Kanot hadarim - volkani institute

יוסי יניב

מינהל המחקר החקלאי-מרכז וולקני-המכון למדעי הצמחת.ד. 6, בית דגן 50250

טל. 03-9683482 פקס. 03-9669583כנות והרכבות בהדרים

מינהל המחקר החקלאי - מכון וולקני

Frederick S. Davies and L. Gene Albrigo, 1994, Citrus, CAB International, Great Britain • Frederick S.Davies and Larry K. Jackson, 2009, Citrus growing in Florida, University Press of Florida – U.S.A• Henri Chapot, Vittorio L. Delucchi, 1964, Maladies, Troubles et ravageurs des agrumes au Maroc, • Institut National de la Recherche Agronomique, RabatJames Saunt, 1990, Citrus Varieties of the world, Sinclair International – England• P. Spiegel-Roy and E.E. Goldschmidt, 1996, Biology of Citrus, Cambridge University Press – New-York• Reuther W., Webber H.J. and Batehelor L.D., 1967, The Citrus Industry In Poorman Orange Pages • 550-551

58

ספרות, הרכבת תמך לעצי הדר, דפון המלצות שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר א. אבטבי, 1999.

, סבילות של כנות אפרסק, שזיף ושקד לבורון ומלח, עבודת גמר לפקולטה למדעי א. ינאי, 2007. החקלאות, האוניברסיטה העברית ירושלים

, פגעים ומחסורים בהדרים בישראל, ספריית הפועלים - תל-אביב א. פורת, 1975. , א. שקד, א. גואל, 1986, בחינת כנוות הדרים וצירופי זן – כנה בתנאים מבוקרים, עלון הנוטע מס' 12.

עמ' 1225-1227, דו"ח תצפית לבדיקת כנות חדשות והשפעת כנות – אבנר אמיר, דורון גרינולד, שוקי קנוניץ, 1999.

אמיר א. וחובר', 1981, ניסוי כנות וזנים בנווה יער, עלון הנוטע מס' 10. אברהם שקד, 1976, וולקה מריאנה ככנה לתז"ים, מנהל המחקר החקלאי, סידרה ה' מס' 16-15. ביניים בתחנת נוה יער, משרד החקלאות, שירות שה"ם, גידול עצי הדר, הוצאת ספריית השדה - תל-אביב דר' הלל אופנהיימר, 1956.

, גידול עצי הדר, הוצאת מסחר ותעשייה - תל-אביב ה. הרולד יום, 1926. , גידול הדרים האנציקלופדיה לחקלאות, 1976.

, ניסוי זנים וכנות להדרים בנגב, מנהל המחקר החקלאי, תחנת ניסיונות גילת י. מלכין, 1964, בעיות מליחות בהדרים, עלון הנוטע מס' 11/12, עמ' 639-648. י. לוי, 1986. , ניסויי שדה חוברת תקצירים, שה"מ, המועצה לשיווק פרי הדר יעקב פת, 1973, איקלום כנת טרוייר בישראל, עלון הנוטע מס' 4, עמ' 188-193. יוסי גרינברג, 2002.

, עץ הדר וגידולו, הוצאת המשק החקלאי - תל-אביב יעקוב מלכין, 1966. , דישון והזנה של הדרים, משרד החקלאות, שירות ההדרכה והמקצוע מיכל פישלר, 1981, סיכומי תצפיות וניסויי שדה בהדרים בעמקים הפנימים 1976-1981. פרץ ברוש, 1991.

, משרד החקלאות, מ. בר יוסף, 2010, הדרים ועצי פרי במבט אישי, עת הדר מס' 70 עמ' 9-14. מ. בר יוסף, 1991, מחלות וירוס,וירואידים וספירופלסמה בהדרים השדה כרך ע"א, עמ' 564-566. מ. בר יוסף, 2009, בין ספרות יפה למחלות הדרים, עת הדר מס' 68 עמ' 25-35. שירות ההדרכה והמקצוע – בית שאן

, מחלות וירוס,וירואידים וספירופלסמה בהדרים השדה כרך ע"ה חוברת ו', מ. בר יוסף, 1991. עמ' 873-872

, הרכבה של כנת הביניים והרוכב בהרכבות כריך של שתילי הדרים, השדה, כרך מ. בר יוסף, 1991. ע"ב חוברת ב', עמ' 221-222

, איפיון חלבון המעטפת של וירוס הטריסטזה, עבודת גמר לפקולטה למדעי מ. מוואסי, 1990. החקלאות, האוניברסיטה העברית ירושלים

, המלחה בפרדסי הנגב, דרכי התמודדות בטווח הקצר והארוך, עלון הנוטע, ערן רווה וחובר', 2006. , בירור ויצירת כנות הדרים בעלות סבילות גבוהה למליחים, עלון פ. שפיגל, ע. ורדי, ג. בן חיים, 1985.

קורט מנדל, 1971, הפורמן הישראלי כנה עמידה לטריסטזה, עלון הנוטע מס' 6/7, עמ' 330-333. קורט מנדל, 1969, פורמן כנה מבטיחה להדרים בארץ, עלון הנוטע מס' 11/12, עמ' 609-612. הנוטע מס' 12, עמ' 1229-1231, זני הדרים בישראל, משרד החקלאות, שירות ההדרכה והמקצוע ש. אשכנזי, 1981, שינטוע בפרדס, עלון הנוטע מס' 11, עמ' 1095-1097. ש. אשכנזי, 1981, נינוס הדרים, עלון הנוטע מס' 11, עמ' 787-788. ש. אשכנזי, 1983, הרכבות תמך בכנות עמידות לטריסטזה, עלון הנוטע מס' 4, עמ' 277-279. ש. אשכנזי, 1985, גידול פרדס מנונס – פק"ק, עלון הנוטע מס' X, עמ' 383-385. ש. אשכנזי, 1989.

, צירופי זן – כנה לנטיעה, משרד החקלאות, שירות ההדרכה והמקצוע ש. אשכנזי, מידע בנושא זן – כנה, עלון הנוטע, שנה ס', עמ' 26-30. ש. אשכנזי, 1975, כנות וזנים – אינטרדוקציה מארה"ב, עלון הנוטע מס' 3 , עמ' 184-188. ש. אשכנזי, 1979. , גידול עצי פרי, הוצאת ספריית השדה - תל-אביב ש. ידידיה, 1937.

, צירופי זן וכנה, אפשרויות נטיעה באיזורי הארץ השונים שוקי קנוניץ, 2006. , צרופי זן כנה - דפון אינטרנט - שה"מ משרד החקלאות שוקי קנוניץ, 2006.

, טבלת צרופים אפשריים בהחלפת זן - דפון אינטרנט - שה"מ משרד החקלאות שוקי קנוניץ, 2006. , רשימת זנים וכנות של הדרים בישראל, משרד שוקי קנוניץ, דר' עליזה ורדי, פרץ ברוש, 2001.

החקלאות, שירות ההדרכה והמקצוע

57

56

צורת ריבוי נוספת בהדרים מתבצעת בפרדס כאשר רוצים לבצע החלפת זן מסיבות כלכליות. השיטה הנפוצה והמקובלת היא כריתת העץ מתחת לרוכב עד לכנה. כאן יש מס' סוגי הרכבה.

הרכבת ראששיטה מקובלת שנקראת הרכבת כתר, נעשית בד"כ בעצים בוגרים בעלי גזע עבה. בשיטה זו מבצעים חתך מיוחד בקליפת הכנה. את הרוכב חותכים בצורת V ומחדירים אותו מתחת לקליפת הכנה. בשיטה יתר, חימום למניעת שקית ומעליו בפרפילים הרוכב את מכסים לכנה, רוכבים 2-4 להכניס ניתן זו בין שתי הרקמות. בזמן ההרכבה צריך ליצור הצמדות מלאה וקושרים מתחת לחתך ההרכבה ע"מ להשתמש בחומר קוטל פטריות )כמו דקוניל( ע"מ למנוע זיהום שימנע את הצלחת ההרכבה. בשיטה זו

התפתחות ההרכבה מהירה והפרדס מתחיל להניב כבר מהשנה השנייה להרכבה.

הרכבת חליפיןלאחר כריתת נוף העץ וטיפול נכון בגדם, מגדלים מס' ענפים )סוריים( מהכנה ועליה מבצעים הרכבת עין )או מס' עיניים(. ההרכבה נעשית בסתיו או באביב. בשיטה זו מגיע הפרדס ליבול מחודש כבר אחרי

שלוש שנים.

הרכבת סנדוויץבשיטה זו מרכיבים עיניים על צימוח צעיר של הזן המוחלף, לאחר כריתת זרועותיו. בשיטה זו מנצלים את הגזע והזרועות העיקריים של הזן הקודם ולכן אפשר להגיע ליבול כבר בשנה השנייה לאחר ההרכבה. בנוסף לכך קוטר הפצעים לאחר גדיעת הנוף הקודם הוא קטן יחסית דבר שמאפשר הגלדה טובה

יותר. בשיטה זו יש לשקול את ההתאמה בין הזנים.

כנות בינייםהשימוש בכנות ביניים נעשה כאשר החקלאי מצפה ליתרון בגידול מטע מצירוף זן – כנה מסויים אך הצירוף אינו אפשרי מבחינה חקלאית, ע"י הפרדה בין הזן והכנה הרצויה באמצעות כנת ביניים )מתאימה(

ניתן להעניק לשתילים הנ"ל קיום עם אפשרות לבטא את היתרונות הצפויים ואף להגבירם.מצב זה נפוץ בעיקר במטעי עצי פרי נשירים כמו באגס על כנת חבוש.שימוש בכנת ביניים של אגס

פותר בעיות איחוי,והאגס מניב יבול גבוה ואיכותי.בהדרים השילוב הנ"ל פחות מקובל אולם נעשה בו שימוש כאשר מחליפים זן על רוכב )ולא על כנה(.

בניסויים שנערכו בשנות ה- 90 בנווה יער נמצא שזנים שהורכבו על כנות לימוניות הצטיינו ביבול גבוה גם על כנת ביניים.

בבדיקת איכות הפרי לא נראו הבדלים משמעותיים בהשפעת כנות ביניים.בניסוי שנערך במכון וולקני)מ.בר יוסף 1991(בוצעו הרכבות סנדוויץ של זני הדרים שונים על כנת הדרים יהיה וולקמריאנה בנוכחות כנת ביניים רגישה לווירואידים ע"מ שניתן המתאימה למגוון קרקעות כמו וכן ע"מ לתת ותלת עלה( )טרוייר,רנגפור , וירואידים לנינוס באמצעות להשתמש בכנות המתאימות

מענה לבעיות פתולוגיות אחרות ובמצבים מסויימים גם לבעיית הטריסטזה.55

הרכבת עין ומקורו נקי ממחלות רכב לוקחים עין שבה הרכבת היא שנעשית במשתלות העיקרית הריבוי צורת לכנה העין את מכניסים בכנה, חתך עושים עין, – פקע לוקחים זה מרכב מאושרת. אם במשתלת ומצמידים אותו לכנה ע"י ליפוף סרט הרכבה או פרפילים ע"מ לקבל הצמדות מלאה. בצורה זו מקבלים הראשון בשבוע בכנה, קאלוס יצירת של תהליך מתחיל ההרכבה לאחר מיד רקמות. שני בין מגע גדילת הקאלוס נמרצת והיא מתפתחת בעיקר בשפתי הקליפה.לאחר כשבועיים מופיעים בקאלוס תאי טראכיאדות שמעבירים מוהל תא מהכנה לעין המורכבת. כתוצאה מכך מתחיל תהליך של לבלוב העין, והעין מחוברת באופן טבעי והתעצות הקאלוס מסתיים תהליך האיחוי חיבור הקמביום עם השלמת

לכנה ונוצרת רקמה משותפת שבתוכה קיימים מעברים המאפשרים מעבר מים וחומרי מזון. מהעין המורכבת יצא ניצן שיהפוך עם הזמן לענף שנושא את תכונות צמח האם.

מבט לתהליך הרכבת עין

12

34

56

54

£ ריבוי הדריםצורת הריבוי המקובלת בהדרים היא וגטטיבית – אל מינית וזאת ע"י שימוש בחלקי צמח אל מיניים.

)גודל, צורה בריבוי אל מיני הצאצאים שמתקבלים דומים בדיוק לצמח האם ובעיקר בתכונות הפרי מיני ריבוי לעומת וזאת לגדל, רוצים שאותו הזן יציבות את שמבטיח דבר ההבשלה( מועד ובעיקר שנעשה ע"י זריעים, הצאצאים שמתקבלים מושפעים בתכונותיהם הן מהמצח האם והן מתורם האבקה טובות מבחינה כולם שונות שלא תכונות ונושאים תורשתית, והם בלתי אחידים מבחינה אב(, )צמח

מסחרית כדוגמת גודל פרי ושונות במועדי הבשלה.ישנו הבדל בין צורת ריבוי של הכנות לעומת ריבוי זנים. ריבוי הכנות נעשה ע"י שימוש בזריעים תוך ניצול

תכונת רב עובריות של הכנות.ישנם שני מיני זרעים בזני הדרים. הזריע הראשון הוא תוצר של הפרייה מינית כאן זרעים נוצלריים: מתקבלת זיגוטה שנוצרת כתוצאה מהזדווגותם של תאי מין זכרי ותא מין נקבי בדרך של האבקה. אלה זרעים מיניים שנוצרים בזנים חד עובריים Monoembryony והם מכילים עובר אחד לזרע. לעומתם זנים רב עובריים Polyembryony )רוב הכנות( מפתחים 2 או יותר עוברים לזרע. העוברים נוצרים לא בשק העובר )כמו אצל חד עובריים( אלא מתאים סומטיים של של הנוצלוס המצויים סמוך לקצה המיקרופולרי של שק העובר, תאים אלה מפתחים עוברים אדונטיביים )איבר בצמח הנוצר שלא במקומו הרגיל( הקרויים גם עוברים נוצלריים, אלה חודרים לשק העובר, והצמח הנוצר מהם אינו צמח שהתקבל מהפרייה אלה צמח נוצלרי הזהה בתכונותיו לצמח האם. שתילים נוצלריים הם אחידים במופעם. הם חסונים, בעלי

גדילה נמרצת, קוצניות רבה ואינם נושאים מחלות וירוס. זרעים ובתכונות. במופע אחידה אוכלוסיה לקבלת שאיפה תוך במשתלה נעשה הכנות זרעי גידול

שנובטים ונראים חלשים או עקומים )אופייני לזרעים מיניים( מוצאים מהאוכלוסיה.

ריבוי זני הדריםישנם מס' צורות ריבוי של זני הדרים. כולם צורות ריבוי וגטטיביות מהסיבות שנסקרו בתחילת פרק זה.

צורות הריבוי נחלקות לשניים: במשתלה שנעשה ריבוי וריבוי הכנות, את שמגדלת הדרים בשטח )פרדס(. צורות הרכבות. נקראות אלו ריבוי חיבור שמאפשרת הרכבה תהליך אינה צמח חלקי שני 1000 הסינים מימי עוד ידוע ידוע הספירה, לפני שנה להרכיב ידעו שהרומאים במשנה ואפילו וגפנים זיתים לגבי זרעים בסדר ציון יש

מועד הצלחת ההרכבה.מהווה הכנה הרכבה בכל החלק להרכבה. הבסיס את שמורכב על הכנה וממנו יצמח פירות( ועליהם )ענפים הנוף נקרא רוכב. ככל שהקרבה הגנטית בין הכנה לרוכב קרובה יותר, הסיכוי להצלחת ההרכבה גדול יותר.

ייחורים מושרשיםשיטת ריבוי וגטטיבית נוספת היא ע"י ייחורים. שיטה שנעשית בעיקר ע"י הערבים לריבוי לימטה מתוקה. בד"כ עצים שגדלים מייחורים מושרשים

הם חלשים חייהם קצרים, והם רגישים לרקבונות צוואר השורש. לוקחים כנה, ייחור של לוקחים כאן בייחורים: בשימוש נוספת שיטה רכב )ייחור( של הזן המוצע להרכבה, מבצעים חתך אלכסוני תואם גם ומכניסים למצע ע"י סרט קשירה אותם ברוכב, מצמידים וגם בכנה

השרשה בתנאי לחות וטמפ' מתאימים.

מרכיב הדרים בפעולה

53

2.שינטוע בפרדסשינטוע פירושו נטיעה מחדש להבדיל מהחלפת זן שפירושה כריתה והרכבה מחדש.

מנוונים שבו מהעצים גבוה ואחוז מניב אינו זקן, הפרדס בו מצב עם להתמודד דרכים מס' ישנם או בשלבים מתקדמים של ניוון. במצב כזה ישנם מס' אפשרויות:

1.עקירה מלאה של כל שטח הפרדס ונטיעה מחדש.2.שינטוע מפוזר – נטיעת שתיל במקום עץ שנעקר, בד"כ כתוצאה מטריסטזה.

3.אחת הבעיות בנטיעה ישר אחרי עקירה היא המצאות מזיקי קרקע וגורמי מחלות שורש כמו פיתופטרה, ולכן יש להשתמש בכנות עמידות במיוחד לפיתופטרה. כאן ניתן להשתמש בכנות איכותיות כמו טרוייר

וקריזו שמתאימות לזני טבוריים חופשיים מאקסוקורטיס.מתאימה קליאופטרה כנת קרקע, חיטוי ועם חוליות בקרקעות לשנטוע אפשרית מתוק תפוז כנת

לשנטוע בנגב.

