?יהמ תמא - The Lord loves you

תמוהה, להישמע עשויה זו ששאלה אףשלנו והספקנות הבלבול את מביעה היאהדתות ממגוון נובע זה בלבול לאמת. באשרלנו הגורמות אותנו, הסובבות והאמונותמהי כן, ואם אמת, יש בכלל אם לתהותספק מטילה הספקנות נמצאת. היא והיכןאמת כל אין פיה, על האמת. של בקיומה

אובייקטיבית.

המבהיר בתנ“ך, מצויה התשובההוא.“ אמת אלהים ”יהוה כי: מפורשותהאמת שרירה כי מעיד התנ“ך (ירמיה י:י).למעשה, האלוהים. עם ומזוהה וקיימת, של מעלותיו מי“ג אחת נחשבת האמת(פסוק לד:ו שמות בספר הנמנות אלוהים,כיפור). ויום השנה ראש בתפילות הנכללהשביעית היא זו מעלה כי לציין מעניין

במרכז. בדיוק וממוקמת ברשימה,

ולכן אלוהית, מעלה היא האמתחיצוני ממקור אלא מתוכנו נובעת אינהלחפש לנו שאל עולה מכך מאלוהים. –

מהי, יודעים שאנו הנחה מתוך אחריה תמיד: לשאול עלינו כנה. תהייה מתוך אלאישראל שאלו את בני אמת מהי? למעשה,מן שירד במן חזו כאשר השאלה אותה”מן תהו: הם כי מספר הכתוב השמיים.טז:טו). מה-הוא“ (שמות לא ידעו, י כ הוא?לקח השמיימי. הלחם של שמו נטבע כךבנוגע ’מן‘ המילה במשמעות טמון חשובלפיכך, התנ“כית. לאמת להתייחסותנולחקור עלינו מהי?“ ”אמת לתהות: עלינוכשם ובפתיחות, בכנות בענווה, האמת אתאם במדבר. המן לגבי תהו ישראל שבניובלבול. ספקות בנו יתעוררו לא זאת, נעשהובתמים באמת תוהה מהי?“ ”אמת השואללתשובה מן ומצפה האלוהית, מהי האמת

השמיים.

הנפוצה המופת יצירת הוא התנ“ךהאנושות שידעה ביותר והאוניברסליתבעולם, ביותר המתורגם הספר זהו מעודה.ונחשב אחדמרביהמכר.חותמוהוטבע בחייהשונות. ובדתות עמים רבים של התרבות

מכני, אלקתרוני או אמצעי, בכל צורה נתונים להעביר או אין להעתיק, לאכסן שמורות: הזכוית כל Shabbat Shalom © 2006 .הזכויות מבעלי מוקדמת רשות ללא אחר או הקלתה, צילום,

י ארך כ ך. לב יצר ומצותי, ח; כ ש ת אל ני, תורתי בג:א,ב משלי לך. יוסיפו לום, וש ים חי נות וש ימים,

בהתכתבות תנ“ך לימודי – ישראל שמעושלום“ ”חיים הוצאת

94186 ירושלים, ,592 ת.ד.

דוקאן ז‘אק מאת:גלאור שולמית מאנגלית:

מהי? אמת

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

3

1 שיעור

הספרים ספר - התנ"ך

הספרים"? השם "ספר מקור מהו .1

המוזכר "הספרים", בשם במקור נקראה המקרא ספרי אסופת

פרים..." ס ב ינתי ב אל, ני ד "...אני ט:ב. בדניאל לראשונהנגזר ומכאן ,ta-biblia ליוונית: המילה תורגמה יותר מאוחרבשם הקודש כתבי כינתה את הספרות התנאית הלועזי. שמהיותר מאוחר וכו'). טו:ו, כלים ד:ו; גיטין א:ח; (מגילות "הספרים"אריסטאס, (איגרת ליוונית השם את הלניסטיים יהודים תירגמושלושת סדרי את התנ"ך, כולל ספר הספרים, חוכמת בן-סירא).

וכתובים. נביאים תורה, המקרא:

היה ר אש נים, הש ר פרים: מספ ס ב ינתי ב אל, ני אני ד למלכו, אחת, נת ש "בנה. ש בעים ש ם, ל ירוש לחרבות למלאות ביא, הנ אל-ירמיה דבר-יהוה

(דניאל ט:ב).

התנ"ך? ספרי של מקורם מהו .2

ל- כ את ה, כתב מש ה. וי האל ברים את-הד תב-לך ה, כ יהוה אל-מש "ויאמרעם ירמיהו לו:ב) השוו כד:ד; (שמות לד:כז; שמות יהוה..." ברי ד

אותם. כתבו הם ובהשראתה ה', נביאי אל דיברה הקודש רוח

האלוהים? דבר הוא התנ"ך כי מעידות ראיות אילו .3

והיסטוריות. ארכיאולוגיות ראיות

קדומות. תרבותיות וממסורות הקדומה הספרות מן ראיות

התנ"ך. ששמר על ספרי של עם ישראל, הישרדותו

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

4

ספרי המקרא. שימורם של

מדע, תחומי התרבות (אתיקה, עמי התרבות בכל על השפעתם

אמנות, וכו'). ספרות, פילוסופיה, רפואה, דת,

פיהם. על והחיים בהם הדבקים כל חיי על השפעתם

שנוצרה אחרת יצירה כל על והפילוסופית הספרותית עליונותם

הראשון). רב המכר (התנ"ך הוא בעולם.

התנ"ך שספרי כך על מעידה ספרותית ראיה איזו .4מקור אלוהי? נובעים מאותו

שונה וחיו תרבותי מרקע (שבאו מחברים של הרב אף המגוון על

על התנ"ך בספרי הטבועה האחדות רומזת שונות), בתקופותאלוהי. השראה מקור אותו

מו ש ם "ולב ט:ל). האזינו..." (נחמיה ולא יד-נביאיך ב רוחך ב ם ב עד "ותרוחו ב צבאות יהוה לח ש ר אש ברים ואת-הד את-התורה מוע מש מיר, ש

ז:יב) הראשנים..." (זכריה ביאים הנ יד ב

דיברו המקרא מחברי כי מעידה מוסרית ראיה איזו .5אמת?

י ה החת אורי את עיני), (ב בעינו הרע לעשות יהוה, בר את-ד זית "מדוע בעמון." ני חרב ב ב , הרגת ואתו ה; לאש ך ל לקחת תו בחרב, ואת-אש ית הכ

יב:ט) ב', (שמואל

מגרעותיהם כולל גיבוריו, כל של נאמנה תמונה מציג התנ"ך

י"ב: 9) – 1 י"א: ב', שמואל (קיראו את וחולשותיהם.

מחברי מהימנות על מצביעה פסיכולוגית ראיה איזו .6המקרא?

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

4

רבות, באו אל-ארצות נ מן-העולם: וי - לפני ולפניך ר היו אש ביאים, הנ "כח:ח) (ירמיה ולדבר." ולרעה למלחמה, דלות, ג ועל-ממלכות

והשתמשו במילים אנשים, נגד קרובות לעיתים הנביאים דיברו

סירבו לשמוע. נוקבות שמאזיניהם

ניבאו התנ"ך שנביאי לכך ההיסטורית הראיה מהי .7אלוהית? השראה תחת ופעלו

ים, רב גוים עליך והעליתי צר; עליך, הנני יהוה, אדני אמר כה "לכן,עפרה, וסחיתי ליה, מגד והרסו צר, חמות חתו וש יו. לגל ם הי העלות כי ם-כ הי תוך ב היה, ת חרמים טח מש סלע. לצחיח אותה, י ונתת ה; נ ממעם (השוו כו:ג-ה). (יחזקאל לגוים." לבז, והיתה יהוה; אדני נאם י, רת דב אני

ט-יב) כה: ירמיה לו:כא; ב', הימים דברי

תמיד! של נביאי התנ"ך התגשמו נבואותיהם

שבעל-פה התורה ביצירת העיקרית המגמה הייתה מה .8שבכתב? התורה לצד

א:א). אבות (פרקי "ועשו סייג לתורה"

סייג שתשמש כדי שבע"פ התורה את ויצרו הגו ישראל חכמי

הקדושה. התורה את חילול שתמנע דהיינו, כדי לתורה, (גדר)התורה שבע"פהיאלמעשהאמצעיחיונישנועדלשמורעל ציותכפופה שבע"פ התורה התורה. של הקדושות למצוותיה מלאאלוהית. תורה איננה היא שכשלעצמה אף התורה, למצוותהאמת לתורת שבע"פ התורה של ליחסה מטפורה היא הגדרהתורה דהיינו, האדמה. את המגדרת כגדר כמוה – האלוהיתהאדמה. איננה הגדר כשם האלוהית, האמת איננה שבע"פ

לכתבים התנ"ך בין התלמוד רבני הבדילו כיצד .9אחרים?

בניגוד אלוהית בהשראה נכתבה שבכתב התורה כי הדגישו הם

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

5

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

6

מדור לדור. הרבנית התורה את שמסרה לתורה שבע"פ,

ליתר הכתבים בניגוד קודש, כתבי הם התנ"ך ספרי קבעו כי הם

וכו'). ב'-ג', י"ד ט"ז:א'; (שבת האחרים.

בלבד. התנ"ך על ספרי הידיים" את המונח "מטמא את החילו הם

את מטמאין הקודש "כל כתבי ה', נאמר: ידיים מסכת במשנה,"שיר המשנה: מבארת ב':י"ד, ידיים מסכת בתוספתא, הידיים".מונח הקודש." ברוח שנאמר מפני הידיים את מטמא השיריםהספרות על לעולם חל ואינו הקנונית, הספרות על ורק אך חל זה

הרבנית. הספרות את הכוללת החיצונית,

אלוהים, דבר בין להבחנה התנ"כי המידה קנה מהו .10אלוהית? שלא נאמרו בהשראה דברים לבין

לחו ר-ש אש ביא, הנ דע יו ביא, הנ בר ד בא ב - לום לש בא ינ ר אש ביא, "הנאמת." ב יהוה

יח:כב). דברים עם (השוו כח:ט) (ירמיה

החדשה? בברית התנ"ך מוזכר שם באיזה .11

מיהודי graphe המילה את שאלו החדשה הברית מחברי

שרווחה כתובים), (או הכתוב המילה את שתירגמו אלכסנדריה,(איגרת graphe היוונית למילה היהודיים, החוגים בקרב

ועוד). ג:ה, יד ג:ז; אבות ג:ח; תענית ח:ט; (פאה אריסטיאס).

פני על העבריים הכתבים העדיף את הראשון המשיחיים דור

הישנה" "הברית בשמות מעולם השתמש ולא השליחים, כתביהאב הללו. האסופות לשתי בהתייחסות החדשה" ו"הברית

הראשון היה ה-4 לספירה) (המאה מכנסיית קיסריה אוסביוסהעבריים, הכתבים לציון הישנה" "הברית בשם שהשתמשמערכו ולהפחית החדשה הברית כתבי את לרומם כוונה מתוך

.(VI, 25 התנ“ך. (תולדות הכנסייה, של

אליו נים ברים המכו הד את ביאים ובאר להם הנ ל ומכ ה ממש החל ”הוא

אישייות הערות

אלשר

עימ

ש

תנ"ך שיעור א': חלק

7

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

6

לקורינתיים ה:לט, הראשונה יוחנן (השוו עם כד:כז), תובים.“(לוקס הכ כל בטו:ג, וכו')

מצוות הוראת על החדשה הברית מלמדת מה .12התורה?

ל לבט אתי ב לא ביאים; הנ את או התורה את ל לבט אתי ב ש בו חש ת "אלאף והארץ מים הש יעברו ר אש עד לכם, אני אומר אמן. ם. לקי אם י כל כ לכן הכל. ם יתקי טרם ב התורה מן יעברו לא אחד ג ת או או אחת יודקטון ריות, הב את ך כ ד ומלמ ה האל טנות הק צוות המ מן אחת פר הממלכות ב רא יק דול ג הוא ד, ומלמ ה העוש ל כ אבל מים. הש מלכות ב רא יק

כג:ב-ג) מתי עם (השוו ה:יז-לט. (מתי מים.“ הש

או "לקיים" (בעברית: plerosai היוונית המילה משמעות

תום". עד או "למלא אות", היא "למל "להגשים"),

התנ"ך? של העיקרי המסר מהו .13

הארץ." ואת מים, הש את אלהים, רא ב ית, ראש "בא:א). (בראשית

העברים יא:א). אל האיגרת כב:כ; התגלות ג:כג; מלאכי את (קיראו גם

הקודש? כתבי נועדו תכלית לאיזו .14

(תהילים קיט:קה) לנתיבתי." ואור, דברך; "נר-לרגלי

תכלית תורה. למילה אטימולוגית מבחינה קרובה אור המילה

לומר אותנו. נהוג ולהדריך דרכנו את להאיר הקודש היא כתבימגילה טז). (ע"פ היא אורה" "תורה בשבח התורה:

כתבי הקודש? את ללמוד כיצד עלינו .15

היה ר אש נים, הש ר פרים: מספ ס ב ינתי ב אל, ני אני ד למלכו, אחת, נת ש "ב

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

7

אלשר

עימ

ש

אישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

6

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

8

נה." ש בעים ש ם, ל ירוש לחרבות למלאות ביא, הנ אל-ירמיה דבר-יהוהט:ב). (דניאל

הקודש. רוח בעזרת

ט:ג-כג). דניאל את (קיראו בתפילה

מבין').• 'אינו כי מודה דניאל ח:כז. דניאל את (קיראו בענווה

שכלנו. בעזרתהיסטוריים ובפילוסופיות בכתבים ורצינית התעמקות כנה בעזרת

דפי מתוך אלינו מדברים ה') (דבר הקודש כתבי קיומיות.היומיום. ובחיי ההיסטוריה

לאור השואה? התנ"ך את כיצד לקרוא .16

אנשים היו הקודש. בכתבי לרעה שימוש נעשה הדורות במשך

בכתבי קריאה עוול. מעשי להצדיק כדי בהם שהשתמשוהמצדיקה גישה מוטעית עלולה להוביל למסקנה מתוך הקודש

חשוב לק לכן, את השואה.

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

9

הספרים1 ספר – התנ"ך

מה הגבולות? כל את כל הדורות, וחצה לאורך התנ"ך שרד מדועהשפעה? ורב עוצמה כה מלא ספר להיות לו גורם

בה' הספר הוא התנ"ך הספרים'. 'ספר בשם טמונה התשובהבהשראת שנכתבו הספרים כל את כולל שהוא משום הידיעה, האלוהים של למעשיו לה דומה שאין עדות ומהווה הקודש, רוח

האנושות. בחיי ולהתערבותו

היסטוריהמאוד, מתוחכמים חלקם ספקות, התעוררו התשע-עשרה במאהאת שעוררו הם אלו ספקות דווקא ואולם, התנ"ך. של דיוקו לגביארכיאולוגיות והיסטוריות לתגליות שהוביל המחקר התנ"כי, המרצתמרשים באופן הקודש כתבי של דיוקם את היום עד המאמתות רבות,

ובלתי צפוי.לפני שנה 1500 כ- התורה את כתב משה כי הטענה לדוגמה,בני כי שסברו רבים, אנשים בעיני מגוחכת נראתה המשיח, בואהאלף- חשיפת ואולם, ימים. באותם וכתוב קרוא ידעו לא האדםוכתבי 16 לפנה"ס), ה- (המאה האלף-בית אבי כל הפרוטוסינטי, ביתאת והפריכו זו עובדה אימתו לפנה"ס), 15 ה- (המאה שמרא ראסלא אומנות הכתיבה כי שגרסו והרציונליסטים, מבקרי התנ"ך טענת

הומצאה עדיין באותה תקופה.התגלו אשר עד אמון, בחוסר הוא אף התקבל המבול סיפורועד אמריקה מדרום והמגוונות, השונות בתרבויות דומים סיפורים

לאסקימואים. עד האינדיאנים מן הודו,תנ"כיים אתרים חשפו בארץ שנערכו ארכיאולוגיות חפירותשנחשפו התגליות ועוד). לכיש שמש, בית יריחו, (מגידו, קדומיםהמדהימים התנ"ך מסיפורי חלק על אור שופכות הללו באתרים

אותם. ומאמתות ביותר,בניגוד בו. המתועדת בהיסטוריה ניכרת התנ"ך מהימנות בנוסף,אינם הקודש כתבי הקדומים, ההיסטוריוגרפים מרבית של לעמדתםהצדיקים את נאמנה מתארים הם גיבוריהם. את ומפארים מרוממים

.20-18 ,1999 סתיו שלום, שבת ישראל', אלוהי – 'השם דוקאן, ז'אק .1

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

10

של ומגרעותיהם חולשותיהם את מציינים ואפילו הרשעים, ואת שיקר; אבינו אברהם לחטא; הודח הראשון אדם לדוגמה, הצדיקים.ונאף. דויד המלך רצח באלוהים; ופיקפק אחיו הוליך שולל את יעקבלשכתב מבלי וסרק, כחל ללא הללו הפרטים כל את מתאר התנ"ךעל עדים כאלף מעיד זה דבר ההיסטוריה. דפי את לשנות או

מהימנותו.

אחדותהתנאית הספרות ומן ט:כה מדניאל הלקוח 'הספרים', השםהכולל אחד ספר למעשה מציין טו:ו), כלים ד:ו; גטין א:ח; (מגילה שונה, מרקע שבאו מחברים מגוון בידי חובר התנ"ך רבים. ספריםאחד הוא מהווה ספר ועם זאת, מתרבויות שונות ומתקופות שונות,

יוצאת דופן! תופעה ללא ספק –סגנונות במגוון שנה מאלפיים למעלה לאורך נכתב שהתנ"ך למרותמחברים ובידי וכו') גנאולוגיה נבואה, חוקה, פרוזה, (שירה, כתיבה

ספריו. בכל עמוקה אחדות טבועה רבים,שהתייצבו כמי התנ"ך ספרי בכל כמעט מוזכרים ישראל נביאיבדבריהם הידהדה בעת ובה אלוהי, ולחסד לצדק והטיפו המלכים נגדבמהימנות טמונה זו ספרותית לאחדות הסיבה התקווה. אותהנכתב הוא כי העובדה מן נובעת המקראי הטקסט אחדות המחברים.על לגשר יכול אלוהי מחבר רק הקודש. רוח הרוח: אותה בהשראתכתבי כי מעידה זו אחדות ספרותית. אחדות ולהשיג הזמן פערירוחנית ישות על מעידה היא על-טבעית. בהשראה נכתבו הקודשדויד משה, עם שרתה אשר הדורות, כל לאורך קיימת שהייתה

הדג. בבטן ואפילו סיני, בהר בנינוה, ונכחה ועזרא,

אמתהן מבחינת כך, כל להערכה רבה זוכה התנ"כית פלא שהאמת איןהאדם, והן בני יחסים תקינים בין התורמת לשמירה על תורת המוסר,האדם בני את המעודדים מעניקה, שהיא והתקווה האידיאל מבחינתשהייתה שונה עם ישראל, של המוסר ולנעלה. תורת לשאוף לנשגבחדלה לא אותה, הסובבות בתרבויות שרווחו המוסר מתורות מאודממנה, שהשתוממו הרציונליסטים שומעיה! בקרב פליאה לעוררבאותם כי בעובדה פיקפקו הם שכן יותר, מאוחר אותה לתארך בחרובתחום עדכניים ממצאים ואולם, נעלה. כה מוסר תורת נוצרה ימיםהתנ"כית החוקה קטעי של והמבנה השפה כי מראים, הלשון חקרלפני השני באלף נחתמו אשר בינלאומיות אמנות של לאלה זהים

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

11

מרמזים שלהם החוקים הללו והאוניברסליות עליונות המשיח. לידתבאלוהים, מאמינים שאינם אנשים אפילו עליון. ממקור נובעים הם כיעל מסתמכים יושר, וחיי האדם זכויות כיבוד לאי-אלימות, המטיפים

הללו. החוקיםזהים בתנ"ך, המוצעים הנכונה והאכילה הבריאות כללי ועוד, זאתחזיר בשר שצריכת ידוע כיום לדוגמה, בימינו. המומלצים לכלליםאורח בתור הצמחונות על ממליצים רבים רופאים לבריאות. מזיקה .(29 א': (בראשית לאנושות ייעד שה' לזה בדומה אידיאלי, חיים אמיתות את מאשש הפסיכוסומטית הרפואה בתחום עדכני מחקרמח, ש "לב והנפש. הגוף שבין בקשר הדנים הרבים, התנ"ך פסוקיהשמחה (כלומר, יז:כב). (משלי רם." ש-ג יב ת נכאה, ורוח הה; ג ייטיב

אותו.) מחליש והדיכאון הגוף, את מרפאת

נבואהחוזה ואפילו ולנסיבות, לזמן מעל מתעלה התנ"כית האמתהמסייעים כלים בידינו יש ,21 ה- במאה היום, מראש. אירועים התנ"ך. נבואות של דיוקן את ולאמת ההיסטוריה, את לסקור לנוובצורות גדולות ערים של חורבנן על הנבואות את לדוגמה קחוג:א-ז) (נחום אשור בירת נינווה, נא:ח), (ירמיה הגדולה, בבל כמובימי המר קיצן את לחזות היה יכול לא שאיש כג), (ישעיהו וצורשל ופריחתן עלייתן את חזה אף שהתנ"ך לציין מעניין תפארתן.מאות נחזו הללו האירועים כל ז). ב, (דניאל ורומי. יוון פרס, בבל,המדויק במועד לא היססו לנקוב התרחשותם. נביאי התנ"ך לפני רבותבהתגשמותן חזו ישראל ניבאו. בני שעליהם האירועים להתרחשותשהתגשמה הגאולה הבטחת את שמעו אבותינו התנ"ך. נבואות שלעל שיבתם ירמיהו של התנחמו בנבואותיו בבל גולי ביציאת מצרים.כפי שראה בחיזיון. המלוכה בדיוק איבד את הגלות. שאול המלך מןומאוחר מחלה, בשל הקרב מותו על הנביא מפי שמע חזקיהו המלךנקבו התנ"ך נבואות חייו. את ולהאריך לרפאו ה' החלטת על יותרהתרחשו. המסר בטרם רב זמן גיבוריהם, לידות של במועד המדויקאירועי על אף אלא העבר, אירועי על עדות רק מהווה אינו התנ"כי

והעתיד. ההווה

הישנה והברית החדשה הבריתאין ורלוונטי. עדכני לעד יישאר התנ"ך הנ"ל, הסיבות כל בשלנכתבו אכן הקודש כתבי אם 'חדש'. או 'ישן' בתור אותו לסווג טעםחדשה", "ברית או ישנה" "ברית לכנותם אין אלוהית, בהשראה

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

12

מקיסריה משתנה. כאשר אוסביוס ואינו נצחי הוא שאלוהים משוםהישנה" "הברית במונח לספירה) 4 ה- (במאה לראשונה השתמשמשום מובהקת, אנטישמיות מתוך פעל הוא התנ"ך, את לציין כדיהחדשה". "הברית את ולרומם התנ"ך של מערכו להפחית שרצהמחברי כזו. לכוונה זכר כל אין החדשה בברית למעשה, ואולםהאירועים התנ"ך; מחברי כמו ממש יהודים היו והאיגרות הבשורותהנביאים הקדומים. דברי לאור ובוארו בישראל תיעדו התרחשו שהםאילו התורה. מצוות על בשמירה מצדדת החדשה הברית בנוסף,לא הוא החדשה, הברית את קורא היה הימים אותם של דתי יהודיהמידה. באותה מכבדה והיה התנ"ך, לבין בינה שוני שום מוצא היההאיכותיים בתכניה דומה החדשה" "הברית המכונה הכתבים אסופתהמצפון את תמיד שהעסיק נעלה מוסרי באידיאל דנה היא לתנ"ך:מן המוות, ממחלות קשות ותקומה מתעדת ניסי ריפוי האנושי, היאלעתיד. נבואות וכוללת העבר נבואות התגשמות על מעידה היאכל הכתבים. של הדופן יוצא שימורם את לציין הראוי מן כן, כמו הללו הכתבים כל של מקורם כי העובדה את מחזקים הנ"ל הטיעונים

אלוהי. הואטמונה אינה הכתבים של האלוהי למקורם ההוכחה ואולם, הארכיאולוגיה, ההיסטוריה, ידי על מאוששת היא בלבד: בטיעוניםשהם הרוחני הנעלה והאידיאל המוסר הטבועה בהם, הניסית האחדותשלהם. והאקטואליות בהם, שתועדו הנבואות התגשמות מציבים,או יהודי מאיתנו, ואחד אחד בכל טמונה לכך ההוכחה למעשה,להתמודד נכונותנו למידת קשורה והיא מאמין, לא או מאמין נוצרי,דפי את לפתוח נעז אם אלוהים. כדבר אותו ולקבל הזה הספר עםונפשנו, שכלנו ליבנו, בכל בו להגות בו, להתעמק הזה, העתיק הספר

ובאמיתותו. שאת בעוצמתו ביתר למחוזותיו, ניווכח ולהפליג

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

13

_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

14

_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

תמוהה, להישמע עשויה זו ששאלה אףשלנו והספקנות הבלבול את מביעה היאהדתות ממגוון נובע זה בלבול לאמת. באשרלנו הגורמות אותנו, הסובבות והאמונותמהי כן, ואם אמת, יש בכלל אם לתהותספק מטילה הספקנות נמצאת. היא והיכןאמת כל אין פיה, על האמת. של בקיומה

אובייקטיבית.

המבהיר בתנ“ך, מצויה התשובההוא.“ אמת אלהים ”יהוה כי: מפורשותהאמת שרירה כי מעיד התנ“ך (ירמיה י:י).למעשה, האלוהים. עם ומזוהה וקיימת, של מעלותיו מי“ג אחת נחשבת האמת(פסוק לד:ו שמות בספר הנמנות אלוהים,כיפור). ויום השנה ראש בתפילות הנכללהשביעית היא זו מעלה כי לציין מעניין

במרכז. בדיוק וממוקמת ברשימה,

ולכן אלוהית, מעלה היא האמתחיצוני ממקור אלא מתוכנו נובעת אינהלחפש לנו שאל עולה מכך מאלוהים. –

מהי, יודעים שאנו הנחה מתוך אחריה תמיד: לשאול עלינו כנה. תהייה מתוך אלאישראל שאלו את בני אמת מהי? למעשה,מן שירד במן חזו כאשר השאלה אותה”מן תהו: הם כי מספר הכתוב השמיים.טז:טו). מה-הוא“ (שמות לא ידעו, י כ הוא?לקח השמיימי. הלחם של שמו נטבע כךבנוגע ’מן‘ המילה במשמעות טמון חשובלפיכך, התנ“כית. לאמת להתייחסותנולחקור עלינו מהי?“ ”אמת לתהות: עלינוכשם ובפתיחות, בכנות בענווה, האמת אתאם במדבר. המן לגבי תהו ישראל שבניובלבול. ספקות בנו יתעוררו לא זאת, נעשהובתמים באמת תוהה מהי?“ ”אמת השואללתשובה מן ומצפה האלוהית, מהי האמת

השמיים.

הנפוצה המופת יצירת הוא התנ“ךהאנושות שידעה ביותר והאוניברסליתבעולם, ביותר המתורגם הספר זהו מעודה.ונחשב אחדמרביהמכר.חותמוהוטבע בחייהשונות. ובדתות עמים רבים של התרבות

מכני, אלקתרוני או אמצעי, בכל צורה נתונים להעביר או אין להעתיק, לאכסן שמורות: הזכוית כל Shabbat Shalom © 2006 .הזכויות מבעלי מוקדמת רשות ללא אחר או הקלתה, צילום,

י ארך כ ך. לב יצר ומצותי, ח; כ ש ת אל ני, תורתי בג:א,ב משלי לך. יוסיפו לום, וש ים חי נות וש ימים,

בהתכתבות תנ“ך לימודי – ישראל שמעושלום“ ”חיים הוצאת

94186 ירושלים, ,592 ת.ד.

דוקאן ז‘אק מאת:גלאור שולמית מאנגלית:

מהי? אמת

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

3

2 שיעור

אלוהי ישראל

המפקפקים אנשים על הקודש בכתבי נאמר מה .1אלוהים? של בקיומו

יד:א). (תהילים אלהים." אין לבו: ב נבל "אמר

אלוהים? קיומו של את להוכיח לנסות אין טעם מדוע .2

הקודש, בכתבי הוא עובדה שרירה וקיימת אלוהים של "קיומו

כל ניסיון נעשה ולא בבראשית, הראשון בפסוק המופיעה כברלהוכיח זאת."(ברשית א':א')

אל." ה את עד-עולם, ומעולם ותבל; ארץ חולל ות - דו יל הרים טרם, "בצ:ב). (תהילים

האל? של לקיומו ביותר השכיח הביטוי מהו .3

חי! אלוהים

יד:לט). א' (שמואל ראל." יע את-יש חי-יהוה, המוש י "כג:י). (יהושוע כם..." קרב ב חי אל י כ דעון, ת זאת "ב

אלוהים? אין לתאר את מדוע .4

כמוהו". ו"אין במינו יחיד הוא שאלוהים משום

מ:יח). (ישעיהו לו." ערכו ת מות, ומה-ד אל; יון דמ ת "ואל-מי,זולתך..." אלהים ואין מוך, כ י-אין כ אלהים: יהוה , דלת ג ן "על-כ

(שמואל ב' ז:כב).

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

4

לחזות "ברצוני חנניה: בן יהושע לר' קיסר "אמר תלמודי. סיפור

לעבר מצביע ובעודו בו", לחזות תוכל "לא לו: ענה באלוהיך"."אינני קיסר: עליה." השיב "הסתכל תמוז) אמר: ימי (של החמהבחמה להביט יכול אינך כי "אמרת יהושע: ר' לו אמר " יכול. האלוהית." בשכינה להביט שכן כל לא עיניך, את המסנוורת

(תלמוד בבלי, חולין נט:ב).

אלוהים? נמצא היכן .5

מקום! בכל נמצא אלוהים

ה; את ם ש מים, ש ק אס אם אברח. ניך מפ ואנה, מרוחך; אלך "אנה,מן- ך קדש עון ממ קיפה "הש קלט:ז). (תהילים ". ך הנ אול ש יעה ואצ

קיג:ה). עם תהילים כו:טו), (השוו (דברים מים..." הש

ישות הוא אלוהים כי הקודש בכתבי נרמז כיצד .6מוחשית?

זכר ונקבה, אתו: רא אלהים ב צלם ב צלמו, את-האדם ב ברא אלהים "ויא:כז). (בראשית אתם." רא ב

בין הדמיון על מרמזת אלוהים בצלם נוצר האדם כי העובדה

כוח או מופשטת ישות אינו התנ"ך אלוהי לאלוהים. האדם בנימט: (בראשית ידיים בעלת פיזית כישות מתואר הוא ערטילאי.ישות הוא אלוהים (דברים ח:ג). סה:ה), ופה (ישעיהו אף כד),בראשית כ:ד; (דברים הולך הוא לאדם. בדומה וגופנית מוחשית(בראשית נלחם סה:יב), ישעיהו יז:כב; (בראשית מדבר ג:ח),לב:כה; ב:ז, (בראשית נוגע ואפילו יד:יד, כה), שמות לב:כה-ל;

תהילים כג:ה).

של עליונותו מביעים את שמות תנ"כיים שני אילו .7בכול? השוכנת הווייתו הנצחית ואת האלוהים

א:א). (בראשית הארץ". ואת מים, הש את אלהים, רא ב ית, ראש "ב

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

5

מת נש יו, אפ ב ח פ וי מן-האדמה, עפר את-האדם, אלהים יהוה יצר "ויב:ז). (בראשית ה." חי לנפש האדם, ויהי ים; חי

עליון), (אדיר, רב-כוח, "אלה" השורש שנגזר מן אלוהים השם

א). (בראשית האלוהים של ועליונותו עילאיותו את מביע

ד כב הנ ם ("הש "השם". או כ"אדוני" לבטא נהוג יהוה השם את

היה, מן השורש נגזר יהוה השם כח:נח). (דברים ה..." והנורא הזקיום מציאות, על המורה הוה, מהשורש וגם נמצא, כלומר ויהיה, הווה היה, ההוויה: אופני כל את כולל יהוה השם ודיבור2.ב; (בראשית בכל. ושוכן ועידן, זמן בכל קיים הבורא כי ורומז

ג:יד). שמות עם השוו

האלוהי, המשפט מציין את אלוהים ישראל, השם חכמי פי על

למשה: הוא ברוך הקדוש "אמר האלוהי. החסד את יהוה והשםכאשר אני שמי. על מעידים מעשי שמי? את לדעת "חפץ אתהעל הבריאה מרחם אני וכאשר אלוהים... אני את ברואי שופט

לג:ג). רבא (בראשית (יהוה)" – המפורש בשם נודע אני

האדם? לבני אלוהים מתגלה כיצד .8

בטבע:

הרקיע." יד מג ידיו, ה בוד-אל; ומעש כ רים מספ מים, "השג:טו). שמות עם (השוו יט:א) (תהילים

בהיסטוריה:

עבדים." ית מב מצרים מארץ הוצאתיך ר אש אלהיך, יהוה "אנכיג:טו). עם שמות כ:ב). (השוו (שמות

אישית: בהתנסות

ר. ב ד ר אש כ רה, לש יהוה עש וי אמר; ר אש כ רה, את-ש קד פ "ויהוה" אלהים. אתו ר ב ר-ד אש למועד, לזקניו, ן, ב לאברהם רה ש לד ות הר ות

ו:כב). דניאל ג:ה-ו; שמות עם (השוו כא:א-ב). (בראשית

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

6

אלוהים? של קרבתו את אברהם חווה כיצד .9

רץ וי רא, וי עליו; בים נצ ים, אנש ה לש ש ה והנ רא, וי עיניו, א ש "ויחן מצאתי נא אם אדני, ויאמר: ארצה. חו ת ש וי האהל, תח מפ לקראתם

יח:ב-ג). (בראשית ך." מעל עבד תעבר נא עיניך, אל ב

"אדוני", בשם האנשים שלושת אל תחילה פונה אברהם

הוא פונה לאחר מכן, מיד לאלוהים. כלל כפניה המשמש בדרךאל מדבר שהוא בשעה "בעיניך", ואומר: יחיד שני בגוף אליהם

אנשים. שלושה

לפני עמד, עודנו ואברהם סדמה; לכו וי ים, האנש ם מש פנו "וי(בראשית יח:כב). יהוה."

