ליבומ עוצקמב תוריצי תישומיש תונמאmeyda.education.gov.il/files/Pop/0files/omanot-shimushit/chativa... · Fractal Flowers םיילטקרפ םיחרפ :הריציה

4משרד החינוך מינהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע, הפיקוח על מגמת אמנויות העיצוב

יצירות במקצוע מובילאמנות שימושית

חלק ב': מפגשים מהסוג החזותי בעידן הטכנולוגי

חלק ב. 4. המצאת המחשב, האינטרנט והטלפון החכם והשפעתה על השפה החזותית )60 ש"ש(

240I ש"ש )בחירה, כיתות י"א-י"ב(

המינהל לתקשוב טכנולוגיה ומערכות מידעמשרד החינוך

תשע"ט 2018© כל הזכויות שמורות למשרד החינוך

מגמת אמנויות העיצוב < מקצוע מוביל - אמנות שימושית < חלק ב' )בחירה( - מפגשים מהסוג החזותי בעידן טכנולוגי < יצירות

1800

1900

1950

1970

2000 וםהי

1850

היום-1800היום-1900


המצלמההראינוע והקולנוע

הטלוויזיההמחשב והטלפון החכם

Michal Rovner, 'Frequency', video installation, 2009 - 2010. From: www.youtube.com/watch?v=gITUhPlsui4

יצירה מכלי מסורתי:

תדירות Frequency

שנה: 2009

מדיה חזותית: מיצבי וידאו )תערוכה(

התערוכה ״תדירות״ נפתחה בספרד בשנת 2009 וכללה 23 מיצבי וידאו שנעשו בידי מיכל רובנר. תערוכה זו הוצבה בגלריה כמיצב שלם שהוכן עבור חלל התצוגה, ובו ההקרנות השונות עוסקות במקצבי תנועה שונים

ובמתח שבין הסטטי לדינמי.

בכל אחת מן העבודות שנכללו במיצב הוקרנו סרטוני וידאו מחזוריים על גבי אובייקטים תלת ממדיים. רוב ההקרנות כללו צילום וידאו של בני אדם זזים בתנועה מחזורית הנראים מזווית מעוף הציפור או זווית פרונטלית, לרוב בגוני שחור יוצרים מראית עין של תנועה ושוכפלו פעמים רבות, או אדום על רקע בהיר. תצלומים אלה שהוקטנו לגודל מזערי של אלמנטים זעירים ומופשטים כמעט, הנראית לעיתים כגרגרים נסחפים, לעיתים כגופים ביולוגיים מיקרוסקופיים

ולעיתים ככתב יד זעיר ובלתי מפוענח המתנועע באופן מכושף.

שם התערוכה נובע מאופני התנועה השונים של הגופים המוקרנים. תנועתם המחזורית וחזרתו של סרט הווידאו על יוצרים מראית עין של תנועה מחזורית בלתי פוסקת, כשבכל עבודה תדירות החזרה וקצב התנועה עצמו שוב ושוב

אופייניים לה.

Michal Rovner שם היוצר: מיכל רובנר

טכניקה: מיצב וידאו

Frequency שם היצירה: תדירות

1

1800

1900

1950

1970

2000 וםהי

1850





יםרט

פרה

ציהי

ר ווצ

היל

עים

רטופ

ר או

תי

מגמת אמנויות העיצוב < מקצוע מוביל - אמנות שימושית < חלק ב' )בחירה( - מפגשים מהסוג החזותי בעידן טכנולוגי < יצירה

https://www.youtube.com/watch?v=gITUhPlsui4https://www.youtube.com/watch?v=gITUhPlsui4

משרד החינוך מנהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע, הפיקוח על מגמת אמנויות העיצוב

2

תאריך: 7.6.19

שם הכותב: עינת קורן

https://en.wikipedia.org/wiki/Michal_Rovner

כיוצרת רב תחומית, עבודותיה של מיכל רובנר נפרשות על פני תחומים אמנותיים שונים. עבודות המולטימדיה שיצרה עבור התערוכה ״תדירות״ משלבות יחד טכנולוגיות, טכניקות ומדיומים שונים לכדי דימויים מופשטים וחזקים.

וידאו של דימויים שונים שהיא מעבדת במחשב ליצירת דימוי על גבול ההפשטה, ורק שיטת עבודתה כוללת צילום במבט מקרוב ניתן לראות כי הוא מורכב מתנועה אנושית. העיבוד הממוחשב כולל יצירת דימוי מחזורי מן התמונה המצולמת בווידאו, הפרדתו מהרקע המצולם ושתילתו מחדש במרחב מופשט ומנותק מהקשר מציאותי. כך נוצרת עבודת וידאו מורכבת הכוללת חזרה מחזורית של הדימוי המצולם, ובה נראים המצולמים לעיתים מתרוצצים ולעיתים

נעים באיטיות רבה.

סרטוני וידאו אלה מוקרנים לאחר מכן על אובייקטים המרמזים למדיות מסורתיות יותר: ספרים, ציורים תלויים על קיר או פסלים המרמזים על עבר ארכיאולוגי. בכך משלבת רובנר בין מדיומים מסורתיים לטכנולוגיות חדישות, ומטשטשת

את הגבולות בין הישן לחדש.

אהרי

הקת

חבהר

לות

צעה

דשהח

לי לכ

ם סי

יחתי

המם

תייחזו

ם די

קום ו

כיער

הגופים התלת ממדיים שעליהם הוקרנו סרטי הווידאו נחלקו לשני סוגים: הראשון כלל פסלים בצורת ספרים או אבן ריחיים עגולה, שעליהם הוקרן הווידאו מלמעלה, והשני - משטחים מלבניים בגדלים שונים התלויים על קירות הגלריה,

ועליהם הוקרנו סרטי הווידאו כמו ציורים נעים.

מיכל רובנר היא אמנית ישראלית בעלת מוניטין בינלאומי, המשלבת בעבודותיה צילום, הקרנות וידאו ואמנות דיגיטלית. עבודות אלה מכילות לרוב דימויים בתנועה על גבול ההפשטה, הקושרים יחד תימות ארכיאולוגיות וביולוגיות.

https://en.wikipedia.org/wiki/Michal_Rovner

Miguel Chevalier, Fractal Flowers, Responsive Environment, 2008. Computer, two video projectors, infrared sensor. Video documentation: Exhibition Inside / Art & Science, Lisboa, 2009, www.youtube.com/watch?v=9tIY4773x90


פרחים פרקטליים

Fractal Flowers

שנה: 2009

מדיה חזותית: מולטימדיה

על מסך בגודל מונומנטלי מוקרן סרטון וידאו מתמשך, ובו נראים פרחי ענק ממוחשבים על רקע כחול. הפרחים הם פרקטליות. מתמטיות נוסחאות על ומבוססות עצמן על שחוזרות שונות גאומטריות מצורות ועשויים ברובם לבנים הפרחים נוצרים באופן מקרי במקומות שונים במרחב המסך. כל פרח ״נזרע״ ונוצר במקום אחר במרחב הממוחשב ונבנה בקצב ובסגנון שונה, אך שומר תמיד על אחידות. המשותף לכולם הוא צבעם הבהיר ותהליך היצירה והצמיחה בעל החוקיות הפנימית שלו. לאחר זמן מה כל צמח מסיים את תהליך ״התפתחותו״, והוא הולך ומתפוגג לאיטו עד

שנעלם. כמו כן העבודה ״תלוית משתמש״, כלומר מושפעת ומגיבה בהטיה של הפרחים בהתאם לתנועה של הצופה מול המסך. הפרחים אינם אמיתיים, וגם אינם מתיימרים להיראות כאלו, אך הם נוהגים כיצורים חיים המגיבים לתנועתו של הצופה.

העבודה ״פרחים פרקטליים״ היא חלק מסדרת עבודות של האמן הצרפתי מיגל שבלייה, שבהן הוא רותם לעזרתו עוסקות עבודותיו ואינטראקטיביות. ממדים גדולות מוקרנות, אמנות עבודות ליצירת מחשב מבוססות טכנולוגיות פעמים רבות במתח שבין הטבעי למיוצר, ומושפעות מצד אחד מן ההיסטוריה של האמנות ומצד שני מהדרכים שבהן מתנהגות מערכות מהונדסות מורכבות. בכך הוא מבטא את המתח שבין המסורתי לחדשני, בין האמיתי ל"עשוי" ובין

הממשי לווירטואלי המאפיין את העשור הראשון של המאה העשרים ואחת.

Miguel Chevalier שם היוצר: מיגל שבלייה

טכניקה: תוכנת מחשב, שני מקרני וידאו, חיישן אינפרא-אדום

Fractal Flowers שם היצירה: פרחים פרקטליים

1

1800

1900

1950

1970

2000 וםהי

1850





מידות: 10 מ‘ X 3.9 מ‘

יםרט

פרה

ציהי

ר ווצ

היל

עים

רטופ

ר או

תי


https://www.youtube.com/watch?v=9tIY4773x90https://www.youtube.com/watch?v=9tIY4773x90


2

תאריך: 7.6.19


http://www.miguel-chevalier.com/en/fractal-flowers

https://en.wikipedia.org/wiki/Miguel_Chevalier

שבתוכן קבועות מנוסחאות הבנויה מחשב בתוכנת שבלייה השתמש פרקטליים״ ״פרחים העבודה את ליצור כדי מוצבים משתנים הנותנים כל פעם תוצאה שונה, אך בעלת חוקיות פנימית דומה. התוכנה החישובית מומרת לצורות גאומטריות שנראות בהקרנה על המסך. נוסף על כך היא כוללת גם טכנולוגיה אינטראקטיבית המבוססת על חיישני )מערכת פעולות סדורה ומשפיעים על האלגוריתם בנוכחות הצופים האינפרא-אדום המוצמדים למסך. אלו חשים וקבועה( שעליו מבוססת התוכנה. בעקבות זאת מטה התוכנה את הפרחים לכיוון שבו נמצא הצופה, ובכך הוא משפיע

על האופן שבו הפרחים מתפתחים ומתנהגים.