3.כנות תמךטכניקה היא מורכבים הדר לעצי תמך הרכבת ותיקה ומוכרת. היא שימושית כאשר הכנה העיקרית נפגעת ממחלה כדוגמת עצי שמוטי שנפגעו מנקרון מתוקה לימטה על מורכבים שהיו בעת העצה במקרה או חושחש, של תמך כנת ע"י ונתמכו ,זן לכנה, אי של בעיות נוספות כמו אי התאם בין התאמת הכנה לתנאי קרקע.הרכבת התמך מהווה הכנה בהחלפת שלב גם בעץ, לתמיכה בנוסף

הקיימת במשך הזמן.בבחירת כנת תמך יש חשיבות לקצב התפתחות המורכבים זנים ההתעבות. ולעוצמת הראשוני ע"ג חושחש מומלץ לתמוך עוד כשהעצים צעירים. בכנות חושחש שנגועות בטריסטזה ניתן לכרות את הזן, לבצע הרכבת כתר, לגדל שני חליפים )ענפים( בלבד המחולקים בהיקף הגזע בצורה שווה ולכל

ענף כזה לבצע הרכבת תמך.בד"כ התפתחות תמכים היא איטית ולכן תוצאות בגיל נתמכים העצים כאשר מושגות טובות צעיר,ועדיין לא נוגעו בטריסטזה ואינם במצב ניוון

מתקדם. התפתחות התמכים די חלשה כאשר תומכים עץ

מבוגר ובריא. לזן התאמתה ע"פ ראשית תבחר לתמך הכנה מבט לכנת תמך ציטרומלו על ולנסיהויכולתה לפתור את הבעיה לשמה מבוצע התמך.

איור 2 - כנת תמך בתהליך איחוי עם כנה עיקריתאיור 1 - כנת תמך לפני איחוי עם כנה עיקרית

52

£ שימושי כנותישנם עוד מס' שימושים עקיפים לכנות מעבר לשימושם הרגיל.

1. כנות מננסותגידול פרדס היתה ומנונס.כשהכוונה צפוף הייתה מטע ה-80( )בשנות עתידני אחד ההגדרות למטע שמאופיין בעצים קטנים, בנטיעה צפופה)קבלת יותר יבול ליחידת שטח( על מנת לאפשר קטיף נוח

ללא סולם, ובצורה כזו להקטין את הוצאות הגידול והקטיף.גידול השמוטי בשנות ה- 20 ועד שנות ה-40 התבסס על נטיעה צפופה ושימוש בכנת לימטה מתוקה

שהייתה רגישה לאקסוקורטיס ולנקרון העצה וגרמה לכך שהתקבל פרדס עם עצים נמוכי קומה.דרכים שונות ומגוונות נוסו בעבר להשגת הנינוס כמו שימוש בכנות מקבוצת קרובי הדרים להרכבות לא יחורים מחומר ע"י הדרים גידול )נעשה בקליפורניה(, ואחרים ציטרופסיס כמו סבריניה, סנדוויץ

יובנילי, שימוש בכנת תלת עלה "הדרגון המעופף" שלה יחסו תכונות מננסות ועוד.נגוע בוירוס האקסוקורטיס, ביסוד השיטה היה שימוש השיטה המקובלת ביותר הייתה שימוש ברכב בטכניקה של הרכבת רוכב בלתי רגיש להדבקה בווירואידים על אחת מכנות ההדרים הרגישות כמו

ההדבקה ורנגפור.בעקבות עלה,טרוייר תלת נעצרת.כתוצאה והתפתחותה הכנה נפגעת מכך נוף הרוכבים שהם בלתי רגישים לאותם וירו אידים נשאר קטן,ואילו איכות הפרי וצורתו

אינם נפגעים. נעשה י.פת ע"י ה-60 בשנות שנעשו בניסויים שימוש ברכב נגוע באקסוקורטיס שהורכב ע"ג רמת עם נמוכים עצים ונתקבלו טרוייר כנות

פוריות טובה.וירואידים של בתבדידים מכוונת הדבקה נוסתה בהיקף נרחב בעצי תפוז מורכבים על ניסויים אלה ותוצאות תלת עלה באוסטרליה

היו טובות.ונטעו לעומק יותר נבחן הנושא ה-80 בשנות מאות דונמים של פרדסים שהיו מבוססים על השיטה הנ"ל. נעשה שימוש בכנת טרוייר , בכנת הורכב )עליו רנגפור ולימה בנקו עלה תלת שמוטי( מכיוון שתגובת המחלה שונה מצירוף מסויים צירוף שמדביקים בכלל נהגו לצירוף

והשקייה, מהירות העברת הזנה ובעיות כמו מימשק עורר מס' שאלות הנושא זהה. ורק מצירוף אך הוירואיד, חוסר אחידות של העצים המודבקים, שימוש בכנות נוספות שמתאימות לאיזורי קרקע גירנית ומחסור במידע ניסיון שדה וחוסר נוספות של השיטה הן החלשות העץ,קיצור חיי העץ וכו'. מגבלות

אודות השפעתם הייחודית של כל רכיבי התקביץ המננס על הפרדס לטווח ארוך.לפרדס קטן קומה היה יתרון של כניסה מוקדמת לניבה ופוריות גבוהה ליחידת שטח נטועה. חיסרון השיטה נבע מהצורך בטיפול חקלאי אינטנסיבי והשקעה כספית גדולה יותר עד כניסה לפוריות גבוהה.המודבקות הכנות של עמידות הקניית הוא אקסוקורטיס בתבדידי הדבקה של נוסף חשוב יתרון בווירואידים למחלת רקבון השורש שמחוללת הפטרייה פיטופטרה. שילוב תכונה זו נחוץ כאשר מגדלים

על הכנה רנגפור.ויחד דעך זה בנושא המחקר ה-90 משנות החל

איתו הניסיונות והתצפיות בחלקות הניסוי.

מבט לאשכולית סאנרייז על כנה מננסת

מבט לתפוז המלין על כנה 802 לפני נינוס מבט לתפוז המלין על כנה 802 אחרי נינוס51

קו: פיק )גדרה(

משקל הפרי בגרםסה"כ ק"ג לעץמספר פרותכנהשנת נטיעה

200181277.881.11048

71.782.71149טרויר2001

50.455.41099רנגפור2001

68.574.71085וולקה2001

72.9751023מקרופילה2001

2001C - 358384.91032

57.567.31181חושחש2001

הכנות C-35, טרויר ו – 812 מצטיינות באופן מובהק משאר הכנות. כנת הרנגפור נחותה באופן מובהק.

קו: יחיעם

משקל הפרי בגרםסה"כ ק"ג לעץמספר פרותכנהשנת נטיעה

71.9761063מקרופילה2001

62.373.51194חושחש2001

200181285.794.61112

73.177.51073וולקה2001

74.392.41236טרויר2001

2001C - 3566761155

46.647.41014רנגפור1999

הכנות 812 וטרויר מצטיינות באופן מובהק משאר הכנות.

סיכום רב שנתי )סיכום ביניים(בטבלה שלהלן אנו מציגים את היבול המצטבר בכל שנות הניסוי של כל צרוף. ) טבלה נפרדת לכל

שנת נטיעה.

נטיעת 1999

יבול מצטבר לעץ בק"גכנהקו

STG639689.3

STG678.7ציטרומלו

659.7ציטרומלואביחיל

579.7וולקהאביחיל

812564.5אביחיל

537.2טרויראביחיל

639536אביחיל

STG532.4וולקה

STG812519.2

STG508.2טרויר

387.6רנגפוראביחיל

361.4רנגפוריחיעם

נטיעת 2001

יבול מצטבר לעץ בק"גכנהקו

STGC – 35492.9

C – 35481.6פיק

C – 35468.2יחיעם

812438.6פיק

381.9מקרופילהפיק

812368.3יחיעם

356.3טרויריחיעם

347.8טרוירפיק

C – 35345.9אביחיל

340.4מקרופילהאביחיל

334.2וולקהפיק

326מקרופילהיחיעם

315.6חושחשפיק

302.1חושחשיחיעם

STG290.6רנגפור

STG274.3מקרופילה

273.7וולקהיחיעם

STG272חושחש

241.4רנגפורפיק

239.9חושחשאביחיל

STG שצירופי לראות ניתן הנ"ל מהטבלאות ואביחיל על הכנות C-35 , 639 , וציטרומלו נותנות

את היבול הגבוה ביותר.

50

דוגמא לניסוי התאמת כנות לזני פומלו שהחל בשנים 1999-2001 באיזור הגלבוע ע"י מדריך ההדרים האיזורי שלום שמואלי.התוצאות סוכמו ב-2011 ומהן ניתן להתרשם על השפעות הכנה על פוריות הזן

המורכב ואיכות הפרי.

מהלך הניסויבקיץ 1999 ניטעו מס' קווים של פומלו גוליית ע"ג כנות שונות:

אביחיל – טרוייר, וולקה, 812, ציטרומלו, רנגפור ו- 639S.T.G. – טרוייר, וולקה, 812, ציטרומלו ו- 639

יחיעם – רנגפור סה"כ 12 צירופים, כל צירוף ב- 5 חזרות על 4 עצים.

בסתוי 2001, הניסוי הוגדל:C-35 -אביחיל – חושחש, מקרופילה ו

C-35 -יחיעם – וולקה, טרוייר, מקרופילה, חושחש, 812 וC-35 -חושחש, רנגפור, 812 ו – .S.T.G

סה"כ 20 צירופים, כל צירוף ב- 5 חזרות על 4 עצים.

דגשיםבשנת 2009 שונתה שיטת ההשקייה ונעשה מעבר להשקייה במים מושבים.

הפרי נקטף בקטיף סלקטיבי בחודשים נובמבר – פברואר.התוצאות הן ממוצע לעץ של כל החזרות.

הניתוח הסטטיסטי נעשה בנפרד לשני השנתונים.

קו: אביחיל

משקל הפרי בגרםסה"כ ק"ג לעץמספר פרותכנהשנת נטיעה

199963992.999.11071

100.4112.71120ציטרומלו1999

41.444.71090רנגפור1999

85.492.21086טרויר1999

127.5135.41063וולקה1999

199981287.883.6960

63.570.51111חושחש2001

85.783.6984מקרופילה2001

2001C - 3570.266.3940

הניתוח הסטטיסטי נעשה בנפרד לשני השנתונים.כנות הוולקה וציטרומלו מצטיינת באופן מובהק בעוד שכנת הרנגפור נחותה במובהק משאר הכנות.

STG :קו

משקל הפרי בגרםסה"כ ק"ג לעץמספר פרותכנהשנת נטיעה

1999639115.9140.21218

105.9121.71146וולקה1999

136.3161.31181ציטרומלו1999

199981289.592.51034

99.8116.11155טרויר1999

74.384.71147חושחש2001

75.472.21011מקרופילה2001

2001C - 3593.7961027

82.587.11065רנגפור2001

הניתוח הסטטיסטי נעשה בנפרד לשני השנתונים.בנטיעת 1999, כנת ציטרומלו ו-639 מצטיינות באופן מובהק משאר הכנות.

בנטיעת 2001 , כנת C-35 מצטיינת באופן מובהק משאר הכנות

49* שלום שמואלי -2011 דו"ח שנתי למועצת ההדרים

טבלת המלצות צירופי זן - כנה ע"פ שוקי קנוניץ 2005

כנות אפשריותאזור גידול מועדףהזן המבוקש

זני מנדרינות

טרוייר, C-35 , 812 , וולקמריאנה מישור החוף המרכזיסצומות: מיהו-ואזה, אוקיצו, קונו

C-35, טרוייר, 812, וולקמריאנה מישור החוף המרכזיראשון

C-35, טרוייר, 812 , חושחש מישור החוף המרכזימיכל

C-35, טרוייר, תע"מ, 812, ?מירב רגיל עם זרעים חושחש

טרויירזן חדש מאד, ניסיונימירב דל זרעים 119, 63

עמק החולה, עמק יזרעאל, נגב מינאולה מערבי,

וולקמריאנה, מקרופילה

החלק המזרחי של מישור החוף

C-35, טרוייר, 812, חושחש מרבית אזורי הארץאורה

גליל – גולן, מישור החוף אור המרכזי,

C-35, טרוייר, חושחש, וולקמריאנה

צפון – מערב הנגב

טרוייר, וולקמריאנה מישור החוף, מערב הנגבמורקוט

גליל – גולן, מישור החוף, מערב מור 25, 26 הנגב

טרוייר, C-35, וולקמריאנה

טרוייר, חושחש כל הארץטופז )אורטניק(

זני תפוזים

וולקמריאנה, חושחש כל הארץטבורי ניוהול

טרוייר, C-35 ?טבורי קרה-קרה

812, חושחש, טרויירנגבטבורי אפיל 1 - סמי

812, חושחש, וולקמריאנה נגבטבורי אפיל 1 - ראוסטנברג

רנפור ליים, C-35 מישור החוףשמוטי

וולקמריאנה נגב, לכישולנסיה אולינדה

חושחש , וולקמריאנה נגב, לכישתפוז מידנייט

זני פומלו, אשכולית ולימון

סובב כינרת, בית שאן, עמק פומלו צ'נדלרחרוד

ציטרומלו, טרוייר

בית שאן, סובב כינרת, עמק אשכולית אדומה ריו - רדיזרעאל

וולקמריאנה, טרוייר

טרוייר, תע"מ, וולקמריאנהגליל / גולן, מישור החוף, אשכולית אדומה, סטאר רובי

צפון – מערב הנגב

טרוייר, וולקמריאנה, חושחשכל הארץאשכולית צהובה מרש

לימונים: וילה פרנקה, יוריקה אלן, קוק

מקרופילה, וולקמריאנהנגב, לכיש

וולקהמריאנה, מקרופילהעמק חפר – חדרה, בית שאןלימון אינטרדונטו

מקרופילה, וולקמריאנהבית שאן, נגב, גליל - גולןלימה טהיטי

48

שח

שחו

קתו

מפוז

תס

מון גלי

הטר

פאו

קליה

עלת

תלטרנג'

ציקריזו

טרוייר וה

פילקרו

מאלי

שרמן י

פורה

קוול

ה ט

מלי

הק

תומ

המ

ליפור

רנגמלו

טרוצי

סווינגל

או ה

הכנת

חלמ

התכונ

אר צוו

בון ק

רש.

שורה

מידע

שרגי

תרביו

ש רגי

שרגי

מידע

מידע

מידע

מידע

מידע

שרגי

שרגי

מידע

הטז

סטרי

תרביו

ש רגי

מידע

מידע

מידע

מידע

שרגי

תרביו

ש רגי

שרגי

""

מידע

"

ה - סי

קח

קקרון

נמיד

עמיד

עמיד

עש

רגימיד

עמיד

עש

רגימיד

עמיד

עש

רגיש

רגימיד

ע

סטי

קורסו

קא

""

"מיד

עתר

ביוש

רגיש

רגימיד

ע"

""

""

תדו

טומ

נש

רגיש

רגיש

רגיש

רגימיד

עמיד

עש

רגי?

""

??

תפוריו

הב

טוה-

בטו

ת ל –מצוינ

תתבגרו

ם הטובה ע

הב

טוה

בטו

תמצוינ

הב

טות

מצוינה

בטו

תמצוינ

הב

טו

שנ' 15-20

פרית

איכואד

מה

בטו

אדמ

ה ב

טוב,

טומון

ליאד

מה

בטו

תמצוינ

תמצוינ

ב,טו

מון לי

הב

טוה

שחל

תבינוני

ה / ש

חלת

בינוניה /

שחל

ה-ב

טו

הע

ם גרוחרי

אם

זניה

עם גרו

חריא

ם זני

פריה

דל גו

בינוניבינוני-

בינוני+בינוני-

בינוני+בינוני+

בינוני+בינוני

בינוני+בינוני

בינוני

הקר

ת לדו

מיע

מידע

מידע

שרגי

מידע

מיד+ע

מידע

ש+רגי

??

שרגי

שרגי

מידע

ת לגירשו

רגיבינוני

ש?רגי

בינוניבינוני

תרביו

ש רגי

ש+רגי

מידע

בינוני?בינוני

בינוניבינוני

ש+רגי

חמל

ת לדו

מיע

תבינוני

המוכ

נת

בינוניה

בטו

המוכ

נה

מוכנ

הב

טו?

?ה

מוכנ

ה?ב

טוש?

רגי

קויקוז ל

נימיד

עש

רגיש

רגיש

רגימיד+

עש+

רגיש?

רגימיד

עמיד

עש

רגיש

רגימיד

ע

עטו

שנב

ה דיל

גת

בינוניה

דלת+

בינוניע רצון

ביש

מה

בטו

הב

טובינוני+

?ה

בטו

הדל

?ה

בטו

םחיי

אורך בינוני

ארוךקצר

בינוניבינוני

בינוניקצר

??

קצרבינוני

?

