E002. Burgenland Now - Contemporary Architecture from East Austria

בורגנלאנד היוםאדריכלות עכשווית ממזרח אוסטריה

בורגנלאנד היוםאדריכלות עכשווית ממזרח אוסטריה

זהזהזה גלריה לאדריכלותמבנה 12 נמל תל אביב

www.zearchitecture.com

זה תערוכה1 פברואר 2007 - 15 מרץ 2007

זה בשיתוףארכיטקטור ראום בורגנלאנד

זה תכנון תערוכהנגה לסר

זה הפקת ועיצוב קטלוגנדב לסר

זה עיצוב לוחותטיבור וקריסטין טארצאי

זה הדפסת לוחותסהר שלטים בע"מ / צילוגרף בע"מ

זה תכנון וביצוע תלייההומטק מודולר בע"מ

זה התאפשר באמצעות תמיכתה ועזרתהשל שגרירות הרפובליקה האוסטרית בישראל

זהזהזהגלריה

לאדריכלות

זה בורגנלאנד היום

התערוכה בורגנלאנד היום לא תוכננה כתערוכה בגלריה לאדריכלות, היא

פשוט קרתה. בוודאי, שמות כגון לוס, הונדרטוואסר, הוליין, קואופ הימל)ב(

לאו, ואחרים מוכרים לכל חובב אדריכלות, אולם תיוגם )הלאומי לפחות(

ווינאים אם רוצים לדקדק, מספיק בכדי לתת מושג על כ"אוסטרים", או

הזרם אותו הם באים לייצג אה, הוא אוסטרי.כמתבוננים מהחוץ פנימה,

טירול, או פוראלברג או שטיירמארק, בורגנלאנד כביכול זה משנה אין

כולם אוסטרים, ובזה מסתכם העניין. אדריכלות אוסטרית, והנושא ברור.

ובכל זאת, בורגנלאנד. כחלק משלם המנסה לשמור על חלקו במכלול, ובכל

זאת למצוא ולהגדיר את הייחוד שלו לעומת החלקים האחרים. האדריכלות,

על אזורם, של הייחודי הרקע את מאמצים בבורגנלאנד, והאדריכלים

תהפוכותיו הפוליטיות, מורשתו ההיסטורית, הטיפולוגיות הייחודיות רק לו,

החומרים האופייניים והמרקם החברתי המקומי, ומנסים לתת לו פרשנות

וחיים חדשים במסגרת האדריכלות העכשווית העולמית. נישואים אלה בין

שנותנים הם אחת, תכנונית במסגרת ביחד הדרים לבינלאומי, המקומי

חיוניות לאדריכלות המקומית העכשווית.

בורגנלאנד היום היא הזדמנות להצצה מעבר למסך ה"אוסטרי" אל אזור

זו מעינינו. נעלמת היא מדי קרובות לעתים אשר אדריכלות ואל ייחודי,

אדריכלות מקומית, פרטית בעיקרה, אשר לעיתים רחוקות תמצא עצמה

על שעריהם של ירחונים, אדריכלות אשר לא שמה לה למטרה לשנות את

העולם, אלא רק את סביבתה הקרובה. משימה אשר, יש לומר, היא ממלאת

בהצלחה.

בורגנלאנד היום מציגה אדריכלות של אזור ספר קטן, עני במשאבים טבעיים,

אשר החליף ידיים ושליטים פעמים רבות, ושחלק ניכר מאוכלוסייתו הוא

מיעוט אתני בארצו, אדריכלות המנסה לשלב בין המקומי לגלובלי ולהגדיר

את דרכה. בוודאי יש כאן משהו רלוונטי גם עבורנו.

תל אביב, פברואר 2007

אדריכלות בורגנלאנדהאדריכלות מילאה בורגנלאנד חבל של המודרנית ההיסטוריה במהלך

לידי באה זו ניגודיות חשיבות. רב ואף-על-פי-כן משני תפקיד המקומית

עבור בבורגנלאנד. האדריכלות זוכה לה הדו-משמעי והערך בתגובה ביטוי

רבים מעורר השילוב "אדריכלות עכשווית מבורגנלאנד" לכל היותר משיכת

כתפיים. אחרים נזכרים לדוגמא כי מרכזי התרבות בבורגנאלאנד של שנות ה-

70 היו בקנה מידה חסר תקדים ביבשת, רמה אשר מלבד בשבדיה ובמספר

חוסר הוא עם שני הצדדים: באירופה. הצדק הייתה לא בגרמניה מחוזות

עניין באדריכלות חבל בורגנלאנד בעשורים האחרונים איננו )לרוע המזל( עוול

תרבותי, ועם זאת התעניינות בחומר זה עשויה לעורר עניין רב.

צריכים אנו זו הגדרה תחת האם בורגנלאנד? מחוז אדריכלות מהי אולם

לבנים חקלאיים מבנים או הברוטאליסטי, בסגנון בטון למבני להתייחס

ומאורכים? בכדי לתת תשובה טובה יותר לשאלה זו, יש לבחון את התפתחותה

של האדריכלות בבורגנלאנד.

בורגנלאנד כיום בשם נודע מאפייני הבנייה המקומית הרגילה באזור אשר

הוכתבו עד לשנות החמישים לפי מוסכמות מקובלות של עוני כפרי ופשטות

)כפויה( לכל מוכרים הבתים הקלאסיים של המרחב הפאנוני, בתים צרים,

ארוכים, בעלי קירות לבנים, אשר להם לרוב שני חלונות הפונים לרחוב, דלת

כניסה גדולה, וגמלון בעל שלוש הפינות. בניגוד ל"בנייה רגילה" זו, האדריכלות

במערב הונגריה הגרמנית התקיימה בשלושה מישורים בלבד: בתי-"תצוגה"

כפריים של בעלי האחוזות ההונגריים, בנייה במסגרת התיעוש האינטנסיבי

בני של דקה שכבה עבור פרטית ובנייה האזור, בצפון מעורר-ההתפעלות

המעמד החברתי העליון המורכב ברובו מאינטלקטואלים מרקע הונגרי. כאשר

בוחנים בנייה פרטית זו, ניתן לראות כי אדריכלות בתי המגורים, אשר הפכה

רבי-בנאים כפריים: מורכבת ממאפיינים בורגנלאנדי, למאפיין יותר מאוחר

מקומיים בעלי מודעות עצמית הקימו בתים ווילות קטנות בסגנון הארט-דקו

)ההונגרי(. דוגמא אופיינית לסוג זה של בניה הוא רב-הבנאים קארל נויבאואר

שטיירמארק. בחבל וכן האזור של הדרומי בחלקו פעל אשר מיינרסדורף,

למרות שעיקר עבודותיו נמצאות בעיירה פהרינג שבשטיירמארק, הוא הותיר

את חותמו ביינרסדורף באמצעות שורה של וילות בסגנון הארט-דקו, היוצרות

שלו, ותחכום המצאה כושר לראות ניתן בהן בעבודותיו, שלמה. שכונה

מתקשר נויבאואר לסגנון הארט-דקו של בודפשט ולא לזה של וינה. כיום לא

הזה, הנהרסות לסגנון הדוגמאות ההיסטוריות אלה ברוב לחזות עוד ניתן

כמעט עד היסוד.

עם סיפוחו של המחוז החדש לאוסטריה, הייתה האדריכלות לאחד הסמלים

הבולטים של התקופה החדשה לא רק בעיני האוסטרים אלא גם עבור תושבי

והבלתי- החדשה בארץ הלאומית וההתאהבות ההתלהבות עצמם. החבל

אשר בנייה בתנופת מביטוייה אחד את מצאה במזרח, הנמצאת מוכרת

החלה לאחר זמן קצר. המבנים החדשים בבורגנלאנד היו פרי עבודתם של

אדריכלים מהעילית של סצנת האדריכלות הוינאית של אותה תקופה אשר

מהם מספר רב היה מתלמידיו של אוטו וואגנר בהאקדמיה לאומניות. מלבד

מבני ציבור כגון מבני השלטון המקומי הנדרשים, בתי ספר, מבני צבא או בתי-

מכס, הייתה זו הכנסייה הקתולית אשר ייצגה את רוח הבנייה של תקופה זו.

כתגובה למספרם הגבוה יחסית של פרוטסטנטים בבורגנלאנד, אשר שיעורם

כאן גבוה יותר מאשר בשאר המדינה ירושה מעברו הפרוטסטנטי ההונגרי

של החבל אשר היה גם ביטוי של הרגשות הלאומיים ההונגריים ניסתה

הכנסייה הקתולית להציג באמצעות מבנים גם כאן, במזרח, את התמונה

הנגדית הקתולית-אוסטרית לעומת הפרוטסטנטיות )ההונגרית(. מהסימנים

בתכנונו ניקיטש בעיירה הקתולית הכנסייה היא זו תקופה של הבולטים

מאוד המקוריים המעגליים האלמנטים בה ,1931 משנת הולי קארל של

המתחברים למבנה-העל מסמלים רוח חדשה זו.

בחברת-המעמדות היו ניסיונות תמידיים ליצור דרכי ביטוי פוליטיות באמצעות

מבנים או דרכי-בנייה. למרות שבאוסטריה לא הייתה תוכנית אדריכלות של

חברת-המעמדות וזאת לעומת איטליה הפשיסטית או גרמניה הנאצית

השלטת הפוליטית הרוח של בסיסיים מאפיינים במספר לחוש היה ניתן

התיכון הספר בית )כיום לשעבר למורים הסמינר מבנה מבנים. במספר

הריאלי( של האדריכל השמרני אלפרד קלר בעיירה מאטרסבורג משנת 1936,

מייצג את הלך- )פרידריך אכלייטנר( ועיר-סדר" "מבנה-מנזרי תערובת של

גבעות. בין המכוון מיקומו ע"י גם וזאת ההירארכי האוטוריטארי, הרוח

תחת גרמניה הנאצית איבד חבל בורגנלאנד את עצמאותו, אולם פרק הזמן

הקצר בו שלטו הנאצים ועוזריהם באזור לא אפשר את היווצרותה של מורשת

אדריכלית מוכוונת. השריד האדריכלי החשוב היחיד אשר נותר מתקופה זו

מלבד מספר מבנים צבאיים רובם בחלקו הצפוני של המחוז הוא ככל

הנראה האנדרטה לאנשלוס המוצבת בעיירה אוברשוטצן.

בעשור בין סוף המלחמה והקמתה של המדינה המודרנית לא כללה הבניה

באזור ככל שהייתה כל שינוי צורתי לעומת תקופות מוקדמות יותר. דוגמא

ניתן לראות בכנסייה הרומית- זו של המחשבה האדריכלית טובה לדעיכה

יוהאן גפרת' בשנת 1950: קתולית בנוישטיפט שליד גיסינג, מתכנונו של

בספרו החשוב אדריכלות אוסטרית במאה ה- 20 מתייחס פרידריך אכלייטנר

למבנה זה: "בוודאי אחד ממבני הכנסיות היפים ביותר מהתקופה שלאחר

למרות מבנה-דת. בבניית המיושמת עממית תרבות של סוג המלחמה,

שהאדריכל מגסינג הכיר את הכנסיות החדשות אשר נבנו בשנות השלושים,

נראה כי הוא דבק בעיקרון הברזל לפיו 'כנסיה היא כנסיה', יצר בדיוק מבנה

שכזה מאלמנטים שונים אשר נבחרו בקפידה וחוברו בצורה הפשוטה ביותר.

המלחמה שלאחר התקופה של האקדמית שהמחלוקת הרושם מתקבל

מקבלת במבנה זה תשובה אנונימית".

