Ma'amar Tov Shem, Tof Shin Pay Zayin

צוינתחסידות מ

מאמר

משמן טוב טוב שם

ז"תרפ ניסן' ב

ר"ק אדמו"מכ

וסף יצחק י

ע"מ זי"נבג ה"זצוקללה

ד"תשע תמוז ב"י

י עקיבא שבריק"נערך ע

[email protected]

1

תואר אומר ,שמן גבי מה מפני ,הביןלריך וצ. 1"הולדו מיום המות ויום ,טוב משמן שם טוב"

ןכם וא ,אור הוא שמן והנה. שם סתם אלא, תואר שום אומר אינו ,שם וגבי ,טוב שמן

ולכאורה. האור על השם במעלת המעלה יתרון דיש הכוונה ,טוב משמן שם טוב כשאומר

, אור 'נק ל"האריז וכתבי הרבז הנה ,שם 'קנ ומדרש במקראשדזה ',א יןנע הם רואו שם

דעם ,מובן ,טוב משמן סתם שם טוב כשאומר םנאמ .האור על השם יתרון מהו אם כןו

הוא השם מעלת עצם הנה מכל מקוםו ,במאד עלהנו מעולה שהוא הניחב יש שבאור היות

. שבאור ומדריגה נהבחי מכל יותר עלהנ

בית כל" מרוכמא ,'ית שמו לקדש שהעצות מ הנדה ,השם קידוש יןנע להבין גם, זה ולהבין

ידתרי יןנע כללית להבין חילהתדים להקש י ,2"הגדול השם את לקדש מצווין ישראל

.א, קהלת ז 1: שנאמר, זהכל בית ישראל מצווין על קידוש השם הגדול ה. א"ה ה"ם הלכות יסודי התורה פ"ראה רמב 2

היא שצונו לקדש את שמו והוא : ל"וז. מצות עשה ט, ובספר המצות. ל"עכ. ונקדשתי בתוך בני ישראל

. ל"עכ. אמרו ונקדשתי בתוך בני ישראל

פקודא דא . 'ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל וגו: ל"וז. א,אמור צג' מ פ"וראה רע

עד דסליק קדושתיה , כמה דאיהו קדישא לעילא, ה מתתא לעילאלסלקא קדושתי, לקדשא ליה בכל יומא

. לתתא בתלת דרגין, עילא בתלת דרגין, עילא ותתא, ורזא דא ונקדשתי בתוך בני ישראל, לאבהן ובנין

.ל"עכ

ואלו הם מצוות עשה של תורה כשאר : ל"וז. א שער ד"חיים ויטאל ח' וראה ספר שערי קדושה לר

' דש את שמו יתברך במסירת נפשו להריגה בכח בפסוק שמע ישראל הלק... מפרשים וספר הזוהר

.ל"עכ. לקדש שמו בנקדישך, אחד' אלהינו ה

בסוד הקדושה וכוונתה וקודם שנבאר כוונתה : ל"וז. דרוש ג, דרושי חזרת העמידה, וראה שער הכוונות

נו בפסוק ונקדשתי והוא כי בתחלה תכוין לקיים מצות עשה אחת שנצטוי, נבאר קצת דברים הצריכים

בסוד הקדושה של ' אמור שנתחייבנו לקדש שמו ית' מ פ"בתוך בני ישראל ופרשוהו בספר בזוהר בר

' ש בתוך בני ישראל רמז בזה שצריך לאדם שיכוין כי בהמשיכו הקדושה העליונה אליו ית"ומ. 'נקדישך וכו

ו ונקדשתי בתוך בני ישראל שהם וזה. 'כ ויתקדש האדם מקדושתו ית"הקדושה ההיא ג' שתמשך עליו בחי

מ שנקבל קדושה "שם בר' ה והתקדשתם והייתם קדושים כנז"וזש. יתקדשו והוא יתקדש עמהם בתוכם

וכבר ביארנו כי מקום קבלתו את הקדושה הזאת היא באומרו מלא כל . שנמשיכה עלינו' מקדושתו ית

י אמנו ולכן "ואנו מקבלים הקדושה עס המלכות ותכוין כי אנחנו בניה המלכות "הארץ כבודו כנודע שה

צריך שתכוין לכלול עצמך תוך המלכות לקבל מהקדושה הנמשכת עליה וזה תכוין באומרך מלא כל הארץ

.ל"עכ. כבודו

שנאמר ונקדשתי בתוך בני , לקדש שמו יתברך( אמור' פ: )ל"וז. 'מצות קידוש ה, וראה דרך מצותיך

זאת המצוה אשר אנחנו מצווים לפרסם האמונה האמיתית בעולם וענין(: ב"ב ל"ויקרא כ( )ו"רצ)ישראל

פ שבא עלינו מכריח לבקש ממנו לכפותינו שלא נשמע אליו אבל נמסור "ושלא נפחד בהזק שום מזיק ואע

פ שלבותינו מאמינים בו יתעלה וזאת היא מצות קידוש "עצמינו למיתה ולא נתעהו לחשוב שכפרנו אע

פ שהדברים מבוארים "ואע: ש"יעו' ט' ע סי"ם בספר המצות במ"ל הרמב"עכ' י כו"השם המצוים בה בנ

אך , שבשביל זה נברא האדם' בההיטב ואין צריכים לטעם ושרש כי הוא עצמו הוא העיקר למסור נפשו

ו שיחוד "ד ה"א פ"ל בשער נפ"ש האריז"נ יובן בהקדים מ"כ להבין ולהשכיל מעלת עילת תהלת המס"אעפ

2

הרי ,להלמע שהיא כמו שמהנה הנדה. 3במאד ועצומה גדולה ירידה שהיא ,בגוף שמהנה

ונוהיי, בגוף תלבשותהבה שהוא כמו דבר בדוגמת ,והגילוים ותחהכ כל נהממ נמשך

' והענין כי חכמה נק, י מעשה התורה ומצות"נ הוא ע"נ ממש ויחוד זו"ן דמס"העלאת מ י"א אינו אלא ע"או

ל מה הנשמה "ש רז"ס שבתוכה שהוא מובדל מכל השתלשלות העולמות כי מ"ש התלבשות אא"קדש ע

זו שממלא את ' בחי( פ ברכי נפשי"מדרש תלים ע)ה ממלא את כל העולם "ממלא את הגוף כך הקב

ע העליון כך ובתחתון כך כמו שחיות הנפש בגוף מתחלק בראש "קות ההארה בגהתחל' העולם בבחי

אבל ' זהו באמת רק הארה דהארה לבד מעצמותו ית' יותר ובידים בפחות וברגלים בפחות יותר כו

הוא מובדל מכל הנמצאים ונשגב ומרומם למעלה מהשגתם וקטן וגדול ' אורו וזיוו ית' ואפי' עצמותו ית

ע והוא כדמיון זיו השמש בעודו במקורו שהוא עצם פשוט ואינו בערך הגוונים "סוכ' שוה הוא אלא נק

' קדש ל' ולכן נק' פ חילופי הכלים מכלים שונים בחלונות שיאיר בהם כו"השונים שיהיו נראים בהארתו ע

מקור חיים דנמצאים שהוא הארה דהארה ' שבחי( 'ו י"תלים ל)ש כי עמך מקור חיים "הבדלה וז

עמך כלומר ' וזהו ל' טפל וכלא חשיב אצלו ית' ע כפי מזג כלי המקבלים היא בחי"ממכ' ת בבחיהמתלבש

ביטול כשמכיר האמת איך שאין עוד ' ראשית מאין תמצא והיא בבחי' והנה החכמה שהיא נק, דבר הטפל

כ בינה השגת הדבר באורך ורוחב"ס משא"בה התלבשות אא' והוא למעלה מן השכל הגלוי ולזאת יהי

והחכמה מתייחדת עם הבינה שנמשך , כ שהוא למעלה מההשגה"ס כ"יש ואין בה התגלות אא' הוא בחי

מאבא ' ב שבילי"ב ויאמר אלקים דמתפתחן ל"י שבילין ידיעין כידוע בענין ל"ס בהשגה ע"ממנה גלוי אא

פ "דות עג דהיינו הטעם וההשכלה למ"המדות חו' נ שהם בחי"חדשים לזו' לאימא ואז נמשך מהם מוחי

ס שהוא למעלה "מאא' ל הארה חדשה בהחכמ"א צ"יחוד דאו' ולזאת בכדי שיהי', ס כו"ההשגה באא

כ למעלה מן "נ שהוא ג"י מס"והיינו דוקא ע' ל ממשל זיו השמש כו"מעלה מהחכמה לאין קץ ותכלית וכמש

צד עצמה שרשה בכך וגם היא מ' השכל ולצאת מגדרי הגוף ולהגביר נפש האלהית שבו שציוה הבורא ית

למעלה מעלה מן החכמה אלא שיש בה חכמה ' למעלה מן החכמה כי היא חלק אלוה ממעל והוא ית

וכאשר היא מוסרת נפשה ' ס שלמעלה הן רק כלים וגופא דמלכא כו"ומדות והם רק כלים אליה כמו שי

הו לחשוב ל שמחוייב למסור נפשו שלא נתע"ם ז"ש הרמב"פ רצונה שלמעלה משכלה וכמ"ממש שזהו ע

ס שלמעלה מעלה מהחכמה "כ למעלה גלוי אא"הנה בזה מעורר ג', פ שלבותינו מאמינים כו"שכפרנו אע

להבינה בהשגה ומשם להיות ' כ מהחכ"ואז מרבוי ההארה ההיא יומשך אח' דאצילות להיות מאיר בחכ

גורם התגלות נמצא שמצות קידוש השם, נ ומהם לכל העולמות ובפרט לנפשו הפרטית"ד דזו"מאיר בחב

בהתגלות ' ס שהוא קדוש ומובדל יהי"שאא' י פי"ע למטה מטה וזהו ונקדשתי בתוך בנ"ה הסוכ"ס ב"אא

ע שמי שיעבוד כל ימיו בתורה ומצות לא יגיע "ח מ"ולכן מצוה זו גדולה מכל הרמ, י ממש"ז בתוך בנ"עי

א בן "ש וכענין ר"על קדה כ עשה תשובה שלימה ומסר נפשו"כל ימיו בעל עבירות אלא שאח' למי שהי

יכולה לעמוד ' הרוגי מלוכה שאין כל ברי' וכן י( 'ז א"ז י"ע)' דורדייא שיצתה נשמתו בבכיה שבכה רבי כו

ד ומדות שהם "ס בכלים מכלים בחב"ע הם המשכות וגלוי אא"ח מ"לפי שכל הרמ( 'א' פסחים נ)במחיצתן

והתכללות ' זו המצוה הנפלאה היא העלי ס אבל"הנקראים איברים דמלכא שממשיכים בהם גלוי אא

. ל"עכ. ס כמו שהוא למעלה מהתלבשות בכלים"בעצמות אא

ע של תורה "מ היא מ"מצוה זו דקדושה לדעת הרע: ל"וז. מצות אמירת קדושה בכל יוםוראה שם סוף

.ו משמו בשער הקדושה"ש הרח"כמדהנה ירידת הנשמה בגוף היא , ואוביאור הענין ה: ל"וז. קכו' ה ע"ראה ספר המאמרים תרפ 3

, ועצומה במאד ב היא ירידה גדולה"ז ומתלבשת בגוף ונה"והיינו זה שהנשמה יורדת לעוה, גדולה ירידה

, מלכא קדישא' קיימא בדיוקנאה קמי כל נשמתא ונשמתא הווה' וכמא' דכל נשמה היא מושרשת באצי

אנו אומרים נשמה ' כמו שהיא למעלה באציולכן הנה על הנשמה ',א דאצי"ז' דמלכא קדישא הוא בחי

3

כח ,הגוף באברי הכחותי ומתפשטים מאירים ירה ,בגוף שמהנה תשבהתלבשו דכשם

הרי ,למעלה כשהיא שמהנבה הוא ןכ כמו הנה ,'וכו בעין יההרא וכח שבראש במוח השכל

הנשמה ועמידת .במוחש אלקות וראיית אלקית בהשגות הכחותי ומתפשטים מאירים

למטה וירדה סעהנ ומשם, חיים םבאלקי הדבקות בתכלית אהוירבה באה היא למעלה

כ מאירים "וע ,שהיא בתכלית הטהרה והבהירות שמאיר אור העצמי של הנשמה, טהורה היא שנתת בי

כ הנה ההשגה של "וכמו, המהות ממש ראיית' דמזלייהו חזי בחי, בה כל האורות והגילוים העליונים

כ הן "כמו' דאצי' היינו דכמו שהגילוים הן בספיו', מהות אלקות כו היא שמשגת' הנשמה כמו שהיא באצי

מאיר אור העצמי של שאינו, ובירידתה למטה נתעמם ונחשך אורה', כו' בנשמה כמו שהיא באצי הגילוים

' דגם בנשמות הגבוהות שיש בהם בחי, שלמעלה וממילא אינם מאירים בה האורות והגילוים, הנשמה

דראיית עין , הזהר דבעין השכל שבלבא אתחזי כולא' וכמא, עין השכל ז רק ראיית"ה, באלקות' הראי

כמו שהיא כ ההשגה דנשמה למטה אינו בערך להשגתה"וכמו, אין זה ראיית המהות ממש השכל

ובפרט , שהיתה קודם התלבשותה דבזה גופא שהנשמה מתלבשת בהגוף הרי אינו דומה לכמו. למעלה

ולזאת כאשר הנשמה נתפסת בגוף אז , התלבשות יותר מכמו ה"דענין התפיסא ה, כאשר נתפסת בגוף

מ "וכמו עד ה חלוקים בעצם מהותם"דחושי גוף וחושי נשמה ה, נעשה כמו חושי הגוף הנה חושי הנשמה

הרי כל ענין היותם הוא לאכול ולשתות ח"דהבע, ז"ח וחושי מין המדבר שהם מובדלים זמ"חושי הבע

ומין המדבר הרי , ('ורק דעת הנקנה כו)ום חוש בשכל כלל אין להם ש ח הרי"כי הבע. ושארי עניני הבשר

כ יש "במין המדבר ג וכן, כ הרי שהם חלוקים בהחושים שלהם"שלו הוא גם בענינים שכליים בד החוש

וחושי , בענינים הגופנים ובעניני העולם בכלל דהחוש של אנשים פשוטים הוא, א"חילוקים בחושי בנ

ז אין ערוך כלל לחושי "וכ, כלה בכלל ובעניני תיקון המדות בפרטההש הבעלי שכל והדעה הם בעניני

והיינו דחושי , הנשמה היותר גבוה בחושי השכל לחושי הגוף יחשב לעומת חושי' דגם המדרי ,הנשמה

וזהו . הנשמה הוא דהעיקר הוא החיות האלקי וחושי, הגוף הוא דהעולם הוא מציאות והוא חי מאלקות

דכאשר , קודם התלבשותה בגוף לאחר ירידתה והתלבשותה בגוף בין ההפרש בחושי הנשמה עצמה

ונתפסת בגוף הנה ובירידתה למטה, למעלה האלקות היא בפשיטות והעולמות הם בהתחדשות עודנה

. בערך כלל לכמו שהיתה השגתה תחלה ומובן שאינו, העולמות הם בפשיטות ואלקות הוא בהתחדשות

והיתה בתכלית הביטול , ר"שעמדה באהוי, אשר עמדתי לפניו' חי ה 'וכן עבודתה כמו שהיא למעלה כתי

ז "ב פל"בסש ש"וכמו שירדה למטה הרי עבודתה אינו בערך לכמו שהיתה למעלה כלל וכמ ה"ס ב"באוא

בדחילו ורחימו ' לא יגיע למעלת דביקותו בה ר בתענוגים"ביראה ואה' צדיק גמור עובד ה' ל כי גם שיהי"וז

לא מינה ולא מקצתה ואין ערך ודמיון ביניהם כלל כנודע לכל משכיל ז החומרי"בטרם ירידתה לעוה

, שהיא ירידה גדולה והיינו שבזה ביאר כללות ענין ירידת הנשמה. ל"עכ' אינו יכול לסבול כו שהגוף

צדיק גמור ובהיותו למטה מלובש ' אף גם מי שיהי אמנם, ראשית כל הוא אשר כל הדרכים בחזקת סכנה

יוסף ה ויאמר"ש בד"וכמ, ע התגלות כחות עצמיים"שהו)ר בתענוגים "ביראה ואה 'א עובד הבגוף הו

אבל , שעבודתו ביראה אינו באהבה ובעת, דבכחות הגלוים הנה בעת שהוא באהבה אינו ביראה, ה"רפ

ד העבודה דימים נוראים שהיא עבודה דיראה"וע', מדות כא' ב בהתגלות כחות העצמיים הרי יכול להיות

', כא( בתענוגים ר"ביראה ואה' וזהו עובד ה, ג דכל עבודתו בהתגלות הכחות עצמיים"וכן בצ 'ואהבה כא

ולא זו בלבד אלא עוד שאין ערך ודמיון ,ולא מקצתה' בדחילו כו' מ הנה לא יגיע למעלת דבקותו בה"ומ

וכל עצם בלתי , דהנה הוא עצמי, מפני זה שהנשמה משתנית בירידתה וטעם הדבר אינו. ביניהם כלל

ש בנשמות "הגבוהות וכ וזהו אפילו בנשמות', אלא כנודע לכל משכיל שהגוף אינו יכול לסבול כו ,משתנה

הרי שהירידה היא גדולה ', ר כו"יגיעה רבה לבוא לאהוי ר אינו בערך שלמעלה וצריכים"הבינונים שהאהוי

.ועצומה מאד

4

הרי ,זו תובהתלבשו, 5הנסכ בחזקת הם הדרכים לכד. 4הטבעי פשנו בגוף להתלבש

זאת דלבד. 'ה את מלעבוד ומבלבלים עיםנהמו ,ועכובים העלמות כמה שמהנלה עשהנ

ינינע כל ןכם וא ,בהתחדשות הוא המציאות יןנוע ,בפשיטות הוא אלקות הנה להשלמע מה

העלמות כמה יש הרי ,זאת לבד הנה ,יגיעה צריכים עבודה דבר כל על ,הוא העבודה

הוא האלקות יןנוע ,מציאות הוא הפשיטות הנה ,ולמטה .כלל ויגיעה עמל בלי ,ועכובים

לא הרי ,למעלה שהיתה כמו שמהנדה ,הגוף מצד הבאים עיםנהמו ןכם וא, בהתחדשות

.6כלל אלהכ עיםנומו מהעלמות ידעה

מה כמו שהיא למעלה הרי היא עומדת באהבה דהנה הנש: ל"וז. ד' ט ע"ראה ספר המאמרים תש 4

ומה שיורד למטה הוא רק הארה ,ויורדת למטה להתלבש בגוף, ובטילה ודביקה באלקות בתכלית ,ויראה

' בבחי' הוא שיהי' והכוונה מלמע. הוא קטן מהכיל אותה דעצם הנשמה הרי הגוף, ומקצת הנשמה

ולזאת יורדת ,והנשמה תאיר בו, כלי אל אור הנשמה 'אור וכלי דהגוף יהי' בבחי' שיהי והיינו, התלבשות

ש "דהלא הנשמה כמו, ירידה לגבי הנשמה דזהו, ובאה בהתלבשות גוף גשמי. רק הארת הנשמה בלבד

בגוף גס ודוקא, ולמטה בירידתה מתלבשת בגוף( שאינה שייכה לענין דגוף והיינו)אין לה גוף כלל ' למע

, עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט דכתיב, סודות הדקיםשאינו דומה לגופי המלאכים שהם מהי

וזהו שהאדם מצד גופו הרי , יסודות' כ האדם דגופו מד"משא, ורוח יסודות הדקים דאש' דגופם הם מב

ט "יצרין יצ' ל בב"וארז. ן"יודי כדכתיב וייצר בתרין, דנברא מן העפר, ו גרוע גם מבעלי חיים"להיות ח יכול

י "אר, פ כי יצר לב האדם רע מנעוריו"ל ע"וכמארז, ט"להיצ ר בא קודם"ועוד יותר כי היצה, ר"ויצה

ח "בע' וכדאי, גשמי וירד למטה בעולם, משעה שננער ויצא לעולם הרי לפתח חטאת רובץ' כתי מנעריו

ר שהוא "יגורך רע ובעולם הבריאה הוא רק יודעי טו הרי לא' דבעולם האצי, בו רערו' דבעולם העשי

וישנם , בו הרי רובו רע והרשעים גוברים' ובעולם העשי, ר"ובעולם היצירה טו, טוב תערובות רע ורובו

, וזה בא מפני ההעלמות וההסתרים ,צ ובפרט על ענין העבודה"כמה מניעות ועיכובים על קיום התומ

אמנם הירידה היא צורך , הרי זה ירידה גדולה ועצומה במאד, כלל ר האלקי אינו מאיר בגילוי בעולםדהאו

, ז"ודוקא בעוה, ב"ובנה י ירידה זו שהארת הנשמה יורדת למטה להתלבש בגוף גשמי"דע, דוקא 'העלי

, ביותר' יהנה בזה דוקא נעשה העל, בעבודה אלקית הנה היום לעשותם שלומד תורה ומקיים את המצוות

גם 'י הארת הנשמה נעשה העלי"אלא שע, זו אינה רק בהארת הנשמה בלבד הנעשה בעבודה' והעלי

.בעצם הנשמה

.ד"ד ה"ירושלמי ברכות פ 5נחת ' הענין הוא דכל המצות מתיחסים אל העצמות וכמא אך :ל"וז. 63' ט ע"ראה ספר המאמרים תרפ 6

מ אשר דבר זה הוא רק "בפו' ע הוא בעשי"ע והרצה"רצה מצות הם, רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני

ז התחתון הוא חידוש זה "דדוקא בעוה' הגשמי' בעולם הזה במצות הגשמיים כלומר המלובשים בעניני

ע "ז הו"ה שע"ובזה דוקא ממשיכים את העצמות ב, היום לעשותם' בפועל וכמא' שיכולים לקיים רצונו ית