ם ע

ש מו

שיל

םהזני

םתז"י

םתז"י

םתז"י

םתז"י

םתז"י

םתז"י

בדבל

מון לי

םתז"י

םמוני

ליטי

מוש

םתז"י

תשכוליו

א

תשכוליו

את

שכוליוא

מוןלי

תשכוליו

את

מנדרינות

שכוליוא

תשכוליו

את

שכוליוא

םמוני

לימון

לים

תז"י

תמנדרינו

תמנדרינו

שכ'א

תמנדרינו

תשכוליו

את

מנדרינות

מנדרינום

תז"ית

מנדרינום

פיקלי

תמנדרינו

תשכוליו

א

47

תאו

קלח

השרד

מע

קצומ

הה ו

הדרכה

ת שירו

םהדרי

ה לק

חלמ

ה

שכנזי 1973א

ש. ע"י

ה ערכ

ם נהדרי

ת לת כנו

תכונות

בלט

ההכנ

שח

שחו

קתו

מפוז

ת

סמון ג

ליה

טרפ

אוקלי

העל

ת תל

קריזו טרוייר וטרנג'

ציה 10*

פילקרו

מאלי

שרמן י

פורה

קוול

הק

תומ

ה ט

מלי

פור ה רנג

מלי

התכונ

או ה

חלמ

הטר

פטו

פימיד

עש

רגיתר

ביוש

רגיש 5*

רגימיד

עמיד

עמיד

עמיד

עמיד

עש

רגיש?

רגי

הטז

סטרי

תרביו

ש רגי

מידע

מידע

מידע

מידע

ש 6*רגי

שרגי

שרגי

מידע

שרגי

מידע

קרוןה נ

סיק

חק

מידע

מידע

מידע

שרגי

מידע

מידע

שרגי

מידע

מידע

שרגי

שרגי

סטי

קורסו

קא

מידע

מידע

מידע

מידע

ש*רגי

שרגי

מידע

מידע

מידע

שרגי

שרגי

תדו

טומ

נש

רגיש

רגיש

רגיש

רגימיד

עש-

רגיש

רגי?

מיד?ע

שרגי

?

תפוריו

הב

טוה

בטו

ה 4*ב

טום

שניל- 15-20

ם ע

ה ב

טות

בגרות

הם(

תז"יה )

בטו

הב

טוה

בטו

ת 9*מצוינ

ה-ב

טוה

בטו

הב

טות

מצוינה-

בטו

פרי 2*ת

איכוה

בטו

הב

טוע רצון,

ביש

ממון

ליה

שחל

ם חרי

אה

בטו

תמצוינ

תמצוינ

ה, ב

טומון

ליה

שחל

ם חרי

אה

בטו

הש

חלת

בינוניה-

שחל

תבינוני

ה-ש

חל

פריה

דל גו

בינוני+בינוני-

בינוני+בינוני-

בינוני++בינוני+

בינוני-בינוני

בינוני+בינוני

בינוני

הקר

ת לדו

מיע

מידע

מידע

שרגי

מידע

מידע

מידע

תרביו

ש רגי

??

שרגי

שרגי

חמל

ת לדו

מיע

תבינוני

המוכ

נת

בינוניה

בטו

המוכ

נה 7*

מוכנ

הב

טו?

?ה

מוכנ

הב

טו

קויקוז ל

נימיד

עש

רגיש

רגיש

רגימיד+

עש

רגיש

רגימיד

עמיד

עש

רגיש

רגי

עטו

שנב

ה דיל

גת

בינוניה

דלב

טוע

מוצמ

ע רצוןבי

שמ

הב

טוה

בטו

ת+בינוני

?ה

בטו

הדל

?

ם 3*חיי

ח אור

בינוניארוך

קצר 4*בינוני

בינוניבינוני

??

?קצר

בינוני

ם ע

ש מו

שיל

םהזני

םתז"י

םתז"י

םתז"י

םתז"י

םתז"י

םתז"י

בד 8*בל

מון לי

םתז"י

םמוני

לים

תז"ים

תז"י

תשכולי

את

שכוליא

שכ'א

מון לי

תשכולי

את

מנדרינובון

סמון לי

לית

שכוליא

ת?שכולי

את

מנדרינומון

לי

תמנדרינו

תמנדרינו

תמנדרינו

תמנדרינו

ת(מו

סצו(

תשכולי

את

מנדרינום?

תז"ים

מונילי

תמנדרינו

תמנדרינו

ת?מנדרינו

תשכולי

א

46

טבלת המלצות צירופי זן – כנה 1985 )ע"פ ש. אשכנזי(

טרוייר זן / קלוןמין / זן/ קריזו

תלת עלה

ציטרומלו סווינגל

לימה וולקהרנגפור

קליאופטרהחושחשמקרופילה

XXניר גליםשמוטיXXשאר אפרים

XXXXנוצלרי, ורדה ג,

STGXXXXוושינגטון קלוןטבוריים

XXXישן,XXXקרטר קלון ישן,

וושינגטון,

,STG קרטרXXXXXXניהולו

XXXקלון ישן, ולנסיהXXXXאולינדה,

STGXXXXXXXXXXXמראש רגיל,אשכולית

XXXXמראש נוצלרי,XXXXXXרד בלנש,

XXXריי רובי,XXXXXסטאר רובי

XXXXפומליתXXגולית, פומלו

XXצ'נדלר, XXטהיטי

XXXXXXמינאולהXXקלונים ישנים, קלמנטינה

XXXXזני קורסיקה,STGXXXX

XXXמיכלXXנוצלריסטסומהXXXמורקוט

XXXXאורטניקXXXXיוריקה, וילה פרנקהלימון חמוץ

XXXXטהיטי,לימה חמוצהXXXXבירס קלון ישן

XXנגמיקומקוואטXליימקוואט

X – צירוף מומלץ

45

£ טבלאות צרופי זן-כנהדוגמא לטבלאות זן – כנה ותכונות של כנות

חלק גדול מהטבלאות מבוסס על עבודות של שמואל אשכנזי ז"ל )1937-1993(.שמואל אשכנזי: מדריך הדרים, רפרנט לזנים וכנות ומנהל מחלקת ההדרים בשנות ה- 90 בשה"מ.

וזנים כנות לוותה בהקמת מס' רב של חלקות תצפית בכל הארץ לבחינת והעניפה פעילותו הרבה חדשים.

את המידע הרב שנצבר מבחינת חלקות אלו הפיץ שמואל אשכנזי הן בע"פ ובעיקר במאמרים קצרים בעלון הנוטע, בדפוני שה"מ ובהרצאות באירועים מקצועיים ועוד.ממשיכי דרכו פרץ ברוש אז, ושוקי קנוניץ היום ממשיכו בדרך זו.

משרד החקלאות יולי 1986 שירות ההדרכה והמקצוע

המחלקה להדרים

מחלה או תכונה

תלת עלה חושחשמקומי

טרוייר / קריזו

ציטרומלוסווינגל

לימטה מקרופילהלימון גסוולקהמתוקה

לימה רנגפור

מנדרינה קליאופטרה

תפוז מתוק

עמידעמידעמידרגישרגיש ביותרעמידעמידעמידעמידעמידרגיש ביותרטריסטזה 2

קחקסיה – נקרון עצה

עמידרגישרגישרגישרגיש ביותרעמידעמידעמידעמידעמידעמיד

רגיש עמידאקסוקורטיסביותר

עמידעמידרגישרגישעמידעמידעמידעמידרגיש

רקבון צואר השורש

רגיש עמידעמידעמידעמידעמידביותר

רגיש ביותררגישרגיש ביותררגישעמיד

רגישרגישרגיש ?רגישרגישרגישרגישעמידעמידעמידרגישנמטודות

טובה עם פוריותהתבגרות

טובה עם מצויינתטובהמצויינתמצויינתמצויינתמצויינתטובהטובההתבגרות

טובה עם התבגרות

איכות פרי פנימית 3

בינונית - מצויינתמצויינתמצויינתטובה

מצויינתמצויינתבינוניתדלהדלהדלהדלה

בינוניקטןבינוני+בינוני+בינוני+בינוני+בינוני+בינוני+בינוני+גדולבינוניגודל הפרי

עמידעמידרגישרגישרגיש ביותררגישרגישעמיד+עמיד+עמיד++עמידעמידות לקרה

עמידות למליחות

נמוכהטובהטובהנמוכהטובהנמוכהנמוכהבינוניתנמוכהנמוכה-בינונית+

רגישבינוניבינונירגישעמידבינוניבינונירגיש+רגישרגיש מאדעמידעמידות לגיר

רגישרגישרגישרגישעמידרגיש מאדרגישעמיד?רגישבינוניעמידניקוז לקוי

דלהבינוניתבינוניתדלהבינוניתבינוניתטובהטובה+טובהטובהבינונית+גדילה בשנטוע

בינוניבינוני+בינוניבינוני-בינוני-בינוני+גדולגדול מאדגדולקטןבינוניגודל עץ 4

ארוךארוךבינוניקצרקצרקצרקצרבינוניבינוניבינוניבינוניאורך חיים 5

לשימוש עם הזנים

תז"יםאשכוליתמנדרינות

תז"יםאשכוליתמנדרינות

תז"יםאשכוליתמנדרינות

אשכוליתתז"ים

מנדרינות

לימוןלימה

אשכולית

לימוןלימה

אשכולית

לימוןלימה

לימוןשמוטי

קלמנטינה

לימוןתז"ים

אשכולית

מנדרינותאשכולית

תז"ים

תז"יםמנדרינותאשכולית

עלון הנוטע, מס' 2 שנה מ"אהערות:

1.הטבלה כללית וקיימים יוצאי-דופן בצירופי זן – כנה מיוחדים. 2.אין עמידות מוחלטת. לטרוייר וכנות אחרות לעיתים עמידות חלקית.

3.רמה כמ"מ, חומצה, ויחס הבשלה.4.גודל העץ תלוי גם בזן, בסוג הרוכב, וניקיונו מוירוסים.

5.בינוני – הכוונה לכמה עשרות שנים, אורך החיים תלוי גם בהתאמת הזן לכנה, בניקיון מוירוסים ובתנאי גידול.

44

£ כנות תרוגותבקבוצה זו שתי כנות עיקריות:

Sweet Orange תפוז מתוק כנה שנפוצה למדי בעולם, עוד בשנות ה- 50 נערכו ניסויים במכון וולקני לגבי תכונות כנה זו, כנה זו דומה לכנת חושחש מבחינת אופי צימוח, השראת פוריות ומאידך פיתופתרה, – שורש למחלות גבוהה רגישות מגלה אך פרי, ואיכות בינוניות, וקלות עמידות לטריסטזה. הכנה מתאימה לשימוש באדמות קלות

ואינה מתאימה למצב של שנטוע.כנה זו לא נמצאת בשימוש בפרדסנות הישראלית.

Cleopatra mandarin קליאפוטרה מקור: הודו

קרה למצבי ביותר עמידה ויראליות, ומחלות לטריסטזה עמידה היא מנדרינה, של סוג היא זו כנה ולהשקיה במים עם רמות כלור גבוהות, וכן עמידה לתנאי קרקע קשים, לקרקעות מלוחות.

הפרי שמתקבל בד"כ בגודל בינוני – קטן ואיכות טובה. הבעיה העיקרית בשימוש בכנה זו היא הכניסה האיטית לפוריות שמאופיינת ברמת יבול נמוכה בשנים הראשונות, ועם זאת רמת הפוריות עולה עם

השנים.כנה זו מומלצת לזני ולנסיה וטבורי בנגב.

43

Trangpor )803( טרנגפורמקור: קליפורניה.

מכלוא: טרוייר X רנגפורכנה שרגישה מאוד לנקרון העצה, פיטופטרה ווירואידים מאידך מגלה עמידות יחסית למצבי מליחות, ובעלת נטייה לנינוס הזן המורכב עליו. העץ גדול ופורה ובהרכבה נוטה לפתח איחוי בצורת בקבוק הפוך.

במצב של כלור בקרקע קיימת נטייה לקליטה מועטה של הכלור בעלים.

Citrumelo Swingle ציטרומלו סווינגלמקור: קליפורניה.

מיכלוא: אשכולית X תלת עלה.כנה זו היא תוצר הכלאה שנעשה על ידי הבוטנאי האמריקאי סווינגל בשנת 1907.

הכנה עמידה לטריסטזה ופיתופטרה, מעניקה כניסה מהירה לניבה עם פוריות טובה.הפירות בד"כ גדולים ואיכותם הפנימית טובה, בהרכבה על גבי כנה זו מקבלים עצים גדולים עם אורך חיים ארוך העולה על 50 שנה. בנוסף הכנה עמידה למחלות שורש ולכן היא טובה למצבי שנטוע, ובנוסף היא בעלת התאם טוב עם מרבית הזנים. לעומת זאת הכנה רגישה מאוד לגידול בקרקע גירנית, קרקע דחוסה עם ניקוז גרוע, וכן להשקייה במים מליחים, לכן אינה יכולה לשמש ככנה בשטחים שמושקים

במים מושבים. כנה זו טובה במיוחד בשימוש עם פומלו צ'נדלר.

Poorman Orange פורמן ישראלימקור: אוסטרליה.

מיכלוא טבעי: )טנג'לו( אשכולית X מנדרינה.כנה זו ידועה גם בשם New Zealand grapefruit ידועה באוסטרליה כבר יותר מ-150 שנה, היא הובאה ארצה עוד בשנות ה-40 לאוסף ההדרים שהיה בצריפין. לכנה פרי בגודל אשכולית קטנה עם מיץ חמוץ

– מריר בציפה הרבה זרעים והיא חד עוברית, בהתפתחותה דומה הכנה לחושחש.הכנה עמידה לפיתופטרה, נקרןן העצה ואקסוקורטיס, מעניקה פוריות מצויינת. הפרי שמתקבל בד"כ בגודל בינוני ואיכותו הפנימית טובה )דומה לחושחש(. חסרונה הגדול של הכנה הוא רגישותה לטריסטזה

ולכן לא נכנסה לשימוש אינטסיבי.פורמן בין נעשו הכלאות כנות שבמסגרתו פרוייקט השבחת וולקני ה-70 החל במכון שנות בתחילת מס' עברו אלה כנות מיכלואי ,43/18 כמו קווים נתקבלו מספר זכרי, כהורה עלה ותלת אם כצמח בדיקות בחלקות זן – כנה ובדומה למיכלואי תלת עלה גם בהם נמצאה רגישות לאדמות גיר ולרמות

מליחות גבוהה יחסית. כנות אלה לא נכנסו לייצור שוטף ואין בהם כמעט שימוש.

42

Poncirus כנות תלת עלה £הזן תלת עלה תואר על ידי הבוטנאי רפינסקי )Refinesque( ב-1883, ונתן לו את שמו הנוכחי – Poncirus Trifoliata. הזן נבדל משאר הזנים בקבוצת מ-3 מורכבים העלים קור. בתנאי נושרים שהעליו בכך Citrus הדרים

.)25º-עלעלים )מכאן שמו(. העצים עצמם בעלי עמידות גבוהה לקור )עדהפירות של הזן שעירים ושקיות המיץ מכילות טיפות שמן.

.Citrus ניתן להכליא בקלות את זני תלת עלה עם זנים בקבוצת ההדריםכנת תע"מ )תלת עלה מקומי( עמידה לפיתופטרה, טריסטזה ונמטודות, ולכן זו כנה טובה לתנאי שנטוע, אולם מגלה רגישות גבוהה לאקסוקורטיס, לגידול בתנאי קרקע עם מליחות וקרקעות גירניות, ולכן השימוש הנרחב

שנעשה בה הולך ופוחת.)W.T. Swingle( פותחו שתי סווינגל ע"י ה-30 בהכלאות שנעשו בארה"ב בשנות

קבוצות זנים חדשים של כנות:ציטרנג' – מיכלוא תלת עלה X תפוז.

ציטרומלו – מיכלוא תלת עלה X אשכולית.קיימים גם מיכלואים בין קבוצת ציטרנג' לזני קומקווט שנקראים ציטרנג'קבטים )Citrangequat( כדוגמת

סינטוןן, תלפה, טומסביל )הכנות הללו אינם בשימוש בישראל(.

Benka Trifoliata תלת עלה בנקהמקור: קליפורניה קו של תלת עלה

הכנה רגישה לאקסוקורטיס למליחות וגיר, עמידה לרקבונות שורש ותנאי קור. הכנה נוטה לפתח עץ גדול ופורה, בהרכבה עם זני קליפים ישנה נטייה לקבלת פרי גדול.

Karisso, Troyer Citrange טרוייר, קריזומקור: קליפורניה.

מיכלוא: טבורי X תלת עלה.ה-60 בשנות בארץ לשימוש הוכנסה הכנה הכנה חדשים. נוצלריים רוכבים עם לשימוש עמידה למחלות שורש – פיטופתרה, וטריסטזה, לרוב גבוהה פרי ואיכות טובה פוריות מעניקה הזנים שמורכבים על גבי כנה זו. גודל הפרי בד"כ בינוני ומעלה )תלוי בזן(. חסרונותיה הבולטים של מלוחות בקרקעות לגידול רגישותה הם זו כנה

וגירניות, וכן לאדמות עם ניקוז לקוי בעיקר באדמות כבדות, בנוסף לכך רוב הזנים המורכבים על גבי כנה זו יגלו אחרי 15-20 אי-התאם, מצב שמביא להתייבשות ענפים וניוון העץ.

קיימים בארץ עוד מס' כנות מקבוצת מיכלוא תלת עלה X תפוז.

