. גם עיניו יקרה כי קהלת לכל מורשה דדתה עתה־ העם, טובי רק נושאיה

ןעקיב.

ישראל עם תולדות 62

כתבי את ושדרו אקפו הגדולה כנסת אנשי .24 וקתוב־ים. ב־יאים ,תורה חלקים: לשלשה ויחלקום הקדש

,קראו הזה הקובץ אל נאספו לא ולשאר"הספרים,אשר

היוטן העקרי הכתב החליפו'את גם .־ חיצונים״ ",ספרים ;רוץ. שר האשורי, הקתב או המרביע והנפתל־ככתב

כי מהשמרנים, הבדל למען' גם ואולי בו 'הקורא התורה; את דפו והטה ככתב־העברי השתמשו השמרנים

כירי למען ,אחר כתב ' להם היהודים בחרו "כן ועלשקרני. או ;הודי - הספר כותב דרה־ מיי היהודים וגם לבטח אדמתם על אז ;שבו ישראל בני .25 .שלום רב על אז גו ך,תע פרם במדינות' אשר היהודים

דריוש בן קשרקשש בימי' , פרם ממלכי '־־אחד בימי רק

הסיתהו — הקדש קבקבי ;ספר— אחשורוש הוא הראשון, כל את להשמיד קקדה האגגי,להוציא השרים,המן ראש

המלכת. אסתר אבל פרס;־ "מדינות בבל היהודים׳־אשר .על הפך המלך ן־לב המן עצת את סכלו דודה ומרדכי

)את ליהודים פקדתוידיטב את 'ו;בטל לטובה היהודים

הכרית. ועדתו הטן .ראל לק צרה עת באה הזאת התקופה בסוף אולם

את שלח פרס ומלך פרם, במלך נקאש טצרןם מלך כי

ה;ת הןהודים ועל ישראל ארץ "הרך מצרימה צבאותיו הכיין יוחנן בין ךיבה;ה גם \ הרב החיל את לכלכל

בגואם. לב את הטה יהושע כי אחיו, ;הושע ובין הגדול דולה. הו הקהנה משרת את לו לתת פרם, מלך סרים

המקדש בחצר יוחנן בו דקגע ליוחנן הדבר הגד ובאשר

אלכסנדר.׳מקרון הגדולה. בגסה 63

.ויקפוץ עצום חיל עם תבוא לבגואם הדבר זיחר .ימיקהו שטה לבוא יוכל לא זר בי לו אמרו כאשר המקדש אל

דם את השופד מאיש אנכי גרוע האמנם :בחמתו קרא קטשיס לשים בבד/על:שךאל: מם 'ףשםבגואם אחיו

שנים שב יי. מזבח יזבחו.עי אשר שה, טבל דרבטונים נפלת בי ,־.ער הזה הגדול הטם" את־ ישראל בני שלמו

פרם... ממלכת

יהמקרון. אלכסנדר

הפרסים מלך עם נלחם .ויון מקרון מלך אלכסנדר .26 ארצותיה. בל את חירש פרם למלכות קץ וישם רנצחהו

לסחנ״ש. 402 בבל מגלות ;שראל לצאת וחמש מאתים כשנת בבואי .אלכסנדר מלכות שבט תחת ישראל ארץ גם באה

את .ישראל כני־ קדמו ןר'ושלןם בשערי הזה הנערץ הגבור הוא בי ,לנו תספר האגדה פנים". להם 1ףא בכבוד פניו

,: המקדש בקצר פסלו מצבת את ;קיטו בי מררהודים בקש בדבר צו ח לעשות יוכלו לא כי לו, ה;הו־ךיםאטרו אך

מצבת לו להקים אומרים הם אך ;;; ־חקי נגד שהוא הזה ;קראו בי אחרון, דר .עד תמוש א ל אשר ־אחרת' זברון

אלכסנדר, כשם ההיא- בשנה להם .יולדו אשר לבנים,

והנמת חמד להם רט אלכסנדר- כעיני חן־ הדבר המצא

64 ישראיל עם תולדות

לבנות חילו לאנשי צוה בבלה, בבואו להם. עשה רבות אנשי בין היו אשר היהודים, אך .בבל אלהי לבל סיכל אשר אמרו כי הזאת; בעבודה להשתתף נאותו לא חילו,

אל־הים בעבודת להשתתף רשיאיפ אינם אלהיהם תורת פי עלדתם. על לעבד לא״יכריחום כי אללסנדר, רצו אחרים.

,וגזה צו ערי את־ אלכסנדר כבש אשר אחרי י .27 את הערים־ יושבי פתחו שם וגם 1מצרימה פניו שם

לא כיהודים הם גם כי־ "המנצח, הגבור ני ל שעריהם יסד מצרים בארץ הפרסים. על את לסבל עוד יכלו

שם לה ויקרא־ נילוס היאר שפת _על־ .עיר אלכסנדר

נתן אחת וחקה ויהודים, יונים־: ביה ויושב אללםנךך;ה ה;מים יטשך גךלה הזאת העיר לןה־וךיםכלכל־התושבים.

.שנה מאות כמה והעשר החכמה למשכן ותהי שם ונציב חילת־סוךיה, לחבל נספחה ןהודה־ ארץ;בשמרון הנציב מושב ־דחי הארץ,־ על אלכסנדר

דהרנו השמרנים קמו רים, ט דר אללסו לשבת הענש אלכסנדר אף בהם חרה אז־ . נציבו אנררוטך את שמרון ־מעיר "השמרנים־ את רגרש ־קשה המורדים את

,לןהודים דתנה ארץ חבל מהם .ויקרע ..יונים בה ושב עוד• גדלה ]השמרנים דרהודים בין אשר ןהשנאה

65 תלמי בית

ו.

.תלמי ביתהחת ;הודה ארץ בוא מיום שנים תשע בעבור .29 .״ש3ת6 393 . לביתו צוות מבלי אלכסנדר מת הן ממשלת דום. פרקי ראש על המלוכה כתר את הצבאות שרי השיטו

לנציב שם מץר;ם בארץ י בארץ: נציבים פרקידום השם האמר .לאומדון את חילת־סווץה וכארץ לגי תלמי את

• יין מ במלך המרד ,לבדו לו בפצוקם ממלכה לכונן תלמי בבואו אך כבד. בחיל לקראתו הצא פרקידום השמע־

.לפחנ״ש 39 . המיתוהו חילו אנשי עליו קשרו מצרימה הך סוריה. בנציב להלחם םוך;ה חי׳לו״על זת־למי/עלה־עם

םוך;ה תבוא בשבי לקח הנציב ואת סווץה חיל את תלמימצרןם. ממשלת החת

;רושלןמה, נם לסור תלמי אמר , בדרך 'בעברו־ .30 אבו לא־ כי העירה, לבוא לו נתנו לא־ העיר ראשי אך

ציב ל נאמנים להיות נשבעו אשר השבועה את לחפיר העיר על פקאם תלמי השתער הש־בת ם1בי החי . סוריה

שם נ על לעמד לעון להם חשבו דצהודים כי־ ,הכבשנה־ בשבי הוליך ורבים העיר־ את תלמי הבז הקדוש. ביום

שי א בין אותם שם או ולשפחות לעבדים הטכרם טצוץמה

צבאותיו. בעשרים או־כו חם מ ובין מקדה בין המלחמות .31

5 ה ראשון[ חלק .ישראל עם ]תולדות

ישראל עם תולדות 66

ונתינת מפחד נמוגה יהודה התזה ההיא העת ובבל ;שנה ־לשלל התזה נוגטתם בל אשר הזרים־, העמים לחיל לבזה

היו אז בידו. נכונה והממלכה תלמי נצח כי עד .שלל הארצות שאר ועל לתלמי/ מצרים'וחילת־סוריה ארצות

לסחב״ש. 371 .,סיליקום מלך הקדומה באזיה איטר (.1 הראשון תלמי לנוזלת הודה ארץ התזה בן .32

רשם הוךים ל חם־ד הטה ממלחמה־ טבת'תלמי אשר אחרי מבצריו על להגן צבאות''ויפקידם ושרי־ פקידים מהם

אולם לןהודים. ־ אלכפקדר נתן אשר הזכיות ־את אשר ו שךאל קני על שקוצים השליכו המגרים טסופך־י אחדים דויהודים בי גם ומה "למצרים, זרה תה ה הודים ה בי'רוח

בן על1 קנצהיהם, התנים עם _יחד בראשונה לארצם באוכתנים. הוךים ה את שנאו־

בן הצדיק ששעון גדול לכהן דרה ההם יימים .33

.לסחב•׳־ 370 עזרא מימי הארבה בתקופה אמנם . חוגיו לא שמותיהם אך וצדיקים, חכמים אנשים שךאל ב רבו

מבלי הטובות הקעלות את אך רואים והננו נודעו־לנו, הזכירו הצדיק שמעון שם את־ ואך פועליהן, היו מי דעת

הביא ם, ת־ושל חומת את בצר "הוא הסופרים'לברכה.

המקדש,.על תוך אל לעיר מחוץ אשר ם־מעיךעתם מ העיר ליושבי ם מ חם־ר לבל לארץ, מתחת תעלה די

שלשת ,על לאטד: ;י; דרך לעם הורה גם בעתיטלחמה;ןעל העבודה ועל התורה', על עומד': העולם דברים

.ר6זונ או )לגום( לני תלטי ג

67 תלמי בית

. חסדים למילות החלו היונים אל ־ היהודים התקרבו באיטר ,84 חכם עם היו ועונים בי דדונים, דרכי את ללמד היהודים

אליליהם גם טעם. בטוב מעשיהם לעשות־ ו;ךעו ונבון, רטצאו הרואים. את מלבבים ו־משחקיהם מאד ;פיס היו

תענוגי אחרי רדפו אשר העשירים,־ ישראל־ מבני רבים ־הבן ־אליל לקבוד ־עטם חשקרו רשתו בדדונים בשר

מן בליל להגזר־ החלו־ און ראו .ישראל .וחסידי ־. בבכוס הפרישות מצאה לא הצדיק שטעון בעיני־ אולם .היין

נזירות"(. אשם אכלתי לא "ט;טי אמר: בן ועל חן. ררתרה וו־איתיו הדרום מן אחד אדם אלי .עלה אחת פעם רק

תלתלים לו סדורות וקוצותיו ראי וטוב עינים ;פה עם אדמוני , הגאות זה שערך להשחית ראית מה ״בני לו: ואמרתי

מים למלאות חלבתי בעירי, לאבי הייתי "רועה לי; אמר עלי ופחז המים בתוך נ( שלי בבבואה והסתכלתי העץ מן

למה רשע :לו״ ״אמירתי .העולם מן לטורדני ובקש ;צרי'

להיות עתיד שהוא בטי שלך שאינו בעולם מתגאה־ אתה עם־ךתי מ:ד לשמ;ם". שאגלחך־ העבודה ותולעת רפה

נזירות נחרי ;רבו ־"במוך : ואמרתי ראשו על ונשקתיו

ב;שךאל". שקעון בשכח לספר מאד הפליא בן־סירא הסופר י'

בנדי לבוש 'המזבח אל כי־בלכתו ;פיו את ולהלל הצדיק

הןזירים. ם א א/קרבן לי הנשקפת בתמוגתי ג

ישראל עם תולדות 68

מוקף לבנון לארז נדמה מסביב ;דו _על הבחנים הנה ־ תפארתו. מלאה ;; ובית תמרים־ עתי׳ כי .יאמרו גדול מספד העם־ לו עשה מותו

המקדש. על החופף י; וכבוד הנה ה זיו פנה תלמי בנו מלך הראשון־ תלמי מות אסרי .35

לפמב״ש. 318-363 עם חסד לעשות הרבה אשר , ( השני• דדהודים כל את לנאל פקדה נתן בי מאביו, יותר ה;הוךים הממשלה בכסף אדוניהם מידי לעבדים והמכורים המבוים

לחפשי. ולהוציאם _יש ליונית. התורה את חכמי;שראל מו תך בימיו

חכמה דורש היה אשר מצות"המלך, ה;תה כן כי אומרים, בן ועל באלכסנדריה ספרים־ עקד בית יסד־ לבו, כל

.היהודים תורת גם־ תחסר לא ההוא האוצר בבית כי ,חפץ

המלאכה כי השבעים, תרגום בשם נקרא חזה התרגום שבעים .קבוץ ;די על אם כי אחד, איש ידי על נעשתה לא

.שךאל מ־ ־חכמים אנשים

;מיו .נ( השלישי תלמי מלך השני תלמי מות .36 חוניו ;חדל .הצדיק שמעון־ בן חוקו יהודה גדול כחן ה;ה

שנה ־מדי העלה כאשר ,ם טצר למלך הטם את מהעלות

אחרי נטה הזה הגדול הכהן לב כי אומרים. _יש שנה. מלך ישלח ם. מלך'טצך את בלבבו נא ׳ סוריה מלכי

.יסךב אם כי הגדול, הכהן את להזהיר פקידו אל מערים

פילדלפוס. פלטי 1.אארגטוס סלטי (ב

69 תלמי בית

קקול נם שמע לא חוניו אך למלחמה. עליו ןעלה עוד• .יהודה אל צפויה היתה וצרה הפקיד

להטות הצליח 'מטעון נכד טוביה בן יוסף אולם .37 ולהרדצב מצרימה לנטע ו ח את ןטלא כי חוניו, לב את פקיד מאת רצון להפיק השתדל ־נם "המלך, בפני שם

ד ב החזיקו־ העשירים השמרנים ןרו'מלןמה. ־הבא המלך לפני דתיצב טיצרןמה בא ויוסף בסף. לו הלוו בי יוסף,־ .בעיניו חן וימצא המלך

מאת בחכירה לקחת החוכרים באו ההיא' בעת

אשר ממשלתו מאחזות העלה אשר המסים את המלך החוכרים הציעו־ אשר המחיר על "יוסף יוסף סוריה. בחילת

אנשי־ודל אלפים מיני המלך לו יתן1 החבירה. את־ רקחהמם. את לגבות לו לעזר

הסם את חוכר יוסף רדה שנה תןם ו .עשרים .38 אשר משרתיו, גם התעשרו ח־ו .נעל נדול• עשר רעש לישראל, רעה רק־ הזה'הביא העשר אפם .מבניעסו לו לקח

את דעזבו ןנ;עה בלי ע׳מר לעשות לרדף ־החלו רבים כי מכסף עשר־ "עשו אשר אלה זה ומלבד אדמתם;־ עבודת

כארחות שונים בתענוגים נפשם את לפנק החלו החמס פאר בגדי־ לבשו יאשר פריצים משראל' רבו ומאז ,הזנים

.ומנאפים וסובאים זוללים־ ההיו עך;ים וכל ."לסחנ״ 76 יוסף האחים־בני החלו יוסף• מות ־אחרי

ומהומה גדול ריב ויהי בזה, זה מקנאתם קאחיו איש לריב אחד אח בידי החזיקו אלה העם: נפלג כי בירושלןם,־," , דם כו ו;ש רעהו את איש וירדפו השני ואלה׳באח

ישראל עם תולדות 70

תלמי מלך השלישי תלמי מות אחרי .39 לפחנ״ש. 276-292 ב;מיו ־ .ואכזר קריץ איש א( הרביעי•

ארצו אל לספח םוך;ה מלך ־"הגדול" השלישי אנטיוכם אמר וארץ השמש מזרחי היךדן עבר ערי את דבבש יהודה את

באו כיי ויהי ויכהו. בחרב דו קנ ־;צא תלמי אך . הגליל

לסור ויואל פניו־ המלך להם ויאר לברכו תלמי אל הןהודים היהוז־ים ־המקדש. אל לבוא בקש שמה וכבואו ;ר־ושלןטה/

אך הקדש. אל זר ;בוא לא דתם כי.עלפי ,אטרוילו

אל בבואו כי תספר, האגדה בקולם. לשמע מאן הוא כל משם דשאוהו אונים באין דפל רגליו מעדו המפתן.בו שו עודינ

ובשובו ,ןשראל בני _על מאד תלמי .ויקצף .46 לעבודת פקידים מהיהודים ;קבלו לאי כי גזר,־ לארצו לעזב נאנסו־ במלכותו משרה נשאו אשר ורבים המלך

ולאחרונה כאלה, רעות לזירות ד1ןע ,משרתם או ־דתם את ולשלח אחד י למקום ה;הוךים כל את לכנס לבו על עלה

ב־שמעם הפילים, אולם ;לרמסם שכורי־יץ פילים עליהם מאד נבהלו הנוראה שברם וזעקת־ היה־וףם ;ללת את

הנורא במחזה לראות התאספו אשר המצרים,־ על ;הפכו :; .יד כי המלך ריאה אז דרמסוס. רב בהם ויהרגו הזה־

אחרי שנה מאות כשלש .לרדפם עוד ;סף ולא בו־ רדתה ההיא. מהצרה גאלתם חג דדהודים חגנו עוד בן

§ילופטור א

71 ,סוריה מלכי נמשלת ר.חת

ז.

סוריה. מלכי ממשלת תחת מהוסת ותהי קטן, בן ויעזב מת ,} הרבי תלמי .41 אנטיוכם מצא אז .הכסא .ירשתי דבר בטצך.ים_על ומריבה מצרים מיד ;שךאל ארץ את לקחת }ת־הבשר־ ש השלישי

ויבוא העריץ. לתלמי משנאתם לימינו מדו דדהורים ורב _עד דגה וקיסם המצו־ים חיל את רך בחיל׳גדול אנטיוכם

המהדרין .וחברי הגדול הכהן פניו קבלו שם .ירושלים שערי להיה־וךים חסד לעשות־ הרבה ואנטיונם גדול, בכבוד

את לבצר רשיון להם נתן הוא רבות. הנחות בעשותולהם ־הילוכה מאוצר קכוםהנון לתת צור, .וגם .ירושלים חומת

ת8 ב;דם מסר ביהודים ומאמונתו. המקדש, לצרכיי.;גליהם לשמר בארצו הגדולים המבצרים

.על ;מים האריך לא השלישי אנטיוכס אולם .42' ־

בעיר האלילים בית אוצר את לקחת בבואו בי ממשלתו, סיליקום בנו תחתיו רמלך ,וירצחוהו עבדיו עליו קמו עילם

ההולכים שראל ב רבו ההיא בעת־ פילופטור' הרביעי בראש או־המרדןנים. אוהבקיון בשם חקראו' .הדנים בדרכי

אמנם בני־טומה. המוכסגים העשירים עמדו הזאת המפלגה

החסידים אחרי נטה גדול, בהן אז היה אשר השלישי, חונייו ,ראש ־להרים להם נתן ולא ךם נ רתיצב עמם עם הנאמנים

המרדונים ־פו רק .טדיחיהם אחרי לכת לבלי עמו את .ויזהרהואיא־ך' גם נטה אשר י/ בית על הפקיד עליהם'ושמעון

5י-מדא עה חולדית 72

המלך נציב אפולוניום אל סודו ומתי הוא הלך המתקנים, את הנציב שלחי .רב וכסף זהב ש ק באוצר פי לו הנידוי

הליודור .המקדש אוצר את לקחת הרכוש שר הליודור

הנדת לפי נגע. לא המקדש בכסף אך המקדש׳ אל בא בתבנית מלאכים המקדיש פתח על להליודור נראו ׳ העם

־ רבה. מכה הכוהו ארצה הפילוהו "אשר אנשים׳ הליודור כי המלך׳ אל שטנה שמעון־ שלח אז .43

חוניו. מאת שחד לקח כי חובתו, את מלא לא לו להניד המלך, מושב עיר לאנטוכיה, חוניו פע ו

על יגן כיי מלפניו׳ ולבקש "הרעים שטעון מעללי כל באשמה בטרם אולם אלהיהם. בברית הודים'הנאמנים ה

אפיפנכד׳ הרביעי אנטיוכם תחתיו המלך מת׳ ום־יליקום• יסחב״ש 283-245 המתקנים־. עצת אחרי נטה והוא

המתקנים, מעשי את ׳'בראותם ק לדבר החרדים .44 בעד כחם בכל ולעצור תורת־אלהיהם על להגן יחד נוסדו

הוסיפו אשר וככל ישראל. בעם המשחית הקנים־ רוח הוסיפו כן ׳ ותענוגיהם־ הקנים הבלי אחרי ללכת המתקנים על את צוארם על ולהכביד נפשם להחמיר'על החסידים

לאפר הד נועצו כי עד ׳' ויתרה רבה בזהירות ,התורה

חכמתקן. את ללמד נם הודי כל על .ערום, חרוץ איש יעמד המתקנים ובראש־ .45

פנה הזה הבוגד האח הכהן־הנדול. חוניו אחי הושע

ממשטרת יו 1ח את דחה כי לבקשו אנטיוכם המלך אל נאמנת רוחו כי על תחתיו אותו ולהפקיד הגדולה הכהנה־

אחריו׳ לבו ט _ו לאנטיובם שחד ־הושע נתן ונם אתיהקניםי.

73 סוריה מלכי ממשלת תחת

.1״-3לפח 244 באנטוכיח אז דדה חוניו .,גדול לכהן וישימהו

ירושלימה עוד שב לא ממשמרתו הודח בי ובשמעו,־

וישב דפנא לעיר הגל אחיו בידי־ שם יומת פן ב;ךאו אליו הטה מצך;ם ומלך מצרימה נסע בנו 1ןחווך ישם..לשר וישימהו־ חסד

אחד סופר ;שלאל קם ההם מהומה בימיי .46

הספר משלים. ספר בתב אשר בןסירא, הושע חכם, אחיי את הוכיח שים השבל. ומוסר חבטה רוח מלא הזה

הדגים. בארחות ללכת ;; דרבי את העזכים הבוגדים, הכתוב 'הדני, 'תרגומו־ ואך לנו נשאר לא הספר מקורלעךו־יח. הזה בדור יאשר'תרגם המחבר נכד בידי

לכהן היה ־;זון,־ קמו את הסב אשיר ;הושע, .47 ובתי משחק בתי בירושל;ם־ לכונן י נתן'"לבו ואז גדול

בארחות ערמים הבחורים התאבקו בהם אשר מרוץ,־ להלהולל הלכו המקדש עבודת את עזבו ו־הבהנים .־ הדנים

־נבנה אשר המשחקי, בית אל הפריצים־ הבחורים בל עם

.המקדש נגד האלה, השערוךיות בל את העם אמוני ראו .48 טעות נגד להלקומם להם לאה;ה בח אך מאד. התאבלו

בני מקרב זון יעל הרעה קמה מהרה אולם אנטיו־כם•

בכל די אערו לא אשר. מהמתענים היו רבים בריתו, ־בל את לעקר בקשו אם בי עשהעון,־ אשר הרעות

הפקיד שמעון אחי טנלם' את ;עוררו ,משרשה דדהדות לדחות אנטי־וכם לב את להטות בריתם, בעל בית;;, עלי טנלם בי אף גדול,' לכהן אותו ־.ולשום מסקנתו .יזון את

ישראל עם תולדות 74

אר להביא מגלם שלח באשר רהי .לוי משבט ה;ה לא ויאמר המלך לפני צב'מגלם .ית ־ המלך אל המם”כסף

לכהן ;שימהו אם שמם פי מם למלך ־;תן הוא כי לוי, ;שיטהו שאלתו את לעשות אנטיוכם ויואל' ;זון, תחת גדול

הודח שנים שלש בכהנה שרתו אחריי רזון גדול. יכהן לאמוני לכד. לא רוח ךת1לט היה הזה הדבר ממשמרתו.

כי ראו, כי דרוגים, מאויקבי לריבים גם אם ־כי העם',

טוב טר ל הגדולה הקהגה משרת את מוכר המלך העם, חפץ ואל 'משפחתו אל לב שום מבלי בעיניו,

לעשות אנטיוכס קעיני לטורים כעבדים נחשבו כי ויראוילבו.־ כחפץ בהם להביא מנלם ד השיגה לא השלום יום ובבוא .49

הזהב הכסף את קח אנטיוכס אוצר אל המם את עיר אז ;שיב זשר ,חומו ולשמע י בית באוצר אשר בוי חלול על חמם קרא מגלם מעשה את ,־ דפנא

דרוגים, משרי אחד ,בריתו איש עם מגלם ועץ .־ המקדש • אליי לך תה נ ןחוןיו אליו לבוא יו 1ח את השר ויפתה

ויהרגוהו... עבדי"השר, עליו ויקומו ובעת ,מגלם על וסוער הולך העם לב וביהודה 50

הךגוהו.;ו_י אחיו על ההמון ,קם טוכ;ה בא מנלם היד, אשר המורדים היהודים על כם1א;טי באזני ־מנלם־ התאונן אז־ לעיר .ישלחו צירים מקרבם בחרו הם ־והיהודים'גם בו, כי ,מגלם על להתאונן ־ המלך, אז שם ;שב אשר־: ,צר

אך הצדיק. חומו הרג עצתו פי ועל; עטו קדשי־ את חלל הודים. ה צירי את להמית ויצו מגלם את הצדיק אנטיובם

75 סוריה מלכי ממשלת תחת

ולאות הצרים בעיני נם לזועה היה הזה המעות המשפט.חרבונם על הנהרגים את לקבר צוו־ מחאה

מצרימה אןטיוכם ;רד "האלה הדברים אחרי .51

אנטיוכם נפל כי ליהודה באה "והשמועה למלחמה. מ־כהנתו הנןחה ויהושע בעיר, רבה שמחה ותהי ,במלחמה

כשמע .מגלם את ויגרש רב חיל אליו .ויאסף שב־ירושלימה על הצר כבי מקנה עם ויבוא הזח הדבר את אנט־יוכם ןכמספר איש, אילף כארבעים ויהרג וילכךה ]ריושלים

.לפ״נ״ע 239 .,ולשפחות לעבדים ]]מכרם בשבי הוביל הזהבית אוערות בל את הבז המקדש אל־ גם בא אנטיוכם

מצא כי .שקר שמועת הפיץ ליהודים העזה ומשנאתו ;הןהודים. ;עקדו ואותו חמור ראש במקדש־

ויוסף צבאו שר אפולוניוס את שלח ימים ולטקץ ־

גליהם השתער כי רבה, מכה היהודים את להכות עוד ואך ]שוממה חרבה האלוהים עיר ותהי "השבת. ביום

הלנים חיל ;יקבו בה כי , נחרבה לא אקרא מצודתשראל. מבני הבוגדים

לפתות ויוסף לעמו הוא שנוא כי מגלם ו;ךא .52 נתן עצתו פי ]על ,לןשראל ולהציק להרע אנטיוכם־ את

הענים אלילי ־את ;עבדו "כי הלהודים, ־לבל פקדה המלך־ מקני ימצא .ואשר תורתם. חקי את לקש עוד־ יוסיפו ולא'

החזיר מבשר לאבל ימאן אשר או שבת שומר ישראל ,קתמוד ;עשר בשמעה .;מות מות בנו את ;מול אשר 1א

.ב-ש 238 ונים ה אליל ציום פסל את ועונים העמידושם קהקריבם "המזבח את טמאו ו המקדש, בהיכל

ישראי עם תולדות 76

בקול שר האנשים טמא. דבר מבל קרבנות פקידים להיות קדו ד, רבות/ונם מתנות מידו קבלו המלך

;ואליהיהם .עטם את קו־צון או באונם עזבו ורבים ,־ במלכות מאד ורבים .ישראל, לאלהי נאמן נשאר העם רב אפם אמנם ,ודתם. ־עטם3 לבגר אבו ולא־ נפשם'למות נתנו

הנאמנים ועהודים ־אחרי־ לתור מרגלים שלח א־נטיוכם .והבערות, החורים כל צופיות היו המרגלים ועין ” בברית

מקןמים אותם וב־טץאם החסידים, בהם־ התחבאו אשר גבוריהאטה אבל נוראה;־ באכזריות אותם ענו דתם חקי רך לא ומרים קשים טעגרים /וגם־ מהמות, פחדו לא

מלו אשר: על לבן על .ילדיהן נתלו נשים /־בטה לבם

־הקדושים חיים שרפו שבת שוטרי בטח בניהן בשר את בעד קרבן שם נ להקריב־ .רבה בשטחה הלכו ההם־ ,

ודתם. עטם .ושבעה אחת אשה בי לנו, תספר הטסרת /53

לקבל הפקיד״עליהם יצו;ו ועונים. פקיד ני ל הובאו בניה כל קרא אז ;טאנו; ־ ,התנים ־אלילי את לעבר עליהם

את תכרתו צוה־הפקיד מאן ר א וכל לבדו יאחד הוא. הקטן,_וןמאן־־גם ועלד אל פנה ולאחרונה ראשו.־ הנער לב על נא דברי :לאמו ויאמר עליו הפקיד .ויחסל

לןמים, צעיר והוא באחיו יומת למה בי חפצי/ את לעשות

.ראי וטוב עירם .יפה בני, ".חזק, לו: ותאמר אחר חדר אל אטו ותקח־הו

קךשו־את אחיך ראה, מדיחך. אחרי לבך ;פותה ואל לבגר לעכדי נאוה לא בי אתהבדךכיהם, גם ן;־,'לך שם

77 סוריה מלבי ממשלת תחת

ותשקהו הזה". העולם טוב בל שעד ובאלהיו שעמו "האם הפקיד: לו ויאמר ששובו דרי טמנו". ותפו־ד האם

.י; ;שראל "שמע הנער: ויקרא ־" חפצי עתה תעשה קשה נער "אבן הפקיד: ־לו .ויאמר " אחד ן; אלהינו

טבעת השלכתי הנה מאד. אחוםעליך ]אנכי אתה ערף ולא ,הטבעת את והרם קוטקך כף ואתה האליל־ לפני

השר אין :יאמרו בי ,'שם העומדים בעיני לבוז אך,;ה שמוע אבה לא הנער־ אך ..קטן״ עבריי איזה להכניע־ ;כול

עלתה הבנים ואם אותו. גם ויהרגו הפקיד צוה ]אז לו.היא. גם _ותםת ארצה, ותתנפל הגג על

ממשפחת מאד, ונקבר זקן אחד, איש־ ויהי .54 לאבל הפקיד עליו יצו:ן אליעזר- ושמו הגדולים הבקגים הזקן את להרג הפקיד אבה ולא .וןמאן החזיר מבשר ואחרי החזיר במרק האחת אצבעך את טבל־ לו; ויאמר

העומדים יאמרו למען ,השנןהקפיך אתאץבעך תשים כן אליעזר אך • החזיר מבשר לטעם בקולי־ שמעת בי מרחוק על לעבור לאחרים למופת להיות נפשו את אין בי אמר,'טת־בענדו. בי עד הזקן את ו;עגו הפקיד ו;צו _י;. מצות

.השבת ביום איש באלף נחבאו אחת־ במערה .55 והנחבאים המערה על ־דצורו' דיונים חיל אנשי דבואו

לחלל ,אבוי לא בי נפשם, .על להגן תןאו לאי שם דשימו קדושים. מות למות בלם .ישחרו השבת, את

עוד כלם. דיחנקי דציתום המערה פתח .על .עצים דיונים

בגדו רבים בי ,הארץ מן בלתה ,ישראל ושארית מעטנפלאה גבורה ;רוח פתאם אך .נהרגו "ורבים בעמם

ישראל עם חולדות 78

באה ומאירה חדשה וקקופה המעטה בשארית עברה.החשמונאים תקופת־ - לןשךאל

ח.החשמונאים.

