Horvat Midras, Zissu and Kloner

מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים

אילן-אוניברסיטת בר הפקולטה למדעי היהדות

ישראל-המחלקה ללימודי ארץ )זוס(ש מרטין "עוארכיאולוגיה

חידושים בחקר ירושלים

עשר-ישההשהקובץ

ואברהם פאוסטרייפר-איילת לוי, אייל ברוך: עורכים

א"תשע, גן-רמת

אילן-באוניברסיטת בר) 2010 בדצמבר 16 (א"עבטבת תש' טהכנס נערך ביום

:תוכן עניינים

צביקה צוק

7 ירושלים , ש הראשון בהר הביתדמקורות המים של בית המק גרשון גליל

יחסיו עם הפלישתים לאור העשור הראשון למלכותו של דוד בירושלים ו 21 רבת קיאפה היא נטעים'פיגרפיים מח הארכיאולוגיים והאהממצאים

משה גרסיאל ,חניך שילה ותושב רמה, הסמוי בין שמואל הנביאהעימות הספרותי

73 נביא חצר המלוכה הירושלמית,לנתן הלל גבע

העדות– בסוף ימי הבית השני תהליך העיור של צפון ירושלים 101 הארכיאולוגית ומשמעותה

עוז ורוני רייך- גיא בר,רם בוכניק על מקומו של התרנגול בכלכלת החי של–" מובחר שבעופות תרנגול"

119 יהודה בשלהי הבית השני יוסף פטריך

הצעת שרידים, עיון במקורות–על מפעלו של שמעון הצדיק בהר הבית 141 והצגה גרפית עפר שיאון

153 אמת המים העליונה מפנים ומחוץ לשער יפו הייםעמנואל פריד

175 ?כלום היה מפגש בין המונותיאיזם היהודי לפוליתאיזם בבית המקדש השני מיכאל בן ארי

:ו תיאום אסטרטגי בקרב על ירושליםפלגנות א 189 קריאה מחודשת ביוסף בן מתתיהו

יהושע פלג 205 ל"קורבן פסח במקדש ההרודיאני ובמקדש חז

ייךאלי שוקרון ורוני ר, נעמי סידי קרמיקה משלהי ימי הבית השני מן הרחוב המדורג

225 מחקר משווה–שבעמק הטירופויון ומתעלת הניקוז שמתחתיו בועז זיסו ועמוס קלונר

היסטורית- בחינה ארכיאולוגית וגיאוגרפית:)רבת דרוסייה'ח(חורבת מדרס 231 כוכבא-מחודשת של היישוב בשלהי תקופת הבית השני ובימי מרד בר

זאב ספראי 255 ?האמנם זיכרון ולשם מה, "זיכרון המקדש"

עמוס קלונר ובועז זיסו 303 נ"שער האריות ותיארוכו למאה הראשונה לסהקדום ברחוב ריצוף

איתן קליין על מוצאם של תושבי היישוב הכפרי בהרי ושפלת יהודה

321 בתקופה הרומית המאוחרת שבע גרסיאל-בת

ירושלים באסלאם בתקופות בית אומיה ובית עבאס מעמד 351 )מאמצע המאה השביעית עד סוף המאה התשיעית(

מיכאל ארליך קבר בירושלים ותרומתה הרשימת התנורים של כנסיית

361 להבנת הטופוגרפיה העירונית של ירושלים הצלבנית שלמה לוטן

369 ב הרובע היהודי בירושליםחשיפת צפונות מתחם כנסיית מרים הגרמנית בל פרץ ראובן

כתב יד מן התקופה הממלוכית הכתוב בערבית יהודית 377 שנמצא במסגד אלאקצא

עודד שי רשמי מסע של העסקן: 'ירושלים היא ושינגטון של ארץ ישראל'

397 1925, ר אוטו אבלס בירושלים"כי ד'הציוני הצ גבריאל ברקאי

החפירה – בירושלים ןרות קתלין קניוחמישים שנה לחפי 403 שחיסלה קריירה מפוארת

413 פיםרשימת משתת

חלק אנגלי

רינה אבנר ויעקב ביליג, אנט נגר, רלד פינקלשטיין'ג 7* )1948-1894(המנזר שהציל את מערב ירושלים על יד השער החדש

21* תתקצירים באנגלי

בחינה ארכיאולוגית :)דרוסייהרבת 'ח(חורבת מדרס של היישוב בשלהי תקופת היסטורית מחודשת-וגיאוגרפית

כוכבא-הבית השני ובימי מרד בר

בועז זיסו ועמוס קלונר

של במורדותיה הצפוניים ,)1440/1182 מ"נצ( במרכז שפלת יהודה שוכנת חורבת מדרס

בתקופה , התפתחותובשיא 1.)2, 1 יםאיור' ר (ילחכל מעל גדתו הדרומית של נחל ,שלוחה ולפיכך זהו אחד – דונם120 - יותר מישוב על פני שטח של השתרעו מבני הי,הרומית

על סדרה של טרסות רחבות החולשות על מתפרסהיישוב . האתרים הגדולים באזורשבים מן הסתם מקור פרנסתם של התו– בערוץ נחל חכליל ויובליו פוריותהאדמות ה

Biyar(בארות אלה . בארותונחפרו בו , היו בעבר מי תהום גבוהיםהנחלבערוץ . הקדומיםel-Durusieh (נתדלדלו בעשרות השנים אך מימיהן, יעות במפות מימי המנדטמופ

הבארות נתכסו עפר ומיקומן נעלם כתוצאה מן העיבוד ; האחרונות בשל שאיבת יתר 2.החקלאי האינטנסיבישחיברה את עזה , יד בין האתר לרמת אבישור עוברת דרך חשובהבערוץ המפר

בתקופה הרומית זו הייתה אחת הדרכים החשובות . ואשקלון עם ירושלים דרך בית גוברין )1988רול ודגן ; ו"רול תשל(ולאורכה הוצבו תחנות של אבני מיל , באזור

ועל מבני הציבור על כלליים שמסר פרטים , גרןויקטור האתר תואר לראשונה על ידי גרן ציין שבערוץ הנחל נבנו שתי בארות עתיקות שסיפקו . אחת ממערות הקולומבריום

ערימות קיומן של ציינו בקצרה סוקרי הקרן הבריטית). 257-256: ב"גרן תשמ(עדיין מים . )Conder and Kitchener 1883: 280(מאגר מים חרב וכמה מערות , יסודות, אבניםארכיאולוגי רחמני סקר לוי יצחק ערך במקום של המאה הקודמתישיםסוף שנות החמבששימשה כפי הנראה , ריום גדולהאמערת קולומב) באופן סכימאטי למדי(תועדה .חלקי

, נ"לסה' א–ס "לפנה' נחצבה במאות א זוהאם גם מערה לא ברור ;3 איור' ר (לגידול יונים" מדרגות-פיראמידת"כן תועדה . )חורבהבדומה למערות קולומבאריום אחרות המוכרות ב

מן ונאספו חרסים)להלן' ר( למעשה מחוץ לשטח החורבה העתיקה הניצבת–בראש האתר . )ד"רחמני תשכ(הביזאנטית ואילך , הרומית, ההלניסטית, הפרסיתהתקופות

המחבר השני יחד עם בוצע על ידי קרקעיים -של החללים התתהסקר השיטתי הראשון בסקר זה עמדו החוקרים על מספרם הגדול של . 1981ם בשנת "מלחהמקין וחברי עמוס פרו