שביקרו היה אחד משלושת "האנשים" כי ה' עולה הכתוב מן

נותר ה' לסדום, ואילו הלכו מהם שניים משום שרק אברהם, אתיט:א). (בראשית סדמה..." לאכים המ ני ש באו "וי בנוכחות אברהם.

אלוהים? של יעקב את של קרבתו חווה כיצד .10

לב: (בראשית חר." הש עלות עד עמו, איש אבק וי לבדו; יעקב, תר ו ויל). כח, פסוקים עם (השוו כה),

אלוהים? קרבתו של את חווה משה כיצד .11

על- יהוה עבר וי יהוה. ם, בש קרא וי ם; ש עמו ב תיצ וי ענן, ב יהוה רד "וינצר ואמת. ים, ורב-חסד אפ ארך וחנון, רחום אל יהוה יהוה, קרא, וי ניו, פאבות עון פקד - ה ינק לא ה, ונק אה; וחט ע ופש עון א נש לאלפים, חסד

לד:ה-ז). (שמות עים." ועל-רב ים ש ל על-ש בנים, ני ועל-ב נים על-ב

אלוהים? קרבתו של את ישראל חוו בני כיצד .12

ובמשכן בענן

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

7

ה, יכל מש ולא ן כ ש המ את מלא יהוה, וכבוד מועד; את-אהל "ויכס הענן,ן.ובהעלות כ ש כןעליו,הענן;וכבודיהוה,מלאאתהמ יש לבואאלאהלמועדכמ:לד-לו). (שמות מסעיהם." כל ב ראל, יש ני ב יסעו ן, כ ש המ מעל הענן

ששכן לענן המקושר "שכן" מהשורש נגזרת שכינה המילה

כה:ח); (שמות בתוכם" "ושכנתי אלוהים וממאמר המשכן, עלואת אלוהים לעמו של קרבתו את המשנה מבטאת בלשון היא

רבא ו:יג). (מדרש השגחתו עליהם.

לה' קורבנות בהקרבת

ה, מ ש לכם עד או ר אש יהוה, לפני אהל-מועד תח פ לדרתיכם, מיד ת "עלתכט: (שמות כבדי." ב ש, ונקד ראל; יש לבני ה, מ ש י ונעדת ם. ש אליך ר לדב

מב-מג).

המילה נגזרת אף שממנו קרב מהפועל נגזרת קורבן המילה

קרבה.

הקודש ברוח

ם הש ה אי - צאנו רעי את ם, מי עלם המ ה אי עמו; ה מש ימי-עולם, זכר "וי(ישעיה סג:יא). קדשו." את רוח קרבו, ב

כולל מקום, בכל אלוהים של נוכחותו על מרמזת רוח המילה

אותנו. וממלא אותנו הסובב לנשימה לאוויר בדומה בתוכנו,

ליהוה? האלוהים מלאך שבין הקשר מהו .13

אותה ישות מלאך האלוהים ויהוה הם

אש, עמוד ב ולילה רך, הד לנחתם ענן, עמוד ב יומם לפניהם הלך "ויהוההאלהים, מלאך ע ס "וי יג:כא). (שמות ולילה." יומם ללכת, להם להאירניהם, מפ הענן, עמוד ע ס וי מאחריהם; לך, וי ראל, יש מחנה לפני ההלך

יד:יט). (שמות מאחריהם." עמד, וי

בהמשך טז:ז-יא). (בראשית במדבר יהוה מלאך את פגשה הגר

במלאך חזה משה יג). (שם פ' אליה" (הוא) הדבר "יהוה כי: נאמרנה הס מתוך ת-אש לב ב יהוה אליו, מלאך רא "וי הבוער, בסנה ה'2. Elie Wiesel, “Eine Quelle für die Hoffnung finden, Gespräch mit R.Boschert, Süddeutsche Zeitung, October28/29, 1989, quoted in Hans Küng, Judaism: Between Yesterdey and Tomorrow(New York: The ContinuumPublishing Company, 1995), 727, n. 44

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

8

גדעון אלוהים. עם משה מדבר האירוע בהמשך ג:ב). (שמותו:יא-כד). (שופטים ה'. מלאך ועם ה' עם לחילופין מדבר

אמורים האדם בני שבה הדרך על בתנ"ך נאמר מה .14את אוהב שאף יכול, והכל הכביר לאלוהים להתייחס

אישי? יחס ומעניק להם ברואיו

"ידע" המילה אינטימי. באופן אותו שנכיר משתוקק אלוהים

יז; יט:ח). ו, ד: (בראשית מין. יחסי לקיום מקושרת בתנ"ך

השואה? אחרי באלוהים להאמין אפשר האם .15

מב:ה). ראתך."(איוב עיני ה, ועת יך; מעת ש מע-אזן "לש

כג:ד). די;(תהילים עמ ה את י כ רע, אירא לא צלמות, גיא ב אלך י כ ם "ג

אלוהים; על לדבר יכולים איננו אושוויץ, שאחרי מאמין "אני אלי ויזל.2 אל אלוהים." רק... לדבר אנחנו יכולים

המשפט אלוהי אלוהים, מדוע תוהים: עדיין רבים אנשים

להתרחש? לשואה הניח החסד, ורב הכל-יכול האל והאהבה,וננסה בשאלה נדון והסבל, הרשע בסוגיית העוסק ,3 בשיעור

למצוא לה מענה.

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

9

1 ל א ר ש י י ה ו ל א - ם ש ה

א להתחלחל, ל י מבל ם ל אלוהי ע שוב לח לו אפי ו דבר שה ל קנו ית ו והו ו נ עת ד שתו מפני א אל ם, האלוהי א הו שה' ם שו מ ק רבחסר. ד י תמ קות לו ם האלוהי ל ע נו ותי ער ש ה כל . בלות מוגגי לו או תי ניתוח לכל ו ו נ לתפיסת בר ע מ הרבה צא נמ ם אלוהילו ענה יהו, מ עת ד ל ש ק ובי ם אלוהי ל פנה שה מ אשר כ לנו. ש

אהיה." אשר אהיה " נית: ו ר אי בנימה ם אלוהיגש שניפ כ ך. נ י י ענ מ ננה אי זהותי " ות: אחר ם י ל י במותיך בהגדר אותי ל בי להג תוכל א ל ם, י נתי בי תופתע. אתהלהוכיח נסה שת עם ט ן אי ו , ות גי לו או התי ותיך ער ש ובהם י הנובע ן ו י ע ר או יתה אמ נו אי ם אלוהי אכן, ו י." ומ קי אתבספק. ל מוט נו אי לם עו ל ומו קי י. נ ו הגי ם ני עו טי צף מרם י ל (תהי ם." י ה ל א ן י א " יבו: בל שוב לח ז ע מ ל הכסי ק ר, ימת קי ו ה יר שר ה עובד א הו ם אלוהי ל ש ומו קי . א) ד: יל; ב ת ו ץ ר א ל ל חו ת ו ו ד ל י ם י ר ה ם, ר ט ב " ל: הכו ל ע ומ לפני

. ב) צ: ם י ל (תהי אל." ה ת א ם, ל ד-עו ע לם עו מ ום אלוהי ן, כי י רר עו יה ל ן ע אי , ש ה ור בר ה פותח בהנח ך נ" התי הביטו . א) : א ית אש (בר ". . ם. י ה ל א א ר ב , ית אש ר ב " : ם י קיצהיר מ ם, האלוהי ל ש שותו ממ את אר המת ך נ" בת ותר בי ץ הנפוי ל י אל ל אה ו שו בה יחד אותו י ן ומ י אפי זה מ דבר חי. ם אלוהי כים נ אי אך ם, י י זנ או ו ם י י נ י ע להם ש י ש והחימר, בן הא ץ, העא הו אל שר י אלוהי . ה-ו) ז: קט ם י ל (תהי ם. י ע שומ ם אינ ו ם אי ו רלט; ד: י א' אל שמו יט; : ח ם שופטי ; י : ג ע שו (יהו חי ם אלוהיא הו ם. י החי עות צ אמ ב נו י אל ע ד ו מתו ם אלוהי . ג) פד: ם י ל תהים י ל (תהי ם. י החי ני ו גו ובכל הטבע ל ש ופיו בי , אה י בר ב גלה מתאלוהי ה. י ר ההיסטו י ע ו איר ב גלה מת א הו ל, לכו ל ע מ . א) יט:כ: (שמות ם י צר במ ות בד ע מ אל שר י בני את יחרר ש אל שר יא הו , את ז עם . י) כט: יה (ירמ בל ב י ל גו את צה אר לה והע , ב)א והו , ו) : ג (שמות קב ע י ו צחק י הם, בר א עם י ש אי שר ק צר י. ב) כ ו: אל ני (ד ו נ צרכי לכל ג א ו ד ו ו נ לותי לתפי העונה האלא הו אי. ל ערטי כוח או שטת מופ שות י נו אי ך נ" הת אלוהיאף ד), כ מט: ית אש (בר ם י י ד י לת בע ית ז פי שות כי אר מתו

1. Jacques Doukhan, “Ha-Shem, The God of Israel.” Shabbat Shalom, Autumn 1999,18-20

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

10

ית ש שות מוח י א הו ם אלוהי . ג) : ח ם י (דבר ופה , ה) יהו סה: ע ש (י, ח) ג: ית אש בר ד; כ: ם י (דבר לך הו א הו ם. אד ל ומה בד גופנית ולב: ית אש (בר ם נלח , יב) סה: יהו ע ש י ב; כ ז: י ית אש (בר דבר מכה; לב: ז, ב: ית אש (בר נוגע לו אפי ו , כה) ד, י ד: י שמות כה-ל;

. ה) ג: כ ם י ל תהינו ד למ ל ד ע נו א הו שוטו. כפ זה אור תי ן להבי ן אי ש ור ברם אלוהי ן שבי ן ו י הדמ ו. נ כמו ק ו י בד י ש ממ א הו ם אלוהי כי, שה ע לם למ או ו . ז) כ : א ית אש (בר ן ו י ע הר ש את ו ממחי אי ו וברם אלוהי אחד, ד צ מ סותר. אור ב ם אלוהי את ציג מ ך נ" הת. ית ש אנו תפיסה לכל בר ע מ צאת הנמ נה ו י ל ע שות כי אר מתואר לת ן אי לכן, ו , ( י : לג (שמות אותו אות לר ל יכו ו נ אי ש אים אלוהי . ג) כ: (שמות נה. תמו או ה צור , דמות ם שו ב אותוש אי ו , שגה לה ן נית ו נ אי א הו נסופי, אי חק מר נו אית מ וחק מרכו: ם י (דבר ם י י שמ ב שוכן א הו ו. נ להבי או בו לוט ש ל ל יכו ו נ אי

. ד) יג-י ד: י ה י ע ש י ט; ג: קי ם י ל תהי טו;ך; ח ו ר מ ך ל א , ה נ א " ם. קו מ בכל צא נמ ם אלוהי י, שנ ד צ מל או ש ה ע י צ א ו ה; ת א ם ש ם, י מ ש ק ס א אם ח. ר ב א ך י נ פ מ , ה נ א וך ד י ם, ם-ש ג ם. י ית ר ח א ב , ה נ כ ש א ר; ח י-ש פ נ כ א ש א . ך נ הר או , ה ל י ל ו ; י נ פ ו ש י ך ש ך-ח א ר, מ א ו ך. נ י מ י י נ ז אח ת ו ; י נ ח נ ת, ה כ י ש ח כ ר י א י ם ו י כ , ה ל י ל ו : ך מ מ ך י ש ח י א ל ך ש ח ם ג י. נ ד ע ב

. ז-יב) קלט: ם י ל (תהי ה." ר או כו. ז ה ה הסתיר את ד מחד ך נ" הת , בהתחלה בר כ , שה ע למאלוהי את ציג מ - ב:ד) א : א ית אש ן (בר אשו הר אה י הבר סיפורשני ה אה י הבר סיפור לו אי ו , לה נע ו וחק מר אל בתור ם קו הים ימ ע ם י קי ומ ו אי ו בר י בחי עורב המ אל ציג מ כה) ב:ד- ם (שם י ע בקט ם אלוהי ל ש שמותיו כי ן י צי ל ן י י ענ מ וב. קר שר קדבר מ ן אשו הר אה י הבר סיפור יהם. שר להק ם י אימ מת לו הלר, י אד עו שמ שמ אלה", " ש שור מה גזר הנ ם ש – " ם אלוהי " ל עע להבי י ד כ ם רבי ת בצור ע מופי ם אלוהי ם ש ה ן. ו י ל ע כוח, רב! ם האלוהי אלוהי א הו – ם אלוהי ל ש וממותו ור נותו ו י ל ע אתם ש (ה יהוה : ם אלוהי ל נוסף ם ש ציג מ שני ה אה י הבר ר סיפוהוה או , צא) נמ (כלומר היה ש שור ה ן מ גזר הנ ש) המפורצאותו הימ את ע ומבי , ר) יבו ד ו ם ו קי , אות צי מ ל ע ה (המורני שו ה את ו אר בי אל שר י י חכמ ם. האד בני בקרב ם אלוהי ל שא הו וך בר ש ו ד הק אמר " : א הב אופן ב זה ה לוגי או והתי י נ שו הלי. שמ ל ע ם י ד י ע מ י ש ע מ י? שמ את עת ד ל אתה ץ חפ " שה: למל ע ם ח י מר אנ אשר וכ . . ם. אלוהי אני אי ו בר את י שופט אנ אשר כ

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

11

. ( ג : לג א רב ית אש (בר יהוה." ש: המפור ם ש ב ע ד נו י אנ , אה י הברי ומ י ומ י ח אור ב ם אלוהי ל ש קרבתו את ו חו ך נ" הת י גיבורו אפי "ב שנפח ם אלוהי י ד בי צר נו ן אשו הר ם אד שך. ומתמית אש (בר וב קר י ז פי מגע ל ע ד י ע המ דבר – " ם י חי שמת נ, ה שר ו נוח ן, קי עם וכן , ה ו וחו ם אד עם יבר ד ם אלוהי . ז) ב:ם אלוהי ל ש ו יחותי ש את ד מתע ך נ" הת ג! אלו י ד ם ימ ע ניהל וא הו לם, מכו ותר י לב ל הנוגע ם גי אלו י הד אחד ם. האד בני עםהם בר א כי מספר הכתוב ם. אלוהי עם הם בר א ל ש יחתו שאל פנה אז ו הו, ו קר שבי ם י ש האנ שת לו ש בפני וה שתחו היו אל יבר ד , ם) אלוהי ל ש (שמו " י נ ו אד " ם ש ב מהם אחדשך בהמ . ג) : יח ית אש (בר ך." י נ י בע . . ." אמר: ו ד יחי י שנ גוף בהלכו לו הל " ם י ש האנ " שת לו ש מתוך ם י י שנ כי ר ו בר ב אמר ני נ פ ל ד, מ ע ו נ ד עו הם ר ב א " לו אי ו , א) יט: ית אש (בר ם ו ד לס, ות ד חי אפוף ו ד י מטר זה סיפור . ב) כ : יח ית אש (בר ה." הו יבלות מג בתוך ן, זמ וב ל בחל ם אלוהי את קם ממ א שהו ם שו משוחח מ א הו ע; ז ע זו מ או מופתע אה נר א ל הם בר א אך שר. הבק. שו ב ן גר ת כמו ש ממ איתו, קח מתמ לו אפי ו ה' עם וכות ארעם בק א נ א הו האל. עם וב קר י ז פי במגע נסה הת קב ע י גםית אש (בר אל. שר י ש: החד שמו ב זכה גש המפ ם ובתו האל,אשר " ד היחי ם אד כ כית נ" הת ת במסור ע ד נו שה מ . כט) לב:זכה א ל ש אי אכן, ו . ( י ד: ל ם י (דבר ם." פני אל ם פני יהוה עו ד יה הו י " : א קר ו ו י פנ ל ע בר ע ה' כמוהו. ם אלוהי ל כה רבה קרבה לד חס צר נ . אמת ו ד ס רב-ח ו ם, י פ א ך ר א ן, ו נ ח ו ם חו ר אל , ה הו ין ו ע ד ק פ , ה ק נ י א ל , ה ק נ ו ה; א ט ח ו ע ש פ ו ן ו ע א ש נ ם, י פ ל א לם." (שמות י ע ב ר ל ע ו ם י ש ל ש ל ע ם, י נ ב י נ ב ל ע ו ם י נ ב ל ע ת בו א

. ו-ז) ד: לם אלוהי ה'. נוכחות הם את אף ו דבר חו במ ו ד שנד אל שר י בניאוחר מ לב ש ב . ד-לח) ל מ: (שמות ן הענ עות צ אמ ב בקרבם שכןאשר כ זו, ה נסות ההת זכר את אל שר י י חכמ ציחו הנ ותר יה המור ,( " שכן " ש שור מה ת גזר (הנ נה שכי לה י המ את טבעו

בקרבנו. ם אלוהי נוכחות ל עבני ל ש ם נסות הת את אה ר יה ע ש י א בי שהנ ן י צי ל ן י י ענ מוח לר אותה יחס י ל ף י ד הע א הו אחר. אור ב דבר במ אל שר ית בור ג שכנה , ת ונסתר קה ז ח וח" ר " אותה עות צ אמ ב ש. ד הקועם אן כ ת שר קו מ שכינה ה . א) י סג: יה ע ש (י בקרבם. ם אלוהיהקרבה את להם קה עני ומ העם, בקרב שוכנת ה ש, ד הקו וח ר

ם. אלוהי ל ותר בי הרבה

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

12

ם יתי ע ל זוהה המ , יהוה אך ל מ ם ש ה את אזכר ל מרבה ך נ" התז:ז- ט ית אש (בר ה' אך ל מ את גשה פ הגר יהוה. עם ובות קר. ג) י ז: ט ית אש (בר ה" י ל א ר ב ד ה א) (הו ה הו י " כי אמר נ אך א), יער הבו בסנה שה מ בפני גלה שנ א הו ם אלוהי אך ל מ , ומה בדן עו גד גם ה'. עם דבר מ שה מ הסיפור שך בהמ אך ב), ג: (שמות. ד) כ א- י ו: ם (שופטי ה' עם ו ה' אך ל מ עם ן לופי לחי שוחחה' אך ל מ את א הו אף יהה ז , ג י ז: ט ית אש לבר נקלוס או ם תרגו

ם. האלוהי נוכחות ל ש ית ש הממ גלותה הת , נה שכי ה עםהם קו אף ש, העני ד ק במ הקורבנות ם וטקסי י תי ם הד הטקסיהבטיח ם אלוהי ם. אלוהי ל להתקרב יות ו דמנ ז ה אל שר י לבני, ה מ ש ם כ ל ד ע ו א ר ש א " ד: ע מו אוהל ב הקורבן זבח מ בי לגגם עה שמ מ יב הקר לה י המ . מב) לט: (שמות ם." ש ך י ל א ר ב ד לות להי ה' הבטחת את קפת ש מ א והי , ( אל סמוך (ניגש התקרב

וב. קרד ע ו ו להי הבטחתו את ם י קי המ ם, האלוהי ל ש זה מהלךן מ א הו עמו, בקרב כן שו ו ם י י שמ ה ן מ ד ור י ם, האד בני עםח- זר המ י עמ אל. שר י אלוהי ל ש ותר בי ות י ד יחו הי נות התכואלוהי ק ר אך ם, י י שמ ב שכן ש אל ב נו י האמ ק העתי וב הקרבני בפני גלות להת י ד כ י ימ י שמ ה שכנו מ את זב ע אל שר יאלוהי ן בי ם י הקי המהותי ני שו ה זהו להם. יב ש להק ו ם האדם אלוהי ש י לם או ו אל: " ני ד י ד י ל ע ן י צו ר, ש אשו י ל י אל ל האמתאשר את צר נ ד בוכ נ לך למ ע י ד הו א והו , ות ד סו המגלה ם י שמ ב

. ית) ארמ מ כח, ב: אל ני (ד ". . ם. י הימ ית אחר ב יהיה– ם אלוהי ב נו נת אמו ל ית קר י הע הסיבה זוהי כי יתכן יר להכי ו, דבר את ע שמו ל נו לת ביכו ו; נ י אל ע ד ו מתו ם אלוהיל ע שפעתו וה כוחו, אהבתו, את ות לחו י, ש אי אופן ב אותו

יה. ר ההיסטו מהלך ל ע ו נו י חים, האלוהי ל ש קתו שתי ו לם בעו הסבל ל ש ומו קי לו אפיותו. דר ע להי א ל ו לנוכחותו ם כסימני ם אי בי הנ י ד י ל ע שו פורם אלוהי ש בכך קא ו ו ד צא מו יה ע ש י א בי הנ י, אל קס ו ד פר ח אור בתי, י כ ח ו " יתי. האמ האל ותו להי הסיבה את פניו את מסתיר. ז) י : ח יהו ע ש (י ". ו תי ל י ו ק ו ב; ק ע י ית ב מ ו, י נ פ ר י ת ס מ ה , ה הו י לם י ער ער המ נות ו בניסי בחנת נ ם אלוהי ב יתית אמ אמונה אכן,לתו. זו אחר אל ן אי האל, ל ש קו יחו ור ו דר ע הי ות למר יה. ל ענה ו אי נ ת ד בו ע אם לו אפי ו, נ אות מברך נו אי ם אלוהי לו אם אפיו, נ לותי לתפי עונה א ל א שהו לנו אה נר אם לו אפי י, פר את ש נו. את ז ות בו למר ם ני י אמ מ אנו בספק; ל מוט נו אי לם עו ומו ל קי

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

13

2. Elie Wiesel, “Eine Quelle für die Hoffnung finden, Gespräch mit R.Boschert, Süddeutsche Zeitung, October28/29, 1989, quoted in Hans Küng, Judaism: Between Yesterdey and Tomorrow(New York: The ContinuumPublishing Company, 1995), 727, n. 44

ו שהסתתר ם דפי נר ם י ד יהו ם אות ל ש זו ל ומה ד נו נת אמו" ן י אמ מ האני " את הקיר ל ע וחרטו , שבצרפת ן לו בקו ה ער במן י אמ מ אני , חת זור נה אי ש כ גם ש שמ ב ן י אמ מ י אנ " : להם שגם ם אלוהי ב ן י אמ מ אני , בה ש מרגי ני אי ש כ גם אהבה ב

מסתתר." א שהו כו חו האל, ל ש ו דר ע הי ות את לחו להסתכן ו נו שההי ם י ש אנ ק רמכונה כמו להגיב ם אלוהי מ ם צפי מ אנו ד עו כל נוכחותו. אתוכל , מוכנית נו לותי לתפי ענות ל ו מטבע עות צ אמ ב לת המופען ו י ע ר גדר ב נותר א הו לם, עו ל ע יפתי א שהו ם צפי מ נו נ אי ד עווב אי ל ש ו סיפור ם. אלוהי ו נ אי א הו – בלבד לוגיה או תי אואחר ל ק ר , רב ב א ובכ ער בצ נסה שהת אחר ל ק ר . את ז ש ממחילבסוף ה ד הו א הו , קבות הנו ו אלותי ש את האל כלפי שהטיח. ה) מב: וב (אי ך." ת א ר י נ י ע , ה ת ע ו ך; י ת ע מ ש ן ז ע-א מ ש ל " : כים. האלוהי ל ע קות עמו גיות לו או תי ות הצהר ש ו גד וב אי ספרק ר אך יהם, בספר ם י ש שפ ומפ ם מתכנסי לם כו ם לוגי או התי כלד היחי א שהו ם שו מ ם, האלוהי ל ע האמת את לומר ל יכו וב איאה שו ה ית י ל מטרגד ז י ו י אל ד למ ש קס ו ד זהו הפר אותו. המכירם י ל יכו ו נ נ אי ץ י ו שו או י אחר ש ן י אמ מ אני " : ם י הגז אי ת ן יכרו ז ומ2 ם." אלוהי אל דבר ל . . ק. ר ם י ל כו י ו אנחנ ; ם אלוהי ל ע דבר ל

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

14

_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

15

_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

תמוהה, להישמע עשויה זו ששאלה אףשלנו והספקנות הבלבול את מביעה היאהדתות ממגוון נובע זה בלבול לאמת. באשרלנו הגורמות אותנו, הסובבות והאמונותמהי כן, ואם אמת, יש בכלל אם לתהותספק מטילה הספקנות נמצאת. היא והיכןאמת כל אין פיה, על האמת. של בקיומה

אובייקטיבית.

המבהיר בתנ“ך, מצויה התשובההוא.“ אמת אלהים ”יהוה כי: מפורשותהאמת שרירה כי מעיד התנ“ך (ירמיה י:י).למעשה, האלוהים. עם ומזוהה וקיימת, של מעלותיו מי“ג אחת נחשבת האמת(פסוק לד:ו שמות בספר הנמנות אלוהים,כיפור). ויום השנה ראש בתפילות הנכללהשביעית היא זו מעלה כי לציין מעניין

במרכז. בדיוק וממוקמת ברשימה,

ולכן אלוהית, מעלה היא האמתחיצוני ממקור אלא מתוכנו נובעת אינהלחפש לנו שאל עולה מכך מאלוהים. –

מהי, יודעים שאנו הנחה מתוך אחריה תמיד: לשאול עלינו כנה. תהייה מתוך אלאישראל שאלו את בני אמת מהי? למעשה,מן שירד במן חזו כאשר השאלה אותה”מן תהו: הם כי מספר הכתוב השמיים.טז:טו). מה-הוא“ (שמות לא ידעו, י כ הוא?לקח השמיימי. הלחם של שמו נטבע כךבנוגע ’מן‘ המילה במשמעות טמון חשובלפיכך, התנ“כית. לאמת להתייחסותנולחקור עלינו מהי?“ ”אמת לתהות: עלינוכשם ובפתיחות, בכנות בענווה, האמת אתאם במדבר. המן לגבי תהו ישראל שבניובלבול. ספקות בנו יתעוררו לא זאת, נעשהובתמים באמת תוהה מהי?“ ”אמת השואללתשובה מן ומצפה האלוהית, מהי האמת

השמיים.

הנפוצה המופת יצירת הוא התנ“ךהאנושות שידעה ביותר והאוניברסליתבעולם, ביותר המתורגם הספר זהו מעודה.ונחשב אחדמרביהמכר.חותמוהוטבע בחייהשונות. ובדתות עמים רבים של התרבות

מכני, אלקתרוני או אמצעי, בכל צורה נתונים להעביר או אין להעתיק, לאכסן שמורות: הזכוית כל Shabbat Shalom © 2006 .הזכויות מבעלי מוקדמת רשות ללא אחר או הקלתה, צילום,

י ארך כ ך. לב יצר ומצותי, ח; כ ש ת אל ני, תורתי בג:א,ב משלי לך. יוסיפו לום, וש ים חי נות וש ימים,

בהתכתבות תנ“ך לימודי – ישראל שמעושלום“ ”חיים הוצאת

94186 ירושלים, ,592 ת.ד.

דוקאן ז‘אק מאת:גלאור שולמית מאנגלית:

מהי? אמת

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

3

3 שיעור

ורוע סבל

והרוע? מקורם של הסבל מהו .1

יתיך צו ר אש העץ, המן ה? את עירם י כ לך, יד הג "מי (אלוהים): "ויאמרג:יא). (בראשית "? אכלת נו ממ אכל י לבלת

אנושית). (אחריות

ארץ ב מהו כ אין י כ איוב, י עבד אל ך לב מת הש טן, הש אל יהוה "ויאמרבו סיתני ות תו, תמ ב מחזיק ועדנו מרע; וסר אלהים, ירא ר ויש ם ת איש

(איוב ב:ג). ם." חנ עו לבלסיבה). שום ללא להרע ומנסה מתקיף (השטן

סובלים? אנו מדוע .2

מאריך ע, רש ויש צדקו, ב יק, אבד יש צד הבלי; ימי ב ראיתי, הכל "אתהאנושות). (מצב איוב ה:ז) עם (השוו (קוהלת ז:טו). רעתו." ב

את-עון או ש ת ך, את ובית-אביך ובניך ה את אהרן, אל יהוה, "ויאמר (במדבר יח:א). (השוו תכם." הנ כ את-עון או ש ת ך, את ובניך ה ואת ש; קד המ

יד:י). יחזקאל עםחטאינו). נושאים בעונש על (אנו

למותנו'. הוא הסיבה 'אתה ואמר: לאדם הראשון פנה "הצדיק

אחד אדם ביניכם אין אך אחד, בחטא אשמתי 'אני לו: ענהלט). בובר, חוקת (תנחומא רבות.'" אשם בעוולות שאינו

עוון.'" ללא ייסורים ואין חטא בלא מיתה 'אין אמר: אמי "ר'

שבת נה:א). (תלמוד בבלי,

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

4

של השטן? מהו מקורו .3

גוים.." על חולש לארץ, עת נגד חר; ן-ש ב הילל מים, מש נפלת "איךכח:יד-יז). יחזקאל (השוו עם יד:יב). (ישעיה

התנ"כית לסבל? מהי הגישה .4

י:1) י. (איוב מר נפש ב רה, אדב יחי; ש עלי אעזבה י: חי י, ב "נקטה נפשצד:ג). תהילים עם (השוו "מדוע?") (מרד: ג:כב-כד). איוב עם (השוו

מתי?") עד (תקווה:

והרוע? הסבל לגבי באחריות נושא אלוהים האם .5

יט, תב ה למ תוכל. לא אל-עמל יט והב רע, מראות עינים "טהורהוא (חבקוק א:יג). (אלוהים נו?" ממ יק צד ע רש ע בל ב חריש, ת בוגדים,

ב:ז-ח) איוב עם (השוו מפשע) חף

הסבל והרוע על באחריות נושא אינו מדוע אלוהים .6בעולם?

זכר ונקבה, רא אתו: ב אלהים צלם ב צלמו, ב את האדם ברא אלהים "ויא: (בראשית מאד." טוב ה והנ ה, עש ר אש ל כ את אלהים רא וי אתם.... רא ביצר קוהלת ז:כט) (אלוהים כז,לא) (העולם היה טוב מאוד). (השוו עם

האדם "ישר"). את

בתור הגורם אלוהים את לפעמים מציג מדוע התנ"ך .7ולרוע? לסבל

ה, ואחי אמית די: אני עמ אלהים, ואין הוא, אני אני י כ ה, עת "ראוהוא (אלוהים לב:לט). (דברים יל." מצ די, מי ואין א, ארפ ואני י מחצת

כד:א). ב', שמואל עם (השוו היחיד!). האל

(בראשית פג:ב) שמיים." ליראת פרט שמיים "הכול בידי

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

5

בעולם? לרוע האמיתי הגורם מיהו התנ"ך, פי על .8

לח ש ת אל אליו רק ידך, ב לו ר אש כל ה הנ טן, הש אל יהוה "ויאמר (בידו) א:יב). (איוב ידך."