קודם ירידתה להתלבש ' דהנשמה בהיותה למע, דולה ועצומה במאדירידת הנשמה בגוף שהוא ירידה ג

ט הנה לבד זאת דכל "ובירידתה למטה להתלבש בגוף ונה, ר ובטלה באלקות"בגוף היא עומדת באהוי

דהנשמה , הדרכים בחזקת סכנה הנה עוד זאת דגוף ועצם הירידה הוא מאיגרא רמה לבירא עמיקתא

ר דבהיותה "יורדת למטה צריכה עבודה ויגיעה רבה לבא לידי אהויר וכש"היא תמיד באהוי' בהיותה למע

ט צריכה עבודה ויגיעה "ר הוא בלי שום יגיעה כלל ובירידתה למטה ומתלבשת בגוף ונה"הרי האהוי' למע

ר כמו "ר הרי אין זה בערך ובדוגמא כלל לעומת האהוי"ר וכאשר באה לידי איזה אהוי"עצומה לבוא לאהוי

הדבר הוא לפי שהמטה כלומר עולם התחתון הוא להיפך היפך עולמות העליונים וטעם', שהוא למע

5

בה האה לגבי בערך הנאי הרי ,אהוירבה באה התעוררות לידי כשבא ,זה כל אחרי וגם

ועצומה גדולה ירידה זו ידהרי הוי ,ןכם א ,בגוף ירידתה קודם שמהנלה לה השהית אהויר

היא ,בגוף והתלבשותה שמהנה דירידת היות עםד, היעלי לצורך זו ירידה םנאמ. 7במאד

ענין פון למעלה איז , דבעולמות העליונים הרי הפשיטות הוא אלקות וההתחדשות הוא מציאות, הרוחנים

הוא ( 'מציאות רוחני)און דער ענין פון מציאות , אז דאס וואס עס דערהערט זיך גילוי דפשיטות איז אלקות

ג "ס הוא בלתי מציאות ועדאת"ג דעדאתכ"ס ועדאת"א בההפרש שבין עדאתכ"ש במ"וכמ)התחדשות ב

ביטול ' ס הוא בלתי מציאות שהוא בבחי"ס ועדאתכ"דהמציאות הוא התשוקה להכלל באוא, הוא מציאות

אבל למטה הוא היפך ( הרי מציאות זו הוא בהתחדשות והפשיטות הוא אלקות' מ הנה למע"בתכלית ומ

אין עולם התחתון וואס עס זעהט זיך אן , ה לגמרי דהפשיטות הוא מציאות וההתחדשות הוא אלקותמז

בפשיטות זעט ער דאך אן די ישות און מציאות פון דעם עולם און דער אלקות וואס אין עולם איז דאך

לסכן ' ו יתכ למה היתה כזאת מלפני"וא, כ הרי ירידה זו הוא ירידה גדולה ועצומה במאד"וא, בהתחדשות

.ובפרט בירידה עצומה כזו לירד לעולם התחתון הזה דוקא, את הנשמה בירידתה זו בכללקודם ' הא, זמנים 'הרי ידוע דבכללות ענין הנשמה הרי יש ג: ל"וז. שכג' ה ע"ראה ספר המאמרים תרפ 7

ו לעולם תורה א שני דברים קדמ"התנד' וכמא ,דהנשמה היא בריאה ונבראה קודם לעולם, ירידתה למטה

ושם היא ,הרי דישראל קדמו, י"י צו את בנ"איזה מהן קדם דכשאומר דבר אל בנ ועדיין אינו יודע, וישראל

דבכללות הוא הזמן דוהיו ימיו מאה ,של הנשמה' דזהו הזמן הב, עמידתה של הנשמה עד בואה לגוף

הוא עליית ' והזמן הג', ורים בעולם כושניתן לכל אדם ואדם לברר ביר 'והיינו הימים יוצרו כו, ועשרים שנה

של הנשמה ' דזמן הב ומובן. שעולה אחר צאתה מן הגוף לעלות בעילוי אחר עילוי בעילוי אין קץ הנשמת

זמנים דקודם הירידה ואחרי יציאתה ' כלל לגבי הב שהיא הירידה שלמטה להתלבש בגוף הוא אינו בערך

דת הנשמה אינה בערך כלל לגבי אריכות הזמן מה שהמשך הזמן דירי דהנה לבד זאת. מן הגוף

ן אלפים "בעילוים דנו וכן ריבוי העליות, קודם ירידתה למטה' אלפים שנה שהנשמה עומדת למע דכמה

דהנשמה כמו . זו היא ירידה גדולה ועצומה במאד הנה עוד זאת דירידה, יובלות אחרי צאתה מן הגוף

במוחש 'ר של הנשמה באה מהראי"דהאהוי, טול באלקותובתכלית הבי, ר"באהוי ה עומדת"ה' שהיא למע

דלמעלה מאיר אלקות בגילוי , העליונים ה רואה ושומעת הכרוזים"ה' דהנשמה כמו שהיא למע, באלקות

כבר הודו החוקרים שהזמן ומקום דשם אינו מוגדר בההגדרות מגלגל התשיעי' דהרי אפילו למע, ממש

שהוא כולו ש במקום מעמד הנשמות"ומכ, קום מעמד המלאכיםובפרט מ, שלנו והם רוחני דזמן ומקום

והנה קצת השערה . באופן אחר לגמרי הוא' ר הבאים מצד הראי"והאהוי, אור ורואה אלקות במוחש ממש

והוא בעוצם גודל חכמתו רואה את הנולד , גדול שהוא מופלא בחכמה מ חכם"והבנה כללית בזה יובן עד

י יתגלגל "אשר בהם וע וכן אינו יודע הסבות', שאינו יודע באיזה זמן יהיוהגם , איזה ענין גדול להיות

וכל כך הדבר אצלו ודאי דאם הדבר , בא יבא אבל רואה הוא בעין שכלו שהדבר ההוא, הדבר ההוא

ה ביראה "ואם להיפך ה, ז כאלו הוא חי בהדבר הטוב"שש ושמח ע הנולד הוא דבר טוב הרי הוא

לפי שהשגתו אינו , בא ז כאלו כבר"אבל אצלו להיותו רואה את הנולד ה, עדייןוהגם דהדבר לא בא ,ופחד

הוא באופן אחר , או היראה והפחד, להדבר הבא והקירוב' ולכן האה', א ראי"רק ענין של השגה בלבד כ

הבאים ' ר אמיתי"ר דנשמה בהיותה למעלה שהיא אהוי"מזה יובן האהוי אשר בדוגמא לדוגמא. לגמרי

מניעות ועכובים לבא אשר יש כמה, ט"כ בירידת הנשמה למטה להתלבש בגוף ונה"משא .'הראי מצד

, ר"ההתבוננות בהשגה אלקית אשר מזה נולדים האהוי פ"א ע"ע כ"ר אינם באים מצ"דאהוי, ר"לידי אהוי

אינו ז"ר ה"כ הנה גם כאשר מגיעים לאיזה אהוי"ואח, וההשגה ולהתבונן בזה היטב ל הידיעה"ותחלה צ

דלמעלה הרי האלקות הוא ,ר שהיתה לה להנשמה קודם ירידתה"רך ובדוגמא כלל לגבי האהויבע

6

שמהנה באה דוקא הזדי יל ע אבל ,8עמיקתא לבירא מאר מאיגרא במאד גדולה ירידה

למטה ירידתה קודם השהית כמו שמהנה מעלת לגבי ,ערוך אין בבחינת פלאהנ יהלעלי

הם וזהב כסף, 10"וכסף זהב מאלפי פיך תורת לי טוב" בכתי הנדה. 9בגוף להתלבש

אהוירבה אהה הם וכסף זהב ואלפי, ולימוד אנאולפ מלשון הוא אלפיו, אהוירבה אה

עסק ניןעא הו פיך ותורת. למעלה בהיותה שמהנה בהם ורגילה אלופה למודה התשהי

,פיך תורת יותר טוב הנה. בגוף בהתלבשותה למטה בירידתה שמהנה של התורה ולימוד

בהיותה שמהנה של אהוירבה ההא מכמו ,הרבתו ועוסקת למטה כשהיא שמהנה ונהיי

.למעלה

ורה בת ועוסקת ,בגוף בהתלבשות למטה יורדת שמהנשה זה על ידי דוקא הנדה

בבחינת שמהנה עשהנ דוקא על ידי זה הנה ,העולם וזיכוך בבירור ובעבודה וותומצ

מעלה היא זו יהדעלי. 12"האלה העומדים בין מהלכים לך תתינו" כתובשו וכמ ,11מהלך

ולמטה הנה מה שהוא בפשיטות הוא המציאות ,וענין המציאות הוא בהתחדשות, בפשיטות ובגילוי

.הרי ירידה זו היא ירידה גדולה ועצומה במאד כ"וע, והאלקות הוא בהתחדשות .ב, חגיגה ה 8ז "דעי' הענין הוא דהנה ידוע דירידה זו היא לצורך עלי אך :ל"וז. 63' ט ע"ר המאמרים תרפראה ספ 9

ט ועוסקת בקיום התורה והמצות למטה דוקא כמו שהם "דהנשמה יורדת למטה ומתלבשת בגוף ונה

' וכמא, ה דאיוה למושב לו"ס ב"מלובשים בענינים גשמים שבזה הוא משלים הכוונה העליונה שבעצמות א

בהנשמה ' ז נעשה עלי"י העבודה ביגיעה דוקא הנה עי"דירה בתחתונים ע' ה להיות לו ית"אוה הקבנת

וכידוע דדוקא למטה נעשה , עליונה יותר מכמו מצב ומעמד הנשמה שהיתה קודם ירידתה למטה' במדרי

ה "ה' דהנשמות כמו שהן למע, ש ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה"מהלך וכמ' הנשמה בבחי

והיינו , ויעמידם לעד לעולם, ש שרפים עומדים ממעל לו"עומדים וכמ' וכמו המלאכים שנק, עומדים' מדריב

מיכאל באהבה וגבריאל ביראה דהמלאכים מיכאל וגבריאל עומדים ' וכמא', א' שעומדים תמיד במדרי

' א' במדריזה באהבה וזה ביראה עליהם לא יוסיף ומהם לא יגרע שהם תמיד ' א' ב תמיד במדרי"משי

הם , ו אלף מחנות וכן מחנה גבריאל במספר גדול"וזה מה שמחנה מיכאל הוא קפ, ובלי שום יגיעה כלל

כ הוא גם "מהם הוא רק במדריגתו אשר כמו' אבל כל א, ר שלהם"והריבוי חלוקות בהאהוי' הפרטי מדרי

אל אשר עמדתי לפניו אלקי ישר' ש גבי אליהו חי הוי"עומדים וכמ' בנשמות בהיותם למעלה הן בבחי

' דמלכא קדישא הוא בחי, מלכא קדישא' כל נשמתא הוה קיימא בדיוקנאה קמי' ובזהר אי, עמידה' בבחי

וכאשר הנשמה יורדת , עומדים' ה למעלה בבחי"ה ה"ן והן נשמות דמ"והיינו הן נשמות דב' א דאצי"ז

.מהלך' ז נעשה בבחי"יהנה ע' צ כמו שהם מלובשים בענינים גשמי"למטה ועוסקת בקיום התומ .עב, תהלים קיט 10זהב , והנה זהו דכתיב טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף :ל"וז. ג' ד ע"ראה ספר המאמרים תרפ 11

דהנה , ר"והלימוד באהוי ואלפי זהב וכסף הוא האולפנא, אולפנא ולימוד' ואלפי ל, ר"אהוי וכסף הוא

כ גודל "וזהו ג, וזה כל ענינה, ר"עומדת שם באהוי ה"ה לימודה ורגילה שה"ש למעלה ה"הנשמה כמו

מעלימים ב"ובירידתה הרי הגוף והנה, ר תמיד"ה באהוי"ה, קודם ירידתה', למע דבהיותה, ועוצם הירידה

הרי זה אינו , ר"ביותר מגיע לאיזה אהוי י יגיעה עצומה"ר ואם ע"ומסתירים ביותר שאינו יכול להגיע לאהוי

ה רואה "דהנשמה כמו שהיא למעלה ה, לה להנשמה קודם ירידתה ראה שהיתהבערך כלל להאהבה וי

דהנה גם החוקרים ,וענין המציאות הוא בהתחדשות, ומה שהוא בפשיטות הוא אלקות, במוחש אלקות

7

,למעלה שהיא וכמ הנשמה דהנה .ידתהרי קודם שהיתה כמו הנשמה מעלת לגבי ,פלאהנ

יםנעליו היותר המלאכים וכמו ,עמידה בבחינת היא ,בגוף להתלבש ידתהרי קודם

מלאכים הם דהשרפים. 13"לו ממעל עומדים שרפים" כתובשו וכמ ,עומדים קראיםנש

עילאה אימא" וכמאמר, הכסא עולם ,הבריאה בעולם הוא שעמידתם ,יםנעליו היותר

דעולם איםרבנה ולכן. לותדאצי הנבי בחינת מאיר הבריאה דבעולם ,14"אבכורסי אננמק

האלקי האין משיגים שהם, 'כו "קדוש" אמירת ניןע הודז, גדולה השגה בעלי הם אההברי

בשם קראיםנש דזהו ,כלליםנו שעולים ,גדולה בידיעה היא הלזאת והשגתם. לותדאצי

לעד ויעמידם" בתיכו, עומדים 'קנ קוםמכל ומ. בהשגתם 'כללינו שרפיםנ שהם ,שרפים

וגבריאל ,בהבאה מיכאל מלאך וכמו, אחת במדריגה תמיד עומדים דהמלאכים, 15"לעולם

וכן, באהבה מדריגות הוא הזל כ הנה, 16ותנמח אלף ו"קפ מיכאל הנשמח דהגם. ביראה

זה ,במדריגתם עומדים ראשיתבמי ישת מש תמיד והם. ביראה מדריגות אלפין כמה

.יגרעו ולא יוסיפו לא םעליה אשר ,ביראה וזה באהבה

, הזמן ומקום אינו כמו הזמן ומקום דלמטה מגלגל התשיעי אין זמן ומקום היינו' העלו בחקירתן דלמע

דבפשיטות הוא אלקות וענין , הנשמה דאין שם ענין המציאות כלל מד ומצבומכל שכן במקום מע

וואם עס )בפשיטות הנה מה שהוא, ט"הוא בהתחדשות ובירידתה למטה להתלבש בגוף ונה המציאות

דער הערין )ואלקות הוא בהתחדשות , (א זאך אז מציאות איז)הוא מציאות ( הערט זיך אן בפשיטות

דטוב לי תורת ', מ הרי ירידה זו לצורך עלי"ומ, ירידה גדולה במאד ז"זאת הרול, (אלקות איז א נייעם

בהיותה ( ועושה ומקיים מ לעשות ולקיים"והלימוד ע)שטוב יותר התורה שהארת הנשמה לומדת ,פיך

דכתיב כי חיים הם , ש תורת פיך"ומ. ירידתה למטה מאלפי זהב וכסף שהיתה לה להנשמה קודם

ש תורת פיך הכוונה גם גוף ועצם הדיבור באותיות "ל דמ"וי, בתורה הדיבור שהוא, למוציאיהם בפה

וכן במצות לימוד ,דתורה היא השגה, אינו מובן אומרו תורת פיך' דלכאו, גם שאינה משיגה התורה

ולמה אומר תורת פיך , שייכה אל המוחין דידיעה והשגה הרי, התורה הרי הכוונה בזה ידיעה והשגה

דהכל חייבים ( תלמוד תורה' ל הל"ע רז"בשו)י האמור "הוא עפ אך הכוונה בזה, פהדמייחס זה אל ה

שמוסר ונותן עצמו אל אשר היוצא מזה דהעיקר הוא הקבלת עול', מי שהוא שכחן גדול כו' ואפי בתורה

כלומר מצד מצב ומעמד כחות נפשו שהם אצלו , תורתו זה שמצד' דאפי, ולזאת אומר תורת פיך, צ"התומ

, אצלו תורת פה והוא רק, יכול להבין הענינים ובפרט להבינם ולהשיגם בהשגה גמורה למות ואינובהתע

או באמירת פסוקי תהלים שהם אמירת , קאמרי וכן באנשים הפשוטים דלא ידעי מאי, מה שמדבר בפיו

של רהדטוב יותר לימוד התו, אומרו בזה טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף הנה, שבחים ורינון בלבד

גם אם הוא רק תורת ' שתהי והיינו באיזה אופן, ב"הארת הנשמה היורדת למטה ומתלבשת בגוף ונה

וזהו ירידה צורך , וכסף שהיתה לה להנשמה קודם ירידתה הנה גם זה טוב יותר מאלפי זהב, הפה בלבד

מהלכים בין ךונתתי ל' כדכתי, מהלך' גם בעצם הנשמה דנעשה בבחי' זו נעשה עלי י ירידה"דע', עלי

.העומדים האלה

.ז, זכריה ג 12 .ב, ישעיה ו 13 .א, תיקוני זהר כג 14 .ו, תהלים קמח 15 .א, קנה. א, ג קנד"זח 16

8

,עומדים 'נק ,בגוף להתלבש למטה ידתםרי קודם ,למעלה בהיותם שמותנב הוא ןכ וכמו

כל" תאאי 18הרבזו. 17"יונלפ עמדתי ראש ישראל אלקי ה"הוי חי" אליהו גבי כתובשו וכמ

עיר ז הוא קדישא דמלכא, "אקדיש מלכא הקמי בדיוקנאה קיימא ההו ונשמתא נשמתא

קודם ,למעלה בהיותם ,20ה"דמ נשמות והן ן"דב נשמות דהן ,והיינו. 19לותידאצאנפין

.א, יז. מלכים א 17 .ב, א סא"ח. ב, ב צו"ח. ב, רלג. ב, שם רכז. ב"סע, א צ"ח. ב, ג קד"ראה זהר ח 18א "ז' קדישא סתם היינו בחי מלכא' כידוע בפי: ל"וז. קנד' א ע"ח ח"ר הזקו תקס"ראה מאמרי אדמו 19

אור אבא ' ובחי' כידוע שקדש בחכמה כו' קדישא כו מלכא' מוחין דאבא נק' וכשמאיר בו מבחי, מלך' שנק

ס שמתגלה "ונבדל במעלת גילוי אור א' האצי' ראשי' להיות כי החכמה נק מלכא קדישא עילאה' עצמו נק

.'בחכמה מבכל הספי יותר, ן"ה ונשמות דב"ל מהו ההפרש בין נשמות דמ"אמנם צ: ל"וז. קכו' ץ ע"ראה ספר המאמרים תרח 20

מהו ההפרש ביניהם בירידתם כ"א, בהיותם למעלה קודם ירידתן למטה היו שם בביטול בתכלית דשניהם

הוא דהנה כללות ענין ירידת הנשמה בגוף . ומהות העבודה אך ההפרש הוא בענין. למטה להתלבש בגוף

וגם עוסקת דהנשמה כמו שהיא למעלה עם היותה משגת אלקות והיא בתכלית הביטול .בשביל העבודה

האלו נקראים עמידה שעומדים תמיד 'מ הנה כל המדרי"ומ, ע הרצוא ושוב שלמעלה"ר שזהו"באהוי

דזהו ההפרש בין מלאכים , ל"אחת ממש כנ' עומדים במדרי ואין הכוונה שהם. אחת' במדרי

ובנשמות הנה עיקר ,אחת' דבמלאכים הנה עיקר תואר עמידה הוא מה שעומדים תמיד במדרי ,תונשמו

ורצוא ושוב הוא , ש"אחת והם תמיד ברו' במדרי דהנשמות אינם עומדים. תואר עמידה הוא על הביטול

כן ו ,היינו מדריגה גבוה יותר מהרצוא שקדם לה' דהשוב הוא עלי. למעלה מזה סדר ההילוך בעליות זה

' הוא בכל רצוא ושוב שהוא עלי וכן. גבוה יותר מהשוב שקדם לה' הוא בהרצוא שאחר השוב שהוא מדרי

להיות כי כל המדריגות ', עמידה כאלו עומדים במקום ומדרי מ הנה הכל נקרא בשם"ומ. 'למדרי' ממדרי

על פי מאמר הם גם הגבוהות ביותר' לפי דכל המדרי, היותר גבוהות נקראות בשם עמידה 'אף גם מדרי

הנה הילוך זה נעשה , ס"א' שהוא בבחי וענין ההילוך. קו המדה של גילוי הקו הנמשך אחר הצמצום

ב ובנפש הטבעי ושכלי ועוסק בלימוד "בהתלבשות בגוף גשמי בנה י ירידתה למטה דוקא"בהנשמה ע

. ס"א' וך בבחיההיל שהוא' ז דוקא נעשה תכלית העלי"הנה עי, ובקיום המצות בדרך עבודה התורה

ה לנשמות "בזה הוא ההפרש בין נשמות דמ הנה, ובהיות אשר בעבודה שלמטה יש כמה אופני עבודה

ואשר . אופן עבודתה בירידתה מתאים למהות עבודתה בהיותה למעלה דכל נשמה ונשמה הנה. ן"דב

ר עבודתם הנה עיק ן"ונשמות דב, ה עיקר עבודתם בביטולם הוא בנשמתם דוקא"הנה נשמות דמ כ"ע

הוא נשמה ' ואלי. חדשים' בעיבור ז' ה והי"מ ה ולכן אמר ונחנו"משה הוא נשמה דמ. הוא בחומר גופם

' הי בו בהיותו בגופו' והביטול שהי, ב חדש הנה נזדכך חומר גופו"בעיבור י' והי ן"ב' בגימט' ן ולכן אלי"דב

' ומשה שהי. יותר מכמו ביטול הנשמה בערךהביטול ' והיינו דבענין הגופני הי. יותר מכמו הביטול בנשמתו

' שם עם ה' חומר מזוכך ועלה לשמים והי' טוב הוא מצד הגוף שהי ש ותרא אותו כי"גופו טוב בעצם כמ

