Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya

הקדמה

ך הבנה כי מרבית הפיתוח העירוני בישראל בימינו מתבצע באמצעות תכנון עבודה זו נכתבה מתו

על כן כיום לתכנון . שכונות ולא באמצעות יחידות בודדות או ערים חדשות כפי שהיה נהוג פעם

בין אם חדשות ובין אם מדובר בהתערבות בשכונות קיימות יש חשיבות מכרעת על פני, שכונות

מציאות של צפיפות , קיימא הוא הכרחי במציאות הישראלית של ימינו- המעבר לתכנון בר.הערים

אנו בטוחים שתחילתו של שינוי תפיסתי זה בתחום . מחסור במים ומשאבי אנרגיה, הולכת וגוברת

מאחר וזו מהווה את סביבת , התכנון יהיה בעל ההשפעה הגדולה ביותר בקנה המידה של שכונה

. המידית והקרובה של כולנוהמגורים

העבודה מעלה את השאלות הנוגעות לגבי אופן הטיפול בשכונות חדשות וקיימות על מנת

, גוף העבודה מסתמך על סקר ספרות מקצועית. קיימא-להתאימן לערכים ולעקרונות של בניה בת

של שכונות הקיימא הרלוונטיים והמשמעותיים להפיכתן -בניסיון לבודד את מרכיבי התכנון בר

ארבע מקרים לדוגמא של שכונות מהעולם בהן יושמו בהצלחה נבחניםבהמשך . קיימא-לבנות

לבסוף מוצעת בדיקה עקרונית של . מה שמלמד על ישימות הפתרונות, אותם עקרונות שנסקרו

.ישימות העקרונות במציאות התכנונית בישראל והמסקנות הנגזרות ממנה

אנו , להציע פתרונות קונקרטיים עבור מקומות כאלו ואחריםעבודה זו בשום אופן לא באה

הפתרונות . קיימא-מציעים כאן נקודת מבט רחבה על תכנון שכונות במסגרת ערכים ועקרונות ברי

שצריך לבחון את האתר לעומקו , הקונקרטיים והמפורטים הם רבים ותלויים ביצירתיות המתכנן

כל אתר ולו הקטן ביותר שונה . רונות המוצעיםולפתור את הסוגיות העולות בו בהתאם לעק

.מאתרים אחרים במכלול מרכיביו ועל כן דורש פתרון שונה ויצירתי משלו

תוכן

4................................................................................................................. מבוא.1

4................................................................................הצגת הנושא ומטרות העבודה. 2

4................................................................................בודההבעיה הנדונה והרקע לע. 3

5.....................................................................................שאלות המחקר המרכזיות. 4

5.................................................................................רקע תיאורטי ושיטת המחקר. 5

6.....................................................................................................................קרקע .5.1

6........................................................................................................................מים .5.2

7....................................................................................................................אנרגיה .5.3

8........................................................................................................הסביבה איכות .5.4

9..........................................................................................................המחקר שיטת .5.5

10...................................................................................................סקירת ספרות. 6

10.........................................................השכונה ברמת קיימא-בר לתכנון עקרונות ריכוז .6.1

10......................................................................................דגשים לתכנון שכונתי. 6.1.1

14.............................................................................................נוף וטבע בשכונה. 6.1.2

21...............................................................................................................מים. 6.1.3

23...........................................................................................................אנרגיה. 6.1.4

24.............................................................שיתוף הציבור בשכונות כמנוף לקיימות. 6.1.5

25.............................................................................קיימא-בת לבניה כלכלית כדאיות .6.2

26..........................מהעולם תקדימים – השכונה ברמת קיימא-בר לתכנון עקרונות יישום .6.3

26...................................................................גרמניה, פרייבורג, )Vauban(ואובן . 6.3.1

6.3.2 .Bo01 ,29.......................................................................................שוודיה, מלמו

31............................................שוודיה, סטוקהולם, )Hammarby Sjostad(המרבי . 6.3.3

33.............................................יורק-ניו, יורק-ניו, SSBx -ארגון ושיתוף התושבים. 6.3.4

35...............................................................................................ממצאים ותוצאות. 7

38.................................................................................................סיכום ומסקנות. 8

41.....................................................................................................רשימת מקורות

מבוא .01

השנים 60- ובעיקר ב20-במהלך המאה ה

האחרונות טכנולוגיות וסטנדרטים מודרניים

זמינות , מהירות. הפיתוחכיהנחו את תהלי

רים העיקריים שאיתם בד ועלות אלו הפרמט

אלה דרשו אתרים , בבד הלכה המודרניזציה

התוצאות . אחידים וחסרי הפרעות

וההשפעות של גישות תכנוניות אלו התבהרו

ושהוגדר, רק שנים לאחר אימוצן

".סטנדרטים מודרניים"כ

רק בעשורים האחרונים אנו מתחילים להבין

שרבים מהמקומות העירוניים שיצרנו הם

יים מידי בלי אחיזה ממשית במקום מלאכות

אנשים רבים מעדיפים לשנות . ובקונטקסט

את מקום מגוריהם ממקומות אלו לסביבות

עתה עלינו להתפקח . פרבריות נעימות יותר

וללמוד להקים מקומות שיעניקו תחושת

ושישאבו את ההשראה מסביבתם , מקום

אין זה אומר שעלינו לוותר על .הטבעית

להפך עלינו , "ודרנייםהסטנדרטים המ"

להמשיך ולהתפתח תוך הכרה שהאדם

והסביבה הם במרכז וקשורים זה לזה בלי

שינוי אסטרטגי זה . שניתן יהיה להפרידם

בחשיבה התכנונית שלנו יוביל אותנו

לאינספור אפשרויות מפורטות לקראת

.קיימא-סביבה בת

הצגת הנושא ומטרות . 12 העבודה

את הנושא של מטרת העבודה הינה לבחון

יחידות קיימא כ-תכנון שכונות בנות

תכנוניות שניתן בקלות רבה להחיל עליהן

קיימא ובכך לקדם -עקרונות תכנון בר

בקנה המידה של הסביבה " ירוקות"סביבות

ומאוחר , הקרובה והמיידית של התושבים

יותר גם כגורם בעל השפעה מכרעת על קנה

.המידה העירוני

תהיה להציג את כמו כן מטרת העבודה

פשטות הכלים והעקרונות תכנוניים

קיימא -העומדים בבסיסו של תכנון בר

פשטות זו יש בה כדי לייצר . לשכונות

מקומות יעילים יותר מבחינת ניצול הקרקע

, ובכך לייצר סביבות איכותיות, והאנרגיה

.שיאפשרו רמת חיים גבוהה יותר לתושביהן

הבעיה הנדונה והרקע . 23 לעבודה

נמצאות בין , בעולם כולוכמו , הערים בארץ

) 1: (שתי מגמות תכנוניות מרכזיות

, חדשים עירונייםהתרחבות ותכנון אזורים

תוך תפיסה ופגיעה בשטחים טבעיים

שימור איכות חיים ) 2(; אותםהמקיפים

ומניעת התדרדרותם של אזורים עירוניים

שני אלו דורשים לא רק מענה . קיימים

התוויית ם שלבדמות, תיתכנוני מסור

הגדרת אזורי מגורים , שכונות חדשות

אלא גם מענה , תכנון תשתיות ועוד, ומסחר

כזה שיביא בחשבון גם , חדשני יותר, נוסף

.את הנושא הסביבתי

הגיעו להכרה והסכמה כללית כידועבעולם

שמצד אחד משאבי הטבע הולכים ומתכלים

ואילו מצד, "בור ללא תחתית"והם אינם

שני הולך ומתגבר הגידול באוכלוסיה

שדורשת יותר ויותר תשתיות , העירונית

מודרניות עתירות אנרגיה ובעלות השלכות

היות ועיקר ,מכאן. רבות יותר על הסביבה

הן של אזורים , התכנון העירוני בימינו

, חדשים והן של התערבות באזורים קיימים

אפשר , מתבצע בקנה מידה של תכנון שכונות

שהשכונה היא היחידה הבסיסית שיש טעוןל

על כן על . ביכולתה לחולל שינוי עירוני

גישה השכונות החדשות להיות מתוכננות ב

גישה שבאה , שונה מזו שאנו מכירים כיום

: 21נדה 'לידי ביטוי באופן בולט במסגרת אג

הגישה לפיתוח ישובים צריכה לכלול קידום "

: ותקיימא בכל הארצ-פיתוח אנרגיה בת

היעדים הם אספקת טכנולוגיות יעלות יותר

באנרגיה ואנרגיה ממקורות חלופיים או

מתחדשים ליישובים כדי לצמצם את

ההשפעות השליליות של ייצור האנרגיה על

.בריאות האדם ועל הסביבה

שאלות המחקר המרכזיות

עידוד תחבורה עירונית יעילה וידידותית

לסביבה בכל המדינות מצריך גישה מקיפה

מדינות . ירונית ולניהולהלתכנון תחבורה ע

צריכות לאמץ תכנון תחבורה המקנה עדיפות

; לתחבורה ציבורית בעלת קיבולת גבוהה

ממנועת על ידי אספקת -לעודד תחבורה לא

נתיבים בטוחים לרוכבי אופניים ולהולכי

ולעודד דפוסי פיתוח המשלבים שימושי ; רגל

קרקע ותכנון תחבורה במטרה להקטין את

1."רההביקוש לתחבו

שכונות שיתוכננו בהתאם לגישה זו עתידות

שתבוא לידי , להביא לרמת חיים גבוהה יותר

וזו ,ביטוי ביצירת סביבת חיים נוחה יותר

טיפוח , תתבסס על ניצול קרקע טוב יותר

סביבה ירוקה יותר באמצעות שימור מי נגר

יצירת נוחות אקלימית , וחסכון במים

ימוש והפחתת זיהום אוויר הודות לש

ועידוד , במקורות אנרגיה מתחדשים

, תחבורה ציבורית(קיימא -תחבורה בת

. )תנועת הולכי רגל, תחבורה לא ממונעת

אופן ברוח דברים אלו נדרש לבחון את

הפיתוח העתידי של השכונות החדשות

אלו הקיימות כבר ושל , העתידות לקום

.ודורשות התערבות ושדרוג

1

34 .