ה.“ הז העולם ר ש החוצה לך יש עת כ ה; הז העולם ל ש ט פ ש המ עת ”כיג:כח). מתי עם העולם הזה). (השוו שר א:12). (השטן הוא (יוחנן

מרמז י') (איוב רשע," ביד ניתנה "ארץ הפסוק כי טוען יהושע ר'

איוב אלא כלפי השטן.'" דיבר 'לא השטן. "אמר רבי יהושע: עלבתרא טז:א) בבא תלמוד בבלי,

סובלים? אלוהים כשאנו היכן .9

ך ענת בטך ומש ש די; עמ ה את י כ רע, אירא לא צלמות, גיא אלך ב י כ ם "געם צא:טו). (השוו (תהילים כג:ד) ינחמני" ה המ

שעבר המחרידים הימים באחד הסובלים. עם נמצא אלוהים

להורג של בהוצאה הוא נכח במחנה ההשמדה, הצעיר אלי ויזלהמבוגרים שני נוגה." מלאך פני "בעל שהיה וילד, מבוגרים שנימחצי חייו במשך למעלה על נאבק אך הילד התלוי מיד, מתולהביט עלינו והיה עיננו, איטיים לנגד בייסורים גסס "הוא שעה.פניו. מאחורי, שמעתי היה עדיין חי כשחלפתי על בפניו. הואאמר: מתוכי שבקע קול עכשיו?' אלוהים 'איפה ששאל: קולויזל, (אלי הגרדום.'" כאן על הוא תלוי - כאן הוא הוא? 'איפה

"הלילה")

לסבלותינו? אלוהים מגיב כיצד .10

אחיך, מי ד קול ית; עש מה (אלוהים), "ויאמר זעקתנו: את שומע אלוהיםב:כג-כה). שמות י:יז; תהילים עם (השוו ד:י). (בראשית מן-האדמה." אלי צעקים

ם ש וי חרבתיה, ל כ נחם ציון, יהוה נחם י "כ אותנו: מנחם אלוהיםוקול תודה בה, צא ימ מחה וש שון ש גן-יהוה; כ וערבתה עדן, כ רה מדב

נא:ג). (ישעיהו זמרה."

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

6

סבלנו? להקל על כדי עושה אלוהים מה .11

לת והצ עלי; דול ג ך, י-חסד "כ ומתערב: זעקתנו את שומע אלוהיםשמות ג:ז-ח). עם (תהילים פו:יג).(השוו ה." י חת ת אול מש י, נפש

סובל? אלוהים מדוע .12

לא זבחיך וחלב קנה, סף בכ י ל קנית "לא חטאינו: בשל סובל אלוהיםמג:כד) (ישעיהו עונתיך. ב ני, הוגעת חטאותיך, ב ני העבדת אך, הרויתני;

סג:ט). ישעיהו עם (השוו

13. עלפיהתנ"ך, מהו האמצעישיביא לקץ הסבלוהרוע?

לב:א). (תהילים חטאה." סוי כ ע; ש נשוי-פ רי "אש האלוהים: מחילת

'נשוא מכונה ולמחול. הנמחל פירושו לסלוח 'נשא' הפועל

על בעונש לשאת משמעו עוון' 'נשא התנ"כי הביטוי פשע'.החטא. על עונש לקבל כלומר, חטא,

בתקופת התנ"ך? האל מחילת כיצד הושגה .14

את חט וש יהוה; לפני ר הפ ראש על ידיהם, את העדה זקני "וסמכור וכפ ה לו; יעש ן כ את, החט לפר ה עש ר אש כ ר לפ ה ועש לפני יהוה... ר, הפ

כ). ד:טו, (ויקרא עלהם הכהן, ונסלח להם.

15.כיצדמתארהתנ"ךאתעידןקץהסבלוהרועבעולם?

וקול כי ב קול עוד ה ב מע יש ולא י; בעמ י ת ש וש ם, ל בירוש י "וגלתסה:יט) (ישעיהו זעקה."

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

7

"שתקי!"

עשרה רבנים מזעזע, על סיפור מופיע כיפור במחזור התפילות ליוםבמילים: נחתם הסיפור השם. קידוש על ומתו הרומאים בידי שעונואמר וזה שכרה?" תורה "זו ושאלה: השמיים בת קול מן יצאה "אז

סא) את העולם." (ברכות אחריב אלוהים: "שיתקי! אחרת לה

יועילו. לא והסברים ניחומים השתיקה. רק יפה הסבל, לנוכחאת יחמירו רק הם הבעיה. לפתרון יתרמו לא ותירוצים ויכוחים

מנשוא. קשה אותו ויהפכו המצב

שותפות משמעה שואה או סבל כאב, לנוכח שתיקה זאת, ועםזו שתיקה כהודאה". "שתיקה נאמר: בתלמוד עבירה. לדברבאותה אשם ששתק, הראייה עד והסכמה. הודאה על מעידהבנורמליות הודאה היא סבל נוכח שתיקה הפושע. כמו המידהלכן שהיא. תקווה כל על הגולל את סותמת שתיקה הרשע. שלובזעקה בשתיקה משיב העולם, סבלות כל את המשקף התנ"ך,של הרועמת ומשתיקתם הסבל, תיאורי של ליבם מלב יחד. גםהתקווה מילות המתקומם, איוב של זעקותיו עולים הקורבנות,שני, מצד הזועם. האל של וקולו התהילים מזמורי מחבר שלכמלח היו נזיפותיהם, גם כמו איוב, ידידי של המביכה שתיקתםלגמרי. אחר למשהו הנזקק האומלל, איוב של פצעיו על שנזרה

מילים מחפירה; או הולמת להיות עשויה שתיקה הסבל, מול אלהולמות. בלתי או מכאיבות צורבות, להיות או בעיתן, לבוא עשויות

ולהחריש. לדבר המידה באותה קשה הסבל, מול אל

הסבל שורר בכול1

למעשה, החיים. מן נפרד בלתי חלק הוא הסבל סבל. למודי כולנועתיק אידי פתגם קיומו. מראשית היהודי העם בהוויית טבוע הסבלתיאולוגית סוגיה בסבל רואים הנוצרים גם יהודי'. להיות 'קשה כי גורסיותר האדם בני את מעסיק הסבל אותו. משבחים ואפילו מכרעת,1 Jacques Doukhan,The Problem of Suffering, Shabbat Shalom, December 1994, 11-14.

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

8

התפוצצות בצורת בא הוא לפעמים רבות. פנים לובש הסבל מכול.צלף בצורת לפעמים ופצועים, הרוגים אחריו המותיר חבלה מטען חורבן הרס, הזורעת אדמה ברעידת או עבר, לכל בטירוף המרססתמיד הסיפור או מלחמה, מדובר במתקפת טרור, רעב אם בין ומוות.לא מפשע. חפים קורבנות מעורבים טרגדיה בכל עצמו. על חוזרשבנה אם מקיף אותנו: הסבל בסבל. להבחין לכת כדי להרחיק צריךגירושים בגופו; מכרסמת שמחלה סופני חולה בזרועותיה; גוססאדם והרוס; המום כואב, הזוג מבני אחד את המותירה בגידה עקבהעובר פועל אישה; או יהודי שחור, שהוא מפני רק לרעה שמופלה לסיפור השמיימה, הזעקות עולות פת לחם. בעבור השפלות אינסוף

כעופרת. שותקים, כבדים והשמיים סוף טוב, לעולם אין

השמיים שתיקתמוסריות." לדילמות בנוגע המחריש אדם לכל מקום יש "בגיהינוםגרידא. מוסרית משאלה יותר בהרבה מדובר לינקולן). (אברהםעד מקמבודיה רואנדה, עד מגרמניה ושוב, שוב מתרחשות שואותיש אם מדוע. מבינים איננו ואנו מחריש, שאלוהים נראה קרואטיה.להתרחש. כאלו לשואות מניח היה לא הוא בשמיים, רחום אלוהיםלמען אצבע אם הוא אינו נוקף הוא, אלוהים אוהב וכל יכול מין איזהמקננת אפילו ולפעמים המאמינים, בפני מוטחת השאלה העולם? של המוזרה שתיקתו את לתרץ הדת ניסתה ומעולם מאז בליבם.משום שערכיה מונחים מעשיו, ואת אותו אלוהים, להסביר ולהצדיקשונות תיאוריות הדת פיתחה השנים, במרוצת המאזניים. כף על

את המסבירה theodicy (תיאוריה אותן כינו התיאולוגים ומשונות.שעלינו כ"ניסיון" הסבל את המסבירים יש בעולם). הרשע של קיומופעם. אי לנו תתברר לכך הסיבה האלוהים. רצון שזהו משום לעבור,זה מסוג תיאוריות האמונה. בעזרת בסבל לשאת עלינו בינתיים, להמונים". ואכן, "אופיום מעין ושימשו מאמינים, על השפיעו רבותהאנושית, הרגישות הקהיית לשם סם, כמו בדת משתמשים לעיתיםעל פרוש נצחי שחיוך אופטימיים, אמונה" "גיבורי מייצרים ולכןנתן, :"יהוה גורסים אלה אנשים ומצוקה. סבל בעיתות גם פניהםעצמם את ומפקידים א:כא), (איוב מברך." יהוה, ם ש יהי לקח; ויהוהולכן אלוהים, מידי בא הסבל כי מאמינים הם באמונה. אלוהים בידיבמסגרת הגיונית, להם נראית האלוהים לטובתם. שתיקת נועד הואמבטחו את שם זה ברעיון הדוגל מאמין והמוחלטת. הברורה תוכניתומסוימים, אנשים המבעיתה שאננה, בשלווה ושוקע באלוהים

ומעניקה השראה לאחרים.

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

9

אותנו לעודד במקום נוספת. אי-בהירות מעלה התנ"ך למעשה, בזעקותיהם התנ"ך גדוש בשאננות, בגורל לבטוח או לסבל להיכנענותר הסבל. אברהם לא עם מעולם השלימו ישראל שלא נביאי שלהוא זעק סדום. על שיומטרו והגופרית האש על שמע אדיש כאשריעקב, יח). (בראשית העיר גורל על איתו התמקח ואפילו לאלוהים,האלוהים, עם במאבק חייו את סיכן משנתו, הקיץ החלומות, חולםהמנהיג משה, לב:כד-לב). (בראשית הגנתו את לבקש אומץ ואזרעד שהשיג עמו, רחמים על ולבקש אלוהים להתעמת עם הדגול, העזרק לא איוב האומלל לב:ט-יד). (שמות שלא להשמידם הבטחתו אתאת בו והטיח אלוהים נגד התקומם אף אלא גורלו, מר על התלונן וקראו הטיפו רק לא ישראל נביאי י:א-ג). ט:כב-כד; (איוב ספקותיוהכאב שאחז מן מיוסרים לפניו, ובכו לאלוהים זעקו אף לצדק, אלא"עד הזעקה: י:ח). (ירמיהו שחזו החזיונות מן מזועזעים או בהם, התנ"ך, של ליבו לב התהילים, במזמורי ושוב שוב מתי?"מהדהדת(תהילים צד:ג; ישראל עם של ההיסטוריה לאורך מענה ונותרת ללאכאב שאחז אותו על ועוד). הברית החדשה מעידה ו:ד עד:י; סט:מז;על גורל ירושלים וקונן על בכה אשר החולי", ב"איש המכאובות ידועאינו התנ"ך שפתותיו. על גוועת "למה?" כשהזעקה: ומת העולם,ניווכח לאלוהים, שנתקרב ככל להפך, ולרשע. לסבל כניעה מעודדאין לאלוהים ;מד:כה). מב:י י:א; (תהילים הרשע של ההגיון בחוסרדומים בכך, אותו המאשימים בעולם. המתרחשות בטרגדיות ידעל ונדחו דבר הוקעו של בסופו אך לו, לעזור איוב שרצו של לידידיו

מב:ז). (איוב נכונה" אלי ם רת דב לא י כ פסק:" אשר אלוהים, ידי

מפשע חף הוא אלוהיםנוצר שהסבל משום בסבלותינו, אשם אינו אלוהים פי התנ"ך, עלהמקורית של מתוכניתו חלק היווה לא הסבל האנושות. בשל חטאיהאדם בני מראשיתה. מאוד" "טובה הייתה האלוהים בריאת אלוהים.כבר כך על מלמדים בראשית סיפורי גורלם. לביש האחראים הםההרמוניה הופרה ה', פי את המרו וחווה שאדם ברגע מראשיתם.יג, ג:א; (בראשית האדם בבני פגעו החיים בעלי בבריאה. ששררהפעלו הטבע כוחות יז) טז, ג:יב, (בראשית האישה נגד יצא הגבר טו),האלוהים נגד התקוממו ובני האדם ג:יח, יט) (בראשית האנושות נגדהאדם. בני בשל הופר האקולוגי האיזון כב-כד). ח-י, ג: (בראשיתהמקיאה הארץ המובטחת, על התנ"כית הוצג בתפיסה עיקרון אותועם של לרשע כח). יח:כה, (ויקרא החוטאים תושביה את מקרבההשפעה הייתה ד:ב) (הושע וניאוף שוד ברצח, שעסק ישראל,

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

10

ת חי ב ה, ב ב ש יו ל כ ואמלל הארץ, אבל ת ן כ "על הארץ: על הרסניתמתואר הסבל ג). פ' (שם יאספו." ם, הי גי ד וגם מים; הש ובעוף דה, השבין וסביבתם, האדם בני בין הזיקה החטא. של ישירה כהשלכה כאןהתנ"ך. של היסוד מעיקרי אחד מהווה הבאים, לדורות האדם בנישנודעת החשיבות הוא היהודית במסורת המרכזיים הרעיונות "אחדשהוא דבר אין שלנו. מחשבה ולכל מילה לכל מעשה, לכל דבר, לכלאך חפץ היטב, זאת יודע אדם משקל. כל יש דבר לכל נטול חשיבות.

2 נהר). (אנדריי הכבדה." האחריות מן להשתמט

שהעולם משום מפשע, חף אלוהים כי מכריז התנ"ך ועוד, זאתיצור של ביוזמתו בוצע הראשון הרשע מעשה זרות. בידים נתוןהרוע את המגלם הנחש, אותו מכנה התנ"ך אל. ואינו אדם שאינו זאת, עם המזרח התיכון העתיק. גם בתרבויות היהודית, כמו במסורתהיסטורית. ממשות בעל גם אלא מיתולוגית דמות רק אינו הנחשביותר, הרבה בעוצמתו האנושי הסבל את המתאר איוב, בספרלשטן, שביקש עונה אלוהים כאשר הרשע. שורש את אלוהים חושףלו ר אש כל ה "הנ מודה: הוא לו, ולהרע לאיוב להתנכל רשותו אתישוע ד-ו). בברית החדשה יוצא ב: עם השוו ידך" (איוב א:יא, יב, ביב: (יוחנן הזה" "שר העולם בתור את השטן המזהה דומה, בהצהרההתנ"ך את מציג זו מסיבה כט). כח, יג: (מתי היחיד הרשע לא) ומחוללבעקבות שבא הראשון הסבל למעשה, הגיון. וחסר הוגן כבלתי הסבלוהיושר, הצדק התגלמות שהיה הבל, זאת. מאמת הראשון, המוותמטרה, שום שירת לא ומותו עוול בכפו, לא על לחינם, מת הוא נרצח.גורלו על מעיד "הבל", שמו, אפילו זכר. ללא נעלם שהוא משוםהסבל. שיאי שיא התגלמות הוא איוב וההגיון. הפשר חסר הטרגימוצדקת", סיבה "ללא שמשמעה: "חינם", היא לסבלו המפתח מילתוחסרי ייסורים מיותרים איוב בייסורי רואה אפילו אלוהים "לשווא".בצדק המצדדים ידידיו, שלושת טענות לנוכח ב:ג). (איוב הצדקה.אין לסבל כי מתעקש איוב הסבל, את בעזרתו ומצדיקים האלוהיחפים אנשים של חלקם מנת הוא הסבל כי טוען הוא סיבה. שום(איוב הוגן כבלתי בעיניו נתפס הסבל האשמים. של גם כמו מפשע,הוא תכלית, לו אין הצדקה: שום אין לסבל זו, מבט מנקודת ה:ז).מד:כה). מב:י; י:א; הגיוני. (תהילים והוא אינו מקום, לשום מוביל אינו

לסבל הפתרוןתמיד הוא הסבל נצדיקו, לא אם ובין נצדיקו את בין ואולם,

2 Andre Neher, Clefs pour le Judaisme (Paris: Sehgers, 1977)

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

11

זו מסיבה לפתרון. יוביל לא שכלנו בעזרת להסבירו ניסיון וכל סבל,דרכים. בשתי הסבל סוגיית עם הקודש כתבי מתמודדים

בסבלותיו טמונה האנושי לסבל אלוהים של תשובתו ראשית,חוטאים האדם כשבני מתייסר הוא בעטיינו. סובל אלוהים שלו."אייכה?", בשאלה טמונה התובנה החטא. בשל ממנו ומתנתקיםג:י). (בראשית שחטאו וחווה אדם אחר בחיפושו אלוהים שזעקהאובדים. האדם בני את מוצא אינו הוא כאשר מתייסר אלוהיםרעת ה רב י כ יהוה, רא י "ו המבול: לפני כי מפורשות אומר הכתובי כ יהוה, חם נ י ו היום. ל כ רע רק לבו, בת מחש יצר וכל ארץ, ב האדםאלוהים ו:ה-ו). (בראשית לבו." אל ב, תעצ י ו ארץ; ב האדם את ה עשמג:כד). (ישעיהו " נתיך. עו ב ני, געת הו חטאותיך, ב ני העבדת אומר:" אף

עמו חטאי בשל המיוסר אלוהים, של בקינותיו גדוש התנ"ךהנביא "דברי אלו: פסוקים על מעיר השל אברהם א:ב-ג). (ישעיהוישעיהו סבלו. את אלא דווקא של האלוהים זעמו את מבטאים אינם3 אלוהים ילדיו." ידי על שננטש האב של מצבו את להבין בנו מפציררק לא בחטא, מתבוססים האדם שבני רואה הוא כאשר סובל אףהיטב יודע שהוא משום גם אלא לבינו, בינם מפריד שהחטא מפנימתייסר בשל אף אלוהים החטא. בעקבות עליהם יבואו אילו סבליםנדמה היה שאדם עדן. בגן שאל הוא "אייכה?" בנו. אוזלת ידו לעצורבחופש הפוגע דבר עושה אינו אלוהים משליטתו. חמקו וחווהמעוללים אנחנו מה רואה הוא כאשר סובל הוא ולכן שלנו, הבחירהאף אלוהים אך כג:ד). תהילים סג:ט; (ישעיהו הזה החופש בעזרתחטאינו את נושא הוא האנושות. למען סובל הוא לכת. מרחיקלמחול. של במובן לעיתים משמשת "נשא" המילה בעטיים. וסובלבייסוריו כרוכה החטאים סליחת כי עולה זה מפסוק א:ו). (הושעמובע זה רעיון עמו. את חטאי על עצמו לשאת הבוחר אלוהים, שלהאנושות חטאי הנושא את הסובל, העבד נג, בתיאור בישעיהו היטבלומנו ש מוסר מעונתינו; א מדכ ענו, ש מפ מחלל "והוא בעדה. ומכפרויהוה נינו; פ לדרכו איש עינו, ת צאן כ נו ל כ לנו. א נרפ ובחברתו עליו,יא). נג:ה-ו, (ישעיהו יסבל." הוא נתם, ועו נו... ל כ עון את בו, יע הפגהוטלו האדם בני חטאי זה. עיקרון על הושתתה הקורבנות הקרבתלמחילה יזכו שהם כדי במקומם, בעונש שנשאו החיים בעלי עלמכיוון הסבל. לרעיון מקושר התנ"כי המחילה רעיון כ). ד:טו, (ויקראלראות יש ב), לב:א, (תהילים לסלוח שיכול היחיד הוא שאלוהיםשל סבלו את מחילה, השגת לשם החטאים בנשיאת הכרוך בסבל,

אלוהים.

3. Abraham J. Heschel, The Prophets, New York: Harper & Row, 1969, p. 80

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

12

פעל אלוהים ממנו. השחרור היא לסבל האלוהית התשובה שנית,שכינתו האנושות. מושיע הוא אלוהים ההיסטוריה. לאורך זו בדרךובחמלתו באהבתו אותנו ומושיע חונן אלוהים עלינו. מגוננת הנצחית

ט). סג:ח, (ישעיהו

וגרמו לבני הטבע, חוקי כל את שהפרו אלוהים בניסי התנ"ך גדושנרפאו החולים לאלוהים. ולהשתחוות בתדהמה ארצה ליפול האדםיג: ב' (מלכים לתחייה קמו המתים כ:ה), ב' מלכים כ:יז, (בראשיתעל ושוב שוב מספר התנ"ך טו:א). (שמות נוצח החזק והאויב כא) את רומם שמחה, אותם שמילא אלוהי, לביקור לפתע שזכו אנשים

דרכם. את והאיר רוחם

נפלו שוב למשכב שהחלימו האנשים מכן, לאחר ואולם, זמן קצריב: (יוחנן של דבר מתו בסופו שקמו לתחייה כח:א), אלה (בראשיתגלה מארצו ופוזר והנפלאות הללו בכל הניסים ועם ישראל שחזה ט)את לו שהשיב לנס מעבר כי מבהיר איוב ב). א:א, (דניאל בגויים בנס מסתיים אינו איוב ספר לו. מצפה עדיין המוות הקודם, מצבו ניתן הבין לבסוף, לא שאיוב כפי לכן, מב:יז). במות גיבורו (איוב אלא(אחד מידידיו לגבי אליפז הנוכחיים. הסבל בחיים את בעיית לפתורשל מבחינתו אך טו). (איוב בהווה טמונה לסבל התשובה איוב), שלהאמיתי הפתרון יט:כה-כז). (איוב בעתיד רק תימצא התשובה איוב,החדשה: ירושלים על ישעיהו ניבא בעתיד. הנביא טמון הסבל לבעייתם, ל ש בירו י וגלת ש. משו ה ועמ ילה, ג ם ל ש ירו את בורא הנני י "כסה: (ישעיהו זעקה." ל כי וקו ב ל קו עוד ה ב מע ש ולא י י; בעמ י ת ש ושמן ההתחלה. הכול יתחיל את אלוהים זה, להגיע לשלב כדי יט). יח,הוא אלוהים אם כי החדשה, העיר את תכונן לא האנושית הקדמהוהיקום והסבל, האנושות על המוות הקץ כדי שיקיץ אותה. שיברא

מחדש. לחוות את נס הבריאה יצטרכו

סוגיית על לאיוב אלוהים בתשובתו של טמונה עמוקה משמעות(איוב הבריאה על-אודות ארוכות מדבר הוא בה לא:לה), (איוב הסבלושונה חדש לדבר התקווה היחיד, הפתרון היא הבריאה לח-מא).

האנושי. אחר לסבל אין פתרון לחלוטין.

היא היחידה הדרך בינתיים, בינתיים? נעשה מה אבל לדבר, קלצופן הוא מה לראות משום שביכולתנו לעתיד, במבט בסבל להיאבקועם המוות עם אותנו מעמתת הסבל שחוויית הוא, הפרדוקס לנו.

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

13

אחרים, לחיים געגועים בנו מעוררת ובו-זמנית אבסורדיים, מצביםשהסבל במקום החדשה). (ירושלים האחרת ולעיר אחר לאושראלוהים, רק ויותר. יותר אליו אותנו מקרב הוא אלוהים, את ירשיעאלוהים ואכן, סבלותינו. את עימנו לחלוק מסוגל היחיד, מפשע החף

לקיצו. שיביא והוא לפתרון הסבל, במפתח שמחזיק הוא

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

14

_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

15

_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

תמוהה, להישמע עשויה זו ששאלה אףשלנו והספקנות הבלבול את מביעה היאהדתות ממגוון נובע זה בלבול לאמת. באשרלנו הגורמות אותנו, הסובבות והאמונותמהי כן, ואם אמת, יש בכלל אם לתהותספק מטילה הספקנות נמצאת. היא והיכןאמת כל אין פיה, על האמת. של בקיומה

אובייקטיבית.

המבהיר בתנ“ך, מצויה התשובההוא.“ אמת אלהים ”יהוה כי: מפורשותהאמת שרירה כי מעיד התנ“ך (ירמיה י:י).למעשה, האלוהים. עם ומזוהה וקיימת, של מעלותיו מי“ג אחת נחשבת האמת(פסוק לד:ו שמות בספר הנמנות אלוהים,כיפור). ויום השנה ראש בתפילות הנכללהשביעית היא זו מעלה כי לציין מעניין

במרכז. בדיוק וממוקמת ברשימה,

ולכן אלוהית, מעלה היא האמתחיצוני ממקור אלא מתוכנו נובעת אינהלחפש לנו שאל עולה מכך מאלוהים. –

מהי, יודעים שאנו הנחה מתוך אחריה תמיד: לשאול עלינו כנה. תהייה מתוך אלאישראל שאלו את בני אמת מהי? למעשה,מן שירד במן חזו כאשר השאלה אותה”מן תהו: הם כי מספר הכתוב השמיים.טז:טו). מה-הוא“ (שמות לא ידעו, י כ הוא?לקח השמיימי. הלחם של שמו נטבע כךבנוגע ’מן‘ המילה במשמעות טמון חשובלפיכך, התנ“כית. לאמת להתייחסותנולחקור עלינו מהי?“ ”אמת לתהות: עלינוכשם ובפתיחות, בכנות בענווה, האמת אתאם במדבר. המן לגבי תהו ישראל שבניובלבול. ספקות בנו יתעוררו לא זאת, נעשהובתמים באמת תוהה מהי?“ ”אמת השואללתשובה מן ומצפה האלוהית, מהי האמת

השמיים.

הנפוצה המופת יצירת הוא התנ“ךהאנושות שידעה ביותר והאוניברסליתבעולם, ביותר המתורגם הספר זהו מעודה.ונחשב אחדמרביהמכר.חותמוהוטבע בחייהשונות. ובדתות עמים רבים של התרבות

מכני, אלקתרוני או אמצעי, בכל צורה נתונים להעביר או אין להעתיק, לאכסן שמורות: הזכוית כל Shabbat Shalom © 2006 .הזכויות מבעלי מוקדמת רשות ללא אחר או הקלתה, צילום,

י ארך כ ך. לב יצר ומצותי, ח; כ ש ת אל ני, תורתי בג:א,ב משלי לך. יוסיפו לום, וש ים חי נות וש ימים,

בהתכתבות תנ“ך לימודי – ישראל שמעושלום“ ”חיים הוצאת

94186 ירושלים, ,592 ת.ד.

דוקאן ז‘אק מאת:גלאור שולמית מאנגלית:

מהי? אמת

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

3

4 שיעור

א' חלק – המשיחוכיצד?) (למה

בעפר טמונה התקווה

אידיאולוגיות של נפילתן את חזתה ה-20 המאה של סופהמתקדמות. אוטופיות של התמוטטותן ואת נשגבות פוליטיותואי מוסרי איום ונוכח המרקסיזם ונפילת השואה לאחר היום,

בייאוש. את מפלטם מוצאים רבים כלכלית, אנשים ודאות

באדמה, פיו את כאשר טמן זה המחיש פרדוקס ירמיהו הנביא(איכה תקווה". יש אולי פיהו, בעפר "ייתן תקווה: למצוא בציפייה

ג:כט).

ולצפות לייחל העז הוא משוגע. היה לא ירמיהו הנביא ואולם,שתקווה משום ימיו, של הטרגית המציאות חרף יותר, טוב לעתידמה אך בהתנסות ממושכת של הבטחות שהתגשמו. מעוגנת זואמת, כנביא יוכר כזה נביא שלום? שמנבא נביא של גורלו יהיה

לח:ט). (ירמיהו יתקיימו דבריו אם רק ה' מאת שנשלח

מיסטית בתיאולוגיה מעוגנת אינה התנ"כית התקווה אכן,אירוע על רומזת היא "רוחניים". רגשות על מתבססת ואינההראשונה התקווה לכן, בהיסטוריה. להתרחש העתיד ממשילבואו והציפייה התקווה הייתה האנושות בתולדות שנרשמה המילה בתנ"ך מוזכרת שבהם הפעמים 39 מתוך המשיח. שלאו לדויד מתייחסים מלך, 15 מהם על מדברים 30 מהם משיח,עולמי מלך על מדברים ה-15 מתוך ו-9 דויד, משושלת למלךא', ב:י, ( שמואל והעולם ישראל את כדי להושיע שיבוא בעתידט:כו-כח). חבקוק ג:יג; דניאל פד:ט; ח; ו; כח: ב:ב, כ, תהילים לג;

להתרחש העתידה והיקום, האנושות לישועת הציפייה רקאם גם ולייחל לה, לצפות תאפשר לנו ממשי בהיסטוריה, באופן

בעפר. טמון פינו אם

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

4

– משיח יהודי? ישוע

זקוקים למשיח? מדוע אנו .1

מות נו ממ אכלך יום ב י כ נו: ממ תאכל לא ורע טוב עת הד "ומעץב:יז). (בראשית מות." ת

לעשות בכוחנו אין בני האדם. של כל חלקם מנת הוא המוות •ממנו. להימלט כדי דבר

החרב להט ואת רבים, הכ את לגן-עדן דם מק ן כ ש וי האדם; את "ויגרש,ג:כד). (בראשית ים." החי רך עץ ד את מר כת, לש תהפ המ

היהודית. האמונה של ליבה לב היא המשיח בביאת האמונה

ישלח הוא "בסוף הרמב"ם: כותב י"ב) (מאמר יגדל, במאמרוזה לקץ." מאמר והמצפים המייחלים את לגאול משיחו כדי את

השואה. בתקופת שלנו מאמין" ל"אני הפך

ביותר. ברכתו הקדומה ישראל תקוות היא התקווה המשיחית

"לא יסור (המשיח). שילה של לביאתו קשורה יעקב ליהודה שלהת יק ולו ילה, ש יבא י כ עד רגליו, ין מב ומחקק מיהודה, בט שהכוכב כד:יז. במדבר את גם קיראו מט:י). (בראשית ים." עמדויד, המגן כי ביאת המשיח. מעניין לציין מסמל מיעקב שדרך

המשיחית. התקווה את גם מסמל ישראל, מדינת של סמלה

העניק שאלוהים הראשונה ההבטחה הייתה מה .2לאנושות?

ישופך הוא זרעה: ובין זרעך, ובין ה, האש ובין ינך ב ית, אש "ואיבהג:טו). (בראשית עקב." שופנו ת ה ואת ראש,

שנאמר: עם ביאת המשיח, הרע עתיד להסתיים ביצר המאבק

ומשמידו." הרע ליצר הוא ברוך הקדוש מביא לבוא "לעתידנב:א). (סוכה

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

5

ג: בבראשית המוזכר האישה "זרע" את מייצג מי .3טו?

לרגליך." הדם איביך, ית אש עד לימיני; ב ש לאדני יהוה, "נאםקי:א). (תהילים

ש"זרע" כך על טמונים בבראשית ג:טו, רמזים אילו .4במינו? מייצג אדם יחיד האישה

לי ת ש י כ ת: ש מו את ש קרא ות ן, ב לד ות תו, את אש עוד, אדם דע "וי ד:כה). (בראשית קין." הרגו י חת הבל, כ אחר ת זרע אלהים,

ימחץ הוא (כלומר, ראש" ישופך "הוא נאמר ג:טו בבראשית

יחיד. זכר שלישי, לשון בגוף משתמש הכתוב שימו-לב כי אותך).

ג:טו ובבראשית באותן המילים בבראשית ועוד, השימוש זאת

מיוחד קשר על מורה "אשית"), "שת", "אישה, ("זרע", ד:כהד: המוזכר בפרק כשם שה"זרע" המרמז כי שני הפסוקים, ביןג:טו בפרק ה"זרע" מיוחד במינו (שת), כך לאדם מתייחס כה

במינו. מיוחד לאדם מתייחס

הנחש? מייצג מי את .5

נחש לויתן על והחזקה, דולה והג ה ש הק חרבו ב יהוה יפקד ההוא יום "בכז:א). (ישעיהו ם." י ב ר אש ין, נ והרג את-הת תון; נחש עקל לויתן, ועל רח, ב

תעה המ טן, וש ין מלש קרא הנ דמוני הק חש הנ דול, הג ין נ הת לך הש "אזיב:ט). (התגלות אתו.“ לכו הש ומלאכיו ארצה לך הש ה; הוא ל כ בל ת את

את הרע ויצר השטן הנחש, מייצגים (טז:א) בתרא בבא פי על

אותו כוח רשע.

את ג:טו בבראשית המתואר המאבק מסמל כיצד .6אלוהים? של הגאולה מעשה

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

6

ם." ש לב וי עור תנות כ תו, ולאש לאדם אלהים יהוה עש "וי(בראשית ג:כא).

החטא של בעטיו התרחש הראשון) (הקורבן הראשון המוות

הקדמון.