).להלן' ר(על שכלול החציבה ועל מימדי האתר , קרקעיים-החללים התת

עמוס ' תודתנו לפרופ. חלק ממחקר רב שנים הנערך על ידי המחברים באתר ובסביבתוזה מסכםמאמר 1

ר עוזי דהרי ולמר אריה "לד, לאדריכל גיורא סולר, ם באוניברסיטה העברית"מנהל המלח, פרומקיןיותם , עשהאל לביא, כבוד-לתודה מיוחדת ראויים רננה זר. הלפרין מרשות העתיקות על עזרתם-ןרוכמ

.ותמרה זיסו על סיועםצומחים שני עצי תאנה גדולים ) 144192/118482צ "נ(במקום בו מסומנות הבארות בערוץ נחל חכליל 2

, ושברי לבנים שטוחות וצרופותאבני פסיפס, בקרבתם פזורים חרסים. בתוך ערימת אבני גזית מעובדות .שיתכן ומקורם בהיפוקאוסט של בית מרחץ שניצב בעבר בקרבת מקור המים

232 בועז זיסו ועמוס קלונר

: א"תשנ( בוצע על ידי צבי אילן ,שרידי שלושה מבני ציבורשהתמקד ב, נוסףמחקראבני ועשוי , ל היישובבקצה הצפוני ש, ראש המדרוןממוקם ב, אחד המבנים ).273-272 בית אילן העלה את האפשרות שהיה זה. )143896/118204צ "נ ( בסיתות שולייםגזית נאות

המגולף בצורת פריטבהם, א מספר פריטים מגולפים היטב המבנה נמצבקרבת. קדוםכנסת מבנה זה ממתין . חצי עגולהגומחה ה העליון של כחלק, ככל הנראה, ששימש, קונכיה

. סודית שתחשוף את צפונותיולחפירה יאותר ש יזמו אמיר גנור ואלון קליין חפירה באחד ממבני הציבור 2010 בקיץ, לאחרונה

. במדרון הצפוני של האתר, מעוטרעם גילויו של משקוף) 119: ט"תשל(ל ידי קלונר עס בעל אפסינחשף מבנה בסיליקלי "). בניין המשקוף("על ידי אילן המבנה במקום הוזכר גם

. מרוצף פסיפס מעוטר בדגמים גיאומטריים ובדגמים מן החיהמבנה . הפונה לכוון מזרחומעליהם (שמזוזותיו נתגלו באתרם , המרכזיהפתח . למבנה שלושה פתחים בקיר המערבי

אחרי יציאתו של מבנה בבניה דלה נסתם )ניצב המשקוף שתואר בעבר על ידי קלונר ואילןשבר של עמודון , בשימוש משני ,וני של הסתימה נתגלהבצידה החיצ. הציבור משימוש 3.ממצא זה מעיד שבאחד משלביו המבנה שימש ככנסיה. סורג מעוטר בצלב

מערכת קבורה 1976 בשנת המחבר השני חשף ,שפגעו באתרבעקבות חפירות שוד לאחר , דהריעוזי על ידי 1988בשנת מערת קבורה נוספת נחפרה . אתרלמערב ממפוארת

.)פרטים להלן' ר ( צומת האלה- נפגעה בעת הרחבת הכביש בית גוברין זוש

תולדות היישוב באתראת תולדות היישוב ואת במדויק קשה לשחזר , בהעדר חפירות ארכיאולוגיות שיטתיות

כעדות ,ישוב נוסד בתקופה הפרסית או ההלניסטית הקדומהידומה שה. שלבי התפתחותוהיישוב התפתח בתקופה . צאו בסקר הארכיאולוגי שנמחרסים מועטים מתקופה זו

' ב–ס "לפנה' מאות א(והגיע לשיאו בתקופה הרומית הקדומה והתיכונה , ההלניסטיתכעדות תפזורת החרסים והטיפולוגיה של החללים החצובים מתחת למבנים של , )נ"לסה

וחרב במרד , יכעדות הממצא הארכיאולוג, זה היה מיושב יהודיםבפרק זמן יישוב ה. היישובוס יישובים שחרבו כעדותו של קסי/ הכפרים985 - לא מן הנמנע כי זהו אחד מ.כוכבא-רב הקו שמצפונו לא הייתה אוכלוסייה הערכת המחברים כי בסמוך לחורבת מדרס עבר. דיו

.נ" לסה136יהודית לאחר שנת ום בתקופה בשלב זה של המחקר אין בידינו ידיעות על אופיו והיקפו של היישוב במק

לא ניתן לקבוע בוודאות אם נשארה ביישוב במקום אוכלוסייה יהודית . הרומית המאוחרתנראה כי רק חפירה בקנה מידה משמעותי תבהיר את תהליך . כוכבא-לאחר מלחמת בר

, נ"תהליך זה אירע בין המאות השנייה והחמישית לסה. השתנותה הדתית של האוכלוסייהן לדעת האם זו אותה אוכלוסיה שהמירה את דתה או שמדובר אך בשלב זה של המחקר אי

.ביזאנטית-בנוצרים שהגיעו מאזור אחר של האימפריה הרומיתנ "בעיקר במאות החמישית והשישית לסה, היישוב בתקופה הביזאנטית, מכל מקום

בחלקו הצפוני של היישוב . שאולי כלל גם קהילה של נזירים, היה זה כפר קטן: היה נוצרישרידי הפעילות מתקופה זו בשטח מורים כי היה זה יישוב קטן . )להלן' ר(וקמה כנסיה ה

רק חפירה . שניצב בקרבת מקום, אין להוציא מכלל אפשרות שהמשקוף שייך למבנה ציבורי קדום יותר 3

.ידעתודתנו לאמיר גנור ולאלון קליין על המ. שיטתית של המבנה תוכל לפתור סוגיה זו

233 חודשתהיסטורית מ- בחינה ארכיאולוגית וגיאוגרפית:מדרסחורבת

ליישוב . כוכבא- שלהי תקופת הבית השני וימי מרד ברהתקיים ביותר בשטחו מהיישוב ש ).להלן' ר(מערות קבורה מעוטרות בצלבים גם הביזאנטי יש לשייך

מכלאות –מאנית 'ובתקופה העותב "ה ביבחלקים שונים של האתר יש עדויות לפעילות .שימוש במערות הקדומות וחרסים פזורים, בנויות מאבני היישוב הקדום

קרקעיות- ומערכות התתחצוביםחללים

חקר החללים החצובים מתחת לפני הקרקע מספק , בדומה לאתרים אחרים בשפלת יהודה- ומערכות תתות מער56אותרו 1981שנערך בשנת בסקר .פרטים אודות עברו של האתר

המערות שימשו לצרכים . ל חלקי היישובמתחת לכ, החצובות בסלע הקירטון, קרקעיותהמצויות מתחת , מערותבעשר . מחסנים ועוד, קולומבריה, מחצבות, בורות מים: מגוונים פריסת .חלקן סבוכות ומפותלות, אופייניותאותרו מערכות מסתור , הקדוםשובילמבני הי

וממצאיהן מהווים מקור מידע חשוב אודות היישוב תכניתןוניתוח מערכות המסתור .כוכבא-ימי מרד ברוב הבית השני בשלהי תקופתבחורבת מדרס

נסכם כעת בקצרה את עיקרי התכנית והממצא בארבע מערכות מסתור שנחקרו בצורה .)ד"קלונר תשמ; 145-137: 1987קלונר ' ר, לתיאור מפורט של המערכות (מקיפה