פנים ונשוא זקן איש ;שב מודעית קטנה בעיר .56 ;יוחנן בן מתתוחו ושטו חשמוני, למשפחת הבחנים מזרע

אליעזר המקבי, .יהודה שקעון, יוחנן, בנים: חמשה ולו .רקם ההיא העיר אל אנטיוכם פקיד בא בי רהי, ויונתן.

לטתרדהו: ויאמר העיר בני לכל רקרא מזבח רבן שספסל המלך, קשם בקשך ז בן ,על פנים ונשוא זקן איש "אתה

ךך1ומ ,בניתי אשר המזבח על קרבן .ראשון־ תקריב בי "אם ויאמר: מתת;הו .רען כמוך" ועשה־ העם כל ;ראה־

נעבד וביתי אנכי האלילים, את עמי בני כל :עבדו גם

• את להפקיד להחניף בא מהבוגרים אחד ועברי .57

חר ר המןבח רבואעדי ראשונה". אקריב כי:"א־נ ויאמר: את רך חךבו', את לף ר מאד רקצף'טתת;הו חזיר. שם

)על הפקיד התנקליעל מתתיהו ובני .רמיתהו הבונד, קרא ואז רהךנום. מתי־מספר,־ היו אשר חילו, אנשי

מערים "החסידיים אליו רקק־צו ״ אלי ליי ״טי :מתריהוחיל עם להלחם .יכלת מבלתי אך .לגדוד רהיו־ ת אחדו

79 החשמונאים

ובסתרי הצרים בנקרת החסידים התחבאו הרב אנטיובם הקטנים היונים דודי על התנפלו ישם ויארבו היעדים

הערים אל גם באו לפעמים ויהרגום." בארץ העוברים - האלילים מקדשי את יהךסו הבוגדים אחיהם את ישמידו |ייד הלך ליום מיום בי,י. העם אמוני ;די את ;חזקו

מעשה רדה טוב לא טתרדהו בעיני .ורב יהלך מתרדהו ויאמר השבת ביום נפשם על להגן אבו אשר׳לא החסידים

מבלי לממיתים "נפשנו את עוד נתן נא מתת;הו;־״אל לא.יחשב השבת ביום ,עלינו ;תנפלו ואם נגדם. התקומם

זזנחנו ;;מלהטת בי ,היום קדשת את נחלל לעון־אם ;; לנו שם נ על להגן בישראל לחק ההוא מהיום ;הי . נלחמים"

החול. בבימי השבת ביום גם מלחמה עבודת בכל ,;צום בניו אל ;קרא למות קרבו טתרדהו וימי .58

את וישם־ ,ועטו ;; מלחמת ם:ללח נפשם את קדישו בי שקעון ]את ,בניו טבל הג־בור הוא בי ,הגדוד לראש ;הודה

חכם. איש שטעון רדה בי לאחיו, יועץ להיות צור, בכורומלחמת־;;. להלחם עטו בני לב־ את ;חזק

דוד לראש ,המכבי ;הודה נקרא אשר ,;הודה ויהי ולא,יצא אביו דרך הוא גם הלך בראשונה החסידים."

והעצום, הרב רדונים חיל טול המעט חילו גלו;ה למלחמה דודי א־ל ;ארב אפרים,־ הרי בנקיקי י התחבא אם בי

חיל הלך מעט ,מעט אך .;בריתם בארץ העוברים דדונים”ורב. הלך־ ;הודה

בי ,םוך;ה נציב אפולוניום אל השמועה וכבוא .59צא הקטניק דודיו עם נלחמים והם חד התקבצו דדהודים

ישראל עם תולדות 80

;הודה אך ,מפניו המתפרצים דדהודים את לענש רב ח;ל מכה בו הך האויב לקראת בחוריו עם הלך עוד הרנחבא לא

לסחב״ש. 236 .,בחרב הטית אתאפולוניום ־ונם רבה

להלחם גבורה רוח דדהודים בלב העיר הזה הנצחון־ חת.־ בלי עמם מלחמת

בחיל דדהודים אשרעשו את אנטיוכם כש־טוע .60 והכרתי ביהודה ־"אעלה האטד: חמתו ותבער אפולוניום

ארצו ואת השטים מתחת שטו את ומחיתי ,מגוי ;שראל את להשמיד אנטיוכם־ אטד הקשה באפיו הדנים". לבני אחלק־

המתיונים את גם אם כי .העם אמוני ,החסידים את רק לא בשם י אשר לכל שנאתו גךלה כי בבריתו, הנאמנים

נח ; ;שראל

מיושבי אחדים שבטים עוד בו טרדו ההיא ובעת .אחת במלחמה להכניע אנטיוכם אמר אותם וגם םור;ה

גי אלף ארבעים עם צבאו שר ליזיאש את ישלח כן .ועל חילו את חצה ;הודה־ לארץ קרוב ליזיאש בוא חיל.

רצוס הגבורים גו־גיאש ואת נקנור־ את מחציתו קדעל _ו; את לכבש הלך יחילו מחצית עם והוא יהודה להלחם

.באנטיובם המוקדים האחרים־ השבטים חיל כי ,שטעם היהודים על־ ־נפלה גדולה ואיטה .61

להם תה;ה לא כיעתה־ ;דעו, הם לארצם. בא ־אנטיוכם־ להספת כלם־ מהרו כן על הזה, האבזר המלך מאת חנינה

לעמם שבו־ טהמתיוגים־ רבים ונם ;הודההמככי, חיל אל אל רקקא־ו ־שקים תלבשו ו;צוטו מצפה־ בעיר בלם אספו

את "ירא לבלתי לבם את אמץ המכבי ויהודה ;;בחזקה. • • •

81 החשמונאים

אויביהם את להכניע יושיעם והוא עטם ;; כי ,היונים חיל־ ־ ׳ ־ ־ . • העצומים,

מתחבא .יהודה חיל כי לנרגיאש, נודע כי דחי .62 את ןלסגיר צבאו חיל עם ־לעמה נקנור על ־ו;צו ההרים בין

את ־לסגר ־סבב חילו עם והוא מזה, יהוךוז בעד הדרך מפנים ליהודה־ המלחמה הריה למען השני, מעבר הדרך

מועד בעוד ליהודה נודעה־ הרעה־ עצתו־ אולם ומאחור.

חיל מאחרי דבוא מחנהו את הוא גם דסב ;הודה ;מהר המקום עד־ בואו עד הלאה לדרכו הלך נקנור.־ןגךניאש

מאד. יתפלא ,איש שם אין והנה ריהוךים שם חנו אשר התנפלו היהודים כי מרחוק, צנחה קול נשמע והנה

להם נתנו ולא רבה,־ מכה בהם רבו נקנור־ חיל אםעל1פר עצות, אובר־ היה־ הוא נם וגו־גיאש במערכה; להיעצב

ודיונים ,אתנקנור להושיע ללכת חילו את ערך .אשר עד עם נ־רניאש גם •ננף באחיו איש דכשלו המערכה מן נסו

דהרנו דיונים אחרי היהודים ־וירדפו היהודים. לשני חילווכלי"נשק. רב שלל מהם דישללו רב הרג בהם

עמם הביאו דיהוז־ים עם להלחם בלכתם דיונים, העברים את לעבדים להם למכר ־אדם, בנפש סוחרים

הסוחרים את היהודים תפשו עתה .בשבי לקחת אמרו אשרכספיהם.־ צרורות את מהם דכןחו

המלחמה את בעצמו ליזיאש חדש שנה כעבור .63 .פרשים אלפים וחמשת רגלי אלף ששים ועטו ;הודה עלהאמין כי ,ההוא הכבד הח;ל מפני חת לא ;הודה אך

6 ן ראשון| חלק ישראל. עם ]תולדות

ישראל עם תולדית 82

כעשרת עמו היו ההיא בעת נם .לישראל הנלחם ,ב;י חיל את תפנש .טוב בנשק וחמישים ח;ל נבורי אלפים וחילו ליזיאש וישב רבה. מכה ו_יךבו בית־ציר ליזיאש

חב-ש.6ל 235 עוד לאסף לבו ויאמר ,,לארצו פנים בשת המלחמה. את ולחרש חיל ליזיאש _יךפא קרוב לא בי , ת־ יהודה אולם .64

האת ,,הן חילה לאנשי אמר בן ,ועל בו הבה אשר מהמכה .תקהלי ."” מקרש וטהרנו־את נעלה עלח ןעתה לפנינו נגף את ראותם תהי ציון. הר על יחר־ו העלו הצבא אנשי כל

שרופות ,והדלתות חלל בי שמם,'ואת'המזבח כי המקדש גבולו כלי יצמח השיה .ועשב נהרסות והלשכות באש

ראשיהם על ;עפר תזרקו בגדיהם את תקרעו י- , מסביבי לצור מאנשיו אחד נדוד את יהודה רצו \ מאד תתאבלו

משם יצאו לבי המקדש את־ טהרם "בעת אקרא מצודת על בי אתיהמלאכה; ית לר.ש שם, התבצרו אשר ,התנים

• שיאל בוגדי וכל התנים חיל־ עודינשנבו 'אקרא מצודת אלחיהם, ך־ית את עזבו לא אשר הבחנים', מן ;הודה ויבחר החמשה וביום .מזבח־חדש תבנו המקדש את לטהר תצום

.1 לםחנ״ 234 בסלו״ הדש הוא ,התשיעי לחדש ועשרים המזבח חנכת את תחנו החדש המזבח _על עלות העלו

את לחג .ישלאל קהל וכל ואחיו יהודה רצו .;מים שמונת שנרי מרי בסלו לחדש ועשרים החמשה ביום המזבח חינכת • הזי׳ היום ה״חנבה״עד חג הוא ,ובתודה'ל;י הלל בשנה

תוכם מצב תתן גבוהים ומגדלים צרות חומות יהודה תבןהמקדש'•' את לשטר

63 החשמונאים

,לארצם היונים חיל שב אשר אחרי נם אפם, .65 ,המלחמה מעבודת להנפש המכבי יהודה ;כול לא עוד ;שראלהציקו ארץ נבולות על היושבים הקטנים העמים בי

ההם, העמים את דך חילו, "עם .יהודה .ויצא ל;שךאל; ו;קךאו היום ויהי הדנים ;שבו בעיר;פו ;שראל. את ויושע

שיטה באו ובאשר באנ;ת לבוא־ בתוכם היושבים לוחודים היו אשר היהודים וכל האקר- את היונים ויטביעו הלהודים מהדנים אחיו־ דמי את יהודה־ ו;נקם בטצלות. ;רדיו בתוכה

עמדו אשר האניות וכל החוף במני בל את ו;שרף ;פו יושביהיהודים־. לדמי נם נואל .;ש בי הדנים דדעו .שם

את יעניש אשר אחרי נם בי ,ראה ;הודה אולם .66 העמים בין לשבת אחיו־ יוכלו לא ,היהודים צוררי העטים

בן ועל ,להם להרע יוסיפו אותם' העור, משנאתם בי ,ההם• ה7הו' את .יהודה־ הושיב

.מאד הרבה ושלל נשק ;הודה מצא ההן במלחמות חלקלאלמנות השלל ואת בטקום־בטוח להניח צוה הנשק את

במלחמה. הנופלים הנבורים

בו טרדו בי ,לאנטיוכם ערף תה פ וההצלחה .67 בנו ההיא. בשנה דשתנעידטת לבו אל ו;תע'צכ רבים גו;ם

צעיר עוד ה;ה אאופטור, החמישי אנטיוכם העצר,' יורש הןדולים- מהשרים אחד - פיליפום ה;ה ל;טים'־ועלבן

ובמצודת אאיפטור. ;גדל אשר עד שעה, לפי בעם מושל ;הודה ויאמר מ;שךאל, והפושעים הדנים נשנביו אקרא מפין קלי אליה דנש ההיא,ויווןעליה,־ המצודה את ללבד

המלך איל חלבו הנצורים מן אחדים "ו;טלטו ׳־השחיתה.

84 ישראי עם תולדות

• מרעה להצילם ויתחננו ;הודה מעשי _על לפניו. חתאוננו מלחמה מלמדי ופילים מאד ך־ב חיל הצעיר המלך חאסף־

במלחמה. הלך חוא וגם הצבא שר ליזיאש ד2ן1 אותם חתן

רעל למלחמה, עליו ליזיאש עולה כי ,;הודה וישמע .68 שני ו;פגשו המלך. חיל "נכח חילו את ע6ח המצודה מעל

נ\5מ חת לא במלונים ויהודה בית־זכתה, ;ד על המחנות במלחמה לו ;הודה"עשה אחי ואליעזר העצום. האויב חיל

ב־עדעם מפאר אחד פיל ראה הוא .בגבורים שם ההיא המלך אם ,־כי זאת אין יאמר; ;פה. צריח .ועליו רבים

חבקע חרץ מנגד נפשו את בשלך ההוא. בצריח יושב ועלשטאל/חבוא־עד ;טין על אבלה ;חרבו האדב במקנה

חמת, ילעליו ה ח־פל ־חדקרהו. ברכיו בין חקרע הפילאליעזר. את משאו־ בכבד הטית ובנעלו

חסגר אחור, חסג ;הודה, על המלחמה ותכבד .69 על דחן אחריו רדף וליזיאש המקדש הר על אשר במצודה פיליפום כי .־ שמועה אליו באה ההיא בעת אולם .־ המצודה

חמהר .המלוכה כסא על לשבת אומר והוא רב צבא אסף .ישראל בני ברית. חברתו לשלום ליהודה חקרא ליזיאש, אננחוכם והמלך ס־וך;ה למלכי נאמנים־ כי/יהיו נשקעו,

ולשמר אלהיהם אתי לעבוד לישראל ;תן כי נשבע, אאופטור אז בידי־־הבוגךים. להחזיק עוד יוסיף ולא תורתם,־ את אשר הרבים, הדמים בכל אישם אשר מגלים, את שו ת משפט חחרצו,עליו ,האחרונות בשנים ;הודה ןאךץ1 כו ג

.המלך במצות חומת מות,הרביעי, סיליקום בן ודמטו־יום ־ההיא ובעת .70

85 החשמונאים

,מרומא ;צא ,אפיפגום אנטיוכם לפני בםוך;ה מלך היה אשר את חמת חיל תאסף ,התעךבות מבני כאהד שם ;שב אשר

.בסוריה ;מלך צבאו שר ליזיאש ואת אאופטור אתיים אליי ויבואו מלכותו כסא על בשבתו ויהי ,71

האומרים החשמונאים _עללפניו וילשינו המתענים מהעברים אז ה;ה המתענים בראש סוריה. מלבי על מעליהם לפרק עיני5 חן יתקים .וימצא אלקיטום". נקרא אשר יתקים', הכהן

לשמרו. חיל המלך לו התן גדול לכהן ;שיטהו דטיטריום החסידים לבל שלום וידבר ירושל;טה 'ידקים בבוא ויהי'

דברו, אתי חלל והרה עד אך .;דרש טובתם את בי ויאמר',

דודו את וגם .החסידים מראשי איש ששים להרג צור, בי ב;מים החכמים ראש ה;ה אשר יועזר, בן יוסי אמו', אחי האמינו לא ואנשיו' ואחיו ;הודה בתוכם הטית ,ההם

ההרים. בין מתחבאים ויהיו קים;1י להבטחות מתחלה .בריתו ואנשי בידקים ולהלחם להחלץ לאחיהם ויקראו הטרד את להשקיט צבאו שר נקנור דטיטריום־את וישלח

בשלשה ,הרן בית ד־ על ה;תה אשר ובמלחמה .ביהודה

חב״ש.6 י 230 נקנור חיל את ;הודה אדר/הכה לחדש עשר הזאת התשועה .ותהי ,חילו על'חללי המית נקנור את וגם

השלשה יום את חגגו כן אחרי רבים ו;טים ל;שךאל גדולהנקנזר". "יום לו תקראו אדר לחדש עשר

־ 1ןיא האלה בימים מאד עצמה רומא וממלכת 72

הרומאים, עם שלום בירית לכרות עתה לו טוב בי ;הודה, ;הודה וישלח םוך;ה; חייל נגד היהודים על ;גינו למען

בכבוד המלאכים את קבלו רומא הקני ,רומאה מלאכים

ישראל עם תולדות 86

טובה הביאה לא הזאת הברית אך .ברית עמם ויכרתו דטיטריום בשמע הבאים. בפרקים יספר באשר ,לישראל

פקדת תחת רב צבא עוד לח וי יסר'צבאו נקנור טפלת לטלחטה. שו ננ את הכין לא ויהודה ; בבחידום צבאו שר

עוד םוך;ה צבאות ;בואו פתאם בי ,דעתו על עלה לא בי רהי חיל. בני אלפים שלשת רק יהודה עם ההיו הפעם.

נגד להיעצב .יהודה־ גבוך־י נועזו ולא "דטיטריום חיל בבוא

בחורים מאות שמונה עם ;הודה אך ההוא. העצום הח;ל הלל' את הרבו באריות ;לחמו המערכה את עזבו לא

טת ;הודה ;נם חללים כלם לו וי ,ידם ;נעה בי עד ,סוריה , לשח־"• 230 הגבויר ו;ת ג את מצאו אחיו ההיא• במלחמה

אותו ו.יקבו כטודעית, אבותיו בקברי חקברהו הנדיב׳הזה

.ישראלי בית בל

ט.. ובמעון נתן1י

הרעות ביתומים. החסידים היו ;הודה בבות ,73 אוהבי.יהודה, כל אחרי רדף בבחידם ליום. מיום התגברו

בעיניהם חן מעאו לא אשר אלה בל על הלשינו והבוגדים הם החשמונאים ברית מבעלי לאטד: בבחידם באזני

להבנע החסידים אמרו בראשונה־ חמל. ולא ויבבחידקטבחם הוא אשר אחרי נגדו, עוד התקומם ולבלתי פבח־ידם מפני

87 ושמעון ונתן

כי נוכחו מה זמן בעבור אכל דתם. את לשטר להם נותן יונתן י אל פנו בן ועל יעלו. לשאת'את להם שר א אי

.אחיו ;הודה ־תחת למושל עליהם תשיטוהו החשמונאי בחרב לצאת ביהודה גבור היה לא יונתן־ אמנם .74 י

מלחמה עשה בתדובלות אם בי ,האויב לקראת שלופה נפש קצה־ בי עד מצוא, עת־ כל האויב את שיל גע'ולה ל

ועל נפש; מפח אך לו הביאו אשר במלחמותיו, בבחיד־ם ־לא הברית תנאי .שלום ברית יונתן עם לכרות נאות בן'

ארץ רדתה עוד השלום ברית אחרי נם .בפרט לנו נודעו בכחידם ־ צאת אולם סוריה. למלכי־ ;שראל'משעבדה

ולהשמיד המבצרים את ולבצר ח;ל אנשי יוניתן־לאםף הוסיף

המתענים. את ,מהסורים אחד איש התקומם שנים חמש בעבור .75

;דו מחזיקים רבים רהיו ,־ דמטריום נגר .בלס אלכסנדר ל אלכסנדר'ח ויאסף ךית. ב עמו יהיו רומה מושלי ונם־

הדבר את דמטריום בשמע ראשה מלבות רבדשם-בתר אגרת לו דבתב לעזר לו ;היה בי יונתן אל לפגות טהר הזה

ליונתן להשיב לשךיו צוה גם' צבא. לשר רשימהי שלום אלכסנדר אך ב־אקרא. כלואים היו אשר התערובות בני־ את

לח ו גדול לכהן דשיטהו יונתן אל שלום אגרת שלח הוא גם .;הודה מושל בשם לו קךא ו זהב ועטרת ארגמן לכוש לו

בוד בא/ירושל]מה־ ואז אלכסנדר עם בריתי יונתן דברת־׳ לשרת בא הסבות־ ובחג .ומושל גדול' בהן

, חב"6ל 222 ׳ ,

לאחרונה אך לאלכסנדר, בריתו את שמר ויונתן

9א ישו 6ע תולדות 88

לפח־״ש. 216 אלכסנדר ועם השני דטטתום עליו גבר להם הבר פן פחדויהיהותם אז נהרג. ועם ערב לארץ

כאשר אף .לאביו שוי ; אשר הרעה כל' את דמטתיום

לפניו והסד חן נשא דמטתום הטלף לפני יונתן התיצב ויכרתיעמו אלכסנדר, לו נתן אשר הזכיות כל את ויאשר כאשר כי לרמטתום, חסד יונתן גמלי מהרה עד ברית. עם יונתן' רבוא היכלו', רצורועל אנטוכיה יושבי בו מרדו.הטלף את ויצל .הטרד את רשקט ,איש אלפים ־לשת

מבצר את ליונתן להשיב הבטיח דמטריום ,76 את שמר לא אף ;־ מותה חייל בו ;שביו עוד אשרי ןרושל;ם, קתפון מרד כאשר כן', .ועל מאד. ליונתן ף־חר הבטחתו

את תחתיו להמליך ;בקש באדונו דמטריום צבא שר

טריפון לימין' יונתן עמד בלם,־ אלכסנדר־ בן אנטיוכם

.בפותה אןטיוכם ;סלך , חפצו למלא דעזרהו שקד ,במותה היו אשר ,האלה המהומות ובעת .77

בארבעים י ,לו הכין רב וחיל עטו ת מ את לבצר־ יונתן למען עמו־ כח את להמייל כחו קבל ויתאמץ איש, אלף

פת את־ אבל לא הוא אולם' צואת. ימעל זרים על יפרק את גם לדחות מריפון לב על עלה ההיא בעת כי עמלו.

.יעטר פן מאד ףעךא ,בעצמו ולמלך בסאו מעל אנטיובם ובלבד אהבה אותות ליונתן הראה כן־ ועל לשטן; לו יונתן להונות הצליח הרבה ובערמתו ,נפשו לקחת מחשבות חשב עטו להשתעשע אליו יבוא כי אותו, בבקשו יונתן את

לקחהו ן1שטה.־וטךיפ ;בוא בו האמין ויונתן ואוהבי, כרע.הכלא בבית בנחשתןם וישימהו

89 ושמעון יונתן

;די רפי במעט ליהודה הרעה השמועה באה כיאשר הפעם'עבדים עוד יהיו עתה כי בלבם, ויאמרו העם־ כל

נסם'את , החשמונאי יונתן'שטעון חי ' אך םוך;ה. למלכי נלחמנו, אשר הטל־חטות את ;דעתם אתם להם: יאמיר העם

החרב שבלה אחי כל כי 'ראו־ . מצאנו אשר הוךלאות בל משטר לי חלילה ועתה .לברי אני ואותררק ;שראל בעבור־

מאחי.' אנכי טוב לא בי צרה, נקשי־לעת אתמלאכים אחיו.־'וישלח תחת למושל שטעון ;הי .78

טריפון, רען יונתן. את יוציא בי עמו ־להתפשר טריפון אל ה־יהוךים אם'ישלחו לחפשי, יונתן את להוציא הוא־ נכון בי

אביהם. תרות לערבון יונתן בני שני את בסף בבר מאה לו יאמרו פן מאד הוא־;רא אך בפיר "מרמה בי ;דע שקועו׳ן

;רצון־טריפון לעשות מאן בי הנן אחיו,־ הומת ;דו על כי מאת את לגם חרד, קלב לערבון יונתן בג; את שלח בן על

טריפון בי־ שטעון'באה,־ לו.''ומנורת שלח־ בברהבסף

לפחב"׳־. 213 ־ . הבנים על האב את המית

למושל בהיותו ב;מים, בא ז.קן ה;ה שמעון .79 ולבורה וקחבטה עלומים כח מלא היה לבו אך ביהודה,

לעשות. אחיו החלו אשר בל את גמר עמי׳ ברת : לאסו אל־דמטריום מלאכים שמעון רשלח

את הסירה אך כיסאך, חוטם טריפון ועזרתיך־מןד ברית

רטטריוס לו ראות חפשית. לממשלה ודרתה מיהודה עלך ומושל גדול־ לכהן שסעון ו;הי ־ , ברית עמו רכרת

.לפ״נ״ש 212 אקרא מבצר על שמעון יחנה אז . ביהודהקבל בו בו נ׳ לשר הבולעים ואת הןונים את משם ויגרש

ראל8” עם תולדות 90

.לפחם־•• 211 רדה מאז יטיס שנרדם וככלות .המהומה• טי גדול כתן לרדות הסנהדרין העם כו בחרו־ למרכל שטעון־ לבניו וייאותו כדעתו את ולהוריש ביהודה־ ונשיא

חב"•.6ל 210 את מספר הדהודים חדלו ומאז אחדיר. שטעון היות משנת אם ביי ה, וך6 למלכי השמם מספר החב בסף מטבעות דדהודים התיכו אז גדול־. ובחן לנשיא

ראל אלת ל השנה מם§ר רשום אחד מצד המטבעות ועלי

שיא .שטעון או הקרש עיר ם רושל - השני ומצד הארצות בכל לאחיהם לבשר הודה בני שלחו־ .הדהודים"עמו.' את ביגאל"

לוחות על שראל בני חרתו אשר הדברים ואלה .80

,,ביום :העמודים בין המקדש בעזרת הושמו אשר נחשת היא התנים, למספר 72 בשנת אלול לחרש "ועשרים שמונה בהתאסף ,בישראל הגדול הכתן לשמעון השלישית השנה

בית ני־ כל יחד וזקניו העם ראשי הכהנים', מחלקות

שטעון עשה אשר כל'הטוב, את ראותם אחרי שריאל, ,החשמונאים ואחיו הוא הושיב, ממשפחת בן׳מתודהו־

שטעון את להקים חדו לב נועצו אלתיהם,־ ומקדש לעמם אףריו־עד ובניו ־הוא־ מיו, כל שךאל ב ונשיא גדול לכהן

.חגר זהב ואבנט לבש ארגמן שלאל. ב אמת נביא קום המלחמה יקום־ךבר פיו ־ועל כתב, בשש גלוי־ ספר כל מבצרים "יבנה ,הארץ על פקידים יפקיד הוא השלום. או

למשפטו וקדשיו; המקדש דבר כל שק ־ פיו ועל נשק, ובתיענש". ענש פיו את והממרה הארץ כיל חל ת

לעת אשר העם, האמין כי לו, נתן לאי מלך שם־ אך

91 במצרים היהודים ושמעון. יונתן

בישראל. המלך .ידיה והוא דוד, מזרע המשיח קץ;בוא אמת נביא עמוד עד רק הממשלה לשמעון נקנה בן על

ביאת את לבשר ;בואי אשר ,אל;הו הנביא הואי . בןשראל

הנואל.

י.

במצוץם. דדהוךים בטצמם ;שראל בני הת;שבו הראשון תלמי מימי .81

בני';שךאל 'מספיר באלכסנדריה. ושיחוד רבות בערים אפייפנום אנטיוכם־ "גזרות ובימי יוגדל, הלך שם הלך

מצמטה, ישראל מארץ המונים' המונים ;רדו והמלחמות משנאתם'למלכי ,שכבוד היהודים את קשל־ו ר;ם מ ומלכי

בארצם. להאחז לבורחים דתנו ,מומה הכהן, חוגי את נשא , מצמם מלך ,פילוט־סר ותלמי

היהוךים לכל לראש רשי־מהו צבא, לשר לו דיה אשר

העם את לשפוט המשרה את בידו ויתן שמצרים. היושבים־המלך. ובין בינם למליץ ולהיות

עיר דיתה אשר אלבםנדר;ה, הראשה שעיר •82 :־.ישראל מבני גדול קהל ;שבו ,ממלכה ובירת ים נ סחר חיל'וחכמי אנשיי ,עשירים סוחרים ,משלנים חכמים מהם

יעד וחכמתם', דיונים שיפת לדעת־את ילמדו הם חרשים.בלה. וכמעט'נשכחה העבריה השפה את מפניה ;עזבו בי

ישראל עם תולדות 92

קהלה להם היתר, כי בגרם, התערבו לא זאת בבל אולם תשכח לבל תורתם על לשטר דאגו בראשה והעומדים לבד )אליו ,מאד גדול תפלה בית להם בנו הם ־ .:עקב •זרע מפי במרחב למטע רדת לא החזן קול .להתפלל גדול קהל בא

את החזן' בלה כאשר כן ועל התפלה, בבית אשר הרב,

הקהל :ענה ־למען לאות, בסודר המשרת הניף' הברכה

• ״אמך דדטים אגדת שםלאגרות,אגדות: היו האמנים כל .83

מקרבה בחרה אגדה לבד."כל ברזל חרשי ואגדת לבד קכית רדה ומקוים האגדה .עסקי כל־ את נהל אשר זקן

אל לו ופנה אורח, עמה 'ובבואי .לבד אגדה לבל התפלה שם ומצא מלאכתו, פי על עליה נספח הוא אשר האגרה

עמד הדהודים כל ובראש . מצבו את לכונן ותמיכה עזר

.הממשלה ובין רדהוז־ים בין למליץ רדה אשר ,הנשיא שם ולשרת במצרים ליי היכל להקים הוני ויאמר

בזבח בירושלים הנהוגה־ ץ כעבודת גדולי, ככהן בקרע אשר .ישראל כל בעיני הדבר' תיטבי ונסכים. ומנחה

אלרדהם את בשלוה לעבוד מקום להם :מצאו כי ,־ במצחם ץ אתי לעבוד ;כלו לא אבותם בארץ אשר תחת־ במנהגם.

