פרספקטיבה

archi t ec t ' s journal

029

un

de

rg

ro

un

d e

xpa

ns

ion o

f M

un

ke

ga

rd s

ch

oo

l (

by M

an

dr

up a

rc

hit

ec

ts 2

00

9)

or

igin

al

ly d

es

ign

ed b

y a

rc

h.

ar

ne j

ac

ob

se

n,

19

57

an

d d

ec

la

re

d a

pr

ote

cte

d s

ite i

n 1

99

0

th

e s

ch

oo

l a

hs b

ee

n e

xpa

nd

ed w

ith a

ne

w u

nd

er

gr

ou

nd f

lo

or.

t he s

ch

oo

l h

as b

ee

n l

iste

d f

or p

re

se

rv

ati

on i

n 1

99

0.

"a rooM of the ir own"

on stud ies and MoveMent

רקנמ

דגן,

נהופ

קד ,

גרנק

מור

ספת

ביר

שע ה

תונ

תמ

.195

7– ב

סןוב

קיע

ה רנ

אכל

ריאד

"י ע

נןוכ

תש

ר ספ

ת בי

לת

עיק

קרת

תה

חבהר

)200

9 פ,

רונד

מים

כלרי

אד"י

)ע .

1990

ב-ר

מושי

ה בנ

מרז

וכוה

חדר משלהם

מבט אל תנועה ולמידה

the developMent adMin i s trat ion act iv i ty

פעילות מנהל הפיתוח במשרד החינוך

ph

oto

: gav

rie

la n

uss

bau

m

םאו

סבנו

ה אל

ריגב

ם: לו

תצ

the subject, detailing its diffi-

culties and hardship, while oth-

ers present specific educational

buildings constructed throughout

Israel in the last few years.

The next issue will be dedi-

cated to the subject of housing,

this summer's hot topic, brought

to national attention by the so-

cial protest movement, which has

justly swept the country. The

cultural/social/environmental

dialogue has received a powerful

boost and created a multi-disci-

plinary combination of the many

bodies engaged in it.

We at the United Israeli

Architects Association have

joined the Spivak Commission,

offered our support to the pro-

test leaders, and participated

in lectures and discussions in

boulevards and encampments

throughout the country. The as-

sociations' youth wing, which un-

dertook to organize these events,

has curated an exhibit of projects

on the subject of housing in Tel

Aviv's Nordau Boulevard, which

included student projects and

has gained accolades. We are

hopeful that these activities will

continue, that their outcome will

be implemented, and that a more

just andequal society will be the

end result.

We are issuing an open call for

articles, projects, and refreshing

ideas on the subject of hous-

ing in all its many aspects and

attributes.

Yours, Gaby

תוכן העניינים

דבר העורכת 1פעילות מינהל הפיתוח במשרד החינוך 2

יגאל צרפתי, סמנכ"ל ומנהל מינהל הפיתוח במשרד החינוךבית ספר – קווים לדמותו 10

דינה אמר – אברהם קוריאל, אדריכליםחדר משלהם 12

אדריכלית בת שבע רונןבית ספר ממלכתי-דתי "מורשת-זבולון", נתניה 14

אדריכלית בת שבע רונןבית ספר יסודי וגן ילדים באום טובא 16

שלמה חיאט, אדריכלמבט אל תנועה ולמידה 18

רעות גורדוןבית-ספר תיכון לבנות רשת אולפנת צבייה 20

אלרוד אדריכליםבית הספר למדעים – על"ה לוד 22

אדריכל רמי לוטןבית ספר אחד – עולם ומלואו 24

אדריכלית צפי שומרבית ספר דעת בקיבוץ סעד 28

אדריכלית רחל ולדןקריית חינוך עתידים, אור עקיבא 30

אדריכל צבי מוססקוהצורה והתוכן 32

אדריכל גדעון פובזנרבית הספר בהר-חומה, ירושלים 36

אדריכל שלום גרדיממבני ציבור לתכנון עירוני 38

אדריכלית ג'ויס אורוןהאדריכלות והמשבר במערכת החינוך 40

אדריכלית יונה יחיעםבית הספר ע"ש חיים הרצוג, רחובות ]ההולנדית[ 44

אדריכל אריק שוהםבין מקומיות לגלובליות – 46

חינוך לערכי תרבות, חברה וסביבה בעידן הדיגיטלי אדריכלית תגית כלימור

עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל ]ע"ר[ 53על מגמת הפיצול לאגפים בתכנון בתי ספר 54

אדריכל גדעון חרל"פבית ספר תיכון וחטיבת ביניים — סמינר בית יעקב, ביתר עילית 56

אדריכל גדעון חרל"פבניין כיתות ז-ח באורט לבוביץ, נתניה 58

אדריכל דני לזרבתי ספר אנכיים / תמצית מחקר 60

אדריכלית גבריאלה נוסבאוםבית ספר בכיכר, יסודות 65

אדריכלית גבריאלה נוסבאוםהמרכז למחקר וחינוך סביבתי, סחנין 66

אדריכל עבד יאסיןבית ספר יסודי וחטיבת ביניים – חב"ד בנצרת עילית 70

פרס ראשון בתחרות פתוחה אורי כהן אדריכלים

1

edit

or

ial

דבר העורכתביטאון עמותת האדריכלים פרספקטיבה מחדש את הופעתו לאחר הפוגה של שנתיים. בפסק זמן זה הוחלט שהעמותה תפיק אותו באופן עצמאי, ועתה הוא רואה אור במתכונת

חדשה – הגרפיקה רעננה והוא דו-לשוני. הוא יצא לאור בכל שלושה או ארבעה חודשים וכל גיליון יוקדש לנושא מרכזי אחד. לאחר שיופץ הביטאון המודפס לחברים נעלה אותו

לאתר העמותה והוא גם יימכר לקהל הרחב.על אף שאת החומר לגיליון זה אספנו לפני כשנתיים, הוא

משמעותי היום יותר מתמיד. בימים אלו, העומדים בסימן מחאה חברתית המעוררת התרגשות, הערכה ותקווה, אחד

המאוויים המרכזיים שלנו הוא מתן חינוך טוב ושוויוני לכל הילדים במדינה ללא הבדל בין מגזרים, מגדרים ואזורים. חלק חשוב מתהליך שדרוג מערכת החינוך הוא בניית מבני חינוך

נאותים וראויים ללמידה ולשהייה, והגיליון הראשון שלנו משקף זאת: הוא מוקדש כולו לתכנון מבני חינוך – בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים. סמנכ"ל משרד החינוך, מר יגאל צרפתי,

העומד בראש מינהל התכנון במשרד החינוך, כותב על פעולות המינהל בשנים האחרונות ומתווה את התכניות

לעתיד, כמה אדריכלים המתמחים בתכנון מבני חינוך מגישים כאן מאמרים כלליים על תכנון מבני חינוך ועל

הבעיות והתמורות בתחום זה, ואחרים מציגים מבני חינוך שנבנו בשנים האחרונות בכל רחבי הארץ.

The United Israeli Architects

Association journal, "Perspectiva",

is resuming publication. After a

two-year hiatus, we have decided to

produce the magazine independently

by the association. The magazine

appears in a new, upgraded version,

both graphically and linguistically –

as we are now bilingual. Each issue

will be dedicated to a central theme,

and published every three to four

months. After being distributed to

members, the magazine will be up-

loaded on the association's website,

and will also be available for pur-

chase by the general public.

The first issue's theme is the plan-

ning of education buildings - elemen-

tary schools and high schools. The

work of collecting this material be-

gan two years ago, before the hiatus.

We are in the midst of an excit-

ing, admirable and inspiring social

protest. An important component

of that movement is our desire to

provide good, equal education to all

children in the country, regardless of

religion, gender, and geographical

location. As part of the process of

upgrading the education system, ad-

equate schools must be constructed,

which can provide a warm, inviting

environment in which children can

be taught progressive environmental

values.

The Education Ministry's Deputy

Director General, Mr. Yigal Tzarfati,

who heads the ministry's planning

development division, writes about

the division's actions in the last

few years and outlines its plans for

the future. Several architects who

specialize in planning educational

buildings have general articles on

הגיליון הבא יוקדש למגורים ודיור – הנושא החם שהעלתה לסדר היום הציבורי תנועת המחאה – תנועה שסחפה את

כולנו בחודשים האחרונים. השיח התרבותי-חברתי-סביבתי עלה לראש סדר היום ונוצר שילוב רב-תחומי בין כל הגופים העוסקים במלאכה. גם אנו בעמותת האדריכלים הטינו כתף: הצטרפנו לוועדת ספיבק, תמכנו במובילי המחאה והשתתפנו

בהרצאות ובדיונים בשדרות בכמה ערים בארץ. סניף הצעירים של העמותה קיבל על עצמו את ארגון האירועים והקים תערוכת פרויקטים בנושא המגורים

בשדרות נורדאו בתל-אביב. התערוכה הציגה גם עבודות סטודנטים וזכתה לשבחים רבים. אנו מקווים שהפעילות

תימשך, שהמסקנות ייושמו ושהחברה שלנו תהיה צודקת ושוויונית יותר.

אנו פונים בזאת בקול קורא לכל המעוניין לכתוב ולפרסם מאמרים, פרויקטים ורעיונות מרעננים העוסקים בנושא

המגורים והדיור במגוון רחב של היבטים, ומציעים לו במה בפרספקטיבה.

בברכה גבי

AFKS & K-KONSULIT 'בית ספר רסטלה באספו פינלנד, אדרRastala school in Espoo, Finland, arch. AFKS and K-Konsulit

2

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

קיום נאותה של המערכת וארגון אופטימלי שלה, ובייחוד ניצול משאבים קיימים וייעול וחיסכון בשימוש בהם.

האגף קובע את תכנית הפיתוח השנתית של מינהל הפיתוח בתחומים אלה: בניית מבני בתי ספר חדשים,

הרחבה וחידוש של מבנים קיימים, החלפת מבנים שנבדקו ונפסלו והבטחת אמצעים חלופיים לבניית קבע כגון קביעת

הצורך לממן מבנים זמניים, מיפוי בין-יישובי לשם השתתפות במימון הסעות וקביעת הנחיצות לשכור מבנים כדי לקבל אישור השתתפות בתשלום שכר דירה. האגף קובע את ייעודן של ההקצאות התקציביות השנתיות של תקציב

הפיתוח.עוד תפקיד חשוב של האגף הוא הכנת פרוגרמות לתכנון מוסדות חינוך לכל סוגי המוסדות במערכת החינוך בישראל. הפרוגרמה מהווה הכרה עקרונית בצורך בבנייה והנה מסמך

שעל פיו יש להכין את התכניות האדריכליות של המוסד. הפרוגרמה מורכבת משני חלקים: פרוגרמה חינוכית

המגדירה את אופי המוסד ואת גודלו המתוכנן לפי המאפיינים של סוג המוסד )חינוך רגיל או חינוך מיוחד(, טווח

הכיתות )יסודי או על-יסודי( ומספר הכיתות והתלמידים; ופרוגרמה פיזית המגדירה ומאפיינת את הפונקציות ואת

גודל השטחים הבנויים הדרושים לבית הספר המתוכנן.בשנים האחרונות איתר המינהל צרכים חינוכיים במטרה לבצע התאמות ושינויים בפרוגרמה הסטנדרטית. הצרכים

עולים הן מהיחידות המקצועיות במטה המשרד והן מהרשויות המקומיות. לאחר בדיקה ראשונית מורכבות

ועדות מקצועיות ובהן נידון כל עניין ועניין במטרה לענות על הצרכים עד כמה שניתן. בוועדות משולבים נציגי השטח,

מנהלי בתי ספר ומפקחים וגורמים מקצועיים במשרד כמו אדריכלים, אנשי פדגוגיה ו נציגי המינהל. עד כה נעשו שינויים

בפרוגרמות של בתי הספר היסודיים והעל-יסודיים, למשל בהגדלת שטח כיתות האם: בבתי הספר היסודיים הגדילו אותן מ-49 מ"ר ל-53 מ"ר ובעל-יסודיים מ-53 מ"ר ל-60

מ"ר. נוסף על כך כחלק מהפרוגרמה הסטנדרטית גדל שטח חדרי המורים והוספו ספרייה בבתי הספר היסודיים

ואודיטוריום בבתי הספר העל-יסודיים. כיום שוקדים על שינוי הפרוגרמות של חדרי מדע וטכנולוגיה, בתי ספר לחינוך ימי,

בתי ספר בבתי חולים ואשכולות גני ילדים.תחום חצרות לימודיות ועיצוב מבנים באגף א' מיפוי ותכנון במינהל הפיתוח הוא לפתח וליישם קווי מדיניות לעיצוב המבנה החינוכי ולשיפור חזותו, בפרט בהיבטים

אסתטיים, חברתיים ופדגוגיים. פיתוח החצר הלימודית כחלק אינטגרלי ממרקם בית הספר מאפשר להרחיב את מרחב הלמידה אל מחוץ לכיתות והופך את החצר למרחב שלם

ומרובד משמעויות בחוויית הלימודים בבית הספר.

יגאל צרפתי *

מינהל הפיתוח מופקד על תכנון, ארגון ופיתוח מערכות החינוך בארץ לכל גווניהן ולכל הגילים. יעדיו הראשיים הם

בתחומים מרכזיים אלה:— הבטחת התנאים הפיזיים )בנייה של מוסדות חינוך חדשים

או חידוש מבנים קיימים( לקיום הלימודים בכל הגילים: גני ילדים לבני 3 עד 5, בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים, מכללות

אזוריות, ומכללות להכשרת עובדי הוראה.— סיוע בהגשמת היעדים החינוכיים-הלימודיים והגשמת

היעדים החברתיים שנקבעו למערכת החינוך.— הבטחת אמצעים לוגיסטיים חלופיים לבניית קבע כגון מימון מבנים זמניים, הסעות, שכר דירה וכן השתתפות

במימון הצטיידות בסיסית לכיתות חדשות.— השתתפות בעבודות מחקר שונות – אקדמאיות ובין-

משרדיות – בנושאי תכנון עירוני בכלל ותכנון מערכות חינוך בפרט.

— סיוע בתחום עיצוב מבנה בית הספר, שיפור חזותו וטיפוח היבטים אסתטיים בסביבת הלימודים.

— הבטחת התקציבים למימוש יעדים אלה.צורכי הפיתוח של מערכת החינוך נובעים מכמה גורמים, בהם גידול טבעי של המערכת )פער בין מספר הנכנסים

למספר היוצאים(, הגירה פנימית בין שכונות ובין יישובים, הפעלת שיטות הוראה חדשניות המחייבות יצירת מרחבים

לימודיים חדשים מתאימים, ועוד. הרשויות המקומיות הן הלקוחות העיקריים של מינהל הפיתוח. עבודת המינהל

נעשית בשיתוף מלא עם נציגי הרשויות, ומטרתה שיפור השירות והשבחתו.

במינהל הפיתוח שלושה אגפים: מיפוי ותכנון, בינוי ותקצוב, והצטיידות והסעות. בשנים האחרונות המינהל יוזם ומשתתף בפרויקטים חשובים רבים בעלי השפעה מרחיקת לכת על מערכת החינוך בישראל. הוא הוכיח כי הוא קשוב

לצרכים העולים מהשטח ופועל בנחישות וביעילות לשפר את התנאים הפיזיים של מערכת החינוך.

אגף מיפוי ותכנוןהאגף למיפוי ותכנון מופקד על התכנון הפיזי של מערכת

החינוך על כל גווניה ושלביה בכל הרשויות המקומיות בישראל. עבודת התכנון מתבססת על ניתוח תהליכי

ההתפתחות העירונית והדמוגרפית של הרשויות המקומיות והאזוריות, ועל יישום מדיניות המשרד בתחום החינוך, החברה

והארגון. העקרונות המנחים את האגף הם: הבטחת רמת

סמנכ"ל ומנהל מינהל הפיתוח במשרד החינוך. *

המאמר נכתב בשיתוף עם עדי דקל

פעילות מינהל הפיתוח במשרד החינוך

3

סביבת לימודים אסתטית, מטופחת ומעוצבת יוצרת מקום מקבל ומזמין את הקהילה כולה –תלמידים, צוות חינוך והורים, ומהווה מקום המעניק תחושת שייכות, אחריות

וגאווה. יצירת חזות ייחודית לבית הספר היא אמירה המקפלת בתוכה תכנים ומסרים בשפה אדריכלית והיא חלק מכרטיס הביקור שלו. בהיבט החברתי חצר בית הספר היא

מקום טבעי לפיתוח תהליכי חברות. ארגון ועיצוב צורת הישיבה וסוגי ההצללה הם שניים מתכונות חצר מתוכננת

היטב המספקת מענה פיזי לתהליכי חברות במודולים שונים ולמפגשים בסדר גודל שונה ובעלי אופי מגוון. בהיבט הפדגוגי

תחום חצרות לימודיות מעודד את פיתוח חצר בית הספר כמרחב בעל תפקיד משמעותי בקידום הפדגוגיה והתהליכים הקוגניטיוויים. תכנון המרחב צריך לנבוע מהחזון והעקרונות

הפדגוגיים של בית הספר ולאפשר עשייה בין-תחומית. החצר הלימודית מאפשרת למידה מכוונת ואקראית כאחת בזכות אפשרויות המוטמעות בשלב התכנון ויצירת הצירים המארגנים, בחירת המתקנים ותכנית הצמחייה, וכן בזכות

ניצול הסביבה החוץ-מבנית ליצירת סביבות חקר להתנסויות אשר אינן ניתנות לביצוע בתוך המבנה ובכיתות הלימוד. כך

התכנון הפונקציונלי של המבנה החינוכי משרת תהליכי הוראה ולמידה מיטביים.

אם כן, החצר הלימודית הנה תוצר של מפגש מושכל בין חזון פדגוגי, תכנון פונקציונלי ואמירה אדריכלית. ההיבטים האסתטיים, החברתיים והפדגוגיים נתפסים כמשפיעים על יצירת אקלים בית ספרי מיטבי ותורמים לתהליכי הלמידה וההוראה, לפעילות החינוכית ולהתנהגות חברתית חיובית. סביבה לימודית אסתטית ותרבותית, המאפשרת תהליכי חברות ותהליכי חשיבה מסדר גבוה תורמת אף למניעת

תופעות של השחתה, חיכוך ואלימות.

אגף בינוי ותקצובאגף בינוי ותקצוב ממונה על הפעלתו ומימושו של תקציב

הפיתוח. אחרי שאגף מיפוי ותכנון עורך ומאשר את הפרוגרמות החינוכיות והפיזיות, אגף זה ממשיך את תהליך העבודה ושותף לקביעת תכנית הפיתוח השנתית בהתאם

לנהלים ובמסגרת התקציבים השנתיים המאושרים. פעילות האגף מתפרסת על תחומים רבים ומגוונים.

היקף הבנייה הגדול בכל שנה מחייב מאמץ גדול ביותר של תכנון ופיקוח אדריכלי. מינהל הפיתוח נעזר באדריכלים

יועצים בתפקידים שונים. האדריכלים מייעצים למתכנני המינהל בתחום תכניות אב, תכניות בניין ערים, בדיקת מסמכי קרקע והתאמת מגרשים לבניית מוסדות חינוך.

האדריכלים מלווים ומכוונים את אנשי המינהל בכל הליך התכנון, הרישוי והבנייה ומייצגים את המשרד בוועדות

בין-משרדיות העוסקות בתכנון, בינוי, חידוש ותקצוב מבני חינוך. הם מדריכים ומנחים את האדריכלים המתכננים

מוסדות חינוך והם הגורם המאשר כל תכנית אדריכלית לבנייה חדשה ולשיפוץ, חידוש והתאמה של מבני חינוך

קיימים.

האדריכלים היועצים משתתפים בוועדות מקצועיות הבוחנות ומגדירות מחדש פרוגרמות פיזיות ואת הסטנדרטים

המחייבים לתשתיות של מבני חינוך. ועדה נוספת שהאדריכלים היועצים הם חלק מהרכבה הקבוע היא ועדת

שיפוט. ועדת שיפוט נקבעת לפרויקטים שהיקפם הסופי עולה על 3,000 מ"ר ברוטו וכן לפרויקטים מיוחדים לפי שיקול דעתו של מנהל תחום בינוי ותקצוב. האדריכלים

מחווים את דעתם על התכנית האדריכלית ועל הפרויקט כולו.

בשנת 2007 עתר ועד ההורים של שדרות לבג"ץ בטענה שבתי הספר באזור עוטף עזה אינם ממוגנים. בית המשפט

קיבל את העתירה והנחה למגן את בתי הספר. בהתאם להחלטת בג"ץ מתקציב מינהל הפיתוח בנייה של 13 בתי ספר ממוגנים חדשים בגזרת 7 ק"מ של עוטף עזה. תכנון ובניית בתי הספר נעשו על פי הנחיות פיקוד העורף. בבתי

ספר אלו כל השטח הוא מרחב מוגן ובכך נחסך צורך בריצה למקלטים או למרחבים מוגנים. המטרה הייתה לפגוע כמה שפחות בשגרת הלימודים ולהשרות על התלמידים תחושת

ביטחון מרבית. נוסף על בנייה לצורכי ביטחון שודרגו בתי ספר אלו גם בלוחות חכמים בכל הכיתות, בחצרות לימודיות משופרות ועוד. את יתר בתי הספר באזור מיגן פיקוד העורף

בשיתוף משרד החינוך.עוד עניין שטיפל בו המינהל לפיתוח באופן מקיף הוא לוחות האסבסט. המינהל רואה חשיבות רבה בהבטחת

סביבת לימודים בריאה לתלמידים ולסגל ההוראה, ומסיבה זו החליט להסיר את לוחות האסבסט בכל מוסדות החינוך

שבפיקוח משרד החינוך. בשנת 2008 ערך מינהל הפיתוח סקר על מבני חינוך שבהם לוחות אסבסט וממנו עלה

שבכ-450 מוסדות חינוך יש לוחות כאלה. השטח הכולל של לוחות אסבסט נאמד בכ-245 אלף מ"ר ועלות הסרתו

הוערכה בכ-120 מיליון ש"ח.בשנים 2009–2010 הוקצו ל-91 רשויות מקומיות 67 מיליון ש"ח ועוד 54 מיליון ש"ח ל-70 מוסדות חינוך של החינוך ההתיישבותי, ובסך הכול הוקצו 121 מיליון ש"ח למטרת הסרה והחלפה של לוחות אסבסט. כל מוסדות

החינוך )לרבות החינוך ההתיישבותי, פנימיות, כפרי נוער, גני ילדים ובתי הספר בכלל הרשויות המקומיות ובמכללות להכשרת עובדי הוראה( אשר הגישו בשנים אלו בקשה

להחלפת הלוחות קיבלו תקציב לכך. חשוב לציין כי מרבית הרשויות נדרשו להשתתף בעלות של אפס עד 40 אחוזים,

על פי מצבן הסוציו-אקונומי.תחום נוסף שעליו אמון אגף הבינוי והתקצוב הוא נגישות.

במסגרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות משרד החינוך פועל להבטיח סביבת למידה מותאמת לילדים

ולהורים בעלי מוגבלות פיזית או חושית. בתחום חשוב זה, כמו ברבים אחרים, מינהל הפיתוח הוא הזרוע המבצעת

במשרד החינוך והקציב השנה כ-47 מיליון ש"ח לנגישות. תת-תחום שהואץ בשנים האחרונות הוא הנגישות

האקוסטית: משנה לשנה אנו עדים לעלייה מתמדת במודעות

4

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

ללקויות שמיעה של תלמידים. משנת 2007 עד היום תוקצבו כ-3,400 כיתות לילדים לקויי שמיעה בכ-1,850 בתי ספר

ובכ-250 גנים בעלות כוללת של 96 מיליון ש"ח. משרד החינוך מתקצב גם שינויים בבתי הספר הרגילים לטובת

ילדים בעלי מוגבלות פיזית, בהם התקנת מעליות ובניית חדרי שירותים מותאמים לנכים. במסגרת החוק מחויב משרד

החינוך להנגיש את כלל בתי הספר לאנשים עם מוגבלות עד שנת 2019, ואנו פועלים במרץ למימוש יעד זה.

רפורמת "אופק חדש" חייבה היערכות מחודשת בבתי הספר וגם כאן מינהל הפיתוח נכנס לתמונה. אופק חדש הוא

הסכם קיבוצי חדש למורים ולמנהלים במערכת החינוך. מטרת ההסכם היא לקדם את מעמד המורה בישראל ולשפר

את שירותי החינוך לחיזוק התלמידים בישראל. בדצמבר 2009 נחתם ההסכם בין הסתדרות המורים למדינה

ובמסגרתו נוספו לשבוע העבודה של המורים שני סוגי שעות חדשות: שעות פרטניות ושעות שהייה. השעות הפרטניות

מיועדות לעבודה עם קבוצות קטנות של תלמידים ומאפשרות למורה בעיקר לקדם תלמידים חלשים ולהחזירם לתלם כבר בכיתות הנמוכות, לפני שהמערכת מאבדת אותם. התוצאה היא תשומת לב לכל תלמיד, מעקב צמוד של המורה אחר התקדמות התלמידים וקשר חזק יותר בין מורה לתלמיד, המוליד הערכה הדדית. שעות שהייה הן שעות תומכות

הוראה אשר ישמשו להכנת חומרי למידה, למפגשים עם הורים, לבדיקת עבודות ומבחנים וכיוצא באלה. העבודה בבית

הספר מאפשרת למורה למצות טוב יותר את זמנו הפרטי ומשפרת זמינות בין המורים לבין עצמם ובינם לבין

התלמידים.בהתאם לכך נדרשות בבית הספר סביבות עבודה חדשות.

מינהל הפיתוח בשיתוף הסתדרות המורים גיבש מודלים לפינות עבודה. בבתי הספר שבהם הוכשרו מרחבי עבודה

בחללים קיימים גובש מתווה לפינות עבודה ממוחשבות וממוזגות העונות על הצרכים המצוינים לעיל. במקרים שבהם מסגרת ההרשאה לא אפשרה להקים את הפינות הנדרשות

בשל העדר שטחים בנויים זמינים הנחה מינהל הפיתוח לפעול להכנת פרוגרמה להרחבת בית הספר בהתאם לנוהל.

מינהל הפיתוח תקצב רכישת מבנים יבילים להרחבת בתי הספר ואפשר המרת התקציב לבניית קבע, ואם התעורר

צורך השתתפה הרשות בעלויות הבנייה. החל משנת 2008 תוקצבו 1,714 בתי ספר בסכום של כ-136 מיליון ש"ח. מינהל הפיתוח גם משקיע בהיערכות מוסדות החינוך

לרעידות אדמה בעקבות החלטת הממשלה מיום 14 בדצמבר 2008 והקצאת תקציב לחיזוק מבני ציבור(. המינהל פועל לחיזוק מוסדות חינוך קיימים בשיטה המהירה והפשוטה ביותר כדי להבטיח את עמידותם לרעידות אדמה ולספק

הגנה לכמה שיותר תלמידים ומורים בכמה שפחות זמן, ובכך לצמצם פגיעה בנפש וגם ברכוש. ועדת ההיגוי הבין-משרדית

להיערכות לרעידות אדמה קבעה אמות מידה לסדר העדיפויות לחיזוק מוסדות הציבור, ומשרד החינוך פועל לפיו. בימים אלה מחזקים 213 בתי ספר ב-66 רשויות ואנו בוחנים

את תוצאות הבדיקות לרמה 1 ו-2 של מוסדות החינוך )בדיקות הנדסיות לפי תקן 2143, אשר נותנות תמונה

ראשונית על עמידותו הסייסמית של המבנה ונחיצות החיזוק( ומגבשים רעיונות לחישול. את המשרד מלווה מהנדס יועץ

מומחה בתחום והוא בודק את אופן ביצוע הבדיקות ומאשר את התכניות. עד כה הועברה התחייבות על סך מיליון ש"ח

ל-49 מוסדות חינוך ב-12 רשויות והוצאו התחייבויות על סך 4 מיליון ש"ח לבדיקות לרמה 1 ו-2 ב-85 מוסדות חינוך.

מינהל הפיתוח חושב קדימה תמיד ונערך לעתיד על מנת למצות בדרך הטובה ביותר את המשאבים העומדים לרשותו ולהתאים את מערכת החינוך למציאות המשתנה. בימים אלו אנו עמלים בו על שני עניינים מרכזיים: יישום רפורמת "עוז

לתמורה" וגיבוש תכנית חומש חדשה. הרפורמה עוז לתמורה מהווה הזדמנות לשינוי משמעותי בחטיבות העליונות בהיבט הפדגוגי, בהיבט הניהול ובתנאי העסקת המורים. כמו ברפורמת אופק חדש גם כאן יחול שינוי בשבוע העבודה של המורים, שכן יתווספו לו שעות

פרטניות ושעות תומכות הוראה. כדי ליישם את הרפורמה יש צורך בשדרוג סביבת העבודה של המורים והתאמתה למבנה

שבוע העבודה החדש, ולשם כך יוקמו פינות עבודה מתוקשבות למורים וחדרים ללמידה בקבוצות קטנות. פינות

העבודה משפרות את תנאי הלמידה והעבודה של המורים והתלמידים ובכך תורמות תרומה משמעותית להצלחת

הרפורמה. מינהל הפיתוח בשיתוף ארגון המורים ומשרד האוצר גיבש מספר מודלים לפינות העבודה והמינהל מתקצב

את העבודות הנדרשות להקמתן ולרכישת הציוד. עד כה תוקצבו 179 מוסדות חינוך ב-106 רשויות בהיקף של כ-40 מיליון ש"ח. רפורמת עוז לתמורה תיושם בחטיבות העליונות

באופן הדרגתי והשלמתה מתוכננת לשנת תשע"ה.תכנית חומש הינה תכנית הקובעת כמה כיתות ייבנו

בחמש השנים הקרובות בחלוקה לפי שנים ומקורות מימון, והיא מעוגנת בהחלטת ממשלה. בשנים 2007 עד 2011

הייתה למשרד החינוך תכנית חומש לבניית 8,000 כיתות – 1,600 כיתות בשנה בממוצע, והיא בוצעה במלואה. ועדה מיוחדת הפיקה לקחים ועבדה שנה על בניית תכנית חדשה. הוועדה הורכבה מנציגי משרד החינוך, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה והלמ"ס )הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה(.

בהנחיית הוועדה פיתח הלמ"ס מודלים חדשים וביצע תחזית לבנייה חדשה ביישובים ובמגזרים השונים ברחבי הארץ. התחזית נחלקה לתוספת הדרושה להרחבת בתי ספר

קיימים ולתוספת הדרושה לבניית בתי ספר חדשים עקב בנייה חדשה למגורים. התכנית נמצאת כיום בשלבים

אחרונים של סיכום ואחר כך תובא להחלטת הממשלה. חשיבותה של תכנית החומש רבה שכן היא מאפשרת תכנון,

מעקב וניצול תקציבים בדרך היעילה ביותר.

אני מזמין את כולכם להתרשם מפעילות מינהל הפיתוחבאתר האינטרנט שלנו

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/pituach

5

terms of employment. As in the "Ofek Chadash"

reform, here too, the teacher's weekly schedule will

change by adding individual and teacher assisting

hours. To implement the reform, the teachers' working

environment must be upgraded and adjusted to the

new work week; computerized working stations will

be established for teachers and pupils and learning

rooms in small groups. The work stations contribute

significantly to the reform's success, while improving

the learning and work conditions of teachers and pupils.

The Development Administration, in collaboration with

the Teachers' Organization and the Ministry of Treasury,

has formulated a few models for work stations. So

far, 179 educational institutions were budgeted in

106 authorities for a total of NIS 40 million. The Oz

Letmura" reform will be gradually implemented in the

high school, and the completion is scheduled for 2015.

The five-year plan determines how many classrooms

each year will be built in the next five years, and the

funding resources based in the government's decision.

During 2007-2011, the Ministry of Education had a five-

year plan to construct 8000 classrooms, an average of

1600 classrooms per year, which was fully executed. As

part of the lesson learned in the previous five-year plan,

extensive work was done over a year to formulate a new

plan. The work was done by a committee comprised

of Ministry of Education representatives, the Prime

minister's office and the Israel Central Bureau of

Statistics. With the committee's guidance, the Israel

Central Bureau of Statistics developed new models and

created a forecast for new construction throughout the

country in various cities and sectors. The forecast was

divided into the addition required for existing schools

and that which is needed for building new schools due

to new housing projects. The plan is at its final stages

of conclusion between the various parties, and will be

submitted o the government upon conclusion. The five-

year plan is highly significant, since it allows planning,

follow up and budget utilization in the most efficient

way.

I invite everyone to look into the Development

Administration's activity on our website at:

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/pituach

חצר בית ספר עירוני ה', חיפהIroni H' school courtyard, Haifa

6

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

עוז לתמורה, 53 מ"ר. 8 פינות תומכות הוראה/למידה1 פינה לעבודה פרטנית

Oz Betmura, Teachers / Students working corners

עוז לתמורה, 60 מ"ר. 14 פינות תומכות הוראה /למידה1 פינה לעבודה פרטנית

Oz Betmura, Teachers / Students working corners

treatment of every pupil, close follow up of the

teacher after the pupils' advancement and a stronger

relationship between the teacher and the pupil, which

creates mutual respect.

— Present hours: hours that assist the teaching,

including time to prepare learning materials, meetings

with parents, checking papers, tests etc. Working at

school enables the teacher to maximize his personal

time and improves the availability between the teachers

and between them and the pupils.

Therefore, new working environments are required

at schools. The Development Administration, in

collaboration with Israeli Teachers Union, formulated

models for work spaces. In schools that prepared work

spaces in existing spaces, an outline for computerized

and air-conditioned working stations that answer

the above mentioned requirements was formulated.

In cases where the permit did not allow for the

establishment of the required number of work spaces,

dues to lack of available structures, the Development

Administration instructed to act according to the

procedure of preparing a school expansion program. The

Development Administration budgeted the acquisition

of movable structures for the sake of expanding the

schools and enabled the conversion of the budget

towards permanent structures, when the authority

participated in the construction costs when necessary.