באמצעות ) שימשו לאגירת מיםשנים שמהם ( בורות קדומים 3 מחברת 6ת מערכ .אך רק חלקה גלוי ותועד, המערכת הייתה נרחבת יותרבמקור . מחילות טיפוסיות

יום כמסועפת ביותר המוכרת מסתור המערכת ה היא) 144219/118140צ "נ (20מערכת קרקעית - מתוך מחצבה תת נכנסים כיוםהמערכת אל . ' מ100ואורכה עולה על , באתר איור' ר (עוד בעת העתיקהוחללים סמוכים דמויי פעמון שנוצרה מחיבור שני בורות , גדולה

שני מחסנים, )5איור ' ר (ריוםא קולומב כגון, נוספיםמתקנים קדומיםכוללת המערכת . )4ני חדרוחמישהכממנה נחצבו , הללו חוברו על ידי רשת של מחילות. שני מקוואות טהרהו

, הכניסה המקורית. ודופנו נפרצה על ידי מחילות המסתור, בוטל) 7(מקווה הטהרה . מסתור מעידים ' מX 1.8 2.8 -ומידותיו , תכנית המתקן מלבנית. יתה בדופן הצפונית נחסמהישה

שש מדרגות חצובות ; )6איור ' ר (שהיה זה מקווה פרטי לשימוש דיירי המבנה העיליומידותיו גדולות יותר , מלבני אף הוא) 1(מקווה הטהרה . ולתחתיתלמלוא רוחבו מוליכות

- 3.6 X 3.3המקווה קדום להתקנת המסתור. בדופנו המזרחית נשתמרו שתי מדרגות; ' מ ,את ש, את דיירי מבנה רחב ידיים שעמד על פני השטח7יחד עם מקווה כנראה ושימש

.)289-287: ן"רייך תש ( ללא חפירהלשחזרתכניתו לא ניתן , כגון שברי קנקני אגירה, בחדרי המערכת נאספו ממצאים שנותרו אחרי שוד העתיקות

, נר מקורצף, )ממצא אופייני לאוכלוסיה יהודית (עשוי אבן" מידה"ידית ספל , סירי בישול, )7 איור' ר ( מטבעות ממיטבעת אשקלון מימי דומיטינוס2, למרד החורבן' פרוטה משנה ב; 1לוח , 342: 'ב 1987קלונר (נ"לסה' ב- ' ניים למאות אי החפצים אופי.וממצאים נוספים

.)334: 'ג 1987דומה . מסדרה של בורות מים קדומיםמורכבת) 144064/118224צ "נ( 30מערכת

מערכת. אחרי שלב המסתורוהורחבו בחציבה שהבורות הללו עברו שינויים נוספים כוללת מחסן , ף של בנין שעמד על פני השטחאליה ירדו באמצעות מחילה ממרת, המסתורמדורגת מאפשרת חיבור מחילה . ושני חדרונים שתקרתו נתמכה על ידי שני עמודיםקדום

.מיםבורות האל


בצמוד לאחד . חיברו מחילות מפותלות בין בורות מים קדומים31במערכת מסתור במרכז האולם נחצב . רשנפרץ על ידי מחילות המסתו) 3' מס(הבורות נחצב אולם מלבני

תו שלוש מדרגות בקרקעי .יחותפנותיו מטוושד) ' מX 1.2 1.4מידותיו (מתקן מלבני - על פי תכניתו -המתקן נראה . מוליכות לתחתיתוהמדרגות ; הרוחבחצובות למלוא

, 3נפתח מדופנו המזרחית של אולם ) 6(המתקן השני . כמקווה טהרה מטיפוס לא שגרתיפתח נוח מוליך אל חדר טבילה : ואות אחריםומרכיבים המוכרים ממקהוהוא כולל את

ארבע מדרגות חצובות למלוא רוחבו מוליכות אל . שפינותיו מעוגלות, טרפזי מטוייח היטבגם כאן נראה שמדובר במתקנים , 20 בדומה למקוואות המשולבות במערכת .אגן הטבילה

.י היישובלשימושם של תושב, חצובים במרתפי בנייני מגוריםמן , ושברי סירי בישול טבעת אשקלוןיבמערכת זו נמצאו מטבע מימי וספסינוס ממ

.)334: 'ג 1987; 1לוח , 342: 'ב 1987קלונר (נ"לסה ' ב- ' מאות אה' ר (שלראשה כובע קרניים, המתאר פני אישה ,תליון כסף מעוטרבמערכת כן נתגלה

איסיס זכתה לפופולאריות רבה . איסיסית המצר עם האלהאנו מציעים לזהותה. )8 איור. )Lafaye 1900; Takács 1995; Wild 1984 (בתקופה הרומית ותוארה במדיה מגוונים

, עבודה זרה(המשנה . ו במידה מבוקרת ובצורה מכוונתה הושחת האל פני,בדוגמא שלפנינו ראש ,קטע ראש אזנה, כיצד מבטלה: "קובעת כיצד יש לפסול צלמי עבודה זרה) ד ה

, גררה, השתין בפניה, רקק בפניה. בטלה, פחסה אף על פי שלא חסרה, ראש אצבעה, חטמה, וחכמים אומרים. בטל, רבי אומר, מכרה או משכנה. אינה בטלההרי זו, וזרק בה את הצואה

ידועות ". ראש חוטמה"על ידי פגיעה ב, דומה שהצלמית הנדונה נפסלה בדרך זו." לא בטלהתופעה . כוכבא- השחתת דמויות פגאניות בממצא מתקופת מרד בר דוגמאות שלשלוש

שנלקחו כשלל , במערת האיגרותהידין בקבוצת חפצי ברונזה שמצאיגאל זוהתה על ידי חיבורים של ידיות מראה המעוטרים בדמויות ). 46: ג"ידין תשכ(מידי יחידה צבאית רומית

1לי מתכת באתר מורן מון כהאלים איסיס וסראפיס שהושחתו במתכוון נמצאו במטמאיר (ום שבגוש עציון 'ומג'ובחורבת ג) Zissu and Ganor 2004( יהודה שבדרום שפלת

4.)ע"וזיסו תש למאות מערכות שהתגלו ביישובים יהודיים ותחורבת מדרס דומהמסתור בת ומער

; 1987קלונר וטפר (כוכבא-מימי מרד בר' תופעת המסתור'המייצגות את , בשפלת יהודהKloner and Zissu 2003( . מסועפות לות מסתור צרות ומערכות העלה שמחיהחקר

מקוואות , בורות מים, קרקעיים ששימשו קודם לכן כמרתפי בתים-חיברו חללים תת, כמבוךפתחיהם המקוריים . קרקעיים-מתקני קולומבאריה או בתי בד תת, אסמים חצובים, טהרה

ברו ברשת מחילות חצובות והותקנו לאורכן חדרוני ואז חו, של החללים נאטמו והוסווחציבת המחילות ביטלה . גישה למתקני מים ואמצעי נעילה, מחסני אחסון למזון, מסתור

.ופגעה במתקנים חיוניים החצובים מתחת לבתים, למעשה ייעודם של המתקנים הקדומים: שי המורדים כךתיאר את מע, נ"ה לס'ג- 'בבן המאות , ההיסטוריון הרומי דיו קסיוס

אלא שתפסו את העמדות , הם לא העזו לצאת כנגד הרומאים במערכה גלויה בשדה הקרב"כדי שיהיו בידיהם מקומות מקלט , וביצרום במחילות ובחומות, בעלות היתרון במדינה