סוריה. פקידי רודפיהם מחטת ושטה המקדש חוקם גען הליופוליסיבארץ בעיר .84

והכהנים מצרים', ארץ קצות מכל־ .ישראל בני כל נהרו־ .ההוא במקדש שרתו אבותם ברחו'מארץ אישר

הדבר על הצטערו ביהודה מהחסידים רבים אמנםבהן; בחר אשר העיר היא ן'רושלןם אך כי הזה, החדש

93 במצרים היהודים

מעשה דפי להטיל העיזו לא אך .שם שטו את לשום שבתה ההיא בעת בי אחרי גם ומה בחוגי, גדול איש

על1 ;ארצם אותם הצורר הצר מפני ,־ירושלןם העבודה ובין ־מצרים היושבים דדהודים בין־ ה;ה אמת שלום בן־

היושבים דדהודים עיני ־גם בי ,ירושלןם ־ היושביםטפל. חוגי ובית העקר ־ושלים מקדש ה;ה במצרןם

רבים טפי נשתבחה עבר שפת אשר אחרי' .85 י

על ,העברי מהקורה תורה ללמד ולא־;כלו באלבםנדק;ה השפה ליונית, הקדש בתבי בל את לתךנם החכמים נועצו בן

בי ,הזה הדבר רע רדה ים ר בעיני .־ בפיהם המדברת

קו ויםת אבותם שפת את .ישראל בני תניחו פן בצדק ;ראו ק־ךשם; שפת בעיניהם־ יקרה בי ומלבד היוני; בתרגום־

שיה;ה עד התורה את ־לתקנם־ אפשר אי בי החכמים ;דעו ;כלו לא זבל רטיו. בבל המקור־ עם מתאים התרגום

בעת "התרגום הוא נחוץ אמנם בי בראותם ,לזה להתנגד

שפת המחנכים רדעם והטון הנעורים מבני ורבים ;ההיא נם מתורת מאומה דעו לא אם מעמם .ידחו בלה־ ;ון

מלבם דבדו ־ביהודים קנאו אשר ים ר נמצאו שרדונים את לתרגם היה נחוץ בן ועל ,קש־ראל אתעם לבזות שקרים .בהם הצפון הטוב בל את לעמים להראות הקדש בתבי

טובה הביא התרגום בי ,ברואה החכמים שגו לא אמנם :ואף רדונים בין תקפשטו הדהודים דעות במקצת: טקצת׳ורעה ־

חשבם, הרבה, הפסידו רדהודים־ ,־אבל התקנום עליןדי ;דעו ולא ,הדני מהתרגום־ 'התורה ידיעת לשאב להם די בי

,ר6לא מאד שגו בן ,ועל ;ובאוריהם התורה חכמי דרך ־:את

רא י חודות

הפשוט הפשט את ]ידחו וחידה משל רק היא התורה כל בי.הדנים חכמת פי 5_ע שדרשות הנפתלות הדרשות מפני כלו

;פה והתורה בזמנה, היתהירק ;פה הדנים חכמתאחרון. דור ד ינר לא ומהרבה היום־, גם

ישראל עם תולדות:שלישי ספר

עני; ב;ת ן3חך עד הורכןנום יוחנן מזמן

:השלישי לספר הענינים תכן93 -104.................................................... הורקנוס יוחנן א(

104-110 . . . • אלבסנדרה •'שלומית ינאי אלכסנדר ב(

110-116........................................ואריםתבול חורקני האחים ג(

116- ..................................................ואנטיננוס הוררום י(

119-125 . ; הוררום מלוכת יס

125-130 ............................................................ושמאי הלל 0

130-133 . . . , אחרות בארצות רס ה ה .ארכילם ז(

134-137 ..................................................שון;הךא אגריפם ח(

137-143 ...........................................והמרד שגי ר אנריפם ט(

143-149 .................................ןרושלים חרבן .המרד אחרית י(

149-104 והמוסר התורה יא(

155-165 .................................................לתלמידים שאלות

166-167 ....................................... . • הזמנים. לוח

168-174 .א״ב סדר ע״פ והמקומות האנשים שמות רשימת

א.ם.1ךכןג1ה חנן1י

מעל הזרים המלכים על את פרק קשךאל עם עוד שלם ולא מצרים מלך אל חה מ עוד שלח לא צוארו,

החסידים ויתר החשמונאים משפחת שני םוך;ה. למלכי מם "בבני האחרון ־שטעון לעמם. החרות את "בנפשם־ ,קנו

הימים בבל . בעמו משל־ שנים )תשע לנשיא מקקן־הו־דדה

ותחת גפנו ־תחת איש ששלום ה;הוךים ;'שבו משל אשר

הארץ ישבטחה, שהשקט חרישו חרש האבר קאנתו. שארית בלו הזקנים־ .פריו־ השדה-את ועץ; ;בולה נקנה

גבורתם שעז התעלסו .והבחורים ובנעימים בטוב ;מיהם־ .במלחמה עזם־ בתפארת והקהך־ו

אחרי סידטם, אנטיוכם סוריה, מלך כי אמנם .2

להביא הפעם עוד ינפה־ יונתן, נפש רוצח טריפון, את נצחו צבאו שר־ ביד רב חיל־ ,תשלח עלו תחת ;הודה את

בני ויהודה יוחנן אך ביהודה; להלחם החורקני קןדביוםרבה מכה בהם הכו פניהם קרמו צבאותם־ עם שמעון

ישראל עם תולדות 100

יוחנן־ ךשם1 יוחנן נקרא ההיא ומהיום הארץ. מן רגו־שום.ההורקני ךביום .ק את 'נצחו _על הורקנום

ע, בתורת נם ודל עשו־ ישראל לבני וכטוב .3 " קדש ל' 8' כתבי אשר בןשרא״ל אז עמו רבים ומשוררים

מעל עטו את להציל עשה יאשר החסד בער לי; להודות דין "בית בשם .ויקראו ;חד נוסדו וחבטי'התורה זרים.

החשמונאי. הנשיא עמד בראשו כי החשמונאים", תלמי כי ממשלתו,_על האריך;מים שמעוןלא אולם

י .יהוך ,בניו שני ואת אותו ,הרגהו ליו קשר חתנו

,לפחג״ש 205 . ומתתיהו .אביו תחת ביהודה למושל הורקנום יוחנן הי .4 ־

;רא ולא מאד. ותשפל סוריה ממלכת ;רדה ב;מיו .נבול את "להרחיב התחזק כן־ ־ועל מפניה; יוחנן עוד

אשר מקדשם בית את הרם השמרנים את ך . ממשלתו מבצרי דצרעי ,החריב שמרון העיר ואת גרזים, הר על

הי 1הד." א'ךצםאם"להת את לעזבי אם עליהם ;טל אדם,

עץ למראית ;בואו־ ארצם את לעזב האדומים רצו לא כי

.היהודים בקרית בברית זר _עם להביא בא כי יוחנן, ראה מה .5

אשר העצומות הרדיפות אם כי זאת, אין .ישראל אמונת המה אנטיובם, מימי אמונתם" בעד שראל בניי סבלו

הנכר. בני לאמונת עזה משטמה שי־אל בלבב אז השכינו כן ועי לןשראל׳ להרע תמיד האדומים הרבו זה ומלבד רחך־לו עמם האדומים" תאחדו בזאת כיבתחבלה אמרו

הרעה- ועוד הועילה, לא הזאת' התחבלה אולם מהרע.

101 הורקנום יוחנן

ולקת בלבם בבושה לישראל האדומים שנאת היתה מאז בייעקב־. לבית ממארת בצרקת רדתה קץ

מקני אירביו 5_ע ישראל התחזק ההיא,־באשר בקת .6

א.שר מריבה .ישראל, בתוך קמה מריבה והנה הנכר, :הדבר וזה ־, החשמונאים בלנצחונות את לאל שטה בטקט

דוקים אסיים, בתות: לשלש נחלקו־ מכבר ישראל קני

.ופרושים קשם נקראו הם ישראל. קני רב היו הפרושים

קי הארצות; טקטי נבדלו קזרא בימי בי _יקן ־ושים",

מהקרושים "פרוש" הארמי .יקרא "בדול" הקברי יקרא שר וישתדלו רבה קאהבה בתורה קסקו־ אשר הקם חכמי יצאו בישראל. התורה דקת ולהפיץ תלמידים להעמיד בחם קבל

ושאר צדוק־ קני הבחנים מנזק הקם, אצילי היו־ הצדוקים

האצילים אל נלוו אשר הצבאות ושרי הפקידים השרים את עליהם לקבל אבו ולאי מהפרושים נקדלו־ והם .ההם

משה תורת רק להם אין בי "ויאמרו ,הפרושים היבטי תורת

מעניש ןי קי .יאמין אשר הקם, באמונת בחשו נם .קלבד מצאו הם קי הבא, בקנים לצדיקים ־ומיטיב הו־שקים את

למותר אך הבא הקולם ויהי הזה בקולם רקים תענוגים ־המות אחר הבאים והקנש השכר קי גם ומה ;קקיניהם

נדרים היו והאפיים משה. בתורת מפרש כתוקים אינםהליבותהמדינה. עם להם רדה לא ודבר מופלגים, וחסידיים התורה מצות בל רבה קזהירות קןטו האגדים .7

,ןטמאו פן ופדךאתם .והטהרה הטמאה דיני וקפרט הם .מהקהל נבדלה לחקרה תהיו' האדם קניי מכל נקדלו

ישראל עם תולדות 102

.רכוש רדה רכושם כי ,שלי ושלף שלף שלי :להק להם שסו מו־לךתו מעיר מהאסי״ים איש כלכת דחי .כלה חברתם

עמם עמם; לשבת חברתו בני אחיו אל־ ובא יעיר׳אחרת,

מפיהם הוציאו לא הם עבודה. עשה ועמם ישתה עמם אכל, בבקר יום בל .אמת בועת נם־ ־מהשבע ונזהרו שקר דבר

הקפילו ובטרם טמאה"מעליהם טבלו־במים''־להעביר

נחשבה אכילתם דבר־חל. מפיהם הוציאו לאי השחר תפלת ולחמם כמזבח בעיניהם רדה השלחן אלהים, כעבודת להם

־ .חרךת־־קדש ויאכלו השלחן על ישבו דומם־ כקרבן.הרדיפות די על הזאת־ "התחזקה'הבתה חוד .8

ים ר ראו םוך;ה,בי־אז מלכי די על .ישראל בני נרדפו אשר ו_על .לים רשעתו ]הרשע נוע,־ בצדקתו הצדיק אשר

אם בי לאז־ם, טוב ואין הזה העולם הוא הבל בן־אמרו: שמי אל מקשבה ולעלות חמודותיו־ ולכל להפ׳ך־עךף־יו•

האמין העם וקמון עולם. ורזי סודות להתעסק השמים,־

הם. קדושים בהם,בי לא בי אף ,בריב הפרושים באו לא ים האס עם .9

)אף ;ו־טהזיותיהם היתרה מפרישותם נוחה דעתם רדתה נם \ שוטים" "חםיךים שים ויקראום להם ־לעגו לפעמים

רק בחברתם לו לא־ק הם בי מאיד, קטנה רדתה בתתם י ח לחיות יובלו אם־ בראשונה נבחנו אשר מספר, מתי

הפרושים קשרו העדוקים דעות אבל'נגר .וקדושה נזירות םוך;ח מלבי־ ד קשתה אשר עוד בל אפס .מלחמה תמיד

נבורי .הכתות בין המריבה גדלה לא עוד ישראל בל על,העשירים מהאצילים היו לא ,וחבריהם החשמונאים ,האטה

103 6י הו.-ק יוחנן

נכנעים הצדוקים אז היו עוד כן ועל ,רעם מבני אם כי. להם ויכחשו מפניהם בסד הברושים בתורת ;מיו רוב החזיק יוחנן גם .10

חכמי הם, רבות. טובות תקנות יתקן הפרושים חכמי עם

ה;תה תעודתו אשר ,בסנהדרין אז יושבים היו ,הפרושים אל .ןפשות .ודיני בדיני'ממונות לשפיט , חדשים' חקים לחיק

השדה בערי אשר השופטים פנו בירושלים אשר הסנהדריןלשפטבכל־דברקשה.

םוך;ה, ממלכי לשראל הונח כאשר ,השלום בימי איך הזזצילים רושים. ב להתגרות ויחלו הצדוקים כתת התחזקה רסן את לקחת ־תחבלות־ חבלו החוסם בעשרם המתגאים ריח את להבאיש תמיד השתדלו כן ועל בידם, הממשלהלבבו. את אליהם ולהטות הנשיא בעיני הפרושים

, ודרדן בעבר אשר הגהם את יוחנן חכות אחרי .11 ועבדיו, שריו לכל־ גדול תה מ כמנצח,העש ;רושלימה שב

טוב תה;־ו הט אל לבוא והעדוקים הברושים לראשי ויקרא ־דבר בי היודע האיש ךקנום:״מי1ה ןןקךא כ לב׳המסבים

אחד איש קם האלה /לקברים,פגי־ עתה נא יגיד רע,

הכהנה כתר הנח ,מלכות כתר לך "רב ;ויאמר מהפרושים אמו אשר־ נשמע כי ,לדבריו טעם התן .אהרן״ של לזרעו על ליוחנן לכהנה.־החר יפסול השבהה ובן במודיעים נשבה חמתו. את להגדיל השתקלו עוד מאד.והצדוקים הזה הדבר

שמגעת והנה הח־קרו הסנהךרי־ן ני ל משפטו את יוחנן הגש ־האיש משפט את ויוציאו הויקקנום', אם י בדבר היא שקרמלקות, ארבעים להלקותו הזאת השמעה את העביר אשר

ישראל עם תולדות 104

.חביו 5_ע רע שם סמוציא ביין נקל מה ראה ליוחנן: ויאמרו האדוקים באו אז .12

המוציא בעיניהם: היא ,מאחת הקדושים בעיני כבורף הוא החד הגדול. והכהן הנשיא על או ההמון איש על ך־ע שם

תחתיהם רשם ,מהסנהדרין אותם ויגרש בפרושים יוחנן אף 'שךךח מכל הפרושים את הרחיק ,.וגם שהצדוקים שופטים

בבעלי 1־דרעם.ו,יבנ לאלופי הצדוקים את וישם .במדינה־ עמם. עוכרי־ הצדוקים כתת־ אל וילוה הפרושים בריתו

(6פחנ-,5176״) רמתי• שנה שלשים ביהודה הורקנוסמישל

ובמות .מספר רמים שנה קנו אריסתבול תחתיו וימשל (1 ־״3ח6 76) • - הצעיר אחיו תחתיו משל • אריסתבול

:נאי. אלכסנדר יונתן'או

ב..אלפסנדךח ועזלוטית עאי אלכסנדר

בשבתו שנה הנשרים שלש בן דרה :נאי אלכסנדר .13 אשתו ושם־ ־משל; שנה .ושבע ובשרים רקשיאות כסא על

דרה אשר שטחי, בן שטעון ת1א.ח אלכםגךרה, או שלמית

.הפרושים חכמי ראש במלחמות, :נאי אלכסנדר בלה הראשונות השנים תשע

נהוג ־דרה והכל . פנימה הקרינה בענעי התזערב מבלי

• השררה ובעלי הסנהדרין חברי היו הקדוקים במאז: משאתם, להדפם התאמצו עז בבל להם התנזרו והפרושים

105 אלכסנדרה ושלומית ינאי אלכסנדר

הצדוקים את לגרש שטח בן שטעון ד ב הצליח בי עדר,סנהדרין(/ מושב )מקום הגזית מלשבת

הצדוקים בתת אל עאי גם נספח מהרה _ער אך .14 בן שמעון וגם ,נסו מהם ורבים ,מהפרושים רבים הרג

הצדוקים בין המלחמה מפלט. לו ולבקש לברוח נאנס שטה משתי נפלו־ ־רבים וחללים מאד, .קשה היתר, והפרושים

.הכתות המלח רם הירדן יד על דולים מקצרים בנה עאי .15

י. מלבא" "טור שם להם רקרא בכתב חקוק דרה בראשונה טבע זזשיר המקבעות על

:על אך ןחברת׳דרהודים"; הגדול הבחן "יונתן עברי;

ררונים מערי רבות ערים כבשו אחרי טבע שר6 המטבעות עברית כתבת האחד העבר י ועל "מלך"־, קשם נקרא הוא־

,יונית. השני ועל פחב״ש(5 49) • ך,המשים בשנת • רמת חלה ינאי .16

• ו ח לימי אומרים .יש .לישראל שטחה יום דרה ינאי מות יום

לשלטית ובצותו עונו על .ינאי התודה מותו לפני .אשר לשמע טובה נתן־להעציה העם למשלעל אשתו אלבסנדרה

. שנים תשע ישראל על שלטית ותמלך .הקרושים קקול בהשכל את״מלכותד, לנהל ותדע חכמה אשר, היתר, היא

ודעת.־

•( ואריםתבול.את לה-הורקנום היו בנים שני .17

• סנהדרין •(

ישראל עם תולדות 106

אריסתבול-לשר ואת גדול לכד,ן שטה בורד, הודקנום הימים כל כן ן־על ;צלח, יא דדהיגבר הודקנום אך הצבא.

.דינה ד, ענעי התקרב לא בחי״ים אמו היתד, אשר לא ניטה העם סדרי אך מלחמה, ר1גב דרה ואריסתבול

.הוא גם התערב רו_על דתג משפלותם הפרושים התנשאו בימיה ו.8

שטחיאחיה, בן שמעון אז •עמד הפרושים .'בראש הצדוקים

יהבה — רוחו ;י, יתורת קנא התשבי כאליהו אשר איש כמלא התורה מחק סר לא הוא סלע/יתן. ורצונו-

חטא עשה כי ,נו _על ;עידו באו שקר עדי .השערה להרגהתוידו הוציאוהו ובטרם הפנהדרין־ךינו׳לטות ויוציאו

דבריהם על סמך לא שמעון אך בו; ענו שקר כי העדים יבולים העדים אין ־החק: פי על כי ען , "בנו את להציל

רחמיו שמעון הכבש הדין. שננמר אחר מדבריהם לחזר.הנם למות הלך אשר מבנו

ואם לאיש, פנים שטעון נשא לא שראל בנביאי' ו.9 'את גם המלך את גם ויוכיח .עיניו העלים לא און ראה

העם. גדולי משורת לנגנים לעשות נזהר שטעון דדה מטון בעסקי

קמור שטעון ענה דוחק.־'פעם י/,תפרנס אף הדין,

דטעאו ביתו אל הקמור הובא כי ויהי אחדי. מישמעאלי "ברכת תלמידיו: אליו יאמרו־ . ־צוארו על תלדה טובה אבן

,־אבן ,קניתי "קמור להם: ענה הוא אך תעשיר". יי'היא

עליה. ל האבן את דשב ן1ע ש מר,ר;וי ,קניתי". לאי טובה ' 1אל .״ברוןו.ץ דקרא: שמחד, האבן את קבל דדשטעאלי

107 אלכסנררה ושלומית ינאי אלכסנדר

קדש כי ,1353 ;שטח הברכה את שטע ושמעון שטעון" לקחו הצדוקים כי לראות ;כול לא כזה איש אלהיו. שם

שקט ולא;נח ולא התורה. לפי לא בעם למשל קו־נים להם תמיד נוטה ה;ה אשר העם, משאתם. הורידם אשר ער

.בידו החזיקו כלם המלכה ושלטית הפרושים, תורת אחר .הגזית מלשכת הצדוקים את הפרושים גרשו הפעם ועוד

שטח בן ושמעון הפרושים מחכמי חברים באו ותחתיהם.הסנהדרין לראש היה

חכמי מגדולי לאחד שטח בן שטעון קרא אז .20 בן ;הודה־ מצוץם- של , באלכסנדר; ;שב אשר ראל, ;

;רושלים "מני כזו: נעימה מליצה כתב במכתבו מבאי. ,קתובך שרוי בעלי אחותי אלבםנךך;ה "לך, הקדש עיר לרע לו ויהי־ בא יהודה־ וגלמודה". שוטטה־ יושבת ואני

ליושנה". התורה "טחזירי־עטרת בשם נקראו ושניהם וחבר היו אשר שטח, בן שטעון תקן־ רבות תקנות .21 התקנות לדורות." רדתה י טובתן אשר ומהן בזמנן נחוצות •שיאל׳שלא בנות לתקנת שקד בי־ הן, נכבדות היותר כל על 'חוב דשם אשתו־. את לגרש האיש בעיני קל ;ה;ה

לפתח ו;תקן הספר. לבית בנו את לשלח מישראל אדםופלך. פלך בכל ספר בתי

מלבם להוציא רבים דינים נתחדשו ההם ב;טים .22 דברי על נסמכו תקף, ההם לדינים לתת וכדי צדוקים; של

מדדות מיוחדים. כללים פי על אותה ןדךשם התורה ;תן למען ,בחג המזבח על מיס לנסך המנהג ה;ה קדומיםבמנהג חפצו־ לא הצדוקים־ אך ;פני'הארץ על ;;מטר

5רא 6 י עם תולדות 108

גברו כאשר ויהי כתורה. לו זכר אין כי ען1 ההוא, • והדר שמחה ברב הזה המנהג את לק;ם תתקנו הפרושים

אור ־בשפע המקדש את האירו האסיף לחג הראשון בליל רב הטון רב.־ ממרחק נראה היה כי יעד אבוקות מרב

זרוי והמנגנים בזמירות קולם נתנו והלתם שמה נאסף עיני תשעשעו'את במחולות שאו והחסידים־ , בכלישי

למעלת אחת־זרקו ,־אבוקה באבוקות־אש בשחקם הרואים

.ב,יד קבלו שנית ואבוקה

:שרו הלתם י,י עקדי כל ין; את ברכו הנה

. בלילות בבית העומדים

,ענה: הקהל וכל לשמו זמרו ל;י שירו

;ה, לו בחר ;עקב כי• נחלתי חבל ןשרא־ל

:קראו השי,רה ובחתימת לנו זכר שבשפלנו

מצרינו פרקנו ].חסדו לעולם כי

תקרא באב עשר חמשה יום את לחג קבעו כן .23 שאין אמרו אשר לצדוקים להתנגד העצים קרבן יום קשם

ביום העצים. .;קנו המקדש מאוצר ,כי־ לקרבן עצים קביאיםבכרמים במחולות, לחול ישראל בנות שאו' הזה החג

109 בסנדרה5א ושלומית ינאי אלכסנדר

קם ב;פין להתחרות ישראל בנות בקעו כמו ובפרדסים, ויבחרו במחולות לראות באו .־והנקרים היפים התמר נצי־

לנשים. להם להיות המחוללות מן להם

הצדוקים המו עלוטית-אלבטנדרה ;טי באחרית 24 לפגי לפה להם היה והוא אליהם בנד, ארי־טתבול לב את .הפרועים רודפיהם מחמת עליהם תם־ך בי המלבה אמו

למעוז־וטחסה, להם "ריקם'ותהי פניהם העיבה לא המלבה אך ; אחדים מבצרים־ בידם־ ותפקד טגבוריהם ותבחר

אותם ,מלבא טור במבצרי גדול,' קרבם אער המבצרים.בהם האמינה' לא בי ב;ךם־ הפקידה לא

.,ימים אלכסנדרה שלומית מלוכת ;מי היו בכלל, .25 התגרות וגם ושקט־ממלחמה." שלוה ;מי ,לישראל טובים

רק התלקחו־ .ורבן התמידו־ לאי והפרושים הצדוקים בין התקנגוקגי העדה אבל־בעך בקירהראעה,־בי־רושל;ם;

ב־נטיקים "בנינו־ המעורר: בךבר טובה, רב קל ישראל תבנית"היכל. מהטבות בזויות־ בנותינו מגדליםבנעוריהם,

מו־בבות ,מאליפות צאננו ,זן אל מזן מפיקים ,טלאים טזוינו צוחה ואין יוצאת ואין פרץ אין מטבלים אלופינו בחוצותינו.

שץ ־הקם' אשרי לו עכבה הקם אשךי ברחובותינו..." :א־להיו

.קי לח עמה לא הקמים שאר את המנולת העניות ,הרעות לדבר לא להם היה הצדקה מעשה בי ,ב;עךאל

וכה ."הצדקה קל בי׳טטעכנים ,לחיק ויהי י ,לחובה אם בי

ש א בי ,־קד הקם את לחנוך הפרושים־בתק־ותיהם הצליחו־ קמו, .קעי שמוקמו לא אם לא;כול"לשסח מישראל

ישראל עם תולדות 110

ודרתום והנר והלוי אתה אלחיך, ץ לפני "ושמחת :ככתוב.־ אשר־בשעריך" האלמנה

במות כי אריסתבול, ראה המלכה חלתה כאשר .26 ־ אליו להטות־ רמהו־ אחיו,־ להורקנום המלוכה תורה אמו ,־המבצרים על ה§קדו אשר ,העדוקים הפקידים לבי את

רחבת ,־הנכר מכני רב חיל לו •לכר ,למלך בו בחרו למעןנפשה.,. את המלכה אמו בו תפח ,אשר לרגע עימם בכליון

ג.ואריסתבול. ס1נ(ךמ1ה האחים

לפחג-ש( 139) שלומית־אלכסנדרה־ מתה כאשר .27 רבוא אךאריסתבולטהר הנשיאות; כפא הוךקנוסעל ישב ,הנכר מבני שבר אשר השכירים, חיל בריתו בעלי עם

"אך המקדש, במבצר הוזבצר הזדקנום טה־. רושל לפניו התרפס אז .רלכדהו־ מצור עליו שם־ או־יסתבול

הי אךיסתבול'" כי בוזנאי, ביניהם שלום רעשו הורקנום.נדול' ןהוךקנום'לכחן למלך

להו״רקנוס יועץ היה כי השלום, מי ארבו לא אפס .28

אנטיפטר ויסת ,אנטיפטר ושטו וחרוץ, ארוטי,ערום איש מלחמה לתגר רשיאהו זכותו על מחל לא כי הורקנוס, את

יעטר בי ערב, מלך עסאריטם אנט־יפטר דבר רהי באחיההורקנום ־ישיב כי לו־ הבטיח זה ובשכר הורקנום, לימין

ל1תב8איי1 חווקנוח האחים 111

מבני החשמונאים אבותיו לקחו אשר הערים את לאךיטםערב.

חד משם ולבב ערב מלך אל הורקנום ברח אז .29 עם. מלחמה איש_ףעךכו אלף בחמשים ומחנהו אריטם עם

,'לפחנ״ש( 36) וא־3ף ,במלחמה אריסתבולהנגףאריסתבול. ' ״1׳ שים. התבצרו מה רושל חילו־ ואנשי הואי

הויהטח אפסה כי ךד ו העיר. על מצור אריט־ם 'וישם להקריב בהמה לנצורים'בל דדה ם,ןלא מירושל ברעב

"להוריד הצרים אחיהם הנצוךיפלפני במקדש,ויציעו קרבנות התמיד. לקרבן בבשים בקפה ;שיטו ;הם כסף בקפה להם ( והצרים הכסף עם הקפה את הנצורים ויורידו היום ויהי בל'אמוני־ לב הדאיבה הזאת ־רקבלה חזיר. בקפה שסו

• הזה הקדש לחלול רגזה הארץ ובל ,העם נ( הנזירים החסידים אחד ם בירושל חיי ההיא בעת .30

אנשי יו תפש מהעיר האיש ובצאת המעגל; הוני ושמו

אשי/ האמינו ביי הנצורים, את לקלל בו האיצו ה־ורקנום ;ענה הוא אך .רצונו לעשות האלהים את להקריח בפיו בח

בני'עם הנצורים גם הצרים גם עולם של 1313־1״ ;ואמר זין ו לא־ בי לפניך, תחנתי מפיל קני1 בן על ,הם ס׳גלתך

הדברים כצאת אחיו". רעת את אישי בדרשם לתפלתם האכזרים קנוםזסילהוך אנשי האלה׳מפי־ה־חסידהרננפלועליו

.תהרגוהו

.הנכר מבני היי הזאת הנבלה עושי פי לשער ;ש ( .מהאפיים אולי ב(

ישראל עם תולדות 112

בתבל, התקיפה רומא ממלכת ההמהיתה ב;טים .31 מעשיה בבל לשום ;דעה בי ;הקדם בל'עמי נחתו ומפניה בי הצבאי אנשי את לחנוך ;דעה וביחוד קבועים סדרים

להם ה;ה נבור רים.שם הנב שריהם משמעת אל ;סורו לא הם הרומאים. בל שאפו אליה אשר עליונה, למעלה

בעיניהק בי ,מעשיהם במשפט ואם ־בצדק אם אל־ל־בם שמו ובגבורה ובבה והגבורה-־למשפט, י לצדק הבה נחשב־ וארצות ערים 'וישימו זרים ארצות נזלו ב;ךם־ ה;ה אשר

נם .בבניהם .עמד לא ואיש ,ויבזו ולקללו רב אדם־ רזבחו מקרום, הי ו רומא, שלטון תחת באיה המערבית אז;ה.לנציב שם ,הרומאים משרי אחד

ולקלח פניו נגד רעה בי אריסתבול ראה בי רהי .32 השמח אחיו. עם "במלחמתו לו ;עזר בי מקרום אל שחד

בי ערב מלך "אריטם אל צו הזה־רשלח הדבר על־ מקרום־ ו;חרדו־הערבים לארצו. ולשוב לעלות'מעל.ירושלים ימהר

עתה שלבו: אך־יקתבול ויאמר מעל־העיר. וימהרו'רעלו לימיני .יעקרו הרומאים בי־ נפשי, אות בבל ביהודה אטלך

הערום אנטיפטר בי ,במשפטו שגה הוא .'אך ה;מים בל

,מקרום לב את רק לא הורקנום אל להטות החבלות הבל הרמי המושל' פמפיום קיום העריץ' הנבור לב את גם בי

לקלח מהר;1 פניו נגד רעה בי ,ראה אריסתבול באזיה עקדה ,־.אשר זהב א׳קכלות עם זהב נפ׳ן לפמפיום: נם שחד

קבלי אחרי. פמפיום, וקיום־ . לתפארת המקדש פתח על אליו שלחו אשר ,המלאכים את קשות ענה ,השחר את

הריב־שעקמם בעלי ,יבואו ;ויאמר ,וארימתשול ד,ולקנוס

113 ואריםתבול 6הורקגו האחים

רומא; אלטרעל למשפט האחים ׳הבואו לפני. התעצבו בקשו אשר עוד׳מלאכייאגדת־העם, באו האחים ומלבד

עוד יוסיפו לבל מגדולתם, חד האחים שני את להסיר לזחתם ולכונן ןרושלים'דזללים חוצות ב־ריבותיהם למלא

ממשלתעם. ביהודה ,ביהודה מלך הורקנום בי ,משפט הוציא פמפיום .33

ךפו־ר איש ביהודיה מלך בי לי טוב :בלבו פטפיום אמר בי

הי ו .לרומאים נאמן עבד הימים כל ורדה כהורקנום ם ;ד .ויעל פמפיום, משפט. את לקש אריסתבול אכה לא בי

העיר את הלבד ם רושל _על הצר הגדול חילו עם פמפיום משטרת אז.על שעמדו ,הבחנים המקדש. מצודת זאת

עבודתם את לעבוד הוסיפו פחדו ולא רגזו לא ,עבודתם רומא וגבור־י זזללקם, סבנה נשקפה'כל לא במו במנוחה,

(8חב-׳65 33) הקנפלו שראל מבני רבים־ ההרנוים״. באו

אל הקפצו אש הציתו 'ורבים ארצה המגדלים ראשי מעל השסיפמפיום בהם. זרים'להתעלל ;בואו לבל הלהבה, תוך יחסיר לובה תפארת איך ביהודה,־ למושל הורקנום את

ואת העם. זקן־ לאטר: בשם״עתנרך" לו הקרא־ מטנו,־ הממלכה.־את דברי־ בל את7ומנהל ליועץ לו אנטיפטתישס

הודה מעל קרע החוף ערי בל )את שבר רושלים הומת ,החשמונאים כבשו אשר ,הזזרצות )כל חפש; השיטן־לערי

השב' נציבה. ממשלת תחת התנן רומא חבל ־אל ספח שני ואת אתיאריסתבול בשבי עפיו הקח רומאה פטפיום

י י . . ואנטיננום. אלכסנדר בניף 1לאךצ השב בדרך מ;דו נמלט אלכסנדר אפם־ .34

8 ח ראשין[ הלק ישראל. עם ]הולדות

ישראל עם תולדות 11;1

אך אחדים; מבצרים הלבד ופרשים רגלי חיל סףויא, רומא נציב גבינום' את־ לעזרה קראו והורקנום אנטיפטר

ורק בשבי, נפל הוא וגם גק־ינום לפני םקךר אל חיל נגףוי, בנה את להוציא הנציב לב את בחכמתה הקתה אמו

השבי.־'־" מבור

חכמי התעסקו והמבוכה המהומה ;מי בעצם .35 שמעך־, ־. הרחיבוה הגרלות לבם בכל בתורה ישראל

ותלמידיהם והם ,ההם בימים הדךין הפ ראשי היו ןאקטליון בכית בתורה ההגו־ והמריבות המלחמות לכל עמדו'מנגד

טעמה ואת חגה את אבדה החשמונאים' ממשלת . מדרשם יוחנן עליה. ;מסרו־נפשם כי ך־אהה היתה ולא: עיניהם

.ורבים צדוקים היו ואריסתבול ־נאי1םלךר־ ןאל הורקנוס אשר מלחמותיהם־ גם .;דם על הומתו הקדושים מחכמי המכבים, האחים כמלחמות ן; לשם היו לא הגוים עם נלחמו

גבון־ים שם לתם ולקנות ממשלתם", כבוד להק־יל אם כיי הדבר רע ה;ה הפרושים' טי ח ובעיני הרומאים. כמ;הנ

להוקיר שיאל חכמי ;דעו ההם ;מים גם כי ;דמים לשפך

בעיניהם נחשבו לא גבורים ושם נצחון ועטרת ,אדם דמיא( המלאכה את אהב ההם: החכמים דברי היו לכן למאומה.