From 2008, 1714 schools were budgeted for a sum of

NIS 136 million.

As part of the Ministry of Education's earthquake

preparation and following the government's decision

dated ,14.12.2008 which instructed to allot a budget

to fortify public structures against earthquakes, the

Development Administration is leading the preparation

of educational institutions against earthquakes. The

Development Administration is working to fortify

existing educational institutions in the quickest and

simplest way in order to ensure their resilience against

earthquakes and minimize damage to property and life,

while providing protection for a maximum amount for

pupils and teachers in minimal time. The inter-office

steering committee for earthquake preparation set

criteria for formulating the order of priority for fortifying

public institutions, and the Ministry of Education works

according to the committee's list. At this stage, we are

underway with 213 schools in 66 local authorities. At

this stage, we are examining the results of the tests for

level 1 and 2 in educational institutions (engineering

tests according to standard 2143, which give a

preliminary picture of the structure's seismic resilience

and the need for fortification.) So far, a sponsion of NIS

1 million was submitted to 49 educational institutions in

12 authorities, and another NIS 4 million for conducting

level 1 and 2 tests in 85 educational institutions.

The Development Administration is constantly

thinking ahead and prepares for the future so as to

best utilize the resources at its disposal and adjust the

education system to the changing reality. The two main

things the Development Administration is currently

working on are implementing the "Oz Letmura" reform

and formulating a new five-year plan.

The Oz Letmura" reform serves as an opportunity

for significant change in the high school from a

pedagogical-administrative aspect and in teachers'

7

estimated at about 245 thousand sqm. and the cost of

removal was valued at about NIS 120 million.

During 2009-2010, a budget of NIS 67 million was

allotted to 91 local authorities and another NIS 54

million to 70 educational institutions belonging to the

Rural Education Administration – a total of NIS 121

million to remove and replace asbestos boards. All the

educational institutions, including education in rural

areas, boarding schools, youth villages, kindergartens

and schools in all local authorities as well as colleges for

training educators, were budgeted. It is noteworthy that

most of the authorities were asked to participate in the

cost between 0-40 percent, depending on their socio-

economic situation.

Another area the Construction and Budgeting Division

is entrusted with is accessibility. As part of the law

for equal rights to people with disabilities, the Ministry

of Education works to secure a learning environment

suitable for children and parents with physical or sensory

disability. In this important area, as in others, the

Development Administration is the executing branch in

the Ministry of Education and has budgeted about NIS 47

million for accessibility this year. Another area that has

been promoted in recent years is acoustic accessibility.

With each year that passes, we witness an increasing

awareness to the issue of hearing disability among pupils.

Since 2007, about 3400 classrooms were budgeted for

children with hearing disability in about 1850 schools and

about 250 kindergartens for a total cost of NIS 96 million.

The Ministry of Education also budgets changes in schools

for physically disabled children, such as installing an

elevator and building toilets suited for the handicapped.

As required by law, the Ministry of Education must make

all the schools accessible by 2019, and we are working

actively to fulfill this goal.

The "Ofek Chadash" reform required a readjustment in

schools, and here too, the Development Administration

entered the picture. The "Ofek Chadash" reform is a new

collective agreement for school teachers and principals

in the education system. The purpose of the agreement

is to promote the teacher's status in Israel and improve

educational services in order to reinforce Israeli pupils.

In December 2009, the agreement was signed between

the Israeli Teachers Union and the government, adding

two new types of working hours for the teacher:

— Individual hours: for working with small groups of

pupils, which mainly enables the teacher to promote weak

pupils and put them back on track in the early grades,

before the system loses them. The outcome - personal

adjusting plots for building educational institutions.

The architectural consultants guide and supervise the

administration staff throughout the planning, licensing

and construction procedure and represent the office

in inter-office committees dealing with planning,

construction, restoration and budgeting educational

structures. As said, the architectural consultants

participate in professional committees that examine

and redefine physical programs and required standards

for the infrastructure of educational structures. They

also regularly participate in another committee; the

judging committee, which is held for any projects whose

final scope if over 3000 meters gross, as well as special

projects determined by the construction and budgeting

director. The architectural consultant provides his

expert opinion on the architectural plan as well as the

entire project.

In 2007, the Sderot's Parents Committee appealed to

the Higher Court of Justice, claiming that schools in the

Gaza vicinity were not sheltered. The court accepted

the appeal and ordered the schools to be sheltered.

According to the court's decision, the Development

Administration budgeted the construction of 13 new

sheltered schools in the 7-km Gaza vicinity radius.

The schools' planning and construction was executed

according to the Rear Area Headquarters. In these

schools, the entire school ground serves as a sheltered

area, thus sparing people the need to run to shelters or

designated sheltered areas. The goal was to keep the

school routine uninterrupted and provide pupils with

a feeling of maximum security. Beyond the security

construction of the schools, they were also upgraded in

other areas such as equipping all classrooms with magic

boards and improved educational gardens. The rest

of the schools in the area were sheltered by the Rear

Area Headquarters in collaboration with the Ministry of

Education.

Another matter handled extensively by the Division is

the asbestos boards. The Development Administration

sees great importance in securing a learning

environment that protects the health of the pupils and

the teaching staff, which is why it decided to address

the matter and remove the asbestos boards from all

educational institutions belonging to the Ministry of

Education. In 2008, a survey was conducted by the

Development Administration on educational structures

containing asbestos boards. The survey results showed

about 450 educational institutions which contained

those boards. The total area of the asbestos boards was

8

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

of institution (regular of special education), range of

grades (primary or post-primary) and the number of

classrooms and pupils.

2. Physical program – defines and characterizes the

functions and size of built areas required for the

planned school.

In recent years, the administration has located

educational needs in order to make changes and

adjustments in the standard program. The needs arise

both from the professional units in the ministry's

headquarters and the local authorities. After a

preliminary examination of the needs, professional

committees are established to discuss each matter

separately, in order to answer the needs to the fullest.

The committees involve actual school representatives

such as school principles and supervisors, as well as

professional representatives from the ministry, such

as architects, pedagogic staff and administration

representatives. The changes implemented so far

include increasing the programs of primary and post-

primary schools, inter alia, by increasing the size of

the parent classes; in primary schools, the classes were

expanded from 49 sqm. To 53 sqm., and in sport-primary

schools from 53 sqm. to 60 sqm. In addition, the area

of the teachers' quarters was enlarged; a library was

added to the primary schools and an auditorium to the

post-primary schools as part of the standard program.

Today, a working process is underway to change the

programs of science and technology labs, schools for

marine education, schools n hospitals and kindergarten

clusters.

The section of educational gardens and structural

design at Division A for mapping and designing at

the Development Administration office is working to

develop and implement policy guidelines for designing

the educational structure and improving its appearance,

while emphasizing aesthetic, social and pedagogical

aspects. Developing the educational garden as an

integral part of the school's texture enables the

expansion of the educational space outside of the

classroom, turning the garden into a complete space of

multi-layered meanings in the school experience.

An aesthetic, nurtured and designed learning

environment creates a receptive, inviting place for

the entire community (students, educational staff

and parents); one that provides a sense of belonging,

responsibility and pride. Creating a unique appearance

for a school is a statement that holds within it

architectural content and messages and serves as part

of the school's business card. From a social aspect,

the school yard is a natural place for socialization. A

well planned yard physically caters to the socialization

processes in different modules, and various types

and sizes of gatherings. Sitting areas for different

size groups, organizing and designing the manner of

sitting, the type of shading (natural and artificial)

and more. From a pedagogical aspect, the educational

gardens encourage the development of the school yard

as a significant space in promoting pedagogy and

cognitive processes. Planning the space must stem

from the school's vision and pedagogical principles and

enable inter-disciplinary work. The educational garden

enables both targeted and random learning through the

opportunities assimilated in the planning stage and

the creation of organizing axes, choice of facilities and

vegetation plan. The area outside the school structure

is utilized for creating research environments for

experimentation that cannot be conducted inside the

school structure and classrooms. Thus, the functional

planning of the educational structure serves optimal

teaching/learning processes.

The educational garden, then, is the product of a

wise encounter between pedagogical vision, functional

planning and an architectural statement. The

aesthetic, social and pedagogical aspects are perceived

as promoting an optimal school atmosphere, and

contribute to the learning and teaching processes, the

educational activity and the positive social interaction.

A cultural and aesthetic learning environment enabling

socialization and cognitive processes of high order also

contributes to the prevention of vandalism, friction and

violence.

The Construction and Budgeting Division is responsible

for handling and actualizing the development budget.

This Division continues the work process once the

physical and pedagogical programs are edited and

approved by the Mapping and Planning Division. The

Construction and Budgeting Division participates in

setting an annual development plan according to the

procedures and within the framework of the approved

annual budgets. The Division's activity spreads across

many diverse areas of responsibility.

The large building scope each year requires a

stronger architectural palling and supervision effort.

The Development Administration uses architectural

consultants for various positions. These architects offer

consultation to the administration on master plans,

urban planning, examination of land documents and

9

Yigal Zarfati*

The Development Administration is in charge of the

planning, organization and development of the various

educational systems in Israel of all age groups. The

main objectives of the administration are reflected in

the following key areas:

• Ensuring the physical conditions (construction of

new educational institutions and/or restoring existing

structures) suitable for conducting study programs for

all ages

• kindergarten education for 3-5 year olds, primary and

post-primary schools, regional colleges and colleges for

training educators.

• Assisting in fulfilling the educational-pedagogic

objectives as well as the social objectives set by the

board of edשucation.

• Ensuring alternative logistical means for permanent

construction, such as funding temporary construction,

transportation, rent, etc. as well as participation in

funding the basic equipment for new classes.

• Participating in various academic and inter-office

research projects about planning educational systems in

particular and urban planning in general.

• Assisting in designing the school structure, improving

its appearance and cultivating aesthetic aspects in the

learning environment.

• Ensuring the budgetary means for fulfilling the above

detailed objectives.

The developmental needs of the education system stem

from a number of factors, inter alia, the natural growth

of the system- the gap between those entering and

leaving the system; the internal migration between

neighborhoods and cities; implementing innovative

teaching methods that require the creation of new

and suitable educational spaces and more. The local

authorities are the main clients of the Development

Administration. The administration's work is

conducted in full collaboration with the authorities'

representatives, and is aimed at improving the quality

of service.

* Deputy Director General and Director of the Development

Administration at the Ministry of Education.

Written with the assistance of Ms. Adi Dekel

The administration is made up of three Divisions;

Mapping and Planning Division, Construction and

Budgeting Division and Supply and Transportation

Division. In recent years, the Development

Administration has initiated and participated in

many significant projects of far-reaching implications

on the Israeli education system. The Development

Administration has proven to be attentive to the actual

reported needs and is working diligently and effectively

to improve the physical conditions of the education

system.

The Mapping and Planning Division is responsible for

the physical planning of the education system on all its

variety and stages in all the local authorities in Israel.

The planning is based on an analysis of the demographic

and urban developmental processes in the local and

regional authorities, and the implementation of the

ministry's educational, social and organizational policy.

The guiding principles of the Division are ensuring

the system's proper level of conduct and its optimal

organization, with emphasis on using existing resources

efficiently and economically.

The Division determines the Development Adminis-

tration's annual development plan in the following

areas: building new school structures, expanding and

restoring existing structures, exchanging structures that

were examined and found to be faulty and securing

alternative means for permanent construction, such as

determining the need for funding temporary structures,

determining inter-city mapping for participation in

funding transportation and the need to rent structures

in order to approve participation in paying rent. The

Division determines the annual budgetary allocations of

the development budget.

Another function fulfilled by the Division is the

preparation of programs for planning educational

institutions for each of the educational institution types

existing in the Israeli education system. The program

serves as a principal acknowledgement of the need for

construction, and a document that every institution's

architectural plan must adhere to. The program is

comprised of two parts:

1. Pedagogic program – defines the institution's

character and designated size according to the type

the developMent adMin i s trat ion act iv i ty

10

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

move. The buildings are assembled

to create streets/lanes, and each, in

turn, is perceived as a 'home' to a

specific age group..

Out of this seemingly random dis-

persal of volumes grows a sense of

belonging, solidarity, responsibility,

friendship and curiosity. This is an

image of a building which, more than

an urban monument, is a house to

live in.

בית ספר – קווים לדמותודינה אמר – אברהם קוריאל, אדריכלים

בית ספר הינו זירה. זירה שבה מתגבשים מסרים המשתתפים בעיצוב העמדות הבסיסיות של התלמידים

על עצמם ועל חבריהם, האזרחים שבדרך; על הקהילה, על מקורות של סמכות וידע, על כללי התנהגות בין–אישית, על ערכים הנוגעים ליופי, לניקיון, לטבע, ליצירתיות. זה

המקום שבו מתהווה דמותה של החברה שלנו מתוך בחינה והתמודדות יום יומית.

אדריכלים המתכננים בתי ספר משמשים כמתווכים בין המדיניות הפדגוגית לבין אורחות התלמידים, הנחיות הרשות,

חוקי בטיחות, מסגרת תקציב, ועוד ועוד. תחת ידינו הולך מבנה בית הספר ולובש דמות שהיא מעין טקסט חזותי. קריאת המבנה חושפת את גישתו של מקור הסמכות

– מערכת החינוך – לנתינים-תלמידים, ובו בזמן את חייהם המתנהלים בין כתליו בזמן שהם רוכשים בו ידע וכישורים

לחיים.זה עשרים שנה אנו עוסקים בחיפוש אחר דמותו של בית

הספר – אחר מאפייניו ואחר החוויות הנצברות בתוכו. חיפוש זה דרש מאתנו להתבונן באופיה של הסביבה המתהווה בין

כותלי המבנה ולהבינה, ובד בבד להבחין בחשיבות של נתינת זהות לסביבה זו. והזהות שאנחנו מחפשים היא ייחודית

ועצמאית ואינה ניתנת לשכפול. יש הטוענים כי בית הספר שינה את אופיו במרוצת השנים

האחרונות, הפך ממקום שבו קונים ידע למקום אחד מני רבים שבו ניתן להיחשף אליו, ויותר משנקנית בו השכלה

לומדים בו כישורים חברתיים, וכן שהתמורות הטכנולוגיות בדורנו אילצו את מערכת החינוך לשנות את גישתה

לתלמידיה, ובהתאמה לכך נדרש שינוי מהותי גם בעיצובה של דמות מבנה בית הספר. לעומתם אחרים מחפשים דמות

חדשה למבנה בית הספר במחוזות צורניים וטכנולוגיים שנקראים לעתים "עכשוויים". איננו שוללים גישה זו ואנו אף

נהנים לפעול במחוזות כאלה מדי פעם.כך או כך, בית הספר ממשיך לשמור על תפקידו כמבנה ציבורי שהוא בית. התמורות האחרונות עדיין לא רוקנו אותו מתוכנו כמקום המתמלא חיים יום יום ובו נפגשים בני נוער, מחליפים דעות והשקפות ובו מתעצבת החברה שלנו דקה דקה ושעה שעה. ועל כן המשימה שעומדת לפנינו — היום ביתר שאת – היא להלביש על מבנה ציבור וממסד זה את

דמותו היום יומית והאינטימית של בית.

מבט אל בית הספר בקריית יםView of the school in Kiryat Yam

בית ספר בקריית ים - תכנית בינויSchool in Kiryat Yam - general plan

בית ספר תדהר ביוקנעםTidhar school in Yokneam

11

the Main character i s t i c s of the iMage of a school

Dina Ammar –Avraham Curiel Architects

The image of our society is formed in

our schools.

Architects planning schools serve

as mediators between pedagogic pol-

icy, local authority instructions, safe-

ty regulations, budget frameworks

and students' daily routines. Under

the architect's hands, the structure

of the school takes its form, reveal-

ing the relationship between the ed-

ucation system and its clients – the

students.

After 20 years of searching for ways

to define the image of the school

and the experiences held between its

walls, we have come to understand

the importance of giving a unique

identity to the school environmnet.

Some claim that with the techno-

logical leaps of the last generations,

the role of the school as the exclu-

sive knowledge disperser has dimin-

ished, and that the school needs to

change its format and its image to be

more contemporary. We do not rule

out this approach, and enjoy utiliz-

ing it occasionally.

However, the school has kept its

role as a public building that is also

a home, and our mission today, more

than ever, is giving the school its

everyday, intimate quality as a home

for its inhabitants.

The image of our school is formed

by the experiences gained in a va-

riety of spaces and places, with the

freedom to choose where and how to

use them, and interact in them. This

form of school is somewhat less rigid,

with an array of paths and ways to

תכונתו הבולטת ביותר של בית הספר היא נוכחותו כגג אחד המכנס תחתיו מפגשים בחללים מגוונים. את הגג הזה

מקימה מערכת החינוך, מקור הסמכות, אולם אל לו לגג הזה ללבוש צורה יחידנית ומקרינת סמכות מנוכרת, מפני

שתחתיו מסתופפים מורים ותלמידים הקוראים לו בית. מטעם זה גם אל לו לאמץ בחירות מעולם צורות וחומרים

העלולים להתיישן ולחלוף כדרכן של אפנות.השימוש היום יומי והאופי המשפחתי של הנאספים בין

כתליו מכתיבים דמות שונה בתכלית.דמותו של בית הספר שלנו מתקבלת מאוסף של חללים ומקומות פתוחים למבקרים כדי שיערכו היכרות אתם, ייתנו

להם משמעות, יתוודעו אליהם. יותר מכול, הם פתוחים למבקרים שירכיבו אותם לפי בחירתם, כמו חרוזים

לשרשרת. כל אחד ובחירתו הוא.בית ספר מעין זה לובש מאפיינים של סביבה בנויה באופן

מפוזר במידה מסוימת. אין בה מערך תנועה יחיד ומרוכז אלא מארג של שבילים ונתיבים, וניתן לנוע בהם בין המבנים. עם

זאת, המבנים ערוכים ליצירת רחובות רחובות, וכל אחד מהם נתפס כבית לשימושה של קבוצת גיל מסוימת או לתכלית מסוימת. מתוך הפיזור האקראי, לכאורה, צומחת ומתהווה

משמעות שטומנת בחובה גם תחושה של שייכות, סולידריות, אחריות, חברות וסקרנות – ללמוד, להכיר, להתוודע. זוהי

דמות של בניין שיותר משהיא מוסד עירוני היא בית שניתן לגור בו באמת.

בית ספר מקיף ש"י עגנון, נתניה — רחובות פנימייםShai Agnon comprehensive school , Netanya — inner streets

חצר בית ספר במוקבילהInner courtyard in Mukabile School

תכנית בית הספר במוקבילהMukabile School plan

בית ספר מקיף ש"י עגנון בנתניה - תכנית בינויShai Agnon comprehensive school, Netanya- site plan

בית ספר בקריית גתschool in Kiryat Gat

12

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

"a rooM of the ir own"

learning, with a wide range of group

sizes. And if education is important

to decision makers, than the net floor

area of elementary schools should be

increased significantly.

אדריכלית בת שבע רונן

"חדר משלהם"

היוזמה של משרד החינוך להרחבת ההקצאה לשטח של בתי ספר יסודיים מבורכת, אך אינה מסירה את הסד המכביד

עליהם. סד זה מעיק בשני מישורים: במגבלות שטחי הבנייה, ובמדיניות המגבילה את חופש הבחירה של רשות מקומית

ושל קהילת בית הספר לחלק את סך המרחב הנתון בהתאם לסדרי העדיפות שלהן. התוצאה של מגבלות אלו כפולה: צפיפות רבה בכלל המרחב, ואחידות שמרנית בחלוקתו.

הדיון הציבורי המשתקף בתקשורת מתמקד בהיבטים שאינם קשורים לסביבה הפיזית, כגון צמצום מספר

התלמידים בכיתת לימוד. אך חשוב לזכור שהפחתת מספר התלמידים בכיתה תורמת לא רק להקדשת זמן מורה לכל

תלמיד ותלמידה, כי אם גם להקלת הצפיפות במובנה הפיזי: שטח נטו גדול לתלמיד משפר את תחושת הרווחה

המרחבית, ומוליד נינוחות שמשפיעה לטובה על הקשב והריכוז ועל התפקוד החברתי, וללא ספק היא גם גורם

בצמצום רמת האלימות. רווחה פיזית טומנת בחובה יתרונות חשובים: היא מאפשרת פיזור מרחבי למידה מגוונים

)בקבוצות, יחידים ובמליאה(; מותירה מקום לעזרי הוראה כמו מחשבים, משאבים, עמדת מורה ראויה; ומאפשרת יצירת

ברות בלתי פורמלי. אזור חלשם המחשת הפער בין המצוי לרצוי נשווה נתונים על שטחי ההקצאה בישראל לנתונים בבריטניה. לגבי תכנון והקמת בית ספר יסודי השוני במדיניות בין המדינות הוא

בשני מישורים: כמותי – שטח במטרים רבועים, ותפקודי – החירות של הקהילה לקבוע את חלוקת המרחב. מלבד

ההיבטים הנוגעים למעמדם של השלטון המקומי ושל הציבור בעיצוב החינוך היסודי, יש לחירות זו גם השלכות על

האדריכלות. על פי פרוגרמה לבית-ספר בן 21 כיתות )כולל חטיבה צעירה(, סך שטח הנטו הממוצע לתלמיד בבית-ספר יסודי

בישראל הוא כשני מטרים רבועים. שטח זה כולל כיתות-אם, חדרי עזר )נוספו לאחרונה חדרי עבודה למורים וחדרי לימוד

בקבוצה(, ספרייה, חדר מדעים, חדרי טכנולוגיה ומנהלה. בבריטניה שטח הנטו הממוצע לתלמיד הוא כפול, כארבעה

מטרים רבועים. נוסף על כיתות אם וחדרי ספח ומנהלה, שטח זה כולל גם מקומות אחסון ואולמות. כידוע, אולמות

בבתי-ספר מאפשרים ריכוז כמה כיתות לפעילות חברתית ותרבותית ובדרך זו עולה יעילות "זמן מורה", שהוא משאב

יקר ערך. הן בישראל והן בבריטניה הנחיות לתכנון בית הספר היסודי מעודדות הקמת ועדת היגוי לקביעת פרוגרמה

ייחודית לכל בית-ספר. אך בעוד שבישראל ההנחיות הן ברמת ההצהרה, בבריטניה הן מפרטות את תהליך היצירה

של הפרוגרמה הייחודית ואת הקריטריונים לקבלת החלטות, והפרוגרמה מגדירה "חטיבות" של שטחי נטו ואת טווח

הסטייה בתוכן. בכך היא מגדירה נורמות שוויוניות כוללות

פינה משלה A corner of her own

13

"a rooM of the ir own"

Architect Bat Sheva Ronen

The recent initiative by the minis-

try of education, to expand the al-

location of elementary school sites

is welcomed, though not sufficient.

Two main issues remain unresolved:

the limited overall floor area of el-

ementary school buildings, and the

rigid framework of the spatial depart-

mentalization. These two limiting

parameters result in crowding on one

hand, and in the inability of any local

community to design a school to suit

its needs.

A comparison between the British

and the Israeli allocations shows a

significant gap in both parameters.

The Israeli elementary school con-

tains about 2 square meters per pupil

on average – only fifty percent of the

British allocation. Israeli alloca-

tion allows for smaller classrooms,

and does not allow for halls, which

are crucial for cultural and commu-

nity activities, and storage spaces.

Rigidity in size and dimensions of

a typical classroom does not allow

for other than traditional teaching,

whereas a classroom should allow for

an array of activities, in various ways

of grouping, and, especially in el-

ementary schools – a comprehensive

multidisciplinary learning, combin-

ing sciences, arts and social learning.

Israeli schools would benefit from

detailed, procedural and substantial

guidelines that might encourage lo-

cal communities to develop self de-

termined school designs on one hand,

and a range of flexibility that will

ensure equal standards and criteria,

on the other hand. Such guidelines

should relate to various patterns of

ועם זאת מאפשרת מגוון ארגוני ואדריכלי על פי העדפותיהם של מקבלי ההחלטות.

השוואה בין הקצאת השטח לתלמיד בישראל ובבריטניה על-פי החטיבות מעלה נתונים אלה, במטרים רבועים:

בכיתות אם, המוגדרות כיחידות בסיסיות, היחס הוא 1.33 בישראל לעומת 2.1 עד 2.25 בבריטניה, במרכזי משאבים

היחס הוא 0.08 בישראל לעומת 0.175 עד 0.25 בבריטניה, במנהלה היחס הוא 0.14 בישראל לעומת 0.25 עד 0.32

בבריטניה, ולכך נוסף בבריטניה עוד כשליש מטר רבוע לתלמיד למחסנים וכחצי מטר רבוע לתלמיד לאולמות.

בישראל אין לשימושים אלה הקצאה כלל, למעט מחסנים בחטיבה הצעירה, שההקצאה להם היא כ-0.13 מ"ר לתלמיד.

מן הפרוגרמה ניתן להסיק מסקנות גם לגבי שיטות ההוראה השונות ואופי הפעילויות. בימינו, בעידן המידע,

תפקיד המורים בהקניית ידע יורד למקום משני ואילו תפקידם החינוכי-חברתי-ערכי עולה. בהתאמה לכך שיטות הלמידה המקובלות בבית הספר היסודי בישראל ובבריטניה הן מגוונות ומותאמות להרכב תלמידים רבגוני, והן כוללות

מלבד למידה פרונטלית גם התנסות, חקר, למידה קבוצתית, ושימוש באמצעי תקשורת ההמונים עד כמה שהדבר

מתאפשר מבחינה כלכלית. אך בשונה מישראל, בבריטניה הפרוגרמה לוקחת בחשבון דפוסי הוראה מגוונים ולכן כיתת

האם מכילה מבואת כניסה, עמדת מורה )שפניה אינם אל הכיתה(, שטח התכנסות מחופה שטיח לישיבה בצוותא, אזור

"רטוב" להכנת מזון, אזור להתנסות במדעים וליצירה, שתי עמדות מחשב, אזור ללמידה ולהתנסות בתכנון מרחבי

בבניית דגמים תלת-ממדיים, אזור הוראה בקבוצות ואזור אינטימי. בדוגמאות של מערך ריהוט בכיתה אין רואים טורים ושורות של שולחנות תלמידים אלא מערך בקבוצות, ביחידים,

בזוגות ובסמינריון. בכל מערך נדרשת נגישות מלאה לכל חלקי הכיתה. חדרי הספח, המשותפים לכלל בית הספר או

לכמה כיתות, מיועדים להוראה הנעזרת בציוד ייחודי כגון הוראת מדעים )כולל ניסויים והכנת מזון(, טכנולוגיה )כולל

בניית דגמים תלת-ממדיים( ואמנות. ועדת ההיגוי הייחודית לכל בית ספר יכולה להחליט,

בהתאמה לפרוגרמה החינוכית שהיא מעצבת לבית הספר, אם לרכז חללים אלה לכלל בית הספר או לקבוצת כיתות,

או לפזר אותם באופן הרצוי לה. כמו כן ניתנת לה הסמכות לשנות את גודל הכיתות בטווח מוגבל.

כאמור, הגישה לפיתוח ייחודו של בית ספר אינה חדשה בישראל. בשנות התשעים של המאה העשרים אימץ משרד

החינוך את הגישה בהכרזה על "עשרת בתי-הספר של שנות האלפיים", ולנו במשרד בת שבע ושלמה רונן אדריכלים היה

הכבוד והעונג לתכנן את אחד מהם – "מורשת זבולון" בנתניה. אך נראה שגישה זו נזנחה בשנים האחרונות

ושמדיניות אישור התכנון של בתי ספר חדשים נעשתה שמרנית יותר לגבי גודל כיתות, פיזור וריכוז חדרי ספח ואף

לגבי הממדים של כיתת האם.פרוגרמת בית הספר היסודי והקצאת סך השטח

והמשאבים הן ביטוי לערך של בית הספר בחברה, למעמדם של המורים והתלמידים, ולתפקיד שהחברה מאצילה על בית הספר בעיצוב דמות הדור. הקצאת השטח למבנה, לחללים השונים בו וליחסים ביניהם ממחישה באופן סמוי אך ברור מהי השקפתם של מקבלי ההחלטות על ייעוד שטחי בנייה

לחינוך.לחינוך היסודי יש השפעה רבה על עיצוב דמותם של בני אדם, לכן על קובעי המדיניות להקצות שטחי בנייה גדולים

יותר לבית הספר היסודי ולאפשר לרשות המקומית ולקהילה מנעד גמיש בהתאמת הפרוגרמה לייחודה של הקהילה

המקומית. שביעות הרצון ממבנה בית הספר "מורשת זבולון" ותוצאות מחקר שנערך באוניברסיטת בר-אילן מצדיקים את תהליך ההיגוי והתכנון שאפשרו לקהילה ולרשות המקומית

בחירה בטווח של אפשרויות נתונות.

חצר עליונהUpper courtyard

החלל המרכזיCentral Hall

14

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

אדריכלית בת שבע רונן

בית ספר ממלכתי-דתי "מורשת-זבולון", נתניה

בית ספר "מורשת זבולון" שוכן בצפון מזרח נתניה מדרום לאזור התעשייה הישן, בשכונה הנתונה בתהליכי צמיחה

ושינוי מבחינה חברתית, כלכלית ופיזית. ממזרח לו שוכנת מכללת נתניה, ממערב לו גן ציבורי ודיור מוגן לקשישים ובמעגל הרחוק יותר משתרעים מרכז מסחרי במערב,

חורשת אלונים בדרום ובנייני מגורים בצפון. שילוב ייעודים זה יוצר פסיפס אנושי ותפקודי מגוון במרחב בית הספר

ובסביבתו.בית-הספר הוא ליבת השכונה. הוא מעין עיר בזעיר אנפין ובה היררכייה של תנועה ושל מקומות, והוא גם מקשר בין

פעילויות אחרות סביבו ויוצר הזדמנויות רבות למפגשים: בין הדיירים בסביבה לבין עצמם, בינם לבין סטודנטים במכללת נתניה ובין כל אלה לעוברים ושבים בדרכם למרכז המסחרי

ולמבלים בגן הציבורי. התכנון פותח את בית הספר, בשלמותו או בחלקיו, לכלל

הציבור בשעות אחר הצהריים. חצרותיו עומדות לרשות הרבים למעבר או לשימוש במתקני הספורט או לשהייה בהן.

תרומתו האורבנית לשכונה היא אפוא בהיותו מוקד ציבורי לתושבי האזור – להורי התלמידים, לתושבי השכונה הגרים

בסמוך לו וכן לבאים למרכז המסחרי או לגן הציבורי או למכללה האקדמית. גם עם דיירי בית הדיור המוגן בית הספר

יוזם פעילויות משותפות. את העקרונות החינוכיים של בית הספר גיבש צוות היגוי

בהשתתפות נציגים ממנהל החינוך, ממנהל ההנדסה, ממשרד החינוך וממנהלת בית-הספר. העקרונות העיקריים הם עידוד

למידת חקר ולמידה במגוון צורות התקבצות – ביחידות, בקבוצות קטנות, בכיתת אם ובמקבץ של כמה כיתות.

התכנון האדריכלי מציג מרחבי למידה בגדלים שונים הן במרחבים מבונים והן בחצרות פתוחות. המרחבים ממוקמים

בסדר היררכי – מן הציבורי אל הפרטי – לאורך שני צירים מצטלבים, המהווים צירי תנועה ראשיים. ציר התנועה

העיקרי מקשר בין מכללת נתניה לגן הציבורי ומשתלב במרקם העירוני. הוא עובר דרך חצר תחומה. מצפון לו

עומדת החטיבה הצעירה ומדרום לו החטיבה הבוגרת. הציר האחר מקשר בין החצר התחומה והחטיבה הצעירה לבין

אזור הספורט בדרום, וחוצה את החטיבה הבוגרת. ציר זה הוא השדרה המרכזית של העיר בזעיר אנפין וממנו

מתפצלים שבילים למקבצים של כמה כיתות. כל מקבץ מיועד לשכבת גיל או למחצית שכבה דו-גילאית, ויש בו

שלוש או ארבע כיתות אם )הניתנות לחלוקה לכיתות קטנות יותר( ומרחב משותף צמוד להן. במרחב זה יושבות קבוצות

תלמידים ללמידה עצמית בהנחיית המורות שבכיתות. הגדרת המקבצים מחזקת את תחושת השייכות של

התלמיד לסביבה ואת תחושת הביטחון, וכן את ההיררכייה של הפרטיות, בהתאמה לדימוי של עירוניות. מרחבים אלה

הולמים את מגוון הצרכים של התלמידים ושל הסגל. המנהלה ממוקמת בסמוך למבואת הכניסה, בקומת הקרקע. חדרי הספח, המשותפים לכלל בית הספר, מרוכזים גם הם

סמוך לכניסה לאורך השדרה המרכזית.הילדים לומדים גם במרחבים לא מבונים. לשם כך תכננו חצרות ייעודיות שונות זו מזו בגודל, בצורה, במיקום וכמובן

בתכנון המפורט שלהן. חצר מרכזית מיועדת ללמידת הסביבה הטבעית – החי, הצומח ומשאבי טבע אחרים.

בסמוך לה יש חצר פנימית לבעלי חיים וחדר למדעים. חצר

בית ספר מורשת זבולון נתניה - תכנית בינוי. שלמה ובת שבע רונן, אדריכלים ומתכנני ערים ואזוריםMoreshet Zvulun school , Netanya - site plan. Shlomo and Batsheva Ronen Architects.

15

Moreshet-Zvulun eleMentary school, netanya

Architect Batsheva Ronen

"Moreshet-Zvulun" elementary school

in situated in an urban-renewal

developing neighborhood, amidst

Netanya College, a commercial cen-

tre, a home for the elderly, a public

park and apartment buildings. It is

perceived as an important communi-

ty centre for a heterogeneous public.

The school is conceived as a small-

scale town, containing a hierarchy of

roads and noads, relating to the vari-

ous activities surrounding it and the

various sub-communities.