עבודה זו מוגדרת על ידי שבלייה כגינה וירטואלית, שבה יצירת הפרחים היא כולה תוצר של תכנות המחשב לפי קוד מתמטי שמתורגם לשפה החזותית. הקוד החזותי הממוחשב ניכר באופן שבו נבנות הצורות הגאומטריות שמהן בנויים הפרחים ומתנועתם המכאנית, וגם מן האופן המתמטי המדויק שבו חוזר על עצמו הדגם שממנו הם נבנים. הפרקטלים, של החזותיים לקווים גם העבודה את מחבר והממוחשב, הווירטואלי העולם עם ומזוהה למוכר שהפך חזותי כקוד משחקי המחשב היוצרים סביבות וירטואליות שדורשות תגובה מהירה ותנועה מצד המשתמש. כמו במשחק מחשב, עירוב הצופה כחלק בלתי נפרד מן היצירה ומהסביבה שבהן הוא נמצא וכמי שמשפיע על התפתחותן, משלב אותו

כמרכיב במערכת השלמה המייצרת את העבודה.

אהרי

הקת

חבהר

לות

צעה

דשהח

לי לכ

ם סי

יחתי

המם

תייחזו

ם די

קום ו

כיער

http://www.miguel-chevalier.com/en/fractal-flowershttps://en.wikipedia.org/wiki/Miguel_Chevalier

Bruno Ribeiro, Real Life Instagram, London, 2013. Photo: https://design-milk.com/real-life-instagram-by-bruno-ribeiro


אינסטגרם של החיים

האמיתיים, לונדון

Real Life Instagram, London

שנה: 2013

מדיה חזותית: מדיה מעורבת

בפרויקט זה התקין האמן ברונו ריבייירו ברחבי לונדון עשרות מסגרות, הדומות בצורתן ובכיתוב שעליהן לעמוד אופייני מסגרת כל של העליון בחלקה :)Instagram( אינסטגרם הפופולרית החכם הטלפון באפליקציית תצלומים המציג מופיע שם המשתמש שהעלה את התמונה ומיקומו, ובחלקה התחתון - מספר הלייקים שקיבל, רשימת תיוגים שהוסיף

ושני כפתורים המסמנים לייק ואפשרות להוספת תגובה.

המסגרות עשויות נייר, ובמרכזם ריבוע ריק שבתוכו הדביק ריביירו נייר צלופן בצבעים שונים. הוא העמיד את שלטיו בגובה העיניים בנקודות מרכזיות ברחבי לונדון. לעיתים הצמיד את השלטים לקירות שעליהם ציורי גרפיטי, ולעיתים צבעוני בפילטר כבשימוש הצלופן נייר דרך נראה מלפנים הנפרש העירוני שהנוף כך עמודים גבי על אותם תלה

באפליקציה.

חוברים ואור קול דימוי, גוף, ובהן רבודות, סביבות ביצירת היא התמחותו תחומי. רב ואמן במאי הוא ריביירו ברונו ליצירת חוויה חושית משותפת אחת. לרוב עובד ריביירו עם טכנולוגיה ממוחשבת מתקדמת, אולם בפרויקט זה דימה את חוויית ההתבוננות בעולם באמצעות פילטרים של אינסטגרם באמצעים פשוטים יותר שמוקמו פיזית ברחבי העיר.

בכך נעה היצירה על התפר שבין העולם הווירטואלי לעולמם הממשי.

Bruno Ribeiro שם היוצר: ברונו ריביירו

טכניקה: מדיה מעורבת

Real Life Instagram, London שם היצירה: אינסטגרם של החיים האמיתיים, לונדון

1

1800

1900

1950

1970

2000 וםהי

1850





יםרט

פרה

ציהי

ר ווצ

היל

עים

רטופ

ר או

תי



2

תאריך: 7.6.19


https://design-milk.com/real-life-instagram-by-bruno-ribeiro/

בהתקנת השלטים דמויי עמוד האינסטגרם מבצע ריביירו התקה של מרחב הרשת אל המרחב המציאותי. החיקוי המדויק של עמוד האינסטגרם מפנה את תשומת ליבם של הצופים בו לאופן שבו נראה ומצולם העולם בטלפונים הסלולריים, המלאכותיות מודגשת בכך ומצועפים. מיופייפים דימויים ליצור כדי משתמשת הזו הטכנולוגיה אמצעים ובאילו והחלקיות שבאופן צפייה זה. דבר זה נעשה על ידי שימוש בקוד החזותי המוכר של אפליקציית האינסטגרם היוצר מעין מציאות רבודה תוך שימוש במדיום מסורתי כנייר. זוהי אינה מציאות רבודה הנעזרת בטכנולוגיה חדישה כי אם להפך,

כזו החוזרת אל טכנולוגיה מיושנת, אך מפנה את תשומת הלב לאופן פעולתה של הטכנולוגיה העכשווית.

מוזמנים והשבים והעוברים אינטראקטיבי, סביבתי פסל למעין אותם הופך הציבורי במרחב השלטים של מיקומם לצלם דרכו בעצמם או סתם להתבונן על הנוף כפי שנשקף מבעד לנייר הצלופן.

אהרי

הקת

חבהר

לות

צעה

דשהח

לי לכ

ם סי

יחתי

המם

תייחזו

ם די

קום ו

כיער

https://design-milk.com/real-life-instagram-by-bruno-ribeiro/

Rob and Nick Carter, Pixelated Painting of Georges Suerat, Bathers at Asnières, 1884, 2013. Cibachrome print mounted on aluminium and framed.


1884, ציור מפוקסל

1884, Pixelated painting

שנה: 2013

מדיה חזותית: עיבוד דיגיטלי מודפס

היצירה מורכבת מ-18 ריבועים לרוחב התמונה ו-12 ריבועים לגובה. רוב הריבועים בחלקו העליון של התמונה בגוונים של כחול ותכלת, ואלו שבתחתית התמונה בגוונים של ירוק וחום. חלוקת צבעים זו מאפיינת תמונות נוף ויוצרת אצל הצופה תחושה של דימוי מוכר, אך בעדר פרטים הדימוי נראה כתמונה מופשטת. אנו יכולים, אם כן, לפרש את הדימוי המופשט כתמונה שעברה תהליך של חלוקה לפיקסלים, ובמקרה זה פיקסלים גדולים במיוחד המטשטשים לחלוטין

את התמונה המקורית.

שם התמונה "1884, ציור מפוקסל" מספק עבורנו רמז לכך שמאחורי תמונה זו "מסתתרת" תמונה מקורית וברורה. ואכן התמונה המקורית היא משנת 1884 של הצייר ז'ורז' סרה, ושם היצירה "מתרחצים באנייר" מתארת נופשים על

גדת נהר .

עבודותיהם של זוג האמנים הבריטי רוב וניק קרטר זכו להערכה בזכות השאיפה שלהם לשלב בין טכנולוגיה לאמנות ולמצוא באמצעות הטכנולוגיה אמצעי ייצור חדשים ומאתגרים של דימויים )ראו בהמשך קישור לאתר(. יצירה זו היא חלק מסדרת דימויים מפוקסלים של יצירות מופת מן העבר. באמצעות יישומה של הטכנולוגיה המודרנית על דימויים

מן היסטוריה של האמנות מבקשים האמנים ליצור המשכיות בין האמנות הקלאסית או ה"גבוהה" לזו העכשווית.

Ron & Nick Carter שם היוצר: רוב וניק קרטר

טכניקה: הדפס סיבאכרום על אלומיניום

שם היצירה: 1884, ציור מפוקסל

1

1800

1900

1950

1970

2000 וםהי

1850





מידות: X 61 41 ס”מ

יםרט

פרה

ציהי

ר ווצ

היל

עים

רטופ

ר או

תי


1884, Pixelated painting

https://www.nationalgallery.org.uk/paintings/georges-seurat-bathers-at-asniereshttps://www.nationalgallery.org.uk/paintings/georges-seurat-bathers-at-asnieres


2

תאריך: 15.6.19

שם הכותב: אילן ריזינגר

סדרת הציורים המפוקסלים באתר של רוב וניק קרטר:http://robandnick.com/pixelated-paintings

ז'ורז' סרה, "מתרחצים באנייר", 1884: https://www.nationalgallery.org.uk/paintings/georges-seurat-bathers-at-asnieres

הערכים החזותיים ביצירה אמורים להיות מוכרים לנו מאחר שאנו חשופים להם בתדירות גבוהה בעיקר באמצעות ועיבוד התמונה וההדפסה הדיגיטליים )שבהם עשו שימוש מסכי המחשב והטלפון החכם. אמצעי הצילום, הסריקה רוב וניק קרטר( הם כיום נחלת הכלל. אמצעים אלו מאפשרים לנו למשל לצלם תמונה, לערוך בה שינויים באמצעות 'פילטרים' ולהפיץ אותה בתוך שניות ספורות. טישטוש התמונה באמצעות הפיקסלים מוכר לנו כשגודל הקובץ קטן מדיי ביחס להדפסה או לגודל המסך. לעיתים הטשטוש באמצעות "פיקסול' הוא מכוון על מנת לטשטש את פניהם של

אנשים בשידור טלוויזיוני.האמנים רוב וניק קרטר מאמצים אם כן את השפה החזותית שנוצרת באמצעות הטכנולוגיה. זאת ועוד, השימוש בכלים הטכנולוגיים והשילוב ביניהם מעלים את שאלת המדיום החזותי, כלומר, תחת איזו קטגוריה נעריך את איכות התמונה?

