This document is posted to help you gain knowledge. Please leave a comment to let me know what you think about it! Share it to your friends and learn new things together.
Transcript
http://www.seri-levi.com
2.............................................................1 מספר שעור2000 אוקטובר30 שני יום2.....................................................................................2000 נובמבר06 שני יום
5.........................................................................................אחד שיעור חסר הייתי5.....................................................................................2000 נובמבר20 שני יום7....................................................................................................00 נובמבר27
11..................................................................הפסקה ללא דיברתי אני דצמבר11Theoretical and comparative perspective..............................................11
SCALE AND SCOPE......................................................................................17Scale, Scope, and Organizational Capabilities......................................17
20........................................................ הערות בלוייית נדב של המלומדת הרצאתו27....................................................................................................הגענו כאן עד
27..............................................................................................מיכל לפי המאמרJohn Scott:....................................................................................................32
Controlling Constellation in Britain..............32 בבריטניה שליטה קונסטלצית36................................................................................................. ינואר14 שיעור
Corporate Webs: The Latin Pattern.........................................................3947........................................................................................ביפאן עסקים קבוצות
העצמאיות הקבוצות גם מעניין. אבל פחות מכירים. זה שאנחנו למבנה יותר דומה הדדיות. החזקות שיש רואים אנחנו כאן היפנית. גם מהתרבות מושפעות מאד הללו
השוק עם משולבות העצמאיות – מזה . ויותר נשיאים" וירטואלי "מועדון יש להן גם48...............................................בכל. משולב שהכל משולבת רשת יש הפנימי. וכך
48.......................................................................................................פיקוח דגמי49.(inter firm relation) הפנימי השוק קבוצת של הפירמות בין ויחסים אנכי פיקוח
56.....................................................................ליאור. של הרצאתו2001 מרץ1256................................................................................................הטייוואני המודל
61.....................................................................................חלקים: שלושה במאמר61...................................................................עסקיות קבוצות להופעת הסברים
71.....................................................................................הגלובליזציה של המקור71...........................................................................עולמית פיננסית ומערכת כסף
72...................................................................ואנשים סחורות של וניידות תחבורה73................................................................הגלובלית בכלכלה חדשות יצור צורות76................................................................................................................מבוא
76..............................................................................................................תקציר77........................................... (54) קוריאה ודרום טייואן ביפן כלכליות התפתחויות
78..הניתוח( בתוך שילבתי כי אדבר לא– ( 57תעשייתי) ארגון של דפוסים שלשה )על78............................................................................................. (61) השוק הסבר
80...................................................................................... (69) התרבותי ההסבר82........................................................... (75) ארגוניות ופרקטיקות הסמכות מבנה
87................................................................................................... (87) מסקנות88...............................................................................................ורד של הערותיה
89...........................................................................................................: שמריתEvidence from South Korea, Taiwan and Japan....................................90
וכו'. חוץ "התמקדות". מיקור גדולות. לדוגמה בחברות ניהוליים תהליכים מציגבבגדים. אופנות שיש כמו ניהוליות אופנות יש
ניהוליות. אופנות על משפיע מה נראה
אלא הכלכלי במובן זה. לא על התאגידים. נדבר משטר הוא המפתח ממושגי אחדהסוציולוגי. במובןסוציולוגי. הסבר לעומת כלכלי הסבר נראה
מ"הארץ" מאמר– 3 פריטבכך. נדון . אנו אמריקאי – אסיאתי – יפני שונים כלכליים מודלים מציג
דף( )מצורף הקורס דרישותנוכחות(1אותו. ויסקור מאמר יקרא אחד כל בתורנות(2בכתה. הצגה אחר. שיכלול או כזה נושא על עמודים10 קצרה עבודה(3
למד נ מה
הקדמה(1 התיחסה לא בתחילתה ארגונים. הכלכלה לחקר מתיחסת הכלכלה כיצד(2
לקנות אם שמתלבט קבלן של דוגמה !!. מציג1937 "פירמה". עד למושג יש לאחרים. ואז ימכור אולי – בעצמו ייצר בעצמו. ואם אותם לייצר או חלונותבשוק. או בפירמה או חליפין
אישיות היא בע"מ בע"מ. חברה החברה המצאת לדוגמה – וחוק כלכלה(3 הישראלי המצב של (. השוואה4 מספר עצמה. )פריט בפני משפטית
דוגמאות. מספר לאמריקאי. נתן גרמני לעומת אנגליים – אמריקאיים ? מבנים קפיטליזם של אחד סוג יש האם(4
ועוד ושינויים הקיים . המצב הכלכלי בעולם לנו נטייל וכך למשל
2000 נובמבר 06 שני יום
מאמרים. הרבה אומר סטודנטים- זה7 נותרוא'. סמסטר למשך3205 לחדר עבר הקורס
הכלכלה של סוציולוגיההסוציולוגים.( לעמיתיהם מתיחסים תמיד לא הכלכלנים כי עינינו את ) מאירבכך. עוסקים לא סוציולוגים מה משום בכלכלה. היום רבות עסקו המייסדין האבותהיום. של בסוציולוגיה ביותר המענינים הנושאים אחד זה לדעתו
עצמם את מגדירים ממן וד"ר יונאי , ד"ר גבאי מחיפה, ד"ר תלמוד אילן ד"רכלכלה. של סוציולוגים
הרבה. אין בעולם בכלל
בהתהוות. תחום הסוציולוגים ( . אגודת1 מספר )פריטASA של האתר מתוך דף לנו מציג
הכלכלה. של סוציולוגיה של סקציה הגדירו חודש האמריקאיים. לפני? עושים הם ומהoסוציולוגי מקרו בניתוח כלכלהoחברתית. למשל תופעה . הוא שוק כלכליים. למשל מוסדות של סוציולוגיה
אפורה. כלכלה שיניים. למשל רופא בחירת של התהליךoהן שהפירמות היא ותעשיות. הטענה ארגונים – הפירמות של סוציולוגיה
המרכזי. האקטורoועוד. כלכליים, ג'נדר, תרבות ללא כלכליים מוסדות בין יחסים
הקריאה(. ברשימת1 מספר )פריט האנציקלופדיה מתוך יציג עכשיו
היסודותהמייסדים. האבות
כלכליים מודלים להפעיל האנושי". ניסה "ההון המושג את שפיתח כלכלן – בייקרועוד. בחירות משפחה, דפוסי כמו שונים בתחומים
שלו. את תרם ויליאמסון גםהשפעות
50ה שנות של ואמריקאית גרמנית, צרפתית סוציולוגיה
המאה תחילת של גרמניתמישהו. ועוד וובר, זומבק
תחזית היתה מהם אחד הקפיטליזם. לכל שאלת היא אז אותם שהטרידה השאלהשיקרה. למה אחרת
היחסים על משפיע האקטורים מספר כי הכסף( אמר של פילוסופיה )בספרו זימלטריאדה. לעומת ביניהם. דיאדה
של התחרות של העמוק המבנה מה על מאמר עשו וגדי האירוויזיון. דני על המאמרהאירוויזיון.
בהכשרתם. כלכלנים היו וחבריו התיאורטית. הוא התשתית את הניח וובר
באיכות. הזול את ורציונלית. לקנות אישית היא כלכלית פעולה בכלכלה גם , וצריך משמעות יש חליפין שלכל טען חברתית. וובר היא פעולה כל וובר לפי
וכל העוצמה מנושא מתעלמים הכח. בכלכלה ומאבקי העוצמות את בחשבון להביאשוים. לכאורה השחקנים
אינפורמציה יותר תמיד יש לסוכנם(3הבעלים. כנגד אופרטוניסטית התנהגות של האפשרות – הסוכן בעיית(4 נסיונות יש הבעלים של באינטרסים הפגיעה את לצמצם כדי – הסוכן עלויות(5
עלויות. "עלויות יש נאותה. ולכך לא התנהגות של האפשרויות את לצמצםמנגנונים. יש הפיקוח. ולכך עלויות שזה–הסוכן"
00 נובמבר 27
הקודם. השיעור על קצרה חזרה 14:20ב נתחיל הבא משבוע
הסוכן. בעיית עם נמשיך לפקח אמורים המנהלים. שהם במועצת הבעלים נציגי שהם חיצוניים דירקטורים
יותר.
מאד שהיא הזו התיאוריה למשל. לפי מחויבויות. אופציות ויצירת תמריצים על דיברנוממשמע. תפקיד יש לשוק – היום דומיננטית
השוק. דרך היא הסוכנים על לפקח הדרכים אחת המניות ערך של וירידה בעליה אותם יעניש השוק כשורה לא יפעלו הסוכנים אם
בבורסה.
ביקורות: לרווחים רצון ע"י רק מונעים הם אדם. כאילו בני של ריאלית לא תפיסה(1
מניעים. עוד כלכליים. וישוהמשקיעים. ההון שוק כלפי ממוקדת תיאוריה זו(2
שלישית: סוגיה? אחרים מארגונים יותר שמצליחים ארגונים יש מדוע
זו. לשאלה גישות שתי מבנה בגלל יותר מצליחות מסוימות פירמות – ביצועים מבנה של פרדיגמה(1
רכב )לדוגמה לתעשיות מסוימים מאפיינים פועלים. ישנם הם בה התעשייה ריכוזית . בתעשיההתעשיה של הריכוזיות מידת מלונאות(. למשל ביטוח
קטן מספר ע"י ששלטת כזו היא ריכוזית גבוהים. תעשיה יותר יהיו הביצועים מחסור ליצור יכולים וסמויה. הם גלויה בצורה פעולה המשתפות פירמות של
(. דיפרנציאציההמדינות ברוב חוקי לא למשל. )זה מחירים והעלאת בשוק שכאן היא היצרן. הבעיה בידי לשבויים הצרכנים את הופכים מוצרים של
התעשיה בתוך שהשונות עקא הפירמה. דא ולא התעשייה היא הניצוח יחידתהתעשיות. בין השונות מאשר גבוהה
וגיוונם המשאבים כמות בגלל וזה – ניתוח כיחידת הפירמה על נסתכל(2 אנושי/ / פיזיים/משאב פיננסיים – משאבים סוגי ופירמה. ארבעה פירמה לכל
הבדלים יש – כאן יש בסיסיות הנחות ויוקרה( שתי ידידות )אמון ארגוניים הללו ההבדלים – הפירמות(. שתים של )ההטרוגניות פירמות בין משמעותיים
שונות גישות קלאסית. יש הניאו מהכלכלה חורגות הללו יציבים. ההנחות הם
? פעולה לשתף יכולות פירמות כיצד פעולה. שיתופי יש זאת הכלכלה. ובכל של האידיאל שהיא לתחרות מנוגד שת"פ
– עצמאיות יחידות הן פירמות. פירמות או אנשים היא הניתוח יחידת בכלכלה פעולה. שיתופי שבודקים המוסדית בכלכלה מחקרים יש האחרונות אטומיות. בשנים
לרמות. המוטיבציה לעומת תמריציםלשת"פ עיקריות דרכי שלש זאת לעשות יטו לא המנהלים ולכן חוקי לא זה המדינות - ברוב גלויה קנוניה(1
השמש. לאור את ולהביא מדי יוצר להוזיל לא למשל ביניהם מסכימים – סמויה קנויה(2
ואז המצב את לנצל ינסה מישהו תחרות. תמיד היתה כאילו למצב המחירים מעט שיש . בתעשיה משפיע התעשייה הקנוניה. מבנה נשברת דבר של בסופוממש. של תיאום לא להבנה להגיע קל יותר דומות ועלויות יצרנים
של צורה כל – חוזיות משותפים. בריתות ומיזמים חוזיות בריתות יש – בריתות(3 מוצרים להפיץ או לייצר לתכנן לפתח היא המטרה כאשר פעולה שיתוף יחסי
חדשה פירמה ואין אוטונומית נשארת מהפירמות אחת כל כאשר משותפים פירמה נוצרת אבל דומה המטרה – משותף היחסים. מיזם ניהול שמטרתה
משאבים. של במשותף ? ניצול שת"פ לכזה יכנסו שפירמות חדשה. מדו נמוכה לגודל. עלות יתרון יצירת מקורות. למשל של ממגוון נובע סינרגיזם. זה
/ אסטרטגית וודאות אי / ניהול ממתחרים חדשים. למידה לשווקים בכניסהכך. על מאד משפיעה המוסדית . הסביבה קנוניה ליצירת סיוע
.1937 עד מהפירמות התעלם הכלכלה של סטרים שהמיין הוא להראות שרצינו מהלבעיות. מתיחסת הכלכלה כיצד ונראה הללו לתיאוריות נתיחס אנחנו בהמשך
ומשפט כלכלה התאגיד. משטר– Corporate governanceבע"מ. החברה היא האלף המצאת
הרבה קובעים החוזים דיני – חברות התאגידים. חוקי פועלים בה החוקית המסגרתהעולם. בכל אחת חוקית מערכת מאד. ואין
גרמניים. ניחוחות וקצת אמריקנית האנגלו לדפוס שייכת מישראל. ישראל נתחיל יש חוק. בישראל פי על מוכר לארגון יחידים של להתארגנות כולל שם – תאגיד
בדרך מקימים מיחידים. שותפויות מס פחות משלמת חברה. חברה להיות משתלםמוגבלות. ועסקאות ספציפיים לעסקים כלל
עליהן. נדבר ולכן חברות סביב בניות הכלכלה רוב
מ החברות פקודת היתה עמודים. לפניו ומשהו400מאד. מורכב הוא החברות חוק השופט בראשות ציבורית וועדה של פרי הוא . החוק1983 ב היה קטן . עדכון1929כידוע( . פעלים רב )איש ברק אהרן שניהל אורחים. מי באו פעם בזה. מדי שטיפלה הועדה למעשה היה זנברג מודי ח"כ מיני כל ומולה לממשלה המשפטי ליועץ המשנה – מסר לחמן דוידה זו ההצגה את
אינטרסנטים.
יחיד רבים. חברת וחברת יחיד חברת–חברות. סוגי שני בין מבחין החברות חוק כזו היא ציבורית. ציבורית או פרטית להיות יכולה רבים פרטית. חברת תמיד היא
ני"ע. חוק עפ"י שהוצעו או בבורסה נסחרות שמניותיהציבורית. שאיננה חברה היא פרטית חברות של בבעיות עוסק החוק – פרטיות הן בישראל החברות שרוב למרות
ציבוריות. י
2000 דצמבר4
משפטית. ישות אישיות החוק. והיא מכח מוקמת חברות. חברה על לדבר ממשיכיםמשפטיים. לחיובים כפופה ולהיות משפטיות פעולות לערוך שיכולה מלאכותית
את הביאו שהמשקיעים שברגע היא משפטית אישיות של האופרטיבית המשמעותפעולה. כל כמעט לעשות ויכולה עצמה בפני שעומדת אישיות לחברה, יש המשאבים
: המשפט בתחום פרדיגמות3 שתי למדינה. יש הכפוף עסקים לניהול הירארכי מוסד – הירארכית תפיסה(1
המשפט. תורת מעולם חוץ ממשי קיום לה אין חברה – הפיקציה תורות. תורת הדין של הרצון מכח תוקף שמקבלת פיקציה היא משפטית אישיות – ההענקה
הכלכלית. כי על הפוליטית למערכת יתרון נותנות התורות המדינה. שתי אוהסמכות. את מעניקות הן
היזמים רצונות של תוצר היא חברהnexus of contracts – חוזית תפיסה(2 פעולת שמאפשר מנגנון היא עמה. החברה מתקשרים או אותה שמקימים
ודמסטז( דומה כיאם אל ומנהלים. )כמו יצרנים עובדים משקיעים של צוות וכחה. זו מקורה מה היא פיקציה. השאלה שהיא שאומרת בכך לקודמתכלכלית. מאד בישראל. תפיסה וגם הדומיננטית התפיסה
כפרטים. אדם בני טבעי. כמו יצור היא חברה – ריאליסטית תפיסה(3
הריאליסטית. החוזית. והתפיסה מהתפיסה מושפע בישראל החברות חוק ומתיחסים המשפטית מהאישיות מתעלמים מסך". בה "הרמת היא נדירה פרוצדורה
נוהלה שהחברה או אנשים לרמות כדי בחברה שימוש נעשה כאשר לאנשים. זהלפרוע. יכולה שאינה חובות עצמה על שלקחה בצורה
- מחוקק כללית אסיפהומפקח מדיניות קובע – דירקטוריון
יומיומי. ניהול – והנהלה מנכ"ל
שיו"ר והמנכ"ל. כמו היו"ר בין הפרדה יש ציבוריות שבחברות קבע בישראל החוקהממשלה. ראש להיות יכול לא הכנסת
אחרים. הסדרים מקום בכל יש – אחד הסדר אין מנהלים, הנהלה. מניות, מועצת בעלי הישראלי. יש לחוק דומה – אנגלו-אמריקאי
שנבחרת ההנהלה ע"י נעשה החברה. היומיום של רווחים לקבל זכאים המניות בעלי יושב לחודש. ומי אחת נפגשת המפקח. המועצת הגוף שהיא המנהלים מועצת ע"י דרישה מבחוץ. אין שממונים חיצוניים ודירקטורים בחברה שעובדים ? דירקטורים שם
משלה. ויש חוק יש מדינה מקובל. לכל זה אבל למנכ"ל היו"ר בין הפרדה שתהיה שם. נרשמות ישראליות חברות ולכן ביותר הנמוכה המעורבות ביניהן. בדלוור תחרות
חובה ואין לב תום חובת מסך, אין הרמת מיזוגים, אין על הגבלים מיסים, מעט מעטבהגינות. לנהוג
נעמי של הרצאתה לכיוון יוצא שהעולם הקפיטליזם. ואומר של האמריקאית התפיסה נגד יוצא סקוט
מודלים. האמריקאי. מציג הצבר התחיל התיעוש. שם החל בה אנגליה של מההיסטוריה מושפע האנגלי המודל
המערבית(. הודו )חברת פרטי פרטים. קולוניאליזם של הון הפרטיות שהחברות לזכור אותם. צריך הזהב" הגביל מלהלוות. "שער נזהרו הבנקים
אנגלי. מושג הנעלמה" זה הליברליזם. "היד דגל היא מהמדינה. אנגליה הרשאה קיבלו כמעט של בתנאים מדוכאים95% היו החרות הפראי" בשם "הקפיטליזם נוצר שם
עבדות.
