– החפשמב תומילא :'ז קלח 1 הליהקל הרזחבו טלקמב...| 399 | – החפשמב תומילא :'ז קלח 1 הליהקל הרזחבו טלקמב | 2תרופ

| 399 |

חלק ז': אלימות במשפחה – 1 במקלט ובחזרה לקהילה

| חיה יצחקי2 | רחל דקל2 | ענת בן פורת2 |

מבוא

נחשפות נשים במשפחה היא בעיה חברתית רבת היקף שאליה נגד אלימות ורווחת נפוצה זו תופעה בישראל, העולם.3 ברחבי נשים 50% עד מ-10% 11.2% כי עלה 2001 בשנת שנערך האוכלוסייה. בסקר של שונות בקבוצות בן פיזית מצד חייהן קרבנות של תקיפה היו במהלך בישראל הנשים מכלל

זוגן.4

טיפול הגנה, לנשים ולהעניק זו נרחבת חברתית לבעיה מענה לתת בניסיון משרד בידי לה ומחוצה בקהילה שירותים של רחב מגוון פותחו ושיקום, הרווחה והשירותים החברתיים וארגונים חברתיים, ואחד המענים המרכזיים

הוא המקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן.5

שנות בסוף אלימות נפגעות לנשים המקלטים הקמת תהליך החל בישראל, 14 של מערך יש שנה עשרים ומזה פמיניסטיות, עמותות בידי השבעים בשיתוף המשרד מדיניות פי על ושעובדים שהוקמו הארץ, ברחבי מקלטים הדתית/חרדית, לאוכלוסייה שייחודיים שניים מהם והארגונים. העמותות שניים שייחודיים לאוכלוסייה הערבית, שניים שמיועדים לאוכלוסייה מעורבת ערבית יהודית, ושני מקלטים שמיועדים לנשים עם צרכים מיוחדים מתחום

בריאות הנפש בשיתוף משרד הבריאות.6

פרק זה הוא תמצית של דוח מחקר מקיף בשם “מעקב אחר נפגעות אלימות במשפחה: במקלט 1

נערך ביוזמת האגף הבכיר למחקר, תכנון והכשרה והשירות לרווחת ובחזרה לקהילה". המחקר הפרק והמשפחה.

פרופסור חיה יצחקי, פרופסור רחל דקל וד"ר ענת בן פורת הן מרצות וחוקרות בבית הספר לעבודה 2

סוציאלית על שם לואיס וגבי וייספלד באוניברסיטת בר אילן.3 Maziak & Asfar, 2003; Tjaden & Thoennes, 2000.4 Eisikovits, Winstok & Fishman, 2004.5 George ,Grossman, Lundy, Rumpf & Crabtree-Nelson, 2010.

מויאל, חנוך-אחדות ותלי, 2014. 6

| 400 |

עם הקמתם של המקלטים הראשונים בארץ הוגדרה מטרתם הראשונית מתן הורחבה ובהמשך יתגוררו,7 שבו מוגן במרחב ולילדיה לאישה פיזית הגנה מטרת הסיוע של המקלטים, מעבר להגנה פיזית, גם לטיפול פיזי ונפשי, למתן של ראשוני לעיבוד משבר, בשעת טיפול לצורך לאישה זמן לפסק אפשרות

הטראומה ולבחירה בהמשך עתידה.8

חשובה מסגרת במקלט רואות הנשים כי עולה בעולם, שנערכו ממחקרים לקבלת סיוע ולהצלת חייהן ויתרה מזאת, בעקבות השהות במקלט חוו הנשים שינויים במגוון תחומים בחייהן, כגון תחושת רווחה, העצמה, מסוגלות ועוד.9 בחובה וטומנת פשוטה איננה במקלט שהותן בעת הנשים חוויית זה, בצד קשיים רבים, כגון חוסר פניות של הצוות לבעיותיהן, פערים תרבותיים בין דיירות המקלט וקונפליקטים על רקע זה, חוסר התאמה של השירותים במקלט

לצורכיהן של הנשים, צפיפות פיזית והעדר פרטיות.10

אוכלוסיית את המאפיינים הרווחה, משרד שמפרסם בנתונים מהתבוננות נשים כ-750 שוהות שנה מדי כי עולה, בישראל במקלטים השוהות הנשים ועמן כ-1,100 ילדים במסגרות אלו. קבוצת נשים זו היא הטרוגנית ומורכבת בעיקר מנשים ילידות ישראל - יהודיות ותיקות ונשים מהחברה הערבית וכן מחזקת זו הטרוגניות ועוד. העמים חבר מילידות אתיופיה, ילידות מנשים יותר את השונות הרבה בין הנשים ואת המורכבות בנוגע לעבודתם של אף המקלטים כפי שנסקרה עד כה. הדבר מעלה צורך להמשיך ולחקור מסגרות אלו, כמו גם את מאפייני הנשים השוהות בהן בקשר למוצאן. לפיכך, מחקר זה יתמקד בשתי קבוצות עיקריות של נשים השוהות במקלטים: אוכלוסיית אשר הערבית מהחברה ונשים הארץ, ילידות הוותיקות היהודיות הנשים שהו במקלטים בישראל מספטמבר 2009 עד פברואר 2013. ערכו המוסף של המחקר, אם כן, הוא ביכולתו לערוך השוואה בין שתי קבוצות אלו במטרה

ללמוד על הפרופיל הייחודי של כל קבוצה.

הסוציו- המעמדות בכל מתרחשת נשים כלפי אלימות שבישראל פי על אף וכן כאחד, והיהודי הערבי המגזרים, בכל ושכיחה החברה של אקונומיים

סבירסקי, 1984; סלעי ופינטון, 1988 7

משרד הרווחה והשירותים החברתיים, הוראת תע"ס 3.8 - טיפול בנשים נפגעות אלימות וילדיהן 8

השוהים במקלטים, 2010

סלעי ופינטון, 1988; 9

Cannon & Sparks, 1989; George et al., 2010; Ham-Rowbottom, Gordon Jarvis, & Novaco,

;2005; Itzhaky & Ben- Porat, 200510 George et al., 2010; Loseke, 1992; Tutty, Weaver & Rothery, 1999

אלימות במשפחה - במקלט ובחזרה לקהילה

| 401 |

מקרב 32% כי עולה האו"ם שערך מסקר וותיקים,11 חדשים עולים בקרב ל-11% בהשוואה פיזית12 מאלימות סבלו בישראל הערבית בחברה הנשים שעברה הרבים השינויים למרות בישראל.13 הכללית באוכלוסייה מהנשים החברה הערבית בישראל בשלושת העשורים האחרונים, התפיסה החברתית המצדיקה אלימות של גבר כלפי בת זוגו והמבנה הפטריארכלי המעודד שמירה על שלמות המשפחה כמעט בכל מחיר, עדיין ישנה.14 לנוכח תפיסה זו, טענו מתעללת זוגית במערכת להישאר מעדיפות רבות ערביות שנשים חוקרים מלהיאלץ להתמודד עם דחייתן על ידי החברה או משפחתן. כמו כן, כשכבר הצליחו להשתמש בשירותים שבקהילה, לרוב דיווחו על פחות תמיכה מבני משפחתן בהקשר של בעיית האלימות ועל תחושה גדולה יותר של סכנת חיים,

והדגישו כי אינן מאמינות שגורמי המשטרה יכולים לסייע להן.15

שאלות המחקר 1

ערביות לנשים המקלט של לתרומתו בנוגע שאלה עולה לעיל, מהמתואר עולה השאלה אם כן, ילידות הארץ. כמו ותיקות יהודיות לנשים בהשוואה ישנו פרופיל הייחודי לכל קבוצה מבחינת מאפייני הרקע, האלימות, המצוקה

הנפשית, המשאבים וציפיותיהן מהמסגרת.

לפיכך, המחקר הנוכחי מבקש לבחון מורכבות זו ולענות על השאלות שלהלן:

התמקדות . 1 מתוך זו בתקופה במקלט שהו אשר הנשים מאפייני מהם פוסט ומצוקה )דיכאון נפשית מצוקה האלימות, הרקע, במאפייני )תמיכה והסביבתיים שליטה( )תחושת האישיים משאביהן טראומטית(

משפחתית ושימוש בשירותים בקהילה(, צורכיהן וציפיותיהן מהמסגרת?

אילו קשרים קיימים בין מדדי המחקר השונים )מדדי האלימות, מצוקה . 2נפשית, משאבים אישיים וסביבתיים(?

למסגרת . 3 הנשים של מכניסתן השונים המחקר במדדי שחל השינוי מהו ליציאתן ממנה, ומהי תרומת זמן השהייה לשינוי שחל במדדים אלה?

כיצד מעריכות הנשים את תמיכת הנשים האחרות במקלט ואת השינויים . 4שחלו בהן ובילדיהן בעקבות השהייה במסגרתו?