האם כציור או אולי כצילום?

האם עיבוד התמונה המקורית )של ז'ורז' סרה( בכלים טכנולוגיים, "ללא מגע יד אדם" הוא יצירה שוות ערך מבחינתנו לציור שמן על בד? שיטות הדפסה חדישות )הדפס סיבאכרום על אלומיניום במקרה זה( מנסות לספק כלים חדשים

ומותאמים לעידן הדיגיטלי של יצירת האמנות )הדפסות תלת ממד למשל(.

אהרי

הקת

חבהר

לות

צעה

דשהח

לי לכ

ם סי

יחתי

המם

תייחזו

ם די

קום ו

כיער

הבחירה בציור "מתרחצים באנייר" של האמן ז'ורז' סרה מעניינת במיוחד מאחר שזו'רז' סרה מוכר בזכות שיטת הציור הייחודית שלו, המבוססת על פיזור נקודות צבע בגוונים שונים באופן שיוצר בהסתכלות ממרחק משטחי צבע אחידים )בדיוק כמו שהפיקסלים של היום יוצרים תמונה על מסך הטלויזיה(. טכניקה זו, שמיוחסת כמעט באופן בלעדי לסרה,

נקראת פוינטליזם )מהמילה פוינט – נקודה(.

השאלת הדימוי המקורי של סרה לצורך עיבוד ממוחשב והדפסתו בצורה מפוקסלת יוצרת אם כן "התכתבות" רבת משמעות בין צמד האמנים קרטר לז'ורז' סרה. בדיוק כמו סרה שיצר בשלהי המאה ה-19, גם הם בתחילת המאה ה-21 נחשפים לאופני הסתכלות חדשים על המציאות. בדומה אנו חזותיים חדשים שבאמצעותם אופני הבעה מחפשים לסרה בזמנו, גם האמנים העכשווים מתמודדים עם שאלות שמציבות הקדמה והטכנולוגיה. שימו לב, ברקע התמונה המקורית של סרה אנו רואים שורה של מפעלים באיזור תעשייה. הביטוי המובהק לתעשייה היא הארובה הפולטת עשן

)שהייתה בתקופת סרה סמל לקדמה(.

http://robandnick.com/pixelated-paintingshttps://www.nationalgallery.org.uk/paintings/georges-seurat-bathers-at-asnieres

רענן חרל"פ, טטריס, 2012, מיצב תקרה מותאם מקום, עץ, מראה הצבה בתערוכה "שיטפון", מוזיאון פתח תקוה לאמנות


טטריס)מתוך התערוכה

"שיטפון"( Tetris

שנה: 2012

מדיה חזותית: מיצב

על תקרת חלל הכניסה של מוזיאון פתח תקווה תלה האמן רענן חרל״פ מיצב תלוי-מקום. במיצב זה הוצמדו אל התקרה קוביות בארבע צורות שונות המדמות את הלבנים במשחק המחשב "טטריס". חלק מן הצורות מעוותות במראן, כאילו נמתחו בצד אחד, ואילו אחרות בנויות כקוביות בעלות זוויות ישרות. חלקן חלולות למראה וחלקן אטומות. קוביות אלו בנויות מעץ וחומרי בניין משומשים נוספים שחרל״פ מצא באתרי בנייה. הקוביות מוצמדות לתקרה לאורך פס רחב ופונות הצידה בתנועה ובזוויות שונות: תחילה הרווחים ביניהן גדולים, ולאחר מכן הן הולכות ומתכנסות צמוד לקיר כך לזו, זו קרבות רק אם כי אופקית בשורה דבר של בסופו מסתדרות אינן הן "טטריס" למשחק בניגוד סיבובית.

שבניגוד למשחק ההולך ומסתדר, נוצרת פה תחושה של מערבולת.

רענן חרל״פ הוא אמן ישראלי העובד במגוון מדיה, ובעיקר פיסול, ציור והצבות. עבודותיו עוסקות פעמים רבות ביחס עולם השפעת ניכרת זו בעבודה עומק. של האשליה היווצרות ובאופן ממדיים, ותלת ממדיים דו אובייקטים שבין המחשבים על יצירתו המתבטאת במתח שנוצר באופו הראייה של האובייקטים כתלת ממדיים, בעוד שהם מונחים על

גבי משטח דו ממדי )התקרה(.

Raanan Harlap שם היוצר: רענן חרל״פ

טכניקה: עץ

Tetris )"שם היצירה: טטריס )מתוך התערוכה "שיטפון

1

1800

1900

1950

1970

2000 וםהי

1850





יםרט

פרה

ציהי

ר ווצ

היל

עים

רטופ

ר או

תי



2

תאריך: 7.6.19


http://www.petachtikvamuseum.com/he/Exhibitions.aspx?aid=1841&eid=1777

https://he.wikipedia.org/wiki/פ%22לרח_ןנער

https://www.raananharlap.com

בעבודה זו מתייחס האמן באופן ישיר למשחק המחשב "טטריס", שבבסיסו בונה המשתמש מגדלים באמצעות לבני וירטואליים. על המשתמש לסדר צורות גאומטריות שונות שיורדות מחלקו העליון של המסך בשורות סדורות בנייה בתחתיתו. לשם כך עליו להתאים את הצורות זו אל זו. הצורות מתוארות בצורה תלת ממדית בעוד הן יורדות כלפי

מטה, אך משנות את זווית ההיטל שלהן כשהן מגיעות אל השורה ויוצרות יחד שורה דו ממדית.

רענן חרל״פ מתבסס בעבודתו על הקוד חזותי השייך לעולם המושגים ולשפת המחשב, אך משנה אותו לצרכיו. כאן ושימוש בחומר מסורתי כעץ. ידנית ידי בנייה וצורת ההיטל מתקבלת על התלת ממדיות מושגת באמצעים פיזיים, הצורות אמנם ״נופלות״ תחילה במרחק זו מזו, אך אינן מתכנסות לכדי שורה דו ממדית מסודרת. להפך, הן מתערבלות ומתקרבות זו לזו באופן שאינו מסודר, בדומה למערבולת מסתחררת. יחד עם זאת ניתן גם לקרוא את העבודה בכיוון ההפוך, כצורות שיוצאות ממוקד אחד והופכות ומתפזרות על מרחב התקרה ככל שהן מתרחקות ממוקד זה. כך יוצר האמן מתח בין אבני הבניין הגאומטריות המסודרות לכאורה, לבין הצורה הכללית והתחושה המתקבלת מן המיצב. הצורות הגאומטריות בעלות העיוות הפרספקטיבי, מוסיפות ומחזקות את תחושת חוסר היציבות העולה מן המיצב,

ומייצרות תעתוע אופטי ביחס לגודלן האמיתי ולזווית הצפייה בהן.

כמו כן בתצלום מראה ההצבה ניתן לראות כיצד קוביותיו של האמן מתכתבות עם אבני הפסיפס הבנוי על קיר המוזיאון, ועם אבני הקיר עצמו. אלו נראות בהשראת המיצב כגרסה דו ממדית של לבני הטטריס המרחפות באוויר.

אהרי

הקת

חבהר

לות

צעה

דשהח

לי לכ

ם סי

יחתי

המם

תייחזו

ם די

קום ו

כיער

http://www.petachtikvamuseum.com/he/Exhibitions.aspx?aid=1841&eid=1777https://he.wikipedia.org/wiki/רענן_חרל%22פhttps://www.raananharlap.com

Wim Crouwel, Vormgevers, poster, 1968. 95x64 cm. Collection Stedelijk Museum Amsterdam. Photo: Stedelijk Museum Amsterdam


"מעצבים" כרזה למוזיאון סטיידליק אמסטרדם

"Designers"

שנה: 1968

מדיה חזותית: כרזה

הכרזה בולטת במבנה החצוי שלה – רקע שחור מלא בחלק העליון ולבן בחלק התחתון. על רקע חלוקה נוקשה זו נראים קווי גריד עדינים מאוד )שחורים על הרקע הלבן ולבנים על רקע השחור(. קווי הגריד הם הבסיס לבניית אותיות שמהם נוצר הדימוי המרכזי שבכרזה. באמצעות גריד אחד יוצר המעצב אותיות גדולות בחלק התחתון של הכרזה, ואותיות דומות באופיין, אך קטנות בחלקו העליון. הגריד הוא כלי מרכזי בעיצוב מודרני. השארת הגריד על הכרזה חושפת בפנינו את האופן שבו עיצב האמן את האותיות, כלומר אנו מבינים מה עמד מאחורי העיצוב הסופי של האותיות. בחירה זו מתאימה מאוד לכרזה הזאת עבור תערוכת עיצוב במוזיאון סטיידליק באמסטרדם, שהרי בתערוכות אנו למדים

משהו על אודות יצירות האמנות והעיצוב.

