The Attitude of R. Saadia Gaon Towards Christianity

ושינוי מסורתתונות •מי־הנינייס של תערנית־היהודית נ

השישית הוועידה דבריהערבית־היהודית התרבות לחקר החברה של

ימי־הביניים של

עורכים:

דורון דויד • בלאו יהושע

$רמת־גן בר־אילן, אוניברסיטת וזוצאת

המערכת חבריאי חגי מ ש ך ב

מון ס סי הופקינה שרה מז סטרו

ביבס יצחק העטיפה: עיצוב אן קטע העטיפה: תמונת הודה מריו הלוי ישועה בעריכת הלוי י

(Add. 4'°, 81 אופנהיים )אוסף 1971 מספר אוקספורד כתב־יד

965-226-214-5 מסת״ב

© רמת־גן בר־אילן, לאוניברסיטת שמורות הזכויות כל

ק אין מגנטי אלקטרוני, אמצעי ובשום צורה בשום ממנו קטעי□ או זה ספר להעתי

מהמו״ל בכתב אישור ללא והקלטה( מיזעור צילום, מכני)לרבות או

שרותים׳ ׳מק סדר: תש׳׳ס בישראל, נדפס

ירושלים בע״מ, ׳גרפית׳ בדפוס

שלוסברג אליעזר

הנצרות נגד גאון סעדיה רב של פולמוסו

שלא כמעט ולמעשה במלואו, עדיין נחקר לא והנצרות הנוצרים כלפי רס״ג של יחסו

את לראשונה לשרטט ברצוני זה במאמר זה. בנושא מסכמים מאמרים היום עד נכתבו

של העיקריים מרכיביו על ולעמוד הנצרות, כלפי הגאון של יחסו של הכלליים הקווים

עמה. פולמוסו

והמוסלמית הערבית בספרות גם עבורם הרגילים בשמות רס״ג בכתבי קרויים הנוצרים

אלוהים המשתפים בין אותם מונה הוא מספר פעמים 2ו״אלרום״. ״אלנצארי״' תקופתו: של

למשל, כך, 5וב״צאבה״. בדואליזם המאמינים לצד ״משרכון״(, )במקור: הבורא עם אחרים

השניות, ומאמיני בכוכבים החוזים למיניהם, הכוכבים עובדי עם הנוצרים את כולל הוא

שלי ישבע ריקים ״ומךדף הכתוב: אומר שעליהם מ ש״) 4יט(. כח, רי

בחזונותיו הרביעית המלכות לדעתו, והיא, ״אדום״, עם הנצרות את רס״ג מזהה כן כמו

עם הנוצרית הדת מאמיני של זיהוים את כנראה, שולל, רס״ג זאת, לעומת 5דניאל. של

ה. לא, טז; ד, ירמיהו ח; יח, ט; יז, ב מלכים פעמים: ארבע במקרא הנזכרים ״נוצרים״,

)להלן: תשל״ו ירושלים, קאפח, י׳ הרב מהד׳ ופירוש, תרגום עם משלי רס״ג, למשל: ראה 1 תש״ל ירושלים, קאפח, י׳ הרב מהד׳ ודעות, באמונות הנבחר רס״ג, קפט: ׳עמ משלי(, רס״ג,

תשד״מ ניו־יורק, לבראשית, גאון סעדיה רב פירושי צוקר, מ׳ רנז; צ, עמ׳ או״ד<, )להלן:.51 עמ׳ בראשית(, רס״ג, )להלן:

י׳ הרב מהד׳ אנטיובס, ומגילת ופירוש תרגום עם דניאל רס״ג, רמו; עמ׳ או״ד, למשל: ראה 2קכז. קכג, עמ׳ דניאל(, רס״ג, )להלן: תשמ״א ירושלים, קאפח,

קפט. עמ׳ משלי, רס״ג, למשל: ראה 3רלג. עמ׳ שם, 4 עם דניאל שבחזונות הרביעית המלכות של זיהויה קצט. קכח, קכג, עמ׳ דניאל, רס״ג, 5

רומי עם ״אדום״ זיהוי על ע״ב<. ב זרה עבודה למשל: >ראה, חז״ל בתקופת כבר רווח הנצרות, W. Bacher, “Rome dans le Talmud et le Midrash”, REJ, 33 (1896,) ראה: הנצרות ועם

pp. 187-196; G. Cohen, “Esau as Symbol in Early Medieval Thought”, in: A. Altmann 19-48 .ed.), Jewish Medieval and Renaissance Studies, Cambridge, 1967, pp;) היינמן, י׳.33-23 ׳עמ תשי״ד, ירושלים, האגדה, דרבי

שלוסברג אליעזר244

הוא בראשית לספר בפירושו אך וירמיהו, מלכים לספרים רס״ג של פירושים בידינו אין

חיל של בואו על מספר טז<, ד, )ירמיהו המרחק״ מארץ באים ״נצרים שהכתוב מסביר

שרס״ג ההשערה, 6״נבוכדנצרים״. של מקוצרת צורה אלא אינו ״נצרים״ שכן נבוכדנצר,

האחרים המקומות בשלושת גם הנוצרית הדת נאמני עם ״נוצרים״ של הזיהוי את שולל

על הנראה, ככל הסתמכו, לא עצמם שהנוצרים משום מתחזקת במקרא, נזכרים הם שבהם

7זה. זיהוי

לאב ״והיית שהנבואה ידע, אבינו אברהם כבר כי רס״ג, כותב בראשית לספר בפירושו

חשובות: אומות שלוש ממנו לצאת שעתידות לו, מבשרת ד( יז, )בראשית גוים״ המון

הראשון יהיה אדום אך ישראל, על ישלטו ישמעאל וגם אדום גם 8וישמעאל. אדום ישראל,

9ישמעאל. של מזו ארוכה תהיה ומלכותו למלוך

דניאל בחזון מסומלת — הנצרות עם אותה מזהה כאמור, רס״ג, אשר — אדום מלכות

האחרות החיות כל על והעולה לפיל הדומה ביותר, והאימתנית הגדולה הרביעית בחיה

על מלמדות הרביעית החיה של פעולותיה גם .0 )ז, איבריה ובגסות גופה במבנה בכוחה,

שלל את תכלה היא - ומדקה״ ״אכלה שתכבוש: העמים כלפי אדום מלכות של יחסה

של הרכוש את תיקח היא רפסה״ ברגלה ״ושאו־א במלחמות; שתבוז הביזה ואת האויבים

א ??שניה ״והיא קרב; ללא לה להיכנע יסכימו שלא והכרכים הערים ת חיו קדמה״ ך מן־כל־

ישראל. על שתגזור ובגזירות בלבושה בדתה, האחרות האומות מכל שונה תהיה היא -

של עולה תחת ישראל שסבלו הרב הסבל על רס״ג מתלונן מחיבוריו ברבים ואכן,

האלילית רומי שגזרה ולשמדות לגזירות אמנם כוונתו המקרים במרבית 10הרביעית. המלכות

של הישיר המשכה היא הנוצרית שהמלכות לזכור, יש אך בארץישראל, שלטונה בתקופת

הרביעית. המלכות של הראשון חלקה את מהוות יחד גם שתיהן רס״ג ולדעת הפגנית, רומי

לה: שקדמו המלכויות של מאלו יותר חמורות אדום של שגזירותיה מדגיש גם רס״ג

שתי רס״ג מביא זה לפירוש כראיה .402 עמ׳ עברי ובתרגום ,142 עמ׳ בראשית, רס״ג, 6 צורה לדעתו, הוא, ה<, ב, )אסתר ימיני״ ״איש במקרא: שמות להתקצרות נוספות דוגמאות ימין[(, מבני = ] ימיני״ בני ״מן תרגם: אסתר למגילת בפירושו ״בנימיני״)אולם של מקוצרת

״שלמנאסר״. של מקוצרת צורה לדעתו, הוא, יד<, י, ארבאל״)הושע בית ״שלמן והשם מבין לנצרות. כרמז ולא שמירה בלשון מתורגמים המקומות ארבעת כל למשל, בוולגטה, 7

מאמיני עם המקראי ״נוצרים״ של הזיהוי ובאשכנז, בצרפת האנטי־נוצריים הפולמוס ספרי על ,251 עמ׳ תשכ״ט, ישראל, ויכוחים, אוצר אייזנשטיין, >י״ד הנצחון בספר רק מצוי הנצרות התקבל זה זיהוי זאת, לעומת אלה. בארצות גם רווח לא זה שזיהוי המלמד דבר ה<, לא, ירמיהו הפירוש את גם מזכיר הוא ירמיהו. בספר הפסוקים לשני בביאוריו אברבנאל ר״י על־־ידיוכול. מכול אותו שולל אולם משמו(, כציטוט לא כי רס״ג)אם בשם לעיל שהובא

.366 ׳עמ עברי ובתרגום ,118 ׳עמ בראשית, רס״ג, 8 ירושלים, סולוביצייק, לחרב יובל ספר אסתר״, למגילת סעדיה ר׳ ״מפירוש רצהבי, י׳ 9

תתשסו־תתשסז. עמ׳ תשמ״ד, סעדיה רב פיוטי טובי, )י׳ המלכויות ארבע שעניינו חקת, לפרשת ״יוצר״ פיוט למשל, ראה, 10

תשמ״ב, ירושלים, דיסרטציה, ,ליצירתו בללי ומבוא היוצרות[ ]של מדעית מד,דורה — גאוןש דודזון, י׳ מהד׳ דס״;, סידור בתוך: אסתר, לתענית הסליחה (;40*37 שו׳ ,70 עמ׳ ח״ב,.2-1 שר שלז, עמ׳ תשל״ט, ירושלים, יואל, וי׳ אסף

להשמיד, — פרס תפילה; שום להתפלל שלא — מדי לצלם; להשתחוות גזרה ״בבל

מכלל לצאת דרשה ואדום והמילה; השבת שמירת על אסרה יוון ולאבד; להרוג

של ובסופו לנצח, יימשך לא הנוצרים שלטון ברם, בתורה״." לקרוא ושלא הדת

ת מלאים ׳ולאם ״ואומרו; ישראל: יגבר דבר שי בראשיתם, זה כג<, כה, יאמץ׳)ברא

ם יעקב מפני ארץ אל ׳וילך עשו: על שאמר כמו ש ואומרו: שב. ולא ו( לו, אחיו׳)

ם יעבד ׳ורב ש ר׳) עי והיה ירשה אדום ׳והיה שאמר: כמו באחריתם, זה כג(, כה, צ

יח<. כד, )במדבר וגו״ ירשה

רמז העולם, לאוויר בצאתו עשו בעקב אחז שיעקב בעובדה רס״ג רואה חז״ל, בעקבות

פח בעקב ״יאחז ככתוב: לנצחון, אות היא בעקב שהאחיזה לפי הימים, באחרית לנצחונו

12ט(. יח, צמים״)איוב עליו יחזק

אליה ביחס נוקט אינו רס״ג אדום, מלכות תחת והסבל השעבוד קשיי למרות אולם,

די הנוצרים, על בדבריו רס״ג של האיפוק ממידת להתרשם כדי וגידופים. חרפות לשון

תבונן כמה מצוים שבה ירוחם, בן סלמון הקראי משל אחת במובאה השוואה לשם שנ

לולי / נעים דבר ימשילו ״במשל הנוצרים: לגבי הקראית בספרות השגורים הגנאי מכינויי

לעיני אדונימו חרפות / להרעים רמח ראש על צלמיהם הרימו / ומשוגעים תועים נוצרים

'3נודעים״. כל

ת בנוסף תלונו הנוצרים. נגד אחרות טענות לרס״ג יש הנוצרי השעבוד קשיי על ל

ח, ט, משלי לספר בפירושו ובכלל אחרות, אמונות בעלי על חריפה בהתקפה יוצא הוא י־י

פי אחריהם, ללכת מטיפים שהם על הנוצרים, זה ל־ ע ף־ נתבררה לא שלהם שאמונתם א

זאת, לעומת היהודים, ולהתנצח. להתפלמס אלא אינה כוונתם וכל צורכה, כל עצמם להם

נגדם, המוטחות הטענות את דוחים כן אחרי לעצמם, אמונתם את היטב תחילה מבהירים

אליהם." להצטרף לאחרים קוראים הם לבסוף ורק

ד הבוטה הנוצרי הפולמוס את גם מוקיע רס״ג דניאל לספר בפירושו היהודים: נג

ל ממלל ׳ופם ״ופירוש א דני בן׳) ך ב ואלה מאדום הכופרים שאומרים ודופי גנאי דברי ח< ז, ך