צליל בעלות במילים משתמשת התורה ג:טו, בבראשית

לשון. על נופל לשון דרך על ו"תשופנו", "ישופך" דומה:"תשופנו ואתה אותך, וימחץ יכה כלומר, ראש", "ישופך הואכי מרמז זו בלשון השימוש בעקבו. תפגע כלומר, עקב",אשר במינו, מיוחד אדם של ב"קורבן" כרוך הנחש של מותו הרע. מן אותה ויחלץ האנושות את שיושיע בשעה ימות

את נג, בישעיהו הסובל, העבד תיאור מסמל כיצד .7האלוהים? הגאולה של מעשה

יאריך ימים; זרע יראה נפשו, ם אש ים ש ת אם החלי. או, כ ד "ויהוה חפץיק צד יק יצד דעתו ב ע. ב יש יראה נפשו, מעמל יצלח. ידו ב יהוה, וחפץ

נג:י,יא). (ישעיהו יסבל." הוא ועונתם, ים; לרב י, עבד

מצורע אמרו רבנן, המשיח? שם "מה נג:ד: על ישעיהו דרשו חז"ל

בנהו חש ואנחנו א, ומכאבינו סבלם; נש הוא "חלינו שנאמר שמו,צח:ב). סנהדרין, בבלי, (תלמוד ה"' ומענ אלהים ה מכ מצורע,

מעשה את במקדש הקורבנות פולחן מסמל כיצד .8האלוהים? של הגאולה

לו; ונסלח ה, מאל מאחת חטא, ר אש אתו חט על הכהן עליו ר "וכפ(ויקרא ה:יג). נחה." מ כ לכהן, והיתה

למשיח, שבין הקורבנות הקשר על יוסיי בשם ר' דרש אלעזר ר'

נא:ב). סנהדרין מד:ב, (זבחים למשיח." בנוגע הלכה "..זו ואמר:

שהוא משום (הלבן)? לבנון בשם המקדש בית נקרא "מדוע

לט). (יומא, ישראל." חטאי את מלבין

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

7

נג? העבד הסובל, המתואר בישעיהו מיהו .9

ובחברתו עליו, לומנו ש מוסר מעונתינו; א מדכ ענו, ש מפ מחלל "והואנג:ה). (ישעיהו א לנו." נרפ

כולם הייסורים נג: "כל ישעיהו על ר' אקא, בשם הונא ר' אמר

אחת לדור הקדומים, ולדורות לאבות אחת מנות: חולקו לשלוש"והוא נג:ה בישעיהו שנאמר המשיח, למלך ואחת הכפירה,

טז:א). שמואל (מדרש ענו."' ש מפ מחלל

ישראל. מישעיהו הוא נג בישעיהו המתואר ייתכן שהעבד לא

כאדם מתואר הוא ישראל. אינו כבר העבד כי עולה ואילך, מט:ה-ונ:י, ישעיהו את גם קיראו לאלוהים. ישראל עם את ישיב אשרהפרדה ועושה רבים, שני בגוף ישראל לעם הנביא פונה שבוירא בכם "מי לה': במעמדו השווה העבד, לבין ישראל בין ברורהיבטח לו, נגה ואין כים, חש הלך ר אש - עבדו קול ב שמע יהוה,מן העובדה משתמעת אף זו הפרדה אלהיו." ב ען ויש ם יהוה, ש ב

פשעי העם. בשל להידקר אמור שעבד זה

לבוא? אמור המשיח משפחה שבט ומאיזו מאיזה .10

יצא, לי ך ממ יהודה. אלפי ב להיות צעיר אפרתה, ית-לחם ב ה "ואת(מיכה ה:א). עולם." דם, מימי מק ומוצאתיו ראל; יש ל ב מוש להיות

להם." ר אקים ם, אש מלכ וד ואת ד את יהוה אלהיהם "ועבדול:ט). (ירמיה

להם להקים הוא הקדוש ברוך עתיד ר' רב: בשם יהודה ר' אמר

ואת אלהיהם יהוה ל:ט, 'ועבדו את בירמיהו שנאמר אחר, דוידסנהדרין צח:ב). בבלי, (תלמוד להם.' אקים ר אש ם, וד מלכ ד

זה לאלוהים? משיח בין טיב הקשר מה .11

עת, רוח ד וגבורה, עצה רוח ובינה, חכמה רוח - יהוה רוח "ונחה עליו,יא:ב). (ישעיהו יהוה." ויראת

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

81 Jacques Doukhan,The Problem of Suffering, Shabbat Shalom, December 1994, 11-14.

אלהים, 'ורוח א:ב בראשית על אומר רבה בראשית מדרש

במעשה נכחה המשיח המלך של רוחו כי ים', המ ני על-פ מרחפתעליו, "ונחה יא:ב ככתוב בישעיהו המשיח', 'רוח זהו בראשית.

רבא, ב:ד). רוח יהוה"(בראשית

לעבד היכר סימני נג מהווים בישעיהו רמזים אילו .12הסובל?

דויד. לשושלת כלל בדרך מיוחסת נג:י בישעיהו "זרע" המילה

מה:יט,כה.) ישעיהו מא:ח; מג:ה; מד:ג; את (קיראו

ממנו". פנים "וכמסתיר הסובל: העבד על נאמר נג בישעיהו

ישעיהו. ספר של אורכו מופיע לכל פנים" "הסתר הביטוי

(נג:א). וישועתו. גבורת ה' התגלות מזוהה בתור העבד של ביאתו

של המשיח? האלוהי מוצאו על התנ"ך כיצד מעיד .13

יצא, לי ך ממ יהודה. אלפי ב להיות צעיר אפרתה, ית-לחם ב ה "ואתעת נם, עד ית לכן עולם. מימי דם, מק ומוצאתיו ראל; יש ב ל להיות מושעם (השוו ב). ה:א, (מיכה ראל." יש ני ב על ישובון אחיו, ויתר ילדה; יולדה

כג:ה-ו). ירמיהו

ברוך הקדוש ייקרא "המשיח כג:ה-ו: ירמיהו על דרשו חז"ל

(תלמוד צדקנו.'". יהוה יקראו, ר אש מו ש 'וזה שנאמר: הוא...עה:ב). בתרא, בבא בבלי,

להיות אפרתה, צעיר בית לחם ה:א: "ואתה יונתן למיכה תרגום

בישראל, ושמו מושל להיות המשיח ייצא ממך באלפי יהודה,עולם." מימי מקדם נודע

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

9

של העל-טבעית לידתו את התנ"ך מנבא כיצד .14המשיח?

וקראת ן, ב וילדת הרה העלמה, ה הנ אות: לכם הוא, אדני ן ית "לכןז:יד). (ישעיהו אל." נו עמ מו, ש

האיש 'הנה שנאמר: אב, בלא יהיה להקים אני שעתיד "הגואל

'ויעל בישעיהו: ככתוב עצמו. בכוחות שיצמח זרע', ששמו'אני היום הכתוב אומר ציה.'...ועליו מארץ וכשורש כיונק לפניו

לז:כב). בראשית על רבא (בראשית הולדתיך.'"

המשיח? שלטונו של יהיה היקף מה .15

לעבדו יהוה, ם ש ב ם כל לקרא ברורה, פה ש ים, עמ אל אהפך אז י "כג:9). (צפניה אחד." כם ש

כולם שפה ברורה, לקרוא אל עמים אז אהפוך ג:ט: 'כי "צפניה

המשיח." מלך אלא אינו ה', שם אחד'; שכם לעבדו ה', בשם(בראשית רבא מא:מד).

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

10

– משיח יהודי?1 ישוע

כמשיחיים אנו האם בישוע? וגם להאמין יהודים להיות יכולים אנו האםישוע? של היהודיים שורשיו את לדחות יכולים

והפרידה הכנסייה את הולידה אשר היהדות, את שפילגה המחלוקת מאזולמשיח שקר הנוצרים הפך ישוע למשיח נערץ בקרב הכנסת, בית בינה לביןואילו ישוע, בדחיית היהודים את מאשימים הנוצרים היהודים. בקרב שנואנרדף לחילול הפך שם ישוע זהותו. בסילוף הנוצרים היהודים מאשימים אתעמנו, משום המשיח של להיות יכול לא ישוע ועוד, הקודש ולבגידה. זאת

הנוצרים. של המשיח שהוא

הנוצרים, צודקים האם אלו? ולטענות להאשמות הצדקה יש האם ואולם,צודקים האם ברציחתו? ואפילו ישוע בדחיית היהודים את המאשימיםאיננו היום בלבד? הנוצרים של משיחם הוא ישוע כי הטוענים היהודים,אלו עוותו חשובות סוגיות ספק כי אך אין רגישים אלו. בנושאים מעיזים לעסוקאמור למנוע אינו זה דבר ואולם, הדתות. שתי של היומרני וסולפו בפולמוסומפתיעות. מעניינות למסקנות להגיע אף ואולי הראיות, את לבחון מאיתנו

ואהוד מוכר משיחכאשר כי מספרים החדשה בברית השליחים מעשי וספר הבשורות ספרילתורתו אחריו, הקשיבו נהו ישראל בית המוני ויהודה, ברחבי הגליל עבר ישועהאזור." (לוקס כל ב יצא מעו וש ליל הג אל הרוח גבורת ב חזר "וישוע והריעו לו.אליו צו נקב שוב ן. רד הי עבר ואל יהודה אזור אל ם מש והלך קם "הוא ד:יד-טו).מע לש אליו נצמדו העם ל כ י ”כ י:א). (מרקוס אותם.“ ד למ שוב וכמנהגו המוניםדיווח מוסיף לוקס חייו. ימי רבה כל זכה לפופולריות ישוע יט:מח). (לוקס אותו“”וכל ישוע: נאסר שבו הפסח הגורלי, לפני ערב ממש שהתרחש אירוע על אחרון– מעין כא:לח) (לוקס אותו.“ מע ש לש קד לבית המ אליו לבוא ימו כ העם השעד רבה, הייתה כה של ישוע הפופולריות מסעותיו בישראל. שמנציח את סיוםכז:א). שמתנגדיובחרו לערוךאתמשפטובחופזהובחסותהחשיכה(מתי כו:לא;שחיו ישוע תלמידי של הרב מספרם על מדווח השליחים מעשי ספרתלמידים בירושלים אלפים כשלושת נאספו השבועות בחג לאחר מותו. בארץגברים, אלפים לחמשת מספרם גדל יותר, מאוחר ב:מא). השליחים (מעשי”ואמנם כי: מצוין מכן לאחר קצר זמן ד:ד). השליחים (מעשי וילדים. נשיםהשליחים מאד“ (מעשי ים רב ים ונש ברים ג מאמינים, עוד האדון אל חו נספהסמוכות הערים מן שהגיעו האנשים את ציין העם המוני המונח ה:יד).בר כי "ד הספר יותר מציין מאוחר בשלב השליחים ה:טז). לירושלים (מעשי1 Jacques Doukhan, Jesus, a Jewish Messiah? Shabbat Shalom, April 1977. 17-21.

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

11

הכהנים מן רב המון וגם מאד דל ג לים ירוש ב למידים הת ר ומספ ג גש ש אלהים(ו:ז). לאמונה" מעו נש

העריכו היסטוריים אחרים, מקורות ועל זה מידע שהסתמכו על חוקריםהאמונה את שקיבלו היהודים מספר היה סטפנוס של סקילתו בזמן כישגברו הרדיפות סקילתו, ונוכח לאחר אפילו איש.2 כ-25,000 המשיח בישועאת שגשוג ושוב שוב מציין השליחים מעשי המאמינים. מספר גדל והלכו, יד: יא:כ-כא; לה, מג; ט:לא, ח:ה-יב; השליחים העם. (מעשי בקרב הבשורהבשמחה, בירושלים הקהילה בני מבשרים הספר, בסוף וכו'). כ, יט:ט, טז:ה; א;המילה (כא:כ). לתורה!“ אים קנ ם וכל מאמינים נהיו יהודים רבבות ה מ ”כ כינוכל להעריך משמעה 10,000(רבבה). לכן במקור, myriad המופיעה היוניתמייצג זה מספר איש. אלף שלושים על עלה המשיחיים היהודים מספר כיהיהודים מרבית כי מציין הדבר ההיא. בעת ירושלים תושבי ממחצית למעלה

המשיח. בישוע האמינו בארץ) אחרים במקומות רבים (ויהודים בעירלא כי היהודים הטוענים הצדדים, הן המשיחיים שני כי נוכל לומר לפיכך,לדחות טובות סיבות להם יש כי הסבורים היהודים והן כמשיחם, בישוע הכירוהבשורות, ספרי שמעידים "כפי מעיר: אייזק ג'ולס ההיסטוריון טועים. – אותומספר הגיע, למעט שאליו מקום בכל עמו בני ידי על התקבל בלבביות ישועלא זו טענה נגדו? לפתע פנה ישוע את שאהד העם האם נדירים. מקריםהבשורות ספרי דבריו:" את אייזיק מסכם יותר מאוחר מעולם."3 הוכחההעם ידי של ישוע על זה [דחייתו שדבר לפקפק בכך לנו סיבה טובה מעניקים

פעם."4 אי אירע היהודי]

מחכים למשיחמפתיעה. אינה מבני עמו לקבל זכה שישוע הפנים הלבבית קבלת למעשה,המוחלטת כהתגשמות ביאת ישוע את מן הראשית מציגים הבשורות ספרי

ישראל. תקוות שלעזה לביאת ציפייה שררה ישוע בתקופת השעה. שהגיעה ראשית, משוםאותה של היסטוריונים ומכתבי הבשורות מכתבי רק לא הוכח זה דבר המשיח.היהודי, שחי תחת העם ציפיית על שהעידו המלח, ים ממגילות העת, אלא אף

הקרובה. המשיח לביאת רומי, כיבוש עולהשבועות שבעים בנבואת במיוחד בתנ"ך, ימים באותם שהתעמק מי כלהוא דניאל בספר זה קטע העת.5 הגיעה כי להסיק התקשה לא ט', בדניאלהזמן את ומציין המשיח, על מוחלט ובאופן מפורשות שמדבר היחיד ם ל ירוש ולבנות יב להש דבר, מצא מן ל כ ותש "ותדע ביאתו: של הכרונולוגירחוב שוב ונבנתה ת נים, וש ים ש ש בעים וש בעה; ש בעים, ש נגיד - יח מש עד2 [Richard L.H. Lenski, The Interpretation of the Acts of the Apostels (Minneapolis: Augsburg PublishingHouse, 1961. p. 311)3 Jules Issac, Jesus and Israel (New York: Holt, Rinehart and Winston, 1971), p. 101. 4 Ibid., p. 132.

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

12

מאת ייצא הדבר שבו היום מן כלומר, ט:כה). (דניאל ים." העת ובצוק, וחרוץ, שנים יעברו שבע המושל, עד שימלוך המשיח ירושלים את לבנות מחדש ה',

שנים. ושניים ושישיםהזה האירוע את למקם לנו ומאפשרים בנבואה מוזכרים ציוני-דרך שני

בהיסטוריה:

ארתחששתא של בהכרזתו מדובר מחדש. ירושלים בניית על הכרזה .1מסוגה והאחרונה השלישית ההכרזה הייתה זו 457 לפנה"ס. בשנת פרס מלךהצו הייתה זו הכרזה ו:יד). עזרא דריוש, והכרזת כורש הכרזת בעקבות (שבאה

ז:כז-כח). הצו היחיד שזכה לברכה (עזרא וכן המכריע,

לראות יש מכן, לאחר שיבואו השבועות (62+7) ותשע ששים מניין 2. אתהקדומה היהודית הפרשנות פי ועל בדניאל הנבואי ההקשר פי על כשנים,

כאשר עזרא.6 ואבן גאון, רש"י סעדיה רב כגון פרשנים ביותר, מאת והמוסמכתשנים. ל-483 מגיעים ב-7 69 מכפילים

אחרי שנים 483 להתרחש צפויה המשיח שביאת עולה, זה מחישובחופף כי תאריך זה בשנת 27 לספירה. מיותר לציין כלומר, 457 לפנה"ס, שנתכהונתו שירות והתחלת ההיסטוריה, בימת על מנצרת ישוע של להופעתו עצמו את הציג ישוע שבה השנה ג:כא-כג). זוהי אף (לוקס ישראל. עם בקרב

ישעיהו: נבואת של מגשימה המשיח, בתוראת ומצא ה גל המ את תח ביא, פ הנ עיהו יש ת ספר מגל את לו נתנו ר אש "כלקרא לחני ש ענוים. ר לבש אתי ח מש יען עלי, אדני "רוח בו: תוב כ ש קום המרצון נת ש לקרא ים, חפש רצוצים ח ל לש קח-קוח; פ לעורים ו רור, ד בויים לשהנוכחים ל כ עיני ב. והתיש אי ב לג החזירה ה, גל המ את לל ג ש לאחר ליהוה."ה הז תוב הכ א נתמל "היום ואמר: אליהם ר לדב החל והוא אליו. נשואות היו

ד:טז-כא). אזניכם." (לוקס בהרבים הנסים ישראל. עם של המיוחל המשיח שהוא כאן מעיד ישועבתנ"ך המעוגנת ותורתו בתורה דבקותו והייחודיים, המופתיים חייו שחולל, יוחנן המטביל, לתלמידי ישוע תשובת שמעידה כפי אלה אימתו זאת. כל -ליוחנן ידו הג "לכו הנביאים: דיברו שעליו המשיח הוא אם לבדוק שבאומצרעים כים מהל סחים פ רואים, עורים ורואים: שומעים ם את ר אש אתה). יא:ד, (מתי רים ש מתב ים עני קמים, מתים שומעים, ים חרש מטהרים,בהקשר פורש הוא מיוחדת; משמעות נשא ישוע של מותו אפילובתחילת בהבטחה המופיעה כבר נרמזה זו פרשנות המקדש. אכן, לקורבנות

5. This Jewish consciousness of the plenitude of time is most powerfully exhibited by the Essenes. See William H.Shea, Selected Studies on Prophetic Interpretation, Daniel and Revelation Committee Series, vol. 1 Washington, DC: Review and Herald Publishing Association, 1982), pp. 89-93.6. Miqraoth Gdolot, ad loc.

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

13

שהטיל על הקללה בלב ליבה של תקווה זורע מילת אלוהים ספר בראשית.וישוף מזרע האישה, שייוולד אדם יקום ובו יום יבוא בשל חטאם. וחווה אדם(יפגע) ישוף שהנחש בשעה הרוע, את המסמל הנחש, ראש את (ימחץ)

ג:טו). (בראשית בעקבוולא מסופר, לאחר הקללה מייד קורבן. באמצעות על גאולה כאן מרמז הכתובאלוהים ג:כא). (בראשית כותנות עור לאדם וחווה שעשה אלוהים על במקרה,אלוהים זו, ודרמטית מיוחדת במחווה הרמז. משמעות את במעשהו ממחישאינו הוא הכנתם לשם להם בגדים. אך מכס מלכותו ומכין יורד ובעצמו בכבודולהשתמש בוחר אלוהים הצומח. חומר אחר מן כל או פשתן בכותנה, משתמשבעורשל בעל-חיים.בחירהזו מרמזתעלמותהשל חיה,המוותהראשון, הקורבןהבושה תחושת את להפיג וחווה, אדם מערומי את לכסות שנועד הראשון,וזה אלוהים בנוכחות לשרוד להם ולסייע חטאם, בעקבות אותם שאפפהלבוא. העתידה המשיחית הגאולה על להצביע הייתה הקורבן תכלית זו. במחיצתמבט מנקודת בישראל הקורבנות הקרבת את לפרש טעות זו תהיה גם זו זועם. אל לרצות שנועדה טקסית מחווה היוו לא הקורבנות מאגית. העברה אמצעי בהם ולראות פסיכואנליטית, מבט מנקודת אותם לפרש טעות

לאלימות מודחקת. המאפשר ביטוי (transference)

לפיהלךהחשיבההתנ"כי,הגאולהלאתצמחמןהאנושותותעלההשמיימה,זו, מבט מנקודת האנושות. כלפי מטה, ותנוע האלוהים מן תצמח להפך, אלאהאלוהי.7 לחסד סמל בפולחן הקורבנות לראות קאופמן, יש יחזקאל דברי ולאורחלק הם בתנ“ך הקורבנות באירועים ממשיים. מתמקדת היהודית החשיבהומעניק מבטיח מתחייב, אלוהים לאדם, שבו אלוהים בין ברית כריתת מטקסמשמעות לפיכך, כג). יב:כב, שמות טו; בראשית ח:כ-כב; (בראשית תקווה.אות מבשר מהווים פסיכולוגית. הקורבנות מאגית או אינה הקרבת הקורבנות

היסטורית. נקודת מבט מתוך תקווה המעניק לנו לבאות,ביאת בתיאור השה קורבן את מאזכר נג שישעיהו מפתיע זה אין לפיכך,ואנחנו סבלם; ומכאבינו א, חלינו הוא נש "אכן והאנושות: ישראל גואל המשיח,מוסר מעונתינו; א מדכ ענו, ש מפ מחלל והוא ה. ומענ אלהים ה מכ נגוע בנהו, חשויהוה נינו; פ לדרכו איש עינו, ת צאן כ נו ל כ לנו. א נרפ ובחברתו עליו, לומנו שיובל, וכרחל בח לט ה ש כ יו פ ח יפת ולא נענה, והוא ש נג נו. ל כ עון את יע בו, הפגיק יצד דעתו ב ע, ב יש יראה נפשו, מעמל יו... פ ח, יפת ולא נאלמה; גזזיה לפני

יא). נג:ד-ז, י, (ישעיהו יסבל." הוא ועונתם, ים; לרב י, יק עבד צדלקרוא אמור המשיח לפיה למסורת, המתייחסת פסקה ישנה במדרשהוא רבי... בית של המצורע רבנן, "תנו נג:ד. ישעיה בעקבות מצורע לעצמומצורע, חשבנוהו ואנחנו סבלם, ומכאובינו נשא הוא 'חוליינו שנאמר: שמו,קטע: לאותו מתייחסת למדרש האופיינית תחינה ומעונה"'.8 אלוהים מוכהאת שנשאת משום מאיתנו, אתה גדול אבותיך, שאנחנו למרות צדקנו, ”משיח

.(444 ,443 עמ‘ עם 80. (השוו עמ‘ ג‘, כרך א‘, ספר הישראלית, האמונה תולדות .7צח:ב סנהדרין .8

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

14

בקרב ישראל כלפי וקלס לעג רק עוררת עליך.... נפלו ועוונותינו צאצאינו, חטאינופץ כוחך מצום, נבובות הפכו עיניך כעץ, יבש גופך התכווץ, עורך הגויים...

צאצאינו.“9 חטאי בשל וכל אלה באו עליך הנשבר, כחרס לרסיסיםהמקשרים בין דומה בדברי נבואת שבעים השבועות, הקבלה ניתן לגלותקושר העוונות כפרת מעשה ט:כד). (דניאל העוונות לכפרת המשיח ביאתהבין התלמוד מרבני אחד יז:יא). ד-ז; (ויקרא הקורבנות הקרבת לטקס ישירותאפילו כלל. או עיקרון זאת הלכה, יוסיי: בשם ר' אלעזר ר' "אמר זה. הקשר

המשיח."10 על כמרמזים הקורבנות פורשו היהודית במסורתכאשר היהודית והמסורת האמונה מן חרגו לא הראשונים המשיחיים לפיכך,את העולם.“ (יוחנן חט א הנוש האלהים ה ”ש בתור: משיח ישראל את ישוע, זיהוט:28). העברים ה:ו, ט; אל התגלות ה:ז; לקורינתיים (השוו עם הראשונה א:כט).את בגופו גילם ואף הנבואה, דיברה שעליהם ובאופן בעיתוי בא המשיחבהיסטוריה, היחיד המשיח הוא כי לציין ראוי אותו. שסימלו המקדש קורבנותהמלומד המשיח. ביאת על התנ"ך נבואות עם כך כל רבה בעקביות שקושרקם אחריו לא או ישוע לפני כי להדגיש, "יש באומץ: מודה היהודי שונפילדרב כל בדיוק תאמו סופם, ועד מראשיתם והתנסויותיו, חייו אירועי אדם שכל

ידי רבים על זוהה מנצרת המשיח."11 אכן, ישוע הרמזים הנבואיים לגבי את כךהמיוחל. המשיח בתור דורו, מבני היהודי הרוב ידי על אפילו ואולי עמו, מבניאך כמשיח, זהותו את מוחלט באופן מוכיחה אינה זו היסטורית שעובדה מובן

העם. לב את כבשו האירועים שהתרחשו בזמנו כי מלמדת היא

המשיח חי וקייםלרב שבתאי צבי ועד דרך החל מבר כוכבא, רבים, ישראל ידע משיחים עםההיסטוריה זאת, עם המוני חסידים. משכו אחריהם אשר בימינו, שניאורסוןדעכה בתוך פרק שצצה תנועה משיחית משיחים. כל היום אינה רואה בהםפעלה. שבה הקצרה לתקופה מעבר חותמה את להטביע מבלי קצר, זמןהיחיד עליו, מדברים שעדיין היחיד היהודי המשיח הוא שישוע העובדה הראוי שמן מעניינת עובדה יוצרת והזמן, המרחב לגבולות מעבר שהתעלה הזקן, של הילל וחסיד פרוש בדברי רבן גמליאל, כאן להיזכר אותה. כדאי לבחוןאני ה "ועת בוחן: אבן לקבוע במטרה זמנו, בני למשיחיים בדבריו שהתייחסהזאת ה על הפ או העצה י כ להם, יחו והנ ה האל ים האנש מן חדלו לכם, אומרלהפר תוכלו לא היא, אלהים מאת אם אבל היא. אדם ני ב מאת אם - תופרגמליאל לט). ה:לח, השליחים (מעשי אלהים!" ב נלחמים צאו מ ת ן פ אותה מן הסנדלר יוחנן של באמרה מהדהדים שעקבותיו עתיק, רבני עיקרון איזכר

.(444 ,443 עמ' עם (השוו .(80 עמ' ג', כרך א', ספר הישראלית, האמונה תולדות .7

לז פיסקה רבתי, פסיקתא .9ב נא, סנהדרין ב, מד, זבחים, .10

11. H.J. Schonfield, The Passover Plot. A New Interpretation of the Life and Death of Jesus (New York: BernardGeis, 1966), p. 36; quoted in Donald A. Hagner, The Jewish Reclamation of Jesus (Grand Rapids: Academic Books,1984) p. 248, n. 93.

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

15

שהשראתה זו אך מן השמיים תעמוד, שהשראתה קהילה ה-12:“כל המאהלא תעמוד.“12 מן השמיים אינה

השאלה על הסתייגות כל וללא בחיוב לענות נוכל הללו, הדברים כל לאורלמנות ניתן המשיח. בישוע להאמין כיהודים נוכל האם דהיינו, שהועלתה,

לכך: שלוש סיבות לפחות

בתור המשיח. בו הכיר ישוע של בזמנו היהודי מרבית העם .1ועולה בתנ"ך, האלוהים בדבר מעוגנת המשיח בתור ישוע של זהותו .2

המסורת היהודית. אחד עם בקנהההיסטוריה. לאורך ששרד היחיד היהודי המשיח הוא ישוע .3

המשיח. על היהדות מתפיסת אינה חורגת כמשיח בישוע האמונה לפיכך,ישוע לדחיית הסיבה את בנצרות, דיוק ליתר או ליהדות, מחוץ לחפש ישעל ידי התורה דחיית דווקא אייזק, ג'ולס לפי האחרונות. השנים במשך אלפייםעל המשיח "דחיית היהודי. העם ישוע על ידי דחיית את שעוררה היא הנוצריםהתורה דחיית על ידי הנצרות... התורה התעוררה עקב דחיית היהודי העם ידיכמו היה זו... דחייה עם להסכים היהודי העם מן לבקש מספקת. סיבה הייתה

ליבם."13 את לעקור מהם לבקשהיא תגובה הנוצרי למסר היהודי העם התנגדות כי טוען מאמי מאידך, אלברשל סיפורו את הספר בבית חברי ”גוללתי בפני הנוצרית: לאנטישמיות טבעיתהגונות מכות בגללו חטפתי כן, לפני קצר זמן אך ובדתו... בעמו שבגד ישועעבור ישוע סימל גלות שנות אלפיים במשך הררית. בעיירה קטנה בכנסייהלעיתים שגרמו הנוצרים, מן שספגו הקשות למכות הגורם את היהודים אם אלא הכובש, של ומנהגיו ערכיו את לקבל קשה כבוש להכחדתם.“...14 לעםלהתרחש עלולה זו דחייה לו. את היקר העצמי וירמוס וכבודו גאוותו על יוותר כן

על שלו.“15 נעלים ואפילו ויפים, טובים ומנהגים בערכים אם מדובר גםבפני המשיח על להעיד למטרה שמה לה אשר הנצרות, אחרות, במיליםבשל וזאת העיקרית לקבלתה, הנגף לאבן הפכה בפני היהודים, ובעיקר העולםודיכוי התורה דחיית ידי על כן, על היהודי. יתר העם ודחיית התורה נטישת

מזהותה. גדול חלק הנצרות איבדה ישוע, בשם היהודי העםלהיות אפשר כיצד המשיח, בישוע ולהאמין יהודים להיות אפשר ואםזהותו לא שכן, אותו? וטיפחו שהזינו השורשים את לדחות בעת ובה משיחייםהנוצרית. אם זהותו ישוע המשיח צריכה להיות מוטלת בספק, כי של היהודית

ד:יד. אבות פרקי .12Jules Issac, Genese de l Antisemitisme (Paris: Calmann-Levi, 1956) p. 147; as translated in Jacques Doukhan, Drinking at the Sources: An appeal to Jew and the Christian to Note Their Common Beginnings (Mountain View,CA: Pacific Press Publishing Association, 1981) p. 25.14. Albert Memmi, La Liberation du juif (Paris: Petite Bibliotheque Payot, 1972) p. 21515. Ibid, p. 71

תמוהה, להישמע עשויה זו ששאלה אףשלנו והספקנות הבלבול את מביעה היאהדתות ממגוון נובע זה בלבול לאמת. באשרלנו הגורמות אותנו, הסובבות והאמונותמהי כן, ואם אמת, יש בכלל אם לתהותספק מטילה הספקנות נמצאת. היא והיכןאמת כל אין פיה, על האמת. של בקיומה

אובייקטיבית.

המבהיר בתנ“ך, מצויה התשובההוא.“ אמת אלהים ”יהוה כי: מפורשותהאמת שרירה כי מעיד התנ“ך (ירמיה י:י).למעשה, האלוהים. עם ומזוהה וקיימת, של מעלותיו מי“ג אחת נחשבת האמת(פסוק לד:ו שמות בספר הנמנות אלוהים,כיפור). ויום השנה ראש בתפילות הנכללהשביעית היא זו מעלה כי לציין מעניין

במרכז. בדיוק וממוקמת ברשימה,

ולכן אלוהית, מעלה היא האמתחיצוני ממקור אלא מתוכנו נובעת אינהלחפש לנו שאל עולה מכך מאלוהים. –

מהי, יודעים שאנו הנחה מתוך אחריה תמיד: לשאול עלינו כנה. תהייה מתוך אלאישראל שאלו את בני אמת מהי? למעשה,מן שירד במן חזו כאשר השאלה אותה”מן תהו: הם כי מספר הכתוב השמיים.טז:טו). מה-הוא“ (שמות לא ידעו, י כ הוא?לקח השמיימי. הלחם של שמו נטבע כךבנוגע ’מן‘ המילה במשמעות טמון חשובלפיכך, התנ“כית. לאמת להתייחסותנולחקור עלינו מהי?“ ”אמת לתהות: עלינוכשם ובפתיחות, בכנות בענווה, האמת אתאם במדבר. המן לגבי תהו ישראל שבניובלבול. ספקות בנו יתעוררו לא זאת, נעשהובתמים באמת תוהה מהי?“ ”אמת השואללתשובה מן ומצפה האלוהית, מהי האמת

השמיים.

הנפוצה המופת יצירת הוא התנ“ךהאנושות שידעה ביותר והאוניברסליתבעולם, ביותר המתורגם הספר זהו מעודה.ונחשב אחדמרביהמכר.חותמוהוטבע בחייהשונות. ובדתות עמים רבים של התרבות

מכני, אלקתרוני או אמצעי, בכל צורה נתונים להעביר או אין להעתיק, לאכסן שמורות: הזכוית כל Shabbat Shalom © 2006 .הזכויות מבעלי מוקדמת רשות ללא אחר או הקלתה, צילום,

י ארך כ ך. לב יצר ומצותי, ח; כ ש ת אל ני, תורתי בג:א,ב משלי לך. יוסיפו לום, וש ים חי נות וש ימים,

בהתכתבות תנ“ך לימודי – ישראל שמעושלום“ ”חיים הוצאת

94186 ירושלים, ,592 ת.ד.

דוקאן ז‘אק מאת:גלאור שולמית מאנגלית:

מהי? אמת

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

3

5 שיעור

ב' חלק – המשיחיבוא? הוא ומתי מיהו

המשיח? מיהו

מספריםעלמרטיןבובר, שנאםבפניקהל שלכמריםקתוליםואמרלמשיח. מחכים כולנו לנוצרים? היהודים בין ההבדל "מה להם:בא. לא שעדיין מאמינים ואנחנו והלך, בא שהוא מאמינים אתםכברהיית אזאנימציעשנחכהלוביחד. כשיבוא, נוכללשאולאותו,שברגע הזה אהיה מקווה "ואני הוסיף: ואז לרגע, כאן?" הוא עצרתענה."1 אל השם, "למען באוזנו: ללחוש כדי אליו קרוב מספיקישראל ברחבי מהדהדות השיר מילות – יבוא" "המשיח מבטיחה יבוא" "הוא הרמב"ם. של מאמין האני את ומזכירות"מרנאתא!"2 בעקבותיה: מכריזים והמשיחיים החדשה, הבריתזהותו חלוקים לגבי הם התקווה, ועם זאת אוחזים באותה כולםהיהודית- המחלוקת של ליבה בלב הנותרת השאלה המשיח. של

הוא? מי אחד ויחיד, אכן הוא אם המשיח היא: נוצריתכי הבנו שטרם משום זה, נושא סביב לסעור ממשיכות הרוחותבו, אלא ומכירים אותו מזהים אנו אם אינו באמת הדבר החשוב

בנו! מכיר הוא אם

מדויק מועד לנבא התנ"ך מנביאי נביא היה יכול האם .1עתידי? אירוע של להתרחשות

היה ר אש נים, הש ר פרים: מספ ס ב ינתי ב אל, ני אני ד למלכו, אחת, נת ש "ב" נה. ש בעים ש ם, ל ירוש לחרבות למלאות ביא, הנ ירמיה אל דבר-יהוה

כה:יא). ירמיהו (השוו עם ט:ב) (דניאל

כי מאמינים אנו ביותר... הדגולים הנביאים אחד "הוא דניאל

אירועי ניבא על רק אלוהים, משום שהוא לא דיבר עם דניאלאת קבע אף אלא האחרים, הנביאים כל שעשו כשם העתידהיהודים, כרך קדמוניות מתתיהו, בן (יוסף מועד התגשמותם."