להשוואה והסיבה המקור מפיקסלים. הבנויות מחשב אותיות של אסוציאציה מעלות גריד על המבוססות האותיות נעוצים בעובדה שהיכולות הגרפיות של המחשבים הראשונים היו מוגבלות מאוד, והאותיות על גבי מסכי המחשב היו מפוקסלות לחלוטין. בכרזה זו מאמץ המעצב את הסביבה החזותית של המחשב ויוצר באמצעותה גופן )פונט( בעל מראה חדשני ועתידני מחד ואסתטי מאידך. המחשב יצר סדרות חדשות של גופנים )עיצוב האותיות( שנראו בזמנו כמבשרי החדשנות בעידן המחשב. כיום השימוש באותיות מסוג זה הוא סממן לתקופה שחלפה זה מכבר. ראו למשל

את גופן Data 70 שמהווה דוגמה נפלאה לכך.

Wim Crouwell שם היוצר: וים קראוול

טכניקה: אופסט

שם היצירה: "מעצבים" כרזה למוזיאון סטיידליק אמסטרדם

1

1800

1900

1950

1970

2000 וםהי

1850






יםרט

פרה

ציהי

ר ווצ

היל

עים

רטופ

ר או

תי


"Designers"

http://fontsgeek.com/fonts/Data-70-Regular


2

תאריך: 15.6.19


בהרחבה על עבודותיו של וים קראוול:http://www.iconofgraphics.com/wim-crouwel/

עבודות של קראול, באתר בעברית:https://mymahberet.wordpress.com/2011/04/10/%D7%95%D7%99%D7%9D-

/%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9C

אותיות מפוקסלות הם מהסימנים המובהקים של תחילת עידן המחשבים. עם הופעתם של המחשבים הראשונים ייצגו ימים נותרו כמזוהות עם הן זה בשורה של חדשנות. ברבות השנים, עם השתכללותם של המחשבים, אותיות מסוג

שחלפו זה מכבר.

המעצב וים קראוול מאמץ את האסתטיקה של עידן המחשב, אך באותה עת גם מסתיייג ממנה. אם נשים לב לפרטים המעוגלים המחברים בין חלקי האותיות, נראה הקפדה יתרה ודיוק שמחשבים של אותה עת לא יכלו לתת להם מענה על גבי המסך. שימו לב לכך שהכרזה היא משנת 1968, הרבה לפני עידן המחשבים האישיים! המעצב מסייג אם כן את מידת השימוש במחשב על מנת שמגע היד המעצבת תפיק מהכלי החדש את המרב. זאת מבלי לייתר את כישוריו של

המעצב העושה שימוש בטכנולוגיה החדשה.

אהרי

הקת

חבהר

לות

צעה

דשהח

לי לכ

ם סי

יחתי

המם

תייחזו

ם די

קום ו

כיער

שונים גופנים עיצוב חזותית. חדשנות ליצירת ניסיונות רצופות קראוול וים ההולנדי המעצב של הגרפיות עבודותיו ושכלל לאורך שנות עבודתו בעיקר יותר שאותה פיתח וכוללת גרפית רחבה שימש את קראוול ככלי לפיתוח שפה

בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת.

http://www.iconofgraphics.com/wim-crouwel/https://mymahberet.wordpress.com/2011/04/10/%D7%95%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9C/https://mymahberet.wordpress.com/2011/04/10/%D7%95%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9C/https://mymahberet.wordpress.com/2011/04/10/%D7%95%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9C/http://לפרטים המעוגלים המחברים בין חלקי האותיותhttp://לפרטים המעוגלים המחברים בין חלקי האותיות

Randal Kleiser, Celebrating the film 'Grease'’s 40th anniversary, 2019. Intel and Paramount Pictures. From: www.youtube.com/watch?v=G0XUgnPl9KQ


וידאו וולומטרי לרגל 40 שנה לסרט גריז

Celebrating the film "Grease"'s 40th Anniversary (Volumetric video)

שנה: 2019

מדיה חזותית: וידאו

וולומטרי צילום על שמבוסס כסרט חדשה בהפקה לצאת הצפוי )Grease( "גריז" לסרט קדימון הוא זה קליפ )Volumetric - צילום נפח(. הקליפ מתאר את הפקתו של שיר הנושא של הסרט ״גריז״ שנוצר לפני ארבעים שנה, תוך שימוש בטכנולוגיה החדשה. זוהי מעין הצצה אל מאחורי הקלעים של ההפקה. נראים בו הן הסט שבו מצולם הוידאו

הוולומטרי, הן הדמיה של יכולות הצילום בטכנולוגיה זו והן ראיונות עם אנשי ההפקה השונים ובמאי הסרט.

רנדל קלייסר הוא במאי סרט המחזמר "גריז" המקורי, שיצא ב-1978 והיה להיט שובר קופות לזמנו. המחזמר, שזכה להצלחה גדולה גם על גבי הבמות, ממשיך להיות מופק עד היום וזכה לתרגומים רבים )בישראל הופק לאחרונה בשנת

.)2018

Randal Kleiser שם היוצר: רנדל קלייסר

טכניקה: קדימון

Celebrating the film "Grease"'s 40th Anniversary )Volumetric video( שם היצירה: וידאו וולומטרי לרגל 40 שנה לסרט גריז

1

1800

1900

1950

1970

2000 וםהי

1850





יםרט

פרה

ציהי

ר ווצ

היל

עים

רטופ

ר או

תי


https://www.youtube.com/watch?v=G0XUgnPl9KQhttps://www.youtube.com/watch?v=G0XUgnPl9KQ


2

תאריך: 7.6.19

שם הכותבת: עינת קורן

https://he.wikipedia.org/wiki/)גריז )סרט

Tech, 20/03/19 מייקי לוי, "ריאיון מיוחד: הישראלי שחי בלוס אנג'לס וממציא מחדש הצילום הקולנועי", וואלה

טכנולוגיית הצילום הוולומטרי )הנפחי( מאפשרת את לכידתו של מרחב מציאותי תלת ממדי. זהו צילום האוסף מידע ממספר רב של מקורות בו זמנית, ממצלמות המסודרות סביב הנושא המצולם במבנה דמוי כיפה. כתוצאה מצילום זה מאפשרת הצפייה בנושא המצולם מכל זווית אפשרית בכל רגע נתון. בכך ניתן לראות מצד אחד את המרחב המצולם באמצעות משקפי תלת ממד על כל נפחיותו, כבקולנוע 360 מעלות, או מצד שני כדימוי דו ממדי המאפשר תנועה בלתי אפשרית באמצעים רגילים במרחב )למשל, הקפאת התנועה והסתובבות סביבה כפי שנעשה לראשונה בסרט

הקולנוע ״המטריקס״(.

שימוש בצילום הוולומטרי בהפקת הסרט "גריז" מאפשר לראות אותו באופן חדשני כפי שטרם נראה. כמו במשחק יוכל לשוטט ולהרגיש כאילו הוא מחשב תלת ממדי המשתמש במציאות מדומה בעזרת משקפי תלת ממד, הצופה המתואר העולם עם והזדהותו היטמעותו השתתפותו, חוויית תגבר בכך בה. שיצפה הווירטואלית בסביבה מוטמע

בסרט.

את הצילום הוולומטרי פיתח ישראלי בשם דייגו פירלוסקי, בוגר תואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל. האולפן שבנה הצפייה את ולהפוך חכמים, וטלפונים מחשבים טלוויזיה, קולנוע, המדיה: סוגי כל עבור סרטונים ליצור מאפשר

לאינטראקטיבית.

אהרי

הקת

חבהר

לות

צעה

דשהח

לי לכ

ם סי

יחתי

המם

תייחזו

ם די

קום ו

כיער

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%96_(%D7%A1%D7%A8%D7%98)https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%96_(%D7%A1%D7%A8%D7%98)https://tech.walla.co.il/item/3225561?utm_source=Generalshare&utm_medium=sharebuttonapp&utm_term=social&utm_content=general&utm_campaign=socialbuttonhttps://tech.walla.co.il/item/3225561?utm_source=Generalshare&utm_medium=sharebuttonapp&utm_term=social&utm_content=general&utm_campaign=socialbuttonhttp://www.bezalel.ac.il/galleries/artwork/?exhibition=1417&referer=895&refereru=%252Facademics%252Fmaster%252Fdesign%252Fgallery%252F%253Fexhibition%253D1417&id=11024


תדמית גרפית של ערוץ 2 -

פתיח חדשותערוץ 2

Channel 2 news theme

שנה: 2013

מדיה חזותית: וידאו

האריזה הגרפית של ערוץ 2 מתייחסת למכלול המקרים שבהם משודרים סמל הערוץ וכותרת המשדר )שם התכנית( המלווים בגרפיקה דינמית ובמוזיקה הייחודיים לערוץ 2. נציג לדוגמה את הפתיחים לחדשות ערוץ 2 כמייצגים מרכזיים של דימוי זה. פתיח חדשות ערוץ 2 מוכר בכל בית בישראל. מהדורות החדשות המרכזיות של ערוצי הטלוויזיה, ובמיוחד

זו של ערוץ 2, נחשבים כ"מדורת השבט" הישראלית שסביבה מתכנסים על מנת להתעדכן בסדר היום החדשותי.