15ועליהם״. ישראל בני אלהי על אחריה הבאים

קל. 7ענ וכן קכד־קכה, ׳עמ דניאל, רס״ג, 11 כא־כו״, כה, יח; כ־כג, כב, בראשית על גאון סעדיה רב של הארוך ״מפירושו סקוז, שז״ל 12

.426 7ענ עברי ובתרגום ,159 עמ׳ בראשית, רס״ג, ;324-323 עמ׳ >תשי״ט<, כח מדבי׳;, .8-5 שו׳ 114 עמ׳ תרצ״ד, ניו־יורק, דודזון, י׳ מהד׳ ד,׳, מלחמות ספר ירוחים, בן סלמון 13

ושיעור נודעים״, היו ״לא האחרונות: המילים שלוש את לקרוא דודזון מציע שם, ה בהע׳ כלומר רמח, ראש על צלמו את שמרימים בזה ישו את מבזים ״הנוצרים לדעתו: הדברים,

L. Nemoy, ראה: הנוצרים כלפי הקראים של יחסם על ונצלב״. כתלוי אותו מראיםAl-Qirqisàni’s Account of the Jewish Sects and Christianity”, HUCA, 7 (1930), pp.“

317-397; L. Nemoy, “The Attitude of the Early Karaites towards Christianity”, in: Salo 697-715 .Baron Jubilee Volume, Vol. 3, New York — London, 1974, pp,, המקורות וכן

.Z. Ankori, Karaites in Byzantium, New York, 1959, pp. 278-280 אצל:פא-פב. עמ׳ משלי, רס״ג, 14על למוסלמים. רס״ג רומז אחריה״ הבאים ״ואלה במילים כי יצוין קלב. ׳עמ דניאל, רס״ג, 15

245 הנצרות נגד גאון סעדיה רב של פולמוסו


אמנם, ייתכן בהלכה. ובתשובותיו ההלכתיים בחיבוריו הנוצרים את מזכיר איננו רס״ג

ת לשאינם המתייחסות מתשובותיו שחלק רי ב עלינו אך בנוצרים, למעשה עוסקות בני־

בין המספרי היחס מוסלמי. היה הגאון התגורר שבהם במקומות האוכלוסייה שרוב לזכור

שהוא כפי אמנם היה לא רס״ג, בימי ובבבל בארץ־ישראל במצרים, למוסלמים נוצרים

ובעיקר האוכלוסיה, רוב זאת, בכל אך ניכר, היה באוכלוסיה הנוצרים של ומשקלם היום

אלה תשובות שאם להניח, יש זאת לאור מוסלמי. כמובן היה והציבור, השלטון במוסדות

כלפי ולא המוסלמי, הרוב כלפי מכוונות שהן הרי הגאון, של זמנו בני כלפי מכוונות אכן

זה. מאמר במסגרת בהן דנתי לא ולפיכך הנוצרי, המיעוט

על לנו ידוע לא הנוצרית. הספרות את רס״ג הכיר כמה עד ברורות ידיעות בידינו אין

בדור גאון האי לרב שונות, עדויות לפי שהיו, הקשרים דוגמת נוצרים, עם שקיים קשרים

אף ואולי הנוצרית המקרא מפרשנות מעט הכיר שרס״ג מסתבר, זאת עם ,4יותר. מאוחר

האי, ורב חפני בן שמואל ר׳ הגאונים יותר מאוחר שעשו כפי ,7בחיבוריו, בה הסתייע

ואחרים. ג׳יקטילה אבן משה ר׳ ג׳נאח, אבן יונה ר׳ ובספרד

זה ״ובזמננו אפריקה: בצפון מקורו במפורש, מזכירו שרס״ג היחיד הנוצרי החיבור

?( שעדי מן אצלם שנמצא מה על בעברית ספר קירואן אנשי חיברו מופסק הנוצרי, )

כל ואין זה, נוצרי ספר של ותוכנו טיבו על פרטים בידינו אין ,8בטעמים״. מוטעם לפסוקים

מוסר שרס״ג המועט שמהמידע מכיוון אולם ,’מחברו. של המדויק לשמו באשר גם ודאות

להסיק אולי ניתן הנוצרי, הספר על תשובות ספר כנראה זה שהיה עולה העברי הספר על

היהודים. נגד פולמוסי חיבור היה האחרון זה שאף

כתבי של הנוצרי התרגום את הכיר הוא כי עולה, הגאון של בחיבוריו אחד ממקום

ל בדיון הקודש. ״בכל כותב: הוא וצאצאיו, הראשון אדם של חייהם שנות מספר ע

ל שבידיהם הנוסחאות ש ־ כל בידינו שאין מכיוון 20כתאריכינו״. התאריכים הנוצרים[ ]

)תש״ן<, 25 דעת, לאסלאם״, רס״ג של ״יחסו מאמרי: ראה המוסלמים כלפי הגאון של יחסו.51*21 ׳עמ

והופעת הסודות התגלות עקנין, אבן יהודה בן יוסף ר׳ עליו שמספר מה למשל, ראה, 16.495 עמ׳ עברי ובתרגום ,14-4 שר ,494 ׳עמ תשכ״ד, ירושלים, הלקין, א״ש מהד׳ ,המאורות

האי ור׳ סעדיה רבי המדברים, וגדולי בהלכה העוסקים ״ראשי כי מעיד עזרא אבן משה ר׳ 17 ואף שבנבואות, הסתום בגילוי עזרה כשביקשו בקראן[ ]= בו הסתייעו המדברים, מן ואחרים

א״ש מהד׳ והדיונים, העיונים פר0 עזרא, אבן משה >ר׳ חולשתם״ כל על הנוצרים בפירושי<.227 עמ׳ עברי ובתרגום ,23-21 שו׳ ,226 ׳עמ תשל״ה, ירושלים, הלקין,

חמישית, מחברת לראשונים, זכרון הרכבי, א״א בתוך: הגלוי״, מספר והפליט ״השריד רס״ג, 18 מתאר בטעמים״ מוטעם לפסוקים ״מופסק במילים .21-18 שו׳ קנ, ׳עמ תרנ״ב, פטרבורג,

נכתב אם רב ספק אשר הנוצרי הספר את ולא קירואן, אנשי שחיברו העברי הספר את רס״גבעברית.

יותר נכון שאולי השערה, ומעלה ״שעדי״ בקריאה ספק הרכבי מטיל ,4 הע׳ קבא, בעמ׳ 19 H. Malter, “Saadia Studies”, JQR, iii (1912-1913), pp. 489-490 אך "שערי", לקרוא

בתחילה שיער הרכבי ״אלשנורי״. לקרוא ומציע מקביל גניזה בקטע שמצא גרסה על מסתמךריא<. >עמ׳ בו חזר אולם הסורית, בשפה האפוקריפה מספרי באחד שמדובר ט(, הע׳ קנ, >עמ׳

קעח. ׳עמ דניאל, רס״ג, 20

להניח יש לטינית, או יוונית הכתובה הנוצרית לספרות גישה הייתה שלגאון לכך עדות

ספרות באמצעות או לערבית, תרגומיהם באמצעות הנוצריים המקרא תרגומי את שהכיר

ת ת־נוצרי 2,בימיו. קיימת הייתה שכבר מקורית, ערבי

ואת במזרח הגדולות הנוצריות הכיתות מרבית של דעותיהן את גם כנראה, הכיר, רס״ג

שאושרה כפי האורתודוקסית, הנוצרית התפיסה את וכן ביניהן, היסודיים הדעות חילוקי

את מחלק שהוא מהחלוקה היתר, בין מתבררת, זו עובדה 22הכנסיה. של האקומנית במועצה

פי הנוצריות, העדות ל־ לדבריו( ]=פ_רק[ )״כיתות״ עדות שלוש בשילוש: אמונתן אופן ע

מקרוב״: זה ״יצאה ורביעית קדומות,

נבראו. לא ישו של ורוחו שגופו המאמינה כת .1

רוחו. לא אך נברא, ישו של גופו שרק המאמינה כת .2

מהבורא. נוספת רוח גם בו הייתה אך נבראו, ישו של ורוחו שגופו המאמינה כת .3

הנוצריים הקודש בכתבי ההתייחסויות את הנבראים. מיתר שונה אינו שישו המאמינה כת .4

ש, יש ישו של לאלוהותו יהודים מקרא שפרשני כפי אלגורית, בדרך זו, כת לדעת לפר

אלא כמשמעם, שלא כב< ד, )שמות ישראל״ בכרי ״בני דוגמת ביטויים מפרשים

23ישראל. של מעלתם את כמציינים

של בימיו שרווחו הנוצריות הכיתות עם אלה כיתות של זיהוין לגבי הוצעו שונות הצעות

די מוצגת שהיא כפי הראשונה, הכת של אמונתה וולפסון, לדעת רס״ג. ל־י קרובה רס״ג, ע

דומה השנייה הכת אמונת במצרים; בעיקר מוכרת שהייתה היעקוביטים, כת של לאמונתה

דומה השלישית הכת של אמונתה ואילו בעיראק, שמרכזה הנסטורינים, של לאמונתם

דומה הרביעית הכת אמונת הנוצריות. במדינות בעיקר שרווחה המלכיטים, של לאמונתם

זה זרם אולם הקדומה. הנצרות של העיקריים הזרמים משלושת אחד ״האביונים״, לאמונת

כת כעל עליו לדבר שלא ובוודאי להכירו, היה יכול לא ורס״ג האסלאם עליית לפני נעלם

ד דבריו את מכוון שרס״ג היא, וולפסון של מסקנתו מקרוב״(. זה )״יצאה חדשה כת כנג

פני קצר זמן המוסלמי בעולם שהופיעה חדשה, נוצרית דעות את ושאימצה הולדתו ל

מוכיח, גם וולפסון הקדומים. המוסלמיים הפולמוס בספרי שנשתמרו כפי ״האביונים״,

הנסטורינים, הנוצרים של מסוימת קבוצה בקרב ניכרה אכן השמינית המאה סוף שלקראת

של חדשה תפיסה ודעות, אמונות ספר את רס״ג כתב שבו המוסלמי העולם של חלק באותו

24מוסלמיות. מדעות גם שהושפעה השילוש,

לבין רס״ג אצל הרביעית הכת תיאור שבין הדמיון על המסתמך פינס, זאת, לעומת

היא הרביעית שהכת משער הנצרות, של הראשונות המאות מן נוצריים־יהודיים טקסטים

המדיניות בשל שנים, מאות במשך אמונתם את להסתיר שנאלצו יהודים־נוצרים, של כת

H. A. Wolfson, “Saadia on ;6 ׳עמ תשי״ט, ניו־יורק, לתורה, רס״ג תרגום על צוקר, ראה: 21,the Trinity and Incarnation”, in: Studies and Essays in Honor of Abraham A. Neuman

561-568 .Philadelphia, 1962, pp :השילוש(. וולפסון, )להלן

.550 ׳עמ השילוש, וולפסון, 22צד־צה. ׳עמ או״ד, 23.568*562 ׳עמ השילוש, וולפסון, 24



חדשה כת כאל זו ישנה לכת מתייחס שהגאון העובדה קונסטנטינוס. של הקשוחה הדתית

התקיימה לא שהיא ללמד כדי פינס, לדעת בה, אין ההיסטוריה, בימת על הופיעה עתה שזה

לפני כלומר: תקופתו, לפני קצר זמן הרבים לרשות ״יצאה שהיא אלא ימיו, קודם כלל

וייתכן העשירית, המאה לאחר זו כת של קיומה על מידע כל אין האסלאם״. הופעת

25אחרות. עדות בקרב או הגדולות הנוצריות העדות בקרב נטמעו שחבריה

שלפני בתקופה גברה הנצרות של שהשפעתה מלמדות ופינס וולפסון של דעותיהם

לא שכבר יהודית־נוצרית כת נגד דבריו מכוון שרס״ג פינס, דעת את נקבל אם אף רס״ג.