תחיית האדריכלות המודרנית ושירת הברבור של תרבות הבנייה המסורתית

האנונימית התרחשו כמעט במקביל. בשנת 1961, זמן לא רב לאחר פתיחתו

של המכון לבנין ערים באקדמיה לאומנויות, הוציא המכון לאור ספר אשר

במרחב אלא בעיר לא עוסק ערים בבנין העוסק לספר יוצא-דופן באופן

המחוזי, וליתר דיוק בחבל הבורגנלאנד. ספר זה, אשר השפעתו ניכרת עדיין,

מציג בצורה יסודית ומעמיקה את המצב של הכפרים הפאנוניים, הניצבים

במרחב כאילו שורטטו באמצעות סרגל, כל בית בגודל דומה ובתכנון דומה,

וכך נוצרות עיירות קטנות, אשר כמו בכל אזורי היין בעולם הצליחו למרות

גודלן הקטן להתעלות מעבר לנורמאליות האדריכלית של הכפרים באמצעות

יושבות מול בתים לבנים בעת גאוות תושביהן, נשים לבושות שחור אשר

שקיעת השמש. לספר זה, בנייה אנונימית בצפון בורגנלאנד, הייתה חשיבות

עצומה: האדריכל והתיאורטיקן רולנד ראיינר אשר כתב אותו הכתיב במשך

שנים את הבנת החשיבות התרבותית בנושא זה כלומר, את חבל הבורגנלאנד

כמחוז אשר כתוצאה ממיקומו ועברו מהווה חבל ארץ מבודד, אקזוטי ועני,

אשר איכויותיו נעות בין הנוקשות הרציונליסטית של הכפרים מצד אחד לבין

הקיטש-פוסזטה מצד שני, הכל לפי נקודת מבטו של המתבונן.

השבעים בשנות בורגנלאנד בחבל ביותר החשובות האדריכליות העבודות

הן פרי עבודתם של אדריכלים ואמנים מהסצנה הוינאית של אותה תקופה,

שמות כגון אדולף קרישניץ, פטר נואבר, קארל פרושה, ראיימונג אברהם או

וולטר פיכלר. אולם הבתים והמבנים שלהם היו אז, וגם היום, ידועים יותר

בניו-יורק מאשר באייזנשטאדט, בירת המחוז. הבחינה האסתטית והרומנטית

של ההקשר הבורגנלנדי ע"י אדריכלים אינטלקטואלים הייתה לרוב מנוגדת

למציאות היום-יומית של התושבים המקומיים: הדיון הפוליטי של סוף שנות

השישים לא עסק ביופי העירוני והאדריכלי של הסביבה. בעיניהם של רוב

תושבי החבל סבל האזור מתת-פיתוח ונמצא הרחק מאחור לעומת אזורים

אחרים. חוסר שביעות-רצון זו הוביל בתחילת שנות השבעים לגל נרחב של

מודרניזציה, אשר בה לידי ביטוי בעיקר בשיפוץ וחידוש של מבנים למגורים

ומבנים ציבוריים בתי ספר בעיקר.

הרשמית השבעים, שנות של זו אחרת מקומית אדריכלות של תחילתה

והמוכרת, בבנין החשוב של כנסיית אוברווארט בתכנונם של גונתהר דומניג

של עיצובם האכספרסיוניסטיות, המחוות .1969 בשנת הות' ואיילפרייד

המרחבים החיצוני והפנימי, השימוש הנרחב בבטון חשוף מביאים לידי ביטוי

גישה אחרת לחלוטין לעומת סצנת האדריכלות הוינאית של אותה תקופה.

בהמשך פורמאלי ישיר מלה קורבוזייה, ה"ארט ברוט" של אדריכלות הבטון

זו בתקופה נוצרים 5 אטלייר כגון רבות-השפעה קבוצות של השוויצרית

מבנים ציבוריים רבים.

בשנות השמונים קפאה האדריכלות המקומית על שמריה, שומרת על הלך-

ברבים אולם הוקמו, רבים ויותר. מבנים יותר פורמאלי רוח תכנוני ההופך

מהם נותר הדיון האדריכלי סכמאטי וחסר-מעוף. מצב זה הוביל בסופו של

דבר להיווצרותה של תנועת-נגד אשר התחילה מלמטה. שוב נבעה תנועה

זו מרולנד ראיינר, אשר בשלב הפוסט-מודרני של האדריכלות עודד דור חדש

של אדריכלים בני-בורגנלאנד לצאת ולבנות נגד המוסכמות. התוספת לבנין

הכנסייה בוולגרסדורף של גוסטאב שנלר, או תחנת הכוח הקטנה ליד יינרסדורף

ודיטמאר רדלר וו. מ. חראמוסטיה, קלאוס וולטר נהר הראאב מאת שעל

וואלמאן הן דוגמאות לתפיסה תכנונית חדשה, אשר מצד אחד נובעת מהדיון

בני לאדריכלים-אמנים מאפשרת שני ומצד הבינלאומי, הפוסט-מודרניסטי

המקום לתכנן ולבנות בסביבה בה הם חיים ופועלים.

עם התהפוכות של שנת 1989 נחתה לפתע הנורמאליות על מחוז בורגנלאנד

גם מבחינה אדריכלית. לפתע לא היה חבל ארץ זה על גבול התהום, אלא

בלב-ליבו של אזור אירופאי רחב-ידיים. וכך בשנות התשעים נוצרו התאגדויות

חדשות של אדריכלים, לקוחות משוחררים, אגודות, קהל ביקורתי ופוליטיקאים

תרבותית, מבחינה מחדש להגדיר האתגר עמד מולם אשר אחראיים

מבחינה בולט דינאמי אירופאי אזור עכשווית, אדריכלות של באמצעותה

בינלאומית. בבורגנלאנד לא התמקד דיון זה רק בשיח המתחיל מלמעלה, אלא

זכה גם לתנועת-נגד חתרנית מלמטה. משנות השבעים התקבלו החלטות

תכנוניות הנוגעות למבני ציבור בידי קבוצה קטנה של אנשי-מפתח, אשר

בטון זו: בתקופה באזור נבנו רבים מבנים רמה. ביד התכנוני בדיון שלטו

חשוף, ניאו-ברוטאליזם, וזאת במבנים הנוטים יותר ויותר לסכמאטיות. צורת

תכנון ובנייה זו אפיינה באופן כמעט גורף את הבנייה הציבורית באזור במשך

כעשרים שנה. כתגובה ביקורתית לתפיסה תכנונית זו, הזוכה לתמיכת השלטון

המקומי, הוקם בשנת 1993 ארגון ארכיטקטור ראום בורגנלאנד2 ע"י שני

אדריכלים אידיאליסטיים מקומיים ותומכים של האדריכלים העכשווית, וזאת

בכדי להחזיר את תרבות התכנון והבנייה המקומית למקומה הראוי. ביטוי

להתפתחות זו ניתן לראות בהענקתו של פרס אדריכלות מקומי או הוצאתם

לאור של ספרים כגון מדריך לאדריכלות בורגנלאנד ומערב הונגריה של אוטו

קאפפינגר הכולל למעלה מ- 140 מבנים בולטים.

מבנים של חסר-תקדים מגוון בחובה טמנה השלישי האלף של תחילתו

איכותיים אשר נבנו בבורגנלאנד. קשה להצביע על מוקד רעיוני המאחד מבנים

אלה. לאחר התרחבות הקהילה האירופאית וההתרחבות מזרחה התפתחו

של ציוריות שוליים דמויות חסרי-חשיבות, מיושנים מיקבים האזור יקבי

תעשיית היין, לכדי יזמים פרגמאטיים מודרניים: דור חדש זה של יננים ובעלי-

יקבים בעלי מודעות עצמים הוא אחד הכוחות החשובים ביותר באדריכלות

הבורגנלאנדית העכשווית. בתחום היקבים יש היום קיימים היום מספר רב של

מבנים חשובים חוצי-גבולות, כאשר יקבים מקומיים ידועי-שם מקדמים תדמית

דינאמית לא רק באמצעות היין הטוב אותו הם מייצרים אלא גם באמצעות

מבנים עכשוויים, כאשר הערך המוסף מתקבל באמצעות פיתוחם של מבנים

המיועדים לציבור המבקרים ובאמצעות הכרה ציבורית גם בינלאומית.

חבל הבורגנלאנד נחשב כחבל הארץ המוביל לבנייתם של בתי-מגורים בסגנון

מסורתי. ניתן לחשוב שמצב זה שולל לחלוטין את צידו השני של המטבע-

אדריכלות עכשווית. ולמרות זאת חווה חבל הבורגנלאנד אביב אדריכלי בבנייתם

של בתים פרטיים. מעת לעת ניתן למצוא מקרב המבנים השגרתיים הדומים

זה לזה למצוא דוגמאות של שיתוף פעולה פורה בין לקוחות לבין אדריכלים

מסורים. שיתוף פעולה זה מוביל לפרשנויות עכשוויות מרתקות של נושא

המגורים הפרטיים. רבות מדוגמאות אלה עוסקות בשאלות של הקשר ונותנות

פרשנות חדשות לנושאים כגון הצבע הלבן הבוהק, הקיר, החצר הפנימית.

מבני ציבור איכותיים נדירים בבורגנלאנד. כתוצאה מכך יש להפנות את תשומת

יותר לאותם מבנים דלי-התקציב הנובעים מתרבות של תחרויות הלב עוד

עיצוב ומכרזים. אחד מהפרויקטים החשובים שהם תוצר של תחרות פתוחה

הוא מרכז הטכנולוגיה באייזנשטאדט של האדריכל ספ מולר. מבנה זה הפך

ל"כרטיס הביקור" האדריכלי של אזור בורגנלאנד, ובמקביל מייצג מבנה צנוע

ואלגנטי זה את הסטאטוס קוו של תרבות היום-יום העכשווית באזור.

התיירות סביב אגם נויזידל יצרה בשנות השישים ביטויים אדריכליים ייחודיים:

של אלמנטים עם שולבו המודרנית האדריאטיות החוף לערי התייחסויות

פושזטה וקוקורוץ3, צבעי פסטל ולהיטים מגרמניה הפכו לנותני-הטון של

הייתה חסרת-עכבות מודרניות הערבות, רצועת של החצי-יומיומי העולם

לעיקרון המוביל. מפות ישנות מציגות את המבנים של אותה תקופה באווירה

הנראית לעיניים עכשוויות "מגניבה". לאחר הקמתם של מבני התיירות של

מייסדי התעשייה המקומית, אשר כיסו את השטח בפיתוחיהם, שררה הפוגה.

זמן רב עוד ניתן היה להתייחס באופן חיובי לקסם הבדידות שהשרה אזור

האגם, אולם לאחר זמן לא ניתן היה להתעלם מסימני ההזנחה וההזדקנות.

תעשיית התיירות קיבלה זריקת מרץ חדשה מכיוונם של מעיינות המרפא

המקומיים. אולם את הדחף העיצובי ממקומות כגון "עולם המעיינות החמים"

הקטנוניות אדריכלית: מבחינה ביקורתי באופן לבחון יש בלוצמאנבורג

יוצרת דחף אדריכלי חיובי. אולם הפונקציונאלית, הציבורית והעיצובית לא

לאדריכלות תיירותית פוטנציאל רב, כפי שניתן לראות במבנה "מזח מערב"

בנויזידל/זי של האדריכלים האלבריטר/האלבריטר: נרטיביים אורבאניים מובילים

לתפיסה עצמית מפותחת, המאפשרת את ייצוגם של אלמנטים של התרבות

העכשווית.

תפיסה אדריכלית חדשה זו מחדשת גם את פניהם של איקונות אדריכליות

נטושות. דוגמאות מוצלחות אלה יוצרות סיפור-נגדי, היסטוריה נגדית אדריכלית

כפי שמתאר אותה היסטוריון האדריכלות האיטלקי ברונו צבי: אתרים של

אדריכלות עכשווית, אשר עד כה היו סודיים, מוסתרים מעין הציבור, הופכים

לנכסים חדשים של הממד התרבותי של הנוף.