הקדמת לבוש הענן י"ע' הנה מלבד זאת שהי, יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ארבעים

ומלבד זאת , למשה שיוכל גופו ליזן מן הרוחניותדהענן נעשה לבוש , ש ויבוא משה בתוך הענן"כמ

למטה זה רק בהיותו בהר אבל בהיותו' הנה מלבד כל זה הנה הי, אכל ולא שתה שהצטער על זה שלא

דזהו מצד ביטול , אחת ארבעים יום הנה גם בהיותו למטה הלך בכח אכילה' ואלי, ש"צריך אל האכו' הי

' שהי' וכן באלי, ל מהותו אל המשלח עד שאינו דבר לעצמובטל בכ דבשעת השליחות הנה השליח, הגוף

ן ולכן הנה "נשמה דב' שהי וכן דוד. גופו מזוכך בתכלית ועלה בגופו לשמים כמו מלאכים העליונים חומר

, לב נשבר ונדכה תמיד' שהי, דהיינו ביטול חומר הגוף ,ביטול היש' בבחי' גם בירידת נשמתו למטה הי

9

מבטל עצמו בכל 'והי, שפל בעיני עצמו ואמר על עצמו כי עני ואביון אני' מ הי"מ בישראל ועם היותו מלך

תמיד ' והי, ולא איש חרפת אדם ובזוי עם ש ואנכי תולעת"המיני ביטול וקורא את עצמו תולעת וכמ

וכן אנו רואים במוחש . השיר והזמרה שלו בגעגועים עצומים במאד ע"דזהו, וביטול' בגעגועים של עלי

צריכים על זה שום ואינם, דיש כאלו שיש בהם ביטול היש בעצם. א דיש בהם סוגים שונים"בנ יבטבע

ובכדי לשבור גסות רוחם צריכים יגיעה , מהותם ויש כאלו שהם גסי הרוח בעצם. יגיעה ועבודה כלל

אלא דגסות רוחם הוא פנימי וטבעי , אין זה ענין הגאוה שהם מתגאים וענין גסות רוחם. ועבודה

מ "מ, ו אל הזולת"ומצטרכים ח ו שפלים"גם כאשר הם ח, ולכן הנה בכל מעמד ומצב שהם, מהותם בעצם

כי כן . ואין זה רכות המזג כלל, שהם בעלי לב נשבר בעצם ויש מי. הנה עצם טבעם הוא בגסות וישות

כן הם גסי וכבד ל דנאמר להיותם מזג קשה, שהם גסי רוח בעצם מהותם דאין זה מצד המזג הוא גם במי

ובעלי הנהגה ישרה ועם זה הנה הוא גס הרוח דאנו רואין במוחש דיש מי שהוא בעל מזג רך, הרוח

הוא ז הנה"שהוא לב נשבר ונדכה דיכול להיות שהוא בעל מזג קשה וכבד ובכ וכן הוא במי, בעצם מהותו

דיש . 'ו רואין בעובדי הוכן אנ. מגסותו והיינו דבקל מאד לשבר לבבו החומרי ויתבטל, תמיד בלב נשבר

ר טבעית "אלא אהוי, ר שכליים"שום השגה והתבוננות ואהוי בתמימות בלי' כאלו שהם עובדי ה

וכן הוא . עיקר ביטול היש דשם הוא' נשמות דנוק' והוא מפני דשרש נשמתם הוא מבחי, התבוננות במעט

. ר מכמו הביטול בצורה שלהםשהביטול בחומר שלהם הוא יות בשם בהמות וחיות' גם במלאכים שנקראי

לכן ביטול , בהם בתמידות שורה' מל' אבל להיות דהאור אלקי דבחי, נ"כ מיחוד זו"המלאכים הוא ג דלידת

לכן הנה גם , ן דביטולם למעלה הוא בחומרם"בנשמות דב ז הוא"וכ. החומר הוא יותר מביטול הצורה

להכניע ובכחם, ת גופם החומרי דוקאלהתלבש בגוף הנה עיקר עבודתם הוא בהכנע בירידתם למטה

ביטול עצמי ' עיקר ביטולם הוא בבחי ה"אמנם נשמות דמ. חומר גופם ולזככו בזיכוך גמור מצד שרשם

, ולכן הנה גם בירידתם למטה הוא התגברות אור נשמתם דוקא ,ביטול במציאות' בנשמתם דוקא בבחי

דמטר ', ארצכם וגו ולכן אמר ונתתי מטר. תושאמר ואנחנו מה מצד נשמתו שזהו עיקר מציאו וכמו משה

וכי משה הוא , ובשפע גשמי דבני חייא ומזונא זה הוא השפעה האלקית בשפע רוחני בתורה ועבודה

נשמתו אלא להיותו עיקרו הוא', והשפעות גשמיות שאומר ונתתי מטר ארצכם וגו הנותן השפעות רוחניות

וכמאמר שכינה מדברת מתוך , כלל ע"מציאות בפ' הי בתכלית ההתקשרות והדביקות באלקות שלא' והי

.'ארצכם וגו לכן אמר ונתתי מטר, גרונו של משה

ביניהם הוא דברואים שבים וההפרש. ל כל מה שיש ביבשה יש בים"וביאור הענין הוא דהנה אמרז

. ורםוקבלת חיותם הוא דוקא כשמובלעים במק, עליהם מכל צד ופנה מובלעים במי הים והמים מכסים

אבל מזונם הוא במקורם ,מ צריכים אל המזונות לחזק חיותם"דעם היות שהם מובלעים במקורם מ והיינו

ודגים הפורשים מן , מקום חיותם וכמאמר במקום חיותנו ומקורם נקרא, בתוך המים שהם מובלעים בהם

הנה כל שתחלת וגם כל מציאותם הוא מים ולכן, מתים דחיותם הוא כשהם מובלעים במים הים מיד הם

ש ארץ "דמקבלים חיזוק חיותם מן הארץ וכמ וברואים שבארץ עם היות. ברייתו מן המים אינם חוצצים

לבב אנוש יסעד וכן שארי הזריעות והפירות הצומחות מן הארץ שהם ממנה יצא לחם וכתיב ולחם

רץ ויכולים לפרוח הא ואחר כל זה הנה נבראים שבארץ נבראו באופן כזה שהם נפרדים מן, האדם מאכל

שבים עם היותם שניהם צריכים אל המזון לחיזוק הרי דנבראים שבארץ ונבראים. באויר ולשוט במים

שבים מובלעים ' דנבראי. באופן מעמדם ומצבם ובאופן קבלת חיותם ה חלוקים"מ ה"מ, החיות

מ "דים ממקורם מנפר ועם היותם, וברואים שבארץ נפרדים ממקורם, ושם דוקא מקבלים חיותם במקורם

למעלה בההפרש דנבראים דעלמא דאתכסיא והדוגמא מזה יובן. קבלת חיותם הוא ממקורם דוקא

מים עליונים ' ה בחי"דנבראים דעלמא דאתכסיא נשמות ומלאכים דמ .ונבראים דעלמא דאתגליא

במציאות ביטול ' בבחי והם, בלי שום פירוד כלל, מי ים העליון' מובלעים בהתקשרות עצמי בבחי הם

ועם היות . מציאות' מובלעים במקורם והם בבחי כ נבראים דעלמא דאתגליא אינם"משא. בעצם מהותם

10

ז "ולפי .מ הם מציאות לעצמם"מ, דאתגליא הרי קבלת חיותם הוא ממקורם דוקא דגם נבראים דעלמא

כ איזה "ג שהוא אוצר הנשמות הם 'מל' ן הנה גם בהיותם למעלה בבחי"הנה צריכים לומר דנשמות דב

. כ"ג ונבראים דעדאת"שהם נבראים דעדאת, ה"ן לנשמות דמ"דב והיינו דזהו ההפרש בין נשמות. מציאות

הם איזה מציאות ן"ונשמות דב, ה הם בטלים בתכלית לאלקות ואינם מציאות לעצמן כלל"דמ דנשמות

ה והן נשמות "שמות דמהן נ, ל דכל הנשמות"נת ולכאורה אינו מובן הלא. לעצמן בדוגמת נבראים שבארץ

' ש חי ה"וכמ, ביטול בתכלית לאלקות' ה בבחי"קודם ירידתן למטה ה כמו שהם למעלה, ן"דב

עומד במקומו מבלי ע הביטול כמשל המתבטל שנשאר"דעמידה זו הו, ישראל אשר עמדתי לפניו אלקי

אך הענין . בראים שבארץן לנ"ידמה את הנשמות דב כ איך"א, שיכול לזוז ממקומו מפני גודל עוצם ביטולו

ביטולם ה הנה עיקר"דנשמות דמ. ן חלוקים בענין ביטולם"ה ונשמות דב"דנשמות דמ ל"הוא דהנה נת

והם , ביטול במציאות לגמרי' הוא בבחי ולכן הנה אופן ביטולם, ברוחניות' הוא בנשמתם דוקא והיינו בבחי

ר ביטולם הוא בחומרם דוקא ולא בעצם ן הנה עיק"אמנם נשמות דב .התאחדות' בהתקשרות עצמי בבחי

, הוא במציאות דעצם ישותם, מ הנה הוא רק ביטול היש"ולזאת הנה אף גם שבטלים המה מ ,נשמתם

היות שמתבטל לגמרי שמתבטלים כל חושיו עם, וכמו שאנו רואין במתבטל. ובהכרח שהם איזה מציאות

הוא וכן. מ הלא גופו נשאר קיים"מ, אחד מאבריובתכלית שאינו יכול לזוז גם ב וכשרונותיו וגם גופו בטל

, לבדו' אלא דכל מציאותם הוא לה ,ן שהוא רק ביטול היש לבד להיותו איזה מציאות"בביטול נשמות דב

, ונפש הטבעי הנה זה כל רצונם וחפצם גם בגופם ונפשם הטבעי וגם כשיורדים למטה ומתלבשים בגוף

ן "הוא בנשמות דב ז"והנה כ. ה מציאות ואיזה דבר מה"ר כל זה המ הנה אח"ומ. לא ירצו כלל ובענין אחר

ובירידתם למטה הנה כל עיקר ענין , מציאות ה איזה"מ ה"דביטולם במקורם הוא ביטול חומרם ומ

ה הנה כמו שהם למעלה הנה ביטולם הוא הביטול "נשמות דמ כ"משא. עבודתם הוא בגופם

ש וידגו "כזה וכמ הנה גם כאשר ירדו למטה הם בביטוללכן , שמתאחדים באלקות ביחוד עצמי דנשמתם

דגים שבים וכמאמר הזהר נוני ' הנה הם בבחי דגם כמו שיורדים למטה בקרב הארץ, לרוב בקרב הארץ

שהם מקושרים בנפשם באלקות , כ נוני ימא"היותם אזלי ביבשתא הם ג דעם, ימא דאזלין ביבשתא

מ הנה גם "ומ. הוא נשמתם כלל להיותו רק כטפל לבד דהעיקר ואין הגוף שלהם מסתיר, יחוד עצמי 'בבחי

מ הנה יכול להיות איזה ענינים מצד "כדבר הטפל בלבד ומ ועם היות דהגוף הוא רק. גופם צריך בירור

הנה גם הנפש כ"אשר ע. ונפש הם רוחניות וגשמיות דהנפש הוא רוחני והגוף הוא גשמי דהנה גוף. הגוף

ולכן אמר . רק שהעיקר אצלם הוא הנשמה. חומרי וגוף היותר דק וזך הוא, רוחני היותר נמוך ותחתון הוא

דשרשם וכן הוא במלאכים העליונים. י אמר אנא סימנא בעלמא"משה ונתתי שזהו מצד נשמתו והרשב

המלאך לאמר בי נשבעתי נאום ה דמים עליונים המה מיוחדים בתכלית באלקות עד שיוכל"מ' מבחי

.'הוי

, ן"ה ונשמות דב"נשמות דמ ,בחינות ומדריגות דנשמות' ז יובן באר היטב ההפרש בין ב"כוהנה מ

' מל' מ יש הפרש בענין ואופן ביטולם גם בהיותם במקורם בבחי"ומ ביטול בתכלית' דשניהם הם בבחי

, נשמתם יותר מביטול גופם ביטול במציאות מצד' ה הנה ביטולם הוא בבחי"דנשמות דמ. הנשמות אוצר

ן "ה והן נשמות דב"ושניהם כאחד הן נשמות דמ. נשמתם ן הנה ביטול חומרם יותר מביטול"נשמות דבו

ז "בגוף גשמי בעוה מ ירדו למטה להתלבש"ומ, ביטול בתכלית באלקים חיים בלי פירוד 'היו כלולים בבחי

המים שירדו למטה בדוגמת דבר כמו, עליונה' במדרי ז יתבררו יזדככו ויתלבנו ויתעלו"בכדי שעי, החומרי

ה בנבראים הרי המים גבוהים במעלת "טבע הבריאה שהטביע הקב פ"דבאמת ע. מן הארץ

ההבדלה הרי נמצא בהם דטעם ירידתם הוא מפני שאחר גזירת, מ ירדו למטה"מכמו העפר ומ היסודות

בד לא זו בל, ז"הנה עי, ועולים דרך בקיעה דוקא י ירידתם למטה מן הארץ"תערובות פסולת וע

כמו כן הוא בנשמות דאף . עוד זאת שמתעלים ונעשים מים חיים אלא, שמתטהרים מפסולתם

ע והם "דאור זרוע לצ י מים העליונים"שעמידתן הוא באוצר הנשמות ים העליון והתגלותן הוא ע גם

11

בגוף ומתלבשת למטה הנשמה בירידת ורק, 21עומדים 'נק ,בגוף להתלבש למטה ירידתם

לידי באה ,הגוף יכוךוז וררבבי עבודתה ועובדת וותומצורה בת קתסועו ,בעיתהטפש נו

.22מהלך בבחינת להיות זו יהעלי

ז דוקא יתעלו למעלה עליונה "שעי, להתלבש בגוף גשמי מ הנה ירדו למטה"מ, ארץ' למעלה מעלה מבחי

למטה ע יש בהם בהעלם איזה תערובות לזאת יורדים"הוא לפי דגם הנשמות דמ וטעם הדבר. ותרי

.למעלה יותר ז מתעלים"ועי, ז"צ בעוה"להתלבש בגופים גשמים ולהתעסק בתומ' ה נק"ה דהנשמה כמו שהיא למעלה קודם ירידתה למטה: ל"וז. ד' ד ע"ראה ספר המאמרים תרפ 21

שהם עומדים , שגדלה מעלתם במאד דעם היות, שרפים עומדים ממעל לו ד דכתיב"וע, בשם עומדים

ז הוא "שהם משיגים את אור העליון ומשו, י השגה"שלהם הוא ע שהביטול, ועוד יותר, בביטול גדול

כ "גדול שהם ג דהאופנים הם ברעש, דאינו דומה הביטול דשרפים להביטול דאופנים, שלהם הביטול

, אבל אינם משיגים מהו, שיש איזה אור וגילוי מפני שיודעים, הוא ברעש אבל הביטול שלהם, בביטול

ה משיגים את אור "אבל השרפים ה, שלהם הוא מפני העדר ההשגה והביטול, ולזאת הם ברעש

עילאה מקננא ולזאת הרי מעמדם ומצבם הוא בעולם הבריאה דאימא, ז הם מתבטלים"ומשו העליון

דבעולם הבריאה הוא גילוי , בינה' היא בחי דאימא עילאה( הבריאה מקום הכסא שהוא עולם)בכורסייא

כן כאשר , חכמה' הכמה מקננא באצילות הרי אצילות נק' עילאה בחי והנה כשם דאבא, הבינה' בחי

שעמידתם בעולם ולזאת השרפים, השגה' בינה מקננא בבריאה הרי בריאה הוא בחי' עילאה בחי אימא

, ביטול במציאות' והביטול הוא בחי, הביטול שלהם ומשום זה הוא, העליוןהבריאה הרי הם משיגים אור

מ שרפים עומדים "ומ, כל מציאותם בהביטול והוא ביטול נעלה במאד שרפים שנשרף' ז נק"דעש

אחת ' שהם עומדים במדרי וכן גבי המלאכים כתיב ויעמידם לעד, מהלך' ואינם בבחי, עמידה' בבחי שהם

עליו לא יוסיף ולא יגרע , א במדריגתו"הראשון עומדים כ הנה מיום, ל ביראהדמיכאל באהבה וגבריא

וכמו מחנה ,שהם חלוקים במדריגתם זה מזה, בשם מחנות' ונק, ו אלף מחנות"הוא קפ דמחנה מיכאל

' ו אלף מדרי"רק שבזה גופא הוא קפ ,ז הוא רק במדה זו דאהבה"ובכ, ז"הצבא שהם מתחלקים זמ

וכן , (חלוקות אלו מאלו' ומחנה יש כמה אלפים ורבבות מדרי וכן בכל מחנה), החלוקות באופני האהב

וכן הוא גם , ביראה א במדרגתו זה באהבה וזה"שהם עומדים תמיד כ, ונקראים בשם עומדים ,בגבריאל

, אלקי ישראל אשר עמדתי לפניו' חי ה' גבי אלי ש"וכמ, בנשמות קודם ירידתה למטה להתלבש בגוף

בזהר כל 'וכן אי, מ נקרא זה בשם עמידה"ומ, ל"ביטול ודביקות בתכלית וכנ' בבחי הכוונה דהגם שעמדתי

אומר הוה ', א דאצי"מלכא קדישא הוא ז 'דהפי, מלכא קדישא' נשמתא ונשמתא הוה קיימא בדיוקנאה קמי

והן ן "הן נשמות דב', ש למע"נושא הענין בזה הוא דהנשמות כמו דכללות, עמידה' קיימא שהיא בבחי

למטה שיורדת רק י הירידה"וע, קודם ירידתן למטה להתלבש בגוף נקראים בשם עומדים, ה"דמ נשמות

ומתלבשת , ומה שיורד הוא רק הארת הנשמה ,ל"שעצם הנשמה אינה יורדת למטה וכנ, הארת הנשמה

רק לא' ז נעשה עלי"הרי עי, ואז דוקא כשעוסק בתורה וקיום המצוות ,ובעולם חומרי, בגוף גשמי

, עומדת' דתחלה נק ,שנעשה בה התחדשות, י הארת הנשמה גם בעצם הנשמה"א ע"כ, הנשמה בהארת

ז אומר "דע, מהלך' האלקית נעשית בבחי בהעבודה. ועוסק למטה דוקא', י ירידת הארת הנשמה כו"וע

.ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלההנשמה עם היותה ירידה גדולה ועצומה והנה ירידת: ל"וז. שכד' ה ע"ראה ספר המאמרים תרפ 22

' שאר ב אינו בערך כלל לגבי' זמנים דנשמה הזמן הב' דהרי בהג', לצורך עלי הנה היא באמת, במאד

, זמנים' מ הנה הב"ומ, האור והגילוי כ הרי אינו בערך בענין"כמו, דכשם שאינו בערך בענין הזמן, הזמנים

עד כי , דירידת הנשמה' ז תלוי רק בהזמן הב"ה, אין קץבעליות דקודם ירידת הנשמה ואחרי עלותה

12

,עומדים 'קנ ,למעלה שהן כמו שמותנו המלאכים מה ינמפ, הביןלריך צ גופא זה אמנם

םאי כ ,להלמע ישיבה דאין, אהוירבה באה הוא עבודתם ומלאכים שמותנה דהרי

ו וכמ ,ושוב רצוא הוא אהוירבה אהו, אהוירבה באה שעומדים ונוהיי, 23עמידה

. החרסים מבין וצאהי כלהב ,י"שרירש ופ, 24"הבזק כמראה א ושוברצו והחיות" כתובש

יעבוד עבודתו אשר, עומדת ומצפה כמה אלפים שנים בשביל לזכות לירד בגוף טהור וקדוש נשמה

, דנשמה בעילוי אחר עילוי' העליות דזמן הג ובזה תלוי כל ענין, ז דוקא להשלים הכוונה העליונה"בעוה

הוא רק ' היום לעשותם דכל ענין העבודה והעשי' דכתי, דוקא' יעל הרי מובן דירידה זו היא צורך

הנה בזה עלה יעלה צ בהיותו למטה"ובכל עבודה ועבודה שהאדם עושה בקיום התומ, ז"דעוה בהיום

זמן עמידת הנשמה עד ירידתה למטה היתה וכן כל משך, דנשמה' נשמתו בעילוי אחר עילוי בזמן הג

, טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף' דהנה כתי. לבשות הנשמה בגוףדהת מצפת ומייחלת על הזמן הזה

וזהב יראה ,דכסף היא אהבה וכמו נכסוף נכספתי שהוא האהבה והתשוקה, ר"וזהב הם אהוי דכסף

ואאלפך ' אולפנא ולימוד כמו אאלפך חכ ואלף הוא', ש מצפון זהב יאתה דגבורה ויראה הם ענין א"וכמ

דזהו עבודתה של , ר"והלימוד של הנשמה שהיא אלופה ורגילה באהוי א האילוףואלפי זהב וכסף הו, בינה

, ז בכלל"גשמי בעוה התורה שלומד פה, הנה טוב מזה הוא תורת פיך, ר תמיד"בעמדה באהוי הנשמה

ז מתגבר על המונעים ועומד בנסיון "ובכ ,ו על לימוד התורה"ובפרט כאשר יש מניעות ועיכובים ח

הוא טוב יותר מאלפי זהב , ש"א מקיים זאת בקבעומ"השכל והטעם כ פ"נו הולך עואי, בשמירת המצות

', היא עבודה רוחני ר"ל והלא אהוי"אמנם צ. ר של הנשמה שקודם ירידתה למטה"שהוא האהוי וכסף

והנה . יתרון בגשמי לגבי הרוחני' ואיך יהי, מעשיות ולימוד התורה בכלל וקיום המצות בפרט הם מצות

לו לאדם ולא עוד אלא שבשעת פטירתו של אדם אין מלווין' זה דטוב לי תורת פיך כו ו בעניןבאבות שנינ

בהתהלכך תנחה אותך ' בלבד שנא ט"לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות אלא תורה ומעש