שדעותיה מוכיחה אמונתה את לדחות ומשתדל עמה מתפלמס שהוא העובדה בימיו, התקיימה

הפיסי. היעלמה עם יחד היהודים מקרב לחלוטין אבדו לא

פי סביבתן, על ניכרת השפעה הייתה המוסלמית באימפריה הנוצריות לעדות ואכן, ל־ ע ף־ א

די נרדפו שלעתים ל־י הנוצרית ההשפעה למשל, ח׳וראסאן, באזור 24המוסלמיים. השלטונות ע

כוחה 27הפרסית. או המוסלמית מההשפעה בחשיבותה נפלה לא המקומית האוכלוסייה על

השתייכה )שאליה הביזנטית האימפריאלית הכנסייה של זה ובמיוחד הנוצרית, הכנסייה של

ובסביבתה, בארץ־ישראל בעיקר בימי־הביניים, התגבר היוונית־אורתודוקסית(, הקהילה גם

ביותר החשוב הנוצרי המרכז למדיי. ניכר האוכלוסים בכלל חלקה היה דמוגרפית ומבחינה

הייתה שלא מערבית או מזרחית כנסייה שאין וכמעט בירושלים, מובנים, מטעמים היה,

ערה תנועה על רבות עדויות קיימות האחת־עשרה. למאה השביעית המאה בין בה מיוצגת

שונים במקומות ערה תרבותית פעילות ועל לירושלים, ובעיקר לארץ־ישראל, צליינים של

28ספרים. והעתקת שונות משפות תרגומים בעיקר שכללה בארץ־ישראל,

התנצרות של מקרים התרבו הגאונים שבתקופת גרמה, הזו האינטנסיבית הפעילות

היהודית. לדתו לחזור הרוצה במשומד הכרוכות בבעיות עוסקות רבות ותשובות יהודים,

תשובות בקובצי התשובות שמספר העובדה, תלמד תקופה באותה התופעה ממדי על

לאסלאם. מומרים שעניינן התשובות ממספר גדול לנצרות למומרים בקשר הגאונים

ף א שחיבר, כפי וטענותיהם, הנוצרים נגד מיוחד חיבור רס״ג חיבר לא זאת כל על־

בחיבורו מרוכז המוסלמים, נגד וכן הנוצרים, נגד הפולמוס עיקר הקראים. נגד למשל,

צ-צה(, >עמ׳ השילוש בדבר טענותיהם את סותר הוא השני במאמר או״ד: הפילוסופי

ס(. >עמ׳ שני בית בימי בא כבר שהמשיח הטוענים עם מתפלמס הוא השמיני ובמאמר ר רנב־

דברי חרש״, מקור על־פי הנצרות של הראשונות במאות ״היהודים־הנוצרים פינם, ש' 25.199-193 עמ׳ תשכ״ט, ירושלים, שני, כרך למדעים, הישראלית הלאומית האקדמיה

,1099-638 הקדומה המוסלמית התקופה - ירושלים ספר בעיר״, הנוצרים ״קהילות לינדר, א׳ 26 והנוצרים״, ״השלטון הפרק גם וראה .114-113 ׳עמ קהילות(, לינדר, תשמ״ז)להלן: ירושלים,

גיל, )להלן: תשמ״ג תל־אביב, הראשונה, המוסלמית בתקופה ארץ-ישראל גיל, מ׳ בתוך:.396-383 ׳עמ א, כרך או־ץ־ישראל(,

.73 עמ׳ ,1965 מרחביה, מחוראסאן, הבופר הבלבי חילי גיל, מ׳ 27 הנוצרים על .375-369 ׳עמ ארץ־ישראל, גיל, ;131-120 ,98-97 ׳עמ קהילות, לינדר, 28

M. Gervers and R. J. Bikhazi (eds,). עוד: ראה האסלאם, בארצות בימי־הבינייםConversion and Continuity: Indigenous Christian Community in Islamic Lands, 8th to

1990 ,.18th Centuries, Toronto

אחת נוצריות, טענות רס״ג דוחה המקרא לספרי ובפירושיו בתרגומיו מקומות בכמה

הנוצרים שאותה יד(, )ז, הרה״ העלמה ״הנה ישעיהו: נבואת היא המפורסמות הדוגמאות

ל מסבים המילים באמצעות אלו מילים מתרגם רס״ג ישו. של אמו הבתולה, מרים ע

אשה נערה, היא ״ג׳אריה״ 29הרה[. נערה לך הנה ]= חאמל״ ג׳אריה לך ״הוד׳א הערביות:

היא שהעלמה ללמד, נועדה ״לך״, היחס מלית הוספת ואילו בתולה, בהכרח שאינה צעירה,

מכן. לאחר שנים מאות שנולד ישו, של אמו ולא אחז, המלך של בת־זמנו

דוגמת: שביטויים ייתכן ברם, נוצרים. עם פומביים ויכוחים ניהל שרס״ג ראיה כל אין

ת( או: )פערפתהם(״, והודעתים אומרים... אנשים אלפית( ״מצאתי)במקור: תי)וג׳ד א מצ ״

טי־נוצרי פולמוס בקטעי המצויים להם״, )פקלת( ואמרתי טוענים... אלה זולת בספר אנ

צוקר, לדעת דוחה. הוא דעותיהם שאת אלה לבין רס״ג בין ישיר מגע על מלמדים 30או״ד,

עם פומבי ויכוח במהלך כו<, א, )בראשית אדם״ ״נעשה למילים פירושו את רס״ג הציע

3,ערבית. דוברי נוצרים

הבדל קיים כי לזכור עלינו הנוצרים, עם הגאון של בפולמוסו דנים שאנו קודם

עניינו הראשון המוסלמים: נגד המכוון זה לבין הנוצרים נגד היהודי הפולמוס בין משמעותי

שלו. והאותנטיות נוסחו שאלת — השני ואילו המקרא, של הנכונה הפרשנות שאלת הוא

הפירוש את דחו אך היהודים, בידי שהוא כפי המקרא נוסח את קיבלו הנוצרים אחר: לשון

זייפו שהיהודים טענו, זה, לעומת המוסלמים, כריסטולוגי. פירוש תחתיו ואימצו היהודי

32ונביאו. האסלאם הופעת את המבשרים ורמזים נבואות ממנו והשמיטו המקרא את

השילוש אמונת עיקריים: נושאים בשני עוסק רס״ג בחיבורי הנוצרים נגד הפולמוס

הסוני באסלאם הנוצרים. עם לפולמוס אופייניים המשיח בעניין הדיונים 33המשיח. וביאת

שהרי למוסלמי, זרה והכלל הפרט לגאולת והציפייה חשוב, מקום תופס המשיח נושא אין


תשנ״ד. אונו, קרית רצהבי, י׳ מהד׳ סעדיה, לרב ישעיה’ תפסיר 29

קלח־קלט. עמ׳ או״ד, 30.266 הע׳ ,253 ׳עמ בראשית, רס״ג, 31מי־הביניים בשלהי קיבל למקרא והנוצרים המוסלמים של ביחסם זה הבדל 32 הלכתי ביטוי י

הרמב״ם, )תשובותלנוצרי ללמדה מתיר אך תורה, מוסלמי ללמד האוסר הרמב״ם, של בפסקו(.285-284 ׳עמ קמט, סימן תשי״ח, ירושלים, א, כרך בלאו, י׳ מהד׳

O. S. Rankin, Jewish Religious עוד: ראה בימי־הביניים, הנוצרים נגד הפולמוס נושאי על 33Polemics, Edinburgh, 1956; D. J. Lasker, Philosophical Polemics against Christianity

1976 ,the Middle Ages, New York ;ן, ע׳ ?״ י יהודים שבין הדתי בויכוח ״התמורות פונקנשטי, ציון, הי״ב״, במאה לנוצרים ח( ״ כ ש ת ( ברויאר, מ׳ מהד׳ ישן, נצחון ספר ;149-125 עמ׳ לגתשנ״ו; ירושלים, הכומר, נסתור פולמוס סטרומזה, וש׳ לסקר ד״י ;17-13 עמ׳ ,1978 רמת־גן,

על .96-94 עמ׳ >תשנ״ח<, 75 פעמים, לדורותיו״, האנטי־נוצרי היהודי ״הפולמוס לסקר, ד״יונו האפשרות ון התורה ביטול בשאלת או״ד של השלישי במאמר הגאון של שדי ד מכו ג נ

, >ולא, הנוצרים ד כדעתי ג גאון סעדיה רב התפלמס מי ״נגד לסקר, ד״י ראה: המוסלמים(, נ ׳עמ שם, זה, מאמר על ותשובתי ,11-5 ׳עמ >תשנ״ד<, 33-32 רעת,התורה?״, בביטול בדיונו לצרוס־יפה, ח׳ ראה: בימי־הביניים, היהודי־המוסלמי הפולמוס בנושא לביבליוגרפיה .17-13

ו, ירושלים, ויהדות, יהודים על מוסלמים סופרים ׳ לקט שלוסברג, א׳ ;160-155 עמ׳ תשנ׳.47-43 עמ׳ תשנ״ו, ברל, בית מכללת ומוסלמים, יהודים יחסי בנושא מקורות

אל האדם אמונתו לפי תו ועם לאסלאם, הצטרפותו בעצם נג אללה למען בקרב נפיל

דן, הדרך לפניו נפתחת האד״<׳>״ג ע בזכות הגיהינום מאש ניצולים הרשעים ואילו לגן־

המוסלמים בקרב אמנם מצויה למשיח הציפייה הבורא. אצל עבורם מחמד של השתדלותו

עם מתפלמס שרס״ג להניח קשה אך ויושיעם, שיתגלה הנעלם״ ל״אמאם המחכים השיעים,

הייתה שם והתרבותית הדתית והשפעתם בימיו בעיראק שלטו לא הם שכן השיעים,

34מועטה.