אור הבנת הצורך בייצור סביבות מגוריםל

נדרש לבחון את הנושאים קיימא -בנות

:הבאים

מהם העקרונות העומדים בבסיסו

ברמה קיימא-של תכנון בר

וכיצד הם ניתנים ? השכונתית

הן בתכנון שכונות חדשות ליישום

והן בתכנון בתוך מרקמי שכונות

?קיימות

והכדאיות אפשרויות היישוםמה

ברמה קיימא- ברשל פיתוח

אל מול גישות פיתוח השכונתית

ולמה כדאי ? קונבנציונאליות

?קיימא-להשקיע בפיתוח בר

-ות בנשכונותמהו הערך המוסף של

של לנתונים הפיסיים קיימא מעבר

?שמירה על איכות הסביבה

קיימא בקנה המידה -האם פיתוח בר

השכונתי יכול לשמש כזרז לפיתוח

רמה קיימא כולל יותר ב-בר

מה היתרונות ? העירונית והאזורית

בקנה המידה השכונתי על פני קני

?מידה גדולים יותר בהקשר זה

רקע תיאורטי ושיטת . 45 המחקר

, תחומי-קיימא הוא נושא רב-נושא בניה בת

, הנמצא בשלבי התפתחות ראשונים בישראל

, ממשלתיות–ומטופל במסגרות שונות

קות העוס, מוסדיות ופרטיות, אקדמיות

המים ואיכות , האנרגיה, בתחומי הבניה

להשגת התוצאות הסביבתיות . הסביבה

קיימא מחייב -העיסוק בבניה בת, הרצויות

, שיתוף פעולה מורכב של אדריכלים

אנשי מקצוע מתחומי התמחות , מהנדסים

.שונים ומומחים בתחום איכות הסביבה

ר רון "פרומקין וד-ר תמר אחירון"ד :מתוך רקע תקציר –והצהרת ריו 21נדה 'אג, פרומקין

, המשרד לאיכות הסביבה, והיבטים ישראליים .2002אפריל , ירושלים

5

ניתן לחלק , קיימא-תכנון ברהעקרונות לאת

על הרלוונטיים לכל רמות למספר ערכי

ערכי על אלו , התכנון בכל קני המידה

-מהווים את הבסיס לתפיסה של תכנון בר

קיימא ומהווים את הכיוון אליו רצוי לשאוף

, בכל הסביבות החדשות שאנו מנסים לייצר

ואלו הקיימות שבהן אנו יוצרים

ערכי העל .בעבודת התכנון שלנו, התערבויות

חשיבה סביבתית האלו הם תולדה של

וניתן לסווג אותם לקטגוריות , כוללת

אנרגיה ואיכות , מים, קרקע: הבאות

חשוב להבין שערכי על אלו הם לא . הסביבה

, קיימא-הגדרה חד משמעית לתכנון בר

וחשיבותם והתכנים השונים בתוך כל אחד

מערכי על אלו יכול להשתנות ממדינה

בהתאם , למדינה ומחבל ארץ לחבל ארץ

האקלימיות , יבות התחיקתיותלנס

על כן . והסביבתיות הקיימות באותו אזור

מטבע הדברים יוצגו ערכים אלו בהקשרם

.לסביבה בישראל

קרקע. 95.1

מערכות . קרקע היא הבסיס למחיה

זקוקים , אנשים ופעילות כלכלית, אקולוגיות

ברוב העולם הקרקע הינה . לקרקע כתשתית

, סטוריהלאורך ההי, משאב במחסור על כן

התחרות על משאב הקרקע מהווה עילה

. למלחמות ומאבקים

כשני שליש משטח מדינת ישראל הנו שטח

רוב אוכלוסיית , מדברי בדרום המדינה על כן

המדינה מתרכזת בשטחים הצפוניים

בצפיפות גבוהה בהרבה מהצפיפות

בכך הופכת מדינת ישראל . 2הממוצעת

שאבי בה מ, לאחת המדינות הצפופות בעולם

גדילת צרכי . הקרקע הולכים ומתמעטים

התיעוש והתשתית מפחיתים לא הרף , הבינוי

לכן השלכות סביבתיות . מעתודות הקרקע

, חמורות כמו נגיסה בשטחי נופש ורווחה

ושל , צומח ונוף, חי, כליה של ערכי טבע

לא רק זה . מורשת תרבותית והיסטורית

עם עליית , אלא שבשנים האחרונות

התלו בארץ , לנושאים הסביבתייםהמודעות

אתרים רבים בהם קיים זיהום קרקע מים

אתרים אלו מונעים פיתוח , מזהמיםממגוון

ויוצרים בעיות סביבתיות נלוות כגון מקור

זיהום מקורות , לחלקיקי אבק מזוהמים

.פגיעה בחי ובצומח ועוד, מים

2

מתוך כך עולה כי משאב הקרקע של ישראל

וכאשר בוחנים את ,הנו משאב במחסור

משאב , קיימא-עקרונות התכנון בראיה בת

בשל לחצי " עודף"זה הנו בעל משקל

הפיתוח הקיימים במדינה בה לחצי הפיתוח

מואצים ומשאבי הקרקע הולכים

.ומתמעטים

ניצול מקסימאלי וחסכוני של הקרקע נכון

אך תוך כדי , לכל קני המידה של התכנון

פי שימוש בו חשוב להתחשב באו

ועל ידי כך להתאים , אזור/שכונה/היישוב

ניצול יעיל של קרקע . את הפתרון המתבקש

ברמה השכונתית יכול לבוא לידי ביטוי לא

-אלא גם בניצול תת, רק בפעולת הציפוף

מאחר וצפיפות הדיור העירונית , קרקע

יכולה לאפשר את הכדאיות של פרויקטים

ון כלי נוסף במהלך זה מהווה חיסכ. מסוג זה

ברמה השכונתית , בשטח המיועד לדרכים

בהחלט יש מקום למערכות תחבורה

חלופיות כגון שבילי אופניים והולכי רגל

.ותחבורה ציבורית לסוגיה

. 105.2 מים

הערך מים מתייחס למערכת המים הכוללת

וחשיבותה ליצירת חיים ולתמיכה במערכות

מערכת המים מתייחסת למים . חיות

-הצפיפות הממוצעת של האוכלוסייה בארץ הינה כ .2004, ס"פ נתוני הלמ"ר ע" נפש לקמ304

6

: מקורות המים בישראל נחלקים לשלושה

מי אגם הכינרת ומים ממקורות , מי תהום

).תפיסת שיטפונות או השבת מים(אחרים

כידוע אספקת המים משלושת המקורות

בחסדי , אינה קבועה ותלויה בין השאר

בנוסף לבעיה זו מצטרפות בעיות. שמים

:נוספות מעשה ידי אדם

הגדלת נגר עילי בשל פיתוח עירוני

תהליכי בינוי ועיור יצרו –מואץ

קרומי בטון על גבי הקרקע אשר

אינם מאפשרים למים לחלחל

המים , ולמלא את האקוויפרים

זורמם על גבי הקרקע ואוספים

גורמים , עמם פיח ושמני מכוניות

.להצפות וזיהום קרקע

רוב מקורות –ם זיהום מקורות המי

המים חשופים לזיהומים הנובעים

משימושי קרקע אינטנסיביים

.בקרבתם

למרות היותה –איכות מי הקולחים

של ישראל בין המדינות המובילות

בהשבת מי קולחים לשימושי

ישנם שימושים , חקלאות ותעשייה

רבים המחייבים שימוש במים

.שפירים

עולה במקביל לבעיות אלו מבדיקות שנעשו

כי הצרכן הביתי צורך כשליש מהיצע המים

על ידי הבנה את , בהתאם לכך. 3השפירים

במשק המים הנובעות מאספקטים הבעיות

, המלאכותיים ומוקדי הצריכה, הטבעיים

עולה כי דווקא קנה המידה השכונתי טומן

בחובו את הפתרונות היצירתיים הדרושים

מקובלים לחסכון במים בנוסף לפתרונות ה

בקנה מידה .בקני המידה הביתי או האזורי

: זה ישנן שתי פעולות עיקריות שניתן לנקוט

הפחתת השטחים האטומים ומתן אפשרות

ושימוש , לחלק מהמים לחלחל למי התהום

Gray(חוזר במים על ידי הפרדת מי דלוחים

water (לטובת השקיית שטחים ציבוריים.

אנרגיה

3 704

115.3 .

יש , האדםבמקורות אנרגיה לשימוש

להבדיל בין מקורות אנרגיה מתכלים

לבין מקורות ) נחצבים מקליפת כדור הארץ(

אנרגיה מתכלה . אנרגיה מתחדשים

, פחם, מופקת משריפת נפט) קונבנציונאלית(

ואילו אנרגיה מתחדשת ', גז טבעי וכו

מופקת ממקורות שאינם מתכלים ) חלופית(

-ביו, רוח, קרינת השמש: כגון, בזמן סביר

.'חום וכו, זרימת מים, סהמ

כאן חשוב לציין שההתייחסות התכנונית

לאנרגיה היא לא רק במובנים של אספקה על

אלא לא פחות מכך , בסיס אנרגיה מתחדשת

במובן של חסכון באנרגיה הודות לתכנון

הוכח כי תכנון נכון משפר נוחות . נכון

ך מקטין את כוב, אקלימית של תושבים

.פן כלליצריכת האנרגיה באו

משק האנרגיה מהווה נדבך חשוב בכל

, כלכלה ובמיוחד בכלכלת מדינה כמו ישראל

, )נפט וגז, פחם(החסרה מקורות מחצביים

עקב כך ישראל נאלצת לייבא את מרבית

. האנרגיה הראשונית ממקורות שונים בעולם

על כן תלות זו בייבוא ובשימוש במקורות

, חדתאנרגיה מחצביים מחייבת חשיבה מיו

והן בהיבט של , הן בהיבט אמינות האספקה

תרומת חומים אלו לזיהום הסביבה ברמה

בעוד שלמקורות . המקומית והגלובאלית

:אנרגיה חלופית יש יתרונות רבים

צריכת האנרגיה –פוטנציאל

שקולה לקרינת , העולמית בשנה

45השמש המגיעה לכדור הארץ כל הנתון על פי –ק " מלמ1950ק מתוך " מלמ

)2002, גבירצמן(תכנית אב מעבר משק המים

7

קיימים במדינות רבות–זמינות

-ביו, מים, רוח, משאבים כמו שמש

שהם בעיקר פועל ', חום וכו, מסה

יוצא של מיקום גיאוגרפי ושל

אקלימיים , תנאים טופוגרפיים

וכידוע לניצול משב . וגיאולוגיים

מקומי יש השפעות חיוביות על

י המאזן המסחר, אמינות האספקה

.והתעסוקה

–הגנה על איכות הסביבה

הטכנולוגיות לניצול מקורות

מתחדשים אינן גורמות לפליטת

.מזהמים

בעיקר בשל –עלות הפעלה נמוכה

אך , העובדה שאין הוצאות על דלק

יחד עם זאת ראוי לציין שבחלק

מהטכנולוגיות עלות ההקמה

הראשונית היא גבוהה יחסית עקב

.החדשנות הטכנולוגית

רבים מהמתקנים –מודולריות

לניצול אנרגיה מתחדשת ניתן לבנות

שאפשר , ביחידות קטנות יחסית

להרחיב עם הזמן ליחידות גדולות

: לדוגמא, כשהביקוש גדל, יותר

-טורבינות רוח או קולטים פוטו

.וולטאיים

א בשלוש בתכנון שונות נושא האנרגיה מתבט

וש ניצול אנרגיה פאסיבית על ידי שימ: רמות

הצללה וכיון מבנים ביחס , בחומרי בנייה

שימוש באנרגיה , אקלים-לאקלים ולמיקרו

.מתחדשת וניצול פסולת להפקת אנרגיה

התכנון צריך , בתחום הנוחות האקלימית

להתחשב במיקום המגרשים ביחס לתנאי

העמדת המבנים בהתאם לכיווני , האקלים

, הרוחות וזוויות המבנים ביחס לשמש

באמצעות , מאלית בקיץהצללה מקסי

צמחייה ברחובות ובגינות ושימוש בחומרי

בתחום האנרגיה . בנייה מבודדים

פיתוח תשתיות לשימוש , המתחדשת

באנרגיה סולארית ואנרגיית רוח רמת הבית

, )מסה-ביו(בתחום ניצול הפסולת . והשכונה

ניתן לפתח תשתיות שכונתיות לשימוש

האנרגיה המשתחררת מאתרי פסולת

.וביםקר

. 125.4 איכות הסביבה

הערך איכות הסביבה מתייחס לבריאות

הסביבה בה הוא נמצא ואיכות , האדם

עלינו לזכור שכדור הארץ הינו . החיים

מערכת אקולוגית מורכבת המכילה

הפרת , אלמנטים רבים הקשורים זה בזה

האיזון באלמנט אחד יוצר שרשרת תגובות

ין על לא רצויות הפוגעות במארג החיים העד

.הכדור

התעשייתית , המהפכות החקלאית

והטכנולוגית גרמו לריבוי טבעי מואץ של

אוכלוסיית העולם ולניצול משאבי כדור

. הארץ בקצב העולה על יכולת התחדשותם

התעשייתית מייצרת , החברה המודרנית

מידי שנה זיהומים שונים הנפלטים

תעשייה , ממקורות מגוונים כגון תחבורה

עת הזיהומים ניכרת ברמה השפ. 'וכו

כל . המקומית והעולמית לאורך שנים רבות

משאבים חיוניים , שנה יוצאים מכלל שימוש

חשוב לזכור כי , של קרקע ומים עקב זיהומם

נקיטת אמצעים למניעת הזיהומים מבעוד

מועד חוסכת אמצעים רבים הדרושים

לטובת ניקוי וטיהור של משאבי הטבע

.ירם למצבם הטבעישניזוקו בניסיון להחז

הערך איכות הסביבה מתייחס גם לשימור

גוון משימור , ערכי טבע ומסורת מקומית

בהקשר זה מורחב תפקידה של . המינים ועוד

הצמחייה שיש לה חשיבת מרכזית בוויסות

האקלים באזורים בנויים ושמירה על הנוף

8

בהקשר זה ראוי לציין גם את המונח של

מונח זה מתייחס לאתרי טבע , "טבע עירוני"

הנמצאים בסביבה העירונית ושומרים על

. האופי המקורי והייחודי של הטבע המקומי

הם , ם מסוג זה הוא רביתרונם של שטחי

, תורמים למיתון מפגעים סביבתיים

–וחשוב מכל , ממצבים את דמותה של העיר

מספקים תוכן לפעילות חינוך ופנאי לתושבי

באזורים אלו קיימת עדיפות לשימוש . העיר

בצמחיה מקומית המותאמת לתנאי

כך שתבטיח גינון , האקלים ולאופי האזור

שמירת . ווירחסכוני ועמיד בתנאי מזג הא

, חלק משטחי העיר כנוף מקומי טבעי

מאפשרת יצירת אזורים המעניקים תחושת

וכל זאת בהשקעה . טבע על כל המגוון שבו

כספת נמוכה מזו הנדרשת לתחזוקת שטחים

.ציבוריים מגוננים ומטופלים בתוך היישוב

באתר טבע עירוני , בשונה משמורת טבע

ם צורכי האדם והקהילה חשובים ושווי

באותה המידה כמו השמירה על משאבי

לכן חשוב בתכנון שטחים אלו . הטבע

להקדיש תשומת לב שווה לשימור

המשאבים ולפיתוח תשתיות קולטות קהל

המאפשרות הנאה והבנה מרבית של

.המערכת הטבעית

יישום הפרמטרים השונים שא איכות -לאי

הסביבה יש השפעה בשני מישורים השלובים

: אפשרות להפריד ביניהםזה בזה ללא

.פרברי ועירוני, השינוי בממוצע הטמפרטורות בין אזור כפרי

–פגיעה בבריאות האדם והסביבה

, פסולת, קרינה, רעש, זיהום אוויר

.'זיהום קרקע וכו

נוחות –פגיעה באיכות החיים

, ריבוי מזיקים, צמחיה, אקלימית

.'פגיעה באור וכו, זיהום חזותי

ברמה השכונתית רצוי לפעול להוצאת

התנועה מאזורי המגורים להפחתת זיהום

הקצאת שטחים , אוויר מכלי התחבורהה

החל משתילת עצים , עבור שתילת צמחיה

לאורך המדרכות ליצירת הצללה ועד ליצירת

-גינות בעלות נפח מספיק ליצירת מיקרו

הקצת שטחים למרכזי מחזור , אקלים

. שכונתיים ולאיסוף סוגי פסולת שונים

בשכונות שונות פתרונות אלו יכולים לבוא

שיגזרו מאופי , ופנים שוניםלידי ביטוי בא

.וצפיפות השכונות המתוכננות

. 135.5 שיטת המחקר

בהתאם לסקירה הקצרה של הרקע

שיטת המחקר בעבודה זו , התיאורטי

:קרונות הבאיםעתתבסס על ה

9

-עקרונות לתכנון ברה של לימוד

הרלוונטיים לקנה המידה ,קיימא

.השכונתי

בחינה של תקדימים מהעולם לאופן

רונות התכנון באופן מלא יישום עק

וזאת על מנת ללמוד על , או חלקי

הישימות ושיטות המימוש של

קיימא של -עקרונות לתכנון בר

.שכונות

קרונות לתכנון בחינת ישימות הע

קיימא לשכונות במציאות -בר

לאור חוקים ורשויות , הישראלית

.התכנון

המלצות לאופן יישום סיכום

קיימא -העקרונות לתכנון בר

.כונות בישראללש

סקירת ספרות. 56

-עקרונות לתכנון ברריכוז . 146.1 ת השכונה ברמקיימא

תכנון שכונתידגשים ל. 176.1.1

פרק זה יתמקד בסקירה של מספר עקרונות

תכנוניים ועיצוביים

אשר תומכים בסביבות

, עירוניות מושכות

-מצליחות ובנות

עודד ,קיימא במטרה

את ה שעקרונות

יסיים תכנוניים בס

יכולים לתרום תרומה

משמעותית ליצירת

סביבה עירונית איתנה

שבה יש מקום לשיטות

ההקמה ולטכנולוגיות

.שמתפתחותהחדשות

ל

הבנה

צ( לרבות הטכנולוג

קיימא-מבנה עירוני בר

דת

ז

נקודת המפנה להבנה

היא הבנה שבמידה רבה ,של סביבה עירונית

, סביבה זו נגזרת מאופן התנועה של כלים

ברגע שאמצעי , אנשים וסחורות במרחב

משתנה גם אופי הפעילות ,התנועה משתנים

ולאלו , של האנשים והתנועה במרחב

הפיתוח , השלכות ישירות על התכנון

.והתחדשות של סביבות עירוניות

הרכב הפרטי שינה לחלוטין את 20-במאה ה

פנאי , מקומות עבודה. מבנה העירוניות

וקניות הוצאו הרחק ממרכזי הערים ואזורי

ם והועברו לאזורים מרוחקי, המגורים

הרחובות תוכננו . הנגישים אך ורק ברכב

והבניינים , בהתאם לתנועת מהירות הרכבים

נסוגו מהמדרכות על מנת לפנות מקום

ייתכן כי בפעם הראשונה . לחניות

בהיסטוריה הרחובות העירוניים הפכו

.למנוכרים

בעיה נוספת איתה נדרש להתמודד התכנון

היא העובדה שצרכי התושבים והטכנולוגיה

משתנים בקצב מהיר בהרבה מהקצב בו

כאשר אנו . משתנה הסביבה הבנויה

מתכננים צריך לזכור שבזמן שאורך החיים

שנים ושל בניין 1,000של רחוב יכול להיות

לשרותי האחזקה והתפעול , שנים200אולי

ועם אורך חיים ) יות לבי

. שנים בממוצע25של

למרות שעבודה זו

-ברמתמק בתכנון

ראוי ,לשכונות קיימא

-לציין שהבנת התכנון בר

הקיימא לא תהיה מלאה

ללא ההבנה שסביבות

ו קיימות . קשורות זו ב

השכונה קשורה בתכנון

שמתוכו , העירוני הכולל

נגזרים מיקומה של טרי עם צנ-סכמה עקרונית למבנה עירוני פולי .רגל-יישום עקרון קהילות הולכי

