Both of us together and each of us apart - Marriage, Unions and Divorce of Jewish Women in Israel (2012) [in Hebrew]

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

גירושיםו נישואיםחמישי: שער

פתח דבר. 5

חברה אינה יכולה להיות מוגדרת כדמוקרטית כל עוד זכויות בסיסיות נמנעות מחברותיה. אפליה

נגד נשים מתקיימת בתחומים רבים בישראל, אך בכל הנוגע לדיני אישות אפליה זו קבועה בחוק.

דינת ישראל. מעולם לא היו שותפות, הקבועים במ נישואיםנשים אינן שוות לגברים במסגרת ה

, בעיצוב הדרך שבה הן נכנסות לחיי האורתודוכסית נישואיםועדיין אינן, ביצירת הגדרת ה

. אזרחי/ות ישראלהחלים על גירושיםו נישואיםיעסוק בדיני זה ובדרכי סיומם. שער נישואיםה

נישואיםדיני ה וקרסיבחלקו השני יויהודים/ות של גירושיםו נישואיםדש ליוקרביתו מ

החלים על נשים ערביות. גירושיםוה

מסור בידי בתי הדין של הדתות גירושיםוה נישואיםהחוק במדינת ישראל קובע כי מערך ה

בפירושו ,השונות. אזרחים/ות יהודים חייבים להינשא ולהתגרש רק על פי החוק היהודי

במתכונתם נישואיםמנעים מבלבד. בשנים האחרונות יותר ויותר זוגות נהאורתודוכסי

אזרחיים. ברם, גם מי שסירבו להינשא נישואיםהישראלית, ורבים נוסעים לחו"ל להינשא

שוויון המובנה: בני זוג שהגיעו -מהאיבמסגרת המדינה ונישאו מחוצה לה, לא פטרו את עצמם

מצעות בתי רק באמצעות בתי הדין הרבניים ולא באאך ולארץ במעמד "נשואים" יכולים להתגרש

המשפט האזרחיים.

שתי ערכאות שיפוט שונות, בית משפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים, הן בעלות הסמכות

כלל האזרחים/ות נישאים ומתגרשים לפי חוקיהם הדתיים. בענייני המעמד האישי בישראל.

נושאים ם.הבלעדית של בתי הדין הדתיי יתהשיפוט םהם, כאמור, בסמכות גירושיםו נישואים

תחת הם אחרים הקשורים לממד האישי, כגון משמרנות, אפוטרופסות, ירושות ודמי מזונות,

סמכות שיפוט מקבילה, של בית המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים כאחד.

. זוגות רבים נישואיםבישראל, כמו בשאר ארצות העולם המערבי, מתחולל משבר במסגרת ה

ישואיהם אינם מתאימים עוד לצורכיהם האישיים ומעדיפים "לפרק את באים לידי מסקנה כי נ

של גירושיםעל מחזקת את חשיבות המעמד האישי בישראל. גירושיםהחבילה". העלייה באחוז ה

שאינו שוויוני, ולפיו הגבר בלבד יכול לגרש את ,האורתודוכסיהחוק חליהודים/ות במדינה

נשים רבות נחשבות על פי המדינה לנשואות, אף שהן ואין היא מתגרשת אלא מרצונו. אישהה

כיוון שבעליהן מסרבים לתת להן גט. אין מדובר בעניין סמנטי מרוצות להתגרש ולהמשיך בחייהן,

מבחינה נפשית )והלכתית(, ,והן אינן יכולותבעיניהן, מקודשת נישואיםבלבד. יש נשים שמסגרת ה

יחסים לא שוויוניים בין נשים לגברים המעלים את נוצריםכך להתחיל קשרים חדשים בחייהן.

יכולת המיקוח של הגבר.

במדינת ישראל גירושיםוה נישואיםזה היא לבחון בחינה ביקורתית את ה שערמטרתו של

האזרחים בפני יידונו האפשרויות העומדות שערעל נשים, כקבוצה וכיחידות. בוהשפעתם

ת הנלוות לכל אחת מהאפשרויות הללו. והאזרחיות, ויפורטו המגבלות והבעיו

. בתלמוד הבבלי מופיעה מסכת גירושין השער שיקראוגם אלה שמאוהבים/ות ברגעים אלה, חשוב

הוא כי על בני לכך לפני מסכת קידושין, אף שמבחינה כרונולוגית הסדר הפוך. אחד ההסברים

גם כשהם בשיא התאהבותם , ולכן נישואיםהזוג מוטלת אחריות גדולה בעת כניסתם למסגרת ה

הזכויות והחובות הטמונות בבחירתם.ולהכיר את בעיניים פקוחות נישואיםעליהם לבחור ב

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

נשים יהודיותשל גירושיםו נישואים - . שנינו יחד וכל אחד לחוד5..

1אילן-בר אוניברסיטתתניא ציון וולדקס, התוכנית ללימודי מגדר,

מבוא ....5

על נישואים ומשפחה מבט היסטורי ......5

עדיין רומנטיקה, כלה בשמלה לבנה וזוגיות שנדמה ,12-עבור ילדה הגדלה בישראל של המאה הב

או לפחות החלום ,מונוגמית ארוכת טווח עם גבר שאליו תתמסר, הם השאיפה הברורה מאליה

סדקים במבנה המשפחה הנורמטיבי לכאורה המוכר לנו מן שנפערים נראה אולםהראוי.

ואף ,והדימוי של אבא, אמא, שני ילדים וכלב איננו הדגם הרווח ביותר כיום בעולם ,פרסומותה

אינו משקף את מגוון אופני הקיום האנושי לאורך ההיסטוריה. למעשה, מה שנחשב בימינו

, כמו למשל המבנה הזוגי של גבר ואישה או החובה לקבל "מסורתית"למאפיינים של משפחה

ית או דתית לנישואים וגירושים, אינם אלא המצאה חדשה יחסית מבחינה הכרה מרשות ממלכת

(. Coontz, 2005היסטורית )

שאינם מוכרים כיום ,בראייה היסטורית, למוסד הנישואים )לרבות הסדרי קוהביטציה וזוגיות

ה ביניהן: פרייה ורבייה, הסדרת ירושה ויורשים, יציר 2מטרות ומשמעויות שונות,היו כנישואים(

וביסוס של קשרים פוליטיים, חברתיים וצבאיים, אספקת שירותי רווחה, הקמת יחידת

.ייצור/עסק ועוד )שם(. כמו כן, בעבר היו מעורבים בהקמת הקשר ובפירוקו הרבה יותר גורמים

בחירה חופשית ופרטית של בני זוג שנישאים מאהבתם זה לזו הוא של נישואים מתוךהרעיון

)שם(. 21-ות תרבותית במערב אירופה ובארצות הברית רק בשלהי המאה החידוש שזכה לבכיר

,במדינות התעשייתיות המודרניות, מקובל היה לחשוב על משפחה כיחידה חברתית בסיסית

ידי המדינה או סמכות דתית, ומבוסס על התחייבות המורכבת מקשר זוגי שהוכר כנישואים על

המקיימים משק בית משותף ובו ילדיהם הביולוגיים כלכלית, חברתית ורגשית בין בני זוג

בעל -. עם הזמן, התפתח לראשונה הרעיון שתפקידו של האב"לגיטימיים"המשותפים הנחשבים

לכאורה, לדאוג "עובדת"בעוד שעל האם, שאיננה , העובד מחוץ לבית,להיות מפרנס יחידהוא

כך שצורת המשפחה ,ידיאל זה להתפרקילדים הביולוגיים. אלא שעד מהרה החל אהלבית ולגידול

(. שםהזו התקיימה בפועל במשך תקופת זמן קצרה ביותר ) "מסורתית"ה

משנות החלבעשורים האחרונים השתנה מבנה המשפחה במערב בקצב חסר תקדים, עד כדי כך ש

נורמהל כבר לא נתפסת כסטייה אלא אף הפכה פנים-, משפחתיות רבת19-ה המאה של 09-ה

Emery & Lloyd, 2001)באופן ,מודרנית מאפשרת-(. רבגוניותן של משפחות בחברה הפוסט

למשל, יותר ויותר אנשים ,, פריון, הורות ומשק בית משותף. כךנישואיםלהפריד בין ,מעשי וערכי

ראו להלן: מיניות, משולבות )-הוריות, חד-במשפחות חד ,מאילוץואם מבחירה , אםחיים

אני רוצה להודות לכל מי שנרתמה לסייע לי באיסוף הנתונים והכתיבה של פרק זה. ביניהן חברות, עמיתות 1

באקדמיה ושותפות לשינוי חברתי, נשים )וגם כמה אנשים( חכמות שפועלות במרץ להיטיב את מצבן של כלל הנשים שני, טו"ר רחל לבמור, עו"ד רובין -שבע שרמן-שוורץ, עו"ד בת-בישראל: עו"ד עטרה קניגסברג, עו"ד מיכל לאב

שיימס, עו"ד סוזן וייס, )כמעט ד"ר( רותי פרסר, גילי הרטל, גלי סמבירא, עו"ד עירא הדר, עו"ד רעות מיכאלי, ד"ר אביטל ישר מיכל רום, ד"ר אילת סג"ל, הרב מאיר אזרי, הרב סנדרה קוכמן, עופרה אור, עו"ד אירית רוזנבלום, עו"ד

כמו עבור בנותינו ובנינו. ברוזנאי ויקיר אנגלנדר. הערכתי ותודתי על כך שבאופן יומיומי אתן מייצרות עולם טוב יותר פרק זה וחינך אותי להיות פמיניסטית טיוטות של שקראלאבי ומורי נעם ציון ובהערכה גדולה באהבהאני מודה ,כן

. ושיתופיים איתי ביומיום את החזון של חיי משפחה שוויוניים םשמיישוכן לאישי אהובי אהוד, יהודיה. מעבר להבדלים בין התקופות ההיסטוריות ובין תרבויות שונות, היו כמובן גם הבדלים משמעותיים בין נישואיהם 2

של בני מעמדות שונים בתוך כל חברה ותרבות.

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

ף חיים יחד מבלי להינשא; זאת תוך שהם מגדלים במשותף ילדים (, או א"פרק ב"משפחות

. ואכן, בעשורים 3ם, מאומצים או של בני זוגם, או שבוחרים במכוון לא ללדת ילדיםיביולוגי

האחרונים ניכרת במערב דעיכה של מסגרות ההתמסדות המסורתיות, תופעה שמתבטאת בצמצום

. מעניין לציין, גירושיםד גידול מתמיד בשיעור המשמעותי של מספר הנישאים בעולם המערבי לצ

שתקופתנו היא אמנם לא הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה מכריזים בדאגה יודעי דבר שיש

נישואים וחוסר יציבות במבנה המשפחה, תוך שהם מביעים געגועים נוסטלגיים מוסד המשבר ב

תכן ית אינם דומים לעבר ויאך גם בראייה היסטורית השינויים שחלים כע .לתקופות קודמות

(. Coontz, 2005) "חזרה"אין דרך כבר ש

מהתגברות תהליכי אינדיבידואציה והיחלשות תפיסות ,בין היתר ,התמורות הללו נובעות

& Budgeonויחסי כוח מגדריים מסורתיים שעמדו בבסיס מבני הכוח של "המשפחה" )מגדריות

Roseneil, 2004א עלייה ברמת ההשכלה והעצמאות הכלכלית, החברתית (. גורם מרכזי בשינוי הו

התובנה הפמיניסטית שהמשפחה, לפחות ,בין היתר ,והתרבותית של נשים. לשינויים אלו תרמה

של שליטה גברית בנשים ושל מרכזי בצורתה הפטריארכלית המסורתית, מהווה מוקד

-היא מבנה חברתי "רתיתמסו"ה(. כלומר, המשפחה Okin, 1989סוציאליזציה לפטריארכליות )

משפטי שמכונן הפרדה ממוגדרת בין הפרטי לציבורי, מבסס את תלותה הכלכלית של האישה

(, careבגבר, מקבע את עיקר תפקידה כמי שמקיימת את הבית פנימה באמצעות עבודות טיפול )

מחנך ילדים לתפקידים חברתיים ממוגדרים ומכתיב את מעמדה המשני של האישה מחוץ לבית

(.Haplerin-Kaddari, 2004; 2000ביז'אוי -)פוגל

הזכות למשפחה ......5

על ידיעצם הרצון להינשא ולחיות חיי זוגיות ו/או משפחה, יהא זה בדרך זו או אחרת, מוכר

: (491.ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם )ז של "האו"ם כזכות יסוד במסגרת סעיף ט

ולהקים נישואיםקם רשאים לבוא בברית הכל איש ואישה שהגיעו לפר (2)

משפחה, ללא כל הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת. הם זכאים לזכויות

ובשעת ביטולם. נישואיםבתקופת ה נישואיםשוות במעשה ה

יערכו רק מתוך הסכמה חופשית ומלאה של בני הזוג המיועדים. י נישואים (1)

וזכאית להגנה של המשפחה היא היחידה הטבעית והבסיסית של החברה (3)

.החברה והמדינה

לכאורה, גם מערכת המשפט בישראל רואה בתא המשפחתי "יחידה חוקתית", כהגדרת נשיא בית

"לפרט זכות חוקתית להקים אהרון ברק. לדבריו, כחלק מכבוד האדם יש לשעבר המשפט העליון

אך כיום אין בחוק הישראלי 4(.2210: 1999)ברק, יחידה משפחתית, לקיים אותה, ולמנוע פגיעה בה"

כינון של זכות כזו.

בעיקר בארה"ב ובמדינות מערב מסויםשים ממעמד חברתית לגיטימית בקרב נ-תופעה זו, שהפכה לבחירה תרבותית 3

".child freeאירופה, מכונה "

פ"ד ל"ח ,היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית 13///3ע"א עוד על השמירה על התא המשפחתי כזכות חוקתית ראו4

.טרם פורסם() רינדר נ' רביב /1299/0ע"א כן ו /16, 162( 2)

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

על אף שישראל, בשל שורשיה המסורתיים, מתאפיינת בשימת דגש מרכזי על משפחתיות ,זאת

(Familism ,)(. בהקשר הישראלי תחומים אלו 2000, אוי'ביז-פוגל ;/200, יזרעאליופריון ) נישואים

הזיקה בין ישראליות ופוליטי מובהק. בוריעניין ציאינם נחשבים רק עניין אישי ופרטי אלא

טוענת כי המשפחה (2000עד שהחוקרת סילביה פוגל ביז'אוי ) ,למשפחה הנורמטיבית כל כך חזקה

המכונה מסורתית, זו שיחסי הכוח שבה מבוססים על חלוקת עבודה ממוגדרת ובלתי שוויונית,

בישראל היא עניין לאומי, כפי ואכן, משפחתיותמהוה את סימן ההיכר של החברה הישראלית.

. לאומיים ובאמצעות מוסדות אלו-דתיים במושגים האישי הסטטוס שמשתקף באופן הבניית

במובן זה החברה הישראלית יונקת מן המסורת היהודית התופסת את העם היהודי בראש

ובראשונה כמשפחה.

וטאת בחלק השלישי של אם כן, הדגש הישראלי על משפחתיות עולה בקנה אחד עם התפיסה המב

סעיף ט"ז בהכרזת זכויות האדם, הרואה במשפחה, שנמצאת בחסות המדינה, את היחידה

הבסיסית ואף ההכרחית של הקיום האנושי. אך מצד שני, ישראל היהודית והדמוקרטית של

קרון שהתווה השופט ברק ובשני העקרונות הראשונים של י, אינה עומדת כלל בע12-המאה ה

ולזכות בזכויות שוות נישואיםשקובעים כי כל איש ואישה רשאים לבוא בברית ה ,או"םהצהרת ה

בשעת ביטולם. האפשרות היחידה של אזרחים/ות יהודים, נוצרים ומוסלמים להינשא בישראל

חרדי. מכאן, שיש -סיכאורתודושבמקרה היהודי נתון בידי מונופול –היא באמצעות המוסד הדתי

, /לבןבישראל שאינם יכולים להינשא כרצונם עם בחיר לבם /ותותושבים יות/מאות אלפי אזרחים

משום שאינם יכולים להינשא באופן ובין אם בין אם בשל היותם פסולי חיתון מבחינה דתית

בנוסף לאלפי נשים שאינן יכולות לממש את רצונן להתגרש ,שתואם את השקפת עולמם; זאת

רבים בתחומיםאמנם מתקיימת נשים נגד אפליהלומר כי ניתן ,באופן הוגן. בסיכומו של דבר

.(1929בחוק )קורלנדר, מעוגנת זו האישי אפליהמעמד לו אישות לדיני הנוגע בכל בישראל, אך

,אודות משפחות, נישואים וגירושים בישראלעל בפתח הפרק נציג נתונים סטטיסטיים מרכזיים

וק בהחלת הדין הדתי על כל נושא המעמד האישי תמונת מצב עדכנית. לאחר מכן נעס כך שתתקבל

-הדתיים, בעיקר היהודים גירושיםוה נישואיםבישראל, כאשר במרכזו של הפרק יעמדו ה

על ידיה הערבית בישראל יידונו בפרק נפרד, י. סוגיות מקבילות הנוגעות לאוכלוסיסייםכאורתודו

ן הרבניים והשפעתם על נשים ומעמדן, עו"ד שירין בטשון. הדיון כאן יסקור את התנהלות בתי הדי

תוך התמקדות בבעיית סרבנות הגט. לאחר מכן ניתן את הדעת על אותן אוכלוסיות, יהודיות

בתחום זה שזכויותיהן, שמנועות מלהינשא ולהקים משפחה בישראל, או יהודיותושאינן

שבמצב הנוכחי, נעבור מוגבלות, כגון פסולי חיתון, חסרי דת ומהגרי עבודה. לאחר תיאור הבעיות

לדון במגוון אלטרנטיבות דתיות, חילוניות ואזרחיות להסדרת זוגיות, הפתוחות כיום בפני

אזרחי/ות המדינה, כגון קוהביטציה )ידועים בציבור( ונישואים אזרחיים. כמו כן, נציג מגוון של

מיניות ופרק -הוריות, חד-דפוסים חדשים של משפחתיות שהתפתחו בישראל, כולל משפחות חד

גם לסוגיית בחירת שם משפחה לאישה. לבסוף, נעבור מן ההווה לעתיד ונצביע על נתייחס וב',

מגוון מגמות וכיוונים חדשים שמתפתחים כיום ועשויים להוות פתרון חלקי או כולל לבעיות

ד מונופול של בתי הדין הרבניים על ענייני המעמהשתיארנו קודם לכן, ובראשן סרבנות גט ו

האישי.

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

בישראל גירושיםו נישואיםנתונים סטטיסטיים על משפחות, ....5

מספר נתונים בנושא נשים ומשפחות 1922שנת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ב

מיליון //.2, חיו בישראל 1990ב(, לפיהם: נכון לשנת 1922א; הלמ"ס, 1922בישראל )הלמ"ס,

3.3)בממוצע נפשות 3/.3ערביות. משפחה בישראל כוללת %/2-יהודיות ו 12%משפחות, מתוכן

רק כמחצית מכלל המשפחות מורכבות מזוג כאשר, 5במשפחה ערבית( 1.0-במשפחה יהודית, ו

./2הורים וילדים עד גיל

-ומעלה כ 13 בני/ותומכלל הנשים והגברים ,( של הזוגות בישראל נשואים06%רובם המוחלט )

בלבד, מציב את ישראל 1%אחת. שיעור הזוגות הלא נשואים, שעומד על נישאו לפחות פעם 03%

כגון ארה"ב, אירלנד, הולנד ומדינות ,במקום זהה לאיטליה ונמוך בהרבה ממדינות מערביות

מכלל הזוגות. עם זאת, מספרם של הזוגות החיים 13%-לכשם מגיע מספרם ,סקנדינביה

( יהודים, ממשיך 03%ישראל, אשר רובם ככולם )בקוהביטציה )חיים יחד אך אינם נשואים( ב

.1999לשנת בהשוואה שנייםפי היה גבוה 1990 , ובשנתלגדול במהירות

ירידה ניכרת בשיעורי הנישואים בישראל )ראו חלה 1993-2013 שבין השנים 19 שבמשךעל אף

1991-(. ב1929ס, )הלמ" נישואיםחלה עלייה מסוימת בשיעורי ה 1991ועד 1993(, הרי שמאז 2לוח

משמעותו המספרית היא כי באותה שנה ששיעור לאלף תושבים, 6.1על נישואיםעמד שיעור ה

.בישראל גבוה נישואיםנותר שיעור הביחס למדינות מערביות אחרות, )שם(. זוגות 39,931נישאו

(1.1, לוח 8010)הלמ"ס 1891-8009בישראל בין השנים נישואים: שיעורי 1 לוח

3.2לוח , 0202הלמ"ס נתוני

לפי דת ,8009בישראל בשנת גירושיםו נישואים: שיעורי 8לוח

אוכלוסייה

יהודית

אוכלוסייה

מוסלמית

אוכלוסייה

נוצרית

אוכלוסייה

דרוזית

1.9 3.3 1.1 6.1 נישואים

9.0 9.6 2.2 1.9 גירושים

נתונים נבחרים – נישואים, לוח 0202הלמ"ס נתוני

בקרב הדרוזים והמוסלמים בישראל גבוה יחסית לשיעורם בקרב נישואיםתן לראות ששיעור הני

גבוה יחסית לבני גירושיםהיהודים והנוצרים. במקביל, האוכלוסייה היהודית מתאפיינת בשיעור

דתות אחרות בישראל.

. /.11ל עמד הגיל הממוצע של נשים שנישאו לראשונה ע 1991-כחלק ממגמת עלייה הדרגתית, ב

נישואים. גיל ה11.1 –2019שנים ובשנת 13.1היה הגיל הממוצע 2003בשנת ,לשם השוואה

היה גבוה בהשוואה לכלות ,(11.0( ונוצריות )/.13ראשונים של כלות יהודיות ) נישואיםהממוצע ב

הממוצע של אישה ישראלית שנישאת לראשונה הגיל (. עם זאת,11.3( ודרוזיות )12.3מוסלמיות )

, ויותר נפשות 6 מונות( 33%) רביותאביב מאופיין באחוז הגבוה ביותר מ-וז תלמבחינת הרכב המשפחה וגודלה, מח 5

(. 0%) היהודית באוכלוסייהה ז בגודל המשפחות מאחוז 1 פי כמעט גדול אחוז

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

א(. גם הגיל שבו נשים 1990שנים( )הלמ"ס, 11.2ביחס למקבילתה האירופית ) נמוך ( עדיין/.11)

, מה שמעיד על קשר הדוק בין נישואיםבאופן התואם את העלייה בגיל העם הזמן יולדות עולה

ב(.1922לפריון בקרב ישראלים )הלמ"ס, נישואים

)ראו גירושים, שיעור ה1993-' ועד ל9/-שנות ה , שהיה במגמת ירידה מאזנישואיםלעומת שיעור ה

2.1-הוא נאמד ב 1991בשנת . (1929( נמצא במגמת עלייה כבר ארבעה עשורים )הלמ"ס, 3לוח

נשים התגרשו והגיל 23,111, 1991בשנת בישראל. אוכלוסייהמקרים לאלף תושבים בכלל ה

-20/2ים שנישאו בישראל בשנים . מבין הזוגות היהוד31.2הממוצע של נשים שהתגרשו עמד על

, בתחילת שנות האלפייםשנישאו זוגות , כאשר מביןנישואיםשנות 1התגרשו עד תום %/, 2061

ב(. 1922)הלמ"ס, נישואיםהתגרשו אחרי אותו מספר שנות 23%

(1.8, לוח 8010)הלמ"ס 1891-8009בישראל בין השנים גירושים: שיעורי 1לוח

3.1, לוח 0202הלמ"ס נתוני

. הסקר גירושיםמתיישבת עם עמדות הציבור לגבי גירושיםהעלייה המתמשכת בשיעורי ה

( %/3האוכלוסייה הבוגרת )מחצית מב( חושף כי מעל 1990)הלמ"ס, 1990החברתי של שנת

ם. עמדה זו מקובלת בערך הבעיות ביחסי החוויםמהווים פתרון טוב לזוגות גירושיםמסכימים ש

של דתיות המידה על יהודים וערבים כמו גם על נשים וגברים. עם זאת, בפילוח לפי מידת באותה

63%-ו 31%, נחשף פער בין שיעור גבוה יחסית בציבור המסורתי והחילוני )הנשאלים היהודים

-ו 13%שיעור נמוך יותר בקרב הציבור הדתי והחרדי )לפתרון ראוי גירושיםבהתאמה( שרואים ב

בהתאמה(. 10%

כפיפות לדין הדתי ,נישואים וגירושים בישראל ....5

סמכות בלעדית לממסד הדתי ......5

בישראל נערכים על פי הדין הדתי שאליו משתייכים האזרח/ית. החלת הדין גירושיםו נישואים

הדתי בעניינים אלה, כמו גם בעניינים אחרים, היא חלק מעיזבון המנדט הבריטי על פי דבר המלך

החלת הדין הדתי, כפי שנקבעה בפקודה המנדטורית, 2011.6-/201צתו על ארץ ישראל במוע

נישואיםחוק שיפוט בתי דין רבניים )החקיקה האזרחית הישראלית באמצעות על ידיאומצה

. .49.-וחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים תשכ"גחוק בד"ר( –)להלן .45.-(, תשי"גגירושיםו

ים של הדתות המוכרות יש סמכות בלעדית לדון בנושאים של המעמד מכאן, שלבתי הדין הדתי

( בישראל. מערך בתי הדין הדתיים מורכב מבתי הדין הרבניים גירושיםו נישואיםהאישי )

הדין ובית לנוצרים/ות םהכנסייתייבתי הדין ,ליהודים/ות, בתי הדין השרעיים למוסלמים/ות

ישראל הם בעלי אופי דתי. ב נישואים. בהתאם לכך, גם טקסי ההדרוזי

הרשות הרושמת פירושה הפקיד המסדר את הקידושין, : "קובע 1, סעיף 2020 )רישום(, גירושיםפקודת הנישואים וה 6

נשואין אזרחיים, האימם, בנשואין לפי דת האיסלם, הכומר בנשואין לפי דת הנצרות, הרב, בנשואין אם היו הנשואין

לפי דיני ישראל והשיך של השבט, בנשואין לפי דת הדרוזים."

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

נעשו )וגם כיום( אזרחיים. בעבר גירושיםו נישואיםמשמעות הדבר היא שאין במדינת ישראל

בהמשך. אמנם קיימת על ניסיונות אלה נרחיב וסיונות רבים לכונן אלטרנטיבה אזרחית, ינ

"ץ משנת אפשרות לקבל הכרה של המדינה לנישואים אזרחיים שנערכו בחו"ל, לאור פסיקת בג

שחייבה את משרד הפנים לרשום אזרחים/ות שנישאו בחו"ל כנשואים במרשם התושבים 2061

זוגות שנישאו באופן כזה נאלצים לעבור בשערי בית הדין הדתי בבואם שאלא ,(213/61)בג"צ

להתגרש.

דין הדתיים בתחומי המדיניות של הענקת סמכות בלעדית לבתי התרבותית, -ברמה החברתית

איננה תואמת כלל את מידת הדתיות של היא שכן ,ם בסיסיים אלה היא בעייתית ביותרחיי

ב( 1990)הלמ"ס, 1990-. הסקר החברתי שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באוכלוסייהה

מגלה את ההגדרה העצמית של האוכלוסיות השונות בארץ מבחינת מידת דתיותן ומציג את

לשאלות של דת ומדינה. נתמקד כאן בממצאים לגבי ביחס של הנשאלים/ות עמדותיהם

היהודית. אוכלוסייהה

ומעלה( לפי מידת הדתיות, הגדרה עצמית )באחוזים( 80)בני היהודית : אוכלוסיית ישראל4לוח

דתיים

מאוד/

7חרדים

-מסורתיים דתיים

דתיים

-מסורתיים

לא כל כך

דתיים

לא דתיים

או חילוניים

11% 13% 23% 21% 1% אוכלוסייה יהודית

ב(1990)הלמ"ס, 1990מתוך הסקר החברתי

אינה מגדירה (%/6) ניתן ללמוד בבירורו שמרבית האוכלוסייה היהודית בישראל האלמנתונים

ממדינות הגורמים העיקריים לכך הם תהליכי חילון בחברה והעלייה הגדולה 8את עצמה דתייה.

שומרים על מהמגדירים עצמם חילונים 16%ירת מסורת, חבר העמים. למרות זאת, מבחינת שמ

המסורת במידה כלשהי, בעיקר על עריכת סדר פסח והדלקת נרות חנוכה. יחד עם זאת, בכל הנוגע

ומעלה 19( מהיהודים בני %/3יותר מחצי ) 1990לעמדות בנושאי דת ומדינה, מתברר שבשנת

דתיים, -מהמסורתיים 11%מהדתיים, 13%, מהחרדים 21%)מדינה לסברו כי יש להפריד בין דת

מכלל היהודים מסכימים 61%מהחילונים(. כמו כן, %//-לא כל כך דתיים, ו-מהמסורתיים 31%

לראות הפרדת האלשיש לאפשר נישואים אזרחיים בארץ למי שמעוניין בכך. בניגוד לשאיפות

ת בתחומים שונים. סבורים כי בשנים האחרונות התחזקה השפעת הד 63%הדת מהמדינה,

גוריון -( שביצעו חוקרים מאוניברסיטת בן1922פורת ופניגר, -מחקר )בןבנתונים דומים נמצאו

כשני שלישים מהאוכלוסייה היהודית לחופש דת ושוויון. על פי נתונים אלה, עבור עמותת חדו"שב

מבני 21%מתברר ששיעור החרדים גבוה יותר בקרב הצעירים ) ,מעניין לציין שכאשר בוחנים את הנתונים לפי גיל 7

ומעלה 63שיעור החילונים גבוה יותר בקרב בני ;דתיים דומה בכל קבוצות הגיל-שיעור המסורתיים (, בעוד10-19

(. 31%) 10-19בני ל בהשוואה( 13%)היהודית לפי מגדר, אין הבדלים בולטים במידת הדתיות בין גברים אוכלוסייהכאשר בוחנים את מידת הדתיות ב 8

הערבית נשים מגדירות עצמן דתיות יותר אוכלוסייהמת זאת, בקרב הלנשים, וכך היה גם בשנים הקודמות. לעו

מאשר גברים.