ולמרות הכל, אפילו כאשר סצנת האדריכלות העכשווית של חבל בורגנלאנד

חיה ותוססת, מעוררות הפופולאריות והחשיפה התקשורתית הרבה לה זוכה

התחום שאלות מהותיות. קיימת הסכנה שעם הבנייה והתשבחות תתקבל

לא המתקבלות שהתוצאות הסכנה קיימת סנסציונית. רדודה, אדריכלות

תהיינה אדריכלות בהקשר ההיסטורי והביקורתי של התחום, אלא יותר עיצוב,

בהכרח אינן מזכוכית וחזיתות שטוח גג לבנים, קירות מיופים. משטחים

אדריכלות. המצפון האדריכלי הרוחני של האזור יוצר אתרים עדינים כמו בית

הצייר )אדר' גסטאו(, ובית-הקיט ראיינר )אדר' ראיינר( ב"סקרו מונטה", ההר

הקדוש של הבורגנלאנד באזור המחצבה של סט. מרגרתן, או הפרויקט האנונימי

של ינן ביויס, אשר הקים מחדש מערכת של קירות יבשים: המרחב התרבותי

של בורגנלאנד חייב לשמור על יכולת ההתבוננות העצמית התיאורטית שלו.

רק כך יכול להיווצר הפרופיל הטופולוגי המורכב של האזור, מפה קוגניטיבית

של אתרים מיוחדים בעלי תכונות צורניות ייחודיות.

פרופ’ אדר’ קלאוס-יורגן באואר, אייזנשטאדט 2006

© כל הזכויות שמורות ליוצרים השונים. אין לעשות כל שימוש בתכנים אלה ללא אישור.

fotos: © gisela erlacher

1997

ARCHITEKT

TOMM FICHTNER

Haus O. Stadtschlaining

Das mittelalterliche, denkmal-geschützte Hofhaus wird revi-talisiert, die Stadtmauer wieder sichtbar gemacht und der beste-hende Dachboden 2-geschos-sig ausgebaut. Das Dachge-schoss wird über eine ver-glaste Verlängerung des beste-henden Stiegenhauses ostsei-tig erschlossen. Der quadrati-sche Grundriss wird zu einem Drittel in einen privaten Bereich mit Schlafzimmer, kleiner Ter-rasse mit Morgensonne, Bad, WC und Schrankraum und zu 2 Drittel in einen offenen Wohn-bereich geteilt. Dieser gliedert sich wiederum in einen bis unter den First offenen hohen Raum, der durch den nordseitig ver-glasten Giebel mit Abendsonne und weitem Blick ins Tauchental belichtet wird. Der Herd bildet den Mittelpunkt der Küche, die vom Wohnbereich durch eine Bücherwand getrennt ist. Die breite Theke ermöglicht die freie Kommunikation zum Essbereich und steht in offener Verbindung mit dem hohen Wohnraum mit Sitzgruppe unter der Galerie. Über eine Holztreppe erreicht man das Galeriegeschoss mit Kinder- und Gästezimmer.

אדריכלתום פיכטנר

לשימור, מבנה של החייאתו בית עם חצר פנימית מתקופת מחדש הצגתה הביניים, ימי שתי ובניית העיר, חומת של המבנה. לגג מתחת קומות נעשה הגג לעליית החיבור הארכה באמצעות ממזרח המדרגות גרם של מזכוכית של משטחו שליש הקיים. לאזור יוחד הריבועי המבנה שינה, חדר הכולל פרטי לזריחה, הפונה קטנה מרפסת מקלחת, שרותים וחדר ארונות. לאזורים משמש השטח שאר ציבוריים. אזורים אלה כוללים שתקרתו גבוה פתוח חדר המואר הגג, עד מגיעה גמלון דרך השקיעה בעת צפונה הפונה זכוכית עשוי המאפשר גם תצפית לעבר יער את מהווה האח הטאוכנטל. מאזור המופרד המטבח, מרכז קיר המשמש הסלון באמצעות כספריה. הדלפק הרחב מאפשר תקשורת חופשית לפינת האוכל וקשר ישיר לסלון הגבוה אשר לקומת מתחת ישיבה פינת בו הביניים קומת אל הביניים. חדרי נמצאים בה אשר להגיע ניתן והילדים האירוח

באמצעות גרם מדרגות מעץ.

בית א.שטאדטשליינינג

fotos: © zoltan pap

2004

הבנויה הבסיליקה חזית שופצה הבארוק בסגננון 1999. במסגרת שיפוצו בשנת בחלקה נבנה המנזר של חדר הבסיליקה של האחורי חדש: קדושה תשמישי מזה הראשון החדש המבנה הנוסף המבנה שנים. 264בלתי-נראית כקוביה מתחבר החלל ההיסטורי. למבנה בסמליות. כולו טובל הפנימי ארז מעץ עשוי הריהוט הקודש לארץ אזכור מסיבי, וסמל להמשכיות ״נצחית״. מול תחיית פסל עומד האור חרך הדבר הבארוק: בסגנון המת ישו של עכשווי לסמל הופך פריט-ריהוט המבנה. בתוך משמש מעץ העשוי משולב במקביל כשולחן כתיבה, משכן ספריה, הקודש, שמן עבור עומד לפניו לכל שימוש. פריט שרפרף המודרני: של אזכור מאכס של מעיצובו ״אולמר״ חדר ארז. מעץ העשוי בילס, כסאונה קדושה תשמישי

רוחנית העשויה מעץ ארז.

חדר תשמישי קדושהלורטו

אדריכלקלאוס-יורגן באואר

Die Fassade der barocken Ba-silika wurde 1999 renoviert. Im Zuge der Klostersanierung wurde auf der Rückseite der Ba-silika eine neue Sakristei er-richtet: der erste Neubau seit 264 Jahren. Der Zubau klebt als unsichtbarer Würfel an dem historischen Bau. Im Inneren dominiert Symbolik. Die Ein-richtung ist aus massivem Ze-dernholz - eine subtile Referenz an das heilige Land und Symbol für „ewige“ Haltbarkeit. Vor dem Lichtschlitz steht eine ba-rocke Auferstehungsfigur: sie wird zu einem zeitgenössischen Christus im Gehäuse. Ein hybri-des Möbel entworfen aus Zeder ist zugleich Sekretär, Taberna-kel für heilige Öle, Bibliothek - ein "whatnot". Davor steht eine Referenz an die Moderne: Max Bills Ulmer Hocker in Zedern-holz nachgebaut. Eine Sakristei als Humidor der Spiritualität in Zedernholz.

Sakristei Loretto

ARCHITEKT

KLAUS-JÜRGEN BAUER

2006

Bäu

me

- H

onig

esc h

en

Bru

n nen

Bod

enst

ra hl

er

Bod

enst

ra hl

er

Bäu

m e

Dre

i fa lt i

gkei

t ss ä

ul e

Bäu

m e

Sitz

gele

genh

eit

Bru

nnen

Sitz

gele

genh

eit

Bru

nnen

O N

6

O N

2

O N 7

O N

1 1

Stufen

Gehstei g

Strass e

Baum und Bodenstrahl er

Granitpflaster

Sitz

bank

mit

Lehn

e

Ple

inin

ger

Hau

s

Was

serg

ebun

dene

D

ecke

- K

iesb

el ag

Strä

uche

r

26, 64 m 2

148 , 4 3 m 2

23 , 6 9 m 2

Ba um

Gehsteig - Kleinsteinpflaste r

Strasse - Aspha lt

Ba um Kapel le

Strasse - Grossteinpflaster

Ba um

עץ

עץ

עץ

מדרכה - חצץ

מדרכה - ריצוף

רחוב - אספלט

כנסיה

בהשי

ית

מוקו

מ

בהשי

ית

מוקו

מ

קהזר

מ

םצי

ע

םצי

ע

עהקו

שה

ורא

ת

עהקו

שה

ורא

ת

קהזר

מ

םצי

ע

שדו

ק ה

שלו

שי ה

סלפ

קהזר

מ

כולל רחוב כיכרות של כולל תכנונן רחוב כיכרות של תכנונן אשר קטנות פיאצטות אשר עיצוב קטנות פיאצטות עיצוב עדינות עיצוביות נגיעות עדינות להן עיצוביות נגיעות להן ושוליים קטנים עצי-פרי ושוליים כגון קטנים עצי-פרי כגון עד ומגיע לישיבה, עד מדורגים ומגיע לישיבה, מדורגים עירוניות כיכרות של עירוניות לעיצובן כיכרות של לעיצובן נמנית האחרונות על נמנית גדולות. האחרונות על גדולות. שנת מאז הניצבת שנת הכיכר מאז הניצבת הכיכר על העירייה, בית מול על העירייה, בית מול 16751675האחידים, הגרניט האחידים, חיפויי הגרניט חיפויי הברזל וגדרות הדגלים הברזל תרני וגדרות הדגלים תרני מחדש עיצובה בה. מחדש הניצבים עיצובה בה. הניצבים של האנגרפלאץ כמרחב הפתוח של האנגרפלאץ כמרחב הפתוח של ביותר והחשוב של הגדול ביותר והחשוב הגדול המסורת בין מקשר המסורת העיירה בין מקשר העיירה בסדר הדוגלת בסדר המקומית הדוגלת המקומית של צרכיה לבין של ובפשטות צרכיה לבין ובפשטות חברה משתנה. המרחב הפתוח חברה משתנה. המרחב הפתוח של הכיכר והרושם אותו מותיר של הכיכר והרושם אותו מותיר מחדש מוגדרים הריק מחדש החלל מוגדרים הריק החלל בה ישרה שדירה בה באמצעות ישרה שדירה באמצעות רחבי-עלה. עצים רחבי-עלה. מוצבים עצים מוצבים היוצרים עצים ממאה היוצרים למעלה עצים ממאה למעלה לבין הרחוב חלל בין לבין מחברים הרחוב חלל בין מחברים הכיכר באמצעות קווים פיזיים הכיכר באמצעות קווים פיזיים וקווי ראייה. את הכיכר הגדולה וקווי ראייה. את הכיכר הגדולה מרוצפת קטנה כיכר מרוצפת משלימה קטנה כיכר משלימה כנסייה מול הניצבת כנסייה אבנים מול הניצבת אבנים

קטנה, המשמשת לה כמראהקטנה, המשמשת לה כמראה

חידוש פני רחוב האופטשטראסה

גרוסהיפליין

אדריכליםקלאוס-יורגן באואר

היינץ גרבל

Neugestaltung Hauptstraße Großhöflein

Die Gestaltung der Plätze reicht von kleinen Piazzettas mit sub-tilen Gestaltungsimpulsen wie Stufenränder zum Sitzen und kleinen Obstbäumen bis hin zu urbanen Plätzen wie vor dem Rathaus aus dem Jahr 1675 mit einheitlicher Granitpflasterung, Fahnenmasten und einem Klet-tergerüst. Die Neugestaltung des Angerplatzes als größter und wichtigster Freiraum des Dorfes verbindet lokale Traditi-onen der Ordnung und Schlicht-heit mit den Anforderungen einer sich verwandelnden Ge-sellschaft. Der Freiraum des Angers mit seiner Wucht der Leere wurde durch eine stren-ge Allee aus Laubbäumen neu definiert. Anschließend an den Anger wurde der Straßenraum durch mehr als hundert Bäume in strengen Liniengeflechten und Blickachsen gefasst. Abge-schlossen wird die Platzfolge durch einen leeren, steinernen Platz vor einer kleinen Kirche, ein Spiegel des Objekts.

ARCHITEKTEN

KLAUS-JÜRGEN BAUER HEINZ GERBL

רחוב

מדרכה

מדרגותגרניט

עץ ותאורה שקועה

תענ

שמם

עסל

ספ

גרינ

ינלי

פת

בי

םחי

שי

צץח

י סו

כי

2002

Die Reihenhausanlage in Eisen- stadt ist ein Musterbeispiel einer Umsetzung der autochto-nen Bebauungsstrukturen des Burgenlandes mit ihren engen, aber sehr tiefen Grundstücken in die Raumprogramme des 21. Jahrhunderts. Direkter, als Fritz Brandlhofer diese Strukturen interpretiert hat, kann man es sich kaum mehr vorstellen. Die formalen Ergebnisse dieses An-satzes sind Zeichen dieser un-komplizierten und direkten Umsetzung. Im Detail klingen maritime Motive an: Reelings, Decks, Planken verweisen re-ferentiell auf den nahen Neu-siedler See. Beachtenswert ist auch die subtile Gestaltung des Außenraums: vorgeschich-tete Abstellbereiche für Autos und Fahrräder, Stauräume und ein (geplantes) Swimmingpool bilden attraktivere Außenräu-me, als dies im gewöhnlichen Wohnbau der Standard ist.