10

התחבוה

ה נ

אזורי אחת הגישות הי ו

)Walkable community .( גישה זו מאפשרת

הולכי )השכונה (רגל-קהילת

לתמוך

היכן , שחוצה את השכונה

אזורי אחת הגישות ה

)Walkable community .( גישה זו מאפשרת

הולכי )השכונה (רגל-קהילת

לתמוך

היכן , שחוצה את השכונה

"רגל-קהילת הולכי"המוצלחות בתכנון היא

- נוחה לתכנון עירוני בריסוד-ליצור אבן

מודל זה של תכנון עירוני ניתן לכנות , קיימא

ושימוש נרחב בו " מרכזים ודרכים"גם כ

, בירמינגהם, לונדון: ניתן למצוא בערים כמו

.סטר ועוד'מנצ

"רגל-קהילת הולכי"המוצלחות בתכנון היא

- נוחה לתכנון עירוני בריסוד-ליצור אבן

מודל זה של תכנון עירוני ניתן לכנות , קיימא

ושימוש נרחב בו " מרכזים ודרכים"גם כ

, בירמינגהם, לונדון: ניתן למצוא בערים כמו

.סטר ועוד'מנצ

להלן מספר עקרונות תכנון שיכולים להלן מספר עקרונות תכנון שיכולים

:בהתאמת שכונות למרחקי הליכה נוחים

נוטים להיות נויות ושירותים ח

:בהתאמת שכונות למרחקי הליכה נוחים

נוטים להיות נויות ושירותים ח

ממוקדים לאורך הרחוב הראשי

שמתכנסים ומלכדים נתיבי התנועה

או מתקנים כמו תחנות , המרכזיים

הרמה . םרכבת או תחנות אוטובוסי

ממוקדים לאורך הרחוב הראשי

שמתכנסים ומלכדים נתיבי התנועה

או מתקנים כמו תחנות , המרכזיים

הרמה . םרכבת או תחנות אוטובוסי

.רגל-קהילת הולכישכונה על פי עקרון סכמה עקרונית למבנה

11

, ספר

רחב של

ת

לקים על ידי

המומלץ לשכונות

שכונות

י בשכונות

תר ליצירת

ל

zאזורי

רת עירוב

כן ם

ל

ליישום

רגל -קהילת הולכי

אזורי מסחר

ב

ז

מתאים סביב

מ

קים

מהמרכז

ת

מרכזי בריאות ושטחים פתוחים

מפוזרים בפנים השכונה ויוצרים

מרכזים קהילתיים בשכונה במקביל

.למרכז המסחרי

על השכונה להציע מגוון

לא רק במובן , אפשרויות מגורים

מובנים של אלא גם ב, של גודל

השגה וברמות קביעות -מגורים ברי

דבר זה מאפשר ליצור . שונות

קהילות מעורבות ולא שכונות

.למגזר או מעמד מסוימים

גורים גבוהה יותר סביב מצפיפות ה

לאורך צירי התנועה , המרכז

לקראת והולכ ויורדת , המרכזיים

.הקצה של השכונה

צירי התנועה נח

רוכבי , רה ציבוריתתחבו, מכוניות

וחוצים את , אופניים והולכי רגל

המרכז השכונתי במקום לעבור

.סביבו

קנה המידה

שמותאמות להולכי רגל עומד על

.' מ800-רדיוס של כ

עקרונות אלו מתאימים הן לתכנון

חדשות והן להתערבות ושינוי שכונות

חד עם זאת קיי, קיימות מות אך

:כדאי לשים לב לנקודות נוספות

הפוטנציאל הגבוהה ביו

עיבוי בשכונה נמצא בדרך כלל

" איזור"בשטחי ההפקר ש ה

)oning( ,בין המסחר ,

אזורים אלו . השירותים והמגורים

בדרך כלל לא מוגדרים מבחינת

ועל כן הם , יעודי הקרקע שלהם

בעלי הפוטנציאל הגבוהה ביותר

צירת פיתוח למגורים ושימושים לי

שייצרו חיבור חזק יותר , מעורבים

.בין חלקי השכונה והעיר

צייכמו כן אפשרויות ל

שימושים טמונות בשוליים של

, השכונה לאורך הצירים המרכזיים

אזורים אלו נמצאים מחוץ

למרכזי העמוסים ועל הרבה

יותר קל לפתחם ולמצות את

.ם בהםהפוטנציא הגלו

אפשרויות

רעיון עקרוני זה של

בייחוד , מהווה את הבסיס לחשיבה תכנונית

שכונתי יכול לחזק /עירוניהברמה שהתכנון

. הקיימא-את המבנה האורבאני ברולהעצים

:בין השאר זה כולל

הכוונה של פיתוח

ופנאי אל המרכזים השכונתיים

חה שהפיתוח מחוץ והבטהקיימים

א יערער את מעמדם של ללמרכז

.המרכזים ההיסטוריים והקיימים

הגברה של האטרקטיביות של

שכונתיים /המרכזים העירוניים

אמצעות הרחבה של הקיימים

קשת השירותים שהם מספקים

י .ושיפור מצבם הפי

יצירת מדרג צפיפויות

מצד אחד , המרכזים השכונתיים

וך בהם ומצד שני לא כדי לתמ

ידה .להעמיס עליהם יתר על ה

במידה וישנם אזורים מרוח

נדרש , מידי השכונתי

-ו זאת ולתמוך ביצירת תתהלז

12

בשכונהמבנניםרחובות ו

מתבטא בצורה

על כן , מוגדרים לתכנון רחובות

ם י ש

ניינים לרחוב צריך

ם

א מגוון של

יו

.

צפיפות הפיתוח

מתקיים באמצעות

לזהות מספר עקרונות

שת הרחובות וסידור

ם י ו

שטחים

שוב

מבנה הפיתוח בתוך השכונה

י צירי של רחובות ומבננים המוגדרים על יד

הרחובות והמבננים מסודרים כך .תנועה

שהם מאפשרים תנועה ישירה של הולכי רגל

אל ומהתשתיות השכונתיות המרכזיות

מבנה . ובכללן אזורי מסחר ומרכזי תחבורה

הרחובות מאפשר בחירה של מסלולים

רצוי באופן כללי . שונים מכל נקודה בשכונה

קטנים יותר לקראת המרכזיעשוהמבננים ש

על מנת לאפשר יותר חופש תנועה באזור

.הצפוף

אין כללים

חשוב לבחון כל מקרה לגופו ולהתייחס

פנוי ועיצוב -ליחסי בנוי, לקונטקסט

דבר זה אפשר יצירה של מגוון . הסביבה

עצום של רחובות החל משדרות רחבות ועד

ן אך יחד עם זאת נית, לסמטאות אינטימיות

:פר כללים מנחים לתכנון רחובותסלזהות מ

צמתים דורשים עיצוב גם כדי

להדגיש את חשיבותם כנקודת

ל שנ צירים וג לווידוא מפגש

החזיתות שלהם פונות ויוצרות

.מרחב ציבורי

התווך בין הב

לקחת בחשבון את כל הפונקציות

מקומות : כגון, התומכות שנדרשות

ריהוט רחוב , תנועת אופניים, פריקה

וכל אלו צריכים להשתלב עם ', וכו

הצורך לאזן בין קנה המידה של

לנצפות של הרחוב , הרחוב

.ולפרטיות של הבתי

רחובות צריכים למל

, לקנות, מקומות לחיות–תפקידים

לרכב על , ללכת, לנהוג, לחנות

, לחכות לאוטובוס, אופניים

אפילו , תרוברחובות שקטים

מקום לילדים לשחק

ניצול יעיל של קרקע

" . של צפיפויות בשכונה" מתאיםתכנון

מכיוון , הוא מכוון" מתאים"השימוש במונח

וצפיפות הפיתוח יכולה להשתנות בהתאם

לסביבה , לקונטקסט, לנגישות, למקום

הצפיפות צריכה . ולסוגי המגורים והמסחר

הגיב והתייחס באופן יצירתי לכל הנושאים ל

ולהיות תוצר לוואי של העיצוב , הללו

ולא רק הנחיות תכנון מונחתות , השכונתי

.מלמעלה

יחד עם זאת ניתן

תכנוניים שיכולים לעזור ליצור סביבות

:שיוצרות ניצול טוב יותר של הקרקע

לדרישות עבור חניות יש השלכות

ן על צפיפות הפיתוח והן על רבות ה

פתרונות יצירתיים יכולים . האיכות

לשנות משמעותית את איכות אזור

.המגורים

תכנון ר

ה הם גור מכריע ת החנ מקומ

.בתכנון הסביבה השכונתית

נדרש לבחון את תשתית ה

הציבוריים בשכונה לפני שמתכננים

יק במידה ויש מספ, שטחים חדשים

שטחים ציבוריים ביחס לצפיפות

הנדרשת בשכונה רצוי להפנות את

.המאמץ התכנוני לכיוונים אחריםגם במקרה זה ההיגיון של קהילת

הרגל מהווה נקודת פתיחה טובה -הולכי

נקודת . לתכנון צפיפות ותשתית שכונתית

ההתחלה היא בלהתחיל לחשוב איפה

ם בתי הספר והשטחי, החנויות המקומיות

איפה עוברת התחבורה הציבורית ? הפתוחים

13

נוספיםדגשים

במבנה של הסביבה

ות של קהילות מעורב

ון

ה ותפעול

לטווח ארוך חשובים באותה המידה

תה

ש

ע

השאיפה . קיימים

כמו שנ הנושאים שעלו

- מולטיקיימא הוא תכנון-תכנון ב, כאן

בע בשכונה

נוף וטבע הינם גורמים קריטיים המשפיעים

. באנית שלנו

ה

, מתחברים

ם ר

מקורי וח חדש . כמו התכנון פי

צריך להיות מתוכנן עם חשיבה

מעמיקה מראש בנוגע לאופני

לו לא רק ,האחזקה התפעול

והטיפול במובן בחירת החומרים

גם במובן של אחריות אלא , בנוף

.לביצו ולמימון

הראיה כי פיתוח חדש הוא זרז

לשיפור אזורים

חלק זה התמקד בעיקר

מרכיב זה הוא חשוב , שכונתית/העירונית

אך לכשעצמו הוא , קיימא -ביותר לתכנון בר

מות השגת הקיי. אינו יכול להשיג קיימות

בסביבה עירונית צריכה להיתמך על ידי

תכנון מפורט יותר של אלמנטים נוספים

יחד עם זאת להלן . שעוד נדון בהם בהמשך

מספר נושאים נוספים שראוי להתייחס

-שכונתית בת/אליהם בתכנון סביבה עירונית

:קיימא

יצירה

, היא לא ליצור פיתוח חדש נקודתי

אלא לבחון כיצד הפיתוח החדש

יכול להשתלב במרקמים הישנים

.ולתרום גם להם

יתן להבין ממגוון

. הכוללות קבוצות חברתיות שונות

כנון שכונות אחד הלקחים מת

20-במחצית השנייה של המאה ה

הוא שהאיזור תרם לקיטוב חברתי

. וליצירת שכונות של עשירים ועניים

על כן צריך לשאוף ליצור ערוב רב

מנע ייותר של אפשרויות מגורים לה

.מריכוז גבוה של יחידות דיור זהות

תכנון מגוון שירותים ותשתיות

שדורש ראיה הוליסטית , ידיסציפלינאר

של מגוון רחב מאוד של נושאים ומתכללת

.ואנשי מקצוע

נוף וט. 186.1.2

על איכות הסביבה האור

מרכזי . שעונים על מגוון דרישות

יות מרכזיים מחוץ לערים יכולים קנ

להוות פיתרון יעיל עבור אלו שיש

אך בכל זאת לא ניתן , להם מכוניות

לוותר על מרכזי הערים או הרחובות

המסחריים על הגיוון הרב שבהם

.שנגיש לכולם במרחק הליכה

. יצירת תחבורה ציבורית איכותית

אלא " מקומות ירוקים"תפקידם אינו רק

צורה והתהליך של השפעה יסודית על

, תכנון נוף אינו רק תוספת. הסביבהפיתוח

לא רק אלו. אלא הבסיס ליצירת מקום

עשבים ומדשאות נרחבות , שיחים, עצים

נוף . המשביעות את הצורך שלנו בירוק

מערכות אקולוגיות , צורות קרקע: משלב

היוצרים את , ורשת שטחים פתוחים

. קיימאה-הסביבה הטבעית בת

רבים קיימת מקובעות מסוימת אצל

שעירוניות וטבע אינם, במחשבה

זוהי דרישת יסוד להפחתת התלות

בתפיסת ברכב הפרטי ולשינוי

מתכנון עבור מכוניות , התכנ

רגל .לתכנון עבור הולכי

ההכרה בכך שאחזק

כאש במציאות שניהם שותפי לסביבה

פיתוח , פיתוח בנוי על קרקע: טבעית אחת

.לנוף המסוים שלוו םקרקע ייחודי למקוה

14

נוף

חלק מרכזי בכל פעולה של הפיתוח

מפתח

משקל של

הטבע יוצר יופי אסטטי . יתרונות

בתי גידול לחיי

.הטבע

הלחץ העירוני ושיפור איכות

.טובה

גישה זו

את הבסיס לנוףהבין . ב

שטחים אלו נמצאים היכן שהקרקע חשופה

צעות

הצמחייה מסוגלת לצמוח נכון

ע ע

סוג שהוא משפיעה

כלל אינה , אקלים שבסביבתה-על המיקרו

וזאת באמצעות תהליך ,

-כמות ה

CO2 הנפלטת ממכונית במשך שנה

דרך פיתוחים חדשים ותהליך עיצוב , בעיר

.ונהש

עליוו, נוף הינו בלתי נפרד מהחיים בעיר

לקחת

. העירוני

הפיכת מקומות –חברתית

, זמנית הגדלת הקניין-לאהובים ובו

צמצום

.החיים

שמירה על איכויות – כלכלית

איכות לשמירה עבשל , ן"הנדל

ההחיים ניתן להגיד כי , בגישה יותר עמוקה

.העיר מצטרפת לטבע ולא ההפך

תכנון נוף הינו אלמנט בסיסי בתהליך

לשחקן התכנון ובהחלט מסוגל להפוך

חללים מתחילה מההבנה כי אפילו ה

ניינים יוצרים . הקיימותבתהליך

קולוגי בעל שיווי גישה זו מדברת על קיום א

כך שיבוא לידי שלהוהנופי תכנון השכונה צריך לצמוח מהקונטקסט הסביבתי ביטוי במבנה השכונה

כאשר לשניהם , וטבע

, בעיר

מים כךגשהחדירה למי ו, לשמש

תכנון

שבאמעיר

.ולהתפתח ללא הגבלה

ירוני בסביבה תיתרונות לשילוב נוף וטב

ההכרה כי צמחייה מכל

שומר על ויסות , אקלים-משפר את המיקרו

לחצים של הסביבה על האזור העירוני ונותן

טבע . מרגוע מנטאלי וקונטרסט לתושבים

ונוף בעיר הינם חשובים לשיפור איכות

כתם העירוניים ולהפי החיים בשטחים

, אקולוגית: מבחינה, קיימא-לחללים ברי

: וכלכליתחברתית

- השפעה על המיקרו– אקולוגית

אקלים ויצירת

.חדשה

:הצמחייה ידועה בעבור

ובמקומו השבת חמצן CO2צריכת

לאוויר

, לדוגמא הפוטוסינתזה (

15

עצים 5תעובד לחמצן על ידי , אחת

). שנים99 לאורך תקופה של

צמחיה מתפקדת כפילטר לזיהומי

– אויר מפחיתה את האבק באוויר

לעצים חלקיקי אבק ופיח המגיעים

נתפסים בעלווה שלהם עד אשר

כ ר" מ

ת

שיכול דבר ,

שפעת הנוף היא מעבר לאיכות האסתטית ה

קיום הנוף משפיע על . בעיר

מסוגלת , כמו עצים גדולים

.י הגשם"נשטפים לקרקע ע

צמחיה סופגת רעש ויכולה לשמש

.מרכיב בידודי

מעלים את הלחות ומורידים צמחים

כך הם בנוסף ל ,את הטמפרטורה

מי הגשםבים את כסופגים ומע

.מלרדת לניקוז העירוני

' צמחיה הופכת את הטמפ

נה מקטי(הממוצעת ליותר ממוזגת

מעלה את חום בקיץ וה את

). בחורףהטמפרטורה

לע השפעה חיוביתלאפקט הצמחייה יש

האוויר נקי : בריאות האדם לעסביבתנו ו

אקלים -פחות חלקיקי זיהום ומיקרו, יותר

כלכלי -אך יש גם מימד תפיסתי. נוח יותר

, פארקים: למשלכמו, בשכונהנוף , לדבר

מגוריםיכולים להפוך מקומות, גינות ועצים

העלות את איכות החייםלמושכים יותר ול

שמשכו אנשים גורמיםאם נתבונן ב .בהם

מה "נוכל לראות רמזים ל, לעבור מהעיר

סביבות ירוקות ,כלומר – "חסר בעירש

היוצרות קונטרסט עם הקווים הנוקשים של

תוהאקולוגי

. הבניינים

. האדם ובריאותו הנפשיתפסיכולוגיית

ניסיונות קליניים הראו כי חולים שהתבוננו

החלימו מהר , היהחוצה מהחלון וראו צמחי

משטחים מאשר חולים שראו רק , יותר

. 4מרוצפים

במיוחד חזקה, נוףו בוגרתצמחייהשכך

ומשמעותית

שמשת וחותצמחיה – "שובר

מסוגלת להקטין את מהירות הרוח

הקור ולהוריד א מקדם50%עד

רוחות הנוצר בעקבות כיזה אומראין .להשפיע על התנהגות האדם

פתור את כל הבעיות החברתיות ניתן ל

אך, באמצעות שיפור הסביבה הפיזית

חימום השות ת דריא להוריד

.יםמבנל

4 Hewitt, M. (2001), Can trees cut pain?

Times, 4 September 2001.