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

הייתה אפשרות רק שליש היו מתחתנים באמצעותם אילו אך תומכים בהנהגת נישואים אזרחיים,

כזו. במחקרם מעריכים החוקרים כי הפער בין שני הנתונים נובע מכך שהמפלגות הגדולות לא

תרגמנה למאבק יוגם לא יעשו זאת כל עוד עמדות הציבור לא ת ,מקדמות נישואים אזרחיים

ן הציבור ומנהיגיו מקבלים את הדי( טוענת ש2000ביז'אווי )-ציבורי ממשי. החוקרת סילביה פוגל

האורתודוכסי מתוך אמונה שהדבר תורם להזדהות הציבור הדתי עם המדינה ולגיבוש -הדתי

רפורמיים וקונסרבטיביים נתפסים בעיני דתיים נישואיםזהותו הלאומית. מסיבה זו,

ובעיני חילונים רבים כמאיימים על אחדות העם )שם(. הסבר אחר מציעה ד"ר חנה סים כאורתודו

וממנהיגות הפמיניזם הדתי בארץ, שטוענת כי פורום נשים דתיות – קולך(, מייסדת 1991קהת )

םקואליציונייחרדיים וגברים חילונים חוברים יחד שוב ושוב באמצעות הסכמים -גברים דתיים

מתוך אינטרס משותף לשמר את מעמדה וכוחה הדכאני של ההלכה ולהשליטה על ענייני ,ואחרים

משלמות נשים ישראליות. מעמד אישי, כאשר את המחיר הכבד

תהא הסיבה אשר תהא, ברור שכיום אין כל התאמה בין ההגדרה העצמית של אזרחי ישראל

היהודים לגבי דתיותם ועמדותיהם בנוגע לדת ומדינה, ובין החובה שכופה המדינה על כלל

אזרחיה להינשא אך ורק בטקס דתי על כל השלכותיו המשפטיות, כולל התנאים והמגבלות

. גירושיםו נישואיםציב החוק הדתי על שמ

-טוס קוו זה, שכן מדינת ישראל אמנם אשררה באגם ברמה הבינלאומית קיימת בעיה עם סט

האמנה , CEDAW, ואת (499.האמנה הבינלאומית לזכויות האזרח ולזכויות פוליטיות )את 2002

-ב 10-ו 26ב', /ת לסעיפים ; אך צירפה הסתייגויו(494.בדבר ביטול אפליה נגד נשים לצורותיה )

CEDAW. שופטות בבתי הדין -גויות אלו נוגעות לחוסר האפשרות למנות נשים לדיינותיהסתי

הרבניים, להמשך החלת הדין הדתי בתחום של המעמד האישי, ולהתנגדות ליישוב סכסוכים

(. 1922קדרי ומגידו, -באמצעות בוררות בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג )בהתאמה( )הלפרין

יהיה בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני גירושיםוה נישואיםאכן, קביעת המדינה כי נושא ה

, סותרת את האמנות הבינלאומיות הללו, שלפיהן לנשים ולגברים זכויות שוות סיכהאורתודו

בבחירה להינשא, במהלך הנישואים ובעת פירוקם.

בדו"חות התקופתיים שהוגשו CEDAWם אמנת , דנה ועדת האו"ם המפקחת על יישו1922במהלך

, נקבע כי 1922שפורסמו באפריל ,עדה )שם(ומדינת ישראל. בהערות המסכמות של הו על ידילה

על ביקורת ספציפית יש למתוח הגם שבתחומים שונים ישראל פועלת למגר אפליה מגדרית,

הקשר הגורדי , תחום שבובתחומים אחרים. בולטת ביניהם הסוגיה של המעמד האישיהתנהלותה

שוויון יסודי. לראשונה קראה -בין חוקי המדינה לכללי הדת מייצר אפליה חמורה ומקבע אי

אזרחיים שכל גירושיםו נישואיםמשמעי למדינת ישראל להקים מערך של -עדה באופן חדוהו

עקרונות ועדה לצמצם את הפערים ביןואזרחי המדינה יהיו חופשיים לבחור בו. כמו כן, דרשה ה

השוויון המגדרי לחוק הדתי, שמעניק לבעל כוח לסחוט את אשתו באמצעות הגט.

סמכות שיפוטית מקבילה לבית המשפט האזרחי ולבית הדין –"מרוץ הסמכויות" ......5

הרבני

כאמור, מדינת ישראל העניקה לבתי הדין הדתיים בישראל זכות בלעדית לשפוט בענייני נישואים

מעבר להסדרת הגט עצמו, כגון חלוקת גירושיםעם זאת, ישנן סוגיות רבות הנלוות לוגירושים.

משמורת הילדים, חינוכם ועוד. בתחומים אלו קובע החוק ,מזונות הילדיםרכוש, מזונות האישה,

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

לשאלה 9הישראלי כי לבית המשפט לענייני משפחה סמכות מקבילה לזו של בית הדין הרבני.

בכל תיק, ניתנה תשובה דון תתתקבל ההכרעה בשאלה איזו ערכאה הקריטית על בסיס מה

זוג שוקל ההחוק מייצר מצב שבו אם אחד מבני ,כל הקודם זוכה! למעשה –בעייתית ביותר והיא

ערכאה שעשויה לשרת ללהיפרד, העצה הטובה ביותר שיוכל לקבל היא לרוץ במהירות האפשרית

על מנת לקבוע גירושיםראשון להגיש בה את תביעת הולהיות ה ,טוב יותר את האינטרסים שלו

למי הסמכות לדון בתיק. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט ברק, הצביע על כך שהדבר

(. 2999/01)בג"צ "מרוץ סמכויות"יוצר מצב מביך של

,לאורך השנים הופנתה ביקורת קשה של גורמים רבים כלפי מרוץ הסמכויות. הביקורת מתמקדת

בכך שהסדר זה מפעיל לחץ גדול על בני זוג שנתקלים בקשיים בחיי הנישואים, לרוץ ,בין היתר

במקום לנסות לגשר –הזוג /בתמאחורי גבו/ה של בן – גירושיםולהגיש כמה שיותר מהר תביעת

עם. בנוסף, מרוץ זה מייצר דיונים רבים וארוכים ועל חילוקי הדעות או לפתור את הבעיות בדרכי נ

שתי הערכאות בנוגע לעצם השאלה בידי מי הסמכות לדון בתיק ובכך מתבזבז זמן שיפוטי יקר ב

(. חשוב להדגיש כי הבעיה איננה רק טכנית אלא מהותית. הסמכות השיפוטית 99//110)בג"צ

אך הכלים המשפטיים בהם עושים שימוש בתי המשפט ובתי הדין, כמו גם סדרי ,אמנם מקבילה

,אינם דומים כלל ,ות ותפיסת העולם של היושבים בכס השיפוט בשתי הערכאותהדין, דיני הראי

ולכן נהוג לחשוב ,על פסקי הדין שמתקבלים. דבר זה ידוע בציבור באופן ישירמשפיע הדבר

שלאישה עדיף לפנות לבית המשפט בעוד שלגבר עדיף לפנות לבית הדין, מה שאינו נכון בכל מקרה

,כמו גם הפערים הברורים ביניהן ואף הסתירות בין הכרעותיהן ,תומקרה. המתח בין הערכאו

פוגעים באמון הציבור במערכת המשפט )שם(.

על אף ההסכמה הגורפת בקהילה המשפטית שיש לייצר הסדר אחר, לא השתנה מצב זה מהותית

זאת למרות ניסיונות רבים מספור לתקן את הבעיה באמצעות הצעות חוק ו ,במשך שנים רבות

לבחינת מרוץ 10, מינה שר המשפטים יעקב נאמן ועדה ציבורית1929שונות. אך לאחרונה, ביוני

עדה המליצה כי קודם כל ו. הו1922הסמכויות, ומסקנותיה הראשוניות פורסמו בתקשורת ביולי

בה יתברר עניינם; והיה ולא יגיעו שיש לתת לבני הזוג אפשרות להגיע להסכמה בנוגע לערכאה

רי שאז יידון התיק, כברירת מחדל, בפני בית המשפט לענייני משפחה. בעקבות חשיפת להסכמה ה

עדה בתקשורת החלה מתקפה מקרב דייני בתי הדין הרבניים והקהילה החרדית וחלק מדיוני הו

עדה, הרב שלמה דיכובסקי, מבכירי הדיינים בדימוס והמנכ"ל הנוכחי ונגד מי שעמד בראש הו

בניים, אדם שעד אז זכה לאמון מלא של בתי הדין ואף להערכה מארגוני הזמני של בתי הדין הר

דורש כריכה שלהם עם תביעת הגירושים )הגט( גירושיםיש לציין כי סמכותו של בית הדין לדון בעניינים הנלווים ל 9

עצמה, והדבר תלוי בקיומם של שלושה תנאים: כנות התביעה, כנות הכריכה וכריכה כדין.ועדה היו: הרב שלמה דיכובסקי, יו"ר הוועדה, מנכ"ל זמני של בתי הדין הרבניים, מבכירי הדיינים בבית וחברי ה 10

הדין הרבני הגדול בדימוס; השופט בדימוס יצחק שנהב, מבכירי שופטי המשפחה בדימוס, בוגר ישיבה ובעל השכלה

ים בארץ בתחום דיני אישות ומשפחה; פרופ' ועו"ד רות תורנית; פרופ' ועו"ד דב פרימר, מרצה ומעורכי הדין המוביל

אילן, סגן יו"ר ועדת האו"ם לביעור אפליה נגד נשים-קדרי, מרצה בכירה למשפטים באוניברסיטת בר-הלפרין

( CEDAWמומחית לדיני משפחה ופעילה בתחום זכויות נשים, ראש מרכז רקמן לקידום מעמד ה ,)עו"ד יוסי אישה ;

", ארגון אישהשני, מנהלת "יד ל-י הדין המובילים בארץ בתחום המעמד האישי; עו"ד בת שבע שרמןמנדלסון, מעורכ

יעוץ וחקיקה במשרד ימחלקת נציגת של טוענות רבניות המייצגות מסורבות גט בבתי הדין; עו"ד מוריה כהן,

המשפטים.

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

,הלכה והתפתחה עד כדי כינוס חירום של דיינים וחברי כנסת דתיים וחרדים 12הסערה 11הנשים.

תוך שהם מאיימים במשבר ,ועדהושדרשו מראש הממשלה ומשר המשפטים לקבור את מסקנות ה

ועדה )בטענה שקיומה הוסתר כביכול מנשיא בית הדין והקואליציוני, מטילים ספק בסמכותה של

ים על הרכבה )שכן היא מנתה שתי משפטניות רר( ומערעאשלמה עמהראשי הספרדי הרבני הרב

סטיות דתיות מומחיות לדיני משפחה, ולכן התוצאות היו כביכול ידועות מראש(. הרב יפמינ

יו הזמני למנכ"ל בתי הדין, ואף הביע ועדה וממינוומצדו, ניסה להתפטר מראשות ה ,דיכובסקי

ועדה כשהוזמנו אליה משום וביקורת קשה כלפי הדיינים על שלא טרחו להביע את עמדתם ב

על אף שמוקדם לדעת .(.1922)שפירא, "העדיפו את הדאגה לתדמיתם על פני הדאגה לדמות הדיינות"ש

טית הסוערת סביב שינוי מרוץ לאן יוביל המהלך הנוכחי ומי יזכה בקרב, ברור שהמלחמה הפולי

הסמכויות עברה לאחרונה להילוך גבוה.

סיתכאורתודו-נישואים וגירושים בהלכה היהודית ......5

, מערערת את סיתכהאורתודוקביעת המדינה כי יהודים/ות יכולים להינשא בה רק על פי ההלכה

ק בתוך שיח גברי, ללא כאלפיים שנה אך ור במהלך התגבשהמעמדן של הנשים בישראל. ההלכה

בחשבון את בשל כך, מסורת הפרשנות והפסיקה אינה מרבה להביא .השתתפותן של נשים

לא פלא. הממנכירה בערך של נקודת מבטן והידע שנובע משל נשים ולא וחוויות חייהן קולותיהן

אישההבין חוסר השוויוניות בפסיקת ההלכה ונוהג קניית עצוםשבתקופה המודרנית נוצר פער

הלכה, כמו כל הוכבוד האדם. עם זאת, מגדרי בידי בעלה ובין הערכים המערביים של שוויון

נתונה לפרשנות ויש בה מרחב גדול של הזמן, בהתאם לצורכימתפתחת ומשתנה מערכת חוקית,

,אפשרויות פסיקה. לכן, ניתן לומר כי חלק מן הבעיה נובע גם מהעובדה שמדינת ישראל אימצה

כיוון שהרוב המוחלט של הרבנים ממסוימת, סית כאורתודורק הלכה מוסדותיה,ת באמצעו

משתקף באופן פרשנותם את ההלכה. הדבר ,והדיינים באים מרקע חרדי

נוהגי בקצרה את עיקרי ההשתלשלות ההלכתית של סקור נעל מנת להבין את משמעות הדבר,

נישואים וגירושים והשלכותיהם לימינו.

ית, שנסמכת במקורה על התנ"ך והתעצבה בתקופת המשנה והתלמוד ולאחר מכן ההלכה היהוד

פך. יתר על יולא לה אישהבספרות השאלות והתשובות )שו"ת(, קבעה כי הגבר הוא הנושא את ה

שהיא בבחינת ,בידי הגבר אישהיש פעולה של קניית ה נישואיםוה םהקידושית וכן, בפעול

קיימתמרשות אביה לרשותו של הבעל )פשוטו כמשמעו(. ב( והעברתה -לקיחתה )דברים כד, א

יש האומרים שמדובר באקט סמלי של .מחלוקת מהותית לגבי השאלה מה בדיוק הגבר קונה

קניית זכות של נגישות בלעדית אל בפעולהשינוי הסטטוס המשפטי של האישה, יש הרואים

כמעט לעבדות )כמו בדיני אמה מיניותה של האישה, ויש המדמים זאת לקנייה של ממש, הדומה

פי כל אחת מהפרשנויות השונות הללו, איננה שוויונית או הדדית. עם עבריה(. פעולת הקניין, על

יהיו תקפים על האישה להסכים להם )ולו בשתיקה(. םשהקידושיזאת, חשוב לציין, שעל מנת

. הוא יוצא נגד דיינים בה בהמשךבהרחכאן תתואר שהרב דיכובסקי אכן מייצג גישת פסיקה שונה מאוד מזו 11

מאבק סמכויות מסגרת בבתי המשפט בבתי הדין הרבניים החוששים לפסוק באומץ, נגד ביטולי גיטין, נגד התגרות

מרשימה ההבעל סיבה לא לחייבו בגט. דוגמ שמציבבתנאים ממוניים הרואהונגד הסתמכות על שיטת המהרשד"ם

יינים טרם פרישתו )וטרם חזרתו למילוי תפקיד מנכ"ל בתי הדין הזמני( לכך ניתן לראות בנאום שנשא בכנס הד

)דיכובסקי, תשס"ח(. ב(. 1922לתיאור השתלשלות האירועים, ראו דו"ח שפרסם יעקב אליה, רואה חשבון ומבקר מערכות שלטון )אליה, 12

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

קונה את עצמה בשתי "האשה נקנית בשלושה דרכים והמשנה הראשונה במסכת קידושין פותחת:

נערכה באחת משלוש דרכים: תשלום םהקידושי)משנה, קידושין א, א(. כלומר, פעולת דרכים"

(; או משפטי אגורות(; בשטר )מסמך 19-כסף בערך סמלי של פרוטה )בערך שווי עכשווי של כ

ם(. זו שייכת לגבר הזה ואסורה על אחרי אישהבאמצעות ביאה )קיום יחסי מין המוכיחים כי

בתחילה קידש הגבר את קידושין ונישואין. – תה הבחנה בין שתי פעולותיבתקופת התלמוד הי

ובכך אסר אותה מינית על גברים אחרים ובאופן זמני גם על עצמו, ורק לאחר תקופה אישהה

על ידי הכנסתה לרשותו. מסיבות היסטוריות שונות, נערכים כיום שני אישהארוכה נשא אותה ל

נעשות אישהוקניית הגבר את ה םהקידושיה אחר זה תחת החופה. כיום נהוג שפעולת הטקסיםבז

)קידושי כסף( ובאמירת המשפט "הרי את מקודשת לי כדת משה אישהבמסירת הטבעת ל

וישראל". מכיוון שמדובר בפעולה קניינית, נזקקים הנישאים לשני עדים, המעידים על ביצוע

אשכנזיות, נהוג שלאחר החופה מלווים את סיות כאורתודות פעולת הקניין. בטקסים של משפחו

בני הזוג אל "חדר הייחוד" לעיני שני עדים. מנהג זה נועד לסמל את הקניין באמצעות ביאה, שכן

. אישהבני הזוג התייחדו לעיני שני עדים כשרים ומכאן שהם בחזקת בעל ו

המשיאים סים כהאורתודוים פך, רבים מהרבניולא לה אישהמשום שהבעל הוא הקונה את ה

כיום, מסרבים לאפשר לכלה למסור טבעת לחתן בשעת הטקס. הם חוששים מיצירת הצמדה

שמשמעותה קניין והיא בעלת השלכות משפטיות ,אישהוהקבלה בין טקס נתינת הטבעת מהאיש ל

שעניינה הבעת אהבה ואיננה אלא סמלית. ,האישה לאישמממשיות, לטקס מסירת הטבעת

חשש שהחלפת טבעות הדדית תבטל את פעולת הקניין. אף תם, אין להשוות בין הפעולות ויש לטענ

כמו שהכניסה לנישואים איננה שוויונית והיא מכוננת צד אקטיבי שקונה וצד פסיבי שנקנה, כך

רק הבעל יכול לתת גט לאשתו, ולא להיפך. בנוסף, בעוד הבעל לא – גירושיםגם ביציאה מהם, ב

א לרצונו", הרי שבתקופת המקרא, התלמוד ובראשית ימי הביניים, ובניגוד להיום, הגט מגרש "אל

קיב ע"ב(. חוסר שוויון יסודי זה בין ,יבמות ,"לרצונה ושלא לרצונה" )תלמוד בבלי אישהניתן ל

האיש לאישה הדאיג את חז"ל והם ניסו לאזן במשהו את מערך יחסי הכוח באמצעות מספר

האישה. –להגן על הצד החלש מנגנונים שתפקידם

שחשיבותה נודעת מכך שבתלמוד נאמר שאסור לאדם לשהות עם ,הראשון שבהם הוא הכתובה

פט ע"א(. לכתובה מספר ,בבא קמא ,אשתו "אפילו שעה אחת בלא כתובה" )תלמוד בבלי

רנס , שעיקרם לזון ולפנישואיםתפקידים: ראשית, היא מפרטת את חובות הבעל לאשתו במהלך ה

חובות אלה 13הנחה שגם האישה תורמת ממעשה ידיה לפרנסת הבית(. מובלעתאותה )כאשר

–חובות המצוינות בתורה כי "שארה, כסותה ועונתה לא יגרע" )שמות כא, י( העל מבוססות

מזון, ביגוד ויחסי מין סדירים לסיפוק צרכיה המיניים )זאת תולאישכלומר על הבעל לספק

(. שנית, הכתובה היא מסמך שמפרט שעניינה ילודה ו ורבו" המוטלת על הגברבשונה ממצוות "פר

או מוות של אחד מבני הזוג. גירושים, במקרה של נישואיםאת מה שאמור לקרות בעת פקיעת ה

י הזוג אשר נוספו מדברי חכמים. מעבר לחובות המינימום בתנ"ך, הרמב"ם מפרט עוד חובות וזכויות שחלות בין בנ 13

,למשל ,זכויות אלו כלולות מאליהן בכל מערכת נישואים, גם אם אינן מפורטות באופן מפורש בכתובה. כךו חובות

הבעל חייב כלפי אשתו "לרפותה אם חלתה, ולפדותה אם נשבת, ולקוברה כשתמות, ולהיות ניזונת מנכסיו ויושבת

ה, ולהיות בנותיה ממנו ניזונות אחרי מותו עד שיתארסו, ולהיות בניה הזכרים ממנו בביתו אחר מותו כל זמן אלמנות

" האישה, למשל, מזכה את בעלה בכל מה שהיא .יורשין כתובתה יותר על חלקם בירושה שעם אחיהם מאישה אחרת

ו, ושיהיה אוכל שהופך להיות חלק מנכסיו: "להיות מעשה ידיה שלו, ולהיות מציאתה של הנישואים,מייצרת במהלך

ג(.-יב, ב ,פירות כל נכסיה בחייה, ואם מתה בחייו יירשנה; והוא קודם לכל אדם בירושה." )רמב"ם, הלכות אישות

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

בו הטקס מקדש את הזוגיות באופן ש ,יהודיים אינם פועלים במודל הקתולי נישואיםבמובן זה,

דובר על מודל חוזי שיש בו מראש סעיף )בדמות הכתובה( המתייחס שאיננו ניתן לפירוק, אלא מ

-לסיום אפשרי של הקשר. מכיוון שהזכות לגרש נמצאת אך ורק בידי הבעל, ובהקשר החברתי

כלכלי של אותה התקופה הייתה האישה תלויה לחלוטין בבעלה לפרנסתה, ביקשו חז"ל לדאוג כי

קובעת סכום מסוים שאמור להיות משולם לאישה הכתובה 14אישה גרושה לא תיוותר חסרת כל.

לתקופה של ,כלכלית מבחינה בכבוד , על מנת לאפשר לה להתקייםגירושיםהבעל לאחר ה על ידי

זוז 199כשנה, עד שתמצא דרך אחרת לעמוד על הרגליים. לכן הסכום המסורתי המקובל לכתובה,

של מחיה. פרשנות אחרת טוענת כי הסכום הנדרש לשנה הואש"ח(, 39,999-)המוערך כיום בכ

סכום גבוה זה, שאינו מצוי בכל עת בכיס, אמור לשמש הרתעה לבעל לבל יגרש את אשתו בקלות

פט ע"א(. ,בבא קמא ,דעת )תלמוד בבלי

ת והאישה נוצר כאלף שנים לאחר מכן, באמצעות שתי תקנות שמיוחס עלמנגנון נוסף שבא להגן

האוסרות על ביגמיה ועל גירושי אישה ,(22-צרפת, מאה ה-כנזלרבנו גרשום מאור הגולה )אש

מחייבת את הסכמת האישה לא רק למעשה , הנוגעת לגירושים,שנייההתקנה הבניגוד לרצונה.

מרתק 15נדרשת הסכמה מצד האישה לקבלת הגט. ,. כלומרגירושיםאלא גם לפעולת הם הקידושי

מאוחרים יותר כנובעת מרצון "להשוות כח פוסקים על ידילראות שמהפכה הלכתית זו נתפסה

כלל מ"ב(. ,לכח האיש" )שו"ת הרא"ש אישהה

להוציאם לפועל או גירושיםהאישה איננה יכולה ליזום –אלא שבעיה מרכזית אחת נותרה בעינה

תן את הגט מרצונו החופשי. עם זאת, יצדדי, משום שהיא זקוקה להסכמתו של הבעל שי-באופן חד

לשונם בשאין אפשרות לחייב אישה לחיות עם בעלה בכל מצב ובניגוד לרצונה, שהרי, חז"ל הבינו

עז ע"א(. אלא ,כתובות ,"אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת" )תלמוד בבלי :הציורית של חז"ל

אין צורך ממשי ברב אלא בהסכמת שני הצדדים, כך גם בשעת הפרידה םהקידושישכמו שבשעת

נו צד ממשי בעניין ואינו יכול לתת או לקבל את הגט במקומם של הצדדים. בית הדין הרבני אינ –

כתובות, ז י( מספר מקרים שבהם בית הדין יכול להתערב ולכפות על ,לכן פירטו במשנה )משנה

עוסקים בהיותו ועיקר המקריםרשימת מקרים זו מצומצמת מאוד אולםהבעל לגרש את אשתו.

. לאורך הדורות נחלקו רבנים או בשל תחום עיסוקו ות גופניותבעי, בשל מדיף ריח רעשל הבעל

ופוסקים בשאלה האם מדובר ברשימה סגורה של מקרים או בדוגמאות שניתן ללמוד מהן

מקרים שבהם הבעל אינו מפרנס, אלים, לוקה בנפשו, ל למשל ,ולהרחיבן בהתאם לנסיבות

נחלקו הפוסקים האם יש מקום . מעבר לכך,ומהוכד , הומוסקסואלמתרועע עם נשים אחרות

ידועה או מוכחת והאישה טוענת כי פשוט איננה יכולה עוד גירושיםלחייב גט גם כאשר אין עילת

(. הרמב"ם אמנם פסק כי אם האישה מאסה "מאיס עלי"לסבול את החיים המשותפים )טענת

, כולל הכנסות האישה, שייך לאיש. ואולם, זוגות רבים נישואיםעל פי דין תורה, כל הרכוש שנצבר במהלך שנות ה 14

. מכיוון שעל פי חוק זה חוק יחסי ממון בין בני הזוגיני משפחה, על פי מחלקים את הרכוש המשותף בבית משפט לעני

הרכוש המשותף מתחלק בין שני בני הזוג, אין טעם לחייב את האיש בתשלום נוסף של כספי הכתובה. משום כך סעיף

כיום מציין כי האישה מוותרת על כתובתה. גירושיםסטנדרטי בהסכמי הלהתגרש מהן, באמצעות סירובן לקבל ן( של נשים המונעות מבני זוגפחות שכיחהה)תקנה זו היא הבסיס לתופעה 15

את הגט מהבעל. אך מכיוון שהצורך בהסכמת האישה הוא רק מתוקף פסיקות חכמים )מדרבנן( ולא מן התורה

"גט ללחוץ על האישה ללא חשש שגט שנובע מלחץ גדול יהיה בסופו של דבר ,במקרה הצורך , אפשר,)מדאורייתא(

שמתיר ,מעושה". אפשרות אחרת היא לעקוף את הצורך הסכמתה של האישה הסרבנית באמצעות היתר מאה רבנים

(. בו אם תרצה ,עבור אשתו הראשונהבשהוא מפקיד בבית הדין גט כלבעל להינשא לאישה שנייה )

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

נּו רמב"ם, הלכות י לה" )בבעלה יש לכפות על הגבר לשחררה מכיוון "שאינה כשבויה, שִתּבֵעל לשַׂ

בכלל ולא גירושיםאך חכמי אשכנז, ובראשם רבנו תם, צמצמו מאוד את עילות ה ,יד, ח( ,אישות

בפרט. "מאיס עלי"קיבלו את טענת

,ה שמותר להפעיל על הבעל הסרבןיכמו כן, נחלקו ביניהם הפוסקים לגבי מידת הלחץ והכפי

מלקות פיזיות. חשוב להדגיש שבבסיס הסוגיה כשהסנקציות המוצעות נעות בין חרם חברתי ל

(. "גט מעושה"קיים החשש כי כפייה שלא כדין עלולה להפוך את הגט ללא כשר )מה שמכונה כיום

עלולה להיות שהאישה ",גט מעושה"לכך שהוא הופך ,המשמעות של כפיית גט באופן לא ראוי

שיהיו למעשה ,עם גבר אחר שבידה גט זה תחשוב שהיא גרושה, תינשא בשנית ותלד ילדים

. "אשת איש"משום שהיא עדיין בגדר 16,ממזרים

ביכולתו ,מחליט לפרק את הזוגיות –האיש או האישה –אם אחד מבני הזוג ,ברוב מדינות המערב

בהם יש חובה להוכיח אשם )עילת שכאשר יש מקומות ,לסיים את הקשר ולהמשיך בחייו

התגרש ללא אשם, ללא סיבה אובייקטיבית )שיטה המכונהל אפשרבהם ( ויש מקומות גירושים

no-fault divorce על אף שיש במסורת היהודית פוסקים כמו הרמב"ם שקיבלו את טענת .)