אלמגור לוטן, 2009 11

12 United Nations Statistical Office, 200013 Eisikovitz et al., 200414 Haj-Yahia, 2000 15 Al-Krenawi, 1999; Morrison, 2004; Rabin, Markus & Voghera, 1999

סקירת השירותים החברתיים 2014

| 402 |

השיטה 2

במסגרת המחקר נעשה ניסיון לפנות לכל הנשים שנכנסו ל-12 מקלטים לנשים מוכות ברחבי הארץ )מתוך 13 המקלטים שהיו( בחודשים ספטמבר 2009 עד פברואר 2013. בדוח הנוכחי נכללו 307 נשים, מהן נשים יהודיות ישראליות שהן ותיקות ילידות הארץ ונשים מהמגזר הערבי. מקרב הנשים שענו על שאלון הכניסה, 258 יצאו מהמקלט בתקופת המחקר )84%(. מהן 138 מילאו שאלון יציאה )שיעור הענות של 53.5%(. כמחצית מהנשים שמילאו שאלון כניסה הן

מהמגזר הערבי )50.8% - 156( וכמחצית מהן )151( - יהודיות ותיקות.

ממצאים עיקריים 3

חלק א'- השוואה בין קבוצות המוצא 3.1

מאפייני הרקע של הנשים

גיל הנשים במדגם נע מ-19 ל-79 וממוצע הגילים של שתי הקבוצות, הנשים 32.72 הוא הערבי מהמגזר והנשים ‘הוותיקות'( )להלן הוותיקות היהודיות )ס.ת=9.09(. יש הבדל מובהק בין ממוצע גיל הנשים הוותיקות שהוא 35.04 )ס.ת=10.54( לבין ממוצע גיל הנשים הערביות, 30.44 )ס.ת=6.67( כך שהנשים הוותיקות השוהות במקלטים מבוגרות יותר מהנשים מהמגזר הערבי. ל-85% מהנשים ששהו במקלטים יש ילדים, ומקרב הנשים הערביות יש שיעור גבוה יותר של אימהות. כמו כן, מספר הילדים נע מ-1 עד 9. השכיחות הגבוהה ביותר, על פי תשובות הנשים, היא ילד אחד עד 3 - תשובה שענו 70% מהאימהות, בלא הבדל מובהק בין הקבוצות. 49% מכלל האימהות שנכנסו למקלט הגיעו עם ילדיהן. ממוצע שנות הלימוד של כלל הנשים במדגם עומד על פחות מ-12 ,12( לימוד שנות מספר הוותיקות ולנשים ס.ת=2.94(, ,11.10( לימוד שנות

ס.ת=2.47(, גבוה במובהק מזה של הנשים מהמגזר הערבי )9.85, ס.ת=2.84(.

מהנשים 25.2% - הקבוצות בין הדתיות ברמת מובהקים הבדלים נמצאו הערביות. מהנשים בלבד 8.3% לעומת חילוניות עצמן הגדירו הוותיקות בהתאם לזאת, נמצא שיעור גבוה יותר של נשים ערביות שהוגדרו מסורתיות )57.1%( בהשוואה לנשים ותיקות שהוגדרו כך )21.9%(. נוסף לכך, נמצא כי לשיעור גבוה יחסית, כחמישית, מהנשים מהמגזר הערבי אין אזרחות ישראלית.

באשר למאפייני רקע המשקפים את מצבן של הנשים בסמוך לכניסה למקלט נמצא כי קרוב למחצית מהנשים הן נשואות וכי אין הבדל בין הוותיקות לבין הנשים מהמגזר הערבי באשר למצבן המשפחתי. מעט למעלה משליש מכלל ויש הבדל לכניסתן למקלט, עבדו בשנה שקדמה הנשים שהשתתפו במחקר


| 403 |

שיעורם לבין כ-49% - הוותיקות הנשים של התעסוקה שיעור בין מובהק בקרב הערביות - 30.8%. כ-59% מהנשים עסקו בעבודות לא מקצועיות טרם במפעלים(, עבודה קופאיות, בקשישים, טיפול ניקיון, )כגון למקלט כניסתן הדורשות בעבודות עסק מהנשים )16.4%( משמעותית נמוך שיעור ואילו הכשרה מקצועית )כגון ספרות ועבודה בתחום הקוסמטיקה( ו-8.2% מהן עסקו במקצועות הדורשים הכשרה אקדמית )כגון הוראה, גננות ועבודה סוציאלית(. לגבי 12.3% מהן, אי אפשר היה להעריך את סוג ההכשרה שדורשת העבודה

שבה עסקו.

מאפייני והיסטוריית האלימות

האדם של לזהותו בנוגע נשאלו הנשים - והאלימות הפוגע האדם מאפייני הפוגע ולמאפייני היחסים האלימים. מניתוח הנתונים עלה כי למעלה ממחצית מבני הזוג הפוגעים ממשיכים להתגורר בבית בזמן שהאישה שוהה במקלט. נתון זה רלוונטי לבני הזוג בשתי קבוצות הנשים, הוותיקות )55%( ומהמגזר בלא כן, כמו ביניהן. נמצא הבדל מובהק לא לכך ובהתאם )56.4%( הערבי הבדל מובהק בין הקבוצות, נמצא כי למעלה ממחצית מהנשים הגישו תלונה באשר הקבוצות בין מובהק הבדל נמצא כן האלימות. בעקבות למשטרה לגישת בן הזוג לנשק. בקרב הנשים מהמגזר הערבי יש שיעור גבוה של למעלה מובהקים הבדלים גם נמצאו בכ-15%. מדובר הוותיקות ובקרב משליש 69.5% מקרב בין קבוצות המוצא באשר לפרדות קודמות מבן הזוג האלים, 43.6% מקרב הנשים מהמגזר הערבי. באשר לפנייה לחדר הוותיקות לעומת המיון בעקבות אלימות, נמצא כי שליש מהנשים מהמגזר הערבי פנו לחדר מיון

בעקבות אלימות ואילו מקרב הנשים הוותיקות פנו פחות מחמישית.

משך היחסים האלימים ותדירות האלימות - ממוצע משך היחסים של כלל הנשים בשתי הקבוצות עם האדם האלים הוא 9.34 שנים. מניתוח הנתונים הזוג בן עם בין קבוצות המוצא במשך היחסים אין הבדל מובהק כי עולה האלים, ומשך הזמן הממוצע בקרב הוותיקות הוא 10.15 )ס.ת=9.62( ובקרב

הנשים מהמגזר הערבי ממוצע משך היחסים עומד על 8.37 )ס.ת=6.16(.

בפני הנשים הוצגו סוגי אלימות שונים והן נשאלו באיזו תדירות חוו כל אחד מהם )בסולם שכיחויות מ-1 - חד פעמי ועד 4 - יום יום(. שאלות אלו סווגו לשלושה סוגי אלימות: פיזית, נפשית ואיומים. ממוצע האלימות הכללי שעליו מהמגזר והנשים ,)4 עד 1 של בסולם )ס.ת=0.66, 2.79 הוא הנשים דיווחו בהשוואה יותר גבוהה בתדירות ואיומים פיזית אלימות על דיווחו הערבי

לנשים הוותיקות.

לגבי נשאלו הנשים - קשים חיים אירועי ושכיחות לחיים הסכנה תחושת תחושת הסכנה לחיים טרם הכניסה למקלט בסולם של 1 )הכי נמוך( עד 10


| 404 |

כן, הן נשאלו על שכיחותם של אירועי חיים קשים לאורך גבוה(. כמו )הכי חייהן, כגון מוות של אנשים קרובים, סכנת פציעה, תאונת דרכים, מחלה קשה ואלימות בילדות. הציון במשתנה זה חושב כמספר של אירועי החיים הקשים קבוצות בין מובהק הבדל אין כי ניכר הנתונים מניתוח האישה. שחוותה המוצא השונות בתחושה של סכנת חיים ובשכיחותם של אירועי חיים קשים, והממוצע הכללי של תחושת סכנת החיים עומד על 7.04 )ס.ת=3.00( והממוצע

הכללי של שכיחות אירועי חיים קשים עומד על 2.81 )ס.ת=1.92(.

מצוקה נפשית

מצבן הנפשי של הנשים בכניסה למקלט נבחן באשר לדיכאון ולמצוקה פוסט 0 )בכלל טראומתית. לשם כך חושב ציון ממוצע לדיכאון בסולם דרגות של לא( עד 4 )במידה רבה מאוד(, ולמצוקה פוסט טראומתית בסולם דרגות של 1

)בכלל לא( עד 4 )בדרך כלל כן(.

דיכאון ופוסט טראומה - לא נמצא הבדל בין קבוצות המוצא באשר לדיכאון ולפוסט טראומה. נמצא כי רמת הדיכאון באוכלוסיית המחקר גבוהה במובהק כמו .)M=0.70; S.D.=0.79( בישראל )t)302(=27.58, p<0.001( מהאוכלוסייה כן נמצא כי ממוצע המצוקה הפוסט טראומתית בקרב כלל הנשים הוא 2.68 )ס.ת=0.59(. באשר לקיומה של אבחנה של PTSD על פי DSM–IV, נמצא כי מכלל הנשים שענו על מינימום פריטים הנדרש לאבחנה )298 נשים(, למעלה ממחציתן, כ-53.7%, עם PTSD, בלא הבדל מובהק בין קבוצות המוצא השונות

.)χ²)1(=0.43, n.s.( באשר לשכיחות האבחנה

משאבים אישיים וסביבתיים

המחקר הנוכחי בחן גם את ההבדלים בין הקבוצות בנוגע למשאבים האישיים - תחושת שליטה, והסביבתיים - תמיכה חברתית ומשפחתית ושימוש בשירותים

חברתיים.