הסרטונים מלווים במוזיקה קצבית, כשהמוטיב המרכזי בהם הוא סדרת "ביפים" המייצגים את קצב השניות ההולכות ומתקרבות לשעה 8 בערב, מועד שידור המהדורה. הגרפיקה בסרטונים מהירה ודרמטית. צבעי התדמית של חדשות

ערוץ 2, אדום, כחול, שחור ולבן, לרבות אפקטים של תאורה והחזרי אור, משדרים חשיבות ורצינות.

בסרטונים מופיעים מספר פרטים שבאופן אסוציאטיבי מזוהים עם הדרמה החדשותית. מפת העולם, למשל, תנועת מלווים הסרטונים דרמטיים. אור והבזקי תקשורת לוויני כמו הארץ כדור סביב הסובבות טבעות מעין של סיבוב בספירה לאחור של שניות, המכוונת אל שעת תחילת המהדורה )ספירה כזו מוכרת לנו מתזמונם של שיגורי טילים לחלל,לדוגמה(. נשים לב גם ל'גלגל' המייצג את קצב העברת הנתונים המוכר לנו ממסכי המחשב בזמן ההמתנה

שם היוצר: מחלקת הגרפיקה של ערוץ 2

טכניקה: גרפיקה ממוחשבת

Channel 2 news theme 2 שם היצירה: תדמית גרפית של ערוץ 2 - פתיח חדשות ערוץ

1

1800

1900

1950

1970

2000 וםהי

1850





יםרט

פרה

ציהי

ר ווצ

היל

עים

רטופ

ר או

תי


https://www.youtube.com/watch?v=-YwEGKPqZnUhttps://www.youtube.com/watch?v=-YwEGKPqZnU


2

תאריך: 15.6.19


פתיח לחדשות הבי.בי.סי:https://www.youtube.com/watch?v=4TSJhIZmL0A

כיצד מבוצעת מוזיקה לפתיח טלוויזיוני:https://www.youtube.com/watch?v=llBi71jziUk

ראשית, נציין כי ביצירה זו גם הכלי הטכנולוגי )מחשב( וגם המדיום )סרטון דיגיטלי( שייכים שניהם לעידן המחשב. מכאן שהערכים החזותיים המופקים מהם מייצגים באופן טבעי עידן זה.

נצביע על עיצוב החלל כערך חזותי בולט ביצירה. הסרטון יוצר חלל או מרחב תלת ממדי וירטואלי. השייכים ומושגים רעיונות מייצגים שבסרטון שמימי(הסימנים או ארצי נוף )כגון טבעית סביבה של מייצוג להבדיל בזמן החדשותיות ההתרחשויות את מלווה החי השידור למשל. ומהירות זמן והווירטואלי, הדיגיטלי מהסוג למרחב הנתונים העברת מהירות לשידורים(. "פריצה" כדי תוך או מלחמה )בזמן ברצף ביממה שעות 24 לפעמים אמת, מיוצגת באמצעות הגלגל המוכר לנו מהטלפונים החכמים והמחשבים המעידים על מהירות העלאת הנתונים. מעבר )נתונים מספריים למשל( ובהם רצף מהיר של נתונים משתנים הנתונים המהיר מיוצג בסרטון הן בצורה של פסים והן באמצעות הבזקים של אור. פסי הנתונים יכולים להזכיר לנו את "רוחב הפס" שבאמצעותו מועבר מידע דיגיטלי,

והבזקי האור מייצגים בהתאמה את מהירות העברת הנתונים באמצעות כבלים אופטיים.

אהרי

הקת

חבהר

לות

צעה

דשהח

לי לכ

ם סי

יחתי

המם

תייחזו

ם די

קום ו

כיער

יוצרים באופן מיידי תחושת דחיפות ודרמה שעתידה והמוזיקה המלווה ונתונים. הגרפיקה הדינמית לעליית קבצים להתגלות לנו בתום הספירה לאחור.

המקורות האיקונוגרפיים של הפתיחים נטועים עמוק בהיסטוריה של שידורי הרדיו והחדשות מן הארץ ומהעולם עוד מראשיתם בעידן הריאנוע והקולנוע. סיבוב הגלובוס, טבעות המייצגות גלי שידור או תנועה מעגלית סביב כדור הארץ, סמלים של הבזקים מתפרצים, צלילי השעון המתקתק לאחור ומלודיה המזכירה תרועה. ראו לדוגמה את הדמיון בין

הפתיחים של חדשות ערוץ 2 לזה של חדשות הבי.בי.סי בקישורים שבהמשך.

Tony Oursler, Caricature, 2002. Playback on 3D objects. Photo: tonyoursler.com/video-artist-tony-oursler-turns-david-bowie-into-a-doll


קריקטורה Caricature

שנה: 2002

מדיה חזותית: מיצב מולטימדיה

על אובייקט פלסטיק תלת ממדי, הבנוי משני חלקים כדוריים עליונים וחלק תחתון אליפטי ורחב, מוקרן סרטון וידאו של פנים. אולם אלו פנים חסרות, המורכבות משתי עיניים גדולות – כל אחת מוקרנת על אחד הכדורים העליונים של

האובייקט – ופה המוקרן על החלק האליפטי התחתון.

במהלך הסרטון המוקרן על האובייקט, הדמות פונה ומדברת אל הצופים, כאשר העיניים והפה נעים בתנועות מוגזמות ומלאות הבעה. ההקרנה על פני השטח המעוגלים של האובייקט יוצרת עיוות במראה הדימוי המוקרן, כך שזוג העיניים יוצר אורסלר קריקטורה של פנים אנושיות המבוססת על זה ומעוותים מעט בצורתם. באופן נראים מוגדלים והפה הקרנת חומר מצולם ומציאותי. גם התנהגותה ודבריה של הדמות מוקצנים ומדגישים מאפיינים אנושיים מסוימים, כמו ניסיון למשיכת תשומת לב במילים מפתות ובהתגרות בצופה באמצעות חיוכים ומחוות פנים מזמינות. כך שהקריקטורה

הנוצרת נובעת הן מהצורה והן מהתוכן של הקרנת הווידאו.

טוני אורסלר הוא אמן אמריקאי המשלב בעבודתו חומרים שונים שעליהם מוקרנים דימויי וידאו. המיצב ״קריקטורה״ שלו נחשב לאבן דרך ביצירתו. בעקבותיו יצר סדרה של פסלים מחומרים מגוונים שעליהם מוקרנים סרטוני וידאו, לרוב של פנים אנושיות, המתעוותות כתוצאה מההקרנה על פני שטחים שאינם ישרים. בהקרנות אלו

הפנים כולן ממלמלות, מדברות ופונות אל הצופים ומעוררות בהם תגובה רגשית.

Tony Oursler שם היוצר: טוני אורסלר

טכניקה: הקרנה על אובייקט תלת ממדי

Caricature שם היצירה: קריקטורה

1

1800

1900

1950

1970

2000 וםהי

1850





מידות: X 84 X 116 150 ס”מ

יםרט

פרה

ציהי

ר ווצ

היל

עים

רטופ

ר או

תי



2

תאריך: 7.6.19


https://tonyoursler.com/video-artist-tony-oursler-turns-david-bowie-into-a-doll

https://www.tate.org.uk/art/artists/tony-oursler-2366

https://en.wikipedia.org/wiki/Tony_Oursler

https://tonyoursler.com

https://tonyoursler.com/caricature-for-president

המאפיין העיקרי של עבודתו של אורסלר הוא שילוב מדיות וטכנולוגיות שונות ליצירת דימויים שיוצרים הזרה של מראה יוצר מחומרים תעשייתיים שונים כגון פלסטיק, כפי שנראה בעבודה ״קריקטורה״, או אנושי. את המיצבים שלו הוא חומרים אחרים כמו בד, בלונים, בובות ואפילו מבנים ארכיטקטוניים שונים. על גבי החומר או המבנה הבסיסי הוא מקרין תמונת וידאו דו ממדית, וכך נוצרת האחדה בין מדיה אמנותיים תלת ממדיים כמו פיסול ומיצב לבין בטכנולוגיית הקרנת הווידאו הדו ממדית, ובין הסטטיות של החומרים שעליהם מתבצעת ההקרנה לבין הדינמיות של הווידאו המוקרן

עליהם.

התחושה שמייצרות עבודות אלה היא של קיום ממשי של הדמות ההיברידית הנוצרת מאלמנטים שונים, ומכניסה את הצופה למציאות רבודה המורכבת מחומר פיזי והקרנה שמחייה אותו. דמות מוזרה זו כמו מקבלת חיים משל עצמה, על אף שידוע לצופים שמדובר בהקרנת וידאו על גבי אובייקט. עבור הצופה, ה"יצור" של אורסלר , על אף היותו פרי דמיון היוצר, "מתעורר לחיים" באמצעים טכנולוגיים ופוגש בו בתוך העולם הממשי. מפגש זה מזכיר במידה רבה את העולם הווירטואלי של משחקי המחשב שבהם הצופה מסתובב בסביבה שנראית ריאליסטית ופוגש יצורים דמיוניים

ומתקשר איתם.