ההון. שוק הוא ששולט מי אמריקאי האנגלו המודל
ריכוזית. מאד מדינה – גרמניה ונשארו היו הבנקאיים. הבנקים השירותים כל את שנותן כזה הוא אוניברסלי בנק
חברות. מאד הרבה של הבעלים
של מצב אחת. אין מטרה עם ארגונים של פדרציה בלגיה. מין – הלטיני המודלשולט. שמישהו בעלות
היסטורית המדינה. סקירה אל התאגיד אל . מהמשפחה קונפוציוס של תרבות – יפן את יש תאגיד קורפורטיבית. לכל כלכלה החברים. נוצרה ושאר . שוגון19ה מהמאה
המשפחות. בידי והכל ותעשיה ביטוח וחברת הכל. בנק
מרשימה. בצורה הציגה נעמיספר. של סיכום זה
: שלי למאמר הערותתמצית. מבקש – מדי ארוך היה
הזו. התפיסה נגד יוצא אחד. סקוט לדגם הופך העולם האם היא המרכזית השאלההתרבות. ענין את מדגיש
יזמי. משהו אל ממשפחות היה הקפיטליזם של המודל המערביות החברות בכל
העולם. כל את ברגע להספיק מנסה – לסכם מצליח לא ואני מהר מדבר דני
שעה. חצי עד דקות20 להציג צריך
הסוכן. בעיית עם להתמודד דרכים שלשפתרון ממש סוכנים. לא אין – סמכויות העברת אי(1 שיותר כמה מינוי של שיטה גם בדיעבד. יש או מלכתחילה – פיקוח(2
.80% זה החברה( . בארה"ב עובדי הם חיצוניים. )פנימיים דירקטוריםהפוך. בדיוק זה בישראל
לשוק בגובהו. כאן מחריד אופציות. שכר - למשל מחויבויות ויצירת תמריצים(3משמעות. יש
סוכנים. בין יחסים יש !!! מאמר להגיש צריך אני – השיעור נגמר
הפסקה ללא דיברתי אני דצמבר11
Theoretical and comparative perspectiveon corporate organization
Neil Fligstein Robert Freeland
הגדולה" הכלכלה של הארגוני "המבנה הקורס במסגרת מוגש[email protected] סרי גלעד2000 נובמבר תשס"א טבת
תקציר בה החוקית התאגיד. המסגרת משטר– Corporate governance ב עוסק המאמר וכלכליות סוציולוגיות תיאוריות של ההתאמה את לבדוק התאגידים. מטרתו פועליםשונים. התארגנויות סוגי של השוואתית לבחינה
מהלך המאמר:הכלכליות( על )בעיקר ביקורת עליהן ומותח וסוציולוגיות כלכליות תיאוריות סוקרהפירמות. אל המדינה של ביחס גישות מיני וכל לאומיות כלכלות סוקר
הנחות יסוד:האומות פני על קפיטליזם של שונים סוגים שיש ההנחה את מקבל
שלמה. תמונה נותנות לא הכלכליות שהתיאוריות טוען. השונים לגווניו הקפיטליזם התפתחות של ההיסטורית הגישה את מקבל
מסקנות סימן ואין תעשייתיים פיננסי-תאגידים המדינה-מגזר בין יחסים של מגוון יש
בעולם. הגישות של להתאחדות ואינטרסנטים אינטרסים מדי יותר ויש מאחר לאומית בין כלכלה תיווצר שלא טוען
זאת. שימנעו של מסוים סוג הכרת מתוך נוצרו שהן ואומר הכלכליות התיאוריות את מבקר
ברחבי וההתארגנויות השיטות מגוון עם להתמודד כדי מספקות ואינן קפיטליזםהעולם.
הקדמהCorporate governance
Cg היחס נכלל )שבה לסביבה והיחסים ושל פירמות של החברתי המבנה הוא
למדינה( . בניהול תלויה פירמות של הקיום שיכולת השונות הדיסיפלינות בין הסכמה יש
של שונות צורות להסביר בנסיון משמעותיים תיאורטיים הבדלים יש זאת למרות יסודות על לדבר העדיפו שסוציולוגים בעוד ביעילות להתרכז נטו ניהול. כלכלנים
ותרבותיים. פוליטיים חברתיים
הארגון בתוך אקטורים בין הקיימת הדדית תלות של בתנאים ניהול היאCG ב הבעיה את ולייצב לשלוט צריך הפירמה הצלחת את להבטיח לסביבתו. כדי הארגון ובין
ההדדית. התלות
הארגון: בתוךומוטיבציה. הירארכיה של בעיות בעיקר
בספרות מוכרות בעיות שלש(Berle & Means 1965) לעובדים מנהלים בין היחסים(1(Berle & Means 1965)לשליטה בעלות בין ההפרדה(2 : Chandler 1962,1990) ניהול של שונות רמות בין העבודה כח חלוקת(3
freeland 1994)
בעיות חיצוניות ההון שוק ספקים מתחרים עם הדדית. ביחסים תלות של בעיות יותר אפילו יש
והמדינה. מהגורמים אחד כל עם מראש לצפייה ניתנים ו קבועים יחסים שצריך לחשוב מקובל
וצמיחה. ערך להשיג כדיוחשיבותם( היחסים במורכבות )מרחיב
שאחד לטעון מנסות הן זה ובמקום הגורמים כל עם שמתמודדות התיאוריות מעטותהארגון. להצלחת קריטי הוא מהם
CG סידורי של מבנה לניתוח המתאימה התיאוריה את למצוא מנסה הוא במאמרשונות. בחברות
הבטים: בשלשה יסתכלהרכוש זכויות של המבנה(1פירמות בין פעולה ושיתוף תחרות של סידורים(2התרכזות( לעומת )התפרשות והתרחבות לצמיחה חברות של האסטרטגיה(3
מזו זו נבחנות שהן ואומר סוציולוגיות לגישות כלכליות גישות בין משווה המאמרעתידיים. למחקרים בהשלכות יסיים
בארגונים עוסקות והתיאוריות סוציולוגיה מאשר כלכלה יותר בתיאוריות כי מזהירגדולים
ומכניזמים כלכליות תיאוריות מושלם מידע המעבדת כאל לארגון התיחסו . הם cg ב עסקן לא כלכלנים נאו
תחרות. בתנאי ופועלתApplied price theory מהשוק. לצאת או טובה בצורה ההון את לנהל צריך - יזם
משוכללת. תחרות בפני מחסומים למעשה הם מבנים ושאר 2אוליגופולים
בין אינטרסים בשיעור. )ניגוד עליהם שדיברנו ומינץ ברל של עבודתם את מזכירגישה. אותה תחת היא מפוזרת( שאף הבעלות לבעלים, כאשר מנהלים
קלאסית. הניאו הכלכלה על ביקורות שתי חולקים החדשים המוסדיים הכלכלנים המרכזי המרכיב היא שפירמה מכך מתעלמת קלאסית הניאו הכלכלה – אחת
ימינו. של בקפיטליזם תועלת. ההפרדה בהן היתה לא אם נפוצה כך כל תופעה היו לא הפירמות – שתים
יעילות. להשגת תועלת בהם ש ההירארכייה ויצירת לניהול בעלות בין
טרנסקציה לבצע העלות הטרנסקציה" אם "עלותcoase - (1937 ) של עבודתו כדי הארגון בתוך אותה לבצע יעדיפו , הפירמות לפירמה מחוץ יתר גבוה כלכליתעלויות. לצמצםהשוק. מאשר יותר יעילות הן כאשר יגדלו פירמות
כל היודע האקטור על ההנחה את הגבילו– March & Simon 1957 של עבודתם רצון". משביעי ב"פתרונות שמסתפק חלקי ידע עם לאקטור נכון תמיד ומחליט
מכך. הנובעות העלויות את שיקטינו כך נבנו הארגונים החלטות לקבלת מידע פחות המצריכות קטנות ליחידות הארגון חלוקת ע"י זאת
ציבורית, מלכ"ר )שותפות, חברה ארגונים של שונים שסוגים טוענת הסוכן תיאורית עלות עם להתמודד כדי )בעיקר שונים אילוצים תחת יעילות והן מאחר ועוד( נוצרו
( עליו והפיקוח הסוכן אלא קלאסיקאנים הניאו שאמרו כפי יעילות לחוסר גורמת אינה הפירמה התארגנות
באופציות, המנהל תגמול מתאימים. )למשל מכניזמים ונבנים מאחר יעילות יוצרתועוד( דירקטוריון יצירת
לפחות או יציבות של במצב נמצא שהשוק סבורים החדשים המוסדיים הכלכלניםאליו. שואף
יכולה שלארגונים טוענת Brian Arthur 1988- הניאו-אבולוציונית התיאוריה כמה שקורה. יש למה עצמם את להתאים ינסו והלאה ומשם מקרית התחלה להיות
אחת תיווצר הזמן אחרת. עם על עדיפה איננה מהם אחת שאף להתארגן אפשרויותכולם. יתארגנו זו צורה וסביב יתרון לה שיש
שלו. הדינמיות את ומאבד מסוימת צורה "ננעל" סביב השוק כלכלה של המבנה על השפיע כך כל למודרניות המעבר למה מסביר שלו המודל
כך כל ישתנו לא – שנקבעו שלאחר מוסדיים הסדרים יצר לתיעוש לאומית. המעברמהר.
Nelson & winter משקל. שיווי לנקודת יגיע לא ולעולם דינמי הוא אחרת. השוק מבט נקודת מציגיםהזמן. במשך עצמן את לשכפל דרכים יחפשו פירמות משתנים שתנאיו בשוק במאבק
על בביקורת ולהיות ליצר להם המאפשרת סטנדרטית פעולה פרוצדורת יוצרים הםשנוצרות. בעיות של דינמית תמונה עםMarch & Simon של התיאוריה את משלבים ווינטר נלסון
ישרדו. ואחרים מהשוק יעלמו כאלה יכולות מפתחים שלא השוק. ארגונים
מקרים השוואת לזכור יתמודדו. צריך השונות התיאוריות כיצד לראות מנת על מקרים מספר סוקר
נתונים לראות השוואתיים. במקום ופחות סלקטיביים יותר הם שנאספים שהנתונים נוספת רלבנטיים. בעיה להם שנראים המשתנים את בודקים החוקרים השוואתיים
ארה"ב, בעיקר – מפותחת תעשייה שבהם חברות על נעשו המחקרים שרוב היא על פחות והרבה ואסיה אירופה מזרח על נערכו מחקרים ויפן. פחות אירופה מערבהעולם. שאר
עיקריים: משתנים שלשה קובעים לדעתו והמודרניזציה התיעוש לשלב החברה כניסת של ההיסטורי הרקע)1בכלכלה המדינה התערבות מידת(2הכלכלית העלית של החברתי המבנה(3
פוליטיות ותיאוריות בכלכלה אבלוציוניות הנאו הן המתאימות התיאוריות לדעתו.בסוציולוגיה
ששווי "מתגמל" ו"מעניש" בכך ההון . שוקההון שוק של שליטה – האמריקאי המקרה על ומעסיקים )מפטריםביצועיה. על השוק לדעת בהתאם משתנה החברה של השוק
השוק( דעת פי חברות של ענק מיזוגי
:WW2 אחרי האמריקאית בחברה תהליכים גדולות חברותטראסט אנטי חקיקת
:80 ה בשנות והשתלטות מיזוג של תהליכים יעד – במאזן נמוך בערך רשומים נכסים היו האינפלציה בעקבות-
להשתלטותוהמשמעות( המונח את ) להסביר ממונפת השתלטות - חברות מסי הורדת - הפיננסי לצד עדיפות נוצרה -
זה שמשפיע החברות. מה של האסטרטגיות על השפעה רואים שלא אומר הואהחברה פועלת שבה התחרותית הסביבה
ומגוונות. גדולות להיות נוטות אמריקאיות חברות טווח ארוכי על טווח קצרי אינטרסים להעדפת גורמת ההון שוק שליטת אומר
והאליטות. המדינה התנגדות בגלל בעיקר כזו שליטה נוצרה לא אחרים במקומותמיזוגים. להגביל המדינות לחברות מאפשר האירופי האיחוד
יציבים. הם באירופה מדינה פירמה יחסיהפרטה. קצת שיש למרות חברות של רב במספר שולטת הצרפתית הממשלה פעולה שיתופי למשל מתירים אבל ישירה ממשלתית התערבות פחות יש בגרמניה
אסור( שקרטל )למרות יצוא לצורך מהון קטן בחלק מחזיקה קבוצה יזמיות. כל קבוצות סביב מאורגנת הכלכלה ביפן
בנקים. בידי והרוב בשוק נסחרות מניות האחרות. מעט הקבוצות של המניות יציבות. )למרבה המשך צופים משמעותי. המחברים תפקיד היה היפנית לממשלה
גלעד- ממנו לצאת ומתקשה קשה במצב היום היפנית והכלכלה קרה לא זה – הצער( סרי
משתמשים גדלות קטנות. כשהן חברות משפחתיות. רובם חברות של דפוס בוטייואןשארות. על מבוססים העסקיים חדשות. הקשרים חברות לבנות ברווחים
ממלאת משפחות. הממשלה של בשליטה קונגלומרטים של קבוצה יש קוריאה בדרוםחשוב. תפקיד
מסקנות סימן ואין תעשייתיים פיננסי-תאגידים המדינה-מגזר בין יחסים של מגוון יש
בעולם. הגישות של להתאחדותאחד. למשהו התכנסות אין אסטרטגיות בריתות או היררכיה, רשתות של השיטות בין
בינלאומית כלכלה תתפתח לא לאומי. ולדעתו קפיטליזם של שיטות של מגוון יש על לוותר ירצו לא לכך. מדינות יתנגדו המקומיות והאליטות והמדינות מאחר
עצמן. שלהן הסובריניות במסחר מעונינים מקומיים. אמנם והסדרים יחודיים דפוסים יש לאומיות לכלכלותהמדינה. בתוך הכלכלה את לארגן כדי נועדו ההסדרים אך בינלאומי
בעצמם הם הכלכליים שהמושגים .ואומר תיאורטית חשיבה של חדש כיוון מציע(. יעילות מהי אחרת בצורה יגדירו שונים )במקומות חברתית הבנייה
כלכליים. וממשתנים השוק של מכחו להתעלם לא לסוציולוגים מציע הוא שני מצדהגישות. בין לשלב ולנסות ולא מדינות בין משווה בצורה אותם ולבחון תיאוריות לפתח המחברים קוראים לסיום
מקום. בכל זה שכך ולהניח אחד במקום להתרכז
SCALE AND SCOPEהרצאתה של נוגאגאני
Scale, Scope, and Organizational Capabilities
הפרק עוסק בתהליך שעברו החברות מיחידות יצור קטנות לחברות תעשייתיות ענקיות. על השלכותיה השונות, כגון: תהליך העיור, שינויים,תהליך שהחל במהפכה התעשייתית
טכנולוגיים, שינויים בגודל השוק, כל אלה יצרו תנאים כלכלים שהיוו קרקע לצמיחת החברותהגדולות.
scale and המאמר מתאר את תהליך ההתפתחות של החברות, על ידי ניצול שני גורמים scope.Scale– .קנה מידה, ההתפתחות דרך גדילה Scope- .פרספקטיבה, התרחבות במגוון
ייצור, אספקת חומרי–עד לשינוי, החברות התעשיות התאפיינו בכך שעסקו בתחום אחד גלם, שיווק, הפצה וכדומה. החברות נוהלו על ידי הבעלים שלהם.
החברות החדשות התאפיינו בשתי תכונות: מספר רב של יחידות משנה, ניהול ע"י מנהלים במשרה מלאה. כל יחידה היוותה גוף אדמיניסטרטיבי נפרד,ויכלה באופן תיאורטי לתפקד
כחברה עצמאית.