)1997 ביוני 3-6(מהלך טמפרטורות שעתי ברחובות ירוקים וברחובות חשופים

16

את שיש לקחת אן מכ,אל הנוף

ובכך ניתן , ה

עזיבת השכונות ללהוריד את אחת הסיבות

ם

מים ואור בכדי

מ ע

יו

ל ז"כנ

ה

כן נדרש שיקול

יכולת למשיכת חיי מעניק את ה

מ

זנים מקוכללי

י

ה

חרקים

וציפורים מתאימה לשטחים

רצינות בתהליך ביתרנושא הצמחייה

.התכנון

להפחית ה יכול ולשכונההכנסה של נוף לעיר

הנוצרים והנחווים , את הלחצים הנראים

, תחבורה עמוסה: חלק מהגורמים הם. בה

נוף כזה לא חייב להיות . צפיפות ורעש

הוא יכול להיות נקודות , פארקים גדולים

או רצועות דקות גני כיס,ירוקות קטנות

מראות ירוקים . שכונתיעירוני הבמרקם ה

, מפחיתים לחץ ומרגיעים את חושינו

הסביבה הופכת ליותר נעימ

.העירוניות לטובת הפרברי

צמחים הם מקור מזון ומחסה למגוון

ואלו , ציפורים ויונקים קטנים, חרקים

. מקור מזון לחיות אחרותבתורם הם

לקרקעצמחים , זקוקים

את שרבכך לגדול ולקיים

תתאים לא כל שתילה

נדרש מגוון של מיני .לכך

שוך ל מנת ל צמחים

. מגון של חרקים וציפורים

זניבמרבית המקרים

מושכים מקומיים צמחים

תר אליהם בעלי חיים

מאשר צמחייה אקזוטית

מחלקים מרוחקים של

נים שהם .העולם

אין זה פוסל .אקזוטיים

שימוש בצמחייה

שלעתים , אקזוטית

קרובות יכול להיות

שימושית הודות לצורה המיוחדת שלה או

הודות ליכולת ההתאקלמות בתנאי זיהום

על. או צל קשים במיוחד

דעת בעת תכנון הצמחייה בהתאם לצורך

.שנדרש לענות עליו

, צמחים תלוי בסוג הקרקעהשילוב של סוגי

כל אלו יחד יוצרים את . מים ואקלים זמינים

, המושך ציפורים, גידול המקומיהבית

ובהמשך הוא יוצר. חרקים וחיות קטנות

אך , עוד ועוד בתי גידול שוניםל ומתחבר

מרחבי צמחייה , יערות(כולם קשורים

גדות נחלים, אגמים, מדשאות, פתוחים

זה ). 'וכו

קלות לאקליםך א. שרת המזון

באזורים טבע ושיפור המגוון הביולוגי

.עירוניים

, ל מקום ובכל מצבכלא כל הצמחים יגדלו ב

חלקם טובים לאזורים יבשים בעלי קרקע

לרטובה, יבשה חלקם דורשים ,ואחרים

ש אזורים . מוצלליםואחריםחשופים לש

כאשר בוחרים צמחייה יש להתחשב

,קרקעבהתאם ל (הנדרשתבתחזוקה

באופן ). של אותו אזור ולרשויותאקליםל

יסתגלו ביתר בדרך כלל, מיים

המקומ ובכך יצרכו פחות

ה עמידה יצמחי. מים וטיפול

במיוחדלזיהום מתאימ

ולעומתה , לרחובות עירוניים

כזו המושכת

.פתוחים וגינות

נופית ליישוםמאסטרטגיה

מפורט

גוון הביולוגי מ הגברתלה

בשטחים בנויים יש חשיבות

רשתות של רבה בשימוש ב

, שטחים פתוחים וירוקים

שטחים אלו מאפשרים רשת שטחים פתוחים כמסדרונות אקולוגיים באזורים עירוניים

17

בשל כך גדל הפוטנציאל . השטח הבנוי לטבעי

צמחים , ירוקים

חדש שכונה או אזור עירוניכאשר מתכננים

אקולוגיות ובתי גידול

דים

ה ח

ס ם

.ועודשתילה באזורי חציצה , מטפסים

הקרקע על שמוראסטרטגיה זו מסוגלת ל

את ספקן ל באותו הזמ,מפני פיתוח יתר

האקולוגית ולהביא לגישה ציותהפונק

עקרון . לשטחים ציבוריים פתוחיםמשופרת

צריך לבוא לידי ביטוי בתכנון שכונות זה

, ובהתערבות בשכונות קיימות, חדשות

באמצעותו נדרש תמיד לבדוק את

ם בין השטחים יהאפשרויות ליצירת הקשר

הפתוחים של השכונה לאלו של השכונות

.ולאלו שהם ברמה העירוניתהסמוכות

.גרמניה, טבעיים בעיר המבורג

: עקרונותפר מספעול לפי לרצוי

, באתר הערכה של הנוף כדאי לבצע

כולל סקר סביבתי ואקולוגי על

זה . 'בתי גידול וכו, ה מקומיתיצמחי

אזורים רגישים יעזור לזהות

ומאפייני נוף המשרתים את

: כגון,חובה לשמרםש וסביבהה

, נתיבים של מי נגר, עצים גדולים

, קרקע סופגת וטובה לניקוז

מערכות

.מיוח

רצוי להתחשב בטופוגרפיה

אתר , המקומית ולא לשט את

לדרג את רצוי . באופן אחיד

המגרשי על בסי הטופוגרפיה

על הקיימת על מנת לשמור

18

חת.תר

הג ת

ח

ה

ור

מחייה הנטועה תספיק

אי

רו

שאנו

). מבזבזים על קירור וחימום

, תי יותר

אלא הם גם מאפשרים לאתר פתרון ייחודי

כמו , רת פתרונות

מי הגו

הטבעי

.גשם

.דירותה למיםסוג האדמה ואחוז ח

שומות של השנה .צפויו בעונות

רצוי לשמור מראש שטחים

משופעים שאינם מתאימים לבניה

ים פתוחים כחלק מרצף של שט

שטחים אלו הם. ליניאריים

ייחודיים ומהווים חלק מהאופי

מקום של האתר שבעתיד , ורוח

שתזוהה עם , יהפוך לשכונה

אזורים טבעיים . המאפיינים הללו

אלו שגם כך לא ניתן לבנות עליהם

הם חלק מההיסטוריה הטבעית של

האתר ובמידה ויפגעו לא ניתן יהיה

כמ כן אזורים . לשחזרם אח כך

לשאיכות חיים ל יתרמו אלו

ברמה המיידית תושבים חדשיםה

מרגע אכלוס השכונה עוד לפני

ששאר הצ

.להתפתח

- את תנאי המיקרונדרש להבין

ם המקומי ספקטים . אקל אילו

התכנון אמצעותניתן לנצל ב

הפונים דרומה מדרונותל: לדוגמא(

ן לקלוט יותר קרינת שמש . )יש ית

לתנאים תשומת לב ל הודות

תיים ניתן למנוע או להקל על הסביב

האתר מפני פגעי טבע קיצוניים

על ידי: לדוגמא (הקיימים באזור

בניית קיר צמחיה המגן מהרוח ניתן

להוריד את כמות האנרגיה

השימוש בעקרונות אלו כנקודת התחלה

, לתכנון השכונה ייצור אלמנטי נוף מהותיים

לא רק , יותר מכך. תר את אופיושיעניקו לא

שהם עוזרים ליצור פיתוח שמגיב למיקום

ולפונקציונאליות שלו באופן סביב

.שנראה טבעי ולא מנוכר בסביבתו

קיימא כחלק -בנותניקוזמערכות

מהמערכת הנופית

אנו יודעים שבטון ואספלט חוסמים שטחים

כך , תקיןחלחולים בעיר מיכולת רחבנ

שנשארים שטחים זעירים להתפתחות

עירונימבנן משטח 97%-כיום כ. הצמחייה

מעט מאוד מים . מיםחלחול חסום ללרוב

להגיע , מסוגלים לחדור לקרקע העירונית

' כל השאר מתועלים למער, למי תהום

ים ל, הניקוז העירונית או ישירות לנחלים

המנוקזים הנגר המי צמצום כמות. ומהוכד

: הוא חיובי מכל היבט העירונית למערכות

, פחות בזבוז אנרגיה– פחות שפכים לטיפול

יותר –יותר מים שמגיעים ישירות לקרקע

מים להשקיה ויותר החזרת מים למי

ניקוזם לביוב הפך ואיסוף מי נגר . התהום

, בעקבות כך. למאוד פופולארי בעולם

תכופים , יותרהשיטפונות הפכו לנפוצים

הדבר שורף המון ו. וקשים יותר בנזקיותר

אנרגיה ומשאבים ליצי

וטיפול ושיקום מגני שיטפונות מלאכותיים

.אזורים שנפגעו

ם העיקריים המשפיעים על ניקוז ר

:ם

כמות וגודל שטח הקרקע החסומה

והלא חסומה שעליה יורד

.המשקעיםכמות ותדירות

19

קטן

או ברמה , ל מגרשים פרטיים בודדים

לקבל

ף

תחום זה של -תת. וסביבה

מצעות מושג

) "Total Economic

ך

את הרווחים

של דונם לפיתוח

או, האנשים לא ישתמשו ישירות

של

המ

דוגמאו

הנכסים

פרדריק לאו

י י

ם

דיל את ערך

ר

ש

השכונתית שבה מערכות אלו יכולות

.ביטוי גם כאלמנט מרכזי בנוף השכונתי

הערכות כלכליות של נכסי טבע ונו

עד עתה נידונה תרומתם של השטחים

דרך . הטבעיים לאיכות החיים בשכונה

אחרת להסתכל על ערכם של שטחים

ל כלכלת פתוחים היא באמצעות הכלים ש

משאבי טבע

הכלכלה פיתח תיאוריות וטכניקות לאומדן

פארקים ומשאבי , ערכם של שטחים פתוחים

.נוף נוספים

ערכם של משאבים מוגדר בא

ערך כלכלי הכולל"ה

Value .( וברמת העיקרון ניתן לבנות

:משוואה בסיסית שתיראה כ

TEV = Bd - Cd - Bp

Bdמייצג בנוסחה זו את רווחי הפיתוח ,Cd

Bp-את עלויות הפיתוח ו

מכאן עולה . ים משמירת הסביבהמהנגר

, הוא חיובי על הפיתוח להתקדםTEVשאם

.יש לעצרו, ואם הוא שלילי

עבודה רבה הושעה בניתוח המרכיבים

חלק מהערכים של . המגולמים בנוסחה זו

מכיוון שהשוק , מאוד לאמודהאתר קל

ערכו , לדוגמא(קובע אותם

אולם ). או ערכם של עצי הסקה, למגורים

האומדן של התועלות שאינן נסחרות בשוק

.קשה הרבה יותר

בין יתרונותיו הרבים של שטח פתוח קשה

קשורים בהנאה הבמיוחד לאמוד את אלו

ל כדי לקב. האנושית ממשאבי נופש טבעיים

מושג על המורכבות הזו יש להבין שאנשים

" לא צרכנית"מעריכים לא רק את החוויה ה

צפייה בציפורים או הנאה (של שימוש בשטח

אלא , שגם אותם קשה לאמוד, )מהשקיעה

. גם מגוון נושאים שאינם קשורים בשימוש

ביניהם יש למנות את הרצון לשמר משאב בו

מרבית

–התועלת הקשורה בידיעה שאנשים אחרים

,או יוכלו ליהנות, נהנים–בהווה או בעתיד

.ממנו

אך ברור לכל כי גם אם לא ניתן לחשב בדיוק

את ערכם הכלכלי של שטחים פתוחים בתוך

הרי שיש להם , השכונה ואלו שסמוכים לה

ני"השפעה ישירה על הערך הנדל

ר להלן מספ. גרשים הסמוכים להם

ת ממחקרים בנושא העלאת ערך

5: והמערכת הטבעית

הצדיק 1919-כך כבר ב

מעצב הסנטרל פארק , אולמסטד

את השטחים הפתוחים , בניו יורק

:במונחים כלכליים

ת ספר "... ם בבירור שב כיום יודע

או , וגן משחקים הממוקמים היטב

, אפילו אתרי מיועדים להקמתם

גדילים את ערך שאר מ...

המקרקעין באזור שאותו בית ספר

אמור לשרת ביותר מאשר ערך

בדיוק כמו , השטח הנלקח לצורך זה

מג... שפארק מקומי

המקרקעין בשכונות המגורים אותן

הוא משרת יותר מאשר ערך השטח

."הנלקח כדי להקימו

יקאי לנופש ופארקים האמ האיגוד

המתארת פרסם לאחרונה סקירה

הערך ,ר יעקב גארב"ד: הדוגמאות מובאות מתוך 5

ח המוגש "דו, הכלכלי של פארקים ושטחים פתוחיםיולי , נוף בסיוע קרן קרב הר–ועד לאיכות החיים ול

2001.