בכך מצליח אורסלר להביא בפני הצופה מראה חדש ומוזר שללא השימוש בטכנולוגיה לא היה מתאפשר. בה בעת הוא מביע באמצעות עבודה זו ביקורת על כך שבתרבות החזותית העכשווית דימויים מתמקדים בהצגה משוטחת של

אנשים ההופכות אותם לקריקטורה.

אהרי

הקת

חבהר

לות

צעה

דשהח

לי לכ

ם סי

יחתי

המם

תייחזו

ם די

קום ו

כיער

https://tonyoursler.com/video-artist-tony-oursler-turns-david-bowie-into-a-dollhttps://www.tate.org.uk/art/artists/tony-oursler-2366https://en.wikipedia.org/wiki/Tony_Ourslerhttps://tonyoursler.comhttps://tonyoursler.com/caricature-for-president

Martin Woodtli, Poster for the VideoEx Festival in Zurich, combining music and video, 2008


כרזה לפסטיבל וידאו-אקסVideoEx festival poster

שנה: 2008

מדיה חזותית: כרזה

הכרזה שלפנינו רוויה בפרטים. מתוך עודפות הפרטים אנו מזהים מעיין שכבות של דימויים. שכבת הדימוי בקווי שחור-לבן נראית כתמונת מסך משובשת המקשה על פיענוח התמונה כולה. יחד עם זאת צורה זו של שיבוש תמונה מעורר אסוציאציה מעולם הטכנולוגיה והאלקטרוניקה. הכיתוב שבכרזה מופיע באותיות קטנות וצפופות, והוא פזור בכרזה

באופן שנראה כמעט שרירותי עד שקשה לאתר אותו. הגופן המפוקסל דומה לגופן שבו נכתב קוד מחשבים.

על גבי שכבה נוספת בכרזה יש אזורים הצבועים בצבעי כחול וירוק. רק לאחר הסתכלות ממושכת ומאמץ להבין מה הם אותם כתמים נוכל לראות ולהצביע על כך שמדובר באותיות מעוותות. אותיות אלו מרכיבות יחד את שם האירוע

שבגינו עוצבה הכרזה: פסטיבל VideoEx לחדשנות בתחום הווידאו )שנערך בשוויץ(.

במה שנראה כשכבת התמונה האחורית, נוכל להבחין בברור בקלטת שמע מן הסוג שהיה נפוץ עד לעידן הדיגיטלי בשלהי שנות ה-80 של המאה שעברה. לצד הקלטת יש מערכות וידאו ושמע נוספות ומוקדמות יותר, דוגמת מכשיר

הקלטה באמצעות סלילים וקלטת וידאו.

Martin Woodtli שם היוצר: מרטין וודטלי

טכניקה: דפוס אופסט

VideoEx festival poster שם היצירה: כרזה לפסטיבל וידאו-אקס

1

1800

1900

1950

1970

2000 וםהי

1850





יםרט

פרה

ציהי

ר ווצ

היל

עים

רטופ

ר או

תי



2

תאריך: 15.6.19


אתר ספטיבל וידאו-אקס:https://videoex.ch/videoex/

עבודותיו המרהיבות של מרטין וודטלי:http://www.graphicine.com/martin-woodtli-the-world-of-a-techno-graphic-designer/

בכרזה שלפנינו שפע של קודים חזותיים מעידן המחשב. וודטלי עושה נצביע על עירוב הדימויים והטשטוש שנוצר בעקבות כך כסימן מייצג לרוח התקופה הפוסט-מודרנית. בהיסטוריה שונות תקופות רק לא מייצגות הדימויים שכבות הכרזה. את מתוכם ויוצר דימויים של בשכבות שימוש הקצרה של הווידאו והמחשב )קלטת השמע לצד כיתוב סגנון כיתוב שמזכיר קוד תוכנה(, אלא גם מקורות מידע שונים שבאמצעותם הוא מפיק את הדימויים. בזכות הדיגיטציה של המידע מאגר מידע מסוג אחד יכול להיות "מתורגם"

באמצעות אלגוריתם לפס קול או לדימוי חזותי.

בכרזה זו עירוב הדימויים נוצר בין השאר מעירוב טכנולוגיות וידאו ושמע. בזכות המהירות ויכולת העיבוד של המחשבים ניתן לשלב בין הדימויים ולערוך בהם שינויים ומניפולציות, ומתוכם לבחור את הדימוי הסופי הרצוי לנו.

ערך חזותי נוסף בכרזה, הנובע מתוך הדברים שנאמרו עד כה, הוא היכולת ליצור שפת דימויים מסוג חדש שאינו מתאר נוף טבעי או דימוי מופשט, אלא דימוי הנוצר מתוך מאגר של נתונים. אנו יכולים לראות בזה מרחב חדש, מרחב סייבר בעל ממשות מסוג חדש. עבודותיו של וודטלי מאופיינות בשליטה שלו באמצעי הפקת דימויים ממקורות שונים. למשל, וודטלי מייצר דימויים דוממדיים באמצעות תוכנות תלת ממד אדריכליות או תוכנות מידול )מהמילה מודל( ומפיק מתוכן דימויים מורכבים ביותר. הדימויים רוויים בפרטים, ויחד עם זאת נותרים עלומים בנוגע למשמעותם. ראו לינק מצורף לעבודות מסוג זה, חלקם מזכירים לנו את עיצוב סביבות הסייבר שבמשחקי המחשב החדשים )סימסיטי

היא דוגמה לכך(.

אהרי

הקת

חבהר

לות

צעה

דשהח

לי לכ

ם סי

יחתי

המם

תייחזו

ם די

קום ו

כיער

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%99_(%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%9D)#/media/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:SimCityScreensht.jpg

Alan Sailer, Balloon explosion in slow motion. Photo: WikiLinks, fair use


בלון מים מתפוצץ Balloon Explosion

שנה: שנות ה-2000

מדיה חזותית: צילום

בתצלום זה נראות שתי זרועות על רקע שחור ומצולמות מזווית גבוהה. הידיים המקבילות כמו אוחזות במה שהיה עד לפני שבריר שנייה בלון כחול מלא מים. אולם בלון זה בדיוק התפוצץ, ואנו צופים באלפית השנייה שלאחר הפיצוץ כשמעטפת הגומי של הבלון כבר נחתכה לפיסות קטנות, אך המים עדיין שומרים במידה רבה על הצורה הכדורית ורק

מתחילים להתפזר לצדדים.

אלן סיילר הוא צלם אמריקאי חובב שמתמחה בצילום במהירות גבוהה במיוחד. בתצלומיו הוא נוהג לפוצץ אובייקטים יומיומיים שונים ולקלוט את רגע השינוי בצורתם. עבודותיו מתאפיינות באסתטיקה השואבת את השראתה מאמנות המשלים בצבע יופיע שלרוב לאובייקט כרקעים רדוד חלל ובתיאורי חזקים בצבעים בשימוש הן ,)Pop Art( הפופ

לרקע והן משום שהחפצים שהוא מפוצץ, הם לרוב מוצרי צריכה אמריקאים יומיומיים.

סיילר התפרסם בראשית שנות העשרה של המאה ה-21 עת תצלומיו פורסמו ברשת החברתית reddit והפכו וירליים. ייחוד תצלומיו של סיילר הוא בשימוש היצירתי שהוא עושה במבזק מהיר במיוחד המחובר לגלאי תנועה רגישים. סיילר, הרולד הצלם של מעבודותיו השראה מקבל בעודו האלה המתקנים שני את עצמו בכוחות בנה במקצועו, מהנדס אדגרטון, שהמציא בשנות ה-60 את הצילום בעזרת מבזק מהיר במיוחד. בעוד מבזקים מהירים מעין אלה נפוצים

בצילום מדעי, מעטים האמנים שעושים בהם שימוש.

Alan Sailer שם היוצר: אלן סיילר

טכניקה: צילום במהירות גבוהה

Balloon Explosion שם היצירה: בלון מים מתפוצץ

1

1800

1900

1950

1970

2000 וםהי

1850





יםרט

פרה

ציהי

ר ווצ

היל

עים

רטופ

ר או

תי



2

תאריך: 7.6.19


https://astrumpeople.com/alan-sailer-photography-amazing-high-speed-shots/

תמונה להטבעת מספיק רגיש צילום וסרט צמצם פיתוח עם ה-19, המאה בסוף התפתח גבוהה במהירות הצילום במהירות גבוהה מעשירית השנייה. ידועים בהקשר זה סדרת התצלומים של אדוארד מייבריג׳ מ-1878 המציגים את שלבי התנועה במרוצתו של סוס. מאז יכלה המצלמה לספק תמונה ברורה ולא מטושטשת של מה שמהיר מיכולת המתרחשים אירועים ולראות לפרק האפשרות ניתנה זו, טכנולוגיה שהתפתחה ככל האנושית. העין של הקליטה במהירות גבוהה שבאופן רגיל אין לנו יכולת לתפוס. כך ניתן היה ליצור ידע חזותי חדש, שפה חזותית המתארת את

תנועתם המהירה של גופים ולהבינה באופן טוב יותר. ידע זה הוא בעל ערך רב למחקר מדעי בתחומים שונים.