אומר דני. התנאים הבשילו לכך. –מילת המפתח היא שינויים טכנולוגיים
המאמר מציג שלושה מאפיינים דומים שסימנו את התפתחות החברות בכל המדינות בהןהתפתחו:
חברות אלו התקבצו סביב תעשיות בעלות מאפיינים דומים..1.19הופיעו די בפתאומיות ברבע האחרון של המאה ה- .2כולן נוצרו והמשיכו להתפתח צורה דומה. .3
תעשיות עתירות הון לעומת תעשיות עתירות עבודההיתרון של יצור בהיקפים גדולים בתעשיות עתירות הון לעומת תעשיות עתירות עבודה.
- עליה בכמות המיוצרת לא לוותה בירידה ממשית בעליות היצור,בתעשיות עתירות עבודהולכן יתרון לגודל לא היה משמעותי.
- השקעה באמצעי יצור חדשים הגבירה את היחס בין השימוש בהוןבתעשיות עתירות הון ובעבודה. גידול בכמות המיוצרת לווה בירידה משמעותית בעלויות היצור ליחידה, ולכן יש
משמעות לגודל החברה.
אספקטים / תנאים להיווצרות החברות הגדלות חברות שהחלו ראשונות לעבור את השינוי זכו לשליטהיתרון הראשוניות -
מונופוליסטית בענף בו עבדו במשך כמה עשורים. הבשלתההתפתחות של חברות הענק, התאפשרה בנקודת זמן מסוימת, בעקבות
כגון תחבורה, תקשורת, אוניות משא. לא ניתן היה להפעיל מפעלים כההתנאים גדולים שבהם עלויות קבועות גבוהות, כל עוד לא התאפשרו תנאים שהבטיחו רציפות
של הזרמת חומרי גלם וסחורות או מעבר אינפורמציה מהיר ומסודר בין מדינות אויחידות יצור שונות.
מינימום–.)מקסימום רווחים לייצר בנקודת האופטימוםהקמת מפעלים שידעו עלויות( הוא לא בודק את זה אמפירית.
.קריאה נכונה של דרישות השוק, ויכולת להתאים את כמות היצור לדרישה
שלבים ביצירת החברות הגדולות השקעה באמצעי היצור גדולים מספיק, כדי להשיג את יתרון בעלויות לגודל. .1 Economies of) השקעה בייצור עזרים ספציפיים, לשיווק הפצה ורכש בתוך החברות.2
Scale & Scope in Distributionהחלפת חברות התיווך הקימות: מצד אחד רכישת ) חומרי גלם ומצד שני הפצה ושיווק. ביטול התיווך והקמת מנגנונים פנימיים שיתמחו
בכל השירותים שסופקו מבחוץ. אספקה מתמדת של חומרי גלם לפי דרישה מצד אחד והקטנת עלויות אחסון, מצד שני. המוביל הוא חסכון בעלויות העסקה. )תיאורית
עלות העסקה( כדי לאפשר ניהול יעיל של מערכות כה גדולות ומורכבות,– יצירת היררכיה ניהולית.3
נוצרה היררכיה של דרגי ניהול. תפקיד דרגי הניהול השונים היה לפקח על הדרג והיחידה שכפופים להם, וכך ליצור פיקוח על היצור, על מעבר המוצרים והסחורות
בתוך תהליכי היצור, להביא להקצאה נכונה ויעליה של המשאבים על פי דרישתהיחידות השונות. נוצר חוסן ניהולי אומרת נוגה.
לדירקטוריון, שמוגדרים בחוק כמייצגי הבעלים. הדירקטוריון מורכב בד"כ - ממנהלים בכירים
)מקבלי שכר בחברה( ונציגים חיצוניים במשרה חלקית. תפקידיה של ההנהלה הבכירה היו בין היתר קביעת מדיניות משותפת לחברה, תכנון אסטרטגי ארוך טווח, וכן הקצאת המשאבים והאנשים כדי לשמור על צמיחה בריאה
וארוכת טווח.
בהחלטות אסטרטגיות ארוכות טווח הם התייעצו בד"כ גם אם דירקטורים חיצוניים,נציגי משפחות הבעלים , נציגי הבנקים ונציגי בעלי מניות אחרים.
פיתוח של מנגנון ניהולי מסודר, וברור, נתן לחברות אפשרות לשמור על דומיננטיות, גם כאשר השווקים והטכנולוגיה השתנו, ואפשרות לעבור מלחמות ולהתמודד עם
משברים שבאו בעקבותם. .הקמת מערכת של מחקר ופיתוח, תחבורה, מחלקה משפטית, נדל"ן ואחרות.4
בנוסף לכל המחלקות המשיכו החברות להסתמך גם על חברות וידע מבחוץ לדבריםבהם לא היה לחברות יתרון יחסי למרות גודלן.
שתפקידיה היו לתאם ולפקח על תזרים המזומנים בין כלהקמת מערכת כספים.5 היחידות השונות, ולאפשר להנהלה לפקח על ביצועי החברה והקצאת המשאבים.
בהמשך התעסקה המחלקה גם בקשרי החוץ ובכול הקשור לגיוס הון נוסף. של דיווח ועבודה שיאפשרו מעקבתקנות ומוסכמותלצורך ביצוע תפקידה נוצרו .6
פשוט ויעיל אחר הנתונים הכספיים.
של החברות המשך תהליך הצמיחה ברגע שהחברות התפתחו לגודל מספיק כדי לנצל באופן יעיל את יתרונות הגודל והמגוון,
המשיכו לצמוח בארבעתוברגע שהיררכית הניהול פעלה באופן יעיל, החברות התעשייתיודרכים:
אחרות המייצרות אותו קו מוצרים באותםת אם חברות תעשייתיוקניה או מיזוג.1תהליכי יצור, לאותם שווקים.
- למשל רכישתמתחילת התהליך או מסופורכישת חברות אשר מייצרות חלק .2 המייצרת מוצרי אלומיניום.תמכרות מתכת על-ידי חברה תעשייתי
למחוזות חדשים ומרוחקים. התרחבות גיאוגרפית.3התפשטות זו הצליחה להביא לקוחות רבים נוספים. -הגדלת נתח השוק ואת מספר הלקוחות.- מתשלום של מסים ומכסים כאשר מייצאים את המוצרים הסופייםתהימנעו-
למדינה אחרת. שימוש אפקטיבי במתקני הייצור כדי להקטין למינימום את עלויות היצור-
ליחידה. ברמה ניהולית התפשטות גיאוגרפית הצריכה הקמת הנהלה חיצונית בחו"ל-
ויפקח על כל קשרי החוץ.קויצירת מגנון בחברה שתעסופיתוח מוצרים חדשים שמתבססים על תהליכי היצור הקיימים בחברה..4
שתי הדרכים הראשונות נובעות מהתגוננות מול מתחרים פוטנציאלים והשתיים האחרונותנובעות מתוך הרצון להגיע לקהל יעד חדש.
Horizontol and vertical combination - כאשר חברות דומות חוברות יחד להקמת חברה אחת. שיתוף אופקי
- כאשר החברה רוכשת את כל הגורמים ששותפים התהליך הייצור והיא איננהשיתוף אנכי תלויה בגורמים חוץ חברתיים. הדבר מאפשר לחסוך מעלויות התיווך, מקטין את עלויות היצור
לעובד. שיתוף כזה יהיה יעיל ורווחי רק אם כל יחידה מייצרת בדיוק את מה שצריכה היחידהשאחריה בתהליך היצור.
– שבה מספר היחידותעל פי המאמר המרכיב המשפיע ביותר על התפתחות החברה, הוא
מספר היחידות בחברה הוא זה שקובע את מספר המנהלים הזוטרים והבכירים, את המטלות שלהם, ואת מורכבות המוסדות שהם מנהלים.
החברה גדלה ע"י הוספת יחידות חדשות, יחידות אשר מבצעות תפקידים כלכליים שונים או מתעסקות עם מוצרים חדשים. םשונים, פועלות באזורים גיאוגרפי
היתרון של הוספת יחידות שהופכות את החברה לרב תחומית, רב אזורית, רב מוצרית, מבטיחות את החוסן של החברה.
.הקטנת תשלומי המסים, הגדלת תיק ההשקעות וביצוע מניפולציות כספיות שונותהוספת יחידות נעשתה גם כדי להגביר את הפיקוח על העובדים או כדי לצבור כוח
ויוקרה. .חסכון בעלויות עסקה
המטרה של הוספת היחידות לחברות הייתה להקטין את העלויות ולהגדיל את הרווחים, ולכןבסופו של דבר רק יחידות שתרמו לכך נשארו חלק ממערך היצור של החברה.
דניהשאלה היא מה גרם ליצירת המולטי דיוז'יונאל פורם.
התיזה המרכזית היא שינויים טכנולוגיים גרמו לשינויים בשיווק וביצור וזה גרם לשינוי במבנההארגוני.
דני מציג מודלים של מבנה ארגוןUnitary form –ארגון מאוחד שכולל בתוכו את כל הפונקציות
Functional .חלוקה פונקציונלית . למשל אחד מתכנן אחד מייצר אחד אורז - אותו מוצר בארצות שונות–גיאוגרפי
Holding company .חברת אחזקות - Multidivisional Form –.זה מבנה דצנטרליסטי. היחידות מאוגדות על פי חטיבות של מוצרים
. unitaryכל חטיבה מאורגנת על בסיס
איך עברו למודל הזה ? נקודת המבט שלו היא ששינויים טכנולוגיים יצרו אפשרות לפירמותלאמץ עקרונות של גיוון.
unitary איך תפקח על כל המערכת הזו ? . אומר שהמבנים במודלים ה–אם אתה קונה הכל .MDF הוא בעייתי. ומה שטוב זה המבנה של ה holdingוה
זה התחייב כתוצאה מהנסיבות.
המתודולוגיה שלו היא השוואתית. מסתכל על ארה"ב בריטניה צרפת גרמניה ויפן. בוחן התאגידים התעשיתיים הגדולים בעולם. מיין אותם לפי ענפים ולפי מדינות.500אמפירית את
וזאת לאורך זמן. הוא מראה שזה קרה בארה"ב יותר מהר מאשר במקומות אחרים.
יש לו נקודת מבט השוואתית. תלמידה שלו עושה השוואה על הכלכלה הישראלית. האם חלושינויים לאורך זמן.
חסרה כאן המדינה. אין כאן אידיאולוגיה.
בסך הכל זה ניתוח מסוים שנחלוק עליו בשבוע הבא.
2000 לדצמבר25 שעור
. הערות בלוייית נדב של המלומדת הרצאתו (FORTUNE חברת של האתר מתוך הגדולות החברות100 של דף )מחלק
Neil Fligsteinה- התפשטות על Multidivisional Form משנתNeil Fligstein של מאמרו כמותני. למחקר טובה דוגמא , מהווה1985
אותן, אותן, מבקר מתאר תיאוריות: הוא במספר שימוש עושה זה, פליגשטיין במחקר
היא פליגשטיין של העיקרית זאת, מטרתו מסוים. עם בוחן למקרה תקפותן את ובודק
את וכמותי שיטתי באופן להסביר היא המאמר בוחן. מטרת מקרה אותו את להסביר
Multidivisionalה- התפשטות Formאו את ליתר , שהביאו התהליכים דיוק,
הזה שלטו הגידול אשר הבנקים של הכוח את הגביר מוסדית בשליטה הראה שהמניות בבעלות קרנות הפנסיה Minns (1980) בקרנות המוסדיות.
מנוהלות בפועל ע"י בנקים או ע"י חברות ביטוח ומטווחים גדולים של מניות. , הם1975 מהמניות ב 0.7%למרות שלבנקים הייתה בעלות ישירה על רק
. המחשוב של הסחר במניות גרם17.6%היו בעלי שליטה בהצבעה של מעל למשקיעים קטנים להפקיד את המניות שלהם בחברות ממונות שמנוהלותזה של והמשמעות ניהול, חסכונות להרוויח כדי בנקים או ברוקרים ע"י דפקתו, או יורה דה הזכות, את מאבדים שהפרטים היא רבות פעמים להצביע במניות שלהם. בדרך זו כוח ההצבעה של המוסדות עולה בשיעוראינטרסים, של קונסטלציה ע"י נשלטים שמיזמים שקורה מה זה עצום. הדירקטורים של מוסדות פיננסיים שיושבים במועצות מנהלים כדירקטורים חיצוניים הם המנהלים המתאמים. למעשה כל המשתתפים בקונסטלצית
השליטה היו מטווחים פיננסיים, הרוב הגדול שלהם היו מיזמים בריטיים.
בבריטניה, אם כן היה שינוי מבעלות אישית לבעלות לא אישית. הנטייה הזו מוצהרת בהחלפה הגדלה של הון יזמי בהון מוסדי ושליטה דרך
קונסטלציות של אינטרסים.
The City and Corporate Power in Britain
את ההתפתחות התעשייתית המוקדמת בבריטניה נטלו על עצמם חברות יזמיות קטנות בצפון ובמרכז המדינה. פירמות אלו ממנו את ההשקעות שלהם מהון משפחתי והיו מסוגלות לגייס הון נוסף מ'בנקים מדינתיים'
Country Banks(קטנים באזורם. כחוק, המשפחות המייסדות סיפקו הון ( בנקים מועד. קצרות הלוואות רק סיפק המקומי והבנק להשקעות מדינתיים היו בבעלות מקומית והיו להם משרד אחד או שניים. הקשר שלהם עם הבנק של לונדון היה, באופן כללי, מוגבל לעסקאות בנקאיות
מסחריות ותכתובות עסקיות.
של לונדון התרכזו בניהול הלוואות והשקעות זרות City הפיננסים של השל בנקים מסחריים, בנקים טווח. ארוך תעשייתי מימון מאשר יותר הנחות והבנקים המסלקים פעלו כמספקים של מימון לדילרים (מטווחים) הפעילים בשוק הכספים. כתוצאה נוצרה הבחנה חדה של פיננסים של ה -
Cityהכלכלה של ביותר הבולטת התכונה הפרובינציאלים. מהיצרנים הבריטית בתפנית של המאה היא ההפרדה המוחלטת שקיימת בין ההון
וההון הפרובינציאלי.Cityשל ה - של לונדון המעורבים עם בנקאות,City הכלכלה הבריטית התאפיינה במיזמים של ה
ביטוח, מסחר ותחבורה. פרשנים לפני מלחמת העולם הראשונה הפגינו עניין מועט
Hobson והתעשייה. כמעט ייחודי בזמנו היה Cityבדיון בהשלכות של ההפרדה בין ה -
ע"י נוצרה בבריטניה והציע שההתמזגות התעשייתית הדיון האמריקאי על שנישען
ואלו בין המשקיעים וברוקרים שפעלו כמטווחים 'מעמד פיננסי': מסייעים, בנקאים
.30ה שנות של בשפל נוסדו עסקיות. הקבוצות קבוצות חוקר מצטט שדני המאמר
אותם. למכור הצליחו ולא הבנקים לשליטת אז עברו מהמניות גדול חלק
אריקסון( עוסקים היא להם המשותפת היחידה . )החברה חזקה פנימית השתזרות יש
תחומים. של רחב במגוון
וגם הבנק את גם שמחזיקות ה3אחזק חברות הוקמו להם שיש מה בכל לשלוט כדי
התאגידים. של במניות יחזיק שהבנק התאגידים. במקום את
באופן בנויה פירימדיאלית. השניה היא וולנברג הקבוצות. קבוצת שתי בין הבדל יש
מספר על )עובדים ברור ממש לא . רוב בעלויות עם משפחות זה( צולבות.
העיקרית. מלאכתם שזו פנימיים דירקטורים הם בשוודיה הדירקטורים
כזו נדיר. שיטה משאב הוא ניהולי שכח הוא העיקרי ? ההסבר מזה להם יוצא מה
למנהלים. פנימי עבודה שוק לך מאפשרת
מושג לי ? אין הרווחה למדינת מתקשר זה הסנדביץ'. איך את לי לעכב מתעקש נדב
ריכוזי. שוק יעדיפו ריכוזיות פוליטי. מדינות הסבר של סוג אין. זה לו וגם
2001 ינואר17
חורב נדב
Corporate Webs: The Latin Patternשלום נדב
כששמעתי בהתחלה - "הדגם הלטיני של צרפת ובלגיה" קצת התפלאתי מדוע הוא מכונה "לטיני". הבנתי מתקצירך שמדינות אמריקה הלטינית הן שנתנו לדגם את שמו ונפוץ בהם המודל של ה
CORPORATE WEBלאמריקה. . בתקציר הרחבת אודות צרפת ובלגיה וקיצרת מאד בכל הקשור אודה לך אם תרחיב בענין זה.
מעניינת אותי גם השאלה מדוע יש דמיון. האם יש מכניזמים של קשר או שהנסיבות ההיסטוריות היודומות. אני הייתי מצפה להשפעה גדולה יותר של צפון אמריקה.
אתה אומר כי בצרפת הלחץ על התעשיינים היה חלש יותר והם יכלו להגן על עצמם מפני2בעמוד הלחץ על ידי צמצום צמיחת עסקיהם. לא הבנתי כל כך את הטיעון.