, בשכבך תשמור עליך בקבר, ז"בהתהלכך תנחה אותך בעוה ,בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך

סיפא דהלא ל דלאו רישא"וצ, צבאות' ואומר לי הכסף ולי הזהב נאום ה, ב"תשיחך לעוה צות היאוהקי

, דמזה משמע דכסף וזהב יש בו מעלה 'ומסיים לי הכסף כו, תחלה אומר דכסף וזהב אין מלוין לו לאדם

ה בכללות הענין הרי מובן דהירידה מה שהנשמה יורדת למט דהנה, אך הענין הוא. וסתרי אהדדי

דידוע דזה ,ז דוקא"בעוה' דזהו שאמר בהתהלכך תנחה אותך כו, בשם הילוך' ב נק"ונה להתלבש בגוף

ש ונתתי לך מהלכים בין העומדים "וכמ ,י ירידתה למטה דוקא"מהלך הוא ע' מה שהנשמה נעשית בבחי

ש בגוף וכן הנשמות קודם ירידתם להתלב, בשם עומדים' ה נק"ה דמלאכים שהם נמצאים למעלה, האלה

, ויעמידם לעד לעולם 'וכתי, ש שרפים עומדים ממעל לו"וכמ, כ בשם עומדים בדוגמת המלאכים"ג נקראים

ב תמיד עומדים "וכמו מיכאל וגבריאל שהם משי ',א' ונקראים עומדים לפי שהם עומדים תמיד במדרי

ה נקראים בשם וכן הוא בנשמות קודם ירידתם למט, וממנה לא יגרעו לא יוסיפו' עלי' א' במדרי

כל נשמתא ' ובזהר אי ',אלקי ישראל אשר עמדתי לפניו כו' וכמו שאמר אליהו על נשמתו חי הוי עומדים

וכן ' והיינו דהמלאכי', א דאצי"דמלכא קדישא הוא ז ,מלכא קדישא' ונשמתא הוה קיימא בדיוקנאה קמי

דתם למטה להתלבש הנה בהיותם למעלה קודם ירי, ן"והן נשמות דב ה"הנשמות הן נשמות דמ

, מהלכים' נעשו בבחי י ירידתם למטה ועובדים עבודתם אז"ורק ע, ט נקראים בשם עומדים"ונה בגוף

' והיינו דבצאת הנשמה מן הגוף שהוא הזמן הג ,ז הוא אומר ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה"דע

היא צורך וזהו שהירידה. רידה דוקאי הי"זו הוא ע' דהליכה ועלי', הילוך ועילוי כו בשם' ל נק"שבנשמה כנ

.מהלך 'ז דוקא נעשית בבחי"י שהנשמה יורדת למטה הנה עי"דע', העלי .א, ראה חגיגה טו 23 .יד, יחזקאל א 24

13

,ואהרוך ב וףסין אר באו להכלל והצמאון התשוקה הכוסף תוקף ,ידוע ונינע ירה ,דרצוא

ל כבב בסוד, למיןעל כבב בסו הוא הרצוא יןנע ועיקר. בהאבוקה כללנו העולה יצוץנכ

. ממש ההגבלה ומגדר הכלים מגדר היציאה הוא הרצוא יןנע ,למיןע

כספהנ" כתובשו וכמ ,ממש פשנה כליון בבחינת שהוא ,למטה הצדיקים עבודת רךדל וע

,הצדיקים הנדה. הארץ די אויס גייט עס, 26"ולבבי שארי כלה" בוכתי ,25"פשינ כלתה גם

הכוונה כפי הם דצדיקים, צר מקום אצלם הוא ,העולם ונהיי ,המטה יןנע כללות הרי

ינינע ושאר. םיהגשמי בדברים תלבשונ שהמצות מה הוא ,ותהגשמי יןנדע, האמיתית

. פשנה בכליון בעבודתם תמיד עומדים ,ולזאת. גנאיי און רשווע אים מאכט ,עולם

וףסין אר באו להכלל היא תשוקתם הרי ,שירה אמירת בעת ,למעלה במלאכים הוא וכן

בבחינת ואהרי ה ,זה גילוי דייל דע, מלמעלה אור גילוי ,השוב הוא ךכר ואח, ואהרוך ב

ויעמדו ועונוי העם ארוי" בדכתי ,ורהתתן במ השהי רךדל וע .ותרי עוד וביטול יראה

השוב הוא ךכר אח הנה, צואר בבחינת וקירוב יהבעלי העם ויראד על ידי זהד, 27"מרחוק

. והביטול היראה עוצם ינמפ לגשת שיראו, מרחוק דויעמדו

הנה ,צוארב העבודה דאחר, 28"פיהםכנ הנתרפי בעמדם" דכתיב ,הקדש בחיות הוא וכן

בכח םנשאי, בשוב עליהם המאיר שלמעלה אור מגילוי ,וביטול וןברפי פיהםכנ הנתרפי

,המלך לפני כעומד שהוא ,שרהענה בשמו הצדיקים עבודת רךדל וע. רצוא בבחינת תלהיו

לראות והתשוקה וסףכה ותוקף צוארב הוא ,בריחוק דבהיותו. מציאותו בכל מתבטל שאז

כן ראש. 29הביטול עוצם מפני לאחור וגנס הוא ,המלך אל בקירוב בבואו אבל, המלך את

.ג, תהלים פד 25 .כו, תהלים עג 26 .יד, יתרו כ 27 .כד, יחזקאל א 28מפני מה המלאכים ונשמות כמו לכאורה אינו מובן והנה: ל"וז. 63' ט ע"ראה ספר המאמרים תרפ 29

ע העמידה שהרי אין ישיבה למעלה "ר שז"שהרי עבודתם שם היא באהוי, עומדים' הן נק' שהן למע

, ש כמראה הבזק"ש והחיות רצו"ש וכמ"ע רצו"ר הו"ר ואהוי"ע העמידה אלא זהו שעומדים באהוי"ומהו

הו תוקף הכוסף והתשוקה והצמאון להכלל וענין הרצוא הרי ענינו ידוע שז, כמו להב היוצא מבין החרסים

ע שהרצוא "סוכ' ש הוא בבחי"וידוע דעיקר ענין רצו, ה וכמו הניצוץ שעולה וניכלל בהאבוקה"ס ב"באוא

התיישבות אבל ' פ והוא בבחי"ע היא או"יציאה לגמרי מגדר הכלים ומגדר ההגבלה דממכ' הוא בבחי

וכמו בעבודת הצדיקים למטה שהרצוא הוא , ההגבלהמ הרי הרצוא הוא היציאה מגדר "ע שהוא או"בסוכ

וכמו השמן שבנר , כלה שארי ולבבי, כליון הנפש ממש וכמו נכספה וגם כלתה נפשי' בתוקף הצמאון בבחי

כ הנה גופו ובשרו ממש נזדכך באור וזיו עבודתו לפי דעיקר "שהוא עולה ונכלה בהפתילה הנה כמו

' ה בבחי"גם בעבודת המלאכים בעת שאומרים שירה דאז העבודתם הוא בכלות הנפש ומעין זה הוא

' ז הם בבחי"י הגילוי אור מלמעלה שמאיר עליהם שעי"שוב ע' כ הם בבחי"ואח, ה"ס ב"כליון ממש באוא

דוירא העם הוא , ת כתיב וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק"וכמו במ, יראה וביטול עוד יותר מבהרצוא

הוא וינועו ויעמדו מרחוק שהשוב הוא הביטול מצד הגילוי אור וכתיב כ "הקירוב הגדול ברצוא הנה אח

14

,דהמלאכים. מהמלאכים גבוהים שהם שמותנב ןשכל ומכ, למעלה במלאכים גם הוא

ותדחיצוני .הכלים ותפנימי דייל ע התגלותם ירה ,והנשמות, הכלים ותמחיצוני שרשם

עם מתאחדיםש הכלים ומהות עצמות שהוא ,הכלים ותפנימי לגבי ךרבע אינם ,הכלים

,למעלה שמותנו דמלאכים הלזו הגדולה העבודה מה ינמפ ,ןכם וא. 30האור עצם

עשהנ אז ,גשמי בגוף ומתלבש למטה שמהנה בירידת ודוקא ,עמידה 'קנ

יפל ע מדדנ הכל ,שלמעלה גותהמדרי כל הנדה, הוא יןנהע אך. 31מהלך בבחינת

עיקר ענין והנה. רצוא' א להיות כלל בבחי"שזה ביטול עוד עליון והוא שא, בעמדם תרפינה כנפיהם

ע שהוא כעומד לפני המלך שאין בכחו כלל להיות רצוא "הרצוא בעבודה הוא בעבודת הצדיקים בשמו

וידוע דתפלה הוא חבל המקשר את ' הענין כמו שהוא למע' א למטה כפי אמיתידהנה צדיק מדריגתו שהו

דכל העליות , ש והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה"עולם התחתון עם עולמות עליונים וכמ

י הסולם "וכל ההתעוררות בבקשת רחמים וכל ההמשכות ברפואה ופרנסה הכל הוא ע' מלמטה למע

בעבודתו בתפלה הוא עולה מהיכל אל היכל ויש לו געגועים גדולים לבא ולזאת הרי הצדיק, דתפלה

ע "אמנם בהגיעו לפנימיות ההיכל שהו, בהיכל המלך פנימה דבאור פני מלך ואז יתמלא כל בקשתו במילוי

אשר ', ע אדני שפתי תפתח כו"ע אז הנה עוד יתבטל בביטול גדול יותר דאין בכחו לדבר כלל וזהו"שמו

י "ע הרצוא הוא ע"דענין הפריחה שהו, בעבודת החיות של מעלה דבעמדם תרפינה כנפיהם מעין זה הוא

עיקר ענין הרצוא והנה. הנענוע בכנפיהם אבל בהשוב הנה תרפינה כנפיהם מפני עוצם גודל הביטול

ע שהוא כעומד לפני המלך שאין בכחו כלל להיות רצוא דהנה צדיק "בעבודה הוא בעבודת הצדיקים בשמו

וידוע דתפלה הוא חבל המקשר את עולם ' הענין כמו שהוא למע' יגתו שהוא למטה כפי אמיתימדר

דכל העליות מלמטה , ש והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה"התחתון עם עולמות עליונים וכמ

, י הסולם דתפלה"וכל ההתעוררות בבקשת רחמים וכל ההמשכות ברפואה ופרנסה הכל הוא ע' למע

רי הצדיק בעבודתו בתפלה הוא עולה מהיכל אל היכל ויש לו געגועים גדולים לבא בהיכל המלך ולזאת ה

ע אז "ע שמו"אמנם בהגיעו לפנימיות ההיכל שהו, פנימה דבאור פני מלך ואז יתמלא כל בקשתו במילוי

ן זה הוא אשר מעי', ע אדני שפתי תפתח כו"הנה עוד יתבטל בביטול גדול יותר דאין בכחו לדבר כלל וזהו

י הנענוע "ע הרצוא הוא ע"דענין הפריחה שהו, בעבודת החיות של מעלה דבעמדם תרפינה כנפיהם

.בכנפיהם אבל בהשוב הנה תרפינה כנפיהם מפני עוצם גודל הביטולהכלים ' ח שיש פנימיות הכלים וחיצוני"הנה איתא בע: ל"וז. קכד' א ע"ג ח"ראה תורת שמואל תרל 30

בשם פנימיות ' ולהבין מהו נק. הכלים' הוא מחיצוני' הכלים ושורש המלאכי' פנימי' חיי הוא מב"ששרש נש

כלי שמקבל ' שיש בחי, ומקבלים' כלים פשוטי' בחי' למטה שיש ב' יובן זה ממה שאנו רואי, וחיצוניות

ו הסכין כלי שאינו מקבל בתוכו כלום כמ' כ בחי"ויש ג, בתוכו כמו כוס שמקבל בתוכו את היין וכדומה לזה

, שימוש רק דרך מעבר בלבד' כ כלי אבל אינו מקבל כלום רק שמתקן המאכל שהוא בחי"פ שהוא ג"אע

פנימיות דהיינו ' י הוא מבחי"ששרש נש, כ החילוק למעלה בין פנימיות הכלים וחיצוניות הכלים"וזהו ג

' הכלים שאינם רק בחיאבל מלאכים הם מחיצוניות , ה בתוכם ממש"ס ב"גילוי אוא' שמקבלים בתוכו בחי

ולכן לא ניתנה , אבל אינו נמשך להם לצורך עצמן כמשל הסכין שאינו מקבל בתוכו כלום, שלוחי ההשפעה

ש "לפי שהתורה היא המשכה פנימיות וכמ, ש תנה הודך על השמים"התורה למלאכים אף שביקשו כמ

והמלאכים אינם יכולים לקבל ,ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר אלא ושכנתי בתוכם בתוך פנימיותם ממש

ה ממש "ס ב"י ששרשן מפנימיות הכלים שהם כלים לגילוי אוא"אבל נש, הכלים' זה מפני ששרשן מחיצוני

.לכך ניתנה להם התורהה פלא גדול מה שהמלאכים ובפרט "אמנם לכאורה ה: ל"וז. ה' ד ע"ראה ספר המאמרים תרפ 31

למטה דוקא נעשה י הירידה דהארת הנשמה"וע, ומדיםנקראים בשם ע' הנשמות למע ש"ומכ, השרפים

15

הצמצום ראח ,ואהרוך ב וףס יןאר מאו משךנה ,הקו ראו גילוי שהוא ,המדה קו מאמר

והוא, 32הכלים ומקור האורות רמקו הוא ,הצמצום לאחר הקו אור דגילוי .הראשון

' דלכאו, קודם ירידת הארתה למטה נקראת עומד 'ש למע"ועצם הנשמה כמו, מהלך' עצם הנשמה בבחי

של המלאכים שרפים )למה נקראים בשם עומדים שהרי עמידתם ,נפלא הדבר במאד מאד

', אין ישיבה למע דהלא, ר"דים באהויע העמידה שלהם שהם עומ"דזהו, ר"הוא באהוי( הנשמות כ"וכש

ש והחיות רצוא ושוב כמראה "וכמ, הוא ברצוא ושוב ר"וכל אהוי, ל"ר וכנ"כ העמידה היא הביטול באהוי"א

והצמאון דענין הרצוא הרי ידוע ענינו שהוא תוקף הכוסף', כו' היוצא מבין החרסי י כלהב"ופירש, הבזק

ע הרי "דבסוכ, ע"הרצוא הוא בסוכ ועיקר, הנמשך אל האבוקה וכניצוץ, ה"ס ב"להכלל באור א, והתשוקה

ד עבודת הצדיקים ברצוא שהוא "וכמו ע, הכלים ומגדר הגבלה יציאה לגמרי מגדר' הרצוא הוא בבחי

גם בעבודת דכן הוא, וכתיב כלה שארי ולבבי, ש נכספה וגם כלתה"וכמ, בכוסף הנפש תוקף הצמאון

י למטה "י עבודת נש"נעשה במלאכים ע דזה. כליון ממש' ם בבחיהמלאכים העליונים בהשיר שלהם שה

עד שאומרים ישראל למטה ' אין מלאכי השרת אומרים שירה למע (ב"א ע"חולין צ)ל "דוקא וכמארז

י למטה אז הרי כל בעלי "נש י עבודת"דע. ברן יחד כוכבי בוקר והדר ויריעו בני אלקים( ח"איוב ל) 'שנא

ואחר הרצוא הוא השוב שמאיר עליהם גילוי אור . וביטול גדול ים בשיר ברצואהשיר יוצאים בשיר ונמשכ

, מפני גודל הביטול רצוא' א להם להיות בבחי"כ עד שא"ה בביטול גדול כ"גילוי אור זה ה י"דע', מלמע

י "ע, ז דוירא העם הנה וינועו שבאו לידי רצוא"דעי ,ת וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק"ד דכתיב במ"והוא ע

רצוא מפני גודל 'דפרחה נשמתן ולא יכלו להיות בבחי, גילוי אור עליון דויעמדו מרחוק רצוא זה האיר להם

דכתיב , שהם בטלים בתכלית( 'י כו"עבודת נש י"הנעשה ע)אשר כן הוא גם בשיר המלאכים , הביטול

' חישהם מתבטלים מהגילוי אור עליון עד שאין בכחם להיות בב ,בעמדם תרפינה כנפיהם

בהתפעלות התשוקה ש"דלאחר העבודה בק, ע"דהעבודה בנשמות בענין זה הוא בהעבודה דשמו ,רצוא

וזהו העבודה , המלך שהוא בתכלית הביטול ע שהוא כעומד לפני"ורצוא הנה אז הוא ההמשכה בשמו

וכמו שהיא , נעלה' ל שהוא במדרי"ש וכנ"שהן הרי עבודתם ברצו ובמלאכים כמו, ש"והענין ברצו

' ומדרי' במע דהרי הנשמות גבוהות, במלאכים הנה כן ויותר מכן הוא העבודה דנשמות העבודה

, ואחר כל הפלאה הרמה והנשאה', בפנימי והנשמות הם, חיצוניות' דהמלאכים הם בבחי, מהמלאכים

הוא', ומה שעמדתי לפניו כו, זה בעמדם' דגם מה שתרפינה כנפיהם נק איך נקראים בשם עומדים, הלזו

כמה מניעות העלמות וישנם, ומתלבשת בגוף גשמי, י ירידת הארת הנשמה למטה"ורק ע, עמידה כ"ג

רק שהוא , וגם לא ידע מאי קאמר', עליהם ועוסק בתו ז כאשר האדם מתגבר"ובכ, והסתרים על ענין אלקי

.ל"עכ. 'מהלך כו' ז דוקא נעשה התחדשות בעצם הנשמה שנעשה בבחי"הנה עי' התו מדבר בפיו אותיות

שהוא במלאכים העליונים הנה כן ועוד יותר מכן הוא וכמו: ל"וז. 63' ט ע"וראה ספר המאמרים תרפ

מהמלאכים כנודע דמלאכים הנה ' דנשמות הרי הן למעלה במעלה ומדרי', בהנשמות כמו שהן למע

ינו דהתהוות והי, הכלים' פנימי' הכלים ונשמות הנה המשכתם הוא מבחי' חיצוני' התהוותם הוא מבחי

דהמלאכים נתהוו כשנתחדש , דיבור דבדיבור כתיב עת לדבר ועת לחשות מלדבר' המלאכים הוא מבחי

בהתהוותם הוא הגבה ', ישראל עלו במח' וכמא' אבל הנשמות הרי המשכתן הוא דרך המח, ענין הזמן

הנשמה יורדת ורק דכאשר, עמידה' מ הנה כל זה נק"ומ', ורק דהמשכתן הוא דרך המח, למעלה יותר

ט ועוסקת בלימוד התורה ובקיום המצות מעשיות דוקא אז הרי היא נעשית "למטה ומתלבשת בגוף ונה

' היותר עליונות נקראי' גם המדרי' שלמע' מ כלל מפני מה היא כן בכל המדרי"מהלך דלכאורה א' בבחי

.מהלך' ז דוקא נעשה הנשמה בבחי"י קיום המצות מעשיות הנה עי"עמידה ורק עאך הענין הוא דהנה ידוע דכל המשכות גילוי אלקות הנמשך : ל"וז. 306' ג ע"ראה ספר המאמרים תש 32

' נמדד בחי פ מאמר קו המדה שמודד מדידת האורות והכלים דקדושה ובמדידה זו"הוא ע בעולמות

16

היחוד ועושה ופועל ,ועולם עולם בכל והכלים האורות מדידת המודד הוא

שלצורך ינחיצו היחוד והן ,שמותנה שלצורך ימינפ היחוד הן ,פירותסשר בהע תוההתכללו

דגילוי ההמד קו מאמר יפל ע מוגבל ושיעור הבמד מדדנ הוא הכל הנה ,העולמות

ושיעור במדה מדדנ הוא ,למיןעל כבב וסו למיןעל כלא דממ גותהמדרי כל וכן. הקו אור

.הקו אור דגילוי

כמו ונדאי ונוהיי ,תלעולמו ומקיף סובב בבחינת שהוא היות עם ,למיןעל כבב סו הנדה

למיןעל כבב סוו, תבעולמו ימינפ חיות בבחינת תבהתלבשו שבא ,למיןעל כלא ממה אור

את ומקיף שסובב השמים וכמו. לעולמות שייכות בבחינת הוא אבל ,33מקיף בבחינת הוא

והענין הוא , הפ מאמר קו המד"נמדד ע הנה הכל כאשר לכל' דחיצוני' וגם חיצוני' החיצוני' ובחי' הפנימי

י הצמצום נמשך הקו וחוט "בלי גבול וע' ממלא כל מקום חחלל בבחי ס"אוא' דהנה ידוע דלפני הצמצום הי

דשרש הכלים ועם היות, ע העולמות והקו הוא מקור כל האורות וגם מקור הכלים"מוגבל לפי שהוא אור

ז הנה התהוות "הכלים בכ מקור ס "כח הגבול שבא' הוא מהרשימה והצמצום עצמו כידוע שזהו בחי

נעשו הכלים וכמו במוח האדם שמתגדל מהשכל כ מן הקו וכמאמר מהתעבות האור"הכלים הוא ג

עמוקים ביותר גם בנקל הנה כן הוא למעלה ' ולכן מקבל גם שכלי דההשכלה עצמה נעשה מוח

ש "ה וכמ"ס ב"וגבול מאוא והקו הזה נקרא קו המדה להיות שנמשך במדה, האור נעשה הכלי דמהתעבות

מודד מדידת כל ספירה וספירה כמה יתפשט ויומשך אורה ה"ח שנמשך במדה ומשקל והקו הזה ה"בע

כ "יתפשט ואח ע מדידת האורות והכלים היינו באיזה אופן יומשך האור וכמה"וזהו, ותו לא ועד פה תבא

דההתפשטות ,ויתגלה עוד ע הכלי שמגבלת את האור שלא יתפשט"יוגבל ולא יתפשט עוד דזהו

כללית באופן המשכתו היינו באיזה אופן נמשך ועם זה הנה יש מדידה, וההמשכה הוא האור והגילוי