Reihenhausanlage Winzerweg Eisenstadt

ARCHITEKT FRITZ BRANDLHOFER

AUSZEICHNUNG 2006

הוא באייזנשטאדט זה שיכון בצורות להתקדמות דוגמא בורגנלאנד במחוז הפיתוח צרים בשטחים המתאפיינות וההתקדמות עמוקים, אך לתכנון מרחבי המתאים למאה הצורתית התוצאה .21 ה- היא זה במקרה המתקבלת והחלק המהיר לשינוי הוכחה בפרטי זה. בתחום המתרחש סממנים למצוא ניתן המבנה מעקות, ימיים: מוטיבים של סיפונים, קורות עץ המאזכרים הנמצא נויזידל אגם את לציון ראוי מקום. בקרבת המרחב של העדין עיצובו מוכנות חניות החיצוני: ואופניים, למכוניות מראש שחייה ובריכת אחסון חדרי (בתכנון) מהווים מרחב חיצוני על ברמתו העולה אטרקטיבי,

הנהוג במבנים מסוג זה.

שיכון ברחובווינצרווג

אייזנשטאדט

אדריכלפריץ בראנדלהופר

2 0 0 6 ח ב ש ל ן ו י צ

2003

SCHNITT A - A

ERDGESCHOSS

HEIZR.

WC

EINFAHRT

LAGER

LAGER

EINFAHRT

MÜLLR.

GESCHÄFT

GESCHÄFT GESCHÄFT

GESCHÄFT

INST .

GARD.-FOYER

LAGER

BESPRECHUNG

WAS CHK.

VORR. VORR.

HOF

BÜRO

TEEK.

STIEGENH.

HOF

SCHLAFR.

WOHNR.

KÜCHE

BAD

WC

VORR.

BAD

GARD. WC.H

WC.D

VOR.D

VOR.H

מבנה של והשלמה חידוש מ- למעלה בן בסיסו אשר שתי בת השדרה שנה. 400בחצר הנמצאת הקומות מסוגה ייחודית היא הפנימית אייזנשטאדט; העיר במרכז עבודת נעשתה זה במקום אשר מאוד, זהירה שימור כללה בנייה מחדש של התקרה הגג. חלונות דרך ותאורה בחלק האחורי, בחצר הפנימית נוסף אגף נבנה השנייה, ולמשרדים. למגורים המשמש לישן החדש של חיבורו צניעותו, באמצעות מתאפשר הצבעים, בבחירת דיוק ע״י ופרטי יחסי-הגודל החומרים, החדש המבנה המבנה. לעקרונות בכבוד מתייחס המנחים את תכנונו של המבנה להתחנף מבלי וזאת הישן, אליהם, ובמקביל אין הוא נופל ראוותנות של במלכודת של לרעה מניצול הנובעת

תנאי המקום.

בית מגוריםומסחר פ.


2006 פרס אדריכלות

אדריכלפריץ בראנדלהופר

Renovierung und Ergänzung eines im Kern 400 Jahre alten Gebäudes. Die zweigeschos-sige Arkade im Hof ist im Ei-senstädter Stadtkern einma-lig; hier wurden der Bestand streng denkmalpflegerisch be-handelt, die Dachräume aus-gebaut, mit Firstverglasungen zusätzlich belichtet. Im Hinter-trakt, dem zweiten Hof, wurde ein neuer Flügelbau für Büro und Wohnnutzung eingefügt. In ihrer Schlichtheit, in der in den Farben, Materialien, Pro-portionen und Details gegebe-nen Präzision harmonieren die neuen Teile selbstverständlich mit dem Altbestand. Das Neue respektiert die Prinzipien des Alten, ohne sich formal anzu-biedern, verfällt aber auch nicht in eine zwanghafte, den Anlass überstrapazierende Selbstdar-stellung.

WOHN- UND GESCHÄFTSHAUS P. Eisenstadt

ARCHITEKTURPREIS 2006

ARCHITEKT FRITZ BRANDLHOFER

1 Wohnhaus 2 Schlafhaus 3 Sommerküche 4 Garten

2003

fotos: © gasser

Haus G. Markt Allhau

ARCHITEKT DIETMAR GASSER Der Entwurf umfasst zwei

Einraumhäuser. Als die Form des Hauses feststand, drängte sich die formale Lösung, ein zweites Gebäude zu errichten, förmlich auf, da ein kompaktes Gebäude solcher Art leicht als Fremd- körper in einem nahezu intakten Ensemble stört. Die Übergänge von außen nach innen sollen unvermittelt stattfinden, sowohl Kälte als auch Hitze soll spür- und erlebbar sein. Das Wohnen soll auf Mindestanforderungen reduziert sein. Es entstand das Konzept eines Wohn- und eines Schlafhauses, wobei beide ohne Veränderung als Büroräume zu nutzen sind, je nach Raumbedarf und Nutzungserfordernissen. Der Gedanke, zum Schlafen bzw. zum Arbeiten den Ort zu wech-seln, ist auch insofern reizvoll, als dieser nur über die Terrasse zu erreichen und damit intensiv der natürliche Tages-, Tätigkeits- und auch Jahreszeitenrhythmus mitzuerleben ist. Daneben gab es natürlich die formalen Ausein-andersetzungen mit dem eigenen Können, dem Gewissen und der Umwelt. Schließlich versuchte ich eine burgenländische Arche-type zu modernisieren und dabei möglichst additiv in der Wahl der konstruktiven Elemente vorzu-gehen.

התכנון כולל שני בתים פרטיים בהם מצומצמים תנאי המגורים בלבד. הבסיסיות לדרישות בית של רעיון התפתח מכך היכולים שינה, ובית מגורים משרדים כאזור גם לשמש לפי צורכי וזאת כל שינוי, ללא הרצויים. והשטח השימוש מקום לשנות יש לפיו הרעיון הופך עבודה או שינה לצורכי גם הוא בהקשר זה לאטרקטיבי הוא שנדרש מה וכל מאחר לחצות את המרפסת, ובכך ניתן יותר אינטנסיבי באופן לחוות את קצבם של הימים, העבודה החולפות. השנים של ואפילו עכשווי עדכון מהווה זה תכנון לתצורה אדריכלות טיפוסית של

מחוז בורגנלאנד.

בית ג.מארקט אלהאו

אדריכלדיטמאר גאסר

בית מגוריםבית שינה

מטבח קיץגן

A FASSLAGERB WEINVERKOSTUNGC LOUNGED KÜCHEE SHOPF WC HERRENG WC DAMENH LAGERI LAGERJ WINDFANGK BRÜCKEL LAGERM ZUGANG BESUCHERN TERRASSEO ANLIEFERUNGP LAGERQ BÜROR TEEKÜCHES BADEZIMMERT TECHNIKU WCV LOUNGEX LUFTRAUM LAGERY LUFTRAUM LOUNGE

DE

FF

GG

H

I

J

K

M

C

A

N N

O

L

B

fotos: © gasser

2005

מחסן חביותטעימת יין

חדר המתנהמטבחחנות

שירותי גבריםשירותי נשים

מחסןמחסן

מסדרוןגשרוןמחסן

כניסת מבקריםמרפסת

כניסת ספקיםמחסןמשרד

פינת קפהמקלחון

חדר מכשיריםשירותים

חדר המתנהמחסן פתוח

אזור המתנה פתוח

עומדת וכהה מינימליסטית על השחורה הקובייה בנוף יסודותיה הלבנים מוקפת בורגנלאנד. של העשיר הירוק הסגורה הצורה אחידות את הקומפקטי המבנה של חריצים רק מפריעים וחזית אנכיים דיסקרטיים מזכוכית רחבה כניסה המדרגות מעל המתפרשת הכניסה עם במבנה. החצובות בכל השחור נפרש למבנה, לחלל ועד מהקירות הכיוונים, חשוף שלד באמצעות הפנים. הופך קפדני תאורה ותכנון את המכילה לתפאורה המבנה החומרים המבקר. ואת היין ובחירת המבנה בנוי מהם חיזוק מהווים הזהירה הגוונים התיאטרליות. לתחושת נוסף ניתן המבנה של גודלו את לחוש בכל פינה, ואין זה משנה בו, ניצבים נקודה באיזו כלל הזכוכית בקירות ההשתקפויות הסביבה את מזמינות

החיצונית לחדור תוך המבנה.

יונייטד ויניארדספפנייזל

קליינמוטשן

סטודיו לאדריכלות גאסרדיטמאר גאסר

גודרון ציגלר

Minimalistisch und schwarz steht der Quader auf seinem hellen Sockel im satten mittel-burgenländischen Grün. Nur dezent vertikale Schlitze und eine breite gläserne Eingangs-front über der eingeschnittenen Treppe unterbrechen die ge-schlossene Form des kompak-ten Baukörpers. Betritt man das Gebäude setzt sich das Schwarz in allen Bereichen fort – vom Mauerwerk bis zum Interieur. Durch die sichtbare Konstrukti-on und die sorgfältig gewählten Lichteinfälle wird das Gebäu-de zur Kulisse für den Wein und die Besucher. Das Theatralische wird noch zusätzlich von den verwendeten Materialien und dezenten Farbakzenten unter-stützt. Egal an welchem Ort man sich im Gebäude befindet, spürt man die Größe des Gebäudes, durch die Spiegelungen an den Glaswänden wird die Umgebung ins Innere geholt.

UNITED VINEYARDS PFNEISL KLEINMUTSCHEN

ARCHITEKTURBÜRO GASSER DIETMAR GASSER GUDRUN ZIEGLER

1998

benthouse Großhöflein

ARCHITEKTEN

HOLODECK.at

Ein freistehendes Einfami-lienhaus verleitet durch seine scheinbare Bezie-hungslosigkeit zur großen Geste. Das Haus in Groß-höflein ist ein modernes europäisches Haus ohne direkten regionalen Bezug mit Bescheidenheit und Mut zum Unspektakulä-ren: Großzügiger Wohn-raum mit Arbeitsgalerie, innere Sichtbeziehungen, gute Lage der Küche und klug disponierte Ausbli-cke zeigen das Können der Architekten. Trotz offener Bebauung ist das Haus sensibel in die Situation eingebunden.

fotos: © a.t. neubau

AUSZEICHNUNG 2002

פרטי בית של כוחו עיקר בעיירה הנמצא זה מבודד מהיעדר נובע גרוסהיפליין אדריכלות למחוות פנייה אירופאי בית זהו גדולות. התייחסות כל ללא מודרני באומץ אשר ישירה מקומית לרהב: עורף מפנה וענווה האדריכלים של אומנותם מפרטי אחד בכל ניכרת רחב-הידיים הסלון הבית, המשמשת גלריה הכולל קווי-הראייה עבודה, כפינת הטוב מיצובו הפנימיים, מראש ותכנון המטבח של הניבטים הנופים של קפדני מקושר הבית המבנה. מתוך על רגישה בצורה לסביבתו

אף מיקומו החופשי במרחב.

אדריכליםHOLODECK .at

ביתעקוםגרוסהיפליין

2 0 0 2 ח ב ש ל ן ו י צ

קומה עליונה

קומת בינייםחדר ילדים

מלתחהחדר הורים

קומה עליונה

כניסהספרייהמגוריםעבודהסאונה

חצר סאונהחנייה

מרפסת

2002

fotos: © andrea haider

2.50 7.5m5

Wohnheim für Behinderte Koroncó

ARCHITEKTURBÜRO 3h

KATALIN CSILLAG ZSOLT GUNTHER

Das Anwesen ist von Föh-renwald umgeben. In einem Schlösschen, das nach 1948 verstaatlicht wurde, leben und arbeiten men-tal behinderte Kinder und Erwachsene. Der Neubau ist Teil eines Erweiterungspla-nes. Er macht aus der Span-nung zwischen dem vorge-schriebenen Satteldach und dem prismatischen Volu-men, das wie ein Caravan in den offenen „Stadel“ hin-eingestellt ist, eine heitere Synthese. Zwischen der tra-ditionellen Hülle und dem modernen Körper entsteht eine durchgehende, hohe Veranda. Holzlamellen zwi-schen den Stahlstützen fil-tern Licht, Luft und Schat-ten zwischen Innen und Außen.