קרקעיות אלה -במחילות תת. וגם כדי שיוכלו להתאגד בהסתר מתחת לאדמה, בשעת הצורך

כוכבא נתגלתה על ידי - דוגמא להשחתת דמויות אדם החרותות על אבן בניה במכלול מזמן מרד בר 4

.השוכנת מדרום לחורבת מדרס, רפיע' בחר) א"תשמ(וקסמן וקלונר


בתחילה . כדי שיחדור בעדם האוויר והאור, פירים על פני האדמה, יםבמרחקים שונ, נקבושיגר [...] אולם משהפכה כל יהודה כמרקחה , לא נתנו הרומאים את לבם לכל הנעשה

ידין: מתורגם מתוך, יסטוריה של רומאהה, דיו קסיוס" (הדריינוס נגדם את טובי מצביאיו ). 257 :א"תשל

נגשות גלויה עם ות נחצבו בשל חשש ופחד מהתהמנהר, לפי התרשמות דיו קסיוסשהעזו להרים את , העדות הארכיאולוגית מלמדת כי המורדים היהודים ,ברם. הצבא הרומי

. פעלו מתוך יישוביהם ובסמוך לבני משפחותיהם, ידם כנגד האימפריה החזקה בעולםולה להיפגע להגן על האוכלוסייה האזרחית שעלקודם כל , אם כן, מערכות המסתור נועדו

ותושבי יהודה : "תיאר זאת כך, נ"לסה' ה-'דבן המאות , ה הירונימוסיאיש הכנסי. בקרבותהסתתרו , זהבם וכספם שבטחו בהם, טפם, עד שהם יחד עם נשיהם, הגיעו למצוקה כזאת

, 15, פירוש לישעיה ב, הירונימוס" (במנהרות תת קרקעיות ובמערות העמוקות ביותר ).258 :א" תשלידין: וךמתורגם מת

, כוכבא אכן נעשה שימוש נרחב במחילות שנחצבו מבעוד מועד- במהלך מרד ברהמצוקה הקשה מתחת לפני האדמה מתוארת . והאוכלוסייה היהודית מצאה בהן מקלט

, הצפיפות וחוסר פרטיות במחבוא, החשיכה, ניתן ללמוד על תנאי החרדה. במדרשי אגדהתודתנו לזאב ספראי עמו ; ו"סמט תשמ ( שזה עתה נולדושגרמו אפילו לערבוב בין תינוקות

. )התייעצנו בסוגיות אלה, "מחבואה" ("מחבוא"בכמה סוגיות הלכתיות בספרות התלמודית נזכר המונח

, בקשר למחבוא הקיים בתוך יישוב ומשמש מקלט לזמן ממושך לנשים ולילדים") מחבויין" הכתוב מתברר כי המחבוא בטוח ונסתר לפי. משעה שהיישוב נכבש ועד צאת האויב משם

נשים כתובות , משנה( האויב היא נמוכה והסבירות לגילויו בידי, או מחסןיותר מסתם בור ).ה, תוספתא יבמות יב ד; ז, משנה טהרות נידה ד; ט, ב

הנקרופוליס של חורבת מדרסשנחצבו , מיקום הקברים. ישוב נחצבו עשרות מערות קבורהיבמורדות המקיפים את ה

. הקדוםמלמד על גבולות היישוב, המיושבבסלע מחוץ לשטח מערכת קבורה מפוארת 1976בשנת קלונרחפר , קבות פגיעת שודדי עתיקותבע

יושהשתרע במורדות, ישוביהשייכת לבית הקברות העיקרי של ה, מתקופת הבית השני. )919-918: 1992קלונר ; 119-115: ט"קלונר תשל; 143791/118251צ "נ (המערביים

המערכת המפוארת נחצבה בסלע . מערכת זו מסמנת למעשה את הקצה המערבי של היישובחדר , טויחו ונצבעוושקירותיקמרון מקורה מבוא ר דהיא כללה ח ;ונבנתה גזית, הקירטון

ים איור' ר (וחדר מקמרים, יתה דרך פתח שנסגר באבן גולל עגולהיכוכים שהכניסה אליו הגלוסקמה וארון . )11 איור' ר (שנמצאו ברובן מרוסקות, מרים הוצבו גלוסקמותבמק. )10, 9

הממצא הקטן כלל שברי כלי חרס . עשויים אבן גיר קשה שרדו בשלמותן באתרן .כוכבא- ולימי מרד בר השני המתוארכים לסוף תקופת הבית

נטית מערת אנחצבה בתקופה הביז המפוארת ה מטרים מדרום למער15-כבמרחק של , בצבע אדוםצלבים צוירו המערה על דופנות. שלושה מקמרי קבורהבעלת, קבורה קטנה

והאותיות ) ישוע המשיח–ראשי התיבות של יסוס כריסטוס (והאותיות היווניות יוטה וכי אותיות אלה . האות הראשונה והאות האחרונה באלפבית היווני–אלפא ואומגה היווניות


מערות קבורה ). 17' חזון יוחנן א" ( הראשית ואני האחריתאני: "ע את דברי ישומסמלותהמערה הביזאנטית חוברה אל המערה . נוספות מן התקופה הביזאנטית ידועות בסביבה

.שתכליתה אינה ברורה, המפוארת באמצעות מנהרה חצובהרובן , מערות קבורה15נפרצו באזור זה לפחות של המאה הקודמת בשנות השבעים

המערות הכילו גלוסקמאות המעידות שנהגי הקבורה של תושבי אזור . השנימתקופת הביתאזורים אחרים של הארץ תושבי ירושלים ותושבי שפלת יהודה היו דומים לאלה של

).Rahmani 1994: nos. 523-524' ר, לשברי גלוסקמאות שנלקטו ממערות באתר(בעת הרחבת כביש , 1988דהרי בשנת עוזי מערת קבורה שדודה נוספת נחפרה על ידי

חדר כללההמערה ). 85-84: ט"דהרי תשמ; 143200/118300צ "נ( בית גוברין - בית שמש . )12 איור' ר (שמול הפתח נחצבו שלושה כוכיםשבכל אחד משלוש הקירות , חצוב רבוע

ונושאות עיטורים , רובן עדינות, על הרצפה ובכוכי הקבורה נתגלו שברי כעשר גלוסקמותכן נחשפו . מקצתן גסות יותר ובעלות מכסה גמלוני. חרותים או צבועים אדוםפשוטים

שברי חמישה נרות , )13 איור' ר, נרות מקורצפיםהושלוש, נר יהודאי(ארבעה נרות תמימים ושימשה , ס"לפנה' המערה הותקנה לפיכך בשלהי המאה הא. ומעט שברי זכוכית, נוספים

.כוכבא-עד לימי מרד בר ניצבים ,)144037/118204צ "נ (במיקום הצופה ונצפה ממרחקים, הבראש הגבע

-228: ד"תשכ(שתועד על ידי רחמני , פירמידהדמוי, בנוי אבני גזית, מדורג מבנה יסודותניתן להעריך . )14 איור' ר (' מ3.5- כיום כ וגובהה ' מ10-כ אורך צלעות הבסיס מידות). 223

, "נפש"הפירמידה שימשה כנראה כ. מטרים5-שבמקור הפירמידה התנשאה לגובה של כחדר כוכים , מבוא, למערכת קבורה חצובה מצפון מערכת קבורה זו כללה חצר, ציון קבר

-רוב חלקי המערכת התת. בדגם המוכר משלהי תקופת הבית השני באזור, וחדר מקמרים. בחלקושרד שהיה בנוי גזית ומכוסה טיח, הפנימי ביותר, רק חדר המקמרים; קרקעית קרסו