שבת שלום
גלעד
נ משולבות: הערות עם נדב של הסיכום
מתאפיין זה הלטינית. מודל ואמריקה בצרפת, בלגיה, איטליה נפוץ הלטיני המודל
Corporate – פירמות של כרשתותScott מתאר הון, אותה גיוס של מובחנת בצורהWebsעל נשען הוא זה, כאשר מודל התפתחות של היסטורית סקירה מספק . סקוט
זה, מודל של היסטורית ההתפתחות את אסקור והצרפתית. להלן הבלגית הדוגמא
.corporate websה- מושג במשמעות אדון סקוט. במקביל אותה שמתאר כפי
קשרים אינפורמציה מימון לך שמספק חברתיות רשתות זה שקובע מה הזו בשיטה
המאורגן. הפשע לידי עוברת המדינה של ועוד. הריכוזיות
בינו הקשורות גדולות עסקיות קבוצות שיווצרו צופה מוגבל. דני עדיין כך על הידע
עצמן. לבין
Patterns of Inter-Firm Controle in Japanies BusinessMacro Orru, Gary G. Hamilton, Mariko Suzuki )1989(
סיכום של נעמי.במאמר שאני אציג יהיה הסבר כיצד נוצר המבנה הזה לפי כמה גישות.
דגמים של שליטת פנים בפירמה בעסקים יפאניים נעמי מציגה תרשים של המבנה של חברת אם שיש לה חברות בת והן מחזיקות מניות
זו של רעותה. האמריקאים ניסו למוטט את המבנה מתוך גישות אידיאולוגיות של אינדיבידואליזם . זה מה שמק-ארתור הכיר מהבית. חברות אחזקה גדולות זה לא טוב. שמרית )שהיא קפיטליסטית בארון( אומרת שזה סמכות רציונלית במקום סמכות מסורתית. המאמר
הולך בגישה שהמודל האמריקאי הוא האידיאלי.– לפי דני – האמריקאים לא הצליחו לשבור את המסורת. אבל הצליחו בכך ששינו את החוק ונוצר
שינוי. הצלחה נוספת היא שקמות קבוצות עצמאיות. זיבאצו שינו לקייראצו.הדגמים את להסביר כדי שליטה של המוסדית התיאוריה את מאמץ זה מאמר
הנהוגה ברבים מהעסקים היפאנים. ואנכיתהייחודיים של שליטה אופקית טוענת שיחסים בתוך פירמות,– ( (institutional perspectiveהתיאוריה המוסדית
וסמכות ב, שליטה הקיימים שליטה של מעקרונות ישיר באופן תרבותמושפעים המוסדית( רתיתחבה הו)הסביבה והערכותהם סידורים פעילויות, על משפיעים
העסקיים. בסקטור בדגםים רואה המוסדית היפאניהתיאוריה סביב מוסדיתה מעצבת צורות של שליטה פוליטית וכלכלית. )בגישות האחרות נתפש הדגם היפאניה
כדגם של קפיטליזם מקובע(. ביפאן, לא הפירמה, אלא רשתות של פירמות )קבוצות עסקיות( הן יחידות המפתח
הכלכלה של והמארגנות ברשתות ן ה, למאורגנות המעוגנות הגדרותבהתאם במאמר עוסקים החוקרים ביחסי שליטה ופיקוח בפירמות היפאניות. .תרבותיות
קבוצות עסקים ביפאן בין קבוצות פינאנסיות, וinter-market groupsקבוצות המכונות בין חוקרים מבדילים
עצמאיות זה . ותעשייתיות במאמר השוקה 6על מתבסס המחקר מסוג חברות , חברות עצמאיות10, סנווא; ו DKB, פויו, מיטסובישי, מיטסוי, סומיטומו: הפנימי
ועוד טויוטה ניסן, ניפון, יפאן, מתכת .כמו למשל בנק טוקיו, הבנק התעשייתי של של הכוח העובד.10% מסך המכירות הלאומי, וב 24%החברות שנחקרו שולטות ב
סקטורים ב של פירמות גדולותאופקית מכילות רשת שוק פנימיהקבוצות מהסוג של החברת מסחר ופירמ )"סיטי בנק"(, מוסד מממן עיקרי, שונים שבמוקד שלהכלכליים
.ות מובילתיתתעשיינשיאותימועצהסביב מאורגנת קבוצת שוק פנימי מנשיאי הפירמותת, המורכבת
של הקבוצההמובילות בסקטורים התעשייתיים מועצה. מספר החברות הנכללות ב קבוצת שוקחברות ביחסים אופקיים. לוהן מקיימות ביניהן 46 - 21 נע בין תנשיאותיה
קשורות ה(keiretsu) קירטסו פנימי יש שורה אנכית של פירמות משניות, דגם הנקרא . )הקירטסו הוא מבנה ארגוני אנכי הבנויתת -חוזים ארוכי טווחלפירמות הגדולות ע"י
על מחויבויות שאינן רק כלכליות, אלא גם חברתיות ומשפחתיות(. דני מביא מאמר מהאקונומיסט שמספר על מפגש כזה. הקבוצות העצמאיות בנויות
בצורה דומה לזאיבטסו הישן. מין חברת אחזקות וחברת האם שולטת באופן מוחלט. כלכלנים נוטים לזלזל במפגש הזה. סוציולוגים ידברו על רשת של קשרים. סוציולוג אחד מדבר על זה שאם מישהו מתמוטט החברים עוזרים לו. כדי שלא תהיה פדיחה
למועדון. נעמי מוסיפה שכל פירמה מחזיקה מניות של כל פירמה. הקבוצה יכולה להכריח או לסייע לתאגיד. כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן. זו לא השתזרות של דירקטוריםיכולה להיות מכמה סיבות. סתם אלא השתזרות של בעלות. השתזרות דירקטורים
לא יעילות כלכלית.–המטרה של ההשתזרות היא שמירה על הקבוצה. מחויבות נדב שואל מה ההבדל בין זה לבין הדגם הלטיני. אכן יש דמיון אומר דני. יכול להיות שהיה קשר למקומות אחרים במהפכה שהיתה שם. אבל יש שוני במוטיבציות. יש גםלצייין חשוב צורה. באותה בנויות כולן איזומורפיות. רשתות שש ביפן שיש הבדל
. במקומות מסוימים אפילו 50%שסה"כ ההחזקות של הקבוצה עובר את ה 70%. גונבים לא ויש להם כללים מחייבים. יש אחזקה בכל קבוצה. בנוסף לכל קבוצה דירקטורים. הבורסה של טוקיו אינה גורם משמעותי. תאגידים מכריזים על עצמם כעל
קבוצה גם אם אין לכך תוכן כלכלי. הקבוצה היא אוטרקית. קבוצות עצמאיות תכונות המאפיינות
וקשורותמייצגות רשת של פירמות קבוצות אלה הפועלות בסקטור תעשייתי אחד כל אחת מכילה חברת אם גדולה ומצליחנית ושורה אנכית של חברות. אנכיבאופן
המהווה מעין קהילה בפני עצמה.(keiretsu)הן מאוגדות כקירטסו , ובתיפאן צמחה50קבוצות עצמאיות אלה התפתחו ממחצית שנות ה , כאשר כלכלת
אותן הביאה הצלחתן אבל הפנימי, השוק לקבוצות מחוברות חלקן במהירות. להשתחרר מהן ולהיות אוטונומיות.
דומה יותר למבנה שאנחנו מכירים. זה פחות מעניין. אבל גם הקבוצות העצמאיות הללו מאד מושפעות מהתרבות היפנית. גם כאן אנחנו רואים –שיש החזקות הדדיות. גם להן יש "מועדון נשיאים" וירטואלי . ויותר מזה
רשת משולבת שהכל יש וכך הפנימי. עם השוק העצמאיות משולבות משולב בכל.
אין "הבנק של פריז" . הכל הוא רשת אחת גדולה. הבעיה המרכזית היא כיצד משיגים פיקוח ושליטה ואת זה מתאר המאמר. כיצד הרשת
שולטת בחבריה. תפקיד הבנק לא למקסם רווחים אלא למזער סיכונים.
נדב אומר שזה לא נראה לו כל כך. יש לו אי נחת מזה. דני אומר שהמדינה היפניתמעורבת ביצירת תנאים ולא במעורבות ישירה כמו בדרום קוריאה.
דגמי פיקוחניתוח הבעלות על מניות מראה שני דגמים ארגוניים מרכזיים בקבוצות היפאניות:
אופקית ביןשליטה הדדי באופן הפועלים והשפעה כוח של לדגמים מתייחסת פירמות דרך אחזקת מניות , קשרים משולבים, קשרי סחר, הלוואות עסקיות ותאגידים
עסקיים.אנכישליטה זה, מתייחסת לעומת לת, בעלי המניותיחס דרך כוח צדדי של חד
ואמצעים אחרים, מפירמה אחת - לאחרות.
בדגם שוק פנימי פיקוח אופקי כל פירמה עלבמה שמאפיין את קבוצות השוק הפנימי הוא בעלות הדדית של מניות
גדולה מחזיקה מניות בחברותבידי החברות האחרות כל חברה קבוצה. למעשה, לבעלות המשותפת יש הזה במצב ליחסים האופקיים. רב חיזוק נותן וזה אחרות,
כי בסך הכל היא מקנה השפעה גדולה, רבהמשמעות על החברה ו לאף פירמה, פירמות על שליטה אין של . בקבוצהאחרות בודדת הנשיאותיהקבוצה המועדון
ומכוונת את ה הקבוצה, של הכלכלית למדיניות פירמותשל האסטרטגיות שותפה בקבוצה. המטרה של המועדון הנשיאותי היא להביא את הסיכון למינימום, ולא להביא
את הרווח למקסימום.
הבנקים בקבוצות השוק הפנימיות המספקים הקבוצהשליטה בידי סוכניחשובים. הם מוסדות המימון הם המובילים ה
שום פירמה לבדה לא, ובזכותם דרך הלוואות את ההון הנחוץ להשקעותלפירמות לאהמוסדות הפיננסים פועלים. יכולה לטעון לשליטה הגמונית על חברות אחרות
את הדגם אופקי.כמתווכים המחזקים כשליטים כל יכולים, אלא
אמצעים נוספים לפיקוח אופקי בנוסף לאחזקות, מניות ומכניזמים אחרים המחזקים את הלכידות, קיימים: דירקטוריםובתוך קבוצות בנקאיות, חברות סחר המתווכות בחליפין שבין הלוואות משולבים, ומעורבות ליפאן( ומחוץ )בתוך פירמות או קבוצות בין משותפות יוזמות קבוצות,
באיגודים עסקיים.
(inter-group) ין הקבוצותיחסים אופקיים ב כל , ולא רק בתוכן.בין הקבוצותפיקוח אופקי קיים גם דרך אחזקה הדדית של מניות
)מיטסובישיהשוק ב הקבוצ אחרת בקבוצה מניות של קטן % בעלת היא פנימי (.במיטסוי, סומיטומו במיטסוי וכך אחת אצל השניה
כל הקבוצותה אחזקה של מניות בקבוצות אחרות מסמלת את האמון ההדדי של משהואומרת שיש ההדדית הכלכלית. האחזקה ןהעסקיות בינן לבין עצמן בהתנהגות
כל הקבוצות שהוא מעבר כלל שחברי מועצותמכבדות את הלתחרותיות. למשל, וכ יכולים לעבור לקבוצה אחרת, כל קבוצות השוק הפנימי מאורגנותןמנהלים לא גם יודעותאלה קבוצות נוהג הכללי.ולבאופן דומה ומצייתות לחוקים הבלתי כתובים
, כמו בניית נמל תעופה באוסקה.יםלהתארגן במשותף לפרוייקט
בין הפירמות של קבוצת השוק הפנימי ויחסים inter)פיקוח אנכי firm relation)
הפנימי. השוק בקבוצות ורטיקאלי דגם גם למועקיים הנשיאצהמתחת שלותית
אנכי פיקוח מתנהל הפנימי השוק ידילעקבוצת שמובילהפירמות ה שולטותות
הסקטור באותו יותר קטנות בא .בפירמות האנכי המבנה המאמר כותבי לדעת
להבטיח מבנה אוטארקי של הקבוצה, כמספקת צרכי עצמה. זה מתאים לרציונאל של
הפילוסופיה הכלכלית היפאנית המורה שלא להיות תלויים בשיגיונות השוק. הדגש
אחרות בפירמות הצורך צמצום תוך הדדית, והתחשבות כלכלית תמיכה על הוא
.בעולם של אי וודאות
מחויבות החזקות והפירמות לחובות, ונאמנות עצמי פיקוח כל קודם הוא הפיקוח בהדדיות זו.
פיקוח אנכי בקבוצות העצמאיות בשונה מקבוצות השוק הפנימי, הקבוצות העצמאיות. הדגם האנכי מאפיין יותר את
בקבוצה, השולטות ברובןהגדולות פירמות הבקבוצות העצמאיות השליטה היא דרך קו שלבקבוצות אלה הדגם האנכי הוא ברור יותר. של חברות הבת.25% מבלמעלה
אנכית אינטראקציה על הבנויות העצמאיות בחברות יותר קיים עצמית" "אספקה מאשר בסקטורים התעשייתיים של חברות השוק הפנימי, והוא נובע מתוך אותה גישה
פילוסופית.
וקבוצות שוק פנימי, קבוצות עצמאיותובין בין הקבוצות העצמאיותדגם אופקי המתבטא אופקי דגם קיים העצמאיות, והתעשייתיות הפיננסיות הקבוצות בין
באחזקות משותפות )למשל בנק טוקיו וטויוטה(.יש אלמנט משמעותי של פיקוח אופקיהתעשייתיות הקבוצות ין ב , דרךהעצמאיות
יוצר מעין רשת אופקית של עסקים משותפים, המתבססים על ההון פיננסי שלהן. זה ימנהיגבו ש,שוק פנימי של קבוצת" נשיאיםהמועדון "המזכיר את אופקי דגם
הגדולות מקיימות קשרים פיננסיים והדדיות.החברות התעשייתיות העצמאיות העצמאיות וקבוצות השוק הפנימי קיים חברות התעשייהבין ,שיתוף פעולה פיננסי
בהון; הצורך יש בגלל )לאחרונה במיטסוי קשורה טויוטה למשל, במניות9.6 %. יש לסנאווה טוקיו 8.7%טויוטה, לבנק של בטויוטה, וכו'(.5% הזאת , השיתופיות
קולקטיבי. הפיקוח ה שליטה של קבוצה אחת ביפאן, ומחזקת אתמונעת
מסקנות הדגם היפאני מתאפיין ברשת מאד מובנה ומלוכדת של פירמות המקושרות ברמות שונות ובהירארכיה. הדגמים האופקיים והאנכיים של המבנים הארגוניים נשענים עלבצפיות לעמוד צריכים כחלשים( )חזקים והפירמות העם דומה: מוסדית תודעה
הנובעות מתפקידם. החוזה קושר את הנותן ואת המקבל על בסיס של רצון טוב. , וגם הם, מקורם20דגמים אלה קשורים לראשית התיעוש היפאני בראשית המאה ה
בתרבות ובחשיבה היפאנית )ראה רפראט קודם שלי על היווצרות הזיבאטסו, שהוא המקור לקבוצות השוק הפנימי(.
וכפיפות לויאליות, רגישות גם היום האספקטים הכלכליים כפופים לסדר אנכי של הפרט אל מול הציבור. ברשת היחסים האופקית, מתקבלות החלטות על בסיס של
סולדיאריות ולא לפי החלטות רוב, למרות השינויים בקבוצות העסקיות.אלא אוטונומיות, אינן הפירמות ביפאן. העסקיות בקבוצות טהור קאפיטליזם אין ויציבים, טווח ארוכי קשרים בסיס על עסקים קבוצות של שונים לסוגים שייכות נורמטיביות הנחות מכילים והאנכיים האופקיים הדגמים הדדיות. והתחייבויות
ותרבותיות שיוצרות את האסטרטגיה הארגונית המצליחה של יפאן.
השוואה לארה"ביחידת המפתח המארגנת של הכלכלה, קיימים בארה"ב הפירמה האוטונומית היא הירארכיה ברורה וחוסר שיוויון. הדגם האמריקאני נובע מתרבות מוסדית אמריקאנית,
ולכן הוא בנוי על פירמות אינדיבידואליסטיות, אוטונומיות ותחרותיות, ונושא תחיקה מונופוליסטית.–אנטי
בארה"ב החברות בין inter)השליטה - firm )אפיזודיים תאגידים מעדיפה , )אלא אם יציבים ודירקטורים משולבים שאינם על משאבים משותפים ומתבססת לתאגידים יש חוזים ארוך טווח(. לבנקים של ארה"ב יש תפקיד משני בתעשייה, בעיקר
להלוואות קצרות מועד, והשליטה היא בידי ההון המוסדי.בין הקבוצות שוויון קיימת תפיסת יחידת הבסיס של העסקים, ביפאן, הרשת היא דוגלים ערכים חברתיים שלא ועל זמן ארוך, טווח על בנויות המובילות. הרשתות באינדיבידואליזם אלא באחריות הדדית ובנאמנות. לבנקים של יפאן יש משמעות של גורם מתווך, מגן ותומך ברשת, ולא של מוסד פיננסי העומד בפני עצמו. השליטה היא
הערות שאני שלחתי למאמר אחרי קריאתו :2001 ינואר 22יום שני
לנעמי שלום !