השילוש בעניין הפולמוס

לאחר ותאריו, הבורא אחדות בעניין מקיף דיון במסגרת השילוש אמונת עם מתמודד רס״ג

הדואליזם. חסידי של דעותיהם את מפריך שהוא

שאחדות האמונה, את שכליות בראיות מאשש רס״ג זו טענה לדחיית הגיוני כבסיס

)במקור: ו״קיים״ ״יכול״ ״חי״, התארים כי מוכיח, הוא כך לשם אבסולוטית. היא הבורא

ש, קאדר, חי, אל בשלוש הנאמר אחד עניין אלא אינם לבורא, ביחס נאמרים הם כאשר ע

שוננו שאין משום נפרדות, מילים אחת. במילה לאמת מסוגלת ל

טעו זה בעניין כי עוד, ״ואומר הנוצרים: נגד ישיר בפולמוס פותח רס״ג מכן לאחר מיד

מה כאן אכתוב וכפרו. שלושה שעשאוהו לכך הדבר והביאם 35זולתו, שיש והאמינו הנוצרים

36בעזרי״. שיהיה אבקש אמיתית, שאחדותו האחד, ומן המושכל, מן עליהם להשיב שיש

הן וידיעתו שחיותו ומכיוון ו״יודע״, ״חי״ להיות חייב הבורא הנוצרים, החכמים לדעת

שתי באמצעות זו דעתם את דוחה רס״ג שלושה! הם הרי מעצמותו, הנפרדים דברים שני

טענות:

בתחילת שהובאו הטענות אותן עליהם חלות גוף, יש שלבורא סבורים הם אמנם אם .1

הם גוף, אין שלבורא סבורים הם אם אולם, 37הבורא. מגשימי נגד או״ד של השני המאמר

שוני שכן השני, מתוארו שונה האחד ושתוארו עצמותו, זולת שיש אמונתם, את סותרים

עובד הוא שאין שטוען למי דרס״ג, אליבא דומים, זו דעה בעלי ג־ופים. אצל רק ייתכן כזה

שינוי אלא האש עובד לבין בינו שאין מעלה״, מעלה העולה השורף ״לדבר אלא לאש,

בלבד. השם

ת, מעצמותו, נפרדות הבורא של וידיעתו שחיותו המוטעית, הדעה דרס״ג, אליבא נובע

לעולם. משתנה שאיננו הבורא, לבין המשתנים ומצביו האדם בין עקרונית הבחנה מהעדר

של דבריה את בהרחבה ראה המוסלמית, העולם בתפיסת המשיח מושג של ומעמדו מקומו על 34H. Lazarus-Yafeh, “Is There a Concept of Redemption in Islam?”, in: Some Aspects of

48-57 .Islam, Leiden, 1981, pp; בתוך: באסלאם״, המשיחי הרעיון ״על לצרוס־יפה, ח׳ לכך לצרוס־יפה של נימוקיה על .176-169 ׳עמ תשמ״ד, ירושלים, ואסכטולוגיר״ משיחיות

.176-175 ׳עמ שם, ראה שיעים, נגד ולא נוצרים נגד פולמוסו את מכוון שרס״ג ראה: והוראתה, ״גיריה״ תרגום על גיריה״. פי[ אחרת: ]גרסה פיה ״ואעתקדו במקור: 35

.2 הע׳ ,559 ׳עמ השילוש, וולפסון,צ. עמ׳ או״ד, 36עט-פב. 7ענ שם, 37

שלוסברג אליעזר 250

מה כאילו החי, האדם לבין בינו הבדל שיש רואים המת, באדם מתבוננים כאשר דבר־

לו שהייתה הידיעה אין גם המת לאדם החי. לבין בינו להבדל שגרם הוא מגופו שהסתלק

ייתכן לא הבורא אצל אולם מותו. עם מגופו הסתלקה שידיעתו ההנחה ומכאן חי, בעודו

מעצמותו, נפרדות וידיעתו שחיותו להנחה מקום אץ ולפיכך יודע, או חי הוא אין שבו מצב

של מעצמותו נפרדים ו״יודע״ ״חי״ התארים שני שרק הנוצרים טוענים מדוע .2

אם ״רואה״? או ״שומע״ דוגמת אחרים, תארים לגבי זאת טוענים הם אין אך הבורא,

התארים את גם כולל ״יכול״ ושהתואר ״יכול״, התואר את גם כולל ״חי״ שהתואר יאמרו

שמת לפי ״חי״, התואר את כולל ״יודע״ שהתואר לומר גם הם יכולים ו״רואה״, ״שומע״

תארים שני הם ו״יודע״ ש״חי״ להאמין ממשיכים שהם מכיוון אולם דבר! יודע אינו

בדבר סילפו ולא הלכו, לא עיונם אחרי ״ואפילו בשיטתם, עקיבים הם שאין הרי נפרדים,

58להם״. שנאמר מה לקיים כדי אלא הזה

המוכיחים, בפסוקים רס״ג דן ההיגיון, מן בטענות השילוש אמונת את שדחה לאחר

אל על ומלתו בי דבר ה׳ ״רוח מהפסוק אמיתותה: את לכאורה, מו ש שוני״) ניתן ב( כג, ב ל

תני אל ״רוח מהפסוק ודיבור; רוח יש לה׳ כי לכאורה, להסיק, ש תחיני״ שדי ונשמת ע

שו שמים ה׳ ״בדבר מהפסוק עושה; ה׳ שרוח להסיק אפשר ד(, לג, )איוב כל פיו וברוח נע

בזו אלו ראיות הגאון דוחה בהמשך עושה! ה׳ שדיבור להסיק אפשר ו<, לג, צבאם״)תהלים

3’זו. אחר

)בראשית בצלמנו״ אדם ״נעשה הפסוק: הוא זה בהקשר בהם דן שרס״ג הפסוקים אחד

כי בקצרה עונה הגאון הנוצרי. השילוש הוא שהבורא להוכיח לכאורה, ניתן, שממנו כו<, א,

די נברא שהאדם מלמד אינו ״נעשה״ הלשון ל־י עצמם על לדבר הנכבדים דרך שכן רבים, ע

מדבר נכה אוכל ״אולי ומנוח: דניאל בלק, שאומרים כפי רבים, בלשון ״דנה ו(, כב, בו״)ב

אל קדם נאמר ופשרה חלמא א״)דני עזים״ גדי לפניך ונעשה אותך נא ״נעצרה לו<, ב, מלכ

40טו<. יג, )שופטים

עומד שם דיונו במוקד אולם השילוש, לסוגיית רס״ג נדרש בראשית לספר בפירושו גם

הוא ״נעשה״ שהלשון כך על בקצרה עומד הוא בתחילה כדמותנו״. ״בצלמנו הפסוק: המשך

הוא ואחר־כך ואצילים, שרים מלכים, בפי הערבית בשפה גם הנוהג וכבוד, גדולה לשון

דורו >בן אלאשערי של תלמידיו בשם הספרדי חזם אבן גם מביא דומה טענה צ־צא. ׳עמ שם, 38 להוסיף יכולים שהנוצרים נוספים תארים חמישה־עשר שמנו (,936 בשנת מת רס״ג, של

שרס״ג האפשרות, את אפוא לשלול אין (.560*559 ׳עמ השילוש, )וולפסון, הבורא לעצמותבימיו. שרווחו אנטי־נוצריות מוסלמיות מטענות בפולמוסו הושפע

דווקא אלה פסוקים בצטטם מגלים, שהם אי־העקיבות על הנוצרים את תוקף אף רס״ג 39 יד ״כי הפסוק: את מצטטים הם אין אך מעצמותו, נפרדים ה׳ של ודיבורו שרוחו לכך כראיה

דעת״ נצרו ה׳ ״עיני הפסוק: את עושה; ה׳ שיד לכך כראיה ט< יב, )איוב זאת״ עשתה ה׳ בהם״)תהלים עלה ה׳ ״ואף הפסוק: את דעת; נוצרות ה׳ שעיני לכך כראיה ים, כב, )משלי

עז(, קיט, )שם ואחיה״ רחמיך ״יביאוני הפסוק: את או עולה, ה׳ שאף לכך כראיה לא(, עח, את הגאון מתרגם למקרא בפירושיו כי יצוין עט־צם. עמ׳ )או״ד, באים ה׳ שרחמי לכך כראיהכריסטולוגיים. ביאורים מהם המרחיק באופן באו״ד, בהם דן שהוא הפסוקים מרבית

בית כבוד״, לשם ריבוי — גדולה ״לשון צורן, יאיר של מאמרו גם וראה צג־צד. ׳עמ או״ד, 40.403-402 ,עמ >תשנ״ה<, קמג מקרא,



כדמותי״. ״בצלמי כותב היה אחד, הבורא היה שאילו הנוצרים, טענת את מזכיר

שני מחולקת זו טענה על רס״ג תשובת מילות שכל הנוצרים יאמרו אם חלקים: ל

בשר, של גוף יש שלבורא להודות עליהם יהיה ההשאלה, דרך על ולא כמשמען הן הפסוק

האדם דוגמת ונקבה, זכר הוא שה׳ לומר עליהם יהיה כן כמו האדם. כלאחד ועצמות דם

די שנברא כאדם, שלא אולם כז<. א, אתם״)בראשית ברא ונקבה ״זכר נאמר: שעליו ל־י ע

ה״(, השילוש חלקי כל ש די חוה נבראה )״נע י ל־ בסיפור שהרי בלבד, מחלקיו אחד ע

ם עזר לו ״אעשה נאמר: בריאתה ש ״) דו ״דברים - הגאון קובע — אלה״ ״וכל יח(, ב, כנג

מילים זה בפסוק שיש הנוצרים יודו אם אולם אותם״. ודוחים להם מסכימים אינם שהם

הבורא, כצורת היא האדם שצורת ללמד איננה הכתוב ושכוונת כמשמען, שלא המתפרשות

ההשאלה, דרך על מתפרשות כדמותנו״ בצלמנו אדם ״נעשה המילים שגם להודות עליהם

פי ״עשינו״, ״פעלנו״, האומר: כאדם ל־ ע ף־ 41יחיד. שהוא א

המשיח ביאת בעניין הפולמוס

שנבואות הנוצרית, הטענה הוא רס״ג בחיבורי האנטי־נוצרי הפולמוס של השני הציר

זו, טענה אולם ישו. של הופעתו עם שני בית בימי התגשמו כבר ישראל נביאי של הנחמה

כן קראיים, בחיבורים גם רווחה מסתבר, ל־ ע פולמוסו מופנה מי נגד תחילה לברר עלינו ו

זה. בנושא רס״ג של

ת דרכי בעניין הקראים עם רס״ג מתווכח לתורה הארוך לפירושו בהקדמתו שנו פר

על המבוססת פרשנות לדבריו, כך. לשם הקבלה של חשיבותה את להוכיח ומנסה המקרא,

הן כאילו תתפרשנה הנחמה שנבואות לגרום היתר, בין עלולה, בצדן, קבלה שאין סברות

הישועה לציפיית הקץ יושם ובכך להם, סמוך זמן על או הנביאים, של זמנם על אמורות

נבואות התגשמות בדבר הנוצרים בטענת באו״ד רס״ג דן כאשר זאת, למרות 42העם. של

באמצעות גם אלא חז״ל, קבלת באמצעות רק לא טיעוניו את מחזק הוא בעבר, הנחמה

המציאות. ועל היסטוריות מסורות על המבוססות סברות

שתיאר ולאחר הקץ, מועד את חישב ואף בעתיד, תבוא בוא הישועה כי שהוכיח לאחר

של דבריהם את גאון סעדיה רב דוחה המתים, ותחיית הישועה בזמן המאורעות עיקרי את

שההבטחות הטוענים באליהודיה״(, יתסמון ממן ״קום יהודים״)במקור: המכונים ״אנשים

רס״ג חשש לא לפסוק הערבי בתרגומו .252 עט׳ עברי ובתרגום ,51-50 ׳עמ בראשית, רס״ג, 41 אדם נעשה ]= כשבהנא״ בצורתנא אנסאנא ״נצנע רבים: בלשון ותרגם הנוצרים לטענת

כדי שליט[, ]= ״מסלטא״ המילה את הוסיף התרגום של בסופו אולם כדמותנו[, בצורתנו לתיאור גופני. הוא ביניהם שהדמיון טעות כל למנוע וכדי לבוראו, האדם דומה כיצד להסביר

של ״פירושו מאמרי: ראה ומערביים, מזרחיים פרשנים על־ידי רס״ג פירוש התקבל שבו האופןעט׳ )תשמ״ח(, קב סיעי, ימי־הביניים״, פרשנות בראי כדמותנו׳ בצלמנו אדם ׳נעשה על רס״גא-ז.

גינצבורג, ללי לכבוד היובל ספר התורה״, לפירוש גאון סעדיה רב ״מפתיחת הלקין, א״ש 42 ,15 ׳עמ בראשית, רס״ג, :47 בהע׳ ההשלמה עוד וראה ,9-4 שו׳ קמז, ׳עמ תש״ו, ניו־יורק, את במפורש המבליט מתלמידיו, אחד גם הביא רס״ג של זו דעתו את .184 עמ׳ עברי ובתרגום

.0קנ ׳עמ שם, >הלקין, שלה האנטי־נוצריים הפולמוסיים האספקטים

253הנצרות נגד גאון סעדיה רב של פולמוסו

43דבר״. מהן נותר ״ולא ובטלו השני בבית כולן התגשמו כבר והנחמות את מכוון הוא נגדם אשר יהודים״, המכונים ״אנשים אותם הם מי מפרש איננו רס״ג תשובה הוא הרי אלה, על שהשבנו מה ״וכל כותב: אמנם הוא דיונו סיום לקראת פולמוסו.