בלי להוכיח אשם מסוים מצד בעלה גירושיםפיה האישה יכולה למעשה ליזום עלש ",מאיס עלי"

הגישה השלטת בבתי הדין הרבניים היא ובית הדין אף יכול לכפות זאת על הבעל, הרי שכיום

שאינה מקבלת טענה זו ואף מצמצמת מאוד את ,ללכת בעקבות שיטתו המחמירה של רבנו תם

.גירושיםעילות האשם ל

עילות המקובלות בהלכה( הפגיעה ממשית )על פי בלא שהוכיחה המעוניינת להתגרש אישהכלומר,

ההלכה היהודית מאפשרת לבעל ,ד. לעומת זאתאינה יכולה להכריחו להסכים לפירו ,הבעל מצד

כמעט בכל עת שירצה. בתורה נאמר: "כי מצא בה ערוות דבר" )דברים נישואיםלצאת ממסגרת ה

באשתו, אפילו לתלות כד, א(, ומשמעות המילים "ערוות דבר" היא שכל אמתלה שהבעל מוצא

עקיבא(, יכול הוא לגרשה הקדיחה את תבשילו )דעת בית הלל( או מצא יפה ממנה )דעת רבי

פוסקי ההלכה סייגו וקבעו כי אין הבעל יכול לגרש את אשתו ברבות השנים, ט י(. ,גיטין ,)משנה

ללא טעם הנראה ראוי בעיני בית הדין. עם זאת, התרבות ההלכתית מקלה באופן יחסי על הבעל

ממנו את הגט, יש בגירוש אשתו. אם הבעל אינו יכול לגרש את אשתו משום שהיא מסרבת לקבל

נוספת. גם כאן מדובר במציאות לא אישהלהינשא ל 17באפשרותו לקבל "היתר מאה רבנים"

להינשא לאחר. נוסף על כך, זוגיות של מסורבת גט השוויונית לחלוטין, שהרי אין מאפשרים לאש

18,תגבר נשוי עם נשים אחרות ואף הולדת ילדים עם אחרת נחשבת אולי לשלילית מבחינה מוסרי

החומרה שבה מתייחסים אל זוגיות של בין לאך אין לה השלכות עתידיות ולכן אין להשוות בינה

על אחת כמה וכמה אל ילדים ממזרים, כאלה שנולדים לה ו, שאינו בעלהנשואה עם גבר אישה

. יחסים שכאלומ

אינם מותרים לבוא בקהל . ממזרים הוא מי שנולד לאישה נשואה מחוץ למסגרת הנישואים , ממזרעל פי ההלכה 16

דורות. הלהתחתן עם יהודים, לאורך שבעאסור להם ישראל, כלומר היתרים 11ניתנו סה"כ 1991-/199ה. בין השנים ילשאת אישה שני , למעשה,"היתר מאה רבנים" מאפשר לגבר 17

(. 1990קדרי וקארו, -)הלפרין כאלהוהוא מקיים עמה מערכת יחסים. יחסים מעין לגברנשואה המושג "פילגש", אישה שאינה נמצאבהלכה היהודית 18

אלה היו מקובלים בעבר בחברה היהודית )זוהר, תשס"ו(.

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

בות בתחום שתואר לעיל, חשוב להבין שהלכות ר גירושיםוב נישואיםהשוויון המבני ב-מעבר לאי

,רצונותיה וצרכיה. זאת 19, מיניותהאישההתגבשו על בסיס תפיסות מהותניות על אודות נפש ה

הספציפית העומדת בפני בית הדין, ומבלי שיינתן אישהבמסגרת חזקות שאינן בוחנות את צורכי ה

מו זו לנשים להיות שותפות בגיבוש ההלכה שנוגעת לחייהן. חלק מקביעות אלה על אודות נשים, כ

היו אולי נכונות בתקופת 20הקובעת כי אישה תמיד תעדיף להיות נשואה על פני חיים לבדה,

יש פוסקים הטוענים שאין ,. למרות זאת12-התלמוד, אך אינן בהכרח רלוונטיות לנשים במאה ה

שכן מה שהחל אולי כתיאורים של מצבן והעדפותיהן של ,חברתי-חשיבות להקשר ההיסטורי

, קביעות אונטולוגיות "חזקות"לוממשיות, הפכו עם כניסתם לשפה ההלכתית "ותמצוי"נשים

נשים ה, בלא קשר לתפיסת "ראויות"המקבעות ומנציחות דמות מסוימת של נשים ,ונורמטיביות

את עצמן, לשונות ביניהן או לדפוסי חייהן המשתנים.

בתי דין רבניים 9.....5

החוק הישראלי והדיינים הם עובדי מדינה, אך דומה כי הם בתי הדין הרבניים פועלים מכוחו של

ת המידה שלהישראלי רואים עצמם מחויבים לחוק תמיד אינם מַׂ , אלא לחוק ההלכתי הולאַׂ

( מחויב בית הדין הרבני לדון על פי 2999/01. חשוב לציין שמכוח הלכת בבלי )בג"צ סיכהאורתודו

שאינם מענייני המעמד גירושיםרוכים בתביעת הדין האזרחי כשהוא בא לפסוק בעניינים הכ

רבים מן הדיינים בבתי הדין הרבניים נוטים שלא לדון ,בפועל אולם,האישי, למשל ענייני רכוש.

על פי הדין האזרחי, משום שאינם מכירים אותו או מסכימים איתו. יתרה מזאת, לא פעם דורשים

על סמךגיעות לה מתוקף החוק האזרחי או בתי הדין מהאישה לוותר במעמד הגט על זכויות המ

זאת על מנת לרצות את הבעל שייתן גט ושלה, גירושיםבתיק ה ןדכבר פסיקות בית המשפט ש

, בשל מרוץ הסמכויות והמאבק שמתנהל בין בית המשפט לבית הדין, נדרשת לעתיםמרצונו.

בית מדיון ב, ירושיםגהאחרים הקשורים ל שלה ואת ענייניה הרכושהאישה להעביר את ענייני

. המשנה לנשיא בית המשפט גטסדר עבורה בטענה שרק כך יוכלו ל ,לבית הדין הרבני המשפט

"בית הדין כפוף למדינה, אולם סקירה מקרוב מראה העליון בדימוס, מישאל חשין, תיאר זאת כך:

)נחשוני, במכוון" שבתי הדין מנהלים מדינה בתוך מדינה. הם אינם מכירים במדינה ומתעלמים מהחוקים

1929 .)

שונים מהותית זה מזה, אלא המעבר לכך, לא רק שבתי המשפט ובתי הדין פוסקים באופנים

שבתי הדין עצמם נבדלים מאוד בפסיקותיהם ובגישתם בין הרכב להרכב. בנוסף, מכיוון שאין

ין אזוריים גם דנים בכל תיק בפני עצמו. זאת ועוד, בתי ד ההרכביםבהלכה מחויבות לתקדימים,

אינם רואים עצמם כפופים תמיד לפסיקות בית הדין הרבני הגדול בירושלים, שמשמש כערכאת

סעד מבית הדין הגדול אך ההרכב אמנם הערעורים, כך שנשים נותרות לא פעם במצב שבו קיבלו

. ופי הוראת ואינו מסכים לסדר גט על ולהאזורי אינו נשמע

בחשבון שהחוק הישראלי מחייב כל יהודי/ה באשר הוא/היא הבעיה מתחדדת כאשר לוקחים

היהודית שאינם דתיים( לפנות לבתי הדין הרבניים על מנת להסדיר את אוכלוסייהמה %/6)כולל

מחקרים המבוססים על ניתוח איכותני של פסקי בתי הדין הרבניים מלמדים שהדעה הרווחת בבתי הדין היא 19

(. 1922שמיניות נשית היא המיניות הנשית המוגדרת בהלכה )אנגלנדר, ע"ב; תלמוד בבלי, ע"ה כתובות,ע"ב; תלמוד בבלי, קי"ח, יבמות ,תלמוד בבלי) תב ארמלו"יב למיתב תן דו מלמט" 20

.לבדים מלשבת י. ובתרגום חופשי: טוב לשבת בשנ(ע"א קי"א קמא,בבא ז ע"א; תלמוד בבלי, קידושין,

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

-אלי בןהרב ,שלמרות שמנכ"ל בתי הדין הרבניים לשעבר ,ענייני הגירושים שלהם. כך נוצר מצב

(, הרי שלפי 23.6.29בבתי הדין אינם דתיים )הארץ, מהמתדיינים 09%-דיווח כי למעלה מ ,דהאן

%/2-מהדיינים הם חרדים ו 13%דניאל פרידמן, פרופ' ,נתונים שמסר שר המשפטים לשעבר

מעידים יותר מכל על הפערים בין תפיסות האלנתונים (./199משתייכים לציונות הדתית )הכנסת,

מרבית הדיינים החרדים בבתי הדין, ובין העולם המוטמעות בהלכה ותפיסות עולם שמרניות של

תפיסות עולם מודרניות, מערביות, דמוקרטיות וחילוניות הנפוצות בחברה הישראלית ובמערכת

המשפט האזרחית שלה. לא פעם הדבר מוביל להתנגשויות ולמתחים, כשבלב המחלוקת נמצאת

יפגע בחוקי יסוד ככבוד כי במקרים שבית הדין הרבני , אמנם,שאלת מעמד האישה. בג"ץ קבע

אינו שהאדם וחירותו, הוא מחויב להתערב אל מול פסיקת בית הדין, אך בפועל הדבר כמעט

משום שזו ,קורה. בית המשפט לא נוטה להסכים להתערב באפליה מגדרית המתרחשת בבית הדין

נעשית לכאורה בחסות שיקול הדעת ההלכתי של הדיין ולכן נחשבת בתחום סמכותו.

ר לבעיית הפערים בין תפיסות העולם של הדיינים והמתדיינים ולבעיות המהותיות, כמו מרוץ מעב

בית ההתנהלות של בה נדון בהרחבה בהמשך, חשוב לציין כי שהסמכויות שנידון לעיל וסרבנות גט

קיון הכפיים. פעמים רבות הטיפול יבסדרה של בעיות בתחום המנהלי ונ נתהדין הרבני מתאפיי

מתעכב ונפגע בשל חוסר הגעה של הדיינים לדיון, חוסר רישום מדויק של המתרחש בתיקים

בפרוטוקול וסירוב בתי הדין הרבניים לפרסם את פסקי הדין שלהם ולהעמידם תחת ביקורת.

עבודה מקשה על המדינה לפקח על הנעשה בבתי הדין הרבניים ההניהול הלקוי מבחינת סדרי

, פורסם דו"ח 1922ביוני תחולל בין כותליהם )אנגלנדר, תשס"ו(.ומונע אפשרות לבקרם ולדון במ

קבון בבתי הדין הרבניים" שממצאיו חמורים ביותר. בין יא( תחת הכותרת "ר1922עצמאי )אליה,

עדר ההכשרה של הדיינים במשפט יהיתר מבקר הדו"ח את בתי הדין על התופעות הבאות: ה

שוחד והשפעת מקורבים על דיינים ועל גיבוש פסקי הדין, אזרחי, הליכים מעוותים במינוי דיינים,

אפליה בתעסוקת נשים בבתי , עדר מוסר עבודה, שרירותיות בקביעת עילות גטיעדר סדרי דין, היה

הדין הרבניים, ליקויים קשים בניהול פרוטוקולים, כשלים קשים הקשורים לפסקי הדין, מיעוט

ליקויים מנהליים, פגיעה בזכויות בסיסיות של בקשות סיוע ממומחים בבתי הדין הרבניים,

עדר פיקוח אפקטיבי של בג"צ והכנסת על בתי הדין ועוד. ימתדיינים בבית הדין הרבני הגדול, ה

מבחינה חוקית, מעמדם של דיינים מקביל לזה של שופטים בישראל, כאשר בראש המערכת

בשנים בית הדין הרבני הגדול. אך המכהנים לסירוגין בתפקיד נשיא ,עומדים הרבנים הראשיים

כתוצאה מעסקאות ,לא פעם ,והדיינים נבחרים ,בתהליך מינוי הדייניםהאחרונות נופלים פגמים

ולא בשל כישוריהם השיפוטיים, רגישותם ,פוליטיות בין מגזרים חרדיים שונים לפוליטיקאים

או חריפותם האנושית, מחויבותם למערכת הממלכתית הציונית שממנה ומממנת אותם

ש"רק מספר קטן של תלמידי חכמים ההלכתית. מומחה למשפט העברי, למשל, מבקר את העובדה

ממשיך ללמוד בכוללים לדיינות, ביודעם שהסיכויים להתמנות לדיין אינם תלויים בכישוריהם אלא

(. 1922)אטלי, ביחסיהם המשפחתיים והמפלגתיים של המועמדים"

נים ראויים הביעו ארגונים חברתיים מחאה נגד מספר תופעות: למינוי דיי מץמאהמכחלק

מזה שנים למינוי דיינים ועדה והפוליטיים הסמויים שבה פועלת ה "דילים"התנגדות לשיטת ה

למינוים של דיינים שהוכחו כבעייתיים בפסיקותיהם ובאופן ספציפיתרבות; התנגדות

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

פי מקפידים על בחינת הדיינים עלשבו לא תמיד ,התנהלותם; ביקורת על תהליך המיון

21קריטריונים מקצועיים.

עדר ייצוג הולם לנשים, יוה 22ועדה למינוי דייניםוכמו כן, הוטחה ביקורת כלפי ההרכב הגברי של ה

ישירות על חייהן של נשים רבות. כמענה לחשש זה, ותועדה משפיעולמרות שבחירותיה של ה

זאת כאשר החל הדין. ינוי דיינים, כנציגת לשכת עורכיעדה למולראשונה אישה לו /200-מונתה ב

פרסומן של שתי קדנציות, ומשך ל של עו"ד שרון שנהב לתפקיד זהכניסתה , עם 1991שנת מ

שיטת המיון חל שיפור גדול ב היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז,מטעם חדשות הנחיות

של הגברת השקיפות בויך הבחירה לתהל הכנסת אמות מידה מקצועיותים, בוהבחירה של הדיינ

מומחית הלכך שתיבחר בכל פעם אישה לדאוג מבקשת ת עיקריקואליצילמרות ש. עבודת הועדה

, בקדנציה הנוכחית(Shenhav, 2006משפחה ומחויבת לזכויותיהן של נשים )הלתחום דיני

באמצעות מאמצים שוניםנעשים בשל כך . יושבים בועדה למינוי דיינים שוב אך ורק גברים

)כגון עתירתה של תנועת אמונה שזכתה לתמיכה עקרונית מצד בית המשפט העליון עתירות לבג"ץ

.לנשים בועדהקבוע לשריין מקום ת חוקוהצעו (1921בינואר

נשים עגונות 9...5

שבעלה אינו נמצא )נעדר או ברח מהארץ ומקום מושבו לא נודע( ולכן אינו יכול אישהעגונה היא

, נתון בתרדמת וכדומה(. כלא שפוילה גט, או שהוא אינו כשיר לכך מבחינה הלכתית )מוגדר לתת

אשתו של הנווט הנעדר רון ארד. תמי ארד, עגונה בחברה הישראלית היא אישהדוגמה ידועה ל

עגונה יש צורך בהפקעת נישואיה בידי בית הדין, כלומר הכרזה רטרואקטיבית אישהכדי לשחרר

כגון פגם שנפל בטקס הנישואים,פתרון זה מוגבל בהלכה למקרים מסוימים, שהם בטלים.

הוא חוק שיחייב אחר . פתרון אפשרי בונמנעים מלנקוט ממעטים ואף ובימינו בתי הדין הרבניים

יתה ידרך זו ה 23כל חייל נשוי להפקיד גט מותנה בבית הדין הרבני למקרה שלא ישוב מן המערכה.

שבת, נו ע"א(, ואף זכתה לשימוש בידי הרב גורן, שהיה הרב ,תלמוד בבלינהוגה בימי התלמוד )

את עגונות והצבאי הראשי ולאחר מכן הרב הראשי לישראל, והתיר עגונות ממלחמת השחרור

חללי הצוללת דקר והמשחתת אח"י אילת. דוגמה מן העת האחרונה היא התרת עגונות הנעדרים

24הרב עובדיה יוסף והרב זלמן נחמיה גולדברג. על ידי בארה"ב 22.0.1992-מאסון התאומים ב

למרבה הצער, רעיון זה נדחה כמדיניות כוללת בשל החשש שיגרום לירידת מורל בקרב החיילים.

ופסיקות הלכתיות המדגישות בכל תוקף את עשרות אמירות היוהשנים במהלךכי ,חשוב לציין

גדול למציאת דרך הלכתית להקל על סבלן תוך עשיית מאמץ ,חשיבות מצוות התרת עגונות

סא ע"א(. ,כתובות ,מתוך ההבנה שאישה "לחיים ניתנה ולא לצער" )בבלי ,(2016ולשחררן )כהנא,

מסיבות פוליטיות, דתיות וחברתיות מגמה זו איננה ניכרת בבתי בפועל, אך שיח זה רווח גם היום

נים יחידים. הדין ובהנהגה הרבנית כיום, למעט בקרב פוסקים ודיי

. 2001; מבקר המדינה, Shenhav, 2006בעניין זה ראו גם: 21ארבעה דייני בית הדין הרבני הגדול, ובהם שני הרבנים –ועדה למינוי דיינים: נציגי הרשות השופטת והרכב ה 22

–; נציגי הרשות המחוקקת ראש הוועדההדתות שמשמש כובהם שר ,שני שרים -; נציגי הרשות המבצעת הראשיים שני חברי כנסת; ושני נציגים מלשכת עורכי הדין.

פיקסלר, תשס"ז; רדזינר, תשס"ז. ו:עוד בעניין זה רא 23לניתוח הפסקים שניתנו להתרת עגונות במקרה זה, ראו: 24

http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=179

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

סרבנות גט 5...5

כאמור לעיל, גט נחשב תקף אך ורק אם נמסר מרצונו החופשי של הבעל ולא מתוך כפייה, אלא

מתוך אםלבעל ניתן כוח מיקוח לסרב למסור לאשתו את הגט, כך,אם הפעילו עליו לחץ כדין.

בצורת ויתור על כדי לסחוט ממנה הטבות כלכליות, לא פעם ואםרצון להתעלל ולנקום בה

,בלשון אחרת ,או ,ת גט"וזכויותיה החוקיות. בכך הופכות נשים המבקשות להתגרש ל"מסורב

"עגונה מחיים". בעיית סרבנות הגט, שמקורה כאמור בחוסר השוויון במבנה הנישואים

והגירושים ההלכתי, מוכרת כבר דורות רבים בעם היהודי, וזכתה לאורך הדורות לגינוי מצד

השילוב בין נסיבות החיים אולם,שעשו מאמצים רבים לשחרר נשים אלו מכבלי נישואיהן. רבנים

המודרניות, האימוץ של ההלכה בחוק הישראלי, יחד עם הקמת מוסד ממלכתי בדמות בתי הדין

, הפכו את התופעה לנפוצה ולחמורה הרבה יותר. שאופיו ההשקפתי חרדי הרבניים

מסורתי או נשים צעירות המבקשות -שים המנהלות אורח חיים דתית גט, ובעיקר נונשים מסורב

מוצאות עצמןייחשבו ממזרים משום שהן עדיין בגדר "אשת איש", השאלללדת ילדים וחוששות

במציאות שבה הן כבר אינן נשואות בפועל אך עדיין אינן יכולות לפתוח "דף חדש" בחייהן. נשים

בית הדין הרבני כדי לנסות ולמצוא פתרון לבעייתן, אך אינן ל ,שנים , במשךאלה חוזרות שוב ושוב

צדו, כשרבות מהן במצב ביניים שמצוקה נפשית גדולה מעין מקבלות מענה ראוי. הן שוהות ב

עדיין מנסות להתאושש מחיי נישואים בעייתיים ואף אלימים, נתונות ללחץ כלכלי כבד, מגדלות

לבדן את הילדים ומתקשות לשקם את חייהן.

היקף התופעה ..5...5

מחלוקת רבת שנים ניטשת בין הנהלת בתי הדין לארגונים חברתיים הפועלים בתחום, סביב

39"מי שבעלה חויב לתת לה גט ועברו שאלת מספר מסורבות הגט. בית הדין מגדיר כמסורבת גט רק

(. ראשית, 311: 1993)מבקר המדינה, מסורבות גט בלבד" 199פי הגדרה זו יש -יום ולא נתן לה. על

הגדרה זו מתעלמת מכל הנשים שמחכות שנים ארוכות מבלי לקבל מבית הדין פסק דין כלשהו

יש להתמקד רק על פסק בלשון של מדועלחיוב הבעל בגט. אך אפילו לפי הגדרה זו, לא ברור

-ם ב, שהדיינים ממעטים לנקוט בה. לראיה, נתונים שנמסרו מהנהלת בתי הדין הרבניי"חיוב"

31,991) 1991-1999בהם ניתנה החלטה למתן גט בין השנים שמעידים כי מכלל התיקים 90./.11

קדרי -ניתנה החלטה ל"כפיית גט" )הלפרין 9.3%-מהם ניתן "חיוב גט" ורק ב 6.1%-תיקים(, רק ב

( נטען שהגדרת בית הדין 1993(. ואכן בדו"ח מבקר המדינה )33: 1922זקבך, -ואדלשטיין

אין 445.-חוק בתי דין רבניים )קיום פסקי דין של גירושין(, התשנ"הכיוון שבמ ,ת מדימצומצמ

ה, חובה, מצווה, הצעה או בכל יהבחנה בין מי שנפסק כלפיו שעליו לתת גט לאשתו בלשון של כפי

לשון אחרת.

חלקית בלבד. סיון לברר לעומק את היקף התופעה, מתברר שבתי הדין בוחרים להציג תמונהיבנ

( שטרם סודר בהן גט נמוך ביותר )ראו לוח 1993-2003הפעילות )בין גירושיםאכן, מספר תביעות ה

על הצגת התיקים שמוגדרים "פעילים" בלבד. כאשר בוחנים את כלל תזו מבוסס הצגהאך ,(6

(, פעילים ושאינם פעילים, שיעור התביעות /)ראו לוח 1993-2006שנפתחו בשנים גירושיםתיקי ה

וכמחצית מן 1993מן התיקים שנפתחו בשנת 63%א הגיעו לכדי סידור גט גבוה בהרבה: מעל של

שנתון על נשים -והתיקים שנפתחו בכל שנה קודמת. נתונים אלו מגובים בממצא שפורסם בד

זוגות שהגישו תביעות 19,312פיו (, על1990קדרי וקארו, -)הלפרין 1990ומשפחה בישראל לשנת

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

, ואולם מתוך כל אלה רק תיקיהם 1991עוד לא היו גרושים בתחילת שנת 2003נת מאז ש גירושים

( הוגדרו כתיקים פעילים. זאת ועוד, הפרקטיקה של סיווג תיקים כה רבים כ"לא 21.3%) 10/,3של

פעילים" והוצאתם מהסטטיסטיקה מדאיגה. מנתונים שהתקבלו מהנהלת בתי הדין )שם(, עולה

הדין לסווג את התיק כ"לא פעיל" ואף לסגור אותו ביתך נוטה יותר כי ככל שחולף הזמן, כ

מנהלתית, וזאת גם אם הוטל בתיק צו הגבלה )סנקציה( המעיד על סירובו של אחד מבחינה

הצדדים לשחרר את בן/בת זוגו מכבלי הנישואים. הפרקטיקה הבעייתית הזו מאפשרת להסתיר

נשים מסורבות גט שאין בידיהן הכוחות או ולהקטין את ממדי התופעה, להשכיח את אותן

המשאבים להמשיך ולהילחם למען השחרור ולהסיר מעל בית הדין את האחריות לטפל במקרה

שלהן.

(8008קדרי וקארו, -שהוגשו לבתי הדין הרבניים, לפי שנה ולפי מין המגיש )הלפרין גירושים: תביעות 1לוח

זקבך, -קדרי ואדלשטיין-וטרם סודר בהן גט )הלפרין 1881-8001ו בשנים פעילות שנפתח גירושים: תביעות 6לוח

8011)

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

(8011זקבך, -קדרי ואדלשטיין-וטרם סודר בהן גט )הלפרין 1886-8001שנפתחו בשנים גירושים: תביעות ה7לוח

ת צדדי-חד גירושיםבעיה חמורה בנוגע למשך הזמן שעובר בין פתיחת תיק לתביעת קיימתבנוסף,

ועד לסיומו בגט. משך זמן ארוך פועל כמובן לטובתם של מי שאינם מעוניינים בגט או מבקשים

הטבות כלכליות ואחרות תמורתו. ואכן, כאשר נעזרים בהגדרה של ן/בת הזוגמבלסחוט

מגיעים לנתונים מבהילים עוד יותר לגבי היקף התופעה 25למסורבת גט, ת עיקריקואליצי

באמצעות מכון 1991-מויה שכרוכה בה. סקר מיוחד שנערך בנושא בוהסחטנות הגלויה והס

נשים 299,999-העריך סטטיסטית כי קרוב ל ,(1993; עיקר ורקמן, 1993גיאוקרטוגרפיה )הכנסת,

בין נשים מובהקתבישראל היו או עודן נתונות במצב של סרבות גט, כאשר לא נראתה שונות

19%מצא כי הסקר . מקום מגוריםאקונומית או -מה סוציויהודיות מאוכלוסיות שונות על סמך ר

)בעבר או בעת עריכת הסקר( היו נתונות במצב של סרבנות גירושיםמהנשים שחוו בעצמן הליכי

לא נשים בישראל( 21,999-)כלומר כמהן %/-מתוכן היו נתונות במצב של סחיטה ו 26%גט.

רחן. ושואות בעל כהתגרשו בסופו של דבר בשל סירוב הבעל ונותרו נ

, לפי משך הזמן מפתיחת התיק 1881-8007צדדיות שהוגשו בשנים -חד גירושים: זוגות שקיבלו גט בתביעות 9לוח

(8011זקבך, -קדרי ואדלשטיין-)הלפרין

או דאישה יהודיה, שנישאה לבעל יהודי, ואשר מתקיים לגביה אח :למסורבת גט קואליציית עיקר ה שלהגדרת 25

שך שנה או יותר; בעלה מתנה את מתן הגט יותר מהתנאים הבאים: היא נמצאת בהליכים משפטיים נגד בעלה במ

הדין מבית; בעלה מסרב לתת לה גט; בידיה פסק דין גירושיםבתנאים החורגים מן הקבוע בחוק בנושאים הנלווים ל

או שאינה תהרבני הקובע, בכל לשון שיהא, כי על בעלה לתת לה גט; בעלה נפטר והיא זקוקה לחליצה אשר מתעכב

hebrew.html-concepts-http://www.icar.org.il/agunah: עיקרגם באתר ראושהיא. מכל סיבה ,יכולה לקבלה

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

סנקציות נגד סרבני גט ..5...5

ותיו בהם הבעל לא מספק את צרכיה של אשתו ולא עומד במחויבוישמבחינה הלכתית, במקרים

אליה, רשאי ואף חייב בית הדין לכפות עליו למסור את הגט. אך לא פעם הדיינים רואים בהטחות

ההדדיות שבין בני הזוג לגבי מי עשה מה למי ומה מגיע למי הזדמנות להסיר מעצמם את האשמה

להיות שרויה במחלוקת הלכתית )כמו ההצורך להכריע. מכיוון שהם חוששים לנקוט עמדה שעלול

שאלה האם ראוי במקרה זה לחייב או לכפות על הבעל לתת גט או לא(, וללחוץ על הבעל )מחשש ה

גט מעושה(, חלקם מעדיפים לחכות שבני הזוג יגיעו בעצמם להסדר. אלא שמדיניות זו, של לתת

מוותרת, לזמן לעשות את שלו, משמעותה בדרך כלל שהאישה, הזקוקה לגט יותר מאשר בעלה,

על זכויותיה ונכסיה תמורת הגט. ,בסופו של דבר

מעלה כי בית הדין גירושיםחוקר פסקי דין רבניים, טוען שקריאת עומק בתיקי ההיקיר אנגלנדר,

, גם כאשר יש בה אלימות פיזית, מילולית, נפשית או נישואיםהרבני מעדיף את שימור מערכת ה

ו אפילו כשהבעל מודה כי פגע הדיינים מחזיקים בעמדה ז לעתים. אשתומינית של הבעל כלפי

משום שבית הדין הרבני אינו סבור שדי במעשים כאלה לחיוב הבעל במתן הגט. ,או בילדיו באשתו

אלה טומנים בחובם פגיעה נישואיםלחזור לגור עם בעלה גם כאשר חיי אישהמבחינתם על ה

(. 1996פיזית ונפשית בה )אנגלנדר,

ן רואה לנכון לחייב את הבעל בגט, הרי שישראל המודרנית בהם בית הדין כשאותם מקרים לגבי

סמכויות להםהרחיבה את סמכותם ההלכתית והעניקה של בתי הדין, דווקא חיזקה את ידיהם

445.-( התשנ"הגירושיםחוק בתי הדין רבניים )קיום פסקי דין של אכיפה אזרחיות, מתוקף

על בן זוג העומד בסרבנותו לתת גט ין להטיל "חוק הסנקציות"(. חוק זה מאפשר לבית הד –)להלן

סנקציות שונות, בצורת צווי הגבלה, כדוגמת: שלילת רישיון נהיגה, הגבלת חשבון הבנק, עיכוב

על הנדוןיציאה מהארץ, מאסר ועוד. על מנת להפעיל סנקציות אלו על בית הדין לקבוע כי במקרה

המלצה, מצווה, חיוב –חד מהניסוחים הבאים לאשתו. פסיקה זו עשויה להופיע באגט הבעל לתת

ה )בדרגת חומרה עולה(. יאו כפי

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

המרכז לקידום מעמד האשה ע"ש רקמן בפקולטה למשפטים של על ידילאחרונה הושק

החוקר את מידת הפיקוח, ,קט ראשון מסוגוימרכז רקמן( פרוי –אילן )להלן -אוניברסיטת בר

זקבך, -קדרי ואדלשטיין-ה. הדו"ח הראשון )הלפריןהאכיפה והיישום של חוקים בדיני משפח

( עוסק בחוק הסנקציות ומתבסס על מגוון רחב של מקורות, כולל ניתוח מעמיק של נתונים 1922

בית הדין הרבני עצמו. המסקנה המרכזית של המחקר היא כי חוק הסנקציות על ידישנמסרו

בתי הדין הרבניים באופן על ידימיושם כיום "נותר כמעט כאות מתה בשיטת המשפט הישראלית, ואיננו

(. 0: 1922זקבך, -קדרי ואדלשטיין-)הלפרין שיש בו כדי לתת מענה ראוי לתופעת סרבנות הגט בישראל"

בפועל, בתי הדין הרבניים אינם עושים די שימוש בחוק הסנקציות וכמעט אינם מטילים צווי

(. יתרה מזאת, הנהלת 0למתן גט )ראו לוח ההחלטות שניתנות למספרהגבלה על סרבני גט ביחס

בתי הדין אינה בודקת אם צווי ההגבלה אכן הוטלו בתיקים בהם הורה )בלשון כלשהי( בית הדין

בתי הדין הרבניים על ידי"מיעוט השימוש בחוק בו שלגבר לתת גט לאשתו. מתוך כך נוצר מצב מעגלי

ות לפנות לבית הדין בבקשות להטלת צווים, משדר מסר מרפה ידיים למסורבות הגט, שמצדן ממעט

)שם(. והתופעה של היעדר השימוש בחוק הולכת ומונצחת"

: מספר ושיעור צווי ההגבלה שהוטלו ביחס לכלל ההחלטות למתן גט )החלטות מכל הלשונות: המלצה, 8לוח

(8011זקבך, -שטייןקדרי ואדל-)הלפרין 8000-8009מצווה, חיוב וכפייה( ובכל בתי הדין הרבניים בשנים

שניתנה להם החוקית בתי הדין בסמכות שעושיםהמלצות הדו"ח קוראות להגביר את השימוש

להפעיל סנקציות כנגד סרבני גט; להקים מערך בתוך בתי הדין שיפקח ויעקוב אחר צווי ההגבלה

הנגישות שניתנים; לפקח מבחוץ על מידת היישום של חוק הסנקציות בידי בית הדין; להקל את

את מערך איסוף המידע ,באמצעות צוות מקצועי ,של בעלי הדין לכלי של צווי ההגבלה; לשפר

והקידוד של בתי הדין, כולל פילוח מגדרי של הנתונים.