יער בתוככי ניצב האתר קטנה, בטירה פוהרנוואלד. ציבורית לבעלות עברה אשר מתגוררים ,1948 בשנת ומבוגרים ילדים ועובדים ת ו י ו גבל ממו בלים הסוהוא החדש המבנה נפשיות. של ההרחבה מתוכנית חלק משעשע שילוב נוצר המקום. במבנה המתקיים מהמתח המתחייב המחורץ הגג בין והנפחים הבנייה, מתקנות כמו המוצבים הפריזמאטיים בין פתוח. ב״אסם״ קרוון והגוף המסורתית המעטפת מרפסת ניצבת העכשווי העץ קורות ומתמשכת. גבוהה המתכת תומכות בין המונחות בין וצל אור אוויר, מסננות

החוץ והפנים.

מעון לאנשים בעלימוגבלויות

קורונקו

3h סטודיו לאדריכלותקטלין צילאגצולט גונתהר

1998

fotos: © paul ott

אדריכליםפיכלר וטראופמן

אבנר זגגיםגיסינג

המועברים המסרים מגוון אולמות של תכנונם במסגרת מצומצם ותעשייה ייצור לרוב ומאופיין מאוד, עיצוב פרסומות, של בהצגתן צבעוניות או פני-השטח הנמצאים במאבק מתמיד של מבנה של תכנונו ״שטחיות״. זכוכית, מפעל פועל בו זה, צורת את כנושא לעצמו שם ההשתנות בזכוכית, השימוש גשמיות. לבין שקיפות בין אדריכלי לאתר הופך המבנה באמצעות השראה מעורר (בסיס), לקרקע החיבור השזירה המרחבית (שטח) של ו״לבושים״ פתוחים חללים (לוחות ברזל גלי בצורת טרפז

וזכוכית).

2 0 0 2 ח ב ש ל ן ו י צAUSZEICHNUNG 2002

ARCHITEKTEN

PICHLER & TRAUPMANN

Glaserei EbnerGüssing

Die Bandbreite der Mit- teilung ist im gewerblichen Hallenbau sehr schmal, so entsteht meist mit Werbung, Oberflächendesign oder Buntheit eine einander übertrumpfende „Oberfläch-lichkeit“. Diese Glaserei macht das Glas in seinen Verwendungsweisen, im Wechsel von Körperhaf-tigkeit und Transparenz zum Thema des Baus, welcher Bodenhaftung (Sockel), räumliche Verschränkung (Gelände) bekleidetes und geöffnetes Volumen (Stahltrapezblech und Glas) in einer ein- drucksvollen Weise in einen architektoni-schen Ort verwandelt.

2005

fotos: © paul ott, pichler&traupmann

m 0 1

1 1

אדריכליםפיכלר וטראופמן

בית משרדים אסטרהאזילהבחין אייזנשטאדט מאפשר התכנון

בהתערבות ברורה בצורה האדריכלית העכשווית במבנה זו התערבות אולם ההיסטורי. של רבה במידה מתרחשת, חוכמה, רק באותן נקודות בהן במקומות לקיים, תורמת היא אותו מתאימה זו פעולה בהם הפונקציונאליים לצרכים בשלד שינויים העכשוויים. רק נעשו המבנה של הנושא הרוחביים, התומכים בקירות חללי ליצור בכדי וזאת משרדים רחבי-ידיים וחדרים ההתערבות לצידם. משניים הבולטת במבנה, ארגון מחדש התפרשה הגג, קומת של המוכתבים לתנאים בהתאמה של וצרכיהן הבניין מתפקודי חללי השימור. פעולות הקומה של המשרדים גדושה למנה זוכים העליונה של אור יום אשר חודר מבעד לפתחים הנמתחים לאורכו של הניצב הגג אין זאת עם הגג. העתיקים הקירות מעל כגורם זר, אלא כנטע מצטייר של קורותיו לעדכון תורם

הבניין באמצעים עכשוויים.

2006 פרס אדריכלות ARCHITEKTURPREIS 2006

ARCHITEKTEN PICHLER & TRAUPMANN

Büros Esterházy Eisenstadt

Die Planung macht neue, bauliche Eingriffe im histo-rischen Umfeld explizit ab-lesbar. Diese erfolgen aber sinnvoller Weise auch nur dort wo sie die bestehende Substanz verbessern, und diese an die funktionalen Anforderungen der Gegenwart adaptieren. Die Tragstruktur des Gebäudes wird daher auch nur an den quer aus-steifenden Wänden verändert, um Raum für großzügige Büro-flächen und deren Nebenräume zu ermöglichen. Der wesentliche Eingriff erfolgt in der Neu-ordnung der Dachebene die entlang funktionaler und denk-malpflegerischer Zwangspunkte aufgefaltet, die Büroräume des letzten Geschosses überspannt und diese entlang seiner Öff-nungen wohldosiert mit Ta-geslicht versorgt. Das von den Attikamauern abgehobene Dach, wirkt aber keineswegs als Fremdkörper, sondern scheint vielmehr die Geschichte des Hauses mit den Mitteln der Ge-genwart fortzuschreiben.

fotos: © Bruno Klomfar

2003

Lager

WohnraumFlurGartenger te

K che

WCWC

0 2.5 5 m

Zimmer

Terrasse

Schlafzimmer

WC

Bad

Zimmer

Flur

LuftraumWohnen

Empore

Haus S. Schattendorf

Das Dorf wird rückbesiedelt. Die Dörfer stellten ohne die Aussicht auf Rücküberweisung den Städten die Menschen, die aufgrund der Ausbildung und der fehlenden Mobilität keinen Platz in einer dörflichen Struktur mehr finden. Jetzt be-ginnt sich das Blatt in der Form zu wenden, als gut ausgebil-dete Menschen der Stadt den Rücken kehren, und im Dorf das suchen (und auch finden), was uns der Funktionalismus anfangs für das städtische Wohnen versprach. Die Bedürf-nisse des “befreiten Wohnens” im ländlichen Siedlungsraum zu erfüllen, bietet die neue Mo-bilität. Licht und Grün ist hier noch reichlich vorhanden. Im Haus Schneeberger wird die Diskussion der Welt Dorf und der Welt Stadt baulich aufge-nommen. Es werden Fragen formuliert. Ihre Beantwortung fällt hier kultiviert, klar, ohne übertriebene Strenge aus.


ARCHITEKTEN LOUDON & HABELER ULRICH SEMLER

מחדש. מיושב הכפר השכלתם אשר התושבים, לניידות האפשרויות והיעדר למצוא מהם מנעו חברתית לעצמם מקום במבנה החברתי הכפרי, עברו מהכפר לעיר ללא מתחיל כעת לחזור. כוונה כל כאשר חדש, פרק להיכתב התושבים המשכילים של העיר מפנים לה את גבם, ומחפשים את בכפר מוצאים) (וגם לכאורה אשר הדברים אותם הפונקציונליזם בשורת היו ביחס למגורים בעיר. הניידות למלא מבטיחה החדשה ה״מגורים של הצרכים אחר המשוחררים״ במרחב המגורים הכפרי. כאן עדיין ניתן למצוא בבית בשפע. ירוק ונוף אור משפחת שניברגר מתנהל דיון אדריכלי העוסק בכפר העולמי נשאלות העולמית. ובעיר כאן ניתנת להן אשר שאלות, ללא ברורה, מלומדת, תשובה

נוקשות מוגזמת.

בית ש.שאטנדורף


אדריכליםלודון והאבלראולריך זמלר

fotos: © paul ott, artec architekten

2005

Artec Architekten haben in einer meisterhaften Gelassen-heit jene Qualitäten von Archi-tektur an den Arbeiten zu diesen zwei Ferienhäusern hin-terlassen, die man sonst im all-täglichen Umgang mit dieser Bauaufgabe so dramatisch ver-misst. Es ist nicht selbstver-ständlich aus einer gestellten Aufgabe gleich einen typologi-schen Ansatz zu machen, der wie selbstverständlich die To-pografie auf idealtypische Weise erklärt, überhöht und gleichzeitig eine besondere Qualität der Ruhe und Kontem-plativität generiert. Die beste-chende Einfachheit und Plausi-bilität der Konstruktion liest sich wie das Synonym der hier dargestellten Anforderungen und Handlungsstrukturen. Bei aller Diskussion über die Zer-siedelung der Landschaft und des Anspruchs nach individua-lisierter Freiheit in der unbe-grenzten Natur liegen uns hier zwei wirklich bemerkenswerte und hoffentlich beispielhafte Bauwerke vor.


Haus B-B. Bocksdorf bei Stegersbach

Haus S. Bocksdorf bei Stegersbach

ARTEC ARCHITEKTEN


בית ב-ב.בוקסדורף ליד שטגרסבאך

בית ס.בוקסדורף ליד שטגרסבאך

הותירו אדריכלים ארטק שני של ומופלא נינוח בתכנון אותן את אלה בתי-קיט אדריכלות של תכונות בשגרה כך כל החסרות לסוג המתקשרת היום-יומית זה של עבודה. אין הדבר מובן ממשימה לצאת מאילו, תרומה בה וליצור מוגדרת מרוממת אשר טיפולוגית של מיוחדת איכות ויוצרת כפי והתבוננות-עצמית, שקט מובן באופן להבין שניתן מאילו מהטופוגרפיה. הפשטות של הפנימית והאמת הכובשת נרדפת כמילה היא המבנה העלילה ולקווי לצרכים מבנים שני כאן. המתוארים דוגמאות מהווים אלה לחיקוי וראויות חשובות העוסק דיון כל של במסגרתו של ההרסניות בהשפעות הטבע על האנושי היישוב הפרטי החופש של וההשלכות

על הטבע הפתוח.

ארטקאדריכלים

2003

fotos: © otmar hasler

Das bestehende, ca. 1966 errichtete Gebäude wird durch eine 85m lange weit ausgreifende Stützmauer in Sicht-beton neu orientiert. Sie ist Rückwand des neuen Flaschenlagers, das ge-meinsam mit der hakenförmigen Be-bauung des Bestandes einen nach Sü-den offenen Hof = eine notwendige Manipulationsfläche und ein Ergän-zungsraum des Betriebes = an drei Seiten umschließt. Ein gegengleich zum Geländeanstieg, in der Längs-achse, geneigtes Pultdach verstärkt diese neue Bebauungsrichtung und er-möglicht die Sammlung des Regen-wassers in einem Rückhaltebecken (Biotop). Die Betonmasse der Rück-wand und die Bodenplatte wirken als Klimaregulator in der sonst in Leicht-bauweise ausgeführten Halle. Das leicht ansteigende Niveau (1,5%) ist, sichtbar gemacht durch eine am Boden sitzende Verglasung, im Inneren der Lagerhalle weitergeführt. Am Ende des langgestreckten Außenraumes steht die einfache Einstellhalle für Landma-schinen. Der Degustationsraum, mit dem nur durch eine Glaswand abge-trennten Schaukeller, liegt im Erdge-schoß des Bestandes in direktem Be-zug zum Hof und in den angrenzenden Weingarten. Ein Sichtfenster im Bo-den vergegenwärtigt den darunter lie-genden Gewölbekeller mit den dort la-gernden Eichenfässern. Über eine von der Decke abgehängte Treppe erfolgt der Zugang zum Büro.