הגאון וכוונת דווקא, הקראים נגד מופנה פולמוסו לוין, ב״מ לדעת אך 44הנוצרים״, על שאין אף הנוצרים, כנגד גם מספיקות מביא שהוא שההוכחות היא, הזה הסיום במשפט45כלל. עמם להתפלמס בכוונתו

לדחיית מיוחד פרק ואלמראקב אלאנואר כתאב בספרו מקדיש קרקסאני הקראי גם מי נגד במפורש מציין אינו הוא ואף שני, בית בימי התגשמו הנחמה שנבואות הטענה,

שהזכירוהו שייבנה, שהובטח הבית כי קום(, זעם )במקור: הטוענים ״יש מכוונים: דבריו הבשורות שכל וכן בעזרא, ושנזכר בשנית שנבנה הבית ושהוא ועבר, חלף וזולתו, יחזקאל 46ובטלו״. היו כבר המשיח, בימות שתהיינה וזולתם, השלום עליהם וירמיהו ישעיהו שבישרו

דווקא, קראים עם בו מתפלמס שקרקסאני הנראה, ככל מלמד, זה פרק של מיקומו אולם אלנהואנדי, בנימין עם קרקסאני מתדיין השלישי במאמר 20-19 בפרקים נוצרים. עם ולא

״חברינו״)במקור: עם מתווכח הוא 25 בפרק גם אלקומסי. דניאל עם - 23-21 ובפרקים שגם להניח יסוד לפיכך יש לשמים. עלה לא ואליהו חנוך של שגופם הטוענים אצחאבנא(,

נגד מכוון שני, בית בימי התגשמו הנחמה שנבואות הטענה את דוחה הוא שבו ,24 פרק47קראים.

הקראים, כלפי מכוון רס״ג של שפולמוסו לוין, של דעתו את דוחה זאת, לעומת צוקר,לדעתו, יהודים״. ״המכונים כאל ולא אומתנו״ ״בני כאל לקראים מתייחס שהגאון בנימוק

ג ׳עמ או״ד, 43. ב־רנ רנ

M. Schreiner, “Zur Geschichte der Polemik zwischen Juden und) 44 ,שריינר רנז. עמ׳ שםמכוון שפולמוסו אלה, רס״ג מדברי מסיק (Muhammedanern”, zdm g , 42 [1888], p. 606

H. Malter, Saadia Gaon — His Life and Works,) ד ג ם, נ מלטר דעת גם וכן הנוצרי.(Philadelphia, 1921, p. 206

, גאון״, סעדיה רב ממלחמות פרקים ״פרקי לוין, ב״מ 45 י נ ה. פרק סוף מד, עמ׳ >ת״ש<, ו סיד של מדבריו לכאורה, להביא, אפשר לוין לדעת סיוע ל, 42 בהע׳ שנזכרו רס״ג תלמי לעי

״כדרך שני, בית בימי התגשמו שכבר לפי הנחמות, כל על לוותר היה אפשר הקבלה שלולאד אותו יהודים״. עצמם המכנים מן וחלק הנוצרים שוויתרו בין במפורש כן אם מבחין תלמיהקראים. עם לזהותם יש לוין שלדעת יהודים״, עצמם ״המכנים לבין הנוצרים

Ya'aqüb Al-Qirqisäni, Kitäb Al-Anwär Wal-Maräqib (ed. L. Nemoy), Vol. 2, New 46York, 1940, p. 333,11. 4-6

תן לכאורה, 47 ׳והכה נאמר: המשיח ״על קרקסאני: דברי המשך בשל זו, ממסקנה להסתייג ניהו בשבט ארץ שעי )י ׳ ו [, ]= עיסא לאבו וכן ישוע של למותו בניגוד וזה ד<, יא, פי אלאספהאני

ו שחבריהם אלה שאבד, ליודגאן וכן בהר, והתכסה שברח ישעיהו, אמר משיחים, שהם טענוקמו׳ יראו משלים לעבד גוי למתעב נפש לבזה קדושו ישראל גאל אמר ׳כה השלום: עליו האלה והבשורות ״הייעודים בהמשך: מדבריו אולם (.3 שו׳ 335 עמ׳ - 20 שו׳ 334 >עמ׳ וגו״׳

ו שהיה לאלה מתייחסים שהם לכך בנוסף שנזכיר, מה עם יחד שהזכרנום, תנ נ ו להשיב בכו>עמ׳ היהודית״ הדת שאינה בדת שמחזיק מי ולכל למוסלמים תשובה גם הם זה, בפרק עליהם

אותו מנצל הוא אך קראים, נגד אמנם מכוון פולמוסו שעיקר להסיק אפשר (,9-7 שו׳ ,335אחרות. וכיתות דתות ובני נוצרים מוסלמים, עם גם להתפלמס כדי

שלוטברג אליעזר254

די שתוארה הנוצרית־היהודית, הכת בני עם אלה אנשים לזהות יש ל־י 48פינס. ע

שני בית בימי הנחמה נבואות התגשמות בעניין שהפולמוס הדעה, את לקבל יש לדעתי,

ישראל את לגאול כדי הופיע אשר המשיח, הוא שישו האמונה הנוצרים. נגד בעיקר מכוון

טענה שטענו קראים היו אם וגם הנצרות, מעיקרי אחד היא בו, להכיר סירבו שהם אלא

זו שטענה העובדה, את לשנות כדי בכך אין הנחמה, נבואות התגשמות בעניין דומה

די בעיקר הועלתה ל־י שתלמיד יהודים״, עצמם המכנים ״אלה את עמם. וזוהתה נוצרים ע

עם ולא יהודים־נוצרים, של כיתות עם לדעתי, לזהות, יש לנוצרים, בסמיכות מזכיר רס״ג

קראים.

ההנחה על מבוססת שני בית בימי הנחמה נבואות התגשמות בדבר הטענה רס״ג, לדעת

״הסתיים שני, בית בימי חטאו וכאשר המצוות, בשמירת הותנתה ישראל שגאולת המוטעית,

לא ומקצתן ובטלו, שני בית בימי ההבטחות מקצת התקיימו כך מלכותם. וסרה שלטונם

בין להשוות אפשר שאי בנימוק, זו טענה דוחה רס״ג 49העם״. שחטא לפי כלל, התקיימו

שמר אם ״כי דוגמת: מותנים, אמנם התורה ייעודי הנביאים. הבטחות לבין התורה הבטחות

לשון נקטו הנביאים אולם כב<, יא, מצור.״)דברים אנכי אשר הזאת המצוה כל את תשמרון

הו עוד יבוא ״לא כגון: הסתייגות, מילות כל ללא החלטית שעי ך׳)י ש מ ינתש ״לא כ(, ס, ש

פי לפיכך, לט(. לא, לעולם״)ירמיהו עוד יהרס ולא ל־ ע ף־ שני, בית בימי חטאו שישראל א

העם. את לגאול יבוא בוא והמשיח ישראל נביאי של הגאולה הבטחות בטלו לא

הבטיח, ישעיהו הנביא בעתיד: צפויה עודנה המשיח שביאת אחרות ראיות מוסיף רס״ג

ש, ראוי ויהיה העם יחטא אם שגם העתידה, מלכותו ביטול באמצעות זה יהיה לא לעונ

ד, לעולם מבול עוד להביא שלא ה׳ להבטחת בדומה האדם; בני עוונות ירבו אם גם ט<, )נ

ך חמור חטא בעתיד יחטאו לא שישראל הודיע לפניו, וידוע גלוי הכול אשר הקב״ה, כ ל־ כ

את המצוות בקיום להתנות סיבה כל אין ולפיכך, מלכותם, ביטול את יצדיק אשר

שבע שה׳ משום בהכרח, תתגשמנה הנחמה נבואות הנביאים; הבטחות התגשמות להגשימן: נ

מדם... חצי אשכיר חרבי... ברק שנותי אם לעלם אני חי ואמרתי ידי שמים אל אשא ״כי

ם גוים הרנינו מו״)דברי 50מ-מג(. לב, ע

חמש־עשרה רס״ג מביא מותנות, שההבטחות הנוצרים של היסוד הנחת את שדחה לאחר

את המבטלות — והמוחש המקובל הכתוב, — האנושית ההכרה דרכי משלוש ראיות

הראיות בין מציין הוא למשל, כך, שני. בית בימי התגשמו כבר הנחמה שנבואות האפשרות

מה ראה צוקר. רומז שאליה הנוצרית־היהודית הכת )על 99 הע׳ 185 ׳עמ בראשית, רס״ג, 48 כת כלפי מכוונים רס״ג שדברי קויפמן, דעת את גם דוחה צוקר פינס<. בשם לעיל שכתבנו

צוקר, לדעת ראיה קיים. המקדש שבית בזמן רק נוהגים המועדים כי שהאמינו היודגאנים, הוא שם בראשית, לספר מפירושו להביא אפשר אומתנו״, ״בני כאל לקראים מתייחס שרס״ג

)רס״ג, מאומתנו״ ״הוא כי עליו אומר אך אלנהואנדי, בנימין הקראי של פירוש דוחה גישות ארבע סימון, א׳ ;190 ׳עמ עברי ובתרגום ,19 עמ׳ שם, עוד: וראה ,253 עט׳ בראשית,

תרגום עם תהלים רס״ג, ;18-17 עט׳ תשמ״ב, רמת־גן, ראב״ע, ער מרס״ג - תהילים לספרכד<. עט׳ תשכ״ו, ירושלים, קאפח, י׳ הרב מהד׳ ופירוש,

רנג. עט׳ או״ד, 49רנג-רנד. עט׳ שם, 50


יחזקאל הבטחת את תאמה לא סו< )ז, נחמיה בימי הדמוגרפית שהמציאות הכתוב״, ״מן

שם״; מהם עוד אותיר ולא אדמתם אל ״וכנסתים העם: של מלא גלויות לקיבוץ כח( )לט,

של הנשק כלי כי יחזקאל שנבואות העובדה, את מציין הוא המקובל״ ״מן הראיות בין

מבית וכי ט<, )לט, שנים שבע במשך הסקה חומר ישראל לעם יספקו עץ העשויים הגויים

בית בימי התגשמו לא א־יב<, >מז, עביר ובלתי עצום לנחל שיהיה מים מעיין .יצא המקדש

של אלו דוגמת שנבואות הרואות, עינינו כי מזכיר, הוא המוחש״ ״מן הראיות בין שני.

שלא ח(, >סב, לאחרים מזון ומאספקת מסים מתשלום פטורים יהיו ישראל שבני ישעיהו,

ב, מלחמות עוד תהיינה ט(, )יא, שלום ישרור החיים בעלי ושבין ד< ) בימי התגשמו לא ו־

51בעתיד. יתגשמו ולא כולן בטלו הנחמה שנבואות ייתכן לא שכך, ומכיוון שני. בית

לפי דניאל, לספר הגאון של בפירושו נכבד מקום תופס המשיח הופעת בעניין הפולמוס

ת אתגר בביאורו בראותם זה, בספר לעסוק הרבו הנוצרית הכנסייה שאבות שנו לפר

(,420-331) היירונימוס לבטא היטיב זה ספר כלפי הכנסייה של יחסה את 52הכריסטולוגית.