האור והגילוי בעולם ' ענין המדידה כללית הוא באיזה אופן יהי' קו ופי 'וזהו מה שנמשך בבחי, האור

ע "בעולמות בי ור והגילויהא' ואיך יהי' ס שלמעלה מאצי"האור והגילוי בעולמות הא' ואיך יהי 'האצי

' הנמשכים מהקו הם מדידות פרטי דזוהי מדידה כללית והקוים והצנורות', שלמטה מעולם האצי

' ובאיזה אופן יהי' החכ' האור והגילוי דספי' באיזה אופן יהי בדרך פרט כמו' וספי' המיוחדים לכל ספי

.פנה הפרטי המיוחד להבפרט שיש לה או' הבינה וכן הוא בכל ספי 'האור והגילוי דספיהארת ' ע הוא בחי"ממכ' ע ופי"ע וסוכ"אך הנה ידוע דיש ממכ: ל"וז. ב, ראה לקוטי תורה ראה לג 33

שהוא מתלבש בפנימיותם ותוך תוכם ' כו' בדבר ה' מ יהי אור כו"האלהות הנמשך בנבראים להחיותם מע

. יה כל חד לפום שיעורא דיליהממש שנמשך בקרבם להיות חיות להם והוא מתחלק לחלקים להיות מח

כ חיות אלקות מאותו המאמר "מ ונמשך בו ג"כ מע"מ שהדומם הגם שנתהוה ג"מ בגשמיות בדצח"ועד

מ חיותו מצומצם זעיר זעיר והצומח יש בו חיות יותר והחי יותר "כמו שנמשך חיות אלהות בצומח וחי מ

וחניים יש התחלקות מדרגות רבות ולכולם ולפי ערך זה גם בעולמות הר' גם מן הצומח והמדבר יותר כו

ע שמתלבש בתוך "ממכ' שהוא הנק' ית' נמשך חיות משונה ונבדל מחיות הנמשך לזולתו והיינו ממדת מל

השפעה והארת אלקות שאינו נמשך ונתלבש בתוך ' ע הוא בחי"סוכ' תוך העולמות ממש אבל בחי

ע "סוכ' כ נק"מקיף עליהם מלמעלה וע' יגילוי להיות מושג בהשגתם אלא הוא בבח' העולמות בבחי

גילוי בהשגה שיתכן לומר שלזה הוא ' שסובב לכולם בשוה שאין בו התחלקות מאחר שאינו מתלבש בבחי

ובו הוא שנאמר את השמים ואת הארץ אני מלא ' כ הוא שוה ומשוה כו"וע. 'מאיר ומתגלה כך ולזה כך כו

.כבוד' ע שנק"ממכ' כ הוא בחי"ש מכה"ע דלית אתר פנוי מיניה ומ"סוכ' דהיינו בחי

17

הרי ,קוםמכל ומ, הארץ מן ומרוחק מרומם הוא שהשמים, 34"לרום שמים" בתיכו ,הארץ

כל מ אשר ,ושיעור במדה הוא הריחוק דאופן, הארץ מן השמים לריחוק ומדה שיעור יש

את יענו והם השמים את אענה אני" ו שכתובוכמ ,ארץל משמים ההשפעה תגיע ,קוםמ

בבחינת הוא ,קוםמכל ומ ,בלבד מקיף בבחינת שהוא ,למיןעל כבב בסו ןכ מווכ. 35"הארץ

.ושיעור מדה בבחינת גם כן הוא ,למיןעל כבב סוה דאור ,36לעולמות שייכות

בבחינת מיבעי לא ,שלמעלה והגילוים בהאורות תשמונה של העליות לכ הנה ,ולזאת

להיות ,עמידה בבחינת הוא הכלנה ה ,סובב כל עלמין בבחינת גם אלא ,ממלא כל עלמין

. הקו אור דגילויה המד קו מאמר ל פיע מדדיםנ שהם

זהו הנה. ומדה שיעור יןנמע שלמעלה ,וףסין א בבחינת ההילוך הוא ,מהלך יןנוע

ין א תדעצמו העצמי ההעלם בחינת עד ,הצמצום ינשלפ ואהרוך ב וףסין אר האו גתירבמד

ורה בת ועוסקת למטה שמהנה ירידת דייל דע, 'כו "פיך תורת לי טוב" וזהו .ואהרוך ב וףס

.וףסין א בבחינת מהלך בבחינת להיות כזו יהעלי לידי באה ,וותומצ

םאי כ ,בשרים חיים אינם הצדיק שחיי, ישראל אלפי ראשי שהם הצדיקים נשמות ובפרט

ופועלים פעלו ועבודתם בתורתם אשר ,37ואהבה ויראה אמונה שהם ,רוחנים חיים

.ג, משלי כה 34 .כג, הושע ב 35ע הנה "ע וממכ"סוכ' י שהוא בבחי"אמנם הנה אמונת נש: ל"וז. פט' א ע"ב ח"ראה תורת שמואל תרל 36

ל מה הנשמה ממלא את כל הגוף כך "ע שהוא כמארז"כי ענין ממכ, מה ששייך לעולמות' ז הוא בבחי"כ

כ זהו ודאי "לעיל שזהו כענין חיות הנשמה לגוף שהעולם הוא גוף גדול א' העולם נת ה ממלא את כל"הקב

את ' ע הוא כמשל השמים שמקיפי"שענין סוכ, כ שייך לעולמות"ע הוא ג"סוכ' בחי' א אפי"כ, שייך לעולמות

, שיעור ומספר ידוע' ז גם השמים הם מוגבלים בבחי"עכ, והארץ היא כגרגיר חרדל נגד השמים, הארץ

מ היא כגרגיר חרדל נגד השמים המקיפה מכל צד "ומ, ל סומכי דארעא שית אלפי פרסא"ועל הארץ ארז

ז יובן "ועד. 'רק שהוא במספר היותר גדול כו' אך מזה עצמו מובן אשר גם השמים המה מוגבלי, ל"כנ

מקיף ' וא בבחידאם היות שזהו מה שה, כ מה ששייך לעלמין"ע הוא ג"סוכ' ע שגם בחי"ע וממכ"בענין סוכ

כ למה הוא "ה מקיף את העולם שבהכרח לומר ששייך קצת לעולם דאל"מ ה"מ' ואינו מתלבש בפנימי

וגם מזה מובן שבהכרח לומר שהמקיף שייך להניקף , פ"כ חיות כמו האו"ונודע כי המקיף נותן ג, מקיף

י הוא רק "כי אמונת נשונמצא , א"ש מזה במ"כמ' הגם שבעצם אין ערוך כו, והוא לפי ערך דבר הניקף

.ס השייך לצורך התהוות העולמות"אוא' בבחייש להקדים תחלה מה שאמר רבינו : ל"וז. ערה' ב ע"ראה ספר המאמרים תרצ. אגרת הקדש פרק כז 37

ל תינח "וצ', ק דצדיקא דאתפטר אשתכח בכלהו עלמין יתיר מבחיוהי כו"איתא בזוה( באגרת הקדש)ע "נ

ד מה שקבלתי "ויש לתרץ ע, ז איך אשתכח יתיר"ח יתיר בעלותו שמה אבל בעוהבעולמות עליונים אשתכ

א חיים רוחנים שהם אמונה "ל דשבק חיים לכל חי כנודע שחיי הצדיק אינם חיים בשרים כ"על מאמר חז

והנה בהיות הצדיק חי על פני האדמה היו שלשה מדות אלו בתוך כלי ולבוש שלהם ', ויראה ואהבה וכו

נפש הקשורה בגופו וכל תלמידיו אינם מקבלים רק הארת מדות אלו וזיון ' גשמי שהיא בחי מקום' בבחי

הנפש ' אבל לאחר פטירתו לפי שמתפרדים בחי', י דבוריו ומחשבותיו הקדושים וכו"המאיר חוץ לכלי זה ע

18

,בראיםנשב וףסין הא ניןע שזהו ,שראלימות שנ אלפי ברבבות אלקות וגילוי ההמשכה

תדעצמו העצמי בההעלם ,שלהם העילוי ,על ידי זה הנה ,(םשה הרצים אבאר שיתו כמ)

.ואהרוך ב ין סוףא

דהלא ,כזה פלאנו עלהנ בעילוי לעלות שתוכל שמהנב הכח הוא מאין ,הביןלריך צ אמנם

בעילוי לעלות שמהנה בכח הוא ואיך, בראנ אלא ונאי גם כן היא שמהנה הנה סוף כל סוף

,39שבהבמח עלו שישראל מה וזה, 38"שבהבמח עלו ישראל" הנדה, הוא יןנהע אך. כזה

' חילפיכך יכול כל הקרוב אליו לקבל חלק מב, ע שהן שלש מדות הללו"הרוח שבג' שנשארה בקבר מבחי

הלכך נקל מאד לתלמידיו לקבל חלקם ' מקום גשמי כו' ע הואיל ואינה בתוך כלי ולא בבחי"רוחו שבג

ולא זיוום בלבד המאיר ' רוח רבם העצמיות שהם אמונתו ויראתו ואהבתו אשר עבד בהם את ה' מבחי

היא ע התחתון במקומו ומדרגתו הראשונה "זו הראשונה שנשארה למטה בג' ובחי', חוץ לכלי כו

התקשרותו וקרבתו אליו בחייו ובמותו באהבה רבה כי המשכת ' המתפשטת בתלמידיו כל אחד כפי בחי

בהכנה רבה ויגיעה עצומה לקבל שלש מדות הללו כדרך ' י אהבה רבה כו"כל רוחניות אינה אלא ע

דיו שנעשו והארת אורות עליונים אלו מאירה על כל תלמי', ל יגעת ומצאת תאמין כו"שהורהו רבו וכמארז

על ידי תורתו ועבודתו והארה זו שעליהם מלמעלה מכנסת בלבם הרהורי תשובה ומעשים ' עובדי ה

ה "בתיקונים על מרע' כדאי' נקרא גדולי גדולין כו' וכל המעשים טובים הנולדים מהארה זו כו, טובים

חת לארץ שאחר פטירתו מתפשטת הארתו בכל דרא ודרא לששים רבוא נשמות כמו שמש המאיר מת

אבל , דחיי הצדיק הם חיים רוחנים ובחיים חיותו על פני האדמה הם מוגבלים בכלי, לששים רבוא כוכבים

, על ידי תורתו ועבודתו' הרי אורו מתפשט בכלל ובפרט על כל תלמידיו שנעשו עובדי ה, לאחר הסתלקותו

רוח רבם ' ואהבה מבחי י הכנה רבה ויגיעה עצומה יכולים לקבל שלש מדות הללו דאמונה יראה"וע

והיינו דעל ידי עבודה ויגיעה כדרך שהורהו רבו מביא החיים רוחנים של רבו באמונה יראה , העצמית

שעל ידי זה נעשה , בכל עניני עבודתו בלימוד התורה וקיום המצות בפועל ממש, ואהבה בחיים בשרים

הרב המתעלה בעילוי אחר עילוי התקשרות הגידולי גידולין עם שרשם ומקורם שהוא עצמות רוחו של

אמנם , אלא שזה מאיר עליהם בבחינת מקיף, נשמתו שבגן עדן העליון בעולמות העליונים' להכלל בבחי

.להיות גם בהם כח הצמיחה בתוספות וריבוי עד אין שיעור, מקיף זה נותן כח בהגידולי גדולין .ד, ר א"ב 38 'התלמיד שי מפי ששמע במה מכתבו על במענה :ל"וז. ז"ץ תש"להריי קונטרס לימוד החסידותראה 39

'מבחי הם ישראל דנשמות החוזר 'ופי, תחלה במחשבה עלו ישראל ל"מרז והזכיר ח"דא מאמר שחזר

אשר לחשוב יותר אצלו וקרוב האמת אל כיון החוזר אם ומסתפק. שנבראו עליהם רלומ שייך שאין קדומה

אלוקה חלק המאמר מביא אגב ודרך, 'ית זולתו קדמון לומר אפשר איך כי, הדברים בהבנת טעה החוזר

'שיהי גבוהות במעלות לדבר שלא בכלל 'הי מוטב אולי מסקנא הצעת לידי ובא. לצייר שקשה ממש ממעל

של בורין על לעמוד לנברא אפשר אי וגם, 'ית הקונה כבוד על נחוס שלא החסידים עלינו ערלער מקום

א"כ קדמון לומר א"שא, טעה בודאי שהחוזר( א: דברים 'לג הוא חושש כי האמור מכל המורם .הדברים

, ו"ח, אשר התימא מעורר הדקים העיונים בדברים ובפרהסיא ברבים הדבור( ב. 'ית עצמותו על

.דברים של בורין על לעמוד לנברא א"א (ג. שמים כבוד על חסים בלתי אנחנו

ודאי כי. ביאור הצריכה סתומה מימרא היא, 'ית זולתו קדמון 'בחי לומר א"שא כלל שהניח בזה והנה

או נאצל 'בבחי אם, 'מאתו ית מחודשים הכל 'ית וזולתו 'ית עצמותו אל רק מתיחס קדמון ענין כי הדבר

בתוארו קדמון שם אבל, קדמון דשם עצמי תואר שהוא, פנימי בתוכן הוא זה כל אמנם .נברא 'בבחי

מחשבה, הקדומים וכמאמר קדמון לכל, קדמון אדם וכמו, דברים לכמה מתיחס הוא הפשוט

19

. מתארים שהם מה ידי על האמיתי מתבאר פירושם התואר שמות כל דהנה, זה דבר וביאור .הקדומה

. בתואר המתואר מהות ערך לפי ובא, דבר בכל שוה פירושו אין הרי, דבר וארת שהוא אחד בתיבת וכמו

אחריו שיש המנוי אחד והוא, ראשון פירושו אחד דיום, אחד יום לפירוש אחד 'הוי פירוש דומה אינו דהרי

כי, יחיד ולא אחד בלשון שנאמר ומה .יחיד דענינו העצמי אחד והוא, מיוחד פירושו אחד 'והוי, ושלישי שני

תיבת להורות בא ז"דע, המהוום במקורם ונעשים נוצרים נבראים הנאצלים ואחדות היחוד על להורות בא

הם בטילים, הנבראים כל כללות כולל דזה, ועולם עולם שבכל וארץ רקיעים 'וז העולמות רוחות 'דד אחד

התואר כוונת תוכן ראש, ותואר תואר בכל הוא וכן .עולם של אלופו ה"ב סוף אין על דמורה ף"האל אל

להבא קדום שהוא דבר כל אל דמתיחס, קדמון בתואר גם הוא כן אשר, המתואר מהות ערך לפי הוא

בתואר מתואר הראשון קדמון תואר 'יהי ,אחריהם להבאים קדומים הם אחריו הבאים ואם. אחריו

קדומים שהם יגותומדר הבחינות אלו קדמון לכל שהוא להורות רק בזה דהכוונה, להקדמונים קדמון

קדום הוא להיותו אבל, אחריהם להבאים קדומים כ"ג הם אחריו שהבאים דהגם והיינו, אחריהם להבאים

.להקדומים קדמון תוארו הנה לכן אליהם גם

קדום שהוא העצמי הרצון והיינו, הרצונות כל מקור על הקדומים קאי לכל קדמון תואר הנה הנפש ובכחות

אחר נמשכים שהם ושכל מדות מיבעי דלא. הרצון בפני שעומד דבר לך אין כי, להכ להיותו מקור, לכל

א"במ ש"וכמ, הרצון אחר נגרר הענג כח דגם אלא, גזירה בדרך בזרוע עליהם מושל והרצון, הרצון

וכמאמר, הרצון את מביא הענג אם, מי את מכריח מי בדבר הכרע אין עדיין ורצון דבענג, בארוכה

טעמא ומהאי .הרצון בפני שעומד דבר לך ואין וכמאמר, הענג את מכריח שהרצון או, מענג למעלה אין

, ארבע על שהולכים חיים כבעלי ולא בקומה לילך נברא דהאדם, הקדומים קדמון לכל עצמי הרצון נקרא

'בג נחלק האדם דכללות .המזון ואברי מהכבד למעלה הנשימה ואברי והלב, מהלב למעלה דהראש וענינו

השכל משרת דמחשבה, משרתים כחות המה והדבור המחשבה . ומעשה מדות, שכל: כוללים יםחלק

דקדימה מסודר בסדר באים הם והפרטיים הכוללים והחושים הכחות כל והנה .המדות משרת והדבור

אלה כל הרי. המחשבה אל קדום השכל, המדות אל קדומה המחשבה, הדבור אל קודמות המדות: ואיחור

סיבה וגם לכל דקדום הרצון הוא הכל וראשית. קדמון התואר בשם כולם 'נק לכן, זה אל וםקד זה הנה

הפרצוף קדמון שהוא אדם הלשון יובן ובזה .הקדמונים לכל קדמון בתואר העצמי הרצון נקרא ולכן, לכולם

, בותתי 'ב צירוף קדמון שהוא אדם בתואר ונקרא. הצמצום אחר ה"ב העליון המאציל שהאצילו הראשון

בכח ל"כנ, לכל להיותו קדום קדמון מורה ותואר ,הסדר על מורה אדם תואר: ענינים שני על המורות

אבל. הנבראים בתוארי המושאל בשם שהוא קדמון כמו תואר פירוש הוא זה כל אמנם .לכל דקדום הרצון

קדמון נצחי כל מרוכמא. קדמון ונצחי 'ית שהוא, ויתעלה 'ית העצמות על רק קדמון הוא דתואר אמיתית

זה דמאמר. קדמון מהם אחד שום ואין הבורא ברצון נצחים יהיו מהנמצאים דרבים, קדמון נצחי כל ולא

הוא דפירושו התוארים ככל הוא קדמון דתואר דמאחר והיינו .קדמון אמיתית תואר על להורות בא

העצמות על שמורה וןדקדמ העצמי תואר בענין לבאר זה מאמר בא כן על, המתואר דבר מהות לפי

'ית העצמות תואר הוא דהעצמי ,והמושאל העצמי בו יש תואר דכל יודעים אנו דבר ממוצא והנה .'ית

, ודעתן מבין, חכם: השכל תוארי בכל הוא כן אשר. הנבראים בתוארי הוא והמושאל, ויתעלה

המתוארים והקדמות היחוד האחדות בתוארי גם וכן. ונורא גבור, וחסדן חנון, רחום: המדות תוארי

.קדמון יחיד אחד בתוארי

המאמר סגנון הוא דכך, בהנוסח ולא הדברים בהבנת לא טעה לא ל"הנ בנוסח המאמר את החוזר והנה

גם הנבראים כל על יתרון להם יש ישראל דנשמות, במחשבה עלו ישראל: ופירושו. הנזכר

הוא בריאתם ואופן, בראשית ימי ששתב נבראו, המלאכים אפילו, הנבראים דכל. התחדשותם באופן

נעשו שמים 'ה בדבר דכתיב וזהו. המלאכים על קאי יעופף ועוף ,העולם נברא מאמרות דבעשרה, בדבור

וברוח וכתיב, מעשה חשיב ה"הקב של ודבורו בשמים נצב דברך 'ה לעולם 'וכתי 'עשי לשון בהם דכתיב

20

היוצרים ההמ" בכתי דהנה .כללית שבהמהמח גם שלמעלה מה ,עצמית שבהמחב היא

המה ,(במקומו) בילקוט תאואי ,40"שם ישבו במלאכתו המלך עם וגדרה נטעים וישבי

בשביל הוא ולםהעיאת בר תדכללו) ,41"האדם את ה אלקים"ויה וייצר" םשל ע ,היוצרים

,שאנכי מי ,שאנכי דמה, 42"בראתי העלי ואדם ארץ עשיתי אנכי" כתובשו וכמ ,האדם

םשל ע ,נטעים וישבי ,(כנודע ,בראתי בשביל הוא והאדם ,האדם בשביל הוא ,ארץ עשיתי

תובכללו ,44"ולשמרה לעבדה דןען בג ויניחהו" ניןעא והו) 43"בעדן גן ה אלקים"ויה ויטע"

בדבור נבראו דכולם העליונים ופרצופים נאצליםו הספירות וכל מעלה מלאכי על דקאי, צבאם כל פיו

, לגמרי אחר באופן הוא בריאותן ענין אבל, ב"בשי נתחדשו כ"ג שהם היות עם הנשמות אבל .העליון

שבו הדבור 'בחי קדומה לגבי 'מבחי הם דהנשמות והיינו .לדבור קדומה דמחשבה. במחשבה שנבראו

ועלו חכמה 'בחי הוא מחשבה הנה הספירות דבענין וידוע. במחשבה עלו ישראל וזהו. הנבראים כל נבראו

הוד הקדשים קדש מפי זה ענין ונשנה שנאמר כמו היסודי סגנון, שמע ותא .החכמה פנימית 'בחי' במח

הנשמה עצם איתן הוא. האזרחי לאיתן משכיל :ודור דור בכל 'הק רבותינו ואבותינו הזקן רבינו ק"כ

כנגד, נפחתה ,יצרתה, בראתה, טהורה בי שנתת נשמה דהנה. עלממ אלוקה חלק ,בהעצמות שדבוקה

נגד, לנשמה ונשמה ן"נר מדרגות 'בד כוללם ובזהר .יחידה 'חי, ן"נר: 'מדרי 'ה חשיב במדרש. עולמות 'ד

מחודש בלתי ,יושן לשון ואיתן. נ"דמס בהכח בגילוי הבא דנשמה התוקף הוא ואיתן .'הוי שם אותיות 'ד

ג"וס. מחודש הוא ג"ס שם וכן, החדש ה"מ שם 'ונק מחודש הוא ה"מ דשם. מחודש נושאי ב"ע שם והוא

וידוע. מחודש בלתי והוא, ותיקון מתהו למעלה הוא ב"ע ושם. מחודשים דשניהם ,ותקון תהו הם ה"ומ

, ישן לשון הוא ועתיק, עתיק 'פנימי אבא 'פנימי וכמאמר. החכמה 'פנימי 'בחי והיינו, בחכמה ב"ע דשם