יש לציין, כי מעבר לאפשרות להפעלת סנקציות, בידי בית הדין הרבני הסמכות ההלכתית להפקיע

, בית הדין הרבני יכול להכריז רטרואקטיבית כי אקט במקרים חריגים. כלומר נישואיםאת ה

–לא חל, בין אם בשל פגם טכני שנפל בעת עריכת טקס החופה או בשל "מקח טעות" נישואיםה

תה יודעת מראש עם מי יפגם מהותי בבעל הפוגע בהסכמת האישה להינשא לו )כלומר, אילו הי

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

קעת קידושין כזו נעשית כיום רק תה מסכימה להינשא לו(. הפיהיא מתחתנת באמת, לא הי

ניסיון להשתמש באופן נרחב יותר בכלי הלכתי זה היה במקרים נדירים, אם כי עד לאחרונה

אילן -לפתרון בעיית העגונות בארצות הברית. הרב עמנואל רקמן, שהיה ממייסדי אוניברסיטת בר

יורק. מהלך -רת עגונות בניו, בית דין מיוחד להת13, בהיותו בן 2006ונשיאה הרביעי, הקים בשנת

, על אף שהרב רקמן וחבריו לפסיקה נחשבו סיכהאורתודושל ביקורת בעולם ונות תלקיזה זכה

והתיר, לטענת ארגון העגונות 1996לבעלי מעמד וידע רב. למרות זאת, בית הדין פעל עד שנת

ן. מאות עגונות בשיטה של קידושי טעות, אומדנה והפקעת קידושי 26הבינלאומי,

סבירים מצד הבעל למתן גט הצבת תנאים בלתי ..5...5

דיינים מסוימים אימצו מגמה הלכתית :בשנים האחרונות התפתחה תופעה בעייתית ביותר

עמדה זו 27מחמירה ומרחיקת לכת ההולכת בעקבות פרשנות מסוימת של פסיקת המהרשד"ם.

תנאים לרוב, הלהציב למתן הגט. מעניקה לגיטימיות לכמעט כל תנאי שעולה בדעתו של הבעל

, כמו למשל דרישת הבעל שהדיון בענייני הכספים יעבור מבית ןממוקשורים לענייני המוצבים

משפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני, או דרישה שהאישה תוותר על כספים שכבר נפסקו לה

ראה כן בית הדין בבית המשפט או שמגיעים לה מכוח החוק. במקרים אלו, אפילו אם קודם ל

מציב תנאי הוא נחשב שהבעלפי אסכולה מחמירה זו, מרגע לחייב את הבעל בגט, הרי שעללנכון

כמי שמעוניין לתת את הגט מרצונו )בגדר הטענה "אני מסכים, אבל"( והחיוב מתבטל. מרגע זה

–שיהיו סחטניים ובלתי סבירים ככל –הבעל לתנאינהפכים היוצרות והאישה שאיננה נכנעת

. במקרה כזה נוהגים הדיינים ללחוץ על "עצמהאת מעגנת "הבית הדין לסרבנית על ידינחשבת

שכן אם תשכיל להיכנע לתנאיו של הבעל תקבל את הגט המיוחל. ", לטובתה"האישה

ביטולי גיטין 5.9...5

גה התפתחה בישראל, לראשונה בהיסטוריה היהודית, תופעה מדאי 1991חמור מכך, מאז

לעומת הנוהג שהיה מקובל לאורך ,שהולכת ומתרחבת והיא ביטולי גיטין )רדזינר, תשס"ט(. זאת

שאין מוציאים לעז לגט, כלומר לא מטילים ספק בגיטין שכבר ,כל שנות ההיסטוריה היהודית

בתי הדין הרבניים שומרים לעצמם את הזכות לבטל גט של אישה , שכיום,ניתנו. משמעות הדבר

עליו חתמה במעמד הגט ש גירושיםהיא הפרה את אחד מסעיפי הסכם האם ביעת הבעל( )לפי ת

פנתה לאחר הגט לבית המשפט בבקשה לשנות הסדרים הנוגעים לממון או , אם האישה)למשל

26 http://www.agunahinternational.com

21בו דנו במקרה של פירוד של ש(, 3911-/2-1( תל אביבתיק )אזורי ותו של הרב פרובר )פסק בית בראש ,למשל ,כך 27

כשהבעל חויב בגט, אך לאחר מכן התנה את מתן הגט בכך שבית הדין ידון בנושא הממון. האישה ,שנה בין בני הזוג

ביטוח לאומי. המוסד לה מידון בכספים שכבר קיבל בית הדין הסכימה לדון בכספים שטרם נגבו, אך לא הסכימה כי

"הבעל צודק בטענתו. אין לחייב את הבעל בגט כל זמן שהאישה מעכבת בידה כספים שאינם ש בפסק הדין נקבע

אישהשייכים לה לפי דין תורה. זכותו של הבעל לדרוש שביה"ד ידון בנושאי הממון, וכל זמן שלא מסכימה ה

הוא זה שמעגן. אם כך הוא, לא ניתן לחייב את הבעל במתן גט, לדרישתו הרי היא זו שמעגנת את עצמה, ולא הבעל

משום שאין היא מעוגנת מחמתו. לכן ביה"ד מסיר את החיוב שהוטל על הבעל לגרש." לאחרונה כתב על פסק דין זה,

על דברי המהרשד"ם הללו נשתברו קולמוסין הרבה והם נידונו (: "/2-12-0/9)תיק )אזורי נתניה( ביה"ד בנתניה

...ומאז הדברים חוזרים ועולים (3911-/2-1)תיק מס' הרחבה לראשונה בביה"ד האזורי בת"א בראשות הגר"נ פרובר ב

(.931332663-12-2אביב( )תיק )אזורי תל". פסק דין דומה נמצא בחדשות לבקרים בבתי הדין הרבניים

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

גם אם הדבר ארע זמן רב לאחר הגט, וגם אם הבעל )לשעבר( נישא בינתיים מחדש ,לילדים(. זאת

כזה עלולה אישה למצוא את עצמה ספק נשואה מחדש לאותו גבר, יאבסורדלאישה אחרת. במצב

והופכת מגרושה למסורבת גט )שכן על מנת "מעוכבות חיתון"תוך שהיא מוכנסת לרשימת

היענות לדרישות חדשות שמציב הבעל(; ואילו האיש ידי -עללקבל גט נוסף להינשא בשנית עליה

עלול למצוא את עצמו ביגמיסט.

גט שניתן משום שבעת מתן הגט הסתמך הבעל על – "גט מוטעה"בין היא כי מדובר טענת בית הד

אם מופר אחד מסעיפיו הרי שהוא חוזר בו מהסכמתו לגרש את האישה ויש וההסכם שנחתם,

לפסול את הגט. ד"ר עמיחי רדזינר )שם(, מומחה למשפטים, מנתח את התופעה כחלק ממאבק

ין, כניסיון של בתי הדין להרחיב את סמכויותיהם באמצעות הסמכויות בין בית המשפט לבית הד

ותנאיו לשאלת כשרות הגט, מהלך שאינו עומד לדעתו במבחן הלכתי או הגירושיםכריכת הסכם

אותן הזכרנו לעיל: שאולי לראות בכך גם המשך ישיר למגמות מחמירות ביותר אפשרמשפטי.

תפיסת בית הדין ולה )של זמן או סכום כסף(, הענקת זכות לבעל להתנות דרישות כמעט ללא הגב

על רצונו החופשי של הבעל בכל מחיר. למעשה, האפשרות לבטל גיטין מכוננת תפיסה כמגןהרבני

שאיננה מבטאת את רוחה המקורית של ההלכה היהודית, והיא שאישה לעולם איננה יוצאת

לחלוטין מתחום שליטתו של בעלה, אף לא אחרי הגט.

וענות רבניותט 9...5

מכירים את התרבות הישראלית החילונית אינם מרביתם דיינים ש כהניםבתי הדין הרבניים מב

כשווה לאיש. מציאות זו הקשתה, ועדיין מקשה מאוד, על נשים רבות אישהואינם תופסים את ה

וכחותן ן. כיום חל שינוי משמעותי ביחס לניהנאלצות לפנות לבתי הדין הרבניים כדי לקבל את גיט

( שהתמחו סיותכאורתודושל נשים וייצוג קולן בבית הדין הרבני בזכות העובדה שנשים דתיות )

במשפט עברי קיבלו אישור מבתי הדין הרבניים לייצג נשים המעוניינות להתגרש. כניסתן של נשים

ץ קבע אלה, המכונות "טוענות רבניות" או "טוענות בית דין", לא עברה בנקל, אלא רק לאחר שבג"

( כי יש להכיר במסגרת לימודים מקבילה לזו של גברים שתאפשר גם 6399/03)בג"צ 2001בשנת

אך חלקן פועלות ,לנשים לעמוד בבחינות. חלק מן הטוענות הרבניות עובדות באופן עצמאי

במסגרת מספר ארגונים המוקדשים לסיוע למסורבות גט ועגונות. בארגונים אלו מועסקות טוענות

, 28ת ו/או עורכות דין המתמחות בתחום סרבנות גט ודיני משפחה, כדוגמת "יד לאישה"רבניו

וה"קליניקה לסיוע משפטי לנשים בענייני משפחה" במרכז 30, "מבוי סתום"29"מרכז צדק לנשים"

, והן מציעות ללקוחותיהן שירותי ייעוץ וייצוג משפטי/הלכתי מסובסדים או אף חינם. על 31רקמן

טורית שבפתיחת המקצוע בפני נשים והישגיהן הרבים של הטוענות הרבניות אף המהפכה ההיס

לטוענות רבניות בשל מיעוט היחיד בארץ בבתי הדין כיום, נסגר לפני כשנתיים מסלול ההכשרה

נרשמות וכיום מתקיימים מגעים שונים לחידושו.

org.ilhttp://www.yadlaisha.

28 29 https://sites.google.com/site/cwjhebrewכמו כן, בכל שבוע מתפרסמת ב .-TYNE כתבה של הטוענת הרבנית

http://www.ynet.co.il/headlines/1,7340,L-רבקה לוביץ ממרכז צדק לנשים על המתחולל בבית הדין הרבני:

0,00.html-4496 30 http://www.mavoisatum.org/ 31 biu.ac.il/rackmancenter/subcontant.php?PageTitle=47http://lawf.

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

חינות. יש משמעות כניסת נשים כטוענות רבניות לבתי הדין הרבניים מבורכת וחשובה מכמה ב

לנוכחותה של אישה נוספת במרחב הגברי של בית הדין הרבני )שבו באולם הדיונים יושבים הבעל,

שלושת הדיינים, הטוענים הרבניים/עורכי הדין והסופר שכותב את הגט(. נשים רבות מספרות כי

קרי אלימות עד כניסת הטוענות הרבניות אל בית הדין הרבני הן לא הרגישו נוח לדווח על מ

שיח של אכפתיות והבנה תשהתרחשו בתוך הבית. כניסתן של טוענות לבית הדין הרבני מאפשר

, הנאלצת להתמודד עם בעל שאינה מוכנה עוד גירושיםבתהליכי אישהה ה שלגדולה יותר למצב

לחיות עמו אך היא תלויה בהסכמתו למסור לה את גיטה. כמו כן, רבות מהטוענות הרבניות

סיון ומוטיבציה יידע הלכתי נרחב בנושא, כמו גם נ ויש להןת בתחום של סרבנות גט מתמחו

המערכתית, והדבר ניכר גם הן ברמה ברמה הפרטנית ו , הןגבוהים להביא לפתרון תופעה זו

בהישגיהן בתחום זה.

ק ח השפעה פוליטי ולהדגיש את היותה של בעיית הסרבנות סוגיה רחבה שלא נוגעת רוכדי לגבש כ

ית עיקר )הקואליציה הבינלאומית יקואליצ ,2010 בשנת ,לראשונהלמגזר מצומצם, הוקמה

ארגונים מכל הזרמים, /1-במסגרת הקואליציה פועלים יחדיו כ 32.לזכויות העגונה ומסורבת הגט(

תנועה חברתית זו, שמובילות אותה בעיקר ארגוני נשים וארגונים חברתיים, למיגור התופעה.

ציבורית באמצעות פעילות חינוכית המודעות הת במספר אפיקים: העלאת נשים, פועל

ייזום קביעת יום בשנה, שנקבע בתענית אסתר, כ"יום העגונה"; ותקשורתית, למשל באמצעות

שינוי חקיקה באמצעות לובי בכנסת והגשת בג"צים; השפעה פוליטית בסוגיות כגון מינוי דיינים;

עות קידום פתרונות הלכתיים שונים לבעיה בקרב רבנים, דיינים שינויים הלכתיים באמצעריכת

ובציבור הדתי והכללי; תמיכה בחתירתן של מסורבות גט לעצמאות באמצעות מתן תמיכה נפשית

וייצוגן בבתי המשפט ובבתי הדין; ועריכת מחקרים וקידום השיח האקדמי בנושא.

או מוגבלת נמנעתאוכלוסיות שזכותן להינשא 9...5

פסולי חיתון ..9...5

של הכפפת המעמד האישי בישראל לדין הדתי, נוצרה תופעה נרחבת של ,כתוצאה מהמצב הנוכחי

פסולי חיתון. בכל תרבות קבועים חוקים המגדירים לאילו אנשים ונשים אסור להתחתן זה עם

אח ואחות, אב או מנועי חיתון. פסולי החיתון השכיחים ביותר הםחיתון זה, והם מכונים פסולי

אינה מאפשרת את נישואיהם של זוגות כגון סית כהאורתודו, ההלכה לאלהובתו ועוד. אך בנוסף

כהן וגרושה, כהן וגיורת, ממזרים, יהודי/יה עם מי שאינו/ה יהודי/יה, בני זוג מאותו המין ועוד.

ת פסולי החיתון יש בישראל זוגות רבים שאין באפשרותם להינשא כלל. יתר על כן, רשימ ,לפיכך

איננה נגישה ושקופה לציבור, ובמדינת ישראל יכול אדם להיכנס לתוך הרשימה מפאת היותו

.(1991)לוביץ', על כךחשוד בממזרות גם מבלי שהוא יידע

למען נשים בישראל, מרכז סיוע לנשים –( הם: אחותי 1922הארגונים החברים בקואליציית עיקר )נכון לספטמבר 32

ימרכז פמיניסט – אישהל אישההמועצה הבינ"ל של נשים יהודיות, – ICJWישראל, -דתיות, אמונה, גרנית, הדסה

פורום נשים –רשת הנשים הישראליות, קול האישה, קולך – IWNהמרכז לפלורליזם יהודי, מכון עתים, חיפה,

מרכז לפתרונות משפטיים והלכתיים, נעמת, –לחימה באלימות נגד נשים, לב לעם, מבוי סתום, מפנים –דתיות, ל"א

NCJW – המרכז לחקר האישה בהלכה במכון המועצה הלאומית של נשים יהודיות, נאמני תורה ועבודה, שתי"ל ,

שכטר, מרכז צדק לנשים, התנועה המסורתית, המרכז לקידום מעמד האשה ע"ש רות ועמנואל רקמן, ויצ"ו, ליגת

rew.htmlheb-http://www.icar.org.il/homeהנשים בישראל של התנועה המסורתית, יד לאישה.

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

חסרי דת ..9...5

המדינה, על ידימי שמוגדר בישראל כ"חסר דת", כלומר אינו שייך לאף אחת מן הדתות המוכרות

פי השיוך הדתי של האדם ואין אפשרות ינשא, שכן כל הנישואים בישראל נערכים עלמנוע מלה

בשנות ,ה הגדולה מברית המועצותי. בעיה זו החריפה עם העליבנישואים אזרחיים להינשא בארץ

3%מעל היו /199משמעותית את מספרם של חסרי הדת בישראל. בשנת במידה שהגדילה ,'09-ה

הועבר בכנסת 1929(. במרץ 1990קדרי וקארו, -)הלפרין סיווג דת ללא 11-19ישראל בני מתושבי

שבא ,חוק ברית הזוגיות( –)להלן 2.2.–חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע –חוק חדש

ואכן מאפשר לחלקם להינשא זה לזה במסלול אזרחי ,לפתור לכאורה את בעייתם של חסרי הדת

ת ומדינה )לשעבר המרכז לפלורליזם יהודי( עולה כי בישראל נפרד. אך מנתוני המרכז הרפורמי לד

מביניהם 29%אלף "חסרי דת", מרביתם יוצאי ברית המועצות לשעבר, כאשר רק 399-חיים כ

.(1929עומדים בקריטריונים של החוק החדש במובן זה ששני בני הזוג חסרי דת )ליס ואטינגר,

(. 3.0.1ך הפרק )סעיף עוד על חוק זה והביקורת הנרחבת עליו בהמש

33מהגרי עבודה ..9...5

בישראל אינן פוסחות על מהגרים. גם מהגרים נישואיםהמגבלות החלות על ישראלים בכל הנוגע ל

משתייכים שניהםיוכלו להינשא רק אם וגם הםדתיים בלבד נישואיםיכולים להינשא בישראל ב

נישואיםך לעדה דתית מוכרת המאפשרת לאותה עדה דתית מוכרת או אם אחד מבני הזוג משתיי

לפגוש זוגות מהגרים רבים אשר חיים יחד כידועים בציבור או אפשרדתיים. כתוצאה מכך -בין

לחלופין נישאים זה לזו בטקס פרטי.

דתיים אחרים, אינם אפשריים -בין נישואיםנישואים של ישראלי/ת יהודי עם מהגר/ת, ככל

הזוג שתי אפשרויות: האחת, להסדיר את מעמדו של בני בפני ות בישראל. במקרים מסוג זה עומד

שיון לישיבת קבע( או להינשא ישנים וסופו ר /בן/ת הזוג הזר כידוע בציבור )הליך הנמשך

אזרחיים מחוץ לישראל ולהסדיר את מעמדו של בן/ת הזוג הזר בהליך שסופו באזרחות נישואיםב

ישראלית.

ובעיקר של מהגרי עבודה ,ה לשמור על ארעיותם של מהגריםבנוסף, כחלק ממדיניות שנועד

בישראל, נוקטת המדינה בפרקטיקות שונות המגבילות את זכותם של מהגרים ומהגרות

לים אחרות ילמשפחה. כך למשל נוהג בישראל איסור על שני בני זוג מהגרים לקיים קשר זוגי, ובמ

דבר מערכת יחסים זוגית בלרשויות עם היוודע מדינת ישראל אוסרת על בני זוג מהגרים לאהוב. –

ייאבד אחד מהם את מעמדו ויידרש לצאת את ישראל, שאם לא כן ,בין בני זוג ששניהם מהגרים

אין שר הפנים מאפשר עבודתם בישראל של שני בני משפחה מדרגת קרבה ,נוסףביגורש. –

שהונהגה עד לא מזמן הגבילה את ראשונה )אם ובן, אח ואחות וכיו"ב(. פרקטיקה פוגענית אחרת

על 1922ריון". על פי נוהל זה, אשר בוטל באפריל יהזכות להורות באמצעות "נוהל עובדת זרה בה

3, נדרשת מהגרת עבודה שילדה בישראל לצאת את הארץ עם ילדּה בתוך 34ידי בית המשפט העליון

. מוקד סיוע לעובדים זריםמ ,באיסוף הנתונים ובכתיבת סעיף זה השתתפה עו"ד רעות מיכאלי 33

34: "כפייתה של אישה לבחור בין המשך תעסוקה, תוך הגשמת פסקה השופטת איילה פרוקצ'יה כי 93//2213בג"צ ב

-יישבת עם התפיסות הערכיות והמשפטיותציפיותיה הכלכליות הלגיטימיות, לבין הגשמת זכותה לאמהּות, אינה מת

מהווה, בראש ובראשונה, פגיעה בזכות החוקתית של העובדת הזרה ...]והדבר[ חוקתיות של החברה בישראל.

". עם זאת, שר הפנים הגיש בקשה לדיון נוסף אשר טרם הוכרעה בבית המשפט הגבוה לצדק. חרף זאת ועל להורות

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

כן, אך ללא הילד. אם לא חודשים ממועד הלידה. היא תוכל לחזור ארצה בתוך שנתיים לאחר מ

תעשה כן תאבד את מעמדה. פגיעות חמורות אלה בזכות לחיי משפחה של מהגרים מעוגנות

בנהלים פנימיים של משרד הפנים, ללא ביקורת ציבורית או פרלמנטרית.

אלטרנטיבות דתיות לנישואי רבנות סטנדרטיים 1...5

ית המודרנסיה כבאורתודוגישות אלטרנטיביות ..1...5

לדורותיה, היהודיתבתי הדין הרבניים בישראל אינם מייצגים את מגוון הדעות המצויות בהלכה

או בעת הזאת. ההלכה אינה מקשה אחת ובמרוצת הדורות פתרו באמצעותה בעיות חברתיות

קהילתי. כיום, בתגובה -לחץ ציבורי עקבמצד ההנהגה ו/או בכךצורך ה, כאשר עלה מגוונות

, הצמיחה מתוכה גירושיםוהן בשלב ה נישואיםות שנוצרות בשטח הן בשלב הלבעיות החמור

המודרנית( שלוש דרכי התמודדות שונות עם הבעיות סיה כהאורתודוהציונות הדתית )המכונה גם

: הנוכחיות, אלטרנטיבות שעדיין מצויות בדל"ת אמותיה הרחבות של ההלכה

ההלכה היהודית כפי שהיא מיוצגת ומיושמת כיום רבים מעוניינים לפתור מצוקות העולות מן ( 2

בבתי הדין הרבניים בישראל, בייחוד סביב מצוקתן של עגונות ומסורבות גט. למעשה, הטוענות

שרואות סיות כאורתודוהרבניות ורבים מהפעילים והארגונים שנאבקים בסרבנות גט, הן נשים

לרפורמות בבתי הדין הרבניים ומקדמות עצמן מחויבות להלכה. דווקא נשים דתיות אלו קוראות

פתרונות הלכתיים מגוונים ורדיקליים יותר לבעיה.

ובפרט כדי לרכך את החיכוך שנוצר לא פעם ,על מנת לגשר על הפערים בין דתיים לחילוניים ( 1

של הרבנות לבין עולמהבמפגש בין עולמם התרבותי של זוג חילוני או מסורתי המבקש להינשא

רבני 35הר".את ארגון "צ ְֹ 2003-והקימה בסים כאורתודו, התאגדה קבוצת רבנים סיתכוהאורתוד

עבורם בשמו להם למטרה להסביר פנים לבני זוג הבאים מרקעים יהודיים שונים ולערוך הרצ ְֹ

מבלי להפר ,הנושא אופי משמעותי ובעל אמירה אישית של בני הזוג ,סיכאורתודו נישואיםטקס

-מחתנים מדי שנה כ הרצ ְֹ המקובלים ברבנות הראשית. רבני סית כהאורתודולי ההלכה את כל

ניטש מאבק פומבי שטרם הגיע 1922במהלך עבור שירותיהם. בזוגות ואינם גובים תשלום 3999

לסיומו בין רבני צהר, הרבנות הראשית, חברי כנסת שונים ושר הדתות סביב מידת החופש שיינתן

להקל על שמטרתוארגון נוסף ברישום הזוגות הבאים להינשא ובאופי הטקסים. לחברי צהר

המפגש בין הציבור הישראלי לגווניו עם שירותי הדת בישראל הוא "מכון עתים", שגם בראשו

עוץ, מידע, ליווי ושירותים חינוכיים סביב מעגל החיים יהמכון מספק י 36דתי.-עומד רב ציוני

פשוט עם מוסדות כגון בתי הדין הרבניים. היהודי ומסייע במפגש הלא

אורתודוכסייםבשנים האחרונות מתפתחת בשקט ובאופן בלתי מאורגן תופעה של נישואים (3

(. 1922פמיניסטיים, בעיקר בקרב פמיניסטיות שגדלו במגזר האורתודוכסי מודרני ובני זוגן )קורן,

ידע הלכתי מעמיק המאפשר להבחין בין תופעה זו, שעדיין קטנה בהיקפה, היא תוצר של שילוב

עקרונות ההלכה לפרשנויות שונות ולמנהגים שנוספו עם השנים, יחד עם מחויבות הן לשוויון

נישואיםבמסגרת לעתיםמגדרי והן להמשך המסורת היהודית. טקסים אלו נערכים

ממשיך משרד הפנים להחיל את המדיניות שנפסלה, לרבות מעצר וגירוש ,הדיןכוב ביצוע פסק יאף שלא ביקש את ע

בדו את מעמדן בישראל בשל הנוהל ונעצרות בשל שהות שלא כדין.ימהות אשר אישל א http://www.tzohar.org.il: הרצ ְֹ אתר 35

/http://www.itim.org.ilאתר מכון עתים: 36

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

ללכת םיהקידושרגילים דרך הרבנות, בהתאם למידת נכונותו של הרב מסדר סיים כאורתודו

מתן זכות דיבור לכלה על ידיכמו למשל ,לקראת בני הזוג ולהגמיש את הכללים המקובלים

מתוך התנגדות גם הנוצרהתופעה מכיוון שאו הענקת טבעת מהכלה לחתן. כמו כן, חופה לתחת מ

מעדיפים בני הזוג לעתים ,הדתי הקיים היום בבתי הדין הרבניים בישראל-מכוונת למבנה הפוליטי

מהצורך לקבל הכרהופורמלי שום ירושוויוני כאחד אך להימנע מ שהינו הלכתי ערוך טקס פרטיל

וחלקם מקבלים הכרה "ידועים בציבור"כהרבנות והמדינה. חלק מהזוגות הללו בוחרים לחיות מ

בזכות נישואים אזרחיים בחו"ל שערכו במקביל.

קונסרבטיביים ורפורמיים נישואיםטקסי ..1...5

המכונות פלורליסטיות או ליברליות, כגון התנועה ליהדות ,נוספותיהודיות תנועות דתיות ותקיימ

, שגם הן חשות קשר עמוק למסורת 38והתנועה המסורתית )קונסרבטיבית( 37מתקדמת )רפורמית(

. יהדות סיתכהאורתודוהיהודית ואף להלכה, אך מפרשות אותה בצורה שונה מן הפרשנות

טקסי אלו. סיים כאורתודוות ארה"ב, משתייכת ברובה לזרמים ליברליים לא העולם, ובעיקר יהד

רבנים רפורמיים או קונסרבטיביים בחו"ל, במדינות שבהן רבנים על ידינישואים שנערכים

נישואים תקפים לכל דבר גם הםבה נערך הטקס, שהשייכים לזרמים אלו הוכרו על ידי המדינה

זרחיים בחו"ל. בישראל מתוקף היותם נישואים א

, ולכן גםאינן זוכות להכרה מהמדינהקטנות בהיקפן ואך בישראל עצמה, התנועות הליברליות

זוגות רבים שאינם מעוניינים , ישאינם מוכרים. למרות זאת ןיד נישואים שנערכים עלטקסי ה

קס . הם מעוניינים שטסיהכהאורתודואינם מזדהים עם הם מפני שסי כאורתודולהינשא בטקס

מאות ,לכן 39ליברלית.-הדתיתישקף את תפיסת עולמם המודרנית והמערבית או אף נישואיםה

זוגות נישאים מדי שנה באמצעות התנועות הדתיות הללו. עיקר הטקס כולל את כל מרכיבי הטקס

, הן בדרך עיצובו והן נישואיםאך מציע גם מתן משמעות חדשה ושונה לטקס ה ,היהודי המסורתי

ע למידת השוויוניות בין בני הזוג: גם נשים שהוסמכו לרבנות יכולות להשיא את בני בכל הנוג

הזוג; נשים יכולות להיות עדות לכתובה; אפשר לשלב בטקס הכלולות מחוות הדדיות והצהרות

, אלא שני בני הזוג אישההרפורמי הגבר אינו קונה את ה נישואיםשוויוניות של בני הזוג; ובטקס ה

הוב ולכבד זה את זה.מתחייבים לא

כל רבני התנועה הרפורמית וחלק מרבני התנועה המסורתית בישראל מוכנים לחתן אף כהן

ולכן נחשבים לפסולי סית כהאורתודואשר מנועים מלהינשא לפי ההלכה ,וגרושה או כהן וגיורת

ופה הנושאים אופי של ח ",טקסי התקשרות"חיתון בישראל. כמו כן, חלק מן הרבנים עורכים

מיניים. התנועות אינן עורכות חתונות בין יהודים למי שאינם יהודים, אך -יהודית לזוגות חד

מציעות למי שמעוניין בכך לעבור באמצעותן תהליך גיור לפני החתונה.