משאבים אישיים - לא נמצא הבדל בין הקבוצות באשר לרמת תחושת השליטה והוא )ס.ת=0.85(, 3.09 על עומד הכללי והממוצע מדווחות, הנשים שעליה

מסמן תחושת שליטה נמוכה בקרב הנשים בשתי קבוצות המוצא.

משאבים סביבתיים - נמצא הבדל מובהק בין קבוצות המוצא באשר לתמיכה המשפחתית סביב האלימות בלבד - הנשים הוותיקות דיווחו על תמיכה רבה יותר בהשוואה לנשים מהמגזר הערבי - ממוצע של 6.05 בקרב הנשים הוותיקות לעומת 3.30 בקרב הנשים מהמגזר הערבי נתון שמשקף קבלת תמיכה מועטה ביותר )בסולם שנע מ-1 עד 10(. לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות הן באשר הן לכמות השירותים שבהם והן באשר למידת השימוש בשירותים השונים

השתמשו.


| 405 |

הפניה למקלט וציפיות

למקלט להגעה המניע מה למקלט, אותן שהפנה הגורם מי נשאלו הנשים על נשאלו הן כן, כמו לכן במקלט. כבר קודם הן שהו ואם הנוכחי בעיתוי

ציפיותיהן באשר לקבלת עזרה במקלט בעת כניסתן אליו.

המוצא קבוצות בין מובהקים הבדלים נמצאו - למקלט הפנייה מאפייני באשר לזהות גורמי ההפניה למקלט. בקרב הוותיקות השיעור הגבוה שעומד על כ-59% הופנה בידי עו"ס מהמחלקה לשירותים חברתיים ברשות לעומת שיעור של כ-56% מקרב הנשים מהמגזר הערבי אשר הופנה דרך המשטרה. )29.3%(, בלא הבדל מובהק למעלה מרבע מכלל הנשים שהו במקלט בעבר בין הקבוצות. טווח הפעמים שהנשים שהו בעבר במקלט נע מפעם אחת עד 7, ושהות קודמת אחת בלבד היא השכיחה ביותר בקרב כלל הנשים )54.3%

מכלל הנשים ששהו בעבר במקלט(.

ציפיות הנשים לקבלת עזרה מהמקלט - ניתוח הציפיות נערך לאימהות בלבד כי נמצא בלבד. לאימהות נוגעים בשאלון רבים שפריטים מאחר )N=261(אין הבדלים מובהקים בין קבוצות המוצא באשר למדד הכללי של הציפיות. בהמשך, נערך ניתוח לבדיקת ההבדלים בין הקבוצות בתחומים השונים של הציפיות לעזרה. הניתוח העלה כי ישנם הבדלים מובהקים בין הקבוצות באשר לציפיות לטיפול נפשי בלבד, ולנשים הוותיקות ישנן ציפיות גבוהות במקצת 3.46 הערבי, לנשים מהמגזר בהשוואה הנפשי סיוע בתחום הטיפול לקבלת

לעומת 3.25, בהתאמה.

סיכום חלק א' - משמעות הממצאים, מסקנות והמלצות

בחלק הנוכחי נערכה סקירה מקוצרת של ממצאי המחקר בנוגע למאפייני רקע וסביבתיים, אישיים למשאבים האלימות, ולהיסטוריית למאפייני אישיים, למצוקה נפשית, להפניה למקלט ולציפיות הנשים ממסגרת זו, מתוך השוואה

בין שתי קבוצות מוצא - נשים יהודיות ותיקות ונשים מהמגזר הערבי.

טרם הנשים בקרב האבטלה שיעור כי ניכר המחקר, בממצאי מהתבוננות כניסתן למקלט גבוה מאוד בהשוואה לשיעור האבטלה בישראל העומד כיום הנשים של הבית ממשקי משליש למעלה של ההכנסה כן, כמו 16.5.7% על כיום.17 הספרות המקצועית מחזקת בישראל ליחיד נמוכה משכר המינימום כלכלית תלות כי מצאו אשר רבים מחקרים לנוכח אלו ממצאים חשיבות

למ"ס, 2013 16

המוסד לביטוח לאומי, 2014 17


| 406 |

בבן הזוג האלים היא גורם משמעותי להישארותן של נשים במערכת יחסים כלכלי טוב הם כלכלית או מצב ואילו עצמאות לחזרתן אליה,18 או אלימה כי עולה מהממצאים כן, כמו האלים.19 הזוג לבן חזרה שמונעים גורמים מרבית הנשים שייכות לעשירונים התחתונים של ההכנסה בישראל, כך שבצד המצוקה שמעוררת האלימות הן חוות אבטלה ומצוקה כלכלית ניכרת. לפיכך יש חשיבות רבה להתערבות המקלט באופן שיסייע לנשים, אף בממדים של חיזוק היכולות התעסוקתיות, בעזרה בהשתלבות בעבודה יציבה ובהתחברות

למקורות סיוע ותמיכה ביציאה מהמקלט.

ממחצית למעלה במקלט, האישה שהות בזמן כי מעידים המחקר ממצאי מבני הזוג הפוגעים ממשיכים להתגורר בבית, ובמקביל מגדירות עצמן הנשים שמירת על מעיד הדבר למקלט. יציאתן אף על ‘פרודות'( )ולא ‘נשואות' האפשרות לחזרה לבן הזוג ועל קונפליקט בין הרצון לעזוב לבין הקושי לעשות לעשור. שקרוב הפוגע עם היחסים משך בממוצע גם נשקף זה קושי זאת. עד עוברות שהנשים ממושך תהליך על מצביעים המחקרים לכך, בהתאם ליציאה ממעגל האלימות, שבתחילתו רובן מנסות למצוא דרכים להפסיק או הנוכחי במחקר היחסים.20 מערכת את לסיים ושלא האלימות את להפחית נמצא ממוצע גבוה יחסית של נשים שהעריכו שהיו בסכנת חיים ניכרת טרם כניסתן למקלט ואף שיעור גבוה של נשים שהופנו למקלט דרך המשטרה. אלו מבטאים כי אירועי אלימות חמורים ותחושת סכנת חיים ניכרת היו הגורם להגעתן למקלט בנקודת הזמן הנוכחית, הנחה אשר מקבלת חיזוק בספרות

המקצועית.21

נוסף על כך, הממצאים במחקר מעידים כי למעלה ממחצית מהנשים הופנו המשטרה. דרך הופנו משליש ולמעלה הרווחה משירותי עו"ס בידי למקלט בעולם, שנערכו אחרים למחקרים בהשוואה מעודד זה נתון לראות אפשר סיוע למקורות נמוך בשיעור פונות אלימות נפגעות נשים כי המעידים במצוקתן לנשים לסייע מקצועיים כלים יש אלו סיוע לגורמי פורמליים.22 כנגד העדר כלים של גורמים בלתי פורמליים. עם זאת, ישנה חשיבות ליעילות המענה הניתן באמצעות הגורמים הפורמליים היות שהעדר מענה הולם עשוי

Ham-Rowbottom et al., 2005; Gondolf, 1988 ;1986 ,אפשטין ומרדר 18

19 Fanslow & Robinson, 200920 Campbell, Rose, Kub & Nedd, 1998; Liang, Goodman, Tummala-Narra & Weintraub, 2005;

Moe, 200721 Fanslow & Robinson, 2009; Ansara & Hindin, 201022 Ansara & Hindin, 2010; Fanslow & Robinson, 2009; Jonson & Zlotnick, 2007


| 407 |

להוות מחסום משמעותי לפנייה לעזרה בעתיד וליציאה ממעגל האלימות ואף להגביר את הסיכון לפגיעה מצד הגבר האלים.23

נוסף על כך, במחקר הנוכחי, נמצא שיעור גבוה של נשים ששהו בעבר במקלט, שיש הספרותית התמיכה אף על האלימות. למעגל חזרו יציאתן, שלאחר לממצא הנדון, הוא מעלה מקום לבחינת תפקידו של המקלט במסגרת חיפוש העזרה של הנשים והיותו גורם המקדם את האישה לחיים מחוץ למקלט ומחוץ

למעגל האלימות.24

באשר למצוקה הנפשית של הנשים בכניסה למקלט, רמת הדיכאון של הנשים הישראלית,25 באוכלוסייה הגבוהה מהממוצע ברמה הייתה למקלט בהגעתן ממצאים .PTSD עם מתמודדות אובחנו מהנשים כ-53% של גבוה ושיעור אלימות נפגעות נשים בקרב שנעשו אחרים מחקרים ממצאי הולמים אלו במשפחה26 והם מחזקים את חשיבות המודעות של צוות המקלט לסימפטומים של הפרעות אלו ולהשלכות האפשריות על תפקוד האישה בכל תחומי חייה ובמיוחד על הקשר שלה עם ילדיה ועל דפוסי ההתמודדות שלה במקלט. לצורך מתן מענה מקצועי למצוקה הנפשית של הנשים נדרשת הכשרת והדרכה של

צוותי המקלט בתחום ספציפי זה.