The building has been designed

along two intercrossing linear axes,

from which all wings and courts di-

vert. Spaces are arranged hierarchi-

cally: common courts are placed

along the public, open axis, running

from east-to-west; special activity

courts are on both sides of the north-

to-south axis; kindergarten and first-

grade courts are in the north, beyond

their indoor spaces.

In order to enhance the sense of

belonging in the various sub-com-

munities and to the community as a

whole, each cluster of indoor spaces

contains three to four classrooms, a

multipurpose space and services. The

communal indoor spaces relate to

and are along the main axis.

Orientation is enhanced by means

of form, matter and color: class wings

are characterized by round metal

roofs and stone-coated walls; infor-

mal spaces – by triangular shapes

and sloped metal roofs; services – by

rounded blue-plastered walls and flat

roofs. The geometrical articulation

mirrors the approach of encouraging

search and research.

הכניסה מוקצית לפעילויות רשמיות של בית-הספר – התכנסות ותצוגה, ואגף החטיבות הצעירות תוחם חצר

פנימית להתכנסות של כמחצית מתלמידי בית-הספר. אזור הספורט הוכשר קרוב לחורשת האלונים כדי שלא יהווה

מפגע אקוסטי לדיירי בית הדיור המוגן. בין המבנה המרכזי לגן הציבורי מתוכנן תאטרון פתוח להתכנסויות של כלל

בית-הספר ולאירועים קהילתיים. ציר תנועה עירוני ממזרח למערב מקשר מתחמים ציבוריים סמוכים לחצר המרכזית של בית-הספר. בחלק הגובל בפרויקט הדיור המוגן מתוכנן

נופש פעיל בסביבה מוצלת.

צורתם של האגפים השונים וכן חיפוי האבן וגווני הטיח שבחרנו רבגוניים: אגפי הכיתות מקורים בגגות מתכת

מעוגלים ומחופים באבן עד לגובה חלונות הקומה העליונה; צורת האגפים המשמשים לחברות וללמידה בלתי פורמלית

היא משולש מקורה בגגות מתכת משופעים ומישוריים; אגפי השירות וחדרי הספח מאובחנים בקירות מעוגלים בגוון טיח כחול-אפרפר והמעברים המקשרים בין האגפים מאופיינים

בגגות שטוחים ובחלונות ייחודיים בצורתם. כל אלה מסייעים למשתמשים להתמצא במרחב ומחזקים את זהותו.

Entrance courtyard חצר כניסה

16

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

הדרומיים הותקנו מדפי הצללה מפח מנוקב הצבועים בתכלת-שמיים. לחללי הפנים נבחרו גוונים שנועדו להשרות

אווירה של רוגע וחמימות, ודוגמאות דקורטיביות עדינות מעטרות את הרצפות וחיפוי קירות הפרוזדורים.

פיתוח השטחהטופוגרפיה הטבעית של המגרש המשתפלת מהרחוב

בצפון אל כרם הזיתים בדרום נוצלה ליצירת חצרות במפלסים שונים עבור קבוצות הגיל השונות. בחצר הפנימית

שבין שני האגפים תוכננה "ערוגה" גדולה נטועת עצי צל ליצירת "פרגולה" טבעית ואזור להליכה נינוחה. ה-"ערוגה" משמשת גם כשטח חלחול למי הגשמים. הושם דגש על

נטיעת עצים ושתילים רבים ומסוגים שונים. בהיקף המגרש ניטעו עצי זית ליצירת רצף עם כרם הזיתים הקיים.

נתוניםשטח המגרש: 5,000 מ"ר / שטח בניה: 3,700 מ"ר /

שטח מגרש: כ-5 דונםבניית הפרויקט ששטחו 3,750 מ"ר הסתיימה בספטמבר

2008. הודות לתכנון קפדני ומושכל עלות הביצוע כולל פיתוח המגרש הסתכמה ב-12.5 מיליון ₪, 8% פחות

מהתקציב שהקצה משרד החינוך לפרויקט.

צוות הפרויקט: שלמה חייט, יוסף בורשטין, סמיר דיב, ילנה רומנוב.

granite tiles of red copper color, the

south-facing windows are protected

with perforated metal shading elements

of sky blue color.

The interior was finished in light-warm

colors to give a relaxed atmosphere. In

the hallways & the foyers the floors &

walls are decorated in colored patterns.

Site development

The natural topography slopping

from the street in the north towards

the olive groove in the south was

used to create courtyards at differ-

ent levels for the different students

age group.

The school occupies five levels, the

entrance level being the middle one.

The layout follows the natural slope

of the site, and the two main wings

flank an inner courtyard.

Special attention was given to

plant many new trees and bushes,

olive trees create continuity with the

grove on the south.

Data

Plot area: 5,000 sq.m / Built area:

3,700 sq.m / Cost: 12,500,000 ILS

The school was opened in September

2008. Careful design of the structure

and finishes allowed the project to

be completed at a cost of only 12.5

million shekels – 8% under the allot-

ted Ministry of Education budget.

Design team:

Shlomo Khayat, Joseph Burshtein,

Sameer Deeb, Elena Romanov

האתרבית הספר ממוקם בשוליו הדרומיים של הכפר אום-ליסון,

דרומית לשכונת ארמון הנציב. האתר הנו מדרון משופע המשקיף דרומה, שהיווה חלק ממטע זיתים גדול.

הפרוגרמהבית הספר כולל חטיבת ביניים וחטיבה עליונה, 18 כיתות אם בסה"כ, ובנוסף שלוש כיתות לחינוך מיוחד, חדרי עזר, תשע מעבדות עם מוקדים לוגיסטיים, אגף הנהלה, ספריה וחדר

מחשבים. בית הספר חולק את המגרש עם בית ספר יסודי לבנים ועם אתר לאולם ספורט עתידי.

עקרונות התכנון1 — יצירת מרחב ידידותי וקל להתמצאות לתלמידות, לצוות

ולמבקרים מזדמנים. יעד זו הושג באמצעות חלוקת הבניין לשלושה אגפים עיקריים ומערכות התנועה רוכזו סביב חלל

מרכזי הקושר בין אגפים אלו.2 — "פתיחה" אל הנוף ו-"הכנסת" הנוף פנימה דרך פתחים

גדולים שנקבעו במעטפת, בעיקר בחללים המשותפים. בהקשר זה ראויה לציון הספריה המרווחת, בה חלון גדול

פנורמי גדול ממנו נשקף נוף גבעות מדברי.3 — החדרת אור טבעי רב לכיתות ולחללים המשותפים

במטרה לצמצם את הצורך בתאורה מלאכותית בשעות היום.

חומרי בניה וגמרהקירות החיצוניים של בית הספר מחופים באבן דולומיטית

קשה בהירה, ומשולבים בהם משטחים שקועים מחופים באריחי גרניט-פורצלן בגוון טרה-קוטה. מעל החלונות

בית ספר תיכון מקיף לבנות באום ליסון, ירושליםשלמה חייט, אדריכל

תכנית בינויSite plan

תכנית קומת קרקעGround floor plan

17

coMprehens ive secondary school for girls in uM-lisson- jerusaleM

Shlomo Khayat, Architect

The site

Um-Lisson is situated south of East

Talpiot neighborhood. The south sloped

plot of land of triangular shape was

taken from a large olive grove.

The program

The comprehensive girl's school

includes a high-school and a

junior high school, total of 18

main classrooms, 3 smaller ones, 9

laboratories with logistic center, a

computer room.

a large library of 150 sq.m and an

administration wing.

The school shares the land plot with

a boy's primary school, and an area

designated for a future sports hall.

Planning principles

1 - Creation of a friendly building

allowing the students & the visitors

alike an easy orientation inside. The

plan divided the building to three

wings, and circulation was concentrated

around a central hall.

2 - "Openness" to the landscape &

"bringing" it inside through large

openings especially in the public

spaces. The library is notable in this

respect, with a panoramic window

allowing generous views of the Judean

desert hills.

3 - Using natural light & ventilation in

the classrooms and the public spaces

so as to diminish the need for electrical

lighting ventilation.

Building materials

The school's exterior is clad in Dolomite

hard stone of a light beige color

recessed surfaces are in porcelain

View from the south מבט מדרום

General view מבט כללי

The library & Administration Wing אגף הספריה וההנהלה

18

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

the 1990's, Mr. Moshe Elbaum devel-

oped his system of simultaneous in-

tegration between physical activity,

feeling and thinking activities. He

claims that the coordination between

the different intelligences should be

developed.

Dr. Jedzi Ogev claims that the in-

fluence of spatial body consciousness

does not affect learning directly. Its

influence is indirect. In the last de-

cades, several more methods of inte-

grating movement and senses have

been developed, such as therapeutic

horseback riding, etc.

Generally, it can be said that ex-

perience and heredity contribute to

the capacity for automatic integra-

tion. While heredity is a given param-

eter, we can influence experience. In

the US, there are systems based on

the correlation between special edu-

cation and sports education. We also

have to consider the need for

suitable spaces for sports activities

versus the pedagogic program. But

according to Dr. Jezdi Ogev, physical

education lessons ignore the senses

and concentrate on movement. In

order to restore integration capac-

ity, it is important to relate both to

senses and to movement. There are

several treatments that consider the

senses, such as animal-assisted ac-

tivities, massages, hydrotherapy and

more.

This article was written in order to

generate interest in, and promote ac-

ceptance of, the importance of move-

ment and senses to the intellectual

development of children, which is es-

sential for designing schools today.

The architect should think about the

features of the spaces and the pos-

sibilities of practicing sensomotoric

abilities.

"The basic characteristic of habit is that every experience enacted and undergone modifies the one who acts and undergoes, while this modification affects, whether we wish it or not, the quality of subsequent experiences." 1

רעות גורדון*

מבט אל תנועה ולמידה

"התכונה היסודית של הרגל היא, שכל ניסיון שנרכש ומתקבל משנה את רוכשו ומקבלו, ושינוי זה משפיע — בין אם נאבה בין אם נסרב — על טיבם של הניסיונות העתידים לבוא".1

כבר בראשית שנות ה-70 טען קארל דלאקאטו, מנהל בית ספר ופסיכולוג בהכשרתו, שאפשר להשפיע על כישורי

חשיבה באמצעות פעילות פיזית. "למדנו לדעת שהקריאה היא התולדה של זיקת עין-מוח ]...[. ידענו שאם חל שינוי

במוח )עקב ניתוח או תאונה(, חל שינוי גם בקריאה. כן למדנו לדעת כי שינוי מכוון של השימוש בחלקי גוף מסוימים, עשוי להשפיע על המוח. הכל מקבלים ללא עוררין את העובדה, כי

שימוש מוגבר בחלקי-גוף אחרים — כגון שרירים — מפתח שרירים גדולים וחזקים יותר. ]...[ אם כן, מה המניעה להכיר

בכך, שגם המוח מתפתח עקב השימוש בו?".5 הממצא המרכזי שעליו התבססה שיטתו של דלאקאטו הוא תהליך

המלניזציה. בתהליך זה מתפתחת מעטפת שומנית על תאי העצב, שמאפשרת תמסורת מהירה יותר ביניהם. הסתבר כי

פעילות פיזית מאיצה את התהליך, ומאפשרת שיכלול של מערכות מידע שונות ותכלול6 בין-חושי. דלאקאטו עצמו בחן "טיפול בזחילה" על ילדים עם ליקויי למידה חמורים, והראה

שבעקבותיו הצליחו הילדים האנאלפביתים ללמוד קרוא וכתוב.

מחקריו של דלאקאטו מתקבלים כהנחת יסוד אצל קבוצה גדולה של חוקרים, שאינם שואלים אם אפשר להשפיע על

התפתחות קוגניטיבית באמצעים מוטוריים, אלא כיצד להשפיע באמצעים מוטוריים, באופן מיטבי, על התפתחות

ולמידה. דוגמה ליעילותן של שיטות אלה אפשר לראות בפעילותה של גב' תמי איילון, המפקחת על החינוך הגופני במחוז המרכז. ב"מרכזים מוטוריים קוגניטיביים" שהקימה גב' איילון בשנות ה-80, הוכח שהתמקדות בטיפול מוטורי

הביאה לירידה משמעותית באחוז הנכשלים במבחני הקריאה של משרד החינוך. לשיטתה, העיקר הוא בשילוב של פעילות מוטורית ופעילות קוגניטיבית ובהמללה שיטתית של החוויות

בסיום כל פעילות.

בית ספר נמצא לרוב בבניין המאורגן במסדרונות, שאליהם נפתחות דלתות הכיתות. בחלק מהמקרים, כאשר הבניין

זוכה ביצירתיות תכנונית או ברווחה תקציבית, המרחבים בין הכיתות רחבים יותר "מרוחב מדרכה מנדטורית",2 שהייתה

ההשראה לתקן תש"ל. בכל המקרים הכיתה ריבועית,3 במידות 7x7 מ"ר, ומאז עדכון

התקן בשנת תשנ"ח — 6.8x7.2 מ"ר. הכיתות מתוכננת כך שיוכלו להכיל, על פי תקן האכלוס, 42 תלמידים בארבעה

טורים. התלמידים נדרשים לשבת רוב שעות היום בכיסאות עץ או פלסטיק, להקשיב, לענות, לקרוא ולכתוב.

מוסד בית הספר ומבנהו הם תוצרים של המהפכה התעשייתית שראשיתה במאה ה-19. בפתחה של המאה

ה-21 ברור שהבניות אלה זקוקות לעדכון מעמיק. אלא שכיום, עיקר החשיבה על התאמת בתי הספר למאה ה-21 עוסקת בתקשוב. בכנס חולון לחינוך שהתקיים בסוף שנת תשס"ז,4 הצגת התוכניות "מחשב לכל מורה" ו"מחשב לכל

תלמיד" הייתה חלק משמעותי מסדר היום. בתוכניותיה אלה המערכת מעוניינת לתת מענה לכלל התלמידים — הן לאלה

שאין להם מחשב בביתם והן לאלה שהמחשב בביתם משוכלל בהרבה מזה שעומד לרשותם בבית הספר. ברם,

אחוז משמעותי של התלמידים, בין אלה ובין אלה, מתקשה לבצע את מטלות בית הספר. כמה חוקרים העלו את הסברה

כי דווקא הישיבה הממושכת והעדר תנועה מספקת הם שמקשים על התלמידים ופוגמים בלמידה. על רקע זה אנסה להעיר כמה סוגיות העשויות לתרום לתכנון בית הספר של המאה ה-21 בצורה שונה, תוך התייחסות לחשיבותה של

התנועה המוטורית להתפתחות החשיבה והלמידה של הילד.

Doctoral Thesis Abstract *תקציר תיזה לדוקטורט*

19

on stud ies and MoveMent

Reut Gordon*

The school building is a byproduct of

the industrial revolution from the be-

ginning of the 19th century. Present

day school buildings are based on

corridors and classes designed for 40

students who spend most of the day

sitting.

In the 21st century, these con-

cepts need updating. Unfortunately,

the leading thought today on adapt-

ing the school to the 21st cen-

tury is based on computers and

communication.

I would like to shed light on a few

topics that could contribute to the

design of schools as far as the impor-

tance of "movement" in developing

the thinking and studying capacities

of the child.

In the early 1970's, Karl Delkato, a

school principal and a psychologist,

claimed that it is possible to influ-

ence thinking by physical activity.

According to his method, physical

activity improved communication

systems and sensory integration

He examined "crawling treatment"

for children with severe learning dif-

ficulties and proved that these illit-

erate children succeeded in learning

to read and write

What is the best way to influence

development and learning by motor

activity?

Ms. Tami Ayalon, who established

the "motoric cognitive centers" in

the 1980's, claims that the main idea

is to integrate motor activity with

cognitive activity and sum up the ex-

perience after each activity. During

עד שנות ה-80 התמקדו החוקרים בזיקה בין התפתחות I.Q. מוטורית-קוגניטיבית, כגון זחילה של פעוטות, לבין מדדיוכישורי שפה. בשנות ה-90 הייתה מקובלת על הכל גישתו של הווארד גרדנר,7 לפיה על בית הספר לדאוג לפיתוחן של

מגוון אינטליגנציות. גישה זו הייתה התשתית לשיטתו של משה אלבאום, שפותחה בראשית שנות ה-90, תוך שימת דגש על שילוב בו-זמני בין פעילות הגוף, הרגש והחשיבה.

אלבאום יוצא נגד פיתוחן הנפרד של כל אחת מן האינטליגנציות. לטענתו, כאשר מערכת מוטורית שפותחה

בגישה זו, תקינה ככל שתהיה, מופעלת תוך כדי ביצוע מטלות אחרות )כמו נשימה מודעת וחשיבה(, תפקודה נמוך מן הרגיל. הקושי בתפקוד יוצר מתח שרירי וכתוצאה מכך

התנגדות לביצוע המטלה הנדרשת. לפיכך, טוען אלבאום, אין לפתח מגוון של אינטליגנציות בנפרד, אלא את כישורי

.C.O. הקואורדינציה ביניהןד"ר יזדי עוגב טוענת כי מודעות גופנית מרחבית אינה

משפיעה ישירות על למידה; השפעתה עקיפה, והיא נובעת מפיתוח מודעות האדם לגופו – ביחס לפוטנציאל של כל אחד

מאיברי גופו בנפרד ושל כולם יחד. אין מדובר בידיעה אלא בתחושות פנימיות הקרובות לאוטומציה, המווסתות כוחות

ומייעלות ביצועים. בעשורים האחרונים פותחו שיטות נוספות המשלבות תנועה וחישה. הרכיבה הטיפולית, למשל, גוזרת את יישומיה מקשיים של ילדים בתחומים כמו התארגנות

במרחב )למשל לא להידחף לתחום של האחר(, צידיות )הבחנה בין ימין לשמאל(, יציבה ויכולת לשלוט על מרכז הכובד בתנועה, קואורדינציה ויזו-מוטורית, תקשורת לא מילולית, וכיו"ב. גם בתוכנית זו הילדים נדרשים להמללה

ולשיום )מתן שם( של מעשיהם. באופן כללי אפשר לומר שליכולת תכלול אוטומטית

תורמים בעיקר התורשה והניסיון. בעוד שהתורשה היא נתון קבוע, על הניסיון אפשר ואף רצוי להשפיע. בארצות-הברית מפעילים כיום שיטות המבוססות על זיקה בין חינוך מיוחד לחינוך גופני, וכל ילד בעל צרכים מיוחדים מקבל תוספת

שעות של חינוך גופני. בנוסף, בתחום התנועה, על המתכנן להכיר את דרישות

המינימום של תוכנית הלימודים בחינוך גופני ולהביא בחשבון את הצורך החיוני במרחבים מתאימים לשעתיים שבועיות

של חינוך גופני. באופן תיאורטי, בבית ספר עם תקן של 32 שעות לימודים שבועיות לכיתה, יכולות 16 כיתות לפעול

במגרש ספורט אחד. בבית ספר שיש בו יותר כיתות, הכרחי לתכנן מרחב פעילות נוסף. כמו כן, המרחבים המתוכננים

חייבים לתמוך בפעילות יומיומית )בשיעורי ספורט ובהפסקות( של משחקי קט-רגל, כדור-סל, כדור-יד

וכדור-עף, בתחום האתלטיקה )ריצה, קפיצה לרוחק וכו'(, והתעמלות קרקע ומכשירים )הליכה על קורה, תלייה על

"מתח" וכו'(.עם זאת, לדברי ד"ר יזדי עוגב, לימודי החינוך הגופני בארץ מתמקדים בתנועה ולרוב מתעלמים כליל מהחישה, כאשר

ידוע שכדי לשקם יכולת תכלול חשוב להתייחס לתנועה

ולחישה כאחת: הבשלות הגופנית הנדרשת להתפתחות של ילדים גלומה בשילוב בין מוטוריקה וחישה. טיפול בחישה

מבוצע, למשל, בבת חולים הלל יפה בחדרה, שם הניחה גב' רינה זוכוביצקי פגים קטנים במיוחד ב"בייגלה" רך המפעיל

לחץ קבוע על גופם. פגים אלה התפתחו טוב יותר מאחרים שהונחו ללא מעטפת בחלל האינקובאטור רחב הידיים. שיטות שונות מתייחסות אף הן לסוגיית החישה )סיוע

בעזרת בעלי חיים; שיטות עיסוי שונות, תרפיה במים וכיו"ב(. עם זאת, ילדים רבים בעלי רגישות עורית או עמימות

תחושתית עדיין אינם מקבלים היום מענה טיפולי. ילדים אלה מתקשים לשבת במקומם במהלך יום הלימודים ונוטים להיות מעורבים באירועי אלימות רבים יותר מעמיתיהם

לכיתה. טקסט זה נכתב במטרה להפנות את תשומת הלב לכך

שההכרה בחשיבות התנועה והחישה להתפתחותם האינטלקטואלית של ילדים חיונית לתכנון בית הספר

בן-זמננו. על המתכנן להקדיש מחשבה לאופיו של המרחב ולכך שיהיו בו אפשרויות לתרגול ולשכלול כישורים

סנסו-מוטוריים. בבתי ספר מרובי קומות יש הכרח לוודא נגישות פשוטה למקומות שבהם אפשר לקיים פעילות ספורטיבית מגוונת, הן בשיעורי הספורט והן בהפסקות.

ולסיום כדאי לזכור את דבריו של ג'ון דיואי: "החופש היחיד שנודעת לו חשיבות מתמדת הוא חופש המחשבה. ]...[

ההגבלה שחלה על הפעולה החיצונית באמצעות הסדרים הקבועים של חדר הכיתה המסורתי הטיפוסי, על שורות ספסליו הקבועות ומשמעתו הצבאית, ]...[ היא שהצרה

במידה רבה את חופשם הרוחני והמוסרי. ]...[ אולם, העובדה שמידה מוגברת של חופש התנועה החיצונית היא אמצעי ולא

מטרה, נשארת בעינה".8

ג'ון דיואי, ניסיון וחינוך, תרגום: ר. קליינברגר, ירושלים: 1 האוניברסיטה העברית ומשרד החינוך והתרבות, 1959 )1938(, עמ' 30. John Dewey, Experience & education, Touchestone, New York 1938, [p. 35]

אדר' כרמלי פלדמן, בתוך: רעות גורדון, תודעה בונה בית ספר בונה 2 תודעה, עבודת גמר לתואר .M.A, אונ' ת"א, 2003.

אדר' ארדרייך, "מאז למדנו שכיתה ריבועית מהדהדת יותר מאחרות", 3 שם.

במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרת החינוך ושר האוצר.4 קארל דלאקאטו, הטיפול בילדים המתקשים בקריאה, 5

תרגום: ע. לוין, תל-אביב: צ'ריקובר, 1976 )1970(, עמ' 63. אינטגרציה.6 הווארד גרדנר, מוח, חשיבה ויצירתיות, תרגום: יהודית כפרי, תל-אביב: 7

ספרית פועלים, 1995 )1982-83(; תומס אמסטרונג, אינטליגנציות מרובות בכיתה, תרגום: אמיר צוקרמן, ברנקו וייס, ירושלים, 1996.

ג'ון דיואי, ניסיון וחינוך, לעיל הערה 1, שם עמ' 8.58-59

20

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

בית-ספר תיכון לבנות רשת אולפנת צבייהאלרוד אדריכלים

תכנית בינוי Site plan

Central hall מבט אל החלל המרכזי

21

the ulpanat tZv ia high school for girls — ha'aZMaut stree t, herZl iya

Alrod architects

Mediterranean architecture is based

on climate conditions, the col-

ors of the landscape and cultural

background.

The school planning attempted to

combine the functional side of the

program with the architectural ex-

pression, to reflect the relationship

between tradition and modern archi-

tecture, using modern construction

methods.

Class rooms and work spaces were

planned are square-shaped that con-

nect to the round-shaped public

spaces. The main public entrance and

central hall is covered with a trans-

parent ceiling that "invites" the sky

inside. The entrance is highlighted

by a decorative torque wall penetrat-

ing the building and connecting the

outer and inner spaces, which serves

as a meeting place during breaks.

Another schoolyard on the other

side of the building is distinguished

by orange trees, to remind one of the

old orange groves that replaced by

the school.

The sand-colored walls, the tur-

quoise and blue of the higher walls

against the sky and the terra cotta

color of the paving, were chosen to

represent the colors and shades of

earth, sand and sky — the colors of

our country.

הסגנון הים תיכוני באדריכלות הוא פועל יוצא מתנאי האקלים, מצבעי הנוף ומן הרקע התרבותי של האזור.

בתכנון בית הספר נעשה ניסיון לשלב בדרך הטובה ביותר פונקציונליות וביטוי אדריכלי המבליט חיבור לתרבות

ארץ ישראל באמצעות בחירת חומרים, צבעים ואלמנטים המשקפים קשר בין מסורת הבנייה באזורנו לבין טכנולוגיה

ושיטות בנייה מודרניות. חדרי הלימוד והעבודה מתוכננים בחללים מרובעים

וביניהם חללים ציבוריים מעוגלים ומקורים בקירוי שקוף המחדיר את השמים פנימה. רחבת הכניסה מודגשת בקיר

עמודים מעוגל, המגדיר מקום מפגש בהפסקות. קיר זה חודר לתוך הבניין ומחבר את החלל החיצוני לחלל הפנימי, שהוא מרכז בית הספר. במתחם יש חצר נוספת המיועדת

להפסקות, בעלת אופי שונה, ובמרכזה נטועים עצי תפוז – זכר לפרדס שהיה במקום לפני הקמת הבניין.

צבעי החולות לציפוי הקירות, גווני הכחול והטורקיז לקירות המתנשאים לשמים וצבע טרה קוטה לריצופים

נבחרו לייצג את הצבעים והגוונים של האדמה, החול והשמים – מצבעי ארצנו.

החלל המרכזיCentral hall

View to entrance courtyard מבט לחצר כניסה

22

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

לוטן אדריכליםצוות תכנון במשרד לוטן אדריכלים: רמי לוטן, חנה אפרת, ורד עין-גיל, איילת ים-שחור, נעה

וייסמן-זיידמן

אדריכל רמי לוטן

בית הספר למדעים – על"ה לוד

בקמפוס בית הספר למדעים על"ה לוד תוכנן מרכז ללימודי טכנולוגיה ומדעים. המרכז מורכב משלוש כנפיים

העוטפות כיכר מרכזית, "אגורה", המשמשת למפגשים בהפסקות, להתכנסות בקבוצות לימוד וכן להרצאות. אל המרכז מתנקזים המעברים בין האגפים השונים והחלל

הכפול מאפשר שיתוף שוכני הקומה השנייה בהתרחשויות בכיכר.

במבנה יש שני אגפים דו-קומתיים ובהם מקבצים בני ארבע מעבדות ללימודי כימיה, פיזיקה ומחשבים, וכן מכלול

מנהלה ואגף ספרייה ואודיטוריום. בתכנונו נועד המבנה לרתום את איתני הטבע: ההפניות נועדו לנצל את אור

השמש, אלמנטים של הצללה חושבו לפי כיווני האגפים, הוקצו שטחים לחצרות חיצוניות ופנימיות, האור הצפוני נוצל

להארת המעברים והחלל הצפוני, ונעשה שימוש בצמחייה מצלה.

לאור אילוצי התקציב נבנה המרכז בשלבים מוגדרים: בשלב הראשון נבנו גרעין המנהלה, אגף מעבדות ואגף

הספרייה והאודיטוריום. בשלב השני נבנה אגף המעבדות הדו-קומתי.

כניסה ראשיתMain entrance

Site plan תכנית בינוי

23

aleh coMprehens ive school for sc i ences , lod

Architect Rami Lothan

The Centre for Technology and

Sciences is located in the campus

of Aleh Comprehensive School for

Sciences in the city of Lod.

The building comprises of two

wings with chemistry, biology and

electronics laboratories, built around

an inner communal space, and an-

other wing that hosts the adminis-

tration, auditorium and library.

The design takes into consid-

eration natural lighting and ven-

tilation using shading elements,

northern light, external and inter-

nal courtyards etc.

Total area: ~3,500 sqm.

The design team comprises of

Rami Lothan, Hanna Efrat, Vered

Ein-Gil, Ayelet Yam-Shahor and Noa

Weissman-Zeidman.

תכנית קומת קרקעGrund floor plan

View to courtyard מבט לחצר משחקים

24

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

system is being severely shaken.

From its traditional function as a

place in which knowledge is impart-

ed by teachers and "those who know

it all" in classrooms with chalk and

blackboards, or erasable markers, it

now serves as a meeting place offer-

ing unique opportunities. A school is

a place of interaction, based on the

understanding that knowledge today

is available and accessible - it is the

starting point, not the ultimate goal.

The traditional role of the teacher

is undergoing a process of change.

The "new" teachers operate with

additional points of emphasis: they

guide, mediate and facilitate, bring-

ing a mature and different perspec-

tive to their job. That is why their

job is so important and essential.

I wanted to express this in the

school's physical structure.

1. Collaboration between the

community and the designers

Architectural planning is a process

at the end of which a physical

structure is erected. The process in-

volves dreaming, looking far ahead,

being attentive to reality and dealing

with constraints that arise.

There are many participants in the

process: the Authority and Ministry

of Education, the school's adminis-

tration, the teaching staff, parent

and community representatives - and

the specific circumstances of the site.

When planning a new building for

a school, I always prefer to work with

the staff appointed to work there, or

with the staff already working in the

existing site. This facilitates a de-

sign that is appropriate for the peda-

gogical needs and working methods

of the school's staff.

Such was the opportunity I had

in planning this elementary school,

which is situated in a rural area that

is part of the Hefer Valley Regional

Council.

בית ספר אחד – עולם ומלואו

אדריכלות ציבוריתמעסיקה אותי השאלה: מהי אדריכלות ציבורית? כיצד היא

משפיעה על משתמשיה ועל סביבתה? כיצד נכון לפעול במערך אורבני, קהילתי עם דגש אנושי? כיצד לפעול בסביבה טכנולוגית? כיצד ליישם חשיבה אקולוגית? איך והאם ליצור

מבנה בעל נוכחות? על שאלה מובילה זו יש תשובות רבות, לא בהכרח נכונות

יותר או פחות. תכנון בית הספר שבסקירה זו מאפשר בחינה של נקודות

למחשבה ולבטים שהם חלק מכל תכנון מבנה ציבור.

אני מאמינהאני מאמינה שתכנון של מבנה ציבור חייב להישען על תכנון

מערכתי ברב-שיח תמידי שמביא בחשבון את היזמים, את המשתמשים, את החלומות, את הנתונים הפיזיים של המקום, את אילוצי התקציב, את קרקע המציאות וגם את המעגלים הנוספים הייחודיים לכל פרויקט. אף שכל פתרון

הוא בחירה בדרך אחת וויתור על אחרת, בתכנון משתף כולם יוצאים נשכרים.

אני מאמינה בתכנון בית ספר שמשתף את כל הנוגעים בדבר: תלמידים, צוות המורים והקהילה, והוא קשוב בייחוד

למעשה הפדגוגי. אני מאמינה שיותר מבכל בניין אחר, תכנון אדריכלי של בית ספר צריך לאפשר להצמיח את הפדגוגיה

של המקום.

אדריכלית צפי שומר

הבחירות שלי בתכנון בית הספר הושפעו מאוד מההבנה כי היום, בראשית המאה ה-21, בית הספר נתון בטלטלה.

ממוסד מסורתי שבו מורים "יודעי כול" מנחילים ידע בכיתות בעזרת לוח וגיר הוא משתנה לגוף המבין שהיום הידע זמין

ונגיש ומהווה נקודת מוצא, לא מטרה. בית הספר נעשה מוקד למפגשים, להזדמנויות ולהשפעות. בהתאמה לכך גם

תפקידו המסורתי של המורה משתנה: היום הוא מנחה, מתווך ומאפשר, וכל זאת בראייה בוגרת ושונה.

אני מאמינה שכל מבנה ציבור צריך לענות על צרכים מידיים ובו בזמן גם להרחיק ראות לצרכים אפשריים בעתיד.

בהיותנו מספקי תשובה עתידית לנתוני הווה, בידינו האדריכלים מופקדת אחריות גדולה – על אחת כמה וכמה בתכנון בית ספר, שבהגדרתו עוסק בחינוך האדם ובטיפוחו

לעתיד.לכל אלה רציתי לתת ביטוי בתכנון בית ספר יסודי באזור

כפרי במועצה האזורית עמק חפר. השטח שיועד לו צמוד לגדת נחל אלכסנדר ושוכן מחוץ ליישובים, ולכן התבקש תכנון מתחשב בטבע ובנתוני הסביבה הפיזית, וכן רצון

לשמור על איכות הסביבה – למשל בשימוש מושכל באור, במים ובחשמל. חרף האילוצים של משרד החינוך לגבי

שטחים ותקציבים, המרחב המתוכנן משקף דרכי הוראה חדשות ומגוונות, והן לב התכנון.

מערכת תנועהCirculation system

בית ספר יסודי קדם בעמק חפרKedem elementary school Emek Hefer

25

one school – one projec t– a whole world

Architect Tsaffi Shomer

About public architecture

I am interested in public architecture

and its role; how does it influence,

cultivate and effect the urban and

community context, and how does it

take into account cutting-edge tech-

nology, ecological aspects, function-

ality, and the design for people.

What is the main role of architec-

ture in designing schools?

There are many answers, neither of

them right or wrong.

My credo:

1. I believe in design that takes

people into account: the students,

teaching staff and community, as

well as the unique pedagogical work

of the school.

2. I believe that the design of a

public building must be based on

a multi-disciplinary approach, and

should be in constant dialogue with

the initiators, users, dreams, and the

place itself. With such a planning

process, everyone wins.

3. I believe that any public building

should meet immediate needs, but

also incorporate the long-term

needs. This great responsibility lies

on us, architects.

