Issues with Prayers in Daniel Book, 2013 (Hebrew) סוגיות בתפילה בספר דניאל", מנחת ספיר: אסופת מאמרים לכבוד יצחק ספיר (בעריכת

)ע"ג(תש מנחת ספיר

רבקה רביב

סוגיות בתפילה בספר דניאל

ומבחינה זו ,בספר דניאל יש עיסוק רב יחסית לספרי מקרא אחרים בתפילה

הוא דומה לספרי עזרא ונחמיה, שבהם שיבץ הכתוב בין הסיפורים גם תפילות.

במאמר זה נסקור את המקומות שבהם מובאות בספר תפילות, ונעמוד בקצרה

למשמעות הכוללת של הכתוב. בד בבד נעיין על התרומה המיוחדת שלהן

בספר תפילות שלא שבמסורות מאוחרות למקרא שקשרו לראשן של הדמויות

כתובות בו, ונברר את הבסיס הטקסטואלי שלהן בכתובים ואת תרומתן

להבנתם.

התפילות בפרק ב

נזכרת בפרק ב והרקע שלה היא החלטתו של בספר דניאל התפילה הראשונה

הם לא הצליחו לשחזר את חלומו. שלהרוג את כל חכמי בבל מאחר נבוכדנצר

דניאל שומע על גזירת המלך ומחליט לעשות מעשה. הוא פונה לאריוך שר

. הוא מודיע הטבחים ומבקש ממנו לנסות לשחזר את חלום המלך ואת פתרונו

ם אלה ורחמין למבעא מן קד לחבריו על אודות החלטתו לפעול ופותח בתפילה: "

[ורחמים לשמיא על רזה דנה די לא יהבדון דניאל וחברוהי עם שאר חכימי בב

לבקש מלפני אלוהי השמים על הרז הזה, שלא יאבדו דניאל וחבריו עם שאר

מפרט מהי התפילה ומסתפק בהגדרתה ינוחכמי בבל]" (דניאל ב, יח). הכתוב א

רחמים מאלוהי השמים, אולי כדי להדגיש את ההפתעה הגדולה בגילוי כבקשת

[אז נגלה אדין לדניאל בחזוא די ליליא רזה גליהרז לדניאל מיד באותו לילה: "

;הרז לדניאל בחזיון הלילה]" (שם, יט). בתגובה לגילוי מברך דניאל את ה'

תה במלואה:הכתוב מגדיר תפילה זו כברכה ומציג או

.דניאל ברך לאלה שמיא[אז] אדין

[יהיה א להוא שמה די אלהא מברך מן עלמא ועד עלמ :ענה דניאל ואמר

מבורך מן העולם ועד העולם].האלהים שם

ורה שלו היא]. [אשר החכמה והגב די חכמתא וגבורתא די לה היא

חכמתא והוא מהשנא עדניא וזמניא מהעדה מלכין ומהקים מלכין יהב

[והוא משנה את העתים ואת הזמנים, לחכימין ומנדעא לידעי בינה

רבקה רביב

186

מעביר מלכים ומקים מלכים, נותן את החכמה לחכמים ואת המדע

].ליודעי בינה

[הוא ראהוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהורא עמה ש

מגלה את העמוקות ואת הנסתרות, יודע מה שבחושך, והאור שרוי עמו].

לי וכען לך אלה אבהתי מהודא ומשבח אנה די חכמתא וגבורתא יהבת

. [לך אלוהי אבותי, מודה הודעתני די בעינא מנך די מלת מלכא הודעתנא

ומשבח אני, אשר את החכמה והגבורה נתת לי, וכעת הודעתני את אשר

כג).–בקשנו ממך שאת דבר המלך הודעתנו] (שם, כ

ה עולה דניאל פותח בלשון ברכה ושבח ומסיים בלשון הודאה. מעיון בתפיל

כי הוא משבח את אלוהי השמים על יכולתו לשלוט על הזמנים, על ההיסטוריה

ושליטיה, ועל חכמת החכמים. דניאל חושף בכך את האמיתות היסודיות שאותן

יעמול על הנחלתן שדניאל מיוחד לגבילקוראיו, ובולגיבוריו ינסה הספר להנחיל

בידי שמים וחכמת האדם למלכים שעמם יבוא במגע: השלטון של המלכים הוא

היא בידי שמים. דניאל החכם צריך לעמוד בפני מלך רב עצמה, השולט על

אימפריה עצומה, והאמיתות הללו אמורות להיות גם הבסיס ליכולתו לעמוד

[אלוהי אלה אבהתיבסוף התפילה הוא פונה ישירות לקב"ה ומכנה אותו " 1מולו.

די חכמתא [אני] אנהמהודא ומשבח ית יותר "אבותי]" והלשון הופכת לאינטימ

" (שם, כג). הודעתני[וכעת] וכען [נתת לי] ליוגבורתא יהבת

דניאל מגלה למלך את החלום ואת פתרונו ומדגיש שהידע שלו איננו אלא

גלי לי מן כל חייא רזא דנהואנה לא בחכמה די איתי בי פרי התגלות האל אליו "

[ואני לא בחכמה שיש בי מכל החיים נגלה לי סוד זה]" (שם, ל). תגובת נבוכדנצר

לגילוי החלום ולפתרונו נסערת מאוד, הוא מבקש לסגוד לדניאל כלאחד האלים

ין וגלה רזין די מן קשט די אלהכון הוא אלה אלהין ומרא מלכ ומצהיר כך: "

[אמת כי אלוהיכם הוא אלוהי האלוהים, ואדוני האדונים יכלת למגלא רזה דנה

אין זו הכרה .ומגלה רזים, אשר יכולת לגלות את הרז הזה]" (שם, מז)

אלא הכרה במעלותיו של אלוהי דניאל ,מונותיאיסטית ואף לא תפילה ישירה

לאור גילוי הרז לדניאל. וזאת מעל האלים האחרים,

סמיט טען שתפילה זו, כמו חלקים נוספים בספר דניאל, היא חלק מניסיון לבסס תפיסת 1

עולם שבה יוכלו יהודי הגולה להתקיים תחת שלטון זר, לחזק את אמונתם באלוהי ישראל רשימת קיצורים .287–286, עמ' תפילותסמיט, ראו ולהפיח בהם תקוות לעתיד טוב יותר.

וף המאמר.ביבליוגרפיים ראו בס

סוגיות בתפילה בספר דניאל

187

חנניה, מישאל ועזריה בכבשן האש

לאור תפילותיו של דניאל בפרק ב, תפילת הבקשה לפני גילוי החלום, ותפילת

ההודיה והשבח לאחר הגילוי, בולטת שתיקתם מתפילה של חנניה, מישאל

ה' על מתפללים לועזריה בסיפור השלכתם לכבשן האש בפרק ג. רעי דניאל אינם

ואין הכתוב מתאר את הודייתם לה' לאחר הנס הגדול שהתרחש להם. ,לתםהצ

התפילה היחידה המוצגת בפרק עולה מפיו של נבוכדנצר, החוזה בגודל הנס

ומברך את אלוהי שדרך, מישך ועבד נגו (שמותיהם הבבליים של חנניה, מישאל

2ועזריה):

ח שדרך מישך ועבד נגו די של בריך אלההון די :ענה נבוכדנצר ואמר

הבו מלאכה ושיזב לעבדוהי די התרחצו עלוהי ומלת מלכא שניו וי

[עונה נבוכדנצר גשמהון די לא יפלחון ולא יסגדון לכל אלה להן לאלההון

ם של שדרך, מישך ועבד נגו, אשר שלח את מלאכו ברוך אלוהיה: ואומר

ודבר המלך הפרו ושינו את גופם שלא והציל את עבדיו אשר בטחו עליו,

.יעבדו ולא יסגדו לכל אלוה, אלא לאלוהיהם] (שם ג, כח)

,נבוכדנצר מאיים גם לפגוע בכל מי שילעג לאלוהי שדרך, מישך ועבד נגו

כל המלכות בנוגע לאמונה באלוהיהם. ובהמשך מציג הכתוב איגרת שנשלחה ל

באיגרת זו הוא משבח את האלוהים ומכיר בשלטונו בעולם:

ת[האותו אתיא ותמהיא די עבד עמי אלהא עלאה שפר קדמי להחויה

. אתוהי כמה רברבין והנפלאות, שעשה עמי אל עליון, נאה לפני להגיד]

[אותותיו והי כמה תקיפין מלכותה מלכות עלם ושלטנה עם דר ודרותמה

כמה גדולים, ונפלאותיו כמה תקיפות! מלכותו מלכות עולם ושלטונו עם

לג).–דור ודור] (שם, לב

האלם המאפיין את חברי דניאל לפני שהושלכו לכבשן האש הוא כנראה חלק

להעצים את דמותם, ובפרט את נכונותם למסור את נפשם. מהניסיון של הכתוב

כבר בדבריהם האמיצים לנבוכדנצר בולטת נכונות זו:

קדתא אלהנא די אנחנא פלחין יכל לשיזבותנא מן אתון נורא י איתי הן

דים, יכול להצילנו [אם יש אלוהינו, אשר אנחנו עוב ומן ידך מלכא ישיזב

די והן לא ידיע להוא לך מלכאמכבשן האש הבוערת, ומידך המלך יציל].