20

מחקר

ש ו

מדן התחלתי

ערך השוק של טוב לג לבי התוספת

כסים הפונים אל הפארק או אל נ

.%20שטח פתוח הוא

אגודת היערנות האמריקאית

מספק 50שעץ בודד בגיל , העריכה

האת מי $, 73 בסך בשנה צינון אוויר

הגנה על $, 75נגר וסחף הקרקע בסך

והפחתת זיהום $, 75הבר בסך

מים. 6.1.3

ועל ידי כך , מוגדרים

המשמעותי ביותר של מים באיכות מי

בעל הפוטנציאלהוא גם הופך להיות, שתייה

נבחן את הנתונים.הגדול ביותר לחסוך בהם

חיות

.50$אוויר בסך

19

חינת קיימות בנושא נקודת התחלה בב

–היא זהה כמו במשאבים אחרים , המים

כאן ? האם ניתן לצמצם את השימוש בהם

את , חשוב לציין שבניגוד למשאבים אחרים

איכות , לדוגמא, המים ניתן לחלק לאיכויות

על .מי שתייה אינה נדרשת להדחת אסלות

כן ניתן להסיק בקלות כי חיסכון במים

כויות מים אפשרי על בסיס שימוש באי

מוגדרות לצרכים

מניעה של שאיבת יתר של מים באיכות מי

שתייה ממי התהום או ממקורות מים

.אחרים

הצרכן מאחר והמגזר הפרטי הוא

המספריים של צריכת המים הכוללת

:6בישראל של מגזר זה 100צריכת המים הביתית בישראל נעה בין

165 -ובממוצע כ, ליטר לנפש ליום230-ל

התפלגות ממוצע צריכת מים . ליטר לנפש

:היא) 2009נכון לשנת (למשפחה בישראל

הדחת מים באסלות- 35%

גינון - 5%

מים ( מי אמבטיה ומקלחת - %32

) אפורים

) מים אפורים ( מי כביסה - %14

מי הדחת כלים- 6%

מי שתייה ובישול- 5%

מים ( מי כיורי אמבטיה - %3

) אפורים מצריכת מים ביתית היא %49כ "סה

הניתנים , ממקורות של מים אפורים

.י תהליך מחזור מים"לשימוש חוזר ע 85הממוצע בישראל עומד על צריכה של

.אדם ביום- מים אפורים לבןליטרים

כלומר , מים אפורים הם מים שמוחזרו

". דלוחין" שמם האמיתי הוא –משומשים

, מים אפורים זורמים בסביבת משקי הבית

ואינם מכילים רעלים כמו מים שחורים

, צבעם של מים אפורים הוא עכור. למשל

.ומכאן שמםמים אפורים מכילים לרוב כמות מוצקים

, אך לעיתים, רמה נמוכה יחסיתאורגניים ב

. הרמה גבוהה–כמו במי שטיפת הכלים

מים אפורים קלים יותר לסינון פיזי יחסית

אך , למים ממקורות אחרים בסביבה האדם

,קשה לטהר מים אפורים גם מהכימיקלים

, מהחומרים האורגניים והחיידקים שבתוכם

מחזור מים :הנתונים מובאים מתוך האתר 6

,אפורים במשקי בית בישראל

http://www.greycycle.co.il

21

לאחר תהליך מחזור מים –מים אפורים 27

ניתנים לשימוש חוזר בשתי –נכון ומקצועי

:דרכים

השבת מים אפורים למיכלי ההדחה

. )שימוש ברמה הביתית (בשירותים

שימוש (שטחי גינון השקיה של

.)ברמה הפרטית או הציבורית

היתרונות הגלומים בתהליך מחזור מים 28

:אפורים הם רבים

).מי שתייה(חסכון במים שפירים

.שמירה על מאגרי המים של ישראל

.חסכון כלכלי לצרכנים

.הגדלת הריאה הירוקה סביב לבית

.הקטנת התלות במי גשמים

הרחבת מודעות לחשיבות חסכון

. במים

מים אפורים לצורכי –נה וישום ברמת השכ20

השקיה

ב המקרים מים אפורים מכילים ברו

אשר מזיקים , כימיקלים ומלחים

להבדיל (לקרקע ולצמחיה בגינה

כדי ). ממים שחורים מטוהרים

להגיע לרמת איכות טובה של מחזור

מומלץ , מים אפורים לצורכי השקיה

הסבון והכימיקלים , שחומרי הניקוי

בהם משתמשים משקי הבית יהיו

מזיקים וכימיקלים ,מעוטי מלחים

.יולוגיתבלתי מתפרקים ב

מחייב אפורים מים השבת רעיון

: כגון שונים להיבטים התייחסות

תברואתיים, הנדסיים היבטים

בהשקעה הכרוכים, וכלכליים

בבתים מיוחדות צנרות בבניית

. אפורים מים והשבת טיהור ומתקני

40% -כ 2021 -ב כי הוא הצפי

בבתים תתגורר ישראל מאוכלוסיית

ערכותמ להתקין ניתן בהם, חדשים

תיועד מהן אחת כאשר, כפולות מים

.אפורים מים מחזור לצורכי

אחד מהשימושים הגדולים ביותר בעת

ורים הוא לצורכי השקיה של מחזור מים אפ

השכונה מהווה את היחידה העירונית . גינות

הקטנה ביותר שבה ניתן להתחיל ליישם את

נושא השימוש במים אפורים באופן ממוסד

מחזור מים אפורים . לרווחת כלל הציבור

ברמה העירונית מניב ערכים מוספים במספר

הקטנת אובדני מים בצנרת : תחומים כגון

חסכון רב בהקצאת משאבים , העירייה

, להשקעות בתשתיות הביוב העירוניות

חסכון בעלות השולית של הפקת מים

ביטחון באספקת מי גינון גם , מותפלים

וכל זאת תוך חסכון -בתקופות בצורות

אם רוצים להשקות גינה אך. כלכלי לצרכן

מספר יש לזכור, במים אפורים מטוהרים

:דברים

השבת מים אפורים במשקי הבית נכון להיום

אפילו, כלומר. בישראל אסורה על פי החוק

מי שמעוניין להשקיע ולהתקין מערכת

ובטח התקנת ,מחזור מים אפורים בביתו

עושה זאת ,מערכת כזו ברמה שכונתית

האוסר על , משרד הבריאותבניגוד למדיניות

שימוש במערכות מחזור מים לבתים

, החשש של משרד הבריאות הוא. פרטיים

שאותם מים אפורים ממוחזרים יגיעו

ויגרמו , בטעות למערכות המים הרגילות

רק שינוי .לזיהומים מסוכנים לציבור

וכל לחולל שינוי יחקיקה בנושא זה

במידה ושינוי כזה . משמעותי במשק המים

יקרה אין ספק כי לצד המערכות שיתחילו

יחלו להקים , להופיע בבתים הפרטיים

שכונות חדשות רבות עם מערכות לשימוש

22

אנרגיה. 216.1.4

דם מרבית האנרגיה המשמשת את הא

מהאנרגיה 37%- כ7מופקת מדלק מאובן

- משריפת פחם ו25%, באה משריפת נפט

משריפת גז 23%

מן %מר , טבעי

האנרגיה מגיעה

. ממקורות מאובנים

אנרגיה גרעינית

נוספים 6%מספקת

, מהצריכה האנושית

שריפת ביו מסה

בעיקר הפיכת אשפה (

) למקור אנרגיה

ריות תחנות כוח הידרואלקט, 4%מספקת

ואילו כל שאר האנרגיות 3%מספקות עוד

אנרגית השמש על שני סוגי -המתחדשות

, אנרגית הרוח, התחנות המנצלות אותה

, האנרגיה הגיאותרמית ודלק ביולוגי

מספקים פחות מאחוז אחד מהצריכה

.העולמית

85כלו

ובפעילות , הגידול באוכלוסייה האנושית

הכלכלית הביאו לעלייה מתמדת בשימוש

מי בדלק מאובנים מאז המהפכה העול

חלק ניכר מהגידול בכלכלה . התעשייתית

העולמית בתקופה זו נבע מהיכולת של

הכלכלה האנושית לקבל אנרגיה זמינה

אך מצב זה עתיד ככל הנראה . וזולה

אוכלוסיית העולם מכלה . להשתנות

.במהירות את הרזרבות של הדלק המחצבי

לק שנתקבל יחסית לד

כבר

ל

ח א

סו

מ

ת ניכרת צפויה התייקרו, אבל עוד קודם לכן

הסיבה לכך היא . במחירי הנפט ובדלק אחר

, הזיקוק וההפצה של דלק, שלשם ההפקה

ככל שהאנושות . יש צורך להשקיע אנרגיה

, מכלה את עתודות הדלק המחצבי שלה

עולה ההשקעה האנרגטית הנדרשת כדי

משום שהוא נמצא עמוק (להפיק דלק זה

רחוק יותר ובאיכות ירודה יותר , יותר

).בעבר

, מסיבות אלה

: ויקיפדיה:הנתונים מובאים מתוך האתר 7 http://he.wikipedia.org ,האנציקלופדיה החופשית