812מקור: מפלורידה

מיכלוא: סנקי )כנת מנדרינה( X תלת עלה בנקו. הכנה דומה בתכונותיה לטרוייר, אולם מגלה רגישות גבוהה לאקסוקורטיס ולכן יש להרכיב עליה חומר ריבוי שנלקח ממשתלת אם, הכנה רגישה פחות מטרוייר

לגידול באדמות מליחות וגירניות, מומלצת בעיקר לטבורי אפיל וזני מנדרינות.

C-35מקור: מקליפורניה

מיכלוא: תפוז רובי דם X תלת עלה. כמו כנת טרוייר, C-35 מגלה רגישות לקרקעות גירניות ודחוסות בעלות ניקוז לקוי,

ובנוסף רגישות לוירואידים.שתי הכנות מעניקות פוריות טובה, פרי גדול עם איכות פנימית טובה. כל הכנות יחסית שמתקבל הגבוה חומצה \ סוכר יחס איכות בשל לכנות נחשבות הנ"ל

בפירות מהזנים המורכבים עליהם.

טרוייר קריזו

41

£ כנות לימוניותבקבוצה זו 3 זנים עיקריים:

Volkameriana וולקמריאנהמקור: איטליה.

מיכלוא: לימון X חושחש.שונים בוטנאים ע"י ב-1867 עוד שתוארה ותיקה כנה ,)Ricobono( באיטליה. שמה הנוכחי הוענק ע"י ריקובונו

והיא תוארה על ידו כסוג של לימון גס.היא ולכן שורש ומחלות לטריסטזה עמידה הכנה על במיוחד תמך ולהרכבות שנטוע למצבי מתאימה

חושחש )בסיטואציה זו קצב ההתעבות מזורז(.הכנה מעניקה כניסה מהירה לפוריות וקצב גידול נמרץ, מאידך איכות הפרי שנמדדת ביחס סוכר \ חומצה ותכולת כמ"מ נפגעת עקב הורדת אחוז החומצה, אם כי ירידת איכות הפנימית משתנה ותלויה בגורמים נוספים כמו סוג הזן, עונת הבשלה, תנאי גידול, אקלים וכו', לכן כנה זו אינה מומלצת לזנים שבהם אחוז החומצה נמוך כמו סצומה, וזני קליפים בכירים. הכנה מומלצת לזני מינואלה, אשכוליות ולימונים. כנת וולקה רגישה לנקרון העצה ולכן בשימוש בה יש להשתמש בחומר ריבוי שנלקח ממשתלת אם, בנוסף לכך הכנה מגלה רגישות בינונית לקרה ולתנאי

גידול קשים, במיוחד להשקיה במנות מים קטנות.

Macrophyla מקרופילהמקור: פיליפיניים.

מיכלוא: פומלו X אתרוג.פוריות בהשראת היא זו כנה של יתרונותיה וכן ובריא, ירוק צימוח גדולים, פירות גבוהה, בקרקע גידול ותנאי בורון לעודפי עמידות דחוסה. לכן כנה זו הייתה בשימוש בנגב, מאידך וטריסטזה. העצה לנקרון מאוד רגישה זו כנה אורך החיים של הזנים המורכבים עליה קצר יחסית לעומת כנות אחרות. הכנה טובה ללימונים בלבד. בארה"ב

וספרד רוב זני הלימון מורכבים על גבי כנה זו.

Rangpur Lima לימה רנגפורמקור: צפון מערב הודו

מיכלוא: לימון גס X מנדרינה )או חושחש(.בד"כ הפרי מצוינת, פוריות מעניקה זו כנה היא העיקרית חשיבותה קטן, – בינוני בגודל בעמידותה לטריסטזה ולתנאי גידול בקרקעות

מליחות וגירניות. לכנה זו התאם טוב עם מרבית הזנים וכן היא מגלה עמידות טובה לתנאי יובש וחום. חסרונה הגדול הוא ברגישותה לאקסוקורטיס ומחלות שורש

אחרות, ובהשראת איכות פרי בינונית ומטה.

40

£ כנות ותיקותSour Orange חושחש

במקור מאיזור הודו – סין. קיימים מס' זני חושחש שנבדלים בינהם בטעם שנקרא טיפוס לעומת חמוץ שטעמו המקומי הטיפוס כדוגמת הפרי גראניטו שטעמו חמוץ – מתוק וכן טיפוס איטלקי שנקרא Chinoto. כינוטו

שהינו עץ קטן עם מראה שיחי ופרי חמוץ.הכנה בגידול ולכן תורשתיים( צורה )שינויי לגלגולים נטיה יש לחושחש במשתלה מתקבלים שתילים לא אחידים שאותם צריך לנפות מהגידול. הכנה העיקרית בארץ ובעולם במשך עשרות שנים, עד להופעת וירוס הטריסטזה )זו עדין הכנה העיקרית בשימוש באיזור הים התיכון(, קיימים מס' טיפוסי חושחש שנבדלים

ביניהם ברגישותם לטריסטזה.החושחש מתאים בעיקר לאדמות בינוניות וכבדות, אך לא אטומות יתרונו של החושחש הוא בהשראת איכות פרי ניקוז תקין. ובעלות וושינגטון, טבורי ולנסיה, זני בעיקר עליו מורכבים ולכן גבוהה,

אשכוליות, לימונים ועוד.והם גבוהים לממדים מגיעים חושחש כנת על שמורכבים זנים בין וזאת בזכות התאם טוב מאריכי חיים אפילו מעבר ל-50 שנה הזן לכנה. הפרי בד"כ בגודל בינוני – קטן ואיכותו הפנימית מעולה,

בעיקר בזני מנדרינות ותפוזים.בד"כ החושחש עמיד לקרה, שורשיו מעמיקים ועמידים לניקוז לקוי, הוא עמיד למחלות שורש כמו פיטופטרה, אך רגיש מאוד לטריסטזה ומשום כך השימוש בו אפשרי רק עם הרכב המורכב נקי מוירוסים.כנת החושחש חוזרת להיות כנה עיקרית בריבוי מהסיבות הבאות:

1. מעבר לקרקעות בעייתיות )כבדות( וגירניות2. חולשת וירוס הטריסטזה

3. התאמה טובה בין הזן אור לחושחש

Sweet Lima לימטה מתוקהכנה חשובה שמצטיינת בגדילה נמרצת ואחידה, מתאימה לאדמות קלות וקלות – בינוניות, מקובלת בעיקר לזני שמוטי, קלמנטינה ולימון חמוץ.

פחות טובה לשאר הזנים.זו הכנה הקלאסית לשמוטי ועליה הוא מגיע לניבה מהירה ופוריות יציבה לאורך שנים. בד"כ הזנים המורכבים על לימטה מתוקה אינם מאריכי חיים והכנה סובלת מרקבונות צוואר השורש – פיטופטרה ורגישה לנקרון

העצה שגורמת להתנוונות מהירה של העץ.

Rough limon לימון גסהלימון הגס הובא ארצה ע"י אהרונסון בתחילת המאה הקודמת אבל

החלו להשתמש בו רק בשנות ה-30.כנה שמקובלת מאוד בדרום אפריקה ופלורידה, דומה באופייה ללימטה מתוקה, גדילתה נמרצת, אורך חיי הזן המורכב עליה קצר, בד"כ אינה ויש לה השפעה שלילית על איכותו הפנימית מתאימה למצבי שינטוע יתרונותיה לנקרון העצה, רגישה נוטה לתפל. הכנה של הפרי שטעמו

בעמידותה לטריסטזה באדמות קלות – בינוניות, והשראת פוריות טובה.העץ זקוף ומסועף ענפיו עדינים ומתכופפים כלפי מטה, העלים צפופים ובעלי צבע ירוק בהיר

39

תמונות של כנות עיקריות

תלת עלה רובידופליינג דרגון

יומה פנדרוסהקינג'ונגיז'וליאן

יוזוסנקיאמפורר

ארמוציטרוסציטרופסיססברינה בוקסיפוליה

כינוטו

38

טבלה: כנות אחרות בישראל

מקורשם נפוץשם הכנה

קווי תלת עלה

Flying DragonPoncirus trifoliataפליינג דרגון

Robidex TrifoliataPoncirus trifoliataתלת עלה רובידו

Poperoy TrifoliataPoncirus trifoliataתלת עלה פומריו

Benka TrifoliataPoncirus trifoliataתלת עלה בנקה

מיכלואי תלת עלה

קליאופטרה X תלת עלה639

אשכולית דנקן X תלת עלהCitrumllo Swingleציטרומלו 80 – 3

אשכולית דנקן X תלת עלהציטרומלו 1452

אשכולית דנקן X תלת עלהציטרומלו 4475

כנות תפוזים

חושחש X לא ידועGou Touגאו – טאו

פומלו X חושחשZhuluanזוליאן

תפוז מרMadam Vinusמאדאם וינוס

פומלו X חושחשKinkojiקינקוג'י

חושחשChinotoכינוטו

כנה לימונית

פומלו X אתרוג )לימון(Yoma Panderosaיומה פנדרוסה

כנת מנדרינה

מנדרינהEmperorאמפורר

מנדרינהSunki mandarinסנקי

כנות אחרות

טרוייר X רנגפורTrangpurטרנגפור

מקרופילה X סנקיMack – sunkiמק – סנקי

פורמן X תלת עלה*44/12

קרובי הדרים

Eremocitrusארמוציטרוס

Yuzuיוזו

Microcitrusמיקרוציטרוס

Severinia buxifoliaסברינה בוקסיפוליה

Citropsisציטרופסיס

* תוצר פרוייקט השבחת הדרים, מכון וולקני.

37

טבלת שמות בוטניים של כנות עיקריות

שם בוטני שם נפוץ שם מקומי

Sour orangeC. aurantiumתפוז מר )חושחש(

Rough lemonC. jambhiriלימון גס

Volkamer lemonC. volkamerianaוולקמריאנה

Sweet limeC. limettioidesלימטה מתוקה

Rangpur limeC. reticulata var austera x Citrus limonרנגפור לימה

AlemowC. macrophyllaמקרופילה

Sweet orangeC. sinensisתפוז מתוק

Cleopatra mandarinC. reticulataקליאופטרה

New Zealand grapefruitC. natsudaidaiפורמן ישראלי

Trifoliate orangePoncirus trifoliataתלת עלה מקומי

Carrizo citrange C. sinensis x Poncirus trifoliataקריזו

Troyer citrangeC. sinensis x Poncirus trifoliataטרוייר

812C. reticulata x Poncirus trifoliata

C-35C. sinensis x Poncirus trifoliata

Swingle citrumeloC. paradisi x Poncirus trifoliataציטרומלו סווינגל

וולקהחושחשתלת עלה

36

£ הכנות השונות ותכונותיהןטקסונומיה

חלק מזני הכנות נחשבו בזמנו לטיפוסי מעבר )סווינגל 1943( להדרים אמיתיים אולם בשנות ה- 70 א. נחלקו מיני ההדרים מחדש )הודג'סון 1967(. בקבוצה זו נכללים המינים הבאים:

1.לימטה מתוקה 2.לימון גס

3.לימה רנגפור 4.קליאופטרה

קבוצה נוספת של כנות שכלולה במשפחת קרובי הדרים Citrinae שלהם חשיבות בגידול והתהוות המינים: ב. Poncirus 1.הדר תלתני תלת עלה

Eremocitrus 2.ארמוציטרוס Microcitrus 3.מיקרוציטרוס

Severinia 4.סבריניה

קבוצה שלישית של כנות הם בני כלאיים שנוצרו מהצורך בכנות חדשות ע"מ להתגבר על בעיות ג. שנתגלו בשימוש עם הכנות הוותיקות:1.ציטרנג' – מיכלואי תפוז x תלת עלה

2.ציטרומלו – מיכלואי אשכולית x תלת עלה 3.אחרים

ניתן לחלק את הכנות לארבע קבוצות עיקריותא. כנות וותיקות

1. חושחש2. לימטה מתוקה

ב.כנות לימוניות1. וולקמריאנה

2. מקרופילה3. לימה רנגפור

4.לימון גסג.כנות "תרוגות"

1. תז"ים2. קליאופטרה

ד.כנות תלת עלה1. תלת עלה מקומי

2. טרוייר, קריזו3. ציטרומלו

c-35 ,812 .4 ואחרים

35

סיכום: שיקולים בבחירת זן – כנהישנם שלושה גורמים עיקריים שיש לשקלל בהחלטה על בחירת הכנה הנכונה לזן שאמור להינטע:

גידול ואיזור איזורית העדפה ע"פ לנטיעה זנים בבחירת רבה חשיבות קיימת 1– איזורית התאמה .גיאוגרפי – אקלימי. יש לבחור לנטיעה זנים הידועים כמצטיינים באותו איזור בהשוואה לאיזורי הארץ האחרים. בעבר הוכח שנטיעת זן באיזור גיאוגרפי לא מתאים גם אם הוא נהנה באותו רגע מביקוש

גבוה ומחירים טובים סופו שיסתיים בכישלון כלכלי והפסד כספי.התאמה לכנה –2 יש לבחור בכל איזור גידול את הכנה הידועה והמוכרת באיזור ככנה הטובה והמוצלחת .ביותר לזן המבוקש לנטיעה, ובנוסף יש לוודא שהכנה שנבחרה מתאימה לסוג הקרקע ומים הנוכחיים

)במיוחד יש לשים לב אם צפוי מעבר השקייה ממים שפירים למים מושבים(.כנות לזנים חדשים –3 בחירת כנה לזן חדש היא בעייתית מאחר והידע הקיים הוא מועט ולכן בבחירת .הכנה יש להתבסס על ידע שכבר ידוע מניסיונות ותצפיות בתחנת הניסוי האיזורית. בנוסף לכך ניתן לנטוע בצפיפות ע"ג שתי כנות אפשריות לאותו זן ולאחר מס' שנים כשהצפיפות גדלה ומתברר מי

הכנה הטובה יותר, כורתים את העצים המורכבים ע"ג הכנה הנחותה.

וגודל הפרי, איכות התחשבות בשלושת הגורמים האלה יתבטאו בסופו של דבר בגובה היבול, צורה הקליפה ועוביה, איכות הציפה וטעמה )רמת סוכר – חומצה(, אחוז המיץ, שמנים איתריים, התייבשות

וגרנולציה של הציפה. ) ש. קנוניץ 2006(

34

8. זרעים נוצלרייםאחד התכונות המאפיינות כנות הדרים היא רב עובריות – אפומיקטיים. זהו מצב בו העובר מתפתח בשחלה מרקמת צמח האם )נוצלרוס(, ולכן זרע כזה דומה בתכונותיו כמעט בכל לצמח האם. זו תופעה חשובה בגידול כנות מאחר שהיא מבטיחה כי רוב השתילים המתפתחים מזרעי הכנות יהיו דומים אלה

לאלה – אחידות.מכיווון שמחלות וירליות אינן עוברות בזרעים נוצלריים גידול הכנות במשתלות ריבוי נעשה ללא פיקוח

של שירותי הגנת הצומח.

עובר מיני

נבט רב עוברינבט חד עוברי

עובר נוצלרי

רקמה נוצלרית

מעטפת הזרע

זרע נוצלרי

זרעים של טרוייר

נביטה אחידה של שתילי טרוייר במנבטה33

ריבוי ע"י רכב נקי מוירואידיםהוירואידים להרחקת שיטות מפתחים ולכן בצמחים, מחלות מחוללי כפתוגנים ידועים וירואידים

ממקורות ריבוי.ישנם שתי שיטות עיקריות לניקוי רכב מוירואידים:

1.ריבוי ע"י רכב נוצלרי: השיטה מתבססת על שתי עובדותא. וירואידים של זני הדר אינם מועברים ע"י זרעים

ב. זרעים נוצלריים-בזני הדר רב עובריים מכיל הזרע נוסף לעובר המיני שהוא מיכלוא גם עובריים מישניים שמקורם בנוצלוס,שתילים שמתפתחים מעוברים נוצלריים דומים מבחינה גנטית לצמח האם,ולכן ע"י הכלאה חוזרת עם הדר תלתני מקבלים שתילים מיניים שעליהם תלתניים ושתילים נוצלריים שעליהם תמימים כשל תפוז. בשיטה פשוטה זו ניתן לקבל במהירות יחסית מקורות ריבוי נקיים מאקסוקורטיס. לאיחור הגורמת ארוכה יובניליות בתקופת מאופיינים אלו ששתילים מכך נובע זו בשיטה החסרון

בכניסה לניבה,וכן לקוצניות רבה.השיטה אינה אפשרית בזנים חד-עובריים

S.T.G .2-טכניקה יחסית חדשה שפותחה בשנות ה-80 ונקראת גם הרכבת אמירים,באנגליתSoot Tip Grafting התברר כי בזני הדר הנגועים בנגיפים ובווירואידים קצה האמיר נקי,משום שווירואידים זה במצב במהירות( ומתפשטת מתחלקת הרקמה מתפתחת.)אז תאים רקמת לתוך נכנסים לא לוקחים קטע באורך של 0.15 מ"מ מהאמיר ומרכיבים ע"ג כנה בריאה וצעירה שגדלה במבחנה, בתנאי

אור וטמפ מבוקרים.יתרונם של שתילים אלה הוא בהיותם פחות יובינליים וכתוצאה מכך הם ממהרים להניב בנוסף לכך

הם פחות קוצניים משתילים נוצלריים. )השיטה מאפשרת גם ניקוי זנים בעייתים(

3.טיפולי חום-שיטה נוספת ומסובכת יותר היא שימוש בטיפולי חום. לשם כך דרוש איסום בחדר מבוקר במשך שלושה חודשים בטמפ' של 29 מ"צ בתקופת ליליה בת 8 שעות, ובטמפ' של 40 מ"צ בתקופת יום של 16 שעות.את השתילים מציבים בעציצים והם נקטמים לפני שהם מאוסמים בחדר החימום ,בצורה

זו מעודדים צימוח חדש וחזק .בסוף הטיפול נלקחים עיניים שמורכבים ע"ג כנה.בשיטה זו הוירוס מושמד ע"י הטמפ' הגבוהה.