[ואם לא, ידוע לאלהך לא איתנא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא נסגד

ראו דניאל א, ז. 2

רבקה רביב

188

יהיה לך, המלך, כי לאלוהיך אין אנחנו עובדים, ולצלם הזהב שהקימות

יח).–לא נסגוד] (שם, יז

עים את הרעיון של עבודת ה' ללא הטעים שבדברים אלו מבטאים הר 3ברטון

ציפייה לשכר, כמו שניסח זאת במפורש אנטיגונוס איש סוכו במסכת אבות:

אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים "

" (אבות א, ורא שמים עליכםהמשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מ

עבד ולא על שכר ועונש מוצנעת -ג). השתת עבודת ה' על מערכת היחסים רב

במקרא, ולדעת ברטון יש לה הדים מועטים בספרי חבקוק ואיוב. למשל, בספר

חבקוק מבשר הנביא שחרף הקשיים הוא שמח באמונתו:

כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים

כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל

גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים

יח).–(חבקוק ג, יזאעלוזה אגילה באלהי ישעי בה'ואני

הרעיון הזה, שמוצנע 4תפיסה דומה נשמעת בפי השטן בספר איוב.

של חנניה, מישאל ועזריה. ראשוניות זו עשויה במקראות, מפורש ומודגש בפיהם

להבהיר מדוע לא הוצגה בכתוב תפילתם לפני הנס ולאחריו. תפילה כזו היתה

לעבוד את ה' ולא 5מקלקלת את ההפרדה שהם עשו בין החלטתם האוטונומית

להשתחוות לפסל ובין מעשיו של ה' בנוגע לכך, בין שיצילם ובין שלא יצילם. אם

מציג את תפילתם בכבשן היה הדבר פוגם במידת מה בנכונות הכתוב היה

6הדעה הטוטלית שלהם למסור את הנפש. ואמנם בין בעלי המדרש רווחת

לפיה לא ציפו חנניה, מישאל ועזריה לנס ולא התנו את עשייתם בכך. המדרש ש

עשה להם יהקצין זאת בטענה כי הייתה לחנניה, מישאל ועזריה ודאות שלא י

.668, עמ' תיאולוגיהברטון, 3בפי השטן נשמעת טרוניה שעבודת ה' של איוב מותנית בשכר שהוא מקבל: "החנם ירא 4

ברכת ה ידיו איוב אלהים. הלא אתה שכת בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר לו מסביב מעש ך" (איוב א, ומקנהו פרץ בארץ. ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פניך יברכ

יא).–ט .658, עמ' תיאולוגיהגולדינגיי, 5 לנס: עיםעל פיה ציפו הר שנא, יר' חנ – כדאי לציין שקיימת דעה חריגה של אחד החכמים 6

מנת כן ירד חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש על "ר' תנחום בר אבינא בשם ר' חננא: על ).612אלבק] פרשה נו, יט, עמ' -מנת שיעשה בהם מופת" (בראשית רבה [תיאודור

סוגיות בתפילה בספר דניאל

189

ם, מעשה זה וגישה זו שימשו כיסוד לכל מעשי מסירות הנפש ואמנ 7נס.

שלאחריו:

, כל המוסר עצמו על מנת לעשות לו נס אין עושים לו נסמיכן אמרו

ושלא לעשות לו נס עושין לו נס, שכן מצינו בחנניה מישאל ועזריה

שאמרו לנבוכדנצר 'לא חשחין אנחנא על דנא פתגם להתבותך, הן אייתי

נחנא פלחין יכול לשיזבותן מן אתון נורא יקידתא ומן ידך אלהנא די א

מלכא ישיזיב, והן לא ידיע ליהוי לך מלכא דלאלהך לית אנן פלחין

ולצלם דדהב דהקמת לא סגדין' (ספרא אמור פרשה ח, ט)

בתר מקראית ובספרות חז"ל הבניגוד לשתיקת חברי דניאל במקרא, בספרות

. בתרגום השבעים נוספו שתי תפילות. התפללו הםמצויות מסורות שלפיהן

בשיר השירים רבה מטעימים החכמים שחנניה, מישאל ועזריה שאלו בעצתו של יחזקאל 7

קאל קיבל נבואה לפיה הם עומדים למות במעשה זה:בנוגע לציווי של נבוכדנצר, ויחזאמר להם [יחזקאל לשלושת הרעים]: אם כדעתכם המתינו לי עד שאמלך בגבורה הה"ד "

היו? אלו חנניה 'באו אנשים מזקני ישראל לדרוש את ה' וישבו לפני' (יחזקאל כ, א), ומיבקשים ליתן נפשם על מישאל ועזריה. אמר לפני הקב"ה: רבש"ע חנניה מישאל ועזריה מ

מתקיים איני קדושת שמך, מתקיים אתה עליהן או לא? אמר לו [הקב"ה ליחזקאל]:אליהם וגו' הלדרוש אותי אתם באים' הה"ד 'בן אדם דבר את זקני ישראל ואמרת עליהם

(שם, ג). מאחר שגרמתם לי להחריב ביתי ולשרוף היכלי ולהגלות בני לבין האומות ואחר לדרשני? 'חי אני אם אדרש לכם' (שם). באותה שעה בכה יחזקאל וקונן כך אתם באים

והילל בעצמו ואמר: ווי לשונאי ישראל אבדה שארית יהודה, שלא נשתייר מיהודה אלא אלו בלבד שנא' 'ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה מישאל ועזריה' (דניאל א, ו). וזו

.)ים רבה פרשה ז, חשיר השיר( "והיה בוכה והולך תשובה באה להםחנניה, מישאל ועזריה שואלים את יחזקאל מה ענהו ה' ובתגובה לבשורה הקשה הם

ה לנס:ימכריזים על נכונותם לעשות את המעשה ללא כל ציפי! תדע לך בין מתקיים בין שאין מתקיים אנו נותנין נפשותינו על קדושת שמו אמרו לו:"

אמרו לו לנבוכדנצר 'לא חשחין אנחנא על דנה שהוא כן, שעד שלא באו אצל יחזקאל מה לשזבותנא', לאחר שבאו אל יחזקאל פתגם להתבותך הן איתי אלהנא די אנחנא פלחין יכל

ושמעו התשובה אמרו לנבוכדנצר 'והן לא [ואם לא יצלינו] ידיע ליהוא לך מלכא" בין מציל ולצלם דהבא די הקימת בין לא מציל ידיע ליהוא לך מלכא 'די לאלהיך לא איתנא פלחין

.(שם) "לא נסגד'!בהמשך, נגלה לפי המדרש הקב"ה ליחזקאל ובישר לו על הצלתם הצפויה, ברם הרעים

עצמם לא ידעו על כך:מן דנפקין מן גביה דיחזקאל נגלה הקב"ה ואמר לו: יחזקאל, מה אתה סבור שאיני "

להים עוד זאת אדרשמתקיים עליהם? מתקיים אני עליהם בודאי הה"ד 'כה אמר ה' אלבית ישראל' (יחזקאל לו, לז), אלא שביק להון ולא תימר להון [ולא תאמר להם!] מידי,

(משלי י, ט). מה עשו? " אשבוק להון מהלכין על תומם הה"ד 'הולך בתום ילך בטח' וגו' (שם). " והוון אמרין 'והן לא מציל ידיע ליהוא לך' הלכו ופזרו עצמן בין האוכלוסין

רבקה רביב

190

והיא נוספה בין פסוק כג לפסוק כד של פרק ג 8,הראשונה מכונה תפילת עזריה

בנוסח המסורה:

תפללו חנניה עזריה ומישאל ויהללו את ה' כאשר צוה המלך להשליכם וי

ודה את ה' הוא וחבריו בתוך את פיו וי ויפתח עזריהלתוך הכבשן. ויקם

הסיקו את הכבשן מאד, ויאמרו:האש, והכשדים

.ומפואר שמך לעולמים, ומהולל נוברוך אתה ה' אלוהי אבותי

וכל מעשיך אמת ואורחותיך צדק. כל אשר עשית לנו ל עצדיק אתה כי

ומשפטי אמת עשית בכל אשר הבאת עלינו ועל עיר קדשך ירושלים עיר

חטאנו בכל כי אבותינו, כי בצדק ובמשפט עשית כל זאת, בגלל חטאינו.

ובגדנו לפשוע בך וחטאנו בכל [...] ועתה אין לנו לפתח פה בושת וחרפה

היתה לעבדיך וליראיך.

, ואל תפר את בריתך. ואל תסר את חסדך אל תעש עמנו כלה למען שמך

ממנו, למען אברהם אהובך למען יצחק עבדך ולמען ישראל קדושך.

לרוב וכחול אשר על כאשר דברת להם להרבות את זרעם ככוכבי השמים

שפת הים. כי מעטנו אדונינו מכל הגוים ונהי היום דלים בכל הארץ

בעוונותינו.

לא שר ולא עולה ולא זבח ולא מנחה לא נשיא ולא נביא ווכעת אין לנו

ולא קטורת ולא מקום לבער לפניך למצוא חן. כי אם לב נשבר ורוח נכאה

ות כבשים מריאים, כן יהיה תקבל ברצון. כמו עולות אילים ופרים ורבב

קרבננו היום לרצות פניך כי לא יבושו הבוטחים בך והממלאים אחריך.

ועתה נלך אחריך בכל לבבנו ונירא אותך, ונבקש את פניך.