ARCHITEKT OTMAR HASLER

Weingut Renner Gols

AUSZEICHNUNG 2006

אדריכלאוטמאר האסלר

הוקם אשר הקיים, המבנה כיוונו את משנה ,1966 בשנת באמצעותו של קיר תומך עשוי בטון חשוף שאורכו 85 מטרים. אחורי קיר משמש זה קיר החדש, הבקבוקים למחסן האתר של פיתוחו עם היוצר פנימית בתבנית דמוית-וו חצר הפונה כיוונים בשלושה סגורה לכיוון דרום, אשר משמש אזור לפעילות חיוני משלים עבודה בשיפוע המוצב קל, גג היקב. בציר האתר, לשיפוע הפוך זה כיוון שינוי מחזק האורכי, של האתר ומאפשר את איסופם אגירה במיכל מי-גשמים של (ביוטופ). מסת הבטון של הקיר הרצפה משטח ושל האחורי משמשת כווסת אקלים לחללים המיושמים כולם באמצעים של מזוגגים משטחים קלה. בנייה הקרקע על המונחים האחסון לאולם עד ומתפרשים מבליטים את השיפוע הקל של של בקצהו .(1.5%) השטח מחסן נמצא החיצוני השטח החקלאיות. למכונות פשוט הקרקע בקומת הטעימה חדרי לחצר ישר ביחס נמצאים ולכרם הגובלים בה. חלון הצצה במרתף לחזות מאפשר בקרקע ובחביות הקשתות תקרת בעל גרם בו. המונחות האלון עץ לכניסה מוליך תלוי מדרגות

לאזור המשרדים.

יקב רנרגולס

2 0 0 6 ח ב ש ל ן ו י צ

1 2

3

4 6

5

7 89 10

11

12

13

14 14 9

141516

12 9171819

N

A A

1

2004

fotos: © harri mannsberger

Ein Restaurant, das zur Hälfte sozusagen über dem See schwebt, mit Panoramablick von der Küche weg, einer breit und luftig überdachten Holzterras-se, an drei Seiten vom Wasser umspült, in einer offenen, leich-ten Bauweise, die zum Flair der Jollen und Jachten, der Surfbret-ter und Katamarane, der Masten und Landungsstege passt. Die Anlage sitzt mit dem „Hinterteil“ auf dem betonierten Sporn der Mole, geht nach vorne in eine Folge von Plateaus und Stegen über, die sich mit Pfählen punkt-weise auf den Seegrund ab-stützen. Die Primärkonstruktion ist in Stahl und ausgefacht mit einer Holzsekundärkonstrukti-on, das Pultdach ist begrünt, die Holzriegelwände sind außen mit grau patiniertem Blech verklei-det. Breite Dachvorsprünge be-schatten die Glasfronten.

Bar Restaurant Mole West Neusiedl am See

ARCHITEKTEN HALBRITTER & HALBRITTER HALBRITTER & HILLERBRAND

AUSZEICHNUNG 2006

מסעדה אשר חציה נע כביכול מעל למימי האגם, אשר מחלון פנוראמי, נוף נשקף מטבחה מקורה רחבה עץ מרפסת ומאווררת, אותה שוטפים מימי האגם בשלושה מקומות, צורת התואמת וקלה, פתוחה בנייה את אווירת היאכטות והסירות, והקטמרנים, הגלים גולשי ההיקשרות. ועמודי התרנים על ב״אחוריו״ מעוגן המקום מתקדם המזח, של בטון עקב בסדרה של משרונים וגשרונים, שונות בנקודות נשענים אשר באמצעות האגם קרקע על השלד דמויות-חץ. תומכות הכולל מברזל עשוי העיקרי הגג משטח מעץ, משני מבנה לקירות מעבר בולט שאינו קירות בירוק, צבוע המבנה בפח מבחוץ מצופים העץ גגונים פטינה, מכוסה אפור חזיתות על מצלים רחבים

הזכוכית.

בר-מסעדהמזח מערב

נויזידל על האגם

אדריכליםהאלבריטר והאלבריטרהאלבריטר והילרבראנד

2 0 0 6 ח ב ש ל ן ו י צ

2005

fotos: © hertha hurnaus

Der Umbau und die Erwei-terung zweier in Verbin-dung stehender Häuser an einer besonderen städte-baulichen Situation, ist in seiner/ihrer überaus indivi-duellen Lösung weniger ein Beispiel zur allgemeinen Nachahmung, als ein über-zeugender und anschauli-cher Beweis, welche Raum-qualitäten einer ansich „normalen“ Bausubstanz entlockt werden können. Darüber hinaus ist das Sockelgeschoss mit der Apotheke an dieser Stelle ein Gewinn für den urbanen Raum.

ARCHITEKT PURPUR.ARCHITEKTUR

Haus Job Eisenstadt

AUSZEICHNUNG 2006

אדריכלפורפור.אדריכלות

דוגמא רק איננו זה פרויקט שיפוץ עבור לפתרון טובה בתים שני של והרחבה אחת בכפיפה העומדים מבחינה ייחודי במבנה גם אלא מבנית/אורבאנית, ומשכנעת בולטת הוכחה לתכונות המרחביות אותן ניתן בנייה מחומר להפיק לכך ״נורמאלי״-כביכול. המרחב של הרווח מתווסף מבית המתקבל האורבאני בקומת הפועל המרקחת

המרתף החלקי של מבנה זה.

בית יובאייזנשטאדט

2 0 0 6 ח ב ש ל ן ו י צ

fotos: © martin seidl

2000

Zuck / Bürozubau Oberpullendorf

ARCHITEKTEN

gerner°gerner plus

Ein Zubau eines Bürotrak-tes zu einer trivialen Pro-duktionshalle in Oberpul-lendorf. Der im Oberge-schoss weit auskragende Neubauteil steht nicht nur für eine hohe Quali-tät der architektonischen Sprache, einen innovati-ven Umgang mit Materia-lien und den entsprechen-den Detaillösungen, eine räumliche Konzeption mit innerer Logik und fast dra-matischen Ausblicken, sondern auch dafür wie ein Gebäude mit starkem eigenständigen Ausdruck einem Ort in einer amor-phen Gewerbeansiedlung Identität verleihen kann.

אדריכליםגרנר°גרנר פלוס

לאולם משרדים אזור תוספת ירה בעי קטן יצור יהמבנה תוספת אוברפולנדורף. עליונה בקומה ממוקמת הקיים. למבנה מעל הנתלית ביטוי לידי מביא זה מבנה שפה של גבוהה רמה חדשני שימוש אדריכלית, דקדקני וטיפול בחומרים ם בי י המתחי ם בפרטיורעיון אלה, משימושים פנימי הגיון בעל מרחבי איכויות בעלת ונקודת-מבט מעל אולם דרמטיות. כמעט זה מבנה משמש אלה, כל בעל בנין שבה לדרך דוגמא וייחודית גבוהה ביטוי רמת לאתר ייחודי אופי מקנה תעשייה אזור בתוך הנמצא

אמורפי.

צוק / תוספת אזור משרדיםאוברפולנדורף

חדר דיוניםמזכירות

לוביקבלהמחסןמשרד

חדרון ריענוןחוץ

קומת קרקע

קומת עליונה

fotos: © stefan wiltschegg

2002 שני לו אשר תעשייתי מבנה בולטים מרשימים צדדים ניצב השטח אופטימלי. וחתך נחה הארוכה צלעו כאשר חתך המהיר. הכביש לצד תוכנן לכביש) (ניצב המבנה פירוט לפי אופטימאלי באופן וניתן הדרושות, הפונקציות האופקי. הציר לאורך להאריכו של האופקיות החזיתות בשתי במוצרי שימוש נעשה המבנה הוצב הכביש (מול החברה מ״ר, 265 בגודל מואר שלט רשת המבקרים כניסת ומול בכך דומה). בגודל מודפסת רומזים האדריכלים על שאלות. מתאפיין החברה של אופייה תקשורת רשמיות, בהיעדר בנושאים ומעורבות פתוחה נעשה מכך כתוצאה חברתיים. ניסיון לשחרר את מבנה החלל משרד ״מנהל של מהיררכיה מרחב וליצור עובדים״ ואולם

משותף לעבודה ומגע חברתי.

אדריכליםקוורקראפט

טרויזיוןגרוסהיפליין

ARCHITEKTEN

querkraft Ein Industriebau mit zwei kräfti-gen Schauseiten und optimier-tem Querschnitt. Das Grundstück liegt mit seiner Längsseite direkt neben der Autobahn. Der Bau-körper wurde in seinem Quer-schnitt (normal zur Autobahn) nach den Funktionsabläufen op-timiert und ist in der Längsachse erweiterbar. Die beiden Längs-seiten (Schauseiten) werden mit Produkten der Firma bespielt (zur Autobahn mit einem 265m2 großen Leuchtbild und zum Be-sucher mit einem ebenso großen bedruckten Netz). Querkraft be-deutet vorerst Hinterfragen. Die Stimmung in dieser Firma ist ge-prägt von Lockerheit im Umgang, Offenheit in der Kommunikation und Engagement im sozialen Bereich. Also machten wir uns daran, das Raumprogramm aus seiner angedachten Hierarchie „Bürokopf mit Arbeiterhalle“ zu befreien und in ein räumlich wie sozial großzügiges Miteinander überzuführen.

Trevision Großhöflein

2003

fotos: © paul ott

Mundartinstitut Oberschützen

ARCHITEKT HANS GANGOLY

„echos sehen“


Architektur und Sprache sind stark veränderliche Ausdrucks-formen jeder Gesellschaft. Sie transportieren Weltanschau-un-gen, spiegeln Entwicklungen wider. Architektur und Sprache schließen Lücken und schaffen Raum, sind Kunst und Medium, allgegenwärtig und Mittel zum Zweck. Architektur zur Bewah-rung von Sprache zu schaffen, zur Erforschung einer verschwinden-den Mundart, ist wie ein Echo aus der Vergangenheit aufzufangen und sichtbar zu machen. Nirgends ist das aufgreifen traditioneller Formensprache legitimer als hier, wo der Neubau, das Archiv, Bibli-othek, Besprechungszimmer und Studierzimmer enthält, die Lücke zum Altbestand mit Volkskunde-museum, Ausstellungsflächen und Veranstaltungssaal schließt und damit die klassische Form des burgenländischen Haken-hofes wieder herstellt. Die Ord-nung gewachsener Muster wird respektiert und bewahrt, die alten Themen „Höfe“ und „Durchgän-ge“ werden immer wieder neu ge-spielt, die Architektur selbst als Sprache eingesetzt.


אדריכלהאנס גאנגולי

מכון לבלשנותאוברשוטצן

״לראות הדים מן העבר״

אדריכלות ושפה הן שתי צורות ביטוי בולטות של כל חברה. הן השקפות ביטוי לידי מביאות אדריכלות והתפתחות. עולם ויוצרות חורים ממלאות ושפה ומדיום, אמנות הן מרחב, אמצעי ומהוות תמיד קיימות אדריכלות יצירת למטרה. השפה, על לשמירה המיועדת לחקר אמנותה של לשון הולכת לצייד משול הדבר ונעלמת, והפיכתו מהעבר הד אחר מוצדק בו מקום אין לנראה. לשון בתצורות העיסוק יותר זה, במקום מאשר מסורתיות מקום בו המבנה החדש, המכיל אולם הספרייה, הארכיון, את הלימוד, חדר ואת הדיונים משלים את הפער בנכסי העבר לפולקלור, מוזיאון באמצעות אירועים, ואולם תצוגה חללי התצורה את מחדש ויוצר הפנימית החצר של הקלאסית וו. שצורתה הבורגנלאנדית התבניות של הסדר ונשמר, כובד המסורתיות עם מתמיד דיאלוג מתקיים ״חצר״ הנושאים העתיקים של את ההופך ו-״מעבר״,

האדריכלות עצמה לשפה.

אולם כניסהספריה

חדר סמינריםחדר לימור

אולם אירועיםשירותים

ארכיוןמחסן

כניסה ספקיםסוכה

תערוכות

ספריהחדר סמינרים

חדר לימורשירותים

ארכיוןמחסן

כניסה ספקיםסוכה

foto: © margherita spiluttini

2002

fotos:

© b

runo k

lom

far

Die umfassende Erweiterung der nun als Wochentagskapelle genutzten Bestandskirche um einen Sonntagsmessenraum, Vorraum, Freiflächen, einen Pfarrsaal und ein Pfarrheim ist zu einer querliegenden Raumse-quenz gefügt, die die gesamte Breitseite des Grundstücks ein-nimmt und die hohe Mauer zum Nachbarn weniger dominant er-scheinen lässt. Das Durch-schreiten der Raumfolge wird zum Grundthema: etwa beim mit Steinplatten belegten Er-schliessungsweg, der mittig zu-nächst den großflächigen Text-scheibenvorhang und dann den gläsernen Vorraum des Zen-trums durchstößt und auch einen gleichwertigen Zugang zum Zentrum von hinten ermög-licht. Das neue Pfarrzentrum schließt mit der bisherigen Sa-kristei an die alte Kirche an und benötigte daher weder einen ei-genen Kirchenturm noch eine eigene Sakristei. Das durchgän-gige Foyer ist als transparentes und etwas rückversetztes Gelenk zwischen Messraum und Pfarrsaal geschoben.