S.T.G גידול כנה במבחנהמבט לשתיל בתהליך

32

העברה והפצההגורם הראשי להעברת וירוס הטריסטזה הוא אנושי וזאת על ידי העברת כזו התרחשה וממקום למקום. העברה נגוע מארץ לארץ וגטטיבי חומר

בעיקר בשנות ה-30 של המאה הקודמת.בתקופה זו הייתה נטיעה נרחבת של הדרים מלווה ביבוא נרחב של זני הדר מורגשת בלתי אנדמית, מחלה הייתה הטריסטזה שבהן מארצות שונים בשל צירופי הזנים המקומיים, לארצות בהם גודלו זני הדר ע"ג כנת חושחש

שהתברר שהיא רגישה למחלה. Toxoptera המחלה מועברת באופן טבעי ע"י כנימת עלה מסוג טוכספורה

Citricidus שנפוצה בעיקר בדרום אמריקה.הוירוס ומשם דרך מערכת השיפה הוירוס לעלים )הכנימה מחדירה את מגיע לכנה(. באיזור הים התיכון כנימת הדילועיים Aphis Gossypi מעבירה

באופן יעיל את הוירוס.

הדברה ומניעהמוקדם של המחלה מזיהוי נובע ההדברה עיקר ולכן כימיים, טריסטזה באמצעים להדביר ניתן לא ומניעת העברתה לאיזורים אחרים. עוד בראשית תפוצת המחלה ניתן היה לקבוע את מידת רגישותם של זנים וכנות לווירוס, כך שלפי הנסיון בדרום אפריקה התגלה שהחושחש רגיש ביותר למחלה לעומת כנת לימון גס שמגלה עמידות. בהמשך ניתן היה ללמוד על עמידות ורגישות של שאר הכנות לוירוס הטריסטזה. צירופים של תפוזים, לימון ואשכולית ע"ג כנת חושחש נפגעים גם כאשר ריכוז הוירוס אינו

גדול ביותר.מכיוון שהמחלה אינה מועברת על ידי זרעים אלא רק על ידי רכב נגוע נעשה שימוש באמצעים של הסגר, ז"א כל רכב שמובא מארצות אחרות מוכנס להסגר לבחינת נגיעותו ,וזאת ע"י הרכבה ע"ג צמחי

בוחן כמו לימה ומקרופילה וכן ע"י בדיקות סרולוגיות.כמו כן ניתן לצמצם את היקף הנזק על ידי מס' גורמים:

א. הקפדה על שימוש בחומר ריבוי נקי שמוקורו בבית גרעין מאושר.ב. חיפוש אחרי מקורות המידבק והשמדתם. זו פעולה שיעילה במיוחד בשלב המוקדם של התפרצות

המחלה.בשנות החמישים כשהוברר בארץ שהטריסטזה הוחדרה על ידי יבוא רכב נגוע ,נסרקו אוספים ניסיוניים בזן אלים של נגיעות קיימת ולימון מאיר כן הוברר שבזני קומקוואט נגועים, כמו זנים והושמדו בהם

טריסטזה ולכן נעשו סריקות לגילוי של עצים נגועים והשמדתם כולל כאלה שגדלו בגינות נוי.המידבק מקורות לגילוי נסיונות ונעשו המחלה של טבעית התפשטות ה-70 בשנות הובחנה בארץ והשמדתם. בשלב מאוחר יותר כשהתברר שהמחלה התפשטה בכל הארץ נעשה סקר ארצי )-19791988( ובמקביל הוקמה מעבדה מיוחדת לבדיקות טריסטזה, היום עיקר הניטור נעשה בפרדסים בנגב שם היקף המחלה עדין קטן יחסית לעומת הנגיעות שקיימת בפרדסים במרכז הארץ, בו בזמן נעשים

נסיונות שדה לבחינת צירופי זן\כנה שעמידים למחלה, תהליך שנמשך עד היום.הדבקתם ידי על שונים לזנים עמידות הקניית הוא טריסטזה מפני להגנה המעניינות השיטות אחת בגזע בעל אלימות מעטה, תופעה זו נעשית בעיקר בברזיל כאמצעי להגנה זני הפארה ולימה חמוצה, הבחירה של גזעי המגן מבוססת בעיקר על איתור עצים שלא התנוונו מתוך חלקות מתנוונות בפרדס

נגוע )אם כי לא כל גזע בלתי אלים מקנה הגנה ממושכת(.מחקרים ביוטכנולוגיים בשנים האחרונות מוכיחים שניתן להקנות לצמחים עמידות בפני גזעים מסויימים

של טריסטזה על ידי שתילת גן המקדם לחלבון המעטפת.

כנימת הדילועיים

31עצים נגועים בטריסטזהפרט מוגדל של כנימת הדילועיים

Tristeza טריסטזהאחת המחלות הקשות ביותר של ההדרים שאופיינית במיוחד בזנים שמורכבים על גבי כנת חושחש. גם סימפטומים רחב של למגוון גורם closteroviruss החוטיים המאורכים הוירוסים הנגיףמקבוצת

בפונדקאים ובצירופים אחרים. Citrus Tristeza Virus מקור השם בברזיל ומשמעותו היא גרימת עצבות. גורם המחלה הינו וירוס שנקרא

.)CTV בקיצור(

רקע היסטורימקור המחלה הוא כנראה מאסיה שם הוירוס לא בא לידי ביטוי מהיותו אנדמי וזני ההדר המקומיים נצפתה שם הקודמת המאה בסוף אפריקה בדרום לראשונה אובחנה המחלה כלפיו, עמידים היו מאוחר יותר נתגלו דומים סימפטומים חושחש. כנת ע"ג מורכבים שהיו תפוזים זני של התמוטטות באוסטרליה, אינדונזיה, אך בעיקר בשנות השלושים בארגנטינה, בהמשך בברזיל שם המחלה השמידה

את רוב הפרדסים. ב-1939 זוהתה המחלה גם בקליפורניה.החוקר וובר היה הראשון להציע שהמחלה נגרמת מפתוגן ולא כתוצאה מאי התאם, בשנת 1946 הוכח בברזיל שטריסטזה עוברת על ידי כנימת עלה, בהמשך בארה"ב הוכיחו חוקרים שגורם המחלה הוא ויראלי וזאת על ידי העברת המחלה ע"י ביצוע הרכבות, בהמשך במחקר שנעשה בברזיל הובחן המבנה המיוחד של וירוס הטריסטזה. הנגיף נוקה באופן חלקי בארץ ועל ידי כך היה אפשר לפתח מבחנים

סרולוגיים רגישים לזיהוי מוקדם של הנגיף בעצים חשודים.

סימפטומיםהסימפטומים הבולטים ביותר של המחלה הם התמוטטות פתאומית של זני הדר המורכבים ע"ג כנת חושחש, רמת הסימפטומים תלויה בסוג הגזע של הווירוס. יתכן מצב בו עץ מודבק בגזע בלתי אלים, ואז גם צירוף רגיש

לא יתמוטט. כעבור להתרחש יכולה ההתמוטטות תופעת אלימים בגזעים בהדבקה

שנה ועד 3 שנים ויותר.בעצים פגועים יש ניוון של שורשונים שמתפשט כלפי השורשים המרכזים. בשלבים מסוימים של הניוון ניתן לזהות ניקרון אופייני, עצים שלא יתמוטטו

ממשיכים לשרוד במצב מנוון ובלתי פורה במשך שנים אחדות.שהיא הטריסטזה וירוס ידי על שנגרמת התמוטטות תופעת של ייחודה

בעלת אופי אפידמי )מגפתי(.לניקרון גורמת הטריסטזה Stem pitting, בזני הדר מסוימים נקרון העצה עיוותים קיימים כן כמו בקליפה, מתאימות ובליטות העצה, של חריף בגזע, התופעה הזו של הניקרון אופיינית לזנים רגישים כמו לימה חמוצה, אשכולית ,פארה, טבורי וושינגטון וולנסיה. עצים שנגועים בניקרון הגזע יראו

פחיתה ביבול וירידה באיכות הפרי וגודלו.נינוס חריף, גם כשהזן גורם לתופעות של גזע אלים של טריסטזה שנפוץ בעיקר ביפן שם הוא ישנו

מורכב על גבי כנות עמידות, תופעת הנינוס מלווה בנקרונות חריפים של הגזע.

זיהוי המחלהזיהוי עצים נגועים בטריסטזה אפשרי במס' דרכים.

1. שימוש בצמחי מבחן: נעשה שימוש בשתילי לימה שונים שמדביקים אותם בגזעים השונים של טריסטזה וכעבור 4-8 שבועות מההדבקה מראים סימפטומים של התבהרות קטעי עורקים על גבי העלים.

2. אבחון אלימות הגזע: פותחה שיטה שמבוססת על הרכבה בו זמנית של רכב מטבורי וושינגטון בריא וקטע קליפה מענף חשוד על גבי כנת חושחש צעירה. כעבור מס' חודשים במידה והייתה הדבקה בגזע

אלים תהיה התמוטטות ותמותה ואילו בגזע בלתי אלים ענף של הרוכב יגדל ויראה בריא.3. מבחנים סרולוגיים – שימוש בשיטת Elisa )מבוסס על קשר הדדי בין נוגדנים לוירוסים( מקובל כאמצעי מהיר לזיהוי הנגיף. חסרונה נובע מכך שאי אפשר להבדיל בין הגזעים השונים של הוירוס )אם כי נעשה

ניסוי בשימוש חד שבטיים כאמצעי לאבחון בררני של גזעים אלימים(.4. הכלאות – שיטה ביוטכנולוגית המאפשרת סינתזה של מקטע DNA בעל רצף משלים ל-RNA של נגיף הטריסטזה, ע"י הצמדת סמנים רדיואקטיביים או סמנים אחרים למקטעי הDNA המשלים לנגיף,

כך ניתן לזהות אם מיצוי מצמח מסויים מכיל את נגיף הטריסטזה.

סימני ניקרון העצה מטריסטזה

30

טבלת רגישות כנות למחלות ויראליות

נקרון העצהאקסוקורטיסטריסטזהכנות

עמידעמידרגיש מאדתפוז מר )חושחש(

עמידעמידעמידלימון גס

רגישעמידעמידוולקמריאנה

רגישרגישרגישלימטה מתוקה

רגישרגישעמידרנגפור

רגיש מאדעמידרגיש מאדמקרופילה

עמידעמידעמידקליאופטרה

עמידעמידרגישפורמן ישראלי

עמידרגיש מאדעמידתלת עלה מקומי

עמידעמידעמידקריזו

עמידרגישעמידטרוייר

עמידרגיש מאדעמיד812

C-35עמידעמידעמיד

עמידעמידעמידציטרומלו סווינגל

טריסטזה

29

Tristeza ג. טריסטזהמחלת הדרים קשה ביותר שגורמת נזקים כבדים לפרדסנות העולמית.

מחולל המחלה הינו וירוס )ישנם מס' גזעים( שמועבר בד"כ על ידי רכב נגוע וכן על ידי כינמת הדילועיים, המחלה פוגעת בכל זני ההדרים ובמיוחד בעצים המורכבים על כנת חושחש.

קצות של הדרגתית התייבשות מרובים, פירות קטנים, עלים בצמיחה, עיכוב הם המחלה מאפייני הענפים, שמובילה לניוון מהיר ותמותת העץ. הניוון נגרם מהריסת צינורות ההובלה במקום האיחוי בין

הכנה לרוכב.כאשר מתוכננת נטיעה של זן או כנה הרגישים לווירוס הטריסטזה יש לוודא כי משתמשים בחומר ריבוי

נקי שנלקח מבית גרעין.

סימני טריסטזה בלימה מקסיקנית

טריסטזה בולנסיה

28

7. עמידות למחלות ויראליות

Exocortis א. אקסוקורטיסמחלה ויראלית נפוצה מאוד בהדרים, גורם המחלה הינה מולקולה קטנה של RNA חופשי בתא הצמח-

וירואיד.וקשקשים פסים בצורת הכנה בקליפת והתקלפויות בהסתדקויות של המחלה מתבטאים הסימנים מאורכים, דבר המאפשר למחוללי מחלות ונגיפים לחדור לתוך הכנה ולגרום לניוון איטי של העץ וירידה

בפוריות וכמויות הפרי.כנת תלת עלה רגישה מאוד למחלה זו, בנוסף לעצי אתרוג שנגועים בה בצורה קשה. במידה ורוצים

להשתמש בכנת תלת עלה יש להשתמש בחומרי ריבוי שנלקח מבית גרעין.

Xyloporosis ב. נקרון העצהמחלה ותיקה בארץ שידועה עוד משנות ה-20 , גורם המחלה הינו וירואיד שעובר בד"כ על ידי רכב נגוע,

סימני המחלה מתבטאים בעיכוב הצמיחה, העץ נשאר קטן עם עלים קטנים ויבול דל.במקום האיחוי שבין הרוכב לכנה מתהווה עם הזמן "ברך", במקרים קשים העץ יתנוון וימות.

כנות לימוניות כמו מקרופילה, רנגפור וולקה רגישות למחלה.עצי שמוטי המורכבים על כנת לימטה מתוקה סובלים בצורה קשה מהמחלה, ריפוי עצים בנקרון העצה

נעשה על ידי הרכבות תמך של כנת חושחש.

אקסוקורטיס

נקרון העצהנקרון העצה בלימטה

27

טבלת רגישות כנות למחלות קרקע

נמטודת ההדריםפיטופטרהכנות

רגישעמידתפוז מר )חושחש(

רגישרגיש מאדלימון גס

עמידעמידוולקמריאנה

רגישרגישלימטה מתוקה

עמידעמידרנגפור

רגישעמידמקרופילה

רגישרגישקליאופטרה

עמידעמידפורמן ישראלי

עמידעמידתלת עלה מקומי

עמידעמידקריזו

עמידעמידטרוייר

עמידעמיד812

C-35עמידעמיד

עמידעמידציטרומלו סווינגל

גנדורמהפיטופטרה

צילום מיקרוסקופי של נמטודהנמטודה - פרט

26

6. עמידות למחלות ומזיקי קרקעהכנה היא החלק הצמחי שבא במגע עם הקרקע, אותה קרקע מאופיינת בבעיות פיזיולוגיות של מבנה, פוריות שונים הפוגעים במערכת השורשים של הכנה. מאפיין שמשפיע על ובנוסף פתוגנים מליחות

ואיכות הפרי של הזן המורכב.

Tylrnchulus Senmipenetrans א. נמטודות - נמטודת ההדריםידי על ב-1913 עוד מיקרון שתוארה 330-410 בגודל נימית תולעת הינה הנמטודה ופוגעת העץ של הצעירים לשורשים חודרת זו מכרסמת תולעת אהרונסון, אהרון יתפתחו בהמשך מושבות של בקטריות ברקמת הקליפה שלהם, במקום הפגיעה ופטריות קרקע הגורמים לריקבון שמתפשט ברקמת הקליפה, השורשונים נהרסים ונוצרת פגיעה במערכת קליטת המים והמזון של העץ, כתוצאה מכך חל ניוון בנוף

העץ.לעומת הנמטודות לפגעי עמידות וציטרומלו ומיכלואיו עלה כנות מקבוצת תלת

כנת החושחש והכנות הלימוניות שרגישות לפגע זה.

Ganoderma ב. גנדורמה – רקבון ספוגיגורמי המחלה הם פטריות בסיסה עילאית ממשפחת Polyporaceae, במצב של פציעה או נזק בקליפת העץ בד"כ מגיזום יפלו נבגי הפטרייה על הפצע וינבטו שם. התפטיר חודר לעצה תוך גרימת נזק לצינורות ההובלה ונוצר ריקבון ספוגי הפוגע ברקמות העצה כתוצאה מכך חל ניוון איטי של הענפים

ופחיתת יבול.

Phytiphthora ג. פיטופטרה – רקבון צוואר השורש גומזיסהוא ביניהם והנפוץ פיטופטרה ממשפחת פטריות הם המחלה מחוללי

.Phcitophtare הסוגבמצב של עודפי מים וחוסר ניקוז, במיוחד באדמות כבדות תוקפות הפטריות את צוואר השורש של העץ ואת מערכת השורשים במקום הסתעפות הגזע, כתוצאה מכך נוצר רקבון בקליפת העץ ובעקבותיו ניוון והתייבשות ענפים

שיגרמו בהמשך לתמותת העץ.אחד הסימנים למחלה הוא המצאות שרף בחלקים התחתונים של הגזע. לא כל הכנות רגישות למחלה, כנת חושחש ותלת עלה ומיכלואיו עמידים

למחלה, לעומת זאת כנת לימון גס רגישה לפטריה.