_על להעיי אז דדה נחוץ ביחור • המלחמה עסקי את ולא א היו המלאכות'והעבודות ובל לעבודה, בזו הרומאים י3 הזה, ר ה

.בהן להתעסק לחיובה נחשב חורין ולבן ,העבדים 5ע רק מוטלות' קסו זה נגד . הרומאים .דרבי את ימרו מסתמא .ישראל. עני ואצילי י5 ,'ה לא3ך, את .יבזה' שלא מללר בי העם את להורות חכמינו

י הבאוקה, ]

115 ואריסתבול ם חזרקג האחים

לא הורקנום גם ב(. לרשות תתודע ואל ( הרבנות את ושנא .,דרש ,עמו טובת את לא הוא גם ־כי בעיניהם, נכבד היה

כן ועל: ;ה ח כדרך המוליכו אנטיפטר, אחר יהלך ובעורדדו. להחזיק רצו לא

חכמי רב גם חלבו ואבטליון שמעיה בעקבות .36 המדינה מפקסוכי "התרחקו כי , הבאים כדורות הפרושים יי. תורת לדעת העם לבי את להכין כחם כל את והקדישו

אבירי האיתנים עם במלחמה לעטר יובלו לא כי הבינוי, הם

אך יצליחו. לא כי החפש, אוהבי ןתמרטרו ולשוא רומא, עוד .רומא בעל צוארו את 'להביא רצה לא עוד העם

את לשרת עומד אנטיפטר כי בראותם, העם בני התחמץלב לקרבן ןשראל עם כל אתי נבזה־ולהביא כעבד הרומאים

ברח ההיא־ י ובעת .רומא אדירי בעיני חן ןטציא למען

תחת לבוא ןהודה גבורי ויטהרו מרומא אריסתבול -וסתב״ש( 29) אךגבינום"נצח ,5גבי־נו בחיל .ולחמו דגלו•אותובבור. שמו והפעם בשבי, אריסתבול את רקח אותם

ההצלחה הפעם עוד האירה מה זמן כעבור אפם .37 עלת רומא .ממשלת כפא על כי ,אריפתבול אל רגע פניך, גם אבל ,שררה 'שואף היה הוא .נפלא חכם אחד איש .'.קיסר •וליום ההוא האיש שם .בו הועוססה עדינה רוח ברומא במשלו כן ם,.ועל1לפמ§י בנפש שונא היה הוא

לעונות'מחיל שני־ רתן־בידו לחיפישי אריפתיבול את הוציא ברית בעלי מל את.םוך;ה"ויהודה לקחת לך הרומאים,כי

.הרומאים פקידי חברת רונקש אל ב( .והגדולה ד,שררה את 1

ישראל עם תולדות י, 116

ברית בעלי השקוהו לארצו הגיעו בטרם אך ,פמפיום לפחנ״ש( 19) בנו אלכסנדר .וגם • רמת רעל סף פמפיוס

.פקופיום קמצות באנטוכרה מטבח במת על הוסת על התגבר יולי־ום התחזק כי בראות־אנטיפטיר .38

ערמתו ו החדש, השליט לפני להתרפס סהר פמפיום, על טיפט־ר א הישאר .לבו את אליו להטות הצליח הרבה

וכל הורקנום, שם ביהודה המושל הוא ויהי־ משמרתו', בנים: ארבעה ולאנטיפטר לעשותעשה. ברצונו שדדה מה

השם ובת'אחת-שלומית. ופירורא ,.יוסף וךדום פזיאל.ד לשר פזיאל את :יהודה בארץ לשרים בניו את אנטיפטר

• הגליל ונארץ לנציב הורדום ואת של;ם ;רו העיר

ד..ם1ואנטיגנ 01ךד1ה

בגבורתו בערמתו, מאביו גדול דרה ( הורדום .39 לרומאים להחניף ;דע אנטיפטר וכבוד. לשררה ובתאותו

הלך ובדרכו ,פנים לו ;אידו למען ,רגליהם עפר את וללחך מגדודי טקפר קתי קארו נ עוד הגליל בארץ בנו. הורדום גם

אחד גבוה ה;ה־ בראשם לחפש. שאפו אריםתבול,־אשר'לרומאים. רוח נחת לעשות הור־דום ויאמר־ ושטיויחזקע־,.־

לפרב״ש. 143 שנת5 נולד א(

17 ואנטענים הורדום

ובלי משפט בלי וימיתם מאנשיו ורבים חזק;ה את ויתפש העם התקצף הם. שוקדים בי שאמרו, ודרישה, חקירה יו׳עיר בי ,הורקנום אל הפנו הזה הרצח מעשה את ששמעו

הורקנום מעשיו. וחשבוןעל דין לתת למשפט, הורדום את להשיב ;כול לא אך ,ובניו אנטיפטר מפני מאד ירא אמנם

צב'לפני ת בי' הורדום, אל צו התן ריקם העם פני את

ביום השופטים לפני הופיע־ הורדוס .למשפט הסנהדרין

לבוש עריץ, בשופט אם שי בנשפט. לא אך לדין, הנועד סימפטום שי ;לו סביב הנכר מבני חיל אנשי ארנמן בגקי

יתאמץ בי להורקנום, בתש שםוך;א הרומאים נציב צזר, הורדום לב ה;ה בן או־קבו׳הנא׳מן.על הור׳דום את להצדיק

.'לו אנה לא ך־ע כל בי ,בטיוח

הורדוס פני את בראותם ,הסנהדרין חברי .40 עמו, אשר החיל־ שני את לשופטיו, ובוז נאוה המפיקים

שטע;ה קם אז .משפט עליו להוציא נועזו' ולא מאדי פחדו השופטים לפני עומד הנאשם ה;ה הנה עד :להם וייאמר הזקן

לבושא־רנמן לפניכם התיצב הנאשם הנה ,ועתה בהכנעה ואתם המשפט, מחריב לשמרו אותו עוטרים ל־ ה ואנשי'

הוא הכריע־ יום ;בוא לכן ;..־פנים לו תשאו בי ,מחשים.־ בחרב״ אתכם

את ולחקר לדרש החלו הסנהדרין חשדי התךעקו אז הברה המהר, ,־ לו 'נשקפה רעיה בי הורדום הרא .הדבר חב״ש(65 16) לעשות אמיר .הוךדום אל־םיקםטום המלט

.מחפצו הניאהו אחיו ופיזיאל אביו אך ,בשוקטיו שפטים,הודה משרי אחד בי ,אנטיפטר מת ההם ב;טים .41

ישראל •עם חולדות 118

להורדוסרטשך הדבר תדע •רעל. במאכלו שם.שמו מליך עבדי שם תקומו למשתה, ביתו את.מליך'אל בערמתוויהרגוהו. מליך על הורתם

את להסיר. קשר .קשר אריסתבול "בן ואןטיגנו״ם .42 ,מגדולתם אנטיפטר בני האדומיים האחים .ואת זזורקנום

רך עליי גבי הורתם אך בהורדום; תלחם חיל מאסף להרף מחשבות הורתם העב אז ויפיצם. רבה מכה בחילו

.יהודה כסא _על ולעלות מנשיאותו החלש הורקנום את לתת הורקנו־ם את פתה משפחתו ארת ת הגדל ולמען

.לאשה לו אריסתבול', בן אלכסנדר בת נכדתו,מרים את .טוב לדבק ם,א־מרה1רקנ.1ה בת־ אלכסנדרה ,מרים ואם

אמר, החשמונאים, במשפחת הורתם התחתן באשר עתה,.היא האדומים מגזע אשר מולדתו, את טהר בזה מ

החשמונאים לבית השמע זרחה מספר ;מים עוד .43 וינצחו עז עם היו הפחתים .לנצח כן אחרי תשקע למען

אנטייגנום זזליהם ויפן ־ .רבות ־במלחמות הרומאים את הורקנום את ולהסיר הרומאים מכף ;הודה את גם להושיע

הם. רומא־ בתת י בעלי בי מגדולתם והאחים־האחמים

את רקחי ,ויכבשוה ירושלןם על. .רצות הפחתים ראותו בבור לחייו קץ שם בשבי.פיזיאל פיזיאל ואת הורקנום

לבעל אנטי־גנום בעצת שמו־הפרתים הורקנום ואת השבי בי בקדש, לשרת עוד ־יוכל לבל אזניו את כרתו־ כיי מום,

וימלט. נם והורתם המקדש. אל בו־מוםלאקר־ב אשר בהן כל (6חנ״-6ל )ס ובבל שנים כארבע • אנטיגנום רמלך

ברית בעלי כל את ול_יםר לענש רק־ לבו נתן ההן השנים

(119 הורדים . ינינים ואנ דוררזם

לתמורה שמחו לא ישראל חכמי אולם וביתו. יפטר אנ/ , ־ ובמשפטי• בישר התנהג לא הוא גם כי ,הזאת

ללב את חקן רומיאה ־ההיא "בעת בא והורדום .44

חטליכוהו_על מלכות בתר גליו וישימו וזקניה רומא מושלי .יחשב רומא ל־אחב כי משפט הוציאו אנטיגנים ועל .יהודה

ובטרם מולדתו, לארץ הרומאים חיל עם הורדו־ס שב אז עם חקנתויבשטרון חג את חגג .ירושלןם לצור־על כןרב

ירושלים אל חילו .עם' .קרב ואחרי־בן החשמונאית, מרים ירושלים חומת את ז נת אשר _עד חדשים שלשה גליה חצר

:;( פחנ״5 07) ברית בעלי הרומאים רבו אז . וילכדה הורדום, חרא ך־ושלןם. בחוצות לישראל נורא טבח הוירדום לעצור כתו בבל וישתדל ,בלי־עם למלך והיה מעט כייעוד

הנינה נתנו לא כחיות'טרף אשר ,הפראים החייל בני עד1

הצליח רב בעמל ."לאחב אוהב בין הבדילו ולא לאיש־ בריתו בעלי הרומאים מיד. המקדש את להציל הורדום

שם .'חומת רוטאה הובל ואנטיגנום .לשרפו אמרו אשרבמת'מטבח. הממשלה_עלבפקדת

. .בישראל למלך הורדום חחי

ה..הורדום מלוכת

וברצח מלכותו כסא את הורדום הבין .וגזל ברצח .45את . להשמיד היה מעשהו ראשית .ימיו כל איותו מעד וגזל

ישראל עם תולדות 20

הפרושים מחכמי גם ורבים ,אנטיגנוס אחרי הנוטים כל הנענשים רכוש ואת נקו, 6 ל־ הצדוקים האצילים וגם נהרגו, .פלכים בתפארת הורדום פאר ביתו את .לאוצרו -החרים

הנכר בני "את נשא )תמיד חכמת,יון דורשי היו פניו רואי בבלי אחד לאיש נתן הנדולה הכהנה את .היהודים על

אמר בי אשתו, מרים אחי לאריסתבול, ולא; ,חננאל ושמו־לימים־. צעיר עודנו אריסתבול הורדום:

לדי .על בו נאסר אשר ,שביו מבור ,יצא הורקנום .46 כבוד עטרהו שם והיהודים ,בבבל וישב הפרתים

אוהבים הורקנום לו .ימצא פן מפניו מאד ךדום,יךא1ה רבי. הורדום התחכם כן על ,מלכותו כפא על יושיבוהו אשר

כי הפותה, הורקנום את למשך הצליח. ובחנופה ובערמה גדול בכבוד פניו את הורדום קבל ,וכבואו ירושלטה', ;בוא

,המיתו ומבקש לו 'אורב היה בסתרי אך רבה, ובשטחה את לשמר מארבים לו שם ובסתר שלחנו לאוכל וישימהו

צעדיו'. בל ה;ת ,הורקנום את הורדום מאשר,ירא. יותר אפם .47'

מאד תאר ־ יפה היה אריסתבול כי ,אריסתבול את ירא חיל אשתי היתה אשר אמו, אלכסנדרה רואיו. לכל ואהוב

לאנטוניוס מניחה בנה תמונת את הביאה מאד, וערומה

בראותו מאד השתומם אנטוניום .ההם ב;טים רומא מושל בנה, טגן ןרדה כי ל'אלקםנךךה. ויבטח היפה התמונה את

נאנס אז .אריסתבול את ולנשא לנדל להורדום ציו התן ולשום הגדולה הכהנה ממשרת חננאל את להסיר הורדוםשרת באשר ,הכפרים ביום ויהי אריסתביול את תחתיו

121 -הוררום מלוכת

,קדש ובחרדת באהבה העם אליו הביט ,בקדש ארסתבול־ . המקדש באי כל את ;פיו לבב כי

אליו התנכל אריסתכול מפני מאד הוי־דום הנר .48 אשר המשתה אירסתבולאל את הוו־דום הקרא להמיתו.

טןם.3 בשרו את ארסתבול' רחץ כאשר ההי . ביריחו ערך

לסחב״ש( 115) .•המת במ;ם הוה־ום עבדי אותו הטביעו . במותו אשם לא ואיש לו קרה אסון כי העבירו ושמועה ;דעו הביל אבל טספד־מר, :עץ, למראה ,עליו .קשר הורדום

אולם אריסתבול; ־בנפש ;ד עבדיו י שלחו במצותו רק כי־ ,הורדום הזה־מיראת הרצח פהיבדבר לפצות העיז לא איש

׳ .גדול לכהן הפעם עוד ה;ה וחננאל

לאישה עצומה שנאה התלקחה מרים ובלב .49 בלשון׳את הבתה אמה ואלכסנדרה .אחיה את הרג אשר

־כי להורדום צו אנטוניום השלח אןטוניום, ני ל הורדום

את השם לדרכו הורדוס בצאת ההי למשפט. לפניו :עמד עליו יוציא אים י כי עטו, התנה תחתיו לפקיד אחיו יוסף

אמה. ואת מרם את יוסף ;טית אז , מות משפט אנטוניום לב־ותשאחןכעיני וטובת תאר :פת רדתה וטרם .50

הזאת. האשה את לאהבה נטה יוסף לב וגם רואיה. בל תשנא בי לפניו מרם ותגר כידיר־אמת ־:חד שבתם ויהי

את. כחד לא הוא גם־ ויוסף כלבבה הרוצח אישה את הורדוט לו נתן אשר ,הפקדה דבר על לה הגד האמת הזאת. שוךה ר. ותוסף .יומת'הוא אם אותה להמית חרש,מכבר. אישה את שנאה אשר השנאה .על לכה שנאה

הצליח אשר־ אחר מאנטוניום, הון־דוים כשוב הדד .51

ישראל עם תולרית 122

האביר •פני את לכפר קרות ובתשורות שפתיו חלקת מעליו והפן ,אשתו מרים באזני יאהבה דברי וידבר ,ההוא

סודו, את גלה"יוסף'למרים בי להורדום, הדבר הודע בוז.

אישה בגדיה־מרים בלבובי ויאמר מאד.' הקצףהורדום אך שניהם, את להרג' ויאמר יוסף, את אוהבת .והיא

אחיי את ורק 'המיתה ולא הפעם בו גברה למרים אהבתו הודקנום, את גם הרג מעטים ימים ובעוד המית.־ לבר יוסף הוא אומר בי תו,1חשז\א ניםשנה,־1בן־שמ אז היה אשר

נדבו. ל

אשר הורדום, אחות ושלומית דרמים ארכו לא .52 ם,בי1הוךד לפני־ רעה לבתה הוציאה מרים, את שץאה על הורדום צוה אז אישה. בבום רעל לשום מרים אמרר,

להחניף חפצו־ אשר ־והשופטים ,;שפטוה .בי השופטים, ־להרגה הוציאוה וכאשר מות. משפט עליה הוציאו להורדום

(8לפחב- 99) אמיץ בלבי • ,־והמת בכתה ולא התחננה לא

החשמונאים. בראוי'לבת נכון וברוח־

.החשמונאים במשפחת האחרון הנצר רדתה היא התוגה רוח הורדום על־ תקפה מועם הומתה באשר־ אולם

ומוסר־לב, מנחם דעתו נטרפה במעט אשר השממו־ןעד על השופטים את יהרגו צוה אז עזה. אהבה־ אותה אהב בי

נהרגה ואחר־ .מות משפט־ אהובתו על לחריץ מהרו אשר ,הוך־ד־ום בעיני נחשדו אשר וכל חותנתו', אלבםןךךה' גם ,־וטרגלים־תמיד הומתו ,הנהרגים עם מלפנים התרוזנעו בי

לדם. ,־הצמא אדונם ךדום1טךףלה לבקש התהלכו־בארץ־

מלא תמיד דרה לבו בי ,רוח־רעה וכאשר.בעתתו .53

123 . הורדום מלובת

את לפכח בקש ,ויהרגוהו פחאם עליו ;תנפלו פן פחד טיקחק, ובתי .רבים היכלים רבן בחזיונות־שעשועים, שממונו

.עין ע ז ל טורפות .חיות עם הנבותם נלחמו עזם אשר רעים .ישראל בני בעיני אכל .הרומאים כמנהג ,הרואים

החדשות על בסתר רננו ־העם .ואמוני ,ההם השעשועים היו יחך קשרו אשר ,לב אמיצי בחורים נמצאו אז האלה.

נודע רם ק אך המשחק בבית בשבתו הוו־דוס את להרג' קמת וימיתום. המלך רצו אחד, מלשין י ;ד על להורדום

למרים. אותו רקרעו' רתפשוהו המלשין על בערה העם לדת לי9 בחוץ עור מהראות הוז־דום חדל ההיא מהעת ושומרים עליו עוטרים היו אשר הנכר, מבני חיל אנשי

לראשו. לב־העם את לקנות הוו־דום נפה לפעמים אמנם .54

את הורתם נתן בארץ רעב יח ר כאשר .טובים במעשים ־העניים. את ולהלביש להאכיל אוצרותיו לות נ בל־ המקדש בית תחת לאלהים רפה' גדול בית בנה גם

לסחנ״ש( 89-88) :החיטים אמת ההוא הבית ועל -הישן• טןטיו", בנע;פה ראה לא בנץ־הוךדום ראה טי־שלא "כל השתדל בן . שלנםה בנה אשר הבית ־ על גם ב;פיו עלה בי

.היושבים ה;הוךים על ;וענו ־בי , רומא מושלי לפני הורדום קכל אך רומא. ממשלת תחת אשר אחרות", בארצות

, השנאה את העם מלב למחות ;בול לאי הטובים מעשיו

האדומי"- "העבד שפך. אשר הנקי .הדם בעד לו הנו אשר בעיני ה;ה רע ןשךאל.נם לו'בני קראו אי השם־, הוא זה־

;רומא נשר את בבאה במקדש הורדום שם כי ישראל,

ישראל עם תולדות 124

שר התורה חק פי על אסור הדבר ה;ה אשר מלבד בי "היה רע עוד תטונ״ה״ וכל פסל לך תעשה "לא צותה'

.ביתהאלחים עד נס הגיעה־ רומא ממשלת כי בעיניהם,אלקסלדר להוךדום,את מך;ם ;לדה בנים ושני .55

בני־לדולי עם חד התחנכו־ברומא־ הם אריסתבול. זאת .נשים להם רקחו לארצם שבו "גדלו וכאשר ,ומושליה רומא

זזחות אך הכסא, יורש ודה מהם אחד כי־ חשב הורדום

אזני הלשינה בניה, ואת מרים את שנאה אשר הורדום, נפש את־ מבקשים הם כי אריסתבול", אלכסנדר על הורדום קאם ו אלה בניו על־ קצף ו בדבריה האמין והורדום המלך.

לו ;לדה אשר אנטיפטר את המלוכה ליורש ויבחר ,בהם סתר ־ מרים בני־ האחים דרגנו הראשונה. אשתו דוויים

י ל עליהם־ הלשין אחיהם ואנטיפטר ,אביהם על אהליהם־ לס״נ״ש( 77) ־ צו־הורדוסידטיתוםי. ו .זזביהם

כסאו את ליורש אלטיפטר את ־הורדום ־וישם .56 ראה י ,ברשת מהרה נלכד אנטיכטר גם אבל־ .אחריו

האמין לא כן ועל לבונה; אביו ברוח אין בי אנטיפטר, בי , אביו מיתת את לקרב החבלות בקש הבטחתו

אביו את להשקות ויאמר ־־לנחלה, 1ל לקום עתו ך תמהר' אך מות, משפט ויוצא־;עליו להורדום הדבר ף,ודע רעל־'. סף.'הכלא בור שטחו אם כי אותו להמית מהר לא

מפני תמיד הוךדו־ם־ פחד שר והפחד ־השמטון .57

כחו ,הכשילו נפשו את מבקשים הכל כי ,בחשדו, איש בל לקום עוד ;כול־ לא־ כמעט כיי עד תקפתהו, אנושה ומחלה

את הסירו ל ח בני אנשים שני קמו "ההיא ובעת . מטטתו

125 ושמא הורדים'. וכת מ

הורדוס בשטע ,הה ..השברוהו המקדש מעל רומא גשר י בדדתטרף התנער בו התגברה הנקמה ורוח הדבר, את

הצו הסהר מערש"דה, 'לקים אמץ בו התן דם, בהריחה בסוד לשבת בא בעצמו ולאםךם,והוא האנשים את לתפש

הוציאו במלוכה. מורדים ברוק שפטים למען השופטים לפני חמשה;;מים .ים ה לך,שרף ע־נש השופטים עליהם

לנוס. החבלות• מבקש בנו אנטיפטר בי להוךדום הוגד מותו ובהגיע את־אנטיפטר, גם ויהרגו הורדום הצו ממאסרו "רומא מושל לאוגוסט אנטיפטר מות קבר על השמועה

בנו". מהיות שליהוךדום חזיר להיות "טוב קרא: ובעלה אחותו שלומית את הורדים לשנייטותו־צוה .58

ולהרגם משמר עליהם ולשים ם רושל - קירי את לאסף תא־בלו אם ביי ,במותו העם ישמחו לא למען , מותו אחרי

מלאה לא שלומית אבל .עמו ;מותו אשר האמה טובי על לימי השבעים בשנת מת ד,ורדום .מותו אחריי פקדתו את לפמנ״ע( 74) מלכותו מי .מלך שנה ישלש •'ושלשים דו;יו ךער פעלה פעלו אשיר וטבחי, הרג של ארבה שלשלת היו

.ך,בא בפרק נספר באשרי ,קני,.ישראל רוח על גם מאד

ו.