The elementary school I shall re-

fer to in the following pages, offers

an opportunity to examine several

points and dilemmas worth thinking

about, which go along with any pub-

lic planning, and certainly the plan-

ning of a school:

The choices I made when planning

the school were greatly influenced

by the understanding that at the

start of the 21st century, the school

תכנון בית ספר – המטרה והדרךתכנון אדריכלי הוא תהליך שבסופו מוקם מבנה. בתהליך

חולמים, מביטים רחוק, מקשיבים למציאות, מתמודדים עם אילוצים. המבנה המתוכנן וסביבתו הם הבחירה המבשילה

אחרי שיח עם נתוני השטח, כדי שיתאים באופן ייחודי למקום שהוקצה לו, ועם המשתמשים – הרשות המקומית, אגף החינוך, הנהלת בית הספר, צוות המורים, נציגי ההורים והקהילה. במרכז התכנון עומד האדם. ההקשר האנושי הוא תשתית להבנת דרכי הלמידה המוכרות: כיתות אם, חדרי

מקצוע, חדר מורים וכדומה, ובית הספר נבנה כך שיוכל להציע גם מרחבים נוספים, מפגשים מרתקים וחוויות

חדשות.בתכנון מבנה בית ספר חדש אני מעדיפה לעבוד עם

הצוות המיועד או עם הצוות שכבר עובד באתר הקיים. זהו מצע אופטימלי המאפשר תכנון הולם לצרכים הפדגוגיים

ולדרכי העבודה של צוות בית הספר.

בשירות הקהילהמלבד בית הספר המתחם כולל גם מרכז קהילתי, מרכז

ספורט, מרפאה וגני ילדים. אופן העמדת מבני בית הספר מאפשר ריבוי ועירוב שימושים, וכך חללים מנוצלים

במשותף לטובת כלל הציבור. דוגמאות לכך הן הספרייה, חדרי החוגים ואולם הספורט: הספרייה שוכנת במרכז

הקהילתי ומשותפת לו ולבית הספר. בשעות הבוקר היא משרתת את בית הספר ואחרי הצהריים את הקהילה. את פתיחת שבוע הספר, למשל, חגגו בבית הספר והקהילה כולה הוזמנה לאירוע המיוחד. חדרי החוגים של המרכז

הקהילתי, שפועלים אחרי הצהריים, יכולים לשמש בשעות הבוקר ככיתות ספח מקצועיות לרווחת התלמידים, ואולם הספורט של בית הספר מוקם כך שישרת את בית הספר

ואת הקהילה בנפרד. למעשה גדל שטח מבנה בית הספר, והקהילה הרוויחה משימוש במשאביו גם אחרי הצהריים.

התפיסה היא שהמתחם כולו פועל ביחד, בשיתוף פעולה, ופותח את שעריו ואת גדרותיו לפי הצורך. הגדר המשותפת

למרכז הקהילתי ולבית הספר נפתחת בשעות הבוקר אל בית הספר, ואחרי הצהריים אל הקהילה.

קשר רציף במתחם בית הספרתכנון בית הספר רואה בכל השטח – הבנוי, המגונן, הירוק,

הטבעי, החיצוני – חלק ממערך אחד חי ונושם המשרת מטרה משותפת, ועל כן עושה שימוש בכל פיסת קרקע,

בלי להשאיר שטחים "אחוריים". יתרון הבנייה החד-קומתית נוצל לביטול המערכת המבונה המלאה, וכך אין זה בניין אלא

מתחמים של כיתות, מעין כפר: אין היררכייה מבונה אלא מערך מזמין של חצרות וקשרים. לכל כיתה נכנסים מחצר פתוחה, מקורה באופן קל בלבד, ובדרך זו שטחי הטרה של

המסדרונות נכנסו לשטחי הכיתות.

הכיתותכיתת האם היא הבית, ליבת בית הספר, ובה הילדים

מרגישים בטוחים ומוגנים. המבנה תוכנן ללא מסדרונות והתוצאה היא ששטח הכיתות גדל. הכניסה אליהן היא ממתחם רחב המשותף לקבוצת כיתות. לכל כיתת אם

מוצמדת חצר פרטית משלה – כיתת חוץ. הקיר בין הכיתה לחצר כמעט שקוף וחלונותיו נמוכים, כך שגם בישיבה ניתן להשקיף מן הפנים החוצה ומן החוץ פנימה. המורה מקיפה במבטה את כל תלמידיה, בין אם היא בפנים בין אם בחוץ, וכל תלמיד מרגיש שייכות, בכל מצב. בכיתות אלו מציאות

הוראה מרתקת וייחודית.

Courtyard for group of classes חצר של מתחם כיתות

26

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

can see all of her students and every

student feels included, whether he is

indoors or outdoors.

These classrooms have gained a

fascinating and unique teaching

reality.

Classrooms for specific subjects -

these come in a range of sizes and

offer a variety of possibilities.

A variety of yards

There is a variety of yards and uses

for the open space:

• Primary and formal courtyards to

serve the entire school.

• Yards shared by clusters

of classrooms (classrooms for

youngsters, intermediate and older

students.)

• Private yards – outdoor

classrooms – that expand the area

and teaching methods available to

each homeroom classroom.

• Designated outdoor spaces for

various subjects – sports, games

for youngsters (safe), an ecological

area, agriculture and more.

4. For the teachers

The teachers are the heart of the

school. Today, the new programs of

the Ministry of Education reflect this

new direction. It is appropriate that

a good teacher comes to work in a

place of quality that emphasizes the

important and central role he or she

plays.

My mission was to try and

provide the necessary teachers' area:

First: the design of the teachers'

spacious, open, central and comfort-

able common room and the admin-

istration office were constructed in

the initial phase of the project.

Second: designing variety of class-

room spaces. Homeroom classes

have adjoining outdoor classrooms,

which provide a large working area

and enable pedagogical work of

high quality. Besides the homeroom

classrooms, there is an assortment of

spaces dedicated to teaching specific

subjects. They are inviting spaces

that facilitate high quality teaching

in a variety of methods.

In my opinion, planning a school is

an exceptionally fascinating task.

A school is a physical formation

which encompasses solutions to

meet vital human needs. Good plan-

ning can and should create a place

that facilitates well-being, personal

growth and development for both the

students and the teaching staff.

נוסף על כיתות האם יש גם כיתות מקצועיות במגוון גדלים וייעודים. חלקן משותפות לבית הספר ולמרכז הקהילתי

הצמוד, חלקן שוכנות בחללי המקלטים הרחבים והמוגנים. מקלט אחד גדול במיוחד מתאים לכינוסים ולפעילויות של כמה כיתות אם יחד, או לפעילות ספורט בימים גשומים.

החצרותבמרחב הפתוח יש כמה סוגים של חצרות לשימושים שונים:

חצרות ראשיות ופורמליות של כלל בית הספר, חצרות של מתחמי כיתות )כיתות לגילאים צעירים, ביניים, בוגרים(, חצרות פרטיות )כיתות חוץ( ושטחי חוץ ייעודיים, למשל לספורט ולמשחקים לגילאי יסוד )שטח מוגן(. התלמידים בבית ספר זה מודעים לקשר עם הקרקע, לכן יש בו גם

חצרות לעבודת חקלאות כמו פעם, והוקמו בו מתחם אקולוגי, פינת פרפרים, אתר לציפורים, ועוד.

גם למורים מגיעתפקיד המורים חשוב וחיוני עד מאוד, ומן הפרוגרמות

העדכניות של משרד החינוך נושבת רוח חדשה בכל הנוגע למקום הפיזי המוקצה למורים במבנה. אכן, מורה טוב

ראוי שיבוא מחלל מרחיב דעת המדגיש את מרכזיותו ואת חשיבותו. למרבה הצער בפרוגרמה של בית ספר זה לא

הוקצה השטח הנחוץ, ועל כן משימתי הייתה ליצור למורים את המרחבים המדוברים במגבלות הפרוגרמה הנתונה.

עשיתי זאת בשני מישורים: בגודל ובגיוון חללי הכיתות, ובחדר המורים והמנהלה. כאמור, חללי הכיתות מורכבים מכיתת אם ומכיתת חוץ, והמרחב הגדול מאפשר עבודה פדגוגית מתחדשת באיכות גבוהה. מלבד כיתות האם יש

מערך של מרחבים מקצועיים – כר להוראה טובה בשיטות מגוונות.

חדר המורים והמנהלה נבנו כבר בשלב הראשון. חדר המורים רחב, פתוח, מרכזי, נוח ומשרה אווירה נעימה. צמודה

אליו כיתת חינוך מיוחד, שיכולה לשנות ייעוד ולהפוך בעתיד למרחב לעבודת מורים, שהרי המורים הם לב בית הספר.

חדר המוריםלבסוף, עבורי, תכנון בית ספר הוא משימה מרתקת במיוחד. בית ספר הוא מערך פיזי העונה על צרכים אנושיים חיוניים,

ותכנון טוב צריך ויכול ליצור תנאים לצמיחה ולהתפתחות אנושית מיטבית הן לתלמידים והן לצוות ההוראה.

Panoramic view of the school בית הספר במבט פנורמה

פעילות קהילתיתCommunity activity

27

2. The school is in dialogue with

its surroundings

The plot designated for this elemen-

tary school is in a virginal area on the

banks of the Alexander River, outside

of populated settlements. Therefore,

it calls for a design that relates to

nature and the specifications of the

physical environment and its pres-

ervation. The entire site is located

between several settlements and is

designated as a public building in

service of the community.

My plan utilizes the specifications

of the physical location, gives im-

portance to the human aspect of the

community, as well as the specifica-

tions and constraints dictated by the

Ministry of Education regarding land

and budgets.

The physical environment - the site

The area is rural, the building style

is low and the plot is spacious. The

school's design emphasizes the di-

rect connection and closeness to

the land, as well as the proximity to

the adjacent banks of the Alexander

River, which is in itself an area in

need of nurturing and cultivation.

The users of this elementary

school have an awareness of the

connection to the land. Therefore,

there is space for agricultural

work (like in the olden days…),

and an ecological area that has been

established to incorporate activities

as well as a butterfly garden, a bird

site and more.

The "green" approach has been

applied in the school, informing the

placement of the buildings as well

as other details for intelligent use

of energy resources (light, water,

electricity).

The environment is designed for

community use

Apart from the school, the site also

includes a community center, a sports

center, a clinic and kindergartens.

The placement of the school was

determined so that each function

would benefit from its neighbor-

ing functions, facilitating multiple

and mixed uses, so that everyone

benefits.

For example:

• The library is located in the

community center and is shared by

the school. In the morning hours

it serves the school, and in the

afternoon it serves the community.

• The rooms for extracurricular

activities in the community center

and its equipment, which operate

in the afternoon hours, can serve as

appended professional classrooms

to benefit the students during the

morning.

• The gymnasium's location has

been chosen with the aim of serving

both the school and the community,

independently.

In practice, the school's actual

functioning area has increased,

and the community has gained

the use of the school's resourc-

es during the afternoon hours.

3. The school's objective – to

facilitate learning, pedagogical

processes and human interaction

My design places the human being

at the center. On the one hand, the

human scale enables familiar learn-

ing methods; homeroom classrooms,

classrooms for specific subjects,

teachers' common room, and so

on. On the other hand, the school

was built to offer additional spac-

es, fascinating encounters and new

experiences.

An ongoing relationship be-

tween interior and exterior spaces

throughout the school site

The school's design relates to the en-

tire site, both the constructed build-

ing and the gardened, green, natural

exterior – as part of one living and

breathing organic layout, serving a

common goal.

The design of the entire site and

the placement of the structures

were done so that every piece of

land would be utilized, and no areas

would be "neglected."

The advantage of single-story con-

struction was utilized to eliminate

the entirely built-up system. This is

not a building, but a compound of

classrooms, a village of sorts. There

is no built-in hierarchy, but rather

an inviting array of courtyards and

relationships.

Each classroom is entered from an

open courtyard, which is only slightly

covered, so that the tare spaces for

hallways enter into the classroom

areas.

A variety of classes

At the heart of the elementary school

are the homeroom classes. This is the

home where the students get a sense

of security.

This school was designed without

hallways. Classrooms are entered via

a joint wide area shared by a group

of classrooms. Each homeroom class-

room has an adjacent outdoor class-

room – its own private yard. The wall

separating the classroom from the

yard is almost transparent. Its win-

dows are low, so that one can see

from the inside out and vice versa

even when sitting down. The teach-

er, teaching indoors or outdoors,

Teachers' room חדר מורים

28

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

express and answer the threat angle.

The building was designed so that

most of its openings and all the

windows in the classrooms - will be

located at the corners of non-threat-

ened angles. Classrooms will have

natural light - almost like the stan-

dard of regular school classes (not an

easy task given the circumstances.)

We choose to use optimistic colors

by painting each of the class struc-

tures a different color. The chosen

color for each class structure was

used for painting the walls as well as

additional elements in the class like

doors, floor decorations etc.

The Ministry of Education favored

schools in this area - both in terms of

class size and the gross-net ratio (1.8

instead of 1.6). We took advantage

of the 1.8 ratio not only for thicker

walls, but also for obtaining larger

open spaces between the classes.

These spaces are physically protected

and can be used by the students for

outdoor activities. They also give a

feeling of spaciousness during times

of danger, when they are confined to

the buildings.

In order to establish that, we built

a sitting area in the space between

every 2 classes. There are two classes

of the same grade in each structure.

We also added a well-lit, green cor-

ner in the open space in front of the

main entrance.

The main entrance of the class

building was placed in the most

protected areas, which allowed for

the (relatively) transparent window

glass, green flora and the penetra-

tion of daylight into the open space

opposite the main entrance.

We took advantage of the protec-

tion wall requirement – to add an

outdoor sitting area, protected from

the ravages of weather (sun and

rain), relatively sheltered from hits,

and only a short running distance

from the front door of the building. These corners, which

are part of the schoolyard and are full of air, light and

natural flora, will provide the children with a safe haven

for recreation and relaxation "in between" difficult times.

We believe that the children will enjoy them even during

normal times.

אדריכלית רחל ולדן

בית ספר דעת בקיבוץ סעד

במציאות של אזורנו נוצר מושג אדריכלי חדש: בית ספר ממוגן. נקווה שנזדקק לו לתקופה קצרה בלבד, אך לעת עתה

הוא חלק מדברי ימינו וברצוני לחלוק את חוויית תכנון בית ספר כזה עם עמיתיי.

בית ספר דעת בקיבוץ סעד הוא בית ספר חדש. קיבוץ סעד הוא חלק מעוטף עזה, במה שנקרא זווית איום של 140

מעלות בערך. פירוש הדבר שכל קירותיו החיצוניים של המבנה הפונים לצפון מזרח, לצפון, למערב ומעט לדרום-

מערב חייבים להיות עמידים לפגיעה ישירה, ובמילים אחרות עליהם להיות עבים ואטומים ובהם חלונות מעטים, קטנים ומוגבלים. גם על הקירות הפונים לכיוונים הלא מאוימים,

כביכול, מוטלות הגבלות מבחינת מספר הפתחים האפשריים והגדרתם, וזאת מאחר שהם מועדים לפגיעות בלתי ישירות.דרישת הקיבוץ הייתה לקמפוס של מבנים חד-קומתיים

עם חצר ירוקה "קיבוצית" ביניהם . הקמפוס המתוכנן כולל 3 מבני כיתות ובהם 6 כיתות אם, לפי קבוצות גיל, ומבנה מנהלה ובו גם ספרייה וחדרי מעבדה. גם בחצר נשמרו הנחיות פיקוד העורף: מרחק מינימום בין מבנה למבנה למניעת ריקושטים, ומרחק מרבי לריצה בשעת חירום.

מבנה הכיתות: זוויות הבינוי מתחשבות בזווית האיום. המבנה תוכנן כך שמרבית פתחיו וכל חלונות הכיתות יפנו לזוויות שלא נשקף מהן איום. אל כיתות הלימוד יחדור אור

שמש כמעט כמו לכיתות בבית ספר רגיל – משימה לא פשוטה בתנאים הנתונים. כדי להציג צבעוניות אופטימית

בחרנו לאפיין כל מבנה ומבנה בצבע מסוים הן בצביעת קירות החוץ והן באלמנטים בתכנון הפנים )דלתות, דקורים בריצוף

וכולי(.

משרד החינוך בא לקראת בתי הספר באזור זה – גם מבחינת גודל הכיתות ובעיקר מבחינת היחס ברוטו-נטו

)1.8 במקום 1.6(. אנחנו ניצלנו יתרון זה לא רק לקירות עבים יותר אלא בעיקר ליצירת מרחבי מחיה פנימיים – בין

הכיתות – שבהיותם ממוגנים ישמשו את התלמידים לפעילויות חוץ וייטעו בהם הרגשה שיש להם מרחב מסוים

גם בימים קשים ובשעות חרדה, כשנבצר מהם לצאת לחצר. לשם כך יש בחלל שבין הכיתות פינת ישיבה מובנית לכל

שתי כיתות )בכל מבנה שתי כיתות מכל שכבת גיל( וכמו כן פינה מוארת וירוקה מול הכניסה הראשית.

הכניסה הראשית למבנה הכיתות מוקמה במקום מוגן במיוחד וזה אפשר חזית שקופה, יחסית, של זכוכית רגילה

וחדירה של אור יום וצמחייה ירוקה לחלל הפנימי. מול הכניסה הראשית ניצלנו קיר שנדרש למיגון כדי ליצור פינת

ישיבה חיצונית מוגנת מפגעי מזג האוויר )שמש וגשם(, ממוגנת יחסית מפגיעות, ובמרחק ריצה קצרה לדלת

הכניסה למבנה. פינות אלו, השטופות אור והשופעות אוויר וירק טבעי, הן חלק מחצר בית הספר ומאפשרות שהייה של ילדים בהן ברגעי רגיעה "בין לבין". לנו נראה שהן יתחבבו על

הילדים גם בימים שקטים.

Oxonometric model מודל אוקסונומטרי

29

“da’at” school in kibbutZ sa 'ad

Architect Rachel Walden

In the delusional reality of our region

- a new "architectural" concept was

created - fortified school. Hopefully

this new concept will be required

only temporarily and in limited ar-

eas. Yet, it is part of our history and

I wanted to share the experience of

the planning with my colleagues.

The project is a new school, whose

construction is about to be finished

now in Kibbutz Sa’ad. Kibbutz Sa'ad

is located near the Gaza Strip. It is

located in an approximately 140

degree-angle from the Gaza Strip;

an angle threatened by missiles.

This means that the building's outer

walls facing northeast, northwest

and slightly southwest must be able

to withstand a direct hit. Hence, the

thick walls and the few small opaque

windows. Non-threatened direc-

tions also have limitations in terms

of quantity and possible openings,

since they are prone to indirect hits.

The Kibbutz requirement was for a

campus comprised of one-story build-

ings with a green, kibbutz-like area

between them. The planned campus

includes 3 class structures (6 main

classes in every building, according

to age groups) and an administrative

structure (which includes library and

labs). In addition, the schoolyard

construction was planned accord-

ing to Israel’s Home Front Command

(Pikkud Haoref) instructions.

Relevant instructions included a min-

imum distance between buildings (to

prevent blowback) while minimizing

the time it takes to get there in case

of an emergency.

We chose to present the class

structure: the construction angles

Sheltered school elevations חזיתות בית ספר ממוגן

Sheltered school elevations חזיתות בית ספר ממוגן

Sheltered school elevations חזיתות בית ספר ממוגן

30

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

The hierarchy between the public

and private territories defining the

life in the city is expressed and re-

flected in the school building which

functions as a "mini-city"- the public

space containing the public institu-

tions leads to the streets which lead

to the layered house, where the in-

ternal hierarchy takes place in the

same way it does in a typical house.

קריית חינוך עתידים, אור עקיבא

מיקום הבניין והרכבוקריית החינוך מאגדת בתוכה מוסדות חינוך וספורט: בית

ספר יסודי, חטיבת ביניים, אולם ספורט ואשכול פיס למדעים. ההפניה העיקרית של המבנים הנה לציר צפון-דרום, וזאת

מסיבות אקלימיות. בקצה הציר ממוקם בניין החטיבה העליונה "ראש הפירמידה החינוכית". משעול הולכי הרגל

מתנקז ממנו ומהחניה אל מוקד אחד — כיכר הכניסה- האוסף אליו את התנועה ומנתבה לשער בית הספר.

הקומפלקס מורכב מ-36 כיתות בשלושה אגפים סביב חלל מרכזי. כל אגף הוא בית של שכבה אחת )י, יא, יב( וכל שכבה מחולקת אף היא, וזאת כדי להעצים את ההזדהות

הטריטוריאלית של התלמידים עם השכבה. כל אגף בנוי כך שבעתיד יהיה אפשר להוסיף עליו. בקומה ראשונה החלוקה היא אופקית )לפי גילאים( ובקומת הקרקע היא אנכית )לפי

מגמות לימוד(. החלוקה האנכית בין האגפים מאפשרת בנייה בשלבים ללא הפרעה למהלך הלימודים. כל שלב נראה

מוגמר וכך אין תחושה שהבניין הוא בתהליך בנייה תמידי. בקומת הקרקע יש גם חלל מרכזי, הפועל כמוקד מפגש לכל

בית הספר ומקשר בין מרכזי הלימוד המקצועיים ומרכזי הידע השונים. תשומת לב הוקדשה לניידות טובה בין

המגמות השונות על פי תחומי ההתעניינות, ויצירת כניסה נוספת חיצונית למרכז המשאבים מאפשרת שימוש בו

לצורכי הקהילה גם אחרי שעות הלימודים.

מבנה, תנועה וגמישות לשינויים ולתוספות הפרשי גובה טופוגרפיים אפשרו חיסכון בעבודות עפר

ובקירות תומכים לשם יצירת אמפיתאטרון ובניית מערך שבו הכניסה היא בתווך ולפיכך העלייה והירידה לקומות

אדריכל צבי מוססקו

הן בחצי קומה, כלומר מינימליות. כל שכבה בנויה משני אשכולות של כיתות סביב חלל מואר ולכל שכבה יציאה

חלופית לאמפיתאטרון משלה או לחלל מרכזי על-שכבתי, וזאת במטרה לאפשר מגוון מרבי של צורות מפגש ושהייה לקבוצות בגדלים שונים במענה לצרכים המאפיינים גילאים

אלו. בחלק מהכיתות תוכננה מחיצה ניידת הנפתחת לחלל השכבה ומאפשרת שימוש משותף. התבססות על יחידת

מידה זהה )מודול( הן לכיתות והן לחדרים ייעודיים מאפשרת גמישות בתכנון בהתאמה לדרישות המשתנות של מערכת החינוך. ריכוז החלקים הקשיחים )מרחבים מוגנים, מדרגות,

שירותים( מאפשר הגמשה של מרבית שטח בית הספר. אפשרויות הרחבה נוספות קיימות מתחת לשטחים

המקורים בפריפריה של הבניין.

הנהלהלשם ניהול טוב יותר והימנעות מתנועה מיותרת, ההנהלה מבוזרת לארבע רמות: מנהלת תלמידים בקומת הקרקע

בקרבת הכניסה הראשית )עם גישה גם מחוץ לבניין(, ובה מערכת מזכירות תלמידים, הרשמה וכדומה; מנהלה כללית בקומה העליונה ובה חדרים למנהל, לסגנים, למזכירות, חדר

מורים, חדר יועצים. מנהלה זו חולשת על החלל המרכזי ממערב ועל רחבת הכניסה ממזרח; מנהלות שכבתיות

למנהלי השכבות וליועצים בגרעינה המרכזי של כל שכבה בקומה הראשונה; ומנהלות מקצועיות בקומת הקרקע, בגרעין המרכזי של המגמות המקצועיות העיקריות –

מדעים, אמנויות, תקשורת.

General view מבט כללי

מבט אל החלל המרכזיView to central hall

31

atidiM educat ional coMplex or akiva

Architect Zvi Mossesco

Atidim educational complex in Or

Akiva has received honorary mention

in the 2003 UNESCO international

competition in Buenos Aires for best

educational facility.

The location of the high school

building is on the tip of the educa-

tion complex axis – the axis com-

bines the main educational functions

such as: elementary school, junior

high, gym, science cluster etc.

The building comprises of three

houses around a central space, each

house serving a different age group

(10th, 11th, 12th grades) and fa-

cilitating future expansion of the

school.

Each age group is divided into

smaller units, thus increasing the

territorial identification of the

students.

The division of the ground floor is

disciplinary, while the division of the

first floor is grade- oriented.

At the ground floor level, one may

find the main meeting hall connect-

ing the various learning and data-

base centers.

The building tries to evoke the

image of Or Akiva as a young town,

extending its roots into the sand

dunes, and being in a constant pro-

cess of expansion

The architectural expression dis-

tinguishes between the orthogonal

and formal design of the classroom

area via the soft design of the pub-

lic spaces having the rounded joints

connecting the different parts of the

perpendicular network.

דימוי דרך עיצובהבניין מנסה לגלם את הדימוי של אור עקיבא כיישוב

בתנופה השולח שורשים אל גבעות החול,וכביטוי לכך יש בו הבחנה בין עיצוב על רשת אורתוגונלית

של כיתות האם לבין עיצוב האזורים הציבוריים הרכים והמעוגלים המחברים ביניהן. בית הספר מתפקד כעיר בזעיר אנפין: מן החלל הציבורי ובו מוסדות החינוך מובילים רחובות

אל בית השכבה, ובבית השכבה יש היררכייה פנימית אופיינית לבית: מעין חדר מגורים עם אזורים ציבוריים

שממנו מתפצלים לחדרים ולשירותים. ההדרגתיות וההיררכייה בחללי הבניין בין פרטי לציבורי היא הד לחיים

העירוניים ומאפשרת מדרוג אקוסטי והתמצאות ברורה.מבנה קריית חינוך עתידים זכה בציון לשבח בתחרות בין-לאומית לבניין החינוך הטוב ביותר שנערכה מטעם

אונסקו בבואנוס איירס ב-2003.

View to skylight מבט אל תאורת הגג

32

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

surroundings with no intermediate

mediator, its importance is even

greater.

An industrial building is usually

situated in an industrial zone, a fac-

ulty building is protected by a uni-

versity campus, office buildings are

situated in the city center zone and a

hospital, by its mere size, takes con-

trol of its surroundings and applies it

to its means.

A school building on the other

hand, does not and should not domi-

nate its surroundings, but must inte-

grate in the local context.

Herewith are some planning mo-

tifs that are characteristic of the

link between the school and its site:

The entrance — An inviting entrance

connects the building to the site and

awards meaning to the street or the

neighborhood. The urban role — The

school building can help create urban

elements that are important to the

welfare of the community: Enclosing

a neighborhood square. The plan of

Aviv High School was designed to

help create a neighborhood square.

The arched wall that defines the

square was the starting point of the

whole scheme. Creating the town

square: In the new Bedouin settle-

ment of Um Batin, the town center is

still missing. The school building cre-

ates a replacement to a town square

that is essential to the community

welfare.

The medieval town pattern,

monolithic and imposing from the

outside, and sponge-like from the

inside, serves to solve the conflict

between the urban need for an im-

pressive public appearance and the

interior smaller units of the school. A

dialog with the landscape: In places

where the landscape is dominant,

the scheme should integrate into

the site and fully exploit its merits.

Salvaging an inferior site: Sometimes

הצורה והתוכן

כמו מורה מזדקן הנאחז בעקרונות הישנים והטובים, כך מרגיש אדריכל הטוען עדיין לתקפותו של העיקרון העתיק

FFF (Form Follows Function). לאחר ששם אותו הפוסט

מודרניזם ללעג ולקלס והוא נהפך לבלתי רלוונטי בעולם גלובלי של מותגים נודדים, נדמה כאילו הושלך ה-FFF הצדה כקלישאה אין חפץ בה. אולם דווקא בתחום תכנון בתי ספר אפשר לגלות עד כמה עיקרון זה עדיין חי ובועט. מי שמשווה

תכניות של בתי ספר למוסדות מורכבים אחרים כמו בתי חולים, מבני תעשייה, בתי משרדים גדולים ואף מבנים של פקולטות באוניברסיטאות, יגלה מגוון רחב של יחסים בין

צורה לתוכן.מבנה בית הספר לובש ופושט צורה הרבה יותר ממרבית

סוגי הפרויקטים המוכרים לנו. משהו בקנה המידה שלו, בתפיסות החינוכיות המשתנות, במפגש בין עולם הילדים

לעולם המבוגרים, בחשיבותו לקהילה, ביכולתו להחליף צורה מבית גדול לכפר קטן – כל אלה מאפשרים מרחב גדול של דפוסי תכנון מגוונים. בהמשך אנסה להראות כיצד הניסיון

לתת ביטוי למהותו של הפרויקט והצורך להתמודד עם הקשיים הפרוזאיים ביותר מעודדים יצירת תכניות ומרקמים

שונים ומגוונים.

הקשר למקוםבכל מבנה חשיבות הסביבה מכרעת, אולם שלא כמו

פרויקטים אחרים בית הספר חשוף לסביבתו ישירות, כמעט ללא מעטפת מתווכת. למבני תעשייה בונים אזור תעשייה,

אדריכל גדעון פובזנר*

למבנה פקולטה באוניברסיטה יש קמפוס מגונן, מבני משרדים מוקמים במרכז עירוני, ובית חולים מעצם גודלו משתלט על הסביבה ומתאים אותה לצרכיו. לעומת זאת

בית הספר קטן מכדי שיתאים את הסביבה לצרכיו, ועל כן עליו להתאים את עצמו למגוון האתרים שבהם הוא מוקם.

להלן כמה מוטיבים אופייניים לקשר שבין בית הספר לסביבתו: הכניסה — אלמנט כניסה מזמין יוצר חיבור בין

היישוב לבין בית הספר ומקנה משמעות לרחוב ולשכונה. רפלקסיוויות לצרכים אורבניים – ביכולתו של מבנה בית

הספר לעזור ביצירת אלמנטים אורבניים חשובים לקהילה, למשל דופן לכיכר שכונתית: תיכון אביב ברעננה תוכנן כולו כדי שייצור דופן לכיכר שכונתית בקצהו של ציר הולכי רגל. הקשת המקבלת את ציר הולכי הרגל הייתה נקודת המוצא

לתכנון כולו. יצירת כיכר ליישוב – ביישוב הבדווי אום בטין עדיין אין מרכז לתושבי ה"פזורה", ומבנה בית הספר יוצר כיכר שתשמש אותם תקופה ארוכה. העימות בין הרקמה הפנימית למופע העירוני – התבנית של עיר מימי הביניים המבוצרת מבחוץ ובתוכה עשויה מערך ספוגי של חללים

עוזר ליישב את הסתירה בין בית ספר מבוזר המורכב מביתנים לדימוי מרשים של מוקד עירוני. רפלקסיוויות לנוף – במקומות שבהם הנוף שולט התאימה עצמה תכנית בית

הספר אליו. התמודדות עם מגרשים גרועים – במקומות רבים בנוי בית הספר על מגרשים נחותים. בית הספר

בערוער הוא דוגמה לצורך להנכיח בית ספר ברחוב. על אף שהוא קבור מתחת לכביש הוא נצפה מן הרחוב בזכות אלמנט רחבת האמפי בכניסה, שממנו צמח תכנון בית

הספר. משרד שמעון וגדעון פובזנר*

Mitzpe Ramon school — an inviting entranc בית ספר במצפה רמון — כניסה מזמינה

33

the forM and the funct ion

Architect Gideon Povsner*

Like an aging schoolmaster preach-

ing for good old values, an architect

arguing for the validity of the ancient

FFF (Form Follows Function) principle

feels terribly obsolete. Ridiculed by

post modernism, becoming irrelevant

in a global world of international

flying superstars, the FFF has been

thrown aside as a worn out cliché.

Yet, in the realm of school build-

ing design, I feel that this principle

is still valid.

Comparing schemes of school

buildings to other complex functions

like hospitals, industry compounds,

large office buildings and even typi-

cal university faculty buildings, you

will find a much larger variety of

form-function relationships.

The school building changes its

pattern much more than most of oth-

er project types known to us.

Something in its scale, in the

changing educational concepts, in

its function as the meeting junction

between the realm of children and

the realm of adults, in its importance

to the community, in its ability to

change from a big house to a small

village; all of these enable a vast

scope of planning patterns.

In the following pages, I will try to

demonstrate, through our own proj-

ects, how the attempt to express the

essence of the project and even just

the need to handle the most prosaic

constraints, lead to the creation of a

great variety of plans and patterns.

Site integration

The site integration is always cru-

cial in planning, but as the school

building is directly exposed to its

Hachoresh school, Zichron Ya'acov — aerial view בית ספר החורש זכרון יעקב - מבט על

Hachoresh school — common areas בית ספר החורש — חללים משותפים

34

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

classroom is designed to enclose a

semi-circular seating arrangement.

In Hadar Hasharon School, every

cluster is comprised of three octago-

nal classrooms for non-frontal learn-

ing with a mini auditorium for frontal

lectures.

In Hachoresh and Zemach schools,

two variants of open space learning

are built according to their specific

learning system.

Laws, regulations etc.

An architect's creative skills are

highly needed to deal with the never

ending flood of laws and regulations.

The origins of some of the schemes

stem from the need to solve the con-

tradiction between the security need

of planning the multifunctional shel-

ters close to the classrooms, and the

functional need to make their daily

purpose accessible to the rest of the

school.

Ben Gurion School in Rehovot,

with its shelter axis and Ilan Ramon

School in Gan Yavne, with the double

door system – a door for wartime and

a door for times of peace, exemplify

this theme.

Integration of Motives

I will sum up the article with a proj-

ect that exemplifies how an integra-

tion of some of the above mentioned

motifs leads to the complete design

solution.

Lev Hapardes School redefines the

geometry of the basic learning units

developed into a village-like school

suitable to the rural landscape, with

pavilions that save on built area and

a village square surrounded by mul-

tifunctional shelters serving as labs,

library and an art studio.

* Shimon and Gideon Povzner,

Architects

המחסור בשטחיםהשטח הבנוי המוקצב לתלמיד בישראל הוא כשליש מהשטח המוקצב לתלמיד בעולם המפותח, לכן הצורך ליצור שטחים יש מאין הוא כמעט כורח לתכנון מוצלח. אתאר כמה דרכים

לעשות זאת ואת השפעתן על תכניות בתי ספר. שיטת הפטיו – התכנית משאירה חצרות פנימיות. השלמת הקירוי שלהן מאפשרת יצירת מרחב שהייה בלב מקבץ של כיתות.