נמטודת ההדרים

מבט לפטריותהגורמות לריקבון ספוגי

פיטופטרה

מראה רקבון צוואר השורש בשמוטימראה רקבון צוואר השורש בלימון

25

בורוןבורון מצוי בקרקע באופן טבעי ורכוזו הממוצע עומד על 20-50 מ"ג/ק"ג. הוא מופיע כיסוד שקשור לחמצן כי הוא קשור למרכיבי זמינותו לצמח מועטה B(HO)4 בורט כיון או B(HO)3 בורית ומאופיין כחומצה היונים הרכב הקרקע, הרכב הקרקע, מחומציות מושפע לקרקע ספיחותו שיעור השונים, הקרקע בתמיסת הקרקע ועוד,הכמות הנספחת קובעת את ריכוזו בתמיסת הקרקע וזמינותה לצמח.השימוש במים מושבים שבהם ריכוז גבוה של בורון גורמת להצטברות גבוהה של בורון בקרקע במיוחד באיזורים אותו אל מתחת ע"מ לדחוק גדולות כמויות דרושות זרם המים אך נשטף עם יבשים. הבורון אמנם ולכן קליטתו תלוייה בחומציות בסביבת לבית השורשים.הבורון נקלט בשורש כחומצה בורית בלבד, השורש, קצב הקליטה קטן עם העלייה בחומציות.הבורון נקלט בדיפוזיה דרך ממברנת הפלסמה של התא,ומווסת ע"י מפל ריכוזי הבורון. בתוך הצמח הבורון נע עם זרם הדיות )בקסילם(, ולכן תכולת הבורון באיברי הצמח תלויה בקצב הדיות שלהם ,מכאן שריכוזו בעלים מבוגרים גבוה מריכוזו בעלים צעירים.

בורון ותפקידו בצמחבורון הוא יסוד קורט חיוני בצמח אשר השפעתו חיובית בטווח צר מאוד של ריכוזים.אולם ריכוז הבורון מצוי הצמח.הבורון בחיי השונים בשלבים ואף השונים המינים בין משתנה והוא קבוע אינו המועיל בדפנות התאים וחלקו משמש ליצירת גשרים כימיים בין פולימרים היוצרים את דפנות התאים, ולכן מחסור בבורון עשוי לגרום לחוסר קשיחות של התא, ומצב הפוך בעודף. הבורון מעורב במספר רב של תהליכים: חלוקה והתארכות תאים, מטבוליזם של חומצות גרעין, מטבוליזם ומעבר סוכרים המווסתים פוטוסינתזה,עזרה בשמירת שלמותה של הממברנה מפני רדיקלים חופשיים בעוצמות אור גדולות. מצב של עליה במליחות גורם לירידה משמעותית בנזקי הבורון, נראה כי בתנאי מליחות הצמח סוגר פיוניות ע"מ לא לאבד מים ואז גם יורד קצב קליטת המים של הצמח. מאחר שהבורון נקלט עם המים אז ירידה

בקליטת המים גוררת אחריה ירידה בקליטת הבורון.

מראה עלים עם סימני עודף בורון

24

מניעת נזקי המלחהנזקי ההמלחה מתבטאים בשני אופנים:

עקה אוסמוטית – עקה זו נגרמת כתוצאה מעלייה בריכוז המלחים בתמיסת הקרקע הנובעת בעיקר ההמלחה נגרמת לעיתים השורשים. באזור ההשקיה( במי בקביעות )המצוי כלורי נתרן מהצטברות גבוהות מהמומלץ או כתוצאה מ”בריחת” דשן בלתי מבוקרת למערכת כתוצאה מדישון במנות דשן כלורוזה בצורת בעלים ומתבטאת בעוצמתה(, )תלוי מהירה די היא זו לעקה העץ ההשקיה.תגובת או נקרוזה )התייבשות שולי העלה( ובנשירת עלים ירוקים )כאות אזהרה ראשון(; בעקבות כך נגרמים התייבשות ענפונים, הפחתת יבול, ובמקרים קיצוניים - תמותת העץ. במקרה שההמלחה נמשכת זמן

רב, העלים החדשים המלבלבים הם קטנים וכלורוטיים.קליטה מוגברת של כלור והצטברותו בעץ – הכלור רעיל לעץ והוא פוגע, כנראה, בתהליך ההטמעה. ובגודל הפרי. הרחקת ביבול והפחתה נשירת עלים הצטברות כלור בעץ מעל רמה מסוימת תגרום כלור מעצים שבהם הצטבר בכמות גדולה, היא תהליך קשה וממושך האורך שנים אחדות, ולכן חשוב למנוע את הצטברותו. יש חשיבות לבקרה ולמעקב אחר רמת הכלור בעלים באופן ויזואלי: בתחילה וקבלת בקרקע חשמלית מוליכות בדיקת מחייב כזה מראה – בעורקים במיוחד מחווירים, העלים החלטה אם לשטוף את פרופיל הקרקע, ואם כן, באיזו כמות של מים. כמו כן, יש לבצע בדיקות עלים בסתיו כמקובל. בחלקות שבהן רמת הכלור בעלים גבוהה מ- 0.3%, יש לבחון את הגורמים לכך אשר נובעים לרוב מהצטברות מלחים ומאי – שטיפתם מהקרקע בתקופת ההשקיה. באזורים השחונים בנגב שבהם אין שטיפת מלחים על ידי גשמי החורף, המלחים מצטברים בכמות גדולה בעיקר בשולי האזור המושקע. גשמים מקומיים 15 – 30 מ”מ מסיעים כמות גדולה של מלח בחזרה לאזור השורשים וגורמים נזקי המלחה קשים )עקה אוסמוטית וקליטת כלור(. במישור החוף, באזורים הקרובים לים, נקלטת על

ידי העץ כמות רבה של כלור ונתרן עקב התזה ישירה של רסס מלוח המוסע מהים על ידי הרוחות.

*מתוך פרדס – דפון שרות משרד החקלאות שה"מ

השפעת סוג הכנה:לכנות השונות יש יכולת שונה במניעת קליטה של כלור מתמיסת הקרקע. הכנות: תלת - עלה, C –35, טרוייר, צ’יטרומלו, וולקה, 812 רגישות יותר וקולטות יותר כלור, בהשוואה לכנות קליאופטרה, חושחש, רנגפור ומקרופילה. בשנים האחרונות הכנה וולקה מגלה רגישות גבוהה יותר לעקה אוסמוטית לעומת הכנות האחרות, ולכן בחלקות הנטועות על כנת וולקה, בעיקר באזורי הנגב השחונים, יש לבקר בהתמדה את רמת המליחות בקרקע )יש לציין כי לא ידוע על קשר בין רגישות של כנות לקליטת כלור לבין רגישותן

לעקה אוסמוטית(.לשם הימנעות מנזקי המלחה )עקה אוסמוטית והצטברות כלור בעץ(, בעיקר בכנות הרגישות, יש לעקוב אחר רמת מליחות הקרקע באמצעות בדיקות קרקע ומשאבים. במקרה שרמת המליחות של הקרקע גבוהה מרמת המליחות של המים, יש לבצע שטיפות של חתך הקרקע בכמות מים שתדיח את המלחים לרמת בהשוואה בודקים את רמת מליחות הקרקע כל שטיפה, ביצוע בית השורשים. לאחר מנפח המליחות של מי ההשקיה. אם רמת המליחות של הקרקע באזור בית השורשים דומה לרמת המליחות יותר למליחות בהשוואה של מי ההשקיה, הדבר מעיד על ביצוע שטיפה טובה. הזן אור נחשב רגיש

למנדרינות אחרות. זהירות – אור על טרוייר, C –35 וולקה רגיש יותר מאור על חושחש!

23

השפעת מליחות בהדריםהמלחים ריכוז גדל מושבים במים להשקייה ממעבר כתוצאה בקרקע, סבילותו של צמח לתנאי מליחות תלוייה בשלושה גורמים:

א.היכולת להגדיל את הלחץ האוסמוטי של מוהל הרקמות.הלחץ את להגדיל ע"מ היונים קליטת את לווסת ב.היכולת

האוסמוטי,ובמקביל למנוע צבירה עודפת של יונים.ג.יכולת הפרוטופלסטים להתנגד להשפעה המזיקה של היונים שצטברו.

ריכוז המלחים בקרקע מושפע ממס' גורמים:1.תנאי קרקע – כושר חלחול הקרקע וקיבול המים שבה. בקרקע יונקי יכולה להצטבר שכבת מלחים סביב ניקוז לקוי אטומה עם

השורש במידה והקרקע בעלת כושר חלחול מי השקייה יחלחלו למטה 2.תנאי אקלים – באקלים יבש וחם קיימת התאיידות מים מוגברת הגורמת בין השאר לתנועת מלחים אל פני השטח והצטברות ליד בית השורשים, מאידך בהשפעת גשמים נעים המים לעומק הקרקע תוך

כדי הדחת המלחים מאיזור בית השורשים.3.מים – שימוש במים מושבים שבהם רמת המלחים גבוהה מוסיפה בדרך כלל מלחים נוספים לקרקע.

.Ec כל השקייה במים כאלה מעלה את ריכוז המלחים ואת רמת המוליכות החשמליתהחלפת קטיונים - בתמיסת הקרקע קיימת תופעה של החלפת קטיונים שמשמעותה שכל קטיון )יון עם מטען חיובי( יכול להחליף קטיון ספוח. אחוז הקטיונים הספוחים קשור למידת הריכוז שלהם בתמיסת

הקרקע. תופעה זו מתבטאת בעיקר ביוני נתרן, כאשר הם נמצאים בריכוז גבוה משאר ריכוז הקטיונים השונים בתמיסת הקרקע נוצר מצב שבו קטיון נתרן מחליף חלק מקטיוני הסידן והמנגן הספוחים. מצב זה גורם להגדלת ריכוז הנתרן החליף ).E.S.P( לעליה ברמת ה-PH לערך של 8.5 וכתוצאה מכך מקבלים קרקע נתרנית שמאופיינת במבנה קרקע לקוי עקב היווצרות אטימות למים ולאוויר. מליחות תמיסת הקרקע מבוטאת במוליכות חשמלית והיא נמדדת ביחידות מילימו לס"מ. ככל שריכוז המלחים בקרקע גבוה

המוליכות החשמלית גבוהה.

נזקי המליחותריכוז מלחים מסיסים גבוה בקרקע גורם להפרעה בקליטת מים ע"י שורשי הצמח עקב מפל פוטנציאלי שלילי.) ערעור האיזון האוסמוטי( בנוסף לכך קליטת היסודות המינרליים משתבשת כתוצאה מחוסר

שיווי משקל בקרקע שנוצר מתוספת רבה של יונים.במצב של עקת מלח יורדת רמת הפוטוסינתזה עקב פגיעה במנגנון חילוף הגזים וכתוצאה מכך חלה

ירידה בקצב גדילת העץ.

מתקן טהור שפכים

איור 1 המתאר את העליה החדה ברמת עליית הכלור בעלים בפרדסי הנגב לאורך השנים.

חדשים, כנה – זן לשילובי ממעבר כתוצאה ושימוש במי שפד"ן.

המוליכות ברמת החדה העליה תאור 2 איור החשמלית של עיסה רוויה שקדמה לעליה ברמת

הכלורידים בעלים כפי שנראה באיור מס' 1.

*ערן רווה, 2006, המלחה בפרדסי הנגב 22

השפעת הכנה על הרכב המינרלים בעלים של אשכולית מרש

חומר יבש ב- ppmכנה

בורוןברזלאבץנחושתמנגן

259.21811886חושחש

459.525105137לימון גס

447.433110153וולקה

295.22811293פורמן

327.22011685קליאופטרה

% בחומר יבשכנה

אשלגןקלציום מגנזיוםנתרןכלור

0.140.10.585.10.53חושחש

0.260.170.634.60.57לימון גס

0.350.130.634.30.67וולקה

0.110.090.745.10.57פורמן

0.10.140.655.10.56קליאופטרה

תוצאותכנות חושחש ופורמן מגלות עמידות לתנאי מליחות גבוהה )כלור ונתרן( ועודף בורון.

כנת וולקה מגלה רגישות גבוהה לכלור ולעודף בורון.כנת קליאופטרה מגלה רגישות לנתרן ועמידות לעודף בורון.

*טבלת רמת הכלורידים בעלים

הזןהכנה

אורטבורינורמור

C-350.64--0.25

0.2--0.24קליאופטרה

0.280.360.290.17רנגפור

0.460.440.230.2חושחש

0.960.440.420.33טרוייר

0.920.510.50.29וולקה

טבלה שמצביעה על החשיבות שבבחינה פרטנית של שילובי זן/כנה.כל עוד הזן מור משמש כרוכב, הכנות וולקה וטרוייר מובילות לצבירה עודפת של כלוריד בעלי הרוכב. לעומת זאת, כאשר הזן אור משמש כרוכב, כנות אלו מונעות הצטברות כלורידים בעלים ומתנהגות

ככנות עמידות לכל דבר.

21* ניסויי זנים וכנות להדרים בנגב, 1986, י. לוי, גילת.

5. עמידות למליחות ויונים רעיליםבעשורים האחרונים ענף ההדרים נמצא בתהליך של מעבר פרדסים ממרכז מגיעים אלו פרדסים להשקיית שמשמשים המים המערבי. לנגב הארץ ממפעל השפד"ן. מים אלו מאופיינים ברמת מליחות גבוהה )כ-350 מ"ג כלור\

ליטר( וכן בשיעור גבוה של נתרן כלורי )כלוריד(.המינרלים היסודות של רובם את מספקים בקרקע המסיסים המלחים הדרושים לגדילה של הצמח אולם עודפי מלחים מסיסים גורמים לנזק שמוביל

לירידה ברמת היבולים.סידן, של חיובי( מטען עם )יונים קטיונים כולל המסיסים המלחים הרכב

מגנזיום ונתרן וכן אניונים )יונים עם מטען שלילי( כמו כלור וגופרית.הכנות השונות נבדלות בינהן בקצב קליטת יוני כלור ונתרן ע"י מערכת השורשים והעברתם לעלים.

כנות כמו רנגפור וקליאופטרה מגלות סבילות גבוהה לריכוזי נתרן וכלור שמתבטאת בהעברה מעטה יחסית לעלים, לעומת זאת כנת החושחש כשהיא לא מורכבת היא בעלת עמידות בינונית ומעלה אולם כשהיא מורכבת היא מעבירה יוני כלור לעלה הרוכב. כך גם לגבי כנת טרוייר. בשתי כנות אלו בתנאי

מליחות גבוהה עשוי להיגרם נזק כבד לעלים )כלורוזה(.לכן כנות חושחש וטרוייר שהיו בשימוש ניכר בפרדסי הנגב נמצאות לא שימושיות בתנאים אלה ונעשים

ניסויים למציאת כנה מתאימה שעמידה לתנאים הנ"ל.

בורון הוא אחד מיסודות ההזנה החיוניים לצמח, קיים תחום צר מאד המבדיל בין מצב עודף למצב מחסור. ידוע שבקרקעות לס שבנגב קיים מצב של עודף בורון ובנוסף לכך במי השפד"ן נמצא בורון ברמה גבוהה )כתוצאה משימוש בדטרגנטים ביתיים למכונות

כביסה המכילים בורון(.עודף בורון גורם להצהבה וכלורוזה של העלים ובהמשך לנשירת עלים והתנוונות ענפים.

בפרדסי נרחב בשימוש היתה ולכן בורון לעודפי בעמידותה ידועה החושחש כנת הנגב, אולם עקב רגישותה למליחות וטריסטזה היא מוחלפת היום בכנות אחרות כמו

מקרופילה שמגלה סבילות לעודפי בורון.בניסויים שנערכו בנגב )ערן רווה 2006( נראה שקליטת הבורון תלוייה בעיקר בסוג הכנה

ומושפעת פחות ממצב המליחות בקרקע.והושקו במים מלוחים עלה קצב קליטת וולקה בזנים שהורכבו ע"ג כנת קליאופטרה הבורון לעומת זנים שהורכבו ע"ג כנת חושחש וטרוייר והושקו במים מלוחים פחת קצב

קליטת הבורון.