מיקום מערכת . נוספיםאתריםוב, חורבת זד הסמוכהדמויות פירמידה נמצאו ב" נפשות" 5.קבורה זו מסמנת למעשה את הקצה הדרומי של היישוב

צ "נ" (קבר הרוזטה"את הקצה המזרחי של היישוב מסמנת מערכת קבורה המכונה בחדר . )15 איור' ר (בורהחדר מבוא ושני חדרי ק, המערכת כוללת חצר). 144183/118068

מזרחי חצובים שני מקמרים ושני -ואילו בחדר הדרום, כוכים13מערבי חצובים -הדרוםבסמוך לפינה הדרומית נחרתה באמצעות מחוגה רוזטה , בדופן המערה. כוכי קבורה

איור' ר (המעטרות את גלוסקמאות התקופה) שושנות סכימאטיות(דומה לרוזטות , פשוטה . ל גלוסקמות השוד שבחדר המקמרים נמצאו שברים שבשפכי. )16

שיתכן ושימשו את תושבי האתר , מערות קבורה נוספות ידועות מדרס' חבקרבת :שהתקיים בחורבת מדרס

תיעד קלונר ,חורבת מדרסמצפון ל' מ600 –הנמצאת במרחק של כ , בגבעת סלד .א. עגולה וחדר מקמריםשכללה חדר כוכים שנסגר באבן גולל מערכת קבורה שדודה

של דגמים צמחיים ודגמים נוספים בציורי קיר צבעוניים דופנות שני החדרים עוטרותוארכה על סמך המערכת). Kloner 1991(שהושחתו במתכוון על ידי שודדי עתיקות

. החצובה בסלע הקירטון, קרקעית גדולה-נמצאה מחצבה תת, 144053/118061צ "בנ, בקרבת הפירמידה 5

אל תחתית המחצבה יורדים באמצעות גרם מדרגות חצוב . על ידי עמוד מרכזיתקרת המחצבה נתמכת .שבצידו הותקן בעת העתיקה מעקה


בכתובת . שרדה בחלקהטיח נכתבה כתובת יוונית שקטע על . נ"לסה' תכניתה למאה הא השימוש ,שפרסמה את הכתובת, דיסגניאהלדעת ל. לאלי השאולנשתמרה נוסחת פניה

Di Segni(בנוסחה זו מלמד שבעלי המערה היו פגאנים שחיו בקרב אוכלוסיה יהודית סבר קלונר שמערת הקבורה שימשה אוכלוסיה , על אף השימוש בנוסח הפגני). 1991 . שאימצה נוסחת קבורה מקובלתיהודית

אבני דעוןדהרי וג 1985בשנת תיעדו) 143600/118600צ "נ ( הסמוכהגבעת שמהב .בלא ברור האם המערה שייכת ליישוב . על ידי גנבי עתיקותנפרצה שמערת קבורה

פתח המערה ). 38: ה"דהרי ואבני תשמ(מדרס ' שהתקיים בגבעה עצמה או לתושבי ח בורה קמערה חדרב. ם באבן גולל עגולה שנמצאה באתרהתונח, הותקן בדופן המערבית

הותקנו םיישלושה כוכי ליקוט מלבנ. פנותיו נחצבו ששה כוכי קבורהו שבד,יחיד ,חדר מוביל לחדר נוסףהפתח חצוב בדופן המזרחית של . במפלס שמעל כוכי הקבורה

שברי גלוסקמות , נמצאה גלוסקמה תמימה .פנותיו הותקנו שלושה מקמריםושבד .נ"לסה' ב-'צא תוארך למאות אהממ. חרסים וכלי זכוכית, שברי נרות, נוספות

לפי שעה אין בידינו ידיעות על יישוב של ממש ) 144600/118900צ "נ (חורבת זד .געליה , הסמוכה מדרום הגבעהקיימת אפשרות שעל . מתקופת הבית השני בגבעה זו

. 1958בשנת התקיים יישוב קדום שנהרס בעת בניית המושב , מושב צפריריםנבנה ואז הן , מדרס' מכלל אפשרות שהמערות המתוארות שייכות לחאין להוציא , מאידך

. מסמנות את הגבול הצפוני של החורבההממוקמות בתחתית המדרון שלוש מערות קבורה שדודות ופרומקין תיעדוקלונר ).33: ב"קלונר תשמ(הגבעה הדרומי של

. וכיםובקירותיה הותקנו שישה כ, דה המערביייתה בציהכניסה למערה הראשונה ה שברי ,שברי גלוסקמות נוספות, )Rahmani 1994: 752 ( גלוסקמה תמימהובמערה נמצא

גלוסקמה נוספת הוצאה מאחת המערות . ")נרות דרום ("םייהודאינרות נרות מקורצפים ושפלת לאתרים נוספים ביני יהאופ, כל הגלוסקמות מן הטיפוס הגס. והוסתרה בקרבת מקום

.)17 איור' ר (יהודהוכן משכב קבורה ארוך בשקע שהותקן בקיר , יה היה כוך קבורה אחדיבמערה השנ

של סרקופג או של גלוסקמה גמלוני על הרצפה נותר מכסה . )ארקוסוליום(מקמר קבורה ו .גדולה 6.נ"לסה' ב-' המערות תוארכו למאות א. כוכיםנמצאו מערה השלישית ב

ן של חלק מפארן, רות הקבורה הרב של מעמספרן - לסיכום ממצאי הנקרופוליס רומזים על גודלו של היישוב ועל רמתם , החצובה מעל אחת מהן" נפש" וההמערות

יחידה –אזי יש כאן עדות , אם נקבל את דעתה של די סגני .הכלכלית של חלק מתושביובשאר המערות . בשלהי תקופת הבית השנייהודה -משפחה פגאנית בארץ לנוכחות –למינה

די מסתייג ממסקנתה של קלונר .ותכעדות ממצא הגלוסקמא, נראה יהודיםי הנקברו כפ 7.תושבי המקום, ית על ידי היהודיםוסבור שיש כאן עדות לאימוץ נוסחה פגאנ, סגני

).9.11.2000פ "בע(מסר שלמה גודוביץ , שהכילו גלוסקמות שעיצובן גס, על מערות נוספות באתר זה 6ים בירושלים וביריחו בכמה קבר: מסתבר שהיהודים נהגו לאמץ מנהגים פגאניים נוספים בתקופה זו 7

.מהן ניתן ללמוד על אימוץ מנהג האובול לכארון, נתגלו מטבעות בתוך גולגולות


לעתים , עשויות אבן גיר רכה, בעלות מכסה מתאים, ות הן תיבות קטנותאהגלוסקמות נועדו להכיל עצמות אדם שלוקטו אהגלוסקמ. צבועות או מעוטרות בגילוף או בחריתה

. והמקורותהארכיאולוגי על פי הממצא , והן שימשו רק אוכלוסיה יהודית, בקבורה משנית, עדות תומכת לכך הם שמות הנקברים היהודים שנחרתו על רבות מהגלוסקמות בעברית

. )Rahmani 1994; Hachlili 2005 (בארמית וביוונית ובאתרים רבים אחרים ביריחו, צעו בקברי ירושליםת הנרחבות שבוממצאי החפירו

. ס"לפנה' הראו שנוהג הליקוט בגלוסקמות נכנס לשימוש בשלהי המאה הא, יהודה-בארץסיבות הופעתן ותפוצתן הרבה דווקא בתקופה זו מהוות נושא למחקר החורג מגבולות