שיטת הביתנים – מלבד סיבות מהותיות לבניית בתי ספר מביתנים גם לשיקול החיסכון בשטחי מעברים משקל לא קטן. האקלים ברוב חלקי הארץ מאפשר לחסוך במעברים

ולרכז אותם בתוך מקבצי הכיתות. שיטת המניפה – בטופוגרפיה משופעת מאפשרת שיטה

זו קיצור צירי תנועה והעברת שטחים למרחבים משותפים במקבצים מנגטיב לפוזיטיב. כשחצרות בית הספר הופכות

לחלק בלתי נפרד ממערך התנועה בבית הספר ומן השהייה בו, בבחינת חללים ללא תקרה, נוצרת הרחבה משמעותית

של שטח המבנה.

הגאומטריה של חללי הלימודכיתות הן חלל הלימוד האטומי של בית הספר, אך אין הכרח

שיהיו אחידות בצורתן. שינוי בשיטת הלימוד מחייב שינוי ביחידת הלימוד הבסיסית וכמובן בארכיטקטורה של בית הספר. בבית ספר ברושים לילדים היפר-אקטיוויים כיתת

הלימוד מתומנת כדי שהילדים הלומדים בה ישבו בחצי גורן.

בהדר השרון צורפו שלוש כיתות מתומנות ללימוד בקבוצות, ועוד כיתה משרתת את שלושתן ללימוד פרונטלי.

בבית ספר החורש בזכרון יעקב תוכננה מניפת כיתות פתוחה אל המרכז, ובבית ספר צמח באשדוד יש חלל פתוח

גדול המשרת שלוש כיתות לימוד ללא מחיצות ביניהן.

חוקים, תקנות ושאר מרעין בישיןדוגמה טובה להשפעה של מבול החוקים והתקנות הנוגעות

לתכנית בית הספר היא ההתמודדות עם האילוץ להכניס את רוב התפקודים המשותפים של בית הספר למרחבים מוגנים.

הדרישה להצמיד את הממ"מים למקבצי הכיתות סותרת את תפקודם כפונקציות כלל בית ספריות. התמודדות עם

סתירה זו מניבה פתרונות שונים: ציר הממ"מים בבית ספר בן גוריון ברחובות, ושיטת הדלת הכפולה בבית ספר רמון

בגן-יבנה.

אינטגרציה של מוטיביםאסכם את דבריי בהצגת פרויקט המדגים כיצד הכללה של

כמה מן המוטיבים שתוארו לעיל מביא לידי פתרון שלם. בית ספר לב הפרדס בלב-השרון מגדיר מחדש את יחידת הלימוד הבסיסית. על פי הגאומטריה שלו הוא מתפתח לכפר ילדים,

חוסך בשטחי פרוזדורים ופותר במסגרת הכיכר המרכזית את הניגוד שמציג הממ"מ.

School in Chura בית ספר בחורה

בית ספר לב השרון - מקבץ כיתות מתומנותLev Hasharon school - octgonal cluster of classes

35

the design of the school stems from

the need to salvage an inferior site.

In Aroer, the site is buried 10 meters

below the road. The creation of an

amphitheatrical entrance square vis-

ible from the street brings the pres-

ence of the school back to the urban

realm.

The shortage in built areaAn Israeli pupil enjoys only a third of

the built area his counterpart in an av-

eragely developed country does. This

leads to a variety of creative methods

to overcome the constricting budget.

The patio system:

The plan is based upon a patio

system that leaves the construc-

tion of the ceiling to a later phase.

The pavilions system:

Among other reasons, the popu-

larity of the pavilions system

in Israel is due to the saving of

building area needed to connect

the various wings of the scheme.

The "fan system": For steep sites, we

developed the "fan system" to short-

en the distance between the center

of the school and its wings. The

area saved is used to enlarge other

parts of the building. From nega-

tive to positive: When the outdoor

spaces of the school are designed as

a continuous set of enclosures, the

"negative" add up to the "positive"

and the actual size of the school is

almost doubled.

The geometry of learning spaces:

The atoms of the school, i.e., the

learning spaces, are not necessarily

the standard rectangle with the fron-

tal seating arrangements. A change

in the learning system changes the

geometry of the learning space and

consequently the architecture of the

entire school.

In Broshim School for children

with special needs, an octagonal

School in Um Batin בית ספר באום בטין

School in Rehovot - cluster of classes בית ספר ברחובות - מקבץ כיתות

36

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

אדריכל שלום גרדי

בית הספר בהר-חומה, ירושלים

בית הספר ניצב על גבעה במרכז השכונה, צמוד למרכז קהילתי. זהו מבנה דו-קומתי ובו 18 כיתות אם, שבע כיתות עזר, אגף מזכירות, חדר מורים, ספרייה וחדר לאב הבית. 12 כיתות בנויות בקומת הקרקע ושש בקומה העליונה, ובקומה

זו יש אפשרות להוסיף עוד שש כיתות בעתיד.אולם הכניסה הראשי גובהו שתי קומות. יש ממנו קשר עין לקומה העליונה של בית הספר ודבר זה מדגיש את חשיבותו

כצומת ראשי וכאזור לאירועים כלל בית ספריים. מעל חלל הכניסה הראשית יש מבנה מוגבה דמוי פירמידה המאפשר

חדירת אור, והוא נקודת ציון וסמן להתמצאות בשכונה. בקרבת הכניסה הראשית יש אמפיתאטרון ובמה. מיקומם

שם מאפשר גישה נוחה אליהם מכיתות בית הספר והליכה קצרה מהשער הראשי לקהל שבא מהחוץ לאירועים שונים.

גם אגף המזכירות נמצא ליד הכניסה הראשית.הכיתות מסודרות במקבצים של שש כיתות סביב חלל

משותף. החלל משמש למפגשים בהפסקות ולפעולות משותפות לכיתות סביבו. מהחללים המשותפים בקומת

הקרקע יש יציאות לחצר. החזיתות של אגפי הכיתות מחופות לוחות אבן מרובעים בעיבוד תלטיש דק.

חלקי הבניין האחרים מחופים שורות אבן מלבנית רגילה בעיבוד גס.

Site plan תכנית בינוי

37

"har hoMa" school, jerusaleM

Architect Shalom Gardi

The school is located on a hill in the

center of the neighborhood, next to

the community center.

The school has 18 classrooms, 7

auxiliary rooms, an administrative

wing, a teachers' lounge, a library

and a janitor’s room. 12 classrooms

are on the ground floor and 6 are on

the second floor. There is an option

for a future addition of 6 classrooms

on the upper level.

In the center, near the main en-

trance, is an open air stage and

amphitheater. The location provides

easy access from the classrooms and

from the main gate, allowing ac-

cess to outside visitors on special

occasions.

The classrooms are organized in

clusters of six around a common

space. The space permits meetings

during breaks and joint projects with

neighboring classes. From the com-

mon spaces on the ground floor,

there are exits to the schoolyard.

The facades of the classroom wings

are covered with square stone tiles

textured in traditional “Taltish”

chipped finish. Other parts of the

building are covered with rectangular

stones with a rough finish.

The administrative wing is located

in the center, near the main entrance.

The entrance hall is two stories

high, allowing eye contact from the

upper level and emphasizing its role

as the main junction and as the loca-

tion for all-school events.

Above the entrance space is a

raised pyramid structure allowing

for a permeation of light and

creating a visible landmark through-

out the neighborhood.

View from ampitheater מבט מן האמפיתאטרון

פינה בחצרCourtyard corner

38

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

place that must be attractive enough

for a child to be willing to leave

his computer and virtual friends in

order to meet real friends in per-

son. A building that demonstrates

this function well is the Beit Eliezer

Community Center, a building that

combines a well-designed urban cor-

ner and suitable spaces for a variety

of social activities.

We designed several Special

Education Schools for autistic and

mentally retarded children. The two

that best illustrate our particular

design concept are: The Shikmim

School in Rishon Lezion, and The

Lotem School in Rehovot. Through

what we learned from my encoun-

ter with these children with special

needs, we consolidated a layout that

seemed best fitted to their needs:

both schools were planned as a

group of small pavilions, so that the

spaces between them could be sub-

divided into small and intimate open

courts. The 'negative' space here is

as important as the building itself.

In both buildings, the younger

children study in the pavilions near-

est to the entrance, and next to

their classrooms are several therapy

rooms. This location was determined

in the hopes of integrating these

children into regular schools in the

future.

The older ones study in the rear

pavilions. Unfortunately, their dif-

ficulties are more visible, and it is

recommended to keep them out of

the sight of younger children's par-

ents, leaving them optimistic and

full of hope. Next to the classrooms

are vocational workshops (plumb-

ing, housekeeping, etc.) and a mini-

apartment for learning housekeeping

tasks.

All educational activities in the

school run peacefully due to inti-

mate exterior spaces spread through-

out the school.

אדריכלית ג'ויס אורון

ממבני ציבור לתכנון עירוני

מבני ציבור: בנייה במסגרת תקציבבתחילת דרכו המקצועית של משרדנו תרנו אחר פרויקטים שיש בהם מקום לביטוי שפת עיצוב אישית, לכן גילינו עניין

בעיקר בבנייה ציבורית. פניתי באנונימיות לכל רשות מקומית או מוסד ברדיוס 30 קילומטרים מתל אביב. התקציבים הנמוכים לפרויקטים ציבוריים מחייבים שימוש בחומרים

לא יקרים ולכן פיתחנו במשרד שפה אדריכלית ובה כמה אלמנטים בולטים מבחינת העיצוב. באלמנטים אלו יש ניגודים

חריפים והם שיוצרים את האיזון האסתטי בבניין – בהם קירות החוצים את הבניין לכל אורכו ומדגישים את ציר

התנועה המרכזי בפרויקט, גופים גאומטריים החודרים זה אל זה, ניגודים אסתטיים בין חומרים 'כבדים' וחומרים 'קלים',

וניגוד בין "תחרתי" ל"מונוליטי".

מתנ"סים ובתי ספר לחינוך מיוחדשני סוגי מבנים שהתנסינו בהם ראויים לציון מיוחד:

מתנ"סים ובתי ספר לחינוך מיוחד. למתנ"סים תפקיד חברתי חשוב. כדי שיהיו יותר מ"בית חרושת לחוגים"

עליהם להיות מקום מפגש מושך דיו לעקור את הילדים מהכיסא מול המחשב ולבוא אליו כדי לפגוש ילדים פנים

אל פנים. מבנה המדגים זאת היטב הוא מתנ"ס בית אליעזר בחדרה, המשלב עיצוב מרשים בפינת רחוב ומענה מוצלח

למגוון פעילויות. תכננו גם כמה בתי ספר לחינוך מיוחד לילדים אוטיסטים

ולילדים עם פיגור שכלי. שניים המדגימים עקרונות עיצוב ייחודיים הם בית ספר שקמים בראשון לציון ובית ספר לוטם ברחובות. זה גם זה תוכננו כקבוצה של כמה בניינים קטנים,

והשטח ביניהם מחולק לכמה חצרות קטנות ואינטימיות. החלל ה"נגטיבי" חשוב כאן כמו הבניין עצמו. הילדים צעירים

ביותר לומדים בביתנים קרובים לכניסה, ולכיתותיהם צמודים חדרים לטיפולים שונים. מיקום זה נקבע במחשבה

שהקטנים ישולבו בעתיד בבתי ספר בחינוך הרגיל. המבוגרים לומדים בביתנים האחוריים. אצלם הקושי מורגש יותר ומומלץ להרחיקם מעיני הורי הקטנים כדי לא להעיב

על התקווה והאופטימיות של הורים אלה. אל כיתות הילדים המבוגרים צמודים חדרי סדנאות להכשרה מקצועית ולניהול

משק בית. הפעילויות במקום מתנהלות בשקט ובשלווה הודות לחצרות הקטנות הפזורות בבית הספר.

בית ספר שקמים לחינוך מיוחד, ראשון לציון - תכנית בינויShikmim special education school, Rishon Lezion — site plan

39

froM publ ic build ings to urban planning

Architect Joice Oron

Public Buildings:

Building within a budget

Our firm's starting point was in look-

ing for projects where there was

room to express a personal design

language, therefore we proceeded

in the direction of public building

projects. I approached every munici-

pality or institution within a thirty-

kilometer radius from Tel Aviv, as a

young and anonymous architect just

starting out. Because of the small

budget dedicated to such projects,

forcing us to use low-cost materi-

als, we developed an architectural

language with a few strong design

elements containing contrasts that

create the 'artistic equilibrium' of

the building.

They are:

- Walls that cut across the entire

length of the building, emphasiz-

ing the main circulation path in the

project.

- Geometric figures penetrating each

other.

- Contrasts between 'heavy' and

'light' materials.

- Contrasts between 'lacy' and 'mono-

lithic' elements.

Community Centers and Special

Education Schools

The two types of buildings we ex-

perimented with that are worth

mentioning:

1. Community Centers

2. Special Education Schools

Community Centers play an impor-

tant social role. More than a mere

"extra-curricular activity mecha-

nism", they are a social meeting

מבט לחצרותView to courtyards

חצר בי הספרSchool courtyard

מבט אל הכניסהView to entrance

מבט כלליGeneral view

מבט אל הכניסהView to entrance

40

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

Schools comprising of universal

units made after the "pre-fabricated

models" method, units that fit any-

where and nowhere are detached from

their environment and fail to convey

a sense of belonging. Imposing the

new Israel Lottery "apple type" struc-

tures well equipped as they may be,

do not promote creativity. What kind

of a message do these buildings relay

on roots, heritage and connection

when their twin buildings are lo-

cated in Zefat, Ra'anana and Rahat?

Alienation and no sense of belong-

ing created by such a place might

encourage aggressiveness and vio-

lence. Architecture is not just about

aesthetics. Shelf products designed

regardless of a specific location op-

pose the most important values in

architecture: relationship to the lo-

cal landmarks – the topography, the

urban environment and the nature

of the place and its residents. The

uniform buildings are placed in the

schoolyard with no relation to the

other buildings; the entrances do

not match the existing spaces, thus

simply creating a sporadic group of

buildings rather than a school.

Those who invented the method

wave the cost-efficient banner as an

excuse for all drawbacks. But do these

repetitive models really save money?

A structure designed to flat topog-

raphy but built on a slope even if

minor, still requires supporting walls

and unnecessary digging and filling.

A structure that aligns with the solar

system and enables natural ventila-

tion and lighting, as well as good

drainage, saves maintenance costs

and covers the planning and design

costs avoided in the uniform build-

ings within a short period of time.

The companies marketing these uni-

formed buildings are misleading both

the public and the decision-makers

in the municipalities. The problem

אדריכלית יונה יחיעם

האדריכלות והמשבר במערכת החינוך

מערכת החינוך – מקום תפארתנו שנים רבות – מידרדרת והולכת. הרמה האקדמית יורדת משנה לשנה והאלימות

גוברת. הסיבות לכך רבות ועל מרביתן כבר דובר רבות. כאן ברצוני לעמוד על הקשר ההדוק בין ההידרדרות לבין המבנים

הפיזיים של מוסדות החינוך.חינוך נועד להקנות לתלמידים תרבות ולעודד בהם

יצירתיות ומקוריות. מלבד מקצועות ליבה ולימודים עיוניים מערכת החינוך מנסה לחזק בהם גם את השורשים לארץ

ולסביבתם הקרובה. אקולוגיה – שמירה על כדור הארץ, מחזור וחיסכון במשאבים מתכלים – היא חלק מתכנית

הלימודים. מבנה בית הספר אמור לספק אמצעים פיזיים ללמוד את כל אלה, אך חייב גם לשדר אותם מסרים בעצם

מהותו.

האם שיטת ה"דגמים" חוסכת כסף?בתי ספר רבים בארץ הם מקבץ של מבנים ללא כל קשר ביניהם: מבנה מקורי שסביבו הונחו זה ליד זה בחצר בית הספר תוספות של "מוצרי מדף" מוכנים. — "דגמים" של

חברות ניהול פרויקטים או של חברות למבנים טרומיים שנבחרו משיקולי תקציב ולוח זמנים. לבתי הספר התיכוניים מוצמדים גם מבני מעבדות ואולמות ספורט. במקרה הגרוע

הם שבלוניים ומכוערים ובמקרה הטוב הם יפים ומצוידים היטב, אך אלה וגם אלה הם נטע זר ליד מבנה בית הספר

ובתוך סביבתם.

בתי ספר המורכבים מיחידות אוניוורסליות מבית היוצר של שיטת הדגמים, שמתאימות לכל מקום ואינן מתאימות לשום מקום, מנותקים מסביבתם ואינם משדרים הרגשת

שייכות. הצנחת מבני ה"תפוח" החדשים של מפעל הפיס, גם אם הם יפים ומאובזרים, אינם יכולים להוות קרקע

מתאימה לפיתוח יצירתיות. איזה מסר משדרים בניינים אלו על שורשים, מורשת וקשר, כשבצפת, רעננה ורהט ניצבים משוכפליהם? מקום כזה יוצר הרגשת ניכור וחוסר שייכות,

ואלה הם כר פורה להתפתחות של תוקפנות ואלימות. אדריכלות איננה רק אסתטיקה. מוצרי מדף שתוכננו ללא כל קשר לאתר מוגדר סותרים את אחד הערכים החשובים

ביותר באדריכלות: זיקה לשטח – לטופוגרפיה, לסביבה הבנויה ולאופי היישוב ותושביו. המבנים האחידים מוצנחים

בחצר בית הספר ללא קשר אמתי למבנים האחרים, הכניסות שלהם אינן מתחברות לחללים הקיימים והם יוצרים גיבוב של מבנים מקריים ולא יותר. ממציאי השיטה מניפים

את דגל החיסכון כתירוץ לכל אותן מגרעות, אך האם באמת מבני דגם החוזרים על עצמם חוסכים כסף? מבנה שתוכנן

לטופוגרפיה שטוחה ומונח על מדרון, ולו בשיפוע קטן, מחייב קירות תומכים וכמויות של מילוי וחפירה מיותרים. מבנה

מותאם לגורמי השמים ומאפשר אוורור טבעי, תאורה טבעית וניקוז טוב חוסך עלויות רבות בהחזקה ומכסה בזמן קצר את עלות התכנון האדריכלי שנחסך במבנים האחידים.

החברות המשווקות את המבנים האחידים מטעות את

Amit science school בית ספר מדעי אמי"ית

41

the role of arch i t ec ture in the educat ion cr i s i s

Architect Yona Yechiam

The crisis in the education system is

common knowledge. The academic

standard has been dropping from year

to year, whereas violence and lack of

education have only been increasing.

Being our crowning achievement for

years, the education system has been

constantly deteriorating for many

reasons, some of which have already

been discussed; yet the connection

to the physical structures is not to be

underestimated.

Education is intended to impart

culture and stimulate creativity and

originality. The educational system

thrives to deepen the children's roots

in their homeland and surround-

ing area. Ecological topics such as

protecting the globe, recycling and

saving exhaustible resources are an

integral part of the curriculum; while

the school building is supposed to

provide the physical means to teach

these subjects, it must also express

these messages through its very

structure.

Is the method of "repetitive model

buildings" cost efficient?

Many of the school buildings in Israel

are just a collection of buildings that

have nothing in common. Added

around the original building, ready-

made "shelf-products" were simply

placed in the schoolyard, chosen for

budgetary and scheduling reasons.

High-schools also have adjacent

laboratories and sports halls which

are ugly and conventional at worse,

and neat and well-equipped at best.

Neither one relates to the school

building or to their environment.

הציבור ואת מקבלי ההחלטות בעיריות, אבל אולי הבעיה נעוצה במקבלי ההחלטות, שאינם מוכנים להשקיע בעץ

שייתן את פריו רק לאחר תום תקופת כהונתם. בכוחו של המבנה האדריכלי להנמיך את להבות האלימות הידעתם שעל פי תקנות הבטיחות החדשות אין מאשרים

עוד גרמי מדרגות פתוחים בבתי ספר? נציגי כיבוי האש מסתכלים דרך המשקפיים שלהם ומשנה לשנה מחמירים את תקנות הבטיחות. מינואר 2011 חדרי המדרגות בבתי

הספר אמורים להיות סגורים עם דלתות אש כבדות, כך שכל קומה תהיה אזור אש נפרד והאפשרות להביט מקומה

לקומה תיחסם. אך לא רק תקנות שירותי כבאות והצלה מגבילים. אחרי כל תאונה במערכת החינוך מחמירים את

תקנות הבטיחות, וכך לפני פתיחת כל שנת לימודים נדרשים בתי ספר רבים לערוך שינויים כדי לעמוד בדרישות

המחמירות: חלונות עם סורגים, חלונות אחרים עם מגבילי פתיחה המאפשרים פתיחה של עשרה סנטימטרים בלבד,

ומעקות מוגבהים מעל גובה עיניהם של התלמידים כדי למנוע נפילה של תלמידים שמתעקשים לטפס על חלונות

ומעקות.

אינני מזלזלת בחיי אדם חלילה, גם לא בצורך בתקנות בטיחות, אבל אי אפשר להגביה את ספי החלונות בלי גבול

ואי אפשר לתת ליועצי הבטיחות להכתיב את אופי בתי הספר. גם בטיולים שנתיים קורות תאונות, ובכל זאת איש לא מעלה על דעתו להגביל את הטיולים למקומות שבהם

השבילים מדופנים במעקות. חלק מהתאונות נגרמות מהתנהגות פרועה ומאלימות, אך לא חוקים שסוגרים

וחונקים את התלמידים בשם הבטיחות ימנעו אותן. הסגירות והמחנק בעצמם גורמים כעס ותסכול ומובילים לאלימות.

לעומת זאת מקומות פתוחים ומרווחים וכיתות המשקיפות החוצה לנוף נטול סורגים והנהנות מאוורור טבעי, יוצרים

אווירת רוגע ומפוגגים אלימות.כאמור, הרשויות מגבילות ומחמירות, וצריך אומץ לב כדי לעצור את הסחף בדרישותיהן. מי אם לא אנחנו האדריכלים יכולים לייצג את הפן האחר, המאמין בחשיבות ההיבט הפיזי

ובכוחו של המבנה להנמיך את להבות האלימות?

School in Rahat בית ספר ברהט

School in Safed בית ספר בצפת

42

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

demanding about safety regulations.

Each year their demands must be

diverted courageously. We, as archi-

tects, can offer another perspective

that emphasizes the importance of

the physical facet of design, and the

power a structure has in suppressing

violence.

A welcomed initiative for upgrad-

ing schools

Pursuant to the decision to upgrade

schools, the Ministry of Education in-

tends to

invest substantial funds in making

significant changes in old schools.

No more cosmetic renovations and

improvements, but rather remark-

able changes to have the buildings

meet new standards in terms of

safety, accessibility and sanitation

and to enable the use of new teach-

ing methods. The plan will allow

fixing defects and mistakes made

over the years and turning the com-

plex of sporadic buildings into a real

"school".

Many schools have been upgraded

and improved significantly. Planning

constraints required new thinking;

the decrease in the number of stu-

dents allowed to the transformation

of classrooms into open spaces and

the upgraded schools often proved to

be more successful than the old ones.

The upgrading saves the funds

that would have been invested in

demolishing old schools and building

new ones, and also delivers a mes-

sage about saving and preservation.

Renovation and investment in old

schools within old and usually less

established neighborhoods promote

the sense of pride and identification;

encourage motivation and bridge

over gaps.

However, the upgrading funds

were allocated in small measures and

the municipalities pressured by the

citizens, were forced to distribute it

between too many schools, so that

the process was prolonged until it

came to an almost complete halt. I

hope the Ministry of Education will

facilitate the plan and continue to

invest in those old schools, making

them as fit as the new ones.

Good architecture helps in imple-

menting educational values and

dissolves violence

Education is about long-term invest-

ment. A proper planning process is

indeed more time consuming than

choosing the cheapest model on the

shelf, but its fruits can be enjoyed

after a certain time period. A plan-

ning process that relates to the to-

pography and the nature of the loca-

tion, and involves the school steering

committee, helps in instilling values

and promoting creativity. Investing

in planning doesn't only increase the

budget; it also saves in construction

costs in general and in maintenance

in particular.

Safety rules must be revised in terms

of their impact on violence. I am

convinced that an open, lit and

pleasant building contributes to the

quality of learning and dissolves

violence. I believe that an educated

investment coupled with long-term

thinking in school construction will

make a great difference in the entire

education system.

המפעל המבורך של שדרוג בתי ספר במפעל "שדרוג בתי ספר" – יזמה ברוכה של משרד החינוך

– הוחלט להשקיע סכום כסף נכבד בשינויים מהותיים בבתי ספר ישנים. לא עוד שיפוצים ושיפורים קוסמטיים

אלא שינויים יסודיים שיתאימו את מוסדות החינוך לתקנים החדשים בתחום הבטיחות, הנגישות ומתקני התברואה,

ויאפשרו לימודים בשיטות הוראה חדשות. תוך כדי כך יהיה ניתן גם לתקן את העיוותים שנגרמו במשך השנים וליצור

בית ספר ראוי לשמו ממקבץ המבנים הפזורים בחצר.מפעל השדרוג חל על מספר רב של בתי ספר והם אכן

שופרו באופן ניכר. במקרים רבים הירידה במספר התלמידים אפשרה הסבת כיתות לחללים פתוחים לרווחת התלמידים.

במקרים אחרים האילוצים בתכנון חייבו חשיבה אחרת, ולעתים הפכו בתי הספר המשודרגים למוצלחים יותר מבתי

הספר החדשים. השדרוג חוסך את מחיר הריסת בתי הספר ובנייתם

מחדש, ומשדר מסר חינוכי על חשיבות החיסכון ועל ערך שימור הישן. חידוש והשקעה בבתי הספר הישנים בשכונות

הוותיקות והמבוססות פחות, בדרך כלל, מעוררים גאווה והזדהות, מעלים מוטיבציה ומגשרים על פערים בין השכונות. אך התהליך המבורך תוקצב במנות קטנות. העיריות לא עמדו

שדרוג בית ספר בלקינד, ראשון לציון, פינת ישיבהUpgrading sitting corner — Belkind school Rishon Lezion

43

may be with the decision-makers who

won't make an investment that would

yield results only after their term in

office is over.

Does the architectural structure

have the power to suppress the

flames of violence?

Did you know that following the new

safety regulations, open staircases

allowing open view between floors

will no longer be approved? As of

January 2011, staircases in schools

are to be closed by fire doors so that

each floor is a separated fire zone.

With every new school year, many

schools are required to make chang-

es in order to meet stricter safety

regulations. Windows are barred or

equipped with restricting locks that

limit the opening to 10cm; railings

are made higher to prevent pupils

who insist on climbing them from

falling down.

After every accident, safety regula-

tions become stricter. Naturally, hu-

man life is most precious, and safety

rules are necessary, but we cannot

keep raising the windows nor can we

allow safety consultants to dictate

the identity of schools. Accidents

happen also during field trips, yet

limiting trips only to routes equipped

with railings is unthinkable.

Some of the accidents are a re-

sult of wild and violent behavior.

Violence and accidents won't disap-

pear because of rules that suffocate

the students in the name of "safety".

Locking and suffocating alone, evoke

emotions of anger and frustration

that lead to violence. In contrast,

open and spacious places, classrooms

with a view and natural ventilation

create a calm atmosphere and dis-

solve violence.

The representatives of Israel

Fire Service view matters from

their perspective and become more

בלחץ התושבים וחילקו את העוגה הקטנה לבתי ספר רבים. התוצאה הייתה שהשדרוג נמשך שנים רבות וכיום כמעט פסק לחלוטין. טוב היה עושה משרד החינוך אילו חינך גם

במעשים והמשיך להשקיע בבתי הספר הישנים ומשווה אותם לרמתם הפיזית של בתי הספר החדשים.

אדריכלות טובה חוסכת משאבים, מסייעת להטמעת ערכי החינוך ומפוגגת אלימות

במהותו חינוך הוא השקעה לטווח ארוך, וכזה הוא גם התכנון האדריכלי. תהליך תכנון נכון גוזל יותר זמן מתהליך

בחירת הדגם הזול מהמדף, אך כמו שחינוך הוא תהליך ממושך ופירותיו נראים לאחר זמן, כך צריך להיות גם תהליך

התכנון האדריכלי: עליו להיות תכנון יסודי שמשתף צוות היגוי של בית הספר, מותאם לתנאי השטח ולאופי המקום, מסייע לחינוך לערכים ומעודד יצירתיות. השקעה בתכנון לא רק אינה מגדילה את התקציב, היא אף חוסכת כסף. תכנון

נכון חוסך עלויות בבנייה ובעיקר בהוצאות אחזקה, וחשוב לא פחות – אני משוכנעת שבניין מואר, פתוח ונעים מסייע

לאיכות הלימוד ולאווירת הלימודים וגם עוזר לפוגג אלימות. לשם כך יש לבדוק מחדש את הוראות הבטיחות ולבחון מהי השפעתן על רמת האלימות בבתי הספר. בטוחני שהשקעה

מושכלת של משאבים ומחשבה לטווח ארוך בבניית בתי ספר יכולה לחולל שינוי משמעותי במערכת החינוך כולה.

שדרוג בתי ספר - חצר פנימית בין גושי כתות קיימים upgrading schools - interior courtyard among existing class clusters

44

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

אדריכל אריק שוהם*

בית הספר ע"ש חיים הרצוג, רחובות ]ההולנדית[

בשכונה חדשה וצעירה תוכנן ברוח המקום בית ספר יסודי בן 16 כיתות בשלושה אגפים – בית לכל שכבת גיל. האגפים

עצמאיים ויש בהם מרחבי למידה המהווים חלל פעילות מרכזי והם לב האגף. חצר בית הספר היא המשך טבעי לבניין

ומודגש הקשר בינה לבין כל בית.בית הספר מתאפיין בשימוש באור טבעי רב. האור נכנס

דרך חריצים שנועדו לכך בין אלמנטים של קירות הבניין, ולחלל המרכזי הוא חודר בעד חלונות עליונים מוצללים.

חדירת האור מורגשת יפה בבניין ומשרה אווירה של רעננות, וביחד עם שילוב צבעים ססגוני ורך בקרמיקה, בדלתות

ובחיפוי החוץ היא יוצרת את תמצית הבניין.

Site plan תכנית בינוי

פוגל–שוהם אדריכלים ובוני ערים פוגל–שוהם אדריכלים ובוני ערים*

45

herZog school, rehovot

Architect Arik Shoham*

The school, located within a young

and new neighborhood, was designed

in the same spirit of its environment.

The school comprises of 16 class-

rooms divided into 3 "houses"

(wings), one for each age group.

Each of the independent wings in-

cludes a main activity space that

functions as the focus and heart of

the house.

The use of natural light is re-

flected in all parts of the building,

penetrating the internal spaces in

different ways. This penetration of

light somehow creates the essence of

this project, and along with a color-

ful spectrum in the ceramics, doors

and external architecture facing the

street and the surrounding court-

yards, the school is awarded a special

freshness

The continuity of the building to-

wards the external yards and play-

grounds is strong and natural.

* Fogel-Shoham architects and

Town planners

General view מבט כללי

View to entrance מבט אל הכניסה

Common areas חללים משותפים

46

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

Education Promoting Individual

Thinking and Self-Development

The newly opened space supports

learning that emphasizes self-devel-

opment, constantly being updated

with current information. Nowadays,

the “notion of complexity” is being

developed, in which the person stud-

ies his environment as a dynamic

dialogue between himself and his

ever-changing surrounding. Based

on this approach, the arrangement

of information and the perception

of the world are individual and not

objective.

“E-learning” School – suggests an

open learning space for indepen-

dent work, guided by teachers and

cultivated by the interaction among

students. The space is like a mall,

offering options for acquiring and

exploring knowledge. The space en-

ables a wider range of independent

work, and the development of discus-

sion groups both in the E-learning

network and in work groups.

Global culture, which veils many

local values, presents new challenges

relating to identity. This issue of so-

cial values and sense of belonging to

a place poses a question regarding

cultural-historic legacy and its physi-

cal pattern of language.

The changes that are about to take

place in the learning model, of new

generations present an important

challenge to the current physical

alignment of schools. School build-

ings should express the freedom to

choose the focus, the learning group,

and the ability to advance individu-

ally according to an individual pace.

• Variation-based teaching

• Mental and physical flexibility

• The importance of the informal

dimension.

בין מקומיות לגלובליות – חינוך לערכי תרבות, חברה וסביבה בעידן הדיגיטלי

חינוך כבסיס חיוני ורב-ערך לקיום חברה ערכית הדואגת לפרט ולכלל כאחד הוא אתגר הכרחי, ועל כן החשיבות

המוקנית לחינוך ומרכזיותו בחברה אינן מוטלות בספק. אמנם החינוך מתחיל בבית, אך בית הספר הוא מקום המעבר מן החממה המגוננת של הבית אל העולם המורכב, התובעני,

הנתון בהשתנות מתמדת. כיום החינוך הנכון טמון במציאת איזון בין הקבוע למשתנה, בין הצפוי למקרי, בין השגור

לשונה, בין האישי לקבוצתי ובין המקובל לחריג ולמקורי. בית הספר אינו מצטמצם לצבירת ידע אלא הוא מקום

לקבלת כלים ללימוד ולשיפור יכולות אישיות בשילוב חינוך לערכים, על מנת להתמודד עם העולם במעגליו השונים,

להכירו ולנסות להגדיר את יחסי הגומלין בין האדם לסביבתו האנושית והפיזית.

בסיס הידע האנושי והנגישות הרחבה למידע ולאמצעי לימוד מכפילים את עצמם בתדירות גבוהה ובעקומה תלולה.