כי אם עשה עמנו ברחמים כאורך אפך וכרוב חסדך. והצילנו אל תבישנו

דיך רעה בנפלאותיך ותן כבוד לשמך ה'. ויסוגו אחור כל הגומלים לעב

ויבושו מכל גבורתם וכוחם ישבר. וידעו כי אתה ה' לבדך האלוהים,

כל השלושה LXXבתרגום השבעים בנוסח תיאודוטיון רק עזריה מתפלל ובנוסח השבעים 8

נושאים תפילה זו. להשוואת המקבילות של תפילת עזריה ושירת הנערים במהדורות . בנוגע להשתלבותן של תפילת עזריה 693–681קולנברגר, מקבילות, עמ' ראו השונות,

ת לכאן ולכאן, ובדרך כלל נוטים החוקרים ושירת הנערים במהלך הסיפור נשמעו דעולראות בהן תוספות שנכתבו בנפרד ולא כחלק מתרגום הטקסט, והן מאוחרות לתרגום

; 338, עמ' דניאל והתוספות; טאונר, 863, עמ' לדניאל התוספותהטקסט עצמו. ראו דורן, .104–103, עמ' אפוקריפהמצגר,

סוגיות בתפילה בספר דניאל

191

(תרגום השבעים לדניאל פרק ג, מובא בתוך: א' ומהולל על כל תבל

תקסב).–כהנא, הספרים החיצוניים, א, ירושלים תש"ל, עמ' תקסא

וידוי, ולאחר מכן והתפילה פותחת בשבח המקום, עוברת לצידוק הדין ול

למען שמך של חברי דניאל לה' על נפשם, שיצילם ברחמיו מצרתם "לתחנונים

". בתפילה מובעת מצד אחד הנכונות המוחלטת של ותן כבוד לשמך", "הגדול

חברי דניאל למסור את נפשם "כן יהיה קרבננו היום לרצות פניך", ומצד שני הם

שכך יתקדש שם שמים. יש כאן חזרה על שוםמבקשים על נפשם להינצל מ

פיסה המקראית הרווחת, שלפיה קידוש שם שמים מתחולל בהצלת ישראל הת

בתפילה מציגים החברים את עצמם כנציגים של עם 9ובגאולתם ולא במפלתם.

שמבחינה הו. נראבישראל ומדגישים את המצב ההיסטורי שעם ישראל נתון

תאולוגית אין בתפילה זו חריגה מרעיונות הרווחים במקרא.

10וססת על מספר מקורות מקראיים, כמו מזמורי תהלים,תפילה זו מב

יש לה קשר גם עם 12יים בספר נחמיה.וותפילות הלו 11תפילת דניאל בפרק ט,

13תפילות חוץ מקראיות כמו תפילות יום הכיפורים.

בתרגום ששיבוץ תפילת עזריה במהלך הסיפור מזכירה מקומות נוספים

תפילת 14קראי, כמו תפילת מנשה,תפילות על הכתוב המשבהם נוספו השבעים

15מרדכי ותפילת אסתר.

תוספת זו עיצבה את דמותם של חברי דניאל באופן אנושי יותר, כבני אדם

הנמצאים במצוקה ומבקשים על נפשם, ומבחינה זו היא קלקלה במידת מה את

ט; –יא; שם, ז, ז–טז; יהושע ב, ט–ר יד, יגטז; שם, יח, א; במדב–ראו שמות טו, יד 9

כג; תהילים עט, ט ועוד.–יחזקאל לו, כב כז; קמג, יא ועוד.–ראו תהלים מד, יח 10 יא.–בפרט בצידוק הדין המובא בתחילת התפילה, ראו דניאל ט, ה 11 לד.–ראו נחמיה ט, לב 12סוף המאה התשיעית: כמו בפיוט האנונימי שנכתב לתפילות יום הכיפורים ומתוארך ל 13

"ועתה אלוהינו חרב המקדש ובטלה העבודה ואין לנו [...] לא אשם ולא אישים, לא בדים לסדר עבודה ליום הכיפורים, [...] (אמיץ כח, תוספתולא בלולה, לא גבול ולא גורלות"

מאגרים, האקדמיה העברית ללשון עברית).לג, יג) ברי הימים בויעתר לו וישמע תחנתו" (ד בקיצור: "ויתפלל אליורמוז במקרא 14

שה עשר פסוקי תפילה: "ה' אל שדי אלוהי אברהם יצחק ויעקב וכל יובתוספת יש חמזרעם, עושה שמים וארץ וכל תפארתם. בדברך שמת לים חוקו, וחתמת בעד מעיני התהום

". בכוח שמך הגדול והנורא וגו'תבורי במאפיינים האמוניים של תרגום השבעים למגילת אסתר המופיעים ראו בדבריו של 15

הן בתוספת של תפילות מרדכי ואסתר הן בגוף הסיפור, בתוך: תבורי, התרגום למגילה.

רבקה רביב

192

עים. כמו כן היא טשטשה את חדות הרעיון החשוב הוד המעשה של שלושת הר

שנדרשה הם לנבוכדנצר. רעיון זה היווה מאוחר יותר תשתית שהביעו בדברי

עבד ולא על בסיס –עבודת ה' על בסיס יחסי רב אתלהגדיר מחדש כדי לחכמים

ציפיית הגמול.

בתרגום השבעים מובאת תפילה נוספת, המשותפת לשלושת החברים, שבה

אש הם מביעים את הכרת תודתם לה' על הצלתם. גם היא נאמרה בתוך כבשן ה

לאחר שהבינו שניצלו בנס. התרגום מכנה אותה שירה:

ויפתחו שלושה האנשים את פיהם לשיר את השירה הזאת, ויאמרו

לאמור:

ומפואר ומרומם לעולמים ברוך אתה ה' אלוהי אבותינו

ומפואר מאד ומרומם לעולמי וברוך שם כבודך הקדוש

ולמיםע

מאד ומכובד מאד לעולמים ומהולל ברוך אתה בהיכל כבודך הקדוש

[...]

ומהולל ומכובד לעולמים ברוך אתה ברקיע השמים

הללוהו ורוממוהו לעולמים [...] ברכו את ה' כל מעשיו

תהללהו ותרוממהו לעולמים תברך הארץ את ה'

הללוהו ורוממוהו לעולמים [...] ברכו את ה' הרים וגבעות

ו לעולמיםהללוהו ורוממוה ברכו את ה' בני אדם

הללוהו ורוממוהו לעולמים ברכו את ה' ישראל

הללוהו ורוממוהו לעולמים ברכו את ה' הכהנים

הללוהו ורוממוהו לעולמים ברכו את ה' עבדי ה'

הללוהו ורוממוהו לעולמים ברכו את ה' רוחות ונשמות

הצדיקים

הללוהו ורוממוהו לעולמים ברכו את ה' קדושים וענוי רוח

הללוהו ורוממוהו לעולמים [...] ו את ה' חנניה מישאל ועזריהברכ

והודו לו כי לעולם חסדו ולעולמי

עולמים

תפילת הללויה זו בנויה מארבעים פסוקים שהחל מהפסוק השביעי

מסתיימים באופן זהה ("הללוהו ורוממוהו לעולמים") בדומה למבנה מזמור קלו

סוגיות בתפילה בספר דניאל

193

("כי לעולם חסדו"). במרכזה מבעאותו , בו כל הפסוקים מסתיימים בשבתהלים

מעבר מלשון נוכח (תפארתך, קודשך, שמך) ללשון יש (מ"הללו לה' כל מעשיו")

נסתר (מעשיו, לשמו). יש בה קריאה לכל חלקי היקום להלל את ה', החל מצבא

שירה 17,כפי שהראה דורן 16השמים ועד לבני האדם, בדומה למבנה מזמור קמח.

ורגת מרעיונות מקראיים, אם כי הקריאה "ברכו את ה' זו אף היא איננה ח

רעיונות בתר מקראיים, משום ,להערכתי ,רוחות ונשמות הצדיקים" משקפת

שיבוץ השירה בתוך הסיפור איננו 18שנראה שהיא קשורה לאמונה בעולם הבא.

בהוד המעשה. אדרבה, הוא נראה מעשה המתבקש מאדם מאמין ,לדעתי ,פוגם

בסיפור למשלאת גודל הנס, כמו באירועים אחרים במקרא, שחווה על בשרו

על לא עמדשירת הים. ייתכן שהמקרא נאמרהשלאחריה ,קריעת ים סוף

תגובת בתגובתם של חנניה, מישאל ועזריה לנס על מנת למקד את תשומת הלב

נבוכדנצר. הסיפור בפרק ב משתלב במערך כולל של סיפורים בספר דניאל

כריים.ומלכים הנבקר מעיינם ו, שעי–בפרקים ב

גם בספרות חז"ל יש תוספת דומה לסיפור כבשן האש. במדרש תנחומא

מצוין שהרעים התפללו בתוך הכבשן:

רבון :כיון שירדו לתוך הכבשן תלוי עיניהם להקדוש ברוך הוא ואמרו

לא לנו ה' לא לנו 'העולמים אתה יודע שלא בטחנו במעשינו אלא בשמך,

א), והרי הרשע הזה כינס כל ,וגו' (תהלים קטו 'ודכי לשמך תן כב

למה , 'ג) ,וגו' (דניאל ג 'באדין מתכנשין אחשדרפניא'הלשונות, שנאמר

ב) (מדרש תנחומא [בובר] פרשת נח סימן טו, ,תהלים קטו' (יאמרו הגוים

).40עמ'

חילול השם שייגרם מניעת על חנניה, מישאל ועזריה לפי מדרש זה התפללו

מעצים את כוונתם במעשה חירוף לכאורה מותו בכבשן ולא יינצלו, מה שאם י

,"הללו יה הללו את ה' מן השמים הללוהו במרומיםמזמור קמח פותח בפניה לשמים: " 16

ובסופו הוא פונה לאנושות "הללו את ה' מן הארץ" (שם, ז), נה אל הארץ: ומפסוק ז הוא פובחורים וגם בתולות זקנים עם מלכי ארץ וכל לאמים שרים וכל שפטי ארץ.כולה: "

רן, דו יב). דורן חילק את השירה על פי תוכנה לחמישה חלקים, ראו–" (שם, יאנערים .864התוספות לדניאל, עמ'

.864, עמ' התוספות לדניאלראו דורן, 17אפשר אמנם לפרש קריאה זו לבני האדם החיים ואז אין חריגה מהרעיונות המקראיים. גם 18

עמדהקריאה: "ברוך אתה בהיכל כבודך הקדוש" איננה קובעת שבזמן חיבור השיר 'מקדש של מעלה' שניצניו מקראיים, ראו בדברי הכוונה למושג שעל תלו. ייתכן מקדש ה

חבקוק: "וה' בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ" (חבקוק ב, כ).