Pfarrzentrum Podersdorf


ARCHITEKTEN

lichtblau.wagner

כנסייה של רבת-היקף הרחבה כמקום המשמשת עתיקה התוספת ליום-יום. תפילה לתפילות אולם כוללת למבנה שטחים קבלה, אולם א׳, יום כמורה אולם פתוחים, יוצרים אלה כל ובית-כמורה, רצף מרחבי הממלא את השטח במידת-מה ומפחית לרוחבו החומה של מהדומיננטיות בשכנות הנמצאת הגבוהה רצף לאורך הצעידה למבנה. המרכזי לנושא הופכת החללים הגישה בשביל כמו המבנה: של את המקיף האבן לוחות מרוצף דרך תחילה הפורץ המבנה, הלוחות הרחבים המודפסים אל המרכז של הזכוכית מסדרון ומאפשר גם כניסה דומה מצידו החדש הכמרים מרכז האחורי. כלי חדר באמצעות מתחבר הישנה לכנסייה הקיים הקודש במגדל הצורך את מייתר ובכך קודש כלי בחדר או כנסייה חדשים. אולם הכניסה המשותף ונחבא שקוף כקישור משמש ואולם התפילה אולם בין מעט

הכינוסים של הקהילה.

מרכז כמורהפודרסדורף

אדריכליםליכטבלאו.וואגנר


fotos: © margherita spiluttini

1998

הרב-שימושי העירייה בית כחלק תפקידים מגוון ממלא בעיצוב מרכזי גורם מהיותו העיירה. של העתידי המראה המבנה מרים זו במסגרת להחייאת חשובה תרומה העיירה, של הישן המרכז הזנחה סכנת בפני הניצב המקורי העירייה מבנה והרס. מבנים משלושה מורכב מבנים לשימור. המיועדים אחד בזווית עומדים אלה שוחזרו המבנים לשני. ביחס הפדראלי המשרד הנחיות לפי חוברו אתרים, לשימור אדריכלות ע״י והושלמו בה הפנימית, החצר עכשווית. מדרגות ומרפסת גישה ישנים, ניצבים ואשר משלושת צידיה הוצב מצפון, נסגרה המבנים, והיא זכוכית גג מעליה עבור מקורה כאזור משמשת במקביל מסביב. המבנים כגינת-חורף החצר משמשת התכנון עקרונות לקפיטריה. המבנה של המודולאריים ישנים שימושים כוללים לזה זה המתאימים וחדשים

מבחינה פונקציונאלית.

בית עירייהשטאדטשלאיינינג

אדריכלרודולף שזדניק

Das multifunktionale Gemeinde-amt von Stadtschlaining nimmt stellvertretend als Impulsgeber für das künftige Image der Stadt unterschiedlichste Nutzungen auf. Damit wird auch exemplarisch ein Beitrag zur Belebung der vom kumulativen Verfall bedrohten Altstadt geleistet. Der ursprüngli-che Rathauskomplex besteht aus drei denkmalgeschützten, winkel-förmig angeordneten Gebäuden. Die drei Baulichkeiten wurden gemäß den Vorgaben des Bun-desdenkmalamtes restauriert und in Form von moderner Archi-tektur verbunden und ergänzt. Der an drei Seiten von Gebäu-den umgebene Hof mit histori-schem Stiegenaufgang und Lau-bengang wurde an der Nordseite geschlossen, mit einem Glasdach versehen und dient für alle Ein-richtungen als Erschließungsbe-reich. Gleichzeitig erfüllt er auch die Funktion eines Wintergartens des Gastbetriebes. Analog einem Baukastensystem beinhaltet das Konzept unterschiedliche alte und neue Nutzungen, die funktionell aufeinander abgestimmt wurden.

Rathaus Stadtschlaining

ARCHITEKT RUDOLF SZEDENIK

2003

fotos: © gábor máté

északi homlokzat m1:250déli homlokzat m1:250

0 2.5 5 10m

keleti homlokzat m1:250

hosszmetszet m1:250

nyugati homlokzat m1:250

AHM Forum Mehrzweckhalle Györ

ARCHITEKTURBÜRO 3h

KATALIN CSILLAG ZSOLT GUNTHER

Die Mehrzweckhalle eignet sich für Konferenzen, Semi-nare, Pressetermine, Kon-zerte und andere Perfor-mances. Der rot leuchtende im Grün platzierte Pavillon setzt deutliche Akzente. Die vom Rasen herausragende Rampe dient auch der Präsentation von Autos. Die große Halle ist in fünf verschiedene Figurationen teilbar, wobei die mobilen Trennwände und lichtdich-ten Vorhänge unsichtbar in den Wänden versteckt sind – die ansteigende Decke bietet eine optimale Akus-tik.

משמש זה רב-שימושי אולם מסיבות סמינרים, לכנסים, ם נצרטי קו ם, נאי תו עיאדמדם ביתן אחרות. והופעות חידוש מהווה זה מוקף-ירוק מתוך העולה הכבש בתחומו. לתצוגת גם משמש המדשאה מכוניות. את האולם הגדול ניתן שונות, דרכים בחמש לחלק משמשים הצורך בעת כאשר עבור מחבוא מקום הקירות התאורה ומערכת המחיצות המתרוממת התקרה העילית. יוצרת אקוסטיקה אופטימאלית.

AHM פורוםמרכז רב-שימושי

גיור

3h סטודיו אדריכלותקטלין צילאגצולט גונתהר

fotos: © peter schneeweis

1998

AUSZEICHNUNG 2002 2 0 0 2 ח ב ש ל ן ו י צ

בית קוציס באונטרפולנדורף מציג פרשנות משכנעת מאוד

לתצורת כפרי המהנדסים האופייניים לאזור בורגנלאנד.

במסגרת התכנון נעשה שימוש בנושאים, מרחבי הרחוב,

האזורים סגורים, החצרות והקירות המוכרים והרלבנטיים

למבנה הכפרים באזור, וזאת בהתאמה לצרכים האקולוגיים

והפונקציונאליים המוגדרים למבנה. מקרה זה הוא דוגמא

נוספת לדרך בה עיצוב פורמאלי ומאופק נותן מענה מתאים

וראוי לחיקוי לבעיות מסוג זה.

אדריכלפטר שניווייס

בית קוציסאונטרפולנדורף

ARCHITEKT PETER SCHNEEWEIS

מרפסתמרת,

מסדרוןחצר (אבן טבעית)

חצר ירוקהמטבח, פינת אוכל

סלוןמרפסת צפונית

גןחניהמחסן

גג שטוח נגישרחוב

שיפוע קרקע טבעי

Das Haus Kocsis in Unter-pullendorf interpretiert die Siedlungsform der Mittel-burgenländischen Ingeni-eurdörfer auf sehr überzeu-gende Weise. Die bekannten und in der dörflichen Struktur relevanten Themen Straßenraum, Erschließung, Hof und Mauer werden auf-genommen und um ökologi-sche und funktionelle Auf-gabenstellungen erweitert. Auch hier ist die zurückhal-tende formale Gestaltung eine adäquate und beispiel-gebende Antwort.

Haus Kocsis Unterpullendorf

fotos: © rupert steiner

2001

ARCHITEKT

GEORG W. REINBERG

Inselwelt Jois Yachthafen

Die Inselwelt in Jois ist aus mehreren Gründen ein wichtiger Beitrag zum Bauen im Burgenland. Neben dem hohen ökologischen Standard reprä-sentiert diese Feriensiedlung auch ein neues Paradigma der Tourismusar-chitektur des Burgenlandes. Die Sied-lungsform aber war der ausschlagge-bende Grund für die Preisverleihung. Die Inselwelt arbeitet mit der Gestal-tung des Außenraumes bei Anord-nung von typisierten Gebäuden. Dem Raum „dazwischen“ wird zumindest eine ebenso hohe Bedeutung beige-messen wie dem Bauwerk selbst. Und das war ja das Thema des histori-schen burgenländischen Dorfes, und jene Qualität, die sie von den neuen „raumlosen“ Siedlungen unterschei-det. Die Differenzierung der Räume, von der öffentlichen Erschließung, über die halbprivaten Zonen, bis zu den privaten Bereichen am See, der Versuch eine weitere Hierarchie mit-tels textiler Wände einzuführen, sind Themen die in den neuen Siedlungen mit offener Bauweise keine Berück-sichtigung finden. Das wechselweise Spiel mit versetzter oder fluchtender Anordnung der Baukörper eröffnet immer neue Perspektiven und Durch-blicke. Dies alles und der daraus sich ergebende Maßstab sollte ein Krite-rium für das Bauen in burgenländi-schen Dörfern sein.


אדריכלגיאורג וו. ריינברג

עולם-האי יויסתרומה מעגן יאכטות מהווה יויס עולם-האי

האדריכלית לתרבות חשובה סיבות. ממגוון בבורגנלאנד תכנון של גבוהה לרמת בנוסף קיט אזור מייצג אקולוגי, אדריכלות של חדשה פרדיגמה אולם בבורגנלאנד. תיירותית הסיבה לעיטור פרויקט זה בפרס המבנים צורת היא האדריכלות שימוש נעשה האי בעולם שבו. הפתוח המרחב בעיצוב מבנים של מערכת באמצעות ״הביניים״ למרחב טיפוסיים. לפחות גבוהה חשיבות מיוחסת כך עצמם. המבנים של זו כמו התייחסות למעשה מתקבלת כפרים של ההיסטורית לתצורה תכונות ואותן בורגנלאנד, באזור אזורי מאותם אותן המבדילות ההפרדה מרחב״. ״חסרי מגורים של מהפיתוח המרחבים, של פני ועל הפתוחים, השטחים עד החצי-פרטיים, האזורים שלגדות הפרטיים למתחמים הירארכיה ליצור הניסיון האגם, נוספת באמצעות קירות מבדים, לא אשר נושאים הם אלו בשיכונים ביטוי מקבלים המשתנה המשחק המודרניים. עם סידור קבוע או משתנה של מבט נקודות פותח מבנים מאפיינים משתנות. והשקפה בהם נעשה בה והרמה אלה מהווים זו בעבודה שימוש לבחון יש אבן-בוחן באמצעותה

את תכנונם של הכפרים באזור.