ישו על שדיבר נביא ״אין כי בו, לעיין קוראיו לפני ממליץ לספר לפירושו שבהקדמתו

53דניאל״. כמו רבה כה בבהירות

ש, בהקדמתו כבר התגשמות בדבר הנוצרית הטענה את בעקיפין רס״ג דוחה לפירו

המקומות כל את מאזכר רס״ג ההקדמה, מן שנותר בשריד שני. בית בימי הנחמה נבואות

די מראש הקב״ה הודיע שבהם הקודש, בכתבי ל־י לאחר לעם. לקרות העתיד את נביאיו ע

שהוא ולאחר ראשון, בית ולנביאי למשה לאבות, שנאמרו העתיד על הנבואות את שסקר

הגאון: כותב שלהם, עדותם לפי שני בית בימי ישראל בני של מצבם את מתאר

שנו, את יותר מניח הוא והאריכו, הזה בעניין לדבר שהרבו מה וכל שאנו לפי נפ

ומכאן, עדיין, הגיעה לא ושהגאולה בגלות שהם מעידים, שני בית שאנשי רואים,

כמו מצבם, את מכולם לדעת מטיבים הם שהרי לנו, מיועדת הגאולה[ = ] שהיא

ואת פריה את לאכל לאבתינו נתתה אשר והארץ עבדים היום אנחנו ׳הנה שאמרו:

בחטאותינו עלינו נתתה אשר למלכים מרבה ותבואתה עליה עבדים אנחנו הנה טובה

5לו־לז<\ ט, ובבהמתנו׳)נחמיה משלים גויתנו ועל

רנד־רנז. עמ׳ שם, 51 J. A. Montgomery, A Critical and Exegetical ראה: דניאל, לספר הנוצרית לפרשנות 52

Commentary on the Book of Daniel, New York, 1927; J. Braverman, Jerome's 1978 ,Commentary on Daniel, Washington :וכן היירונימוס(: ברוורמן, )להלן ,M. Zier

.The Latin Interpretation of Daniel in the Middle Ages: An Historical Survey, M. A 1981 ,Dissertation, Toronto :דניאל לספר רבים נוצריים פירושים הפרשנות(. זיר, )להלן

>ראה: הנוצרים״ מפרשי באמתחות ש״חיפש עצמו, על המעיד אברבנאל, ר״י אצל נשתמרותש״ך[(. ירושלים, )ד״צ, ר״פ פיזרו, וכתובים, נביאים על פירוש בתוך: הישועה״, ״מעייני

.1 עכד הפרשנות, זיר, 53 בראשית, >רס״ג, צוקר שפרסם מההקדמה הנוסף הקטע גם יד-טו. עמ׳ דניאל, רס״ג, 54

לבוא. העתיד על המוקדמת ההודעה בנושא עוסק (44 הע׳ ,174 עמ׳


ת ישראל יצאו שני בית חורבן שלאחר גילה רבנו משה כי רס״ג, מטעים בהמשך לגלו

כו, )ויקרא מהם״ תעזב והארץ יעקוב... בריתי את ״וזכרתי ככתוב: 55תיעזב, והארץ

האפשרות את לחלוטין שוללת בעתיד וגלות חורבן על משה של זו נבואה 56מב-מג(.

גלות חורבן, עוד ייתכנו לא הסופית הגאולה אחרי שכן שני, בית בימי בא כבר שהמשיח

הארץ. ונטישת

הנוצרים שהתיאולוגים יד, ט־ ז, לדניאל הגאון של בפירושו מצוי במיוחד חריף פולמוס

מין״)ז, ״עתיק הכריסטולוגית, הפרשנות שלפי משום רבה, חשיבות לו מייחסים הוא ט( יו

ז, ״בר ואילו ה׳, ״) ש 57השמים. מלכות את ה׳ מאת המקבל ישו, הוא יג< אנ

מנוע מבקש שהוא נראה ט לפסוק רס״ג של מתרגומו תארים וייחוס הבורא הגשמת ל

ולבאסה פוקהא ג׳לס קד שיכ׳א וכאן טרחת קד כראסי כאן ראית ״ת׳ם אליו: ארציים

נאר ולואלבה שעאע לה נאר מן וכרסיה כאלצוף אביץ׳ ראסה ושער אלאביץ׳ כאלת׳לג׳

שלג ולבושו עליו ישב זקן וכאילו הושלכו כיסאות כאילו ראיתי = ] 58משתעלה״ לבן כ

להלן. שיבואר כפי כדוגמתם, אלא בחזונו, דניאל ראה וזקן כיסאות לא דהיינו: וכר[.

בפסוקים ו״ספרים״ ״משפט״ ״אש״, ״כסא״, שהזכרת רס״ג מציין הארוך פירושו בתחילת

י, תארי שהם דימו, מאומתנו ״אנשים כולה: הפרשה בפירוש לטעות לרבים גרמה ט־

דברי זה בעניין לנו ייחסו מאומתנו, שאינם ואנשים 5,גנאי. ללא ויתעלה, יתברך הבורא

את פיענח ולא ייסורין[ ]= ״ובלא״ הערבי: במקור קרא קאפח, י׳ הרב הפירוש, מהדיר 55 ושממון ]= אלבלד״ ״וכ׳לא לקרוא: שיש לי נראה כתב־היד בדיקת סמך על שאחריה. המילהמהם״. תעזב ״והארץ הפסוק: המשך של הקשרו גם ברור זו השלמה על־פי הארץ[.

על בהסתמכו שני, בית חורבן על נבואה אלה בכתובים רואה הגאון טו. עמ׳ דניאל, רס״ג, 56 העם חטאי על עונש היא הארץ שעזיבת לדעתו, המלמדות, מג(, וביען״)פסוק ״יען המילים

שני. בית בימי G. R. Beasiey-Murray,ראה: דניאל, בספר ז פרק על הנוצרית הפרשנות של כללי לסיכום 57

44-58 .The Interpretation of Daniel 7”, Catholic Biblical Quarterly, 45 (1983), pp“, דניאל ספר לפסוקי החדשה בברית למקבילות שם. 44 ׳בעמ 1 שבהע׳ הרבים המקומות ובמראי

ה, >שם, בפילדלפיא הקהל״ ל״מלאך יוחנן ששיגר האיגרת :18-10 א, יוחנן חזון למשל: ראה לדורותיה הנוצרית הפרשנות לסיכום .64-63 כ, מתי :26-23 יג, מרקוס :12-11 כ, שם, (:11

N. Schmidt, “Son of Man”, ראה: אדם״ ״בן ושל יומין״ ״עתיק של זהותם בענייןEncyclopedia Britannica, Vol. 4 (1907), pp. 4705-4740; B. Lindars, Jesus Son of Man,

36 ,London, 1983; B. W. Horbury, “The Messianic Associations of Son of Man”, JTS 34-53 .1985,) pp. )

S. A. Klein, Rav Saadia Gaon's Tafsir on the Aramaic של המדעית מהדורתו על־פי 58Portion of Daniel Edited from Manuscripts and Cairo Geniza Fragments with an

72 .Introduction, M. A. Dissertation, New York, 1977, p. שונה קאפח במהרי הנוסח לענייננו. מהותיים שאינם אחדים בפרטים

וגבור ״כצעיר סוף ים על ה׳ של הופעתו בין הבחנה שעשו חז״ל, לדברי רומז שרס״ג ייתכן 59 ״כזקן בדניאל( הנ״ל הפסוק על )בהסתמך לבוא ולעתיד סיני הר על הופעתו לבין מלחמה״,

אפשטיין-מלמד, מהד׳ דרשב״י, מכילתא ד; השירה, פרשת בשלח, דר״י, בישיבה״)מכילתא יושב גם: והשווה שפה(. רמז ח״ב, שמעוני, ילקוט ע״א; יד חגיגה :81 ׳עמ תשט״ו, ירושלים,

״המינים״ נגד ישראל חכמי שניהלו הפולמוס על ה״ט. פ״א התורה, יסודי הלכות רמב״ם,ע״ב. לח סנהדרין ראה: לפסוקנו, בהקשר ?( נוצרים = )

בני אומת על אלגורי באופן אותו פירשו אחרים ואנשים והגשמה. טעות אותו ועשו גנאי

60תאריה״. אותו ועשו ישראל ▼ \• T : נוצרים, הנראה ככל שהם מאומתנו״, שאינם ״אנשים דעת את הגאון דוחה כן אחרי

לא לטענתו, כפשוטם. שאחריו הפסוקים ואת ט פסוק את ומפרשים הבורא את המגשימים

ולא ברא, עצמו שהוא חלק יהיה מקרה״, וכל עצם כל גוף, ״כל שברא שבקב״ה, ייתכן

מי שאין המלמדים פסוקים רס״ג מביא טענתו, הוכחת לשם לברואיו. ידמה שהוא ייתכן

הו תערכו דמות ומה אל תדמיון מי ״ואל דוגמת: ובארץ, בשמים לה׳ שידמה עי ש ״)י מ, לו

חקר אין ייגע ולא ייעף ״לא כגון: לבורא, קורים אינם אדם לבני הקורים המקרים גם יח<.

מתגלה ה׳ ואין בעיניו, ה׳ את לראות יכול האדם אין לפיכך, כח<. שם, )שם לתבונתו״

תיו, באמצעות אלא אליו מושיע״ ישראל אלהי מסתתר אל אתה ״אכן ככתוב: פעולו

טו<. מה, )ישעיהו

יומין״ ״עתיק ט: ז, לדניאל משלו ביאור רס״ג מציע הללו הדעות שתי את שדחה לאחר

לו הנגלים שהדברים המודעות, את הנביא בקרב לחזק כדי ,׳ה שברא השכינה אש הוא

מברר רס״ג הזה, ההסבר את לאשש כדי שווא. דמיון פרי ואינם ה׳ מאת אכן הם בחזון

״הקדמות״: ארבע

אכן הם שומע, שהוא שהדברים אצלו, יתאמת שבאמצעותו לאות, זקוק נביא כל .1

לשולי הדומה ענן לנביא: להיראות האות עשוי שבהם מספר, אופנים מונה רס״ג ה׳. מאת

בחזון שלהם שהמקבילה א(, )ו, ההיכל״ את מלאים ״ושוליו ישעיהו: שראה כפי לבוש,

בן מיכיהו שראה כפי כיסא, של ומשמאלו מימינו עומדים מלאכים אור; קרני הם דניאל

מתחת הדום יט<; כב, א )מלכים ומשמאלו״ מימינו עליו עמד השמים צבא ״וכל ימלה:

ראשי על ״ודמות יחזקאל: שראה כפי אותו, נושאות מלאכים של דמויות וארבע הכיסא

כו(. )א, כסא״ דמות ספיר אבן כמראה ראשם על אשר לרקיע וממעל רקיע... החיה ב־ כ

רגליך על עמד אדם ״בן יחזקאל: ששמע קול כאותו הנביא, עם לדבר עשויה אף הדמות

ב, ואדבר ך״) ת א(. א

עליו שהעיד כפי ה׳, עם ישירות דיבר משה רק שכן נברא, אור הן הללו הדמויות כל .2

ם אל פנים ה׳ ידעו ״אשר הכתוב: ם״)דברי דמויות ראו הנביאים יתר כל ואילו י(, לד, פני

נבראות.

אור ולא נברא אור הם הנביאים שראו שהחזונות ידעו, הדת״ ו״נאמני הקדמונים גם .3

)שמות ישראל״ אלהי את ״!יראו הפסוק את אונקלום תרגם למשל, כך, ה׳. של עצמותו

ישעיהו: דברי את תרגם עוזיאל בן ויונתן 6,דישראל״, אלהא יקר ית ״וחזו במילים: י( כד,


הד׳א ״וג׳עלו ולקרוא: להגיה שיש לי נראה אוצאפה״ הד׳ה ״וג׳עלו כתוב: שבמקור הגם 60 שעליו הזה, העניין את עשו אנשים אותם הדברים: שיעור תרגמתי. לכך ובהתאם אוצאפהא״,

אומת של לתאריה המשפט, שבראשית ״תאולוה״ שבמילה החבור בכינוי והרמוז מדבר רס״ג שלטון להעניק יכולה איננה שהאומה בטענה, זו דעה דוחה רס״ג דבריו בהמשך ישראל. בני

ידו״. תחת ממנו, נחותה שהיא ״מכיון אותה, לגאול שעתיד אנש״[, ״בר = ] למושיע אלהי אור את וראו ]= אסראיל״ אלאה נור ״פנצרו שיטתו: לפי הפסוק את תרגם רס״ג גם 61

אסראיל״.( אללה נור ״פנטרו דרנבורג: בגרסת התאג׳. בגרסת )כך ישראל[.