'ואצי .'באצי שהיא כמו הנשמה שרש שזהו, היא טהורה בי שנתת נשמה וזהו .העצמות המשכת זהוש

, משכיל וזהו. ההעלם גילוי 'בבחי א"כ התחדשות 'בבחי שאינו ה"ב המאציל ס"מאוא הארה הפרשת הוא

כח י"שע מה ,משכיל לו דאיתן יש, לאיתן רק הוא זה משכיל הנה, השכל את ומגלה הממציא מקור שהוא

תורה נשנית וכך הגדול רבינו ק"כ הוד תורת היא כך .והחושים חכחות לכל מזריח, האזרחי הוא המשכיל

ק"מכ ואחד אחד כל אשר, 'הק רבותינו אבותינו ק"כ הוד דורות בארבעה שנה מאה על יותר במשך זו

נעלה בהסבר, ווידיעת הענין הבנת בהשכלת ביאור בתוספת המאמר אמר בדורו 'הק רבותינו אבותינו

ורבבות אלפים וכמה כמה לבו אל וישים נא ויתבונן .התורה פנימית בידיעת החי הנפש כל 'החי אשר

ודעתם לבם מוחם את ועורר הלזה הקדוש מאמר 'החי מעשה ואנשי עובדים משכילים חסידים נשמות

בו אין ב"העוה ל"אמרזו .פנימי וברגש בחיות המעשיות מצוות וקיום שבלב ועבודה בתורה 'ה את לעבוד

ומבואר, השכינה מזיו ונהנין בראשיהם ועטרותיהם יושבים נשמות אלא 'וכו 'שתי ולא אכילה לא

החסידים נשמות הקדושות הנשמות הרי כ"א .דין בעלמא שעסקו ועבודתן תורתן זיו דזהו ח"בדא

החסידות תורת מודבלי נפש וביגיעת בשר ביגיעת יגעו דין בעלמא שבחייהם והעובדים המשכילים

, ועבודתן תורתן מזיו ונהנים יושבים הם עילאה בעלמא עתה הנה, ולבם במוחם הענינים ובהשגת

.וסוף קץ אין בעילוי לדרגא מדרגא ועולים מטפסים .כג, ד. דברי הימים א 40 .ז, בראשית ב 41 .יב, ישעיה מה 42 .ח, בראשית ב 43 .טו, בראשית ב 44

21

הוא תובכללו) ,45"לים גבול חול שמתי אשר" םשל ע ,וגדרה ,(ממלא כל עלמין בחינת הוא

לכי מלך מ עם ,שם ישבו במלאכתו המלך עם ,(העבודה על ידי ךמשנש ,מלמעלה הגילוי

, העולם וברא מלךנ שבהם ,צדיקים של פשותיהםנ ישבו ,ואהרוך בדוש הק לכיםהמ

עלו אלרדיש, הצדיקים תשמונ עם הוא ,תהעולמו והתהוות בריאת על שההמלכה

. 46תהכללי שבהממח גם להשלמע ,תועצמי תימינפ שבהבמח

בחינת גם כן שהיא ,הדבור שקודם מחשבה וכמו ,גותמדרי כמה יש יהר ,מחשבהב הנדה

ויש. אחת מחשבהב בא הרי זה ,צרופים בריבוי בדבור שבא דמה, הדבור לגבי כלל

להלמע זו ,מחשבהב גותמדרי ריבוי וכן. הדבור אל כלל שהיא ממה שלמעלה מחשבה

,שלותההשתל תלוכל שכוללת ,כללית מחשבה שהיא ,דומההקשבה מח בחינת עד ,מזו

,תהעולמו אל שייכות בבחינת ואהרי ה ,זו מחשבה גם ראש ,'א בסקירה יםרסקנ שכולם

הסכם בבחינת שזהו היות ועם. תוהעולמ על דומההקשבה מח וא מכל מקוםהרי שה

אל שייכות בבחינת על כל פנים הרי זה מכל מקום, ממש ורצון מחשבהב לא ,בלבד

. העולמות

הרי ,מלךנש במי הרי ,אם כן. תוהעולמ על מחשבהוה הרצון היהי אם ,הוא ההמלכה יןנוע

וזהו. הנעליו רתהיו גהירבמד אפילו ,תומהעול אל השייכה מחשבהה בחינתמ להלמע הוא

,אין סוף תועצמו תימינפ בחינתד תעצמי מחשבהב הן תשמונד, מחשבהב עלו ישראל

מר מא על ,סחנפ זהרהיאורי בב תובכשה מיין וע. כלל תהעולמו אל שייכות בבחינת ונשאי

'ב יש תעצמי מחשבה בבחינתד, "הראשון ובחדש" ל פסוקע ב"ע ט"דרמ הזהר

.כב, ירמיהו ה 45ל "והענין הוא דהנה כתיב עם המלך במלאכתו ישבו ואמרז :ל"וז .333 'ע ט"ספר המאמרים תרפראה 46

והיינו דהממלכה הוא אם , דענין הממלכה הוא קודם הרצון על הדבר, במי נמלך בנשמותיהן של צדיקים

י עם נשמות הצדיקים וטעם הדבר הוא לפי "בב' והממלכה על הרצון בעולמות הי, ל"רצון בזה א' יהי

הרי יש כמה ' דבמח', הכללי' עצמית שלמעלה מהמח' ה זו היא מחוענין מחשב, שישראל עלו במחשבה

כלל אל הדיבור דזה מה שנפרש ' שקדמה אל הדיבור ונק' מ באדם למטה דישנו המח"וכמו עד' מדרי

וישנה מחשבה שהיא נעלית יותר , אחת' הנה בהמחשבה היא מח, בדיבור בריבוי צירופים ואותיות רבים

עצמית היא נעלית ' דמח, עצמית' וכן ישנה גבוה ונעלית יותר עד מח, שקדמה אל הדיבור' מכמו המח

' מח' ק שהיא בחי"ק דפרצוף א"כללית היא מחה' והדוגמא מזה למעלה הוא דמח, כללית' יותר ממח

וזהו דכולן נסקרים בסקירה . ד היינו הרצון כללי על עולמות"ד עד סוכ"מרוכ' ההשתל' כללית על כללו

פ "ז עכ"מ ה"ומ' בשם מח' בלבד ולכן נק' ה אינו רצון גלוי כלל והוא רק הסכמה כלליוהגם דרצון ז. אחת

כ הרי מובן דמי שנמלך "א, ל"רצון אל עולמות א' וענין הממלכה הוא אם יהי, השייכה אל העולמות' מח

זהו ו, השייכה אל העולמות אפילו היותר גבוה ועליונה' שגבוה ונעלית מהמח' מח' ה בבחי"י ה"עמהם בב

ס שלמעלה מעלה מגדר שייכות אל "עצמית ופנימיות דפנימית ועצמות א' דישראל עלו במחשבה היא מח

העצמית ולא רק ' היינו דהעלו היא במח, ולהיות דישראל עלו במחשבה פנימית ועצמית, העולמות כלל

ן כל מה שעלה ד ואופ"העצמית ע' מ הרי עלו במח"ומ, עצמית' היא בהמח' א העלי"בלבד כ' הכללי' במח

.י על הרצון דעולמות"הכללית הנה לזאת הם היו המחליטים כב' במח

22

מכל ו ,בדלנה בדבר שחושב וכמו, לעצמו שחושב ומהותה בעצמה שהיא כמו :גותמדרי

קר ,הזולת אל שייך ונשאי עצמית מחשבה הוא שהכל ונוהיי .החושב עצמו הוא מקום

שהן ,שמותנה ונדהיי, ונממ בדלנה דבר אדות שחושב או ,בעצמו בשחוש כמו ,שרההפ

. העולמות בהתהוות הרצון כללות על מלךנ בהם ,ועל כן. צמןעני בפ מציאות בבחינת

הרדי לו להיות הקדוש ברוך הוא תאווהנש הוא ,העולמות בהתהוות הנהכוו תכלית הנדה

,49להטיב הטוב טבע ינמפ אם ,48יודעים ונא אין ,תאווהנ מה ינומפ. 47יםנבתחתו

,אחרת הנכוו איזה או ,העצמות שלמות מצד אם ,עצמות בחינת גילוי היהי יםנשבתחתו

הקדוש ברוך הוא תאווהנש ,יודעים ונא זאת אבל. עלהתוי ברךית עיםד תמים מתמימות

כלים שהן ,אדוק נשמות ישראל על ידי נשלמת זו וכוונה ,בתחתונים דירה לו להיות

.אין סוף ותועצמ תדפנימי תהעצמי מחשבהב שעלו דלהיות ,ן סוףאי לעצמות

בחינת שהוא דמה. תוהעצמ בחינתל כלים הרי הוא, מחשבה בבחינת הן ,מכל מקוםו

בחינתמ מובדל הרי זה ,לבד מחשבהשב ומה, כלי בבחינת שזה יךשי אינו ,ממש תעצמו

דכל מפני ,עליונים היותר פילוא ,אין סוף תלעצמו כלי ונמצא נברא שום אין ולכן. תוהעצמ

, נשמות ישראל כי אם. העצמות מן שמובדל ,תהכללי מחשבהב שעלו מה רק הן ,םהנאצלי

בבחינת הן מכל מקוםו, תוהעצמ אל שייכות להם יש הרי ,תהעצמי מחשבהב שעלו להיות

,הכוונה נשלם דוקא םעל ידו, אין סוף תעצמו בחינתל כלים הם על כן ,תהעצמי מחשבה

.50תוהעולמ להתהוות הרצון החליטו דוקא םשה וזהו .בתחתונים דירה ברךית לו היהיש

.ו, ג"ר פי"במדב. ג"ר ספ"ב. נשא טז. ראה מדרש תנחומא בחוקותי ג 47 !אויף ַא תאוה איז קיין קשיא: ל"וז. זקןר ה"שמביא לשון אדמו, ו בתחלתו"ראה המשך תרס 48 .ראה עץ חיים ריש שער הכללים 49' הא' מדרי' עצמית הרי יש ב' הוא דהנה ידוע דבמח והענין :ל"וז .333 'ע ט"ספר המאמרים תרפראה 50

זו הגם 'דבמדרי, והיינו שחושב בעצמו במהות וענין עצמו ממש, היא עצמה ומהותה כמו שהיא לעצמו

כמו שחושב ' והב, שחושב אבל העיקר הוא העצמות שהיא עצמה ומהותה של המחשבה שחושב בעצמו

היא ' מ הרי המח"הגם שהוא עצמו החושב ומ, זו 'מ הוא עצמו החושב במדרי"ומ, בדבר הנבדל ממנו

, 'עצמית הוא מה דישראל עלו במח' בהמח' הב' והדוגמא מזה למעלה הוא דהמדרי, בדבר הנבדל

י דזהו מה שהנשמה היא חלק אלוקה "בדבר הנבדל בב' אבל הוא כמו המח, העצמית' דעלייתם הוא במח

מ הוא כעין "מציאות לעצמה וזהו דישראל עלו במחשבה עצמית אבל מ' מ הרי באה בבחי"ומ, ממעל

לית והענין בזה הוא דהנה בבריאת והתהוות העולמות הרי יש בזה תכלית והתכ, הכללית' במח' העלי

ה אין אנו יודעים אם "והנה מפני מה נתאווה הקב, דירה בתחתונים' ה להיות לו ית"הוא שנתאווה הקב

ח כשעלה "בע' י עבודתם כדאי"ס ע"זהו מצד טבע הטוב אשר חפץ שהנבראים שלמטה ימשיכו עצמות א

כבה למעלה להדבק שמו לברוא את העולם כדי להיטיב לברואיו ויכירו גדולתו ויזכו להיות מר' ברצונו ית

או שהוא מטעם אחר מכוונת , או דטעם הבריאה הוא בשביל לגלות שלימות כחותיו ופעולותיו', בו ית

ה "ומה שיודעים אנחנו הוא זה דנתאוה הקב, ז אין אנו יודעים"דכ, ויתעלה' התמימות דתמים דעים ית

ל שוקיו זה העולם "ואמרז, י פזש שוקיו עמודי שש מיוסדים על אדנ"דירה בתחתונים וכמ' להיות לו ית

, של תורה' מיוסדים על אדני פז אלו פרשותי, עמודי שש שנברא לששה ימים, ה לבראתו"שנשתוקק הקב

23

ובין אין סוףר או בין הממוצעים הן ,נשמות ישראל הנה ,תהעולמו שלותדבהשתל וזהו

משךנ ידם ועל ,נשמות ישראלל תחלה משךנ ,בעולם חיות ושפע אור גילוי דכל, העולמות

אברים שהן, וכבדא לבא מוחא :וןנאי יןטשלי תלת ריה ,באדם על דרך משל וכמו. בעולם

ל שכ ,היולים כחות הן אלו כחות 'וג. האברים בכל החיות נמשך םעל ידש ,כללים וכחות

הכלל הוא ,מוחא ,אלו ותחכ 'בהג אמנם. ממנו הנמשכים כחות מיני מהכ כולל חדואחד א

ינוניםבל שפר בס ארנתבשו וכמ ,שבראש במוח הוא פשנה חיות דכללות ,עליון היותר

, ונממ שלמטה ,הכבד לגבי כלל הוא ,והלב .פרטי הוא הלב גם ,המוח ולגבי ,א"נרק פ

קום ובמ. האברים בכל והחיות הדם משךנ אלו כחות 'ומהג .אחרון היותר כלל הוא ,והכבד

הזם וג, מהלב הוא שבגידים והדם, בהבשר ונהיי ,שבאברים הדם הוא הכבד שדם ,חרא

המוח הוא ,והאברים פשנה בין הממוצע דעיקר ,מצאנו. הלב אל שולח שהכבד הוא

. האברים ולכל ללב משךנ ונוממ ,פשנה חיות שורה שבו ,שבראש

דבעולם. בריאה יצירה עשיה תעולמו 'ג הן ,עיללזכרים נה גותמדרי 'ג ,להלמע והדוגמא

,ולמותדע והחיות האור המשכת תחלת שזהו ,חכמה בינה דעת בחינת הוא אההברי

תגלהנו שבא מה כל כלול ,אההברי דבעולם ,חראקום במ נתבארשו וכמ ,כולם שכולל

. 'בעשינצח הוד יסוד ו ,חסד גבורה תפארת בחינת שהוא ,רההיצי בעולם אחר כך

שהן, נצח הוד יסוד ,חסד גבורה תפארת ,חכמה בינה דעת ,גותמדרי 'ג יש אצילותב וגם

כתובשו וכמ ,חכמה בינה דעתב הוא הגילוי דתחלת. אצילותד בריאה יצירה עשיה בחינת

, הכל הכולל הכלל והוא ,מהבחכ הוא הקו תהתגלו דראשית, "דרכו ראשית יננק ה"ויה"

חסד בבחינת אחר כך משךנו .כללי מאמר בחינת ,"הוא מאמר מינ בראשית" הוא עניןו

. הכללים ירה עשיהבריאה יצ בחינת הוא תהעולמו תובכללו. סודיוד הצח נ ,גבורה תפארת

,ואצילות, דכללות רהדיצי אדם ,קודיםנ ועקודים, דכללות דבריאה אדם הוא ,דמוןקדם דא

.דכללות הדעשי אדם

יםנב" כתובשו וכמ, חכמה בינה דעת בבחינת הן ,נשמות ישראל ,גותירהמד בכל והנה

ועל .מוחיןה בבחינת הן שמותנה ,ןכ וכמו, האב ממוח הוא שהבן ,"51לקיכםאה "וילה אתם

, דהנה העצמות אינו שייך בו לומר ענין הכלי, ה"ס ב"י דוקא שהם כלים לעצמות א"י נש"וכוונה זו נשלם ע

ס "מות ואינו שייך בו לומר ענין הכלי לעצמות אז מובדל מן העצ"ומה שעלה במחשבה הכללית בלבד ה

הנאצלים והנמצאים היותר ' ה אפי"ס ב"כלי לעצמות א' ולכן הרי אין שום נברא או נמצא שיהי, ה"ב

א ישראל דעלייתם הוא במחשבה "העצמית כ' עליונים לפי דהכל עלה במחשבה הכללית לבד ולא מח

' במחשבה הכללי' שהוא כעין העלי' הב' ל בהמדרי"נס ועלייתם שם הוא כ"עצמית ופנימית ועצמות א

לזאת , (הכללית' גבוה יותר מכמו מח' עצמית הם בעצם מדרי' ומובן שהוא למעלה וגבוה יותר לפי דמח)

שייכות אל העצמיות ממש ' ה בבחי"והיינו דזה מה שעלו במחשבה עצמית ה, ס"הנה הם כלים לעצמות א

מציאות לעצמן לזאת הנה בהם ' שהם בבחי' שם כמו בהמחשבה כלליועלייתם , (א בענין חלק"ש במ"כמ)

.ע"ובהם ועל ידם נשלם הכוונה העליונה דבברה, ההמלכה על הרצון דעולמות' הי .א, ראה יד 51

24

בין ממוצע שהוא ,המוח וכמו ,בעולמות והחיות האור משךנ םעל ידש ,הממוצעים הן כן

,ןכ כמו .האברים לכל משךנ ונוממ ,במוח הוא החיות כללות דהשראת, והאברים פשנה

משךנ םעל ידו ובהן ,החיות כללות משךנ שבהם ,הממוצעים הן נשמות ישראל

. תבעולמו והחיות האור

נשמות ב ההמשכה ,אלקינו תחלה, "העולם מלך ונאלקי" הברכה בנוסח יםראומ נושא וזהו

אלקינו ה"ויה ישראל שמע" וזהו .תוהעולמ תבכללו שנמשך ,העולם מלך אחר כךו, ישראל

,אלקינו ה"ויה ותחלה, בעולמות ההמשכה מקור הוא חדא ה"ויהד וידוע, 52"אחד 'ה

נשמות מקור שזהו ,ינהבכמה וח ,ינואלק ה"ויהד וכידוע .נשמות ישראלב ההמשכה

. העולם מקור ,עיר ונוקבאז ,חדא ה"ויהו ,ישראל

,הכוונה עיקר שהן ,תהעצמי מחשבה בבחינת ,מחשבהב עלו שישראל מפני הוא הזל וכ

והחיות האור נמשך םעל ידש ,הממוצעים הם ועל כן, העליונה הכוונה נשלם םעל ידש

הוא ענין הזל וע. נשמות ישראל על ידי הוא ,עולם עניני והזדככות רבירו וכל ,בעולם

בדברים שנתלבשו תורה ומצוות על ידי ,העולם את ולזכך רלבר ,בגוף שמהנה ידתרי

. 53דוקא יםהגשמי

.ד, ואתחנן ו 52ה ובין "ס ב"ה ממוצעים בין האוא"ה' י בהשתל"דנש וזהו :ל"וז .333 'ע ט"ספר המאמרים תרפראה 53

וכבדא חא לבאמו, אברים כללים' מ באדם למטה הרי כללות האדם נחלק לג"העולמות ומבשרי אחזה עד

הללו כוללים כחות רבים ' א מהג"כחות האלו המה היולים וכוללים דכאו' דהג, כחות כללים' ובהם ג

הנה , כוללים האלו' דבהג, אברים וכחות אלו הוא המשכת החיות בכל האברים' י ג"וע, הנמשכים מהם

' דלגבי, א"ש בתניא פנ"כמ, דכללות המשכת החיות הוא במוח שבראש, הכלל היותר עליון המוח שבראש

י כללות "וע, והלב הוא כלל לגבי הכבד שלמטה ממנו והכבד הוא הכלל האחרון, הנה גם הלב הוא פרט

והדם שבגידים הוא , וידוע שבאברים היינו הבשר הוא מהכבד, כולם הוא המשכת החיות והדם בהאברים

ולכן המוח שליט על , ב מקבל מהמוחוהל, ז הוא מהכבד ששולח אל הלב ולבא פליג לכל שייפין"וג, מהלב

מוחא לבא ' מדרי' והדוגמא מזה למעלה דג' הוא המוח כו' ונמצא דעיקר הממוצע בין הנפש והאברי, הלב

ד שהוא המשכות "חב' דבעולם הבריאה הוא בחי, י"ת נה"ד חג"חב' בחי' ע שהם ג"בי' וכבדא הם בחי

כ גם "יאה הוא המשכת החיות מה שבא ונתגלה אחכללות החיות הכולל כל העולמות וכידוע דבעולם הבר

ע "י הם בי"ת נה"ד חג"דחב' וכן הוא בעולם האצי, י"נה' שהוא בחי' ובעשי, ת"חג' שהוא בחי' בעולם היצי

, דרכו הוא גילוי אור הקו, קנני ראשית דרכו' דכתיב הוי' חכמה דאצי' וראשית הגילוי הוא בבחי', שבאצי

והוא מאמר , חכמה שהוא הכלל הכולל הכל וזהו בראשית נמי מאמר הוא' וראשית הגילוי הוא בבחי

אדם דבריאה ' ק הוא בחי"דא' ע הכללי"וכן הוא גם בבי, מאמרות' כ נפרט בדרך פרט בהט"הכללי ואח

' ובכל המדרי, דכללית' אדם דעשי' הוא בחי' דכללית ואצי' אדם דיצי' דכללית ועקודים נקודים הוא בחי

' י הם בבחי"כ נש"א וכמשל הבן שהוא ממוח האב כמו"ש בנים אתם לה"המוחין וכמ' חיהם בב י"הנה נש

י הוא המשכת "וכמו המוח שהוא כלל היותר עליון דכללות המשכת החיות הוא במוח שבראש וע, המוחין

' ס והעול"ה הממוצאים בין האוא"י ה"כ נש"א לפי מעלתו וענינו הנה כמו"החיות מהנפש אל האברים לכאו

וזהו שאנו אומרים בנוסח הברכות אלקינו מלך , י דוקא"כל ההמשכות הנמשכים בעולם הוא בהם ועד