2002

fotos: © johannes spalt

Die Ausgangslage ist weder typisch noch alltäglich: ein renommierter Bildhauer zieht auf das Land. Durch vorsichtige Sanierung des Bestandes und kleine Ergänzungen wird eine alte Mühle vor dem Verfall bewahrt und zu einem Ort des Lebens, der Arbeit und der Dokumentation. Einstmalige Ökonomiebauten werden zu Ateliers, zu Materiallagern und Ausstellungs-räumen. Nach Jahren der Bestand-sicherung erfolgt ein neuer Schritt: eine neue Ausstellungshalle ergänzt die Altbauten und deren Funktionen. Aus einer Summe von Bauten wächst ein Ensemble. Im Verein mit einer nahezu beiläufig inszenierten Land-schaft entstehen (Natur)Räume. Die Materialwahl ist von einer Kultiviert-heit, die man im Umkreis vergebens sucht, derweil ist alles traditionell, eigentlich burgenländisch: Ziegel-böden, weiße Wände, rohes, helles Holz. Ruhig und breit gelagert, im Wechsel von „offen“ und „zu“ liegen die Fassaden, beschirmt von einem Dach, dessen Typologie sein Archi-tekt ein Leben lang ausformuliert hat. Der Innenraum ist bestimmt von zahl-losen Skulpturen, die das Schaffen im Laufe mehrerer Jahrzehnte repräsen-tieren. An diesem Ort verdichtet sich das Lebenswerk von zwei Künstlern, einem Architekten und einem Bild-hauer. Entstanden ist ein archaischer Ort höchster atmosphärischer Dichte. ARCHITEKTURPREIS 2002

ARCHITEKT JOHANNES SPALT

Ausstellungsbau Winden am See, Mühle

נקודת ההתחלה איננה רגילה או עובר נודע צייר שגרתית: באמצעות בכפר. להתגורר קטנות והשלמות קפדני שחזור מהרס ניצלה תחנת קמח קטנה מתקיימות בו חי לאתר והפכה ותיעוד. עבודה של פעילויות שימשו בעבר אשר מבנים למשרדים, הופכים לתעשייה תצוגה. ולאולמות אחסון לאתרי את משלים חדש תצוגה אולם התפקידים ואת הישן המבנה מתוך כעת. ממלא הוא אותם נוצר נפרדים מבנים של אוסף נוצר מרחב(טבעי) מכלול. בשילוב עם הנוף המתוכנן כמעט החומרים בחירת כבדרך-אגב. דופן יוצא באופן מעודנת על שומרת זאת ועם לסביבה, רצפת מקומיים: מאפיינים לבנים, קירות צבועי לבן, עץ גס בהיר. על קירות המבנה מגונן גג, ומרווחים, שקטים עומדים והם ״פתוח״ של שתי-וערב בתבנית נקבע הפנימי החלל ו-״סגור״. באמצעות מספר רב של פסלים, אשר איסוף עבודת תוצר זה באתר שנים. נמשכה עשרות עבודותיהם מכלול מתאחדים וצייר. אדריכל אומנים, שני של אשר עתיק אתר היא התוצאה

שוררת בו אווירה ייחודית.


אדריכליוהנס שפאלט

גלריה לתצוגהוינדן שעל האגם, מיהלה

1990 מהווה אמנים למשפחת תכנון ביקשו הם מיוחד. אתגר כלומר עבודה, חדרי לעצמם לאימוני לנגן, לעבוד, מקום לתצוגה היומיים, הריקוד אחסון אזור וכן ולקונצרטים, לכמות רבה של תמונות ופסלים. תהליך התכנון הוביל בסופו של דבר לשני מבנים, אחד מאורך המשמש קיר-האש לאורך פשוט ריבוע ואחד כמחסן, שני העבודה. לחדרי המשמש לתרבות מתייחסים המבנים המחסן המקומית: האדריכלית המאורכים הצרים לשטחים הריבועי המקומיות, החוות של עצמם. בפני העומדים למבנים מעץ. בנויים המבנים שני מהקרקע. מעט מורם הסטודיו קו הגבול החיצוני עם הסביבה מסומן בקרקע באמצעות לוחות השילוב עקלתוניים. צבעוניים קמעא הנמוכה הקרקע בין הצר המעבר לבין הסביבה של אופטימלית תאורה מאפשר

לקומת-המגורים התחתונה.

מערכת חדרי-סטודיו פראנטלפיטשינג

אדריכליםארנסט היסמאירפטר וואלדבאואר

Für eine Künstlerfamilie zu bauen, stellt eine besondere Aufgabe dar. Sie wünschte sich Werkräume, das heißt Platz zum Arbeiten, Musizieren, für das tägliche Tanztraining, für Ausstellungen und Konzerte – und ein Depot für die zahlreichen Bilder und Skulpturen. Der Entwurfsprozess führte zuletzt zu zwei Baukörpern, einem die Feuerwand abdeckenden langge-streckten für das Depot und einem schlichten, quadratischen Kubus für die Werkräume. Beide Gebäude zeigen Beziehungen zur örtlichen Baustruktur: das Depot zu den langen Trakten der Streckhöfe, das Atelier zu den freistehenden Stadln. Beide Häuser sind aus Holz errichtet. Das Atelier ist etwas vom Boden abgehoben. Die äußere Begrenzung des schwebenden Umganges wird am Boden durch bündig eingelegte Serpentinplatten markiert. Das anschließende, leicht abgesenkte Terrain ermöglicht gemeinsam mit den beiden Hohlwegen eine optimale Belichtung der unteren Wohnebene.

Atelier-Ensemble Prantl Pöttsching

ARCHITEKTEN

ERNST HIESMAYR PETER WALDBAUER

2003

Das Studienzentrum für Informationstechnologie und Wirtschaftsbeziehun-gen zählt an die 1000 Stu-dentInnen, ist für den Raum Mittel- und Osteuropa spe-zialisiert und regional in seiner Kategorie einmalig. Am Südende des Gebäudes setzt das auskragende Pro-fil der Hörsäle ein starkes Zeichen, markiert die Ein-gangszone. Ganz transpa-rent, doch von den darüber ansteigenden Auditorien beschattet, erstrecken sich hier auf zwei Etagen Foyers, Bibliothek und Cafe. An dies Zone schließen kammartige Trakte an, unterteilt durch begrünte Höfe. Die Trag-konstruktion des Gebäudes ist raffiniert und ausgeklü-gelt.

Fachhochschule Campus 1 Eisenstadt


RIEPL RIEPL ARCHITEKTEN

לטכנולוגית הסטודנטים מרכז מידע וקשרי כלכלה מונה כאלף וסטודנטיות, סטודנטים ומזרח מרכז באזור מתמחה מסוגו היחיד והוא אירופה של הבולט הפרופיל באזור. הדרומי בחלקו ההרצאה אולם ברור, סימן מהווה המבנה של כאן הכניסה. אזור את ומסמן לחלוטין שקופים מתפרשות, האולמות מעטה תחת קומות שתי המתרוממים, ספריה טרקלין, הכוללות מתחברים זה לאזור וקפיטריה. למסרק, הדומה בצורת אגפים ככרות מפרידות ביניהם אשר צבועות-ירוק. השלד המבני של

הבניין הוא מתוחכם ומורכב.

קמפוס 1מכללת אייזנשטאדט


ריפל ריפלאדריכלים


fotos: © rupert steiner

2002

Rathaus Eisenstadt

ARCHITEKTEN

FELLERER | VENDL

Eisenstadt ist eine Stadt. Eisenstadt ist die Landeshauptstadt. Eisenstadt ist auch ein Dorf. Die Gebäude der öffentlichen Verwaltung umstellen als hinzugefügte solitäre Gebäude die ursprünglich dörfliche und weitgehend geschlossene Siedlungsstruktur der Altstadt. Ein Ergebnis der Landesgrün dung des Burgenlandes. Der Neubau des Rathauszentrums ist nun ein wich-tiges und geglücktes Beispiel für die Implantierung größerer Bauvolumen in diese geschlossene Baustruktur. Im Rücken des alten, denkmalgeschütz-ten Rathauses wird die durch Abbruch gewonnene Fläche mit zwei lange-streckten Gebäuden bebaut. Der ent-stehende Hof wird zur Haydngasse hin nicht geschlossen, sondern findet seinen räumlichen Abschluss in der angrenzenden Kirche. Die Funktio-nen der beiden Gebäude sind unter-schiedlich. Der nördliche Baukörper beherbergt die zusätzlichen Funk-tionen des Rathauses. Eine zentra-le Erschließungshalle mit großzügi-ger Belichtung über die Dachflächen ermöglicht eine zeitgemäße und einem modernen Verwaltungsgebäude adä-quate Atmosphäre. Der Weg durch das Gebäude eröffnet überraschende und lehrreiche Ausblicke auf die Dachland-schaft der Altstadt. Der südliche Bau-körper ist für kommerzielle Nutzun-gen bestimmt, die oberen Geschosse werden bewohnt. Möchte man nun von einem Gebäude in das andere wech-seln, so tut man das auf sehr selbst-verständliche, einfache und höchst burgenländische Art und Weise. Man geht einfach über den Hof.


אדריכליםפלרר / פנדל

עיר. היא אייזנשטאדט מחוז בירת היא אייזנשטאדט מבני כפר. גם והיא בורגנלאנד. בפני העומדים הציבורי המנהל עצמם מבנים את המבנה והאופי העיר מרכז של והכפרי הסגור הקמת של תוצאה זו הישן. המבנה בורגנלאנד. המחוז הוא העירייה מרכז של החדש של לחיבורם מוצלחת דוגמא בעל למבנה גדולים מבנים מופנמים. סגורים, מאפיינים הקיים, הישן המבנה מאחורי שהוא אתר לשימור, נבנו בשטח חדשים מבנים שני פונה אשר אשר הפנימית החצר מאורכים. לכיוונה נסגרת לא מכך נוצרה של סמטת היידן, אלא מסתיימת הגובלת הכנסייה של בקירותיה באתר. המבנה צפוני מאכלס את בית של הנוספים התפקודים הדרומי המבנה בעוד העירייה מסחריים, לשימושים מיועד משמשות העליונות והקומות לעבור רוצים כאשר למגורים. ממבנה אחד לאחר, ניתן לעשות המובנת הפשוטה, בדרך זאת לבורגנלאנד. והאופיינית מאליה, החצר את לחצות יש פשוט

הפנימית.

בית העירייהאייזנשטאדט


קומת קרקע

תמונת חצר

2000

fotos: © pez hajduc

Vinothek

Wohnung

Fasskeller Grund- spiegel

Zuluft

wasser-

Abluft

Schnitt Vinothek Erdgeschoss

Südansicht

Lamellen

Wohnhaus (Bestand)

Besucherhof

Küche

Lamellen

Luftraum

Vinothek 80m2

Displays

Vitri

nen

Bar

Vorraum 9m2

Büro 29m2

Empfang

AR

Tisch

Lamellen

WC WC Lagerhalle Bestand)

Flaschen- abfüllung 65m2

Arbeitshof

(

Lasten- aufzug

בניה היתה זה שיפוץ מטרת היננים אחד חוות של מחדש הטובים באוסטריה ועיצובה של ליקב עכשווית תדמית באופן תוכנן היקב ולתוצרתו. הדומה לחווה חקלאית אופיינית מוצבים בה בורגנלאנד, בחבל הפונקציונאליים האזורים לאורכו של זה זה אחר השונים החדש המבנה הצר. השטח בשני החקלאית לחווה מתחבר בחצר חיצוניים: אזורים ללקוחות המיועדת הכניסה עבודה, ובחצר ולמבקרים, החלק באמצעות המופרדים המחייה אזורי הבולט. האמצעי בקומה נמצאים האירוח וחדרי המכירה, אזורי העליונה, הבקבוקים ומילוי ההנהלה בקבוקי ומחסן הקרקע, בקומת החביות מרתף במרתף. היין והוא היקב, מרכז את מהווה ישירות לחדר הטעימות מחובר זה חיבור היין. חנות של פתח באמצעות מתאפשר להציץ ניתן דרכו העץ, בתקרת

בחביות היין.

יקב וונינגרהוריטשון

אדריכלראיימונד דיקינגר

Ziel bei diesem Umbau war die Neustrukturierung des Hofes eines österreichischen Spit-zenwinzers mit zeitgemäßer Präsentation des Betriebes und seiner Produkte. Typolo-gisch den burgenländischen Bauernhöfen folgend, werden die einzelnen Funktionsberei-che am schmalen Grundstück aneinander gereiht. Der Neubau gliedert den Bauernhof in zwei Außenbereiche: In einen Hof für Kunden und Besucher am Eingang, und in einen Arbeits-hof, durch den vorspringenden Mittelteil getrennt. Wohnen und Gästezimmer befinden sich im Obergeschoss, Verkauf, Admi-nistration und Flaschenabfül-lung im Erdgeschoss, die Wein-lagerung im Keller. Das Zentrum der Anlage bildet der Fasskeller (Schnittstelle zwischen Kunden und Produzenten), der direkt mit dem Verkostungsraum, der Vinothek verbunden ist. Diese Verbindung erfolgt durch eine Öffnung in der Holzdecke, die einen Blick auf die Fässer gestattet.

Weingut Weninger Horitschon

ARCHITEKT

RAIMUND DICKINGER

E002. Burgenland Now - Contemporary Architecture from East Austria

Documents