) Meyers 1971(מאיירס ' ושל א) ט"תשל(על אף עבודותיהם של רחמני . המחקר הנוכחיעיטוריהן וכתובותיהן , נושא הגלוסקמות. עדיין לא נקבעה תשובה מוסמכת לשאלה זו

גם ' ר; ספרות ושם Rahmani 1994; Figueras 1974; 1983(העסיק רבות את המחקר Fritz and Deines 1999 ;ט"פלג תשנ ;Fine 2000.(

המכריע של ן ברובהופסקה הקבורה, נ" לסה70עם חורבן ירושלים והמקדש בשנת וחדל כנראה , שהיו בבעלות תושביה המקורייםואלפי מערות הקבורה שהקיפו את העיר

. )ג"קלונר וזיסו תשס (בגלוסקמות בתחומי ירושליםייצור ושימוש מות ולטמון בהן יהודה באותה תקופה המשיכו יהודים לייצר גלוסק-אולם ברחבי ארץניתן להבחין בשינויים , יות סגנונית כלשהילצד המשכ. כוכבא-עצמות עד למרד בר

, לעניות דעתנו. ות למרד החורבן לבין אלו שאחריוטיפולוגיים בין הגלוסקמות הקודמ אופייניות לפרק הזמן שבין )17 איור' ר(זד ' כדוגמת הגלוסקמה מח, הגלוסקמאות הגסות

ייצרו , נ"לסה' ג-'בבמאות דרום יהודה תושביה היהודיים של . שתי המרידות נגד היהודים, מכסים בעלי אקרוטריות מנוונותוב, מתאפיינות בעיצוב פשוטה, שונותשם גלוסקמות

).ז"גוברין תשנ( רומיים המחקים בצורתם מכסי סרקופגיםשולי לעת זאת שייכות מערות קבורה ב. בתקופה הביזאנטית חודש היישוב באתר

וכן המבנה של שהוזכרה לעיללמערה המפוארתכמו מערת הצלבים הסמוכה , אתרהלשלב זה שייכת מערת קבורה נוספת בעלת . גנור וקלייןי"הכנסייה שנחפרה לאחרונה ע . בנפרדשתפורסם במלואה , דופנותיהעל צבועים שלושה ארקוסוליה ועיטורים

זיהוי גיאוגרפי היסטורי

Kh. Durusiya [British Mandate 1:20000(רבת דורוסיה 'שמו הערבי של האתר הוא חMaps]; Kh. ed Druseh [SWP] (ומכאן השם העברי חורבת מדרס.

" חורבת השבילים המחוקים"כמשמעות השם בערבית ק סטוורדסון תרגם את "ה)Stewardson 1888: 370 .(

בספרות רבות הנזכרות " הדרסיאות"עה שמוצא היונים הזאב וילנאי החזיק בד ). ו"וילנאי תשכ( על שמו והן נקראות, התלמודית באתר זה

בר באפשרות שמקורו של נוד) ב"תשמ(זאב ארליך בעקבותיו ו) 228: ד"תשכ(רחמני בן דרוסיי היה /בר. באתר הנדון )בן דרוסא, בר דרוסא, יאהמכונה גם בן דרוס (דרוסיי

מסופר על בר דרוסיי . )נ"שהיה פעיל באמצע המאה השלישית לסה (יוחנן' משרתו של רעבודה , בבלי; ד,ד, עבודה זרה, ירושלמי ( בהוראת אדונולמים במרחץ של טבריהששבר צ


שלא היו ,מאכליוהצורה המיוחדת שבה הכין את חכמים ציינו את . )א"ע, לח, זרה .)א"ע, מנחות נז; ב"ע, לו; א"ע, אשבת כ, בבלי (מבושלים די צרכם

" דריסתו(" אופן אכילתו כך משוםכמובן שאין אפשרות להכריע האם בן דרוסאי נקרא .על שם אביו או אולי על שם מקום מוצאו ,")ארי דורס ואוכל" מלשון –

' חלזהות את )Abel 1938: 30(מ אבל "פהציע , באתרבעקבות השתמרות השם Ptolemaeus(של קלאודיוס פתולמאוס " גיאוגרפיה"ב ת עם דרוסיאס הנזכרדורוסיה

Geographiae, V, 16, 6(.8המציינות , הקואורדינאטות העיקרית בזיהוי זה היא הבעיה: א"יונה תשי- אבי (בחלקה הצפוני של יהודה או בדרום השומרוןדרוסיאס את מיקומה של

–למדי לעתים קרובות - להתעלם מן הקואורדינאטות השגויות שישאבל סבר . )129 התקבל על ידי יורם רסמד' דרוסיאס בחזיהוי , זובעייתיות ל אף ע. בחיבורו של פתולמאוס

מראי מקומות ' ר(חוקרים אחרים ועל ידי ) Tsafrir et al. 1994: 114(צפריר ושותפיו .)Schmitt 1995: 136ואצל , שם

אנו מצטרפים לדעת אבל והחוקרים שבאו בעקבותיו ומעריכים שיש לזהות את . היא חורבת מדרס, ירבת דורוסיה'דרוסיאס בח, ניתן למקום על ידי הורדוס,להציע שהשם דרוסיאסו, וסף קדימה לצעוד צעד נברצוננו

, אהיאידומ -דרום יהודה במשמעותישל אתר יישוב " שדרוג"או " יסוד מחדש"בבחינת ).Kokkinos 1998: 100-112(אזור המוצא של משפחת הורדוס

ישוב יניתן ל, )וסימאס פתולהידוע רק מן החיבור של קלאודיו(דומה שהשם דרוסיאס בנו החורג ,)Nero Claudius Drusus Germanicus (דרוסוס המצביא והמדינאי כבודל

9.בזמן מערכה בגרמניה בנופלו מסוסס " לפנה9שנת של אוגוסטוס שמת באופן טראגי ב Crook( ויצר צורך טבעי להנציחואוגוסטוסהקיסר מותו של דרוסוס היווה מכה קשה עבור

1996:137-138;1996a: 178-182.( הורדוס . רבותקשריו המיוחדים של הורדוס עם אוגוסטוס באו לידי ביטוי בדרכים

-סטרטון -שרשון ומגדל סמריה- במקומן של שומרוןשהקיםהקפיד לקרא לערים החדשות ' מלח; 298-292, טו' קדמ' ר, אודות הקמת סבסטי( וקיסריה על שמו של הקיסר 10סבסטי

ואחד המגדלים הגדולים שניצבו בקצה , יה נקרא נמל סבסטוסהנמל בקיסר). ]403[ב , כא, א הדבר נעשה בהתאם .הנזכר לעיל, שובר הגלים בכניסה לנמל נקרא על שמו של דרוסוס

שבה התחרו המלכים הכפופים לרומא ביניהם , בקיסרות הרומיתהשכיחה הרווחת לגישה זה המשיכו גם בניו של בנהג( לבין עצמם בבניית ערים לכבודו של הקיסר ובני משפחתו

אסטרונום שחי ופעל באלכסנדריה במאה השנייה , גיאוגרף, מתמטיקאי, קלאודיוס פתולימאוס היה חוקר 8

אטות שלהם ברחבי כולל רשימות של אלפי מקומות יישוב והקואורדינ, "הגיאוגרפיה", חיבורו. נ"לסהשזמנם סביב , כתבי יד קדומים של הגיאוגרפיה8ידועים . אסיה וצפון אפריקה, באירופה, העולם העתיק