לתמיכה באשר המוצא קבוצות בין מובהק הבדל מצא כאמור, המחקר, המשפחתית סביב האלימות בלבד, כך שהנשים הוותיקות דיווחו על תמיכה רבה יותר בהשוואה לנשים מהמגזר הערבי. מחקרים רבים מחזקים את חשיבות התמיכה החברתית בעבור נשים נפגעות אלימות לנוכח ממצאים ברורים על הקשר שלה לפרדה מבן הזוג האלים ועל הימנעות מחזרה אליו.27 עם זאת, נשים נפגעות אלימות מתקשות לקבל תמיכה חברתית בעיקר משום שכחלק ממסכת האלימות, בני הזוג האלימים מבודדים אותן ומונעים מהן לקיים קשרים עם משפחתן וחבריהן.28 בהשוואה למחקרים קודמים, הממצאים במחקר הנוכחי

23 Moe, 200724 Haj-Yahia & Cohen, 200925 Gilbar & Ben-Zur, 200226 Palker-Corell & Marcus, 2004; Rodriguez, Heilemann, Fielder, Ang, Nevarez & Mangione,

2008אפשטין ומרדר, 1986; 27

Beeble, Bybee, Sullivan & Adams, 2009; Bybee & Sullivan 2005; Moe ,2007; Tan et al., 1995; Websdale & Johnson, 197728 El-Bassel, Gilbert, Rajah, Foleno & Frye, 2001; Mitchell & Hodson, 1983


| 408 |

מציגים תמונה חיובית יותר מאחר שנמצאה רמת תמיכה בינונית בקרב הנשים, למעט באשר לתמיכה המשפחתית של הנשים מהמגזר הערבי.

כאמור, לא נמצא הבדל בין הקבוצות באשר לרמת תחושת השליטה הנמוכה שעליה הנשים מדווחות. ממצאים אלו מחדדים את הצורך בהגברת תחושת הרחבת המאפשרות בהתערבויות ובשימוש בחייהן הנשים של השליטה השליטה תחושת בדבר סותרים ממצאים למרות בחייהן. התמיכה מערכות של נשים נפגעות אלימות אשר עולים ממחקרים שונים, יש הסכמה שאלימות של השליטה בתחושת פגיעה ושליטה, כוח הפעלת כוללת הזוגית במערכת והשירותים הטיפול תכניות על לפיכך, תמיכה. ממערכות ובידוד הקרבן האישה, של השליטה תחושת ולהגברת להעצמה מכוונים להיות במקלטים

ולהרחבת מערכות התמיכה בחייה.29

המחקר ממצאי כי להתרשם אפשר המוצא, קבוצות בין ההבדלים בבחינת זו מחזקת את הצורך בהתאמת מעידים על שוני במאפייני הקבוצות. עדות התערבות לכל קבוצה לפי צרכיה הייחודיים לשם מניעת חזרה למעגל האלימות. נוסף על כך, מהממצאים עולה כי הנשים מהמגזר הערבי נוטות פחות לבצע ניסיונות פרדה מבן זוגן בהשוואה ליהודיות הוותיקות, זאת ככל הנראה על רקע התמיכה המועטה שהן מקבלות מסביבתן. כמו כן, ניכר כי יש דפוס שונה של פנייה לעזרה בקרב הנשים מהמגזר הערבי בהשוואה ליהודיות הוותיקות, והנשים מהמגזר הערבי נוטות לנקוט בצעד כלשהו או לפנות לקבלת סיוע בעיקר במצבי חירום ונעזרות יותר בשירותי חירום, כגון חדר מיון ומשטרה. ממצא זה מקבל חיזוק מהספרות אשר מתארת את השימוש המועט שעושות נשים בחברה זו בשירותים המוצעים להן בישראל.30 מהספרות המקצועית עולה, כי אחת הסיבות לכך נובעת מהעדר ידע על השירותים הקיימים, ממחסום השפה או מהעדר אמון ומתפיסת נותני השירותים כנגועים בגזענות.31 לנוכח האמור בכל הערביות הנשים לאוכלוסיית ייחודית בהתייחסות הצורך עולה לעיל, הקשור לאופן הנגשת השירותים בעודן בקהילה ולהפחתת החסמים האישיים, המערכתיים והחברתיים הניצבים בפניהן בבואן לבקש עזרה. שירותים אלו צריכים, בשלב הראשוני, להתמודד עם החשדנות הרבה של נשים מהמגזר הערבי באשר ליעילותם של השירותים.32 כמו כן, הטיפול באוכלוסייה זו צריך להיות

29 Pence & Paymar, 1993; Walker, 1979Abu-Ras, 2007; Gorkin, Masalha & Yatziv, 1985; Kurz, 1996; Sev'er, 1997 ;1988 ,אל סעדאוי 30

31 Bauer, Rodriguez, Quiroga & Flores-Ortiz, 200032 Haj-Yahia, 2002


| 409 |

רגיש לתרבותן ולהיבנות באופן שיכבד את מאפייני החברה הקולקטיביסטית מערכת לבניית חשיבות ישנה כן, כמו הערבי.33 מהמגזר הנשים חיות שבה חברתית תומכת במסגרת השירותים שניתנים ובמסגרת המקלט, כזו שתהיה

חלופה להעדר התמיכה המשפחתית.

חלק ב'- קשרים בין משתני המחקר 3.2

בחלק זה נבדקו הקשרים בין המשתנים במחקר על פי הקבוצות שלהלן: משתני רקע, משתני אלימות, מצוקה נפשית והמשאבים האישיים והסביבתיים, בנפרד בין לבדיקת ההבדלים ניתוחים נערכו לכל אחת מקבוצות המוצא. בהמשך המתאמים. בדיקת המתאמים נעשתה במטרה לזהות את המשתנים השונים הרקע, משתני - שנבחנו מהרמות אחת בכל הנשים של למצבן הקשורים

האלימות, המצוקה הנפשית והמשאבים.

יש קשר כי - מניתוח הנתונים עולה משתני הרקע ביחס למשתני האלימות שלילי מובהק בין מספר שנות הלימוד למשך היחסים האלימים בקרב הנשים הוותיקות בלבד, כך שככל שלאישה יותר שנות לימוד משך היחסים האלימים קצר יותר ולהפך. ההבדל בין מתאמי משתנים אלו בקרב הוותיקות והנשים קבוצות שתי בקרב כן, כמו .)Z=-1.88, n.s.( מובהק אינו הערבי מהמגזר המוצא נמצא קשר חיובי מובהק בין מספר הילדים למשך היחסים האלימים - ככל שישנם ילדים רבים יותר היחסים האלימים נמשכו שנים רבות יותר Z=3.86,( ולהפך. בתחום זה, נמצא הבדל מובהק אך חלש בין קבוצות המוצאp=0.05(. ניכר כי ההבדל נובע מכך כי הקשר חזק יותר בקרב הנשים הוותיקות.

משתני הרקע ומשתני המצוקה הנפשית - בקרב הוותיקות נמצא קשר מובהק בין מספר הילדים לדיכאון, כך שככל שיש לאישה יותר ילדים היא נטתה יותר לדווח על דיכאון. ההבדל בין המתאמים של הוותיקות לשל הנשים מהמגזר

.)Z=0.85, n.s.( הערבי במשתנים אלו אינו מובהק

משתני הרקע ומשאבים אישיים וסביבתיים - נמצא קשר מובהק בין מספר שנות הלימוד לתמיכה בקרב הנשים מהמגזר הערבי בלבד, כך שנשים בעלות יותר שנות לימוד מקבלות תמיכה רבה יותר. ההבדל בין המתאמים של קבוצות

.)Z=-0.72, n.s.( המוצא אינו מובהק

קשרים בין משתני האלימות למשתני המחקר האחרים וההבדל בין קבוצות המחקר - ראשית, נמצא כי יש קשר מובהק וחזק בין תדירות האלימות לבין אלימות חוותה שהאישה ככל המוצא. קבוצות בשתי החיים סכנת תחושת

חאג'-יחיה וסדן, 2007 33


| 410 |

בתדירות גבוהה יותר היא דיווחה על תחושת סכנת חיים גבוהה יותר. ההבדל הערבי מהמגזר הנשים שבקרב מכך ונובע חלש אך מובהק המתאמים בין בקרב כן, כמו .)Z=-1.96, p=0.05( לוותיקות בהשוואה יותר חזק המתאם הנשים מהמגזר הערבי בלבד נמצא קשר מובהק בין תדירות האלימות למשך משך יותר גבוהה הייתה האלימות שתדירות שככל כך האלימים, היחסים היחסים האלימים היה ארוך יותר. ההבדל בין המתאמים של קבוצות המוצא