רבקה רביב

194

אתה יודע שלא בטחנו במעשינו נזכר בתפילה רעיון הגמול " ,הנפש. מכל מקום

", ומבחינה זו גם התוספת הזו מטשטשת במידה מסוימת את אלא בשמך

נבוכדנצר. בפני התפיסה שעלתה בנאום החברים

ורחבת יותר של התפילה. לפי התלמוד אמרו בתלמוד הבבלי מובאת גרסה מ

שלושת הרעים את מזמור קטו בשעת שהותם בכבשן האש לפני הצלתם, ואת

שני פסוקי מזמור קיז לאחר שניצלו:

אמר חנניה, – ' (תהילים קטו, א)לא לנו ה' לא לנו'דכתיב –ירידתן

אמר מישאל, – ' (שם)כי לשמך תן כבוד'

אמר עזריה, – (שם)' על חסדך ועל אמתך'

אמרו כולן. – ' (שם, ב)למה יאמרו הגוים'

אמר – ' (שם קיז, א)הללו את ה' כל גוים'דכתיב –עלייתן מכבשן האש

חנניה,

אמר מישאל, –' (שם) שבחוהו כל האמים'

אמר עזריה, –(שם, ב) 'כי גבר עלינו חסדו'

כולן. אמרו – ' (שם)ואמת ה' לעולם הללויה'

פסחים קיח ,בבלי(גבריאל אמרו – ' (שם)ואמת ה' לעולם'ויש אומרים

19).א"ע

חלקו הראשון של המדרש מתאים לתפילה שהוזכרה בתנחומא (בובר), אבל

מיתתם ה שלחילול ה' שייגרם בעטייחששו מללא הזכרת רעיון הגמול. הם

רוח הכתובים. גם הצפויה. מבחינה זו התפילה הנזכרת בבבלי מתאימה יותר ל

התפילה לאחר שניצלו הולמת יפה את המשך הכתובים, מאחר שהיא ממוקדת

בתגובת הגויים לנס ומתאימה לתגובת נבוכדנצר, שמפיו נשמעו תשבחות לה'.

מצינו גם ,ובגרסה קרובה ומקוצרת, המביאה רק את חלקו הראשון של הקטע בבבלי 19

בשמות רבה: אמר חנניה, – (תהלים קטו, א) ה' לא לנו' לא לנו' "

אמר מישאל, –(שם) לשמך תן כבוד' 'כי אמר עזריה, –(שם) 'על חסדך ועל אמתך'

(שמות רבה "(שם, ב) וגם גבריאל היה עונה אחריהם: 'למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם' )208–207[שנאן], פרשה ט, ט, עמ'

הצלתם והוא זה שאמר את לפניאלא שלפי שמות רבה גבריאל המלאך הצטרף לתפילתם יתר על כן, לפי המסורת בשמות רבה ידעו .חברי דניאלם ולא יהגוירעיון חילול ה' על ידי

משיר השירים רבה, שלפיה הבינו 7החברים שיינצלו בניגוד למסורת שהבאנו לעיל בהערה מדברי יחזקאל שלא יתרחש להם נס.

סוגיות בתפילה בספר דניאל

195

לסיכום הדיון על התוספות לסיפור הכתובים בפרק ג בספרות הבתר

מתאימה יותר נראה לטעמנו שהתוספת בבבלי פסחים ,מקראית ובספרות חז"ל

למשמעות הפשוטה של הכתובים מאשר כל התוספות האחרות שציינו לעיל.

תפילת נבוכדנצר בפרק ד

בפרק ד עוסקים הכתובים בחלומו השני של נבוכדנצר. פרק זה מנוסח ברובו

בגוף ראשון כציטוט של דברי נבוכדנצר. במהלכו עובר נבוכדנצר תהפוכות רבות

ו. בסוף הפרק מעיד נבוכדנצר על תפילתו לבוראו:ולבסוף חוזר מצבו לקדמות

ולעלאה ולקצת יומיה אנה נבוכדנצר עיני לשמיא נטלת ומנדעי עלי יתוב

ם דר די שלטנה שלטן עלם ומלכותה ע שבחת והדרתולחי עלמא ברכת

לקץ הימים, אני נבוכדנצר, עיניי לשמים נשאתי, ודעתי עליי תשוב, וודר [

העולם שבחתי ופיארתי, אשר שלטונו לעולם חי ואת העליון ברכתי, ואת

חיל ]. וכל דירי ארעא כלה חשיבין וכמצביה עבד ב ומלכותו לדור ודור

וכל דרי די ימחא בידה ויאמר לה מה עבדת [ שמיא ודירי ארעא ולא איתי

השמים ודרי הארץ, ואין אשר בחילחשובים, וכרצונו עושה כאין הארץ

.לב)–(דניאל ד, לאימחה בידו ויאמר לו מה עשית]

לשלוט 20אלוהי השמיםתפילת שבח זו מעידה על הכרתו של המלך בכוחו של

אין מדובר בהכרה מונותיאיסטית מאחר שבאותו ריאה. בכל הב מוחלטבאופן

כשם בלטשאצר שמה די דניאל" פרק מעיר נבוכדנצר על שמו הבבלי של דניאל:

הערה זו מעידה שאמונתו באלוהי השמים איננה אלא הוספה 21" (שם, ה).אלהי

בהמשך הוא מיוחד, שמדובר באל רציני ב גם אם ,של אל לפנתיאון האלים שלו

" שמעשיו נעשים באמת ובמשפט, למל שמיא" ו. אל זה נחשב בעיניוחוזר לשבח

בפרט כנגד בעלי הגאווה:וזה בלט

די כל מעבדוהי משבח ומרומם ומהדר למל שמיאכען אנה נבוכדנצר

נבוכדנצר, כעת אני לכין בגוה יכל להשפלה [קשט וארחתה דין ודי מה

משבח ומרומם ומפאר את מלך השמים, אשר כל מעשיו אמת ואורחותיו

]. (שם, לד) משפט, ואשר את המהלכים בגאווה יכול להשפיל

על פולחן מכנה כאן את ה' בכינוי כלשהו, אלא נושא עיניו כלפי השמים. ינונבוכדנצר א 20

.146–145, עמ' עיונים בדניאלגבריהו, השמים בבבל, ראו אלוהי .20, עמ' נבונאידראו גבריהו, 21

רבקה רביב

196

תפילת נבוכדנצר חותמת את ארבעת פרקי נבוכדנצר של הספר. השוואה בין

מות של נבוכדנצר מעידה על התפתחות ההכרה תפילה זו לתפילותיו הקוד

האמונית של המלך באלוהי דניאל:

דברי נבוכדנצר לאחר

פתרון החלום

בפרק ב

תפילת נבוכדנצר

לאחר נס כבשן האש

בפרק ג

תפילת נבוכדנצר לאחר

התגשמות החלום

בפרק ד

אלהכוןמן קשט די

רא הוא אלה אלהין ומ

גלה רזין די מלכין ו

יכלת למגלא רזה

." (ב, מז)דנה

אלההון די ברי

שדר מיש ועבד נגו

יזבדי שלח מלאכה וש

.(ג, כח) וגו'לעבדוהי

בדאתיא ותמהיא די ע

פרעמי אלהא עלאה ש

אתוהי . חויהקדמי לה

י כמה רברבין ותמהוה

.כמה תקיפין

מלכותה מלכות עלם

ושלטנה עם דר ודר

.לג)–(שם, לב

עיני לשמיא נטלת

ומנדעי עלי יתוב

ולעלאה ברכת ולחי

י ת ד עלמא שבחת והדר

ם שלטנה שלטן על

.ומלכותה עם דר ודר

וכל דירי ארעא כלה

בד חשיבין וכמצביה ע

בחיל שמיא ודירי

ארעא ולא איתי די

ה ימחא בידה ויאמר ל

.לב)–מה עבדת (ד, לא

כען אנה נבוכדנצר

דר שבח ומרומם ומה מ

למלך שמיא די כל

מעבדוהי קשט

וארחתה דין ודי

מהלכין בגוה יכל

.(שם, לד) להשפלה

מהכרה שה' הוא אלוהי דניאל ואלוהיהם של שדרך, מישך ועבד נגו, והוא

ומתפתחת הכרתו, בסוף פרק ד, בה' אלוהי האלוהים והמלכים בפרק ב, הולכת

כמלך השמים, עליון וחי העולם השולט בכל היקום; יש כאן תהליך הדרגתי של

תודעה אמונית באל שיכול לגלות סודות לבני אדם, בפרק ב, ומאוחר היווצרות

סוגיות בתפילה בספר דניאל

197

יותר בפרק ג, הוא נחשב למי שמלכותו נצחית ומעשיו מרשימים. רק בפרק ד

היקום. בפרק ג תגובת נבוכדנצר מוצגת בלשון ברכה בכל כמוחלטשלטונו נחשב

להיחשב תפילה, ובפרק ד משתמש נבוכדנצר בלשון ברכה, שבח, היא מתאימהו

ד –הדר ורוממות. התפתחות ההכרה האמונית של נבוכדנצר במהלך פרקים ב

,מעידה שהחיכוך בין דניאל למלך בבל הניב תהליך חיובי בבבל, והוא קשור

הימצאותו של עם ישראל –המסרים החשובים של הספר לאחד ,להערכתי

בגולה סופה שתגרום לאומות העולם להתפתח לקראת הכרה מוסרית ורוחנית

גבוהה יותר.