ללא יכולת המחשוב והשימוש במצלמה דיגיטלית שמתחברת אל גלאי התנועה, לא היה סיילר יכול להוציא את תצלומיו לפועל. סיילר למעשה משתמש בטכנולוגיה מקובלת בעולם המדעי, ועקב הנגישות הקיימת כיום לציוד מחשוב וצילום יצירת זהו הפן החומרי של הדמוקרטיזציה של טכנולוגיית יכול לבנות בכוחות עצמו את מכשיריו. מתוחכמים, הוא הדימוי בעידן הדיגיטלי: כל אחד יכול להרכיב מערכות מתוחכמות ליצירת דימויים בביתו, מה שהיה פעם נחלתן של

מעבדות גדולות ועתירות תקציב בלבד.

לשדה מוסט גבוהה במהירות הצילום של החזותי הקוד וכיצד זו, יכולת מדגימות סיילר של עבודותיו כך על נוסף האמנותי. שלבי הפיצוץ של אובייקטים יומיומיים אינם מגלים לנו דבר חדש על אודותיהם, אך מייצרים תחושת פליאה למראה הצורות הנוצרות שהעין אינה יכולה לראות באופן רגיל. נוסף על כך מקפיד סיילר לשמור על ניגוד צבעוני בין

המרכיבים הצורניים שבתמונה, המוסיפים עניין וקושרים אותם לממד הצרכני שבשימוש באובייקטים השונים.

אהרי

הקת

חבהר

לות

צעה

דשהח

לי לכ

ם סי

יחתי

המם

תייחזו

ם די

קום ו

כיער

https://astrumpeople.com/alan-sailer-photography-amazing-high-speed-shots/

Rob Carter, Travelling Still Tulip Fields Holland XXXI, 2007. Hand printed cibachrome print, 61 x 61 cm. Photo: www.eyestorm.com


צילומי מסע, שדה צבעונים הולנד 31

Traveling Still, TulipFields, Holland XXXI

שנה: 2006


תצלום זה מורכב מפסים בעוביים שונים של משטחי צבע מגוונים, המרוחים לרוחב התמונה. המחצית העליונה מורכבת ממשטח שבו הצבע מתחלף מכחול בחלקו העליון לבהיר מאוד, כמעט לבן במרכז, בהשתנות הדרגתית וכמעט בלתי נראית. אזור זה נראה כמו שמים ההולכים ומחווירים כאשר הם נפרשים אל האופק. המחצית התחתונה מורכבת משלל פסים צרים בהרבה, אך בעוביים משתנים, הבנויים באופן דומה כאשר גוני הירוק והאדום שולטים בהם. גם כאן נוצר גוון אחר. על אף ההפשטה והשטיחות הנובעים מעבר הדרגתי מן הצבע הרווי אל הצבע החיוור עד להתחלפות אל מהפסים המונחים זה על זה, הקומפוזיציה הפתוחה דווקא מייצרת תחושת עומק ומרחב. פרישת הפסים הצבעוניים לצדדים מרמזת להמשכיותם אל מעבר לגבולות התמונה, ויחד עם החלק העליון יוצרים תחושה של התבוננות בנוף רחב ידיים ופתוח. תחושה זו מתחזקת ואף מקבלת גיבוי קונקרטי משם העבודה. זהו שדה צבעונים בהולנד, אשר עקב

״מריחת״ הצבעים והפיכתם לפסים נראה כאילו צולם בזמן תנועה דרך החלון של כלי רכב.

ניסיוני המתרכז בצילום אנלוגי ללא כל עיבוד דיגיטלי. התצלום ״צילומי מסע, שדה רוב קרטר הוא צלם אמריקאי צבעונים, הולנד 31״ הוא חלק מסדרה שהעבודה עליה נמשכה חמש שנים. במשך זמן זה עבר קרטר במקומות שונים וצילם בטכניקה מיוחדת את הנופים שלפניו ויצר דימויים צבעוניים המושכים את העין ומדמים את מראה הנוף בעת

Rob Carter שם היוצר: רוב קרטר

טכניקה: הדפס סיבכרום

Traveling Still, Tulip Fields, Holland XXXI 31 שם היצירה: צילומי מסע, שדה צבעונים הולנד

1

1800

1900

1950

1970

2000 וםהי

1850






יםרט

פרה

ציהי

ר ווצ

היל

עים

רטופ

ר או

תי



2

תאריך: 7.6.19


http://www.travellingstill.com/index.htm

רוב קרטר מייצר את תצלומיו האנלוגיים בשיטה מיוחדת, המרומזת בשם הסדרה באנגלית Traveling Still, שמשמעה צילום תמונה המקפיאה את הרגע, אך גם מתבצעת תוך כדי מסע, בתנועה. הפסים המרוחים לאורך התצלום עונים לקוד החזותי המקובל של דימוי מצולם שנתפס בתנועה מהירה מדיי. בעקבות זאת הנוף החולף מהר מטביע את רישומו כטשטוש עקב איטיות הצמצם ביחס לתנועת הרכב הנע. אך בתצלומים אלו זוהי רק אשליה, שכן קרטר מייצר נוצרת כתוצאה משימוש במצלמה בעלת עדשה מסתובבת את תצלומיו בעודו עומד על מקומו. מריחת הצבעים )revolving lens camera( שבה הצמצם פתוח לאורך זמן והעדשה עצמה נעה. באופן זה מותח קרטר את ממד הזמן

הן באמצעות אשליית התנועה שהוא מייצר והן מבחינה טכנית, עקב הצמצם הפתוח לאורך זמן.

ובקודים בשפה שימוש אשליית ליצור מנת על אנלוגי בצילום דווקא שימוש העושה צלם של דוגמה היא זו יצירה החזותיים של המחשב. הדיוק, הניקיון והחדות של קווי הצבע המרוחים ומשטחי הצבע הלוקאלי מטעים את הצופה לחשוב כי מדובר בצילום שעבר עיבוד והפשטה באמצעות תוכנה או שנעשה שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית בעת הצילום

עצמו.

אהרי

הקת

חבהר

לות

צעה

דשהח

לי לכ

ם סי

יחתי

המם

תייחזו

ם די

קום ו

כיער

נסיעה מתמשכת. יצירותיו משרות תחושה סטטית ושקטה עקב החזרה העקבית של הפסים המאוזנים והשיכוב של הצבעים זה על גבי זה. מבחינה זו הושוו עבודותיו ליצירותיו של הצייר מארק רותקו, היוצרות יחסים מורכבים בין שכבות סטטיות של צבעים. בכך משלב קרטר בין שתי שפות חזותיות שונות ואף מנוגדות: מצד אחד הקוד החזותי של הצילום

בתנועה מהירה, ומצד שני השפה החזותית של האמנות המודרניסטית המופשטת.

http://www.travellingstill.com/index.htm

Sandy Skoglund, Fresh Hybrid, 2008. Installation and photograph. © 2008 Sandy Skoglund. Photo: www.sandyskoglund.com/pages/recent/fresh/fresh.html


היברידיות טרייה

FreshHybrid

שנה: 2008

מדיה חזותית: צילום )מיצב(

בתצלום צבעוני זה מופיעים שלושה סוגים שונים של דמויות, כולן ניצבות על מישור עשוי מפיסות חומר צהוב המפוזר על הרצפה. תחילה, בזווית אלכסונית, מפוזרים חמישה עצים היברידיים )משולבים(. גזעם הצבוע בגוונים ירקרקים מורכבים מרגלי אדם, ואילו חלקם העליון נפתח לענפים הפורחים במה שנראה מקרוב כבובות של אפרוחים. בינות לעצים משוטטות עוד מספר דמויות: בקדמת התמונה מצד שמאל ובמישור האחורי מצד ימין ניצבות דמויות מפוסלות מחומר הנראה כבעל מרקם רך בגוונים צהובים. לבסוף, בעומקה של התמונה ובמרכזה, גבר ואישה האוחזים בכלב וכן ילד משוטטים במרחב המוזר שנוצר. מאחוריהם ולכל אורך התמונה בנוי קיר העשוי אף הוא מפיסות כחולות של

חומר רך )מנקי מקטרות( בצבע כחול.

עבודה זו מאפיינת את יצירתה של הצלמת סנדי סקוגלנד. לצורך תצלומיה היא נוהגת לבנות תפאורות גדולות ממדים ובנויות באופן קפדני מפרטים קטנים רבים, וממלאת אותם בפרטים רבים בעלי צבעוניות חזקה וניגודית שהיא בונה ויוצרת בעצמה. לפיכך נחוצים לה חודשים ארוכים להשלמת כל דימוי. לבסוף היא מצלמת את המיצב שבנתה, לרוב

בשילוב בני אדם העומדים בתוכו.

Sandy Skoglund שם היוצר: סנדי סקוגלנד

טכניקה: תצלום 95x145.5 ס״מ

Fresh Hybrid שם היצירה: היברידיות טרייה

1

1800

1900

1950

1970

2000 וםהי

1850





יםרט

פרה

ציהי

ר ווצ

היל

עים

רטופ

ר או

תי



2

תאריך: 7.7.19


http://www.sandyskoglund.com

https://en.wikipedia.org/wiki/Sandy_Skoglund

http://www.all-art.org/history658_photography13-28.html

שבו, המוזר התוכן גם כמו זה, בתצלום והרקע הדמויות האובייקטים, של המשונה והחומריות החזקה הצבעוניות המשולבים יחד עם סוגים שונים של דמויות, מעניקה לדימוי זה מציאות חדשה דמוית חלום.