ו, את ״ואראה ״) 62רה׳״. יקרא ית ״חזיתי במילים: א(, ה׳

שאם לפי רב־ה^צמה, הנברא האור של מקורו את לראות יכול איננו מהנביאים איש .4

לראות לו ומאפשר האור, של מקורו את הנביא מפני מסתיר ה׳ לכן ימות. — אדם יראהו

עליך כפי ושכתי הצור בנקרת ושמתיך כבדי בעבר ״והיה למשה: שאמר כפי קצהו, את רק

כג(. לג, יראו״)שמות לא ופני אחרי את וראית כפי את והסרתי עברי עד ב־ כ

או״ד, של השלישי במאמר גם רס״ג דן נבואתו אימות לשם לנביא הנעשים באותות

נביא בשיגור הצורך את מסביר שהוא לאחר והשמעיות. השכליות במצוות הדיון במסגרת

אצל הנבואה מתאמתת כיצד בשאלה עוסק הגאון השכליות, המצוות את לעם יצווה אשר

פני נבואתו את אומר שהנביא קודם היא: ותשובתו עצמו, הנביא ואצל שומעיה העם, ל

להיות עשוי זה אות סיומו. עם ונגמר אליו ה׳ דיבור תחילת עם המתחיל אות, לו נראה

פי מוכר. בלתי בהיר אור או ענן, עמוד אש, עמוד ל־ ע ף־ גם יכול לנביא, נועד שהאות א

כל למשה שנראה הענן עמוד דוגמת אצלו, גם הנבואה מתאמתת זה ובזכות בו, לחזות העם

63ח-י<. לג, )שמות העם כל ושראוהו סיני במדבר ה׳ אליו שדיבר אימת

לכן קודם בו דן שכבר לאחר דניאל לספר בפירוש זה בנושא לדון חזר שהגאון העובדה

נועד דניאל לספר בפירוש שהדיון הנחתנו, את מחזקת יותר, רבה באריכות ואף באו״ד,

שלול לפסוקים בביאור דווקא הבא הרב, הפירוט הפסוק. על הנוצרית הפרשנות את ל

די שאומצו ל־י להפריך נוספת: מטרה כאן לו שהייתה מלמדנו הכריסטולוגית, הפרשנות ע

רוני באורח ק ע הנוצרית. הפרשנות את עיוני־

ז: בפרק החזון פרטי לביאור רס״ג עובר הללו ההקדמות ארבע את שהקדים לאחר

המלכות את המוסר יומין״(, )״עתיק זקן אדם של דמות הייתה דניאל שראה הדמות

ה; כג, ירמיהו א; יא, ישעיהו גם: )השווה צעיר כאדם מתואר אשר ישראל, של למושיעם

המקבל; על ועליונותו מעלתו על מלמד המלכות מוסר של המבוגר גילו כם; יז, יחזקאל

חלקים עשוי היה שהכיסא מלמדת, אחד, ״כיסא״ ולא רבים ״כיסאות״ שהוצבו העובדה

דוגמת אור, על מורה יומין״ ״עתיק של לבושו לובן שלם; לכיסא המצטרפים ופרקים,

א(, ו, )ישעיהו ההיכל״ את מלאים ״ושוליו אחרים: לנביאים גם שנגלה הנברא, האור

לה(. מ, המשכן״)שמות את מלא ה׳ ו״כבוד ד< י, ה׳״)יחזקאל כבוד נגה את מלאה ״והחצר

אפשר אולם עמודים, כמה של חסרונם בשל רס״ג של פירושו נקטע זה במקום

ברצלוני יהודה ר׳ של בפירושו בשמו המובא באמצעות חלקי, באורח לפחות להשלימו

מצטט הוא הבורא, הגשמת בעניין חז״ל דעת את מבאר ברצלוני שר״י לאחר 64יצידד,. לספד

שלובן עולה, לעיל שהובאו הדברים של מהמשכם דניאל. לספר בפירושו רס״ג דברי את

בעת המקדש בבית שייראה האור את גם רס״ג, לדעת מסמל, יומין״ ״עתיק של בגדיו

ה׳[. אור את ראיתי = ] אללה״ נור ״ראית לישעיהו: בפירושו גם רס״ג תרגם כך 62 כך על הנס. לבין הנבואה שבין הקשר לסוגיית קשור כאן הנידון הנושא קכז. ׳עמ או״ד, 63

׳עמ תשכ״ה, תל־אביב, וסוגיות, שיטות - הביניים בימי היהודית הפילוסופיה אפרת, י׳ ראה: ירושלים מהקרי הביניים״, ימי של היהודית בפילוסופיה הנבואה ״אימות קרייסל, ח׳ ;103

במשנת לנבואה הנס שבין היחס על ״הערה שוורץ, ד׳ ;6-2 ׳עמ )תשמ״ה<, ד ישראל, במחשבתת,רס״ג״, .121-117 ׳עמ )תשנ״ם, 28 דע

.39-37 עמ׳ תש״ל[, ירושלים, ]ד״צ, 1895 ברלין, הלברשטם, ש״ז מהד׳ 64

גוים והלכו אורך... בא כי אורי ״קומי ישעיהו: כמאמר האומות, כל ילכו ושלאורו הישועה יכפר שה׳ מסמל לבן, לצמר הדומה יומין״, ״עתיק של ראשו שער א־ג<: )ס, לאורך״ המהירות את מסמלים האש וגלגלי מהכיסא היוצאים האור ניצוצות עוונותיהם; על לישראל

הדין את מסמל יומין״ ״עתיק מלפני היוצא האש נהר לארצו; עמו את ה׳ ישיב שבה את מסמלים גדולתו, לציון לפניו העומדים הרבים, המשרתים ברשעים; ה׳ שיעשה והנקמה

רומז איננו יתיב״ ״דינא הגאולה; בעת ישראל בני את לשמש שיבואו הגויים רבבות רבי לישראל; שעשו הרעות כל על האומות עם ה׳ שיעשה לחשבון אלא הגדול, הדין ליום

בתקופת ישראל על הגויים שהמיטו הצרות רשומות שבהם הספרים הם הנפתחים הספרים החיות מיתר השלטון והסרת החיה אבדן על יא־יב בפסוקים המסופרים והפרטים הגלות;

לעמו. שהרעו לממלכות ה׳ יעשה אשר את מסמלים המושיע. הוא אנש״ ״בר כי 65חז״ל, בעקבות רס״ג, מבאר דניאל לספר פירושו בהמשך

״עתיק אנש״. ״בר לצעיר הכתוב קרא אלהיך, ״בר בארמית מכונה יומין״ ש״עתיק מכיוון ממנו, הצעיר לפני הדרך את יכשיר שהוא לסמל כדי אנש״, ״בר לפני לדניאל נגלה יומין״

אתם אשר האדון היכלו אל יבוא ופתאם לפני דרך ופנה מלאכי שלח ״הנני מלאכי: כמאמר המקיפים העננים א(. צבאות״)ג, ה׳ אמר בא הנה חפצים אתם אשר הברית ומלאך מבקשים

כמו לבוא, לעתיד המשיח יזכה שלו הכבוד על דברים: כמה ללמד באים אנש״ ״בר את השיבה מהירות על יא(: ב, ב )מלכים השמימה בסערה בעלותו אליהו זכה שלו הכבוד על ח(; )ס, ארבתיהם״ אל וכיונים תעופינה כעב אלה ״מי ישעיהו: שניבא כפי לארץ, ועל כב(; מד, )ישעיהו חטאותיך״ וכענן פשעיך כעב ״מחיתי ככתוב: העוונות, מחילת אנש״ ״בר של הליכתו ז(. צט, >תהלים אליהם״ ידבר ענן ״בעמוד ככתוב: הנבואה, חידוש

״עתיק של משרתיו כל וכי העולמים, מאדון סיוע יקבל שהוא מסמלת יומין״ ״עתיק עד66עולם. עד השלטון את לו שיעביר קודם כבוד, לו יחלקו יומין״

מקרא בפסוקי פירוש כל עיגון תוך דניאל, חזון של פרטיו כל בפירוש הרבה האריכות בפסוקים למצוא הנוצרית הפרשנות של ניסיונותיה את לאל לשים לדעתי', נועדה, אחרים,

למנוע גם נועדו רס״ג שדברי ייתכן אמנם בעולם. ישו של הצפוי לשלטונו רמזים אלה העיסוק אולם ברצלוני. ר״י על־ידי דבריו צוטטו שבו ההקשר אכן, וזהו, מגשימה, פרשנות המזרח, בארצות כנראה, ידועות, היו התאולוגיות שמסקנותיו בפרקנו, האינטנסיבי הנוצרי

בגלוי מצהיר איננו שהגאון אף כי למסקנה מביאים לביאורו, רס״ג שמקדיש הרב והמקוםכאן. העיקרית מגמתו למעשה זוהי הנוצרים, עם להתפלמס שכוונתו

אינטנסיבי. פולמוס התנהל וגו׳< שבעים״ )״שבעים כד־כז ט, לדניאל באשר גם שה״משיח״ דעים תמימי היירונימוס, של בפירושו נשתמרו שדבריהם רבים, נוצרים פרשנים

השנים לחישובי ביחס בדעותיהם חלוקים שהם הגם ישו, הוא כה־כו בפסוקים הנזכרקשיים מעוררים אלו לפסוקים השונים הכריסטולוגיים הפירושים 67אלה. שבפסוקים

פרשת תנחומא, מדרש יד; אות יג פרשה רבה, במדבר ע״א; צח סנהדרין למשל: ראה 65תקעא. רמז ח״ב, שמעוני, ילקוט יד; פרשה תולדות,

קלו־קלח. ׳עמ דניאל, רס״ג, 66הפרשנים דעות .117-115 ׳עמ והנספח ,24*20 ׳עמ (,52 הע׳ )לעיל הפרשנות זיר, עפ״י: 67



זיר העמיד חלקם ועל עצמו, היירונימום כבר עמד מקצתם שעל רבים, כרונולוגיים ובמקרים שנים, עשרות מחישוביהם משמיטים הנוצריים הפרשנים רבים במקרים בחיבורו.