מכתב ארוך- הרהורים על כוחם של הסברים )בלי קצת חתרנות הרי אי–הפעם אפשר( .
חיבה יתרה יש לי לכלכלת יפן. ולא בגלל שאני משקיע בבורסת טוקיו או בעלים)הלואי( של מיצובישי. – של המאה הקודמת עבדתי בפירמה קפיטליסטית לעילא 80אי שם בסוף שנות ה
שלוחה ישראלית של תאגיד אמריקאי. אני זוכר עד היום את שיר ההלל ששרו כולם לו היינו כולנו יפנים ממושמעים השרים את המנון מיצובישי–לכלכלתה של יפן. אח
כך הסבירו לנו , הם שהביאו את יפן להיות– המחויבות ההדדית –מדי בקר. השיטה להם יש –השליטה בשווקים, המלכה הבלתי מעורערת. היפנים מאורגנים אחרת
תרבות. שמור עדיין בספרייתי ספר אפוקליפטי המתאר את העולם כולו בשליטת הכלכלה
היפנית באותם ימים ליקקו האמריקאים את פצעיהם )הכלכליים( וראו בעיניים כלותכיצד קונים היפנים את מרכז רוקפלר .
חיבה גדולה עוד יותר יש לי לתחזיות שהכזיבו. כלכלתה של יפן בקשיים מזה כמה שנים. תאגידים קורסים, בנקים הופכים להיות חדלי פרעון לחובות של טריליוני ין.
הגברים בוכים בטלביזיה כשהם מסבירים למשקיעים שכספם אבד לנצח.
לא נעים.
את אומרת ברפרט "הדגמים האופקיים והאנכיים מכילים הנחות נורמטיביות של יפן"המצליחהותרבותיות שיוצרות את האסטרטגיה הארגונית
…מסתבר שלא כל כך
לא ראיתי עדיין מאמר המנתח את הכשל היפני )אולי החוקרים עדיין עסוקים בשכתוב המאמרים המסבירים מדוע המודל היפני כל כך מוצלח( אך נראה לי שדווקא הרשת
הכה צפופה שאת מתארת היא מיסודות הכשלון. נופלים כולם.–כולם חברים של כולם. כולם משפחה אחת. וכשנופלים
אולי אינדיבידואליזם ונון קונפורמיזם אינם רעיונות רעים כל כך ?
גלעד
Eun Mee Kim:
The Chaebol (Business Conglomerate) אי אפשר להבין את ההתפתחות של דרום קוראה והבולטות שלה בשוק הבינלאומי ללא בחינה
הן חברות עסקיות גדולות בבעלות וניהול משפחתי אשר Chaebol ה .Chaebol מקיפה של ה
יצרו ברית הדוקה עם המדינה הדרום קוראנית המתפתחת והיו חלוצי הגידול הכלכלי
לעבוד. שידעו המשפחה אנשי בלימוד להשקיע צריך מסתבר. אבל עובד זה זאת בכלבחו"ל. מקצועית השכלה לקבל נשלחו הצ'אבול ילדי ואכן
להם נוחים ירושה חוקי נמוכה. ואפשרה בריבית הלוואות נתנה המדינהלטובתם. מכוון היה corporate governance ה כל למנהל לתת היא מההכשרה וחלק הצ'אבול בתוך החברות בין סגל של מוביליות יש
חברות. בכמה להיות הון משותף, העברת מו"פ כמו מפתח בשירותי שותפות גם פנימי. יש עבודה שוק יש
ועוד. – כבדה סקטורים. תעשיה של מרחב יש כאן אבל כיוון ישMDFב - גם אופקי גיוון
שוקולד. – ביגוד לזכות דרך גם הערמומית. זו הממשלה את לתחמן יעילה אסטרטגיה היתה זו
בך. תלויה המדינה גדול מספיק אתה אם מהמדינה בעצמאותבנקאיים. לא פיננסיים שירותים יצרו הם בנקים לקנות יכלו לא והם מאחר
הסיכון. את מקטין וזה
? הצ'אבול נוצרו איךלהיווצרות. הסברים כמה העולם. יש בכל יש עסקיות קבוצותלשניים מתחלק – כלכלי הסברלמדי חלש הסבר זה כזה. אבל מבנה נוצר – שוק כשל(1 לנהל טוב יתרון. זה שמאפשרים במצבים צומחות הן – כלכלי יתרון(2
)ויליאמסון( הקבוצה בתוך טראנזאקציות
תרבותיים – אחרים הסברים להסביר יכולים שהם היא לקבוצות. הבעיה תרבותיים דפוסים בין קשר למצוא מנסיםשוני. ולא חברות בין דמיון בעיקר
המדינה בין היחסים טיב לבין קשר יש – פוליטיים הם הסברים של שלישי סוג המדינה מאוחרת". ובהן "התפתחות של כלכלות יש אסיה מזרח והחברה. בדרום
הסברים שאילו המעורבות. הבעיה במידת הבדלים יש בכלכלה. אבל מאד מעורבת– מדינה שהדיכוטומיה היא בסיסית יותר כמעט. בעיהAGENCY בהם ואין מבניים ? מדינת הניתוח יחידת מה היא יותר חשובה אצלם. שאלה קיימת ממש לא חברה
ממנו. להתנתק אפשרות כמעט ? אין הבינלאומי הקפיטליזם עם מה הלאום. אבל למשל אקלקטיות. מוסדיות גישות ליצור ניסו הביקורות לאור האחרונות בשנים
שונות. מגישות מרכיבים שמשלבות
היפני הזייבצו עם ההשואה = שם. )זייבצו אותו הוא בסינית עסקים. השם חזקה. מגון . משפחתיות דמיון יש
שונה( ההיגוי סינית, רק בכתיבה צ'אבולצבאי. במשטר טוטאליטרית מדינה היתה קוריאה . דרום3בנקים אין לצ'אבול
גדולות. משפחתיות חברות עודדו לא בטייוואן
? הדומיננטי המודל להיות הפך הצ'אבול למהמדינה/ בינלאומיות/ קולניאליזם – פקטורים שלשה
/כח לגיטימציה שזה מרווח חוץ מטרות עוד יש לארגונים המוסדית התיאוריה עפ"י פוליטי
המודל הטייוואני רוב הניסיונות שהיו להסביר את ההתפתחות הכלכלית בטאיוון, כמו גם שאר מזרחזו שכן מבנה אסיה, נבעו מפרספקטיבת המדינה החזקה. המילטון יוצא נגד ראייה הכלכלות במדינות השונות במזרח אסיה אינו זהה ולכן לא ניתן להבינן על ידי אותה הפרספקטיבה. ישנם שני הבדלים מרכזיים בין טאיוון ליפן וקוריאה. בניגוד למדינותאלא הגדולות העסקיות הקבוצות אינם בכלכלה המרכזי הסקטור בטאיוון אלו הפירמות הקטנות והבינוניות. כמו כן למדינה בטאיוון השפעה מעטה על הקבוצות העסקיות הגדולות וכמעט חסרת השפעה על הפירמות הקטנות והבינוניות. המילטוןהפוליטי, הצד על ניתן הדגש החזקה המדינה בפרספקטיבת בשימוש כי מסביר שרואה עצמו כמניע ראשי לשגשוג הכלכלי אך בכך מבט זה מתעלם מהקורה למעשה
בכלכלת טאיוון שחלק ניכר ממנה אינו קשור למדינה. כמו כן יוצא המילטון נגד הניסיון להבין את כלכלת טאיוון על ידי סטטיסטיקות רשמיותכן כמו וקוריאה. ליפן טאיוון בין הקיימים ההבדלים על מצביעות לא אלו שכן התאגידים הגדולים אינם כה גדולים כמו ביפן וקוריאה ואין כמעט השתזרות ביניהם.
לכן נראה על פניו כי אין מן המיוחד בכלכלת טאיוון.ניתן ייחודי של הכלכלה. ניתן לראות מבנה אך כאשר בוחנים את כלכלת טאיוון
צפופות מאד ועצמאיות כמעט לחלוטין מהמדינה.( networkלהבחין ברשתות עבודה ) Greenhalghטענה כי כלכלת טאיוון "מעוותת" ומעוצבת על ידי ההשפעה העצומה
אלו. טענה זו יוצאת נגד התפיסות( network)שיש לתאגידים משפחתיים ולרשתות המקובלות בכלכלה כי מוסדות המיקרו חלשים ופסיביים וכי מי ששולט בכלכלה הן כוחות המקרו החברתיים, כלכליים ופוליטיים. בטאיוון המצב הפוך. כוחות המיקרו הם המעצבים את הכלכלה ומהווים גורם מאלץ לפעולות המדינה הן ב טאיואן והן מחוצה
לה. מאפיינת הורטיקליות אופקי. במבנה בעיקר מאופיינת הכלכלה לקוריאה בניגוד והבינוניות.. בפירמות הקטנות בעיקר שליטה דרך קשרי משפחה,שליטה הנמצאת בניגוד לקוריאה המפתח להישגים אינו בשליטה אפקטיבית המושגת דרך המשפחה. שליטה שתושג בדרך זו תהיה צרה ומוגבלת. טאיוון הגיעה להישגיה על ידי כלכלה המאורגנת על בסיס אופקי ומבנה זה הוא המקל על ההתפתחות הכלכלית ומאפשר
גמישות בהתאם לדרישות כלכליות חיצוניות. כולם באותו מדרג והיחסים הם על בסיס הדדיות. בקוריאה– היררכייה. אופקי –אנכי
ועוד פירמות. ביפן היה זה המבנה עד יש יש פטריארך שעומד בראש ומחזיק עוד WW2.ולאחר מכן נבנה הקריצו שיש בו גם אופקיות וגם אנכיות. אבל יש הבדל לגודל
הצ'בול והקריצו הם ענקיים. ולא זה המקרה של טייואן.טאיואן
למרות כי יחס התאגידים )קטן, בינוני וגדול( דומה בשלוש המדינות הרי שתרומתן לתל"ג שונה. בטאיוון הסקטור המדינתי והתאגידים הקטנים והבינוניים תורמים את
ואילו התאגידים הגדולים)יפן וקוריאה(התרומה הגדולה ביותר מבין שלוש המדינות בה דווקא בטאיוון כי לראות ביותר. מעניין תורמים את התרומה המעטה בטאיוון ביפן מאשר יותר תורמים בבעלותה התאגידים בכלכלה מוגבל תפקיד למדינה
בקוריאה המעורבות של המדינה חריפהוקוריאה בהן למדינה תפקיד מרכזי בכלכלה.- יותר מאשר ביפן. ידי ה התאגידים הממשלתיים הוקמו על KMTלאחר מלחמת
המדינה שלטה בכל חומרי הגלם של טאיוון.עם סיום השלטון היפניהעולם השנייה. תאגידים של מניות נתנו האדמות הפקעת על וכפיצו אגררית רפורמה היתה
ממשלתיים. : הטיואנים הם סינים מהמפלגה הלאומנית שבהתחלה שיתפו פעולהרקע היסטורי
30 התחילה יריבות בין הלאומנים לקומוניסטים. בשנות ה1927עם הקומוניסטים וב שליש מסין. הלאומנים תמכו ביפנים נגד הקומוניסטים. הקומוניסטים–הכיבוש היפני
רצו להלחם יחד עם הלאומנים נגד היפנים.נגמרה 1945ב WW2 והתחילה מלחמת אזרחים. צ'אנג קאי שק ברח עם 600,000
חברים לאי טיואן שגרו שם כל מיני אנשים שסיימו את חייהם בעזרת צ'אנג וחבריו.
ייצרו לשוק המקומי ולא לייצוא וגדלו ככל שכלכלת טאיוון גדלה, תוך תאגידים אלו במקביל שסיפקו. והשירותים המוצרים מחירי סבסוד על לשמור מקפידים שהם הקימה המדינה גם פירמות למחקר ופיתוח ולייצור מוצרים הנחוצים לסקטורים אותם
בתחילה טקסטיל ופלסטיק וכיום ביו-טכנולוגיה, טכנולוגיותזה בחרה המדינה לפתח. מזון ועוד. תפקידם של תאגידים אלו הוא לסייע ולתת שירותים לסקטור הפרטי ולא להתחרות בהם. המדינה משקיעה היכן שמשקיעים פרטיים אינם יכולים להשקיע וכך מסייעת להם. אסור לתאגידים הממשלתיים להתחרות בתאגידים האחרים אלא לסייע ולספק להם את הנדרש )תשתית, משאבים, שירותים(. הם לקחו את הסיסמה הסיניתכלכליים תחומים הופכת המדינה כך לעיקרון. זאת והפכו לשגשג" לאנשים "תנו
מין מרקסיזם שכזה אומרתמסוימים לסחורה ציבורית ומונעת מהשתלטות עליהם. אך הפקידים המדינתייםנעמי. אפילו שהם לא התכוונו להיות מרקסיסטים כזכור.
אינם מתלהבים מהסקטור הפרטי ומנסים להפוך חלקים ממנו לקורפורציות ציבוריות וכך לחשוף חלקים מהם לציבור. תהליך זה מביא לפי המילטון לשחיתות כי התאגיד
ישאינו בבעלות המשפחה ולא בבעלות המדינה: שתי צורות הבעלות העיקריות בסין(.הרבה כלכלה שחורה.
ראינו בטיואן מעורבות מאד משמעותית של המדינה, אבל בדרך אחרת.הארגונים המדינתיים אינם יעילים אבל מחזיקים מעמד איכשהו לא ברור.
כאמור קבוצות אלו חשובות פחות בכלכלה מאשרהקבוצות העסקיות הגדולות:
באחוז תרומתן והן הפירמות בבעלותן הן במספר יותר קטנות אלו וקוריאה. ביפן לכלכלה. עיקר התחרות גם הוא אינו ביניהן אלא בין התאגידים הקטנים יותר. הן אינן מארגנות את הכלכלה אלא מונעות על ידי הדרישות שנוצרות על ידי סקטור הייצואיותר. הם אינם מייצרים מוצרים מוגמרים אלא ידי התאגידים הקטנים שנשלט על משמשים כמתווכים. זהו נתון חשוב בטאיוון שכלכלתה הנה אחת מהגדולות בעולםלזו של עמדתם דומה בלבד.ובכך לשוק המקומי מייצרות הן לייצוא. באורינטצייה
תאגידי המדינה. ויפן. אך ישנם הבדלים נוספים. הקבוצות בכך שונה כלכלת טאיוון מזו של קוריאה מגוונות ופחות ספציפיים התמחות בתחומי ממוקדות בטאיוון הגדולות העסקיות ויפן התאגידים ויפן. כמו כן בניגוד לקוריאה בהשקעותיהן האחרות מאשר בקוריאה הקטנים אינם נשלטים על ידיהן. אינדיקציה נוספת לשוני שבין כלכלת טאיוון לזו של
השנה האחרונות למרות הגידול הכלכלי האחוז של תרומת20קוריאה ויפן הוא כי ב יותר. או זהה פחות הוא שמישהו צריךהקבוצות הגדולות לכלכלה נשאר ההסבר
למכור לחברות הקטנות והם עושים זאת ומאפשרים את היצוא. יוצא אחרים. מתחומים בפירמות והשקעות שלה ההתמחות את יש קבוצה לכל בתחומה. מונופול מעין היא כל אחת הגדולות. הקבוצות בין אין תחרות שכמעט
הפירמות לא רוצות לגדול עד אין סוף אלא להשאר קטנות.
כיצד יכולה כלכלה להידחף על ידי הפלחים הקטניםהתאגידים הקטנים והבינוניים: מרגע ועיקרו לזהב" הבהלה "אפקט מכנה שהמילטון במה היא התשובה שבה? שפירמה מצליחה לייצר מוצר שמצליח בעולם מיד פירמות רבות הולכות אחריה. כך נוצרת דרישה לסיפוק האמצעיים לייצור והתאגידים הגדולים,אלו שמספקים לקטנים
את המוצרים הנדרשים להם, הם המרוויחים הגדולים ביותר. יזמות פרטית בטאיואן לעומת יזמות קורפורטיבית.
בה הקפיטליסטית ההתרחבות כי טאיוון את תואמת לזהב בהלה של זו אנלוגיה קשורה בבסיסה לפירמות קטנות המחפשות להגיע לשווקים העולמיים. זה קשור גם
מוטב להיות מקורלהעדפה הסינית להיות בוס לעצמך ולא שכיר של מישהו אחר יש שם זנב לפרה אומרים המיסטיקנים הסינים. ולא פירמות.700,000לתרנגולת
זו )יוסבר בהמשך(. תפיסה ובטאיוון בגלל רשתות העבודה הצפופות זה קל יחסית אינה קיימת ביפן וקוריאה.