השפעת מינרלים על הכנות השונות

עמידות למליחותגירכנה)כלור ונתרן(

עמידות עודף בורון

טובהבינוניתטובה מאדתפוז מר )חושחש(

בינוניתבינוניתלימון גס

בינוניתבינוניתעמידוולקמריאנה

רגישבינוניתלימטה מתוקה

טובהבינוניתרנגפור

טובה מאדבינוניתעמיד מאדמקרופילה

רגישרגישתפוז מתוק

בינוניתטובה מאדבינוניתקליאופטרה

רגישבינוניתפורמן ישראלי

רגישרגיש מאדתלת עלה מקומי

טובהרגישרגישקריזו

טובהרגישרגישטרוייר

רגישטובהטובה812

C-35רגישנמוכה

בינוניתרגישציטרומלו סווינגל

מראה עודף בורון

מראה צריבות על עלים כתוצאה מכלורידים

20

מטיאורולוגיה של קרהבשם קרה אנו מכנים תופעה של ירידת טמפ' סביבתית מתחת או קרוב ל-0 מ"צ,דבר העלול לגרום

נזקים לצמחים. הקרה מתחלקת לשני סוגים:1.קרה מקרינה לילית

2.קרה מהפרעה מטיאורולוגית )קרה אדקטיבית( תכונות המעודדות קרה או מונעות נזקי קרה:

נזקים, מונעת בקרקע החום שצבורה רזרבות - הקרקע א.מוליכות היות ורוב ארועי הקרה נמשכים מס' שעות חשובה הניידות של החום שגדלה ככל גדלה והיא הקרקע, בסוג שתלוייה בקרקע, המצטבר

תכולת המים שבה .צפוף שהמטע ככל והמקרינים- המוצקים השטחים וגודל ב.טיב הצמרות מחזיקות את החום שלא יתפשט בחלל האוויר, ובנוסף לכך

החום בעל מוליכות גדולה יותר מן החום המצטבר בקרקע.ג.חום ספציפי וחום סמוי- ככל שסוג זה של חום גבוה, גדולה יותר היכולת התרמית של הקרקע, ובכך

לצבור כמויות יותר גדולות של אנרגיה. גם החום הספציפי גדל עם הגדלת תכולת הרטיבות.אם הקרקע רטובה במים הקור חודר פחות לתוכה, והקרקע שומרת על הטמפרטורה טוב יותר תכונה

דומה יש לכיסוי הצימחי על הקרקע מתחת לעצים. כל זה חשוב למניעת נזק מקרה קרינתית.1. קרה קרינתית

ליליה נמוכה, יחסית לחות בהירים, רוח, שמים התנאים שמעודדים את הקרה הקרינתית הם:חוסר ארוך,ואיזור של שקעים ועמקים.

כאשר הטמפ' יורדת ל- 0 מ"צ האדים מתעבים לכפור והלחות יורדת, אפקט הקור מגיע לשיאו לקראת השחר אז הטמפ' המינמלית היא כמה ס"מ מעל פני הקרקע. הקרה הקרינתית הלילית נמשכת בד"כ

רק חלק של הליליה.באיזור של גבעות ועמקים האוויר הקר שמקורו ממקום קעור נוטה לזרום לאורך המדרונות ולהצטבר במקומות שקועים שם הטמפ' יורדת עוד יותר. מחזור האוויר קולט את זרמי האוויר הבלתי מוחשיים של

האוויר החם שהיה קודם, וזה מגביר את סכנת הקרינה בשל התנדפות החום.

2. קרה מהפרעה מטיאורולוגית- אירוע נדיר שאופייני כאשר יש כניסה של גושי אוויר קר מאוד עם תנועת אוויר מהירה מ-2מ/שניה. אירוע כזה יכול להימשך מס' ימים ולגרום לנזקים גדולים.

מפה מטאורולוגית של גל קור

איור זרימת אוויר בשטח הררי בלילה קר ובהיר ללא רוחות, האוויר נוטה לנוע בגלל השוני בדחיסות שבו, האוויר מתקרר בעיקר מעל הרכסים נעשה כבד יותר ויורד לעבר השפלות.

האוויר הקר מצטבר בשקעים ובתחתית העמק האוויר החם עולה למעלה הרכס.

19

4. עמידות לתנאי אקליםבעיקר יגיעו מעולה פרי לטיב אולם טרופיים בתנאים לגדול יכולים הדר עצי – ליובש עמידות א. בתנאים סובטרופיים. כאן קיים הבדל ניכר בין עונה קרה ורטובה לעונה חמה ויבשה )כמו בישראל(, אולם עקב פריסת גידול ההדרים גם לאיזור הנגב המערבי שמאופיין ביובש חיצוני וטמפ' גבוהות עלולים להתפתח תנאים שיובילו לעיכוב צמיחה ופגיעה בתהליך הבשלת הפרי, ביובש מוגזם יגרם נזק לקליפת

הפרי, ואחוז המיץ בציפת הפרי יקטן.גידול של בניסיון ליובש, גבוהה עמידות גילתה רנגפור כנת המערבי בנגב שנערכו זן\כנה במבדקי

אשכולית אדומה, לא הייתה פגיעה ביבול ואיכות הפרי.

לעצי נזקים נגרמים זמן לאורך נמוכות בטמפ' – לקרה עמידות ב. הדר והפירות. במקומות נמוכים שבהם ניקוז אוויר לקוי כמו בעמקים גבוהה להגיע למצב של קרה, תופעה בה ישנה הסתברות הפנימיים יש חשיבות ולכן נוצר כיסוי של קרח כתוצאה מדיפוזיה של אדי מים רבה לשימוש בכנות עמידות לקרה. כמו תלת עלה ומיכלאיו, וכן חושחש וקליאופטרה, לעומת זאת כנות לימוניות כמו וולקה ומקרופילה מגלות

רגישות לקרה.

עמידות כנות לקרה

עמידות לקרהכנות

עמידתפוז מר )חושחש(

רגישלימון גס

רגישוולקמריאנה

רגישלימטה מתוקה

רגישרנגפור

רגיש ביותרמקרופילה

עמידתפוז מתוק

עמידקליאופטרה

עמידפורמן ישראלי

עמיד ביותרתלת עלה מקומי

עמידקריזו

עמידטרוייר

812?

C-35?

עמידציטרומלו סווינגל

כנת לימטה מתוקה לאחר פגיעה מקרה

18

יתרס

ח%

זקוקה לשיפור תוספת של חול

וחומר אורגני

חרסית כבדה

חרסית חולית

חרסית סילטית כבדה

חרסיתבינונית כבדה

סיין חרסיתי בינונית

סייןחרסיתי כבדה

סיין סילטי בינונית

סילטחול

חולסייני

סייןחום אדוםבינונית

סייןחרסיתי חוליבינונית קלה

סיין חוליקלה

% חול

% סילט

אדמות חקלאיות טובות קומפוסט תמיד רצוי

זקוקה לשיפור ועיבודים, תוספות

חומר אורגני וחול

זקוקה לשיפור תוספות של חומר אורגני ערבוב עם

סילט

100

100102030405060708090

90

80

70

60

50

40

30

20

10

100

10

20

30

40

50

60

70

80

90

קרקעכבדה

מבוא למבנה הקרקעהקרקע בנויה מחלקיקים בעלי גודל וצורה שונים. ברוב הקרקעות קשורים החלקיקים ביניהם ליחידות

גדולות יותר המכונות תלכידים ואלה קשורים ביניהם ומהווים רגבים.)ז.א. נפח בין החלקיקים, התלכידים והרגבים קיימים נקבובים )חללים(. הנקבוביות הכללית בקרקע הנקבובים בקרקע ביחס לכלל נפח הקרקע – מבוטא באחוזים( נעה בין 40%-35% בקרקעות חוליות וקלות, מהווה כ- 50% בקרקעות בינוניות ויכולה להגיע עד כדי 60% בקרקעות כבדות בעלות מבנה טוב. הנקבובים בקרקע הם בעלי תחום גודל רחב: בקרקעות כבדות, למשל, קוטר הנקבובים נע מ- 10 ס"מ )בסדקים( עד 10-5 ס"מ )או 0.1 מיקרון(. לפילוג הנקבובים בקרקע חשיבות חקלאית רבה, ומבחינה "נימיים", או קטנים, נקבובים – גודל קבוצות לשתי הנקבובים בקרקע כלל את לחלק נהוג מעשית ונקבובים "גדולים", כאשר הגבול המבדיל ביניהם הוא נקבוב שקוטרו 0.05 מ"מ. בקרקע כבדה מהווים הנקבובים הנימים את החלק העיקרי של הנקבוביות הכללית ואילו בקרקע חולית מהווים הנקבובים

"הגדולים" את עיקר הנקבוביות.

בקרקעות חוליות מערכת הנקבובים קבועה ויציבה. בקרקעות כבדות חלים שינויים בגודל הנקבובים כתוצאה משינויים ברטיבות הקרקע, המתבטאת בתפיחת קרקע ובהתכווצותה.

מפעילות כתוצאה הנקבובים במערכת שינויים חלים הקרקע של העליונים הסנטימטרים בשלושים אגרוטכנית. מערכת השורשים של הגידולים השונים משפיעה במידה מסויימת על מערכת הנקבובים

בקרקע גם בשכבות עמוקות יותר.

אשר ויציבותם, הבודדים הנקבובים גודל הכללית, הנקבוביות בקרקע, הנקבובים מערכת תכונות הוסברו לעיל, משפיעים מאד על הצמח הגדל על הקרקע, כי בתוך הנקבובים נמצאים ונעים המים

)תמיסת הקרקע( והאוויר בקרקע ובתוכם גדלים שורשי הצמח.

הרכב מכני של הקרקע )מרקם הקרקע(:

תחום הגודל )במ"מ( מגדול לקטןשם המקטע

2 ומעלהחצץ

2.0 עד 0.2חול גס )קוורץ(

0.2 עד 0.02חול דק )קוורץ(

0.02 עד 0.002סילת

0.002 ומטהחרסית

הכמות היחסית של כל מקטע בקרקע, היא אחד המדדים לפיהם מגדירים את מרקם הקרקע )קלה, כבדה או בינונית(.

משולש הקרקעות לקביעת מרקם הקרקעקבוצה מרקמית של קרקע נקבעת לפי היחס בין כמות החלקיקים מהקבוצות )% במשקל(

השונות.

* האינצקלופדיה לחקלאות כרך ראשון 17

עמידות כנות לתנאי קרקע

עמידות קרקע דחוסהניקוז לקויכנה

טובה מאדעמידתפוז מר )חושחש(

נמוכהרגישלימון גס

טובהעמידוולקמריאנה

נמוכהרגישלימטה מתוקה

נמוכהרגישרנגפור

טובה מאדרגישמקרופילה

נמוכהרגישתפוז מתוק

בינוניתרגישקליאופטרה

טובהעמידפורמן ישראלי

נמוכהעמידתלת עלה מקומי

נמוכהרגיש מאדקריזו

נמוכהרגיש מאד טרוייר

טובהרגיש812

C-35בינוניתרגיש

נמוכהרגישציטרומלו סווינגל

חתך פרופיל קרקעאיור הובלת מים בצמח

כוח דחיפה-לחץ לשורשים

איבוד מיםבתהליך הדיות

כוחות נימיים

ספיגת מים על ידי היונקות של השורש

פני הקרקעשכבה עליונהשכבת ביניים

שכבה תחתונה

16

3. עמידות לתנאי קרקעעצי הדר גדלים במס' סוגי קרקע שנבדלים אחד מהשני במרקם הקרקע, שמאופיין בהרכב מינרלים,

חומר אורגני ויחס אוויר – מים )קיבול שדה(. ישנם מס' סוגי קרקע שבהם ניתן לגדל הדרים והם: אדמת חול, חמרה חול, חמרה אדומה, אדמה כבדה, אדמת לס.

החל משנות ה-50 ועד ימינו ניטעו הפרדסים בכל סוגי הקרקע הנ"ל, בהתחשב באקלים האיזורי ובמספר תנאים:

1. תנאי אוורור – יתכן מצב של קרקע דחוסה או אטומה כתוצאה מלחץ פיזי או המצאות שכבת גידול אטומה כמו נזז, או מבנה קרקע אופייני כמו באדמת לס.

א. חתך קרקע לגידול חקלאי לפחות 1.6 מטר.ב. העדר שכבה חוצצת כמו נזז.

ג. חומציות קרקע – תגובת הקרקע ל-PH לא תעלה על 8.0.

יכולת להתנקז – מצב בו חללי האוויר מלאים במים ללא ניקוז קרקע 2ולפגיעה שורשים התנוונות של לתופעה יגרום כבדות( באדמות )במיוחד וחוסר אוורור מסוגלים לגרום לכלורוזה ואיכותו. עודפי מים בכמות הפרי פרי, עלים, בנשירת הנזק מתבטא בו מצב ,Wet feet לתופעת וכן קשה

התייבשות ענפים ורקבונות שורשונים.כנות לימוניות כמו וולקה ומקרופילה יפגעו פחות בקרקעות דחוסות וחסרות ניקוז, לעומת זאת כנות כמו קליאופטרה ותפוז מתוק, לא ישרדו במצב של

ניקוז לקוי.

)CaC03( גירנית לקרקע ברגישותם ידועים הדר עצי – לגיר עמידות .3המאופיינת באחוז גבוה של גיר )10% ויותר( ו-PH בסיסי. בתנאים אלה מופיעים בעלים סימני כלורוזה בדרגות שונות אשר מלווים לעיתים בעיכוב צמיחה ובמקרים קיצוניים אף להתייבשות ענפים ותמותת העץ. הגורם לתופעה הוא

מחסור בברזל וביסודות אחרים כמו אבץ,מנגן וזרחן. כתוצאה גירנית קרקע בתנאי לגדול ביכולתן נבדלות הדרים כנות מהתפתחות כלורוזה גרומת גיר שגורמת לנזקים קשים ומתבטאת בירידה

בעוצמת הצימוח ופחיתת יבול.גירניות באדמות בגידול רבה רגישות מגלות עלה תלת מקבוצת כנות ולעומתם כנת החושחש וכנות לימוניות כמו וולקה ומקרופילה מגלות עמידות

טובה בקרקעות גירניות .מערכת דרך סקווסטרין הכנסת ע"י בבעיה לטפל ניתן נמוכה ברגישות

ההשקייה.ברזל של מחסור סימני

בשל גיר בקרקע

סידן פחמתי )קלציום קרבונט( ידוע גם בשם פחמת סידן, הוא נפוץ כמינרל המופיע בעיקר בסלעי משקע.בתגובה עם חומצות חזקות הסידן הפחמתי משחרר פחמן דו חמצני.

15

תופעת אי התאם וניוון בזנים וכנות הדרים בארץ, 1989 )ע"פ שמואל אשכנזי(

גיל העצים רוכבכנההמבוגרים ביותר

בארץ

גיל העצים שכיחות הניוון*כאשר סימני

הניוון הראשונים מתחילים

6 עד 8++++11שמוטי קלון ישן )1(ציטרומלו סווינגל

6 עד 8++11שמוטי נוצלריציטרומלו סווינגל

15 עד 17+++27שמוטי נוצלריציטרומלו סווינגל

20++27שמוטי קלון ישן )1(ציטרומלו סווינגל

שמוטי קלון ישן לימון גס)3( )2(

6 עד 10++50-60

שמוטי קלון ישן וולקהמריאנה)3( )1(

5 עד 7+++16

16+10שמוטי נוצלריוולקמריאנה

לימון יוריקה קלון חושחשישן

10 עד 15++50-60

לימון וילה פרנקה חושחשקלון ישן

10 עד 15++50

10 עד 15++50לימון מונקלוחושחש

15 עד 17++18קלמנטינה SRA63ציטרנג' טרויר

15 עד 17++18מיכלציטרנג' טרויר

4 עד 5+++++9מנדרינה אגלי )4(ציטרנג' טרויר

1 עד 2+++++-קומקוואט נגמי )5(ציטרנג' טרויר

)1( נושא אקסוקורטיס ונקרון העצה נדיר +)2( הניוון קשור גם לרקבונות צוואר השורש שכיח +++

)3( אי התאם מתבטא בצורת חריץ במקום האיחוי שכיחות גבוהה מאד +++++)4( ניוון ותמותה כמעט מלאה בשטח

)5( ניוון ותמותה כמעט מלאה במשתלה או לאחר נטיעה

מראה איחוי לא טוב של ולנסיה על רנגפורעם תמך ציטרומלו

מראה איחוי לא טוב של ולנסיה על חושחשעם תמך ציטרומלו

14

1. איחוי בזווית ישרה - הסיכון לניוון גדול ביותר

2. הכתפיים "מתקפלות" כלפי מעלה וחובקות את הרוכב

3. איחוי בזווית מתונה - אין אי התאם וניוון

2. התאם לזניםמס' זני הכנות שנמצאים בארץ הוא עדיין נמוך לעומת עשרות זני הדרים שנטועים, ולכן השאיפה היא שלכנה האידיאלית יהיה התאם טוב עם מס' רב של זנים שיתבטא באיחוי מושלם של מקום ההרכבה מה שימנע פגעים פיזיולוגים בעתיד. תופעת אי-התאם בין זן לכנה יכולה להתפתח כעבור 10-20 שנה

מיום ההרכבה והיא תתבטא במס' תכונות.הרכבת היא בולטת דוגמא זן-כנה, לצירוף ספציפית תופעה .1חושחש. כנת ע"ג פרנקה וילה ולימון טרוייר כנת ע"ג קומקוואט סדר אי לראות ניתן ההרכבה איזור של מעמיקה בבחינה בהתארגנות הקמביום של העצה, ולחץ של קאלוס שנוצר באיזור לכך בנוסף החדשות. הרקמות של להתעותות גורם האיחוי הקאלוס לא מתמיין לרקמות הובלה בצורה תקינה ,ונפגעת תנועת

המוטמעים מהנוף לכנה.2. תופעה שמתחילה בגיל מסויים ונזקיה מתבטאים כעבור זמן רב

כדוגמת מיכל ע"ג כנת טרוייר.3. תופעה שאינה אחידה ולא כל העצים נפגעים באותה מידה.

תופעת אי-התאם תתבטא בצורת האיחוי בין הכנה לרוכב, במקום ההרכבה נוצר מעין בקבוק כשהכתפים של הכנה מתקפלות כלפי מעלה וחובקים את הרכב. הדבר יגרום בסופו של דבר להקטנת נוף

העץ וניוונו.תמך הרכבות ע"י בעיקר התופעה על להתגבר דרכים מס' ישנם

ניתן )לא שיקול בבחירת הכנה המתאימה לידי צריך להביא וכאן צעירים שמיושמות בעיקר בעצים לתמוך שמוטי ע"ג לימטה מתוקה בכנת ציטרומלו(.