למסקנותיהם. להתאימו כדי שונים, באופנים ״שבוע״ של אורכו את מחשבים הם אחרים שבפירושו הרי לעיל, שהצגנו הנוצרים נגד מפורש והבלתי העקיף מהפולמום להבדיל

זו בפרשה נתלו אשר אנשים ״אותם של לטענתם במישרין מתייחס רס״ג אלה לפסוקים שהובאו הנוצריים הפירושים עם להם מייחם שהגאון הדברים השוואת 68לאדונם״. וייחסוה

מביא הוא באו״ד גם ועור, זאת עמם. ומתפלמס מהם חלק מכיר אכן שהוא מלמדת לעיל6,)אלנצארי(. לנוצרים במפורש ומייחסם הדברים את

שלשון בנימוק ישו, הוא כה־כו בפסוקים הנזכר ש״משיח״ האפשרות את דוחה רס״ג >ראה האבות שלושת דוגמת מעלה, רמי אנשים ועל כוהנים על בעברית נאמרת ״משיחה״

נוסף פירוש מציע רס״ג המשחה. בשמן בפועל משחם לא שאיש אף טח, קח, תהלים בן ליהושע רומז נגיד״ ״משיח ושלפיו רנח־רנט(, >עמ׳ באו״ד המקביל בקטע מובא שאיננו כו<, ט, לו״)דניאל ואין משיח ״יכרת הנבואה 70פרס. מלך לכורש או הגדול, הכהן יהוצדק

ולא כולם, המשוחים בכל דרס״ג אליבא עוסקת 7,ישו, של מותו על פירשוה שהנוצרים שבפסוק העצם כשמות כמוהו קיבוצי, עצם שם הוא רס״ג, לשיטת ״משיח״, מסוים. באדם

והעוונות, החטאות הפשעים, כל שעניינם: עוך, ולכפר חטאת ולהתם הפשע ״לכלא כד:והנביאים. החזונות כל שעניינו: ונביא״, חזון ״ולחתם הפסוק: המשך גם וכך

זו, פרשה לגבי העיקרית הנוצרית הטענה את המפריך הזה, הפירוש של חשיבותו בשל המקרא מן ראיות שלוש ומביא מוסיף הוא דניאל. מספר שהביא בראיות מסתפק רס״ג אין

עניין להוכחת רבות דוגמאות יש העברית שבלשון הדגשה תוך קיבוצי, עצם בשם לשימוש אנשים: קבוצת של או ציבור של העולם מן אבדנם על מספר הכתוב כאשר ובמיוחד זה,

כל במשמע א(, טו, )שמות בים״ רמה ורכבו ״סוס ישראל ובני משה שרו הים בשירת )שופטים אשה״ מבנימין נשמדה ״כי נאמר בנימין שבט בני על 72הרוכבים: וכל הסוסים

הילילו אכרים ״הבישו כתוב יואל ובספר נשמדו; הנשים שכל הדברים וכוונת ,0ט כא,7’השעורים. וכל החטים כל הכתוב: ושיעור יא(, שערה״)א, ועל חטה על כרמים

מעיקרן הללו מהראיות המתעלמים הנוצרים את ישיר באופן הגאון תוקף דבריו בהמשך

י, מעיין (,52 הע׳ הישועה״)לעיל ״מעייני אברבנאל, ר״י על־ידי גם ונדחו סוכמו הנוצריםשעה־שעט. עמ׳ ז־ח, תמרים

.11־ 10 שו׳ קעז, ׳עמ דניאל, רס״ג, 68 דניאל לספר בפירוש אולם זהה, המקומות בשני רס״ג של תשובתו .1 שו׳ רנח, עמ׳ או״ד, 69

החיבורים. שני של השונה יםזמאופ כמתחייב יותר, מאריך הוא כוונת שלפיה הגאון, דעת את עזרא אבן ר״א מביא דניאל, לספר הארוך בפירושו קעה. ׳עמ 70

אותה. דוחה אך לכורש, הכתוב.107 עמ׳ (,52 הע׳ )לעיל היירונימוס ברוורמן, למשל: ראה 71 אלבחר״ פי בהם רמא ורכאבהא ״אלכ׳יל אופן: באותו רס״ג פירש לפסוק בתרגומו גם 72

שופטים מספר מביא שרס״ג הנוספים הפסוקים לשני בים[. השליכם ורוכביהם הסוסים = ]הגאון. של ערבי תרגום בידינו אין יואל ומספר

קעו־קעז. ׳עמ דניאל, רס״ג, 73


על רק נאמר ״יכרת״ שהפועל מכך מתעלמים גם הם לדעתו, ישו. על הפסוק את ומסבים יז, יכרת״)ויקרא אכליו כל הוא בנפשו דמו בשר כל ״נפש כגון: בדין, מיתה שנתחייב מי

מוסיף, הוא באו״ד 74לא(. טו, )במדבר בה״ עונה ההיא הנפש תכרת ״הכרת או: יד(, ישחית והקדש והעיר לו ואין משיח יכרת ושנים ששים השבעים ״ואחרי הכתוב: שמלשון

יתרחשו המקדש וחורבן המשיח שכריתת משמע כו<, ט, בשטף״)דניאל וקצו הבא נגיד עם ישו ולא הגדול, הכוהן הוא ״משיח״ שלפיו לפירוש יותר המתאים דבר אחת, ובעונה בעתהחורבן. קודם שנה 135 לדעתו, חי, אשר

ביסוד חבויה היא אך דניאל, לספר בביאור במפורש אמנם נזכרת אינה זו אחרונה טענה השנים 490 את למנות יש לדעתו, השנים. חשבון בסילוף הנוצרים את רס״ג של האשמתו

על לו ובישר לירמיהו ה׳ נגלה שבו הזמן מן שבעים״( ״שבעים )= השני הבית חורבן עד ופירוט לדניאל. החזון נאמר שבו הזמן מן ולא 75י(, כט, )ירמיהו הראשון הבית חורבן

נאמר מאז שחלף הזמן פרק שהן שנה, 285 להוסיף יש בבל גלות שנות לשבעים החשבון: = 135 + 285 + 70)שני בית חורבן קודם שנה 135 שחי ישו של לימיו ועד לדניאל החזון490.)

למועדים שיתאים כדי ישו של הולדתו זמן את לאחר הרוצים הנוצרים, לדעת אולם זו שלשיטה מכיוון 76לדניאל. נאמר הוא שבו מהמועד השנים 490 את למנות יש שבחזון,

הבית, חורבן לבין ישו הולדת שבין השנים 135 וכן לדניאל, ירמיהו שבין השנים 70 חסרות בארץ־ישראל שלטה שזו וטוענים פרס, מלכות של מלכותה משך את מאריכים הנוצרים

לדברי מלכים. 17 בראשה עמדו שבמהלכן בערך, שנה 300 במשך היווני הכיבוש לפני מחשבון בקירוב שנה 200 של מכוונת בגריעה היהודים את מאשימים אף הנוצרים הגאון, שני בית חורבן לפני רב זמן חי שישו להוכיח כדי בקירוב(, 200 = 135 + 70) השנים77כלל. עליו מוסב אינו דניאל ושחזון

חשבון את גם סילפו סיבה שמאותה הנוצרים, את רס״ג מאשים דניאל לספר בפירוש חי שישו בעוד החמישי, באלף רק יגיע שהמשיח להם משהתברר העולם. מבריאת השנים חייהם ימי את שהאריכו בכך שנים, אלף העולם שנות למניין הוסיפו בלבד, הרביעי באלף

שנה 130 )במקום שת את שהוליד קודם שנה 230 אדם חי לשיטתם, וצאצאיו. אדם שלשם — שנה 105 )במקום אנוש את שהוליד קודם שנה 205 חי שת ג(: ה, בראשית על־פי

רנט. ׳עמ או״ד, קעז; עמ׳ שם, 74 ראב״ע של הארוך בפירוש גם מובאת רס״ג דעת רנח. עמ׳ או״ד, קעד; עמ׳ דניאל, רס״ג, 75

]לעיל הישועה״ )״מעייני אברבנאל של ובפירושו מקבלר.( אינו עצמו הוא כי )אם כה ט, על המובאים יוסי, רבי דברי הוא רס״ג של דעתו מקור שעא(. ׳עמ ו, תמר י, מעיין [,52 הע׳

כח. פרק רבה, עולם ובסדר תתרסו, רמז ח״ב, שמעוני, בילקוט הדעה וכי יהודים, בשם דווקא מביאו שהיירונימוס פירוש לנוצרים מייחס רס״ג כי יצוין 76

דניאל על הארוך בפירושו ראב״ע על־ידי חשש ללא אומצה לנוצרים רס״ג על־ידי המיוחסתכד. ט,

המקורות גם ראה הנוצרים של זו האשמה על רנט. ׳עמ או״ד, קעז; ׳עמ דניאל, רס״ג, 77 תרנ״ה־תרנ״ו וילנה, רטנר, ד׳ מהד׳ רבה, עולם לסדר שכתב במבוא מירסקי ש״ג שמביאתשכ״ו(. ניו־יורק, >ד״צ,


חי קינן ט(; שם, שם — שנה 90 קינן)במקום את שהוליד קודם שנה 190 חי אנוש ו(; שם, באמצעות וכר. יב< שם, שם — שנה 70 )במקום מהללאל את שהוליד קודם שנה 170

הולדת את לאחר הנוצרים הצליחו נח עד מאדם הדורות מעשרת אחד לכל שנה מאה הוספת אותן גרענו שאנו נגדנו, טוענים הם מזה, חמור ״ויותר ממשיך: ורס״ג שנה. באלף ישו

רמיה׳ מלשון שקר משפת נפשי הצילה ׳ה׳ לאדונם, התנגדותנו בשל השנים( אלף = )78ב(״. קב, )תהלים

״הברית בנוסחאות שגם בנימוק השנים, בחישוב הנוצרים של זו שיטתם את דוחה רס״ג ומכאן שבתורה, לזה זהה הראשונים הדורות של חייהם שנות מספר שבידיהם, הישנה״

הכרונולוגיות הנוצרים, לטענת אמנם התורה. את זייפו שהיהודים לטענתם מקום שאין עצמם הם אולם האלכסנדרונית, בספרייה השמור התורה לנוסח מתאימות הללו השגויות

7,לפיה. הספרים את לתקן ואין זו גרסה על לסמוך שאין מודים ובמהלכן שנה כשלוש־מאות בארץ־ישראל שלטה שפרס הנוצרים טענו לעיל כאמור

טענה ישירות דוחה אינו רס״ג דניאל בספר ט לפרק בפירושו מלכים. שבעה־עשר לה עמדו לפרס עימדים מלכים שלשה עוד הנה לך אגיד אמת )״ועתה ב יא, על בפירושו אולם זו,

מציין הוא יון״(, מלכות את הכל יעיר בעשרו וכחזקתו מכל גדול עשר יעשיר והרביעי המלך יהיה שארתחשסתא המעיד הכתוב בעזרת לעיל, שהובאה הטענה את סותר זה שפסוק80ארץ־ישראל. את יוון שתכבוש קודם האחרון הפרסי

סיכום

והן האסלאם כלפי שלו ליחסו בהשוואה הן יחסית, מתון, הנצרות כלפי רס״ג של יחסו נמנע הוא אין זה עם הנצרות. כלפי בימי־הביניים אחרים חכמים של ליחסם בהשוואה

המצוי - הנוצרים עם הפולמוס ליהודים. גרמו שהנוצרים והתלאות הצרות על מלהלין אמונת עיקריים: צירים שני סביב סובב — באו״ד בעיקר אך הגאון, של מחיבוריו ברבים

בפולמוס מיוחד מקום המשיח. התגלות בדבר הנביאים נבואות התגשמות ושאלת השילוש פרשנותו את לשלול כדי ניכר מאמץ הגאון עושה זה לספר ובביאורו דניאל, ספר תופס זה

הכריסטולוגית.

על שלו המידע את שואב הוא מהיכן מגלה איננו רס״ג קעז־קעח. עמ׳ דניאל, רס״ג, 78 מקרא תרגומי ובסביבותיה בבגדאד רווחו ימים שבאותם לשער יש הנוצרית. הכרונולוגיה

כך, למוסלמים. גם ידועים ושהיו לתורה המקובל הנוצרי מהתרגום שונים שהיו נוצריים, הנוצרים שבידי מזה שונה היהודים שבידי התורה שנוסח לספר, יודע אלג׳באר עבד למשל,

n\ רץ. ^.jlu//, jU.1 juc> והשומרונים ^ . m.)\ גם שחלף הזמן משך בעניין קשים דעות חילוקי שוררים לנוצרים היהודים שבין מוסר, אלבירוני

היהודים את מאשימים ושהנוצרים מוקדון, אלכסנדר של זמנו ועד הראשון אדם בריאת מאזראה: החמישי. באלף ולא הרביעי, באלף חי שישו להוכיח במגמה זה, זמן משך בקיצור

Chronologie Orientalischer Völker von Al Berüni, herausgegeben von E. Sachau,.Leipzig, 1923 (rep. Baghdad, 1976), p. 15

קעח. ׳עמ דניאל, רס״ג, 79רנט־רס. ׳עמ או״ד, קצג-קצד; ׳עמ שם, 80

The Attitude of R. Saadia Gaon Towards Christianity

Documents