.)Z=-0.90, n.s.( אינו מובהק

בין כל משתני האלימות למשתני המצוקה נמצא קשר מובהק יתרה מזאת, יותר דיווחו על רמה גבוהה - נשים שחוו אלימות בתדירות גבוהה הנפשית יותר של מצוקה פוסט טראומתית. קשר זה נמצא מובהק רק בקרב הנשים Z=1.63,( המוצא קבוצות של המתאמים בין מובהק הבדל ואין הוותיקות .n.s(. נוסף לכך, בקרב הוותיקות נמצא קשר חיובי מובהק בין תחושת סכנת הערבי הנשים מהמגזר בקרב ואילו פוסט טראומטית, מצוקה לבין החיים קבוצות שתי של המתאמים בין מובהק הבדל יש מובהק. אינו זה קשר המוצא )Z=-2.15, p<0.05( במשתנים אלו. נוסף על כך נמצא, כי בקרב הנשים למצוקה האלימים היחסים משך בין חיובי קשר יש בלבד, הערבי מהמגזר המוצא קבוצות מתאמי בין מובהק הבדל נמצא לא אך טראומתית, פוסט

.)Z=-0.54, n.s.(

שכיחותם של אירועי חיים קשים נמצאה קשורה למשתני המצוקה הנפשית. בקרב הנשים מהמגזר הערבי נמצא קשר חיובי מובהק בין חוויית אירועי חיים קשים לבין רמת הדיכאון ורמת המצוקה הפוסט טראומתית. לא נמצא הבדל מובהק בין מתאמי קבוצות המוצא באשר לקשר בין אירועי חיים קשים לבין רמת הדיכאון ).Z=-1.19, n.s(, וכן בין אירועי חיים קשים לבין מצוקה פוסט

.)Z=-1.06, n.s.( טראומתית

באשר למשאבים, בשתי קבוצות המוצא נמצא קשר שלילי מובהק בין שכיחותם של אירועי חיים קשים לתחושת שליטה, כך שככל שהנשים חוו אירועי חיים

קשים רבים יותר הן דיווחו על תחושת שליטה נמוכה ולהפך.

קשרים בין משתני המצוקה הנפשית למשתני המחקר האחרים וההבדל בין קבוצות המחקר - נמצא כי יש קשר חיובי מובהק בין דיכאון למצוקה פוסט טראומתית בשתי קבוצות המוצא, כך שנשים שדיווחו על רמה גבוהה יותר של דיכאון דיווחו על רמה גבוהה יותר של מצוקה פוסט טראומתית ולהפך. לא נמצא הבדל מובהק בין מתאמי קבוצות המוצא ).Z=0.49, n.s(. נוסף לכך, ובין לשליטה דיכאון בין מובהק שלילי קשר נמצא המוצא קבוצות בשתי מצוקה פוסט טראומטית לשליטה, כך שככל שהנשים דיווחו על רמה גבוהה יותר של דיכאון או מצוקה פוסט טראומטית הן דיווחו על תחושת שליטה

נמוכה יותר ולהפך.


| 411 |

נמצא קשר שלילי מובהק בין דיכאון לבין תמיכה חברתית ומשפחתית בקרב דיכאון של יותר גבוהה רמה על שדיווחו שנשים כך המוצא, קבוצות שתי קשר נמצא בלבד, הוותיקות בקרב ולהפך. תמיכה פחות קבלת על דיווחו שלילי מובהק בין מצוקה פוסט טראומתית לבין תמיכה חברתית ומשפחתית, כך שנשים שדיווחו על רמה גבוהה יותר של מצוקה פוסט טראומתית דיווחו בין מובהק נמצא הבדל לא ולהפך. יותר של קבלת תמיכה נמוכה רמה על

.)Z=-1.41, n.s.( מתאמי קבוצות המוצא

סיכום חלק ב' - משמעות הממצאים, מסקנות והמלצות

בחלק הנוכחי נבדקו הקשרים בין המשתנים במחקר על פי הקבוצות שלהלן: משתני רקע, משתני אלימות, מצוקה נפשית והמשאבים האישיים והסביבתיים בין ההבדלים לבדיקת ניתוחים ונערכו המוצא, מקבוצות אחת לכל בנפרד

המתאמים של שתי הקבוצות.

בהתאם לממצאי המחקר בחלק הנוכחי, הספרות המקצועית מצביעה על כך שככל שתחושת השליטה גבוהה יותר בקרב נשים נפגעות אלימות, כך עצמת המצוקה הפוסט טראומטית והדיכאון נמוכה יותר.34 כמו כן נמצא כי תחושת השליטה עוזרת להתמודד עם משברים בטיפול, מעוררת תקווה, ועוזרת להשיג משאבים קונקרטיים ורגשיים כדי לתחזק ולשמר שינויים.35 מסיבה זו, נראה כי יש חשיבות רבה בהמשך נקיטת התערבויות מעצימות במקלט המאפשרות לאישה להשיב את תחושת השליטה בחייה. נוסף לתהליכי העצמה, מהספרות עולה החשיבות הרבה של שיתוף והתייעצות עם הנשים לגבי תכניות טיפול והגנה בעבורן, החלטות ניהוליות של המקלט וניהול חיי היום יום במסגרת כדרך להגברת תחושת השליטה בחייהן.36 נוסף על כך, מסקירת הספרות עולה לבין במשפחה אלימות נפגעות נשים בקרב חברתית תמיכה בין הקשר כי המצוקה הנפשית שלהן מוכר ותועד במחקרים רבים. באופן התואם לממצאי היו נמוכה חברתית תמיכה שקיבלו אלימות נפגעות נשים הנוכחי, המחקר בעלות סיכוי גבוה יותר לסבול מסימפטומים פוסט טראומטיים ומדיכאון.37 לפיכך, חשיבותו של משאב התמיכה החברתית במצבים של אלימות במשפחה היא רבה וביכולתו לספק לאישה משאבים קונקרטיים ונפשיים, להפחית את הבידוד והמצוקה הנפשית ולשמש אלטרנטיבה המונעת חזרה למעגל האלימות.

34 Clements, Sabourian, & Spiby, 2004; Conrath, Weston & Marshall, 2009; Palker-Corell & Marcus, 2004

35 Walter et al., 201036 Itzhaky & Ben Porat, 2005; Srinivasan & Davis, 1991; Tutty et al., 199937 Jones, Hughes & Unterstaller, 2001


| 412 |

חלק ג'- השוואה בין מדדי הנשים בכניסה וביציאה מהמקלט 3.3

ביציאתן הנשים בקרב השונים במדדים שחלו השינויים יוצגו זה בחלק

ניתוח ממצאי יוצגו כן, כמו למקלט. בכניסתן למדדים בהשוואה מהמקלט

המתייחסים להבדלים במדדים השונים בכניסה וביציאה לפי קבוצת המוצא

של הנשים )יהודיות ישראליות ותיקות לעומת מגזר ערבי( ומספר השבועות

במקלט.

הממצאים מעידים באופן מובהק על הטבה במצבן של הנשים ביציאתן מהמקלט

לעומת מצבן בכניסתן אליו במדדים רבים. הנשים דיווחו על תחושת סכנת

חיים נמוכה יותר ביציאה מהמקלט בהשוואה לתחושת הסכנה שחשו בסמוך

F)1,117(=0.42,( הנשים למוצא מובהק אפקט נמצא ולא למקלט, לכניסה

.n.s( ולמספר השבועות ששהו במקלט ).F )1,117(=0.94, n.s(. כמו כן, דיווחו

בכניסתן לעומת מהמקלט ביציאתן מובהק באופן דיכאון פחות על הנשים

אליו )17.3% מהשונות בדיכאון מנובא על ידי נקודת הזמן(, ולא נמצא אפקט

מובהק למוצא הנשים ).F)1,71(=1.73, n.s( ולמספר השבועות שהן שהו במקלט

).F )1,71(=1.18, n.s(. כמו כן, דיווחו הנשים על פחות מצוקה פוסט טראומתית

עיקרי נמצא אפקט כאן 5.3% מהשונות(, אך הזמן מנבאת )נקודת ביציאה

8.5% מהשונות, ובלא אפקט מובהק למוצא )F)1,74(=6.86, p<0.05( המנבא

חל הוותיקות הנשים בקרב .)F)1,74(=0.32, n.s.( למספר השבועות במקלט

ממנו, יציאתן לבין למקלט כניסתן בין טראומתית הפוסט במצוקה שינוי

ואילו בקרב הנשים מהמגזר הערבי לא חל שינוי כזה.