יא, ז)..( 553-453 .pp ,6991 ,fponK .A derflA :kroY weN) הים אל הולכים הנהרות כל אלי ויזל, של 1.צוטט בספרו

מארמית. בוא“, ”אדוננו .2

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

4

בספר השבועות שבעים נבואת של תכליתה מהי .2דניאל?

ולחתם ע ש הפ א לכל ך, קדש עיר ועל ך עמ על ך נחת בעים ש בעים "שחזון ולחתם עלמים; צדק ולהביא, עון, ר ולכפ את) (חט חטאות (ולהתם)

ט:כד) (דניאל " ים. קדש קדש ולמשח ונביא,

צדק עולמים." יביא כי אומר הכתוב שעליו המלך המשיח, "זהו

בראשית יד:יח). על (בראשית רבתי

השבועות? שבעים בנבואת מרומז משיח איזה .3

- נגיד יח מש עד ם ל ירוש ולבנות יב להש דבר, מצא מן ל כ ותש "ותדערחוב וחרוץ, ובצוק, ונבנתה שוב ת נים, וש ים ש ש בעים בעה; וש בעים, ש שוהקדש והעיר לו; יח ואין מש רת יכ נים, וש ים ש בעים ש הש ואחרי ים. העתשממות" נחרצת מלחמה, קץ ועד טף, בש וקצו א, הב נגיד עם חית יש

כו). ט:כה, (דניאל

נבואתו בפתח דניאל שאומר הדברים בין הקשר ספרותי: רמז

כורש על ביאת המשיח מצביע ט:ב), נבואתו עצמה (דניאל לבין(7 כפול 10 שנים), תקופת שבתון חותם כורש (ישעיהו מה:א);

שנים). (7 כפול 7 כפול 10 יובל המשיח חותם ואילו

רמזתחבירי: מןההשוואהביןתחבירהמיליםבתפילת דניאל(שפה

תחביר לבין וכו') של", "החזון שלנו", "החזון ומפורשת: ברורהוכו'), "נביאים" "חטאים", "חזון", סתומה: (שפה נבואתו מילותאוניברסלי. משיח המרמז על בהיקף אוניברסלי שמדובר עולה

השבועות? שבעים מניין מתחיל מתי .4

- נגיד יח מש עד ם ל ירוש ולבנות יב להש דבר, מצא מן ל כ ותש "ותדערחוב וחרוץ, ובצוק, ונבנתה שוב ת נים, וש ים ש ש בעים בעה; וש בעים, ש ש

(דניאל ט:כה). ים." העת

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

5

ובנו ר-עדוא; ב וזכריה אה נבי י חג נבואת ב ומצלחין, נין ב יהודיא בי "ושמלך א ת ש חש וארת ודריוש, כורש עם ומט ראל, יש אלה מן-טעם כללו, וש

ו:יד). (עזרא רס." פ

כשהם במעשיהם, והצליחו בבנייה המשיכו העם "ראשי כלומר:

את השלימו הם עידו. וזכריה בן הנביאים חגי בדברי מסתייעיםדריוש כורש, צו ולפי ישראל, אלוהי במצוות המקדש בניית

חופשי). (תרגום פרס." מלכי וארתחששתא,

דיברה שעליו הצו היא ארתחששתא הכרזת מדוע .5הנבואה?

דאנין י-להון ד נין ודי פטין ש י מנ י-בידך ד אלהך חכמת כ עזרא, "ואנתידע, לא ודי אלהך; תי ד ידעי, לכל נהרה, עבר ב י ד א לכל-עמ ינין) (ד

הודעון." ת

שופטים אשר בידך, מנה אלוהיך "אתה עזרא, כחוכמת כלומר:

כל את הנהר, בעבר העם אשר כל דנים את יהיו אשר ודיינים(קיראו ז:כה). (עזרא תודיעו." ידע לא ואשר אלוהיך, תורת יודעי

כז-כח). פס' גם

הצו האחרון. זהו

המקדש. לבית גם המתייחס ביותר המקיף הצו זהו

(פס' כז-כח). שלווה בברכה. הצו היחיד זהו

הגלות) (שפת ארמית מלשון עובר עזרא הצו, ציטוט לאחר

הלאומית). התחייה (שפת לעברית

השבועות? שבעים שבנבואת ה"שבועות" מהן .6

ימים." בעים ש ה לש ש ל, מתאב הייתי אל דני אני ההם, מים י "בי:ב). (דניאל

על מדברים ג', ובפסוק זה בפסוק המצוינים הימים" בעים "ש

שנים". של "שבועות

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

6

יום; עים ותש לש-מאות ש ימים, ר למספ עונם, ני ש את לך י נתת "ואני,י:ה). איוב עם (השוו ד:ה) (יחזקאל ראל" ית-יש ב עון את, ונש

נד, יומא, בבלי, (תלמוד שנים" של שבוע הוא ט' בדניאל "שבוע

לד). רבא (איכה שנים" בת שבע תקופה מייצג "שבוע א).

"62 השבועות", ל- השבועות" את "7 יש לחבר 7. מדועהמשיח? ביאת למועד להגיע כדי

ולחתם ע ש הפ א לכל ך, קדש עיר ועל ך עמ על ך נחת בעים ש בעים "שחזון ולחתם עלמים; צדק ולהביא, עון, ר ולכפ את) (חט חטאות (ולהתם)

(דניאל ט:כד). ים." קדש קדש ולמשח ונביא,

מסימני אחד האתנח, של ותפקידו מבנהו על ב' בחלק קיראו

הטעמים במקרא.

62+7) השבועות 69 תקופת את תום הרגע המציין מהו .8הנבואה? פי המשיח על ביאת מועד מסמן את שבועות),

מים הש חו נפת ל ל מתפ ובעודו ישוע; ם ג ל נטב העם ל כ ל נטב ר אש "כני ה ב ”את מים: הש יצאה מן ת-קול וב יונה, דמות עליו ב ירדה ורוח הקדש

ד:יח-כא). ג:א, עם (השוו כב) ג:כא, (לוקס י.“ חפצת ך ב אהובי,

והמנחה הזבח על הדבר ישפיע וכיצד למשיח, יקרה מה .9המקדש? בבית

זבח ומנחה" ית ב יח...יש מש רת יכ נים, וש ים ש ש בעים "ואחרי השכז). ט:כו, (דניאל

שבעים נבואת מנבאת נוסף אירוע איזה על .10השבועות?

מלחמה, קץ ועד טף, בש וקצו א, הב נגיד עם חית יש והקדש "והעיר

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

7

יג:יד). מרקוס עם (השוו ט:כו) (דניאל שממות." נחרצת

תחרב על ידם." שארצנו כך רומי, ועל שלטון על "דניאל אף כתב

ז). יא, פרק י', כרך היהודים, קדמוניות מתתיהו, בן (יוסף

ישראל) (נביאי אלו אנשים של הקדומות הנבואות "אחת

יישרף המקדש ובית תיכבש, (ירושלים) העיר כי מנבאתג). ו, פרק ד', כרך היהודים, מלחמות מתתיו, בן במלחמה."(יוסף

יכלו כיצד אך יחרב, כי הוא (המקדש) היה ידוע רבא...'אכן "אמר

ט: בדניאל כתוב מתי, כי 'הם ידעו השיב אביי: אימתי?' לדעת(תלמוד עיר קודשך."' על עמך ועל שבעים נחתך "שבועים כד

ב). לב, נזיר בבלי,

ישוע? על העם בני אמרו מה .11

”האם אמרו: יו. מפ צאו י ש החן ברי ד על או ל והתפ עליו טובות רו ב ד ם ל "כ(לוקס ד:כב) יוסף?“ ן ב לא הוא

כא:כ). ד:ד; השליחים יב:יב-טו; מעשי יוחנן עם (השוו

את ולימד נסים חולל הוא חכם... איש ישוע, חי זמן "באותו

רבים לאנשים גרם הוא האמת. את בשמחה קיבל אשר העם,ג). ג, יח, היהודים, קדמוניות מתתיהו בן (יוסף אליו." להתלוות

כי העם מבני רבים ששיכנע העיקרי הטיעון היה מה .12המשיח? הוא ישוע

הרה העלמה ה "הנ ביא: הנ פי ב ר אדני ב ד ש מה ם יתקי למען ארע זה ל "כז:יד). מישעיהו בציטוט כג, א:כב, (מתי אל.“ נו עמ מו ש וקראת ן ב וילדת

יותר ים עוד רב או ב ע קב נ ש וביום מועד השליח] שאול [עם קבעו אתו ”הםמלכות את להם יר והסב הערב עד מהבקר העיד הוא מגוריו. מקום אלביאים." הנ ומן ה מש מתורת ישוע על-אודות להם והוכיח האלהים,

כג). כח: השליחים (מעשי

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

8

והתעלה שרד אשר שקם בישראל היחיד המשיח מיהו .13לזמנו? מעבר

או העצה י כ להם, יחו והנ ה האל ים האנש מן חדלו לכם, אומר אני ה "ועתהיא, אלהים מאת אם אבל היא. אדם ני ב מאת אם - תופר הזאת ה על הפ

אלהים!" ב נלחמים צאו מ ת ן פ אותה להפר תוכלו לאה:לח-לט). השליחים (מעשי

הראשונה? בפעם יבוא שהמשיח הכרחי היה מדוע .14

(דניאל ט:כז). אחד" בוע ש ים, לרב רית ב יר "והגב

ולהישאר המשיח בישוע להאמין נוכל כיהודים האם .15יהודים?

הזאת עיר ב י לת ד ג אבל קיליקיה, ב ר אש טרסוס יליד אני, יהודי ”אישלאלהים אי קנ והייתי אבותינו תורת קדוקי ד י על-פ י כת חנ מליאל. ג לרגלי

כב:ג). השליחים (מעשי היום." כם ל כ מו כ

אבויה, שמעון בן רבנים ידועים (אלישע מספר התלמוד מאזכר

וזכו יהודים נחשבו זאת ועם כמשיחיים, שנודעו ועוד) זומא, בןכי אלו מאזכורים עולה עוד דגולים. וכמנהיגים כחכמים להכרהסודה לוי, ה. (שמעון "בהתחשבות יתרה" בהם נהגו עמיתיהם

הרבנית, של המסורת ביותר הכמוס

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

9

המשיח1 ביאת על הנבואה

ט‘ בדניאל השבועות שבעים נבואת

לשים הפשע, על עמך ועל עיר קודשך, לכפר נגזרו על שבועות ”שבעיםאת ולהחזיר ונביא חזון לחתום עולמים, צדק להביא עוון, לכפר לחטא, קץיצא הדבר, להשיב שבו היום מן ותשכיל ותדע הקדושה לקודש הקודשים.שבועות שבעה יעברו המושל המשיח שימלוך עד ירושלים. את ולבנותלה, שמסביב והתעלה ורחובותיה העיר ונבנתה שבועות, ושניים ושישיםולא משיח בעת מצוקה. ואחרי השבועות שישים ושניים ייהרג יהיה זה וכליבוא וקיצו מלך, עם שבראשו עומד והקודש ישחית והעיר (מציל), לו יהיהוהוא ולחורבן. לשיממון ירושלים) (של דינה נחרץ המלחמה קץ בשטף, ועד(בבית ה‘), ומנחה זבח ישבית וחצי השבוע אחד, שבוע רבים עם יכרות בריתאשר עד ימשך זה וכל המשומם, השיקוץ את יציב במקדש נישא ובמקוםט:כד-כז, (דניאל לעיל).“ המוזכר (המשומם שומם על מוחלטת כליה תיפול

חופשי). תרגוםעל גבריאל המלאך הכרזת היא (ט:ד-יט), דניאל לתפילת אלוהים תשובתיח מש עד ם ל ירוש ולבנות יב להש דבר, מן-מצא ל כ ותש ”ותדע : המשיח ביאתוחרוץ, רחוב ונבנתה שוב ת נים, וש ים ש ש בעים וש בעה; ש בעים, ש - נגיד

ט:כה). (דניאל ” ים. העת ובצוק,המשיח אחרים. להושיע והוקדש שיועד אדם הוא ”משיח“ התנ“ך, פי עלהמשיחה לתפקיד. כניסתו את המסמן מיוחד בטקס הקודש בשמן נמשחהמושח מן ואמונה גבורה חוכמה, ולהאצלת סמכות להעברת סמל היא בשמן

משימתו כמשיח. בהצלחת לסייע לנמשח, כדימשיח. של לתפקיד וקודשו הקודש בשמן נמשחו ומלכים נביאים כוהנים,כח:מא; (שמות אהרון לדוגמה, משיח: שנקראו רבים אנשים על מסופר בתנ“ךטז:ו, יג), א‘ (שמואל המלך דויד א:יד), ב‘, (שמואל המלך שאול ויקרא טז:לב),באופן מה:א). (ישעיהו פרס מלך ואפילו כורש סא:א), (ישעיהו ישעיהו הנביא

למשיח. ממשיח ישראל, שהועברה התקווה של גחלת נשמרה זהבה‘ במשיח אלא נוסף, במשיח עוסקת אינה השבועות שבעים נבואתיש (ט:ב), כי השנים שבעים הסיק מנבואת דניאל הגואל. המשיח הידיעה –היא השבועות שבעים נבואת ואולם, כורש. למלך מסוים, למשיח לצפות 1.Taken from Jacques B. Doukham, Secrets of Daniel: Wisdom and Dreams of a Jewish Priest in Exile (Hagerstown: Review and Herald Publishing Association, 2000) pp. 135-156. Used by permission.

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

10

שבעים נבואת של אוניברסלית גרסה זוהי כלל-עולמיות. השלכות בעלתשל (10 (7כפול השנים נבואת שבעים הכתוב. בשפת זה נרמז דבר השנים.או בעוד שנבואת שבעים השבועות, שנת השבתון, עוסקת במשיח של ירמיהוהיובל. שנת של במשיח עוסקת 7 כפול 10), (7כפול השבועות ושבע“ ”שבעיםבריאת המסמלת את שנת היובל, את זה יחתום אחרון זו, משיח מסיבה

היא 7 כפול 7 שנים, כל בתום המתרחשת הזו, שבת-השבתות מחדש. העולםלבני דרור מעניקה היא סא:א-ב). (ישעיהו רור“ ”ד של ועת ליהוה“, נת-רצון ”ש

כה:ח-יז). (ויקרא מחדש אותם ובוראת ולאדמה, לטבע האדם,נקודת דברים: להבהיר שלושה עלינו הנבואית, התקופה את לפענח כדי

הביאה. ונקודת התקופה משך ההתחלה,

ההתחלה נקודת .1(פס‘ ירושלים של מחדש בנייתה על הכרזה שתצא לאחר יבוא המשיח משתמש הכתוב כג). (פס‘ לכך הד מוצאים אנו דניאל לתפילת ה‘ בתשובת כה).ההתחלה היא נקודת אחרות, במילים ”דבר“. המילה: באותה בשני הפסוקיםשל ירושלים, שיקומה על כלומר, משעה שתצא הכרזה הדבר“, שבו ייצא ”היוםהתקופה נקודת ההתחלה של את מסמנת זו מילה ה‘. ידי דבר תתעורר על אשרולבנות יב להש מצא דבר, מן ל כ ותש שבועות: ”ותדע שבעים האורכת הנבואיתנים...”(דניאלט:כה). יםוש ש בעיםש בעה;וש בעים,ש יחנגיד-ש םעדמש ל ירושבבנייה זה, ויעסקו אחר בזה שיינתנו צווים שלושה מכריז על עזרא ספרמטעם ואחד דריוש מטעם אחד כורש, מטעם אחד ירושלים: של מחדש

ו:יד). (עזרא ארתחששתאהגולים שיבת את התיר 538 בשנת כורש ידי על שניתן הראשון הצוב: (עזרא לישראל איש אלף כחמישים שבו שנה בתוך לארץ. הראשונים המקדש: של בית מחדש דנה בעיקר בנושא הבנייה כורש ואולם, הכרזת סד).

הצו השני א:יא). (עזרא המקדש מבית 5,400 כלים שנגזלו השבת אישר הצומשנה העניק המדי), דריוש (לא הראשון, דריוש ידי 519 על שהוצא בשנתארתחששתא, ידי על השלישי הוצא הצו ג-יב). (עזרא ו: כורש להכרזת תוקףכך על מצביעים דברים מספר יג-כו). ז: (עזרא לונגימנוס בשם גם שנודע

בנבואת דניאל: שנרמז שמדובר בצו

משתמש עזרא למעשה, ביותר. התקף ולפיכך האחרון, הצו זהו תכליתם את לציין במטרה הצווים, שלושת על בדברו יחיד בלשון צו במילה

המשותפת.

בית של מחדש בבנייה נוגע הוא ביותר: והמפורט היסודי הצו זהו (עזרא ז:כה). בירושלים כנו על והפוליטי המנהלי המבנה המקדש, ובהשבת

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

11

יהוה, רוך ”ב אלוהים: של מעורבותו את מפורשות המאזכר היחיד הצו זהום. ל ירוש ב ר אש ית יהוה את-ב לפאר לך, המ לב ב זאת, נתן כ ר אש אבתינו אלהיי, קת התחז ואני ברים; לך, הג המ רי ש ולכל לך ויועציו, המ לפני חסד, ה הט ועליז:כז-כח). (עזרא י“ עמ לעלות ים, ראש ראל ש מי צה ואקב עלי, אלהי יד-יהוה כ

שפתו לעברית, הגלות, שפת ארמית, מלשון עובר הכתוב כי לציין מענייןהוא הלאומי השיקום התחלת על המכריז ארתחששתא, צו ישראל. עם שלעל ישראל. של בהיסטוריה מפנה נקודת המסמל זה, לשוני מעבר שממחישלשלטונו השביעית הצו במהלך השנה ארתחששתא הוציא את עזרא, ספר פיבבל את עזב לפנה“ס.2 עזרא 457 שנת של הסתיו בתחילת כלומר, ז:ח), (עזראהחודש של הראשון ביום לירושלים והגיע הראשון החודש של הראשון ביוםדניאל. נבואת של ההתחלה נקודת היא 457 שנת לפיכך, ז:ח-ט). (עזרא החמישי.

התקופה משך .2לקרוא יש לכן, לשנה אחת. מקביל יום כל הם נבואיים: הנידונים השבועותשנים. מציינים הם כלומר, שנים.“ של ”שבועות בתור דניאל בנבואת אותם”שלושה כתוב: הצום משך בתיעוד זו. פרשנות מאמת י‘ בפרק ב‘ פסוקבשבועות שמדובר לציין י‘ באה בפרק ימים המילה תוספת ימים.“ שבועותהיחיד המקום זהו שמשמעם שנים. ט‘ מהשבועים בפרק בשונה ממש, של

השבועות. סוגי שני בין להבדיל כדי זו, לשון הנוקט בתנ“ךרבים בתנ“ך בסיפורים התנ“ך. של אורכו לכל רווחת לשנה יום ההקבלה ביןמשתמשים התנ“ך תרגומי מרבית לפיכך, שנים. בבחינת ימים המילה מופיעהכז: ב:יט, א:כא, שמואל א‘, יא:מ; שופטים יג:ג; (לדוגמה, שמות שנים במילהלשנים. ימים בין רבות הקבלות כוללים בתנ“ך והפיוט השירה פסוקי ועוד). זימים י בת ”חש י:ה). (איוב גבר.“ ימי כ נותיך, אם-ש ימיך: אנוש הכימי לדוגמה:“נקם ויום ליהוה, נת-רצון ש ”לקרא עז:ו). (תהילים עולמים“ נות, ש - דם מק

סא:ב). (ישעיהו לאלהינו...“ החקלאי העברי מצווה ה‘ תורת ויקרא. על פי בספר גם מופיע עיקרון זהשבתון שנת בשנה השביעית על ולהכריז שש שנים, אדמתו במשך את לעבדבין בשווה שווה יחולק מאליו שיצמח והיבול תעובד, לא האדמה שבמהלכהשביעית שנה כה:א-ז). (ויקרא והעשירים העניים הגרים, העבדים, בין – כולםימות של השבת מן בשונה השנים, של השבת היא שבת-שבתון שנקראה זובע ש לך, ”וספרת היובל: לשנת בנוגע הלשון באותה משתמש הכתוב השבוע.נים, הש תת ב ש בע ש ימי לך, והיו עמים; פ בע ש נים, ש בע ש - נים ש תת ב ש

כה:ח). (ויקרא נה“ ש עים, וארב ע ש ת

על פי . ואולם, (see: Artaxeres in Universal Larousse) 465 בשנת מלך ארתחששתא כי מלמדת ההיסטוריה .2עם מלכים השוו א:א,ב, דניאל כה:א, (ירמיהו הבאה השנה של בתשרי להתחיל אמורה הייתה הראשונה מלכותו התנ"ך, שנת

תשרי 457. 458 עד מתשרי להימשך אמורה למלכותו השביעית השנה .(1.1 השנה לראש י; משנה ט, יח:א, ב',

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

12

המרגלים שבהם תרו הימים ארבעים לפיכך, התנ“ך. נבואות חל על זה עיקרוןר אש מים הי ר מספ ”ב במדבר: נדידה שנות לארבעים בנבואה נגזרו כנען, אתעונתיכם, את או ש ת נה לש יום נה לש יום - יום עים ארב הארץ, את ם רת תעל מצווה ה‘ בדומה, יד:לד). (במדבר נואתי“ ת את ם, וידעת נה; ש עים ארביום מסמל כשכל במשך ימים רבים, על צידו השמאלי לשכב הנביא יחזקאלעים ותש לש-מאות ימים, ש ר למספ עונם, ני ש את י לך נתת ”ואני, אחת. שנה

(יחזקאל ד:ה). ראל“ ית-יש ב עון את, יום; ונשדניאל בנבואת השבועות אחד את פה והנוצרית פירשו היהודית המסורותתוקף המעניקות העתיקה, העת מן עדויות מהווים רבים יד כתבי כשנים.

ה-3 (המאה היובלות ספר כגון: ההלניסטית, הספרות מן החל זו, לפרשנותלפנה“ס), ה-2 (המאה א‘ חנוך לפנה“ס), ה-1 (המאה לוי צוואת לפנה“ס), המזויף יחזקאל , II-ה Q מלכיצדק כגון: ה-2 לפנה“ס), (המאה קומראן ספרות(המאה סדר-עולם כגון: הרבנית, בספרות וכלה דמשק, מסמך ,(4Q 384-390)מאת הביניים, ימי של התנ“ך ופירושי רבה מדרש התלמוד, לספירה), ה-2 לוודאי גדולות.3 קרוב עזרא במקראות ואבן רש“י גאון, רב סעדיה כגון: פרשנים

זה. להבנת קטע ביותר והתקף העתיק המפתח הוא שעיקרון ה‘יום-שנה‘

שבועות רצופיםים ש בעיםש בעה;וש בעים,ש חזוןשבועותהשניםמוביללביאתהמשיח:“...שט:כה-כו). (דניאל לו“ ואין יח מש רת נים, יכ ים וש ש ש בעים הש נים....ואחרי ושהשבועות ושניים שישים בתום להתרחש אמורה המשיח ביאת

הפסקה אין ל-62 השבועות השבועות 7 בין השבועות. לשבעת המתווספיםוהוטעם נוקד אשר המסורה בנוסח זאת, עם ההפך). הגורסים פרשנים (יש

מסימני אחד אתנח, מופיע שלנו), התנ“ך גרסת (הוא לספירה ה-10 במאההשבועות. 7 לאחר הפסקה לציין העשוי הטעמים,

השבועות: כל סך של מדובר במניין כי המוכיחות סיבות 3 להלן

על מדובר הנבואה בפתח כבר הכתוב. מן הגיונית המשתמעת סיבה .(24 ך“ (פס‘ קדש ועל-עיר ך על-עמ ך נחת בעים ש בעים ”ש שבעים שבועות:

בזה, זה השזורים מרכזיים, נושאים בשני דן סגנונית.4 הטקסט סיבהמופיעה למשיח התייחסות בכל נפרדת. מפתח מילת מהם אחד כשלכל

או נחרץ. המילה חרוץ מופיעה לירושלים התייחסות המילה שבועים, ובכל 62 אחרי רק לבוא אמורה ההפסקה הטקסט כי ממבנה להסיק נוכל לפיכך,תרגום כגון עתיקים בתרגומים שרואים כפי 7 שבועות), אחרי (ולא השבועות

קומראן.“5 בגרסת ואפילו הסורי התנ“ך השבעים,3. Jacques Doukhan, Drinking at the Sources (Mountain View, Calif: Pacific Press, 1981), p. 674. Jacques Doukhan, The Seventy Weeks of Dan. 9: An Exegetical Study, Andrews University Seminary Studies17, No 1 (1979): 12-145. Geza Vermes, The complete Dead Sea Scrolls in English (New York, 1997) p. 127.

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

13

באתנח, הטעמה ומן השימוש התחביר נובעת מן השלישית הסיבה לשם משמש תמיד לא האתנח למעשה, ”שבע“. למילה הצמודה מפרידה,בבראשית לדוגמה, הדגשה.6 לציון בו משתמשים קרובות לעיתים הפרדה. המושא לבין בינו הפרדה לציין לא כדי ברא, הפועל תחת אתנח מופיע א:אהאלוהי. הבריאה מעשה הדגשת לשם דווקא אלא וארץ“, ”שמים המשליםמהווים הם ט‘, וכי המצוינים בדניאל בין השבועות שאין להפריד עולה מכאןעם 62 השבועות ברצף את לקרוא עלינו לחלוקה. ניתן שאינו שנים של סךתחילת תאריך את בחשבון ניקח אם מניינם. סך את ולחשב השבועות, 7לקבוע נוכל שנים) של (70 שבועות לפנה“ס) ואת משך התקופה 457) הנבואה

מצביעה. היא הנבואה, ולגלות מהו האירוע שאליו קץ מועד את

בא! המשיח הביאה: נקודת .3מנקודת שנים של שבועות 69 לאחר להתרחש צפויה המשיח ביאתמנקודת (7 כפול 69) שנים 483 כלומר, לפנה“ס. 457 שהיא ההתחלה,

זו מציינת בתולדות ה-70 הוא שנת 27 לספירה. שנה השבוע לפיכך, ההתחלה.כלומר, משיח/משוח). כריסטוס, (ביוונית המשיח ביאת והעולם את ישראלג:כא- (לוקס הקודש רוח ידי על ו“נמשח“ נטבל ישוע שבה השנה בדיוק זוהי(ג: טיבריוס הקיסר חמש-עשרה לשלטון זה לשנת אירוע מתארך לוקס כב).הקראה ידי כהונתו המשיחית על שירות את פתח ישוע השנה שבה זו א).עלי, אדני ופועלו: ”רוח ייעודו את להפליא מישעיהו, התואם קטע של בפומביקח-קוח; פ לעורים ו רור, ד בויים לחני לקרא לש ש ענוים. ר לבש אתי ח מש יען

ד:יח-יט). (לוקס ליהוה.“ נת רצון ש ים, לקרא חפש רצוצים ח ל לשהשבועות, שבעים לנבואת זיקתו ישוע על הצביע היובל, לשנת בהתייחסומישעיהו, הכריז שציטט לאחר לעיל). (ראו יובל שנת על היא המדברת אףה הז תוב הכ א נתמל ”היום ישעיהו: הנביא נבואת התגשמות הוא כי ישוע

ד:כא). (לוקס אזניכם.“ ב”ואחרי המשיח: של מותו חיזוי כדי עד מרחיקה דניאל נבואת מותו.ומנחה“ זבח ית ב יש בוע הש וחצי לו... ואין יח מש רת יכ נים, וש ים ש ש בעים הש

(פס‘ כו, כז).מעניין אלים. מוות יהיה המשיח מותו של כי עולה כרת בפועל השימוש מןשנגזר אדם הסבילה) (בצורתו לרוב מציין זה פועל התורה, שבמצוות לצייןסופית. לכליה שתביא פעולה אכזרית על בפסוק מרמז הפועל זמן למות. עליוויקרא. הפועל כרת מתקשר מספר למונחים אף ואולם, מות המשיח קושרתמיד מתלווה כרת הפועל קורבנות. הקרבת באמצעות שנכרתת לברית לג:יג). ירמיה טו:יח; בראשית (לדוגמה: ברית), (כריתת ברית למילה בעברית’קורבן ועם ’ברית‘ עם בהקשר נרחבת משמעות מתווספת כרת למילה וכך,

לד:יח). ירמיהו טו:י; (בראשית השה‘6. William Wickes, Two Treatises on the Accentuation of the Old Testament ( New York: 1970), parts I: 32-35; II: 4.

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

14

את שמעוררים במונחים המשיח מות על מכריז דניאל אחרות, במיליםעבודת תורת פי על שה, הקרבת באמצעות ה‘ עם שנכרתה הברית זיכרון כך על נרמז השבועות, שבעים על המדבר הנבואה, בפתח כבר הכוהנים.