וזוגות אחרים "ידועים בציבור"יש זוגות שבוחרים להינשא רק בטקס דתי ליברלי ולהישאר בגדר

ברבנות ולאחר מכן עורכים טקס פומבי יותר עם רב ליברלי. עם זאת, סי כאורתודוהעורכים טקס

.http://www.reform.org.il/siteהתנועה הרפורמית )יהדות מתקדמת(: 37

.orghttp://www.masortiהתנועה הקונסרבטיבית )המסורתית(: 38

אביב, נקודת המפנה שהביאה להתגברות -לטענת הרב מאיר אזרי מ"בית דניאל", קהילה רפורמית מרכזית בתל 39

סית הייתה רצח רבין. לטענתו, לאחרונה אף החלה מגמה חדשה בה יותר כבדרישה בשירותי דת במסגרת לא אורתודו

(. 22.0.22 –ויותר זוגות מבקשים להינשא באמצעות רבה אישה )שיחת טלפון

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

נישאים באופן אזרחי בחו"ל על מנת להירשם במשרד הפנים כנשואים. גם ברוב המקרים, הזוגות

-לעת עתה, זו גם המלצת התנועות. כמו כן, רבני התנועות ממליצים לחתום על הסכם קדם

בשעת גירושים, אשר גם אותם ניתן לערוך בעת הצורך אצל נישואים על מנת למנוע סרבנות גט

40אחד מרבני התנועות.

הסדרי זוגיות אזרחיים ואלטרנטיבות לא דתיות לנישואים 4...5

אזרחיים בחו"ל נישואים ..4...5

הנערכים על ידי מוסד חילוני ממלכתי או מקומי )כדוגמת שופט נישואיםאזרחיים הם נישואים

ה( וניתנים כשירות של המדינה לאזרחיה. כאמור, אין אפשרות חוקית להתחתן יאו פקיד עירי

או שאינם 41אזרחיים. זוגות שאינם מעוניינים להתחתן בטקס דתי נישואיםבגבולות ישראל ב

נישואיםיכולים להתחתן מחוץ לגבולות המדינה ב 42רשאים לעשות זאת עקב מגבלות דתיות

בת, מתוקף אמנות בינלאומיות ומתוקף פסיקת בית אזרחיים. במקרים כאלה ישראל מחוי

והם ,(, לרשום אותם כנשואים במרשם האוכלוסין של משרד הפנים213/61המשפט )בג"צ

נחשבים נשואים לכל דבר מבחינת מעמדם וזכויותיהם האזרחיות.

מתושבי ישראל שביקשו להתחתן 29%-21%-, נישאו כ1990ועד 1999בכל שנה מאז שנת

(. כמחצית מן הזוגות הישראלים שנישאים 1990קדרי וקארו, -ים אזרחיים בחו"ל )הלפריןבנישוא

שלא ניתנה להם האפשרות להינשא ,בחו"ל מדי שנה הם זוגות מעורבים של יהודים ולא יהודים

זה לזה בישראל )שם(. המקומות הפופולריים ביותר כיום לנישואים אזרחיים בחו"ל הם צ'כיה

שברוב מדינות אירופה האחרות לא יכולים ישראלים בעלי דרכון ישראלי בלבד משום ,וקפריסין

להינשא )שם(.

נישואים)ישראל/חו"ל( ושנת נישואיםלפי מקום ,222.-229.בשנים : מספר תושבי/ות ישראל שנישאו10לוח

(8008קדרי וקארו, -)הלפרין

039 –ש"ח, בתנועה הרפורמית 2,119 –נגבה תשלום אחיד )בתנועה המסורתית טקסהעבור ליווי, הכנה ועריכת ב 40

ש"ח(, אלא אם עורכ/ת הטקס פועל באופן פרטי ולא כרב קהילה באמצעות התנועה.

על ידי חקיקה בלבד אלא כאשר מדברים על חתונות, חשוב לזכור שהבחירה באיזה אופן להינשא אינה מצטמצמת 41

הנפקת , טיסה ושהות בחו"ל,עבור אגרותבגם על רקע מצב כלכלי, שהרי חתונה אזרחית מצריכה אלפי שקלים )

ועוד(. בינלאומיות חותמותותרגומים כגון מסמכים

הדבר אזרחיים אינו ברור. רוב רובם של פוסקי ההלכה טוענים כי נישואיםסית אל כהיחס של ההלכה האורתודו 42

:ראו)אסור, אך באחרונה מתפרסמים מאמרים הלכתיים המלמדים כי ההלכה היהודית בהחלט מאפשרת מציאות זו

(. 1990פיקאר,

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

היא איננה מספקת להם אפשרות להתגרש אך גם כאשר ישראל מכירה בנישואי בני זוג בחו"ל,

אזרחית בתחומיה. בני זוג יהודים שנישאו בחו"ל ונרשמו כנשואים בארץ נדרשים להתגרש בארץ,

היא להתגרש בערכאות דתיות, לפי דתם. נקודה זו חשובה ,למעשה ,כאשר האפשרות היחידה

נישואים אזרחיים אינם שכן משמעות הדבר היא ש ,ולרוב איננה ידועה ,נשיםהביותר מבחינת

מוציאים אישה יהודיה מכלל סכנה להפוך ביום מן הימים למסורבת גט. על אף שבחרה להינשא

, היא עלולה למצוא את עצמה מחויבת לגייס את רצון בעלה ואת סיוע בית בנישואים אזרחיים

.סיתכהאורתודולפי כל כללי ההלכה נישואיםהדין הרבני על מנת לשחררה מן ה

ת פוסקי ההלכה אינם מכירים בנישואים אזרחיים כתקפים מבחינה הלכתית, ועל בסיס זה מרבי

עומדת חלק מההתנגדות של פוליטיקאים ורבנים דתיים להחלת נישואים אזרחיים בישראל. לכן,

עד לאחרונה היה נהוג שאנשים שנישאו בנישואים אזרחיים נדרשו לעבור בבית הדין הרבני הליך

מהזוגות נדרשו אחר סית לקבלת פסק המתיר לבני הזוג להינשא מחדש. חלק מהיר ופשוט יח

–סרבנות גט( ובכך נתנו הדיינים תוקף לפתוח פתח ללהתגרש באמצעות גט לחומרה )מה שעלול ל

(. 1131/93לנישואים האזרחיים שהיו, מתוקף היותם "נישואי בני נוח" )בג"צ –ולו בדיעבד

ונטלו לעצמם סמכות לדון בעניינים לכת בתי הדין הרבניים אך בשנים האחרונות, הרחיקו

, כולל בתנאים שמציב הבעל לגט, גם כאשר הזוג נישא בנישואים אזרחיים גירושיםהכרוכים ב

,(1131/93למרות פסיקת בג"ץ בעניין "נישואי קפריסין" )בג"צ ,(. כל זאת1929בחו"ל )אטינגר,

ינים הכרוכים בגירושים במקרה זה. במהלך חדש יהענ פיה ערכאה אזרחית היא שתדון בכל עלש

זה מכפיף אליו בית הדין הרבני גם את עשרות אלפי הזוגות היהודים שבחרו מראש שלא להינשא

באמצעות הרבנות. גם זוגות אלו הופכים תלויים בכל זאת בדין הדתי ובמוסדות הרבנות על מנת

לפרק את נישואיהם.

נישאו בחו"ל הם בני זוג שאחד מהם יהודי והשני אינו יהודי/יה והבעיה שונה כאשר מדובר ב

לפנות בבקשה לנשיא ועליהם אינם יכולים להתגרש בבית הדין הדתי . בני זוג אלהבטקס אזרחי

בית המשפט העליון, כדי שיקבע איזה בית משפט מוסמך להתיר את נישואיהם.

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

בור"()"ידועים בצי נישואיםחיים משותפים בלא ..4...5

רּות". שצורת החיים בה בני הזוג מנהלים משק בית משותף לאורך זמן מכונה קוהביטציה או "זּו ג

שואים ולא יאך לא קיימו טקס נ נישואיםהמקיימים יחסים דמויי ,הכינוי המשפטי לבני זוג כאלה

( של 06%הרוב המוחלט ) ,שכאמור ,נרשמו כנשואים במשרד הפנים, הוא "ידועים בציבור". על אף

הזוגות בישראל נשואים, הרי שמספרם של הזוגות החיים בקוהביטציה בישראל זינק בעשור

, הלדוגמ, 1996א(. בשנת 1922)הלמ"ס, 1990-ל 1999האחרון ואף הכפיל את עצמו בין השנים

ישנן שתי (. 1990קדרי וקארו, -בחרו שלא להינשא כלל )הלפריןישראל בממשקי הבית 3.1%

,בחירה קצרת טווחבני זוג צעירים, הבוחרים באפשרות זו כ הבוחרות בקוהביטציה: אוכלוסיות

בחירה כ , או בני זוג מבוגרים יותר, הבוחרים באפשרות זו (1991, טאובכשלב מקדים לנישואים )

, ברוב המקרים, מדובר בבני זוגישראלבנראה ש (.1990, הזה) טווח, כתחליף לנישואים ארוכת

-)הלפריןולא חלופה נישואיםדים, מה שמרמז על היות אפשרות זו שלב מקדים ליל ללאצעירים

זוגות 299,999-פי נתוני ארגון משפחה חדשה, חיים כיום בישראל כ . על(1990קדרי וקארו,

ידועים בציבור.

זכויותיהם של בני הזוג החיים כידועים בציבור לזכויותיהם של בני זוג תמושוובנושאים רבים

חוקים, כגון זכויות להגנת הדייר, זכויות כלפי המוסד לביטוח 19-לים, ואלה מעוגנות במעל נשוא

לאומי, זכאות לקצבאות מגורמים שונים, זכויות בתחום יחסי העבודה, ואף חלה עליהם חקיקה

פלילית העוסקת באלימות במשפחה. חוקים נוספים המקנים זכויות של נשואים לידועים בציבור

המחוקק המשיך מגמה זו גם בהגדרת "בני משפחה" בחוק בית 43.וחוק השמות ירושהחוק ההם

המשפט לענייני משפחה, וכלל בה גם בני זוג החיים כידועים בציבור.

המגמה הכללית היא לקרב את מצבם המשפטי של בני זוג החיים כידועים בציבור לזה של בני זוג

ה של פחות משלושה חודשים שנקטעו בשל מות נשואים. כך נפסק כי מגורים משותפים לתקופ

כיורשת לכל דבר ועניין לצורך חוק הירושה )תע"ז אישהאחד מבני הזוג, די בהם כדי להגדיר את ה

יש זכויות שבני זוג החיים כידועים בציבור אינם זכאים להן, כגון ,(. עם זאת3639/09)ת"א(

נישואיםכויות במס הכנסה הנובעות מזכאות למשכנתא כאשר אין לבני הזוג ילד משותף, ז

הוריות.-והטבות להורה יחיד, הנובעות מחוק הבטחת הכנסה או מחוק משפחות חד

פרטיים גירושיםו נישואיםטקסי ..4...5

כאמור, לפי עיקר הדין היהודי, כדי שנישואים יהיו תקפים אין צורך ברב או בנציג רשמי אחר

כלה, טבעת ושני עדים כשרים. למרות זאת, חכמי ההלכה אלא רק בחתן ו םהקידושישיפקח על

ערכו בסתר או בעורמה, ימעין אלו י םשקידושיפרטיים מחשש םקידושיהסתייגו מעריכת טקסי

פרטיים התקבלו להלכה תקנות הגאונים םקידושיבניגוד לדעת הכלה ו/או אביה. כדי למנוע

מוסמך ועוד. מאז נחלקו הפוסקים כיצד , נוכחות רבבחופה מהמאה השביעית כגון חיוב מניין

,ואולי אף רצוי ,האם יש להכיר בקידושין פרטיים ולחייב בגט או שניתן :לנהוג במקרים אלו

להפקיע אותם )ויצמן, תשס"ט(.

במעמד הרבנים ,בכינוס רבנים ארצי שנערך בירושלים מעט לאחר קום המדינה )שנת תש"י(

בו בתי הדין שים פרטיים בישראל. בפועל, בדומה למצב הראשיים ושר הדתות, נאסרו נישוא

. 1999בן דרור, שאוה, תשל"ג; לסקירה מפורטת של חוקים העוסקים בבני זוג החיים כידועים בציבור ראו: 43

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

הרבניים מכירים בנישואים אזרחיים רק בדיעבד ומחייבים לא פעם גט לחומרה, כך גם במקרה

פרטיים לצורך רישום, אך גם אינם מתירים לבני הזוג םבקידושיבתי הדין אינם מכירים –הזה

. (1993להתחתן עם בן זוג אחר בלא גט )ויגודה,

נישואיםמבחינה משפטית, החוק הישראלי מאמץ את ההתנגדות ההלכתית לעניין ודורש שה

במדינה ייערכו בידי רב מוסמך באישור הרבנות. משמעות הדבר היא כי נישואים באמצעות אדם

, סיכאורתודו)בין אם מדובר ברב םקידושיהרבנות הראשית לסדר על ידישאינו מורשה

בשל שי, או באמצעות עורך טקס חילוני(, הם עבירה על החוק. אלא קונסרבטיבי או רפורמ

שכיחותם הגבוהה יחסית של טקסים מעין אלו, הקושי לעקוב אחרי התרחשותם והרגישות

החברתית והפוליטית של ענייני דת ומדינה בארץ, טקסים אלו נערכים לרוב באין מפריע.

ת מספר הצעות חוק המבקשות, בינתיים ללא במאמץ למנוע את התופעה, הוגשו בכנסות האחרונו

כמו גם כלפי מי ,הצלחה, להוסיף גם סנקציה פלילית כלפי מי שנישאים או מתגרשים באופן פרטי

(. בפועל, בית המשפט הגבוה 2913/21שעורכים טקסים אלו בלא אישור ורישום מוסדר )ה"ח פ/

ה,פרטיים כזוג נשוי )לדוגמ ואיםנישלצדק דן מספר פעמים בבקשות להכרה בבני זוג שנישאו ב

(. בית המשפט גיבש לעצמו מדיניות, שלפיה הוא מוכן להיעתר לבקשה 19/63; בג"צ 32/60בג"צ

בני הזוג מיצו את האפשרות להירשם דרך בית ( 2מעין זו אם יתקיימו שלושת התנאים האלה: )

( לפי הדין המהותי 3העיקרי(; ) בני הזוג מנועים מלהינשא זה לזה ברבנות )התנאי( 1הדין הרבני; )

תופסים. נישואיםה

ניתן לנתח מדיניות זו במספר דרכים. ניתן לראות את האיסור על נישואים פרטיים מלכתחילה

ניתן אלו כתקפים אך אסורים. םקידושיתוך חיוב גט בדיעבד, כתוצאה מגישה הלכתית שרואה

את בידם שמר את כוחם הפוליטי ולרכז סיון של בתי הדין הרבניים ליכעוד נ לראות זאת גם

השליטה בכל מה שקשור לנישואים וגירושים. הדבר משתלב יפה גם עם רצונה של המדינה לשלוט

ולפקח על מעמדם האישי של האזרחים, מתוך תפיסה שנישואים אינם אירוע פרטי אלא ציבורי

גישה זו 44פסת כפיראטיות.השלכות כלכליות וחברתיות, כך שהפרטיות נת שיש לוונתון להסדרה,

באומרו כי נישואים פרטיים בלא אישורה של רשות ,השופט העליון ויתקון על ידיבוטאה היטב

"אינם עולים בקנה אחד עם מושגי מנהל תקין ודרישות החברה דתית ו/או ממלכתית חילונית

סיון להגן על נשים י(. כמו כן, יש הרואים באיסור על נישואים פרטיים נ1//3/3)ע"א המודרנית"

היותן קטינות, שכן הן עלולות למצוא עצמן למשלהנמצאות מסיבות שונות במעמד פגיע לניצול,

נשואות בטקס לא טקס לגברים שלא היה בדעתן להינשא להם.

חילוניים נישואיםטקסי 4.9...5

ונה מן בשונה מטקסי נישואים אזרחיים בחו"ל שאינם נושאים אופי יהודי כלשהו, ובש

, קונסרבטיביות ורפורמיות(, התחדשו בשנים סיותכאורתודוהאלטרנטיביות הדתיות למיניהן )

, המציעים לבני 47ומשפחה חדשה 46, אתר טקסים45האחרונות גם ארגונים ואישים, כדוגמת הויה

בארץ. הטקסים החילוניים שואבים את פרטי זוג יהודים בישראל להינשא בטקס חילוני

תפיסות אוניברסליות, הומניסטיות ומודרניות, מהתרבות –מקורות השראתם ממספר

(.2913/21לב להצעת החוק שהגיש )ה"ח פ/ראו למשל את דברי ההסבר של ח"כ זבולון אור 44 /http://havaya.infoמרכז טקסי חיים ישראלי: –אתר הויה 45 /http://www.tkasim.org חילוניים בישראל:-אתר שער עורכי הטקסים היהודיים 46 /http://www.newfamily.org.ilה חדשה: אתר ארגון משפח 47

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

טקסים אף מהמסורת היהודית אך באופן שאיננו מחויב להלכה. לעתיםהישראלית החילונית ו

ליצור שינוי תודעתי אצל בני הזוג ולהכריז קבל עם ועדה על השותפות המתמשכת נועדו מסוג זה

מתוך למידה, ,ל הטקס מתן פרשנות אישית ויצירתיתוהכוונה להקים בית משותף. לרוב כול

ידיעה ואחריות של בני הזוג ושל עורך/כת הטקס )שהם לא פעם ידוענים או אישים הקשורים

לתהליך ההתחדשות היהודית החילונית(. מעניין לציין שסמלי החתונה היהודית המסורתית,

ם נעדרים בדרך כלל גם מהטקסים בטבעת, שבע ברכות, כתובה וכוס, אינ םקידושיכחופה,

. טקסים אלו, כמו הטקסים של התנועות אם כי הם מקבלים אופי שוויוני ואישי יותר החילוניים

המדינה. על ידיהליברליות, אינם מוכרים

נישואי חוזה 4.5...5

גיות יכולים לחתום על הסכמים המסדירים את הזו "ידועים בציבור"כזוגות המעוניינים לחיות

דין. על אף שאין מדובר ב"נישואים" )ראו פירוט בהמשך(, בין אם באופן פרטי ובין אם בפני עורך

הואממד טקסי. ארגון משפחה חדשה למעמד החתימהיש כיום גם אפשרות להוסיף ,של ממש

חותמים בני זוג בנוכחות עורך דין עורך הםבשהיחיד בישראל העורך טקסי נישואים חוזיים

על "הסכם חיים משותפים" ומקבלים "תעודת זוגיות" )על מסמכים אלה נפרט בהמשך(. הטקס

אשר עשוי םקידושישאינו כולל מעשה ,יש לציין כי הטקס נערך באופן מובהק כטקס חילוני

דתיים םבקידושילחייב מבחינה הלכתית. בנוסף, בהצהרת בני הזוג נאמר במפורש שאין מדובר

כאלה או אחרים.

הסכמים ומסמכים שונים להסדרת שותפות זוגית ופירוקה 2....5

חוק יחסי ממון בין בני זוג ..2....5

חוק יחסי ממון( נועד להסדיר בחקיקה את –)להלן .49.-חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג

ת או מוו גירושים) םבמועד פקיעתהן ו נישואיםבמהלך חיי ההן נושא חלוקת הרכוש בין בני זוג

עליו חתמו בני הזוג, מהווה חוק זה ברירת מחדל שעדר הסכם ממוני אחר ישל אחד מבני הזוג(. בה

להתוויית אופן חלוקת הרכוש. הסדר איזון המשאבים שבחוק יחסי ממון חל על בני זוג שנישאו

על בני נישואיםולא ערכו הסכם ממון. משמעות ההסדר היא שעם סיום ה 2.2.20/1זה לזה אחרי

וג להתחלק שווה בשווה ברכושם )כולל זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות הז

בהם נשאר הממון ש ,להוציא את המקרים הבאים ,השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות(. זאת

, גמלה נישואיםבבעלות צד אחד בלבד: ירושות, מתנות או רכוש שהיה לאחד מבני הזוג לפני ה

הזוג מהמוסד לביטוח לאומי, פיצוי שנפסק, וכל המגיע על פי חיקוק לאחד המשולמת לאחד מבני

מבני הזוג בשל נזק גוף או מוות.

גיון העושה צדק עם שני בני יה נישואיםלכאורה יש בחלוקת הרכוש באופן שוויוני בשעת פקיעת ה

פיו הבעל הוא עלשהדין הדתי )בין להזוג. אך במדינת ישראל, בשל התלות הקיימת בין החוק

באמצעות מתן הגט(, הרי שבמשך שנים רבות אפשר החוק נישואיםשקובע את שעת פקיעת ה

ברכוש המשותף, שכן כרצונו לעשות היה ל וכשבמהלך תקופה זו יכ ,לבעל לדחות את מתן הגט

/2-, ביום האחרון של מושב הכנסת ה1991מועד חלוקת הרכוש היה תלוי במועד מתן הגט. בשנת

ששון -בשיתוף עם ח"כ פרופ' מנחם בן ,ת עיקריר מאבק ארוך שנים, הצליחו קואליציולאח

, להביא לתיקון החוק. בעקבות התיקון, ניתן כיום להפעיל את הסדר איזון ואנשים נוספים

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

המשאבים גם במקרים האלה: )א( אם חלפה שנה מיום שנפתחו הליכים משפטיים לסיום

אם קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד )אף אם הנישואים או לחלוקת הרכוש; )ב(

תחת קורת גג אחת( במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של

שנה. בנוסף, ניתן אף לקצר את התקופה באמצעות החלטה שיפוטית במקרים של אלימות

הגנה. על מנת שתיקון זה לחוק לא במשפחה, כגון הגשת כתב אישום על אלימות או הוצאת צו

,בית המשפט או בית הדין שנתן פסק דין לאיזון המשאבים יכול לדרושינוצל לרעה, נקבע גם ש

, נישואיםהשבן הזוג שביקש את פסק הדין יפקיד כתב הסכמה להתרת ,כתנאי לביצוע פסק הדין

ין אם נראה לו שהמבקש לעכב את ביצוע פסק הדכולל כתב הסכמה למתן גט או לקבלת גט; או

. נישואיםפועל בחוסר תום לב בעניין התרת ה

וכן ידועים בציבור שונה. הרכוש שנצבר בזמן החיים 20/1דינם של בני זוג שנישאו לפני

או בעת פירוד, הרכוש נישואיםהמשותפים או לפניהם שייך לשניהם בצורה שווה. כשפוקעים ה

ל שם אחד מבני הזוג או שהיה שייך לו/לה לפני מתחלק שווה בשווה גם אם הוא רשום ע

. נישואיםה

הסכם ממון ..2....5

מעבר לברירת המחדל שבחוק יחסי ממון, יכולים בני זוג נשואים, בני זוג שעומדים להינשא ובני

לערוך ביניהם הסכם ממון. הסכם ממון מאפשר "ידועים בציבור"כזוג שאינם נישאים אך חיים

וע כרצונם מגוון של עניינים כלכליים, כגון: את אופן ניהול רכושם בזמן החיים לבני הזוג לקב

כולל ניהול משק הבית, מימון גידול הילדים ועוד; את האופן שבו יחולק הרכוש –המשותפים

לפני –פירוק הקשר; וכן לקבוע את מועד חלוקתו עד למועד המשותף והפרטי שהצטבר

מעין זה מומלץ, נישואים. עריכת הסכם טרום גירושיםה , בעת פירוד או לאחרגירושיםה

בניסוחים שונים, על ידי עורכי/ות דין ורבנים ממגוון זרמים. בעבר נערכו הסכמי ממון בעיקר

במקרים של נישואים שניים או במקרה שלאחד מבני הזוג היה רכוש רב או ילדים מלפני

וגות צעירים הנישאים לראשונה. יותר גם בקרב ז לשכיחשואים. כיום הופך הדבר יהנ

הסכם חיים משותפים ..2....5

והן בין אלה שאינם נישאים ברבנותלערוך, הן בקרב בין בני זוג שנישאים מגמה כיום מתפתחת

. בשונה מהסכמי הממון הסכמים לחיים משותפים – יותר זוגיים מקיפים פורמלי, הסכמים באופן

משותפים מציג לחיים הזוג, הסכם בני בין יחסי הרכוש את ורק אך בעבר, שהסדירו שנערכו

אחד רק הוא הכספי שהנושא בכך הזוגיות. הסכם מעין זה מכיר חיי על וחדשה רחבה הסתכלות

הזוגיות, כגון: נקיטת טיפול רפואי ואופן הטיפול חיי מושתתים עליהםש הנושאים מתוך מכלול

ילדיהם של בני הזוג ממערכות יחסים קודמות בבן זוג שחולה, גידול ילדים משותפים, שילוב

במערכת היחסים הנוכחית וכו'.

שכן ,חשיבות מיוחדת לחתימה על הסכם חיים משותפים נודעת בציבור ידועים זוג בני עבורב

במרשם או בחוק מוסדרת ההסדרים הפנימיים ומערכת המחויבויות ההדדית שלהם אינה

שיכולה לשרת ,ה הצהרה והוכחה ברורה לזוגיותםכלשהו. חתימה על ההסכם מהוו ממשלתי

יידרשו להוכיח את קיומה. בו אותם בכל מקום ש

גט נישואים למניעת סרבנות-הסכם קדם 2.9....5

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

למניעת סרבנות נישואים-אחד הפתרונות האפשריים לבעיית סרבנות הגט הוא יצירת הסכם קדם

עניינם להסדיר את יחסי הרכוש במהלך שעיקר ,גט בין בני הזוג. שלא כמו הסכמים אחרים

סירוב גט. מדובר במסמך תמניעל, הסכמים אלו מתמקדים במנגנון גירושיםהנישואים או לאחר ה

כדי להבטיח שאם חלילה יסתיים ,אהבה וכבוד הדדי ה שלבשע ,שנחתם עם הכניסה לנישואים

ההסכם פועל גם כגורם . עד כמה שאפשר הקשר, תהיה היציאה מהנישואים הוגנת ולא פוגענית

ערוצי בתחילת דרכם המשותפת בני הזוג לפתח דרבוןמחנך ומרתיע, כמעין רפואה מונעת:

ם. ההנחה היא שאם ישקלו ויסדירו התקשורת כדי לדון גם בקשיים שעלולים לצוץ במהלך יחסי

בעתיד הם יוכלו להימנע ,כולל את האפשרות שהזוגיות תתפרק ,בני הזוג מראש את כל ענייניהם

זוגיות נקלעת למשבר, הרוחות מתלהטות, הלחצים גוברים הכאשר העלול להיגרםעצום הנזק המ

צדדי מתוך כעס, חרדה ונקמנות. כמו כן, ההסכם נועד לתפקד -והחלטות מתקבלות באופן חד

כמעין כתובה מודרנית, ככלי הלכתי ומשפטי שמגן מפני ניצול וסחטנות, המכוון להגן בעיקר על

.אישהה –הלכתיים גירושיםידו על התחתונה במערך יחסי הכוחות במי ש

חלקם מתייחסים רק להתחייבות של הגבר )שעלול 48,מגוון נוסחים של הסכמים אלו קיימים

אך המנגנון 49,להיות סרבן(, וחלקם מחייבים את שני בני הזוג, כמו ה"הסכם לכבוד הדדי"

ו משתלם לבעל לדחות את מועד מתן הגט בש ,במקום המצב הנוכחי. העיקרי שלהם דומה

ולהשתמש בו כקלף מיקוח להשגת הטבות כספיות מאשתו, ההתחייבות הממונית בהסכם הופכת

את האינטרס בכך שהיא מהווה תמריץ לתת את הגט ולפרק את הנישואים באופן מהיר והוגן,

,לו היחסים על שרטוןבו עש ,מבלי שהגט יוכל להפוך לקלף מיקוח. ההסכם קובע כי מרגע מסוים

פםלתוקנכנסים ,בין אם בשל הודעת אחד הצדדים שברצונו להתגרש ובין אם בשל פירוד מתמשך

תנאי ההסכם. לאחר תקופת זמן מסוימת, אם טרם ניתן גט, על הצד הסרבן לשלם לצד השני

גבוה מההכנסות, ה $39% בחודש עד 2,399)למשל סכום שנע בין "מזונות מוגדלים"תשלום של

מביניהם(. ההנחה היא שתשלום חודשי מוגדל לבן/בת הזוג, כאשר בפועל חיי הנישואים כבר אינם

אינטרס לתת או לקבל את הגט. מרגע /להלהתעשת ולהבין שיש לו /ניתקיימים, יגרום לסרבן

שניתן גט, תתבטל מאליה החובה לשלם מזונות מוגדלים אלו. דרך זו עוקפת את הצורך להוכיח

הדיינים ( ומונעת את התלות בשיקול דעתו של בית הדין ואת ההמתנה לכך שגירושים)עילת אשם

של מזונות "שכנוע"היפעילו לחצים על הצד הסרבן לתת או לקבל גט. זאת מכיוון שמנגנון

מוגדלים, אשר הוסדר והוסכם מראש, אינו תלוי בשיקול דעת של דיינים או שופטים. מבחינה

בהסכמים מעין אלו מדגישים שאין הסדר המזונות המוגדלים נחשב הלכתית, התומכים

, אלא להסכם ממוני שבני הזוג רשאים לקבל על עצמם עוד בטרם נישאו, כך שאין "סנקציות"ל

לכאורה חשש לגט מעושה )לבמור, תש"ע(.