בין בעלי המדרש היו שדנו את נבוכדנצר על תפילתו בפרק ד לשבח והיו שדנו

אותו לגנאי. בויקרא רבה הפליגו במעלתה של התפילה האחרונה וטענו:

(שם), שהיא 'כי מעלה גרה הוא'(ויקרא יא, ד), זו בבל. 'את הגמל' ד"א

מקלסת לקב"ה.

ר' ברכיה ור' חלבו בש' ר' ישמעאל בר נחמן כל שפרט דוד כלל אותו

כען אנא נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך 'הרשע בפסוק אחד.

'את י"ישבחי ירושלם '(דניאל ד, לד), ' משבח'(דניאל ד, לד). וגו' 'שמיא

ל, תהלים( 'ארוממך י"י כי דיליתני'), שם(' ומרומם' (תהלים קמז, יב).

תהלים( 'י"י מלך ירגזו עמים'(דניאל ד, לד), ' למלך שמיא 'ומהדר'ב).

'על חסדך ועל אמתך'(דניאל ד, לד), ' די כל מעבדוהי קשט'צט, א).

'עמים במישריםידין '(דניאל ד, לד), ' ואורחתיה דין' ,קטו, א) תהלים(

'י"י מלך גאות לבש'(דניאל ד, לד), ' ודי מהלכין בגוה'צו, י). תהלים(

'וכל קרני רשעים אגדע'(דניאל ד, לד), ' יכיל להשפלה' .צג, א) תהלים(

רצג).–, ה, עמ' רצבפרשה יג ]מרגליות[ויקרא רבה (עה, יא) תהלים(

ם בתפילת במסורת מדרשית מאוחרת יותר מוצאים החכמים טעם לפג

22השבח של נבוכדנצר, שהודה לקב"ה רק בשעת רווחתו ולאחר מכן חזר לסורו.

כך במדרש תנחומא: 22

כך הן הרשעים כל זמן שהן (שמות ט, לד) וגו' 'וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקולות' " .בצרה מכניעין עצמן, משהצרה עוברת חוזרין לקלקולם

ומרומם ומהדר למלך שמיא די כל כען אנא נבוכדנצר משבח'אמר נבוכדנצר כשהיה בצרה א"ר ברכיה .), לד(דניאל ד 'מעבדוהי קשוט וארחתיה דין ודי מהלכין בגוה יכיל להשפלה

והמחשבות קלס בשם רבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמן אלולי שהקב"ה דן את הלבבות .[...] נבוכדנצר בפסוק זה כשם שקלס דוד בספר תהלים

ענה מלכא ואמר הלא דא היא בבל 'וכיון שראה עצמו בגדולה התחיל מתגאה שנאמר .)שם, כו( 'בניתה לבית מלכי בתקוף חסני וליקר הדרי רבתא די אנא

רבקה רביב

198

להערכתם מדובר בתפילה המעידה לכל היותר על השתנות זמנית ולא מעמיקה

יש יסוד בהמשך הכתובים העוסקים הזו דיה של ההכרה. לתפיסה הביקורתית

הן ו ,נתו באליליםמעידים הן על אמוהבמשתה בלשצר, ממשיכו של נבוכדנצר,

התפיסה הביקורתית קשורה להערכתי למגמתם של 23על זלזולו באלוהי דניאל.

התפעלות הקוראים מהשינוי החיובי שעבר נבוכדנצר את החכמים להמעיט

בפרקי הספר ולהזכיר להם שמדובר במחריב המקדש.

לסיום דיוננו בפרק ד כדאי לציין קטע חוץ מקראי, המכונה במחקר 'תפילת

. גבריהו הציע לקשור בין (4Q242)בקומראן 4בונאיד', שנתגלה במערה מספר נ

קטע זה ובין תעודות אכדיות המעידות על גלותו של נבונאיד בתימא במשך

קטע זה פותח אמנם בכותרת: "דברי התפילה אשר 24פרקנו.בין שמונה שנים ו

ה, ומבחינת התפלל נבונאיד מלך א[שור וב]בל", אך לא כתובה בו התפילה עצמ

הדיון שלנו העיקר חסר. נבונאיד מעיד על עצמו שהוא מתחרט על אמונתו

באלילים. הוא מציין שבמשך שבע שנים התפלל "לאלוהי כסף, וזהב [נחושת

, עץ ואבן וחרס, יען כי [הייתי סבו]ר שאלוהים ה[ם]". חכם יהודי העמיד ]וברזל

ולת הדר לשם אלהי האלהים". אותו על טעותו "והוא הביע וכתב לעשות יקר וגד

כדאי לשים לב שמדובר לא רק בשמות שונים של מלכים אלא גם ברעיונות

שונים. לפי הכתוב בדניאל חטאו של נבוכדנצר איננו תפיסתו התאולוגית

אלא בעיית הגאווה ותפיסת השלטון שלו, ואילו בתפילת ,והאמונה באלילות

נבונאיד מודגש עניין האלילות.

שמיא נפל לך עוד מלתא בפום מלכא קל מן'רשע עוד את מתגאה שנאמר :א"ל הקב"ה

כל זמן שהרשעים בצרה מכניעין הוי ' (שם, כח).אמרין נבוכדנצר מלכא מלכותא עדת מנך .)מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וארא סימן יז( "עצמן עברה הצרה חוזרין לקלקולן

המדרש משנה את סדר העניינים ולפיו השבח נאמר לפני שהתברך בלבבו על עצמתה של עירו ולא כפי שמובא במקרא לאחר שהתהפך עליו עולמו ובעקבות כך הוא עבר תהליך של

כרתי.מהפך הבמשתה בלשצר מתאר הכתוב שכטוב לב המלך ביין, העיז בלשצר להוציא את כלי המקדש 23

נחשא אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספאג) ותוך שימוש בהם: "–למשתה (שם, בץ הזהב והכסף, הנחשת, הברזל, הע שתו את היין, ושבחו את אלהי[ פרזלא אעא ואבנא

" (דניאל ה, ד).והאבן. אשל הציעה לראות בתפילת נבונאיד, כמו בקטעים נוספים תפילת נבונאידראו גבריהו, 24

–387, עמ' מקורות לדניאלמקומראן, מקורות אפשריים ליצירת ספר דניאל. ראו אשל, 388.

סוגיות בתפילה בספר דניאל

199

בסיפור גוב האריות בפרק והתפילה

פרק ו נסב כולו סביב סוגיית התפילה. השרים שקינאו בהצלחתו של דניאל

ה כל די יבעה בעו מן כל אל טיכסו עצה איך להכשילו ויעצו למלך דריוש המדי: "

[שכל אשר יבקש ואנש עד יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגב אריותא

בקשה מכל אלוה ואדם, במשך שלושים ימים, חוץ ממך המלך, יושלך לגוב

לא האריות]" (דניאל ו, ח). המלך מקבל עצה זו והופך אותה לצו מחייב: "

[שלא לשנות, כדת מדי פרס אשר לא להשניה כדת מדי ופרס די לא תעדא

עה לצו זה וממשיך בשגרת תפילותיו:תעבור]" (שם, ט). דניאל לא שו

נגד תה ודניאל כדי ידע די רשים כתבא על לביתה וכוין פתיחן לה בעלי

נכנס לביתו, , [ודניאל, כאשר ידע שנרשמה (הגזירה) בכתב ירושלם

לתה ביומא הוא ברך וזמנין ת וחלונות פתוחים לו בעליתו כנגד ירושלים],

דמת דנה על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה כל קבל די הוא עבד מן ק

[ושלוש פעמים ביום הוא כורע על ברכיו, ומתפלל ומודה לפני אלוהיו,

כמו שהיה עושה מלפני כן] (שם, יא).

ן והשכחו לדניאל בעא ומתחנ ה: "המלשינים מוצאים אותו בשעת התפיל

הוא ומפני חטא תפילתו[מבקש ומתחנן לפני אלוהיו]" (שם, יב), קדם אלהה

מושלך לגוב האריות וניצל בדרך נס. מלבי"ם בפירושו לפרק זה מטעים שדניאל

ים לא עבר על ציווי המלך. לפי הציווי אין לבקש בקשה משום אל במשך שלוש

", ואמנם דניאל לא ביקש מה' אלא התפלל מן כל אלה בעו יבעהכל די יום: "

". מנקודת התצפית של המלשינים תפילת ומצלא ומודא קדם אלההוהודה לו: "

" ומתחנן קדם אלהה בעאוהשכחו לדניאל דניאל נראתה כתפילת בקשה: "

הספיקה להחשיבו כמי שעבר על צו המלך. מפירושו של ממנה שמותם והתר

עלילת שווא בבסיפור של מסירות נפש אלא ,אם כך ,המלבי"ם עולה שלא מדובר

שנרקמה סביב דניאל. לעומתו, מרבית הפרשנים רואים בכך סיפור של מסירות

25נפש על קיום שגרת התפילה.