כד). (פס‘ העוונות כפרת אזכור באמצעותעם ברית לכריתת הנחוץ המשיח בתור הקורבן את מזהה כן, אם הנבואה,ה‘ והבטיח עם הברית כריתת את מימש השה, מות כמו המשיח, אלוהים. מותבני של היומיום מחיי הלקוחים שגורים במונחים משתמש הנביא מחילתו. אתישעיהו השתמש הנביא יומיומי. עניין הייתה קורבנות הקרבת ישראל, עבורםהנביא את ישראל או את מייצג שאינו הסובל, העבד המילים בתיאור באותןמחילה ולהביא האדם בני חטאי על לכפר כדי כשה למות חייב אשר עצמו7,נו. ל כ עון את בו, יע הפג ויהוה נינו; פ לדרכו איש עינו, ת צאן כ נו ל ”כ וישועה:נאלמה; גזזיה לפני וכרחל יובל, בח לט ה ש כ יו, ח-פ יפת ולא נענה, והוא ש נגישוע זיהו העם בימי שבני זה מפתיע אין לכן, ו-ז). (ישעיהו נג: יו“ ח, פ ולא יפתבעבודת וראו א:כט), (יוחנן העולם“ את חט א הנוש האלהים ה ”ש בתור: אותוש“התורה משום הגואל, למשיח מבשר אות במקדש היומיומית הקורבנות

י:א). העברים (אל העתידות“ הטובות צל היאהקורבנות: הקרבת נוהג לביטול להביא המשיח אמור מות מכך, כתוצאהממש העברים י:יח), (אל חטאים“ על ן קרב עוד אין נסלחים לו הל ”ובמקום ש

(ט:כז). ומנחה ” ית זבח ב יש בוע ”וחצי הש שניבא דניאל: כשםהכתוב כז). (פס‘ השבעים השבוע באמצע להתרחש אמור היה המשיח מותבהקשרים כ“אמצע“. זאת להבין יש זה בהקשר אך השבוע“, ”חצי אומר:”אמצע“, משמעו תמיד ”חצי“ זמן, פרקי בציון אך מחצית, ”חצי“ הוא מסוימיםג: טז:ג; רות שופטים י:יג; יהושוע יב:כט; שמות (ראו הנדונה. גם בנבואה וכךאחרי שנים וחצי שלוש מציין השבוע“ ”חצי קב:כה). תהילים יז:יא; ירמיהו ח;

של והמשמעות התזמון נצלב. ישוע שבה השנה , 31 שנת את כלומר, ,27 שנתעם דברי הנבואה. אחד עולים בקנה של ישוע מנצרת מותו

ירושלים נפילתוהמקדש: ירושלים בגורל דניאל הנביא מתמקד המשיח מות ציון לאחרנחרצת מלחמה, קץ ועד טף, בש וקצו א, הב נגיד עם חית יש והקדש ”והעיר(ט:כו- שמם“. על ך ת ת ונחרצה, לה כ ועד משמם, קוצים ש נף כ ועל שממות...וקיצו מלך, עומד שבראשו עם ישחית והקודש ”והעיר חופשי: ובתרגום כז).ולחורבן... לשיממון ירושלים) (של דינה נחרץ המלחמה קץ ועד בשטף, יבואאשר עד ימשך זה וכל המשומם, השיקוץ את יציב במקדש נישא ובמקום

לעיל).“ המוזכר (המשומם שומם על מוחלטת כליה תיפולזה אירוע המקדש. ובחורבן ירושלים בנפילת דנה היא ברורה. הנבואה

ד-ו נג: ה-ז, מט: ישעיהו את קראו ישראל, לעם העבד בין ההבדלה לעניין

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

15

לאירועים הכרונולוגי המידע מוגבל השבועות שבעים בנבואת מתוארך. אינו”חורבן“ ”מלחמה“, על רק למדים אנו לעיל). (ראו למשיח הקשורים

המשיח. מות מה לאחר תתרחש זמן וכי טרגדיה זו ו“שיקוצים“,לרומאים מתייחסת זו נבואה כללית, לפיה הסכמה יש היהודית במסורתיוסף כליל. אותה המקדש והחריבו בית את העיר, הרסו לתוך ב“שטף“ שנכנסושל דגולים התלמוד10 ורבנים גם כמו לאירוע, עד כנראה שהיה מתיתיהו9 בןנבואה להחיל כי יש ועוד, כולם מסכימים אבן עזרא רש“י, הביניים11 כגון ימיוחילו טיטוס בידי ולבסוף וספסיאנוס, של לגיונותיו בידי ירושלים מצור על זו

לספירה. 70 בשנת

הברית”ברית בתור המשיח של פועלו את מתאר אינו דניאל הנביא כי לציין ראויהברית את המחזקת כפעולה דווקא אלא הישנה, את המבטלת חדשה“מציין גבר) השורש מן (הגביר ברית“ ”והגביר במילים השימוש המקורית.ישוע המפגש עם וקיימת. שרירה לברית תוקף“ ”מתן או ”חיזוק“, ”תגבור“להפך, היהודי, אלא משורות העם המאמין בו להרחיק את אינו אמור המשיח

ישראל. אלוהי עם הברית ואת היהודיים שורשיו את לחזקהמילה לרבים“. ברית ”והגביר רבים: עם הנכרתת בברית מדובר ועוד, זאתעל חלה רק לא הברית. הברית לרעיון האוניברסליות של מקושרת הרביםירושלים, נפילת לאירוע בניגוד ”רבים“. עמים על אף אלא ”רבים“, יהודיםאחד“ בוע ש ים, לרב רית ב יר ”והגב למשיח נוגע שהוא משום מתוארך זה אירועשבעים של האחרון השבוע בתום לדון הנבואה עוברת מכאן ט:כז). (דניאל על עמוקות שהשפיע אירוע מציין זה תאריך 34 לספירה). (שנת השבועותיצאו שבה השנה הייתה המפתח לישועתה. זו מהווה את ואף כולה, האנושותשהוזכרו לאוזני הגויים, ה“רבים“ והגיעו ישראל מגבולות הארץ אלוהי דברי

ח). השליחים (מעשי לעיל

י. ו, ה: היהודים מלחמות בן מתיתיהו, יוסף .9ב. נז: נו:ב, נו:א, גיטין, בבלי, תלמוד .10

גדולות מקראת .11

תמוהה, להישמע עשויה זו ששאלה אףשלנו והספקנות הבלבול את מביעה היאהדתות ממגוון נובע זה בלבול לאמת. באשרלנו הגורמות אותנו, הסובבות והאמונותמהי כן, ואם אמת, יש בכלל אם לתהותספק מטילה הספקנות נמצאת. היא והיכןאמת כל אין פיה, על האמת. של בקיומה

אובייקטיבית.

המבהיר בתנ“ך, מצויה התשובההוא.“ אמת אלהים ”יהוה כי: מפורשותהאמת שרירה כי מעיד התנ“ך (ירמיה י:י).למעשה, האלוהים. עם ומזוהה וקיימת, של מעלותיו מי“ג אחת נחשבת האמת(פסוק לד:ו שמות בספר הנמנות אלוהים,כיפור). ויום השנה ראש בתפילות הנכללהשביעית היא זו מעלה כי לציין מעניין

במרכז. בדיוק וממוקמת ברשימה,

ולכן אלוהית, מעלה היא האמתחיצוני ממקור אלא מתוכנו נובעת אינהלחפש לנו שאל עולה מכך מאלוהים. –

מהי, יודעים שאנו הנחה מתוך אחריה תמיד: לשאול עלינו כנה. תהייה מתוך אלאישראל שאלו את בני אמת מהי? למעשה,מן שירד במן חזו כאשר השאלה אותה”מן תהו: הם כי מספר הכתוב השמיים.טז:טו). מה-הוא“ (שמות לא ידעו, י כ הוא?לקח השמיימי. הלחם של שמו נטבע כךבנוגע ’מן‘ המילה במשמעות טמון חשובלפיכך, התנ“כית. לאמת להתייחסותנולחקור עלינו מהי?“ ”אמת לתהות: עלינוכשם ובפתיחות, בכנות בענווה, האמת אתאם במדבר. המן לגבי תהו ישראל שבניובלבול. ספקות בנו יתעוררו לא זאת, נעשהובתמים באמת תוהה מהי?“ ”אמת השואללתשובה מן ומצפה האלוהית, מהי האמת

השמיים.

הנפוצה המופת יצירת הוא התנ“ךהאנושות שידעה ביותר והאוניברסליתבעולם, ביותר המתורגם הספר זהו מעודה.ונחשב אחדמרביהמכר.חותמוהוטבע בחייהשונות. ובדתות עמים רבים של התרבות

מכני, אלקתרוני או אמצעי, בכל צורה נתונים להעביר או אין להעתיק, לאכסן שמורות: הזכוית כל Shabbat Shalom © 2006 .הזכויות מבעלי מוקדמת רשות ללא אחר או הקלתה, צילום,

י ארך כ ך. לב יצר ומצותי, ח; כ ש ת אל ני, תורתי בג:א,ב משלי לך. יוסיפו לום, וש ים חי נות וש ימים,

בהתכתבות תנ“ך לימודי – ישראל שמעושלום“ ”חיים הוצאת

94186 ירושלים, ,592 ת.ד.

דוקאן ז‘אק מאת:גלאור שולמית מאנגלית:

מהי? אמת

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

3

6 שיעור

והנצרות: היהדות יחסי

אי בודד דת אינה אף

ההולמת אמירה – השל אמר אברהם בודד,“ אי אינה דת ”אףתוכל לטעון מהן לא אחת אף והנצרות. יחסי היהדות במיוחד אתשהדבר ישמש כגורם באחרת. ואולם, במקום שקיומה אינו תלויאינן תיאולוגיות מחלוקות ושנאה. דחייה מוליד הוא מאחד, את לתייג והרצון קדומות דעות בורות, למצב. היחיד הגורםשומה לפיכך, הזו. תפקיד מכריע בטרגדיה שיחקו אלו כל הזולת,ולהפך: היהודי, העם ומן היהודי העם על יותר ללמוד הנוצרים על

הנוצרים. מן ילמד אם רבה תועלת יפיק היהודי העם

לפתיחות שיביאו צפויות בלתי התרחשויות לאור כי הייתכןהן כי ויודו לפתע יתעוררו אלו יריבות שתי כנה, דו-שיח וליצירתאף לישועת העולם אלא ישועתן, לשם רק לא לזו – זקוקות זוקדומות, לגאווה ולדעות מעבר יתעלו שהן כי ברגע הייתכן כולו?יכירובמחויבותן להעידולבשריחדיועל האלהשמיימיהנשגב? הן

ישראל? עם אלוהים דחה את האם .1

על יך, אהבת עולם ואהבת ראל... יש יעו להרג ’הלוך יהוה... אמר ”כה,ראל‘“ יש תולת ב ונבנית, אבנך עוד חסד. יך כת מש ן כ

ח). נד:ז, עם ישעיהו לא:א-ג). (השוו (ירמיהו

ם ג הרי נים לא! פ שום ב עמו? את אלהים נטש האם אני שואל, ן, כ ”אםעמו, את נטש לא אלהים נימין. בט ב אברהם ומש רע מז ראל, יש עם ן ב אני

כח). פס‘ עם (השוו יא:א,ב) (אל הרומיים דם“ מק ידע הוא ש העם

ד“ר האישי, את רופאו שאל פעם פרוסיה, מלך ,II-ה פרדריק

לקיומו אחת הוכחה לי לתת יכול אתה ”האם השוויצרי: צימרמן”היהודים!“ הרופא: השיב מעלתך“, הוד ”כן, אלוהים?“ של

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

4

ליהדות? הנצרות זקוקה מדוע .2

התורה, ן מת ריתות, בוד, הב הכ נים, הב להם מעמד ר אש ראל; יש ני ”בי, האנוש יחוסו ד מצ ומהם, האבות, להם וההבטחות; הקדש עבודת

ט:ד-ה). הרומיים (אל אמן.“ לעולמים. מברך אל כל, מעל הוא ש יח ש המ

פג:א; תהילים על (רש“י תיכחד.“ התורה תיכחד, ישראל אם

א). קפה, תהילים מדרש

ישמח האם מן העולם? תעבור רוצה שהיהדות אלוהים ”האם

בבתי התורה את ולהקריא הקודש ספרי את להוציא שנחדל אותוהעתיקים התפילות סידורי פי על להתפלל שנפסיק הכנסת,ושמצוות עוד, ייחגג לא הפסח שסדר ישוע, את גם ששימשויהיה יהודים נטול עולם האם בבתינו? עוד יקוימו לא התורה האלוהים?“ לתהילת כלומר, ,ad majorem Dei gloriam באמת

.(I Asked for Wonder, p. 111 השל, (אברהם

לנצרות? היהדות זקוקה מדוע .3

האב ם לש אותם ילו הטב לתלמידים, הגויים ל כ את ועשו לכו ן כ ”עלכח:יט). (מתי הקדש“ ורוח ן והב

היהדות? מן ללמוד צריכה הנצרות מדוע .4

ר אש ל כ לכן ה. מש א ס כ על בים יוש ים רוש והפ ”הסופרים להם: ”אמרואינם הם אומרים י כ עשו, ת אל יהם מעש כ אך מרו, וש עשו לכם יאמרו

כג:ב,ג). (מתי ים“ עוש

דיברה שעליו הצו היא ארתחששתא הכרזת מדוע .5הנבואה?

א אל האב אל א ב איש אין ים. והאמת והחי רך הד ”אני ישוע: לו ”אמר(יוחנן יד:ו). י“ רכ ד

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

5

בואו? עם ישוע ישראל לבשורת עם הגיב כיצד .6

ד למ הוא האזור. כל יצא ב מעו וש ליל הג אל גבורת הרוח ב חזר ”וישועיד,טו). ד: (לוקס אותו“ חו ב ש והכל נסת הכ י בת ב

ם, לת קב ם חנ דים; ש רשו ג מצרעים, טהרו מתים, הקימו חולים, או ”רפי:ח). (מתי נו“ ת ת ם חנ

אדם, לו לקרוא ניתן אם חכם, אדם ישוע, חי הזמן באותו בערך

קיבלו לימד שאותם האנשים רבות. נפלאות חולל שהוא משוםרבים וגויים רבים.“ יהודים אחריו משך האמת בשמחה. הוא את

.(379 עמ‘ ;III יח: היהודים, כרך קדמוניות בן מתתיהו, (יוסף

ישוע? לצליבת אחראי היה מי .7

ר- ב ש את לבק העם המון את כנעו ש קנים והז הכהנים י ”ואולם ראשל מש המ לבית ישוע את ציב הנ לי חי לקחו ישוע... את ולהכחיד א אב

(מתי כז:כ, כז). דוד“ הג ל כ את אליו והקהילו

ובחברתו עליו, לומנו ש מוסר מעונתינו; א מדכ ענו, ש מפ מחלל ”והואעון את בו יע הפג ויהוה נינו; פ לדרכו איש עינו, ת צאן כ נו ל כ לנו. א נרפ

נג:ה,ו). (ישעיהו נו“ ל כ

המשיחיים של העם לעדותם רוב הגיב כיצד .8הראשונים?

אלפים ת חמש כ היה רם ומספ האמינו, בר הד את ומעים מהש ים ”רב(מעשי השליחים ד:ד). איש“

; יז:ד) ; טו:ד יד:א יא:יט; יג:יד, טו; פס‘ לג; (השוו עם

אחינו, רואה, ה ”את אמרו: ן מכ לאחר אלהים. את חו ב וש מעו ש ”הםלתורה!“ אים קנ ם וכל מאמינים נהיו יהודים רבבות ה מ כ

כא:כ). השליחים (מעשי

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

6

את העדות לקבל ישראל עם מדוע מתקשה .9המשיחית?

עם (השוו כח:ט) (משלי תועבה“ תו, פל ת ם ג - תורה מע מש אזנו, ”מסירד:ח-יא). יוחנן

מתייחסים הנוצרים איך רואה ”כשאני פעם: העיר לותר מרטין

להיות מעדיף הייתי יהודי, הייתי שאילו חושב אני ליהודים, The Jewish האגנר, א. דונלד ידי (צוטט על נוצרי.“ מאשר חזיר Reclamation of Jesus [Grand Rapids: Academie Books,

(1984], p. 50

האנטישמיות? החלה מתי .10

את א נוש ה את לא ש לך ע ד א, תנש ת אם הענפים. על א תנש ת ”אל יא:יח). הרומיים (אל אותך“ א נוש רש הש א אל רש, הש

שורשיה! את שכחה הכנסייה לדאבוננו,

בתולדות העיקריים השלבים שלושת מהם .11האנטישמיות?

במקביל הרביעית, במאה לראשונה הופיעה האנטישמיות .1שהוטחו הראשונות להאשמות הנוצרים, ידי על התורה לדחייתהללו הגורמים כל הכנסייה. ולמיסוד האל רצח על היהודים נגד

והכנסייה. ישראל בין הגדול הרשמי לקרע הביאו

החריפה האנטישמיות הצלב, למסעות במקביל ה-11, במאה .2באותה הכלכליות הקשות הבעיות עקב לכדי אלימות, והוסלמה

עת.

לאנטישמיות חדש מרכיב התווסף וה-20 ה-19 במאות .3תנועות של להקמתן במקביל שצצה הגזענות, המסורתית:

.(Drinking at the Sources, p. 36) ואחרות. לאומניות

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

7

הפסיכולוגיה המסת־ של המובהקים מהן סימניה .12האנטישמיות? מאחורי תרת

שמתכוונים ומרומזים, קטנים חיוכים אותם נובעים ”מכאןהמילים אוצר נובע אף מכאן מראים. שהם ממה יותר הרבה להביעולא הייתה שלא מסוימת בתווית היהודי את המקבע האנטישמי,היהודי יבין לא שאותה תווית הגזע; תורת על שמבוססת נבראה,להימלט יצליח לא לעולם הגיון, והוא גם בה שאין משום לעולםהיהודי אינו שבו היהודי, של המעוות הדיוקן נובע ממנה. מכאן

כלל.“ עצמו את מזהה

של חריגותם על בדותות לטוות המנסים אנשים ”וכך,שאינן מיסטיפיקציות מיני אחרון בכל כאמצעי נאחזים היהודים,מהוללת. יהודית שקיימת אינטליגנציה למשל, לאימות. ניתנותלא לעולם ושהיא זו, מיוחדת בתבונה ניחנו היהודים שרק טועניםמיוחדת פרשנות העניק סארטר פול ז‘אן הנוצרים! נחלת תהיההבינוניות את לשדרג ניסיון ”היא אמר, ”האנטישמיות“, לטענה:היא אינטליגנציה האנטישמי, לגבי בינונית. אליטה ליצור כדישל מעלותיהם יתר עם יחד יכול לבוז לה הוא לכן יהודית; תכונה

היהודים.“

במאוחר או במוקדם תושמץ זו יהודית אינטליגנציה ואולם,היהודי: לעם המיוחסות אחרות בולטות תכונות מספר עם יחדבזה לראות אפשר אינטליגנטי? הוא שהיהודי טוענים ”אתם שלו מדי. החוכמה היהודי אינטליגנטי הדבר! לא כך אך מעלה,

מרגיזה, הרסנית, מאכלת.“

בקרב הרווח היהודי, של המקובל הדימוי את נשכח בל בנוסף,עושר חמדנות, נוכלות, כגון תכונות נקשרו זה לדימוי הנוצרים.שדימוי אף היהודי. של הטבעיות כתכונותיו הנחשבות וחומרנות,ישנם היהודי העם בקרב מוטעה. עדיין הוא לאגדה, הפך זהשישנם יותר. מובן העמים, אם לא בקרב כל יתר רבים, כמו ענייםנוצרים שישנם כפי בדיוק רמאים, או חמדנים עשירים, יהודיםנחשבות אינן אלו מגרעות היהודי, העם של במקרה אך כאלה.

יהודיים. כמאפיינים נחשבות הן – אופי כחולשות

אלבר לב“. ומוג כ“רמאי היהודי את לרוב מציגה הספרות

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

8

אפשר שאי לי לא יגיד אחד ”שאף את האמת: לחשוף העז מאמיופחדנים, רמאים אחד הם מצד רמאים ופחדנים. נוצרים למצואלהיותם האדם. בני כל כמו והוגנים ישרים הם שני מצד אבליתר מסוימת. לדת להשתייכותם קשר שום איו ופחדנים רמאיםזאת, הגישה לעומת נוצרים. גם להיות יכולים כן, גיבורי-על עלכך נוהג קצוצה בריבית שמלווה האכזר שהיהודי היא הרווחת

יהודי.“ שהוא מפני

בוודאי ישמע בידי נוכל, שהוא במקרה יהודי, קורבן שנפל ”מייהודי.“ הוא הרי אפשר לצפות? מה כבר ”נו, הבאה: ההערה את

מאורתה, עד למעמקי האנטישמית אחר המפלצת לעקוב עלינולהיות יכולה גם שפה כן, שפתה. את ולגנות אפילו לחשוף כדישהאדם למרות פלוני, על אומרים יהודי!“ כזה ”הוא מלוכלכת.משום יהודי אותו מכנים יהודי. אינו כלל מתכוונים שאליו שמו.“ מכפישים את זו בדרך בצע. ורודף נחשב ערמומי שהוא

.(Drinking at the Sources, p. 29-30)

התיאו־ האנטישמיות של העיקריים מאפייניה מהן .13לוגית?

של בקיומה מודים תיאולוגית, אנטישמיות על ”כשמדבריםסביר נוצרי, של באוזניו נבהיר נקודה זו לו נוצרית. אנטישמיותשנוצרים ייתכן לא והכנות כי בשיא הרצינות יאמר שהוא להניחגיבוב שנשמע לוודאי קרוב בשיחה, נמשיך אם אנטישמיים. הםהרב לסבל ”מוצדקות“ וסיבות הסברים תיאולוגיים, תירוצים שלאשר בדיוק ההסברים אותם האנטישמיות: בשל ליהודים שנגרםאנשים שאפילו יש המוקד ועל הגרדום. על את היהודים העלו

המציאות. כורח בתור והרג רצח מתרצים

כל לאורך האל ברצח אשם ונמצא הורשע היהודי בקצרה,אבותיו אבות שנה, אלפיים שלפני משום רק בימינו, ואף הדורות

ישוע. על דין מוות אולי גזרו

אחד מצד מזויפת. אהבה שני ומצד האשמות, אחד מצד

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

9

של בשפע אותה מזינים שני ומצד האנטישמיות, את מגניםתיאולוגיות. ותוכחות גינויים

הוגה אלו. מבט הדוק בין שתי השקפות קשר קיים זאת, עםעל (לילד) ”ספרו אמר: הוא זאת. להבין הטיב קירקגור הדעותמרעיו הקרובים אחד בגידת חייו, על בימי ישוע הרב של הסבלהעלבונות, על ורעיו, תלמידיו יתר של התכחשותם על ביותר,על אותו מיסמרו הם שבו לרגע עד שספג והלעג ההשמצותשייצלב דרשו שרואים בתמונות הקדושות, כמו ממש - הצלבהוא העת באותה איך לו ספרו בנינו‘. ועל עלינו ’דמו והכריזו: שבשמיים ימחל יקרה, שאביו לא והתחנן שזה התפלל בעבורםחיה הייתה האהבה שהתגלמות בזמן איך לו ספרו לחטאם...גנב של שחרורו לבקש את העם בני אדמות, העדיפו עלי וקיימתלו איך ספרו כששוחרר... לו הריעו ואיך למוות, שנידון עלוב ובזויצלוב אותו! ’צלוב שמולם: הנשגבת האהבה פני נוכח צרחו הםילד?...הוא על כזה לסיפור יהיה לדעתכם רושם אותו!‘...איזההרשעים את לחתיכות יפרק הוא יגדל שכאשר בנחישות יחליט

האהבה.“ התגלמות נגד כך שפשעו

אוסטרית תוכנית טלוויזיה ידי על קירקגור חוזקה של הבחנתונאצי התראיין בתוכנית הפסחא. חג בפגרת לאחרונה ששודרהכיצד הסביר הוא מאמין. לנוצרי והפך בתשובה שחזר לשעבר משחר ושוב שוב שמע שאותן היהודים, נגד ההאשמות תרמווהפכו אתיאיסט, שהיה למרות בשנאה, להתמלאותו ילדותו,

היטלר. של ראוי לתנועת הנוער מועמד אותו

הנאציזם. למלכודת נפלו הגרמנים הנוצרים כל שלא מובןהרוע נפש נגד בחירוף נלחמו אנטישמים, שהיו מהם, אף רביםהנאצית, למפלצת שהתנגדו נוצרים אותם כי ייתכן זאת, עם הזה.גם על היהודים, שהומט האסון את חלקית, להצדיק, לפחות ניסו

גישתם. ההשלכות של הבינו את לכך ולא היו מודעים לא אם

נבואות של התגשמותן את להוכיח שניסו וספרים מאמריםכדלקמן: היהודי“, ב“נימוק שימוש עשו מסוימות, תנ“כיותמוכיח זה האם אין אך ונורא, איום הוא של היהודים גורלם ’אכןלא האם הכול, אחרי הקודש? כתבי של האמת את נחרצותבמהלך הרצאה, לעיתים, האלוהים?‘ בן את שצלבו היהודים הם

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

10

גופות כמו טרבלינקה. ריכוז ממחנות חולני תמונות בלהט הוצגומשתמע: מסר בלוויית הוצגו ערומים ילדים ושלדי מגובבות הקודש לאמיתות כתבי הניצחת ההוכחה מצויה הכול, כאן ’אחרי”תיאולוגים זה: בהקשר העיר אייזק ג‘ולס האלוהים!‘ ולמהימנותהוא האנושי שהרשע בשעה ברשע, אלוהים את מערבים נבזיים

והותר.“ די

ומעוות האנושי מתעתע במצפון שהדבר אף הוא, מכול הגרועניתן וכך האל, לרצון הפכה היהודים רדיפת לחלוטין. אותו Drinking at) האדישות.“ ובתוך השנאה בתוך שלווים להישאר

.(the Sources p. 31-32

לנצרות? בין היהדות הקשר מהו .14

י לבוש והם ימים ים ש וש ומאתים אלף או וינב עדי ני לש ן ”ואת

אדון לפני העומדים נורות המ י ת וש יתים הז ני ש הם ה אל ים.“ ק שאת ותאכל יהם מפ צא אש ת להם, ירצה להרע אם ואיש הארץ.להם יש יומת. מות זאת דרך ב להם, להרע רצה י ש מי אויביהם;נבואתם, ימי ב ם ש ג ירד לא ש די כ מים הש את לעצר מכות הסכל ב הארץ את ולהכות לדם אותם להפך ים המ על להם וסמכות

יא:ג-ו). (התגלות רצו.“ י ש ה מכ

בין את היחסים הקודש בכתבי חוזה הנבואה כיצד .15לכנסייה? ישראל

ם; מלכ ויד ד ואת אלהיהם, יהוה את ובקשו ראל, יש ני ב בו יש ”אחר,(הושע ג:ה). מים“ הי אחרית ב טובו, ואל יהוה אל ופחדו

עץ על בת הרכ בע לט ובנגוד בעו, מט ר ב זית מעץ נכרת ה את אם ”הריהרומיים (אל הם! ל ית ש הז על עץ בו ירכ ים, קורי המ ה, ן אל כ ש ל טוב, כ זית

כו). כה, פס‘ עם (השוו יא:כד).

הזכות את היהודי] מעניקה [לעם ”נבואת הושע ווייט: ג‘י. אלן

אנשי האלוהים, בקרב שתיערך האחרונה חלק בתחייה ליטול.(Prophets and Kings, p. 298) העולם.“ קץ לקראת

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

11

העדות: שתי

לנצרות? היהדות זקוקה ומדוע ליהדות, הנצרות זקוקה מדוע

מקרה אמיתותו של את להוכיח כדי עדים שני לפחות משה דורשת תורת”עדות על עיקרון זה: החדשה בברית חוזר השליח (דברים יז:ו). יוחנן כלשהומספרים סיפור אנשים כששני אכן, ח:יז). (יוחנן היא“ מהימנה ים ני אנש שרעהו בגרסת איש תומכים הם הדבר. אותו את ראו ששניהם משמע זהה,של עדותה בדומה, אמת. דוברי שהם מאזיניהם יודעים וכך אותה, ומאמתיםולהפך: עדותה אמת, עדת של לה מעמד ומקנה היהדות את הנצרות מגבהשתיהן אמת. עדת של מעמד לה ומקנה הנצרות את מגבה היהדות שלביציאת הבריאה, במעשה שהתחוללו הניסים על הסיפור: אותו על מעידותדיבר אלוהים המוכיחה כי התקווה, באותה אוחזות ובתחייה. שתיהן מצריים

בהווה! ומדבר אלינו וקיים חי וכי הוא אז, ופעל

ולהפיח אמונה לזרוע כדי והכנסייה, ישראל עדות, בשתי הצורך מכאןשהוא מעבר למשהו תקווה כולו; העולם ברחבי אנשים של תקווה בליבםאת עקרונות יוכלו לאמץ הצלמוות, הם מעבר לגיא לצרותיהם ולכאבם. שם,

הנשגבת. האלוהית הממשות את בחייהם ולגלם המוסר

הסיפור אותו יחזרו על כדי שהם רק נוצר עדים לא הצורך בשני ועוד, זאתמן העדים אחד הסיפור. כל את להשלים כדי נחוצים שני עדים ויאמתו אותו.לקבל כדי עדויות לשתי זקוקים האחר. אנו מעיני שחמק פרט להוסיף יכולאת לייפות כדי לרעהו איש זקוקים העדים שני בנוסף, כולה. התמונה את

יותר. רבה משמעות לו ולהעניק סיפורם

הנצרות זקוקה ליהדותנולדה הנצרות לישראל. הכנסייה של זיקתה על מעידה ההיסטוריההיו הקדומים המשיחיים ישראל. מורשת ומתוך ישראל אדמת על וצמחההנביאים התורה, דברי יהודי. היה ישוע ה‘. בתורת שדבקו יהודים כולםונכללו פיו על שגורים היו היהודיים והמשלים המדרשים גם כמו והכתובים,

1. Jacques Doukhan, The Two Witnesses, Shabbath Shalom, August 1995, 14-18.

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

12

בידי יהודים החדשה נכתבו ספרי הברית יהודים. כל תלמידיו היו בתורתו. כלכשם ליהדות זקוקה המקורות. הנצרות התנ“ך ומן מן ושוב שוב שציטטוהבהיר השליח שאול לשורשיו. זקוק שעץ וכמו ליסודותיו, זקוק שביתחדשים ענפים הורכבו ענפיו שעל זית לעץ ישראל את דימה כאשר זו נקודהעל לא דיבר ששאול לכך לב שימו יא). הרומיים (אל [הכנסייה הנוצרית].את פארות הכנסייה אמורה להאריך את הישן. מבחינתו, חדש שיחליף עץבשל זקוקה ליהדות הנצרות ולהחליפו. במקומו לצמוח המקורי, ולא העץ

לה. ואין ליהדות שיש מה

שהעתיקו של הסופרים, השקדנית עבודתם נשתמרו בזכות התנ“ך ספריומתפללים רבנים חזנים, אותם וכן בזכות העתיקים, היד כתבי את בדקדקנותישעיהו, דברי משה, הדורות. תורת הכנסת במהלך בבתי אותם שהקריאוהיום עד ומוקראים נלמדים וכו‘ השירים שיר מגילת התהילים, מזמוריגישה לנוסח יש לנצרות הודות לעם ישראל, המקורית. שפתם בעברית –ואפילו החדשה, הברית מחברי של היהודית לחשיבה התנ“ך, של העברי

ישוע. את אף ששימשו העבריים התפילה לסידורי

וכל השבת מצוות והכשרות, הטרפה מצוות הדיברות, עשרת התורה,על קוימו אלא אף ישראל ידי עם על נשתמרו בכתב רק המוסר, לא הלכותמחדש להגות ללמוד כדי ליהדות זקוקה הנצרות בו. שצפו העמים לעיני ידואך והחסד, האהבה חשיבות את הדגישו הנוצרים התורה. במצוות ולעומקוחוויה הצדק ומעשי הצדקה. רגשות לעיתים קרובות מערכם של התעלמואובייקטיבית מחויבות נאמנות, חשבון על יתר, הדגשת הודגשו סובייקטיביתלגלות כדי ליהדות זקוקה הנצרות זה, חשיבה לקו בהתאם לאל. וציותלחשוף כדי שהוא, כמות האלוהים דבר שבלימוד והיופי הערך את מחדשרוח הנאיבית, הגורסת כי הנוצרית האמונה בו. האמת הנשגבת הטמונה אתהוא כיצד הבדל בלא את הקורא בכתבי הקודש, אישי באופן תכוון הקודשולהגות בשיטתיות הקודש כתבי את לחקור הנוצרים מן מנעה זאת, עושההקודש בכתבי שימוש נעשה מדי קרובות לעיתים משמעת. מתוך בהםמקור להתעוררות בתור או תיאולוגית, במחלוקת כלשהו להוכיח טיעון כדיאת עובד היהודי העם שבה הדרך אפילו השתחוויה. בשעת רדודה רגשיתבצוותא התפילה שירת הכבוד שהוא רוחש לתנ“ך, הנשגב, באל ומתמקד ה‘להעניק יכולים כל אלו – והגוף הרגש השכל, הכרוכה בהפעלת הכנסת, בביתיותר. ויצירתיות מקוריות השתחוויה דרכי אחר בחיפושם השראה לנוצרים

והיכולת החיים שמחת את היהודי העם מן ללמוד יכולה אף הנצרותכבר היהדות. את המאפיינים ערכים בבריאה, האלוהים ממתת וליהנות לחגוג

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

13

ובמיוחד הגנוסטיות2 הנצרות עוררו השפעת המוקדמים ביותר של משלביההחושים בורא הבריאה, באלוהי לאמונה התנגדות המרקיוניזם3 השפעתפני והישועה על אלוהי הרוח, הנשמה הקדומה ביכרה את והיופי. הנצרותהיתר, בין משתקף, זה דבר בתנ“ך. המתואר החיים ומלא היצרי אלוהים התחייה את המציין א‘, ביום להשתחווייה הקשורה הנוצרית בתיאולוגיה את המציינת היהודית לשבת בניגוד הצליבה), בעקבות (שבאו והישועהעגומה דת יצרו נוצרים אשר של דורות רבים על זה השפיע דואליזם הבריאה.יכולים אף הנוצרים וההנאה. הצחוק את יפה בעין רואה שאינה ומדוכדכתהרוח. חיי על רק ולא הגשמיים, החיים על דגש לשים היהודי העם מן ללמודהיהדותממצהאתכל תחומיהחיים,הרוחנייםוהגשמיים והופכתאתהאמונהעל המאמין. של היומיום פעילויות בכל ארוגה הדת ביהדות, חיים. לדרךונפשי. ולארק מהפךרגשי הנוצריםללמודמן העםהיהודישדתהיאדרךחיים,

רעיון אכן, היהודי. לעם יתקרבו הם אם לנוצרים יתקרב עצמו המשיחהמילה של יווני תרגום ”קריסטוס“ היא מיסודו. המילה יהודי הוא ה“משיח“כל או נביא כוהן, מלך, ומציינת בתנ“ך רבות פעמים המופיעה משיח,בתנ“ך מתואר אף המשיח עליו. הטיל שה‘ ייעוד למלא כדי שנמשח אדםלישראל וישועה ולהביא שלום שינוי לחולל האידיאלי, העתיד דויד כמלךמצפה והוא בא, טרם המשיח כי היהודי העם מאמין זו, מסיבה ולעולם.התרחשה; לא עדיין שהגאולה לזכור כדי היהודי לעם זקוקה הנצרות לבואו.ושמלכות שלמה, ישועה כולו אינה בגאולת העולם כרוכה שאינה שישועהאקזיסטנציאלית חוויה רק ולא והיסטורית פיזית ממשות היא האלוהיםהשונה עולם יותר, טוב לעולם תקווה טמונה במשיח באמונה סובייקטיבית.היהודית ובמסורת בתנ“ך מיוצג המשיח לכן, הזה. העולם מן שינוי בתכליתהמפציע, הבוקר את המבשר הבודד והאחרון הכוכב – השחר כוכב ידי עלזאת, הנצרות לעומת שלנו. הדגל פני על הזורח הדויד מגן גם סמל שהואהיא קרובות שלעיתים עד בעבר, שאירעה הצליבה חשיבות את מגדישה

(התחייה והגאולה). הכוכב על המאפיל (הקורבן), רק בצלב מתמקדת

העם מן לו ילמדו הנוצרים טוב יעשו בקרבנו. אך כבר האלוהים אכן מלכותולהיווכחכי”זאבעדייןלא גרעם כבש“. היהודי להביט סביבבעינייםמפוכחות,מוות, אלימותוסבל הםעדייןנחלתהאנושות.סימניםאלו מעידיםכמאה עדיםעלכךשהמשיחצריךעדייןלבוא.הנוצריםיכוליםללמודמאיתנולקוותולייחל.