, נישואים-בכל עניין הלכתי, קיימות מחלוקות רבות סביב תקפותם של הסכמי קדםמו אלא שכ

אם לאו. עד כה נבחנו מספר "גט מעושה"לעיקר סביב השאלה האם יש בהם משום חשש ב

המרכז לקידום מעמד מורוכזו בחוברת אחת שפרס ,בליווי הסברים ופרשנות ,שישה הסכמים למניעת סרבנות גט 48

כז רקמן: של מר האינטרנט מופיעה באתר . החוברתהאשה ע"ש רות ועמנואל רקמן ומרכז צדק לנשיםhttp://www.lawf.biu.ac.il/rackmancenter/UserFiles/File/booklet.pdf

ה"הסכם לכבוד הדדי" מתייחד בכך שהחתן והכלה מתחייבים לתנאים כמעט זהים ובכך יש גם מסר חינוכי על 49שמחייב את בני הזוג לפנות ,וגיות המושתתת על כבוד הדדי. בנוסף, הסכם זה מאפשר גם מנגנון של שיקום נישואיםז

יחסים שעוד ניתנות לתיקון, מבלי שהאופציה של הלגורם טיפולי מוסכם ומוסמך על מנת לנסות להציל את מערכות עותק של ההסכם )מתורגם לחמש שפות ומותאם טענת "שלום בית" תיהפך לתירוץ ריק שנועד רק לדחות את הגט.

ים:של רבני ישראל הצעירהאינטרנט למספר מדינות בעולם( ומאמרים רלוונטיים מופיע באתר http://www.youngisraelrabbis.org.il/prenup.htm .

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

התופעה עדיין . אולםהסכמים מעין אלה בבית המשפט ובבית הדין הרבני ועמדו במבחן התוצאה

בראשיתה ומוקדם לבחון את תקפותה המשפטית וההלכתית המלאה.

תהפוך על ההסכם וגות החותמיםשעם עליית מספר הז היא תקוותם של העוסקים בנושא

הלכתי שיוכל -מניעתי יעיל יותר ולכלי משפטי-לכלי חינוכיההסכם כך יהפוך והחתימה לנורמה,

( מדיניות RCA)סים כהאורתודולהיאכף בצורה חזקה יותר. בארה"ב קיבל עליו ארגון הרבנים

ן. בארץ, התנועות אותו ניסחו בארגושהמחייבת זוגות הנישאים דרכם לחתום על הסכם דומה

, אך עד היום אין ארגון הכאלעל הסכמים לחתוםהליברליות אמנם ממליצות )אך לא מחייבות(

( שקיבל עליו לחייב זוגות לחתום על ההסכם. עם זאת, נראה שיש הרצ ְֹ )כגון סי כאורתודורבני

אלו, ומכך בארץ החלו לנסח גרסאות משלהם להסכמים סים כאורתודוהתקדמות בכך שרבנים

אולי ללמוד על עצם התקבלות הרעיון. אפשר

אוכלוסייההמ 19%שלמרות שמעל ,סקר מעמיק בנושא הראה שאחת הבעיות המרכזיות היא

שמעו על האפשרות לחתום על הסכמים שיכולים למנוע 22%מודעים לבעיה של סרבנות גט, רק

קיימת שמעו ש הנשאליםשר כא :את המצב העגום הזה. מצד שני, הסקר חשף נתון מעודד

60%-הנשים ומ 1%/) נישואיםהביעו נכונות לחתום על הסכם כזה לפני ה מהם 3%/אפשרות כזו,

.(1929)קולך, הגברים(מה

תוקף ההסכמים 2.5....5

על מנת לתת תוקף להסכם בין בני זוג נשואים או שעומדים להינשא, נדרש אישור של גורמים

ממון. אם ההסכם נחתם במהלך חיי הנישואים יש לאשרו בפני בית רשמיים, מתוקף חוק יחסי

משפט לענייני משפחה או בבית דין רבני. אם ההסכם נחתם לפני הנישואים ובסמוך אליהם,

באמצעות נוטריון מוסמך או רשם הנישואים במועצה גם האפשרויות רבות יותר וניתן לאשרו

את המסמך יכולים בני הזוג לגבש "דועים בציבורי"לעומת זאת, במקרה של הסכם בין 50הדתית.

ביניהם ואין צורך באישור של גורם נוסף. הסכם גירושים דינו כדין הסכם ממון. עליוולחתום

תעודת זוגיות 2.9....5

51נהגתה ויצאה לאור תעודה ייחודית המונפקת כיום רק על ידי ארגון משפחה חדשה. /199בשנת

האישי של בני זוג החיים יחד ונושאת את הפרטים האישיים של הנושא התעודה מציגה את מצבם

חי תחת קורת שהוא. הנושא תעודת זוגיות הוא מי שהצהיר הצהרה רשמית הזוג /בתאותה ושל בן

מו משק בית משותף. לקבלת תעודת הזוגיות מספיקה יגג אחת בזוגיות עם אדם אחר ומנהל ע

יכת טקס דתי או בנישואים אזרחיים בחו"ל. מבחינה הצהרת בני זוג בלבד, ואין צורך בער

משפטית מהווה התעודה הוכחת זוגיות שעונה על דרישת המחוקק לצורך הכרה בזוגיות. הצגת

ם הנישואים לאשר הסכם מעין זה כל עוד בני הזוג מבינים את ההסכם וחתמו עליו פי חוק, חובה על רש על 50

מרצונם. דרך זו אף איננה כרוכה בתשלום נוסף, והיא כלולה במחיר של פתיחת תיק נישואים ברבנות. עם זאת, ידוע

ליטיות ודתיות. הסכם ומתנגדים לו מסיבות פובכי חלק מרשמי הנישואים בחלק מהמועצות הדתיות אינם מכירים

הנישואים בפני נוטריון, על אף העלות הנוספת הכרוכה בכך. -זוג לאשר את הסכם קדםהלכן יש הממליצים לבני וזיכתה את ממציאיה ,המוביל של השנה כמוצר המשפטיתעודת הזוגיות של משפחה חדשה הוכתרה 1929שנת ב 51

הלאומי האמריקני לחינוך ומידע משפטי בחסות זהמרכשל היוקרתי הבינלאומי מטעם מכון הילדברנט בפרס

.היוצרים תעודת הזוגיות היא פרי המצאה ישראלי וחלים לגביה הוראות ודיני זכויות אוניברסיטת וושינגטון.

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

מאפשרת לבני זוג החיים כידועים בציבור ומנהלים משק בית משותף לזכות בהכרה ההתעוד

ומקלה עליהם בכל פיע "רווק/ה", על אף שבתעודות הזהות הרשמיות שלהם מופומבית בזוגיותם

תוך שמירה על פרטיותם, שכן הצגת התעודה מחליפה ,נדרשת הוכחה לזוגיותם. זאתשמקום בו

את הצורך לחשוף ברבים את פרטי ההסכמים שמסדירים את חיי הזוגיות שלהם. התעודה

מונפקת גם באנגלית לשימוש בינלאומי.

דפוסי משפחה חדשים .....5

בפתח הדברים, בשנים האחרונות השתנה עד מאוד מושג המשפחה. להלן נסקור כפי שאמרנו

כגון חיים משותפים בלא ,מספר דפוסים משפחתיים חדשים, נוסף על אלו שכבר הוזכרו קודם

נישואים )ידועים בציבור(. חשוב לציין כי החיבור בין האישי לפוליטי בתחום זה בולט מאוד. כפי

להגדירה שניתן, לאומית מטרה למען הדתי הדין של אינסטרומנטליזציה יימתק"שכבר ראינו, בישראל

(. מכיוון שכך, בחירה פרטית לכאורה 213: 2000ביז'אווי, -פוגל) "הקולקטיב של הגבולות כשמירת

חברתי בישראל -לקיים דפוסי משפחתיות אלטרנטיביים מאתגרת את הסטטוס קוו התרבותי

אם לא תמיד מתכוונים לכך האנשים עצמם. ומהווה אקט פוליטי מובהק, גם

על ההיבטים המגדריים של יחסי הכוח בחיי נתעכבלכן, בטרם נסקור את הדפוסים החדשים,

בהיותם מרכיב שמשפיע ומושפע מיחסי הכוח הפטריארכליים שבחברה ,הנישואים המסורתיים

בכך שהן נושאות ייםזוג ביחסים "המחיר את משלמות" מחקרים מראים שנשיםהרחבה יותר.

משמעותית עם במידה גדל בין גברים לנשים בהיבט זה פער והנטל העיקרי של עבודות הבית, ב

וסיפוק תועלת יותר מפיקים במקביל, גברים. (Baxter, Hewitt & Haynes, 2008) הולדת ילדים

עם ההורות, . (Fowers, 1991) הזוגיים ביחסים קשיים יותר חוות נשיםש בעוד זוגיים מיחסים

,Twenge, Campbell & Foster ) חווים שני בני הזוג ירידה יחסית ברמת הסיפוק מהנישואים

כיוון שתחושת הסיפוק מהנישואים גם היא ממוגדרת, הרי שנשים עשויות מעם זאת, (.2003

Wilkie, Ferreeלחוש סיפוק והוגנות בקשר גם כאשר חלוקת העבודה רחוקה מלהיות שוויונית

& Ratcliff, 1998) .)

היה לחשוב שנשים, ככל שתהפוכנה בוגרות, משכילות ועצמאיות יותר מבחינה אפשר ,לכאורה

בין אם בתוך –תעדפנה לבחור הסדרי זוגיות, חלוקת עבודה ושותפות אלטרנטיביים ,כלכלית

ים משום שהם המאפשרים שוויוניות גדולה יותר. עם זאת, מחקר –הנישואים או מחוצה להם

מגלים כי גם שם משועתקים לא פעם אותם דפוסים אלטרנטיבייםחדשים שבחנו הסדרי זוגיות

כל את מקיימים בקוהביטציה, למשל, החייםשל חלוקת תפקידים מגדרית בקיום הזוגיות.

למעשה, למרות(. 1990הזה, )שמרניים מיקומים כולל, הקיימים המגדרית הזהות מיקומי

מגברים יותר להשקיע נוטות עדיין נשים, שוויוניות מגמות המשקפים תזוגיו דפוסי התפתחות

. (1990 ושפר, ; שחר1991שאלתיאל, -קמין; Benjamin, 1998יחסים ) במערכות

הוריות-משפחות חד .......5

הבוגרת בישראל בשנת אוכלוסייהמה 32%בחברה הישראלית, רק השכיחותמבחינת העמדות

ד מסוגל לגדל את ילדיו טוב כמו זוג הורים, כשנשים האמינו בכך יותר הסכימו שהורה יחי 1990

הוריות עם -דחמשפחות 291,399בישראל יו חב(. בפועל, באותה שנה, 1990מגברים )הלמ"ס,

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

( 1.6%) הוריות-של המשפחות החדאלף ילדים. הריכוז הגבוה ביותר 211-, ובהן כ/2ילדים עד גיל

לזה מתוך כלל המשפחות, אחוז דומה 6%-הוריות מהוות כ-ות חדת בדרום הארץ. משפחומתגורר

(, 26%( אך נמוך יחסית בהשוואה לגרמניה )6%-1%איטליה, ספרד, אירלנד ופינלנד )שבמדינות

המשפחות מ 02%(. חשוב לציין שבראשן של 29%(, נורווגיה וקנדה )23%(, הולנד )21%ארה"ב )

( הורה גרוש/ה, כאשר היתר %/3) ןממחצית . ביותראישהבישראל עומדת הוריות-החד

(. 26%-( או נשואה החיה בנפרד )כ23%, שכמעט כולן נשים יהודיות(, אלמן/ה )23%רווקות/ים )

הוריות הרווקות לילדים עד -החדמהות יבמספר הא 19%בעשור האחרון חלה עלייה דרמטית של

סי של המשפחות הללו עלה גם הוא (, כאשר חלקן היח1990-ב 23,299-ל 1999-ב 1,199-)מ /2גיל

א(. 1922בהתאמה )הלמ"ס,

משיעורן גבוה ,6.3%/על 1929-הוריות בשוק העבודה עמד ב-של אימהות חד ןשיעור השתתפות

הוריות גבוה יותר -. אחוז הבלתי מועסקות בקרב האימהות החד61.3% –מהות נשואות יא של

נתוני ב(. מניתוח 1922בהתאמה )הלמ"ס, ,1.0%לעומת 0.1% –מאשר בקרב אימהות נשואות

שאחוז משקי הבית עם מועסקים עולה ככל שעולה גילו/ה של הילד/ה ידוע תעסוקת נשים בכלל

הוריות.-וכך קורה גם במשקי בית של משפחות חד ,הצעיר/ה במשק הבית

הוריות, בין-מקנה זכויות מיוחדות למשפחות חד .44.-הוריות, תשנ"ב-חוק משפחות חד

. החוק חל על הורה יחיד, תושב/ת ישראל שבהחזקתו/ה ילד/ה אישהשההורה הוא גבר ובין שהיא

התנאים האלה: ההורה אינו נשוי )רווק, גרוש או אלמן( ואין אדם הידוע מאם מתקיים אחד

שנתיים לפחות, נתון בהליך במשך /בת הזוג; ההורה נשוי אך חי בנפרד מבן/הזוגו /בתבציבור כבן

; אם עגונה, /הזוגו /בתשנתיים לפחות ואין אדם הידוע בציבור כבןבמשך נישואיםה לסיום

הנמצא בישראל יותר משנה /אהנשוי /הובתנאי שאין אדם הידוע בציבור כבן זוגה; עולה חדש

זוג /בתבן /להלא עלה לארץ ואף אינו שוהה בה, ובתנאי שאין לו /בת הזוגופחות משנתיים ובן

יום לפחות ונתונה 09החיה בנפרד מבן זוגה, שהתה במקלט לנשים מוכות ; אם נשואה /תאחר

גירושיםתהיה פטורה מפתיחת הליך אישהשישה חודשים לפחות. הנישואים במשך לסיוםבהליך

אם אישרה לשכת הסעד כי יש בכך משום סיכון לחייה או לחיי ילדיה. קרי, אם יש חשש שתביעה

הורית אף שלא הגישה -ו את ילדיה, היא תיחשב כאם חדלקבלת גט עלולה לסכן את האם א

תביעה לגט.

52משפחות פרק ב': משפחות שניות, משולבות וממוזגות .......5

וצפויים לחוות יותר רב זמן חיים רבים אנשים, 19-ה במאה החיים בתוחלת הניכר הגידול עם

במצבים כאלה אנשים .גירושיםו פרידה, כהתאלמנות ,האישי מצבב שינויים במהלך חייהם

"משפחות אנשים בונים למעשההמכונה פרק ב'. ,)או יותר( הימקימים לא פעם מערכת זוגית שני

כך שיכלול ,(2000ביז'אווי )-החוקרת סילביה פוגל על ידי(, מושג שהורחב 2006שניות" )כץ ופרס,

בוחרים להם בפרק שאנשים ,את מגוון הסדרי החיים המשפחתיים, נורמטיביים ואלטרנטיביים

בין אם באמצעות הרבנות –מחדש נישואיםב'. הסדרים זוגיים אלו עשויים לכלול

בנושאשכותבת בימים אלו מחקר דוקטורט ,באיסוף הנתונים ובכתיבת חלקים מסעיף זה השתתפו עפרה אור52

,(; וכן גלי סמביראטרם פורסם" )באמצע החיים מנקודת מבטן של נשים יהודיות בישראל זוגיות חדשה )פרק ב'("

"חוויית ההורה המגדלת במשפחות לסביות משולבות בישראל" )טרם בנושאדוקטורט מחקר שכותבת בימים אלו

פורסם(.

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

; קוהביטציה ל"בחו אזרחיים נישואים או קונסרבטיבייםאו רפורמיים נישואים, סיתכהאורתודו

לחוד, כלומר זוגיות ללא מגורים משותפים )הסדר שזכה -אבל-או חיים ביחד, )ידועים בציבור(

((.1991)ליבליך, " ניסועין"כינוי ל

בין אם –הקמת משפחות פרק ב', היא שאלת מקומם של הילדים עת סוגיה נוספת המתעוררת ב

מדובר בילדי אחד מבני הזוג מזוגיות קודמת )כמו ב"משפחות משולבות", כהגדרתן של גליה צבר

ים )כמו ב"משפחה ממוזגת"(, ונעמה צבר בן יהושע(, בילדים של שני בני/ות הזוג מקשרים קודמ

בילדים משותפים שנולדו לתוך הזוגיות החדשה. גם בתחום זה ניתן למצוא מגוון יצירתי של או

בני הזוג של הוריהם, כמו גם בינם ובין ילדיהם של בני לילדים ההסדרים המבנים את היחס בין

בהקשר הישראלי. מחקר הזוג. על משפחות משולבות ו/או ממוזגות נערכו מחקרים מעטים בלבד

עבור באחד כזה )צבר וצבר בן יהושע, טרם פורסם(, מציע למשל את הכינוי "הורה מגדל/ת"

בן/בת הזוג המגדל/ת את ילדיו/ה של בן/בת הזוג, ההורה הביולוגי/ת.

סיכוייהםעל משמעותיתעבור אנשים הבוחרים בקוהביטציה באמצע החיים, יש השפעה מגדרית ב

, מספר הנשים שאינן נשואות עולה 33מכיוון שבישראל, בכל גיל מעל ,זוג. זאת /בתלמצוא בן

ביחס –משמעותית על מספר הגברים שאינם נשואים. פער זה הולך וגדל ככל שהגיל עולה במידה

קדרי -)הלפרין 63מעל גיל ,בהתאמה ,29-ל 36.1, ויחס של 39גברים מעל גיל 29-נשים ל 11.6של

נמוכים למצוא זוגיות עם גבר בגילאים מאוחרים יותר אישה סיכוייה של כלומר, (. 1990וקארו,

מצמצמת עוד יותר את אפשרויותיהן של אפליה גילאיתגבר בן גילה. בנוסף, מסיכוייו שלבהרבה

מהם, ובניגוד צעירות נשים להעדיף נוטים גבריםש מכיוון ,החיים באמצע זוג בן למצוא נשים

מעניין לציין .ורומנטיקה לתשוקה מושא להיות שחדלו כמי נתפסים רים אינםמבוג לנשים, גברים

נוטות נשים באמצע החיים ש( מראים Di Stefano & Pinnelli, 2004; 1991מחקרים )ליבליך, כי

מתוך חתירה לעצמאות ובאופן מכוון לאתגר בזוגיות פרק ב', לבחור בהסדרי חיים אלטרנטיביים

רתיים.בכך דפוסי זוגיות מסו

53מיניות-משפחות חד .......5

בעשור האחרון התחדש הרבה מאוד בתחום ההכרה והזכויות של משפחות גאות. הרוחות

הנושבות כיום במערכת המשפט הן מאוד אוהדות כלפי המשפחות הגאות, זאת להבדיל מהכנסת

במשפחתיות שעדיין מסרבת לטפל בנושא. כלומר, למרות שבמובנים רבים נוצרה בפועל הכרה

מינית, הרי שבשל הפערים בין עמדת הרשות המחוקקת לרשות השופטת, נותרת זו בגדר פיזור -חד

של זכויות שאיננה מהווה הכרה מלכתחילה מתוך מדיניות מכוונת.

54מיניים-או בנישואים חדמינית -חדהכרה משפטית בזוגיות .....5

הומואים, ושל לסביות ת מומחית לזכויו ,באיסוף הנתונים ובכתיבת חלקים מסעיף זה השתתפה עו"ד עירא הדר 53

מיניות.-צים במשפחות חדחקק ביצירת התקדים בעניין האימו-ייצגה את בנות הזוג טל ואביטל ירוסאשר – בעולם הפסיקה, בשבע מדינות או החוק פי ומוכרים, על מתאפשרים מין מאותו זוג בני בין נישואים ,להיום נכון 54

הברית. כמו כן, במדינות וכן במספר מדינות בארצות – ושבדיה נורבגיה אפריקה, הולנד, בלגיה, ספרד, קנדה, דרום

מיניים, בין -זוגיות חד ליחסי ניתנת הכרה שבמסגרתם חלופיים הסדרים קיימים נישואים מאפשרות שאינן רבות

ההסדרים אל לעתיםזוגיות ובין אם בלא רישום )בדומה ל"ידועים בציבור"(. ה של מוסדר רישום אם באמצעות

. כמו כן, הסדרים ןרק את חלק לעתיםמחילים את מלוא הזכויות המקבילות הקיימות בנישואים הטרוסקסואליים ו

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

אין אפשרות לבני זוג מאותו מין להינשא זה פי הדין הדתי, כמובן שבחוק הישראלי, הנוהג על

ח ועם זאת, בשנים האחרונות גוברת ההכרה בבני זוג מאותו מין כידועים בציבור, ומכ 55לזה.

שבו בית 56(,12/01/)בג"צ 2001דנילוביץ' משנת הכרה זו ניתנות יותר ויותר זכויות. פסק דין

ך מתן הטבות כלכליות, סימן את תחילתו מינית לצור-חדהמשפט העליון הכיר לראשונה בזוגיות

מינית. מספר שנים לאחר מכן, בית -של המאבק המשפטי של קהילת הלהט"ב להכרה בזוגיות חד

המשפט לענייני משפחה בבאר שבע נתן תוקף של פסק דין להסכם לחיים משותפים בין בנות זוג

תוך קביעה שהן עונות ולאחר מכן להסכם לגבי מזונות הילדים במקרה של פרידה, ,לסביות

(. פסקי דין כאלה הפכו בשנים האחרונות לשגרתיים 1322/92להגדרת "בן משפחה" )תמ"ש )ב"ש(

1996מינית. בשנת -החדלמדי, כאשר בתי המשפט מעניקים באמצעותם הכרה דה פקטו בזוגיות

(.3913/93 בני זוג מאותו מין שנישאו בקנדה )בג"צבישראל אף הורה בג"צ לשר הפנים לרשום

במסגרתם שכלכליים ומשפטיים, כגון יחסי עבודה וזכויות סוציאליות, היבטיםלהלן נסקור כמה

מינית הלכה למעשה. -מכירה המדינה בשנים האחרונות בזוגיות חד

בין בני זוג מאותו מין, כאשר בית המשפט המחוזי בנצרת קבע הירושה הוכרה זכות ,1991בשנת

" שבחוק אישהפירש את המילים "איש ו בית המשפטת בן זוגו המנוח. כי הומו זכאי לרשת א

(. בני זוג מאותו מין מוכרים גם 3113/93" )ע"א אישהו אישההירושה ככוללות גם "איש ואיש" ו"

בנות זוג מאותו מין. בשנת /כבר מכיר בבני ביטוח לאומימוסד לה משכנתאות. גם לצורך קבלת

קיבל את תביעתו של גיורא רז לתשלום גמלת השארים בתל אביב בית הדין האזורי לעבודה ,1993

ביטוח הלאומי מוסד לה ,1990(. בשנת 3336/91מהמוסד לביטוח לאומי עקב פטירת בן זוגו )בל'

זוג מאותו מין, כמו למשל הוראה להעניק /בנותהוציא נהלים מיוחדים בנוגע לזכויותיהם של בני

גברים שמביאים לעולם ילדים באמצעות פונדקאות בחו"ל. דמי לידה ומענק לידה לזוגות של

. בנות זוג מאות המין/ניתנו כבר מספר פסקי דין המכירים בזכויות של בני הפנסיה גם בתחום

כי זוג הומואים נחשבים כ"בני זוג" וכ"ידועים בתל אביבקבע בית הדין לעבודה 1992בשנת

(. פסיקה 3126/92ע"ב )ת"א( לקבל פנסיית שאירים ) בציבור", כך שלאחר מות האחד, זכאי בן זוגו

כאשר בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קבע כי זוג לסביות נחשבות ,1993דומה ניתנה בשנת

כי בתה של התובעת נחשבת יתומה של בת הזוג המנוחה גם כ"ידועות בציבור". באותו תיק נקבע

הן לבת הזוג והן לבת הלא ביולוגית של ויש לשלם קצבת שאירים ,)אף שטרם אומצה על ידה(

בית הדין האזורי לעבודה אף הכיר כידועים בציבור בזוג ,1929(. בשנת 1119/93המנוחה )עב' )חי'(

ידרשו למידת ראיות מופחתת כדי להקל יהומואים שחיו בארון, וקבע שהומואים החיים בארון

זוג מאותו מין קיימת גם במסגרת זכויות (. הכרה בבני 39/3/91עליהם להוכיח את הזוגיות )עב'

, זוג הומואים הוכרו 1922ובשנת (, 32/1/93)ע"א (, בתחום מיסוי מקרקעין 3301/06)בג"צ בצה"ל

חלים על כל הזוגות שאינם נשואים, בלא לעתיםמיניים ו-עבור זוגות חדבאופן ייחודי ב לעתיםחלופיים אלו נוצרים

(. 1990דוד, -תלות בזהותם המינית והמגדרית )בןמיניים, הרי שגם -סית לחתן זוגות חדכציין כי מעבר להתנגדות הברורה של הרבנות הראשית האורתודומעניין ל 55

רבני התנועה הקונסרבטיבית )מסורתית( והתנועה ליהדות מתקדמת )הרפורמית( בישראל חלוקים ביניהם בעניין זה.

, וכיום כל רב/ה חופשי/ה לבחור האם תנועות דתיות אלה, הדוגלות בפתיחות, מתקשות לגבש מדיניות אחידה בסוגיה

וכיצד להשיא זוגות להט"ב או לא.

קבע בית המשפט העליון כי חברת "אל על" מחויבת להכיר בבן זוגו של הדייל )גבר( ולהעניק לו אותן במקרה זה 56

מיניים. -זכויות שניתנות לבני זוג ידועים בציבור דו

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

כבני זוג גם לצורך חוק נכי רדיפות הנאצים, כך שלאחר מות בן הזוג שהיה ניצול שואה ימשיך בן

(. 29-21-13202ו"ע )ת"א( זוגו לקבל את התגמולים ממשרד האוצר )

הכרה משפטית בהורות להט"ב .......5

1993-מיניות נקבעה בבית המשפט העליון ב-חדמדיניות האימוץ של ישראל בנוגע למשפחות

ילדיה פיה הדין הישראלי מתיר הוצאת צו לאימוץ עלו ,(29119/9)ע"א חקק -בפרשת ירוס

היא כאם לילדים. מאז, הפך תקדים זה בת זוגה, שבפועל משמשת אף ֵאם על ידי הביולוגים של

לדבר שבשגרה בבתי המשפט בכל רחבי הארץ, ועד היום ניתנו מאות צווי אימוץ במסגרת משפחות

משרד הפנים אף הוציא טפסי מרשם אוכלוסין ,1991לסביות או משפחות הומואיות. בשנת

מהות או שני אבות.ימיוחדים המתאימים לרישום ילדים שיש להם שתי א

בשנים האחרונות הומואים רבים הופכים לאבות באמצעות הליכי פונדקאות המבוצעים בחו"ל,

זוג גברים עתר ,1929סוגיה הנמצאת בימים אלו בלב ויכוח סוער בתוך קהילת הלהט"ב. בשנת

לבג"צ בדרישה לאפשר להם לעבור הליך פונדקאות בארץ, מכוח חוק הפונדקאות הישראלי )בג"צ

קבות העתירה הוקמה ועדה ציבורית לבחינת חוק הפונדקאות, ובינתיים העתירה (. בע29/1/29

עדה טרם פורסמו.ונמחקה. מסקנות הו

מיניים-דפוסי זוגיות, הורות ומשפחתיות חד .......5

לסבית, ואין ספק שקהילה זו -עד כה התמקדנו בהכרה של מוסדות המדינה בזוגיות ובהורות הומו

ישגים רבים בתחומים אלו בשנים האחרונות בזכות מאבקים משפטיים יכולה לזקוף לזכותה ה

רבים. עם זאת, חשוב לציין כי בתוך קהילת הלהט"ב מתקיים דיון סוער בנוגע לעצם המהלך זה.

ואף –מיניים טוענים שבכך מוסרים לידי המדינה את הכוח -אלו השוללים/ות נישואים חד

חיינו ומיניותינו, באמצעות מעורבותה בקשרינו להסדיר, לפקח ולנהל את –דורשים ממנה

בה גוברת שהזוגיים והמשפחתיים. הם מצביעים/ות על האבסורד של המהלך דווקא בתקופה

נטייתם של זוגות הטרוסקסואליים לא להתחתן כלל ולהעדיף הסדרי זוגיות ומשפחה פרטיים

( הדיון המשפטי בעד שיווי Gross, 2001וס )כפי שציינו משפטנים קווירים כמו אייל גרומגוונים. בנוסף, "

זכויות נשען תמיד על דמיון לזוגיות הטרוסקסואלית, או לזוגיות הטרוסקסואלית כפי שהממסד מבנה

כלגיטימית ונורמאלית. כלומר: מגורים משותפים, תלות כלכלית, קשר ארוך טווח, מונוגמיה. לבקש את

מבקרים/ות, משמעו לקבל את הפרמטרים של המדינה למהי הכרת המדינה בנישואי להט"ב, אומרים/ות ה

(. 161: 1922)פרסר, הזוגיות ה'טובה', ה'נורמאלית', ה'בריאה'"

טיקות, שחלקן דומות קבפועל, משפחתיות וזוגיות לסבית, למשל, מתבטאת במגוון רחב של פר

שראינו, גם הוא למודל ההטרוסקסואלי הנורמטיבי של איש, אישה וילדיהם הביולוגיים )שכפי

למצוא אפשרלמשל, ,כבר אינו מייצג חלקים נרחבים של הציבור בישראל( וחלקן שונות מאוד. כך

קשרים מונוגמים ופתוחים; ארוכים או קצרים; בשני בתים נפרדים או בדירה לסביות המקיימות "

ש ילדים: יש נשים משותפת; עם שיתוף כלכלי מלא, או חלקי, או בלעדיו; עם ילדים או בלי; וגם כשי

שנכנסות לקשר חדש עם ילדים מקשר ישן, בין אם ילדים שיש להם אבא נוסף או אמא נוספת או אולי זוג

אבות או בכלל לא; במשפחות מסוימות בת הזוג שאינה הורה הופכת לכזאת; יש משפחות בהן נשים

ות שהן חלק ממשפחות מנסחות לעצמן הגדרה חדשה של זיקה ושארות אל הילדים; יש משפחות לסבי

(. בהקשר זה מעניין לציין גם את המושג 162" )שם: המקור ההטרוסקסואליות שלהן, ויש כאלו שלא

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

המתייחס לקשרים שאינם מבוססי דם עם אנשים ,(Weston, 1991) "משפחות שבוחרות"

שתומכים ומשתתפים בהווי ובתפקודים ה"משפחתיים" של הומואים ולסביות.