רטמאי/ 5הל הוא עשראל: בני כלקז־שי את הלל הורדים .59

השתעשעו׳ יאשר' המגנים המשחקים את ביהודה הנהיג

ישראל עם תולדות 126

כי הגדולה, הכהגה קבוד את הסיר הוא הרומאים; בהם עיניו3;ער\ אער; אלה־ וגם בעיניו, ;ער אותה־לאער נתן

מ כלבוע. אותם המיר כי־ בכהגתם, ;מים. האךיכו לא את עמה עלהו תבל ומקצות המקיש אחר־ אז נהו ןעראל

ברית "בעלי הגדולים והכה־נים רחבה, ביד נדבותיהם ומכל .הקדעים מכסף עער תעשו בצע רודפי־ היו הורדום לשפט הסנהדרין _על אימה בהטילו ־הגריל האלה הרעות

התורה התורה.־חקטי משפט לבי לא חפץ, הוא אער בפי הורדוס רצון ער 6 ,הסנהדרין בסוד לעבת עוד ;בלו לא

לא־דדה לחפץ־הורדום ולהתנגד ומשפט." חק הוא'"לו את מלא לא ער בל על־ נטרה חרבו־היתה בי אפער,

השופטים ויהיו פנים, נשא לא הסנהדרין לראש ונם פקרתו• ץ21ך אער לבל להטותם היוצר' ביד בחמר בידו מיקפט .ואין יאמת איין בי ראו ;עראל חכמי .60

העוררים והרצח החמס עם להלחם כח בהם ואין ,בארץ בבתי תסרזרו המרימים־ טהעמנים תתרחקו ־־ , בארץ

תורת את .ילמדום תלמידים אליהם אספו ועטה ;מדרשיהם שעשועם התורה רק ותהי 'בה, ענו רבה' 'ובאהבה' יי

מוץךחקיס הם בי ליהורדום, נודע ובאשר בעמם' ונחמתם

החכמים היו המדרש בבתי .מהם ־ויחדל ,המדינה טעמני המעשים כל _על וחידות במשל לדבר ;בולים היו ועם הפעים שם בעפבם כעסם את ';פינו ,הוך־דום אשר'עשה הרעים

וחרפה. בוז איע־חרטם על ראע בידועלי״ם. אז קמו גדולים מדרש בתי עני .61 י וראש ,הזקן הלל או ,הבבלי הלל היה האחד הטךרע בית

127 ושמאי 59ה

ומשם: בבבל נולד הלל .שמאי רדה השני הקךרש בית המטרת ואבטליון. שמע;ה מפי תורה לשמע מה רושל עלה

שכירי הלל־מעבודת התפרנס בשים־הראשונים כי תספר,

לשוטר ניזן ומחציתו למזונותיו שכרו מחצית וקרד יום, שמה לבוא־ לו לתת ואבטליון שמעיה ־של המדרש בית

לו נתן ולא להשתבר מצא אחת'לא ופעם (; תורה לשמוע ת על השתטח חננה העל המדרש בית אל לבוא השוטר וביום ת. בב החכמים .ידברו מה לשמוע אזנו הט הארבה

קפא. וכמעט בלו, הילל הכם'את ם השט מן שלג ;רד ההוא. 13 נפשו עוד וכל בח בלי מוטל שם מצאוהו בי ,מקר

.ישראל, חכמי לכל ראש ה;ה בי עד הלל הגדל .62 רק ולא תורה. מפיו לשמוע אליו נהרו רבים ותלמידים

בכל־חכמות. גם דרש כי הלל, עסק לבד התורה חכמת ת1ומחכם ךה1הת על שקדו בי צוה לתלמידיו וגם: התבל

החכמים בפי למשל היתה ענותו ;דם. יניחו אל התבל קפדן הא־ ואל בהלל ענותן אדם הא ,לעולם האמרו:

באשר"הלאוהואנשים מעודו'ונם כעם לא הוא שמאי", שאלות _על פתרונים מטנו לבקש ,פחזותם או סכלותם

מאירים.וכן בפנים שואליו לכל הען התקצף, לא בסל, ורודף אוהב"שלום שליאהרן, מזרעו "דדה תמיד: 1ךבר ח;ה

.לתורה• ומקרבן הבריות את ה1שלום־,ואחפץלהת;הד, הנני ויאמר: אליו בא אחד נכרי .63

התלטיךים• 1ל נתנו מאשר מתפרנס היה המדרש בית שופד א(. הכניסה בשכר המדרש לבית באים

ישראל מם תולדות 12

ניאטר ,קצרים י בדברים התורה כל תמצית הודיעני אך זה — לחברך״( תעשה אל עליך ששנוא .מה־ :הלל אליו .הזה״ הכלל פרוש רק הוא והשאר ,כלה התורה כלל הוא

מחר, דאגת דאג לא כן ועל מאד־ חזק דרה ב;י בטחונו נתן לבו מנדיבות יום". יום תמיד:/ברוך דברו ויהי

היו אם תפנוקים גם אם כי נפשם, להשביע רק לא לעניים רבים תלמידים להקים מאד השתדל הוא בהם. רגילים

עם ובהועכחו ,בדעתו דעתם שאין אלה לבל נוח־ וה;ה לב את י שקנה עד .קפדנות ובלי במתינות וכוחו דרה איש

.מתנגדיו ;בלו לא בןטיו כי דורשה, דרך לו סלל בתורה .64"

הרומאים השפעת ררתה רבה כי ,להתקןם רבים דוקים עוד ה;ה ;ונחוץ ומנהגיו העם צרכי את לשנות רבים בפרטים ןדרה "לבל ,הרומאים חקי עם היהודים תורת את להתאים

.־בתורה הכתוב על רבים .יעברו א ו־ עון למיכאל הדבר דברי את לבאר השכל רבות תקנות הלל תקן י כן ועל"

בדרישות הלל ;ם־ד אשר הכללים ,הזמן צרכי לפי התורה התורה את־ להתאים ישראל חכמי לכל לעימם היו התורה

לעזרא• הלל החכמים־את המשילו' כן ועל ,החיים צרכי עם ולנקיון גופו לבריאות הנוגע־ בבל להזהר נם לבו שם הלל

הנשמה. את ע השכין בו "אשר הגוף בעיניו היה ;קר כי חכם אקנםירדה הוא הזקן. שמאי דרה לאבן "65 ”כהו בכל והחזיק ,ערף וקשה _קבךן אך'ה;ה 'בתורה, גדול

.מעביד לא לחברך סני לך .ר מאי 1״

129 ושמאי דלל

ומדתו ,הלל לדעת הסכים ולא ,מרבותיו שנחל מה בכל האלה, הגדולים שני יבין .־אמנם אחריו לתלמידיו הנחיל ז־ו

איש עם יריב מי בי לא־התפרץ־הריב, הלל־ושמאי,יעוד ־ איש לריב תלמידיהם החלו מותם אחרי אבל בהלל נו

הלל" "בית גגשם נקראו אלה ;החכמים לב ויחלק .אחיו עםשמאי".' ואלה-"בית

בימי מדרשיהם בבתי החכמים נסתרו בן הנה .66 ישראל. ,תורי להגריל אך לבס ולסיימו .הורדוס מהומות

המדינה הליכות כל את רדעו ער דרה הפרושים לב אמנם בחותיהם את לאבד חפצו לא ורק ,בישראל נעשה וכילאשר ;בוא כי ,האמינו הם .־ הדמים איש הורדוס עם במלחמה

המושלים כל ומיד מהרומאים יגאלו ;שראל ובני יום־ לא בל־8 דוד, מבית צדיק מושל ביהודה ומשל הרשעים

הקץ. את דחקו נסכו והמהומות הצרות האסי״ים. היו לאבן אכל

לדמיונות תןחומים ולבקש להתבודד , עועים רוח עליהם

מבעלי'הסוד זזלי־הם באו אשר ובסודות, בחידות שוא, הוכיחו לנביאים התאמרו רבים'מהם באלכסנדריה. אשר העולם צרכי לכל עו-ף ולהפך לב בכל־ לוי לשוב העם את .גוי הוקחטץ ןהתבוךדות.־לבם }זירות־ , עיני־ ודי ולחיות הזה

אמרו ועליכן ,הרוצח הורדום ממלכת ועל רומא ממלכת־ שטים, ממלכת העליון, בעולם איחרת ממלכה להם לסד'־ • לו ורוח בדמיונו האדם ןתנשא שמה אשר

בני התעוךרות,עצומה. אז היתר, הגרם בין וגם' .67

9 ט ראשון[ חלק ישראל. עם ]תולדות

ישראל עם תולךות 130

האלילים אמונת .אלחים - והגרם ,משיח להם בקשו ;שראל מעט להם נודעה ;שראל ותורת , העמים חכמי מלב נכחדה

עמהם באו שר ז ,ישראל חכמי ומפי תךגוטים ידי עלי .עליהם .יקקלו התמקדו הגויים מחכמי אחדים ומיתן. בטש־א

חכמיהם ושאר ,מעט מתי רק היו המה אך .ישראל רת את עם ויחד אמונתם הקרון את־ .ימלאו כי ,איזיו"פשרה בקשו

עליהם. חביבים היו אשר ובדעותיהם במנהגיהם יחזיקו זה

ז..אחרות בארצות היהודים ארכילם.

.ישראל ארץ את חלק מותו לפני בצואתו הו־רדום .68 לאנטיפטר ]שמרון, ;הודה ארץ את נתן בנו לאו־כיילם לבניו:

ולאחותו הצפון חבל לפיליפום- ,הירדן ועבר הגליל או־ץ ונחזקה דרשו־ העם אפם אחדות. ערים תבואת נתן שלומית

ואת הכבדים המסים את להסיר החדשים המושלים מאת לחפשי ולהוציא קעיניהם, שנוא היה אשר הגדול/ הכהן

.נגדו התקוממו ןיע הורדום אסר אשר האסורים כל את ושלומית ,־ טובות הבטחות לעם הבטיח ארכילם אמנם את לחפשי בהוציאה ,לעם פניה האירה ,הו־רדום אחותא(. מותו ביום לאסרסולהתם הוררוס צוה אשר ,;שריאל גדולי

. § 58 גי ספר לה לס עי״ין

131 אחרות בארצות היהודים . ארכילם

העם נהרו הפסח ובערב לבוא, קרב הפסח חג .69 הקנאים הלהיבו־ ואז .הפסח את להקריב הארץ קצות מכל .שאלתם את לעשות־ בחזקה מארכילם לקרש העם את

המרד, את שקט ו הרומאים חיל עם ויבוא ארכילם ניטהררוח. לכל ינפצו והשאר איש, אלפים כשלשת בעם בהרגו

אך .ביהודה ממשלתו את בדמים ארכילס הכונן 50 )עתנרך( נשיא בשם .ואך מלך שם ממנו מנעו־ רומא מושלי 66-70 • ממשלתו ימי ארבו שנים כתשע־ לו. קראו

ארכילם על רומא מושלי ־אל העם עקת באה כי ויהי

ובני מארצו ויגלוהו ממשלתו מכסא המושלים וידיחוהו ספחו־אז הרומאים כי־ בפח, וילכדו הפחת מן ;צאו .ישראל

הרומאים נציב ויהי םוך;ה, לחבל והגליל יהודה ארץ את..יהודה על גם הראשי המושל בסוריה אשר הסדרים, על ולפקח המסים את לגבות המשרה נתנה וב;דו .גדולים כהנים ולהקים ולהוריד הסנהדרין משפטיי את לבקר

קכלם הגדול,־ומח־יו לכהן זשר השרד ־ןב;די1לפקד גרזנו לו.החג אחרי ל;דו ולקשיבם חג אך'קיום ללבישם הגדול הכהן

ולכרזב ישראל את ־למנות בא רומא ואחדמקקידי .71 הטסים סכום את ;דע למען ,ורכושם שמותיהם אתי בספר וסוער, הולך ה;ה העם לבי לשוםעליהם. אפשר אשר

־ועשוק גזול והוא חפשתו את ־ם;מעיטו1לי מיום ־כי בראותו ;טי הטובה, ;טי נשקחומלבי־העם לא עוד ה;טים. כל

נשא יכלו לא הרומאים, על עליהם כבד כן נעל החפש,

;ך,רגום ישראל בני את גזלו כי ,ה;הלרומאים די ולא אותו;ביהודה לנציב דדה אישר פילטום כי רכושם, את החרימו

ישראל עם תולדות 132

ןשראל, קכי1 קדשי את לחלל גם בא כי רשע, הוסיף עוד זנשר ,־ רומא קיקרי עם'תמונות דגלים .ירו׳טלימה להביא

גם יד לשלח בקש הוא .לאלהים עבדיו׳להם׳כטו הרומאים

.המקדש באוצר החלה ממנו אשר הנוצרי ישוע קם ההם בןמים .72

הדת ראשית הנוצרית. הדת תקופת בעולם, הדשה תקופה עטים כקרב נתקבלה ודמים בקרב אף־ מצער היותה הזאתבעולם.־ שליטת גדולה לדת ותהי ,רבים

אל .ובבל רומא ארצות בבל אז ישבו דדהודים .73 ומנהגיהם תורתם את עטהם "הביאו באו אשר המקום כל

ועשירה גדולה קהלה לישראל רדתה רומא בעיר .המציגים 'הביטו הגרם תורה, וחכמים־דורשי להן היו מדרש ובתי

לבדד והוא ,בתוכם היושב ,הזה הקטין העם אל בתמהון' שונים ונמוסיו והוללותם במשחקיהם יתערב לא כי־ ,ישכון

ואלת היהודים את מהללים־ אלה היו . עם', כל מנמוסי אשר־לבני הטובות המעלות על התפלאו אלה מחללים.

עליהם וישימו בהם קנאו ואלה למופת. יציגום ישראל.שוא .עלילות

קהלה ( מקבר רדתה מצרים של ־באלקםנדךןה 74 היו .יונים'וביניהם היו העיר לב'תושבי לןשלאל נדולה

ומפניה ןשראל בני לב את גם לקיחה שפתרון חכמיםרבים. דדונים. בחכמת מעמם' כל וישימו עטם שפת את עזבו

• עמס 'ואחר משיה תורת אחר גם נהו לבם כסתר אמנם

. § 82 נ׳ ספר למעלה י_ין2 '

133 ־אחרות בארצות היהודים .ארכילם

נטקזם וכץ היונים לחכמת נטןתם בין בקרבם מלחמה ותהי ךךך5 ההפכים שני את ־ להתאים השתדלו ..עמם לתורת הש־תךט הדנים, להם לעינו פן' ומד־אתם־ והרמז. הדרש

טבדות גם עו נט ןלא שעיניהם 'התורה־ כבוד את להגדיל־ שאר ן_עלמשה _על הוד בהם לשית "נפלאות, ספורי כלבם הגדילו אם כי ,מאומה הועילו לא בזה אך .ישראל חכמי

רי" ס הדנים חכמי הכתבו ,היונים בלבות המשטמה את ;שראל וחכמי היהודים־, _על שקוצים ־להשליך שטנה

בי ויוכיחו שונאיהם _על מלחמה קשרו מהיונים ואוהביהם.בפי"שונאיהם שקר אך־

או ןךידיה רדה באלכסנדריה שראל חכמי ראש .75 י חכמי כל אז־ הלכו הרבה חכמתו לאור' פילון היוני כשמו

בני לכל .ואהבתו צדקתו נדלה כן חכמתו ובגדל התבל לא עטו תורת את אך ;ךט ןשראל־ב ולעמו בכלל האדם

להבין כיל הי לא לכן אם־מתרנוטים, ממקורה,־כי ידע כלספורי .ועל נפתל, בבאור אותה באר כן ועל רוחה את

כל משלים ־ הם כי יאמר והתמימים הפשוטים התורה הפילוסופיה בהם שעסקה 'רעיונות לאיזה רמזים פקודיה חשנו שגו אשר הסוד לבעליי ראש פילון ויהי ההם. ביטים הוציאו הזה החכם דברי על נסמכו "רבים וטועים .רבים־ .'להבליהם ראיות מהם

ישראל עם תולדות 134

ח..הראשון אנריפס

כקרירות .וילכו דרכם את השחיתו הורדוס בני .76 כן גךיפם;א - מהם נקדל־ הורדום מגזע אחד נצר ורק לכם

כי ומאמו, מאביו יתום ה;ה הוא הורדום. כן או־יס־תכול

מתה היא גם בירימקה ואמו הורדום כמצות נהרג אביו עם חד ברומא הקחנך אלריפס רב. רכוש לבנה ותורש

תענוגים דרריף שובב דרה־ בנערותו .הרומאים מושלי כני־

מאמו, ירש אשר הרכוש בל את אבד כי רעיועד בבל עליו הלשינו ולסוף .ונדודים רכות תלאות סבל ואתרי'כן

וישם המלך במות הוא חפץ כי רומא, מלך טכריום באזני ההוא העריץ מת אשר שס/עד ולשב ככור. טכריום אותו

.לאט-יפם רע טלפנים דרה אשר בנו קליגולה ;שב בטאו ועל דרחמהי ,אנריפם את ויזכיר מלכותו כסא על כשבתו ויהי

את לו יתן כי אגריפם, מטנו ויבקש כלאו. ויוציאהו־מכור מלכים ככבוד וישלחהו קליגולה ליו דאות ,יהודה. מלכות לפתבייש( 32) לממלכה הפעם עוד ;הודה ותהי •־ לארצו

עצמה. בפני דרך לארצו מרומא אגריפם עבר כאשר 77

אשרהר,חךשה; על יהודים;כ היענים רשעי אלכםנדך;ה,קנאו ויהרסו כןהודים־ ברעות לפרע ההמון את־ ,/ימיתו מלכותם

את וישימו למרים קרעו תורה ־וספרי התפלה כתי אתנשים חוננו לא ,רכים ;הוריים וימיתו ויכו ,;עקב משכנות

135 הראשון אגריפם

.נשאו לא זקנים ופני עדינות צד איש אלכםנךר;ה נציב דדה ההיא בעת .78

אשר מלבד הרע,־כי הרבה עוד והוא שטו. לקום ;אויב, לחבל משחית מלאכי שלח עוד ההמון, עד עצר־ לא • קליג־ולה הקיסר בי מפלתו,־ רדתה הרה אפס ;הודים. וכאשר׳קם ראשו. את ויכךתו צוה־ "לו, שונא דדה שר

החדש הנציב כי ,ליהודים מעט־ הונח תוזתיו אחר נציב עוד זאת כל אבל ללהודים; רעה לעשות עוד נתן לא

,עליהם וסוער הולך היה ההמון לב כי ,;דעו לא שלוהפניהם. על מעופפת רדתה עוד אליביהם לחרב

ודעת• בחכמה יהודה ממשלתו את בונן ואגריפם .73 לא כי אמוני־העם, בעיני נם חן מצא הטובה הלהגתו

את לעמו ולהשיב מלכותו את לחזק אם בי ,בודו ל דאג הרומאים גדולי י עם ו הךזד עץ למראה אמלם כבודו.

טובת רק בקש ותמיד מהם רחק לכו אך ,לאקוה אך,בה רבן את וימנה למקומו הסנהדרין־ את "השיב הוא .עטו

רדמי׳ם הסנהדרין'.'וכל־ לנשיא הלל נכד הראשון גמליאל פחנ-ש( ) המלך . ( ל;שךאל אשר למי היו מלך לזשר

בקרוב כי דמו ורבים מלבו, את אהב להעם עמו את אהב תח שה כמו חפשית, לממלכה־ הפעם עוד ארץלהודה תודה

.החשמונאים ימי הוא המלוכה. כסא על קליגולה ;שב מא1ר ו .80

בבל כי צו נתן ובשגעונו ,וסכל אכזר ,וריק פוחז איש ודה אליהים כי , קרכנות לפניו ;יקריבו פק־לו את מידו הארצות

לעשות ךמאנו1 דדו־,ודים אל הזאת קדה ך, בוא .ולחי הוא

ישראל עם תולדות 136

גדולה, ברעה ףהיוה;הוךיםבארכםנךך;ה המלך. דבר את וסוררים דמה הקיסר שו״נאי כי .עליהם, הלשינו צורריהם כי

בראשם וידידיה מלאכים אלכםנךך;ה .יהודי תשלחו .קמצותו הגזרה. ולבקש־מלפניו־,״כי;שיבאת לקני־קלייגולה לחתתוב

פקדה שלח ליהודה וגם אותם־קשות,־ אך.קליגולהענה את ולאנס־ המקדש בבית פסלו את ;קיטו כי נמרצה, ליהודה ־ הפקדה באה בטרם־ אך ;לעבדו היהוךים,"מת )ק־ליגולה

בריתו את חדש הוא וגם, ,קלודיום קרומא וימלך .81 בי ממלכתו, על ;מים אגריפם האריך ולו .אנריפס עם

אך עצמה. ברשות יהודה את להעמיד העליח אולי עתה חב״ש(= 26) אז והוא מת•( השלישית'למלכו בשנה עוד

מר, מספד עליו .קשרו שנה.־היהוךים וארבע סמשים ן3

כי ;דעו כי למותו, שמחו בקםך;הוהרומאים אשר ודדונים"' ועהודים. לאחיו אם כי אגריפם, לב היה להם לא

חדקל נהר שפת "על אשר חדיב מממלכת גם .82 המלכת היל־נה כי ישראל, לקני ההם'טובה ב;מים שקפה

.דת״היהוד־ם את עליהם קבלו יוזטם העצר יורש וקניה ירושל)מת הילנה־עלתה שנה". )ארבע שלשים מלך יוזטם כסף פזרה ביהודה רעב וכאשר״ה;ה:ךבים.־ ;מים שם )תשב

לפחנ״ש(' 4״) •( יוזטם קמות הרעבים. את להשבי״ע רב .השני מונבז בנה י עלה המלוכה כיסא ועל לארצה שבה

להעלות צוה ומו״נבז יוז״ט״ם ימות אןח.ךי טהר }זילנה־מ־תה

ולקברם ירושלימה אחיו יוזטם עצמות )את אמו עעמות את בשבתה הילנה העבה־ אשר חדיב מלקי בקברי שם

137 והמרד השני אגריפם הראשון, אגריפם

הקברים חרבות שרידי שם נמצאו ם1י דך1ע בירושלים.

• ההם

ט..והמרד השני אגריפם

הפעם עוד .יהודה ממלכת באה אגךיפם במות .83 שטו שנים חמש כעבור אמנם .רומא נציבי ממשלת תחת

פחב״ש(1,21) אגריפם בן השני אגריפם דיומא״('את מושלי כאביו, עטו טובת לדרש ;דע לא הוא אך למושל; הראשון

ביי' ביהודה• הקצם כל את לעשות לרומאים עבד־ תהי הרומאים מנך,ני את מחקים הורדום־ משפחת בני ובל הוא

העהנה את הוא נם מכר הרומאים .־כןציבי ־להם ומחניפים חכמי העם חפץ למרות ,במחירה המרבה לכל־ הנדולה־ התורה.

הרומאים ני ל ההוף־וסןים נכנעו אשר וככל .84

הרומאים הוסיפו כן ,הרעים מנהגיהם את רחקו להם יפוויחנ כה _עד זזשר ותחת .הןהודים עם כל־ ואת "אותם לבזותם

החזק ,הזה הקטן להנוי כבוד עט_9 הרומאיים לב רחש

כי בראותם, עתה, , איתן כסלע ובנטוסיו באמונתו נד ןל לבניהם להתרפס נכונים והאצילים ההוךדום;ים־

• לתועבה בעיניהם ה;הוךי ויהי ,העם לכלי בזו ,בעטם רעים אגשים ביהודה נציבים רומא־ וישימו"מושלי .85

כשחק ןחטס רצח אשר ,משחררים עבדים רבם ,וחטאים

ישראל עם חולדות 138

לנציב קוטנום היה הבית חרבן לפני 21 בענת .בעיניהם אל .ישראל בני כל התאספו הפסח בערב הה־י .ביהודה

נדוד שטה הנציב .ישלח .הפסח לעשות המקדש הצר נגד נבלה עשה מהגדוד ואיש .הסדרים על לפקח רומאים באבנים לסקל יהלו ויחראףהעם שלאל. בל ונגד המקדש

במערכה העמידם רב צבא הנציב .ישלח הרומאים. .נגד נבהלו הבית הר הנאספים שראל ובני ,המקדש נכח

ונרמסו, נמעכו כי־ רבים, מהם ימותו לנום וימהרו־ .שחק מלא ופיהם היהודים לאיד .לעגו והרומאים

בל את הרעים, השכנים הנהם, בל בראות .86"

את לבזות הם גם יחלו ליהודים עושים הרומאים אשר להתגרות החלו־ השמרנים תועבה. להם ולעשות דדהודים

לרגלןרושלןטה, ארצםלעלות דרך עברו אישר .ישראל, בבני וקומנום השמרנים ובין דדהודים קנאי בין מלחמה־ ותהי.־ ביהודים להבות השמרנים בידי תמך רומא נציב

היהודים על ונאצה בוז לשפך ההנים החלו בקסריה נם ובין ההנים בין התלקחה ומלחמה הזאת יבעיר היושבים הקיסר אל מלאכים הצדךיים שלחו'שני ולאחרונה הןהודים.

,הדמים איש נירון, ההיא; בעת ברומא מלך אשר־ נירון היהודים בי משפט הוציאי ,אשתו ואת אמו את הרג אשר ארץןשראל, בול ב מקומה בקסךיה,העיר,אשר הם זרים.נבנתה מאז יושביה היו ישראל ובני

,מאד לעם החר ,ם רושל עד־ הניעה והשמעה .87 עוד ,־ ביהודה לנציב אז היה־ אשר פלורום הדמים ואיש

שבעה המקדש מאוצר לו תנו בי צו', בשלחו חמה הוסיף

139 והמרד השני אגריפם

בכו אלה :קישראל גדולה מהוסה ותהי זהב. ככרי עשר לו, הלעני הנציב את־ החרפו נקם בקשו ועלילה'ואלה

דעד"פלורוס להוטות לאסף צדקה־ בקפת יבעיר בסבבם

.הןדבות מכסף .ישראל בני פרנסוהו בי הדורש ,האביון לגיונותיו את וישלח בלהודים ־נקמות עשהז פלורום

וקרב הולך )ללורום חיל בי העם', ראה ויהי׳בי שלל. לשלל

בקשו .וכאשר הבית, בהר התבצרו המהרו המקדש אל אבנים דרהודים .עליהם השליכו שמה לעלות' הרומאים

קחךפה. אחור לשוב נאלין קלורום קהי גילגלתם את קנפצו

לסבל עוד ;כלו לא ישראל בחורי הסאה. אז'נמלאה .88 נוסדו אשר קנאים לחבר ההיו לעמם הנעשה העול בל את או ,־ בלשיאל חפשית ממלכה ולכונן ברומאים למרד ;חד

,העם טובי בל במעט נספחו אליהם ,גבירים מות למות גמחלול אם בי ,לבם עד נגעה העבדות רק לא בי ,.;י יראי

בני קךשי את רבות פעמים יחללו הרומאים בי הקדש, למדו מישראל הדעת קלי בי בעיניהם,־ רע היה בן .;שראל בל־קדש׳וכל ולחלל בזהם תענוגים לחלף הרומאים: ארחות

עמם קנאת בהם. מושלים־ הרומאים היו .יען להם קרה זה גדולות לעשות ותעוררם נקמה אש בלבם הציתה ודתם

את עי־חו לבל חמורה בשבועה הקנאים השבעו .ונפלאות לראש להם השיטו אתימטרתם. אשר;שיגו עד ם;דם חרבם

הבחנים מזרע החכמים מגדולי־ חנטה,אחד בן ־ את׳אלעז

שמאי. בית ומתלמידי הגדולים לבוא הסהר המרד דבר את השני אגו־יפם בשננע .89

התחנן הבך ,ממלחמה לחדל־ העם לב על הדבר ;רושלימה

ישראל עם תולדות 140

תעוז אם בי ,; מקדש ועל נפשם על רחמו כי ,לבניהם יצאו אמנם ודבריו להם'פלטה־. תה;ה־ לא אז־ הרומאים ;ד וי_בט־יחו ;דם.־ רפה וכמעט השומעים ללב ויכנסו מלבו אז העם בי אגריפם ראה כאשר .ברומאים עוד־ מרדו־ לא בי

לפלורוס גם תן כי "לבו, על לדבר נם ו בקולו שומע איננו

תזו ו פלורום הצורר שם את העם בשמע־ הי .־ו העירה לבוא זזשר אגו־יפם על אבנים וישליכו יבאש־ חמתם ותבער

נפשו. על להמלט מהר מהקריב הבחנים ויחדלו וחזק הולך הקשר הי ו ,90 במקדש ־נהוג דדה באשר ,רומא ־קיסר שלום בעד קרבנות

חיל, אנשי אלפים בשלשת אסף זה;טיםךבים.־ואגךיפס ירושלים. בחצות המלחמה ותטיש א־ת־המרד. להשקיט ויבא

אולם .תגבר מי :ד נודע ולא המלחמה ארבה ;מים שבעה בשם הנודעים הפוחזים חבר הקנאים אל נלוו־ לאוזרונה

זזשר ופוקזים דקים אנשים היו ,,םיקךי־קין״.־הםיקריקין וני:

שראל בין הבדילו ולא פרנסה למקור החסם את להם עשו בלי נצלו־ לנצל ;דם־ מצאה אשר־ בל־ את אם בי ,לעמים ם, בירושל מעשיהם1 נרחב בר באשרמצאו־ ,.ועתה .חמלה להתגבר הקנאים הצליחו' הסיקריקין־ בעזרת .שמה מקרו

לסחב״ש( 4) . העיר מעל ולגרשם אגי־יפם חיל על

תוקבד ד ,אגריפם את הקנאים נצחו באשר ךד ו .91 'ןגם הרומאים, אוהבי על טרף בחיות התנפלו קךיקין־ הפ ולשאלו שראל חללי את נקו,וירבו לא השלום אנשי את

הפיקרי־קין, ,ראש ומנחם באש. הציתו תפארה והיכלי שלל,ויאמר אלעזך בו ךב;1 שי־אל על למלך בקש 'ארגמן לבש

441 והמרי השני אנריפם

הודה את יוציאו כי הקנאים נלקטו זאת לתכלית לא בי לא הסיקריקין כי הסי״קךיקין, ד טםרוה־ל ו הרומאים ד מ

אך היה כי היה הקנאים הפץ וכל ,מהרומאים הם טובים הקנאים בין מלחמה ותפרץ אדם. בן ולא שראל על למלך ;

את הקנאים הכריתו כי עד נשפך רב ודם ,הסי״קךיקין וכין.הארץ מן הסיקריקין

הוא לכבודו לא כי ,לכל הראה אמנם ואלעיזר .92 את בו גלשו אשר היום "לזכר אם'לעבוד־עמו־ כי ,נלחם

לא ההן המטבעות לעל מטבעות ;צקו מיהודה הרומאים שלאל". לגאלת אחת "שנה־ אם כי אלעזר', שם גם חקקו

בטקכעות חקקו ,הסכות לחג קרוב הדבר דדה כי רען, וקשטה ך,שני-סכה ומצוץ לולב תבנית האחיד מצדן

.ופרחים בציצים ;צא ולא ממנו ;הודה בני הם ודקים כי ראה ופלורום

.השדה ערי עשה נוראות־ שטות אך ־בירושילם, להלחם ים היוש שלאל כני את לטבח ונים ך, 'עם התחבר שם'

את הגרם־ צדו ובמרמה בכחש־ .ולרכבות לאלפים לבטח נפלו1ר ג ;חד נועדו הרעים השכנים כל .רהך־גו־ם' שראל בני.שו־אל בניי על רעבים זאבים

לעמד ברית הודים ד, עם חיתים כרתו שאן בית .93 בא אשר־ ־ העיר; על להרזנפל אם־ייאערו הקנאים, נגד

ריתם העיר־אית אזרחי הודים ך, שמרו הקנאים גדוד שטר, מגבורי ואחד למלחמה. חד עמם־ דדתייפרצאו לשכניהם וגבורתו את־כחו הקאה שטו, שאיל כן שטעון היהודים,אבל העיד. מן פיצם ו לגרשם הקנאים אחיו עם במלחמתו

ישראל עם תולדות 142

ד,ודים ד, על התנפלו ]התנים מהעיר הקנאים נדודי עלו אך עשר .ובשלשה הרגום; עמם לבטח היושבים בריתם בעלי .לבד וביתו שטעון רק תותר .חללים נפלו מהם איש אלף

מאד התנחם התנים אהבת היא שיוא כי שמעון ראה אזי הוא נם נל3י ומת־אתופן באחיו', להלחם להם עזר אשר על

]אחר ב;דו ביתו קני בל את הטית בו, התעללו התנים בידי.הוא נם המת בלבו חרבו את תקע

בעתים נפלו אשר הודה חללי מספר מנה וטי .94 אשר המקום בבל ,הודה לגבול מחוץ הארצות בשאר ההן

את היונים ישנאו אשר לשנאה קץ אין בי שם נחו היונים ולשפך ביהודים להתעלל התנים הרבו באלכסנדריה שראל.