המילטון מונה שלושה גורמים עיקריים לדעתו המסבירים את הגידול הכלכלי בטאיוון: שינויים מהירים במבנה הסקטוריאלי שיצרו השקעות חדשות )אפקט הבהלה(1
לזהב(,רמת ההשכלה הגבוהה(2וחשיבות הפירמות הקטנות במבנה התעשייתי. (3
טענתו היא כי ההשכלה הגבוהה היא המאפשרת את היכולת לשינויים ושני גורמים אלונמצאים בסביבה הנשלטת על ידי פירמות קטנות ובינוניות.
אך כיצד יכולות הפירמות הקטנות הללו להיות כה גמישות?המשפחות בבעלות הן הפירמות רוב בטאיוון הצפופות. הרשתות היא התשובה
וקיימים שני סוגים של רשתות: בתוך המשפחה ובין המשפחות. שני סוגים אלו מייצגים הרשת המשפחתית מאופיינת בשליטהשני סוגי שליטה שונים מהותית זה מזה.
והחלטותאנכית לכספים הקשור בכל השליטה את בידיו מחזיק המשפחה אב גם בה. לשליטה של אב המשפחה מסייעת והוא למעשה בעל השליטה הקבוצה העובדה כי בין מנהלי התאגידים השונים בקבוצה אין קשר ואין גוף שמאחד אותם. אלו מתמקדים בניהול היום יומי של התאגיד. יחד עם אב המשפחה ישנו "המעגל הפנימי": מספר מקורבים שמסייעים בידיו. בד"כ יהיו בני משפחה וחברים, אנשים בהם יכול לתת אמון. דבר נוסף המסייע לשליטה של הבעלים הוא ניהול ספרי חשבונות נפרדים הידועים רק לחברי המעגל הפנימי או רק לבעלים. כמו כן הם אינם נוטים להנפקת מניות מחשש לפגיעה במעמדם. חשוב לציין כי למרות הריכוזיות ישנן גם נטיות לדה
סנטרליזציה כמו העסקת בני משפחה ומתן דגש על יחסי אנוש. לכל גבר מחויבות למשפחה שבא ממנה ולמשפחה הגרעינית שהוא הקים. יש מתח מסוים. חוקי הירושה הם שלאחר מות האב הרכוש נחלק בין הבנים. אין המשכיות של
העסק.
(, המאופיינת בערכים כמו נאמנות והדדיותguanxiבנוסף ישנה הרשת בין המשפחות )אין שם חברי משפחה קרובים. הם יהיו ברשת האנכית.ובשליטה אופקית.
תפקיד הבנקים הוא שולי בקבלת הלוואות והון. הבורסה לא תופסת מקום משמעותי. לעסקים, או ללימודים רחוקים, חברים קרובי משפחה בין קשרים כוללת זו רשת וכו'. רשתות אלו מהוות מקור עיקרי לגיוס הון הן לקבוצות שכנים, בני אותה העיר העסקיות הגדולות ובעיקר לפירמות הקטנות והבינוניות )שוק לא פורמלי להשגת הון(. רשת זו היא המאפשרת את הגמישות הנדרשת לתת מענה לדרישות השוק המשתנות.
רשת זו מאפשרתאמון כעקרון ארגוני.בניגוד לראייה המערבית כאן יש ראייה של את הצורות השונות בהם מאורגנת הכלכלה הטאיוונית ועליהן ארחיב בכיתה: הרכבות
ישנן מספר ורסיות לכך אך עיקרן הוא מספר פירמות שחוברות יחדיו בכדי–לווין לייצר מוצר משותף כשכל פירמה מייצרת חלק מסוים במוצר. לבסוף כל החלקים
את ומסיים טאיוון בכלכלת למדינה שיש המועטה בהשפעה דן המילטון לבסוף המאמר כך: "הקפיטליזם בטאיוון אינו קפיטליזם המובל על ידי המדינה. זהו קפיטליזם
, קפיטליזם הבנוי על ומתרחב מהרשתות הטבועות בחברה הסינית".guanxiשל צפיפות של רשת היא מספר הקשרים בפועל חלקי מספר הקשרים האפשריים.
: The Social Organization of The Israeli Economy ענננA Comparative Analysis / D. Maman
למיכל ששלחתי הערות :
שלום מיכל וחג שמחקראתי בעיון את סיכומך ורציתי לשאול כמה שאלות
( ( מדוע דווקא כלכלות מזרח אסיה נבחרו כבסיס להשוואה ?1 את אומרת " היחסים בין חברה למדינה משחקים כאן2( בעמוד 2)
תפקיד חשוב" האם כוונתך למכלול היחסים בין המדינה לחברההאזרחית או שאת מתכוונת לחברה במובן של פירמה
( מתי נכתב המאמר ? שאלה אינפורמטיבית גרידא3) ( מה מקומו של ההון הזר העסקי )להבדיל מההון הנשלט ישירות4)
בידי המדינה ומוסדותיה( בכלכלה הגדולה ? ( (שאלה/ הערה עקרונית יותר - ההסבר במאמר לפי הגדרתך הוא5
"פוליטי כלכלי בקונטקסט היסטורי" הטענה שהמבנה הכלכלי הוא תוצאה של תהליכים יש בה אולי חידוש לכלכלנים )הסבורים שכל
העולם הוא מילטון פרידמן( אך כשלעצמה היא די ברורה. מה מונע מאיתנו ליפול במלכודת של "ההיסטוריה מסבירה הכל ובעצם לא מסבירה כלום" ? אם ההסבר הוא ספציפי נשמע מכך שהתוצאה
היא יחודית ולא תחזור על עצמה בכל קונטקסט אחר ! להסברצריכה להיות בכל זאת מידה של הכללה.
( תשובה אפשרית להערה - זה סימן שאתה מקשיב בשיעור. לפני6שנה זה היה נשמע לך מהפכני...
חג שמח
גלעד
המכתב שלי לא מצא חן בעיני מיכל
: דני של הקדמהבקבוצות דירקטוריונים בין השתזרות בארץ. וגילה דירקטוריונים על מחקר עשה הוא
שלפנינו. המאמר וזהו אסיה מזרח לדרום להשוות לו ישראליות. הציעו עסקיות 1995 מ הוא המאמר .
האוירית והתעשייה אוסם טבע למשל – עסקיות קבוצות שאינם תאגידים יש .
בקווים אליטות ע"י מלמעלה נבנתה בישראל שהחברה היא שלו המרכזית הטענה הכלכלית ממשמעותם לאבד מתחילים הסקטורים60ה שנות פוליטיים. אמצע
לזה. למשל זה דומים נהיים הפרטי בסקטור או העובדים בחברת תפקודית. תאגידים ריכוזיות של מהיר מאד פרופסיונליים. תהליך והפסד. מנהלים רווח של שיקולים .
בכולם. דפוסי ששולטים תאגידים מאות כמה , ומאידך מחד פירמות אלפי עשרות לבין בינם והיחסים הקטנה הכלכלה לבין בינן ההבדל משנים. משפיע לא הבעלות ולמדינה עצמם .
לזה זה קשורים זאת ובכל נפרד הוא מהם אחד שכל תאגידים של רשת יש .
השתנה המצב . מאז90 ה שנות ראשית עד נכון הזה המאמר .
: מיכל של סיכומהסקטוריאלי. מיון מערך ע"פ כמאורגנת ישראל כלכלת את רואים עדין רבים חוקרים
וקיטוב. מרכוז מתהליכי , כתוצאה60ה- שנות אמצע מאז רלוונטי פחות היינו זה מבנה כבעלת הישראלית הכלכלה את לבחון הסקטוריאלי, אפשר המיון במקום קטנות חברות לצד מתקיימות גדולות עסקיות קבוצות שבו דואלי .
כלכלית משמעות לזה אין אך סקטורים על מדברים עדיין הציבורי בשיח .
והתעצמותן. בישראל העסקיות הקבוצות להיווצרות הגורמים את בוחן זה מאמר ותוך ישראל במדינת זמן לאורך רמות: ראשית, השינויים בשתי תעשה הבחינה והמאפיינים וטיוואן) למבנה קוריאה (יפן, דרום אחרות למדינות ישראל בין השוואה
גדולות. עסקיות קבוצות של
חלקים: שלושה במאמרהעסקיות. הקבוצות להיווצרות התיאורטיים בהסברים יתמקד הראשון החלק שלהן המבנה השוואת תוך הישראליות העסקיות בקבוצות עוסק השני החלק
אסייתים. מזרח למבנים להתעצמות שתרמו והפוליטיים הכלכליים הגורמים את בוחן האחרון החלק
בישראל. העסקיות הקבוצות
עסקיות קבוצות להופעת הסברים משחקות אלו המודרני. קבוצות בקפיטליזם נפוצה תופעה הן עסקיות קבוצותהעולם. ברחבי שונות בחברות והפוליטית הכלכלית בספירה מרכזי תפקיד
העסקיות: הקבוצות התפתחות את המסבירות מרכזיות תיאוריות שלוש ישנן תרבותיים ; הסבריםMarket Imperfection השוק שלמות אי – כלכליות תיאוריותכלכליות-פוליטיות. ותיאוריות
כלכליים הסברים כי טוען ההסברים העסקיות. אחד הקבוצות להיווצרות שונים הסברים מציעים
זה, הסבר כנגד שעולה כלכליות. הביקורת בעיות של תוצר הן עסקיות קבוצות גם עסקיות קבוצות של הימצאותן את להסביר מסוגלת אינה זו שתיאוריה טוענת
עסקיות שקבוצות טוענות אחרות כלכליות יפן. תיאוריות כדוגמת משגשגות בכלכלות נותן היעילות" אינו כלכלי. "הסבר יתרון לעצמן ליצור מסוגלות שהן היכן מתפתחות
תרבותיים הסברים למצוא ניסו עסקיות. אך, חוקרים קבוצות של בצמיחתן ישיר באופן עוסקים אינם עסקיות. קבוצות וההתפתחות ירושה המשפחה, מערכת חשיבות בין הקשר את
העיקרית שונות. הביקורת בתרבויות שונים ביטויים מקבלת המשפחה אולם, חשיבות בשינויים להבחין מסוגלים אינם אלו שהסברים טוענת התרבותיות התיאוריות על
העסקיות. הארגון בצורות אלו בחברות זה איך ההתארגנות. אז מקור החא המשפחה אסיה קשר. במזרח ליצור שקשה אומר דני
ענקיות? וביפן קטנות קבוצות יש שבטיוואן – הכל להסביר "יכול חביב שוני. משפט ולא דמיון להסביר שאפשר דני אומר
קישוט בתור הללו ההסברים על כותבים החוקרים כלום". רוב מסביר לא אזלדעתו. למאמר כלכליים פוליטיים הסברים
אחת לחברה. בכל המדינה בין ליחסים קשורה עסקיות הקבוצות שצמיחת טוענים את לקדם שמטרתה דומה במדיניות החזיקה אסיה, למשל, המדינה ממדינות
לחלוטין. שונה השונות לחברה, במדינות מדינה בין התיעוש. אך, היחסים מאוחר. קפיטליזם של מדינות אילו דני אומר: לשאלתי התיחסות
והובילה דאז המפותח הקפיטליזם את כמודל ראתה המדינה כזה בקפיטליזם ולפעמים במכוון מרכזי. לפעמים מאד היה המדינה במכוון. תפקיד שינוי
מדיניות. של מכוונת בלתי כתוצאה הקבוצות להיווצרות מלא הסבר לספק שיכולה אחת תיאוריה אין שראינו יפכ
ביותר המקיף הוא כלכלי הפוליטי שההסבר נראה וחברה. אך חברה בכל העסקיות להסביר תוכל כלכלית הפוליטית שהתיאוריה מנת כאן. על שהוצעו ההסברים מכל הספציפי ההיסטורי הקונטקסט את לחפש העסקיות, יש הקבוצות התפתחות את
וחברה. חברה בכל הקבוצות להיווצרות הובילו ופוליטיים כלכליים גורמים בין השילוב כי טוען זה מאמר
חשוב. יותר תפקיד כאן משחקים למדינה חברה בין בישראל, כשהיחסים העסקיות של והתעצמותן להתפתחותן רבות תרמו כלכליים מהלכים מספר של מכך, שילוב
קבוצות עסקיות במבנה הפוליטי-כלכלי בישראל לשתי הישראלית הכלכלה של החברתי המבנה של ההיסטוריה את לחלק אפשר
מהתקופה נמשכת הסקטוריאלית והדואלית. התקופה תקופות: הסקטוריאלית הם הסקטוריאלית הכלכלה של השישים. שורשיה שנות אמצע ועד מדינתית הטרום
בכלכלה הבריטי למנדט שהיה החשוב לתפקיד מדינתית. מלבד הטרום בתקופה הפוליטיים: למוסדות שהקבילו כלכליים מוסדות היו היהודי המקומית, לישוב
לשינוי הביאה ישראל מדינת הלאומי. הקמת והסקטור הפרטי, ההסתדרות הסקטורלאומי/מדינתי. הסקטור של בחשיבותו עלייה – בכלכלהבקבוצות מאופיינת זו השישים. תקופה שנות מאמצע החלה הדואלית התקופה קטנות חברות של רב מספר לצד מתקיימות גדולות עסקיות .
מתחלקת וקטנה. הגגדולה לגדולה מתחלקת . כלכלה אחר סרטוט מדויק. יש לא בקבוצות שאינם ותאגידים עסקיות לקבוצות .
כתוצאה שהתרחשו מרכוז תהליכי של תוצר הוא הכלכלה של החברתי המבנה שינוי וההיפראינפלציה73 ו- 67 , מלחמות60ה- שנות של במיתון עסקית מהתמוטטות
הנשק מתעשיית הגבוהות וההכנסות70ה- שנות סוף של .
: קבוצות שש עומדות הישראלית הכלכלה בלבת1. כור קבוצת ;
2. הפועלים בנק ;
3. לאומי בנק ;
4. רקנטי משפחת בבעלות I.D.B קבוצת ;
5. כלל קבוצת ) קבוצת לבין הפועלים בנק בין שותפות I.D.B(;
6. הבעלים גם היא1995 איזנברג, שמאז משפחת איזנברג, בבעלות קבוצת במדינה) בבעלות אז עד (שהיתה לישראל כימיקלים קבוצת של .
הקודמת המאה של90ה שנות לתחילת מתאימים הללו הנתונים .
משותף מיזם היא כלל קבוצת . : עסקיות קבוצות של טיפוסים שלושה ישנן
1. (כור) תעשייתי הוא משמרכזה קבוצה ;
2. ולאומי) (הפועלים בנק הוא שמרכזה קבוצה ;
3. ממוקדות ופחות סקטורים במספר שפעילות וקבוצות כלל ,I.D.B קבוצת( .)ואיזנברג
בישראל העסקיות הקבוצות לצמיחת הסבריםכלכליים גורמים בין שילוב של תוצאה הן בישראל העסקיות הקבוצות התהוות
מקרה, גורם יופרדו. בכל הם הניתוח לשם משולבים, אך אלו לפוליטיים. גורמים ארגונים של והפעילות המדיניות הוא העסקיות הקבוצות בהתפתחות מכריע
זו מדיניות של מכוונים הבלתי והתוצרים מדינתיים .
העסקיות והקבוצות הישראלית פוליטיים: המדינה גורמיםבכלכלה הישראלית המדינה של למרכזיותה הובילו גורמים שלושה :
1( הכלכלה, יותר בניהול ועקיף ישיר באופן מאוד מעורבים היו מדינתיים ארגונים דמוקרטיות תעשייתיות במדינות מהמקובל .
2( שונים בסוגים החזיקה הישראלית מערבית, המדינה לדמוקרטיות שנית, בניגוד זרים ממקורות הגיעו מהם הון, שאחדים מקורות של .
3( וגלי מתמשך צבאי קונפליקט של במצב דמוקרטית חברה בשימור הקושי של התוצאות המדינה. אחת בידי עוצמה של רגיל לא לשימור הובילו תקופתיים עלייה
העסקיות הקבוצות התהוות היא המדינה של הרבה המעורבות .
(כתוצאה השישים שנות אמצע ועד החמישים שנות מאמצע הכלכלי השגשוג חברות של ומיזוגים לרכישות מגרמניה) הוביל השילומים – זר והון מכוונת ממדיניות
הגדולים הבנקים שלושת1961ב- המיזוגים מן גדולות. כתוצאה חברות ע"י קטנות העסקיות הקבוצות של ההתרחבות הפיננסי. המשך מהסקטור2/3ב- שלטו
בישראל. אחרי הצבאית התעשייה התפתחות בעקבות67 מלחמת אחרי התאפשר התחזק אף במדינה; מעמדה המרכזית לתעשייה הצבאית התעשייה הפכה1967
או המדינה בבעלות או הן הביטחוניות התעשיות . רוב73 מלחמת אחרי יותר עוד העסקיות מהקבוצות מאחת חלק .