57נישואיםמשפחה לאחר ההשם בחירת .....5

חוק השמות( את העמדה כי יש קשר –)להלן 459.-חוק השמות תשט"זביטא 2006עד שנת

הכרחי בין מעמדן המוכפף של נשים לבין שמותיהן, ובפרט בין מצבה המשפחתי והאישי של אישה

,נישואיה לשנות את שם משפחתה עםחויבה כל אישה ,(. לפיכך/200לבין שם משפחתה )קמיר,

כך שיוחלף שמה מלידה )שקיבלה מאביה( בזה של בן זוגה. מנגד, נשים שחיו עם בן זוג שלא

לא יכלו לאמץ את שם משפחתו לו רצו בכך. מספר עתירות שהוגשו בעניין בבית נישואיםבמסגרת

ומאז מכיר החוק הישראלי באופן ,התקבלו והובילו לתיקון החקיקה 58המשפט הגבוה לצדק

ר וברור בזכותם של נשים וגברים לבחור לעצמם את שם המשפחה. המשמעות היא שכל מוצה

אישה וכל גבר יכולים עם נישואיהם לשמור על שם משפחתם מלידה, לאמץ את שם בן/בת הזוג,

שאחראי על ,התברר כי משרד הפנים ,לחבר את שני השמות ו/או לקחת לעצמם שם חדש. בפועל

ואה לרווקה( וגם על רישום השמות, נהג לא אחת לשמר את המנהג עדכון הסטטוס האישי )מנש

המסורתי המקובל ולהחליף לנשים את שם משפחתן לאחר נישואיהן, באופן אוטומטי גם מבלי

מומלץ גם היום, לנשים שלא רוצות ,(. על כן1999שאלו ביקשו לעשות כן )נציב תלונות הציבור,

הקפיד להעביר מיוזמתן את דרישתן עם הרישום ל ,להחליף את שם משפחתן עם נישואיהן

.נישואיםל

רשאי כל אחד מבני הזוג לשוב נישואיםכי לאחר פקיעת ה ,עוד בעניין זה קובע חוק השמות

ולשאת את שם משפחתו הקודם. ילדיהם של בני זוג נשואים שיש להם שמות משפחה שונים

ם להעניק לילדיהם שם אחר. יקבלו את שם משפחתו של האב, אלא אם כן מבקשים ההורי

דרשו לנוהל יבמקרה כזה, צריכים ההורים לדאוג לרישום השם הרצוי מיד לאחר הלידה, אחרת י

אף בירור לעתיםשמצריך ביקור בבית דין לענייני משפחה, תשלום אגרה, ו ,שינוי שם של קטין

לד לאם לא נשואה מעמיק מטעם נציגי המדינה לגבי המניעים שמאחורי הבקשה לשינוי. ילד שנו

יקבל אוטומטית את שם משפחתה, אלא אם כן תבקש האם שיקבל את שם משפחתו של אביו

והאב מסכים לכך, כלומר מצהיר על אבהותו באופן רשמי. קטין שאומץ מקבל את שם המשפחה

של מאמציו אך לא שם פרטי חדש, אלא אם כן בית המשפט קבע אחרת בצו האימוץ. על פי

משפט העליון, שר הפנים אינו רשאי לסרב לבקשתה של ידועה בציבור לשנות את פסיקת בית ה

(.603/02שם משפחתה לשם משפחתו של בן זוגה )בג"צ

, גם הבכי למרות החקיקה המתקדמת והליברלית יחסית והאפשרויות הטמונות ,בפועל נראה

ם נישואיהן את שם כיום מרבית הנשים בישראל בוחרות בדפוס הפטריארכלי המסורתי לאמץ ע

ואילו גברים לא משנים כלל את שם ,לתת לילדיהן רק את שם האבוהמשפחה של בן זוגן

. נתונים ראשונים ויחידים שהתפרסמו עד כה בנושא זה נישואיםהמשפחה שלהם בעקבות

( 2006בלבד מהנשים היהודיות אשר נישאו בישראל מאז שנת התיקון לחוק ) 2%מלמדים כי

לכל היותר נושאות שם משפחה כפול, לפחות על %/2שם המשפחה שלהן מלידה, וכי שומרות על

ד"ר מיכל רום. באיסוף הנתונים ובכתיבת סעיף זה השתתפה 57למצוא אפשר עתירות אלהשטנד, זמולון, ש"יק ואפרת שהגיעו כולן לדיונים ופסיקות בבג"צ. פירוט על עתירות 58

.(111-132, עמ' /199וגם בגרסתו המעודכנת )קמיר, (/200במאמרה של קמיר )

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

(. מחקר שבחן לראשונה את המשמעויות שנשים ישראליות Rom & Benjamin, 2011הנייר )

שופך אור על עוצמת 59נישואיםמעניקות לבחירה שלהן בשאלת שם המשפחה לאחר ה

כב של כוחות המעצבים את הפרקטיקה של ההתלבטויות שלהן בהקשר זה, וחושף מערך מור

נשים ישראליות בעניין זה. אלו קשורים למגוון מוסדות ותהליכים חברתיים שנוגעים בסוגיות

משפחה" בסימון המיקום האתני, כמו למשל תפקידה של הקטגוריה "שם ,טעונות ורגישות

המשפחתימהות והשיח יהלאומי, והמעמדי בחברה הישראלית; מאפייניו ומרכזיותו של מוסד הא

עם הבחירה לאתגר את הנוהג ,בין היתר ,המקדם אותו; מעמדו של השיח הפמיניסטי שמזוהה

המקובל בעניין שם המשפחה, ועוד.

פתרונות לבעיית סרבנות הגט ולשבירת המונופול של בתי הדין הרבניים 9....5

תוך ,נישואים וגירושיםעד כאן תיארנו מספר מגמות הקיימות היום בישראל בכל הנוגע ל

חרדי על -סיכאורתודו-של הממסד הרבניהנוכחי בבעיות שנוצרות כתוצאה מהמונופול התמקדות

המעמד האישי של כלל אזרחי ישראל היהודים ושל החלת הדין הדתי על כלל תושבי ישראל.

בשטח. שמתחילים להתפתח אלטרנטיבייםלאחר מכן, הצגנו מספר הסדרי זוגיות ודפוסי משפחה

הלכתיים, –סקור בקצרה מספר מגמות עתידיות ופתרונות אפשריים נכעת, לקראת סיום הפרק,

ת סרבנות הגט ו/או להביא ישנועדו לנסות ולפתור את בעי –משפטיים, פוליטיים וחברתיים

גירושים. הנישואים והלשבירת המונופול של בתי הדין הדתיים בתחום

60פתרונות הלכתיים ..9....5

חתימה על הואמניעתי אחד לסרבנות הגט, שהפך יחסית מקובל בשנים האחרונות, -פתרון חינוכי

אך ,(. פתרונות נוספים הנמצאים בגדר ההלכה1./.3בו דנו לעיל )סעיף ש נישואיםהסכמי קדם

,דאי שלא מיושמים במערכת בתי הדיןוובוסים כהאורתודורוב הרבנים עלאינם מקובלים היום

באופן נרחב וייחודי בבית הדין מושייוש ,(Hacohen, 2004)מקח טעות ו ת קידושיןהפקעהם

לאחרונה וכבר עניין (. פתרון נוסף שהחל לעורר 3.3.6.1סעיף ,ראו לעיל) לעגונות של הרב רקמן

מדובר במסמך שהחתימה עליו בשעת החופה או 61.תנאי בקידושין הואיושם בידי קומץ זוגות

הרשאה ,למשל ,למותנית. מסמך זה כולל םלקידושיורש את הסכמת הצדדים לפניה הופכת במפ

למינוי שליח לגט )למקרה שהבעל אינו בנמצא, אחר יכול לתת גט בשמו( והפקעת קידושין )לפיה

במקרה שיתמלא התנאי של פירוד ממושך או עגינות יופקעו הקידושין למפרע(.

אשר ,סדרי זוגיות הלכתיים שאינם מהווים קידושיןההמציעים לערוך בודדיםכמו כן, יש רבנים

או ממזרות. "אשת איש"משום כך גם לא יידרש גט בשעת פירוקם, והם אינם מייצרים חשש של

דוגמאות לכך הם תמיכה רבנית בהסדרי פילגשות )זוהר, תשס"ו(, חוזה זוגיות משותפת )הנמן,

ל נשים ישראליות בשאלת שם המחקר שכותרתו "אז איך קוראים לך עכשיו? אתגור וניכוס בתהליך הבחירה ש 59

כנית ללימודי מגדר ובמסגרת לימודי דוקטור בת 1991-1991" נערך בין השנים נישואיםהמשפחה לאחר ה

אילן, על ידי מיכל רום ובהנחייתם של פרופ' חיים חזן וד"ר אורלי בנימין. -באוניברסיטת בר . 1991, ריסקין; 1996ג ווילה, גולדבר ,לפתרונות שונים לסוגיית מסורבות הגט ראו: זיסקינד 60

של מרכז האינטרנט למצוא באתר אפשרבצדק ובהגינות" נישואיםבשם "הסכם ושטר ל ,למסמך מעין זה הדוגמ 61

https://sites.google.com/site/cwjhebrew/shtar : צדק לנשים

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

תשנ"ח( ונישואים -)פלדבלום, תשנ"ז ח"ת(, טקס "דרך קידושין" שמשמעו ייחוד ללא קניין

(. 1990אזרחיים )פיקאר,

פתרונות בתחום המשפט והחקיקה ..9....5

( מתאפיינות בריבוי הצעות חוק בתחומים הנוגעים לדיוננו 21( והנוכחית )/2הכנסת הקודמת )

י זוגתיקון חוק יחסי ממון בין בנכאן. בתחום הפתרונות החקיקתיים יש לציין את ההישגים שב

-חוק בתי דין דתיים )יחידות סיוע(, התשע"אאודותיו פירטנו לעיל. כמו כן, עבר שעל ,1991-ב

שעניינו הקמת יחידות סיוע ליד בתי הדין הדתיים, בדומה למערך הקיים בבתי המשפט ,..2.

האזרחיים, שמטרתן לספק לציבור המתדיינים שירותי אבחון, ייעוץ, טיפול וגישור בענייני

לועדת השרים לענייני נכון להיום ,שעברו 1922-ו 1929-חה. כמו כן, יש מספר הצעות חוק ממשפ

שנועדו להגביר את האכיפה, הפיקוח והיישום בכל הנוגע לסנקציות המוטלות על סרבני גט חקיקה

(, והצעת החוק שטרם נידונה שנועדה לבטל את מרוץ הסמכויות 1393/21וה"ח פ/ 3903/21)ה"ח פ/

. במקביל היו מספר הצעות חוק שנפלו שניסו להעניק לכנסת זכות להפקיע את 62(1313/21/פ)ה"ח

כסף הקידושין במקרה שטרם ניתן גט ועברה שנה מיום שהטיל בית הדין הרבני חיוב או כפיית גט

; כמו גם הצעת החוק שניסתה לשריין מקום קבוע לאישה (3113/21פ/)האחרונה שבהן ה"ח

(, שנפלה גם היא. 2061/21פ/ינים )ועדה למינוי דיוב

שנועדו 63מנגד, יש מגמה של הצעות חוק פרטיות רבות ואף הצעת חוק שזכתה לתמיכת הממשלה,

(. /199כולן לחזק את בתי הדין הרבניים ואף להרחיב את סמכויותיהם ואת שליטתם )פריידברג,

פי דין עניינים אזרחיים עלהצעת החוק שמציעה לתת לבית הדין הרבני זכות לדון ב ,למשל ,כך

תורה )כלומר גם בנושאים שאינם כרוכים בתביעת גירושים ושאינם קשורים למעמד אישי( אם

אחד מבני הזוג על ידישני הצדדים מסכימים לכך, או הצעת חוק שכל תובענה עתידית שתועלה

תידון בבית הדין הרבני. גירושיםלשעבר לגבי הסכם ה

ם מתעוררים מחדש ניסיונות לכונן באמצעות חקיקה אפשרות של נישואים כמו כן, בכל כמה שני

מספר , נפלו 1922ושוב ביולי 1990בישראל. ביולי סים כאורתודואזרחיים ונישואים דתיים לא

וגירושים בישראל. השיטה שמטרתן הייתה לכונן שיטה אחרת של נישואים 64הצעות חוק

פי בחירת בני הזוג בקהילה או ממספר אפשרויות על המוצעת אפשרה מסלול דתי, שבנוי למעשה

39תוך ב ,בידי אחד הצדדים, יהא הצד השני רשאי גירושיםההצעה קובעת שגם אם תוגש לבית הדין הרבני תביעת 62

ת המשפט לענייני משפחה ובכך להעניק לו סמכות בלעדית בנושאים הנלווים לגט. והיה ומוגשת לפתוח תיק בבי ,יום

תביעה לבית המשפט האזרחי, תהיה לערכאה זו סמכות בלעדית לדון בתיק.

אושרה 229.-זחוק שיפוט בתי דין רבניים )נישואין וגירושין( )בוררות וסמכות שיפוט בהסכמה( התשס" הצעת 63

נמרצת של ארגונים חברתיים ה םמשמעותיים לאור התנגדות י ניסוחאך לאחר מכן עברה שינוי ,יםעדת השרובו

אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה נוסח חדש ומרחיב במיוחד 1991בחודש פברואר ולשכת עורכי הדין. למרות זאת,

סמכות שיפוט מלאה בכל עניק לבתי הדין הרבניים, לראשונה בתולדות מדינת ישראל,משל הצעת החוק, אשר

. התנגדו להצעה זו שרים מהאופוזיציה ואף שר המשפטים דאז, דניאל הנושאים האזרחיים, לרבות דיני עבודה

פרידמן, אלא שההצעה נמצאת כיום בשלב של דיונים ותיקונים. כמו כן, חברי כנסת דתיים וחרדיים ממשיכים כל

, ה"ח 2310/21, ה"ח פ/2311/21, ה"ח פ/391/21ין הרבניים )ה"ח פ/העת להגיש הצעות חוק להרחבת סמכויות בתי הד

(.21//116פ/הצעת חוק נישואין נפלה בקריאה טרומית, ואילו מספר הצעות חוק שאוגדו לכדי 1922משנת 3113/21/ה"ח פ 64

ני חקיקה אך שם ועדת השרים לענייוהגיעו לדיון ב, )136של ח"כ ניצן הורוביץ ואחרים )פ/ 224.-וגירושין, התשס"ט

התנגדו לה.

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

מם הם מזדהים, וכן מסלול אזרחי מקביל. לקידום עניין זה התאגדו מספר יעשבזרם הדתי

הפורום פועל להשגת שתי 65ארגונים תחת הכותרת "הפורום למען בחירה חופשית בנישואין".

ים דתיים לפי צו מצפונם של בני לאפשר נישואים אזרחיים בישראל או נישוא :מטרות מרכזיות

בו בחרו להינשא. שזוג להתגרש באותו מסלול בני ההזוג וכן לאפשר ל

ישראל מפלגת כאשר במסגרת הסכם קואליציוני עם ,1929החידוש המרכזי בתחום זה היה במרץ

המסדיר אפשרות של רישום והתרה אזרחיים של זוגיות במקרים ,ברית הזוגיות חוקביתנו אושר

בהם שני בני הזוג הם חסרי דת ולכן מנועים מלהינשא בישראל. עם זאת, מבקרי החוק, וביניהם ש

כיוון שלמעשה מדובר מ ,טוענים שההתלהבות התקשורתית סביב החוק ושמו מטעים 66יוזמיו,

מצומצמת בלבד. לא זאת בלבד שהחוק איננו מבשר על פריצת אוכלוסייהעבור בבפתרון חלקי

בור כל מי שמעוניין לקבל הכרה אזרחית לזוגיותו )בין אם מטעמים עבדרך של ממש

אלא שאפילו באותם מקרים ,(פי הדין הדתי אידיאולוגיים ובין אם משום שאינו יכול להינשא על

עליהם חל החוק, כאשר שני בני הזוג הם חסרי דת, הם יחויבו לעבור תהליך של הכרה שמעטים

)ב( בחוק ברית הזוגיות( בטרם יוכלו להירשם במסלול 3עיף בבתי הדין הרבניים )ס "םיגוי"כ

אזרחי מופרד המסמן אותם כמודרים משאר החברה. למעשה, בדמותו של פתרון אזרחי הורחבו

שלא הייתה תלויה בו קודם אוכלוסייהסמכויותיו של בית הדין הרבני שקובע כעת את גורלה של

לכן.

תביעות הוא ,שימוש הולך ומתרחב בעשור האחרוןכה לושז ,כלי משפטי חדש וחשוב ביותר

עו"ד סוזן וייס מ"מרכז צדק לנשים". מדובר בתביעות על ידי, רעיון שנהגה לראשונה נזיקיות

בבית המשפט לענייני משפחה נגד בעל סרבן ואף נגד בני משפחתו, שדורשות תשלום ןשניתן להגיש

ל הבעל לתת גט. תביעות אלו זכו לתמיכה בשל סרבנותו ש אישהפיצוי כספי על הנזק שנגרם ל

אישה על להן כאמצעי לפיצוי ממשי ,רחבה של בתי המשפט והוכיחו את עצמן כיעילות ביותר

שנות סבלה והן ככלי לזירוז הגט. מדבריו של היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, עו"ד שמעון

צלחת המהלך הזה של תביעות (, ניתן ללמוד כי בתי הדין חוששים מה1990יעקבי )הכנסת,

יחודי הנתון בידי האישה לזרז את מתן הגט, ולכן הורה בית הדין יהאפשרי ככלי ןושימושהנזיקין

בטענה ,בהם הוגשה תביעת נזיקיןשהגדול לבתי הדין האזוריים שלא לסדר גיטין במקרים

כאלו ניתנים, שהדבר עלול לכאורה לייצר מצב של גט מעושה. למרות זאת, ידוע כי גיטין

תוך במהנשים גט 31%קיבלו 1990-1999ומנתונים פנימיים של מרכז צדק לנשים עולה, כי בין

זאת כאשר במרבית המקרים הנשים היו מסורבות גט ו, ןהנזיקי תשנה וחצי מיום הגשת תביע

שנים רבות ולא זכו לסעד בבית הדין בטרם הגישו תביעת נזיקין בבית המשפט.

האגודה לזכויות האזרח, ( הם: 1922)נכון לספטמבר ן"פורום למען בחירה חופשית בנישואי"הארגונים החברים ב 65

מיסודה -נעמ"ת, התנועה המסורתית, המרכז לפלורליזם יהודי, התנועה ליהדות מתקדמת, משפחה חדשה, שתי"ל

ארגון פמיניסטי, פורום ארגוני ההומואים והלסביות, - בישראל, ויצו, כיאן של הקרן החדשה לישראל, שדולת הנשים

. אתר הפורום:גרנית, מכון הטקסים החילוני, תמורה, הויה, טקסים, טקס ישראלי, חדו"ש, מבוי סתום, קולךhttp://www.freemarriage.org.il/

לאפשר לבני זוג שאינם רוצים או יכולים להינשא בנישואים דתיים, תה ברית הזוגיות אמורה "יהיבמקורה, 66

להתקשר בברית זוגיות ולהירשם כבני זוג. לרישום יהיו משמעויות משפטיות מרחיקות לכת, ובעצם הוא יקנה לבני

לזוגות נשואים כגון זכויות הזוג את כל הזכויות והחובות המשפטיות שהחוקים האזרחיים בישראל מקנים כיום

סוציאליות, זכויות ירושה, זכויות רכוש, זכות למזונות, אפשרות לאמץ ילדים ועוד. כמו כן לראשונה הצענו מערך

.(1929" )ליפשיץ, דינים של העוסקים בהתרה אזרחית של קשרים זוגיים

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

תרונות פוליטייםפ ..9....5

(. כמו כן, 3.3.1בו דנו לעיל )סעיף שפתרונות פוליטיים לבעיה כוללים מאבק למינוי דיינים ראויים,

המקשות על עשיית צדק במסגרתו, ולאור ,לאור הבעיות המנהלתיות הקשות שנחשפו בבתי הדין

לתפקיד אישההאפליה המגדרית שבממסד זה, לראשונה בהיסטוריה הגישה את מועמדותה

שתי עתירות 1922-וב 1929-מהלך הוגשו באת העל מנת לאפשר 67מנכ"ל בתי הדין הרבניים.

( שנועדו 1610/21וה"ח פ/ 1610/21לבג"צ נגד שר המשפטים יעקב נאמן, וכן הצעות חוק )ה"ח פ/

68ואת עקרון השוויון יסוד: חופש העיסוק חוקלבטל את האפליה המגדרית שבחוק שנוגדת את

. העותרים הסתמכו גם על הטענה שאישה בעלת ידע יסוד: כבוד האדם וחירותו חוקמהנגזר

רבני. -סיון מתאים יכולה לשמש בתפקיד זה מכיוון שאופיו מנהלי ולא שיפוטייונ

כמו כן, מתגברים המגעים שהחלו לאחרונה להקמת בתי דין אלטרנטיביים )המכונים גם "בתי דין

מהלכים שהחלו לצבור תאוצה לאחר המשבר בין רבני המגזר (, /199הרוש, -חברתיים"( )בן

סיון לבטל גם את גיורי יוהנ 1991-דתי למגזר החרדי עקב ביטול הגיורים של הרב דרוקמן ב-הציוני

םסמכויותיהצה"ל. טרם גובשה הצעה סופית המאפיינת את בתי הדין האלה ומתארת את

, 491.-חוק הבוררות, התשכ"חו מכוח יפעלהם ראשון הבשלב ,העתידיות, אך ככל הנראה

והפנייה אליהם תיעשה על בסיס וולונטרי. כיום נראה שעיקר ההצעה היא כי גם בתי הדין הללו

דתי ולא החרדי, -מגזר הציונימהאך יכהנו בהם דיינים ,סיתכהאורתודופי ההלכה יפעלו על

ישימו לעצמם למטרה לפעול שעומדים בקריטריון של "בעלי כושר לדיינות ומוסר עבורה" אשר

למיגור תופעת הסרבנות והעגינות. בארגוני הנשים הפועלים למען מסורבות הגט ניכרת שמחה על

מינוי ,למשל ,שאינן כוללות ,חשש וביקורת כלפי חלק מההצעות הראשוניותגם עצם היוזמה אך

זכות ערעור ועוד. נשים לדיינות, חיוב שהדיינים יהיו בעלי השכלה וידע משפטי, מנגנון של

החלים על נשים ערביות גירושיםו נישואיםדיני ..5

עו"ד תגריד ג'השאן, שדולת הנשים בישראל

70ארגון פמיניסטי -כיאן 69,עו"ד שירין בטשון על ידיעודכן

היא עו"ד עטרה קניגסברג, מנכ"לית הגישו שתי נשים את מועמדותן אך אחת פרשה. המועמדת הנוכחית בתחילה 67

המרכז לקידום מעמד האישה ע"ש רקמן.

-חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"חבו .45.-חוק שיווי זכויות האשה, התשי"אבכפי שהוא בא לידי ביטוי 68

.411. ארגון פמיניסטי, בסיועה של הסטודנטית מרי חדאד. - רכזת המחלקה המשפטית בכיאן 69

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

נישואיםדיני ....5

71, הדרוזית והנוצרית.האוכלוסייה הערבית במדינה משתייכת לכמה דתות: האסלאמית

בדת הנוצרית יש כמה וכמה עדות, שהעיקריות שבהן: הכנסייה המערבית, שבראשה עומד

קתולית והעדה המרונית; -הלטיניתקתולית, העדה -היווניתובכללה העדה ,האפיפיור של הוותיקן

פיור. שאינה נתונה למרות האפי תהאורתודוכסי-היווניתהעדה הכוללת את והכנסייה המזרחית,

בתוך האסלאם יש אסכולות שונות, אך דיני האסכולה החנפית הם השולטים בקרב

המוסלמים/ות במדינה.

: 2011-2011בהתאם לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל ,לכל עדה מוכרת במדינה בית דין משלה

י בית דין שרעי למוסלמים שופט בדיני האישות של מוסלמים מאז האימפריה העות'מאנית; בת

דין כנסייתיים של העדות הנוצריות השונות, אשר הוקמו בתקופת המנדט הבריטי; ובית דין

..49.-חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, תשכ"גדרוזי, אשר הוקם על פי

על פי האסלאם הם חוזה של ממש, ככל חוזה אחר, וכדי לקבל תוקף נדרשים הצעה נישואיםה

ואין בו צורך ביורוקרטים התפתח לצרכים נישואיםמסדר ה וקיבול, עדים ותשלום מוהר. תפקיד

. נישואיםיש תפקיד חשוב של רישום ודיווח על עריכת ה נישואיםמבחינה דתית. כיום למסדר ה

בדת הנוצרית למגוון עדותיה עורך כומר או איש דת אחר טקס דתי. לכנסייה בלבד ניתנה הסמכות

ביניהם שלא באמצעותה. נישואיםסמכות לערוך , ואין לבני הזוג כל נישואיםלהכריז על

הקבועים בהלכות הדתיות. נישואיםהמדינה השאירה את מהות האיסורים וההיתרים ב

התערבות המדינה בעניינים אלה נעשית על ידי הטלת סנקציות פליליות, אך היא אינה פוגעת

בעיקרים המהותיים של הלכות אלו וכן בתוקפם על פי הדין הדתי.

נישואי נערות ......5

שנה לנער /2הוא יהמינימל נישואיםכי גיל ה .45.-חוק גיל הנישואין תש"יהמדינה קבעה ב

לחוק, לעונש של עד שנתיים מאסר או קנס, 1ולנערה. המתחתן/ת לפני גיל זה צפוי, על פי סעיף

עונים על תקפים אם הם נישואיםה ,. עם זאתנישואיםוכך גם ההורים ומי שעזרו בעריכת ה

דרישת ההלכה הדתית.

: העדה הדרוזית מתירה לנער להינשא בגיל נישואיםי מינימום שונים לאבדתות השונות נקבעו גיל

מהקאדי לכך אם קיבלו היתר 23ונערה בגיל 26בגיל אשנער יינש ואפשר גם, /2ולנערה בגיל 21

; בעדה 21ולנערה בגיל 21מתירה לנער להינשא בגיל תהאורתודוכסיומהאב; העדה הנוצרית

. 21ונערה בגיל 26הנוצרית הקתולית נקבע כי נער רשאי להתחתן בגיל

ונערה בגיל 21בגיל להינשא חוק המשפחה העות'מאני החל על מוסלמים בארץ קובע כי נער רשאי

או הנערה מתחת לגיל במקרים שבהם הנער לקבל היתר מהקאדי השרעי אפשר וכן כי ,/2

הנ"ל. נישואיםה

ליצור קשר . אפשרקה המשפטית בכיאן מעניקה ייעוץ משפטי חינם לנשים ערביות בנושא של דיני משפחההמחל 70

. 91-1612091טלפון שמספרו עם המחלקה המשפטית בדרוזים 1.3%-נוצרים ערבים ו 1.6%מהאוכלוסייה הערבית בישראל הם בני הדת המוסלמית, 11.1% 71

(.1996, מ"ס)הל

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

ולו מחויבים בתי הדין נישואים המינימליבעניין הזה, החוק האזרחי הוא זה שקובע את גיל

מתחת לגילאים הקבועים בחוק נישואיםהדתיים השונים, וההיתרים היחידים לעריכתם של

)במקרה של היריון או לידה מהנער אשר הנערה רוצה ןחוק גיל הנישואיל 3לפי סעיף ניתנים

שנה ולדעת בית המשפט קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות 26מלאו להם וכן אם להינשא לו

.(מתן היתר

הוא בית המשפט לענייני משפחה /2מתחת לגיל נישואיםבית המשפט המוסמך לתת היתר ל

םהאפוטרופוסיומי שמוסמכים להגיש את הבקשה הם הנער, הנערה או אחד מהוריהם או ,בלבד

עליהם.

רות רבות על החוק בתחום זה, הוא אינו נאכף על המשפחות ואנשי הדת. ית עבאף שמתרחשו

לא היו /0.2.9-, ונכון להנישואיןגיל חוק רת ילא הוגשה כל תלונה על עב 1993-1991בשנים

(.03: /199קדרי וקארו, -כלואים או עצורים כלשהם בגין עבירה זו )הלפרין

נגד . חוק גיל הנישואין על פינאשם בעבירה ר של דחה בית המשפט המחוזי ערעו 3.1.99ביום

בעת 21והיא הייתה בת 33המערער הוגש כתב אישום בגין נישואיו לקטינה )הוא היה בן

. .₪72 23,999חודשים וקנס של 0על המערער עונש מאסר של והנישואים(

הוגשו 1991-1999כי בין השנים ,עולה 1990לשנת מהשנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד

, רק בעקבות מחצית מהתלונות נפתח תיק פלילי, והוגשו חוק גיל הנישואיןתלונות בלבד מכוח 16

שלושה כתבי אישום בלבד נגד מי שסייע בהשאת קטין שלא לפי החוק.

נישואיםעיון בפסיקה מעלה כי לא נקבעו מבחנים ברורים למה נחשב שיקול מיוחד למתן היתר

בתי על ידיטעמים אשר נדחו כמה מהוכי כל מקרה נבחן לגופו. עם זאת, להלן /2מתחת לגיל

המשפט השונים: הסכמת הנערה ו/או הוריה, מצב כלכלי קשה של ההורים, מנהגים ייחודים

. 74, מחלת אם החתן73, הכנות לחתונה ו/או קיום יחסי מיןאירוסיםלעדה,

הנערה הוא השיקול המכריע בבוא בית המשפט כי טובת ,העליון נקבעהמשפט בפסק דין של בית

. 75שנה /2למי שטרם מלאו לו/ה נישואיםלאשר או להימנע מלאשר מתן היתר

חוקים שונים המגנים על זכויות ילדים/ות ונוער, מחזיקים בתפיסה שלפיה שיקול דעתם של

תמודד עם החלטות ילדים/ות ונערים/ות עדיין לא מפותח במלואו, והם אינם בוגרים דיים כדי לה

כבדות משקל ובכללן ההחלטה להתחתן. המשפחות מפעילות לחץ רב על הנערה לביצוע

ופעמים רבות נמנעת ממנה בחירה חופשית והסכמה מלאה ומודעת לכניסה למסגרת הנישואים,

נכפים עליה ואין לה אפשרות אמיתית נישואיםהנערה אינה מעוניינת להינשא, אך ה לעתיםזו.