בד בבד חל שינוי ניכר בעולם הגשמי הסובב אותנו, וזו כתוצאה מגידול האוכלוסייה וגידול בצריכה וכן שימוש בלתי מושכל במשאבי טבע מתכלים. מכאן שחינוך כיסוד מרכזי

בבניית עולם הפרט והכלל הוא עולם ומלואו. המאמר מתמקד בהצגת שתי סוגיות חינוכיות מרכזיות הרלוונטיות לשינויים המואצים בעולם משתנה: חינוך לחשיבה עצמאית

ופיתוח אישי; וחינוך לערכים חברתיים, תרבותיים וסביבתיים. עיקרי הסוגיות יוצגו תחילה בהיבט החינוכי-חברתי ולאחר

מכן תובהר השלכתן על התכנון הפיזי של בתי הספר בעידן הדיגיטלי ובחיפוש אחר סביבה בת קיימא.

אדריכלית תגית כלימור*

חינוך לחשיבה עצמאית ופיתוח אישי "חנוך לנער על פי דרכו", משלי כב, ו

התפיסה החינוכית הגורסת כי כל אדם הוא ישות נפרדת ובעלת יכולות שונות לקרוא ולהבין את המרחב, קיימת

במורשתנו. מטרת מערכת החינוך היא ליצור סביבה אידאלית המאפשרת לתלמידים פיתוח פיזי, רגשי

ואינטלקטואלי המותאם לכל אחד ואחד בהתאם ליכולתו האישית, ולא לפי ממוצע קבוצתי. האפשרויות לממש

גישה זו נתמכות על ידי השינוי המשמעותי שחל במקורות המידע הזמינים כיום באמצעות מערכת מידע דיגיטלי,

שהיא במהותה אוניוורסלית. המרחב החדש שנפתח תומך בלמידה המאפשרת התקדמות אישית ומוזנת בקביעות

בחומר חדש ומתעדכן. תהליך זה משקף את העולם הדינמי שבו אנו חיים, המתאפיין בשינויים תמידיים ובאי-ודאות.

המודל הקווי בתפיסת החינוך לעומת גישת המורכבות במרחב הלמידה

המודל הקווי )לינארי( הוא התקף כיום במערכת הלימודים. מודל זה מציע תהליך מוסדר, חד-כיווני, מנותב ויעיל במטרה

למסור לתלמיד ידע מוגדר ותחום מראש. מודל זה מעולם לא היה בבואה של החיים על מורכבותם הרבה. כיום

מתפתחת "גישת המורכבות" ובה האדם לומד את סביבתו כדו-שיח דינמי בינו לבין המציאות בסביבתו המשתנה תדיר.

על פי גישה זו מערך המידע ותפיסת העולם הם אישיים * קנפו כלימור אדריכליםואינם אובייקטיוויים.

3XN בית ספר באורסטד קןפנהגן דנמרק אדריכלים Ørestad high school — Copenhagen, Denmark architects 3XN

47

between local and global - educat ion for cultural, soc ial and environMental values in the dig i tal age

Architect Tagit Klimor*

In today's era of globalization, educa-

tion should aspire to find the balance

between the constant and the chang-

ing, the predicted and the acciden-

tal, the repetitive and the different,

the individual and the collective and

between the accepted and the ex-

ceptional. School is not only a place

designed for gaining knowledge but

also a place to acquire learning tools

and improve personal abilities as well

as instill moral values; this, in order

to cope with the different circles of

life, become familiar with them, and

try to define the interaction between

a person and its humane and physical

environment.

This article focuses on presenting

two main educational issues relevant

to the accelerated modification in a

changing world. The base of human

knowledge and the limitless access

to information and learning resourc-

es is multiplying in a fast pace. At

the same time, a massive change in

our physical world is taking place,

as a result of population growth ac-

companied by accelerated consump-

tion, and wasting non-renewable

resources.

Rethinking education and the de-

sign approach is required in the fol-

lowing issues:

1. Education promoting individual

thinking and self-development

2. Education promoting social,

cultural, and environmental values

* Knafo Klimor Architects

"e-learning" חזון בית הספרמרחב למידה פתוח הוא מקום שבו מתנהלת עבודה עצמית,

מודרכת ומוזנת מיחסי גומלין בין המורים לתלמידים ובינם לבין עצמם. המרחב הוא קניון )mall( של אפשרויות לרכישת ידע ולחקירה. הוא מאפשר עבודה עצמית רחבה יותר ופיתוח קבוצות דיון הן ברשת ה-e-learning הן בקבוצות עבודה. ניתן

לתרגם באופן מילולי את המונח e-learning ל"אי-למידה". "אי" בא לציין את מקור הלמידה האלקטרוני, אך תרגומו

בהקשר שלילי משקף חשש אמתי מכישלון מערכת החינוך, העשוי לנבוע מחוסר הכוונה ושליטה ברמת החומר הנלמד

ובהיקפו בשל היעדר פיקוח ישיר ומרוכז.

חינוך לערכים חברתיים-תרבותיים אנו עדים לתהליך מתמשך של שינוי מבנה המשפחה.

ממשפחה רב-דורית, שהיוותה מקור מרכזי למסירת ערכים וידע מדור לדור, למבנה אחר שבו המשפחה הגרעינית

מצטמצמת, יחסי הגומלין בין הדורות בה פוחתים והתורה שבעל פה נהיית שולית ביחס לשפע המידע הזמין לכול.

שינוי זה מטיל על מערכת החינוך תפקיד רב-ערך בהרבה מהקניית חומר לימודי ותו לא: תפקידה הוא לחנך לערכים

ולכישורים חברתיים, למחויבות לחברה ולהנחלת ערכי מוסר ביחסים שבין אדם לחברו.

התרבות הגלובלית מטשטשת ערכים מקומיים רבים ובכך מאתגרת את שאלת הזהות הן בערכיה החברתיים והן

בערכים של זיקה למקום – על מורשתו ההיסטורית- תרבותית ועל תבניתו הפיזית והנופית.

חינוך פיזי ותרבותי לערכי סביבה בת קיימא "School began with a man under a tree, who did not

know he was a teacher, discussing his realization with

few, who did not know they were students". Louis Kahn,

John Lobell, Between Silence and Light, Spirit in the

Architecture of Louis I. Kahn".

(Shambhala Publications, Colorado, 1979, p.47)

התיאור הפואטי של האדריכל לואי קאן מעמיד אותנו על הכמיהה הראשונית של התלמיד ללמוד ושל המורה ללמד.

סביבת הלמידה של לואי קאן – תחת צל העץ – מבטאת את החיבור החושני של האדם לטבע ומחזירה אותנו לרגע

ההתפכחות אחרי הטעימה מעץ הדעת ולמהלך הבלתי הפיך שהוליד צימאון לידע ולהבנה. ואמנם, מרחב הלימוד מגבש את קריאת הסביבה הבנויה והטבעית של הילדים ובמובן

רחב יותר את המרחב התרבותי, המסמל את הערכים הבין-אישיים והסביבתיים כמערכת שלמה.

כיום, בעידן הטכנולוגיה, הקשר הבלתי אמצעי לטבע והקשר למקום איבדו מעצמתם. הדילול המתמשך של משאבי הטבע והזיהום הבלתי הפיך של הסביבה הפכו

לנושא מרכזי ברב השיח הגלובלי. חינוך לראייה סביבתית בבית הספר הוא כלי הכרחי לעתיד סביבה בת קיימא.

הקניית ערכי סביבה נעשית דרך העברת מידע ולימוד, אך החשיפה לסביבה פיזית מקיימת היא כלי רב-ערך, שכן המחשה מחזקת את ההבנה ואת ההירתמות לפעילות

חיובית.

Ørestad high school — Copenhagen, Denmark architects 3XN בית ספר באורסטד קןפנהגן דנמרק אדריכלים

48

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

היבטים פיזיים בתכנון בתי ספר בישראל לקראת חינוך בעידן הדיגיטלי

המבנים במערכת החינוך כיום מתוכננים לפי פרוגרמה המותאמת באופן ישיר למודל הקווי: הכיתות הפרונטליות מדודות בדייקנות לאכלוסן בצפיפות גבוהה, שמשמעותה

מרחב למידה מצומצם ואחיד — ממוקד במורה ובלוח – לכל תלמיד ותלמיד. הכיתות התבניתיות והעמדת השולחנות

Another בטורים מזכירות מיד את הקליפ של הפינק פלוידBrick in the Wall, המתאר את מערכת החינוך הנוקשה

והמתועשת המקריבה את האהדה לפרט על מזבח קידום הכלל.

מערכת החינוך מעמידה דרישות פרוגרמטיות קשיחות הנוגעות להיבטים הפיזיים של המבנה, ועליהם נוספים

תקנים מחמירים לבטיחות במענה לכל מעשה קונדס בלתי סביר של תלמידים. בחברה שלנו במקום לחנך לסדר

ומשמעת יוצרים מערכת פיזית הבאה לחפות על היעדרם. הבנייה מחומרים קשיחים מצמצמת גמישות לשינויים

אפשריים בעתיד, שהם כורח המציאות בדרך לשינוי בתפיסת הלמידה. רבים המבנים התבניתיים, ובלא כל זיקה

לסביבתם המידית הם משדרים תחושת ניכור האופיינית למוסדות רבים.

לקראת סביבת לימודים מרחביתהשינויים העומדים בפתח במודל הלימוד של הדור החדש

מעמידים אתגר משמעותי למערך הפיזי של בתי הספר כיום. לאורך ההיסטוריה החינוך שינה את צביונו בתגובה לשינויים

רדיקליים בתחום הנחלת הידע. רשת האינטרנט פתחה אפיקים כמעט אין-סופיים לרכישת מידע וקשרים הדדיים לדיון בו. מערכת החינוך חייבת להגיב תגובה משמעותית

לשינוי זה, בין השאר בהתאמת המבנה הפיזי של בית הספר לאופקי הלמידה החדשים. על המבנה לבטא את החופש לבחור מיקוד, קבוצת למידה ואפשרות להתקדם בהתאם

לכישורים האישיים.

לימוד מבוסס מגווןכמות הידע וההתפתחות המדעית מתרבות בקצב מואץ.

אין ביכולתנו להכיל מידע כה רב ומכאן הנטייה להתמחות ולהתמקצעות, אך בו בזמן נדרש פיתוח חשיבה בין-תחומית מוכללת, שכן במהותו פתרון בעיות הוא רב-תבניתי ונדרש לנוע בין שני הקטבים. בהתאמה לכך חללי המבנה צריכים

לאפשר מגוון בהיקף ובאפיון, להתאים לריבוי מקצועות ולאפשר לימוד בין-תחומי המעשיר את התלמידים ופותח

לפניהם אופק רחב לעתיד.

בית ספר בקנדה, אדריכל פסקאוStraberry Vale school, Canada — Architet: Patkau

49

Kindergarden in Caesarea - Knafo Klimor Architects גן ילדים בקיסריה - קנפו כלימור אדריכלים

* קנפו כלימור אדריכלים*

גמישות מחשבתית ופיזיתצורכי הלימוד משתנים וישתנו בעתיד. כדי להיערך לכך יש

להדגיש תכנון גמיש שיאפשר שינויים באופן יעיל ובר ביצוע. גמישות סביבתית היא בבואה לגמישות מחשבתית בשיטות

לימוד שסיגלו את עצמן למרחב הידע המשתנה.

חשיבות הממד הבלתי פורמליכחלק מתכנון ריבוי מצבי למידה יש לחזק את הממד הבלתי פורמלי ביצירת מקומות מפגש לפיתוח מיומנויות חברתיות, ללימוד משותף ולהחלפת מידע בבית הספר. המרחב הבלתי

מוגדר הוא החופש לנוע והחופש לחשוב. המעבר לשיטות למידה חדשות עדיין בחיתוליו. דוגמאות למגמות אלו ניתן לראות בעיקר בקמפוסים אקדמיים ובגנים

ובתי ספר ניסיוניים. גן הילדים Fuji kindergarten בטוקיו בתכנון Tezuka Architects משקף במבנהו את שיטת

מונטסורי. המבנה תוכנן כמבנה ללא קירות – מרחב למידה פתוח – ומתמזגים בו חללי למידה, פינת משחק ופונקציות

שירות, וזאת כדי לאפשר לכל ילד ביטוי אישי בהבנת המרחב. המבנה חובק שלושה עצי נוי גדולי ממדים. הם

שומרו והפכו לחלק בלתי נפרד מהמבנה. גג המבנה הוא סיפון עץ. הוא משמש ללימוד בלתי פורמלי וגם כהרחבה של

חצר המשחקים, וממנו ניתן לגלוש לחצר, להשתרע על ערסל בין העצים או לצפות אל החצר המרכזית. מבנה זה

מדגים מתאם בין פרוגרמה חינוכית ייחודית לבין תכנון מרחב למידה מקורי, פתוח ומעורר סקרנות ותהייה.

המשרד הקנדי Patkau Architects תכנן כמה בתי ספר הממחישים תכנון בלתי פורמלי עשיר בחללי למידה ושהות

מגוונים, בלתי סטנדרטיים ומחוברים לטבע דרך החדרת הנוף הבראשיתי כחלק בלתי נפרד מהמבנה. במבנה עטור

3XN בתכנון המשרד הדני Ørestad Gymnasium הפרסיםArchitects אומצה מערכת לימודים בין-תחומית בהבלטה

ניכרת של יצירת חללי למידה משתנים וגמישים לפרוגרמות )OMA( שונות. המתחם הרב-תכליתי בתכנונו של רם קולהאס

בקמפוס אוניברסיטת IIT בשיקגו מאחד פונקציות שונות לשירות הסטודנט ואזורי למידה בלתי פורמליים. נקודת

המוצא בתכנון הייתה מתן ביטוי לאפשרויות למידה מסוג אחר ולהתערות חברתית. חשיבותם של אלה בעידן תרבות

הסייבר משמעותית לא פחות מהערך המוסף של צבירת ידע.

50

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

The Environmental Approach

The issue of constant decrease in

natural resources and irreversible

polluting of the environment has

become a central issue in global dis-

cussion. Environmental education

in schools is an essential tool for a

sustainable future environment. The

Hod Hasharon Green School design

approach is a case study for portray-

ing a community that highly regards

man and his environment.

The Hod Hasharon Green School

was planned through a holistic ap-

proach, in order to create the right

living environment for the students,

while minimizing the environmental

impact of the buildings by enhancing

efficiency and moderation in the use

of land, water, energy, and materials.

Embracing nature plays a central

role in the design process. Nature's

presence within the school building

is enhanced by the openness of the

building and the integration of veg-

etation in the inner courtyards and

the green roofs. This close relation-

ship with nature raises awareness

of natural resources and plays an

important role in educating the new

generation towards a more sustain-

able society.

Education is the key to a moral

society. Therefore, the existence of

a green school that physically rep-

resents the principles of green con-

struction and promotes moral values

through an environmentally and

social sustainability oriented cur-

riculum, is an important aspect in

the essential need for adopting the

sustainability principles; this, in or-

der to create a healthy society that

contributes to the quality of the en-

vironment and stresses the values of

social justice for our positive future

on earth.

The education system is under-

going a process of formulation of

בית הספר הסביבתי בהוד השרון – לקראת סביבת לימודים מתחדשת

"לא ירשנו את האדמה מאבותינו אלא שאלנו אותה מילדינו" )אמרה של אמריקאים ילידים(

הצהריים חוסכים הקמת מבנים חדשים ותפעולם, וכן מבטיחים ניצול גבוה יותר של יעוד הקרקע.

המבנה תוכנן כמבנה קומפקטי בעל תכסית נמוכה המותירה אזורי גינון נרחבים לפעילות לימודים בחצר בית

הספר ובשטחים מחלחלים. הקומה השנייה מרחפת בחלקה על פני קומת הכניסה, מצלה על אזורי חוץ פעילים

ומאפשרת לשטח הפתוח לפלוש למבנה. הגג הירוק והשטחים המקורים המשולבים בקומת הכניסה יוצרים עוד שטחי חוץ שימושיים ותורמים לירידה במעלות החום סביב המבנה )הורדת אפקט איי החום( ולהוספת מוקדי פעילות

מוצלים לילדים.

שימור אנרגיהחזיתות המבנה הארוכות פונות לדרום ולצפון. הפניה זו מאפשרת החדרת אור טבעי מבוקר ומניעת חדירה של

קרינה ישירה בלתי מבוקרת. בכיתות הלימוד תוכננו חלונות פס גדולים והאור שנכנס בעדם מאיר את חלל הכיתה.

התאורה הטבעית מתוגברת בפתחי משנה בעוד חזיתות Clear(( של חדרי הלימוד ובחלונות עיליים בתקרת הכיתות

Story. הצללות מצלות בקיץ ומכניסות חום בחורף. הן

עשויות מפרופיל כנף קמור ומוטות בזווית הטייה של 15% ומתוכננות כמדפי אור להגברת האור הטבעי.

האוורור הטבעי במבנה מוגבר בפתחים לכיוון מערב ובזרימת אוויר בחללים הציבוריים הדו-קומתיים אל חלונות עליונים המשולבים במערכת שחרור העשן. בחדרי הלימוד

החלונות המשניים ומערכת הפתחים העליונה מסייעים להגביר את האוורור הטבעי. גם זרימת אוויר דרך הצמחייה

סביב המבנה, בחצרות הפנימיות ובפטיו המגונן תורמת

בית הספר הירוק בהוד השרון מתוכנן לסביבה מתחדשת במכלול מובניה: כסביבה ירוקה וכסביבה חינוכית העונה

על רוח הזמן ומתווה דרך לבניית חברה שבה במרכז סדר יומה עומד הכבוד לאדם ולסביבה. בתכנון מבני חינוך לקחנו

על עצמנו לעצב את גן הילדים ואת בית הספר כמקום נגיש לילדים וכמקום של בחירה וחופש לקניית השכלה, דעת וערכים ראויים. בתכנון מבני הלימוד אנו מחפשים גישה א-פורמלית וניסוח זהות ייחודית לכל מבנה מצד עיצובו. למדנו משיחות עם התלמידים כי מבנים שבהם

ניכרה השקעת מחשבה בתכנון עודדו תגובה ידידותית של התלמידים לסביבתם הפיזית ויצרו תחושת שייכות. החינוך

לסביבה מקיימת, המשלב תאוריה ועשייה, נותן תוקף לחשיבות הסוגייה ומחולל הזדהות וגאווה.

בית הספר הירוק תוכנן בראייה כוללת ליצירת סביבת חיים נכונה לתלמידי בית הספר ולצמצום הפגיעה בסביבה.

הדגשים העיקריים בתכנון הם על שימור המשאבים הטבעיים של קרקע ומים, הגברת ניצול האנרגיה בעזרת מערכות

אנרגיה סבילה ופעילה, שילוב שטחי החוץ במבנה, פתיחות לטבע והקניית נוחות פיזית לילדים. בבית הספר 18 כיתות אם, 2 כיתות לחינוך מיוחד, חדרים להוראה פרטנית, חדרי

טכנולוגיה, חדרי מדעים, ספרייה, ומשרדים לצוות ההוראה. המבנה דו-קומתי ושטחו כ-2,700 מ"ר. בבית הספר שולבו חללי לימוד בלתי פורמליים בין כיתות הלימוד ובשטחי הגג

המגוננים.

שימור קרקעמיקומו של בית הספר בטווח הליכה ברגל או רכיבה על אופניים והפיכתו למוקד קהילתי לפעילויות שונות אחר

בית הספר הירוק הוד השרון - קנפו כלימור אדריכליםHod Hasharon Green School - Knafo Klimor Architects

בית הספר הירוק הוד השרון - קנפו כלימור אדריכליםHod Hasharon Green School - Knafo Klimor Architects

51

לצינון האוויר. האנרגיה במבנה נשמרת בעזרת בידוד הקירות על פי מפרט מיוחד, זיגוג כפול, בידוד באמצעות הגג הירוק ואצירת האנרגיה במבנה הודות למסה התרמית. השטחים המקורים והגג הירוק, המבודד מקרינה חוזרת ומונע אותה,

מסייעים למניעת איי חום. מערכת התאורה מתוכננת להקטנת צריכת החשמל

בעזרת גופי תאורה חוסכי אנרגיה. על גגות המבנה משולבים פנלים סולריים מחוברים לרשת. כל האמצעים מיועדים

לצמצום צריכת החשמל לתאורה ולמיזוג במבנה. בית הספר שוכן בשפלת החוף, המאופיינת באקלים חם ולח, ולכן

הותקנה בו מערכת מיזוג אוויר לימים קשים במיוחד בחורף ובקיץ. המערכת מבוססת על מזגני אינוורטר, החוסכים

כ-20% מהאנרגיה.

שימור ומחזור משאבי מים ופסולתהמרחב סביב המבנה משלב צמחייה מקומית, חסכונית

בצריכת מים. באתר מתוכננים בורות להחדרת מי נגר למי התהום. בחצר המבנה מתוכננת גינת ירק לגידול ירקות וכן

מתוכננת מערכת לאגירת מי המזגנים להשקיית הגינה. אנו מקווים שעם הזמן יאשר משרד הבריאות את השימוש

באגנים ירוקים למחזור מים ובד בבד גם יצירה של נוף ירוק – פועל יוצא של הפעולה הטבעית של טיהור המים.

לטיוב הגינה ייצרו התלמידים קומפוסט. פינת המחזור בחזית המבנה משמשת את ילדי בית הספר ואת הדיירים בסביבה,

והיא עוד כלי ללימוד על הצורך בצמצום הצריכה ועל חשיבות המחזור.

המבנה וחצר בית הספרהמבנה תוכנן ליצירת קשר מידי עם החוץ דרך הפטיו

והחצרות. פתחים גדולים מופנים לגג הירוק והוא חלק בלתי נפרד מהמבנה וממשיך אותו. בחצר בית הספר תוכננו

פינות ייעודיות ללימודי טבע: בתי גידול לצמחים ולבעלי חיים, בוסתן לימודי, בריכה אקולוגית, שלולית חורף, ערוגות לגידול ירקות, פינת פרפרים, קיני ציפורים, מכלי מחזור וקומפוסטר להכנת דשן טבעי ממחזור פסולת. מכלים לאגירת מי מזגנים משמשים למדידות וללמידה על שימוש חוזר במים להשקיה.

Hod Hasharon Green School - Knafo Klimor Architects בית הספר הירוק הוד השרון - קנפו כלימור אדריכלים

52

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

methods and teaching content, to fit

them to today's "zeitgeist," but the

formal structural program has not yet

implemented the elements of plan-

ning a learning space that reflects

the education challenges. School de-

sign should provide a platform for a

balanced search between digital and

global culture, and local culture and

to personal development, while gain-

ing tools for social skills.

Employing a holistic environmen-

tal approach in school design pro-

vides opportunities for exploration,

self-discovery, and broadens hori-

zons. It allows the next generation

to grow while developing both social

and cognitive skills along with hu-

manistic and environmental values.

במתחם בית הספר בטיפול בבעלי חיים, בגינון נוף או בגידול ירקות פותח להם צוהר להתבוננות בלתי אמצעית בתהליכי

הטבע ובחיבורם לסביבה הטבעית.

תכנון ירוק למען העתיד בית הספר מציע תכנון המתחשב במכלול רחב של נושאים למען סביבת לימודים נוחה ומיטיבה עם התלמידים וצמצום

הפגיעה בסביבה. חינוך הוא מפתח לקיום חברה בעלת ערכים, ועל כן בית ספר ירוק המציג באופן מוחשי את

עקרונות הבנייה הירוקה והמחנך לערכים דרך תכנית לימודים המבליטה קיימות סביבתית וחברתית, מהווה נדבך חשוב בצורך החיוני לאמץ את עקרונות הקיימות ליצירת חברה

בריאה התורמת לאיכות הסביבה ולערכים של צדק חברתי למען עתידנו על פני כדור הארץ.

מערכת החינוך נתונה בתהליך של ניסוח תכנים ודרכי הוראה כדי להתאימם לרוח הזמן, אך הפרוגרמה המבנית

הפורמלית המחייבת כיום טרם הטמיעה את היסודות לתכנון מרחב למידה המשקף את אתגרי החינוך. תכנון נכון של בית

הספר צריך לתת במה לחיפוש האיזון בין תרבות דיגיטלית וגלובלית לתרבות מקומית ולפיתוח אישי, כמו גם כלים

לחיים חברתיים. תכנון בית הספר כבמה לחיים הרמוניים עם הסביבה פותח הזדמנויות לתהייה, ללמידה ולהתנסות

ומאפשר לדור ההמשך נביטה וצמיחה דרך פיתוח מיומנות וכלים אינטלקטואליים וכן רגישות לאדם ולסביבתו.

על גג המבנה נקבעו טורבינות רוח ותחנה מטאורולוגית והן מנטרות את מזג האוויר לצורכי הלימוד.

תנאי נוחות ורווחת התלמידיםהמבנה מתוכנן לניצול מרבי של אור טבעי ואוורור טבעי.

מלבד חיסכון במשאבים הם גם משפרים את איכות האוויר בבית הספר, ותורמים לשיפור תנאי הנוחות

של המשתמשים במבנה, להעלאת רמת הריכוז שלהם ולבריאותם הטובה. בבית הספר השתמשנו בצבעים

ובחומרים אנטי אלרגנים. בכל כיתות הלימוד ובחללים הציבוריים יש תקרה אקוסטית למניעת רעש.

חיבור בלתי אמצעי לטבע חוויית הסביבה במבנה מחוזקת בתכנונו לפתיחות מרבית

כלפי חוץ, לשילוב הצמחייה בחללי הפנים ובתכנון חללי הביניים המקשרים בין פנים המבנה לחוץ. החצרות הפנימיות

הן נוף פנימי ירוק ומשמשות להחדרת אור ואוורור טבעי. הגגות הירוקים בהמשך למפלס הקומה הראשונה מהווים

חלל המשכי למבנה הן מבחינת הנוף והן מבחינת התפקוד. במפלס הקומה הראשונה יש יציאה לגג הירוק, המשמש

כגינה לימודית לתלמידים. בהמשך לגג הירוק הדרומי משתפע אמפיתאטרון. הוא מחבר את גינת הגג לחצר בית הספר ובכך נוצרת תנועה המשכית מחללי בית הספר בשני

מפלסיו לשטחים בחוץ. מהגג הירוק הצפוני משתפל קיר ירוק אל תוך החלל הפנימי. קיר זה משולב בחלל הלימוד בין

הכיתות ומשלים את נוכחות הטבע במבנה. עיסוק התלמידים

Hod Hasharon Green School - Knafo Klimor Architects בית הספר הירוק הוד השרון - קנפו כלימור אדריכלים

העמותהעמותת האדריכלים הינה הגוף

המקצועי היציג של אדריכלי ישראל.העמותה מספקת שירותים

מקצועיים לכלל האדריכלים הפעילים בישראל, כ-5,000 במספר.

העמותה הינה חברה בלשכת המהנדסים והאדריכלים בישראל

ומייצגת במסגרת הלשכה את מקצוע האדריכלות.

מטרות העמותהמטרתה העיקרית של העמותה היא להיות גורם מקצועי מוביל בתחום

האדריכלות, לקדם את המקצוע ואת העוסקים בו.

לשם כך העמותה פועלת לקביעת עמדות בתחומי האדריכלות והתכנון המרחבי, להעלאת הרמה המקצועית

של האדריכלות בישראל, לשינויים בחקיקה ותקינה, לקידום התכנון

הלאומי, לשיתופי-פעולה עם בתי-ספר לאדריכלות ובינוי-ערים, עם אגודות מקצועיות בין-לאומיות ועם מוסדות

וגופים מקצועיים בענף התכנון הבנייה

מבנה ארגוניהעמותה פועלת כגוף ארצי ומתבססת

על סניפים ב-4 מחוזות וסניף/תא מיוחד לאדריכלים צעירים.

הפעילויות העיקריות של העמותה מתבצעות באמצעות הגופים הבאים:

קביעת מדיניות וניהול - האסיפה הכללית, הועד המנהל )ועד ארצי(, המזכירות, ההנהלה, ועדת ביקורת.

פעילות סניפית - סניפי ירושלים, תל-אביב והמרכז, חיפה והצפון, באר-שבע והדרום, סניף/תא לאדריכלים צעירים.

פעילות מקצועית בועדות – ועדה מקצועית, תחרויות, אירועים, השתלמויות, תערוכות, חקיקה ואחרות.

פעילות מקצועית בקבוצות עבודה )במתכונת ה-UIA( – שימור ומורשת, מבני חינוך, אנרגיה ואחרות.

פעילות ארגונית – ועדות כספים, חברים.כל הפעילויות מתבצעות על-ידי חברי העמותה בהתנדבות.

ייצוגבהיותה הגוף היציג בתחום האדריכלות, יש לעמותה ייצוג

בכל המוסדות העוסקים בתכנון ובנייה.המועצה הארצית לתכנון ולבנייה

המועצה להנדסה ואדריכלותועדת תקנות ובנייה

מוסדות התכנון - ועדות מחוזיות, ועדות ערר, ועדות מקומיות

הועדה המייעצת לרשם המהנדסים והאדריכליםועדות היישום לדו"ח זיילר

ועדות אתיקה במשרד התמ"תמכון התקנים – ועדה טכנית )ראשית(, ועדות מומחים.

פעילות בין-לאומיתהעמותה משתתפת בפעילותם של הגופים המקצועיים

המרכזיים בארץ.חברות בארגון האדריכלים העולמי – UIA, השתתפות

בפעילות קבוצות העבודה של הארגון..UMAR – ארגון אדריכלי הים התיכון

השתתפות וייצוג בכנסים ותערוכות בינלאומיים בחו"ל.

תחומי הפעילות המקצועיתהפעילויות העיקריות ומבחר פרוייקטים של העמותה הן:

תחרויות תכנון – לתכניות בינוי, אזורי מגורים, מבני ציבור – מוזיאונים, קריות ממשלה, תיאטראות, בתי-ספר.

לשכת יעוץ – בנושאי תקנות, הליכי רישוי ותכנון, אתיקה, זכויות יוצרים, רישום ורישוי אדריכלים, ייחוד פעולות,

התקשרויות.עמדות מקצועיות – בנוגע למבנים ציבוריים, מבנים

לשימור, מוקדים ארכיטקטוניים.דיונים מקצועיים – בנושאים כגון תכניות מיתאר,

פינוי-בינוי, מגדלים.

פרסים מקצועיים – פרס עזריאלי לפרוייקטי גמר של סטודנטים, פרס אטיאס לאדריכלים צעירים, פרס רוקח,

פרס רכטר.כנסים ואירועים – יום האדריכל, כנסים בנושאי בינוי ערים, פרוייקטים ונושאים שונים בתחום האדריכלות.

סיורים מקצועיים – במסגרת "ארכי-תור" במקומות שונים בארץ.

השתלמויות וקורסים - חוק תוותקנות התכנון והבניה, בנייה ירוקה ובת-קיימא, שימור ועוד.

ימי-עיון — בנושאים כגון חידוש עירוני, במבני חינוך, בניה ירוקה, חינוך לאדריכלות.

תערוכות – תערוכות ביקורתיות, תחרויות, תערוכות יחיד, אדר’ צעירים וסטודנטים.

ספרים וקטלוגים – מתחרויות ותערוכות.חקיקה – בכנסת ובועדות בנושא חוק ותקנות התכנון

והבנייה, קוד הבניה, הליכי תכנון ורישוי ועוד.אתיקה מקצועית – דיון וטיפול בפניות של אדריכלים

ושל הציבור.זכויות יוצרים – טיפול בחוק זכויות יוצרים, הגנה מפני

פגיעה בזכויות יוצרים.בוררויות, חוות-דעת וגישור – טיפול בפניות

להסדרת מחלוקות מקצועיות.רישום, רישוי וייחוד פעולות לאדריכלים – קביעת

אמות-מידה לרישום ולרישוי אדריכלים.קשר עם האקדמיה – תכניות לימודים ובחירת

עבודות מצטיינות - הטכניון, בצלאל, אוניברסיטת ת"א, אריאל, ויצ"ו חיפה.

קשרי חו"ל – במתכונת קבוצות ה-UMAR ,UIA - מבני חינוך, בנייה בת-קיימא, שימור ומורשת, תיירות, ספורט

ונופש.

פירסומים ותקשורתהעמותה פועלת להביא לידיעת הציבור המקצועי והציבור

הכללי את דבר פעילותה.בטאון העמותה "פרספקטיבה" – רבעון מקצועי

ייחודי, מופץ לאדריכלים וברשתות ספרים. חוזר העמותה "סקיצה" – מידעון אינטרנטי שבועי,

על פעילויות העמותה ואירועים מקצועיים.אתר העמותה – אתר אינטרנט משודרג, עשיר בתכנים.

עמותת האדריכלים היא גוף פעיל ומתחדש, מייצג ומשפיע,בית מקצועי וחברתי לאלפי האדריכלים בישראל.

עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל )ע"ר(, רח’ מגדלור 15, יפו. ת.ד.8201, יפו מיקוד 61082

טלפון:03-5188234, פקס: 03-5188235,[email protected] www.isra-arch.org.il אתר

עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל ]ע"ר[

54

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

neither a qualitative nor a quantita-

tive definition of the public spaces

that are not classrooms, bathrooms

or offices, nor does it include criteria

for the quality of tare areas. All of

our architectural planning converges

— for economic reasons — on the

ratio between gross and net, while

we strive for quality tare that is not

even mentioned among the objec-

tives of the master plan.

The Economic Dimension

From an economic and technical per-

spective, the school is a fixed cost

that is based on construction cost

per square meter. However, the real

cost to the contractor depends on

additional factors as well: The area of

the exterior walls relative to the floor

area: if the goal in the planning stage is

to reduce the total area, this results in

a school with wings and “fingers" and a

high ratio of exterior walls to floor area.

The length of the piles relative to

the floor area. The standard of the

internal finish: although this is de-

fined as a parameter by Israel's State

Lottery, Mashkal and others, the fol-

lowing parameters are not sufficient-

ly specified: The type of aluminum

profiles and their color. The type of

flooring. The level of the acoustic

ceiling’s noise reduction (NRC). The

quality of landscaping and its scope,

relative to the area of the school.