היהדות זקוקה לנצרותשמעו את הפיצו הנוצרים לכנסייה. זקוקה ישראל כי מלמדת ההיסטוריהכמעט התנ“ך תורגם לנוצרים העולם. הודות קצוות בכל ישראל אלוהי של

המזרח. ודתות יוונית פילוסופיה נצרות, של תערובת שהיא פילוסופית שיטה .2הנצרות הקדומה. על שהשפיע המפורסמים הגנוסטיקנים אחד מרקיון היה .3

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

14

המלך דויד של התהילים ומזמורי יוסף של עלילותיו בתבל. השפות לכלאינדיאנים ושל נידחים בג‘ונגלים אפריקנים שבטים של לאוזניהם עד הגיעוהכנסייה הנאורים. והאמריקנים האירופאים לאוזני גם כמו באמזונה, את תורת ישראל מעבר לגבולותיה הגיאוגרפיים העולם, שהפיצה חובקתהנבחר. העם בתור ישראל עם של שליחותו את השלימה וההיסטוריים,הפרדוקסים אחד זהו ישראל. של קיומה על העולם למד הנוצרים בזכותהיה היהודי העם הכנסייה, ללא בהיסטוריה. ביותר והמעניינים האירונייםהעולם. להיעלם מן שהיה עלול אלמונית, דת חשיבות, בעל מיעוט חסר נותראף העמים, היא כל ישראל בקרב של את שמעה הפיצה רק הכנסייה לאעם חב מה, במידת ישראל. של בקיומה ושליחותה זהותה מימוש את תולה

לנצרות. והישרדותו פרסומו קיומו, את ישראל

חוברה שהיא אף החדשה, הברית מן במכוון להתעלם נוהג היהודי העםהיהדות לפיכך, התלמוד. לכתיבת שקדמה בתקופה יהודים ולמען יהודים בידימעידה שהיא משום רק לא החדשה, הברית מקריאת רבה תועלת תפיקבה שטמונות משום אף הראשונה, אלא ואמונתו במאה ישראל עם חיי על

היהדות. את שורשי ולהעשיר לחזק חשובות העשויות אמיתות

להבין עשויים היהודית ובמסורת בתנ“ך הבקיאים היהודים, למעשה, השקפת בה מתוך שקוראים הנוצרים, מאשר החדשה את הברית יותר טובשסבר. כפי אינה זרה החדשה יגלה כי הברית העברי ”נוכרית“. הקורא עולםיתחזקו בעיניו קרובות אף ולעיתים מורשתו, את ייטיב להבין זה הוא באורהתלמוד גם החדשה. הברית ביאורי לאור התנ“ך של ויופיו משמעותו הרבי עלילותיו של חדשים. והקשרים יותר רבה משמעות והמדרשים יקבלובפסוקי המתובלים היהודית, במסורת המעוגנים ותורתו משליו מנצרת,

לטובה. את היהדות יפתיעו יהודיים נעלים, ומשקפים אידיאלים התנ“ך

מיוחד מקום בליבה שומרת לנצרות. גם היהדות ייחודי אינו החסד רעיוןהנצרות ללמוד מן יכולה היהדות ואולם, מקורי. יהודי ערך החסד הוא לחסד.אשר אלוהים אלא באמצעות מצוות קיום מושגת באמצעות אינה ישועה כיללמוד היהדות על ישראל. עם למען ופעל ההיסטוריה במהלך לעולם ירדכך עד כדי לכת שהרחיק אלוהים על לאלוהים, האינטימית על הקרבה יותרולהושיעם. להיות בחברתם עם בני האדם, לדבר ודם כדי בשר דמות שלבשהתיאולוגיה ”התנ“ך הוא לא אמר: כאשר בכך שאברהם השל הגה ספק אין

של אלוהים.“4 האנתרופולוגיה האדם, אלא של

להבין תטיב היא בבשר, אלוהים של התגלמותו על היהדות תלמד אם

4. Abraham Heschel, Man is Not Alone: A Philosophy of Religion (New York: Octagon Books, 1972), p. 129

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

15

שלחם משה, עם פנים אל שדיבר פנים ויעקב, האל יצחק אברהם אלוהי אתחדשה רוח תפיח פרספקטיבה זו הנביאים. אל ונגלה ביריחו ישראל למעןאלא וכחובה, כמטלה עוד תקוימנה לא התורה מצוות המצוות. בקיום

עם אלוהים. אישי קשר מתוך פירות ותצמחנה המאמין תלבלבנה בלב

לפיכך, האנושי. ובקיום בהיסטוריה האל מעורבות את מגלם המשיחלהכיר ליהדות לסייע עשויה במשיח המתמקדת הנוצרית המבט נקודתבהיסטוריה. ודם בשר בדמות ה‘ של מהופעתו לאנושות שצמחה בטובההוא אמור בעתיד. אלינו אי שם לשוב או לשכון רק בשמיים נועד המשיח לאוכשם תורת הקבלה, שלימדה כפי הדורות“ – כל כ“משיח לשכון בקרבנו

5 לאחרונה. חסידיים חוגים שהדגישו

5. Abraham Heschel, Man is Not Alone: A Philosophy of Religion (New York: Octagon Books, 1972), p. 129

(1947 בשנת הבינלאומית והיהודים הנוצרים מועצת ידי על (פורסם

מדבר ושהוא אחד הוא שה‘ זכור הברית וספרי התנ“ך באמצעות אלינו

החדשה.

היהודי לעם נולד שישוע זכור ושאהבתו דויד, מזרע יהודייה מאםעמו את חובקים הנצחיים ומחילתו

כולו. העולם ואת

השליחים התלמידים, כי זכור היו הראשונים, המעונים והקדושים

יהודים. כולם

זכורשהמצווההיסודיתשלהאמונהאלוהיך ה‘ את ’ואהבת – המשיחית צוותה אשר כמוך‘, לרעך ואהבתמחייבת – ישוע ידי על ואושרה בתורהלנהוג כאחד והמשיחיים היהודים את

תחומי החיים. פיה בכל על

את מסולפת בצורה תציג אל אחריה, או התנ“ך תקופת של היהדותהנצרות. את ולהאדיר לרומם במטרה

במובן יהודים במילה תשתמש אלובמילים ישוע, אויבי של הבלעדיהעם כלל את לציין כדי ישוע אויבי

היהודי.

באור ישוע ייסורי את תציג אל יציג העם היהודי ואף את כל שיוקיעישוע. ברצח היחיד האשם בתור אותויהודי בקרב מסוים פלח רק כי זכורשל מותו את שדרש הוא ירושליםהמשיחי, חטאי המסר פי על ישוע, וכיישוע את הם שהביאו כולה האנושות

הצלב. אל

או התנ“ך, קללות את תאזכר אל ההמון עצמו על שהטיל הקללה אתעלינו דמו זעק:‘ כאשר המשתולל,שמילים לזכור מבלי בנינו‘, ועלתפילת כנגד כלל שקולות אינן אלושהעתיר החשובה של ישוע, המחילהאינם כי להם סלח ’אבי, וביקש: בעדם

שהם עושים. יודעים מה

אמונות החדור הרעיון את גנה מושחת, פיו העם היהודי שעל תפלות,

סבל. של לגורל ונידון מקולל

בניכור היהודים על תדבר אל וחסידי מקימי כי תמיד וזכור ובזלזול,למעשה היו הראשונים הכנסייה

יהודים.

הדיברות עשרתסיליסברג של

תמוהה, להישמע עשויה זו ששאלה אףשלנו והספקנות הבלבול את מביעה היאהדתות ממגוון נובע זה בלבול לאמת. באשרלנו הגורמות אותנו, הסובבות והאמונותמהי כן, ואם אמת, יש בכלל אם לתהותספק מטילה הספקנות נמצאת. היא והיכןאמת כל אין פיה, על האמת. של בקיומה

אובייקטיבית.

המבהיר בתנ“ך, מצויה התשובההוא.“ אמת אלהים ”יהוה כי: מפורשותהאמת שרירה כי מעיד התנ“ך (ירמיה י:י).למעשה, האלוהים. עם ומזוהה וקיימת, של מעלותיו מי“ג אחת נחשבת האמת(פסוק לד:ו שמות בספר הנמנות אלוהים,כיפור). ויום השנה ראש בתפילות הנכללהשביעית היא זו מעלה כי לציין מעניין

במרכז. בדיוק וממוקמת ברשימה,

ולכן אלוהית, מעלה היא האמתחיצוני ממקור אלא מתוכנו נובעת אינהלחפש לנו שאל עולה מכך מאלוהים. –

מהי, יודעים שאנו הנחה מתוך אחריה תמיד: לשאול עלינו כנה. תהייה מתוך אלאישראל שאלו את בני אמת מהי? למעשה,מן שירד במן חזו כאשר השאלה אותה”מן תהו: הם כי מספר הכתוב השמיים.טז:טו). מה-הוא“ (שמות לא ידעו, י כ הוא?לקח השמיימי. הלחם של שמו נטבע כךבנוגע ’מן‘ המילה במשמעות טמון חשובלפיכך, התנ“כית. לאמת להתייחסותנולחקור עלינו מהי?“ ”אמת לתהות: עלינוכשם ובפתיחות, בכנות בענווה, האמת אתאם במדבר. המן לגבי תהו ישראל שבניובלבול. ספקות בנו יתעוררו לא זאת, נעשהובתמים באמת תוהה מהי?“ ”אמת השואללתשובה מן ומצפה האלוהית, מהי האמת

השמיים.

הנפוצה המופת יצירת הוא התנ“ךהאנושות שידעה ביותר והאוניברסליתבעולם, ביותר המתורגם הספר זהו מעודה.ונחשב אחדמרביהמכר.חותמוהוטבע בחייהשונות. ובדתות עמים רבים של התרבות

מכני, אלקתרוני או אמצעי, בכל צורה נתונים להעביר או אין להעתיק, לאכסן שמורות: הזכוית כל Shabbat Shalom © 2006 .הזכויות מבעלי מוקדמת רשות ללא אחר או הקלתה, צילום,

י ארך כ ך. לב יצר ומצותי, ח; כ ש ת אל ני, תורתי בג:א,ב משלי לך. יוסיפו לום, וש ים חי נות וש ימים,

בהתכתבות תנ“ך לימודי – ישראל שמעושלום“ ”חיים הוצאת

94186 ירושלים, ,592 ת.ד.

דוקאן ז‘אק מאת:גלאור שולמית מאנגלית:

מהי? אמת

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

3

7 שיעור

של אלוהים החוקים התורה, ספרלנתיבתי ואור נר-לרגלי, התורה,

הדבקים אנשים בגנות דיבורים נשמעים קרובות, לעיתיםנשמה לאדם חסר את מצוות התורה נחשב מי שמקיים בתורה.נחשלת. בדת ודוגל שבחוק המתה האות על המקפיד ותבונה, של דרכו את לאור המאיר נחשבת זאת, התורה לעומת ביהדותהתהילים אמר מחבר מזמורי להתקדמות וקידמה. האדם ומביא(תהילים קיט:קה). לנתיבתי." ואור, דברך; לרגלי התורה: "נר עלהפסוק אור. למילה תורה המילה קשורה עתיק, מדרש פי עלהצועד של לנעליו נר קשירת מנהג על מרמז בתהילים הפיוטי הדימוי נחשים. ולהבריח את הדרך להאיר החושך, את לגרש כדילהאיר ולפיכך – התורה: ללמד הכפול של תפקידה את משקףוגם בהתקדמותו לסייע בעקבותיה, הפוסע האדם של דרכו אתללא שחי אדם כי זה בהקשר אומר ישעיהו הנביא עליו. להגן

אור. (ישעיהו ח:כ). בו אין כלומר, לו שחר", התורה "אין

בעיקר נבעה היהודי לנצרות העם כי התנגדות להבין ניתן מכאןבין שתי נתק דחו את התורה. בעקבות כך נוצר משום שהנוצריםהתורה, עם להתחיל חייב לנצרות היהדות בין פיוס לכן, הדתות.לאהבה, צדק שבין ההדוק הקשר את הצדדים לשני המזכירה

לחוקה. והן לחסד הן הזדקקותנו ואת

האלוהים? מצוות לראשונה הוזכרה מתי .1

עת הד ומעץ תאכל. אכל ן, הג עץ "מכל אדם הראשון: על ציווה אלוהיםב: (בראשית מות" ת - מות נו ממ אכלך יום ב י, כ נו: ממ לא תאכל ורע טוב

שמות כ:א-יט). עם טז-יז). (השוו

כצו. נאמרו הראשון לאדם אלוהים של הראשונות מילותיו

ב:טז. בבראשית המופיע צ.ו.ה השורש מן נובעת מצווה המילהבאמצעות ראשונית והדרכה התגלות לאדם העניק אלוהים וכך,לחוקה המתקשר (nomos (ביוונית, חוק המונח מצווה.

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

4

י.ר.ה השורש מן הנגזרת תורה, המילה של מדויק תרגום אינווהמצוות התורה י:יא) (ויקרא ללמד. כלומר, "להורות", שמשמעו"התורה הרבנים: אחד זו, כמאמר זו את ומשלימות ביד יד הולכותחוכמה ותבונה, מזו זו – שואלות והכוכבים הירח והמצוות, כמו

לא:טו). (שמות רבתי נדיבות וחסד." צדקה,

אלוהים? תורת את לקבל האדם בני אמורים כיצד .2

ני" חנ ותורתך י; נ הסר ממ קר, רך-ש "דשמות כד:יב). עם (השוו (תהילים קיט:כט).

מצוות התורה? את לשמור האדם בני מדוע צריכים .3

טים, פ ש יםואתהמ צוהואתהחק אתהמ מרת היענותלאהבתאלוהים:"ושח-ט). פסוקים עם (השוו ז:יא) (דברים לעשותם" היום ך מצו אנכי ר אש

א ואש למצרים; יתי עש ר אש ראיתם, ם אלוהים: "את לחסד היענותקלי, ב מעו ש ת מוע אם ש ה, ועת אלי. אתכם רים, ואבא נש נפי כ על אתכםהארץ." ל כ לי י כ ים, העמ ל מכ ה סגל לי והייתם ריתי ב את ם, מרת וש

קיט:מא-מה). תהילים עם (השוו יט:ד-ה). (שמות

י כפ א י. ואש אהבת ר אש מצותיך, ב ע עש ת "ואש לאהבתנו: ביטוימח). קיט:מז, (תהילים יך" בחק יחה ואש י; אהבת ר אש מצותיך, אל

ו:ג-ו). דברים צז; פב, סט, פס' עם (השוו

על המעיד הדיברות, בעשרת הטבוע הרמז מהו .4בני כל על חלים שהם כך ועל שלהם האוניברסליות

האדם?

ר אש ל כ ואת ם הי את ואת הארץ, מים את הש יהוה ה עש ימים ת ש ש י "כ(שמות כ:י). הו" ש תויקד ב יהוה אתיוםהש רך ב ן ביעי; עלכ יוםהש נחב וי ם, ב

הבריאה. דיבר מעשה מנומקת לאור השבת מצוות שמירת

שהוטבע הדיברות, בדומה לחותם נמצא במרכז עשרת זה רביעי

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

5

במרכזם שלחוזיבריתעתיקים(ראו שיעור8 הדןבשבת).מרכזיותו משום שאלוהים הדיברות, עשרת של על האוניברסליות מעידההאדם. בני כל אלוהי הוא ולכן היקום, בורא הוא בו המוזכר

הן אוניברסליות? מצוות נוספות אילו .5

הארץ." על ר אש המה הב ל מכ תאכלו, ר אש ה החי "זאתא:כד-כה). בראשית ג-ח; פס' עם (השוו יא:ב). (ויקרא

ים, מ ב ת קש יר וקש סנפ לו ר אש כל ים: מ ב ר מכל אש תאכלו זה "אתאתם תאכלו." - חלים ים ובנ מ י ב

פס' י-מג; בראשית א:כו). (ויקרא יא:ט). (השוו עם

אוניברסליים, שאינם ואזרחיים חברתיים חוקים אילו .6כיום? תקפים אינם

ר אש הגוים, מאת לך: יהיו ר אש ואמתך, ך "ועבד עבדים: חוקיכה:מד). (ויקרא ואמה" קנו עבד ת - מהם סביבתיכם

כא:יב). שמות כא:ד; דברים עם (השוו

מות ואמו, אביו ל יומת..."ומקל מות ואמו, אביו ה עונשין: "ומכ חוקיכג). יז, כא:טו, (שמות נפש" חת ת נפש ה ונתת - יהיה אסון יומת...ואם

ה כס ת ר אש סותך, כ נפות כ ע ארב על ך, ל ה עש ת דלים, לבוש: "ג חוקיראל, יש ני ב אל ר ב ד אמר: ה ל מש יהוה, אל "ויאמר כב:יב). (דברים ה" בציצת ונתנו על לדרתם; בגדיהם, נפי כ על ציצת להם ועשו ואמרת אלהם,מצות ל כ ם את וזכרת אתו וראיתם לציצת, לכם, והיה כלת. תיל ת פ נף, הכם ר-את אש עיניכם, ואחרי לבבכם, אחרי תתורו ולא אתם; יתם ועש יהוה,ים, קדש והייתם מצותי; ל כ את יתם ועש רו, זכ ת למען אחריהם. זנים,להיות מצרים, מארץ אתכם הוצאתי ר אש אלהיכם, יהוה אני לאלהיכם.

טו:לז-מא). (במדבר אלהיכם" יהוה אני, לאלהים: לכם,

ש תלב "לא (שעטנז). ופשתן צמר של שילוב על איסור

לובשים "הכוהנים יא). כב: (דברים ו" יחד ים ת ופש צמר עטנז, שט:א). (כלאיים המקדש." בבית משרתים כשהם רק ופשתן צמר

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

6

נהגו אלילים עובדי שכמרים בעובדה זה איסור תלה הרמב"םממצוות עולה שחלק מכאן ג:לז). נבוכים שעטנז. (מורה ללבושהיהודים ובין להדיוטות, הכוהנים בין להבדיל נועדו התורה

האלילים. לעובדיהמלאה ש קד ת ן פ לאים: כ רמך כ תזרע "לא האדמה: עבודת חוקיעירוב על האיסור כב:ט). (דברים רם" הכ ותבואת זרע, ת ר אש רע הזזה איסור קישר הרמב"ם א). לט, בישראל (קידושין רק חל זרעים

ג:לז). נבוכים אלילים. (מורה לעבודת

אוניברסליים, אינם וטקסיים פולחניים חוקים אילו .7ואינם תקפים כיום?

ל מכ אלהיכם, יהוה יבחר ר אש קום המ אל אם י "כ קורבנות: חוקיוהבאתם ה. מ ש ובאת תדרשו, כנו לש - ם ש מו ש את לשום בטיכם, שונדריכם, ידכם; רומת רתיכם, ואת ת וזבחיכם, ואת מעש עלתיכם ה, מ שה עש ח אדמה, ת ו). "מזב יב:ה, (דברים וצאנכם" קרכם, ב ובכרת ונדבתיכם,קום המ כל קרך; ב ואת ב את-צאנך למיך, ש ואת את עלתיך וזבחת עליו י, לסחליהוה פ (שמות כ:כ). "וזבחת יך" אבואאליך וברכת מי, יר אתש ראזכ אש(דברים טז:ב). ם" ש מו ש ן כ לש יהוה, יבחר ר אש קום מ ב ובקר, צאן אלהיך,

במקדש. הקורבנות רק את להקריב ישראל נדרשו בני

עשרת בין מהותי הבדל על מעידים רמזים אילו .8הקורבנות? למצוות הדיברות

ם, ש היו יתי; וי ר עש אש ארון ב חת, הל את ם ההר, ואש וארד מן "ואפן,י:ה). (דברים יהוה" ני צו ר אש כ

רית-יהוה אלהיכם; ב דארון מצ םאתו מת וש ה, את ספרהתורההז "לקח,ח:ט). א', מלכים עם שמות כה:טז; (השוו לא:כו) (דברים לעד" ך, ב ם ש והיה

בשעה י:ד), (דברים אלוהים באצבע נכתבו הדיברות עשרת א.כד). לא:ט, (דברים ידי משה נכתבו על הקורבנות שמצוות

מתכלים שאינם אבן לוחות על נחקקו הדיברות עשרת ב.

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

7

העשוי בספר נכתבו הקורבנות שמצוות בשעה י:ג), (דברים לא:כד). (דברים מתכלה מחומר

בארון הדיברות עשרת את הניח ובעצמו בכבודו אלוהים ג.תורת שספר בשעה י:ה), (דברים משה בידי והפקידם הברית לצד אותו הניחו אשר ללווים, משה ידי על נמסר הקורבנותהמלך מצא יותר מאוחרת בתקופה לא:כו). (דברים הברית ארוןלהשלמת הזבחים, שנדרשה לעבודת זה הוראות בספר יאשיהובקורבנות. בעיקר דן הוא כי למדים אנו מכאן שערך. הטיהור

יב). לה:ו, ב', הימים (דברי

מצוות ותקפים לנצח; האדם בני כל על הדיברות חלים עשרת

מסוים. זמן לפרק ותקפות המקדש בית על חלות הקורבנות

כאחד, והגויים היהודים את המחייבות המצוות מהן .9הראשונים? והמשיחיים חז"ל פי על

ומן חנק הנ ר ש מב נות, ומז אלילים מאות מט נע להמ אליהם "לכתבב:טז). עם בראשית (השוו השליחים טו:כ). (מעשי ם“ הד

ט:ד). (בראשית תאכלו" דמו לא נפשו ר, ב ש ב "אך

(משום נוח בני מצוות שבע הנקראות התורה מן מצוות שבע

חובות בתור הרבנית במסורת נחשבות בהם), נצטוו נוח שבניאיסור לדוגמה: האדם. בני כל על החלות בסיסיות מוסריותאיסור דמים, איסור חילול השם, איסור שפיכות אלילים, עבודתועוד דם, ושתיית אכילת איסור גניבה, על איסור עריות, גילוי סנהדרין לד; רבה בראשית י:יב; ח:י; מלכים יד נו-ס; (סנהדרין לשבע משניות מצוות אלו משתמעות כלליים מאיסורים נט:ב).שמירת מצוות על האלילים מרמז איסור עבודת נוח: בני מצוותעל מרמז הדם צריכת איסור בבורא, לאמונה הקשורה השבתכישוף, על איסור הן: נוספות משניות מצוות הכשרות. מצוותסנהדרין צב:א; (חולין לתורה כבוד ומתן חסדים גמילות מצוותמצוות שבע את המקיימים גויים כא). תהילים מדרש נז:ב;(יד בחירתם פי על התורה, מן אחרות מצוות לקיים יכולים נוח

י:ט-י). מלכים,

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

8

לאלוהים ישראל בין חדשה" "ברית אותה האם .10נביאי הטיפו שעליה בתשובה"), ב"חזרה (הכרוכה

ישראל, מרמזת על ביטול התורה?

יהודה ית ב ואת ראל יש ית ב את י, וכרת נאם-יהוה; אים, ב ימים ה "הנלא:ל). (ירמיהו ה". חדש רית ב

האבן, לב והסרתי כם; קרב ב ן את ה חדש ורוח אחד, לב להם י "ונתתמרו יש טי פ ואת-מש ילכו, חקתי ב למען ר. ש ב לב להם י ונתת רם, ש מביא:יט-כ). (יחזקאל לאלהים" להם אהיה - ואני, לעם לי והיו אתם; ועשו

לו:כו-כז). יח; יא:יז, יחזקאל עם (השוו

הברית" ו"חידוש בתשובה" "החזרה חוויית האם .11על מרמזת החדשה, הברית בספרי המוזכרת אלוהים, עם

התורה? ביטול

וחלילה! חס האמונה? על-ידי התורה את אפוא לים מבט אנו ”האםה:יז- מתי עם ג:לא). (השוו הרומיים (אל לתורה“ אנו נותנים תקף א, רב אד

ב: י). א: כב-כה; כב-כה; יעקב אל הרומיים ז:ו, כב, כז-כח;

לשם אדונם את המשרתים כעבדים תהיו "אל תלמודית: הלכה

(אבות א:ג). תגמול." לקבל מנת על שלא אותו שרתו תגמול; קבלת

מ"חידוש משתמעת התורה מצוות שמירת מדוע .12ה'? הברית" עם

ז:יב). הרומיים (אל ר וטוב“ ויש קדוש הוא ר ב והד ה, קדוש "ובכן התורה

יד:טו). (יוחנן מצוותי“ את מרו ש ת ש הרי אותי, אוהבים ם את "אם

באחרית לתורה אלוהים של עמו יתייחס כיצד .13הימים?

לכם שלח אנכי ה הנ אותו בחרב... יתי ר צו אש י, עבד ה מש תורת "זכרו,ג:כב-כג). (מלאכי והנורא" דול, הג יהוה, בוא יום לפני ביא הנ ה אלי את

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

9

ואמונת אלהים מצוות את ומרים הש ים דוש הק ל ש סבלנותם זה "ביד:יב). (התגלות ישוע“

בימות המשיח? התורה אל העמים כיצד יתייחסו .14

יעקב, אלהי ית ב יהוה אל הר אל ונעלה לכו ים, ואמרו רב ים עמ "והלכום" ל מירוש ודבר יהוה תורה, צא ת יון מצ י כ ארחתיו: ב רכיו, ונלכה מד וירנו

התגלות כא:כד). ד:א-ב; מיכה מב:א-ד; עם (השוו (ישעיהו ב:ג).

תורת ולא הלוויים, תורת ולא הכוהנים, תורת איננה "התורה

כל בפני פתוחים אשר שעריה תורת האדם, היא התורה ישראל.(תורת הלבב." ישרי כל ובפני האמת, את השומרת צדקת אומה

כוהנים פו:ב).

והוכרזה בישימון ניתנה התורה היהודית, המסורת פי על

לה זכאים ויהיו אותה ישמעו העמים שכל כדי לשונות בשבעיםפח:ב). שבת ה; (יתרו

ג:א). הגדול." (עבודה זרה, ככוהן העוסק בתורה, כמוהו "גוי

התורה? תכלית מהי .15

י" ת דרש דיך פק י כ ברחבה: כה ואתהל חירות:" הענקתא:כה). ב:ח; עם יעקב קיט:מה). (השוו (תהילים

לפניו ק יצד לא התורה י מעש ב ש ני מפ "זאת הענקת צלילות דעת:ג:כ). הרומיים (אל חטא.“ רת הכ לידי מביאה רק התורה י כ ר, ש ב ל כ

ו:כג). משלי קיט:קה; תהילים א:כג-כה; יעקב עם (השוו

כדי לא פיהן, על שיחיו כדי האדם לבני ניתנו התורה "מצוות

כז:ב) על פיהן." (עבודה זרה שימותו

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

10

החירות1 תורת

היהודי זמננו, בן האדם לגבי משה תורת של ותקפותה חשיבותה מהיכאחד? והנוצרי

האדם מבני השוללים כמטלה, בעיננו כעול או נתפסות התורה מצוות אםהתנ"ך החירות. היא תורת התורה לעומקן. לרדת נצליח לעולם לא חירותם, את

הראשית. למן זו אמיתה מחזק

עשו את לחירות, מעבדות שיצאו ישראל ובני מעפר שנוצר אדם הראשוןהתורה כ). שמות ב:טז; (בראשית המצוות. של לאורן הראשונים צעדיהם הן המצוות כי נאמר לב:טז בשמות חירות. עם ישראל במסורת מקושרתתקרא "אל גורסת: קדומה פרשנות הלוחות". על חרות אלוהים "מכתב משחק באמצעות לתורה החירות את קישרו חז"ל חירות." אלא חרות, ב:יב). א:כה; (יעקב זה הקשר מהדהד השליח יעקב בדברי גם זה. מילים

על נחקקה התורה האדם. בני לחלוטין מחוקי שונה אלוהים תורת לפיכך,אמיתית זהות למצוא להם ותסייע האדם בני את שתשרת כדי אלוהים, ידיהיא ולכן אוניברסלית, מבט נקודת מתוך נהגתה ישראל תורת מלאה. והגשמה

בכל הזמנים. תקפה

התורות מיתר שונה ישראל תורתאף חז"ל, פי על שלו. בשפתו לא חפץ לדבר התורה, את לנו נתן אשר אלוהיםלכן, אנו. בשפתנו מדברת היא בשמיים. אינה היא השמיים, מן נבעה שהתורהישראל. סביב ששכנו העמים לחוקי התורה מצוות בין דמיון קווי שנמצא ייתכןה-51 המאה מן וחוקי החיתים לפנה"ס, ה-81 מן המאה הבבלי חמורבי חוקיומרביתם בתורה, המופיעים נושאים באותם קרובות לעיתים דנים לפנה"ס,שעסקו מלומדים רבים. מקראיים חוקים המאפיין מתפלפל סגנון באותו נכתבוישראל כי ממנו והסיקו זמן רב, לאורך הקשר זה הדגישו המקרא בביקורתהראו בתחום עדכניים מחקרים ואולם, סביבה. ששררה התרבות מן הושפעה

אלו. חוקים למערכות התורה בין רבים מפתיעים הבדלים

1 Jacques Doukhan, The Law of Liberty, Shabbat Shalom, April 1991, 11-14

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

11

של חשיבותו על המקראי הדגש מן נובע הראשון המשמעותי ההבדלעל סוגי מוות עונש גזרו בבבל, חפצים. ומעל החברה מעל הפרט, המתעלהיש בישראל האדם לחיי בלבד. כספי פיצוי קובע שהתנ"ך בשעה שונים, גניבההאזרחים. חל כל ישראל בעם החוק בנוסף, חומריים. מעל לערכים נעלה ערךומצרים), (בייחוד בבל העתיק במזרח התיכון אחרות אומות לתורות של בניגוד

וחיסיון לחוק. יתר זכויות בעל מעמד של בקיומו מכיר התנ"ך אינו

מאזכרים שהם בכך אחרות חוקים ממערכות שונים המקרא חוקיהקדום התיכון המזרח מן משפטיים חוזים למצוא נדיר אלוהים. את תמידלאלוהים. מקושרים רבים חוקים זאת, לעומת בתורה, אלוהים. את המאזכריםהתנ"ך, מחברי בעיני אלוהיך". ה' "אנוכי במילים: מסתיימים או מתחילים רובםלחיי הבסיס והם אלוהים (הושע ח:א), התגלמות הברית עם הם התורה חוקיכמתת ניתנה התורה או בידי החברה. נחקקו בידי אדם לא התורה חוקי הדת.