שליטה תחושת על הנשים דיווחו והסביבתיים, האישיים למדדים באשר

גבוהה יותר בחייהן באופן מובהק ביציאה מהמקלט לעומת בכניסה )האפקט

למוצא מובהק אפקט נמצא לא מהשונות(. 22.3% מנבא הזמן נקודת של

במדד .)F)1,73(=0.38, n.s.( במקלט השבועות ולמספר )F)1,73(=1.51, n.s.(

- הזמן נקודות בין מובהק הבדל נמצא לא וחברים משפחה של התמיכה

התלוי מובהק הבדל נמצא לא לכך, בהתאם מהמקלט. והיציאה הכניסה

.)F)1,73(=0.76, n.s.( או במספר השבועות במקלט )F)1,73(=2.69, n.s.( במוצא

סיכום חלק ג'- משמעות הממצאים, מסקנות והמלצות

הממצאים מעידים על הטבה במצבן של הנשים ביציאה מהמקלט בהשוואה

ורמת החיים סכנת תחושת שלהלן: במדדים מובהק באופן כניסתן למועד

המצוקה הנפשית. לגבי מדד התמיכה החברתית לא נמצא הבדל מובהק בין

הכניסה לבין היציאה מהמקלט.


| 413 |

המצוקה הוא למוצא קשור שנמצא הנשים במצב שינוי של היחיד המדד הנפשית במצוקתן שיפור חל הוותיקות הנשים בקרב טראומתית: הפוסט בין כניסתן למקלט ליציאתן ממנו, ושינוי כזה לא חל בקרב הנשים מהמגזר הערבי. ממצאים אלו הולמים ממצאי מחקרים נוספים שנערכו בעולם, שבהם ודיכאון טראומטית פוסט מצוקה של הסימפטומים בעצמת ירידה נמצאה הנשים במקלטים.38 ממצאים ועלייה בתחושת השליטה במהלך השהות של אלו מורים כי המקלט משיג את יעדיו הכוללים, שבהם: הפחתת מידת הסכנה שהאישה חשופה אליה ושיקום נפשי של האישה השוהה בו. בצד זה, ייתכן כי עצם העובדה שהאישה אינה חשופה להתנהגות האלימה שגרמה למצוקתה בבד, בד השליטה. בתחושת ולעלייה בסימפטומים לירידה תרמה הנפשית העדר השינוי במדד התמיכה החברתית לאורך השהייה במקלט מעלה צורך בחשיבה נוספת על אופני ההתערבות של המקלט בעבור נשים אלו ועל היכולת לגייס למענן את מערכות התמיכה שבחייהן. כל זאת בעיקר לנוכח היותו של

משאב זה כה משמעותי וחשוב כפי שעלה בחלק ב' של ממצאי המחקר.

באשר להעדר תרומת משך זמן השהייה במסגרת לשינוי במצוקה הנפשית ורמת המשאבים, כפי שנמצא במחקר הנוכחי, ממחקרים שנערכו במקלטים בארץ ובעולם לא נמצא ממצא חד משמעי באשר לתרומת משך השהייה להפחתה ברמת המצוקה הנפשית בעת היציאה מהמקלט. חשוב לציין כי אוכלוסיית המחקר הנוכחי התאפיינה במשך שהייה ממוצע ארוך יחסית )כ-4.5 חודשים(. לפיכך, עורכות המחקר רואות חשיבות רבה בהערכת תהליכי שינוי במצוקה נפשית גם בקרב נשים ששהו במקלט פרקי זמן קצרים ולא הספיקו להשלים את שאלון היציאה. למרות הקושי שעלול להיווצר ביצירת קשר עם נשים אלו

מומלץ כי נושא זה ייבדק במחקר המשך.

המקלט שירותי את הנשים והערכת מהמקלט היציאה - ד' חלק 3.4ותרומת השהייה במסגרתו

בחלק זה נבחנה תרומת השהייה במסגרת המקלט והערכת הנשים את שירותיו. מידע זה נאסף באמצעות שאלות הנוגעות לתכניות של הנשים לקראת היציאה בן עם הקשר להמשך באשר והחלטתן הנשים של היציאה )יעדי מהמקלט הזוג(, לתחושת התמיכה שקיבלו מקבוצת השוות במקלט, הערכתן של הנשים רגשיים ושינויים פתוחות( שאלות )באמצעות במקלט השהות תרומת את

וקונקרטיים אשר חוו במהלך שהותן במקלט.

38 Johnson & Zlotnick, 2007; Kim & Kim, 2001; Orava et al.,1996


| 414 |

‘גבוהה-בינונית' - בהן במקלט האחרות הנשים תמיכת את העריכו נשים )ממוצע:3.83 ס.ת=0.65, סולם התשובות נע מ-1 עד 5(.

מקרב במקלט. שקיבלו העזרה לדירוג באשר כללית שאלה נשאלו הנשים מאוד' ‘עוזר המקלט את דירגו 68.3% )N=126( זו לשאלה שהשיבו הנשים וכרבע דירגו ‘עוזר' )24.6%(. הדירוג של כלל הנשים שענו היה גבוה ועמד על נשים, 132 מקרב כן, כמו עד-4(. מ-1 נע התשובות סולם )ס.ת=0.70, 3.5973.5% דיווחו כי היו ממליצות מאוד לחברתן להגיע למקלט אם הייתה במצב לכך, בהתאם בלבד. ממליצות היו כי ציינו )23.5%( וכרבע לשלהן, דומה )3.69 ס.ת=0.58, סולם הוא גבוה אף להגיע למקלט היה הממוצע להמלצה

התשובות נע מ-1 עד-4(.

מהמקלט ביציאתן בהן שחל השינוי מידת את גבוהה ברמה דירגו הנשים )ממוצע 3.12, ס.ת=0.66 בסולם של 1 עד 4(. הפריטים שלגביהם דיווחו הנשים על שינויים משמעותיים ביותר הם: תחושת הביטחון בקבלת החלטות )ממוצע ס.ת=0.77(. ,3.22 )ממוצע עזרה בבקשת נוחות ותחושת ס.ת=0.68( ,3.33השהות בעקבות ביותר הנמוכה ברמה שינוי על דווח שלגביהם התחומים במקלט הם: יכולת הילדים לבטא את רגשותיהם בלא אלימות )ממוצע 3.02,

ס.ת=0.82( והידע לגבי משאבים שיש בקהילה )ממוצע 3.03, ס.ת=0.91(.

השליליים לשינויים הנוגעות פתוחות שאלות שתי הנשים נשאלו כן, כמו והחיוביים בחייהן ובחיי משפחתן בעקבות היציאה למקלט. באשר לשינויים השליליים בעקבות היציאה למקלט, למעלה משליש )38.5%( מהנשים לא ענו לשאלה זו. מקרב הנשים שענו לשאלה זו, כמה נשים ציינו כי לא חלו שינויים ההיבט היבטים. למגוון נגעו שצוינו השליליים השינויים בחייהן. שליליים העיקרי נגע לילדים וכלל כמה רבדים, בהם: הקושי של הילדים בקבלת תנאי המקלט וחוקיו, במגורים במקלט מרוחק מהאב ומסביבתם המוכרת, חשיפה וכעסים הילדים עם ביחסים הרעה במקלט, אחרים ילדים מצד לאלימות שאינם מהילדים מרוחקת בשהות הנשים של הקושי האם, כלפי מצדם נמצאים במקלט וכן הקושי בהתמודדות עם הילדים ששוהים במקלט. הרובד הבולט ביותר היה ההשפעה השלילית של השהות במקלט על התנהגות הילדים בעקבות למידה מילדים אחרים. נוסף על כך, הנשים התייחסו לקושי להסתדר באופן עצמאי לאחר היציאה מהמקלט. חלקן הדגישו שמדובר בהיבט הכלכלי, כדוגמת אובדן העבודה בעקבות היציאה למקלט, אובדן דירת המגורים, או החשש מהעדר יכולת להסתדר לבד מבחינה כלכלית. היבט שלילי נוסף שציינו הנשים היה המרחק מהמשפחה, מהבית ומהסביבה המוכרת בעקבות היציאה לנידוי גרמה מהמקלט שהיציאה לכך אף התייחסו נוספות נשים למקלט.


| 415 |

מצד המשפחה ובחלק מהמקרים אף להגדלת הסיכון לפגיעה בהן מצד הבעל, משפחתן או משפחת הבעל.

בשכיחות נמוכה יותר צוינו קשיים רגשיים שונים שבחלקם נחוו בעת הכניסה למקלט )כגון בדידות, חוסר אמון באנשים, חשדנות, לחץ וכיוצא בזה( ובחלקם לעישון סיגריות, ובעת היציאה ממנו, בהם: חזרה היו בעת השהות במקלט השפלה תרבותית, ירידה בהערכה העצמית. קשיים נוספים נגעו לסכסוכים עם נשים במקלט ולתחושה שהסיוע של אנשי המקצוע במקלט אינו מספק. כמו כן, שתי נשים ציינו שגם בעת יציאתן מהמקלט הן עדיין חשות העדר ביטחון

ופחד.