Conclusions

Effort should be made to change the

mandatory guidelines of the Ministry

of Education, so that they include

large assembly spaces, whether at

the center of the school or as an au-

ditorium with secondary spaces, as

an integral part of the planning and

budgetary framework. All the qualita-

tive parameters and the size of the

secondary spaces should be defined

in the guidelines and priced accord-

ing to true cost.

אדריכל גדעון חרל"פ

על מגמת הפיצול לאגפים בתכנון בתי ספר

הממד האיכותיכאדריכל המעורב בתכנון בתי ספר חדשים ובשדרוג בתי ספר ישנים עבור משרד החינוך ורשויות מקומיות, וכראש משפחה ברוכת ילדים שילדיה מתחנכים בבתי ספר שונים, אני מבקש להביע את תחושותיי על בתי הספר הנבנים במדינת ישראל. בהיכנסך לבית ספר בארץ אתה חש שנכנסת לחלל בלתי צפוי ושונה בכל מוסד ומוסד. בכל פעם שאני מגיע לאסיפת הורים של אחד מילדיי ומתחיל לחפש את המורים וחדריהם

– אני נרתע. במסדרונות ובחללים אין סדר מערכתי או שיטתי ולבית הספר אין שלד תכנוני אחיד ובהיר. גם למגיע מבחוץ

האדריכלות לא תמיד משדרת מוסדיות ומכובדות. אדריכלות זו היא לכאורה אנטי תזה לבית הספר הישן שבו מסדרון ארוך וכיתות מקבילות משני צדדיו, שגם הוא אינו פתרון

משביע רצון, אך מסודר וקוהרנטי יותר. בבתי הספר העכשוויים מפסידים בהירות ונוכחות בית ספרית, שהרי אין

כאן בית ספר. יש כאן חללים ואגפים שונים, חטיבות ומצבורי כיתות הפזורים במגרש, אגף לגיל הרך ואגף לגיל הביניים,

חטיבות ומערכי טכנולוגיה נעדרי כל זהות אדריכלית חיצונית או פנימית.

גם מגמת הפיצול בתכנון לא מוצתה עד תום ולא ברור מדוע מבחינה חינוכית צריך "להחביא" קבוצות גיל או ילדי

כיתות נמוכות ולהגן עליהם מפני בני הכיתות הגבוהות. האם אין אפשרות שתלמידי הכיתות הגבוהות ייתנו דוגמה אישית

חינוכית וחיובית לקטנים? אולי כדאי לשקול יתר עירוב של בני שכבות גיל שונות. אי יצירת חלל גדול, ברור ובהיר, חלל "קניוני" שממנו מתפתחים כיתות ואגפים בצורה רציונלית

הוא בעוכרינו.האחראי למצב התכנון שנוצר הוא משרד החינוך באמצעות הפרוגרמה המחייבת של אגף הבינוי בו.

בפרוגרמה זו אין הגדרה של איכות השטחים ובעיקר לא של כמות החללים הציבוריים שאינם כיתות אם, שירותים או

מנהלה, וגם לא דרישה לאיכות שטחי הטרה. מסיבות כלכליות כל התכנון האדריכלי מתכנס ליחס שבין הברוטו

לנטו, ושאיפתנו הלוהטת לטרה איכותית איננה כלולה במטרות הפרוגרמה כלל ועיקר. מתברר אפוא שיש להקדיש חשיבה נוספת לפרוגרמה, כולל הטרה, החללים הציבוריים,

האיפיון והתקציב.

הממד הכלכלימבחינה כלכלית וטכנית עלות בית ספר היא קבועה

ונגזרת מעלות בניית מטר רבוע. בערים הקטנות ובמועצות המקומיות והאזוריות מכתיבים את המחיר המשולם מפעל

הפיס, משרד החינוך והחברה למשק וכלכלה בשלטון המקומי, אולם העלות האמתית לקבלן המבצע קשורה

במרכיבים אחרים: שטח קירות החוץ ביחס לשטח הרצפה. כשבתכנון רוצים להקטין את השטח, מתעצב בית ספר אגפי

בית ספר וסמינר בית יעקב ביתר עיליתBeit Jacob school and seminar, Beitar Ilit

55

on the trend of coMpartMental iZat ion in the planning of schools

Architect Gideon Harlap

The Quality Dimension

On first entering a school, one en-

counters an unexpected space that

varies in character from one school

to another. The corridors and spaces

have no systematic or systemic or-

der. Wings and classrooms–which are

wonderfully designed in themselves–

develop and merge into other wings

and secondary spaces, with the result

being a lack of vision and uniformity.

There are separate wings for pre-

schoolers and the elementary grades,

a junior high and a high school, as

well as technological facilities—with

the result being a lack of architec-

tural identity, both external and in-

ternal. This is essentially the antith-

esis of the old schools, which were

composed of a long corridor with

parallel classrooms on either side.

This was not a satisfactory solution

either, though it was more orderly

and coherent.

The tendency towards compart-

mentalization in planning has not

been fully discussed and at the mo-

ment there is no consensus on the

issue. Thus, it is unclear from an

educational standpoint why younger

age groups need to be separated from

older ones. Shouldn't the latter serve

as role models for the former?

The lack of a well-defined, large

mall-like space within the school,

from which the classrooms and wings

develop in a logical manner, is the

root of the problem.

The solution lies in changing the

mandatory guidelines of the Ministry

of Education. These currently include

ומאוצבע ובו היחס בין אורך קירות חוץ לשטח הרצפה הוא גבוה. ואמנם רמת הגימור הפנימית מוגדרת במפרטים של

מפעל הפיס, אלא שאין היא מפורטת דיה ולא מצוין בה מהי רמת הפיתוח הנדרשת ומהו היקפה ביחס לשטח מבנה בית

הספר.

מסקנותברור שאין צורך לחזור למסדרון עם כיתות משני צדיו כפי שהיה במרבית בתי הספר שבהם התחנכנו, אולם המרחק

בין המצב החדש לישן הוא גדול. יש להשתדל לקבל ממשרד החינוך פרוגרמה חיובית, הכוללת חללי התכנסות גדולים

במרכז חלל בית הספר או באודיטוריום ובחללי משנה סגורים כחלק ממסגרת התכנון והתקציב. האיכויות וגודל חללי המשנה צריכים גם הם להיות מוגדרים בפרוגרמה

ומתומחרים במחיר אמתי, וכך גם רמת הפיתוח. בלי כל אלה מתקבל מבנה איכותי, אך חף מכל קשר נופי עם עצמו ועם

סביבתו.

interior view מבט פנימי

56

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

אדריכל גדעון חרל"פ

בית ספר תיכון וחטיבת ביניים — סמינר בית יעקב, ביתר עילית

בית הספר ממוקם על מגרש בשטח 17 דונם בשיפוע של כ-30%. לצורך הבנייה פולסה דרך שירות אלכסונית אופקית.

דרך זו חילקה אותו לשני משולשים והגדירה מפלס ראשי על ידי חציבה. השטח הבנוי של בית הספר הוא כ-4,800 מ"ר והוא משתרע על מבנה מרכזי ושלושה אגפים ובהם 24 כיתות אם, חדרי מעבדות, חדרי עזר וחדרי מחשבים

וטכנולוגיה. המבנה המרכזי תוכנן במרכז המגרש ושטחו כ-2,800

מ"ר. בקומת הקרקע יש חדרי הנהלה, ממ"מ, ספרייה גדולה וחדרי טכנולוגיה וכן חדרי עזר, הקבצה ושירות. בקומה השנייה שש כיתות, וכך גם באגפים האחרים. על אף

שבפרוגרמה של משרד החינוך אין חלל התכנסות מרכזי, תוכננה במבנה מבואת כניסה מורחבת המיועדת לכינוסים

וממנה מתפצלים האגפים השונים.

A gymnasium is planned for the

lower part of the lot although at

the moment only a sports field and

parking lot are actually being built.

Despite the overall size of the school,

each wing has its own unique sys-

tem of color design: purple-orange,

green-blue and yellow-cream. The

colors are used in the flooring and

in the flooring sample, in the wall

surfacing and painting, in the ce-

ramics, in the acoustic ceiling and

in the colors of the aluminum work,

the carpentry work, the windows and

the doors. Although the building

will have stone surfacing, it is being

built with a modest “known” budget

of about NIS 3500 per square meter,

including planning, VAT and develop-

ment of the schoolyard.

The overall design of the building

is institutional with simple lines. The

spaces have simple and clean geo-

metric shapes that broadcast “insti-

tution”, though with a lot of open-

ness and color. Relative to the size

of the structure, navigating within

it is simple. The façades are clean;

the use of stone is not bombastic.

The stone is chiseled with recessed

frames and openings that have a

delicate and quiet texture.

העיצוב הכללי הוא בקווים פשוטים. החללים בצורות גאומטריות פשוטות ונקיות המשדרות "ממסד", אולם עם

פתיחות רבות וצבעוניות. לכל אגף צבע משלו: סגול-כתום, ירוק-כחול וצהוב-קרם. בשילובי צבע אלו צבועים הריצוף

ודוגמת הריצוף, חיפוי הקיר, הקרמיקה, התקרות האקוסטיות והאלומיניום, הנגרות, וכן החלונות והדלתות. לכן על אף

שהמבנה גדול, ההתמצאות בו מובנת ופשוטה ולא מתחכמת. החזיתות נקיות, אבן הציפוי היא אבן תלטיש עם מסגרות שקועות ופתחים בעיבוד עדין ושקט, שאינו מנקר

עיניים.בחלקו התחתון של המגרש תוכנן אולם ספורט. הוא טרם

נבנה, ומשמש עתה כמגרש ספורט ומגרש חניה.

General view מבט כללי

57

junior high and high school – be i t yakov seMinar in be i tar ill i t

Architect Gideon Harlap

Consultants:

Construction: Engineer Dana Lannel

Plumbing and HVAC: Engineer

Eli Rozental, Diskind Consulting

Engineers

Electric: Mad Hashmal, Engineer Itzik

Dudai

Engineer Haim Karni

Management: Engineer Yossi Cohen

Udi Eliyahu

The size of the building is about

4800 square meters, which is suffi-

cient for 24 classrooms, laboratories

and auxiliary rooms and computer

and technology rooms.

The lot contains 17 dunams and

has a slope of about 30%. For the

purposes of planning, a diagonal

horizontal service road was cleared

which divides the lot into two tri-

angles and a central level area was

created through the removal of about

60,000 cubic meters of earth.

The main building of 2800 square

meters, which is planned for the cen-

ter of the lot, will contain the offices

and the science and technology floor.

The second floor will contain six

classrooms, as will the second floor

of each wing. The ground floor will

contain offices, a protected space, a

large library and technology rooms,

auxiliary rooms, meeting rooms and

service rooms.

Although the Ministry of Education

master plan does not include a main

assembly hall, the structure will in-

clude a large entrance hall for as-

semblies, a space from which it will

be possible to easily disperse to the

various wings.

Entrance hall חלל הכניסה

View for the oiutside in מבט מן החוץ פנימה

58

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

the grade on different floors or in

separate wings can be organized.

The planning enables a vari-

ety of meeting spaces between the

"household members": An intimate

teacher-student meeting space; an

intimate meeting of a number of stu-

dents, classrooms, shared space for

3 classes, one story belonging to 6

classes, one wing with shared space

belonging to 6 classes, public space

and courtyard shared by the whole

school. The entrance hall also serves

as a meeting space, facing the main

path of the campus.

This variety of spaces provides

an opportunity for the pedagogical

teaching staff to implement other

methods in addition to the conven-

tional frontal method of teaching.

As architects, we have little con-

trol over the pedagogical approach;

we plan according to a program we

are given. But we can provide spaces

for additional activities by utilizing

areas between the functions required

in the program, in the hope that

teachers and students take advan-

tage of them for fruitful and enrich-

ing activities.

בניין כיתות ז-ח באורט לבוביץ, נתניה

משרדנו תכנן תכנית כוללת עבור קמפוס אורט לבוביץ בנתניה, אשר משתרע על פני שטח של כ-50 דונם.

במסגרת זו תוכננו ובוצעו הפרויקטים הבאים:שיפוץ בניין הפנימייה. . 1בניין הכולל אולם רב-תכליתי וספריה .. 2פוויליון כניסה לקמפוס.. 3עבודות פיתוח עבור חלק מהשטחים הציבוריים.. 4בניין כיתות עבור שכבה ז' ו-ח'.. 5בועה אקולוגית לימודית.. 6

כמו כן, תוכנן חדר אוכל, אך טרם נבנה.

בהתאם לשיטה הפדגוגית בה פועל בית הספר, הוא אינו מחולק לחטיבת ביניים ולחטיבה עליונה כמקובל,

אלא ל"בתים" הכוללים מבני כיתות עבור כל 2 שכבות גיל, כשהפונקציות הלימודיות הנוספות נמצאות במבנים נוספים,

כולל קמפוסים כגון: בניין מעבדות, ספרייה, וכו'. בניין הכיתות המוצג בתמונות הוא מבנה בן 2 קומות, אשר מתוכנן במטרה להעניק הן לתלמידים והן למורים

תחושת "בית".

המבנה מתוכנן סביב חצר פרטית השייכת ל"בית" וסביב חלל כפול המשותף ומחולק לקומות ולאגפים כך שניתן

לארגן את מיקום השכבה בקומות או באגפים נפרדים.התכנון מאפשר מגוון חללים למפגש בין בני ה"בית": פגישה

אינטימית של מורה ותלמיד, פגישה אינטימית של מס' תלמידים, כיתות, חלל משותף ל–3 כיתות, קומה השייכת

ל-6 כיתות, אגף סביב חלל משותף השייך ל-6 כיתות אחרות, חלל וחצר משותפים לכלל בית הספר.

מבואת הבנין משמשת גם היא כמקום מפגש, הפונה לשביל המרכזי של הקמפוס.

מגוון זה של חללים מהווה הזדמנות לצוות הפדגוגי לאפשר הוראה בשיטות נוספות לשיטה הפרונטאלית

המקובלת בכיתות.כאדריכלים יש לנו השפעה מועטה על השיטה הפדגוגית הפועלת במבנה אותו אנו מתכננים, אנו מתכננים בהתאם

לפרוגראמה אותה אנו מקבלים. אך באפשרותנו להעניק מרחבים לפעילויות נוספות תוך

ניצול השטחים שבין הפונקציות הנדרשות בפרוגרמה, בתקווה שאכן המורים והתלמידים ידעו לנצל אותם לפעילות

מעשירה ופורייה.

view toward the entrance מבט אל הכניסה

אדריכל דני לזר

59

ort lebowitZ : classrooM build ings (for 7th-8thgrades)

Architect Danny Lazar

Our Office has designed the master

plan for the Ort Lebowitz campus in

Netanya.

The campus covers an area of 50

acres.

In this framework, the following

projects were planned and carried

out:

Boarding school building renovation.

1. A building that includes a multi-

purpose hall and a library.

2. Entrance pavilion to the campus.

3. Development work for some

public areas.

4. Classroom buildings for seventh

and eighth grades.

5. Educational ecological bubble.

A dining hall was also planned but

not yet built.

In accordance with the school peda-

gogical method, the campus is not

divided into junior high school and

high school as is customary, but in-

cludes "houses" of classes for every

2 age groups. Further educational

functions are located in other build-

ings around the campus, such as: a

laboratories building, a library, etc.

The schoolhouse presented in the

photos is a two-story structure. It is

designed to give both students and

teachers a "cozy" feeling of home.

The building is designed around a

private courtyard belonging to the

"home," as well as around a shared

double space, and is divided into

floors and wings, so the position of

view to courtyard מבט אל החצר

interior passage המעבר הפנימי

view of interior spaces מבט אל חללי הפנים

60

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

more experts in the design process

takes more time and is costly. The

design is "holistic," exemplifying a

valuable architectural element of a

visual focal point in the urban space.

The construction of a vertical school

is different and has to fit the design

policy of the environment. Its influ-

ence has to be examined in respect of

neighboring buildings, shade, wind

factors etc. The integration of the

ground floor with the existing infra-

structure is crucial, especially in his-

torical areas. The appearance of the

vertical school enables architectural

expressions by levels and blocks and

the use of innovative materials.

It is recommended to have a maxi-

mum of 35 students per class in order

to limit the size of the school.and

formulate functional instruction.

Architectural design

The main idea is to enlarge the spac-

es in between the functional areas

(tare area) for wider passages and

activity areas near the classrooms,

and add a central multipurpose hall

and storage areas in different lev-

els near the classes. The location of

laboratories, specialized classes and

teachers' room are to be considered

according to distances and activities.

The design will be effective in using

all underground space and roofs for

gathering halls. The height of the

interior spaces can also be used for

lookout and control.

The design will enable double and

triple floor volumes in order to form

"houses." Different heights of floors

can create galleries. The aim is to de-

crease vertical circulation and keep

the activities between each 2 or 3

floors.

The interior design should be aes-

thetic and of high standard and will

be done simultaneously with the gen-

eral planning. One of the tasks is to

create intimate spaces to compete

בתי ספר אנכיים / תמצית מחקר עבור מנהל הפיתוח במשרד החינוך

ישראל היא מהמדינות הצפופות בעולם )305 נפש לקמ"ר(ויש בה מחסור בקרקעות, בייחוד למבני ציבור. מרבית

בתי הספר בארץ נבנים בקומה אחת עד שלוש. בבני ברק ובירושלים נבנו בתי ספר בני ארבע קומות ויותר בשל

מחסור בקרקע לבנייה ציבורית )בבנייה פרטית יש בתי ספר בני 5–6 קומות ויותר(. שטח מגרשי בתי הספר ומספר

קומותיהם עולים לדיון לעתים תכופות ומשרד החינוך יזם את "בתי ספר אנכיים" באזורים צפופי אוכלוסין הדלים בשטחים

המיועדים לבניית מבני ציבור – מחקר שמטרתו לבדוק את שטח המגרש ואת תכסית הקרקע וכן מהן ההשלכות

הפדגוגיות, הארכיטקטוניות, הסביבתיות, החברתיות והכלכליות של בנייה זו.

הדרישה לבנייה לגובה מתרכזת באזורים עניים וצפופים ולכן הודגשו במחקר יתרונותיה, שכן היא עשויה לענות על

אתגרים ועל תפיסות חינוכיות וארכיטקטוניות חדישות ולמנוע תחושת קיפוח. המחקר התמקד בארבע היבטים:

פרוגרמה, תכנון אדריכלי, כלכליות, הפעלה והחזקה, וניסה לקבוע את היחס האופטימלי בין שטח בית הספר, תכסית

הקרקע, שטח המגרש ומספר הקומות.המחקר סוכם במדריך לאדריכלים ולמתכננים עירוניים

ויש בו שלושה פרקים: תכנון, תחזוקה וניהול.

אדריכלית גבריאלה נוסבאום

פרוגרמהמומלץ להקים ועדת היגוי החל משלב הכנת הפרוגרמה.

בוועדה ישתתפו מתכננים, נציגי משרד החינוך, צוות פדגוגי של בית הספר ונציגי הקהילה. אלה יתרמו מידע על הרקע

התרבותי והחברתי של אוכלוסיית היעד לשם התאמת הפרוגרמה אליה.

תהליך התכנון: למבנה בית ספר אנכי תעובד פרוגרמה ייחודית. התכנון יהיה מפורט ויוכן מכרז לביצוע. היות

שבתכנון יהיו מעורבים מומחים ויועצים רבים, הוא יהיה ארוך יותר ויקר יותר. במהלכו ייערכו סקרים כמו בדיקות קרקע להתחפרות, לעתיקות ולמי תהום, וכן בדיקות אקוסטיקה

ומשטר רוחות. המבנה יהיה נקודת ציון במרחב האורבני, לכן ישאפו המתכננים למצוינות ולתכנון שלם )הוליסטי( באיכות

גבוהה.בינוי וסביבה: המבנה יכול להיות חדש, למשל בשכונה

חדשה, או תוספת לבתי ספר קיימים בשכונות ותיקות. רצוי שבסביבה לא יהיה רעש חיצוני ורצוי להימנע ממגרשים בעלי צורות המקשות על התכנון. בשטחים הרריים ניתן לנצל את השיפועים לכניסות ויציאות במפלסים שונים. מיקום הכניסה

במרכז המבנה מצמצם את מספר הקומות לעלייה וירידה. עלויות הפיתוח הגבוהות מחייבות ניצול יעיל של תכסית הקרקע. מבנה חינוך אנכי מציג התערבות שונה במרחב

הציבורי ועליו להשתלב במדיניות העיצוב העירוני ובמרקם הקיים. קומת הקרקע יכולה להשתלב ברצף הפעילויות

הציבוריות שבמבנים הסמוכים. השפעת בית הספר האנכי

בית ספר אנכי בן שמונה קומות Eight story vertical school structure

61

vert i cal schools / research abstract

Architect Gavriela Nussbaum

The ministry of education initiated

the Vertical Schools research due to

the shortage of land for public build-

ings in dense areas, and in order to

examine the site area and the land

coverage as well as the pedagogic,

architectonic, environmental, social

and economical influences of such

constructions. The site area for a

school is a common topic of discus-

sion as we are one of the densest

countries in the world. (305 people

per sq/km)

Most schools in Israel are built up

to 3 stories high. The need for verti-

cal schools is more evident in poor,

dense areas, which is why we tried

to give better values to the vertical

designs.

The research concentrated on four

aspects: program, architectural de-

sign, economy, and maintenance,

and tried to examine the relationship

between the site, building coverage

area and number of floors. The guide

book includes three chapters: design,

maintenance and management.

The design process: a guiding

committee which includes plan-

ners, designers, pedagogic experts

and community members will adapt

the program. This committee should

start working from the program for-

mulation stage. Cultural and demo-

graphic research of the area should

be prepared in advance. Involving

על הסביבה הקרובה והרחוקה תיבחן בהיבטים פיזיים וחברתיים כמו יחסי שכנות, הטלת צל, זכויות שמש, סנוור,

משטר רוחות, רעש וכדומה.

תכנון אדריכלי התאמת הפרוגרמה למבנה גבוה: מספר התלמידים בבית הספר יהיה מוגבל. מומלץ שלא יהיו יותר מ-35 תלמידים

בכיתה. בשל מצוקת המרחב במבנה בעל שטח קומה קטן ומרחקים גדולים לחצרות מוצע להגדיל את שטחי הטרה

ל-100% )הגדלה ב-40%(, והיא תיקרא "טרה פונקציונלית". שטחים אלו יצורפו לשטחים שמחוץ לשטחי הנטו

שבפרוגרמות ויאפשרו לתלמידים פעילות מחוץ לכיתות בהפסקות. ייעודי הטרה הפונקציונלית יהיו הגדלת שטחים בסמוך למקבצי כיתות כדי להפחית מהצפיפות ומהעומס

בצירי התנועה, כולל הרחבת מעברים; הוספת שטחים לסביבות שהייה ולפעילות חופשית בקומות השונות בסמוך

יצירת אזורי פעילות מוטורית בקומות שירוצפו לכיתות; לשם כך במשטחים בולמי זעזועים; הוספת אולם רב-תכליתי לריכוז שכבת גיל אחת או יותר; הוספת שטחי אחסון קומתיים בסמוך לכיתות. נוסף על אלה

יתוכננו שטחים פתוחים בקומות מפולשות, במרפסות לא מקורות ועל גגות – שטחים שאינם נכללים בשטחי טרה

)ואינם שטח עיקרי בחישוב שטחים( – בהקפדה על בטיחות.

חלוקת שטחי הטרה הפונקציונלית באחוזים לפי ייעודם

חלוקה פונקציונלית: הפרוגרמה של משרד החינוך תיגזר מתחזיות על גודל האוכלוסין, מספר הכיתות ומספר

התלמידים. ועדת ההיגוי תתייחס לנושאים כמו תפקוד וקשרים פונקציונליים בין קומות, מספר כיתות לקומה על פי

שטח וגובה, חלוקות לבתים או לשכבות גיל, עירוב שכבות גיל או פיתוח מרכזי מקצוע.

שיקולים פונקציונליים לבית ספר אנכי יכולים להיות למשל מיקום מעבדות עתירות תשתיות בקומות קרקע או עליונות; מיקום בתים לגילאי יסוד בקומת קרקע )בגלל תנועה דלילה

יותר לחדרי ספח( צמוד לחצרות חוץ, או בקומות עליונות עם חצר משחקים על גג צמוד בפיקוח מבוגר; פיזור חדרי

שירותים ביחידות קטנות בכל קומה וקרוב לכיתות; מניעת רטיבות והחלקה ליד מתקני שתייה והרחקתם מאזורי

מדרגות ומעליות שבהם התנועה מהירה; מיקום מחסנים לציוד הוראה ולציוד מתכלה ליד חללי למידה ופיזורם בקומות

לפי נושאי למידה; ארוניות לתלמידים כדי שלא יצטרכו לשאת ספרים; חדר מורים מרכזי ופיזור חדרי מורים קטנים

עם פינות עבודה בקומות. תכנון המבנה: הגובה מאפשר יצירת מגוון של נפחים

וחללים פנימיים דו-קומתיים, תלת-קומתיים ורב-קומתיים המשלבים פעילויות בין קומות ויוצרים מעין בית בתוך בית. בחללים בני קומה וחצי ויותר ניתן לתכנן גלריות

ופונקציות גבוהות כמו אולמות ספורט וכינוסים, סדנאות, מרכזי תקשורת וכדומה. אין הכרח שגובה הקומות יהיה אחיד בכל המבנה. אפשר להתאימו לתכנים ובדרך זו ניתן להקטין את גובה הבניין ולפזר את התנועה האנכית בתוך

חללים מוגדרים בעלי נפחים משתנים לפי התפקוד: קומות תחתונות רחבות ועליונות צרות או להפך, נפחי בנייה גדולים בקומות עליונות או בתת-קרקעיות, או גריעת נפח בקומות

מסוימות ליצירת מרחבים לפעילות חוץ, לגינון, להחדרת אור שמש או לעיצוב אדריכלי.

התמצאות: מבנה אנכי וקומפקטי בעל תכסית קרקע קטנה מאפשר התמצאות קלה בבניין בעזרת מבטים פנימיים

והתאמת צבעים. התחפרות: בתכנון יש לשאוף לניצול אופטימלי של זכויות

קרקע ואוויר. התחפרות תאפשר בניית אולמות מתחת לחצר לכינוסים או לתכליות שתשמשנה גם את הקהילה. אולם הספורט יתוכנן כחלק אינטגרלי מן המבנה בקומות

תת-קרקעיות או בקומות גג, היות שלא יוכל להיבנות בחוץ.

בית ספרschool

אולם רב-תכליתיstorage

מעבריםactivities

שהייהcommon

פעילותpassages

אחסוןmultihall purpose

יסודי 12 כיתותelementary 12 cl

301520305

יסודי 18 כיתות elementary 18 cl

301520305

על-יסודי 36 כיתותelementary 38 cl

301530205

בית ספר תיכון " מילניום" וול סטריט, ניו יורק - ממוקם בבניין משרדיםMillennium school, Wall Street, NY

— located in an office block

62

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

schools, the site area is smaller in re-

lation to the number of floors.

The cost of a vertical school is

higher than a three-storey school

and the calculation should be done

for the entire life-span - "life cycle"

of the building.

The construction process

The design will be fully detailed. The

construction should be executed in

one phase and in a detailed bid.

Recommendations

1. Create a feedback committee – af-

ter a few pilot projects.

2. Formulate administrative instruc-

tions – for the school management.

*Research by the Ministry of

Education, Development Department,

2007

Research team: Prof. Amiram Raviv,

Ms. Reut Gordon, Architect Gavriela

Nussbaum.

ניצול השטחים הבנויים: ניתן לבנות על הגג העליון או לבנות מרפסות בכל קומה לשטחי חוץ קרובים לכיתות, וכן

להשאיר קומות מפולשות לפעילות חוץ מבוקרת ובצל. מומלץ להימנע משטחים אפלים ונמוכים וחשוב להקפיד על

תאורה טבעית. קומות מפולשות גבוהות בקצווי הבניין יחדירו אור ושמש ללב המבנה, ובנייה קלה על הגגות תשמש

לפונקציות בעלות מפתחים ונפחים גדולים כמו אולם ספורט.מערכת תנועה ברורה: יש להקפיד על מיקום נכון של מדרגות ומעליות, על תאורה טבעית ומלאכותית טובה

ומניעת סנוור, על עיצוב המרחב בנקודות הצטלבות של מערכות תנועה אופקיות ואנכיות, וכן על זוויות ראייה וגבהים

ועל הקטנת עומסי תנועה ופיזורם במספר רב של חדרי מדרגות. מומלץ לאפשר פינות עבודה ושהייה במסדרונות

ולהימנע ממסדרונות ארוכים או חסרי מוצא. בכל מקרה רצוי להגדיר אזורי שהייה ואזורי תנועה ולתאם ביניהם כדי למנוע

עומס יתר בעת חירום או פינוי. מערכת תנועה אנכית: תנועה אנכית רציפה במדרגות מוגנות היא מתכון לתנועה מהירה ובלתי נצפית. לעומת זאת תנועה אנכית פתוחה עם הסטות להאטת הקצב, עם הפניית מבטים וניצול מפלסי ביניים ועם חלוקה בין קומות ובין חלקי קומות

מתאימה לחללים ציבוריים. מעליות: על פי החוק בישראל אסור לילדים שטרם מלאו

להם 14 לנסוע במעלית ללא ליווי מבוגר, ואי לכך בבית הספר היסודי יידרש בכל מעלית מפעיל מבוגר. אין תקן

ישראלי למספר מעליות בבתי ספר לפי מספר תלמידים או קומות, ויש לתכנן בהתאם למבנה הגאומטרי ולמרחקים. מומלץ להתקין לפחות שתי מעליות למקרים של תקלות.

ניתן לתכנן מעליות גדולות לחצי כיתה או לכיתה שלמה בליווי של מבוגר.

חניה: בשל מחסור בקרקע מומלץ לבנות חניון תת-קרקעי בשילוב פונקציות תת-קרקעיות אחרות.

עיצוב פנים: עיצוב, רמה אסתטית וחומרי גלם באיכות גבוהה יסייעו לתחזוקה יעילה. מומלץ שלא להפריד את את תכנון המבנה מעיצוב הפנים שלו ולשלבם בתהליך

שלם. מעצבי הפנים יתמודדו עם תחושת גודל המבנה ועם והתדמית של מבנה משרדים גדול וגבוה העשויה לדבוק בו. קנה המידה של "עולם הילד" יישמר ביצירת אזורים פרטיים

לקבוצות תלמידים ביחידות מוגדרות וכן בעזרת התאמה בין צבעים ופעילויות, עיצוב ארגונומטרי והתאמת הרהיטים והאביזרים לממדי הילדים, שימוש בחומרים סופגים, פינות מעוגלות וכן הלאה. מומלץ לשבץ בפינות שהייה רהיטים

בנויים שאינם ניתנים להזזה.אקלים: בבית ספר אנכי יש חשש שתתפתח אלימות פיזית ושיקרו תאונות. יש להשתדל למנוע זאת בתכנון ובעיצוב באמצעים כמו יצירת תחושת מרחב; מניעת

צפיפות בכיתות, במרחבים המשותפים, במעברים ובכניסות וביציאות למבנה; תכנון פינות לישיבה בהפסקות ופינות

הפגה )משחקים(; הנמכת מפלס הרעש בכל המרחב הפרטי והציבורי; פיתוח סביבות עבודה ולמידה ידידותיות למורים ולתלמידים; יצירת אווירה נעימה בעזרת תאורה ואוורור

מבוקר וממוזג וכן בעזרת צבעים מרגיעים ושימוש בחומרים רכים ובתמונות אסוציאטיביות במרחב התת- קרקעי.

הארה: רצוי להקפיד על תאורה טבעית במשך היום ועל תאורה מלאכותית בשעות הערב בקומות נמוכות, מפולשות,

אמצעיות או תת-קרקעיות ובחללים פנימיים, וכן למנוע סנוור ולהקל על מוגבלי ראייה.

Schematic section, Calhoon school, NY חתך סכימטי בית ספר קלהון ניו יורק

63

with the "building size" and the "of-

fice block" image.

Orientation can be easier in a com-

pact plan by enabling views through

different floors. Circulation should be

clear with the right location of stairs

and elevators. Acoustic treatment

should be applied to all the spaces

and natural light should penetrate in

all heights. Open spaces should be

designed adjacent to classes in vari-

ous heights.

Open spaces can be designed on

roofs in different levels - terraces for

study, sports activity spaces and play

areas.

Tare Area

Enlarging the tare areas to 100% as

"functional tare areas" (40% more)

to enable activities outside the class-

es. The main uses will be: widening

passages, common and activity ar-

eas, multipurpose halls, and storage

near the classes.

The tare area will be divided in per-

centage according to the uses:

Number of floors

The number of floors will be calcu-

lated according to the site area and

the specific program.

Elementary school - up to 6 floors

including underground floors and

roof use.

High school - up to 9 floors, in-

cluding underground floors and roof

use.

Functions that can be located un-

derground are: multipurpose halls,

library, computers, workshops and

laboratories.

Site area - it is recommended that

the site area will be the sum of all

gross area of the constructed build-

ing, and the proportion between the

site area and the building coverage

area will be 2\3 open area. In high

טכנולוגיית הבנייה: קונסטרוקציה של בניין גבוה הבנוי מבטון או מפלדה מחייבת דרישות נוספות כמו עמידה

בכוחות אופקיים ובתקן רעידות אדמה. דרישות אלה מייקרות את העלויות. טכנולוגיות בנייה חדשניות ישפיעו על מהירות

הבנייה, על עלותה ועל תחזוקת הבניין. כמו כן נדרשת התאמת הקונסטרוקציה לחלוקה גמישה ויבשה של המרחב

לטווח הארוך ולטווח הקצר. מערכות תשתית: מבנה בית ספר אנכי דומה במערכות התשתיות שלו לבניין משרדים. פיתוח מודל יעיל של מבנה

ציבור אנכי בר-קיימא ירוק וחכם הוא הזדמנות לקידום טכנולוגי של בניית בתי ספר.