.אנרגיה מתחדשת: מתוך הערך

כיום נדרש לעבור

לשימוש במקורות

אנרגיה על נוספים

מנת להקדים תרופה

כיום ניתן .למכה

לופית נרגיה לייצר

מקרינת השמש

לארית( , )אנרגיה

מרוח באמצעות

ים -מזרימה של נהרות וגלי, טורבינות רוח

מים אנרגיה (באמצעות טורבינות

מעמקי , )ריתהידרואלקט מחום הנובע

ומניצול , )תרמית-אנרגיה גיאו(האדמה

.ביומסההאנרגיה האגורה ב

.וולטאים-קירוי חניון על ידי פאנלים פוטו

יישום ברמת השכונה

לסוגי , ברמה התכנונית של שכונות עירוניות

מספר צורות בהן האנרגיה המתחדשים יש

ניתן להביאן לביטוי בתוך המערכת

:השכונתית

נוחות –יצירת נוחות אקלימית

אקלימית מקטינה את השימוש

בקירור בקיץ ובחימום בחורף ועל

כן מצמצמת את צריכת האנרגיה

כחלק . והעלויות הנגזרות ממנה

לבצע סקר אקלימי : נדרשתכנוןהמ

, תנאים אקלימיים(מקדים

, )'משטר רוחות וכו, טופוגרפיה

23

הכוונה היא –אנרגיה סולארית

פקת לניצול אנרגיית השמש לה

חשמל או חימום מים

על מנת , בטכנולוגיות שונות

להקטין את השימוש

באנרגיה ממקור מאובן

ברמה ). נפט, פחם(

השכונתית קודם כל נדרש

לוודא כי העמדת המבנים

תתאים באופן מקסימאלי

להתקנת מערכות סולאריות

לסוגיהן על גבי מעטפת

המבנים או על גגותיהם

לדוגמא הפניית שיפוע הגג(

,)העיקרי לכיוון דרום

התקנת פאנלים סולאריים במבני

מתקנים מסוג זה (ציבור ובתי ספר

כך , פועלים בעיקר בשעות היום

שניצול האנרגיה הסולארית יהיה

, שימוש בעמודי תאורה, )מירבי

שלטי רחובות ותחנות , שלטי חוצות

.אוטובוס על ידי אנרגיה סולארית

גז הוא ערובת - ביו–גז -אנרגיה מביו

חמצני וגזים -פחמן דו, ןשל מתא

נוספים הנפלטים מתהליכי פירוק

פסולת אורגאנית בתהליך

כאשר גז המתאן הוא , יאנאירוב

המקור להפקת אנרגית חום או

ושיטה זו מאחר . אנרגיית חשמל

דורשת תשתיות הקשורות בעיבוד

ודורשת כוח , פסולת ושריפת גז

היא אינה , עבודה

מומלצת לשימוש ברמה

.השכונתית

הרוח ניצול אנרגיית –אנרגיית רוח

מתבצע באמצעות סיבוב מערכת

שהופכות אותה , להבים או כנפיים

. לאנרגיה חשמלית על ידי גנראטור

במקרים , ברמה השכונתית

ניתן להקים חוות רוח על , מסוימים

בניינים גבוהים או באתרים

אך רק במידה וקיים , סמוכים

.משטר רוחות מתאים

הציבור שיתוף. 226.1.5 לקיימות כמנוף בשכונות

רשות מקיימת היא רשות שבה

יש לציבור השפעה על התנהלותה

השוטפת באמצעות מסגרות

על מנת להפוך . נרחבות ומגוונות

יש , רשות לרשות מקיימת

ליצור מחויבות לתהליך לא רק

אלא , בקרב השלטון המקומי

ל תחילתו ש. בקרב תושבי המקום, ובעיקר

התהליך ביצירת מילון מושגים משותף

והסכמות משותפות בין התושבים לאנשי

לא די בכך שראש העיר , הרשות המקומית

יש , ונבחרי הציבור מייצגים את הציבור

צורך בשיתוף אמיתי של הציבור עצמו

ותפיסתם של המגזרים העירוניים כשווי

יש לקחת בחשבון גם את , כמו כן. זכויות

שיתוף . ל הדורות הבאיםזכויותיהם ש

מיישם לא רק את , ברמתו הגבוהה, הציבור

אלא יוצר , רצונו האמיתי של הציבור

מחויבות אמיתית בקרב התושבים לשינוי

.ולעשייה

בישראל יש ניסיון הולך ומצטבר בשיתוף

, הכנת תכניות אב, הציבור בתהליכי תכנון

תכניות אסטרטגיות ואפילו תכניות

תאורת רחוב על בסיס חשמל המופק מתאים

.וולטאים-פוטו

24

שיתוף הציבור רלוונטי בעיקר כאשר באים

. ק וליצור התערבות בשכונות קיימותלעסו

במקרה זה יש לשיתוף הציבור כוח רב בכל

הנוגע לתכנון נכון שיתאים לצרכי הקהילה

הדבר תורם להענקת כוח . שגרה בשכונה

לתושבים ותחושה שגם הם יכולים לכוון את

שלא מנחיתים , מגמות הפיתוח בשכונתם

כמו שקורה , מהממסד" הפתעות"עליהם

ובסופו של דבר התושבים , תפעמים רבו

ירגישו קשר עמוק יותר לשינוי שחל

בסביבתם וירצו לטפח ולשמר אותו לאורך

.זמן

פרויקטים – יישום ברמת השכונה

קהילתיים

ראשית כל נדרש לבצע לימוד וסקר

באמצעות סדרת פגישות מול וועד השכונה

על מנת להבין מהם כיווני הפיתוח הרצויים

פן ובנוסף בא. ה הדחופיםומה צרכי השכונ

כללי קיימים מספר סוגי פרויקטים

:המתאימים במיוחד לקנה המידה השכונתי

גינה קהילתית –גינות קהילתיות

היא מקום מפגש אשר בו אנשים

ים שונים ורקע שונה זוכים אבגיל

להתיידד אתם , להכיר את שכניהם

לגישת הקהילתיות . ולעבוד יחד

ניתן ללכד חשיבות רבה מכיוון שכך

ולחזק את המרקם הקהילתי

גינה , מלבד הערך לקהילה. ביישוב

" עיר מקלט"קהילתית היא מעין

ובית גידול לצמחים ובעלי חיים

ובכך היא עוזרת לשימור , מקומיים

.הטבע המקומי

יםעוסקלרוב –מרכזים קהילתיים

בשיפור יכולתו של כל אדם להשפיע

על חייו וסביבתו באמצעות שיתופו

החלטות ובפעולות הפעיל בקבלת

םמטרת .הקשורות לאיכות חייו

לאפשר לאנשים לרכוש ידע

שיסייעו להם להתארגן ומיומנויות

ולפעול במשותף בתהליכי פתרון

בעיותיהם ולהבטיח שיחולו שינויים

מקומות אלה .במערכות הסביבה

יכולים לשמש לתעסוקה ולבילוי

לתושבי השכונה בשעות הפנאי

את המודעות לסביבה ולהעל

, ולנושאים אחרים בקרב הקהילה

הקמת מקומות מפגש על כן חשובה

כבר בשלב התכנון של קהילתיים

.השכונה כחלק ממבני הציבור שבה

-כדאיות כלכלית לבניה בת. 156.2 קיימא

לפני שלב הביצוע נדרש לוודא כי קיימת

עמידה בתקציב הפרויקט ושהרווח

-המבנה לברמההשקעה הנוספת להפוך את

בקרב . יעלה על הוצאות הבניה, קיימא

הציבור ישנה ספקנות גדולה אודות הטענה

.כי לא קיים הבדל מהותי בין העלויות

עד היום בוצעו מספר מחקרים המראים כי

תכנון (ההבדלים בהוצאות הראשוניות

הם מזעריים וקיצוניים בזמן ) וביצוע

שהרבה אדריכלים , התחזוקה השוטפת

טים רואים בה את הדרך המדויקת ואנליס

מאשר , יותר להערכת אומדן הפרויקט

מחקר . ר ירוק לעומת טיפוסי"השוואת מ

ידי משרד ייעוץ כלכלי - על2004שנערך בשנת

דיוויס " :אסטרטגי מהמובילים בעולם

בניינים אשר ביקשו 61על , "לנגדון אדמסון

25

מול " ירוקים" בניינים 33 בדק אחרמחקר

מקביליהם הקונבנציונאליים והגיע למסקנה

2%-קיימא יקרה בפחות מ-שבנייה בת

בזמן שהיא חוסכת , מבנייה קונבנציונאלית

האנרגיה ביחס מצריכת 30%-25%בין

.9לבנייה קונבנציונאליתהשוואות כגון אלו אינן מבטאות את הנושא

בשלמותו ואף נוטות לצאת מהמטרה של

מחקרים . הקיימות

כי תכנון , מדגישים

מוקדם נכון לבניה

קיימא הינו -בת

קריטי ויכול למנוע כל

הדבר הוצאה נוספת

נכון באותה המידה

כאשר ). לבניה רגילה

קיימא יש בונים בר

את הפרויקט לפי

אסטרטגי

ל, חסכוניות

ניתן להעמיד אל מול , כגון יועץ אקלים

הוצאות על מתכנן מיזוג אויר ומתכנן נוסף

ניתן להוזיל עלויות בביטול . לעיצוב פנים

.אלמנטים שהינם לצורך אסטטי בלבד

)

-

לפעול בחוכמה ולנהל

ות

, עלויות נוספות בתכנון: דוגמא

-ת לתכנון בריישום עקרונו. 166.3

לם י

ל ארבע שכונות

, פרייבורג, )Vauban (ואובן. 236.3.1

הוכרזה מזה זמן ) Freiburg(ר פרייבורג העי

ח

ת

סייה ו

למציאת פתרון

לחיסכון באנרגיה

בכדי לשמר את

וכך יצא שכל אורח חיי , המשאבים הקיימים

התושבים הושתת על רעיון הקיימות

. שבמשך הזמן הפך לתקנות נוקשות בעיר

כפרויקט 1998-השכונה ואובן הוקמה ב

- אקולוגית בת כקיימא של חברה-עירוני בר

המודל האקולוגי שעמד . נפשות5,000

לעיניהם של צוות המתכננים היה בנייה

Natural.: האתרהנתונים מובאים מתוך 8resources defense council, http://www.nrdc.org

9

–קיימא ברמת השכונה ם מהעו תקדימ

ש בחלק זה תוצג סקירה

לדוגמא מהעולם המיישמות את העקרונות

בכל שכונה יוצגו , שנידונו בחלק הקודם

העקרונות המרכזיים והרלוונטיים שבאו

.לידי ביטוי באותה שכונה

גרמניה

בעיקר בזכות , "העיר הירוקה בעולם"כ

יכולת ייצור החשמל של כמעט כל מבנה

פרייבורג נהרסה על ידי מפציצי בעלות . בעיר

והחלה 2-הברית במלחמת העולם ה

להתפת שוב רק

אז ראו , 80-בשנות ה

כי כמו החשמל

הנצרך הפכה

למועטה מדי לעומת

הגדלה האוכל

באותה . בעיר

תקופה הרשויות פנו

לעזרת הכלל

למטה משמאל . ט על ואובן מהגבעה הסמוכה ממזרחמב . שארית מהמחנה שעזב-מגדל שמירה

,Gregory H. Kats:הנתונים מובאים מתוךGreen building Costs and benefits,

Massachusetts Technology Collaborative, 2003.

26

תוך כידי שמירה , נכונה בשיתוף התושבים

ניהול , חיסכון באנרגיה, על שטחים ירוקים

השכונה . נכון של מים ותשתיות התנועה

תוכננה כבנייה נמוכה ובעלת רציפות של

רוקים . שטחים

שטחה מבודד

מערב -דרוםמ

מצפון , בנחל

, בפסי רכבת

ממזרח בחור

עבותה ומצפון

מזרח בכביש

את . ראשי

השכונ חוצה

המחבר חשמל

ומשאירה את לב השכונה כשטח גדול וירוק

הדיירים גרים בבתים . ללא רכבים

פאסיביים הבנויים על עקרונות של צריכת

לא רכב אנרגיה נמוכה ומעודדים חיים ל

.פרטי

י

שה

ה

ת אותה למרכז ה ית

מגוון של יחידות דיור

רום העיר על מתחם

ר, י

. העירייה

. באמת צריכים לקנות מכונית

להר

. ות

שטחי

ה

. פע של פארקים

נבנו שכונהמהבתים ב

הפעולות המשמעותיות שהצריכה

בכדי . שינויים ברמה העירונית הינה תנועה

תוכנן כי כלל , ימוש ברכבים

ם דיל

יש שעירוני

פרויקט ואובן ניצב בד

אחרי . 1936-של מחנה צבאי גרמני שהוקם ב

הפך למחנה צרפתי 2-מלחמת העולם ה

1992המחנה פונה רק בשנת . באזור הכבוש

ובמשך מספר שנים המבנים הבודדים

. הנטושים אוכלסו בידי קבוצות חסרי בית

קמה יוזמה של העירייה באותה שנה

בעיר להקים בשטח , בשיתוף התושבים

שכונה חדשה שתתבסס על עקרונות של

רוב המגרשים נמכרו לגורמים . קיימות

אוניברסיטת פרייבורג : בניהם, אזרחיים

20, שרכשה שטח למעונות סטודנטים

חלקות שקיבלו עליהם פולשים שגרו

כישהבמקום ,חלק נרכשו על יד קבוצות

אנשים פרטיים לצורך בנה ביתך ויזמים

הדונם הנותרים רכשה 38את . פרטיים

בשלב הראשון התושבים הגיעו למסקנה

שהם לא

בשלב הבא הגיע הרעיון של חלקות קטנות

כדי שאנשים , עם צפיפות אוכלוסין גבוהה

מכל מעמד

שות יוכלו

לעצמם לקנות

בתוך זה ירד

ם פתוחים

היו חיוניים וכך

נבנה גן עבור כל

ארבע עד

חמישה

כיום , מגרשים

גישה נוספת דיברה על

, כמה היה חשוב ליצור קשר עם הקרקע

ההורים , שמהקומה העליונה של כל בית

צריכים להיות מסוגלים לצעוק לילדיהם בגן

גביל את גובה זה ה. וגם לשמוע את התשובה

גם בכדי לאפשר , קומות3הבניינים עד

.זכויות שמש נדיבות

מיחידות הדיור 30%-שיטת הבניה הולידה כ

חלקן אף עד לרמת השירותים , כמשותפות

40%-כ. המשותפים

.בניה טיפוסית בואובן

. משפחות6-16על ידי קבוצות רכישה שבין

בתחילה מחירי הדירות היו גבוהים מאוד

יך את העירייה ליצירת דיור בר ואף הצר

.השגה

מערך התנועה

אחת

לצמצם את הש

, השירותים השכונתיים יהיו במרחק הליכה

בכדי לאפשר גישה למרכזים העירוניים היה

בוהה צורך ליישם בשכונה נגישות ג

בהמשך לשינויים אלו . לתחבורה ציבורית

השכונה רושתה , ולשינויים בכל העיר

י אופניי ם בעיר 90%-כ, בשבי מהתלמי

27

ה

כב

לת

ה

.דה

ש

ניתן

3

אזורי

יכולה

ה

להישג בכמות

יים

ה

. גרמניה

יפוסי

ה

וואט

עה

ת

וסולר

ליטר 150 -ביותר מ

או לי, קשים

מאחר ו, הפסיכולוגית

של

ו

ם

לנסוע במהירות

0שאינה עולה על

של המגורי

מכוניות לא, דיור

הרכבים הפרטיים . מאשר הליכה מהירה

חוץ לשכונה ומי שבכל זאת רצה הוצאו אל מ

להחזיק ברכב חויב לשלם על חנייה מסודרת

בשוליים ויכול תמיד להיכנס לשותפות על

מקומות . בשנה€ 18,000רכב בעלות של

בתים הפכו לפארקים מגרשי , חנייה בין

.משחקים וספורט

שימוש במקורות אנרגיה מתחדשים

השכונה זכתה

ברחובות הצרים , ש" קמ

כאן אין צורך , החימוםמוקף על ידי אחוזות , ם

לימים הכי לנסוע מהר יותר

הבתים

יב הפאס

ביותר בין הגדול

ישובי

בית ט

בגרמניה צורך

של כ 220-אנרגי

ר "קיל למ

למשך ש אחת

)kWh/m( , בעוד בית טיפוסי בואובן צורך

. כמות מעט נמוכה מזו למשך שנה שלמה

אפילו כאשר בחוץ יורד שלג והחימום לא

מערכת , דולק

הבידוד וקרני

השמש החודרים

גבוהים מחלונות

בחזית הדרומית

מאפשרים לבית

קבועה של ' טמפ

. צלסיוס°24

בעוד בי טיפוסי

משתמש באלפי

ליטרים של נפט

למערכות

לנוחות -תר דיוק

חלק מהתושבים

ת מודים שעדיין יש להם קושי לעכל א

יש להדגיש כי הבית אינו מאובזר . העובדות

אך , והיכן שקיימים, ברדיאטורים ובתנורים

. ורק בשל עובדה זו

למרות שתכנון המערכות הפאסיביות

. יותר שטחים לילדים פחות לרכבים-רחוב בואובן

, כולל הצינורות ומערכת האוורור, הבית

אינו פשוט ועלות הבניה בשכונה הגיעה עד

ההוכחה הכלכלית , יותר מבית רגיל10%-כ

ת הבי: ניצחה

בזכות , הפאסיבי

החיסכון באנרגיה

יות התחזוקה ועל

הנמוכות חוסך עד

לעומת בית 90%

טיפוסי אחר

זוהי דוגמא . באזור

לבית בסטנדרטים

מאחר , ישני

והבתים החדשים .ואובן, "כפר השמש"