אי התאם בין הזן מירב לכנת טרוייר

13

טבלה: השפעת כנות על פוריות לימון וילה פרנקה

יבול, טון לדונםכנה

יבול מצטבר1981198219831983-1975

6.577.541.7וולקה *

3.45.44.627.8חושחש

5.75.85.633.3לימטה מתוקה

3.44.73.426לימון גס

5.77.2537.3מקרופילה *

33.84.619.1רנגפור

3.94.85.326.5ציטרמון

* כנות לימוניות משרות פוריות גבוהה לעומת כנות אחרות.

השפעת כנות על גודל פרי באשכולית מרש

קליפה, %קליפה, מ"מקוטר, ס"ממשקל יח' בגרםכנה

388.3109.1618.2חושחש

393.410.29.7919.3לימון גס *

3729.88.5917.5קליאופטרה

378.39.98.8317.7טרויר

364.69.98.6117.2רנגפור *

* כנות לימוניות מעניקות גודל פרי גדול לעומת כנות אחרות.

השפעת כנות על טיב אשכולית מרש

משקל יח' ג'% מיץ% כמ"מ% סוכר% חומצהיחס הבשלהכנה

6.001.769.410.144.1410חושחש **

5.91.548.19.142.3411לימון גס *

6.21.618.99.943.1458וולקה *

5.91.779.310.545408פורמן

5.71.788.910.145.2400קליאופטרה

כנות לימוניות מורידות מטיב הפרי לעומת כנות אחרות. *כנת חושחש מעניקה פרי באיכות פנימית גבוהה. **

השפעת כנות על טיב מנדרינה מיכל

משקל יח' ג'% מיץ% כמ"מ% סוכר% חומצהיחס הבשלהכנה

15.40.8512.713.256.879.7חושחש **

170.7412.112.55785.1לימון גס*

16.80.7612.212.758.874.8וולקה*

160.812.312.857.376.8פורמן

16.70.7612.212.654.979.7מקרופילה

16.30.7812.212.657.679.4קליאופטרה

16.40.7912.61353.779.1טרוירכנות לימוניות מורידות מטיב הפרי לעומת כנות אחרות. *

כנת חושחש מעניקה פרי באיכות פנימית גבוהה. **

ניסויי זנים וכנות להדרים בנגב, 1986, י. לוי, גילת.

12

השפעת כנות על תכונות הפרי

גודל פריאיכות פריפוריותכנות

בינוניטובה מאדבינונית - טובהתפוז מר )חושחש(

בינונינמוכהטובה מאדלימון גס

בינוני - גדולבינוניתטובה מאדוולקמריאנה

בינוניבינוניתטובהלימטה מתוקה

בינוניבינוניתטובה מאדרנגפור

בינוני - גדולבינוניתטובה מאדמקרופילה

בינוני - קטןטובהבינוניתקליאופטרה

בינוניטובהטובהפורמן ישראלי

בינוני - גדולטובה מאדטובהתלת עלה מקומי

בינוני - גדולטובה מאדטובהקריזו

בינוני - גדולטובה מאדטובהטרוייר

בינוני - גדולטובהטובה812

C-35גדולטובהטובה

בינוניבינוניתטובהציטרומלו סווינגל

* כנות כדוגמת לימון גס ומקרופילה משרים איכות נמוכה לחלק מהזנים, ואיכות טובה לזנים כמו מינאולה שמתאפיינים

בחומצה גבוהה.

11

1. תכונות כנה שמשפיעות על הפריא. פוריות – אחד הפרמטרים לכנה טובה היא השראת פוריות, כנות לימוניות בכניסה שמתבטאת טובה פוריות מעניקות ומקרופילה וולקה כדוגמת יכולה לגרום ייבול גבוה, מאידך פוריות גבוהה מדי מהירה לניבה, והשגת למצב של סרוגיות )שנת שפע פרי לעומת שנה עוקבת עם מחסור בפרי( שיכולה להשפיע על אורך חיי העץ, זן שמורכב על כנת לימון גס אורך חייו הובחנה בארה"ב חושחש, כנת על המורכב זן לעומת בהרבה קצר יהיה

התנוונות מוקדמת של לימונים שהורכבו על כנות מקרופילה.בזנים המורכבים על כנת קליאופטרה רמת הפוריות עולה עם השנים, ורק

לאחר מס' שנים )בד"כ 4( מגיעים לרמת יבול האופיינית לזן.כנות מקבוצת תלת עלה משפיעות בצורה חיובית על הפוריות לעומת כנת החושחש שמעניקה פוריות

בינונית שמפוצה בד"כ באיכות פרי טובה.

ב. גודל פרי – רוב הכנות משפיעות בצורה כזו או אחרת על גודל הפרי, כנת קליאופטרה משפיעה בכיוון של ניבת פרי בגודל קטן לעומת כנות לימוניות שמשפיעות בכיוון של פרי בגודל בינוני – גדול, ניתן להתגבר על בעיה זו על

ידי שימוש בגיברלינים, מווסתי גדילה וטיפולים אגרוטכניים כמו חיגור.

ג. איכות הפרי – פרי ההדר איננו פרי קלימקטרי )ז"א שתהליך ההבשלה הפנימית ואיכותו הבשלתו ולכן בנשימה( ורציפה מתמדת בירידה מלווה אנליטי באופן נקבעת אלא משמעי חד פיסיולוגי שלב ע"י מוגדרת אינה – כמ"מ שנקרא בפרמטר שנמדד לחומצה הסוכר בין היחס ע"י בעיקר כלל מוצקים מסיסים ,כשהמרכיב העיקרי כאן הם הסוכרים שהם פחמימות מסיסים המהווים 80%-75% מכלל המוצקים המסיסים, כשהסוכרים העיקריים הם: גלוקוז, פרוקטוז, וסוכרוז ביחס 2:1:1 בהתאמה ) סוג הסוכרים וכמותם זה כללי יחס ואשכוליות לימונים בזני ומתיקותו(. הפרי טעם על משפיע

שונה, כאן כמות הסוכרוז קטנה והסוכרים מהווים רק 20% מכמות המוצקים המסיסים.הצטברות איטית של הסוכרים וירידה ההדרגתית של תכולת החמצן משנים את איכותו הפנימית של

פרי ההדר שתלויה גם באיזור הגידול בתנאים מקומיים והתאמת הזנים לכנות.

כנות לימוניות כדוגמת מקרופילה, רנגפור, וולקה ידועות כגורעות מטעם הפרי במיוחד בפירות שאינן ידועים בטעמם המשובח כמו סצומה וראשון, הפרי על כנות אלו מאופיין ברמת סוכר וחומצה נמוכה ומשום כך ההתאמה לזנים היא חשובה ביותר. לעומת זאת כנות כמו חושחש, תלת עלה )טרוייר( ידועים בהשראת איכות פנימית טובה במיוחד בהקשר של קבלת יחס סוכר \ חומצה מוקדם בעונת ההבשלה

בהתאם לזן המורכב.כנת על שגדל שמוטי הקליפה. איכות על הכנה השפעת הוא הפרי איכות בקביעת נוסף פרמטר

חושחש באדמות שוליות נוטה לקבל קליפה גסה, שמורידה מאיכות הפרי.

10

£ התכונות שנדרשות מכנותלכנות הדרים ישנה השפעה גדולה על צורת הגדילה של הזן המורכב, על פוריותו, רגישותו למחלות ופגעים שונים )בד"כ זו השפעה הדדית(, ובמיוחד על הפרמטרים שמייחדים את הפרי, כמו גודל וצורה, רבה חשיבות קיימת ,ולכן סוכר\חומצה( )יחס וטעמה הציפה הפנימית של האיכות איכות הקליפה,

להתאמת הכנה הנכונה לבין הזן המבוקש.על מנת לקבוע את סוג הכנה הנכונה לזן המיועד להרכבה יש צורך להתחשב במס' מדדים שמאפיינים

את תכונות הכנה, לשקלל את הנתונים ולהגיע להחלטה נכונה.

1. תכונות שמשפיעות על הפרי, פוריות, גודל פרי, איכות פרי

2. התאם לזנים

3. עמידות לתנאי קרקע

4. עמידות לתנאי אקלים

5. עמידות למליחות ויונים רעילים

6. עמידות למחלות ומזיקי קרקע

7. עמידות למחלות ויראליות

8. רב עובריות

הזן הנכון על כנה הנכונה

9

£ הצורך בהרכבההאם ניתן לגדל עצי הדר מזרעים?

רוב עצי ההדר בארץ ובעולם גדלים במטעים מסחריים ומורכבים על כנות שונות. ידוע כי הרכבות היו נהוגות בסין כבר לפני אלפי שנים, וישנם עדויות מהתקופה היוונית-רומאית על ביצוע הרכבות בצמחים. מאידך,

ידוע שבמשך תקופות ארוכות גידלו עצי הדר ומינים שונים של עצי פרי ללא הרכבה )ז"א ריבוי מזרעים(.בזני הדר קיימת תופעת רב עובריות – מצב בו העובר מתפתח בזרע לא מתא מין שהופרה אלא ישירות מרקמת דופן התא של צמח האם )ולכן הם נקראים זרעים נוצלרים(, מאידך קיימים זנים מועטים שהם חד עובריים כדוגמת הקלמנטינה – אם נזרע זרעי קלמנטינה, השתילים שיתקבלו יהיו בעלי מגוון גדול

של תכונות וזאת מכיוון שהם שתילים מיניים הדומים בתכונותיהם הן לצמח האם והן לצמח האב.בפרדס שיגדל מנטיעת זרעים כאלה )חד עובריים( יתקבלו עצים בלתי אחידים בהתפתחותם, העצים יהיו שונים בתכונותיהם, כמו בצורת העץ, צבע קליפת הפרי, גודל וטעם הפרי, ובמיוחד במועדי ההבשלה

השונים, ולכן לפרדס כזה אין ערך מסחרי.זני טבורים וסצומה וכן אשכולית סטאר רובי לא ניתן לגדל מזרעים משום היותם עקרים, מאידך בזני תפוזים כמו ולנסיה וזני אשכוליות כמו דנקן אין בעיה לגדל מזרעים כיוון שאלה זנים רב עובריים , משמע

ששתילים שיגדלו מזרעים אלו יהיו דומים בתכונותיהם כמעט בכל לצמח האם.בזכות תופעה זו גידול ההדרים במאה ה-17 ועד למאה ה-19 היה מבוסס על פרדסים שניטעו משתילים

בלתי מורכבים והניבו פרי באיכות יחסית טובה.בלתי לעצים קשים לנזקים שגרמו ופיתופטרה העצה נקרון כמו מחלות נתגלו ה-19 המאה בסוף על )במיוחד להרכבות ולעבור הגידול, דרכי את לשנות ההדרים מגדלי את חייב המצב מורכבים, כנת חושחש( ובכך הצליחו להתגבר על המחלות הללו, אולם מצד שני גרמו להופעת מחלות אחרות ויוצרים בעיה חדשה שלא ובמיוחד טריסטזה, זו דוגמא למצב בו הרכבה וצירוף פותרים בעיה אחת

הייתה קיימת.

עץ הדר מורכבכנה עץ הדר מזריע

מכון וולקני - מראה עץ הדר מורכב8

£ הקדמהצורת הריבוי המקובלת של עצי הדר היא וגטטיבית – אל מינית ונעשית ברובה בצורת הרכבות של הזן

הנדרש עם הכנה הנכונה.הקרבה המשפחתית בין זני ההדרים לבין הכנות אינה מבטיחה שההרכבה שתעשה תצליח, ולכן התאמת

הכנה לזן הינה בעיה יסודית בגידול עצי פרי בכלל ועצי הדר בפרט.שאלת התאמת הכנות אופיינית לכלל גידול ההדרים בכל ארץ בעולם, ומהווה נדבך עיקרי במחקר

ופיתוח של פרי הדר לזניו השונים.התאמת הכנה הנכונה משפיעה בצורה דרסטית על גודל היבול, צורת הפרי, גודל הפרי, איכות הקליפה

ועובייה, איכות הציפה וטעמה )יחס סוכר \ חומצה(.בדיקות וניסיונות רבים נעשו לאורך השנים על ידי כל גורמי המחקר וההדרכה של ענף ההדרים על זן שמבוקש לנטיעה, תוך גידול את סוג הכנה הטובה והמוצלחת ביותר לכל מנת לקבוע לכל איזור

התחשבות בגורמים רבים כמו אקלים, סוג הקרקע, איכות מים ועוד.

בחירת כנות לזנים חדשים היא בעייתית בהיעדר ידע על יחסי כנה \ רוכב, ולכן כל זן עובר בדיקות בחלקות תצפית אזוריות לקביעת הכנה הנכונה לזן הנבדק וזאת באחריות מדריכי ההדרים של שה"מ

בשיתוף פרדסנים ואנשי מקצוע נוספים מהענף.

בשני העשורים האחרונים ענף ההדרים נמצא בתהליך של מעבר ממרכז הארץ לשטחי הנגב המערבי עקב לחצי נדל"ן, מקור המים העיקרי המשמש להשקיית הפרדסים בנגב מקורו בשפד"ן, שתי בעיות התעוררו והם התאמת כנות לאדמת לס שאופיינית לנגב המערבי, והמליחות הגבוהה של המים המושבים )כ-330 מ"ג כלור\ליטר(, כנות חושחש וטרוייר שהיו בשימוש נרחב בנגב נמצאו בעייתיות בסיטואציה זו,

מה שמחייב התאמת כנות חדשות לזנים הקיימים.

7

£ מבואזנים חדשים, דינמי שנתון כל הזמן לחידושים עקב שינויים אגרוטכניים, פיתוח וזנים הם שילוב כנות

בעיות מים מחלות ומזיקים.התרחבות גידול ההדרים בשטחי קרקע שוליים ושימוש במים מושבים כל אלה מחייבים בדיקה וחקירה ע"מ

להגיע לשילוב האופטימלי, לכן חלק נכבד מהמחקר והפיתוח בענף ההדרים מוקדש למבדקי זן - כנה.וירוס הטריסטזה שמשמש כצל מאיים על ענף ההדרים, בעיקר על הרכבות בכנת דוגמא לכך הוא

חושחש ולכן מצב זה היה זרז לשימוש בכנות חדשות שעמידות לוירוס זה.

חוברת זו מביאה סקירה נרחבת על יחסי זן – כנה והיא מבוססת על מחקרים רבים שנעשו במהלך עשרות שנים מאז תחילת גידול ההדרים בארץ.

כאן מובא של סיפורה של כל כנה על מעלותיה וחסרונותיה כפי שהם מתבטאים במחקרים ודו"חות שנכתבו לאורך השנים הן במכון וולקני ע"י פרופ' ק. מנדל דר' א. שקד ואחרים, ומדריכי שה"מ במיוחד שמואל אשכנזי ז"ל שהביא לפריצה גדולה בכמות הידע שנרכשה והעברתה לידי הפרדסנים בשטח,

דרך ממשיכי דרכו פרץ ברוש ושוקי קנוניץ היום.

המידע בחוברת זו הינו להבנת יחסי זן-כנה ולא כהמלצה לשימוש בכנה זו או אחרת.

6

תוכן הענינייםמבוא................................................................................................................................................................. 6הקדמה............................................................................................................................................................. 7הצורך בהרכבה.............................................................................................................................................. 8התכונות שנדרשות מכנות............................................................................................................................ 910 ................................................................................................................... 1. תכונות כנה שמשפיעות על הפרי13 .......................................................................................................................................................... 2. התאם לזנים15 ......................................................................................................................................... 3. עמידות לתנאי קרקע4. עמידות לתנאי אקלים........................................................................................................................................ 185. עמידות למליחות ויונים רעילים....................................................................................................................... 206. עמידות למחלות ומזיקי קרקע........................................................................................................................ 257. עמידות למחלות ויראליות................................................................................................................................. 2733 ..................................................................................................................................................... 8. זרעים נוצלריים35 ........................................................................................................................... הכנות השונות ותכונותיהןכנות ותיקות................................................................................................................................................... 3940 ................................................................................................................................................ כנות לימוניות41 ............................................................................................................................................. כנות תלת עלה43 .................................................................................................................................................. כנות תרוגות44 ................................................................................................................................. טבלאות צרופי זן-כנה51 .................................................................................................................................................. שימושי כנותריבוי הדרים................................................................................................................................................... 5357 ............................................................................................................................................................ ספרות

5

4

צילומים: יוסי יניב, אורי מוטש'ן

מועצת הצמחים- ענף הדריםעיצוב גרפי והפקה - מילי ורחלהדפסה - דפוס רבגון הרצליה

© כל הזכויות שמורות - מכון וולקני - המכון למדעי הצמח 2011

הבעת תודהלפרץ ברוש על העצות הטובות והכוונה למטרה

3

2

כנות והרכבות בהדרים

מכון וולקני - המכון למדעי הצמח

יוסי יניב - המחלקה לעצי פרי

1

יוסי יניב

מינהל המחקר החקלאי-מרכז וולקני-המכון למדעי הצמחת.ד. 6, בית דגן 50250

טל. 03-9683482 פקס. 03-9669583כנות והרכבות בהדרים

מינהל המחקר החקלאי - מכון וולקני