אלכסנדר ושימו "איש"יהודי ,א'לכםנךך;ה ונציב־ דמם, תהי היהודים לשונאי ,עזר ובדתו קעמו בגד אשר טבריום,־

.הצוררים לראש שראל בני על באו אשר העצומות התלאות .95

רות הביאו־ הן הרף בלי אחותה' אחר ההם,־אשר, ב;טים נפשם קצה אשר הנחשלים אלה .שראל בקרב משחית בעמם תכחשו האויב טחנה אל נפלו הצרות את לשאת לראשים שיטוס הבוגדים את קירבו והרומאים ,ובדתם

נפשם את להצדיק בקשו עוד מהבונךים ואחדים ופקידים.־ שקוצים ישליכו לעשות', ראוי כן בי יפהעשו, כי ל־אטר,

אפעה בלשון און דרשני .אבותיהם תורת ועלי עמם על נדולי את לבזות־ שראל, בני ריח את להבאיש השתדלו

בני את־ תדיחו תסיתו ,עמם בעד נפשם מסרו אשר ,־ העם על התורה. דרבי את ;דעו לא אישר ההמון־החשכים,

נ43 והסוד השני גריפם

"נפתתטפנה הכתוב: את חכמינו קראו ההם הדרשנים התעו שקר משיחי .כלענה״ טרה ואחריתה' ...זרה ־תי ש

ותהי .הזיותיהם - שוטים וחסידים ,כזביהם העם את ומלחמת החפיש מלחמת לחכמי־הפרושים: פולה מלחמה אם כיי העם, .ידי לבד־את לא לחזק ועליהם־דזיה הדעות,

לבו. את גם

ירושלים. חרבן המרד. אחרית כידי היו המרד סדרי וכל המדינה הגת ה .96

( גמליאל כן שמעון רכן אז מד בראשם אשר ןהךךין, ה מעבר ניגר :הקנאים צבאות את הצביאו גבורים ושלשה עתה חדלו הצדוקים גיורא. כן ושמעון הבבלי סילם הירדן,

גם עמם צרת נגעה כי הקנאים, כסוד באו רכס כי ,מריב אשר כסנהדרין מהיושבים אחדים היו אמנם נפשם; עד

מחשבותיהם את הסתירו הם הרומאים-אפס אחר לכם נטההקנאים. לאחיהם למוקש היו בסתר ורק בלבם

חילוףלך את אסף סוריה נציב גלום קקטיום .97 הדרך בכל .רומא מפני המתפרצים היהוךים את להעניש

השלף היהודים כל את ויהרג נוראות 'שמות שם עכר אשרהגיעו עד "וכרמיהם, שדותיהם את ולשחת בתיהם את

§. 79 למעלה ני״ין א(

ישראל עם תולדות 144

הקנאים מכורים כי גבורתו, נשתה פה אך לירושלים. ,ררהודים מ§ני וחילו־ הוא .ועם נוקמת בחרב פניו את קרמו

כמעט אשר עד־ רבה, מכה בו חכו אחריו רדפו והיהודים

.קסטיום חיל כל את הכריתו קסטיום הכה כי ,הגליל בארץ נשמיע כאשר .98

ויוחנן ברומאים, למרד הם גם הגלילים קומו־ הקנאים לפני הזת האיש־ המרנקוממים. בראש דרה מגוש־חלב לוי בן

ואהבתו אוכלה, אש היתר, רוחו אך־ בגופו', וחלש י דרה לעשות וקעוך־רהו ,יו .ועל גופו חלישות על לעמו/ברהגם

צפורי ־העיר רק היתר, הגליל ערי ־מכל . ־ונפלאות גדולות

הרומאים. את נאמנה המתקוממים צבאות כל למצביא נבחר הסנהדרין מטעם

אם כי לעמם, בחכתם הידועים הקנאים מאלה לא בארץ הכהן מתרדהו בן ץןפלה-יוסף נפש ובעל חכם איש

א(.0לויו ואחרי ,הפרושים מחכמי מעט למד הזך, האיש .99

בן ואחרי־ .כמוהם חתח־פד חתקדש האכדים אל התחבר כן את אוהב : אחר לאיש דך,י השתנה ושם הלךרומאה,

רומא שפת לו רכש רומא הודים.־ לחמורות שואף היופימהם מלמד הרומאים דולי עם להתהלך וידע ,יון .וחכמת

אחר בטתי נטו ר א הטנהררין חברי אלה הנראה לפי א( .במוחם צבוע ה;ה0 הזה באיש לבחיר בערמיזס הצליחו הרובאים

,ונבלים ערמומיות בלי ותמימים ;שרים אנשים היו הקנאים פי.ונובלים צבועים ,כנחשים ערומים היו רומא אוזו־י ;הנוטים

145 ירושלים חרבן המרד, אחרית

לו תהיו ־,ו או קרבה נירון, הקיסר אשת פ;ה,1פ ארחותם. למושלי שר6ז והתפארת הגדולה .הקיסר בחצר מהלכים

"לחיות־קא־חד נפשו משאת־ ותהי'מאז לבו, את לקחו רומא תן חכמת ;דעו לא יאשר עמו חכמי כלי הרומאים. האצילים

הרומאים את אוהב היה ־ובכלל ,בעיניו בזתם היו ,כמוהו את אהב הוא :נכון יותר או ,עמו את יאהב מאשר יותר

אשר ואחרי .האדם בני כל את אהב מאשר יותר עצמו חלק ילבן רבה', יותר תועלת־ לקבל ;בול ה;ה מהרומאים

.וכבוד אהבה להם אלנירוןקיםר,כיהןהוךים השמועה באה כאשר .100 ליהודה. צבאו שר אספסעום את תשלח מפניו התפרצו

הארצות מושלי כל באו שמה בעכו. תחן אספכדנום תבוא להראות בתוכם השני אגריפם וגם בסוחר, אשר הקטנות'

ממלכתירומא, מלפני הם נכנעים כי הרומאי, הצבא לשריצוה.: אשר יכל את לעשות הם נבונים וכי

יוסף .הגליל בערי מלחמה אספסינוס עשה בתחלה תמיד להניח און החבלות חבל הרומאים את באהבתו .,במעשיהם יצלחו לא למען' המורדים דרכי על מכשולים

,כונה יוסף קלב אין כי ,ראה מגוש־חלב הגבור יוחנן קלב מרטה כי והסנהדרין־, העם אזן את לגלות תטהר

.ואת העם את שולל להוליך הצליח־ בערמתו יוסף אך .יוסףלרומאים. חרש לעזר עוד והוא'הוסיף בו תאמינו הסנהדרין

שם א.שר ,יוך־פוז העיר על מצור שמו והרומאים וסו. י י צקאות נגד נפלאה בגבורה נלחמו יוסף;'הקנאים ה;ה

המלחמה גבורי׳ כל מןשראל תמו אשר _עד הרומאים

5ייםרא עם תולדות 146

חלשינ אנשים .איש כאלף אך נותרו אי־ש אלף ומחמשים בו אשר מקום מכל להתרחק תמיד השתדל ויוסף .ונשים

הרומאי: בידי העיר באה כי בראותו .סכנה אליו נשקפה א לנפל הכשר .עת לו ויבקש המערות באחת התחבא

נפש ארבעים עוד במערה היו עמו אך . הרומאים מהנה מחנה אל לנפל יאמר אם כי .בו ויעידו ישראל מבחוף

מפניהם. יוסף ויירא בלבו. חרבותם את האויב;תקעו על ההם ;שראל בחורי קבלו העיר נלכדה כי וכךאותם

ועוד יוסף כלם;'ורק חמותו רעהו' ב:ד איש למות נפשם .הרומאים אל ו;פל יצא ואז , נשארו עטו אחד אי

קבלהו הוא, בריתו בעל כי יוסף, את ידע אשר ואספסינום/ הרומאים במחנה יוסף התהלך והלאה ומהיום כאהבה,

מצאו אשר הצרות לכל שוקמה בנפש ויבם ו;שת ויאללי '. עטו את

אספסינום בידי אחד ,אחד באו הגליל מבצרי כל .102 מעט עם טנוש־חלב הגכור יוחנן . נלכדה גו־ש־חלב וגם

הנמלטים ה;הוךים כל גם .;רושל;מה ויבואו נמלטו חילו העיר את וןמלאו יחשלןטה באו יהודה ארץ קצות מכל לפני להתבצר כה נאספו איש אלפים אלפי . מקום אפס עד

דולה עיר אז ה;תה ירושל;ם; עמיהם. י "ולהלחם הרומאים

חזק מבצר היה לכדו המקיש וגם מאד ובצורה ויפהפיה

. מאד אל יוסף נפל כי .ליהודה השמועה באה כאשר .103

,הסנהדרין חברי על מאד להקנאים ו;חר הרומאים מהגהוגם .בהם להאמין עוד הוסיפו ולא .בריתו בעלי היו אשר

147 ירושלים חרבן ,המרד אחרית

, אפם הרה במלחמה, אבו לא קשר ,המתונים אלה בל .עיניהם חשוד ךדה אישר בל על התנפלו העזה אתם ו'בק

לשני'מחנות, העם פלג ו הרגוהו. הוא רומא ברית בעל ביי אחיו, איש נלחמו בהם להלחם הרומאים באו טרם אשר

.חללים .ירושלים חצות וימלאו־ בארץ התהלך עוד אספסעום שניםעברו, עתי .164

מצא אשרי האדם בל "ואת "השדה ערי בל את השם הודה עוד רושילים עד אך ממכרתעבד, מבר או חמלה בלי הרג־ הגיע. לא

אספסעוס עזב הבית חרבן לפני האחרונה ובשנה עליו לשום הבשר עת מצא מאה,־בי1ר הסע הודה את

לכלות בנו טיטיום את עזב בן .ועל רומא. מליבות עטרת

.ביהודה מעשהו את מצור טיטום שם ניסן חרש הוא הראשון בחדש .105

בת היפה בירינ/קה עמו רדתה המצור טי בכלי העיר. על

נשי את שה ל גבורה רוח קשר ד1ע ו .הראשון אגריפם הרומאים עם ולהלחם הקנאים י במערכות להתיצב עמה

טיטום את "באהבים היא התעלסה ריאל, • גבוו־י ככל גם בא אשר השני, אגריפם 'אהיה גם רדה עמהם .חירה

בה'שפל- לטיטום. רוח י נחת לעשות אחיו להלחם הוא

• ייעו ל בשת נם בי עד ,האחרונים ים ם1ההוךד נעשות נבורי"שראל הראו־ אשר הנפלאות הגבורות .106

בראותם מהרומאים רבים .מספר עצמו ההיא במלחמה הקטן להעם־ גדול כבוד לבם רחש הקנאים בועשי בל את

.ישראל מחנה אל פלו וחפשו. אלחיו ביעד נפשו את המוסר

ישראל עם חולדות 148

נינקלום ההם הגרים את מאד כבדו .דלהודים ויתלהדוברעב. גועו קעצטם הם אשר בעת גם בלחם

מפניו להכנע לנצורים רבות־ פעמים קרא טיטו־ם לסמך שר א אי כי ידעו הקנאים ־אך .שלום עמו ולעשות

הצליבו הרומאים כי ראו, כי גם ומה הרומאים שבעת על־ הגיחו לא כן ועל מהיהודים, אליהם נפלו אשר כל את

• להחזיקה בידם כח דרה עוד כל כקדם חרבם את הקנאים :די .על בראשונה ה;עם כה נחלש כי מלבד אולם .107

במספר ועצום רב דרה רומא חיל כי ומלבד־ חנם שנאת נשים כי עד לנצורים מאד הרעב הציק עור :הו׳דה מחיל

קבורה גם כי רעב חללי מלאו הרחובות ילדיהן. את אכלו מחלות הוליד מהחללים עלה אשר והרקבון להם דלתה לא

"נפלו אשר רבים וימצאו בעמלו העם נפש שונות./ותקצר אשר כל את קשה ענשו הקנאים אך . מחנה'הרומאים אל

מאלה ןגם חמלה. בלי ויהרגום הרומאים אל לנפל אמר

בחרב נפלו ריבם הקנאים מחרב' להמלט הצליחו אשר טללים ה הרעבים' את חוננו לא הרומאים גם כי הרומאים,

.אליהם הנופלים לחדש ובתשיעי .ירושלים על הרומאים לד ותחזק .108

.במלחמה נאספו גבוךי־ןשךאל כל כמעט .המקדש נשרף אב רומאה ויביאם בשמח טיטום לקח נשארו' אשרי והמעט רומא עליזי לעיני .ילחמו כי ,המשחק בתי את בהם לפאר

רחוקות לארצות ורבים־גלה הצליב רבים .ונמרים באריות שער ברומא ;מצא היום עוד ולשפחות. בדיםלע וימכרם שבו״יי הלכו ולפניו־ טיטום עבר השער'ההוא דרך .טייטום;

149 ירושלים חרבן .חמרד אחרית

אשר התורה, וספר הקרש בלי בל את בידם תשאו הודה השער לזברוןעל חקוקה הזה המחזה ותבנית במקדש, ה;ה

העברי העם גדולת ועל רומא אכזריות על הוא עד ההוא.מנפשו." בעיניו אלהיו;קרו סנלות אשר

בהיכלי רבים ;מים יעוד ישב בן־טתת;הו יוסף .109 ספרים'רבים שם כתב ו הרומאים, מלכי בחצרות ענג,

ובכליו לעמו אקבתו פליטת־ נראו בהם אשר .־ ומחבטים

.העריצים רומא למושלי שגופתו טיטום עם רבים ;מים התעלסה היא גם ובירינלקה

לשבת טיטום עלה בי עד אבותיה,' ארץ מחריב בחירה,

אז בי מפניו, אותה גרש ואז אביו, תחת רומא בסא על ,בביתו הוך;ה להוזזיק יעמו גדולי נגד לו ה;ה נאה לא

. לזרא לו ותהי

יא.

והמוסר. התורה

ספרי מלבד .מאד אז גדלה הפרושים תורת .110 "תורה בשם ;חד הכלולים־ והכתובים,' הנביאים התורה,

ההלכות המה ,פה" ״שבעל תורה עוד להם היתה ,שבכתב״ משה עד־ איש מפי איש ראשונים מדדות להם שנמסרו

לחזק דור כל חכמי עליהם הוסיפו ועוד־הלכותרבות רבנו.

ישראל עם תולדות 150

החלו ואבטליון שמעיה מימי . א( העיולם לתקון 1א הרת את בתורה ח5_על המסורות להלכות סמוכים למצוא החכמים אשר טוב דבר אין כי בחשבם. הדרשה בתחבלות שבכתב

הדרשה מאד,ותהי הוקירוה אשר ,בתורה רמז לו אין ראו אם מדת׳החכמים: רדתה וזאת .בתורה גדול לחלק

,וימצאו בקשו אז לזמנם לדעתם היא טובה הלכה איזו כי איננה ההלכה כי ראו אם אף ;ב( אליה מסכמת התורה גם כי

היה נקל לא אמנם .הדרשה _על סמכו לא אז מועילה. בעד להגן השתדלו ותמיד .ישנות הלכות לעקר בעיניהם

מביאה היא הישנה ההלכה כי .ראו אם אף .האבות מסרת בטלו'אותה בימיהם,'אז השולטים החיים לסדרי ה ר

הישן המנהג כי ,לדבריהם סמוכים בתורה םצאו ף וידרשו לעעים, להם תמיד הכלל׳היה זה כי . הם בטלים ההלכה או 1

בימים .בהם למות ולא בהם לחיות לאדם נתנו המצות כי

הקרבנות כי ,וטהרות קדשים בהלכות היו ההלכות רוב א( נפשות- ודיני ממונות .דיני היו והשאר ;י בעבורה העקר היו

אחר ורק ,המצות בשאר ומעט נשים סדר — נשואין ודיני נזיקין סדר. אחרים במקצעות ההלכות התרבו ,הקרבנות פקקו כאשר ,החרבן

את לכבד האדם שרדב כמו כי ,לנו .יניד שקלנו :למשל ב הוא וכן ,אמו איננה אם אף אשתו את לכבד סיב הוא כן אביו .הגדול אחיו וכן .אביו שאיננו פי על אף אמו בעל את לכבד חיב

"את" - אביך "את" כבר :בתורה זה מצאו הדרשה דרך .על וחכמינו של וסויו האם בעל לרבות ,את" - אמך ,,ואת" אב אשת לרבות. הגדול אחיך לרבות "ואת"

151 יהמופי התורה

ך,חרבן אחר אך .ודלה מעטה הדרשה רדתה עוד ההם הדרשות רוב אמנם בתורה. גדול ותהי'לחלק ותגדל צמחה

האדם קני דעות בי־ לזכר, ,עלינו אך היום; לטעמנו הן זרות ןר}.ה כי שר א ואי לדיור; מדור ומשתנים הולכים וטעמםאנו. טעמנו כמו הם־ טעמם

חכמה דורשי הקדושים חכמי היו הדרות בכל ווו. שיפות ידעו הם .בימיהם שהיה החכמה מצב לפי' ,ודעת

לבם כי ,להם זרה היתר, לא ךדונית החכמה גם ,שונות בעולם; אז שהיו והדעות החכמות לבל להקשיב ער דדה על אותו מנטע נקנעו 'לא מהנכרים שקבלו טוב דברי וכל

,:עטם רת_1ת להם חביבה רדתה מהכל אך .שהאל אדמת הצדוקים ,ונים ד, כי ראו, ובאשר סגלה; מכל שמרו אותה

לבל דתם, לבצר'את השתדלו אותה־ לעקר באים והמינים שונות תקנות די על ,תקערניה אשר הפזורות מכל תזוז

שלפני האחרון בדור .העברה מן האדם את המרחיקות לחיק הקנאים החכמים שהתקינו התקנות מאד רבו החרבן

רבות גזרות גזרו ו ,־ ישראל בל בין 'הלאטי הקשר אתי עןולהזהר למדיחכטת לבלתי לעטים, שראל בין להבדיל

קרובים שהיו אמרו'החכמים וכבר ;וכדומה וטשמנם מפתם לא אבל הסאה. את הגדישו הקנאים כי ההוא', הדור אל מעטי נחלו אשר והצרות הרדיפות אם כי בזה, אשמים הם

מאחרי שראל לב את להסיר עז בכלי התאמצו אשר ,הנכר או קשים־ כיפורים שונות, ־.ואלך,יהם־בתחבלות הורתם

בי לראות לחכמינו רדה מר מד, דמיה'.' ובלשון בחנופה

ואלהיהם בעמם בגדו ,יון בחכמת שגו אשר מאחיהם רבים

ן

5ישיא עם ,תולדות 152

על אז גזרו בי ,להתפלא אין בן ועל ;צורריהם אל ויספחובלל. בה הגות לבלי ,יון חכמת

היו ההיא החשבה בעת .וגם עתי בבל אמנם .112 ער הגיעו היהודים צרות אישר 'העטים בין שרים אנשים

טובת בעד נפשם מסרו גם הנכר מבני ־ואחדים ,נפשם בפי ונקראים לברכה' נזכרים דדשרים־ההם ; היהודים היו׳ הם אך ;־ העולם״ אמות ״חסידי בשם הראשונים חכמינו

רעת את רק תמיד בקשו הגוים שבל בעוד ,;חידי׳ם רק

היהודים. בדעותיהם אז גם שוים היו היהודים חכמי כל לא אולם

רוח בעד עצרו מחכמינו רבים .־ הנכרים העטים אדות על 1ו;צו וחסד שלום לרדף הלל: של במדתו ויאחזו הקנאה

ולבקר בשלומם ו־לשאל ;שראל עני; עם הנכרים ענ;י לפרנס מרדף הגרם חדלו באשר פעם ובכל .־ ־מתיהם ולקבר חוליה□

ידרשו, אמת שלום אך ביי ,ישראל בני הראו ישראל בני אתדרכם. פי על לחיות להם ;תנו בי ובלבד

העמים חכמי מכל הפרושים חכמי היו גדולים .113 בי דורשים י נאה רק היו לא הם המוסר. בתורת שבימיהם

את ,בעיניהם ,יקר ה;ה האשה בבור .מקשים נאה־ גם אם

מאד, נזהרו הבנים בחנוך ויכבדום. פרנסו הזקנים אבותיהם עלבהמתם'ויאמרו, חמלו־וגם ועלהשפחות־ העבדים גם_על

ראהבו כמועט ויסתפקו־ התורה, מן חיים בעלי י צער בי

בכבוד ויזהרו הרבה, תלמידים רעמידו המלאכה, את לבד, ולא דמים. ושפיכות עריות מגזל, תלמידיהםוהחרו

גם אם בי והישרה, הטובה כדרך הלכו בעצמם המה־ בי־

153 והמוהר התורה

לחכמי חפץ כלי תה ה האגדה בדרכם. ללכת העם את חנכו בקרבם אליהם'ולטעת ההמון לבבות את־ למשך הפרושים

ולתת נפשם את לרומם שרה, דעה וכל טיובה מדה כל לעשות עמם מבני דרשו לא הם טובים. תקוהלמיים בלבם

שאפשר מה רק אם כי האדם, טבע לפי שאי־אפשר מה בכחו ש ש מה רק לעשות מהאדם ;־דורש ־אין כי תלמדו, גזרה גוזרין ואין השרת למלאכי תורה ניתנה .לא כי לעשות,

־העם ־את הוכיחו פעם .בה" לעטר בולים הצבור־ רב שאין

דרכים רצון. בדברי נחמות הטיפו ופעם קשים, בדברים ,הדרשה הציור ,המשל; החידה באגרה: להם היו רבים

אשר ;ופרחים ציצים מקלעות תקלעו לקחו מהכל והסוד.

.'לב קשום בהם להוגה הזה כיום נודף עודנו הטוב ריחם תח־ש", מטף'אל למופלא החכמים אמרו כי אף וו.4

תת לבלי הסוד בעלי דעות בעד לעצר ;כלו לא זאת בכל לדעת הלומדים תשוקת מאד נדלה כי ;בתוכם לבוא להם והסודות לאחור. ומה לפנים מה למטה,־ מה למעלה־, מה ואך .בראשית״ שה ו מרבבה״ ״־מעשה בשם נודעו ההן

בתורה. אשר אל׳הננלה־ הנסתר זיק לבל השתדלו החכמים והלחשים מהקמיעות מעט הפרושים חכמי אליהם אספו כן'

.האסיים בהם שהשתמשו והסגלות שראל חכמי פסקו לא המלחמה מי בעצם־ וו.5 ם. רושל חומות אתי בצרו אשר ובעת בתורה, מעסק המינים ספריי החלו ההם ביטים תורתם. חומות את גם בצרו

החכמים תיראו רדהודים בין להתפשט הסוד בעלי וספריבין להבדיל למשפט־ תשבו התנ״ך אל הם גם ספחו־ ־ פן

ישראל עם תולדית 151

החול ספרי ובין ]ליון . קדושי היו מחבריהם אשר הקפו־ים בי ,לב שמו הספר מהות אל רק לא בי ,־ המינים וספרי

:בריס דדה וכלל .הוא סמכא בר אם מחברו אל גם אם' ואם מפיו תורה ובקשו־ צבאות .;י למלאך דומה הרב "אם

עוד נתנו ולא התנ״ך ספריי את בילו לא-אליבקשו בשם נקראו החול־ ספרי י ושאר מאומה עליהם להוסיף קהל מתוך אבדו החיצונים י הספרים ־ .חיצונים ספרים

תורתם את לשמור ;דודיהם בימי להם דרה די בי ,ישראל נשארו מהם שרידים .שעשועים לספרי לב לתת ולא

.עבר לשפת בדורנו־ תרגמו ומהם העטים .בספרות

.ראשון חלה הם

לתלמידים. שאלותראשון. ספר

ישראל בגי הצטינו במה — מצרימה ישראל עם בא מאין .1—8 ואנה ממצרים הוציאם מי -- שם מצבם היה מה — במצרים בשבתם כבשו ארץ איזה — מסעם בימי בג״י למען משה עשה מה — הוליכם

הארץ נתנה למי — בנ"י נחלקו שבטים הראשונות במלחמותיהם — העם בראש אחריו עמד מי — משה מת 02; — מזרחה הירדן מעבר

העם בראש עמד מי — בכנען שבתם בראשית הנוים בין בנ״י מצב היה מה אחרי המוסרי ישראל מצב היה מה המשכן הוקם עיר באיזה— יהושע אחרי לחמו איך — המדיני מצבם היה מה שופטים להם קמו מתי — יהושע מות

דבורה פעלה אשר הגדולות מה — להם שקמה השופטת שם מה מלחמותיהם גשארה אשר השירה שם מה — במלחמה ירה על עזר מי — עמה בקרב

פעולת רבה מה — ההיא בעת העם השכלת מצב היה מה ההם מהימים לגו גצחון היה מה — לבנ״י להציק אז הרבה הגוים מן מי — השופטים ארון את לבדם אחרי לפלשתים קרה מה — בנ"י עם במלחמתם הפלשתים

— הארון את הפלשתים השיבו אנה — ,ה הורו מה — העם את והורה בקדש שדת ישראל משבטי מי .9 —13

מי — עלי אחרי בישראל לשופט עמד מי — עלי בימי העם את הבחנים בונן והבר איזה — עלי כבני שמואל ראה אשר העון מה — שמואל היה

על בנ״י גברי איך העם את שמואל הורה מה — עיר ובאיזה שמואל עיר באיזו — שמואל בימי הקרבנות הקרבת מצב היה מה — הפלשתים

דרכי היו מה — הכהנים הקריבו עיר ובאיזו קרבניתיו את שמואל הקריב— את-העם בשפטו שמואל

— לחפצם שמואל התנגד מדוע — בג״יבמלך חפצו מדוע .21 -14 — למלכו הראשונה בעת שאול לחם מי את — בג"י על למלך נבחר מי

שאול חפץ מדוע — לבנ״י יונתן עשה אשר התשועה מה — שאול בן שם מה — שאול את עוין שמואל היה מרוע — ממות פדהו מי — להמיתו אביו הבטיח מה — ישראל מערכות חרף אשר הענק שם מה — בו מצא עון איזה — גצחהו ואיך גלית .לקראת יצא מי — הענק את ינצח אשר לאיש שאול

ישראל עם תולדות 156

— בבגור לפגיו גנן מי — לו רוח מתי — שאול את רעה רוח בעתה מדוע — אביהם מחמת דוד את הצילו שאול מבני מי — בדוד שאול קנא מדוע

— גדידיו בימי נפשו את דוד החיה במה — שאול מפני חד ברח מי אל— בפלשתים ומלחמתו ובניו שאיל אחרית היתר, מה — אז עסק במה

שאיל בן שם מה — שאול מות אחרי דוד את המליך מי 22 —32 מי — איש-בשת מות סבת היתר, מה — ישראל על המליכו מי הנשאר

הניים מן מי — שאיל בית מכל נשאר מי — ישראל בל על המליכה את תפש לבר אשר והמצודה העיר שם מה — דוד בימי בארץ לישראל לשטן עמד דיר העלה אנה — המליכה לעיר להיות בירושלים דור בחר מדוע — דוד בנה לא מדוע — בירושלים לבנות דוד חפץ מה — יערים מקרית ,ה ארון את ולמי במה — דוד בימי ישראל ממלכת מצב היה מה — המקדש את דור

— אבשלום עם מלחמתו אחרית היתר, מה — בו מרד מבניו מי — דוד פשע מי — אדגיהו אחרי נטה מי — אחריו למלך התנשא מי — עוד בי מרד מי

: שנים כמה — המלוכה כס על שלמה ישב מתי — דוד כן שלמה אחרי נטר,— מלך שנים וכמה חד חי

; שלמה קנה במה — מלכותו בראשית שלמה המית מי את .38 -33 במה — בעמו עשה אשר הגדולות הפעולות הן מה — לאהבו העמים לב את

ן יד הריס מי — מעשיי על התאונן מהשבטים מי — העם על ידו כבדה היתד מה — שלמה בימי התחזק דוד י ע הנכנעים מהעמים מי — במלך— שלמה מלך שנים במה — שלמה את העם שנאת סבת

שבטים במה — ומדוע בו מרד מי — שלמה בן שם מה .39—44 על עלה מי — עמו בקרב ירבעם תקן מה — עליהם מלך ומי ממנו נקרעו

] רחבעם בימי וישראל יהודה של המוסרי המצב היה מה — למלחמה דחבעם — יישר צדק הורהו ומי רע בדרך העם את התעה מי — ואחריהם וירבעם

האמת נביאי פעולת נדלה במה — העם בקרב האמת נביאי מצב היה מה ו'"

__ — ישראל מלו בימיאחאב העם של המוסרי המצב היה מה— עליהם מלכים

- רבים הציל מי — האמת לנביאי איזבל עשתה מה — אחאב אשת שם מה אליהו מצב היה מר, — המומתים ,ה נביאי נקמת נקם מי — ממות מהם

השמיר מי — בחיים אלישע מצב היה מה — תלמידו היה מי— כחיים ־ היי מי — שבישראל האמת מנביאי לנו נשאר מה — בישראל הבעל את

המלך היה מי — ההם המלכים העטינו במה — אפרים במלכי הטובים 3יח היה מד, — אדמתו מעל ישראל את הגלה מי — בישראל האחרון

— ישראל גלות אל האמת נביאי ,מוסלר המצב היה מה — ביהודה משפט_הומלוכה היה איך .53—63

157 ם ד לתלמ שאלות

— ולהפך ישראל למלכי יהודה מלכי יחם היה מה — ובהגיה יהודה חודי של לחם יהודה ממלכי מי — וישראל יהודה מלכי אל העמים מלבי יחם היה -מה מה — כעשא את אסא נצח תחכלה כאיזה — ישראל מלך כעשא ־עם

כימי היה אשר הנביא שם מה — יהודה כקרב האמת נביאי פעולת היתה — וינצחהו כאחז נלחם מי — ארם אלהי עבודת אחרי אחז גטה מדוע — ־אחז

ראשי התנהגו איך — אפרים כירי שבי נפלו אשר יהודה בני לעזרת קם מי יחזקיהו עשה מה — כיהודה אחז אחרי מלך מי — השבוים עם ־אפרים

סנחריב אחרית היתה מה — יחזקיהו מרד כמי -— מלכותו בם על .בעלותו ספרים איזה — יחזקיהו כימי ההשכלה מצב היה מה — כיהודה בהלחמו

מנשה עשה מה — יחזקיהו אחרי מלך מי — ההיא מהתקופה לנו בשארי אחרי ברוחו שנהיתה התמורה מה — שבי לקחהו מי — מלכותו בראשית

היתר, אשר הנביאה שם מה — מנשה כן אמון אחדי מלך מי — משביו ישובו מה — יאשיהו נלחם במי — מלכותו כימי יאשיהו עשה מה — בימיו— עליו קונן מי — כמצרים במלחמתו אחריתו היתח

— לנבא החל מתי — ירמיהו היה ומשפחה עיר מאיזה .64—78 ביהודה מלך מי — מולדתו מעיד הלך אנה — מולדתו עיר את עזב מדוע

תחת פרעה המליך מי את — למלחמה יהודה על אז עלה מי — בימיו — כיהודה ירמיהו ראה און מה — כיהודה להלחם עוד עלה מי — יהואחז

נבא מה — לעזרתו קם מי — לו לאויב קם מי — מוסדו תוכן היה מה אשד האחר הנביא שם מה — המלך יהויקים על נבא מה — פשחוד על

ירמיהו את הציל מי — אוריהו אחרית היתר. מה — ירושלים על דעה בבא מי — התרועע מי את — בירושלים בשבתו ירמיהו התנהג איך — ממות

מי — מרד יבמי יהויקים עבד מי את — קינותיו נבואותיו דברי את כתב המליך מי את — יכניהו מלוכת אחרית היתר, מה — יהייקים אחרי לך1ב

ירמיהו יעץ מה — בבל במלך צדקיהו מרד מדוע — יכניהו תחת בביכדגצד — לירמיהו יהודה שרי עשו מה — ירושלים על נבוכדנצד צר כאשר עמי את את לכדי אחרי לצדקיהו נביכדנצר עשה מה — הטיט מכור הוציאהו •מי