הבעיות בקואורדינאטות הן בין . בין השאר בקואורדינאטות, החיבור אינו חף משגיאות. 1300שנת -Lennartא אצל דיון בנוש' ר. השאר תוצאה של העתקות של הטכסט המקורי בימי הביניים

Berggren and Jones 2000: 5, 31-40; 43-45. , נקרא אף הוא דרוסוס, בנו של הקיסר טיבריוס. קלאודית-השם דרוסוס נפוץ אצל בני השושלת היוליו 9

במאה ). Kokkinos 1998: 276(שנתן לבנו את השם דרוסוס ', והיה חבר ילדות של אגריפס אוהוא מוכר אף מכתובת גלוסקמה מירושלים , ל יהודים בירושליםנ השם נפוץ אף אצ"הראשונה לסה

)Ilan 2002: 330 ;ושם ספרות.( .התרגום היווני של אוגוסטוס, השם סבסטי נגזר מן השם סבסטוס 10


בערים אלה הוקמו מקדשים לכבוד אוגוסטוס –זאת ועוד . )אנטיפס ופיליפוס, הורדוס' מלח; 341-331, טו' קדמ(ובקיסריה אף התקיימו חגיגות ומשחקים לכבוד הקיסר , ורומא

; 174: א"שטרן תשנ; ]415[ח , כא, א' מלח; 138-136, טז' קדמ; ]408-415[ח - ה, כא, אSchuerer 1973: 304-310 ;לגבי הנהג הזה בעולם ההלניסטי ,Grainger 1997; Cohen

, לכבוד המשנה לקיסר, מחדש את אנתידון וקרא לה אגריפיאס" ייסד"הורדוס .)1978משניות , ערים אחרות).357, יג' קדמ; ]416[ח , כא, א' מלח(מרקוס ויפסאניוס אגריפס

על שם אמו –קיפרוס , פצאליס על שם אחיו–ו על שם בני משפחתנקראו , בחשיבותן- בה שילב ארמון–את הרודיון . ליד ראש העין, על שם אביו–בבקעת יריחו ואנטיפטריס

לטבלאות מסכמות של ( הוא קרא על שמו שלו–בירת טופארכיה ומונומנט קבורה - מבצר Richardson' ר,מתתיהו-מפעלי הבניה של הורדוס ומראי מקומות מפורטים אצל יוסף בן

.)Rocca 2008וכן ; 197-202 :1996

)1:20000, בית גוברין, מתוך מפה מנדטורית(מפה כללית , חורבת מדרס .1


). אבני'ג, צילום(צילום אוויר , מדרסחורבת. 2

)זיסו' ב, צילום(מערת קולומבאריום גדולה בחורבת מדרס . 3


.)זיסו' צילום ב(שנוצרה מחיבור שני בורות דמויי פעמון , קרקעית גדולה-מחצבה תת. 4

).זיסו' צילום ב (20קרקעי במערכת -קולומבאריום קדום שהכניסה המקורית אליו נחסמה והפך למקלט תת. 5


).זיסו' צילום ב( הפריצה של מחילת המסתור, מימין. הכניסה המקורית, בצד שמאל; )7(מקווה הטהרה . 6

). שגיב'צילום צ(שקלון מימי דומיטינוס מטבע העיר א. 7


)ילוני'ז' ציור י(המתאר כנראה את פני האלה איסיס ,תליון כסף מעוטרציור . 8

) סולר'ג(המפוארת מערת הקבורה שלתכנית . א9


) סולר'ג(חתך אורך כללי עם מבט לצפון .ב9

) סולר'ג( חתך בחדר המקמרים הפנימי עם מבט למזרח. ג9


) רדובן'ז(ילומים במערת הקבורה המפוארת צ. 10


) שגיב'צ(ברי גלוסקמאות שנמצאו במערה ש. 11

) דהרי'ע(רת קבורה ממערב לחורבת מדרס תכנית מע. 12


)עוזי דהרי(הקבורה צילומי נרות ממערת . 13

)זיסו' ב(מבט למערב , צילום הפירמידה. 14


)זיסו' ב" (הרוזטה"חדר הכוכים בקבר . 15

)זיסו' ב" (קבר הרוזטה"חרותת של רוזטה ב. 16


) פרומקין'ע(זד ' דות באופן גס שנתגלו בחצילומי גלוסקמאות מעוב. 17

ביבליוגרפיה .ירושלים. ישראל- גיאוגראפיה היסטורית של ארץ .א"תשי' יונה מ- אבי

.תל אביב. ישראל-בתי כנסת קדומים בארץ. א"תשנ' אילן צ .25-21' עמ. 5 נקרות צורים? מי אתה בן דרוסאי . ב"תשמ' ארליך ז', בך כר, יהודה ,ישראל-היסטורי וארכיאולוגי של ארץ, תיאור גיאוגראפי. ב"תשמ' גרן ו

.ית של המקור הצרפתיתרגום לעבר. ירושלים .38 'עמ. ז"פא "ח. גבעת שמה. ה"תשמ' ואבני ג' דהרי ע .85-84' עמ. ג"צא "ח. מערת קבורה-חורבת מידרס . ט"תשמ' דהרי ע .192' עמ, ב, להתרביץ, "יוני הדרסיאות"בענין . ו"תשכ' וילנאי ז' עמ. א" ידמוניותק. חרותת של ספינת מלחמה מחורבת רפיע. א"תשמ' וקלונר ע' וקסמן ש

46-43 .ירושלים. כוכבא במערת האיגרות- הממצאים מימי בר . ג"תשכ' ידין יפרשת התגליות במערות מדבר יהודה ואיגרותיו , כוכבא-החיפושים אחר בר. א"תשל' ידין י

.אביב-ירושלים ותל. של מנהיג המרד נגד רומא


יישוב מבוצר ושרידי ייצור כלי חרס : ום בגוש עציון'מג'רבת ג'ח. ע"תש' זיסו ב', מאיר ע). עורכת(ביליג ' מ: בתוך. 2008 עונת החפירות –מן התקופות הרומית והביזנטית

.124-113' עמ. אריאל. ט" קובץ ימחקרי יהודה ושומרון עדות מן המשנה התוספתא והתלמוד לקיומן של מערכות - ) ה(המחבוא. ו"תשמ' סמט א

.17-9 'עמ. 13 נקרות צורים. המסתורעל אידיאולוגיה מגדרית וקבורה בגלוסקמאות : גלוסקמאות וכוונה, מגדר. ט"תשנ' פלג י

חברה , תרבות חומרית). עורכים(' ומאיר א' פאוסט א: בתוך. בסוף ימי בית שני' עמ. רמת גן. דברי הכנס, ישראל-כוונים חדשים בארכאיולוגיה של ארץ, ואידאולוגיה

128-119. .119-115 'עמ. 44 קדמוניות. חורבת מדרס.ט"תשל' קלונר ע. בחורבת מדרס20מערכת : 'דרום'כוכבא ב-מערכות מסתור מימי בר. ד"תשמ' קלונר ע. מחקרים חדשים- מרד בר כוכבא ). עורכים(' ורפפורט א' אופנהיימר א: בתוך

.171-153' עמ. ירושלים. ט" יקדמוניות. בשפלת יהודהמערות קבורה מימי בית שני בגבעת סלד ש. ז"תשמ' קלונר ע .112-102' עממערכות המסתור ) עורכים. ('וטפר י' קלונר ע: בתוך. המסתור במדרס. ' א1987' קלונר ע

.145-137' עמ. תל אביב. בשפלת יהודה. 'וטפר י' קלונר ע: בתוך. המסתור-כלי חרס וחפצים אחרים במערכות. 'ב 1987' קלונר ע