28

40-רדה עד ל

ה

בשל

.העובדה שעטלפים נהגו לפגוע בלהבים

ה נ

ניית התרבות החדשה

.ביבהלחיים עם הס

6.3.2 .Bo01 ,שוודיה, מלמו

מל במערב העיר מלמו

estern מגורים

ת

וא

,

יג ניתן

של המילה השוודית

תוך תנאים

ג

,

ם

השוואה לאף

.פרויקט מגורים אחר במדינה

תכנון שכונתי והתאמה לסביבה

תוכננה ל

והתו

עירוני מאופק

. ר למשך שנה"קילוואט למ

שכונה הינו הבולט ביותר האזור במזרח

שבנייניו " כפר השמש"בתחום ונקרא

מאחר ומייצרים " אנרגיה פלוס"נקראים

כמות חשמל כפולה מזו הנצרכת על ידם

"). תחנת כוח למגורים"קיבלו את הכינוי (

, סמוך לשכונה הוקמו עשרות טורבינות רוח

, כדי המינימוםאך תנועתן הואטה ל

עקרונות נוספים

בנייה על וספים הושמו במהלך דגשים

צמצום בפגיעה באזורי נוף ואדמות

חידוש , שיקום של קרקע מזוהמת, חקלאיות

על ידי , מחזור וחינוך, שימוש חוזר, עירוני

שימור המורשת וב

24

ממשלת שוודיה החלה להשקיע 2001-ב

מתחם בתוכנית לשיקום והתחדשות של

תעשייתי של הנ

)Harbourלשכונת

האזור . אקולוגי

תיפקד בעבר

עיר סדנא "כ

אזור , "לספינות

תעשייתי אפור

שכיום ה אזור

מגורים המועדף

על זוגות צעירים

בו להש

אורח חיים טוב

- שם הפרויקט .יותר מהשכונות סביבו

Bo01) קיצור

פ,במלמו Bo01

bonollet ,פירושה לשכון.(

, עיר תעשייתית בעברה, העיר מלמו

היא עיר . אלף תושבים300 -מאכלסת כ

קומפקטית המעניקה שירותים קולקטיביים

מעודדת אמצעי תחבורה לא , לתושביה

מזהמים ועירוב שימושים

. להתפתחות עירונית בת קיימא

נשען ברוב , בשונה מאחרים, פרויקט זה

הצלחתו על עקשנותה של הממשלה לייצר

ורים חדש שיהווה דוגמא ייחודית אזור מ

המאמצים . ובולטת למתחם בר קיימא

שר א, לתכנון השכונה במתחם הנמל המערבי

היוו , בתכנון לטווח הארוך" ירוק"יישאר

: את השאיפה הבסיסית הזהה לעיר כולה

יפה ונעימה העומדת ליצור שכונה אקולוגית

התמדה : בשלושה קריטריוני חשובים

אולם . כלכלית ואקולוגית, חברתית

המאמצים שהממשלה השקיעה בפרויקט

תקשורתית וסטטוטורית , מבחינה תקציבית

ולא ניתנים ל, יםהינם ייחודי

Malmö´s W ( ההשקעה הממשלתית והפיכתו

20טווח של

בשיתוף , שנה

, האיחוד האירופי

וכחלק מתהליך

שיווק ופרסום

אדריכלים הוזמנו

מכל העולם לתרום

. מיצירותיהם

תכנון : צאה

ת וחכם שצמצם א

מספר הרחובות .רויקט הדגל של שוודיה

29

ו אחרים

ד

א

צורך לבצע שינויים בתהליכי חקיקה

ובתקנות

התוכנית כוללת . של מוצרי אלקטרוניקה

ה

מרחק בין בניינים בכדי ליצור סמטאות

הנכונה

-ן של העיירה הימי

.ביניימית הסמוכה לונד

אופניים

צ

ה ת

יגדיר את התקנים החדשים לפיתוח נכון בר

. קיימ

בכדי להעניק חופש פעולה למתכננים היה

פותחו בשלב אחד מוקדם יותר בכדי לקדם

בנייה בת קיימא בעיר מלמו עצמה ובעיר

התוכנית קמה בשיתוף עם . לאנד הסמוכה

שהקימה , האוניברסיטה המקומית של לאנד

סביבתית באזור דרום "את ה תוכנית לבנייה

שיטה זו מסווגת סטנדרטים שונים ". שוודיה

. בנייניםליצירת קריטריונים להשוואה ב

" ידידותי לסביבה"השיטה דומה למדבקות

שעל , C- וA ,B: שלושה סוגי קריטריונים

פיהם תכננו בתחום המועצה המקומית והם

תקנות אלו . נוקשים יותר מתקנות המדינה

שכונה בתחום : לדוגמא,אף הקשו יותר

ת ליחיד0.7-תקנות החנייה הוגדרו ל

כפי שמגדירות התקנות 1.1לעומת , מגורים

בשכונה חייבו אף . של המועצה המקומית

לתכנן את תעלות הניקוז הפתוחות כך

. שיאפשרו פיתוח של בתי גידול לחיות הבר

כל חצר חויבה בעומק אדמה מספיק לגידול

בנוסף הוגדר סולם . ירקות ותיבת קינון

. לחישוב כמות השטח הירוק לכל חלקה

הדוגמאות לחקיקה הייתה צמצום אחת

בדומה לתכנו, של אוורור

.תים מסורתיים וחסכניים במבט מהBo01 שכונת

צרות שינתבו את הרוח מהים למידהן השכונה העקרונות לתכנו. העיר

ב-אוויר

מערך התנועה

מערכת התחבורה הציבורית שופרה תחת

, אוטובוסים: תוכנית שנתנה לה עדיפות

ה על והליכה קיבלו רכיב, חשמליות

ורת . עדיפות על נהיגה ברכב פרטי

הרחובו מעודדת הליכה ורכיב על

30

Hammarby (המרבי. 256.3.3Sjostad( ,שוודיה, סטוקהולם

תנייד באמצעות אופניים

.על בסיס יומיומי

מתחדשת המגיעה

מג

ום, ו

ם פארק

טורבינות , אים

כננו

השכ

ה

מ

א

בנייה , בלוקים

.שימושים ועוד

אנרגיה מתחדשים

אנרגיה מתחדשיםשימוש במקורות

עיריית מלמו מובילה בעולם בידע ובנהלים

השכונה , בהתאם". ירוק"לצריכת חשמל

אנרגיה100%צורכת

יאו תר-מתחנת כוח

הפועלת על פסולת

אורגנית ומספקת

ארבעה חמישיות

מהאנרגיה שהעיר

השאר מגיע , צריכה

ממקורות השמש

, הכוללבתכנון . והרוח

חושב כי בין השנים

פליטת 2012 -2008

הפחמן באזור כולו תרד

מה שמוביל , 25%-ב

-את אמנת קיוטו ב

יצר פרס נוסף 20%

לפרויקט

". תקשורתי"ה

של פארקים ושטחים, ית בשולי העיר

Bo01בדומה לפרויקט , פרויקט אקולוגי זה

נבנה על שטח תעשייתי של נמל , במאלמו

חידוש אזור הנמל . לשעבר בשוודיה

-על שטח של כ) Brownfield(בראונפילד

התכנון התמקד בבניית שכונה . דונם2,020

ה פולטת פחמן ומציעה שאינ, חדשה ירוקה

אזורי מגורים אטרקטיביים עם כמות גדולה

. ירוקים ציבוריים

בשלב הראשון תו

כעת מתבצע פרויקט

לשיקו סמוך

שיכיל לוחות פוטוולט

ותתמוך , ותחנת כוח בדלקים אורגניים

בעתיד . דית של השכונהבהתפתחות העתי

מתוכנן לשלב בשכונה ג עוד גגות ירוקים

טכנולוגיה זו . לצורך בידוד ואגירת מי גשם

כמו כן גם , פועלת במקומות רבים במחוז

רכבות ראשונות מסוגן הנוסעות על חשמל

.ללא פליטות

מרבי בשכונת ה

הרוח

עוד המחוז מחזיק יותר מתריסר מרכזים

מהפסולת 70%-המאבדים כ, למחזור פסולת

. טברת במחוזהמצ

10,000-מגורים ל

תושבים ובהמשך

ונה צפויה הפיתוח

9,000-לקלוט עוד כ

. 2015תושבים עד שנת

מדובר באתר מרהיב

המעל את העיר

ה אחת סטוקהולם בר

גם בזכות , ה יותרגבו

הדרישות הסביבתיות

על הבנייה הקשות

, החדשה והתחבורה

ופי העיר , וכמו

התכנון של השכונה

במידות : מאוד עקבי

אורכי , הרחובות

עירוב, צפיפות, לגובה

סטוקהו שפע של מים -לם.ממוחזרים

שימוש במקורות

והתאמה לסביבה

יד את אחת המטרות הראשיות הייתה להור

הפליטה לסביבה במחצית מזו הקיימת

בבתים קונבנציונאליים שנבנו בסטוקהולם

זה הושג על ידי מודל אקולוגי . 1990-החל מ

Hammarby(שנקרא גם על שם השכונה

Model .(ניצול גגות : הביטוי בפועל היה

31

מערכת לאיסוף פסולת

.תת קרקעית ועוד

מים וביוב לאזורי , שפכים

צריכת האנרגיה והמים יוקטנו עד לכמות

ה

כאנרגיה לחימום מערכת המים

.של הבית

ת

והדגמות

שקושר את הסביבה עם , המודל הסביבתי

מגדיר את , המערכות השונות בתכנית העיר

כל תושבי השכונה כמרכיב חשוב של המעגל

נותן פתרון " מעגל המרבי"אותו . האקולוגי

, פסולת, לאנרגיה

. מגורים ומסחר

בעוד שימור המשאבים דרך , המינימאלית

. שימוש חוזר ומחזור ימקסמו את עצמם

בפסולת אחת הדוגמאות היא לשימוש

הביתית הדליקה במטרה לספק חימום

שריפת פסולת הינ שיטה . וחשמל לבית

אך הקשר , שכבר מאוד נפוצה בשוודיה

. לאותו מודל הופך את הרעיון לחידוש

תן להשתמש דוגמא אחרת מציעה כיצד ני

במי קולחין

תרשים

שיתוף הציבור

לאחר שגובש החלו בהפצתו דרך , מודל זה

שנועד ) GlashusEtt(מרכז מידע סביבתי

ם ליזו, את המבקרים, לחנך א התושבים

תערוכות, טיולים בשכונה

.לטכנולוגיות סביבתיות חדשות

משמש ) GlashusEtt(מרכז המידע הסביבתי

כמו כן , כמוקד שכונתי לחינוך ותקשורת

מציע עצמו למבקרים חיצוניים ודורש את

מעורבות התושבים בו באותה המידה כמו

מעורבותם של התושבים . הרשויות היוזמות

המרכז ומוגדרת כחלק חשוב הכרחית לקיום

.מרבי מעגל ה

32

ל

המתכלה תירס עבור מסירת הפסולת

וכל אדם אחר המתעניין

.שלהם

המרכז משמש גם כאולם לתערוכות של

מעדכן את התושבים על , נושאים סביבתיים

, חדשות סביבתיות ומרכז פורומים בנושא

אל מול התושבים

.בסביבה

חברת המים בעיר פתחה 2005-ב, לדוגמא

סוגי חומרים במסע פרסומי דרך המרכז על

כלל במים וביוב מזיקים אשר נמצאים בדרך

במרכז נפתחה תערוכה . ומה השלכותיהם

לאחר . ומידע נשלח לכל התושבים באזור

מכן בוצע מדגם סטטיסטי שהראה כי חלק

מחומרים המזיקים נעלמו מהמערכת באופן

בעוד אחרים נעלמו לאחר זמן , כמעט מיידי

אחד החומרים היה מרכיב במשחת .מה

שיניים נפוצה

החברה , בשוודיה

דה מירידה פח

במכירות ושינתה

את הרכב המוצר

.בהתאם

המרכז , תר

: על

נושאי

: אנרגיה

דלקים

, מתחדשים

גז ושימוש חוזר של חום -מוצרי ביו

בשילוב עם צריכת

בין הי

מדריך

אנרגיה יעילה

טכנולוגיה

חזור מרבי של חומר

.

ית ת

ואפשרויות נוספות

ה

מתכלים, בריאים: חומרי בניין

SSBx ,יורק-ניו, יורק-ניו

ות

, קרקע

.

ה

פ

.

מערכות מים וביוב נקיות ויעילות

ככל האפשר העובדות על

בחיסכון במ ים חדשה הדוגלת

. וטיפול בשפכים

מערכות יעילות למיון : פסולת

מ, יסודי

ויצירת אנרגיה מרבית בכל מקום

אפשרי

, חבורה ציבור מהירה:תחבורה

שבילים , מושכת וזמינה לציבור

לאופניים

במטר להקטין את השימוש ברכב

. הפרטי

.וידידותיים לסביבה

-התושבים ושיתוף ארגון. 266.3.4

Sustainable" (קיימא-דרום ברונקס בת"

South Bronx = SSBx ( היא עמותה ללא

כוונת רווח המעניקה פתרונות סביבתיים

בשכונ בדרום

, יורק-ברונקס שבניו

כמו כן העמותה

מגדירה מדיניות

ו תכנון בנושאים כמ

לשימושי

, תחבורה, אנרגיה

, חינוך, פסולת, מים

עיצוב , ולאחרונה

וייצור

SSBx, עד כ

רויקטים הרימה

בניהם שיקום החלק הראשון מפארק , רבים

Hunts(ריברסייד בשכונת האנטס פוינט

Point Riverside Park( , שנה 60פארק בן

, מיליון דולר3.2- ובעלות של כ2004שבשנת

.GlashusEttבניין מרכז

במבנים

33

קים

נה מז

י

י

ו

שירותי , בטלה הגבוהים ביותר

זיהום אויר , בריאות לא כלכליים לתושבים

ת

, ן

בין

תלמי

של עד

בסוף . ן הפיננסי

ב

ע

2007-ה הרימה ב

LLC(את החברה להקמת גגות ירוקים

green roof installation.(

ושטחים ירוקים שיקיפו את השכונה ואת כל

. אזור דרום ברונקס

והה עם השכו

ר ניו -שנותרו בע

יורק לאחר

שהתעשייה יצאה

בשכונה . מהם

11,000-בעלת ה

ם גיוון תושבים קי

חזק בין

מצד . אוכלוסיות

אחד היא בעלת

, נכסים רבים

מיקום קרוב לחוף

סמיכות , ולנמל

מנוע כלכלי בדמות מרכז גדול , למנהטן

כחלק מהפיתוח . מאוד להפצה ושיווק מזון

העירייה מרימה פרויקטים חדשים , העירוני

כולל פארקים עם חזית , בשטח השכונה

שדרוג חזק של התשתיות במקום , לחוף

פיעה , במקביל. מלופיתוח הנ השכונה מ

עם , יורק-כאתר העוני הגבוה ביותר בניו

שיעורי הא

האזורים האחרונים

פירוק, פסולת רעילה

ותחזוקה של גגות

. זנות ועוד, סמים, גבוה

שיתוף הציבור ופיתוח שטחים ירוקים

, "גג הירוק"פרויקט נוסף היה מיסוד ה

יהוו חלק פרויקט להתקנת גגות חכמים ש

כחלק . מהצווארון הירוק של השכונה

מהפרויקט העמותה הקימה חברה חיצונית

) LLC green roof installation(רווחית

לביצוע המשימה ופתחה בתוכנית הדרכות

Bronx" (התוכנית לשירות הסביבה"

Environmental Stewardship Program=

B.E.S.T ( שמטרתה להכין תושבים למגורים

ים שהחשיבה בהם דוגלת בהתחדשות באזור

סדנאות והדרכות . עירוני למען הקיימות

סילוק : בניהם, לנושאים סביבתיים רבים

התקנה , אסבסט

, חקלאות עירונית, ירוקים

שיקום נוף על ידי

. יערנות ועודגינו

התוכנית מפעילה

, היתר

דים העוברים

קורסים

אינטנסיביים

12באורך

בהם , שבועות

לומדים על

נושאים לתיקון

סביבתי ותחזוקה

מטרת . שיעניקו להם בעתיד מקצוע לחיים

התוכנית להעניק יתד לאוכלוסיות הקשות

גם בפן האישי וגם בפ, יותר

.גינון ותאים פוטוולטאים על גג ירוק בהאנטס פוינט

אותו תלמיד ילמד לנהל את סביבתו שלו

את היכולת הלאה . וירחי

העמותה הקימה פרויקט של גג 2005בשנת

Cool and Greenroof(ירוק

Demonstration (Project מעל המשרדים

The(של העמותה בבניין בנקנוט הישן

historic American Banknote Building ( ,

כחלק . יורק-הגג הראשון מסוגו בעיר ניו

כי גגות , מהמסע החינוכי של העמותה

מנקים , יי חום בעירירוקים מצמצמים א

ירוני של פחמן, זיהום , מורידים רמות

מעקבים מי גשם בדרך למערכת הביוב

העירוני ולנהרות המזוהמים ומספקים

. עבודות להקמה ותחזוקה של שטחים אלו

כחלק מפרויקט זה העמות

34

. 67 ותוצאותיםממצא

לאור סקר הספרות והתקדימים ניתן לראות

קיימא לשכונות -העקרונות לתכנון ברשכל

כולם קשורים . ישימים ובעלי אחיזה בקרקע

במומחיות וביצירתיות של צוות , ביכולת

גם . המתכננים האחראים על תכנון השכונה

מהווה השיקול הכלכלי שפעמים רבות

-פיתוח ברלוויתור על עקרונות ל" תירוץ"