בוא דריוש ויעיד על דניאל שלא ביטל את התפילה" (בבלי, עבודה זרה ג כמובא בתלמוד: "י 25

ע"א). כדאי לציין שמתיאור תפילת דניאל בפרק ו בביתו לומדים החכמים עניינים שונים יכול מספר פעמים ביום, כמובא בתלמוד הבבלי: " –הקשורים לתפילה, כמו זמני התפילות

(דניאל ו, יא)" וגו' 'וזמנין תלתא'ידי דניאל: כבר מפורש על ?כלו יתפלל אדם כל היוםכדאי לשים לב שהתלמוד לא מסיק מהכתוב שיש להתפלל שלוש ).א"ברכות לא ע ,בבלי(

פעמים ביום, מה שמתבקש לכאורה מפשט הכתובים, אלא שיש להתפלל בעתים מסוימות שלים, כמובא לכיוון ירו –במהלך היום. חכמים לומדים מכאן גם בעניין כיוון התפילה

רבקה רביב

200

תו שלכתפילת דניאל בפרק ט להלאחרונה הציע הרב יעקב מדן לקשור בין

ימי –ט -הוא עמד על מסגרת הזמן הדומה של שני הפרקים ו ו 26לגוב האריות.

" [דניאל ט, בשנת אחת לדריוש בן אחשורוש מזרע מדימלכות דריוש המדי ("

די, א]). מתפילתו של דניאל בפרק ט עולה שדניאל ציפה וקיווה שבימי דריוש המ

" [שם]), אשר המלך על מלכות כשדיםצה של מלכות בבל ("המבשרים את ק

אני דניאל " 27תבוא הגאולה כמו שבישר ירמיהו הנביא ונרמז בספר ויקרא:

לאות בינתי בספרים מספר השנים אשר היה דבר ה' אל ירמיה הנביא למ

הרב מדן, שדניאל מוסיףזה טיעון " (שם, ב). לצד לחרבות ירושלם שבעים שנה

ידע כי על פי נבואת ירמיהו בוא הגאולה מותנה בתפילתם של ישראל לה':

מתי כי כה אמר ה' כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם והק

[...] .ברי הטוב להשיב אתכם אל המקום הזהעליכם את ד

ובקשתם אתי .ושמעתי אליכם וקראתם אתי והלכתם והתפללתם אלי

ונמצאתי לכם נאם ה' ושבתי את .ומצאתם כי תדרשני בכל לבבכם

י אתכם תכם וקבצתי אתכם מכל הגוים ומכל המקומות אשר הדחת שבו

שם (ירמיה שם נאם ה' והשבתי אתכם אל המקום אשר הגליתי אתכם מ

.יד)–כט, י

וכוין פתיחן ליה '"יכול יהא מתפלל לכל רוח שירצה תלמוד לומר בתלמוד הירושלמי:

ספיר הטעים בעבודת יצחק . "א)עברכות פ"ד ה"א ז ," (ירושלמי' בעיליתיה נגד ירושליםהדוקטורט שלו שניתן להסיק מהסוגיה שלימוד כיוון התפילה מספר דניאל שייך לימי

. 65–62, עמ' , בתי כנסתספיר להם, וראיותיו נראות מוצקות. ראו האמוראים ולא קדםהרב מדן ציין שלא בכדי התפלל דניאל לכיוון ירושלים, מאחר שכל תפילתו לא הייתה

. בנוסף לכך הסיקו חכמינו 167, עמ' דניאלמדן, ראו מכוונת אלא לבניינה של ירושלים. אמר רבי פללים, כמובא בתלמוד הבבלי:"שיש החיוב לפתוח את החלונות בכיוון שאליו מת

ליה וגו' 'וכוין פתיחן'חייא בר אבא: לעולם יתפלל אדם בבית שיש בו חלונות, שנאמר: (דניאל ו, יא)" (בבלי, ברכות לא ע"א).

.167–160, עמ' גלות והתגלותראו מדן, 26אז תרצה [...]ה בגוים "ואתכם אזר בספר ויקרא נרמז הקשר בין השמיטות לאורך הגלות: 27

את כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת הארץ את שבתתיה . בנבואת ירמיהו בשנה הראשונה למלכות נבוכדנצר נתבשרו )דל–(ויקרא כו, לג" שבתתיה

ועבדו הגוים האלה את מלך בבל ה תחת העול הבבלי: "ישראל על שעבוד של שבעים שנ' את עונם והיה כמלאות שבעים שנה אפקד על מלך בבל ועל הגוי ההוא נאם ה .שבעים שנה

בסוף ספר דברי הימים .יב)–כה, יא (ירמיהו "לשממות עולם ועל ארץ כשדים ושמתי אתו הארץ רצתה עד ירמיהו בפי ידוד דבר למלאותיש עיבוד של הכתובים מויקרא ומירמיהו: "

" (דברי הימים ב לו, כא).שנה שבעים למלאות שבתה השמה ימי כל שבתותיה את

סוגיות בתפילה בספר דניאל

201

בימי ח,–דניאל בפרקים ז ניבאנוסיף על דבריו של הרב מדן, שמהנבואות ש

שלאחר השעבוד לבבל צפוי עולה שהוא ידע כבר בלשצר, מלכה האחרון של בבל,

כך, אין בשורת הגאולה של ירמיהו יכולה שוםמ 28שעבוד למלכויות אחרות.

להיחשב בשורה ללא תנאי, מה שמחזק את הצורך הקריטי בתפילת ישראל

הוא ולפיכך ,לגאולתם. התפילה נתפסה בידי דניאל כמרכיב קריטי באותה שעה

מוסר את נפשו עליה. יתר על כן, הרב מדן מציע שהתפילה בפרק ט היא בדיוק

התפילה שאמר דניאל ערב השלכתו לגוב האריות, מאחר שבה מבקש דניאל

להלן). מהקב"ה שיביא את קץ הגלות ויממש את הבטחתו לנביאיו (ראו

ב דבר בנוגע לא ציין הכתו ,כמו בסיפור כבשן האש בפרק ג כך גם בפרק ו

לתפילת דניאל בתוך גוב האריות. שתיקת הכתוב כאן דומה לשתיקתו בסיפור

מסירות הנפש של המשתתפים. מכל עים לכבשן האש, ומעצימה את השלכת הר

מקום בעלי המדרש ראו בשתיקה זו מקום להתגדר בו, ולהדגיש בכך את

אמונתם של דניאל וחבריו.

שדניאל התפלל בגוב האריות: " כמים במדרש על הכתוב באיכה מלמדים ח

זה יוסף, זה ירמיהו, זה דניאל" –'קראתי שמך ה' מבור תחתיות' (איכה ג, יט)

יוסף, ;זו קושרת בין שלושה בורות פתירה(איכה רבה [וילנא] פרשה ג, יט).

ירמיהו ודניאל הושלכו לבור, ובכל האירועים הללו לא ציין הכתוב תפילה

ששלושתם התפללו. ,ם טוען המדרשמכל מקו 29מפורשת.

מגוב האריות של דניאל מסורת מדרשית מאוחרת יותר קשרה בין הצלתו

לתפילה:

לפי שהתפלל לפני הקב"ה שנקרא ?מפני מה הוצל דניאל מן האריות

ודניאל משבט ' (הושע יא, י),אחרי ה' ילכו כאריה ישאג'דכתיב ,אריה

וכתיב ' (בראשית מט, ט),גור אריה יהודה'יהודה שנקרא אריה שנא'

יבא אריה ויציל אריה . ), ווגו' (דניאל א 'ויהי בהם מבני יהודה דניאל'

, ד).פרשה יג ]וילנא[במדבר רבה (מפי אריה

.מלכויות ארבעראו רביב, 28ויאמרו התחנן על נפשו, אך פנייתו הייתה אליהם ולא לה' ("שיוסף מעידים האחים על ידי 29

אלינו ולא איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו" [בראשית מב, כא]). גם לא ברור שמדובר בזמן רה הזאתהצ שמענו על כן באה אלינו

ירמיה לח, ו. שהייתו בבור. לגבי ירמיהו סתם הכתוב, ראו

רבקה רביב

202

מסורת מאוחרת אחרת הציעה 30גם במסורת זו לא נתפרשה אותה תפילה.

שהצלת דניאל הייתה בעקבות תפילת אחרים עליו:

'.מקרב לי'. מהו ' (תהלים נה, יט)פדה בשלום נפשי מקרב לי'אחר דבר

רואה אני את דניאל שעומד משבטי היאך מושלך לגוב אריות :אמר דוד

, ' (שם)פדה בשלום נפשי מקרב לי' :התחיל אומר עליו .ואין נוגעין בו

.שלא יקריבו לו האריות

חנניה מישאל ועזריה , אף ' (שם)כי ברבים היו עמדי' ?ומי גרם לו להנצל

מדרש תהלים ( ' (שם, כ)ישמע אל ויענם'היו סודרין עליו תפלה, הוי

).292עמ' , מזמור נה ]בובר[

לפי מסורת זו ראה דוד בנבואה שדניאל עתיד להיות בגוב האריות וביקש על

הצלתו ולתפילה זו הצטרפו שלושת חבריו של דניאל.