מהעם מי את — ,ה היכל נשרף יום כאיזה — ה' לבית עשה ומה •ירושלים הקינה שם מה — לשר עליהם הפקיד מי ואת כיהודה כבל מלך :השאיר

אחרי עשי מה — גדליהו את המית מי — הזאת הגלות על ירמיהו קונן אשר מה — מיהודה ירמיהו הלך אנה — ירמיהו יעצם ימה ביהודה הנשארים בן

— ייעודיו הבטחותיו תוכן מה — עמו אל הנביא יחם .היה היו מה — מיהודה הגולה בגי עם גבוכדנצד התנהג איך .79—83

של וההשכלה האמונה מצב היה מה — בבבל בשבתם וישראל יהודה רגשות מה — כבל בגלות להם עמד אשר , הנביא שם מה — בגלותם ישראל בגי

אהבתו רחשי את העם הביע כמה — העם שארית על גשא אשר המשא תוכן

ישראל עם תולדות ן 58

אייל- משפט היה מה — נבוכדגצד אחרי בבבל מלך מי — לאמיתו לקרשי בלשצר התנהג איך — אויל־מרודך אחרי מלך מי — ישראל עם עם מדורך

— ישראל תשועת באה ממה — יהודה ..לות עם

•שני ספר

את כדש לבד תחבלה באיזה — בלשצר בימי בפדם מלך מי |.—8 העולים בראש היה מי — כרש מאת היהודים השרים בקשו מה — בבל

6הע חשב מה — אבותם ארץ אל שבו אבות בתי כמה — ליהודה מבבל עמי הביטו איך בגלותם נשארו אשד הגולים עשו מה — זדבבל אדות על

— הכית כבנין ליהודים לשטן קם עם איזה — ישראל שיבת על הנכר בהשתתפות היהודים רצו לא מדוע — ביהודים השמרונים אף חדה מרוע

מי — ליהודים השמדונים שמו אשד המכשול מה — הבית בבגין הכותים מתי עד — קמביז בימי ישראל שונאי ביר צלח מה — ברש אחרי מלך

מדוע — העם ראשי את הנביא חגי הוכיח מה על — הבית עבודת שבתה שגה באיזו — הבית בנין את להשבית הכותים שטנת הפעם צלחה לא

— בבל העיד אחרית היתה מה — השני הבית נבנה הראשון הבית חרבן אחרי התקרבות טבת היתד, מה — ולהפך ישראל אל הכותים יחם כן אחרי היה מה

היה מה — הזאת ההתקרבות תוצאות היו מה — הכותים אל מישראל רבים על הכהנים את הוכיח מי — יהוצרק בן יהושע מות אחרי הכהנים מנהג

— העם ועשירי הכהגים של המוסדי המצב היה מה — דרכיהםמקום את מלא מי — בישראל האחרונים הנביאים היו מי .9 13

בקש מה — בבל יהודי כין הגדול הסופר שם מה — בישראל הנביאים ביר המלך נתן אשר הפקודה תובן מה — ארתחששתא המלך מאת עזרא — העם לעיני כבר מי ואת ירושלימה בבואו כבוד עזרא מגע ממי — עזרא באזני החרדים התאוננו מה ועל מי על — הבהנה על יתרון עזרא נתן למה יעץ מה — הרעים בנ"י מעשי רבד על שמעו אחרי עזרא עשה מה — עזרא

תקנות דבר על שמעם אחרי השמרונים עשו מה — לעזרא יחיאל בן שכניה

— עזרא — נחמיה היה מי — ישראל לתשועת עזרא אחרי קם מי .14—19

איזה - המלך מאת נחמיה בקש מה — הרע ירושלים מצב לו נודע איך בבואו מעשהו ראשית היתר, מה — המלך עליו שם ביהודה משרה

— החומה בבנין עבודתו את אנשיו עם עבר תחבלה באיזה — ירושלימה בעיני הקרושה העיר כביד הגדיל אופן באיזה — נחמיה 'השתדלות היתה בה

159 לתלמידים שאלות

התאוננות היתה מה — העם את ברת אשר האמנה תוכן היה מה — העם הית שנים כמה — העם שרי את השביע מה על — נחמיה באזני העניים 1הי מה _ 2 ממשלתו בימי העם עם התנהג איך — ביהודה לפחה נחמיה

— ודין דת במקצעות עזרא פעולות התעסקו במה — הגה ומה ונחמיה עזרא תקני תקנות במה .20 —25

— בנביאים להפטיר תקנו מרוע — תקנותיהם הן ומה הגדילה בנפת אנשי שרירי- עתה ישבנו איה — גרזים הד על לבד מקרש השמדוגים למו בנו מדוע

מנהגי• אל ישראל חכמי יחם היה איך — מהם יש אבות בתי ובמה הכיתים הין ימ — לעמים ישראל בין מבדילים חקים להמצאת גרם מת — הפרסים

ישראל הנהגת אל פרם מלכי יחם היה מה — ישראל בעם האמתים המושלים היה מה— הקרבנות במקום בגבולין לעם היה מה — והדתית המדינית

הית מה — ישראל בספרת בגה"ג אנשי פעולות הן מה — היהדות מצב אשר הצדה סבת היא מה — פרס מלכי ממשלת תחת המדיני ישראל מצב — המקדש אל התפרץ פרס משרי מי — פרס ממלכת בסוף היהודים על באה— יהודה על כנואם שם אשר הענש מה

פני את היהודים קבלו איך — פרם למלכות קץ שם מי .28 -26 ביהודה ליהודים אלכסנדר עשה אשר החסר מה — בירושלים אלכסנדר

במה — בה הושיב מי ואת במצרים אלכסנדר בנה עייר איזה — ובבבלאת אלכסנדר ענש כמה — עליהם אלכסנדר חמת את הכותים .העידו

— ישראל ארץ נספחה חבל לאיזה — השמרונים -מי 5ע — בפרקירוס מרד מי — אלכסנדר אחרי מלך מי .29-40

לבוא לתלמי ירושלים ראשי נתנו לא מדוע — להלחם מצדים מלך תלמי עלה יהורת בני מצב היה מה — העיד אל להתפרץ בידו צלחה איך — העירה — יהודה ארץ סוף סוף היתה מי לנחלת — ומצרים מקדון מלחמות במשך

אל המצרים הסופרים יחם היה מה — היהודים עם הראשון תלמי התנהג איך הצדיק שמעון זכה במה — ההם בימים הגדול הכהן היה מי — היהודים

מהתקרבות המוסריות התוצאות היו מה — העתיקה בספרתנו טוב לשם הפרישות היתר. מה — ישראל חסידי אז התנהגו איך — היונים אל היהודים

צידהו ואיך שמעון את הלל מהסופרים מי — הצדיק שמעון בעיני ;היתרה הנכבד המקרה מה — היהודים עם פלדלפוס תלמי התנהג איך — בספרו

— אארגטוס תלמי בימי גדול לכהן היה מי — אז שקדה ישראל בכפרות לחובר היה מי — מצרים המלך לפני התיצב מי — הכהן חוניו עשה מה

התוצאות היו ומה המסים לחוכר יוסף היה שנים כמה — בחילת־־סוריה המסים במי — יוסף מות אחדי כירושלים המצב היה מה — חכירתו של המוסריות

גזרותיו היו מה — היהודים על תלמי קצף מדוע — פלופטור תלמי נלחםאשר היהודים בל את להרג חפץ תחכלה באיזה — היהודים על הוציא אשר

ישראל עם תולדות 160

— ממות נצולו ואיך -במצרים מות אחרי מצרים מלכי מיד ישראל ארץ את לקח מי .41—55

אחדי מלך מי — היהודים עם השלישי אנטיוכם התנהג איך — פלופטור סי — בראשה עמד ומי ביהודה אז קמה מפלגה איזה — ,חג נטיוכם

בא מי — הנציב לאפזלוניום הפקיד שמעון הגיד מה — להמתיונים התנגד מלך מי — סיליקוס אל חוגיי נסע למה — אוצרו את לקחת ,ה היכל אל

— ואמונתם תורתם על הגן למען החרדים עשו מה — בסוריה סיליקום אחרי אנה — חוניו אחי יהושע השתדל מה בדבר — המתיונים בראש אז עמד מי

אשר הספר מה — ההיא בעת שקם הסופד שם מה — חוניו בן חוניו .נסע — ליונית שמו את הגדול הכהן יהושע הסב איך — סידא בן אחריו השאיר

עוררו מי את — המתיונים עוד חפצו מה — בירושלים יזין תקן תקנות איזו — גדיל לכהן לשימהו אנטיוכס לב את מנלס הטה איך — יזון תחת לכהן

המם את מנלם שלם במה — העם בעיני זה אנטיוכם מעשה היה מה מגלם בין הריב דבר היה מה — חיניו נהרג ערמה איזו ע״י — ׳לאנטיוכם

עשה מה — בירושלים נפצה אשר השמועה היתד. מה — היהודים ין ד אמונת על אנטיוכם הוציא אשר הרבה מה — ממצרים בשובו ליהודים אנטיוכם אשר העצות היי מה — להכות־ביהודים כן אחדי עור הוסיף מי — היהודים

הרדיפות היו מה — במקדש היונים העמידו מה — אנטיוכס את מנלם עץ ושבעת האשה ע״ד המסדת תספר מה — ישראל אמונת את אנטיוכם רדף אשר נחבאו אשר היהודים לאלף קרה מה — הזקן לאלעזר קרה מה — בניה

— ליהירים אח"ב באה תקיפה איזו — במערה היה מי — גר ואיה החשמונאים משפחת אבי שם מה ,56—72

התקנה היא מה — החשמגאים מרד סבת היתה מה — בניו שם ומה מתתיהו מות אחרי הגדוד לראש היה מי — מלחמה בעגיני מתתיהו שתקן הראשונה

לקראת יצא מי — הראשונות החשמנאים מלחמות מצב היה מה — מתתיהו אנטיוכם חפץ מה — באפולוניום המלחמה אחרית היתד. מה — המכבי יהודה

להלחם שנית אנטייכם שלח מי את — יהודה נצחין דבר את כשמעו -לעשות — אנטיוכס חיל בוא להם בהודע היהודים רוח מצב היה מה — במורדם

את יהודה נצח אופן באיזה — במלחמתו המכבי יהודה ערמת היתד. מה במחנה היו אנשים כמה — יהודה עם המלחמה את עוד חרש מי — גדגיאש יהודה פעולת היתה מה — מי את גצה מי — יהודה במחנה ובמה ליזיאש

— המקדש הטהר לזכר לדורות נקבע מה — ליזיאש את נצחי אחרי הראשונה נקם איך — ליהודים יפו יוני עשו מה — ביהודים מלחמות עוד התגר סי

מה — בידו נפל אשר ובשלל בנשק יהודה מהעשה — אחיו דם את יהודה — אחריו סוריה בעם המושל היה מי — פיפנום אנטירכם אחרית היתד.אליעזר מות סבת היתה מה — יהודה לקראת הפעם עוד ליזיאש יצא מדוע

161 לתלמידים שאלות

את גזל מי — יהודה עם ברית לברת ליזיאש מהר סבה מאיזו — יהודה אחי — החשמגאים על דימיטריאום לפני הלשין מי — אאפטור מיד סורית ממלבת

— העם חסידי את יויקים התנהג איך — גדול לכהן דמטרייס שם סי את מהמלחמה כמנצח יצא מי — ביהודה המרד להשקיט דמטריום שלח מי את

גקגור תחת דמטריום שלח מי את — ברית יהודה ברת מי את — הזאת — בכחירס חיל גגי יהודה התחזק אגשים בכמה — ביהודה להלחם המומת

— המכבי ויהודה הזאת המלחמה אחרית היתה מה חשבו מה — יהודה מות אחרי החסידים מצב היה מה .73—80

יונתן הציק במה — המכבי יהודה תחת למושל היה מי — לעשות החסידים .מ— בכחידס עם ברית כרתו אחרי יונתן פעולות היי מה — לבכחידס — יונתן עם בלס ואלבסנדד דמטריוס התנהגו איך — דמטריוס נגד התקומם

פחדו מה מפגי — בלס אחרית היתה מה — ברית יונתן כרת מי את חרה מדוע — לרעהו איש השני ידמטריום יונתן יחס היה בה — היהודים

היו מה — בסוריה למלך יונתן עזר מי את — השני דמטריום על ליונתן עשת ומה טריפון מגמת חיתה מה — עמו בקרב יינתן פעל אשד הפעולות

שמעון חפץ תנאים באיזה — הכלוא יונתן תחת למושל היה מי — ליונתן היתח מה — ההתפשרות אחרי טריפון עשה מה — טריפון עם להתפשר

לאיזו — ובניו חיו נקמת נקום למען שמעון עשה מה — ובניי יונתן אחרית עשו מה — השנים מספר את לספור העם החל איך — שמעין זבה גדולה

— הנחשת לוחית על ישראל בני חדתי מה — העם גאולת לאות היהודים— ,מלך״ בשם שמעין את בנ״י קראו לא מדוע

במצרים גדל מדוע — במצרים להתישב בנ״י החלו מחי .81—84 ישבו במצרים עיד באיזה — פילומטר תלמי נשא מי את — היהודים ישוב

מת — והחמרי המוסרי באלכסנדריה היהודים מצב היה מה — דכים יהודים — במצרים היהודים כל בראש עמד מי — במצרים היהודים אמני משפט היה בנין היה מה — חוגי מקדש הוקם עיד באיזו — במצרים חוגי הקים מה

יהודי בין עבר שפח ידיעת מצב היה מה — החסידים בעיני הזה המקדש מת — במצרים התורה יריעת להפיץ החכמים עצת היתד. מה — מצרים אשר הרעה ומה הטובה סח — יונית התורה את לתרגם החכמים אח הבריח— מהתרגום מצרים ליהודי הגיעו

.שלישי ספר

מי — שמעון בימי והחמרי המדיני ישראל בני מצב היה מה .1—12 בשם שמעון בן יוחנן נקרא מדוע — יהודה ארץ את להכניע עוד חפץ

ישראל עם תולדות 162

מי - שמעון את הרג מי — הרוחני י בג מצב אז היה מה — הורקנוס האדומים את אנם מדוע — הירקגוס יוחנן נלחם במי — שמעון תחת משל

בני אז נחלקו כתות לכמה — לישראל טובה התיהדותם ההיתר. — להתיהד האסיים ודרך — הצדוקים דרך ומה — הפרושים דרך היה מה — ישראל

הכתות שתי היו מה — האסיים כת התחזקות סבת היתה מה — היווה מה — המדינה כהנהגת הפרושים מצב היה מה — הפרושים בעיני האחרונות

הורקנום עשה מה — הצדוקים אחרי נטה מדוע — יוחנן החזיק מי בתורת אחרי משל מי — אחריו משל מי — הורקנוס משל שנים כמה — להפרושים— אריסתבול

במה — אשתו היתה מי — ינאי אלכסנדר משל שנים כמה .13—26 — הצדוקים על אז התחזק מי — הראשונות ממשלתו בשנית ינאי התעסק

גדולה איזו — המדיניות ינאי פעולות היו מה — לפרושים ינאי עשה מה — אלכסנדרה לשלומית היו בנים כמה — ינאי אחרי משל מי — לעצמו לקח מצב היה מה — ואריסתבול הירקנים של אופיו היה מה — שמותם מה

— במשפט שטח בן שמעון דרך היה מה — שלומית ממשלת בימי הפרושים שמעון קרא למי — המדיני הצדוקים מצב היה מה — בחיים דרכו היה מה

סבת ומה אז התחדשו דינים איזו — שמעון תקן תקנות איזו — ממצרים החגים משפט היה מה — הפרושים להם קבעו חגים איזו — התחדשותם

ישראל מצב היה מה — ומחסה עז הצדוקים אז להם מצאו בסי — ההם .כ בראותו אריסתבול עשה מה — שלומית בימי והחמוי הרוחני ,המדיני— המלכה אמו הלתה

הולקנוס התפשר איך — שלומית אחרי הנשיאות את ירש מי ,27 —38 הורקנוס שם מי בעזרת — האחים בין הברית הופרה מדוע — אריסתבול עם

את — להנצורים הורקנום אנשי עשו אשר הנבלה מה — ירושלים על מצור — בתבל תקיפה אז היתה ממלכה איזה — ומדוע הורקנוס אנשי הרגו מי מה — אנטיפטר תחבלת היתה מה — עזרה לבקש אריסתבול שלח מי אל

— ולהורקנוס לירושלים פמפיום עשת מה — פמפיום הוציא אשר המשפט הסנהדרין ראשי היו מי — הורקנוס נגד מלחמה ערך מי — שב לקח מי את

ערך מי — העם ובעיני בעיניהם החשמנאים דרך היה מה — ההיא בעת אחרית היתר, מה — אריסתבול. קרן הרים מי — נצח ומי גבינום נגד קרב

הקים מי את — ביהודה הממשלה רסן אז היה מי ביד — אר-סתבול— ובגליל ביהודה לשרים אנטיפטר רות נחת לעשות חפץ כמה — הורדוס דרבי היו מה .44 -39 לפני הורדוס הופיע איך — הורקנום מאת העם דרש מה — לרומיים

עת כלכם הסנהדרין חברי הרגישו מה — למעוז לו עמר מי — הסנהדרין מה- — לבם מרך על הסנהדרין חברי את הוכיח מי — לפניהם הורתם בא

163 לתלמידים שאלות

סכת היתד. מה — ברעתו הנהו בי בראותו הירדום עשה מה — שמעיה נבא היתה מה — אנטיפטר ובני הירקנים גנד קשר קשר מי — אנטיפטר מות

— הורדים שאף אליה אשר המטרה היתר. מד. — אנטיגנים קשר אחרית בן אנטיגנים לעזרת עמד מי — לאשה הורקניס נכדת את לי לקח למה

עשי מה — בהורדים הפרתים מלחמת אחרית היתר, מה — אריסתבול מה — אנטיגנים מלך שנים כמד. — אגטיפטר לבני היה מה — להורקנום

לארץ הורדים שב מי עם — הורדים תחבלות היו מד. — מלכותי משפט היה — בירושלים הרומיים עשי מה — מרים עם חתונתי חג חגג מתי — יהודה

— אנטיגנים אחרית היתר. מד. נתן למי — למלך בהיותו הראשונים הורדים מעשי היו מה .45 —58

— הורדים ירא מי את — ההיא בעת הירקגום היה איד. — הגדילה הכהגה את במה — יותר עוד הורדים ירא מי את — הירקנים עם הורדום התנהג איך

— הורדים את אגטוניים ציה מה — הולקגים נכד אלכסנדר בן אריסתבול הצטין אל העם הביט איך — אריסתכול לטובת לעשות אנוס הירדים היה מה

סכת היתר. מה — אריסתבול את להמית הורדים התנכל איך — אריסתבול — אחיה מות אחרי הוירוס אשת מדים רגשות היו מה — אריסתבול מות — הורדים על אנטוניוס ציה מה — מריסואריסתבול אם אלכסנדרד. עשתה מד. יוסף על ציה מה — אגטוניום אל כצאתו הארץ לפקיד הורדים שם מי את

הורדום המית מי את — לה הוא גלה ומה ליוסף מרים גלתה מה — אחיו — מרים על אחותי שלומית לפניי הלשינה מה — מרומא שובו אחרי תכף מות אחרי הורדוס רוח מצב היה מה — החשמנאית מרים אחרית היתר, מה

את לפכח חפץ תחבלות באיזו — מותה אחרי להרג צור. מי את — מרים מה — להרגהו עליו קשר מי — העם בעיני מעשיו היי מה — שממונו

— לאהבהו העם לב את לקנוס הורדום נסה במה — הקושרים אחרית היתה מה — העם לו קרא אשר השם מה — ממשלתו עם לטובת מעשיו היו מה

ילדה אשר בניו שמות מה — העם רוח ונגד הדת נגד עשה אשר המעשר. — אחריו כסאו ליורש הורדים שם מי את — אחריתם היתד, מה — מרים לו

קרה מה — אביו ענשהי במה — אביו להורדוס לעשות אנטיפטר חפץ מה אחרי עשה מה — רומי נשר שוברי אחרית היתר. מח — הורדים חלה בעת

מותו אחרי לעשות אחותו שלומית את הורדים צור. מה — לאנטיפטרבנו כן— הורדים מלך שנים כמה

היה מה — הירדוס בימי הגדולה הבחנה מצב היה מה .67 -59 החכמים למי מצאו איה — ישראל חכמי אז עשי מה — הסנהדרין מצב

נולד איפה — בישראל אז שקמו המדרש בתי שני ראשי שמות מה — מקלט דבר על יספרו מה — התפרנס ממה — תורה למד מי מפי — הלל

איך — שפתיו על השגור הפתגם היה מה — אופיו היה מה — שקידתו

ישראל עם תולדות 64

לו סלל אשר הדרך מה — קצרים בדברים התורה כל תמצית לגברי למד שמות מה — מהלל נבדל במה — שמאי של אופיו היה מה — בתודה

איך — האמינו במה — ישראל חכמי מטרת היתה מה — מדרשם בתי שגי בקשו מה — מטרתם היתד, מה — והמהומות הצרות למראה ד,אסיים התנהגו

את להשליך הגויס את אלצה אשר הגסבה מה — הגזים בקשו ומה ',בג אז— אליליהם

העם דרש מה — לבניו ישראל ארץ את הורדים חלק איך .68—75 בחג קרה מה — העם עם שלומית התנהגה איך — החדשים המושלים מאת

בראשית ארכילם עשה אשר הדעה מת — הורדים מות אחרי הראשון הפטה מי — ממשלתו אחרית היתד, מה — ממשלתו ימי ארבו במה — ממשלתו

רומי נציב על הושמה אשר המשרה היווה מה — ארכילם תחת בעם משל פלטום עשה אשר הרעה מה — העם את רומא נציבי לחצו במה — בישראל

— ההיא הרת שם מה — בתבל חדשה דת לשום ההיא בעת קם מי — לעס — ישראל בני עלאדות הנוים חשבו מה — הנוים בין ישראל מצב אז היה מה בעיר ישראל בני גטי מה אחרי — באלכסנדריה ישראל קהלת מצב היה מה

השתדלותם תועלת היתה מה — היונים נגר השתדלותם היתר, מה — ההיא — ההיא בעת באלכסנדריה ישראל חכמי ראש שם מה — התירה לכבוד

הדעה מה — התורה כבאור דרכו היתד, מה — פילון של אופיו היה מה— ולרמזים לסודית מאהבתו להיהדית הניעה אשד

היחמי — חלציו יוצאי מיתר לטובה נבדל הירדים מזרע מי .76—82 הקורות מה — בנערותי דרכיו היי מה — התחנך איה — הראשון אגריפס

אנריפס ראה נורא מחזה איזה — המלוכה כס על שבתי עד עליז עברו אשר — היהודים צורר פלקום אחרית היתה מה — לא"י מרומא בעברי באלכסנדריה

את — במלכותו אגריפם הנהגות היי מה — במצרים היהודים מצב היה מה איזה — ולהפך העם אל אנריפם יחם היה מה — הסנהדרין לראש מנה מי מצרים ליהודי מזה הניע מה — ממשלתו ארצות יושבי לכל קלינילה נתן צו

מה _ קליגולה אחדי ברומא מלך מי — הצו אחרית היתר. מה — ,יהודה שנים כמה בן — אגריפם מלך שנים כמה — אנריפם אל קלודיום יחס היה התיהד הנוים ממלכי מי — במותו יהודה אברה אשד האבדה מה — מת

איפה ירושלים ליושבי ה,ילינה עשתה אשר הטובות מה — ההם בימים— קברה

מושלי הקימו מי את— אגריפם מות אחרי ביהודה משל מי .83—95 — בממשלתי השני אגריפס התנהג איך — הנציבים תחת ביהודה למושל רומא

אל הרומאים יחם היה מה — ולהפך הרומאים אל הורדוס בני יחם היה מה מה — קומניס נציבות בראשית בפסח קרה אשד המקרה מה — היהודים

המשפט ומה בקיסריה קרה מה — היהודים אל והשמרונים הנוים יתר יחס היה

165 לתלמידים שאלות

לרגלי כיהודה קמה אשר המהומה סכת מה — יהודיה על נידון הוציא אשר — לגיונותיו פני את היהודים קדמו ואיך עשהפלירום מה — פלורום הנציב

השני אנריפם עשה מה — ברומא למרד הקנאים את העירה אשר הסבה מה עשו בה — אגריפס את הקנאים נצחו מי בעזרת — המרד דבר את בשמעו

היה מי — להסיקריקין הקנאים עשו מה — הקנאים גצחון אחרי הסיקריקין — הרומאים על ההוא גצחונם לזכר בג״י שמו אשר האות מה — הקנאים ראש בית יוני עשו אשר העול מה — היהודים ראש על חמתו את פלורום שפך איה — ישראל מקרב בעמם הבוגדים מעשי היו מה — הזאת העיר ליהודי שאן

— ישראל לשונאי שעזר הבוגדים ראש היה מי שרי היו מי — המדד וסדרי המדינה הנהגת היתה מי ביד .96—109

את להעניש הלך מי — המדד אל הצדוקים יחם היה מה — הקנאים צבאות הגליל בני עשו מה — קסטיום מלחמת אחרית היתד. מה — המתפרצים

יום של אופיו היה מה — בגליל הצבא לשר היה מי — קסטיום הנגף אחרי שלח מי את — הרומאים אל ויחסו בחיים תהלוכותיו היו מה — פלויוס

ראשיה היתה איפה — אספסינום יד על עזר מי — המרד את להשקיט נירון — הרומאים ננד בהלחמו לעשות יוסףפלויום התאמץ מה — אספסינוס מלחמות

סה — נפל מי ואל ממות יוסף נמלט איך — יודפת מלחמת אחרית היתד. מה כל נאספו איה — גמלם הגליל מנבורי מי — הגליל מבצרי אחרית היחד. בנד רבד בשמעם הקנאים עשו מה — עמהם מנוש-חלב ויוחנן הגליל פליטי

אספסינוס התהלך שנים במה — בירושלים הנצורים מצב היה מה — יוסף היו מהיהודים מי — ביהודה להלחם תחתיו שלח מי את — יהודה בארץ

מהרומאים רבים יחם היה מה — יהודה קנאי נלחמו איך — טיטום במחנה הראשיות הסבות היו מה — הנצורים מאת טיטום בקש מה — יהודה נבורי אל

טיטום התנהג איך — השני הבית וחרבן ירושלים תבוסת היתד. בגללן אשר אחרית מההיתה — ימיו יתר את פלויום יוסף בלה איך — יהודה שבויי עם

— ביריניקה שבעל תורה נוסרה מה על — הפרושים חורת נקראה איך .110—115

התרחבה מתי — בטלון אופן ובאיזה הלבות החכמים חדשו אופן באיזה — פה מה __ הפרושים חכמי השכלת מצב היה מה — ישראל חכמי בין הדרשה

שגאו מדוע — הראשיות הנזרות היו מה — וגזרותיהם תקנותיהם סבות היו בג אל העולם אומות חסידי יחס היה מה — יון חכמה את הפרושים חכמי

חבט עלו במה — העמים אל הפרושים מחכמי רבים חם היה מה — ישראל חכמות אז נקראז איך — האגדה תוכן היה מד. — העמים חכמי על הפרושים

נוח מדוע — התנ"ך ספרי מלבד להתפשט אז החלו ספרים איזה — הנסתר החיצונים הספרים על כליה החכמים

ישראל עם תולדות 166

חרב לפניהעני הבית

607599586569528402371370276272244239237236235234230230

| 222 | 213

212211210205176

. 175149

; 139 : 136

1 בריחת1 י העולם

3224' 3232 3245 3262 3303 342934603461 3555 3559 3587 3592359435953596 3596 3601 3601 3609361836193620 36211 362636553656 3682 3692 3695

.הזמנים לוח

.......... ציון. שיבת• • השני. הבית בגין שביתת

............................. . . . השני הבית חנכת.................................... . . יהוצרק בן יהושע מות

..................................................................הסופר עזרא עלית. . .המוקדוני אלכסנדר ממשלת תחת באה ישראל ארץ. . מצדים מלך לבי תלמי ממשלת תחת ישראל ארץ בוא

י.................................................גדול לכהן היה הצדיק שמעון.....................................................החוכר טוביה בן יוסף מות...................................סוריה ממשלת תחת באה ישראל ארץ................................................................גדול לכהן היה יזון

. בירושלים אפיפנוס אנטיוכס הרג...........................................באנטיובס החשמנאי מתתיהו מרד

............................................אפולוניום את נצח המכבי יהודה............................................................ביהודה ליזיאש תבוסת.....................................המקדש את וחנך טהר המכבי יהודה..........................................גקנור חיל את הכה המכבי יהודה

..................................................................המכבי יהודה מות............................................גדול לכהן היה החשמגאי יונתן...................................• . . טריפון מידי ובניו יונתן מות

............................................גדול לכהן היה החשמגאי שמעון. . והבוגדים היונים את משם ויגרש אקרא את לכד שמעון

הממשלה את אחריו ולזרעו לשמעון נתנו והעם הסנהדרין . תחתיו מושל הורקנוס ויוחנן חתנו תלמי בידי שמעון מות. . . .תחתיו מולך בנו ואריסתבול הורקנוס יוחנן מות. . . תחתיו מולך אחיו ינאי ואלכסנדר אריסתבול מות .. תחתיו מולכת אשתו ושלומית ינאי מות. , . . ואריסתבול הורקנוס בניה וריב שלומית מות

.....................................במלחמה אריסתבול על גבר הורקנוס

167 הזמנים לוח

חרבן לפני| ג ת הבית

133129119116110

07 05 998877

32292621144410

לבריאת 1העולם 1

3698 3702 3712 3715 3721 3724 3726 3732 3743 3754 3757 3766 3799 3802 3804 3810 3817 3826

'3830

......................................................ירושלים את לוכד פומפיום..............................שבי אריסתבול את לוקח יומי נציב נבינם

..............................................................מרעל אריסתבול מות................................................הפגהדיין מחמת בורח הוריים

.....................................ביהודה מולך אריסתבול בן אנטיננום...............................דה ביה ומולך ירושלים את ליבד הירדום

. . הידדום במצות בהטבעו הורקנום גבד אריסתבול מות........................................הירדים אשת החשמגאית מרים מות........................................הורדים ידי על מחדש המקדש בנין. ,החשמגאית ממרים הורדים בני ואריסתבול אלכסנדר מות............................................כסאו יורש וארכילם הודדום מות.............................ביהודה מושלים רומא ונציבי ארבילם מות

.....................................................למלך היה הראשון אגריפם.............................................יהודה ארץ על גם מלך אנריפם

, , .........................................הראשון אנדיפם מות...........................................ביהודה למושל היה השני אגריפם

.................................................שהתיהר חדיב מלך ייזטם מותהשני אנריפס חיל על התגברו הקנאים

.............................................................השני הבית חרבן

ישראל עם תולדות 08

.א״ב פדר ע״פ והמקומות האנשים שמות רשימת

4א

. 150,127,115,114 אבטליון

. 18 צרויה בן אבישי • 23,22 הכהן אחימלך בן אביתר

. 22 אבל )עיר(

, 20 גר בן ר אר

.9 נדהם ,.22 דור בן אבשלום

.137—134 הראשון אגריפם

.147,145,140/139,137 השני אגריפס. 100,33,21,16 איום

.118,101,100 אדומים.26 אדוגירם

.23,22 דוד בן אדניהו

.127,103 אהרן , 125 רומא קיסי אוגוסט

. 44 בבל מלך מדורך אויל

. 24 אופיר

. 21 דוד צבא שד החתי אודיהו. 33 הגיול הכהן אוריהו

.38 הנביא שמעיהו בן אודיהו

.66 אזיה

.112 המערבית אזיה 29 ישראל מלך עמדי בן אחאב

. 34—32 יהירה מלך ייתם בן אחז

. 31 יהודה מלך יהורם בן אחזיהו. 14 עלי נכד הכהן אחיטוב

. 38 שפן בן אחיקם

דריוש בן )קשרקש אחשורוש , 62 "׳ "-יא׳

.29 אחאב אשת איזבל

. 20 שאול בן בשת איש

. 106,91,29 )הנביא( התשבי אליהו .77 השם קדוש על שהומת הזקן אליעזר

. 53 הגדול הכהן יהושע נכד אלישיב

. 29 שפט בן אלישע . 116,114,113 בןאריסתבול אלכסנדר

.88,87 בלס אלכסנדר

. 124 הורדום בן אלכסנדר .142 אלכסנדריה נציב טבריוס אלכסנדר

.66—63 מקדו מלו אלכסנדר

.122,120,118 הירקנים בת אלבסנדרה

107,92,91,68 64 אלכסנדריה )עיר(132,129—142,136 .