.360-338' עמ. תל אביב. דהמערכות המסתור בשפלת יהומערכות המסתור . 'וטפר י' קלונר ע: בתוך. המסתור- מטבעות במערכות. ' ג1987' קלונר ע

.337-333' עמ. תל אביב. בשפלת יהודה .תל אביב. מערכות המסתור בשפלת יהודה. 1987 'וטפר י' קלונר עקלופדיה החדשה לחפירות האנצי). עורך(' שטרן א: בתוך. חורבת מדרס. 1992' קלונר ע

.919-918' עמ. ירושלים. 3 כרך ארכיאולוגיות בארץ ישראל .50-38' עמ, 34-35 קדמוניות .ישראל-מערך הדרכים הרומיות בארץ. ו"תשל', רול י' ושטרן א' אורמן ד: בתוך. מערך הכבישים הרומיים סביב בית גוברין. 1988. 'דגן י' רול י .179-175 'עמ. גבעתיים. ם השפלהאדם וסביבה בדרו) עורכים(

.231-209' עמ. ח" כידיעות. סקר חלקי בחבל עדולם. ד"י תשכ"רחמני ל' ע. 44 קדמוניות. גלוסקמאות וליקוט עצמות בשלהי תקופת בית שני. ט"י תשל"רחמני ל

112-102. דת עבו, מקוואות טהרה יהודיים בימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד. ן"תש' רייך ר

.האוניברסיטה העברית בירושלים. דוקטור. מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני: בתוך. הורדוס ורומא. א"תשנ' שטרן מ

.179-165' עמ. ירושליםAbel F.M. 1938. Géographie de la Palestine II. Paris. Cohen G. M. 1978. The Seleucid Colonies. Studies in Founding,

Administration an Organization. Stuttgart. Conder C.R. and Kitchener. H.H. 1883. The Survey of Western Palestine:

Memoirs. Vol. III. Judaea. London.


Crook J.A. 1996. Political History, 30 B.C. to A.D. 14. in: A.K. Bowman et al. (eds.) The Cambridge Ancient History, Second Edition, Vol. X, The Augustan Empire, 43 B.C.-A.D. 69. Cambridge: 70-112.

Crook J.A. 1996a. Augustus: Power, Authority, Achievement. In: A.K. Bowman et al. (eds.) The Cambridge Ancient History, Second Edition, Vol. X, The Augustan Empire, 43 B.C.-A.D. 69. Cambridge: 113-146.

Di Segni L. 1991. A Fragmentary Greek Inscription from the Giv’at Seled Burial Cave. ‘Atiqot 20: 164-165.

Figueras P. 1974. Jewish and Christian Beliefs on Life after Death in the Light of the Ossuary Decoration. Ph.D. Diss. Hebrew University. Jerusalem.

Figueras P. 1983. Decorated Jewish Ossuaries. Leiden. Fine S. 2000. A Note on Ossuary Burial and the Resurrection of the Dead in

First-Century Jerusalem. JJS vol. LI: 69-76. Fritz V. and Deines R. 1999. Catalogue of the Jewish Ossuaries in the

German Protestant Institute of Archaeology. IEJ 49: 222-241. Grainger J.D. 1997. A Seleukid Prosopography and Gazetteer. Leiden. Guerin V. 1868. Description Géographique, Historique et Archéologique de

la Palestine. Paris. Hachlili R. 2005. Jewish Funerary Customs, Practices and Rites in the

Second Temple Period. Leiden. Hachlili R. and Killebrew A. 1999. Jericho, The Jewish Cemetery of the

Second Temple Period. IAA Reports 7. Jerusalem. Ilan T. 2002. Lexicon of Jewish Names in Late Antiquity 1. Palestine 330

BCE–200 CE [TSAJ 91]. Tübingen. Kloner A. 1991. A Burial Cave from the Early Roman Period at Giv’at Seled

in the Judean Shephelah. ‘Atiqot 20: 159-163. Kloner A. and Zissu B. 2003. Hiding Complexes in Judaea: An

Archaeological and Geographical Update on the Area of the Bar Kokhba Revolt. in: Schäfer P. (ed.). The Bar Kokhba War Reconsidered, New Perspectives on the Second Jewish Revolt against Rome. Tübingen. pp. 181-216.

Kokkinos N. 1998. The Herodian Dynasty, Origins, Role in Society and Eclipse. [JSPSS 30]. Sheffield.

Lafaye G. 1900. Isis. in: Daremberg Ch. et Saglio M.E. Dictionaire des Antiquités Greques et Romaines. III/1. Paris: 577-586.

Lennart Berggrener J. and Jones A. 2000. Ptolemy's Geography, An Annotated Translation of the Theoretical Chapters. Princeton.

Meyers E.M. 1971. Jewish Ossuaries: Reburial and Rebirth. Rome.


Nobbe C.F.A. 1843-1845. Claudii Ptolemaei Geographia. 3 vols. Leipzig. Ptolemaeus. Claudii Ptolomei Geographia. ed. Nobbe C.F.A. Leipzig. 1843-

1845 (Hildesheim 1966). Rahmani L. Y. 1994. A Catalogue of Jewish Ossuaries in the Collections of

the State of Israel. Jerusalem. Rocca S. 2008. Herod's Judaea: A Mediterranean State in the Classical

World. Tübingen. Schürer E. 1973. The History of the Jewish People in the Age of Jesus Christ

(175 B.C. - A.D. 135). A New English Version Revised and Edited by Vermes G., Millar F. and Black M. vol. I. Edinburgh.

Schmitt G. 1995. Siedlung Palästinas in griechisch-römischer Zeit [BTAVO B93]. Wiesbaden.

Stewardson H.C. 1888. The Survey of Western Palestine, A General Index. London.

Stueckelberger A. & Grasshoff G. 2006. Ptolemaios, Handbuch der Geographie. Basel.

Takács S. A. 1995. Isis and Sarapis in the Roman World, Religions in the Graeco –Roman World 124. Cambridge.

Tsafrir Y. Di Segni L. and Green J. 1994. Tabula Imperii Romani, Iudaea - Palaestina. Eretz Israel in the Hellenistic, Roman and Byzantine Periods, Maps and Gazeteer. Jerusalem.

Wild R. A. 1984. The Known Isis-Sarapis Sanctuaries from the Roman Period. in: Temporini H. und Haase W. (eds.). ANRW II/7, Religion: Römische Götterkulte, Orientalische Kulte in der Römischen Welt. Berlin, New York: 1739-1851.

Zissu B. and Ganor A., 2004. Metal Utensils from the Time of the Bar Kokhba Discovered in the Southern Judaean Foothills, Israel. BABesch (Bulletin Antieke Beschaving) 79, pp. 111-121.

Horvat Midras (Kh. Durusiya): A Reassessment of an Archaeological Site from the

Second Temple Period and the Bar-Kokhba Revolt

Boaz Zissu and Amos Kloner

Horvat Midras is an ancient site, situated on the northern slopes of a hill in the Judean Shephelah, approximately one km south of the modern Moshav Tsafririm. Surveys and excavations undertaken from the 1950s to the present day have revealed remains of a significant settlement and rock-cut tombs from the Hellenistic to the Byzantine periods.

The present article discusses the rich remains of the settlement from the Hellenistic to the Middle Roman periods (Bar-Kokhba Revolt) and reconsiders the identification of the site with Drusias, mentioned by the 2nd century CE geographer Claudius Ptolemaeus.

Horvat Midras, Zissu and Kloner

Documents