בנייה ירוקה: יש לרתום את איתני הטבע על ידי העמדת המבנה לפי מסלול קרינת השמש ותכנון הצללות חיצוניות לפתחים בהתאמה לבנייה לגובה, התקנת זכוכית שקופה

לכיוונים דרום וצפון, הגנה משמש מכיוון מערב, שימוש בזיגוג מבודד ולא מחזיר אור למניעת סנוור השכנים, שילוב אלמנטים סולריים בחזית הבניין, בידוד תרמי לכל מעטפת

הבניין )מבנה גבוה יעיל יותר כי שטח הפנים שלו קטן(, וכן יש לשלב עוד יישומים של בנייה ירוקה כגון פתרונות

אקולוגיים אנרגטיים למיזוג אוויר ולאוורור, מעטפות כפולות, אביזרים חוסכי מים וחשמל, אגירת מי גשם ומי מזגנים

וניצולם להשקיה, הפרדת אשפה ומחזורה וטיפוח צמחי בר הצורכים פחות מים.

נוחות תרמית: מומלץ לנתח את משטר הרוחות ואת השפעתו של מבנה גבוה על הסביבה, וכן מומלץ לנצל

משאבים טבעיים למיזוג אוויר בקיץ ולחימום בחורף. בד בבד עם התקנת מערכת מיזוג מרכזית יש לכלול גם אוורור טבעי

ותחליף בטיחותי לפתיחת חלונות בקומות עליונות, ולדאוג להצללה על גגות המשחקים.

אקוסטיקה: יש למנוע חדירת רעש מן החוץ והפצת רעש מן הפנים אל דיירי הסביבה באמצעות זיגוג כפול.

מומלץ לצפות את מרחב בית הספר בתקרות אקוסטיות ולהוסיף טיפול אקוסטי גם לקירות ולרצפות , וכן להכניס

בידוד אקוסטי לצנרת מיזוג האוויר ולהתקין מערכות שקטות. במדרגות, במעברים ובצמתים יש להתקין מערך אקוסטי ייחודי מבחינת הרטט. פרטים אלה יתרמו לאווירה רגועה.

ביטחון: ביטחון חיצוני – מבנה ייחודי יכול להיות יעד לאלימות בשכונה.

ביטחון פנימי – מתבטא בתכנון שדה ראייה המאפשר למבוגרים לצפות בתלמידים בעזרת קירות שקופים בין

חללים בסדרי גודל שונים ושימוש בחומרים שקופים באזורים המיועדים לפעילות חופשית או לתנועה. שליטה ובקרה: את

הגובה והקומפקטיות אפשר לנצל לשליטה ולצפייה, ואת

Rooftop educational garden, Calhoon School, NY גינת גג לימודית בבית ספר קלהון, ניו יורק

64

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

המנהלה יש למקם במקום המתאים ביחס למספר הקומות ולגודלו של בית הספר.

בטיחות: הנחיות הבטיחות של משרד החינוך יותאמו לצרכים המיוחדים של מבנה גבוה. מעקות או קירות גבוהים

יבטיחו מפני נפילה בעת המשחק במרפסות בגובה רב, ורשת עליונה תותקן למניעת נפילת כדורים. מספר קומות: בנייה

בגובה 4–9 קומות, כולל קומה תת-קרקעית ושימוש בגג העליון לספורט. בבית ספר יסודי )6 קומות לכל היותר( ניתן לבנות אולם רב-תכליתי, ספרייה, חדר מדעים, חדר אב בית, מחסן וחדרי טכנולוגיה תת-קרקעיים. בבית ספר על-יסודי )9 קומות לכל היותר( מגוון הפונקציות המתאימות לבנייה תת-קרקעית רחב יותר, למשל חדרי מחשבים וחדרי טכנולוגיה.

שטח המגרש: היחס בין שטח המגרש לשטח הבניין )שטח כל הקומות ברוטו(, תכסית הקרקע ומספר הקומות. המלצה:

שטח המגרש המינימלי הנדרש לבנייה יהיה סכום שטחי הבנייה של כל הקומות ברוטו, וכך לפחות שני שלישים

משטח המגרש יישאר פנוי מבנייה. שטחים פתוחים: שטח מגרש מצומצם וקושי לנייד את

התלמידים לחצר בהפסקות דורש מציאת פתרונות יצירתיים לפעילויות חוץ בשטחים הפתוחים בגבהים השונים של

הבניין. קומות ביניים, גגות בקומות עליונות, קומות מפולשות, מרפסות מקורות ולא מקורות יפצו על העדר שטח קרקע ועל

מרחק ירידה לחצר. שטחים צמודי קרקע בקומות תחתונות יטופחו כגינות. בחירת העצים תיעשה על פי תכונותיו

המרחביות של העץ ובהתאמה לאתר ולסביבה. יש לדאוג למערכת השקיה יעילה וממוחשבת ולאיטום טוב של הקומות

התחתונות. גגות פתוחים ומרפסות יעוצבו כגינות וחצרות ללמידה ולשימוש התלמידים בהפסקות. לענפי הספורט

הנדרשים בתכנית הלימודים יינתנו פתרונות בקומות מפולשות, על גגות, במרפסות קומתיות ובמרתפים.

נוף: מומלץ לשמור על מבטים החוצה, לנוף רחוק, כדי לא לנתק את הקשר עם העולם החיצון, ואילו חללי פנים, חללי חוץ ומה שביניהם ייצרו נוף פנימי. קומות מפולשות ומרפסות יתוכננו בסמיכות לחללי למידה בבטיחות מרבית.

תהליך הביצוע: מומלץ להכין תכנון מפורט לביצוע עם כתבי כמויות ומפרט טכני למכרז ולא ליישם "מכרז תכנון

וביצוע". רצף הביצוע חשוב כדי שבסוף התהליך יושלם הבניין על כל רהיטיו הקבועים והניידים. תכנון יעיל ימנע

השלמות לאחר תום הבנייה.תוספות והרחבה: בניין תמיר קשה יותר להרחבה בעתיד,

אולם ניתן לתכנן מבנה קומפקטי מופנם ובו אפשרויות להרחבה פנימית בחללים מוכנים מראש כמו גלריות,

מרתפים וגגות.

ההיבט הכלכליעלות ההקמה של בניין אנכי גבוהה יותר, זמן הביצוע ארוך

יותר והתחזוקה מחייבת יותר. לכן כדי לקבל החלטה כלכלית נכונה יש להידרש לסכום עלויות ההשקעה הראשונית של

הבניין ולעלויות השימוש השוטפות. יחד מתקבל הערך שהוא עלויות "מחזור החיים" של הבניין. בעלויות ההשקעה

הראשונית כלולים עלות הקרקע, עלויות התוכן, ההקמה, המימון והתקורה. בעלויות השימוש השוטפות כלולות עלויות

לחימום, לקירור, לתאורה, להפעלת מעליות, לתחזוקה וכן הלאה.

הגורמים המשפיעים על האמרת עלות הבנייה לגובה הם יסודות ושלד, מערכות תשתית, סטנדרד בנייה גבוה, מעליות,

חניה תת-קרקעית, שטחי בנייה על עוד טרה פונקציונלית, אולם רב-תכליתי, בנייה קלה על גגות, חצרות "על", קומות מפולשות, מרפסות לא מקורות, מקומות אחסון מפוזרים,

התקני אקוסטיקה בכל המרחב, מחזור אשפה ומים ודרישות בטיחות.

הפעלה והחזקה יש להכין הנחיות לניהול ולתפעול לצד התכנון הפיזי, והן ילוו את הצוות המפעיל את הבניין. בתחזוקה יש להקפיד על חומרים ועל סטנדרטים גבוהים לעמידות ארוכת טווח.

התחזוקה קשה יותר בגובה )לדוגמה ניקוי החלונות מבחוץ(.חזון וחזות

בית הספר הוא מוקד חברתי רוחש פעילות. יש בו מפגשי תלמידים במעין בתים, התכנסויות שכבתיות ליד חללי

הלימוד, אירועים לכלל בית הספר, מפגשי מורים-תלמידים-הורים, ישיבות של צוותים מקצועיים, אירועים קהילתיים,

ועוד. בית הספר הוא מוקד אורבני במרחב וחזותו מאפשרת עיצוב ארכיטקטוני ייחודי כמו הדגשת הגאומטריה, דירוגים,

מרווחי גושים ושטחים מפולשים, חומרי מעטפת שקופים או אטומים, חיפויים חדשניים, הצללות ובחירת גוונים ידידותיים – כל זאת כדי ליצור אווירה של קלילות ולמנוע תחושה של

ניכור.

משרד החינוך/ מנהל הפיתוח

צוות המחקר*: אדר' גבריאלה נוסבאום / פרופ' עמירם רביב, ראש החוג לפסיכולוגיה,

אוניברסיטת תל אביב / גב' רעות גורדון, מנהלת בית ספר רמת אפעל

חברי ועדת ההיגוי*: יו"ר הוועדה : מר גנאדי קמנצקי, ממונה מיפוי ותכנון / מר אודי כתריאל, מנהל אגף בינוי ותקצוב, משרד החינוך / פרופ'

ארזה צ'רצמן, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים הטכניון חיפה / גב' אילנית שושני, ממונה על המחלקה לאישור תכניות אדריכליות משרד החינוך / גב' רונית שרביט, מנהלת גף פיתוח פדגוגי האגף לחינוך על יסודי, משרד החינוך / גב' בלהה ארצי, ממונה על תאום ותכנון פדגוגי האגף לחינוך יסודי, משרד החינוך / אדר' עודד

ליילנטל, אגף מבני ציבור, מנהל המחלקה לתכנון מבנים בעיריית ירושלים / אדר' קרלוס קליימן,

יועץ משרד החינוך / אדר' דוד נופר, אדריכל יועץ משרד החינוך בעבר.

יועצים*: ד"ר דן סגל, כלכלה הנדסית / אינג' מאיר גרינברג, חישוב כמויות.

* תפקידיהם בעת עריכת המחקר** החוברת נמצאת באתר משרד החינוך.

אולם ספורט בקומה גבוהה, בית ספר קלהוןSport hall on upper level Calhoon school

65

school on the entrance square 'yesodot

Architect Gavriela Nussbaum

Yesodot School was founded as a

cooperative agricultural village by

religious holocaust survivors in

1946, and is part of the Nachal Sorek

Municipality. During the last few

years, the area has undergone ac-

celerated development as a result of

which the village was "privatized"

and the population grew. The village

consists of 100 families and a few

public buildings were recently built.

The school is located on the en-

trance square of the village and in-

cludes eight main classrooms along

with administration areas, a syna-

gogue and specialized classrooms. In

the heart of the building, a central,

two-leveled hall with soft light pene-

trating from above is used for school

gatherings.

The presence of an elementary

school in the entrance square to the

village symbolizes the importance of

education to the population.

אדריכלית גבריאלה נוסבאום

בית ספר בכיכר, יסודות

יסודות הוא מושב שיתופי דתי חרדי בתחום המועצה האזורית נחל שורק. בשנת 1946 הקימו אותו ניצולי שואה

חברי תנועת אגודת ישראל, ולפרנסתם התבססו על חקלאות ורפתות. בשנים האחרונות הייתה תנופה של פיתוח באזור כולו ויסודות הופרט והפך למושב פרטי. כיום מתגוררות בו

יותר ממאה משפחות. מפאת ההגירה ליישוב נבנו בו כמה מבני ציבור חדשים,

בהם בית ספר יסודי לבנים. בית הספר ניצב בכיכר הכניסה ליישוב, סמוך לקומפלקס הכולל ישיבה, גני ילדים ופנימייה.

במיקומו זה הוא מקבל את פניו של כל מבקר ותושב המגיע ליישוב ומבטא את חשיבותו הרבה של החינוך בעיני פרנסיו

ותושביו.בבית הספר שמונה כיתות אם, בית כנסת, חדרי ספח

ומנהלה. בלב הבניין מרכז התכנסות בית ספרי בחלל דו-קומתי, ובראשו תאורה עליונה רכה.

Yesodot school — located at the entrance square בית ספר יסודי, יסודות- בככר הכניסה לישוב

The central hall החלל המרכזי

66

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

The most prominent "Green Design"

elements demonstrated in GB are: en-

ergy conservation and renewable en-

ergy systems, utilization of local and

/ or renewable construction materi-

als, water conservation recycling and

precipitation collection, and minimi-

zation of the environmental impact

of the building throughout all stages

of its life cycle.

המרכז למחקר וחינוך סביבתי, סחנין

אלמנטים מסורתיים חוסכי אנרגיה ושילובם בתכנון בנייה ירוקה

לבנייה הירוקה יש יתרונות רבים – כלכליים, אקולוגיים וחברתיים, אך כאן אתמקד בהיבט האנרגיה בלבד. היבט

זה הוא בעל חשיבות מיוחדת בגלל מצבה הגאופוליטי של ישראל ובגלל המחסור בה במקורות אנרגיה פוסילית, וכן

מפני שהיא חתומה על אמנות בין-לאומיות לצמצום פליטות גזי חממה ומחויבת למדינות השוק האירופאי להחליף עד

שנת 2010 יותר מ-12% מאספקת האנרגיה הקונוונציונלית באנרגיה חלופית.

החדרת עקרונות הבנייה הירוקה והחיסכון באנרגיה במבנים בכלל ובמבני ציבור בפרט עשויה להיות בעלת

השפעה גדולה על משק האנרגיה, מאחר שתצרוכת החשמל לבניינים מגיעה לשליש מכושר ייצור החשמל. בסקרים

קודמים שערך צוות משרד החינוך נמצא כי שילוב עקרונות תכנון של בנייה ירוקה עשוי לחסוך יותר ממחצית מתצרוכת האנרגיה בבניינים בכלל ובמבני חינוך בפרט. לחיסכון זה יש

משקל רב במשק האנרגיה כי חלקה הגדול של האנרגיה נדרש בשעות שיא הביקוש, שהן המכתיבות את ההספק

המותקן במערכת ייצור החשמל הארצית, ולפיכך הן מכתיבות גם את מחיר החשמל הגבוה.

במרכז למחקר וחינוך סביבתי בסחנין, השייך לאיגוד ערים לאיכות הסביבה אגן בית נטופה, מתבצעת בשנים האחרונות

אדריכל עבד יאסין

פעילות מחקר וחינוך קדחתנית וארוכת טווח בכל הנוגע לבנייה ירוקה. הפעילות כוללת הדרכת תלמידים בנושאי

חקר במסגרת תכנית הלימודים )עבודות אקוטופ( וכן הדרכה והדגמה לקבוצות מבקרים של מורים, תלמידים ואנשי

מקצוע. קהל המבקרים במרכז גדול מאוד. בשנים האחרונות מגיע מספר המבקרים לקרוב ל-50,000 בשנה. במרכז

הוכשר צוות מדריכים מקצועי בראשות צוות מדעי מוסמך ומנוסה והוא עוסק בהוראת הבנייה הירוקה. בארבע השנים

האחרונות הדרכנו יותר מ-80 תלמידים בשנה בעבודות אקוטופ על כשבעה נושאים.

בשנת 1998 הוחל תכנון הבניין האקולוגי. בניין חדש זה מתוכנן כמובן גם הוא לפי עקרונות הבנייה הירוקה. הוא משתרע על יותר מ-1,500 מ"ר ויש בו משרדים, כיתות

לימוד, מעבדות, אולמות הרצאה ושטחי ציבור. הבנייה החלה בשנת 2002. שלב א', הכולל יותר מ-1,200 מ"ר של בנייה

וחצרות, הסתיים ב-2004. שלב ב' הסתיים בשנת 2009 ושלב ג' ייבנה בקרוב. עיקרון חשוב בבנייה ירוקה הוא חיסכון

באנרגיה, ובהתאמה לכך בבניין החדש משולבים אלמנטים חוסכי אנרגיה מודרניים וגם ייחודיים – לפי עקרונות תכנון

מזרחיים-מסורתיים. להלן סקירה קצרה של אלמנטים אלה.החצרות הפנימיות: חצר מרכזית גדולה )אל פינה דח'לי(

מחדירה בשעות הלילה אוויר קר דרך פרוזדורי החלוקה )ריואק'( אל החדרים והחצרות הקטנות עתירות הצמחייה

Main entrance הכניסה הראשית

67

research and educat ion center,sachnin

Arch. Abed El-Rahman Yassin

The "Green Building" Project in

Sakhnin as a Model for Increasing

Public Awareness to Sustainable

Architecture

Public awareness to sustainable ar-

chitectural concepts is the most

basic pre-condition for leading and

implementing a significant change

in the community's attitude and

for increased acceptance of Green

Architecture. The "Green Building"

(GB) of the TAEQ* – Sakhnin was

built as a model and educational tool

for leading such an initiative on a

large scale.

In designing GB, local - traditional

architectural elements were integrat-

ed with modern architectural con-

cepts and elements. The integrated

modern-traditional elements not only

serve their "common" function in the

building, but are also designed in

a way that will simultaneously fa-

cilitate demonstration, teaching and

R&D activities. Integration concepts

in our project are not limited to

modern and traditional elements or

to combining the functionality of the

elements with their role as an edu-

cational tool, but also apply to the

integration of the target audience

that is served by GB – a combina-

tion of Arab and Jewish communities

(students, teachers, technical work-

ers etc.) who participate in the vari-

ous educational, R&D and vocational

activities held in the building.

והצל. בקיץ סוגרים בבוקר את הדלתות והאוויר הקר נשמר בחללים הפנימיים. אחרי הצהריים החצר המרכזית, החשופה

לשמש, מתחממת והאוויר בה עולה. בשעות אלה פותחים את הדלתות מהחללים הפנימיים ונוצרת זרימת אוויר קריר

מהחללים הפנימיים לחצר המרכזית. מיקום חלונות מול חצרות פנימיות מאפשר יצירת פינות ישיבה )איו'אן( במסלול

זרימת האוויר הצונן.

המלקאף )ארובת הקירור(: המלקאף מזרים אוויר קר ממפלסי רום גבוהים. האוויר חודר לפתחו העליון ויורד

לחדרים או לפרוזודור חלוקת האוויר. ככל שפתחו העליון של המלקאף גבוה יותר, תהיה פעולת הצינון שלו יעילה יותר. התזת מים בחלל הפנימי של המלקאף תשפר את פעולת הצינון, שכן התאדות המים מצננת את האוויר ומאיצה את

מהירות נפילתו בארובה.

Outer courtyard חצר חיונונית

View to the main entrance מבט אל הכניסה הראשית

68

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

החלונות: פתחי חלונות קטנים ומרובים מגבירים את מהירות זרימת האוויר בגלל הצרת חתך הזרימה, כמו

בלחיצה על קצהו של צינור השקיה. אוויר קר נכנס מהחוץ ודוחף את האוויר החם שבחלל החדר ביתר יעילות. כדי

שייווצר פוטנציאל לחצי זרימת אוויר גבוה יש להקפיד שפתח הוצאת האוויר יהיה גדול משטחם הכולל של החלונות

הקטנים.הכיפה )קובה(: לכיפה שטח פנים גדול יחסית לשטח הגג

שהיא מכסה. הצד הפונה לשמש מתחמם עם עליית האוויר, אך האוויר בחלל החדר נשאר קריר. בבסיס הכיפה יש

ארבעה חלונות. החלונות מוצבים זה מול זה ודרכם מסולק האוויר החם בזרימה לעבר החלק המחומם של הכיפה.

הקמרון: בגלל הפתחים משני צדיו האוויר הזורם בקמרון נכנס ויוצא במהירות ובתוך כך יונק, לפי חוק ברנולי, את האוויר החם מחלל החדר למעלה )ראה שרטוט בנספח(

בתכנון פתחי הכניסה והיציאה של הקמרון יש להתחשב בכיוון הרוח השולט בשעות היום החמות.

ההצללה )ערישית דוואלי(: באה לידי ביטוי בתכנון סככות צמחייה נשירה בצמוד לקירות המתחממים של הבניין )קיר

דרומי או גג הבניין(. בקיץ העלים הירוקים מצלים על הקירות והגגות ומונעים התחממותם מקרינת השמש. בחורף עלי

הצמחים נושרים והקירות נחשפים לשמש ומתחממים. אלמנט זה שימושי בעיקר באזורים שבהם לא ניתן לבנות

פתחים, חלונות, קמרונות או כיפות כאלמנטים לקירור, למשל בממדי"ם.

The dome roof with glass balls for natural lighting אלמנט הכיפה עם תאורת כדורי זכוכית

Intrior view of the dome פנים הכיפה

69

בידוד הקירות ושימוש בחומרי בנייה מקומיים: באבן מקומית מסותתת באתר הבנייה ובחומרים טבעיים-מקומיים כמו אדמה חרסיתית או תערובת בוץ וקש ניתן לבנות קירות

עבים ולא יקרים מאוד. קירות עבים הם גורם מבודד בקיץ ובחורף ומונעים חדירת קרינת אור ישירה ומחממת דרך

החלונות. בהצללה מתחשבים בזוויות הפגיעה של קרני האור ובעובי הקיר של משקוף החלון. עובי קיר חיצוני אופייני בבניין

האקולוגי החדש הוא 60 ס"מ, והוא מורכב מ-15 ס"מ אבן מקומית מסותתת בצד החיצוני, 30 ס"מ אדמה חרסיתית

ו-15 ס"מ אבן מקומית מטויחת בצד הפנימי. גם הבטון והטיח בבניין האקולוגי עשויים מחומרים מקומיים וממוחזרים.

פתחי תאורה טבעית )תיזאנה(: מחדירים אור טבעי דרך פתחים מיוחדים בתקרה, בכיפה או בקמרון. האור מסתנן

פנימה דרך כדור זכוכית, שמרכז את קרני האור ומונע כניסת גשם. צבע הזכוכית יכול להכתיב את צבע האור ולווסת את

חדירת החום לחלל הבניין. יעילותו של אלמנט זה תיבחן בהשוואה לתאורה קונוונציונלית בנורות פלורסצנט.

סבכת עץ לחלון )משרבייה(: מאפשרת כניסת רוח ואור ועם זאת יוצרת הצללה החוסמת חדירת קרינה ישירה על

החלונות ובוהק. את הסבכה ניתן לבנות מעץ רך בעל כושר ספיגה טוב והיא תייבש ותצנן את האוויר שנכנס לחדרים. צבע הסבכה יכול להשפיע על קליטת החום והלחות שלה

ובכך להשפיע גם על קליטת האבק. מזרקה )נאפורה(: ממוקמת בחצרות הפנימיות. מי הרסס

מתאדים ומצננים את האוויר הזורם לחצר הפנימית ולחדרים, ויש להם גם ערך קישוטי.

משטח מורטב )סלסביל(: עקרון הפעולה הוא צינון באמצעות זרימת אוויר על פני גוף אבן מורטב בעל שטח

פנים גדול. הסלסביל עשוי מלוח אבן אנכי בעל חריצים אנכיים רבים ובראשם מותקן טפטוף מים קבוע. החריצים

מפותלים בדרך כלל כדי להאריך את מסלול טפטוף המים ולהגדיל את שטח המגע עם האוויר. המים המתנקזים

בתחתית יכולים לשמש להשקיה או להסתחרר מכוחה של משאבה.

תלמידים וסטודנטים יערכו מחקרים מונחים ומבוקרים לבחינת יעילות אלמנטים תכנוניים חוסכי אנרגיה אלה.

במשך השנה ייערכו מפגשי מורים, מדריכים ומדענים לדיון בתכניות העבודה ובתוצאות. בסוף כל שנה יתקיים יום סדנה למשתתפי התכנית )תלמידים, סטודנטים, מורים ומדריכים(,

לאנשי מקצוע )אדריכלים, מתכננים ומהנדסים( ולקהל הרחב. בסדנה ידווחו על התוצאות, ומטרתה גם להפיץ את עקרונות התכנון המסורתי חוסכי האנרגיה בבנייה הירוקה ולהגביר את

מודעות הציבור לנחיצותה וליתרונותיה.

Room with natural lighting חדר פנימי עם תאורת גג

The inner courtyard ההחצר הפנימית

70

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

chabad school, naZareth

firs t pr iZe in a publ ic coMpet i t ion

Uri Cohen Architects

Team: Architects:Uri Cohen, Ranny Shor, Dalia Munenzon

The "Chabad" Hassidic movement is

largely involved in the community

life and the secular public.

This presented the main design

challenge – creating a lively center

for the entire neighborhood.

Library and computer science

classes are in proximity to the street

on the east, in order to allow the

public access to this part of the

building directly from outside, with

no need to cross through the classes

area.

This part of the building will be

used for off school hours as a com-

munity center and a local library.

From the street, the building ap-

pears as an “urban villa” situated on

a square. It is orthogonally aligned

with the built forms in the site and

serves as a spatial and formal anchor

to the surroundings.

The school classes are divided into

3 groups (elementary-boys, elemen-

tary-girls, high school-girls) around

the green yard, which is integrated

into the sequence of outdoor spaces,

terraced in the natural topography.

The façade of the classrooms faces

north or west, preventing direct sun-

light from entering the classes during

school hours.

בית ספר יסודי וחטיבת ביניים – חב"ד בנצרת עילית

פרס ראשון בתחרות פתוחה – עיריית נצרת עילית ועמותת האדריכלים

אורי כהן אדריכלים משתתפים: אדריכלים: אורי כהן, רני שור, דליה מוננזון

מאפייניםחסידות חב"ד מאופיינת בחיי קהילה ובמעורבות בציבור הכללי, והאתגר היה לתכנן את בית הספר, בשילוב בית

הכנסת ומגרשי הספורט הקיימים, באתר שישמש כמרכז שוקק לשכונה כולה. כדי לאפשר לקהילה לנצל את המבנה לאחר שעות הלימודים מוקמו השימושים הייעודיים שאינם

כיתות אם בסמוך לרחוב )במזרח( באופן נגיש גם מן השכונה.

בשלב א' מתוכננים שני בתי ספר וביניהם אזור פתוח. לאחר שעות הלימודים ישמש אזור זה ככיכר שכונתית ובה

אמפיתאטרון ומזנון. הכיכר משיקה לחצר ירוקה המשתפלת לכיוון מערב ומפרידה בין בתי הספר. החצר מקורה בחלקה

כדי לאפשר פעילות חוץ בכל מזג אוויר.שלב ב' ייבנה בין שני בתי הספר. החללים הייעודיים

החדשים ייבנו בהמשך לחללים הייעודיים של שלב א' ויחד הם ייצרו מבנה קווי מובחן, כמעין 'וילה אורבנית'. מבנה זה יהיה

בשעות אחר הצהריים והערב מרכז לפעילויות הקהילה וספרייה שכונתית. הוא משתלב באורתוגונליות של הבינוי

באתר ומשמש כעוגן חללי-צורני לסביבה.

כיתות האם מחולקות לשלושה מקבצים )בנים יסודי, בנות יסודי ובנות חטיבת ביניים( המתוכננים סביב החצר הירוקה, המשתלבת ברצף חללי חוץ מדורגים בטופוגרפיה טבעית. המקבצים מתוכננים בהסטות אל הנוף ובהפניות לצפון או למערב כדי למנוע קרינת שמש ישירה בשעות הלימודים.

הפרדהכיתות בית הספר היסודי, בנים ובנות, יוצאות כשתי זרועות נפרדות ממפרק מנהלה מרכזי, וכך כל חלליו נגישים לצוות

ביעילות. כיתות הבנות מופרדות מכיתות הבנים גם בהפרדה אנכית. הן ממוקמות במפלס כיתות הבנות של חטיבת הביניים ויחד יוצרות כעין יחידת שהייה נפרדת מהבנים

)כניסה, שירותים, אזורי חוץ וכדומה(.

מסדרונותההצעה מעלה אפשרות לנצל את המסדרונות לחללים

בעלי ערך מוסף. באגף הדרומי )בנים( הופכים המסדרונות למעין מבנה קליפה המגן על הכיתות מרעש ומשמש. הוא

מכיל גם מערכת תנועה המאפשרת גישה ישירה לכל כיתה

View towards the entrance beneath the library מבט אל הכניסה מתחת לספריה

71

Street elevation חזית לרחוב

section חתך אופייני

section along the street חתך לאורך הרחוב

72

2 0 1 2 י נ ו Jי U N E

ויש בו אזורי שהייה קטנים ללמידה בחברותא או לצפייה בפעילות במגרש הספורט. בבניין חטיבת הביניים של הבנות יש חלל כפול בין המסדרונות בשתי הקומות והוא נפתח אל

החצר הירוקה.

כיתות בית הספר היסודיקיר שירות ומעליו חלונות למסדרונות מארגן את כיתות בית הספר היסודי. לקיר זה מוצמדים כיור לנטילת ידיים, ארונות

למעילים וחדר שירותים. הכוונה היא ליצור לילדים סביבה בטוחה ותומכת בהשגחת המורה.

אנרגיה, מים וסביבהתקרת הספרייה בנויה מקולטי שמש. הקולטים מופנים

דרומה ועם זאת מאפשרים כניסת אור טבעי מצפון.המים האפורים מן המבנה מנוקזים אל טרסה בחצר בעלת מצע סינון לטיהור ביולוגי בעזרת צמחייה. במים אלו משקים את צמחיית החצר. הצמחייה הטבעית – ריכוזי עצים במזרח האתר ובמערבו – שולבה גם היא בתכנון הנוף של המתחם והיא מסמנת את תחילתו ואת סופו של התוואי המחבר בין

שכונות המגורים.

Ground floor entrance plan — girls תכנית קומת כניסה בנות

Ground floor entrance plan — boys תכנית קומת כניסה בנים

contents

1 editorial

9 the developMent adMinistration activity

Yigal Zarfati, Deputy Director General and Director of the Development Administration at the Ministry of Education. 11 the Main characteristics of the iMage of a school

Dina Ammar – Avraham Curiel Architects13 "a rooM of their own" Architect Bat Sheva Ronen15 Moreshet-Zvulun eleMentary school, netanya

Architect Batsheva Ronen17 priMary school and kindergarten in uM-tuba

Architects: Shlomo Khayat and Joseph Burshtein. Project team: Yael Dreifus-Shaked, Elena Romanov19 on studies and MoveMent

Reut Gordon21 the ulpanat tZvia high school for girls — ha'aZMaut street, herZliya

Alrod architects23 aleh coMprehensive school for sciences, lod

Architect Rami Lothan25 one school – one project – a whole world

Architect Tsaffi Shomer29 “da’at” school in kibbutZ sa'ad

Architect Rachel Walden31 atidiM educational coMplex or akiva

Architect Zvi Mossesco33 the forM and the function

Architect Gideon Povsner37 "har hoMa" school, jerusaleM

Architect Shalom Gardi39 froM public buildings to urban planning Architect Joice Oron41 the role of architecture in the education crisis

Architect Yona Yechiam 45 herZog school, rehovot

Architect Arik Shoham47 between local and global - education for cultural, social and environMental values in the digital age

Architect Tagit Klimor55 on the trend of coMpartMentaliZation in the planning of schools

Architect Gideon Harlap57 junior high and high school – beit yakov seMinar in beitar illit

Architect Gideon Harlap59 ort lebowitZ: classrooM buildings (for 7th-8thgrades) Architect Danny Lazar61 vertical schools / research abstract

Architect Gavriela Nussbaum65 school on the entrance square, yesodot

Architect Gavriela Nussbaum67 research and education center, sachnin

Architect Abed El-Rahman Yassin70 chabad school, naZareth

first priZe in a public coMpetition

Uri Cohen Architects

th

e i

sr

ae

l a

ss

oc

iati

on o

f u

nit

ed a

rc

hit

ec

ts i

s a

n a

cti

ve,

vib

ra

nt

an

d r

ep

re

se

nta

tiv

e o

rg

an

iZa

tio

no

f in

flu

en

ce a

nd t

he p

ro

fes

sio

na

l h

oM

e a

nd n

etw

or

k o

f th

ou

san

ds o

f a

rc

hit

ec

ts i

n i

sr

ae

l.

ש, חד

תמ

ל ועי

פוף

גיא

הים

כלרי

אד ה

תת

מוע

ל.רא

שבי

ם לי

יכדר

האפי

אל ל

תיבר

וחעי

צוק

מת

ביע,

פיש

מג ו

יצמי

Israel Association of the united architects, 14 Hamigdalor st., Yaffa. P.O.B. 8201, 61082 Tel Aviv—jaffa

Tel. 972-3-5188234 | Fax. 972-3-5188235 | [email protected] | Web www.isra-arch.org.il

עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל ]ע"ר[, רח’ מגדלור 15, יפו. ת.ד. 8201, יפו מיקוד 61082www.isra-arch.org.il אתר | [email protected] | 03-5188235 :טלפון: 03-5188234 | פקס

פרספקטיבה — כתב עת לאדריכלים | עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל ]ע"ר[ | לוגוטייפ פרספקטיבה: עמותת אדריכלים מאוחדים ]ע"ר[ | עורכת ראשית: אדריכלית גבריאלה נוסבאום | עריכת קונספט גרפית: אדריכלית מיכל אהרוני | |עיצוב: ורדה ר.ד-מ סטודיו | עריכה לשונית בעברית: ענת פדן | עריכה באנגלית:

תמר מילשטיין | זכויות התצלומים שמורות לכותבי המאמרים, שמות הצלמים שמורים עימם | נדפס בישראל בדפוס רהב בע"מ | © 2012 כל הזכויות שמורות לעמותת אדריכלים מאוחדים בישראל ]ע"ר[

Perspektiva — Architect's Journal, Israeli Association of United Architects (registered organization) |

Logotype Perspektiva: Association of United Architects (registered organization) |

Editor in Chief: Arch. Gavriela Nussbaum | Graphic Concept Editor : Arch. Michal Aharoni |

Design: V.R.d-M studio | Language Editor (Hebrew): Anat Padan, Language Editor (English): Tamar Milshtein |

All r ights to images reserved to the ar ticle authors; all r ights to ar ticle titles reserved to authors |

Printed in Israel by Rahav Printing Ltd. | © 2012, All r ights reserved, United Architects' Association of Israel

(registered foundation)