. 141—139 הכהן חנניה בן אלעזר . 84,78 החשמגאי מתתיהו בן אלעזר

. 35 יהודה מלך מנשה בן אמון

. 56 אמורי

.64 שמרון נציב אנדרימך

.116,88,74—72 סוריה בירת אנטוכיה.121,120 הרומאי אנטוגיוס 120— 118,113 אריסתבול בן אנטיגנים

.85—83 )החמשי( אאפטור אנטיוכס . 88 בלס אלכסנדר בן אגטיוכס

,80—78,76—72 אפיפנום אנטיובס100,91,85,83 .

. 71,70 סוריה מלך הגדול אנטיוכם

. 99 סידטם אנטיוכס

.119—112,110 האדומי אנטיפטד

. 130,125,124 הורדוס בן אנטיפטר

. 32 יהודה מלך אסא

169 לתלמידים שאלות

. 153,144,129,102,101 אסיים . 147—145 רומא קיסר אספסינוס

.62 המלכה אמתו

. 80,79,75,72 סוריה נציג אפולוניזם

.10 אפרים

. 34—27,25 אפרים )בית(

. 79,22 אפרים )הר(. 11 אפרים )גחלת(

.89,87,83,82,75 אקרא )מצודת(. 10 ארגוב )חבל( . 112—110 ערב מלך אריטס

. 131,130 הורתם בן ארכילס

.33—31,21 ארם. 25 ארמים

. 124 הורתם בן אריסתכול .121,120 הודקנוסהשני גבר אריסתבול . 104 הודקנוס יוחנן בן אריסתבול ,106,105 אלכסנדר ינאי בן אריסתבול

109—116 .

138,130,87,71,63,62,55 ישראל ארק

.57,54 ארתחששתא

. 37,35,34 אשור

.10 אשר. 10 אשר )ארץ(

.ב ,63,55-49,44,43,41-37,35 בבל

132,127,120,64 .

. 50 בבלים, 64 בבל אלהי בל

.63,62 פרס צבא שר בגואס .149,147 השני אנריפס ביריניקהאחות

. 134 הראשון אגריפם אם ביריניקה.26 בית־־אל

,129 בית״־הלל

. 84 ביתיזכריה )עיר(

.85 בית-חרן )עיר(

. 82 ביחרצור )עיר(

. 141 שאן בית )עיר(

. 139,129 בית-שמאי

87,86 סוריה צבא שר בבחידס. 67 היין אלהי בככוס

. 49,44 בלשאצר

.23 יהוייע בן בניהו

.10 בנימין 26,21,20,15,10 בנימין )גחלת(

.32 ישראל מלך בעשא

. 39 גדיה בן ברוך

.12 אבינועם בן ברק

. 10 בשן 24 שלמה אשת פרעה בת

,3—21 שלמה אם כת-שכע

נ. .115,114 רומא נציב גבינום

. 10 גד. 44,40 אחיקם בן גדליהו

. 146 גוש-חלב )עיר(

.64 גזה )עיר(. 19 גלבוע )הד(

. 14 גלגל

,131,130,116,70 נליל )ארץ(

146-144.

. 17 הפלשתי גלית

. 135 הזקן גמליאל ר'

.81,80 סוריה צבא שר גרגיאש

. 100,60 גרזים )הר(.92,9 גשן )ארץ(

.ד. 12,11 הנביאה ובורה

. 12 הפלשתים אלהי וגון

ישראל עם תולדות 70

,41,32,25,21—17 ישראל מלך דוד

129/91,50 .

87—84 סוריה מלך סיליקוס בן דמטריום

•89,88 סוריה מלך דמטריום בן דמטרייס

. 10 דן

. 26 דן )עיר(

.74/73 דפנא )עיר(. 53,52 )ארתחששתא( הראשון דרייש

ה•.32 ארם מלך הדד

,126—116 אנטיפטר בן האדומי הורדוס134,130.129 .

103/100/99 שמעון בן יוחנן הורקגוס

114/104 . ,106/105 ינאי אלכסנדר בן הורקגוס

110—122/120,118 .

. 30 ישראל מלך אלה בן הושע

. 136 חדיב מלבת הילנה . 72 סוריה למלך הרכוש שר הליורור

. 92 הליופוליס )עיר( 152,135,129-126 הזקן )הבבלי( הלל

. 62 האגבי המן

ז.. 10 ובלון

.54,50 הנביא וכריה 51,50 שאלתיאל בן ורבבל

.ה.22,20 חברון

.54,52 הנביא חגי. 136 חדיב )ארץ(. 136 חרקל )גהר(

.93-91,73 באלכסנדריה חוניו בן חוניו

. 74-71,69/68 הצדיק שמעון בן חוגיו

.111 המעגל הוני . 35,34 יהודה מלך אחז בן חזקיהו הודח ידי על שהומת הגביר חזקיהו

117,116.

.21 צור מלך -ם ח

.36 הנביאה חלדה .13 הנביא( שמואל )אם חגה

.121,120 הכהן )הבבלי( חננאל

111,102—99,90,85,78 חשמנאיס122,118,114,113.

ט. • 134 רומא קיסר טבריום

. 71 טוביה )בגי(

.53 העמוני טוביה .109,105 מלכא טור )מבצרים(

—117 רומא קיסר אספסיניס בן טיטוס

149.

. 99,89,88 סוריה צבא שר טריפון

.י .37,36 יהודה מלך אמון כן יאשיהו

. 20 יבוסים . 12,11 חציר מלך יבין

. 16 גלעד יבש

135,133 האלכסנדרוגי )פילון( ידידיה

. 29 נמשי בן יהוא

37 יאשיהו בן יהואחז

. 10 יהודה —56,52,49,41,20,18 יהודה )ארץ(64,58—85,83,80,75,74,70,68,66,

118,116,115,113,99,92,90,89,87/ 129,125—134,131—442,141,138

145—147.. 20 יהודה )גחלת(

'21,20,10 יהודה ממלכת( או )שבט

171 לתלמידים שאלות

30,27,26—39,37/35—49/42—115.

. 107 טבי בן הודה . 87—78 המכבי הורה

• 100,99 החשמנאי שמעון בן הודה יהודה מלך יהויקים בן )כניהו( ויכין

44,39 .

.39—37 יאשיהו בן הויקים

. 90 יהויריב )משפחת(

,62 הורנו בה״נ יוחנן אחי הכהן יהושע

. 53,51,50 הכהן יהוצדק בן יהושע

. 75—72 הצדיק שמעין בן )יזון( הושע

.11,10 גון בן יהושע

. 73,67 סירא בן יהושע

. 22—20,18 צרויה בן יואב , 30 ישראל מלך יהואחז בן יואש

. 85 הכהן )אלקימום( יויקים

. 145 יודפת )עיר(.136 המלבה הילנה בן יחמם

. 62 יהושע אחיו הורג הגדיל הכהן יוחנן . 146—144 מנוש-חלב יוחנן־לוי

, 78 חשמנאי מתתיהו בן יוחנן

.116,115 רומא קיסר יוליום

,145,144,133.120,93,72.71,65 יין152,151 .

-89,83—79,76—71,67,66,64 יונים141,138,136,134,133,94,93,91,

151,142.

—87,78 חשמנאי מתתיהו בן יונתן99,89.

.20—18,16 המלך שאול בן יונתן

85 הכהן יועזר בן יוסי

. 10 יוסף

,69 טוביה בן יוסף

122,121,116 האדומי אנטיפטר בן יוסף

—144 פלויום הכהן מתתיהו בן יוסף

149,146 .

. 43 הנביא יחזקאל

. 10 )התיכון( הגדול ים. 105 המלח ים

הירקנים יוחנן בן )יונתן( אלכסנדר ינאי. 114,105,104 חשמנאי

. 101,91,61,10,9 יעקב

.83 יפו )עיר(.9 יצחק

. 30 ישראל מלך ייאש בן ירבעם .27—25 ישראל מלך נבט בן ירבעם

.105,22,16,10 ירדן

.130,103,70,16 הירדן )עבר( '43,39,38,36—33,27—20 ירושלים

54,51,50,44—71-69,66,65,63,59'

109,107,103,93,92,90,88,75,73— 118,116,113—132,127,126,120,

136—140,144,141—153,148 .

.121 יריחו

.42—36 הנביא ירמיהו

, 32 הנוצרי ישוע

. 17 ישי , 41 נתניה בן ישמעאל

. 35,34,32 הנביא אמוץ בן ישעיהו. 10 ישבר

.כ .שמרונים( )עיין כותים.62 הגדולה כנסת

. 10,9 כנען )ארץ(

. 36 כרכמיש )עיר(.52,50,49 פרם מלך כרש

. 42,41 בשדים

ל. . 65 סוריה הילת נציב לאמרון

.10 לוי

ישראל עם תולדות 172

. 74/13/10 )שבט( לוי —80 סוריה מלך צבא שר ליזיאש

85/84,82 .

.מ.2146 מואב

. 103/86/78 מודעית )עיר(. 136 המלבה הילני בן מונבז . 18 המלך שאול בת סיכל

. 114 המכבים

. 12 מכיר. 54,53 הנביא מלאכי

.118 יהודה שר מליך

. 140 הסיקריקין ראש מנחם—73 המקדש פקיד שמעון אחי מגלם

84,75 .

. 0 מנשה

. 34/10 מנשה )שבט(

, 35 יהודה מלך חזקיהו בן מנשה

.80,14 מצפה

. 71,70,66,37,9 □צרים

,35,32/27—25,10,9 מצרים )ארץ(37—64,62,41—75,72,71,69,68,66,

91—132,99,93.

.39 מצרים )גחל(

. 65,63 מקדון )ארץ(. 62 מרדכי

. 124.122—118 הורקניס נכדת מרים

. 149,133/101,60,13,10,9 משה . 99,79,78 חשמגאי יוחנן בן מתתיהו. 100 חשמגאי שמעון בן מתתיהו

נ.. 14 הכהנים עיר גב

. 49,44,42,40 בבל מלך נבוכדנצר. 59—57 חבליה בן נחמיה

. 16 עמון בגי מלך נחש

.143 הירדן מעבר ניגר. 64 נילוס )יאור(

. 145,138 קיסר נירון. 10 פתלינ

- 86,85,81,80 סוריה צבא שר נקנור

.23,22 הנביא נתן

.ס ״80,79,69,68,66—64 סוריה )חילת(

84—145,115,103,102,100,99,92 .

. 87 סורים . 143 הקנאים צבא שר הבבלי סילם

.10 סיני )מדבר(

. 141,140 סיקריקין.117 הרומאי צזי סיקסטוס

. 66 סליקום . 72,71 פלופטר )הרביעי( סליקוס

.57,53 סנבלט

״117,114,107—103,90/71 סנהדרין143,135,131,126—146 .

. 51,34,30 אשור מלך סגחריב

. 112 הרומאי סקרוס

ע..12 עברים

. 29 עובדיה

. 34 הנביא עודד

.128/101,66,59—54 הסופר עזרא. 71 עילם )עיר(

. 66 עין-עתם. 23 דוגל עין

. 145 עכו )עיר(. 13 הכהן עלי

.29,16 עמון. 17,16 עמלק

173 א״ב סדר ע״פ והמקומות האנשים שמוה

.36 ענתות )עיר(. 111 ערב )בגי(

. 9 ערב )מדבר(.112 ערבים מלך אחזיהו אם אחאב בת עתליה

.31 יהודה

פ. . 145 קימר נידון אשת פופיה .118—116 האדומי אגטיפטור בן פזיאל

. 84,83 פיליפום

. 130 הירדום בן פיליפום

. 116 האדומי אנטיפטר בן פירורא .141—138 ביהודה רומא פלורוטגציב

. 131 ביהודה רומא נציב פלטום . 135 במצרים רומא נציב פלקום

33,31,21,19,17,16,14,12 פלשתים

. 20,18 פלשתים )ארץ(

,115,113,112 רומא צבא שר פמפיום116.

,129,120,115,114,109—101 פרושים151,149,144,143—153.

. 63,62,59,58,55,53,52,49 פרם. 64,63,61,60,55 פרסים. 37,27 מצרים מלך פרעה

, 36 נכה פרעה

.65 פרקידום. 54,49,39,36 פרת

. 120,118 פרתים

.38,37 הכהן פשחור

.צ, 101,23 הכהן צדוק

.151,143,120,114,110-101 צדוקים

יהודה מלך יאשיהו בן )מתניהו( צדקיהו40 .

. 74,64,24,21 צור

. 74,27 צורים.29 צידון

.51 צידונים

. 82,60,44,48,33 ציון. 20 ציון )מצודת(

. 75 היונים אליל ציום

. 144 צפורי )עיר(. 19,18 צקלג )עיר(

.ק

. 138 סוריה נציב קומגום . 136 הרומאי קלודיום

.136—134 הרומאי קליגולה

. 52 פרם מלך כרש כן קמכיו

.151,148—144,142—139 קנאים

. 100,99 החורקני קנדביום . 144,143 סוריה נציב נלום קסטיים

.138,136 קסריה )עיי(

.21,14,12 יערים קרית )עיר(

ה.10 ראובן

,120—118,115,113,112,87,85רומא

123—136,134,132,131,129,125,

143,140,137—147,145—149 .

,119,118,116—113,111,85 רומאים135,132,131,129,128,126,123—

149. .27—25 המלך שלמה בן רחבעם

.31 רחל

.19,14 רמה )עיר(

.ש.20-15 המלך שאול

. 26 שאול )בית(

ישראל עם תולדות 174

.22 -בברי בן שבע

. 37,14—11 )עיר( שילה. 25 שבם )עיר(

, 56 יחיאל בן שבניה

.123,32,27—23 המלך דור בן שלמד.

,125,122,116 חוררום אחזת שלומית

130 . אחות המלכה אלבםנדרה שלומית ,109,107,105,104 שטח בן שמעון

110 .

. 129—127 חוקן שמאי.19,17,15—13 הנביא שמואל

.10 שמעין .143 גיורא בן שמעון

. 143 גמליאל בן שמעון י'

,79,78 חשמנאי מתתיהו בן שמעון'89—100,99,91 .

.73—71 המקדש פקיד שמעין

.69,67,66 הצדיק שמעון . 142,141 שאן מבית שאול בן שמעון

. 107—104 שטח בן שמעין

. 26 הנביא שמעיה

.150,127,117,115,114 שמעיד. . 130,119,64,51,34,30 שמדין

,64,62—60,57 ־55,53—51 שמרונים138,100,69 .

ת. . 70,68 )השלישי( אארגטום תלמי

.91,68,66,65 לגי תלמי

. 68 )השני( פלדלפום תלמי . 91 )הששי( פלימטד תלמי

, 71,70 )הרביעי( פלופטד תלמי.100 החשמנאי שמעון חתן תלמי

:לילדים 1 הנעורים לבני בדיחות. פנטסיות, שיחות, אגדות,

)בנקוד(. ומסורים שירים משלים,.)מנוקדים( גומרים 171

ביחד לעלי 1 חוברת לבל פיץ׳ '.3 4 גומי בל סחיי איום בבר סב' אומי קפן בבין ממרים 5 בל ;ק' 2

אחר בברן נוטרים 10 ל3 ל; 4 י • ל. 25 מחירי אחד בגין מסיים 5 כל ל; 6 •אי ל 50 ':0

. ל 10 פאי׳ • ל 75 כבי חדר מכורן )סאעי לבגר ב. מאת ישיאל אגדות כל מחיי

14אי'6 .,י .(5 הדי,ן(ח"אמג8ן5 מ0וי6) מטעה״ס( • י' 1-05 ,כ היי' סב' ריבים בעני ב ח" ;6קא

׳ קאל. 14 לכ״א פארטא לבני ב. מאתי. ויים(6״יע4ספורים ילקוט מחיר

ל. 0 ארי'6 ל. 70 יידי סב׳ ל, 56 מסעת׳יס( )מאשי

לנערים: 11 ציורים מחזות, ספורים, אגדות,

ועוד. מסע ספרי ביוגרפיות, הסטורים, .נומרי□ 91

'; 2 לשנים או לאחי פאי״ . ל 6 נוסי גל מחיי 0 כל ; 6 י' 0 ל. 40 יסה בבייבח ,סב ממדים5גל

• ל 10 אי'6 • '9 80 ר.די ,סב נומיים 1 הדר מג' נינים בעני האמה מגבורי מחיי

.ל 20 •אי' . .45 ראשון כרך.ל 0 ,פאי '. 80 שני כרך

עברית. ביבליותיקה הספרות. מקצעות בכל ספרים מאתים

ספרים. ושבעים מאה היום עד יצאו ל. 4 שאי' ל• 40 י6ם לב סחיר

כשלשים מכורכים גם להמכך נמצאים בכל ספרים )חמשה כרכים וארבעה. הוצאתם( פדר לפי כרך

• '9 20 אר'6 .יובל 2,25 ביו בל מחיי ישלם ותיקה בלי י ד.ב כל הקונה

•המשלוח עם רובל 40 רק

:עם ספרי ׳ וספרי מחזות ,וציורים המונות ,ספורים

1 ומתרגמים מקוריים ,מדע ל, 2 •אי' ל. 10 י גי כי סחיר ,גומרים 73 . ל 10 ,•אי • -55 היי ,מג מנה כתבי כל

ל. 8•אד' ל• 95 היי סב׳ הנשיא יוסף ישלם ביחד הקבוצה כל את הקונה

לחוחמי המשלוח; עם רוכל 9.20 7.50 רק קטף ו״עולם העברית" "הביבל•

המשלוח, עם

שונים: ספרים חייו )תולדות סמולנסקין פרץ (1

מחירו .ן י ג י י ר ב י. — תמונתו( עם .,ק 12 פאר' ,1.26 הדר ,,-סב רובל 1 —הציוניות( )ע״ד ויאוש הקוה כץ (2

כנסת(3 .,ע״ססוק ק/ 8.' סגל א. ג. — השני( הציוני )הקונגרס הגדולה

מפת (4 .6ע״ קאפ' 40 .ץ ש לו ם 30 .ר ב ט.—עםמפה( )ספר השמים

הציוני הקונגרס (5 ק'. 32 ע״פ ק/ . ץ ש ו ל 0 .3 — מחברות ,ב .הרביעי

קאפ׳ 24 ע״פ ',6קא 20 מחברת כל6) 060 9 ו8א0א3מ קסז־או/ ז גק

X X 8183. 1. גא8ץ 8 86ע'6..8 56 60(1161 .01 .,8011 50 11103

.קטן עולם 0 הנעורים לבני מצויר שבועי עתה

ע" נערך גרדון. וש״ל •אביגדור ב ל. א.

וטבעית קלה ,קטן ה,עולם שפת.ומלבב גאה והסגנון

על נדפס בלי,, מנקד העתון מצוינות והתמונות מהודר ובדפוס יפה גיר

0 . וטוב כיפין לשנה. רובל 4 מחירו

לרב/שגה. ,ר 1 שגה, לחצי רובל 2 'שנה ף:6ב יקבלו שלמה לשנה החתומים 1 חנם. יפה ח ר ו ש ת

לשלם יבולים שלמה לשנה החותמים , רובל 2 :ן י ר ו ע ש ל גם החתימה דמי

י נ ש ה הרבע ובראשית החתימה, בעת.הנותרים הרובל שגי

הפדגוג. (2ימוריס. להורים פדגוגי ירחון

חג'ל. ע״י נערך לשנה רובל 3 :״הפדגוג״ מחיר

. .שגה לרבע ק' 75 , שנה לחצי ר' 1.50 ר'•לשנה, 8 קטן" ה״עולם לחותמי

שגה. לרבע ,ק 50 ,שנה לחצי ,ר 1 ,קטן ה״עולם ע״ר מפורט פרוספקט

1 . דורש לבל הגס ישלח ו,,הפדגוג"

פאלקס״צייטונג. יודישע (3 אללע פאר אוואכעג־בלאט

ערעסען, אינ יודישע נקודות. 1נצעןמי.8ג אין ריצייטונגאיז

4 יעהרליך צייטוגג די פיר פיייז יערטעל6 הובל; 2 יעהרליך האלב רובל;

׳ רובלץ 1 יעהרליך ערהאלמעי אבאנענטען יעהרליצע די

. ע י מ ע ר 6 ע ג י ט 5 י ו ו אעליכם. שלום פון ווערק אלע

.באנדער4.פארטא טיט רובל 1 פיר

11780111 111,, ¥701:1011X001.' ,1¥111151“ז ע8מע1883,—¥6צ 18 ״X81

.9 מעון . ך קי טבולים בע״פו

מכתבים .הבעור'ם לבני אגרון [24.לנערים ולילדות, לילדים למופת

המלים לבל מלון עם ולנערות,.ל ״ נ ח החמודים, והמבטאים

תיי סב' ק', 65 גגי גוב' קאס', 50 מחייו. ' ) 8 פאיסא . ז 75

.ולמוד מקרא מפר עברי. ספר בית [25.י ק ם ב ו ו ר ג י.

ז'• 4 פאי' .ק׳ 35 גגי '50 ,'9 25 ראשי חדק .ק' 8 פאי׳ .ק׳ 65 בני סב' ק', 50 ש/י ח־,ק'. 2אר'0 . ק' 90בני סב' ', ג 75 שליש' הלק

קצר דקדוק העברי. הדקדוק [26 י. צק א ש ל. מנוקד. למתחילים,

ה׳.6 פאי' ק'. 50 בבי מב' ק', 40 מחייו)להקראה העברי הדקדוק תרגילי [27

. ק' 6 פאי' • '0 40 בני סב' 30 מחייו )שלש לנתוחי־דקדוק מחברות [28

, וטליב ג י. א. .מחברות(׳ ק' 2 פאי׳ ק'. 0 מחבית כל .מחיי

ל א ו מ ש מאת עברית לשון דקדוק [29ע״י מעבד )שד״ל(, ו ט צ ז ל דוד

כהנא אברהם.ק׳ 8 י׳ ם .ס׳ 65 בבי סב' ק', 50 מחייו

.שמושי( )ספר הפעלים מערבת [3(

.ק׳ 8 י' 0 ק'•65 בנר ',מב ,ס׳ 50 מחיי "י ישראל לעם הימים דברי קצור [31

)מנוקד(. הזה היום עד היותו מראשית גרזובסקי. י.

אדר מכורך ,ק' 60 בני מכורך , קאם׳ 50 מחית ק' 6 פאיטא .ק' 70

)מנוקד(. ישראל עם תולדות [32

.ק׳ 65 בני סב' ,ק' 50 מחייו ראשון חלק.ק' 8 פאי׳ ,

ק', 8 פאי' ק׳. 70 בבי סב׳ ק/ 55 מחייו שני היק .אפ׳ י 90 בבי סב' , פ׳ ק 80 מחייו שלישי חלק

• ק׳ 10 פאי' בגד יחד מבורכים המפר( )בל החלקים שלשת כל

• ז' 20 פאי׳ •2,10 היי ח' ב' א' ספר : קטנים בספרים נס להסבר נמצא

• ,ק 20 ג"א י' ט' ח' ז' ו' ד' נ' ספר ;ק׳ 5 ,ג.ק' 2 ספי לכי פאי'

ילדים שירי. .הקטנים אחי למען [33קי. צ שי ליבו א. גמלו. )פורמט

ק',85 היי סב׳ ק', 75 פשוט סב' ק', 60 מחייו י 1-25 היי סב' ,ד' רינאל ניר צל ן ק׳ 0 פארסא

, • ז' 12 פאי' ולבני לילדים שירים קובץ ,הכנור [34

.שונים משוררים ,מאת הנעורים ספר .הטבע שירי ראשון: ספר ,אגדות שלישי: ספר .משלים שני:

.ק׳ 6 פאיטא .ק׳ 35 סב' ,ק' 25 ספי בל סחיר )עם הנעורים לבני , אבות פרקי [35

י צ יש ב\ ותעח '0י,י “תרגי4 י'6 • ז' 35 בני סב' ק', 25 מחיה

טיג"ברג וביער בעיר 136

• ז' 4 י'9פ .ק' 40 גבי סב׳ ,ק׳ 30 חלק בל מהיי • ק' 8 אי' • ק' 80 בבי מבורך ביחד החלקיס צבי

מקוריות אגדות קובץ ילדים. שיחות 37 • ל נ׳ ה .מנוקד גדול(. )פורמט לילדים

.'8קא 6 פארטא .ק' 65 סב' ,ק' 40 מחייו . גדול )פורמט ישראל אגדות בל '38

.מטעה׳מ( מאושר ,מנוקר . לבני ב. י.

. דוגל בגד חדר סס ,,ק 75 מחייו ראשון חלק.פ' 8 פאי'

גבי חיי , •65 בני מג' ד', .05 סחייז שגי חלק• פ, 16 פאיסא . •75 ,

פ. 24 פאי' •2-60 בבי היי יחי מג' החלקים שני לבני מצויר עתון . מטן עולם [39

ראשונה. 'מהדורא . הנעורים גיד(. נגל חוב' 3כרכים) בחמשה חוברות 65

.1יוב- ;50 נמחיי ביך גל יובל 3 יחי סב' חוג' 26 כל. רוכל 6 היי סב' ניחר הקבוצה בל

ספרותי קובץ .קטן לוח־עולם [40 תרפ״ג לשנת הנעורים לבני ושמושי

וציורים. תמונות עם פ'. 50 יפ , פט ה,צולם לחותסי קאש', 75 מחייוהבריכה. בעד ק'( 25 היי |םכ׳ פ' 10 בניי מג' הנעורים לבני מאסף .ההנבה ספר [41

וציורים. תמונות עם.פ׳ 4 פאיטא .פ׳ 40 סב', ,פ׳ 25 יי מחי

בריסטומתיה תלמוד. פרקי [42תרגום עם ,למתחילים תלמודית

ואשכנזית ברוסית התלמודיות המלות . א ק ם י ב ל. א. .עבריות( )באותיות.,פ 6 פאי' פ'. 55 בני סב' ק', 40 מחייו

הלשון ושמוש הסגנון מורה [43 רבים שנון ופרקי דוגמאות )עםהעברית

תורת על מיוחד וחלק ,.המעשי לשמוש, ב ו י ב ט ח. י. .פרטיה( לכל הנקוד

.,ק 14 פאי' . 1.15 בבי סב' ,ד' מחירן הסגנון חקי• מורה הספרות. תורת [44

לכל הספרות ותורת והשירי הפרוזי מכל רבות דוגמאות )עם השונים חלקיה

תקופותיה(. הספרותהעבריתבכל מקצעות .ן דו גר ל. ש.

י'• 1 • 25 היי מב' . . 5 גגד סב' ,,ר { מחירן• פ' 14 פאי'

עברית, אנתולוגיה הספרות. מבחר [45הספרות ממיטב נבחרים ליקוטים מכילה של ובפרתה בשיר החדשה העברית

תולדות )עם הגדולים וסופריגו משוררינו.נחוצות( והערות וערבו סופר כל

ב/ ו י ב ט ח. י.פ׳. 14 י׳ • •1-15 היי גנד מגויר ק', 90 מחייי

)הסטוריה היהודים תולדות [46הנעורים(. ולבני לעס ערובה פופולרית

פרנקל. יעקב ;ק׳ 6 פאי׳ כ״א. פ׳ 50 ,ג ',3 א/ חלק מחיי ביבים נעני .פ'10 פאי' ג״א. פ' 75 ׳ה, י׳ חלקי

. ׳קאפ 20 א“פאי .ר' •75 ביו בל סב'חדי לרוסית מעברית .כים של מלון [47

מלון .עבריות( )באותיות ואשכנזית הישנה העברית לשפה ושלם מלא

והמדרשים התלמוד התנ״ך, של והחדשה,. החדשה העברית הספרות ושל .י נ ז ו ל ק י. וד״ר י ק 0 ב י ז ר ג י.פי, 20 פאיטא •י 2 60 היי נ'0 , יובל 2 35 מחייו