.להתנגד

הפגיעה בקטינות הנישאות מתרחשת בכמה מישורים: רבות מהקטינות סובלות מאלימות קשה.

מהדיווחים על אלימות במשפחה נגעו לנשים 16%חשף כי 1999מחקר שנערך בירדן בשנת

בשל קשיים כלכליים גירושים. מרבית נישואי הנערות מסתיימים ב21נשואות מתחת לגיל

,נערות נפגעתה(; בריאותן הפיזית של 1991, מי עמיבת זוגו הקטינה )ואלימות שמפעיל הגבר על

ואף לגרום למוות. על פי נתוני לגרום נזק פיזי לגופןואחד הגורמים לכך הוא היריון, שבגילן עלול

UNICEF ניהול משק נישואיםהיא היריון ולידה; ה 20-23, סיבת המוות הנפוצה בעולם בגילאי ,

72

(.93.91.1999)פורסם בנבו, וב נ' מדינת ישראלאלישי 192/00ע"פ , פסק דינו של השופט ברק.139 1פ"ד )לח( היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, 392/12ע"א 73 .)91././2ניתן ביום ) 260(, 3)1991מש -תק, אזרחי -ג'.ח.ח נ' פרקליטות מחוז חיפה 6019/91ש )קריות( "תמ 74 .632( 1, לט )ממשלה נגד זהרה סקורחהיועץ המשפטי ל 12/13/ע"א 3/

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

בריאותן נפגעת חדשה, גורמים לנערות לחצים נפשיים ופעמים רבות הבית וכניסה למשפחה

הנפשית. הן נדרשות להפגין בגרות, המונעת מהן להתפתח בצורה תקינה כשאר בנות גילן. הפער

חוסר ניסיונן וחוסר יכולתן להתמודד מבחינה נפשית עם הקשיים הכרוכים לבין בין הציפיות מהן

של הקטינות במשק הבית ןעיסוק ,י מצוקה נפשית; פעמים רבותוהורות מביא ליד נישואיםבחיי

ובגידול הילדים מונע מהן את הזכות לחינוך. עובדה זו משפיעה על הדימוי העצמי שלהן ומקטינה

; 1991מי עמי, את סיכוייהן להשתלב בשוק העבודה ובמשרות מקצועיות ששכר גבוה בצדן )

(.1996בולוס,

ריבוי נשים ......5

. בתי 76במקבילעד ארבע נשים להיות נשוי לש דעות בשריעה האסלאמית הטוענות כי לגבר מותר י

נשים( מהבחינה 1של גבר ליותר מאישה אחת )עד נישואיםהדין השרעיים בישראל מאשרים

מהווה עבירה נישואיםקובע כי ריבוי 499.-חוק העונשין תשל"זל 2/6הדתית. אלא שסעיף

)וכן הנושאת יותר מגבר אחד( צפוי לעונש של עד חמש שנות תר מאישה אחתוהנושא יו ,פלילית

אלה אינם נישואיםכיוון שרבים מממאסר. פסקי דין פליליים מעטים דנים בריבוי נשים בישראל,

מתבצעים באופן רשמי וקשה להוכיח את ביצוע העבירה. סקירה של תיקים אלה מראה שבגין

חודשי מאסר בפועל, 6-כהם המוטלים קלים. מרבית העונשים עבירת ביגמיה נפסקו עונשים

בבית 19/3/93וזאת כמובן רק אם הוגש כתב אישום. על רקע זה בולט פסק דין אשר ניתן ביום

לפיו הוטל על הנאשם מאסר ,(מדינת ישראל נגד דבס חליל, 1133/91משפט השלום בנצרת )פ

צוי בפועל. חודשים לרי 21חודשים, מתוכם 11לתקופה של

נפוצה מאוד בקרב הבדואים בנגב. אין נתונים רשמיים, אך מרבית המחקרים 77תופעת הפוליגמיה

מהמשפחות הן משפחות פוליגמיות. האחוזים משוערים בלבד משום שאי 33%-מלמדים כי כ

. נשים בדואיות נשלטות על ידי חוקי המסורת 78אפשר לדעת בוודאות את הנתונים האמיתיים

. הן אינן נהנות מזכויותיהן האזרחיות או ת)חוק העשירה( ומערכת שיפוט פטריארכלי השבטית

אינה מסייעת להן ואינה אוכפת את החוקים ,מצדה ,מזכויותיהן על פי השריעה. המדינה

או לפוליגמיה. נישואיםהאזרחיים הנוגעים לגיל ה

של ריבוי נשים השפעותה 3.1.2.1.2

. רבות מהנשים נישואיםים לתופעה של סחר לא חוקי בנשים למטרות פוליגמיים גורמ נישואים

החיות במשפחות פוליגמיות הגיעו לישראל מהרשות הפלסטינית או מירדן בצורה בלתי חוקית.

הגברים מעדיפים נשים אלו כי השליטה עליהן קלה יותר מאשר השליטה על נשים ישראליות.

שאין להן כיוון מבבן זוגן לחלוטין ונעשות תלויות ,מנותקות ממשפחתן וממוצאןהנשים המובאות

(. 1996מעמד חוקי בארץ )לוטן,

זוג משקיע ההנוספים. בן נישואיםהנשים הבכירות, אלו שנישאו ראשונות, מתנגדות בדרך כלל ל

את מרב משאביו הכלכליים והרגשיים בנשותיו החדשות, ובין הנשים נוצרים יחסי איבה וקנאה.

76

אפשרות של ריבוי נישואים באסלאם. דוחה חרת היש דעות המציעות פרשנות א יצוין כי הפוליגמיה אסורה על פי הדת הדרוזית והנוצרית ועל פי רוב הגישות ביהדות. 77'ריד ג'השאן, "הנשים תגעשרה וכן -דום מעמד האישה בכנסת השבעשל ישיבת הועדה לקי 20פרוטוקול מס' 78

78(1993) מציאות ואתגרים :האישה הערבייה בנגבהבדוויות וזכויות במעמד האישי",

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

גורמת לנשים הראשונות תחושת כישלון, המביאה לידי על ידי הבעל ים החדשות העדפת הנש

ריבוי מצוקות לבין העצמי. נמצא קשר ישיר בין נשים החיות במשפחות פוליגמיות ןירידה בדימוי

והפרעות נפשיות, כגון דיכאון וחרדה, ושיעור גבוה של אשפוזים פסיכיאטריים. נשים אלו סובלות

נשים במשפחות מונוגמיות )אלקרינאוי אשר ומאלימות המופעלת כלפיהן יותר ממחסכים רגשיים

(.1993וסלונים נבו,

עם ריבוי נשים התמודדות 3.1.2.1.1

המדינה אינה אוכפת את החוק בנושא זה ואינה משקיעה די מאמצים כדי לבער את התופעה.

להשפעתה על האישה מודעות לבעיה והעלאת ההפתרונות ברמה החברתית הם מצומצמים:

השנייה ועל הילדים. תהליך הסברת התוצאות השליליות של הפוליגמיה צריך להיעשות ברמת

הקהילה, כדי ליצור חשיבה מחודשת על הנורמה. יש לחשוב גם על דרכים לתמוך בנשים

ולאפשר תמיכה בילדים במערכת החינוך ובפעילויות אחר ,הראשונות במרכזי הבריאות הקיימים

(. 1993ריים )אלקרינאוי וסלונים נבו, הצה

המלצות ......5

שוויון שחוות נשים ערביות )ויהודיות( -המדינה לפעול בכמה מישורים כדי להתמודד עם האיעל

עליה לפעול לאכיפת החוק ,ולבער תופעות של נישואי קטינות ופוליגמיה. ברמת הרשויות

ובת המדינה לספק לאזרחיה ואזרחיותיה הגנה בקבוצות האוכלוסייה שבהן הוא אינו מיושם. ח

מעניקה תגדיל את ההגנה שהמדינה שנים 21-להמותר בחוק נישואיםמרבית. העלאת גיל ה

על המדינה לתקצב וליצור מסגרות ותוכניות ,לקטינים ולקטינות. ברמת החברה האזרחית

משאבים וידע כדי המדינה להשקיע על טרם עת.ב להינשאפוטנציאל שיש להן להעצמת נשים

הגברת המודעותלשם ,ושיעורי חינוך בבתי הספר מסעות הסברה ציבורייםכגון ,נקוט אמצעיםל

קואליציה של שהוא ת, ועד הפעולה לשוויון בדיני אישוהשליליות של תופעות אלו. יהןלהשפעות

כדי קמפיין בקרב האוכלוסייה הערבית,ב 1996החל בחודש דצמבר ארגונים לא ממשלתיים,

להגביר את המודעות לסכנות ולבעיות הנובעות מנישואי קטינות.

החלים על נשים ערביות גירושיםדיני ....5

סמכות לגרש את אשתו. הוא יכול להשתמש ההשריעה האסלאמית נותנת בידי בן הזוג את

. אישהבסמכות זו ולגרש את אשתו מתי שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה, ללא התחשבות ברצון ה

. בן הזוג יכול גם להחליט להחזיר את אשתו אליו בתקופת גירושיםזכות להתנגד ל אישהאין ל

, שבמהלכה האישה מנועה גירושיםההמתנה, "העדה", תקופה של כשלושה חודשים לאחר ה

בן הזוג ,אינה בהיריון. יצוין כי במהלך תקופת ההמתנה אישהלהתחתן עם אחר, כדי לוודא שהמ

אינם תקפים. גירושיםבהיריון, ה אישההבתקופה זו נמצא שה של האישה. אם מחויב במזונותי

בפעם השלישית, גירושיםבלבד. אם מדובר ב גירושיםמוגבלת לשני מקרי אישההזכות להחזרת ה

אלא לאחר שהיא מתחתנת עם גבר אחר ומתגרשת ,בן הזוג אינו יכול להחזיר אליו את אשתו

ממנו.

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

פוי כוח יוזאת במקרה שניתן לה י ,יכולה לגרש את עצמה אישהשבו היחד עם זאת, קיים מצב

. התנאי נקרא נישואיםוהתנאי הזה נרשם בחוזה ה נישואיםלכך על ידי בן הזוג בזמן עריכת ה

"אלעצמה".

בין בני הזוג מסיבות של מחלות גירושיםבידי בית הדין השרעי סמכות נרחבת להפריד בכמו כן,

היעדרות ממושכת, חילוקי דעות וסכסוכים בין בני הזוג ועוד. ,אישההגורמות נזק ל

אשר גם הגבר וגם האישה יכולים לבקש פירוד בגללה )התוצאה של ,עילת תביעה נפוצה מאוד

אשר נקראת ,היא תביעה בגין ריב ומדון בין הצדדים )סכסוך( ,פסק הפירוד היא גירושי הצדדים(

הוכחת קיומו של סכסוך, בית הדין מורה על מינוי בוררים תביעת בוררות. לאחר הגשת התביעה ו

, מצליחהאינם הבוררות אם . אשר אמורים לנסות לעשות שלום בית ,מטעם כל אחד מהצדדים

)מוהר הניתן לאישה לאחר רשאים להמליץ על פירוד וכן על תשלום המוהר הדחוי הבוררים

לאמץ את המלצות הבוררים להפריד בין בית הדין יכול בהתאם למידת אשמת הצדדים.גירושיה(

הצדדים, לאחר מיצוי ההליכים הקבועים על פי סדרי הדין, אפילו אם הבן זוג אינו מסכים

נמצאה אשמה בפירוק אישה. כמו כן, בית הדין מחליט בעניין המוהר הדחוי: אם ה79 גירושיםל

ם, היא תקבל את מלוא , היא אינה מקבלת את המוהר הדחוי. אם הבן זוג הוא האשנישואיםה

הסכום. לפעמים היא מקבלת אחוזים מהמוהר הדחוי על פי "מידת האשמה" שלה בפירוק

ן "מידת האשמה" ובית הדין רשאי לאמץ יהמלצת הבוררים כוללת הכרעה בענילרוב, . נישואיםה

ין אותה. במקרה של חילוקי דעות בין שני הבוררים, בית הדין ממנה בורר שלישי מטעם בית הד

אשר דעתו מכריעה בעניין.

צדדי -חדלגרש את האישה באופן םיצוין כי גברים רבים עושים שימוש בעילה הזו, למרות יכולת

הקובע איסור ,לחוק העונשין 212זאת כדי להימנע מעבירה פלילית לפי סעיף ועל פי הדין הדתי,

. שנות מאסר 3של מכסימלי כורחה וקובע עונש בעלעל גירוש אישה

שלא בנוכחותה וללא ידיעתה או גירושיםתה למנוע אפשרות של יהי 212מטרתו של סעיף

מתוך מטרה להגן על זכויותיה. אולם, יכולתו של המחוקק להשפיע על ,הסכמתה של האישה

ייתכן שעונש ,תקפים אם נערכו על פי תנאי השריעה. עם זאת גירושיםהמציאות מוגבלת, שכן ה

ו על תנאי יש בכוחו לשמש גורם מרתיע. נוסף על כך, כמו בכל עבירה אחרת, של מאסר בפועל א

גירושיםרשאית לתבוע פיצויים על הנזק שנגרם לה מה אישההנפגע יכול לתבוע פיצויים, ולכן ה

בפרשת ה.ג' נ' ט.ג' פסק בית המשפט לענייני משפחה לדוגמה, בבית המשפט לענייני משפחה.

בגין הפרת החובות החקוקות של ₪ 229,999פיצויים בסך של בירושלים לאישה מוסלמית

.80לחוק העונשין )ריבוי נישואין וגירוש אישה בעל כורחה( 212-ו 2/6סעיפים

זהים לאלה של המוסלמים, מלבד הבדל אחד חשוב: גבר דרוזי גירושיםאצל הדרוזים חלים דיני

את אותה בשנית, לאחר שהם התגרשו. אינו יכול בשום פנים אופן להחזיר את אשתו, כלומר לש

נעשים בתוך בית הדין, אך גירושיםחייבים להירשם בבית הדין. בדרך כלל ה גירושיםו נישואיםכל

בבית הדין. גירושיםגם אם הבן זוג מגרש את אשתו מחוץ לכותלי בית הדין יש לרשום את ה

לה לקבל גט בגין עילות שונות וכן על פי הדין הדתי הדרוזי ויישומו בבתי הדין בישראל, אישה יכו

עם חיים את המשך הלשאת עוד בפני בית הדין כי אינה מעוניינת ואינה יכולה מצהירה אם היא

.לכן אין אצל נשים מוסלמיות תופעת עגינות או מסורבות גט, כמו אצל נשים יהודיות 79 (./199) 2/6(, 1)/199מש -תק, ה.ג נ' ט.ג 16619/93ם( -תמ"ש )י 80

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

, מונעת תופעה של נשים הבעלגירוש האישה ללא הסכמתו של של אפשרות ה. גם כאן, בעלה

עגונות או מסורבות גט.

העדה הלטינית והעדה הקתולית אינן מאפשרות שונים. גירושיםלעדות הנוצריות השונות דיני

. גירושיםאך לא בטלות הנישואים,או התרת הנישואים . יש אפשרות לבקש פירוד, גירושיםכלל

קשר וא פסק דין הצהרתי, אשר מאשר את מצב הפירוד בפועל של הצדדים, אולם ה פירוד

. רשאים להתחתן עם אחריםנם לעולם אינו מתנתק ועל כן בני הזוג איהנישואים בין בני הזוג

נישואיםמבוטלים אם לא קוימו יחסי מין. בטלות נישואיםבו השהוא תהליך נישואיםהתרת

אשר התקיימותן ,גם אם קוימו יחסי מין בעילות שונות ,היו בטלים מעיקרם נישואיםמשמעה שה

נישואים, שואיםנישהוא מתחת לגיל המותר לגיל : של אחד מבני הזוגחופשית הפוגמת בהסכמה

לא מאותה דת או עדה, אימפוטנציה מינית, הטעיה ורמאות ועוד. בשני המצבים של בני זוג ש

מבוטלים ובני הזוג חוזרים להיות רווקים כאילו מעולם לא נישאו. נישואים)התרה ובטלות(, ה

של אינם יכולים להוות תחליף לקיומה פתרונות אלה ולכן ,מדובר בעילות מצומצמות מאוד

.גירושיםאפשרות ל

. כתוצאה מכך, זוגות רבים השייכים לעדה גירושיםמאפשרת תהאורתודוכסילעומת זאת, העדה

כדי שיוכלו להתגרש. תהאורתודוכסיהלטינית ולעדה הקתולית ממירים את עדתם בעדה

: סיתכהאורתודוהחוק החל בבתי הדין של העדה על פי גירושיםלהלן דוגמאות לעילות

: נטש את בת זוגו לתקופה של שלוש שנים, גירושיםת אשר בגינן אישה יכולה לדרוש עילו

תוך שלוש שנים(, נאף בבית המגורים או באותה באימפוטנט )כל עוד ניסה לטפל בזאת ולא הצליח

העיר, טען שאשתו נאפה מבלי שהוכיח זאת.

את הלילה העבירהנישאה, : לא הייתה בתולה עתגירושיםעילות אשר בגינן הגבר יכול לדרוש

מחוץ לבית בלי רשותו, ניאוף שהגבר הוכיח אותו, נטשה את בן זוגה לתקופה של שלוש שנים

כאשר נפסק שהיא מחויבת לחזור.

: התנזרות של אחד מבני הזוג, אשר בגינן גם הגבר וגם האישה יכולים לדרוש גירושיםעילות

, המרת דת או עדה של אחד מבני םה, הרשעה בפליליעבירה של אחד מבני הזוג נגד ביטחון המדינ

. בן/בת הזוגשל /העל חייום ואיהזוג, מחלה נפשית קשה )שיגעון(,

יםהמשפט האזרחי יובתתי הדין הדתיים ב ....5

סמכויותהחלוקת ......5

תה לבתי הדין הדתיים נתונה סמכות שיפוט לדון בענייני מעמד אישי של בני זוג המשתייכים לאו

וכיום נתונה ,(81דבר המלך( )להלן: 2011-/201 ישראל, לדבר המלך במועצה על ארץ 32 עדה )סימן

בעוד שבשאר הנושאים הנלווים )מזונות, גירושים, נישואיםלהם סמכות בלעדית לדון בענייני

(, נתונה סמכות שיפוט מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה. כללי הסמכות 'משמורת, רכוש וכו

, זאת בשל הוראות דין שונות החלות עליהן. לאחרתמקבילה ותנאיה משתנים מעדה דתית אחת ה

81

ואשר תחולתה כיום מתייחסת בעיקר ,המנדט אשר מדינת ישראל אימצה ו/או הותירהחקיקה בריטית מזמן לסמכויות בתי הדין הדתיים.

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

הסמכות מכיוון שלא ייתכן ששתי ערכאות ידונו באותו עניין, נפסק כי מטעמי כיבוד ערכאות,

, והערכאה המקבילה תהיה בראשונה פנה אחד הצדדיםאליה ערכאה שלדון בתביעה תינתן ל

חשוב ,סמכותו של כל בית משפט נקבעת בהתמלא תנאים מסוימים. עם זאתמנועה מלדון בה.

פך, בית ילהבחין בין ערכאה לדין. בית המשפט האזרחי אינו מיישם חוקים אזרחיים בלבד, ולה

הדין הדתי אינו מיישם רק הלכות דתיות.

משפחהענייני בתי משפט ל 3.1.3.2.2

משפחה בבתי משפט שלום. בתי ענייני משפט להחלו לפעול בארץ בתי 2003ספטמבר חודש ב

. גירושיםו נישואים מלבד ,משפחה דנים בכל עניין בתחום המעמד האישיענייני המשפט ל

אושר תיקון לחוק המאפשר לנשים מוסלמיות ונוצריות לפנות לבית המשפט 1992בנובמבר

ת המשפט לענייני מוסלמית לפנות לבי אישהבעקבות תיקון החוק יכולה 82לענייני משפחה.

נוצרייה יכולה לפנות אישהמשפחה בעניין מזונותיה ומזונות ילדיה ובעניין החזקת הילדים, ו

תה לנשים י. לפני תיקון החוק לא הינישואיםלבית המשפט לענייני משפחה בעניין מזונותיה בעת ה

לא רק לבית מוסלמיות ונוצריות אפשרות לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בנושאים אלה, א

הדין הדתי.

שהוא קואליציית ,התיקון לחוק היה פרי מאבק ממושך של ועד הפעולה לשוויון בדיני אישות

ארגוני נשים וארגוני זכויות אדם אשר הובילו את התיקון הנ"ל במטרה לשפר את מעמדן של

אזרחי, מתוך תה לאפשר לנשים ערביות להתדיין בפני פורום ימטרת התיקון הי .הנשים הערביות

הכרה בפגיעה אפשרית בזכויותיהן בבתי הדין הדתיים.

וילדים אישהמזונות ......5

( קובע כי החוק הדתי יחול חוק המזונות) להלן: 454. –החוק לתיקון דיני המשפחה )מזונות(

משפט )א((, ללא קשר לערכאה הדנה בנושא. כלומר, גם בית ה3)א( וסעיף 1בעניין המזונות )סעיף

לענייני משפחה אשר דן בתביעת מזונות חייב ליישם את הדין הדתי. הסמכות לדון בתביעת

והאישה יכולה לבחור את ,מזונות אישה נתונה לבית הדין הדתי וכן לבית המשפט לענייני משפחה

הערכאה הרצויה מבחינתה לדון בתביעה.

הדרוזיים, מתבססים על עקרונות חוקי המעמד האישי הדתיים, לרבות השרעיים, הנוצריים ו

חברתיים ומשפחתיים שמרניים ועל חלוקת תפקידים מסורתית בין האישה לגבר, וכוללים חובת

על האישה כלפי בן זוגה כתנאי לזכאות למזונותיה. חובת הציות הזוגי ,לרוב ,המוטלת ,ציות זוגית

ולם היא מתמקדת במגוריה א ,נתונה לפרשנות )יכולה להיות לה פרשנות מצמצמת או מרחיבה(

עזיבתה את הבית ללא סיבה מוצדקת, למעט במצבים חריגים של -ואי נישואיםשל האישה בבית ה

אלימות אשר בן הזוג הפעיל כלפיה. אז היא אינה חייבת להמשיך את חובת הציות והיא יכולה

. נישואיםלדרוש את מזונותיה, הגם שאינה נמצאת בבית ה

, למעט בתקופת ההמתנה על פי גירושיםון את אשתו נפסקת בדרך כלל עם החובתו של בן הזוג לז

בה מחויב בן הזוג במזונות אשתו עד סיום תקופה זו. שהדין השרעי,

82

.445.-חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"הל( 2)ב 3סעיף

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

כי אם הוראות הדין הדתי אינן מחייבות אדם קובע בעניין מזונות הקטינים, חוק המזונות

הוא יהיה מחויב במזונות הקטין על פי במזונות קטינים או שלא חל על אותו הורה דין דתי, אזי

וכי המזונות יחולו על אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיוכי ,החוק האזרחי. עוד קובע החוק

. בשיעור יחסי להכנסותיהם םהוריה

.21החוק השרעי קובע חובת מזונות אבסולוטית על האב עד הגיע הילדים לגיל

לדון בתביעת מזונות קטינים נתונה לסמכות המקבילה של הסמכות, בעניינן של נשים מוסלמיות

בית הדין השרעי ובית המשפט לענייני משפחה, ומי שמקדים את משנהו בתביעה מקנה לאותה

הערכאה סמכות.

הן חייבות להסכים לסמכות בית הדין הדתי על מנת שיוכל , בעניינן של נשים נוצריות ודרוזיות

לכן הסמכות הראשונית מוענקת לבית המשפט לענייני משפחה. ו ,לקנות סמכות לדון בתביעה

חלוקת הרכוש 9.....5

לדון ת המשפט לענייני משפחהיולב תי הדין הדתייםבעניין חלוקת הרכוש, יש סמכות מקבילה לב

גבר מוסלמי יכול להקדים את אשתו ולהגיש תביעת רכוש בבית הדין השרעי ולתפוס . בתביעה

את, בעניינן של נשים נוצריות ודרוזיות, הן חייבות להסכים לסמכותו של בית סמכות בו. לעומת ז

הדין הדתי על מנת שיוכל לקנות סמכות לדון בתביעה.

,בענייני רכוש( כי .49.-זוג, התשל"ג-ממון בין בני-לחוק יחסי)ב( 13סעיף החוק האזרחי קבע )

גם כאשר בית הדין השרעי דן בתביעה ,לכאורה ,ולכן .בית הדין אמור להחיל את הדין האזרחי

לחלוקת רכוש הוא אינו רשאי להפעיל את החוק הדתי.

שעל בתי ,ץבשבתו כבג" 83פסק בית המשפט העליון בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול 2999/01ץ "בבג

אין לעתים רבות ,בפועל ,אולם .האזרחי בלבדפי המשפט ים לפסוק בענייני רכוש עליהדין הרבנ

. קה זויפי פס נוהגים עלהדתיים דין הבתי

משמורת קטינים 5.....5

נתונה אף היא לסמכותם המקבילה של בתי הדין הרבניים ובתי המשפט משמורת קטינים

גם כאן, גבר מוסלמי יכול להקדים את אשתו ולהגיש תביעה למשמורת הקטינים האזרחיים.

. לעומת זאת, נשים נוצריות ודרוזיות חייבות בבית הדין השרעי ובכך להקנות לבית הדין סמכות

להסכים לסמכותו של בית הדין הדתי על מנת שיוכל לקנות סמכות לדון בתביעה.

קבע כי כאשר בתי הדין הדתיים דנים בתיקי ,בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ ,במספר פסקי דין

הכשרות המשפטית בדמות חוק ,משמורת קטינים עליהם ליישם חוקים ועקרונות אזרחיים

. 84והאפוטרופסות ועקרון טובת הילד

יצוין כי נשים רבות סובלות מאפליה בכל הנוגע לקבלת משמורת על ילדיהן בבתי הדין הדתיים.

מחדש עם גבר שאינו קרוב משפחה של על פי הדין השרעי, אישה אשר נישאת לדוגמה, ,כך

. 1.01./, ניתן ביום 112, 1פ"ד מח בית הדין הרבני הגדול, נ' חוה בבלי 2999/01בג"צ 83פלונית נגד בית הדין השרעי 2210/96ובג"צ לונית נגד בית הדין השרעי לערעורים בירושליםפ 0/39/93 בג"צ 84

.לערעורים

בתוך ",גירושים של נשים יהודיותנישואים, הסדרי זוגיות ו –"שנינו יחד וכל אחד לחוד (. 2102ולדקס, ת' )ציון ו .150-194, עמ' שדולת הנשים בישראל ,נשים בישראל: בין תיאוריה למציאותת(. ו)עורכוטל תמיר ע' וילמובסקי

והילד 0הילדה מגיעה לגיל כמו כן, כאשר הקטין/ה, חזקה כי היא מאבדת את זכותה למשמורת.

משמורת על הקטינים. בקבלת , ניתנת עדיפות לאב /לגיל

לאביהם אשר מכוחה נמסרו קטינים ,בהחלטה של בית הדין השרעי 85התערב בג"צ 1996ביוני

הכשרות המשפטית מתיישבת עם חוק שאינהשל הגיל בהסתמך על חזקה הלכתית

משמלאו . בג"צ קבע כישיקולים מקצועיים בדבר טובת הילדים נשקלובלי שמו ,והאפוטרופסות

וכי על בית הדין השרעי לפסוק לפי ,שנים )חזקת הגיל הרך( אין להחיל חזקות שרעיות 6לילדים

,ובהסתמך על ניסיונם וחוות דעתם של אנשי מקצוע. עוד נקבע ,עקרון טובת הילד וטובתו בלבד

דין אחר נתונים להוראותיהם של חוק הכשרות המשפטית כי בתי דין שרעיים וכל בית

ההלכה השרעית בדבר החזקה שילד מעל גיל שמכאן ווהאפוטרופסות ולחוק שיווי זכויות האשה,

. אינה חלהלחזקת הגבר עוברים 0וילדה מעל גיל /

המלצות 9...5

כמה שאפשר. בצד של אזרחי/ות המדינה יהיו אחידים עד גירושיםוה נישואיםראוי שדיני ה

שתהיה גם "הלכה אזרחית", שכל מי שחפץ בכך יוכל לבחור בה. יש צורך ההלכות הדתיות

יש ליצור מסלול אלטרנטיבי אזרחי, שיקבע זכויות וחובות החלות על כלל האזרחים/ות ,כלומר

בעניינים אלה. מובן שהמסלול האזרחי המוצע הוא חלופה לבחירה, ומי שירצה להתחתן על פי

ההלכות הדתיות יוכל לעשות זאת.

2.1.90ביום 21-האשר הונחה על שולחן הכנסת ,224.–ט"התשס, וגירושין נישואין הצעת חוק

יכולים לבחור כלומר, בני הזוג על פי בחירת הצדדים ) גירושיםו נישואיםמציעה חלופה אזרחית ל

לם היא טרם אושרה.או ,(גירושיםלגבי ה וכך גםלהתחתן על פי הדין הדתי או האזרחי

(.93.93.1996)פורסם בנבו, פלוני נ' בית הדין השרעי לערעורים 2210/96ץ "בג 85