25

ענין תדכללו ,הרבז תאוכדאי ,תוהעולמ והתהוות בבריאת העליונה הכוונה נשלם ובזה

אל שם ,נמחקים שאינם שמות 'ז יש דהנה. השמיד רזא לאתקנא הוא ,תורה ומצוותה

,אין סוףר דאו, 54כלל מדות אינון מכל דלאו ,ברוך הוא אין סוףר שמאו דבכדי .'וכו בחסד

בבחינת הוא האור גם הנה ,אין סוף בבחינת הוא שהעצם וכשם, העצם כמו הוא האור הרי

, בדבל והארה שם על ידי רק הוא ,יבנה חסד דעולם ,החסד מדת השיהי ובכדי .אין סוף

,זאת ועוד. והארה שם על ידי רק הוא ,והגילוים ותרהאו דכל, רהבגבו םאלקי שם וכן

התהי ,ברוך הוא אין סוףר שמהאו ,בערך ונשאי לפי ,הצמצום דרך באה דההארה

השתהי ובכדי. במדות הארה המשכת השיהי אפשר ,הצמצום דרך קרו .במדות ההמשכה

ח"רמ ,פקודין ח"רמ" מרוכמא ,אדוק המצות יעל יד זהו הנה ,זאת והתלבשות זו המשכה

כח הרי ,האדם באברי על דרך משל וכמו .בהאברים פנימי החיות שזהו, 55"דמלכא אברים

פנימי החיות הוא חשהכ רק ,צמועני בפ חיות לו יש דהאבר, האבר את מהוה אינו הנפש

על ידיש ,היינוו ,כאדמל םהאברי של פנימי החיות הן ,פקודין ח"רמ ,ןכ מוכו ,האבר של

אין סוףר או המשכת הוא ,זו המצו על ידיד ,במדות אין סוףר או המשכת הוא ,המצות

וזהו. השנית הבמד אין סוףר או המשכת הוא ,אחרת המצו על ידיו ,זו הבמד ברוך הוא

.במדות אין סוףר או המשכת שהוא ,השמיד רזא לאתקנא

שלא עד" מרכמא ,הגדול שמו הוא ,הדשמי רזא לאתקנא ענין הנה ,יותר בעומק והנה

אין ר האו והיינו. לפני הצמצוםש אין סוףר או בחינת שהוא ,56"ושמו הוא ההי ,ולםהערא נב

ירה ,הצמצום קודם ,דתחלה. ולםהעיאת בר בשביל ונתצמצם שנתעלם ,ברוך הוא סוף

, העולמות לעמידת מקום ההי לא ואז, בגילוי מאיר ,הבלי גבול ברוך הוא אין סוףר או ההי

גילוי שהוא ,מצוםהצר שלאח האור משךנ אחר כךו ,תעלםנו הבלי גבול האור ונתצמצם

על ידי הנה. עיללזכר נכ ,שלותההשתל סדר תבכללו ,ליםכרות והאו מקור ,הקו ראו

.לפני הצמצוםש אין סוףר האו את ממשיכים ,תורה ומצוותה

,אהבריה דבתחלת, 57"להם ודעתינ לא ה"הוי ושמי ,שדי באל 'כו אברהם אל וארא" הווז

אלפים ינש ,תהו אלפים ינש, עלמא הוי יןנש אלפי שית הנדה. ה"הוי שם גילוי ההי לא

וזהו שמע , כ מלך העולם ההמשכה בעולם"י ואח"העולם דתחלה הוא אלקינו שהוא ההמשכה בנש

ת אחד הוא ההמשכה כללי' וידוע דהוי, אחד' כ הוי"אלקינו ואח' אחד תחלה הוי' אלקינו הוי' ישראל הוי

, נ מקור העולם"אלקינו זו' כ הוי"י ואח"ב מקור נש"חו' אלקינו שהוא בחי' דעולמות הנה תחלה אומר הוי

ה ולזאת "ס ב"ל ולכן הנה הם עיקר הכוונה והם כלים לעצמות א"ז הוא לפי דישראל עלו במחשבה כנ"וכ

.ניםדירה בתחתו' ה להיות לו ית"י נשלם הכוונה העליונה דנתאווה הקב"הנה בהם וע .ב, תיקוני זהר יז 54 .ב, תיקוני זהר עד 55 .ג"א פ"פרדר 56 .ג, שמות ו 57

26

גילוי ההי לא ,תהו אלפים ינבש ,אהבריה בתחלת הנה .58המשיח ימות אלפים ינש ,תורה

לא ה"הוי ושמי" גם כן הוא ,אבותה בזמן תורה אלפים ינש בתחלת אפילוו. ה"הוי םש

כרזנ לא ,ראשיתבמי ישת בש ונהיי, ממש אהבריה לתחשבת שםכד ונוהיי. "להם ודעתינ

עד זכרנ לא ה"הוי ושם, 59ראשיתבשה במע כרזנ םאלקי םש פעמים ב"דל ,ה"הוי םש

חלתתב ,ןכ כמו הנה ,60"ושמים ארץ אלקים ה"ויה עשות ביום" בדכתי ,השבת ראח

. ה"הוי שם זכרנ לא ,משה עד הבריאה

דכשם ונוהיי. שביעי משה ,ובדורות ,שביעי שבת ,דבימים ,61חביבין שביעיןה כל הנדה

ושער" בדכתי וזהו, ה"הוי דשם הגילוי משךנ ואז ,השביעי יום הוא השבת הנה ,שבימים

הנה. 62"יפתח השבת וביום ,המעשה ימי ששת היהי סגור קדים הנהפו ימיתנהפ החצר

,פתחי שבתה ביוםו מעשהה או, כסדרן ה"הוי םש יבותתאשי ר ,שבתה ביוםו מעשהה מיי

שבת" כתובשו וכמ, ה"הוי 'םש גילוי הוא דשבת, 63למפרע ה"הוי םש יבותתאשי ר

, ורהתתן למ הנהכ עשו שהאבות והגם. שביעי הוא משה ,בדורות ןכ כמו הנה. 64"ה"וילה

.לאברהם שביעי השהי ,למשה רק ,"להם ודעתינ לא ה"הוי ושמי" ,מכל מקוםו

אליו ויאמר ,משה אל אלקים וידבר" בוכתי ,ה"הוי םש לו תגלהנ ,שליחותו בתחלת הנה

תנדכוו, "ה"הוי ינא אליו ויאמר" הנה, והצמצום הדין מדת הוא אלקים םדש. "ה"ויה ינא

לגלות צטווהנ דמשה, "ה"הוי ינא שראליי נלב ראמו" ולכן. גילויה בשביל הוא הצמצום

. נתגלה לא שלהאבות מה ,ה"ויה םדש הגילוי ,שראלית סנלכ

רונהצ פתח והוא, להאיר התחיל דאברהם, מאברהם הוא הגילוי לתדהתח, הוא והענין

הכניס ,לאברהם שביעי השהי,ומשה. כנודע ,בעולם ברךית אלקותו ופרסם ,מסירת נפשד

,התורה ובשביל ישראל בשביל נפשו מסר דמשה. עבודה בסדר דאברהם מסירת נפשה

,ישראל אלפי דראשי ,66דרא בכל דמשה ואתפשטותא. 'כו 65"מחני אין ואם" כתובשו וכמ

תורה ה קיום ובשביל ,ישראל של טובתן בשביל מסירת נפשה הוא ,שלהם העבודה סדר

לגבי ואפילו ,העולם לגבי וסוד רז שהוא ,ה"הוי דשם, הדשמי רזא לאתקנא וזהו. ומצוות

.א, סנהדרין צז 58 .ב, פא( מ"רע)ג "ראה זח 59 .ד, בראשית ב 60ט והוא המשה שבדור "ב שהוא הדור השביעי מהבעש"אה שכוונתו על הרשונר. יא, ויקרא רבה כט 61

ב "היאהרצייט של הרש, ז"ניסן תרפ' ומאמר זו הוא מב, והכניס המסירת נפש בעבודת החסידות

.וענייני מסירת נפשו מפורסמות, ץ"חדשיים קודם המאסר של הריי, פ"שנסתלק בתר .א, יחזקאל מו 62 .ב"פ, ט"ח שי"ח שער ר"פע. פ פנחס"ל ס"אריזראה שער הפסוקים לה 63 .י, יתרו כ 64 .לב, כי תשא לב 65 .א, קיד. א, תיקוני זהר קיב 66

27

רזא שהוא ,"הגדול שמךל ונמלכ ונוקרבת" וזהו. זה תגלהנ ולישראל למשה הנה, האבות

.הדשמי

שם הוא ה"הוי שם הרי ,מכל מקוםו, העולם לגבי וסוד רז הוא ה"הוי דשם היות עם ,והנה

'הז הנדה. לפני הצמצוםש אין סוף האור על קאי ,סתם שמו יןנוע. שמות שארי מוכ פרטי

אל" בכתי הנדה .מצוםלפני הצש אין סוףר באו ,שהם כמו יש הרי ,מחקיםנ םנשאי שמות

הירונ דא ,אל" ,א"ע ה"סף ד 'גלק חהר בז תאואי, 67"ארץ ויקרא דבר ה"הוי אלקים

ל ע ובילקוט ."רחמי דכלא שלימו דא ,ה"הוי, גבורה דא ,אלקים, חסד ואקרי דחוכמתא

ברא הללו שמות דבשלשה תאאי ".ידע הוא וישראל ,יודע הוא" ,ה"הוי אלקים אל סוקפ

. העולם את אהקדוש ברוך הו

לפני ש אין סוףר באו שהם כמו ,הנעלמים חסד גבורה תפארת שהם ,קום אחרבמ ארומבו

רהבגבו אלקים ושם, הנעלם חסד הוא ,החלל מקום ממלא השהי אין סוףר דהאו. הצמצום

אין ר באו ומקור שרש זה על ההי הנה ,הצמצום השיהי דזה .הצמצום ומקור השרש הוא

הקו ומקור שרש ,עלםנה פארתבת ה"הוי ושם. עלמהנה רהגבו הווז, לפני הצמצוםש סוף

,ותובפרטי .לפני הצמצוםש אין סוףר באו שהם כמו ,שמות 'הז כל יש וכן. מצוםהצר שלאח

הם ס"הפרד שלדעת ,לפני הצמצוםש ,וזותנהג פירותסשר ע שהן ,שמות עשר הם

. האורות שרשי גם הם הנה ובאמת ,הכלים שרשי

על וכמו. ממש תמציאו בבחינת ןנשאי על להורות ,שמות בתואר םראיקנש הדבר וטעם

במציאותו דומה ונשאי ,האדם בשם וכמו, ךכל כ תבמציאו ונשאי ,השם יןנע דרך משל

תהמציאו של תבמציאו ונאי והשם, מה דבר תמציאו הם דהכחות, הכחות תלמציאו

יןנע ביאור דזהו .מה דבר תמציאו בבחינת םנאי ,ההיולים םעצמי שהכחות והגם ,דכחות

כח הוא ,הכח יןנדע .פשנה בעצם במהותן םמצאינ הכחות איך ,העצומה ההקושי

כח וכמו .התעסקות בדרך הוא ,פעולתו ואופן ,לפעול ונינוע ,פרטי אבל ,םינרוח

,פרטי הוא אבל .מה דבר בכל ולהתחכם להשכיל ונוהיי ,השכלה של ינוחר כח הוא ,השכל

, ולהבין להשכיל לפעול ונינוע, והדומה והמישוש ההילוך ןנימע בו ואין, להשכיל קר כלומר

זמן ריבוי במשך הנה ,ולכן .המוח את לייגע ,דוקא התעסקות בדרך הוא פעולתו ואופן

. השכל כח התעסקות על ידי הוא הזל דכ, המוח חומר ועצם גוף מזדכך ,השכל בעבודת

כללות כמו, פשנשב המים ויסוד האש סודי שהם ,המזה ז הפכים שהם מה בהכחות םנויש

כמה ח ,גופא ובמוחין. התפעלות ,ומדות ,התיישבות ,דשכל .הפכים הם ,ומדות שכל יןנע

והתדבקות וסקירה יקהרבב הוא החכמה יןנע לכד, והתפשטות קודהנ ,ויש אין הם ינהוב

תעפותוסוה ,ןינהע וחבררך ובאו הוא הנהבי וכח, (שכלי יןנע דעם פון קלעפ דער) ,יןנהע

ותחכ איך ,אם כןו. הלזה ז הסותרים הפכים והטיות ועותנת ינש הודז .דוקא פרטים בריבוי

.א, תהלים נ 67

28

בכלי חדאחד ואל כ םהמתלבשי ,הגלוים בכחות בשלמא. פשנב יחד מצאיםנ פשנה

ראו הנה ,גופא ובמוחין .בלב תדוהמ ומשכן, שבראש במוח השכל דמשכן, שלו תהפרטי

הנהבי דמוח ,הנהבי בכלי הבינה ואור ,ולח קר החכמה דמוח ,החכמה בכלי הוא החכמה

היותה עם ,החכמהש דלהיות .רותאוה אופן לפי והכלים, נימיפר או הוא דשכל. ויבש חם

הוא החכמה מוח ולכן, יןנבהע ההתדבקות יןנע יש דוקא בה אבל ,וסקירה יקהרב עיקרה

.מדותה בכל וכן, ולפרט לברר נודעני, ויבש חם הבינה ומוח .לדבק המים דטבע, ולח קר

, כלים בלי הם ,בנפש עומדים שהן כמו הכחות אבל. הלזה ז סותרים שאינם מובן אם כןו

הרי הוא ,מכל מקום אבל, הגלויות תדמציאו תבמציאו אינם דשם אלא. שם נמצאים ואיך

תיאובמצ אינו ,השם כן יןאשה מ. עיללזכר וכנ פרטים שהם ,הכח ענין דמציאות תבמציאו

דענין במציאות שאינם על להורות ,שמות בתואר נקראים הזם של וע ,הכחות מוכ ךכל כ

. המציאות

,האדם וכמו. השבחים ענין רךדל ע הוא ,שמות םשנקראי הטעם, יותר ובעומק

את וממשיכים קוראים ,זה שבח על ידי הנה ,על דרך משל ,םחכ בשם אותו כשמשבחים

גם ,החכמה בו תחדשנו מצאנ ,מהבחכ אותו שמשבחים חהשב על ידיש והיינו. החכמה

השבח על ידי ורק, עלמתנ בהמשכה לא גם ואפילו, במוחו מהחכ גילוי בו כשאין

ההי כשלא גם הרי. העצמי ההיולי מכח ,חכמה אצלו ומתגלה מצאנ ,אותו שמשבחים

,היגלו מהבחכ חכם עשהנ הרי הוא ,בהעלם אף החכמה בו ההי לא שהרי ,בתחלה חכם

. בחכמה אותו שמשבחים על ידי

את להאציל מקור בחינת עשהנ ,חכים שם קריאת על ידיש, למעלה הדוגמא הוא ןכ וכמו

,החכמה רמקו מצד אבל ,בגלוי חכם ונשאי מי גם הנה ,בהאדם שבהמשל רק ,החכמה

דהנפש) ,הנפש שלמות מצד דזהו, אותו שמשבחים קודם גם וניש ,העצמי ההיולי כח ונהיי

וענין ,('כו הגלוים בכחות גם ,עלהנ כשרון בעל מוליד פשוט איש ולכן, שלם הוא צמועד מצ

עלמתנה מההמשכה או ,עלמתנ להמשכה ההיולי מכח וממשיכים שקוראים הוא ,השבח

,שם הקריאת על ידיו ,במציאות יש לא המקור שגם הוא ,למעלה משלנבה אבל. הגילוי אל

הרי הוא ,מכל מקוםו ,שמות בתואר 'קנ ולכן, מההחכ בחינת להאציל המקור עשהנ

.וספירות שמות בבחינת

ענין לומר שייך ,הרצון עלות בבחינתד ונוהיי, הרצון עלות בבחינת רק שייך זה כל והנה

רדכאש ,(הוא הענין וקוטב ,בארוכה) הצחצחות בשער ס"בפרד תאוכדאי ,וספירות שמות

כולו רונצטיי נאצל אז ,והקדוש הטהור ותאציל ולהאציל להוות ברךית ברצונו עלה

דמאחר .הגנוזות פירותסשר והע השמות יןנע שייך ,הרצון בעלות דרק ,ומבואר. בעצמותו

בחינת שם שייך לכן, אצילותה אל שייכות בבחינת הרי זה ,אצילות על הרצון עליית שזהו

,הרצון עלות שקודם אין סוףר באו אבל .והאורות הכלים שרשי שהן ,וזותנהג עשר ספירות

29

פירותסוה השמות כמו ,וספירות שמות בחינת ונאי ,העולמות אל שייכות בבחינת ונשאי

. הרצון עלות בבחינתש

מלה הוא ,קדש הנדה. לפני הצמצוםש אין סוףר שבאו ,וקדוש קדש ,תובחינ 'הב וזהו

מכל י הואהר ,הבדלה בבחינת היותו דעם, 'ו קדש הוא ,וקדוש .לגמרי שמובדל ,הבגרמי

אין סוףר האו הנה ,דבשרשם. הגילוי על שמורה ו"הוא וזהו ,וגילוי המשכה בבחינת מקום

בחינת הוא ,הרצון דעלות אין סוףר או בחינתו, קדש בחינת הוא ,הרצון עלות שקודם

. קדוש

שקודם אין סוףר באו זהו ,"בלבד ושמו הוא ההי ,ולםהערא בנ שלא עד" ,תאשאי ומה

הרי ד ,ודשקבודת ההע תבכ ,ולםהערא בנ שלא עד" ,כתובשה מ על הנדה .הרצון עלות

עלות בבחינת שהן ,הגנוזות עשר ספירותה בחינתו .העליון אצילות אצלנ שלא עד הוא

שלא ועד ,"ולםהערא בנ שלא עד" ,מרשאה מ ,אם כןו. דכללות אצילות בחינת זהו ,הרצון

, הרצון עלות שקודם אין סוףר או בחינת היינו ,"בלבד ושמו הוא ההי" ,אצילותה נאצל

'ז ,םרבי שוןל ,שמות הרי הוא ,הרצון דבעלות. חדא שם ,שמו הוא ,זו ומדריגה הנובחי

אין סוףר באו אבל .וזותנהג עשר ספירות הוא עניןו, שמות עשר הן ובפרטיות ,שמות

הגם ,הרצון עלות בבחינתש השמות בחינתד. חדא שם ,שמו הוא ,הרצון עלות שקודם

בחינת נוהיי ,שמו בחינת לגבי ערוך באין הרי הוא ,לפני הצמצוםש אין סוףר באו שזהו

. פרטים שמות הן שהרי, אין סוףר דאו הכללות

ונברצו כשעלה שהרי .תחדשונ הרי אם כןו ,הרצון עלות בבחינת שהן ינמפ ,הוא והעיקר

. הרצון בעלות תחדשנש זהו הרי, בעצמותו כולם ונצטיירו אצלונ אז הנה ,להאציל ברךית

אם ו, תחלה לו יש כי ,תחלה לו אין וינבכי ולא ,סוף אין וינבכי 'קנש הגם ,אין סוףר ואו

ונאי שהרי, רצוני גילוי שהוא ינמפ ,ההעדר שקדמו כעין ,מחודש גם כן הוא האור הנה ,כן

שקדמו כמו זה הרי ,ינרצו גילוי וכל, ינרצו גילוי הוא ,כי אם ,בהגילוים שלוםוס ח מוכרח