מהנשים )15( 19.2% במקלט השהות בעקבות החיוביים לשינויים באשר זו. שאר הנשים תיארו מגוון שינויים חיוביים, והתרומה לא השיבו לשאלה שהודגשה בקרב שיעור ניכר מהנשים נוגעת לשינויים פנימיים חיוביים בעקבות השהות במקלט, הבולטים בהם היו השינוי בביטחון ובהערכה העצמית. נוסף לכך, נשים אלו ואחרות ציינו תחושות של התחזקות בעקבות השהות במקלט, עצמאות, יכולת לקבל החלטות, להביע את דעותיהן וזיהוי כוחות הקיימים בהן. כמו כן, הנשים התייחסו לשינויים חיוביים הנוגעים לילדיהן בהיבטים שונים ובצד ההשלכות השליליות שאותן ציינו בנוגע לילדים, צוינה גם היציאה למקלט כצעד שהיטיב עם הילדים והפחית את המצוקה שלהם. נוסף על כך, כמה נשים התייחסו לשיפור ביכולות ההוריות שלהן, בחלק מהמקרים מתוך במקלט השהות של נוסף חיובי היבט במקלט. ההנחיה תרומת על הדגשה ככלל. והן מהצוות הן במקלט, מהנשים הן לתמיכה, נגע הנשים שהזכירו הייתה התייחסות גם לקשרים חברתיים שנוצרו וליכולות החברתיות שהנשים כן, הנשים הזכירו את הלמידה של הזכויות שלהן, את החשיפה רכשו. כמו ואת במקלט השהות בעת בהם ההיעזרות את שונים, חברתיים לשירותים היכולת להיעזר בהם בעתיד כתרומה של השהות במקלט. יחסית מעט מהנשים האלימות הפסקת של במובן למקלט היציאה של החיובי להיבט התייחסו ותחושת הביטחון הפיזי שמעניקה השהות במקלט. השפעה חיובית נוספת של השהות במקלט שהזכירו הנשים נוגעת לקשר עם משפחת המוצא, ורובן ציינו

תמיכה גדולה יותר ממשפחת המוצא בעקבות היציאה למקלט.

סיכום, מגבלות המחקר והמלצות למחקר בהמשך 4

מחקר זה הוא חלוץ בתחומו בישראל לנוכח היקפו הרחב ומעקבו במשך שנים אחר נשים נפגעות אלימות במהלך שהייתן במקלטים בישראל. המחקר הנוכחי ביקש לבחון את מאפייני הנשים אשר שהו במקלט מתוך התמקדות במאפייני הרקע, האלימות, מצוקה נפשית )דיכאון ומצוקה פוסט טראומטית( משאביהן


| 416 |

האישיים )תחושת שליטה( והסביבתיים )תמיכה משפחתית ושימוש בשירותים בקהילה(, צורכיהן וציפיותיהן מהמסגרת. כמו כן, המחקר בחן את הקשרים בין מדדי המחקר השונים ואת השינוי שחל בהם לאורך תקופת שהייתן של הנשים במסגרת זו ובדק את הערכת הנשים לגבי תמיכת הנשים במקלט ואת השינויים שחלו בהן ובילדיהן בעקבות השהייה במסגרתו. נוסף על כך, המחקר התמקד בשתי קבוצות נשים השוהות במקלטים - נשים יהודיות ישראליות הקבוצות שתי בין השוואה נערכה לפיכך, הערבי. מהמגזר ונשים ותיקות כל של הייחודי הפרופיל אודות על ללמוד במטרה השונים המחקר במדדי

קבוצה ובזו תרומתו הייחודית.

הנשים פרופיל אודות על למידה הנוכחי אפשר המחקר לעיל, האמור לאור לסיוע והציפיות המשאבים האלימות, הרקע, במשתני למקלט המגיעות לנשים המגיעות למסגרת זו. ההבחנה בין שתי קבוצות הנשים במחקר, הנשים ביניהן שנמצאו וההבדלים הערבית, מהחברה והנשים הוותיקות היהודיות האלימות, ברמת והכנסה(, תעסוקה, סטטוס השכלה, )גיל, הרקע במשתני בתמיכה המשפחתית, באופני השימוש בשירותים בקהילה, ובציפיות מהמקלט, יכולה לאפשר חשיבה ייחודית והבניית אופני התערבות התואמים את ההקשר

התרבותי של כל קבוצה בעודן בקהילה ועם הגעתן למקלט.

הפוסט המצוקה לבין האישה של השליטה תחושת בין שנמצאו הקשרים טראומטית והדיכאון, הולמים מחקרים אחרים שנעשו בעולם, ומצביעים על החשיבות בנקיטתה של פרקטיקה מעצימה במסגרת המקלט, שיכולה לאפשר לנשים להשיב את תחושת השליטה בתחומי חייהן השונים. כמו כן, הקשרים שנמצאו בין התמיכה החברתית לבין המצוקה הפוסט טראומטית והדיכאון, אלו נשים זוכות שלה החברתית התמיכה בהגברת הצורך על מצביעים מסביבתן, במיוחד לנוכח העובדה כי נשים אלו, לרוב, חוזרות לאותה סביבה חברתית, ובהעדר תמיכה יתקשו לצאת ממעגל המצוקה הנפשית והאלימות. אלו לנשים הניתנים השירותים רצף חשיבות שאת ביתר עולה זה בהקשר אלו בנשים לתמוך היכול חשוב תמיכה כמקור לקהילה מהמקלט בחזרתן

במצוקתן, ובגיוסם של משאבים נוספים שלהם הן זקוקות.

מממצאי המחקר עולה גם כי מצבן של הנשים טוב יותר ביציאה מהמקלט וכי תחושת הסכנה נמוכה יותר ביציאתן, וכן ישנה ירידה ברמת המצוקה הנפשית בצד עלייה ברמת תחושת השליטה. ממצאים אלו הולמים ממצאי מחקרים אחרים שנעשו בעולם. עם זאת בולט העדר השינוי ברמת התמיכה החברתית של הנשים ביציאתן מהמסגרת. ממצא זה מחזק אף הוא את הצורך בחשיבה ייחודית על מגוון ההתערבויות להגברת ממד זה לנוכח חשיבותו הרבה, ואת

חשיבות רצף השירותים בחזרתן לקהילה.


| 417 |

לגבי הממצא כי זמן השהייה במקלט לא תרם לשינוי שחל בנשים, להערכתנו

לנוכח במיוחד אותו. ולבחון ולהמשיך זה לממצא בזהירות להתייחס יש

העובדה כי ישנם ממצאים סותרים בספרות בנוגע למשתנה זה ונראה כי ישנה

אי בהירות בנוגע לתרומתו.

לבסוף, מהמחקר עולה חשיבותו של המקלט כמסגרת משמעותית לנשים אשר

רבות מהן רואות את תרומתו הגדולה להן בצד הקשיים שחווים בו ילדיהן

המרחק הילדים, בהתנהגות שחל השלילי השינוי בצד כי נראה עצמן. והן

רבות נשים חזרתן לקהילה, והקושי לקראת והחברתית מהסביבה הטבעית

תהליך ולילדיהן. להן במקלט השהייה של הגדולה תרומתה את מעריכות

יציאתן - חשוב להמשיך להגבירו עם זה, שעליו מדווחות הנשים משמעותי

לנוכח במיוחד זאת כל להן, הניתנים השירותים רצף באמצעות לקהילה

האתגרים והקשיים הצפויים להן ולילדיהן.

הדעת לתת את שיש מגבלות כמה ישנן של המחקר, וחשיבותו היקפו בצד

עליהן. מגבלות המחקר היו בראש וראשונה בקושי בקבלת שיתוף הפעולה של

אוכלוסיית לגבי ובמיוחד העזיבה בשלב במיוחד אך הכניסה בשלב הנשים

הנשים ששהו זמן קצר במסגרת. לפיכך יש צורך ללמוד יותר על אוכלוסיית

נשים זו ועל מאפייניה הייחודיים. נוסף על כך, העובדה כי השאלונים ניתנו

לנשים בידי צוות המקלט יוצרת חשש לרצייה חברתית של נשים אלו. יתרה

מזאת, חשוב לציין כי המחקר אינו משקף את מצבן של כלל הנשים שחוות

אלימות אלא של קבוצה מסוימת המגיעה למקלטים ושלה מאפיינים ייחודיים

)כגון מצוקה כלכלית משמעותית(.

לסיכום, מחקר זה עקב אחר הנשים לאורך שהייתן במקלטים בישראל ובכך

הרחיב את הידע בכל הקשור למצבן הנפשי, למשאביהן ולצורכיהן של נשים

אלו ולתהליך שחוו במקלט. לצורך המשך המעקב אחר הנשים בקהילה חברו

למחקר פורת בן ענת וד"ר יצחקי חיה פרופסור והחוקרות, הרווחה משרד

המשך שנערך בימים אלו ושבוחן את מצב הנשים ואת הסתגלותן עם חזרתן

לקהילה.


| 418 |

רשימה ביבליוגרפית

אל-סעדאוי, נ' )1988(. מאחורי הרעלה. גבעתיים: מסדה.

אלמגור לוטן, א' )2009(. אלימות נגד נשים, ריכוז נתונים לשנת 2009 והתמודדות

עם התופעה במבט משווה. הכנסת, מרכז המחקר והמידע, ירושלים.

נפגעות נשים על מחקר-מעקב בית: שלום .)1986( ר' ומרדר, מ' אפשטיין,

אלימות בישראל. חיפה: ברירות.

)2014(. נתונים כלליים- שכר המינימום. נדלה מאתר המוסד לביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי, 20 בפברואר, 2014:

http://www.btl.gov.il/MEDINIYUT/GENERALDATA

חאג' יחיא, מ' וסדן, א' )2007(. נשים מוכות בחברות קולקטיביסטיות: סוגיות

בהתערבות והעצמה. חברה ורווחה, כז', 451-423.