שאת נשק. ביתר לעצמה ליצר התחילה ישראל הימים ששת מלחמת אחרי בבעלות גדולה, חלקה בטחונית תעשייה כיפור. נוצרה יום מלחמת אחרי
הכלכלה על משפיע הבטחון בתקציב קיצוץ פרטית. מאז וחלקה הממשלה .הישראלית
ולכן הישראלית המדינה ע"י נעשו הביטחוניות מהתעשיות הגדולות הרכישות הביטחון. ב- לתקציב ישירה בצורה קשור העסקיות הקבוצות ושגשוג התרחבות
ובתקציב בכלל בתקציב קיצוץ על הלאומית האחדות ממשלת החליטה כאשר1985 גם מכך וכתוצאה הצבאיות בתעשיות חמור למשבר הוביל בפרט, הדבר הביטחון העסקיות מהקבוצות בחלק .
את להפריט ההחלטה היתה העסקיות הקבוצות להתחזקות שהוביל נוסף גורם כל בתמיכת היא ההפרטה של האידיאליזציההמדינה. בבעלות שהיו התעשיות חלקה את המדינה מכרה החשובות מההפרטות בשתיים לפחות. כמעט המפלגות למשפחת בישראל כימיקלים קבוצת של העסקיות. למשל, מכירתה לקבוצות .איזנברג
מספר הוא ההפרטה. עכשיו של מכוונת לא תוצאה היא הקבוצות התחזקות בהם שהשתמשו המינוף שיטות על לנו .
המרכזיים הבנקים של הבעלים היא המדינה1983ב- המניות משבר כן, מאז על יתר ב- החליטה הבנקים. המדינה של פיננסית שאינה הפעילות את מגבילה היא כן ועל
1999 שנת סוף ועד פיננסיות לא בחברות חלקם את למכור צריכים שהבנקים1995 פיננסית לא מחברה20%מ- יותר להחזיק יוכלו לא הם .
העסקיות והקבוצות כלכליות התפתחותשאינן בחברות החזקותיהם את הרחיבו המיתון, הבנקים השישים, לפני שנות בתחילת
מפעולות סיבות: הרווח שתי של תוצר היא ההחזקות להתרחבות פיננסיות. הסיבה בחברות השקיעו שהבנקים ישראל; בעוד הבנק של מדיניות בעקבות קטן בנקאיות
בבורסה והרווחים החמישים שנות אמצע של הכלכלי משגשוג כתוצאה פיננסיות לא הוביל השישים שנות של המכוון המיתון מן . ההתאוששות1962ב- הפיחות אחרי
והשתלטויות למיזוגים .
בתקופת יותר אף התחזקה בישראל העסקיות הקבוצות של המרכזית העמדה – להתרחב המשיכו סקטורים שני רק זו השמונים. בתקופה בשנות האינפלציה
הקבוצות של הליבה הם אלה הפיננסי. סקטורים והסקטור הביטחונית התעשייה מניפולציות בעזרת להרוויח לחברות אפשרה הגבוהה העסקיות. האינפלציה
.פיננסיות
שהשפיעה נוסף גורם היא90ה- בשנות לשעבר המועצות מברית ולבסוף, העלייה העיקריות מהסיבות אחת היא הגדולה העסקיות. העלייה הקבוצות התחזקות על
הישראלי במשק לצמיחה .
להסביר בניסיון ומהפוליטיות הכלכליות ההתפתחויות את להפריד ניתן לסיכום, לא ובפעולותיה במדיניותה העסקיות. למדינה הקבוצות של והתעצמותן התפתחותן את
העסקיות הקבוצות התעצמות על גדולה השפעה יש מכוונת והבלתי המכוונות .
ממש בעצם. אנחנו אסיה מזרח במזרח. דרום אנחנו אבל במערב לבנו – דני שיש מה זה – לעשות לאמריקה. מה דומים לא .
קוריאה דרום על גם הבאה. נדבר בפעם נמשיך .
בין הפעולה קבוצות. שיתופי של גיבוש של תהליך ויש שינוי חל שנות בסוף קבוצות יותר קצת יש בריכוזיות מסוים שינוי נמשכים. חל עצמן לבין הקבוצות .
שלו המאמר את יציג דני הבאה בפעם .
כלכלה אפריל23קצת. איחרתי
מיכל. של שעבר השיעור את ממשיכיםלישראל. קוריאה דרום של מבנית השוואה מציג דני
להשוות. אפשר למה לשאלה בתשובה וזה
כלכלי. פוליטי הסבר של מקומו הקודם. על במאמר עצמו על ביקורת מותח דנילחברה. מדינה בין יחסים על שמבוסס הסבר 일.אין AGENCYהאנושיים. מהשחקנים שמתעלם מבני הסבר . זה 이.מדינה המערבית. הדיכוטומיה המחשבה צורת את מאמץ וחברה מדינה יחסי
קיימת. נדב לא היא אסיה מערבית. במזרח דיכוטומיה היא אזרחית חברה חולקה במערב. זה צמח זה אבל נכון – דני אנליטית. אומר אבחנה שזו אומרמתאימה. בהכרח שלא 삼.השפעה לה יש הכלכלה הלאום. אבל מדינת שלך. היא הניתוח יחידת מהי
חיצונית.
יותר לטעמו והיא מקומות מכמה שמלקטת המוסדית הגישה היא האלטרנטיבהנכונה. יותר השוואתית מתודולוגיה על לדבר שם מתאימה. אפשר
העיקריים. הגורמים את לזכך מאפשר זה
יהיה קבוצות. מעניין התגבשו בה70 וה60ה שנות היא עליה שנדבר הזמן נקודתהתיאוריה. במונחי להסבירם ניתן והאם השינויים את לראות
מרכזיים גורמים שלשההמדינה תפקיד.1עולמן ותפיסת אליטות.2הזרים המשקיעים מעורבות – העולמי הקפיטליזם.3
בראש שעומדים לאנשים )כוונתו מתפתחת. למדינה מדינה היתה וד.קוריאה ישראלרצונה. לכפות ויכולת אוטונומיה המדינתיים( היתה הארגונים
כפייה. באמצעי שימוש תוך כלכלי לפיתוח תכניות החלו ואח"כ הפיכה ד.ק. הייתהגורמים מכמה נבעה המדינה של עוצמתה
דמוקרטית לא המדינה.1אלטרנטיבים כח מוקדי שייצרו רחבים שסעים הומוגנית. אין אוכלוסיה.2וציות סמכות המקבלת תרבות.3
במעמד שפגעו אגרריות רפורמות עשה קולוניאלי הפוסט השלטון.4אלטרנטיבה אין שוב וכך האריסטוקרטיה
עסקים. אנשי אנשים. עצרו המון פיטרו – משטרה מדינת של בשיטות שימוש .5 . ובכך דבר כל ההון. הלאימה מקורות כל על השתלטה המדינה מכל החשוב
המדינה. של החומש תכנית לפי לפעול יזמים חייבים היואשראי על מבוססת כלכלה.6
ישראלתנאים. ובאילו סיוע יקבלו תעשיות אילו קבעו הבטחון ומשרד האוצראדמות. בעלי או אריסטוקרטיה בה היתה שלא חדשה חברה גוף אותו הכל הסתדרות צבא ביורוקרטיה כנסת דבר. מדינה בכל שלטה מפא"י
למעשה. ההון על שלטו80ה שנות שתרמו. עד ויהודים שילומים סיוע – זר ההון. הון על שליטה
הבורסה. על ולא אשראי על מתבססים . תאגידים מדיניות את מימשו הבנקים שבפועל אומרים הכלכלנים )אז( רוב הולאמו לא הבנקים
האימפריות. נבנו הממשלה. וכךמדלג דני
הקבוצות. עם המדינה בתפקיד מהותי הבדל בריבית הלוואות העניקה מכוונת. המדינה מדיניות של תוצאה הן בד.ק. הצ'אבול
פעולה שיתף שלא הרכב. מי תעשיית לטובת נבחרו וקיא הונדה מאד. למשל נמוכה שנמסרו לחלקים ופורק נענה לא אחד קרטלים. צ'אבול יצרה עליו. המדינה איימו
אחרים. לצ'אבולים
שהכירו. הזאיבטסו את חיקו ? הם קבוצות בד.ק. התארגנו מדוע
היסטוריים צמתים3המדיניות. של מכוונת לא תוצאה זו בישראל למשל שנים. הבנקים10 תוך שניים פי שצמחה כור - למשל50 תיעוש(1
זה שהכירו. קונצרן מה זה כי הגרמני המודל פיננסית. זה לא לפעילות שנכנסולשנה תל"ג10% ב גדל בגרמנית. המשק מילה
בפועלים לפגוע כדי מכוונת מדיניות היה שלו. זה - התוצאות60 מיתון(2 הקטנים. יש את בלעו והגדולים הרגל את פשטו תאגידים ובתאגידים. הרבה
קבוצות. של ארגוני מבנה פלוס. שיטה קוסט בשיטת ועוד. עבדו הנשק - אמברגו70 בטחונית תעשייה(3
התעשרות. ומעודדת סיכונים נטולת
כמו בקרנות כספם את השקיעו1978 הועילו. עד רק פוליטיים לד.ק. קשרים בדומה הושקעה ומחצית הסתדרותיים לחברות הלך50%הסדר. ומבטחים. היה מקפתהפועלים. לבנק ובטוח קבוע קבועה. והרווח בריבית באוצר
שלהם בד.ק. . הקשרים לחברות. כמו עברו בכירים צבא קציני הרבה60ה שנות מאזמסייעים.
בכלכלה. המדינה תפקיד כאן עד
התרבותית עולמם ותפיסת האליטות לעצמאות מלמעלה. ושאיפה כלכלה בניית של עולם תפיסת הייתה החברות בשתי
השוק. כחות על סמכו ובטחונית. ולא כלכלית שאפו האליטות השנים כל ולאורך מבחוץ שבא בהון תלויה היתה ישראל לכך נוסף
כלכלית. לעצמאות להגיעפרדוקס. וזה כח מקור היה מבחוץ שבא ההון דווקא
על להשיג ניסה הוא זה ואת ללגיטימציה זקוק היה בד.ק. . השלטון דומה ענינים מצב להגיע שאיפה היתה המערכת ראשי החיים. בקרב ברמת מהירה עלייה ידי
כבדה. תעשייה לעצמאות. פותחה
גלובלית כלכלה זרים. תאגידים היו לא זו שקורה. בתקופה מה על השפעה יש הקפיטליסטית לסביבה
התענינו. שוק לא התאגידים בישראל טבע. גם משאבי צבאי. אין שלטון בד.ק. היהערבי. קטן, סכסוך, חרם
לא בעצם הון(. אבל מרווחי פטור לו )שנתן אייזנברג זרים. חוק משקיעים למשוך ניסומבחוץ. כסף הרבה היה כי זרים למשקיעים זקוקים היו
אינטרס היה למדינה ד.קוריאה. למעשה לטובת כסף הרבה תרמה וייטנאם מלחמתלהם. הציקו זרים. הבירוקרטים משקיעים יבואו שלא
משותפים. גורמים להם יש אבל תרבותית מבחינה רחוקות חברות שתי ראינו
היו לא שהיזמים לזכור הקבוצות. צריך את שהקימו היזמים תפקיד – נוספת נקודהאקטיביים. אלא פסיביים
האימפריות את בנו בישראל בד.ק. והמנהלים המשפחות למה הסברים שני גם בה יש אך המדינה בהתערבות ברכה . ישהמדינה מפני התגוננות דרך(1
הקבוצות של התמוטטות ומגוונות. בנוסף גדולות אימפריות בונים סכנה. לכןהמדינה. של בעיה להיות הופכת
מה רווחים. זה ע"י ולא גודל של התרחבות ע"י הונעו בישראל – המנהלים(2עוצמה. להם שנתן מה המנהלים. וזה שהאמינו
מגורמים כתוצאה קבוצות התקבצו החברות שבשתי לסיכום להראות דני שרצה מהדומים.
משתנים. האלמנטים שלשת90ה בשנות
.ארגונים של והשתזרות עסקיות קבוצות על דני ידבר הנותרות הדקות17בדירקטוריונים. בכמה שנמצאים דירקטורים
מתחרות לשתי אסור קבוצות. בארה"ב בין קבוצות. ולא בתוך יחסים על בעיקר ידברמקובל. זה העולם בכל אבל להשתזר
זאת. חקר במישיגן דני של השתזרות. המנטור על נכתבה ספרות סוף איןהסברים
חוקי בזק. לא כנגד קנוניה עשו ותדיראן טלרד – קנוניה(1דוקטורט זה על כתב . דני ואליאנס אגד לדוגמה – קואופטציה(2יותר נחשב שלך התאגיד – העסקית מהקהילה לגיטימציה(3– המנהלים של האישית הקריירה קידום(4מרקסיסטית גישה – הקפיטליסטי המעמד של לכידות יצירת(5
העברת אמצעי זה דבר של בארה"ב. בסופו נעשים השתזרות על המחקרים רובהטענות. שאר כל ולא אינפורמציה
השתזרות קבוצה היא הניתוח יחידת . אם דני אומר המוסדי להקשר להתיחס צריךופיקוח. לשליטה מכניזם היא! ומצא בדק דני
, הדה- גלובליזציה הופסקה, הופסקה ההגבלה על ההון, והחלה מגמה1970 וב- גלובליזציה, השינוי לשני הכיוונים קרה בעקבות לחצים פוליטיים מחודשת של רה-
ואינטרסים שונים.
תחבורה וניידות של סחורות ואנשים פיתוחים טכנולוגיים שהפכו את התחבורה לזולה ומהירה יצרו השפעות תרבותיות
שתיים מהן קשורות לסחורות - גלובליזציה–וכלכליות. נוצרו ארבע תופעות מרכזיות של יצור וגלובליזציה של צריכה, ושתיים לאנשים - הגירה ותיירות.
כל אחד מהתהליכים נסמך על פיתוחים טכנולוגים אולם מתאפשר או אינו מתאפשרבגלל החלטות פוליטית.
לגבי גולבליציה ביצור ובצריכה אחת ההחלטות המרכזיות היא האם המדיניות תומכתבסחר חופשי או מתנגדת לו על מנת למנוע תחרות עם השוק המקומי.
המדיניות לגבי סחר חופשי השתנתה במהלך השנים בהתאם לאופנה, מצב כלכליואינטרסים שונים.
GATT )the General Agreement on Tariffs and הוקם הארגון 1947בשנת Trade(.ב שחייב את המשתתפים בו להפחית את המחסומים שמנעו מסחר חופשי
)WTO )World Trade Organization – הוא הפך ל 1995, )NAFTA, )the north American free trade agreementגופים נוספים שקמו היו:
האירופאי.EU –וה כמו המעבר של הון וסחורות בין מדינות, כך גם מעבר של אנשים הושפע משינויים הן טכנולוגיים והן פוליטיים. מעבר אנשים בין מדינות היה קיים תמיד אולם המודרניזציה
וגם על ההגירה. תזירזה והגדילה את התהליך. ההשפעה הייתה גם על התיירו השוני המרכזי בין הגירה לתיירות הוא שהגירה מושפעת יותר ממדיניות פוליטית
מאשר תיירות.
גלובליזציה כמעצבת הכלכלה בעתיד
כאמור גלובליזציה כלכלית תרמה לגלובליזציה של התרבות, למרות שאנו עדיין לא חיים בעולם בו כולם דוברים אותה שפה, הצמיחה של תקשורת תרמה רבות ליצירת
עולם מושגים משותף. למרות שאנו רואים מוטיבים תרבותיים של תרבות אחת באחרת )מקדונלד( עדין יש מוצרים בתרבות אחת שלא ניתן "לתרגם" לתרבות אחרת אלא אם תעשה התאמה
)מקדונלד צמחוני בהודו(. כיום בתי ספר למנהל עסקים משלבים בלימודי מסחר ב"ילגם את נושא "ההתאמה" התרבותית.
צורות יצור חדשות בכלכלה הגלובלית חלק גדול מהפעילות הכלכלית תחת הקפיטליזם המודרני, התאפשרו בסיוע מנגנונים בירוקרטיים גדולים. כיום המאפיין את היצור הגלובלי החדש, שהוא מבוסס יותר על
ופחות על חברות שמציירות הכל בעצמן. ארגון הפעילות בצורת רשת במקוםרשתות היררכיה בירוקרטית יכול להוביל ליעילות ולכן גם לתחרותיות. שכיום היא יותר
רלוונטית מתמיד כיוון שחברות צריכות להתחרות עם חברות מאותו תחום מהעולםכולו.
השפעה נוספת של הגלובליזציה הייתה העלאת המודעות לכך שיש צורות שונות של קפיטליזם לדוגמא- שיטת ניהול וייצור יפנית שונה מזו האמריקאית. היפנית- מתבססת
על יצור לפי דרישה ללא מלאי, שיטה הדורשת רמת מיומנות גבוהה יותר.
האם מדינת הלאום נעלמת? המרכזיים של מודרניות הם קפיטליזם ומדינתםבתחילת הפרק ראינו ששני המאפייני
לאום. כל עוד הכלכלות היו פנים מדינתיות, לממשלה הייתה יכולת שליטה, ולתושבים הייתה השפעה על הממשלות דרך מוסדות השלטון הדמוקרטיים. כיום גלובליזציה של
הכלכלה יוצרת מצד אחד, חוסר שליטה פוליטי ברמת המדינה, ומצד שני עדיין לאהוקם מוסד פוליטי גלובלי, שיתפוס את תפקיד המדינה.