דניאל מגוב האריות לתפילה, אם המסורות הללו קושרות אם כך את הצלת

כי בהשוואה למסורות אודות חבריו של דניאל בפרק ג, אין במסורות שלפנינו

שום חומר על אודות תפילתו של דניאל לאחר שניצל בנס.

בסוף הפרק שב הכתוב לתאר את תגובת המלך הנכרי לסיפור הנס. דריוש

באלוהיו של דניאל: כתב איגרת לכל אנשי הממלכה ובה הוא מביע את הכרתו

נה עד די הוא אלהא חיא וקים לעלמין ומלכותה די לא תתחבל ושלט

ומלכותו לא תישחת, ושלטונו עד , [שהוא אל חי וקיים לעולמים סופא

ל די שיזיב לדניא משיזב ומצל ועבד אתין ותמהין בשמיא ובארעא הסוף].

[מושיע ומציל ועושה אותות ונפלאות בשמים ובארץ, אשר מן יד אריותא

כח).–הציל את דניאל מיד האריות] (דניאל ו, כז

אין זו תפילה לאלוהי דניאל, ואף לא הכרה בו ברמה שראינו אצל נבוכדנצר

לאחר גילוי החלום ד, מכל מקום קרובים דבריו לדברי נבוכדנצר–בפרקים ג

ופתרונו בפרק ב.

י–תפילות דניאל בפרקים ט

בפרק ט, המתרחש כאמור בימיו של דריוש המדי, מציג הכתוב תפילה

נבואת שב ההסתירה שמצא בין הבטחבעקבות ארוכה של דניאל, שנאמרה

ה, המביאה רשימה של אירועים מקראיים –כדאי לציין שבמשנה במסכת תענית פרק ב, ד 30

בגוב שבהם פנו גיבורי המקרא לה' בשעת מצוקה ("מי שענה את") לא נזכרת תפילת דניאלהאריות והיא נמצאת לראשונה רק בנוסח הסליחות ("מי שענה לדניאל בגוב האריות הוא

יעננו").

סוגיות בתפילה בספר דניאל

203

ירמיהו על בוא הגאולה עם סילוקה של בבל ובין המציאות של המשך השעבוד

דאי להוסיף על כך שהסתירה עמוקה עוד יותר, מאחר וכבר בידי דריוש. כ

בפתרון חלום נבוכדנצר בפרק ב, ובהמשך בחזונות החיות בשנת אחת לבלשצר

בפרק ז ובשנת שלוש לבלשצר בפרק ח, התברר לדניאל ששעבוד בבל איננו

אחריו שנות שעבוד ארוכות תחת ו השעבוד האחרון הצפוי לישראל, וממתינות ל

דניאל צם, לובש שק ואפר ופותח בווידוי: 31ויות נוספות.שלוש מלכ

מר ואמרה אנא אדני האל הגדול והנורא ש ואתודהואתפללה לה' אלהי

חטאנו ועוינו הרשענו ומרדנו .הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו

ברו ולא שמענו אל עבדיך הנביאים אשר ד .סור ממצותך וממשפטיך ו

ו).–(דניאל ט, ג בשמך אל מלכינו שרינו ואבתינו ואל כל עם הארץ

לאחר מכן הוא עובר לצידוק הדין ומצדיק את מצבם ההיסטורי של ישראל:

שבי אדני הצדקה ולנו בשת הפנים כיום הזה לאיש יהודה וליו לך

הדחתם שם ירושלם ולכל ישראל הקרבים והרחקים בכל הארצות אשר

.במעלם אשר מעלו בך

.לכינו לשרינו ולאבתינו אשר חטאנו לך ה' לנו בשת הפנים למ

.לאדני אלהינו הרחמים והסלחות כי מרדנו בו

כתובה ותתך עלינו האלה והשבעה אשר[...] ולא שמענו בקול ה' אלהינו

יא).–(שם, ז הים כי חטאנו לובתורת משה עבד האל

כלומר, מצבם ההיסטורי הדחוק של ישראל אינו אלא התגשמות של אזהרות

התורה:

הביא עלינו ויקם את דברו אשר דבר עלינו ועל שפטינו אשר שפטונו ל

. לםהשמים כאשר נעשתה בירוש רעה גדלה אשר לא נעשתה תחת כל

(שם, יב). 32כאשר כתוב בתורת משה

מפסוק טו ואילך הוא פונה לקב"ה שיסיר את חרפת הגלות מעליהם בעבור

רחמיו ובעבור שמו הגדול:

ישב נא אפך [...] ועתה אדני אלהינו אשר הוצאת את עמך מארץ מצרים

ינו ירושלם וחמתך מעירך ירושלם הר קדשך כי בחטאינו ובעונות אבת

.ועמך לחרפה לכל סביבתינו

.ארבע מלכויותרביב, לזיהוין של המלכויות, ראו 31 סח .–כנראה הכוונה למובא בפרשת התוכחה בדברים כח, טו 32

רבקה רביב

204

על מקדשך ועתה שמע אלהינו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך

.השמם למען אדני

ך ר נקרא שמ הטה אלהי אזנך ושמע פקח עיניך וראה שממתינו והעיר אש

מיך עליה כי לא על צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רח

.םהרבי

מענך אלהי כי אדני שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה ועשה אל תאחר ל

יט).–(שם, טו שמך נקרא על עירך ועל עמך

שוו אותה לתפילת חכמי המדרש הפליגו בשבח עמידתו של דניאל מול ה' וה

משה במעשה העגל:

רין שעמדו ללמוד סניגוריא על ישראל והעמידו משה אחד משני סניגו

לולי משה 'משה מנין שנאמר .משה ודניאל .פנים כביכול כנגד הקב"ה

ואתנה את פני אל ה' ' , דניאל מנין שנא'(תהילים קו, כג) וגו' 'בחירו

אלו שני בני אדם שנתנו פניהם לנגד (דניאל ט, ג). וגו' 'האלהים לבקש

(שמות רבה [וילנא] מג, א).ישראל מדת הדין לבקש רחמים על

בעקבות תפילתו זוכה דניאל להתגלות של המלאך גבריאל שנשלח להשיב לו

על בקשותיו:

חטאתי וחטאת עמי ישראל ומפיל ועוד אני מדבר ומתפלל ומתודה

והאיש ועוד אני מדבר בתפלה .יתחנתי לפני ה' אלהי על הר קדש אלה

.חת ערבגבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מעף ביעף נגע אלי כעת מנ

בתחלת .ויבן וידבר עמי ויאמר דניאל עתה יצאתי להשכילך בינה

הבן ניך יצא דבר ואני באתי להגיד כי חמודות אתה ובין בדבר ו תחנו

כג).–(שם, כ במראה

שמפני וטען ," וגו'ועוד אני מדבר בתפלהראב"ע דייק בכתוב בפסוק כא "

שדניאל המשיך להתפלל מעבר לכתוב במקרא התגלה אליו המלאך. מלבי"ם

הטעים שתפילה זו, שלא נכתבה במקרא, גדרה "שפיכת הנפש והדבקה

והיא זו שהובילה להתגלות המלאך. התגלות המלאך ,באלוהים" (מלבי"ם, שם)

לדניאל תוך כדי תפילתו עשויה ללמד אותנו אם כך פרק חשוב בתופעת

ההתגלות בימי המקרא והקשר בינה ובין התפילה. דניאל פונה אל ה' ותוך כדי

כך הוא זוכה לחזון נבואי, תופעה שנשנית כפי שניווכח גם בפרק י. ייתכן שמצב

סוגיות בתפילה בספר דניאל

205

האדם למצב של קרבת בהם התפילה היה אחד המצבים שבימי המקרא נתעלה

33אלוהים וממילא להתגלותו.

המלאך מבאר לדניאל את פשר המושג 'שבעים' שבו תולה כנראה דניאל את

תקוותיו לגאולה:

ם חטאת ים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלא הפשע ולהת שבעים שבע

. קדשים ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש

שבית זבח ומנחה ועלוהגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע י [...]

34כז).–(שם, כד כנף שקוצים משמם ועד כלה ונחרצה תתך על שמם

תפילת דניאל בפרק ט השפיעה רבות על התפילה לדורות, וקודם כול היא

על התפילה בימי עזרא ונחמיה. גם בימיהם נפתחת התפילה בהקשר 35השפיעה

ווידוי על חטאיהם: של צום

שקים וביום עשרים וארבעה לחדש הזה נאספו בני ישראל בצום וב

.ואדמה עליהם

ועונות ויבדלו זרע ישראל מכל בני נכר ויעמדו ויתודו על חטאתיהם

ב).–מיה ט, א(נח אבתיהם

יים, מתוודים אף הם ומתפללים. הם פותחים באריכות ובהמשך קמים הלו

בשבח המקום ובהמשך מרבים לציין את חטאי ישראל, הבולטים על רקע כפיות

הטובה מול חסדי ה' לישראל:

ואתה .] . [..והם ואבתינו הזידו ויקשו את ערפם ולא שמעו אל מצותיך

ואת וישלכו את תורתך אחרי גום[...] ברחמיך הרבים לא עזבתם במדבר

וברחמיך הרבים לא [...] נביאיך הרגו אשר העידו בם להשיבם אליך

לא).–(נחמיה ט, טז נון ורחום אתהעשיתם כלה ולא עזבתם כי אל ח

ב.–בדומה לכך נמצא בחבקוק ב, א 33הניבה מספר רב של פירושים, שהמשותף לכולם הוא הלשון הסתומה של הביאור הזה 34