.2013 )2013(. אחוז הבלתי מועסקים, דצמבר לשכה מרכזית לסטטיסטיקה

נדלה מאתר הלמ"ס, 20 בפברואר, 2014:

http://www.cbs.gov.il/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=328

מויאל, ח', חנוך אחדות, מ' ותלי, ס' )2014(. משפחות נפגעות אלימות במשפחה.

2013. משרד הרווחה )עורך( סקירת השירותים החברתיים י' בתוך צבע,

והשירותים החברתיים, אגף בכיר למחקר, תכנון והכשרה, ירושלים.

משרד הרווחה והשירותים החברתיים )2010(. הוראת תע"ס 3.8 - טיפול בנשים

נפגעות אלימות וילדיהן השוהים במקלטים.

סבירסקי, ב' )1984(. בנות חוה, בנות לילית – על חיי נשים בישראל. גבעתיים:

המין השני.

סלעי, י' ופינטון, נ' )1988(. שנה ראשונה להפעלת מקלט ניסיוני–טיפולי לנשים

מוכות. בטחון סוציאלי, 32, 96-90.

Abu-Ras, W. (2007). Cultural beliefs and service utilization by battered Arab women. Violence Against Women, 13, 1002-1028.


http://www.btl.gov.il/MEDINIYUT/GENERALDATA

http://www.cbs.gov.il/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=328

| 419 |

Al-Krenawi, A. (1999). Women of polygamous marriages in primary health care centers. Contemporary Family Therapy: An International Journal, 21, 417-430.

Ansara, D., & Hindin, M.J. (2010). Formal and informal help seeking associated with women's and men's experiences of intimate partner violence in Canada. Social Science and Medicine, 70, 1011–1018.

Bauer, H., Rodriguez, M., Quiroga, S., & Flores-Ortiz, Y. (2000). Barriers to health care for abused Latina and Asian immigrant women. Journal of Health Care for the Poor and Underserved, 11, 33-44.

Beeble, M. L., Bybee, D., Sullivan, C. M., & Adams, A. E. (2009). Main mediating, and moderating effects of social support on the well-being of survivors of intimate partner violence across 2 years. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 77, 718-729.

Bybee, D., & Sullivan, C. (2005). Beyond recovery from trauma: Implications for clinical practice and research. Journal of Social Issues, 54, 357-371.

Campbell, J. C., Rose, L., Kub, J., & Nedd, D. (1998). Voices of strength and resistance: A contextual and longitudinal analysis of women's responses to battering. Journal of Interpersonal Violence, 13, 743-762.

Cannon, J., & Sparks, J. (1989). Shelters – An Alternative to violence: A Psycho-social case study. Journal of Community Psychology, 17, 203-213.

Clements, C., Sabourian, C., & Spiby, L. (2004). Dysphoria and hopelessness following battering: The Role of perceived control, coping, and self-esteem. Journal of Family Violence, 19, 25-36.

Conrath, J. A., Weston, R., & Marshall, L. (2009). Mastery moderates effects of partner violence on women's mental health. Paper presented at the conference of the American Psychology Association, Washington.


| 420 |

Eisikovits, Z., Winstok, Z., & Fishman, G. (2004). The first Israeli National Survey on domestic violence. Violence Against Women, 10, 729-748.

El-Bassel, N., Gilbert, L., Rajah, V., Foleno, A., & Frye, V. (2001). Social support among women in methadone treatment who experience partner violence - isolation and male controlling behavior. Violence Against Women, 7, 246-274.

Fanslow, J. L., & Robinson, E. M. (2009). Help-seeking behaviors and reasons for help seeking reported by a representative sample of women victims of intimate partner violence in New Zealand. Journal of Interpersonal Violence, 25, 929–951.

George, C., Grossman, S., Lundy, M., Rumpf, C., & Crabtree-Nelson, S. (2010). Analysis of shelter utilization by victims of domestic violence: Quantitative analysis. Chicago: Loyola University Chicago.

Gilbar, O., & Ben-Zur, H. (2002). Adult Israeli community norms for the Brief Symptom Inventory (BSI). International Journal of Stress Management, 9, 1-10.

Gondolf, E. W. (1988). The effect of batterer counseling on shelter outcome. Journal of Interpersonal Violence, 3, 275– 289.

Gorkin, M., Masalha, S. & Yatziv, G. (1985). Psychotherapy of Israeli-Arab patients: Some cultural considerations. Journal of Psychoanalytic Anthropology, 8, 215-230.

Haj-Yahia, M. (2000). Wife abuse and battering in the sociocultural context of Arab society. Family Process, 39, 237-255.

Haj-Yahia, M. (2002). Attitudes of Arab women toward different patterns of coping with wife abuse. Journal of Interpersonal Violence, 17, 721-745.

Haj-Yahia, M., & Cohen, H. (2009). On the lived experience of battered women residing in shelters. Journal of Family Violence, 24, 95-109.


| 421 |

Ham-Rowbottom, K., Gordon E., Jarvis, K. & Novaco, R. (2005). Life constraints and psychological well-Being of domestic violence shelter graduates. Journal of Family Violence, 20, 109-121.

Itzhaky, H., & Ben-Porat, A. (2005). Battered women in shelters: internal recourses, well-being and integration. Affilia, 20 , 39-51.

Jones, L., Hughes, M., & Unterstaller, U. (2001). Post-traumatic stress disorder (PTSD) in victims of domestic violence: A review of the research. Trauma, Violence, & Abuse, 2, 99-119.

Jonson, D. M., & Zlotnick, C. (2007). Utilization of mental health treatment and other services by battered women in shelters. Psychiatric Services, 58, 1595-1597.

Kim, S., & Kim, J. (2001). The effects of group intervention for battered women in Korea. Archives of Psychiatric Nursing, 15, 257-264.

Kurz, D. (1996). Separation, divorce and women abuse. Violence Against Women, 2, 63-81.

Liang, B., Goodman, L., Tummala-Narra, P., & Weintraub, S. (2005). A theoretical framework for understanding help-seeking processes among survivors of intimate partner violence. American Journal of Community Psychology, 36, 71-84.

Loseke, D. R. (1992). The battered woman and shelters: The social construction of wife abuse. Albany: State University of New York Press.

Maziak, W., & Asfar, T. (2003). Physical abuse in low-income women in Aleppo, Syria. Health Care Women International, 24, 313-326.

Mitchell, R., & Hodson, C. (1983). Coping with domestic violence: Social support and psychological health among battered women. American Journal of Community Psychology, 11, 629-654.


| 422 |

Moe, A. M. (2007). Silenced voices and structured survival: Battered women's help seeking. Violence Against Women, 13, 676-699.

Morrison, K. (2004). International perspectives on family violence and abuse. New Jersey: Mahwa.

Orava, T., McLeod, P., & Sharpe, D. (1996). Perceptions of control, depressive symptomatology and self-esteem of women in transition from abusive relationships. Journal of Family Violence, 11, 167-186.

Palker-Corell, A., & Marcus, D. (2004). Partner abuse, learned helplessness, and trauma symptoms. Journal of Social and Clinical Psychology, 23, 445-462.

Pence, E., & Paymar, M. (1993). Education groups for men who batter: The Duluth model. New York: Springer.

Rabin, B., Markus, E., & Voghera, N. (1999). A Comparative study of Jewish and Arab battered women presenting in the emergency room of a general hospital. Social Work in Health Care, 29, 69-84.

Rodriguez, M., Heilemann, M., Fielder, E., Ang, A., Nevarez, F., & Mangione, C. (2008). Intimate partner violence, depression, and PTSD among pregnant Latina women. Annals of Family Medicine, 6, 44-52.

Sev'er, A. (1997). Recent or imminent separation and intimate violence against women. Violence Against Women, 3, 566-589.

Srinivasan, M., & Davis, L. V. (1991). Ashelter: An organization like any other? Affilia, 6, 38-57.

Tan, C., Basta, J., Sullivan, C., & Davidson, W. (1995). The Role of social support in the lives of women exiting domestic violence shelters: An Experimental study. Journal of Interpersonal Violence, 10, 437-451.


| 423 |

Tjaden, P., & Thoennes, N. (2000). Extent, nature, and consequences of intimate partner violence: Findings from the National Violence against Women Survey. Washington, DC: U.S. Department of Justice.

Tutty, M., Weaver, G. & Rothery, M. (1999). Residents' views of the efficacy of shelter services for assaulted women. Violence Against Women, 5, 898-925.

United Nations Statistical Office (2000). Women who have been physically attacked by an intimate partner. In World Health Organization Task Force on Violence and Health (Eds.), Rape and sexual assault and violence in the family. Geneva: World Health Organization.

Walker, L. (1979). The Battered women. New York: Harper & Row.

Walter, K. H., Gunstad, J, & Hobfoll, S. E. (2010). Self-control predicts later symptoms of posttraumatic stress disorder. Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy, 2, 97-101.

Websdale, N., & Johnson, B. (1977). The policing of domestic violence in rural and urban areas: The voices of battered women in Kentucky. Policing & Society, 6, 297-317.


| 424 |


– החפשמב תומילא :'ז קלח 1 הליהקל הרזחבו טלקמב...| 399 | – החפשמב תומילא :'ז קלח 1 הליהקל הרזחבו טלקמב | 2תרופ

Documents