אחת הבעיות המרכזיות נוצרת בעקבות המעבר החופשי של הון בין מדינות. לכאורה התוצאה היא שחברה יכולה להשקיע את ההון במקום בו תהיה לה התשואה
הגבוהה ביותר. זוכות מכך גם מדינות העולם השלישי שנהנות מהשקעות זרות. אולם כפי שקל להשקיע במדינה זרה כך גם פשוט להוציא את הכסף והרווחים
ממדינות אלו. זה נכון בעיקר במדינות פחות מפותחות שזקוקות נואשות להשקעות של הון זר, דבר הגורם לממשלות לנסות לרצות את המשקיעים הזרים לא פעם על חשבון
האינטרסים של התושבים.
נקודת חולשה נוספת של הגלובליזציה היא שבעיה כלכלית במדינה אחת יכולה ליצור
אפקט דומינו שיפגע במדינות נוספות.
קרן המטבע העולמי שאמורה הייתה לפקח באופן מסוים על בעיות אלו היא איננה מוסד דמוקרטי שמייצג את האינטרסים של האזרחים במדינות המושפעות ממעבר
הון. ולא פעם כשהקרן נחלצת לעזרת מדינה במצוקה היא מתנה את העזרה בשמירה על פרמטרים כלכליים מסוימים שלדעת ראשי הקרן הם אלו שיוכלו לגרום להבראת
הכלכלה. אך לא תמיד מדיניותה של קרן המטבע העולמית הייתה נכונה. מקסיקו עקב הדרישות1975לדוגמא, הגיעה לאחד המצבים הכלכליים הקשים שלה בשנת
הכלכליות שהציבה הקרן.
כיום אפילו כלכלות שכן תומכות בחלקים מעקרונות הגלובליזציה מעלות שאלות לגביתנועת ההן הגלובלית.
צריך לזכור שקפיטליזם היא מערכת כלכלית שמבוססת על עיקרון הרווח, וכל עוד החברה יכולה להעלות את רווחיה מעבר לים היא תעשה כך, אלא אם יוטלו עליה
מגבלות שאינן כלכליות )פוליטיות למשל(. מצד שני גם מצבם של ממשלות העולם כיוון שהם מעונינות למשוך משקיעים שיביאו לכניסת הון למדינהיהשלישי בעיית
ויאפשרו בה פיתוח נוסף. למרות טענות הכלכלנים שהגלובליזציה מועילה בכך שהיא יוצרת שוק יעיל תחרותי
ומשוכלל יותר של השקעות נשמעות יותר ויותר טענות שהשינויים הגלובליים עלולים לערער את הקשרים והמבנים הכלכליים והחברתיים בתוך המדינות )מדיניות רווחה, איגודי עובדים(, ותופעה זו עלולה לגרום לקריסת הכלכלות כך שלא יוכלו עוד לשמש
את החברות התעשייתיות והמשקיעים החיצוניים.ישנן שתי אפשרויות לפתרון הבעיות:
דה- גלובליזציה- להחזיר מחדש את הכוח לשלטון במדינה, לשלוט ולהשפיע על-1תנועת ההון המסחר וההגירה
. )כמו לדוגמא האיחוד האירופי(יצירת מערכת פוליטית גלובלית -2
מתוך הספר: Baruce G. Carruthers and Sara L. Babb, 2000, Economy / Society
לעבודה. מסגרת עם להיות כבר צריך ליוני18 ו11ב. לספטמבר30 ה עד להגיש יש העבודה את
!!! המאמר את קיבלתי לא – גלובליזציה
ממדים. לשלשה מיחסופוליטיקה. תרבות כלכלה
מרכזיות: טענותחדשה. תופעה לא היא כלכלית
אחרת. שסוברים כאלה דטרמיניסטי. יש כמעט תהליך שזה היא המאמר רוח מדינה. כל של השלטון של פוליטית בחירה כאן יש לטכנולוגיה שמעבר הוא אומר עודהגלובליזציה. מול הלאום מדינת – כחות שני יש
גלובליזציה. מונעת למשל לובפוליטית. החלטה גם אבל טכנולוגית התפתחות צריך
לא הלאום שמדינת גדולים כך כל הגלובליים שהכחות שאומרת גישה שיש אומר דני בהם. לעמוד יכולההמשקל. שיווי מה בשאלה דיון ויש כך חושבים לא היום
ונחלש. הולך הפוליטיקאים של שכחם טוען המאמר
גלובליזציה. היתה שבהיסטוריה אומר המאמר העוסק שלם גליון )בערך( יש2000 יוני שלinternational sociology ב
לקרוא. פעם בגלובליזציה. כדאי
לאום. ומדינות קפיטליסטי מבנה יש היום בגלל שזה טוענת והקולוניאליזם. נעמי העבדות הם לגלובליזציה מקדימים שני
המצפן. ידיים כורתים באנגולה . )עדיין עבדות כמעט , אין משפיעה לא כבר אירופה היום
הסוררים(. העבדים של לילדיהםמסתבר. אפריקאי להיות כדאי ממש לא
חפשי. סחר הגירה תירותמשמעותית. היא הכסף המצאת
הענין. התחיל16ה במאה . ב חליפין שערי של מערכת לאומית. נוצרה בין פיננסית יציבות על מדברים1944ב
מוניטרי. כבסיס הזהב על ויתרו33מידע. זרימת שמאפשרת בטכנולוגיה תלות
ערך. , נירות פורטפוליו – ממש השקעה – השקעות סוגי שניבשקל. הפופולריות ההשקעות למשל פיננסיות. כמו השקעות ישעץ. נטעו , לא בית בנו לאהשקלים. הר
לעשות ניתן היה לא85 עד זה. בישראל את מאפשרות המדינות אם כמובן זהכאלה. תעלולים
מרעיו. וחבר ג'ורג' סורוס
עולמיים. סחר הסכמי שרוצים גדולים תאגידים ? למשל לתמוך יכול מיההיסטורית. בסקירה ממשיכה
שמרויחות אזרחים של מסוימות קבוצות , יש שבקנדה משפחתה על מספרת מיכלשמפסידות. כאלה וישכח. של עניו
התרבות. של אמריקניזציה – התרבות של גלובליזציהוקולנוע. תקשורת מדיה
עולמיים. קולנוע צריכה. לבוש. כוכבי של דפוסים. איזומורפיזם. כלכליים התארגנות דפוסי של תפוצה על בשאלה דיוןכך. כל פשוט ענין לא זה השפעה. אבל שיש ספק אין
לים. מעבר להלוואות מומחים. אפשרות של כניסהISO 9000תקן. מין . זה
? שונה יהיה האם אלא עסקיות קבוצות סביב יהיה לא הישראלית מהכלכלה שחלק דני. יתכן אוצר כן
זרים. סביב חלקים. זה של לרכישה עצמי מייצור שעברוIBMהגלובלית. בכלכלה ייצור צורותמשמעותי. שינוי למודל . דומה אימון ביחסי הקשורים קטנים יצרנים של אוסף זה למשל בנטון
מאד. עולמיים. גדולים תאגידים של קפיטליזם. רשת של חדש סוג הטייואני. זהמתאימה. טכנולוגיה ונדרשת קריטית מאד היא מרחוק השליטה יכולת
גם כלכליים. זה אינטרסים של תוצאה הוא ירדן עם השלום הסכם לדעתיהציבורי. השיח על שהשתלטה אידיאולוגיה
הדומינו. אפקט. אירופה איחוד
אירוויזיון.
להם יש הלאום במדינת שחקנים עורך. איזה שהוא מחקר על לנו מספר דניבכך. נכשלים או מצליחים הם תנאים ובאילו גלובליזציה למנוע או לקדם אינטרסים
Global local and the glocal לאחרת. אחת ממדינה חקיקה של דפוסים החוק. אימוץ התפשטות של בשאלה עוסק
חברות. דיני של אמריקניזציה בעיקר שלו החדש. התיזה החברות בחוק עסקיות קבוצות בענין פרק נכלל לא מדוע למשל
את למנוע שהצליחה ולוקאלי. הקואליציה גלובאלי של סינתיזה הוא שהחוק היא מקומיים. ואינטרסים זרים גלובליים משפטיים רעיונות של והיא העסקיות הקבוצות
ופרוקצ'יה. , ברק למשפטים פרופסורים , בעיקר האקדמיה אנשי את כוללת היאערך. נירות ורשות המשפטים משרד חזקות מדינתיות סוכנויות הנשאים. ושתי
, למשל עסקיות קבוצות של המשפטיים יתרונות את שרצתה שהפסידה הקואליציה את שייצגו ארגונים בה ועוד. חברים האם לחברת להלוות בת לחברת מותר שיהיה
בבורסה. הנסחרות הציבוריות החברות הבנקים. איגוד הללו. איגוד האינטרסיםהעסקיות(. הקבוצות בעצם )שאילו
היה לחוק עסקיות קבוצות לכניסת הפסידה. כי לגמרי לא שהפסידה הקואליציהמעוקצך. ולא מדובשך לא העדיפו שלהם. הם לעסקים המדינה את מכניס
וצמיחה , אגרסיבית דומה בצורה בתיעוש תמכה המדינה המדינות משלש אחת בכל
שונה. היה הפוליטי הקונטקסט אחת ובכל מאחר הבדל יצוא. יש מוכוונת
דרום קוריאה
כלכלה האקטור היא ולמעשה חזקה מדינה ויישום וריכוזית מתוכננת המוביל.
מדיניות. של אגרסיבי
הממשלה. מטעם פקידים עומדים שבראשה ממשלתית כסוכנות מנוהל הציבורי המגזר ההון. על שליטתה דרך הפרטי העסקי במגזר הממשלה שולטת גלויה פחות מעט בצורה
הפירמות לומדות ועוד בנקאי אשראי חידוש מניעת מגוונות., דרך אכיפה שיטות למדינה על בעיקר אך הפירמות כל על מופעלות הללו הממשלה. השיטות עם פעולה לשתף שהכרחיעסקית. לריכוזיות דוחפת הצ'אבול. המדינה על ובמיוחד וגדולות בינוניות
יפן
אוטונומיים כחות יוצרת העסקים. המדינה עם ליחסים שונה שיטה פיתח הממשל
ביניהם. לתאם ותפקידה יחסית חזקים
תפסוWW2 לפני פירקו האמריקאים הכיבוש בכלכלה. עם מרכזי מקום הזאיבטסו
ובנו ארגונים האמריקאי. חיזקו המודל על המבוסס תחרותי שוק ליצור כדי אותם
אחרי קטנים מיזמים לריכוזיות חזרה היפנית הממשלה הכיבוש סוף ובינוניים.
"מנחה" גדולות. הממשלה קבוצות יצרו מעשים וחוסר מעשים המשלבת באסטרטגיה
כדאי הארוך שלטווח למדו הארגונים חוקתי מעמד אילו להנחיות שאין אותם. למרות
פעולה. לשתף
לחברה הממשלה בין חזקים ביניים גורמי באמצעות פרטי-ציבורי פעולה שיתוף זהו
האזרחית.
טייואן
להתערב. שלא בוחרת אלא חלשה אינה חזקה. המדינה חברה
אספקטים שלשה
ושירותים. גלם וחומרי סחורות יבוא של ציבוריות פירמות המדינה בבעלות(1
קוראה דרום לניתוח מתאימה לא השוק שגישת הטענה עולה במאמר .2
חזקה. שליטה למדינה מאוחר" שבו "קפיטליזם של מדינה היותה בגלל
חופשי שוק לבין המדינה שליטת בין מיזוג של דרך רואה לא הכותב האם
כלאיים? בן ליצור מנת על
כללי. באופן בכיתה יותר להרחיב אפשר אם בוובר: כמובן השימוש לגבי.3
המשתנים שני שליטה" וכיצד של "עקרונות בדיוק זה מה הבנתי לא כן כמו
מתקשרים. שהבאת
בדפוס המדינות בחרו "מדוע השאלה על מפורט יותר קצת הסבר אבקש.4
מסוים?"
תרבותי. מהסבר הכותב של ההסבר שונה במה לי ברור לא עדיין ולסיום.5
יוני4 שיעורלשיעור שלשה חלקים
דני , נעמי ורד וליאור רוזנברג
דני מדבר סוקר את הקורס ועלילותיו. ראינו שאין סוג אחד של קפיטליזם.
המאמר של ליאור אומר שיש תיאור ולא אנליטיות. הכלכלנים לא עסקו כמעט בקבוצות עסקיות למרות שזה מבנה רווח. בחמש שנים האחרונות זה נהיה להיט היסטרי. שני הודים טוראן ועוד מישהו מפרסמים מחקרים לרוב בשאלה מה הקשר בין מבנה להתנהגות. המחקרים מנסים להראות שהקבוצות
העסקיות לא ממש מוצלחות אבל אנשי העסקים בשלהם.
נעמי תדבר על טייואן וקוריאה בעיקר. ליאור יציג מאמר על סין. לא דיברנו עליה עדהיום אלא דרך השפעתה על הסביבה.
נעמי מתחילה
Business groups and product variety in trade
Evidence from South Korea, Taiwan and JapanBy: Feenstra R.C & Yang T.H & Hamilton G.G 1999.
השאלה שאותה החוקרים ניסו לבדוק במחקר זה היא, האם מבנה שוק משפיע על
דרום דרך מבני השוק של בודק את השאלה דגמים של סחר. המחקר התהוות
קוריאה, טיוואן ויפאן, ומאפייני היצוא שלהן לארה"ב.
ולמעשה ההשוואה נעשתה בין כמדד למבנה שוק במחקר נבחרו קבוצות עסקיות,
מבנה השייבול )קוריאה(, קבוצות עסקיות קטנות בטייואן, והקבוצות העסקיות הגדולות
בין המכירות )סך מבנית אינטגרציה של מדד של חשיבותו מספיק הובהרה לא
הפירמות בקבוצה(, להסבר מאפייניו של הסחר.
לא הוסבר ההבדל בין יפאן לשתי המדינות האחרות על רקע המבנה העסקי, ותלו את
הכל על ענין הגודל.
המחקר לא יצר ענין אינטלקטואלי אצלי, ולכאורה עוסק בעניינים שוליים בכדי להוכיח
טענה כבדה.
נעמי
דברי נעמי : המחקר בודק את השפעת המבנה הארגוני על מבנה השוק. אינטגרציה פנימית. וגודל הפירמה. )קוריאה צ'ייבול טייואן פירמה–לקחו שני משתנים
משפחתית( כשקבוצה קונה בתוך עצמה יוצא לה יותר זול. וזה מעודד אותה לייצר מתוך מה שיש
לה זמין. וכך יהיה גיוון נמוך. דני מזכיר את עלות הטרנזאקציה. ומה הסיבה ומה התוצאה ? אומרת נעמי. לפי התיאוריה הכלכלית זה הקטנת עלות.
ויש שיגידו המדינה ועוד כפי שלמדנו. למה צריך לערב פה את היצוא לארצות הברית ? כדי להראות אמפירית את ההבדלים
במדד של יצוא. היצוא את לבחון רוצים העסקית. הקבוצה של מאפיין היא האינטגרציה : הסבר
כמאפיין חיצוני. נעמי ממש לא מרוצה מהמאמר שקיבלה. דני מסביר שזה מאמר כמותני שמנסה למצוא קשר בין משתנים. עד היום היתה לנו כתיבה תיאורית ופה מנסים לראות את
הקשר בין המבנה... עכשיו נעבור לענין עצמו.
מה זה אגריסיביות ביצוא ? מקום המדינה, הקבוצות הגדולות . למשל יצוא ללא מותג.שמרית נוסעת לארהב הברית.
גיוון קטן איכות גבוהה. –גיוון גדול איכות נמוכה דני מדבר על תפקיד המדינה בהשפעה על היצוא. למשל סבסוד שער.
דני אומר שזה מדד מעניין ובדרך כלל לא יספרו לך את העניין הזה. הממונה על ההגבלים העסקיים עלול להתערב. בישראל נטו להצניע את מקומם של הקבוצות
העסקיות. התודעה היא שהפירמות הן השחקן המרכזי. ולמה יפן פה ? כי רוב המחקרים על מבנה והתנהגות מדברים על יפן אז קישטו בה
את המאמר. גם ארה"ב נכנסה מאותה סיבה. זה להכניס את הקונטקסט.
דברי ליאור: עלה לשלטון דנג סיאו פינג והחל במדיניות חדשה הידועה בכינוייה "ארבעת1978ב
המודרניזציות", שמטרתה פיתוח סין. מאמר זה עוסק באספקט אחד של אחד מתחומי
הפירמות של–הפיתוח יעילות הגדלת שמטרתן ברפורמות סין פתחה הכלכלה.
בודדות מפירמות רבות פירמות של המעבר הוא אלו ממאמצים חלק המדינה.
בבעלות המדינה לקבוצות עסקיות חדשות שהוקמו על ידי המדינה. קובעי המדיניות
למדו מהקבוצות העסקיות ביפן וקוריאה כהכנה להקמת קבוצות דומות בסין. מאמצע
בעלות זכויות בעלות להיות לפירמות הרשתה הסינית המדינה השמונים שנות