דש של המושג שבעים שנה שבנבואת ירמיהו. לא מדובר בשבעים שנה אלא ופירוש מחבתהליך ארוך בהרבה, כמו שכבר נרמז לדניאל בשנה השלישית לבלשצר מלך בבל, בפרק

ויאמר אלי עד ערב בקר . צבא מרמסעד מתי החזון התמיד והפשע שמם תת וקדש ו ח: "יד). מאוחר יותר יתברר הדבר גם בנבואת –" (שם ח, יגאלפים ושלש מאות ונצדק קדש

אשרי .ותשעים מאתים אלף ימים שמם שקוץ ולתת התמיד הוסר ומעתהקץ בפרק יב: "רמב"ן, ספר יב). ראו –" (שם יב, יאוחמשה שלשים מאות שלש אלף לימים ויגיע כההמח

ועוד. חישובים; אשל, 173–170מדן, דניאל, עמ' הגאולה, שער שלישי;בהנחה שעדות המקרא מהימנה היסטורית ותפילת דניאל קדמה לתפילות בימי עזרא 35

ובל במחקר לתארך את כתיבת הספר וניסוחו בתקופה היוונית, ראו ונחמיה, ולא כפי שמק .דניאלגינזבורג,

רבקה רביב

206

ויים בצירוף הלשוני שיצר דניאל בין שני כתובים ובפסוק לב משתמשים הל

בספר דברים:

ספר דברים

תפילת הלויים תפילת דניאל

אלהיכם הוא ה'כי

אלהי האלהים

ואדני האדנים

האל הגדל הגבר

והנורא

נים אשר לא ישא פ

ולא יקח

(דברים י, יז)שחד

אלהיך ה'וידעת כי

הוא

האלהים האל

הנאמן

סד שמר הברית והח

לאהביו

ולשמרי מצותיו

לאלף דור

(שם ז, ט)

אנא אדני

הנורא האל הגדול ו

סד שמר הברית והח

לאהביו

ולשמרי מצותי

(דניאל ט, ג)

ועתה אלהינו

האל הגדול הגבור

36והנורא

דשומר הברית והחס

לב) (נחמיה ט,

תפילת דניאל:בהמשך משתמשים הלויים ברעיון צידוק הדין המובא ב

ואת מלכינו . ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו

לא עבדוך ולא שבו [...]שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך

לה).–(נחמיה ט, לג ממעלליהם הרעים

יים פונים בבקשה רק לקראת סופה של התפילה: ותפילת דניאל גם הלוכמו ב

שהחזירו הגדולה ?למה נקרו אנשי כנסת הגדולהייתכן שדברי ר' יהושע בן לוי בירושלמי " 36

, ג) קשורים לא רק לתיקון המטבע הלשוני של דברי דניאל ברכות ז ,ירושלמי" (ליושנה", אלא האל הגדול הגבור והנורא" והחזרתו למתכונת של ספר דברים "נוראהאל הגדול וה "

גם למבנה התפילה, ובפרט לפתיחתה בשבח המקום.

סוגיות בתפילה בספר דניאל

207

ת פריה ואת הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל א

עלינו הותבואתה מרבה למלכים אשר נתת . טובה הנה אנחנו עבדים עליה

אנחנו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדולה

לז).–(שם, לו

התגלות מלאך לדניאל, כמענה לו, חוזרת בספר גם בפרק י, שבראשיתו

ובשר לתיאכ לא חמדות לחםדניאל נוהג מנהגי אבלות במשך שלושה שבועות: "

" (שם י, ג), ימים שבעים שלשת מלאת עד סכתי לא וסוך פי אל בא לא ויין

הייתי ואני הראשון לחדש וארבעה עשרים וביום" ובסיומם מתגלה אליו מלאך:

"בדים לבוש אחד איש והנה וארא עיני את אואש . חדקל הוא הגדול הנהר יד על

ו). –וגו' (שם, ד

את אבלותו של דניאל מבאר מלבי"ם על רקע המשבר בראשיתו של תהליך

אחר שראה דניאל כי כורש נתן רשות לבנות הבית, ועל שיבת ציון בימי כורש: "

ובא לו , בל על דבר זהידי שסבר שכתבו צרי יהודה חזר ובטל את הבנין, התא

(מלבי"ם)." הדבור להשקיט המית רוחו

המלאך מציין שההתגלות היא תוצאה של הדברים שנשא דניאל במהלך

הראשון היום מן כי דניאל תירא אל אלי ויאמרשלושת השבועות שהתאבל: "

באתי ואני דברי נשמעו אלהיך פניל ולהתענות להבין לבך את נתת אשר

" (שם, יב). דברי המלאך עשויים אם כך להעיד שבמהלך שלושת בדבריך

למרות שבתיאור מעשיו בתחילת הפרק לא ציין 37השבועות נשא דניאל תפילה,

הכתוב במפורש שהתפלל. מכאן ניתן להסיק שלא תמיד ציין הכתוב את

דניאל, ומקום רב נשאר כפי שראינו לבעלי המדרש לחשוף תפילות תפילותיו של

אלו.

סיכום

ט, -ו תפילות ומתפללים שזורים לאורך פרקי הספר ובפרט בפרקים ו

שסוגיית התפילה היא עניינם המרכזי. בכתובים עצמם נזכרו תפילותיהם של

יה נבוכדנצר ודניאל ומסורות פרשניות הוסיפו גם את חנניה, מישאל ועזר

לרשימת המתפללים. בעלי המדרש הוסיפו לסיפורי כבשן האש וגוב האריות

הובלט גודל אמונתם של המתפללים. לצד זה הןתפילות נוספות וכתוצאה מ

הבינו בדומה לפירושם של ש' הכהן וי' קיל במהדורת דעת מקרא לספר דניאל י, יב. וכך 37

בעלי המדרש בדברים רבה (וילנא) ב, יז.

רבקה רביב

208

הטעמנו שהתוספות הללו שינו במידת מה את הרושם שעולה מן הכתובים בפרט

קשורה בנוגע למסירות נפשם של דניאל וחבריו. מרכזיותה של התפילה בספר

כנראה למרכזיות של התפילה לקראת סוף ימי המקרא והיא מבשרת את

השינויים הצפויים במעבר מימי המקרא לתקופה הבתר מקראית.

רשימת קיצורים ביבליוגרפיים

השנה 490חישובים המבוססים על נבואת ח' אשל, " אשל, חישובים

", שבספר דניאל בשני חיבורים שנמצאו בקומראן

וס: אסופת מחקרים בפרשנות מקרא תשורה לעמ

אשר, נ' חכם וי' -(בעריכת: מ' בר מוגשת לעמוס חכם

.444–429עופר), אלון שבות תשס"ז, עמ'

,"E. Eshel, "Possible Sources of the Book of Daniel אשל, מקורות לדניאל

The book of Daniel – Composition and Reception,

(J. J. Collins and P. W. Flint eds.), Leiden-Boston

2001, pp. 387–393

J. Barton, "Theological Ethics in Daniel", The book ברטון, תיאולוגיה

of Daniel – Composition and Reception, (J. J.

Collins and P. W. Flint eds.), Leiden-Boston 2001,

pp. 661–669.

גבריהו, תפילת

נבונאיד

בריהו, "תפילת נבונאיד ממגילות מדבר ג חמ"י

י' :(בעריכת עיונים במגילות מדבר יהודהיהודה",

.23–12ליוור), ירושלים תשי"ז, עמ'

ה"מינוי" לדניאל –חמ"י גבריהו, "עיונים בספר דניאל גבריהו, עיונים בדניאל

, ז בית מקראוחבריו והמאורע בבקעת דורא",

.146–137(תשכ"ג), עמ'

J. Goldingay, "Daniel in the Context of Old דינגיי, תיאולוגיהגול

Testament Theology", The book of Daniel –

Composition and Reception, (J. J. Collins and P.W.

Flint eds.), Leiden-Boston 2001, pp. 657 – 660.

קראיתהאנציקלופדיה המח"א גינזבורג, "דניאל" גינזבורג, דניאל

א"ל סוקניק ומ"ד קאסוטו), ב, ירושלים :(בעריכת

סוגיות בתפילה בספר דניאל

209

.697–686תשי"ד, טו,

דורן, התוספות

לדניאל

R. Doran, "The Addition to Daniel", in: Harper’s

Bible commentary (general editor, J. L. Mays), San-

Francisco 1988, pp. 863 – 864.

טאונר, דניאל

והתוספות

W. S. Towner, The Books of the Bible I, New York

1989, pp. 333 – 347.

:D. L. Smith-Christopher, "Prayers and Dreams סמיט, תפילות

Power and Diaspora Idetites in the social setting of

the Daniel Tales", The book of Daniel –

Composition and Reception, (J. J. Collins and P. W.

Flint eds.), Leiden-Boston 2001, pp. 290.

, אלון שבות, גלות והתגלות –דניאל הרב י' מדן, מדן, גלות והתגלות

תשס"ו.

.B. M. Metzger, The Apocrypha, New York 1957 מצגר, אפוקריפה

בתי הכנסת הקדומים בארץ ישראל לאור י' ספיר, ספיר, בתי כנסת

, עבודת דוקטור, ירושלים יםהמקורות התלמודי

.תשס"ז

J. R. Kohlenberger III (General Editor), The Parallel קולנברגר, מקבילות

Apocrypha, New York 1993, pp. 681 – 693.

"עיצוב נבואות ארבע המלכויות בספר דניאל ר' רביב, רביב, ארבע מלכויות

.12–1, עמ' )JSIJ ,5 )2006 ,בספרות חז"ל"

רבקה רביב

210