,אין סוף בבחינת שהוא האור הנה ,מכל מקום אך, התחדשות גם כן הוי ,רהולכאו. ההעדר

ונאי ,הזל בכ אבל, תחלה לו שיש הוא הדבר דטעם, תחלה לו אין ולא ,אין סוף 'קנש הגם

עלות בבחינתש וזותנהג עשר ספירותה כמו התחדשות בבחינתו התחלה בבחינת

אין ר דאו הכללית הנבחי ונהיי, שמו בחינת בערך םנואי ,ממש שותחדנש מה שהן ,הרצון

רז הרי זה ,שמו בחינת הנה ,שמו בחינת לגבי ערוך באין הם שהשמות רומאח .סוף

,שמו בחינת להמשיך ,הדשמי רזא אנלאתק הו עניןוז. השמות בחינת לגבי וסוד

שקודם אין סוףר או נתבחיד זו דהמשכה. הרצון עלות שקודם אין סוףר או בחינת ונדהיי

אין ר או הגילוי לגבי גם ,התחדשות זהו הנה ,הצמצום רחלא להמשיכו ,הרצון עלות

. הצמצום קודם גם השהי כמו סוף

30

היותלריך צ ההית התורה התחלת ,ולכאורה .המצוה וביאור רושפי היא ,תורה הנדה

אלא התורה את להתחיל צריך ההי לא ,יצחק בירמר א ,י"שרב תאוכדאי, מצוה באיזה

לעמו הגיד מעשיו דכח משום אלא ,ברא בבראשית פתח טעם ומה ,לכם הזה מהחדש

עשהנש ,הצמצום הוא ענין ,ברא דבראשית ,לךממק הבע רשופי. גוים חלתנ להם לתת

שה מע ניןעהו שז, בריאה יצירה עשיה להוות הכלים התהוות שרש שמזה ,נויפם ומקו חלל

פתתוס להמשיך הוא הנשהכוו, "ולשמרה לעבדה דןען בג יחהונוי" אחר כךו .ראשיתב

. הצמצום קודם כמו מצוםהצר לאח אין סוףר או גילוי היהי שלעתיד עד ,הקו על ידי אורות

קודם החלל במקום ההי כבר זה ראו שהרי ,התחדשות הנאי זו המשכה הנה ,באמת ראש

רזא דלאתקנא ,אןכ בארשנת מה לפי םנאמ. הצמצום יןנע כל ההי מה ועל, הצמצום

לגבי גם ,התחדשות הוי זו המשכה הנה ,הרצון עלות שקודם אין סוףר האו הוא ,הדשמי

קודם החלל מקום ממלא השהי אין סוףר דהאו .הצמצום קודם מאיר השהי אין סוףר האו

תורה ו. הרצון עלות בחינת ההי הזה שבהאור ,שבהאור הנהאחרו בחינת הוא ,הצמצום

לגבי גם תהתחדשו דזהו ,אין סוףר דאו תהכללי בחינת ,הדשמי זאר אנלאתק הן ומצוות

קיום על ידיד, "הגדול לשמך מלכנו וקרבתנו" הווז .הצמצום קודם ירמא תשהי האור

.הרצון עלות שקודם אין סוףר האו היינו ,הגדול שמו בחינת םממשיכי ,תורה ומצוותה

שמות לגבי וסוד רז והוא ,שמו בחינת שהוא הגם ,הרצון עלות שקודם אין סוףר האו והנה

ירה ,מכל מקוםו. גמורה התחדשות הוי ,הצמצום לאחר זו המשכה ,אם כןו, הרצון דעלות

ר דאו הגילוי בחינת אלא ונאי גם כן הרי זה ,הרצון עלות שקודם אין סוףר האו דגם ידוע

אל השייך גילוי בחינת הוא ,הרצון עלות בחינתד. לעצמו גילוי בחינת שהוא רק, אין סוף

יש ירה ,רדבאו ,וכידוע. לעצמו רק השייך גילוי בחינת הוא ,הרצון עלות וקודם, העולמות

הם ,לפני הצמצוםש אין סוףר דבאו ,לזולתור המאי ואור ,לעצמו המאיר אור ,גותמדרי 'ב

דעלות רק, בעצמותו הוא דהכל ,ונוהיי .הרצון עלות וקודם ,הרצון דעלות ,גותהמדרי 'ב

עלות קודםו. העולמות אל ונהיי ,הזולת אל השייך אור הוא אבל ,לעצמו הגילוי הוא צוןהר

. לעולמות שייך ונשאי אור ,לעצמו הגילוי הוא ,הרצון

,מכל מקום אבל ,לעולמות שייך ונאי ,הרצון עלות שקודם אין סוףר דהאו היות עם ,םנאמ

,גילוי בחינת שהוא דמאחר, כללי התעוררות בחינת הרי זהו, אור גילוי הוא זה גם הנה

, תוהעולמ אל שייכות בבחינת ונשאי הגם הנה ,וממילא. כולכבי התעוררות בחינת הרי זה

בבחינת ונשאי ומאחר, העולמות מן לגמרי הבדלה בבחינת לא גם כן הרי זה םנאמ

. העולמות אל שייכות איזה לו יש הרי ,העולמות מן לגמרי הבדלה

'דב השרש הם ,הרצון ועלות הרצון עלות קודם ,אלו ותנבחי 'דב ,שידוע מה דזהו

. לפני הצמצוםש אין סוףר באו שהן כמו ,סובב כל עלמיןו ממלא כל עלמין ,גותהמדרי

החלל מקום ממלא השהי רהאו שרשי שהן ,עלםנה חסד גבורה תפארתב כנזכר לעילו

בחינתד אין סוףר האו ,ןכ כמו הנה. הקו אור וגילוי ,הצמצום ושרש, הצמצום קודם פ"ומקו

31

הוא ,הרצון עלות שקודם אין סוףר ואו, ממלא כל עלמין בחינת שרש הוא ,הרצון עלות

מן הבדלה בבחינת שזהו הגם ,סובב כל עלמין בחינת והרי. סובב כל עלמין בחינת שרש

אין ר או בחינת גם ,אם כןו. כנזכר לעיל ,לעלמין שייכות לו יש הרי מכל מקום ,העולמות

גם כן הוא ,לפני הצמצוםב סובב כל עלמין בחינתד השרש שהוא ,הרצון עלות שקודם סוף

הוא הכל ,לפני הצמצוםש גותדבמדרי ,שמובן רק. תוהעולמ אל שייכות איזה בבחינת

. שייכות איזה בבחינת הוא מכל מקוםו ,ביותר הפלאה בבחינת

דומה ואינו ,קץ אין ספירות חינתבב שהן רק ,הספירות יןנע שייך זו בבחינה גם הנה ,ולכן

,הרצון עלות וקודם, כנזכר לעיל ,עשר ספירות הן ,הרצון דבעלות. הרצון בעלות שהוא כמו

שייך ,הרצון עלות שקודם אין סוףר באו גם ירה ,אם כןו. רותלספי מספר אין ,שם הנה

ויריב בבחינת אינן ,קץ אין ספירות הוא דשם מה ,דזה והגם. רבים שוןל שמות

,ואחד, בעצם ציגנאיי הוא ,דיחיד. יחיד ולא ,אחד בחינת הרי זה ,מכל מקום ,והתחלקות

בחינת הוא ,הדשמי רזא דלאתקנא ,ומרלריך צ ,הזי לפ אשר .הפרטים התאחדות הוא

ומה, כלל גילוי בגדר לא ,רהאו דעצם ,ידוע הנדה, גילוי בחינתמ שלמעלה האור עצם

כי עד ,דגילוי בההגדרה מוגדר שהאור דמה. התפשטות בחינת הוא ,גילוי בחינת שהוא

מוגדר ונאי ,רהאו עצם אבל ,האור בהתפשטות רק זה הנה ,הגילוי גדר הוא רהאו גדר

סדא טא לייכט עס וואס דוקא דאס ניט) ,אור הוא שמאיר מה דוקא זה דאין. בהגדרה

וכמו, מאיר אינו האור םעצ ,ואדרבא. ראו והוא ,מאיר ונשאי להיות ולכוי ,(אור איז דוקא

. כלל גילוי בגדר לא רהאו דעצם, חשוך עצם שהוא ,היסודי אש

שסתום מה 'והב, המקבלים לגבי שסתום מה 'הא, בסתום 'גותמדרי 'ב שיש וכדוגמא

גילוי בחינת הוא בעצם כי, בעצמו סתום ונאי הרי ,המקבלים לגבי שסתום מה הנוה. בעצם

רךעי לפ בהסתימה חילוקים יש ולכן. המקבלים אל ימגילו למעלה שהוא רק, בעצמו

סתום ונאי ,יותר עליםנ וממקבלים ,לגמרי עלםנו סתום הוא ,אלו דמקבלים, המקבלים

מה זה ,םנאמ. לגמרי עלםנ ונאי ,מכל מקום אבל ,מהם סתום גם כן שהוא עם, לגמרי

ןכ כמו. גילוי בגדר אינו ועל כן, בעצמו גילוי בחינת ונשאי הוא ,בעצם סתום שהוא

הוא ,הרצון עלות שקודם ברוך הוא אין סוףר האו דגם, לפני הצמצוםש אין סוףר באו יובן

של ההעלם בחינת הנה ,המדריגות דבפרטי היות עם ,תהעולמו לגבי ההעלם בחינת

שיש הוא ,דוקא הרצון דעלות. הרצון דעלות אין סוףר או בחינת רק הוא ,תדעולמו הגילוי

בבחינת אינו ,הרצון עלות דקודם אין סוףר האו אבל ,העולמות לא שייכות לו

זה אין הרי ,הרצון עלות שקודם אין סוףר או בחינת גם ,מכל מקום הנה ,תלעולמו שייכות

,האור עצם בחינת קרו. בעצמו גילוי בבחינת שהוא מאחר ,לגמרי העלם בחינת

בגדר שאינו האור עצם בחינת, הדשמי רזא אנלאתק הו עניןוז. בעצם עלםנו שסתום זהו

. כלל גילוי

32

הוא ,ה"הוי הנדה .ה"הוי םדש האמת שהוא ,"ה"הוי ואמת" רךדל ע ,הדשמי רזא וזהו

דשם ,"ה"הוי ינא אליו ויאמר משה אל אלקים וידבר" ,כתובשו וכמ ,אלקים םדש האמת

כנזכר ,ויהגיל בשביל הוא הצמצום יןנע וכל .ה"הוי שם שהוא ,שלו האמת לו גילה אלקים

בחינת הוא ,הדשמי רזא ,כאן כן וכמו. דלעילא ה"הוי םש בחינת הוא ,ה"הויד ואמת, לעיל

, הדשמי רזא בחינת וזהו. גילוי מגדר שלמעלה האור עצם זהו ,הוא בחינתד, ושמו הוא

.הגדול שמו לקדש השם קידוש הוא עניןו

תורה ב העבודה יןענ דכל רחדמא ,אחד הוא ענין רואו שם הנה ,הזי לפ ,אמנם

ובפרט ,בכלל השם הו עניןמ אם כן, האור עצם היינו הדשמי רזא לאתקנא הוא ,ומצוות

הוא אור הנדה ,הוא הענין אך. אור לגבי בשם המעלה יתרון עוד דיש, 'כו "שם טוב" אומרו

שמוגדר מה דזה והיינו, דגילוי הרבההגד מוגדר ונאי הרי ,רהאו דעצם היות ועם. גילוי

. זו בהגדרה מוגדר ונאי ,האור עצם אבל ,האור תהתפשטו רק הוא ,דגילוי דרהבההג

, העצמי בההפלאת מופלא הוא שהעצם רק ,העצם מן באה היא תההתפשטו הנה ,םנאמ

הנה ,זה עם אבל. ממנו המתפשט בהם שמוגדר בההגדרות מוגדר ונאי שהוא מה ונהיי

שהוא זה אין ,ממנו מתפשטה בהם שמוגדר בההגדרות מוגדר אינו שהעצם מה זה

אשר ,בענינו עצמית בהגדרה מוגדר גם כן הוא אלא, ונינבע עצמית בהגדרה מוגדר אינו

. הגילוי בהגדרות מוגדר ונממ המתפשט להיות באה שבו ,העצמית הזאת מההגדרה

,סובב כל עלמין הנה. הרצון עלות שקודם אין סוףר בהאו ושרשו סובב כל עלמיןב וכמו

בגדר לא ,הרצון עלות דקודם אין סוףר האו ,לפני הצמצוםב ובשרשו .עלמין בגדר הוא

ומזה. סובב כל עלמיןד השרש הוא ,בעצמו גילוי להיותו ,מכל מקוםו. עלמין אל שייכות

סובב ל השרש הוא ולכן, תהעולמו מן לגמרי הבדלה בבחינת אינו הרי ,בעצמו גילוי שהוא

. רהאו תוהתפשטו ,האור בעצם יובן ןכ כמו. עלמין רבגד הוא סובב כל עלמיןד ,כל עלמין

. הגילוי בגדר מוגדר הוא האור תוהתפשטו, האור מעצם בא הוא האור תהתפשטו דהרי

,הגדרתו ,ןכ כמו הנה, האור מעצם כי אם תמעצמו ונאי תהמתפשט שאור כשם הנה

אין ,רהאו שבעצם רק, האור עצם ,משרשו בא גם כן הוא ,הגילוי בגדר מוגדר שהוא

בו אין ,הרצון עלות שקודם וכמו .ונממ המתפשט הגדרת של יןנהע באותו באה זו הגדרה

בא מזה הנה ,מכל מקוםו, בעצמו גילוי שהוא יןנהע ורק, העולמות אל דשייכות הענין

,מה ענין בו יש הרי ,האור בעצם ןכ כמו הנה. עלמין בגדר להיותו ,סובב כל עלמיןב

הוא האור שהתפשטות ,עשהנ זו מהגדרה אשר, ונינבע צמיתע בהגדרה אותו המגדיר

הוא ושרשו ,עלמין בגדר הוא סובב כל עלמיןד ,על ידי זהש וכשם. הגילוי בגדר מוגדר

בבחינת שאינו הגם ,הרצון עלות קודם גם ,אם כן ,וןהרצ עלות שקודם אין סוףר האו

אשר ,העולמות מן לגמרי הבדלה בבחינת ונאי מכל מקום ירה ,תוהעולמ אל כלל שייכות

.הכללים תעולמו לגבי העלם הוא גופא בזה

33

הגם ,האור עצם הנה ,דגילוי בההגדרה מוגדר תשההתפשטו מאחר, באור ןכ כמו הנה

הוא ,בכללותו ראו הנה ,מכל מקום, ממנו בההתפשטות כמו זו בהגדרה מוגדר ונשאי

,בהעלם הוא השם שהרי, העלם הוא ,שם כן יןאשה מ. אור זה אין ,גילוי בלא ירשה, גילוי

שנראה אור גילוי הרי זה, "יונפ תאיר אדם חכמת" ,כתיב הנדה. כלל יכרנו אהנר ונשאי

הוא שהחיות והגם. כלל ניכר השם אין ,לעצמו דגם ,יכרנ ונשאי ,השם כן יןאשה מ. יכרנו

ינמפ ,ואלי גשנר ונאי השם ,מכל מקוםו, בהאדם שנרג הרי הוא והחיות ,השם על ידי

, האבוקה ואור נרה ראו וכמו ,המאור גדלות יודעים ונא ,מהאור ,ולכן. העלם ונינע שהוא

יש הרי ,גופא נרוב .אבוקה הוא או נר הוא המאור אם יודעים ונא ,האור מהתפשטות הרי

יודעים ונא ,מהאור ירה. היום ואור השמש אור ,ןכ וכמו, עבה בפתילה עב נר ויש ,דק רנ

מובדל שהעצם ינמפ ,הוא הדבר וטעם. המאור מהות יודעים ונא שאין קר ,ורהמא מציאות

ךרע הבדלת ינמפ הנה ,ולזאת, כלל העצם מן בו שאין ,הארה הוא האור שהרי, האור מן

ינמפ, ונל ודענ מציאותו אבל. המאור מהות יודעים ונא אין ,הזם משו הנה ,האור מן העצם

דבקות בבחינת הרי הוא גילוי וכל ,גילוי הוא שהאור ותלהי ונוהיי ,המאור מעין הוא שהאור

.מציאות בבחינת העצם את מגלה הוא ,ולזאת ,העצם מעין הוא על כן ,בהעצם

, העצם עם שייכות לו יש דשם והגם. כלל העצם את יודעים ונא אין ,מהשם אבל

לזה ,דבר כל על ואמר ,הוחי הבהמה לכל אשוןהרם אד שקרא שמות בקריאת וכמו

,אותו מחיים אלו דאותיות ינמפ ,הוא הדבר דטעם, כך ותרלק אהנ ולזה ,כך לקרות אהנ

, העצם את יודעים ונא אין ,מהשם הנה ,מכל מקוםו. הראשון משרשם חיותו וממשיכים

את לידע ,מהאור והרי, שמות שקרא ,אשוןהרם אדד חכמתו דזהו .ומקורו שורש ונהיי

גם כן היו ,מהשם ואם. גדולה חכמה צריכים אין ,נהלב או השמש ראו הוא אם ,העצם

ם אדש הוחי הבהמה הרי, רהאו על ידי המאור את שיודעים כמו ,העצם את לידע יכולים

אם ו, בהעלם השם ההי וכבר ,להם משךנ כבר החיות ההי ,בשמותם להם קרא אשוןהר

גודל הווז. העצם את יודעים אין ,דמשם אלא, כלל חכמה ין זהא ,שמם שידע זה ,כן

הרי. הנהעליו מרכבה סוד שידע לפי ,בשם אותם קרא אשר ,אשוןהרם אד של חכמתו

את מגלה ונאי על כן ,העלם הוא שהשם ינמפ ונוהיי, העצם את יודעים םנאי שמהשם

.גילוי שהוא שם על ,מעלה יתרון בו יש שהאור הרי. העצם

באדם על דרך משל כמוו. העצם את ממשיך שהוא ,אור על בשם מעלה יתרון יש אמנם

,בשמו לקוראיו הנפנ עצמותו כל ירה, לקוראיו הנפנ הוא ,בשמו אותו איןרכשקו ,למטה

שקוראין על ידי הנה ,יצלןלחמנה ר ,המתעלף ולכן, יותר בעומק בהעלם מושרש שהשם

,למעלה יובן והדוגמא .פשנה מעצם חדש חיות ממשיכים על ידי זה הנה ,בשמו ותאו

בעצמותו הכלול ,העצמי שמו בחינת והוא ,אין סוף תעצמו בבחינת ואה ,שם בחינתד

שמו אבל ,אין סוף אור בחינת הוא הכל ,הדשמי רזאב עיללבאר תנש מה דכל. ממש

. אין סוףד העצמי העלם בחינת והוא, 'ית כקדמותו קדמון ששמו מה הוא העצמי

34

להמשיך ,"אבא אבא" ,"הקדוש המלך" צועקים ונא וריםהכפם ויושנה האש שבר וזהו

דעצמות העצמות קדושת בחינת ,הקדוש המלך, הראשון ומקורה משרשה כותהמל בחינת

ויש, קדוש בחינת הוא אין סוףר או כללות הנדה. בעצם קדש בחינת 'אמיתי שזהו, אין סוף

,'הג וקדוש, הרצון עלות שקודם אין סוףר או ,'הב קדוש, רהאו עצם ,'הא קדוש, קדוש פ"ג

העצמי העלם בחינת ,העצמי שמו ,קדש בחינת תואמיתי. דכללות אצילות ,הרצון עלות

. אין סוףד

ו וכמ, צדיק הוא וטוב. רהאו מעצם, טוב משמן גם הוא ,שם מעלת דיתרון, שם טוב וזהו

הוא ,למטה ירידתה על ידי ,שמהנבה הנקנ ראש דהמעלה. 68"טוב כי צדיק וראמ" ,כתובש

הנקנ ,בגוף ירידתה על ידיו, שם לה אין ,בגוף למטה ירידתה קודם שמהנדה, בשם 'קנש

. כנזכר לעיל ,אין סוף בהילוך ,מהלך בבחינת עשיתנ ,בגוף ירידתה על ידיו. השם יןנע בה

שבהם ,הצדיקים שמותנ ובפרט .רהובת ועוסקת ,למטה יורדת שמהנדה, שם טוב וזהו

בקיום ,נשמות ישראל בכללות רואו חיות המשפיעים ,ישראל אלפי ראשי והם, 'כו מלךנ

שמותנ עילוי אבל, קדוש בחינת שהוא ,האור מעצם גם ,שם טוב הנה, תורה ומצוותה

אפשר ,שם לה יש שהנשמה על ידי זהד ,מעלה יתרון ועוד. קדש בבחינת הוא ,הצדיקים

בספרים תאשאי וזהו. בשמו לקוראיו שנפנה ם,ש בקריאת וכמו, בה להתקשר

. 69ענני דמאיר אלקהא רךדל וע, הצדיקים שמות והזכרת יאתקר וסגולת במעלת

שם טוב" וזהו. 'כו שראליי נב אלפי ראשי ,בצדיקים תההתקשרו יןנוע בסוד וכידוע

יום על הוא עבודתו כל הנה ,הולדו מיום אשר דמי. "הולדו מיום המות ויום ,טוב משמן

תהפנימי הכוונה בשביל הוא ,היום בכל ועבודה תפלה רהבתו עשיותיו דכל ,ונוהיי, המות

אשר, כנזכר לעיל ,אין סוף בבחינת העילוי להיות ,בגוף שמהנה ידתרי שבענין תוהאמיתי

שחיי ,ישראל ינב אלפי ראשי הצדיקים בנשמות ובפרט ,ונשמה נשמה בכל הכוונה הוא כן

כי ,ןשכל ומכ ,ואהבה ויראה הנאמו שהם ,יםנרוח חיים כי אם ,בשרים חיים םנאי הצדיק

ידיו מעשי ,ילדיו בראותו כי ,ממש ונבקרב עומדת ורוחו ,רוח ואמשיך רוח אייתי רוח

וביגיעה גמורה בעבודה ,תורה ומצוותב העבודה על ידי ,ברךית 70שמו יקדישו ,בקרבו

את ממשיך אבל ,העלם הוא שםד, השם קידוש הו עניןשז ,הדשמי רזא אנלאתק ,עצומה

. העצם את ממשיך ,שם אבל ,העצם את שמגלה אורה כמו ולא, העצמות

' שיהי והיינו, גילוי שהוא ,האור מעלת גם כן היהי שבהשם הוא ,טוב משמן שם וטוב

להתפעל שלא ,דוקא מסירת נפשב העבודה על ידי בא שזה. ברוך הוא העצמות התגלות

, עבודה בסדר הוא מסירת נפשה יןנוע. המצות וקיום רההתו לימוד אל ומעכב ענמו מכל

אשר ,דאברהם מסירת נפששה ונהיי ,לאברהם שביעי דור שהוא דמשה ,כנזכר לעילו

.י, ישעיה ג 68 .א, ז יח"ע 69 .כג, ישעיהו כט 70

35

ועל רההתו על פשונ תןנש, עבודה בסדר זה הביא משה הנה, בעולם 'ית אלקותו פרסם

גם בו היהי ,העצם את ממשיך אבל ,העלם שהוא ,דשם ,השם קידוש הו עניןשז ,ישראל

. בגילוי העצמות השיהי, האור מעלת

חלוקים הם באמת הנה, חדא יןנע רהלכאו שהם הגם ,ושם דאור, טוב משמן שם טוב הווז

,האור דעצם, האור עצם שהוא ,הטוב שמן וניש םנאמ ,גילוי הוא רהאו דמעלת, במעלתן

גם כן באה ההתפשטות של ההגדרה ,מכל מקוםו, דגילוי בההגדרה מוגדר ונאי הרי

את ממשיך אבל, העלם הוא ושם ,גילוי הוא ורהא יןנע כללות הנה ,ולזאת. העצם משרש

דזהו. בגילוי העצם המשכת ונוהיי, המעלות 'ב יהיו ,שבשם ,'כו משמן שם וטוב. העצם

נשמות תבכללו ימינפ וחיות אור הממשיכים ,ישראל ינב אלפי ראשי ,צדיקים של עבודתן

על ידיש, בהעצם מתקשרים על ידי זהש ,בשם פלאהנו עצומה מעלה ועוד תישראל

ברכו אשר בשדה ,לצדיק זרוע אור מן גידולין גידולי והולך גדל המעשה הנה ,זו התקשרות

.לברכה קודם ,בהתקשרות הקרוב וכל, רויחא אנומזו חיי ינבב 71לארץ המאיר ,ה"הוי

.אגרת הקדש פרק כז 71