כפי שראינו . בעצם תלוש מהמציאות, קיימא

קיימא באמצעות -ניתן להשיג סביבה בת

אותם אלמנטים וטכנולוגיות רגילים

אבל , שמוכרים לנו היטב מזה זמן רב

בתחביר והרכב שונים הם ייתנו תוצאות

כך , שונות וטובות בהרבה מאלו הקיימות

שכונות , שנוכל להתקדם לקראת סביבות

, נוחות, ו של דבר ערים חסכוניותובסופ

.קיימא-מעניינות ובנות

-את העקרונות לתכנון ברכעת ניתן לבדוק

שעלו קטגוריותל בהתאם קיימא לשכונות

ועל ידי כך לראות את מידת בסקר הספרות

במציאות הישימות של כל נושא ונושא

להערכה זו של ישימות יש . הישראלית

ם בישראל חשיבות רבה להבנה של המצב כיו

והגמישות הקיימת כיום , בתחום התכנוני

- ליישם גישה בתשמעוניין, עבור המתכנן

שכונה חדשה או תכנן בבואו ל,קיימא

החלוקה . להתערב ולשנות שכונה קיימת

ולסדר בו לנושאים לקטגוריות היא בהתאם

:נסקרו בגוף העבודה

35

אחריות ליישום והמלצות פרוט קטגוריה

תכנון שכונתי

נון אזורי המסחר תכ

רדיוסי , והמגורים

מיקום מוסדות , הליכה

הפרדת הולכי , הציבור

.רגל ותנועת רכבים ועוד

, כל הכלים התכנוניים הללו נמצאים בידי המתכנן

ויישומם תלוי אך ורק באחריות המתכנן ואישור

.רשויות התכנון

צפיפות

שימוש בצפיפות ככלי

תכנוני ליצירת הדגשות

מרכז :גמאלדו(בשכונה

, )שכונתי אל מול שוליים

וככלי לתמיכה במסחר

י "ע(ומוסדות ציבור

).מסה של משתמשים

למרות שפעמים רבות הצפיפות מוגדרת לשכונות רבות

בידי המתכנן קיימים הכלים לשנות את , באופן אחיד

ולפעול לאישורן מול , במידה ונדרש, פריסת הצפיפות

.רשויות התכנון

מגוון יחידות

דיורה

דירות ובתים מסוגים

נה ווגדלים שונים בשכ

גורמים לעירוב של

ובכך , אוכלוסיות שונות

יוצרים שכונות

שבהן ,הטרוגניות

אוכלוסיות שונות

דבר .תומכות זו בזו

שמעלה את כוחו של

הציבור לפעול לטובת

.האינטרסים שלו

, פעמים רבות מגוון יחידות הדיור יוגדר על ידי היזם

היות והדבר , רס לשמור על מגוון מצומצםשלו אינט

). בניה חזרתית(מוזיל את עלויות התכנון וההקמה

מומלץ כי רשויות התכנון יגדירו בהוראות התכניות את

.המגוון המינימאלי הנדרש שיחייב את היזם

מערך התנועה

, תכנון רשת הכבישים

מערך התחבורה

מערך שבילי , הציבורית

, אופניים והולכי רגל

וצמצום השימוש ברכב

.פרטי

בעוד שתכנון מערך שבילי אופניים והולכי רגל בתוך

ונמצא , השכונה יכול לתרום גם ברמת השכונה בלבד

הרי שתכנון מערך תחבורה ציבורית יכול , בידי המתכנן

על כן צמצום . לתרום אך ורק ברמה העירונית ומעלה

השימוש ברכב פרטי יכול להיווצר אך ורק כתוצאה

משיתוף פעולה נכון בין התכנון העירוני לחברות

ויכול להיות מיושם רק מרמת הרשויות , התחבורה

.המקומיות ומעלה

כמות ואיכות

השטחים

הפתוחים

כאן חשובה גם הכמות

גם ברמת , וגם האיכות

הריאות הירוקות וגם

.כמקומות פנאי ונופש

די כל הכלים התכנוניים ליישום נושאים אלו נמצאים בי

.ויישומם תלוי באחריות המתכנן, המתכנן

התאמה

לסביבה

התאמה ברמת

, השתלבות בנוף

לצורך יישום נושא זה ברוב המקרים נדרש לבצע סקר

ם נושא אך כל הכלים התכנוניים ליישו, סביבתי מקיף

העדפת שימוש בצמחיה

חסכונית במים וגינון

מחזור מים , אקסטנסיבי

.אפורים

חסכון במים

בעוד שכל הנושאים הקשורים לתכנון צמחייה נתונים

עיקר החיסכון במים . ויישומם באחריותו, בידי המתכנן

בין אם מחזור מים , מחזור מיםיקרה רק הודות ל

ובין אם מחזור , אפורים ברמה הפרטית והשכונתית

לצערנו מחזור . מים שחורים ברמה העירונית והאזורית

ברמות הפרטיות , מים אפורים בישראל אסור

עד . בהתאם להנחיות משרד הבריאות, והשכונתיות

לשינוי תקנה זו לא ניתן יהיה להגיע לשינוי משמעותי

. מים בקנה המידה השכונתיבחסכון

תכנון נכון של השכונה

ביחס למכלול הגורמים

הסביבתיים בהם נמצאת

.השכונה

יצירת נוחות

אקלימית

לצורך כך נדרש לבצע סקר סביבתי רחב ככל הניתן על

מנת לבין את מכלול הגורמים הטבעיים הפועלים על

למרות שבדרך כלל גובה ופריסת הבניינים . האתר

אך בידי המתכנן קיימים , מוגדר באופן אחידבשכונה

במידה והדבר , הכלים לשנות את גובה ופריסת המבנים

מול םולפעול לאישור, יכול לתרום לנוחות האקלימית

.רשויות התכנון

היות ובארץ לא קיימת חקיקה מחייבת בנושא של

הנושא נשאר תחת , שימוש במקורות אנרגיה מתחדשת

שיקול דעתו של היזם שמשקיע את ההון לצורך

ביכולתו של המתכנן רק לנסות ולהוכיח ליזם . ההקמה

את היתרון והחיסכון הכלכלי שבשימוש במקורות

.אנרגיה אלו

, ניצול אנרגיית השמש

גז לטובת -הרוח וביו

קירור וחימום , תאורה

רור אוו, חללים או מים

.והפקת חשמל

שימוש

במקורות

אנרגיה

מתחדשיםת התכנון ייזמו דרישות מינימום לשימוש רצוי כי רשויו

במקורות אנרגיה מתחדשת להטמעת החיסכון באנרגיה

.ברמה הלאומית

שיתוף בפיתוח חדש

הסמוך לאזורים קיימים

ושיתוף בפיתוח בתוך

השכונות הקיימות

שיתוף

הציבור

רצוי כי . שיתוף הציבור מתקיים ביוזמת הרשויות

יתוף הציבור מול יזמים הרשויות ייצרו מנגנון לשילוב ש

.ומתכננים הפועלים בשכונות קיימות או בסמיכות להן

37

מטבלה זו עולה כי מרבית הנושאים

קיימא נמצאים -הקשורים לתכנון בר

על כן , באחריותם של המתכננים השונים

כבר כיום אין מניעה משמעותית מלפעול

קיימא באזורים -לקראת סביבה בת

הגורם העיקרי . להעירוניים שבמדינת ישרא

שיכול לקדם אותנו לקראת שכונות ואזורים

, הם המתכננים, קיימא-עירוניים ברי

שצריכים לפעול תוך אינטגרציה מלאה בין

הכל להשגת , דיסציפלינות התכנון השונות

תואם לסביבה , חברתי, יעיל, תכנון חסכוני

לצורך כך . ומשמר את הערכים הטבעיים

מתכננים שיהיו נדרשת הכשרה איכותית של

מומחים בתחומם על מנת להתמודד באופן

היצירתי ביותר עם הבעיות המורכבות

לאור , העולות בשדה התכנוני של תקופתנו

בתחום הפערים המשבר ההולך ומתעצם

החברתיים והמחסור במשאבים הטבעיים

.אל מול הצריכה ההולכת וגוברת

יחד עם זאת ראוי לציין שגם לרשויות

החל , כל רמותיהןמדינת ישראל על התכנון ב

חלה , מהרשויות המקומיות ועד לארציות

האחריות הכבדה של התאמת המערכות

התחיקתיות כך שיאפשרו את הגמישות

התכנונית הנדרשת עבור המתכננים הפועלים

בשטח ליישם את הדברים הנדרשים ליצירת

על מנת שבסופו , פתרונות מקיפים ושלמים

קיימא מכל -ות בנותשל דבר נקבל סביב

ללא שינוי ממסדי זה לא ניתן . הבחינות

על כן , יהיה להגיע לתוצאות הרצויות באמת

נדרש רשויות התכנון ומשרדי הממשלה

יכירו כבר כיום ביתרונות המשמעותיים של

יבינו את הקשיים , קיימא-מעבר לסביבה בת

העומדים בפני המתכננים לתכנן סביבות אלו

ויפעלו , הנוכחיתבמסגרת התחיקתית

בתקנות ובמגמות , ליצירת שינוי בחוקים

.הקיימות כיום בתחום התכנון הבנייה

מסקנותסיכום ו. 78

לאור עבודה זו ניתן ללמוד את אבני היסוד

הקיימא ברמה -המרכיבות את התכנון בר

סדרת העקרונות שנידונו בעבודה . השכונתית

זו הן בהיבט בתיאורטי והן בהיבט יישומן

, ספר שכונות לדוגמא ברחבי העולםבמ

מראים לנו את הפשטות היחסית שאיתה

בכלים , אנו יכולים להשיג כבר כיום

ובאמצעות , התכנוניים העומדים לרשותנו

סביבות , המערכת התכנונית במדינת ישראל

אין זה אומר שמהלך זה . קיימא-שיהיו בנות

למרות פשטות הביצוע , עתיד להיות קל

מאיתנו לבצע שינוי תפיסתי נדרש , לכאורה

בניגוד . בכל הקשור לראיה התכנונית

להשקיע , למקובל לצערנו במדינת ישראל

השקעה מינימאלית בתכנון ולצאת כמה

-הרי שבבנייה בת, שיותר מוקדם לביצוע

קיימא רצוי מאוד להשקיע יותר בשלב

בביצוע סקרים עוד , )זמן ותקציב (התכנון

ת ללמוד כנדרש על מנ, לפני תחילת התכנון

על הסביבה ועל השלכות הפיתוח על

מערכות עבור התכנון בשלב ו, הסביבה

אך . ומיםמורכבות יותר לחסכון באנרגיה

הדבר נעשה מתוך הכרה בכך שהשקעה

נוספת בשלב התכנון תביא לחסכון

משמעותי ולאיכות חיים גבוהה בהרבה

וזה מה שעלינו , חיי הפרויקטבשלב

. להטמיע

בוא המתכנן לקראת תכנון שכונה כיום ב

חדשה או התערבות בשכונה קיימת מומלץ

הבאים על מנת להבטיח להתמקד בעקרונות

את קיימא וישרת היטב -תכנון שהיה בר

:התושבים

בחינת כדאיות הפיתוח של האתר

הן מבחינת שיקולים , המיועד

כלכליים והן מבחינת שיקולים

לא רלוונטי לשכונות (מוסריים

).ותקיימ

ביצוע סקר סביבתי מקיף לאזור

על הסקר לכלול את . אתר ההקמה

מגוון ההשפעות הסביבתיות

וכמו כן את , הקיימות באזור

ההשלכות העתידיות של הפיתוח על

. הסביבה הטבעית והבנויה באזור

מן הסקר נדרש ללמוד על כל

מאפייני האתר ולגבש את אופן

הפיתוח כך שיצור פגיעה

ביבה הטבעית או מינימאלית בס

במידה . (בסביבה הבנויה השכנה

, ומדובר בהתערבות בשכונה קיימת

נדרש גם לבצע תהליך של שיתוף

הציבור על מנת ללמוד על הצרכים

).האמיתיים של תושבי השכונה

הבנה של מיקום השכונה בתוך

מכאן ניתן , המערכת העירונית

לגזור את מיקום אזורי המסחר

שבמידת כך(ומוסדות הציבור

הצורך ישרתו גם אזורים אחרים

בעיר או להפך כדי להרחיק אותם

את , )מאזורים מסוימים בעיר

ההתחברויות לרשת התנועה

, צירי תחבורה ראשיים(העירונית

שבילי , תנועת תחבורה ציבורית

שבילי טיול להולכי רגל או , אופניים

).טיילות

תכנון השכונה בהתאם לרדיוסי

ים לשירותים הליכה של התושב

שנדרשים להם ושימוש בצפיפות

ככלי לחיזוק האזורים

.האינטנסיביים בשכונה

המבננים בשכונה וגובה סידור מערך

כך שייתן מענה לתנאי האקלים

, הצללה על הרחובות להולכי רגל(

אפשרות , שמירה על זכויות שמש

לשימוש בחזיתות וגגות המבנים

ויצירת לניצול אנרגיית השמש

).אקלים-ומיקר

התוויית השטחים הפתוחים כך

ים חשיהוו חלק ממערכת השט

על מערכת . הפתוחים של העיר

השטחים הפתוחים בשכונה להיות

מגוונת ולכלול שטחים בגדלים

שונים ושטחים טבעיים בד בבד עם

כמו כן רצוי שרשת . שטחים מגוננים

השטחים הפתוחים תייצר סדרה של

ת מסדרונות אקולוגיים על מנ

".טבע עירוני"לאפשר

קביעת אופי ומגוון הדירות והבתים

על מנת לאפשר מגון של , בשכונה

שיוכלו ליצור קהילות , דיירים

.הטרוגניות

תכנון מערכות לחיסכון באנרגיה

מערכות . ברמה השכונתיתומים

, לניצול מקורות אנרגיה מתחדשים

שיכולות להיות מותקנות על גבי

מערכות ו, הבתים או ברחובות

לשימוש חוזר במים אפורים לצרכי

לרבות , השקיה של גנים ציבוריים

תכנון ניצול יעיל ומרבי של מי נגר

.עילי

תכנון הרחובות כך שייתנו מענה

לרבות , לכל הפונקציות הנדרשות

הן , שמירת מקום מספיק לצמחייה

אקלים ברחוב -ליצירת מיקרו

והן להפחתת ) באמצעות עצים(

.זיהום האוויר

עבודה זו נכתבה מתוך הנחה כי צריך וניתן

לשנות את אופן התכנון בישראל ולהתאימו

כבר כיום אנו רואים . קיימא-לעקרונות ברי

מקרים רבים בהם רשויות מקומיות ברחבי

-הארץ מאמצות עקרונות רבים לתכנון בר

אך . קיימא ומיישמות אותן בשטח שיפוטן

39

אך אסור לנו לשכוח כי יחד עם העובדה

קיימא תלויה בנו הן -שיצירת תהליכים ברי

היא תלויה לא , כמתכננים והן כדיירים

בעידוד , בחקיקה, פחות במוסדות המדינה

על . תיהכלכלי ובמערכת הבירוקראט

מוסדות המדינה להבין כי רק חקיקה

עידוד תמריצים וקביעת דרישות , מתאימה

מינימום לפיתוח חדש יכולים לחולל שינוי

.מהותי בסביבה הבנויה

40

רשימת מקורות8

1.Edited by Randall Thomas, Sustainable urban design: An environmental approach,

London, Spon Press, 2003

2.Cliff Moughtin, Urban design: Green dimensions, Oxford, Architectural Prass,

1996.

3.Hildebrand Fery, Designing the city: Towards a more sustainable urban form,

London, E&FN Spon, 1999.

, משרד הבינוי והשיכון, ת מנחים לתכנון ישובים ושכונות בני קיימאעקרונו', גונן ענת ושות. 4

.2007אפריל

, משרד הבינוי והשיכון, תכנית אסטרטגית לפיתוח בר קיימא, שלום ושלומית גרטל-ירמי בן. 5

.2006נובמבר

סקירת ספרות תוך התייחסות : הערך הכלכלי של פארקים ושטחים פתוחים, ר יעקב גארב"ד. 6

.2001יולי , הר נוף בסיוע קרן קרב–ח המוגש לוועד לאיכות החיים "דו, ירושליםליער

תקציר והיבטים , רקע: והצהרת ריו21נדה 'אג, ר רון פרומקין"פרומקין וד-ר תמר אחירון"ד. 7

.2002אפריל , ירושלים, ישראיים

8.Gregory H. Kats, Green building costs and financial benefits, Massachusetts

Technology Collaborative, 2003.

.http://www.greycycle.co.il, מחזור מים אפורים במשקי בית בישראל. 9

.http://he.wikipedia.org, האנציקלופדיה החופשית: ויקיפדיה. 10

11 .Natural resources defense council, http://www.nrdc.org.

.http://www.kayamut.org.il, קומיתהמרכז לקיימות מ. 12

13 .Climate and Fuel, http://www.climateandfuel.com.

14. Cool town studios, http://www.cooltownstudios.com.

15 .Cafebabel.com: The European magazine,

http://www.cafebabel.co.uk/article/23545/eco-suburbs-vauban-freiburg.html.

16 .Guardian, http://www.guardian.co.uk/environment/ecotowns.

17 .BBC News, http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/5413960.stm.

18 .Save Eco Destinations, http://saveecodestinations.wordpress.com.

19 .UN Habitat: For a better urban future, http://www.unhabitat.org.

20 .Malmo stad, http://www.malmo.se/English/Sustainable-City-Development/Bo01--

-Western-Harbour.html.

21 .SSBx: Sustainable south Bronx, http://www.ssbx.org/index.php?link=37.

22 .Webb Michael, Innovation in sustainable housing: Tango, Edizioni Press, October

2005.

42