סקוגלנד שייכת לדור של צלמים מתחילת שנות השמונים אשר יצרו תמונות מעוצבות לפרטי פרטים, רחבות וגדולות המופיעים המרכיבים כל את הסצנה, לעיצוב מעבר בעצמה, בונה היא תחומית רב כאמנית .)Tableau( ממדים

בתמונותיה כאשר התוצאה היא תצלום אחד מדויק ומוקפד.

מערכת הקודים החזותיים שבהם משתמשת סקוגלנד שייכים לעולם המחשב ולמציאות המדומה במשחקי המחשב. מלאכותי. נוף יצירת ידי על כחי נראה אך שמלאכותי, מה לבין שחי מה בין הגבולות את חוקרת היא זו בעבודה המלאכותיות של הנוף מתקבלת מתוך הקשר שבין דמויות ממשיות לבין החיקוי שלהן, אך במקביל גם דרך יצירת טבע מלאכותי הן בצבעוניותו והן בתוכנו. זה מתבטא בבניית הדשא והרקע מפיסות של מנקי מקטרות, וביצירת עצים מרקמים של לשפע כמקור הטבע את מציגה היא בכך אפרוחים. של בובות הם שפרחיהם רגליים בעלי צמריריים

וצורות, וככר לשלל שילובים מדומיינים.

אהרי

הקת

חבהר

לות

צעה

דשהח

לי לכ

ם סי

יחתי

המם

תייחזו

ם די

קום ו

כיער

http://www.sandyskoglund.com/https://en.wikipedia.org/wiki/Sandy_Skoglundhttp://www.all-art.org/history658_photography13-28.html

Thomas Hawk, Who's Afraid of the Big Bad Wolf, 2012. Digital photofraph. Photo: Flickr, CC BY-NC 2.0


מי מפחד מהזאב הרע Who's Afraid of theBig Bad Wolf

שנה: 2012


התמונה היא צילום פנים של אדם שעל פניו מסכת זאב ריאליסטית למדי והוא חובש משקפי שמש. הדמות חושפת את שיניה שנראות ספק מאיימות ספק מחייכות. פניה ממלאות את הקומפוזיציה כולה, ובחלקה התחתון נראים מעט מכתפיה, לובשת גופייה צהובה. בגלל המסכה, לא ניתן להבחין אם מדובר בגבר או אישה. פניה של הדמות חדים מאד, ומהווים ניגוד לרקע המטושטש ומופשט כמעט לחלוטין. ניגוד זה, בין הרקע לדמות, מנתק אותה מהקשר, זמן

ומקום, והופך אותה לסמלית.

ייחודו של הצילום, וההקשר שלו קשורים במרכיב החזותי של הצבע. פניה של הדמות מרוחות בצבעים בוהקים ולא טבעיים. הצבע העיקרי הוא סגול, אך הוא מרוח באופן הנראה מקרי, ומתערבבים בו אדום, צהוב, ירוק וכחול. נראה כי גם גופה של הדמות צבוע, וכי גם הרקע מלא בצבעים, אם כי הטשטוש יוצר "מריחה" בלתי ניתנת להפרדה גם של

הצבע.

תומס הוק הוא צלם אמריקאי הממשיך את מסורת "צלמי הרחוב" שהחלה מתפתחת בתחילת המאה העשרים, הודות עיתונאים, ספק הם הרחוב צלמי ומהיר. זול תמונות ופיתוח קטנות, נישאות מצלמות של הטכנולוגיה להתפתחות

Thomas Hawk שם היוצר: תומס הוק

טכניקה: צילום דיגיטלי מעובד, ללא מידות

Who's Afraid of the Big Bad Wolf שם היצירה: מי מפחד מהזאב הרע

1

1800

1900

1950

1970

2000 וםהי

1850





יםרט

פרה

ציהי

ר ווצ

היל

עים

רטופ

ר או

תי



2

תאריך: 28.7.19

שם הכותבת: נעם טופלברג

Chris Guillebeau, The quest for 1 million photos: interview with Thomas Hawk, 2010

https://chrisguillebeau.com/the-quest-for-1-million-photos-interview-with-thomas-hawk/

Thomas Hawk on Fliker

https://www.flickr.com/photos/thomashawk/

ועיבוד הדיגיטלי הצילום התפתחות על מתבסס יצירתו של וייחודה הרחוב", "צילום למסורת שלישי דור הוא הוק המחשב. טכנולוגיה זו מאפשרת לו לצלם כמות גדולה מאד של צילומים ולבדוק אותם בזמן אמת, ולאחר מכן לעבד

אותם אינסוף פעמים, עד לתוצאה הרצויה.

הוק עצמו מסביר כי משימת חייו היא לפרסם 1,000,000 תצלומים בחייו. המספר חשוב לו כיוון שיחייב אותו לתהליך ושל המחשב: "לא ממש התחלתי זו מתאפשרת הודות לטכנולוגיה של הצילום הדיגיטלי היצירתי. לדבריו, משימה לחשוב על מטרה כל כך שאפתנית לצילום שלי עד שהגיע הצילום הדיגיטלי. קניתי את המצלמה הדיגיטלית הראשונה ... כיום, אני מצלם בעיר במשך 2000. מיד הבנתי שהדבר שהכי עצר אותי בעבר )כסף לפיתוח( נגמר שלי בשנת

חמישה ימים, עשרים שעות בכל יום. לאחר מכן אני מעבד את התמונות במחשב זמן כפול מזה".

השימוש של הוק בצילום הדיגיטלי ובעיבוד המחשב מאפשר לו ליצור בקודים חזותיים המתקשרים עם טכנולוגיה זו. בעיקר מדובר על דיוק רב מאד בפרטים, צבעוניות עזה ומוקצנת המתקשרת עם עולם וירטואלי ועם משחקי המחשב,

ויצירת ממשות הנראית בדיונית יותר מאשר מציאותית.

אהרי

הקת

חבהר

לות

צעה

דשהח

לי לכ

ם סי

יחתי

המם

תייחזו

ם די

קום ו

כיער

ספק אמנים, שיצירתם מתבססת על תיעוד רב מאד של החיים והממשות, ואז בחירה וליטוש של הצילומים אותם הם מעוניינים לפרסם. תחילתה של מסורת זו, עם יוצרים כמו דורותיאה לאנג )Dorothea Lange, 1895 – 1965(' ושיאה

.)Garry Winogrand, 1928 – 1984( בשנות החמישים של המאה העשרים עם יוצרים כמו גארי וינוגראד

יצירה זו היא חלק מסדרת תמונות שצולמה בשנת 2012, במהלך "פסטיבל הצבעים" השנתי שנערך באביב במקדש של הארי קרישנה ביוטה אריזונה. מקורו של האירוע בטקס דתי לקבלת האביב וסיום החורף, אך הוא הפך עם השנים לאירוע חברתי המוני המושך קהל רב. שם היצירה, "מי מפחד מהזאב הרע" לקוח משיר שנכתב בשנת 1933 עבור עיבוד של דיסני לאגדת הילדים העממית על שלושת החזירונים שבנו בתים מחומרים שונים על מנת להתגונן מהזאב.

https://chrisguillebeau.com/the-quest-for-1-million-photos-interview-with-thomas-hawk/https://www.flickr.com/photos/thomashawk/http://www1.amalnet.k12.il/sites/Mifgashim/Pages/LangeDorothea.aspxhttps://en.wikipedia.org/wiki/Garry_Winograndhttps://utah.com/events/festival-of-colorshttps://www.flickr.com/photos/tags/festivalofcolors2012https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99_%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%93_%D7%9E%D7%94%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A2%3F_(%D7%A9%D7%99%D7%A8)https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%94_%D7%97%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%9D

Akira Kurosawa, Dreams. Vincent Van Gogh. 1990. Warner Bros. From: www.youtube.com/watch?v=3OTj5Qv153U


מתוך הסרט "חלומות: העורבים"Dreams: Crows

שנה: 1990

מדיה חזותית: סרט קולנוע

הסרט ״חלומות״ מבוסס על חלומותיו של במאי הסרט, אשר עובדו לתסריט. הסרט כולל שמונה חלומות שונים שכל לזקנה מילדות האנושית ההתבגרות תהליך משותפות: תימות שתי יחד שוזרים אך עצמו, בפני עומד מהם אחד

והמעבר של יפן מארץ מסורתית למודרנית.

החלק ״עורבים״ מתאר חלום שבו תלמיד לאמנות, בן דמותו של קוראסאווה, מגיע למוזיאון וצופה ביצירותיו של האמן ידי הבמאי גוך )המשוחק על ואן גוך. בחלומו הוא נכנס לתוך אחת היצירות, שם הוא פוגש את ואן וינסנט ההולנדי האמריקאי מרטין סקורסזה( ומשוחח עמו. לאחר שואן גוך עוזב אותו, יוצא החולם למסע חיפוש אחריו, ובו הוא משוטט בין רבות מיצירותיו של הצייר. כאשר הוא מגיע לשדה החיטה, הוא רואה את ואן גוך נעלם מעבר לגבעה בעוד להקת עורבים פורצת מתוך השדה ועפה מעליו. תמונת סיום זו דומה באופן מובהק לציורו האחרון של ואן גוך לפני שהתאבד

״עורבים מעל שד

ליבומ עוצקמב תוריצי תישומיש תונמאmeyda.education.gov.il/files/Pop/0files/omanot-shimushit/chativa... · Fractal Flowers םיילטקרפ םיחרפ :הריציה

Documents