עליונה. כהתגלות שמיים,

על מרמזת שהיא החוקים משום מערכות יתר מכל שונה ישראל תורתהתורה לחוקי מציית העם היהודי חוקה אחרת: מאף משתמע שאינו היבט

אמונה. מתוך

אוניברסלית תורהמסר נושאים באדם ומתמקדים מאלוהים הנובעים המקרא חוקי רק ולא הם, באשר והנשים הגברים לכל מתייחסת התורה אוניברסלי.מצוות לגויים חוקים: מערכות שתי קיימות היהודית שבמסורת בישראל. אףנביאי התנ"ך חוזרים ישראל, בני את רק המחייבות ומצוות נוח) בני (מצוות ג: (מלאכי התורה על פי יחיו האדם בני כל אחד התקווה שיום על ושוב שובבהתייחסות טמון התורה של לאוניברסליות המובהקים הסימנים אחד כא). כ,הבריאה, זיכרון את כי מצוות השבת, המנציחה לציין חשוב הבריאה. למעשהמבחינה והן גיאומטרית מבחינה הן עשרת הדיברות, של במרכזם ממוקמתשל במרכזם החותם את להטביע נהגו העתיק שבעולם לציין מעניין נושאית.ההכרה על מעיד הדיברות בעשרת השבת של המרכזי מיקומה ברית. חוזי

כבורא. באלוהיםאזכור מהוות לטרפה, כשר בשר בין המבדילות הכשרות מצוות בדומה, שפה באותה משתמשים י"א, בויקרא המופיעים אלו, חוקים א'. לבראשיתרומש כל למינה, (לדוגמה, הבהמה א' הלקוחים מבראשית מונחים ובאותםפי על נערכה י"א בויקרא החיים בעלי רשימת ועוד, זאת וכו'). הארץ, עלבנוסף, לבריאה. השישי ביום הדנים א', בבראשית כד-כו בפס' המופיע הסדראת משקפת האדם שקדושת לעובדה י"א בויקרא מקושרת הכשרות מצוות

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

12

יא:מה). (ויקרא אני" קדוש י כ ים, קדש "והייתם האלוהית: הקדושה

בימינו גם תקפה התורהמצוות וכן לחברו, אדם שבין אלו והן לה' אדם שבין אלו הן הדיברות, עשרתוהרלוונטיות האוניברסליות על המעיד דבר לבריאה, מקושרים כולם – הכשרותהפולחניות" הקשורות ה"מצוות של תוקפן זאת, לעומת האדם. לכל בני שלהםהקורבנות. עידן וקץ המקדש חורבן עם לפוג חייב היה ולקורבנות למקדשאת שעוררו ש"הנסיבות" ברגע פג הנסיבתיות המצוות של תוקפן בדומה,בעבודת בעבדות, בלבוש, הדנים חוקים לדוגמה, חדלו להתקיים. בהן הצורךפולחניים (חוקים אחרונות אלו קטגוריות שתי מקומות יישוב. ובניהול האדמהונסיבתיים)לא נועדולשמשלעד.ואולם,עשרתהדיברותומצוות הכשרותשוניםקשר לקורבנות. שום להם אין הנסיבתיים. או הפולחניים מן החוקים לחלוטיןשניתנו הכשרות מחוקי ומשתמע הדיברות, לעשרת בנוגע מאליו ברור זה דברלהקרבת שימשו הדגים, שלא כשרות חוקי בלבד (לדוגמה, לאכילה בהקשרנסיבתיים, חוקים אינם הכשרות ומצוות הדיברות עשרת בנוסף, קורבנות).ואוניברסלית. נצחית שהשפעתו הבריאה, למעשה מקושרים שהם משום

עולה הכשרות ומצוות הדיברות עשרת של האוניברסלי טבעם אםשהם פירושו אין החוקים ביתר זה הקשר של היעדרו לבריאה, מהקשרםאו פולחני שאינו התורה מחוקי חוק כל למעשה, עוד. נורמטיביים אינם במיניות, הדנים לחוקים בנוגע גם אבסולוטי. כך חוק של למעמד זוכה נסיבתימעשרת מסתעפים הללו החוקים מרבית ועוד. טובה בשכנות בהיגיינה,מערכת האחת חוקים, מערכות בשתי מכירה ישראל תורת לפיכך, הדיברות.התלויים בזמן יחסיים מערכת חוקים מוחלטים, והשנייה חוקים אוניברסלייםפסוקים בה יש אחד, מצד החדשה. בברית ניכרת אף זו הבחנה ובנסיבות.ואולם, אותן. המרוממים רבים פסוקים שני, ומצד המצוות, בביטול הדניםשונות חוקים מערכות דנים בשתי הם זה. למעשה, את זה סותרים אינם הםשהם אף לפיכך, מצוות. שומרי יהודים היו הראשונים המשיחיים לחלוטין.מעולם הם הגיע, כבר שהמשיח משום הקורבנות מצוות את לבטל הודרכו העמיק עצמו ישוע אשר הדיברות, עשרת של בתקפות ספק הטילו לאהמוזכרות הכשרות למצוות בנוגע גם כך ויישומם. משמעותם את והרחיבחנק“ הנ ר ש מב ם, ומד אלילים בחי מז נע "להמ המלמדים: השליחים, בדבריכי עולה אלו מהבחנות יז:יד). ויקרא עם השוו טו:כ; השליחים (מעשיהיום. עד ותקפים והיהודי כאחד, המשיחי על המאמין חלים התורה עקרונות

האלוהים תורתמשום תמיד, ותקפה אוניברסלית היא אחרות: מתורות שונה ישראל תורת

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

13

פותחים הדיברות עשרת זו, מסיבה אלוהים. של אופיו את מבטאת שהיאבהצהרה:"אנכייהוהאלהיך"(שמותכ:ב).כלהמצוותמקבלותאתתקפותןמכאן.

למדים אנו מכאן אחת. במילה הדיברות עשרת את הגה אלוהים רש"י, פי על"לא כגון המוסר, עיקרון. חוקי ומעוגנות באותו מאותו מקור נובעות המצוות כילך יהיה "לא כגון הדת, מצוות נהגו שבה הנשימה באותה נהגו וכו', תרצח",המצוות בין אף מקשרת קדומה יהודית מסורת וכו'. ני", פ אחרים על אלהיםהדת מצוות לבין הדיברות, עשרת של השני בחלקם המופיעות המוסריות,נברא האדם שהרי לפגיעה באלוהים, שווה בחומרתו "רצח הראשון. שבחלקםבצלםאלוהים;כפירה שווהבחומרתה לניאוף, גניבהמובילה לשבועתשווא;חטאוועוד." את אשת רעהו, החומד אדם של לחטאו השבת זהה בחומרתו מחלל של

נועדה היא לפיכך, כלפינו. אלוהים של לאהבתו ;ביטוי מתת-אל היא התורהתהיה שהתורה הנביא ירמיהו חזה להבעת אהבתנו לאלוהים. אמצעי לשמשהתהילים מהלל מזמורי מחבר לא:לב). (ירמיהו האדם בני לבבות חרותה על(תהילים ממנה מפיק שהוא ההנאה ועל אליה אהבתו על ושר התורה את(אל אלהים“ תורת ב מח ש ”אני אומר: השליח שאול צז-קה). קיט:צב,כדי פחד מעונש, או מתוך התורה מצוות את לשמור לנו הרומיים ז:כב). אללתורה לציית עלינו ישועתנו. את להרוויח כדי או אלוהים, בעיני חן לשאת(שמות אותנו והושיע אהב שהוא מכיוון לאלוהים, ואהבה חופשי רצון מתוךכדי לתורה עלינו לציית כן, על יתר קיט:מא-מה). עם תהילים השוו ה; יט:ד,האדם. חירות היא התורה תכלית עצמנו. את ולממש ייעודנו את להגשים

לחיות אדם החפץ ושל כל עם כל של גם אך העם היהודי, האידיאל של זהובלעדיו. להתקיים יכול אינו שהוא הכרה מתוך עימו, ולשרות ה' מצוות פי על

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

14

_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

15

_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

תמוהה, להישמע עשויה זו ששאלה אףשלנו והספקנות הבלבול את מביעה היאהדתות ממגוון נובע זה בלבול לאמת. באשרלנו הגורמות אותנו, הסובבות והאמונותמהי כן, ואם אמת, יש בכלל אם לתהותספק מטילה הספקנות נמצאת. היא והיכןאמת כל אין פיה, על האמת. של בקיומה

אובייקטיבית.

המבהיר בתנ“ך, מצויה התשובההוא.“ אמת אלהים ”יהוה כי: מפורשותהאמת שרירה כי מעיד התנ“ך (ירמיה י:י).למעשה, האלוהים. עם ומזוהה וקיימת, של מעלותיו מי“ג אחת נחשבת האמת(פסוק לד:ו שמות בספר הנמנות אלוהים,כיפור). ויום השנה ראש בתפילות הנכללהשביעית היא זו מעלה כי לציין מעניין

במרכז. בדיוק וממוקמת ברשימה,

ולכן אלוהית, מעלה היא האמתחיצוני ממקור אלא מתוכנו נובעת אינהלחפש לנו שאל עולה מכך מאלוהים. –

מהי, יודעים שאנו הנחה מתוך אחריה תמיד: לשאול עלינו כנה. תהייה מתוך אלאישראל שאלו את בני אמת מהי? למעשה,מן שירד במן חזו כאשר השאלה אותה”מן תהו: הם כי מספר הכתוב השמיים.טז:טו). מה-הוא“ (שמות לא ידעו, י כ הוא?לקח השמיימי. הלחם של שמו נטבע כךבנוגע ’מן‘ המילה במשמעות טמון חשובלפיכך, התנ“כית. לאמת להתייחסותנולחקור עלינו מהי?“ ”אמת לתהות: עלינוכשם ובפתיחות, בכנות בענווה, האמת אתאם במדבר. המן לגבי תהו ישראל שבניובלבול. ספקות בנו יתעוררו לא זאת, נעשהובתמים באמת תוהה מהי?“ ”אמת השואללתשובה מן ומצפה האלוהית, מהי האמת

השמיים.

הנפוצה המופת יצירת הוא התנ“ךהאנושות שידעה ביותר והאוניברסליתבעולם, ביותר המתורגם הספר זהו מעודה.ונחשב אחדמרביהמכר.חותמוהוטבע בחייהשונות. ובדתות עמים רבים של התרבות

מכני, אלקתרוני או אמצעי, בכל צורה נתונים להעביר או אין להעתיק, לאכסן שמורות: הזכוית כל Shabbat Shalom © 2006 .הזכויות מבעלי מוקדמת רשות ללא אחר או הקלתה, צילום,

י ארך כ ך. לב יצר ומצותי, ח; כ ש ת אל ני, תורתי בג:א,ב משלי לך. יוסיפו לום, וש ים חי נות וש ימים,

בהתכתבות תנ“ך לימודי – ישראל שמעושלום“ ”חיים הוצאת

94186 ירושלים, ,592 ת.ד.

דוקאן ז‘אק מאת:גלאור שולמית מאנגלית:

מהי? אמת

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

3

8 שיעור

השבת

להזכיר לנו? השבת מה אמורה .1

מלאכתו ביעי, הש יום ב אלהים ויכל צבאם. וכל והארץ מים הש "ויכלואלהים ויברך ה. עש ר אש מלאכתו ל מכ ביעי, הש יום ב בת ש וי ה; עש ר אשאלהים רא ב ר אש מלאכתו, ל מכ בת ש בו י כ אתו: ש ויקד ביעי, הש יום את

(בראשית ב:א-ג). לעשות."

ך. מלאכת ל כ ית ועש עבד, ת ימים ת ש שו. ש לקד ת, ב הש יום את "זכורך, ובת ה ובנך את מלאכה כל ה תעש לא אלהיך: ליהוה ת, ב ביעי ש הש ויום,את יהוה ה עש ימים ת ש ש י כ עריך. ש ב ר אש וגרך, ך, ובהמת ואמתך ך עבדן, על-כ ביעי; הש יום ב נח, ם, וי ב ר אש ל ואת כ ם הי את הארץ, ואת מים השיארכון למען, ך אמ אביך, ואת את ד ב כ הו. ש ת ויקד ב הש יום את יהוה רך ב

כ:ז-יא). (שמות לך." נתן ר יהוה אלהיך האדמה, אש על ימיך,

סיבה לנו העניק ישראל עם בתולדות חשוב אירוע איזה .2נוספת לשמירת השבת?

חזקה יד ב ם, אלהיך מש ויצאך יהוה ארץ מצרים, ב עבד היית י כ , "וזכרתת."(דברים ה:טו). ב אתיוםהש לעשות, יהוהאלהיך, ך צו ן, עלכ נטויה; ובזרע

הגויים? עבור גם נועדה השבת האם .3

לו להיות יהוה, ם ש את ולאהבה רתו, לש יהוה על לוים הנ כר, הנ "ובנינו:ו). (ישעיהו בריתי." ב ומחזיקים לו, מחל ת ב ש ל-שמר כ - לעבדים

האדם למען ולא למען האדם תה נעש ת ב להם: "הש ואמר "הוסיף [ישוע](מרקוס ב:כז). ת." ב הש

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

4

שיתגייר" עד היהודי, כמו השבת את לשמור חייב הגוי "אין

(דברים רבה א:יח).

במעמד התורה שמירת השבת קדמה למתן מצוות האם .4סיני? הר

העם ויצא מים; הש מן לחם לכם ממטיר הנני ה, מש אל יהוה "ויאמרה מש ויאמר לא... אם תורתי הילך ב נו למען אנס יומו, ב יום בר ד ולקטוימים, ת ש ש דה. ש ב תמצאהו לא היום ליהוה: היום ת ב ש י כ היום, אכלהו

כה-כו). טז:ד, (שמות בו." יהיה לא ת, ב ש ביעי הש וביום לקטהו; תכג). עם פס' כב, (השוו

הדיברות? השבת בעשרת של מצוות מקומה מהו .5

ך. מלאכת ל כ ית ועש עבד, ת ימים ת ש ש שו. לקד ת, ב הש יום את "זכורובנך ה את מלאכה כל ה תעש לא אלהיך: ליהוה ת, ב ש ביעי הש ויום,

כ:ז-ט). (שמות עריך." ש ב ר אש וגרך, ך, ובהמת ואמתך ך עבד ך, ובת

כה:יב). רבה (שמות התורה." מצוות כל כנגד השבת "שקולה

בשבת? ניסים לחולל ישוע אהב מדוע .6

נכה אישה שריפא משום שהתרעמו למתנגדיו, השיב ישוע מונה- ך ש מש אותה ב בל כ טן הש ר אש ת אברהם, ב ה זאת, "ואש בשבת:ת?“ ב הש יום ב ה הז בל הכ מן אותה יר להת צריך היה לא האם נה, ש רה עש

ב:כז). מרקוס מתי יב:יב, (השוו עם יג:טז). (לוקס

אותה נתתי לא! אתכם? לייסר כדי התורה את לכם נתתי "האם

רבה). (דברים לטובתכם."

לשבת." מסורים אתם ואין לכם, מסורה "השבת

שמות לא:יג). (מכילתא על

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

5

השבת? את לבטל התכוון ישוע האם .7

אתי ב לא ביאים; הנ את או התורה את ל לבט אתי ב ש בו חש ת "אלכד:כ). מתי (השוו עם ה:יז). (מתי ם." לקי י אם כ ל לבט

את השבת? הראשונים המשיחיים האם שמרו .8

הלך ת ב הש וביום ה, ב ל ד ג ר אש העיר נצרת, העיר א אל ב [ישוע] "הואד:טז). (לוקס לקרא." וקם נסת הכ לבית מנהגו כ

היה ש מקום לוניקי, ס ת אל יעו והג ואפולוניה אמפיפוליס רך ד עברו "הםלפניהם רש ד תות ב ש לוש וש אליהם אול נכנס ש מנהגו כ נסת. כ ית ב בו

ב). יז:א, השליחים (מעשי תובים." הכ מתוך

יום את יותר, הנוצרים, בתקופה מאוחרת קבעו מדוע .9המנוחה? בתור יום במקום שבת ראשון

'כל הלפידיוס: לא. בזאת מודיע ק. "הקיסר קונסטנטינוס: צו

ביום לנוח חייבים המקצועות ובעלי הערים אזרחי השופטים,ראשון."1 יום השמש, של ביותר המכובד

בשבת לנוח לנוצרים "אל לאודיקאה: מועצת של 29 קאנון

יום את ולכבד בשבת, לעבוד עליהם שומה היהודים. כמנהגמנוחה." ידי א') על (יום האדון

המנוחה היא יום שהשבת מפני בשבת... הורה "לצום מרקיון

את בו לקיים לא היהודים... אנו צמים ביום הזה כדי אלוהי של2 ליהודים." אלוהים מצוות

והנצרות? יחסי היהדות על צו זה השפיע כיצד .10

לעבוד הכנסייה החלטת את היהודי העם פירש הדורות, "במשךלב – התורה דחיית בתור בשבת, במקום א' ביום אלוהים אתהקשתה ראשון ביום השבת החלפת היהודית. האמונה של ליבה1 Code of Justinian III. 12, de feriis, 32 Epiphanius, Adversus haereses 42, 3, 43 M. R. Wilson, Our Father Abraham [Grand Rapids: Eerdmans, 1989], 80

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

6

הנצרות בשורת את ברצינות לשקול היהודי העם על מאודבהחלטת ראתה היהדות הנוצרים. עם כנה דו-שיח לקיים אותחת "הברית חדשה" התורה, ואימוץ "ברית על הכנסייה ויתורבקצרה, תוקף. ונטולת כמיושנת בזאת שהוכרזה הישנה"בנטישת כרוכה הנוצרית האמונה קבלת היהודי, האדם בעיני3 מאמין." יהודי אף של בדעתו תעלה שלא אפשרות היהדות;

בימינו? עדיין תקפה השבת מצוות האם .11

את אך לאמר, ראל, ני יש ב אל ר ב ד ה ואת אמר: ה ל מש אל יהוה, "ויאמראני י כ לדעת, - לדרתיכם וביניכם, יני ב הוא אות י כ מרו: ש ת תתי ב ש

לא:יב-יג). (שמות כם." ש מקד יהוה

השבת, למצוות בתנ"ך קושר אחר אלוהי צו איזה .12ומדוע?

ה, אש רא יק רי; לזאת ש מב ר ובש מעצמי, עצם עם זאת הפ האדם, "ויאמר,ב:כג-כד). (בראשית זאת." לקחה מאיש י כ

אלהיכם." יהוה אני, מרו: ש ת תתי ב ש ואת יראו, ת ואביו אמו "איש(ויקרא יט:ג).

עליה? השבת ונתענג קדושת נשמור על כיצד .13

ענג, ת ב לש וקראת י; קדש יום ב חפצך עשות רגלך, ת ב מש יב ש ת "אםבר." ד ר ודב חפצך צוא ממ רכיך, ד מעשות דתו וכב ד, מכב יהוה לקדוש

(ישעיהו נח:יג).

(תלמוד ליבו." משאלות את לו נותנים השבת על המתענג "כל

גמרא). שבת קיח, ב, בבלי,

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

7

קדושתה? על לשמור אמור ומי השבת, את קידש מי .14

ב:ג). (בראשית אתו." ש ביעי, ויקד הש יום אלהים את "ויברך

(שמות כ:ח). שו." לקד ת, ב הש יום את "זכור

של תקווה? סמל היא מדוע השבת .15

ולא כרנה הראשנות, תז ולא ה; חדש וארץ ים, חדש מים בורא ש הנני י "כלב. על תעלינה

ם ל ירוש את בורא הנני י כ בורא: אני ר אש עדי-עד, וגילו ישו ש אם י ככא:א). התגלות עם (השוו יח). סה:יז, (ישעיהו משוש." ה ועמ ילה, ג

יז:ז). רבה (בראשית הבא? השבת." העולם של הטעימה "מהי

העולם הבא." מן שישית "השבת היא

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

8

1 במדבר נווה – השבת

שמירת השבת? מהי משמעותה של

השל, אברהם כתב 2 בזמן", הממוקם היכל הוא השביעי "היוםישראל, נביאי שטבעו הקדומה להגדרה חדשה משמעות והעניקהערטילאי, במרחב "אות" לשמש במקום "אות". בשבת ראו אשרהשבת היא מוות, ומסמלת הזמן שיני ידי על הנאכלת מצבת זיכרוןבקרב אל-על הנישא היכל וברעננותו; ביופיו הבולט וקיים, חי אותומעשיר בברכה, פנינו את המקדם ונשגב עילאי יופי עלובות, בקתות

שלנו. והזמירות הפיוטים את

של זיכרון השבת – אותמצווים הדיברות עשרת לזיכרון. במהותה מקושרת השבת מצוותכרוכה השבת שמירת כ:ח). (שמות השבת! יום את "זכור" מפורשות:למקור באשר את זיכרוננו לרענן נועדה העבר. השבת אירועי בזיכרוןהעמים. שימו וכל הדברים כל של ועברם מקורם והאנושות, היקום החמישי הרביעי, מקושרת לדיבר – הדיבר שמצוות השבת לכך לבלא הזיכרון. חשיבות על הוא אף מרמז זה דבר הורים. בכיבוד הדן על שנוסחו שלא היחידים גם הם ברצף, מופיעים ששני הדיברות רקמצוות לא הם הדיברות שיתר "זכור"..."כבד"..., בשעה דרך השלילה:רעיון על מעיד זה דבר וכו'. לך..." יהיה לך...לא תעשה "לא תעשה:ומאין מיהו לזכור באדם מאיצים הדיברות שני לשניהם. המשותף הדיבר אלוהים, של הבריאה מעשה על מצביע הרביעי הדיבר בא:

אותו לעולם. שהביאו ואימו אביו על החמישי מצביע

בדברים שנהגה כדי לא הבריאה לזיכרון מקושרת השבתבאירוע שמדובר שנזכור כדי אלא עולם, של ברומו ערטילאייםמזכירה השבת המציאות. בקרקע היטב אחוזים ששורשיו ממשי

אוג' 1996 עמ' 23-19. שלום" "שבת הוצאת , Jacques Doukhan מאת Like a Tree in the Wilderness הספר פרפרזה על שם .1 2. Abraham Heschel, The Shabbath: its Meaning for Modern Man (New York: Farrar, Straus and Giroux, 1951/1995), p. 111

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

9

של אלא אוטונומי, תהליך של תוצאה אינו הבריאה מעשה כי לנו לה שיש התערבות – בזמן נתון ברגע העליונה ההשגחה התערבות

ואחרית. ראשיתאף אלא בלבד הבריאה את לנו להזכיר נועדה לא השבת ואולם,פי על כ:ח). (שמות השבת..." יום את "זכור ככתוב: מהותה, אתהאדם גרידא; יותר ממאמץ שכלי ההיזכרות כרוכה בהרבה זה, דיברמשמעו השבת את לזכור וכוללני. ממשי באופן השבת את חווההדבר שבוע. אחרי שבוע בחיינו, השבת מציאות את מחדש לחוות השבוע. ימות מיתר אותה המבדיל לשבת, מיוחד זמן בהקדשת כרוךהשבת. חלה שבו המקורי המועד על שמירה היא המשמעויות אחתאת מאבדת במועדה, השבת קדושת על שומרת אינה אשר חברהחשיבות על ללמוד חשוב כן, על השבת. של האמיתית משמעותה

זו. מצווה והמועד של המהות

תקווה של השבת – אותמשום תקווה, של אות – משמשת הבריאה למעשה זכר – השבתמתוך ושפע מתוך חושך אור שיצר הבריאה נס לנו את מזכירה שהיאמשעבוד חירות של כאות בתנ"ך משמשת השבת ועוד, זאת ריק.שחרור של כאות יותר מאוחר ובשלב ה:טו), (דברים מצריים כרוכים היו אלו אירועים שני לו:כא). ב', הימים (דברי בבל מגלותמעשה זכר את המעורר דבר האלוהים, גבורת ידי על מחדש בבריאהמד:כד). מג:טו-יז; ישעיהו לג; ד:לב, דברים טו:ח; (שמות הבריאה.יב:ט- (מתי בשבת רבים ניסים חולל ישוע החדשה, הברית פי עלשהתייסרה הנכה, האישה ט:א-לח). ה:א-ו, יוחנן יד:א-ו; לוקס יד;כאשר תקוותה בהגשמת זכתה קשה, במחלה שנים שמונה-עשרהשלמה. רפואה והעניק לה השבת ביום אותה מ"כבליה" שיחרר ישוע

יג:טז). (לוקס

הקשור מסר לתקווה, בנוגע יותר ברור מסר טמון בשבת ואולם, שבו הראשון היום הייתה השבת כי מלמד בראשית סיפור למקורה.לנו את מזכירה ועל המנוחה. לפיכך, השבת על ה' התענגו אדם וחווהשל זה היבט אלוהים. עם האדם של הראשונה ההתחברות חוויית השבת להתענגות עונג שקישר את הנביא ישעיהו, ידי צוין על השבתג תענ ת דתו... אז, וכב ד, מכב יהוה ש לקדו נג, ע ת ב "וקראת לש ה': עלמאפשרת השבת אלו, פסוקים פי על נח:יג-יד). יהוה..."(ישעיהו עלעליו. ולהתענג ("עמנו-אל"), בקרבנו השוכן ה' בקרבת לבלות לנובין השבת המקרא מן ההקשר שעושה מחבר משתמע אף רעיון זה

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

10

"ויכל... המילים ועוד, זאת האל. לנוכחות האות השכינה, לביןאותן הן הבריאה, מעשה את חותמת השבת כי המראות מלאכתו", מ: (שמות משה בידי המשכן מלאכת סיום את המציינות המיליםה:יד; ב', הימים (דברי שלמה בידי המקדש בניית סיום ואת לג),זה, בביטוי המשתמשים היחידים הפסוקים שלושת הם אלו ז:יב).

לשכינה. השבת שבין הקשר את להדגיש כדי כאילו

ליום ביותר העמוקה כמיהתנו את מזינה לשכינה, כאות השבת, בתנ"ך נקראת השבת כי לציין מעניין במלואה. תתגלה השכינה שבואחר, יום על מרמז הדבר ולכן ה:יד), דברים כ:י, לה'" (שמות "שבתהמשיח, ביאת יום גדולה: תקווה של יום המציין ביטוי – ה'" "יוםאות השבת היא לכן, חדש. עידן ויחנוך הייסורים לכל ישים קץ אשר

המילה. מובן במלוא תקווה של

אלוהית השבת – אותנועדה השמיים, מן הנובעת התורה ידי על צוותה אשר השבת,

מאלוהים. ואות מתת שהיא לנו להזכיר

שאלוהים משום האלוהית, הריבונות את עבורנו מסמלת השבתמשמעותית היא הדיברות בעשרת השבת הצגת אופן אותה. ציווהציווי כלומר, מוחלט, ציווי הוא השבת..." את "זכור הציווי במיוחד.מצוות כי נרמז כן, כמו משתנה. שאינו העליונה התבונה לפי עליוןבספר לדוגמה, המצוות. מיתר יותר רב תוקף בעלות הן השבתכג:ב-ד). (ויקרא והמנוחה. המועד ימי מיתר נבדלת השבת ויקרא,וחווה שאדם הראשונה נחשבת כמצווה השבת במסורת המקראית,ואת קיומו חנך את הבריאה. הזוג הבראשיתי לאחר מעשה לה צייתומצווה השבת. מצוות שמירת באמצעות האנושות תולדות ראשיתיציאת לאחר ישראל לבני שניתנה הראשונה המצווה אף הייתה זוהשבת ויקרא, בספר המצוות ליתר בהשוואה טז). (שמות מצרייםהמצווה היא השנה; כל לאורך לקיימה שיש היחידה המצווה היאמוסרית סיבה שום ושאין קבועים, במועדים תלויה שאינה היחידההשבת לשמירת היחידה הסיבה ושמירתה. קיומה להצדקת טבעית אואמונה. על המרמזת היחידה המצווה זוהי למעשה, רוחנית. היא

המכונה המוחלט, האלוהי האהבה חסד את אף מסמלת השבתהשבת ועוד). לו:ו כב; לג:ה, (תהילים התהילים. משורר בפי ה' חסדניתנה לא השבת למעשה, בחסדו. תלוי קיומנו שכל לנו מזכירה

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

11

זה הוא אלוהים כי לנו מזכירה היא למעשינו. כפרס או כגמול לנו ליהנות לנו ומאפשר שלה איננו ראויים, המנוחה, מתנת את שמעניקחלק אף היא השבת לא חיפשנו. למעשה, שאותה עימו, מהתחברותבעיני המנוחה של ערכה את אותנו מלמדת שהיא בכך החסד, מתורתאת למעשה מפגינים אנו בשבת, מעבודה נמנעים אנו כאשר ה'. ומאמצינו עמלנו פרי אינו לנו שיש מה כל באלוהים; המוחלטת תלותנוהתהילים מחבר את שעורר הוא האלוהי החסד ממנו. מתנה אלא(תהילים ך." בחסד יעני ש ך; הו עבד על פניך, "האירה בשירה: לפרוץעל המנוגדים החסד, לבין התורה חוקת בין מגשרת השבת לא:יז).הרביעי הדיבר שמירת על המקפיד מאמין המסורתית. הנצרות פימביע השבת שמירת ידי על – להפך ה', חסד את מעצמו שולל אינו

ה'. בחסד תלויה לחלוטין שישועתו אמונתו בכך את המאמין

שהיא בכך המוחלט, האלוהי החסד את מסמלת השבת לבסוף,בורא וארץ, שמיים בורא עליון, אל עצמו, אלוהים על מעידה כז:ג, ויקרא כ:י, (שמות לה'" "שבת כונתה השבת לפיכך, השבת.אות המציין ב:א-ג), (בראשית ה' שברא היום זהו ה:יד). דבריםהמעוררת מקודשת, עת היא השבת לפיכך, לא:טו). (שמות אלוהישנבחר היום קדושת את לשמור עזה ותשוקה עמוק כבוד בנועל שנקבע יום של קדושתו על לשמור במקום אלוהים, ידי עלונופש מנוחה מיום יותר הרבה היא השבת אנושית. מסורת פיבאלוהים, לאמונתנו ביטוי היא השבת עבודה; שבוע בתוםבו. ותלויים מה' נובעים דבקים אנו בהם שהערכים לכך אות

אהבה של השבת – אותה: (דברים אלוהים למען את השבת" "לעשות עלינו מצווה התורהמשמשת היא שומריה. ידי ועל אלוהים ידי על מקודשת השבת טו).האנושית ה"עשייה" ואולם, לא:יז). (שמות ועמו אלוהים בין אותלאהבתו של ביטוי היא השבת האלוהית. ל"עשייה" היענות היא רקאנו כי עולה מכך כלפיו. לאהבתנו ביטוי גם אך לאנושות, אלוהיםמצוות להפך. ולא השבת, לדרישות עצמנו את להתאים אמורים יב ש ת אם " זה: ביום את רצוננו מלעשות להימנע בנו מאיצה השבתלקדוש נג, ע ת ב לש וקראת י; קדש יום ב חפצך עשות רגלך, ת ב מש(ישעיהו בר." ד ר דב ו חפצך צוא ממ רכיך, ד מעשות דתו וכב ד, מכב יהוה"רוחנית" ולא באמיתה החיים, במציאות נוגעת השבת אף יד). נח:יג,ביום אלוהים את לפגוש אמור השבת את השומר מאמין מסתורית.

הממשיך בענייניו. העולם מיתר המאמין מתנתק במפגש זה זה.

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

12

מפגש שולל אינו השבת ביום לאדם אלוהים בין המפגש ואולם,רק מתגשמת אלוהים עם התחברותנו להפך, אחרים. אנשים עםמרומז השבת של החברתי הממד הזולת. עם התחברות באמצעותבני כל המזמין את הרביעי, בדיבר מתבהר הוא בסיפור הבריאה. כברהשבת, מן ליהנות שנלוו אליה, העבדים והגרים את כולל המשפחה,שניתנו ומנוחה חירות של זכויות אותן את ולגרים לעבדים ומעניקשווה "הזולת" כי זוכרים אנו שבו היום היא השבת ישראל. לבנילהקשבה זמן להקדיש נוכל שבו היום אף זהו לכבודנו. וראוי לנו

בני ביתנו. ולשיחה עם

הזיקה את מדגיש הדיברות בעשרת השבת מצוות של מיקומה עשרת של במרכזם נמצאת השבת מצוות לאנושות. אלוהים שבין

.3 נושאית והן גיאומטרית הן הדיברות,(של מילים 67 בין וממוקם מילים 55 מ- מורכב הרביעי הדיבר הדיברות ששת (של מילים 41 ובין הראשונים), הדיברות שלושת בעשרת המילים מכמות כמחצית מכילה השבת מצוות האחרונים).נושאית, מבחינה במרכזם. ממוקמת והיא ,(55/108 ) הדיברותששת ואילו לה', אדם שבין מצוות הם הראשונים הדיברות שלושתהשבת לפיכך, לחברו. אדם שבין מצוות הם האחרונים הדיברותאדם שבין ביחסים אלו, ועוסקת סוגי מצוות שני בין כגשר משמשת

אדם לחברו. לבורא, וביןאהבתנו ושל כלפינו אלוהים של לאהבתו כאות המשמשת השבת,

לאלוהים. הגומלין בינינו על יחסי מרמזת כלפיו,

חיים של השבת - אותובריאה חיובית גישה על ולפיכך מרמזת הבריאה, את חוגגת השבתועל יופיו המזון על החושים, תענוגות על מתענגים אנו לחיים. בשבתההנאה. מרקיון, מלוא את מהם ומפיקים אותם הטבע, מעריכים שלודחה ולבריאה האדם לגוף בז לספירה, השנייה במאה שחי גנוסטיקןכי בטענה הבריאה, אלוהי יהוה, – התנ"ך אלוהי ואת התנ"ך אתמרקיון ימי מאז הישועה. החדשה, אלוהי הברית אלוהי בידי הוחלףהוא הלא לגשמי, מעל המתעלה הרוחני למישור רבה חשיבות ניתנהתורת על רבות השפיע זה דואליזם והמתועב". המושחת ה"בשר ברוח נתפסה הישועה הגוף. מן הופרדה הנשמה בנצרות. האדםבעקבות הלכו רבים תיאולוגים הגוף. מכבלי כשחרור אפלטון תורתהמעניינות ההשלכות אחת הבריאה. פני על בישועה ובחרו מרקיוןנטבעה את הצדדים, החותמת המחייבת המזרח התיכון. מן עתיקים כתבים של לאורם מיוחדת משמעות מקבל הדיברות בעשרת השבת של מיקומה המרכזי .3

Meredith G. Kline, Treaty of the Great King, The Covenant Structure of Deuteronomy: Studies and) .במרכז חוזה הברית(Commentary (Grand Rapids: Eerdmans, 1963, pp. 18, 19

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

13

משמירת הנצרות שעשתה התבטאה במעבר זה דואליזם של ביותרהמשמש ראשון, יום לשמירת לבריאה, זכר המשמש השבת, יוםדתית פילוסופיה מבטאת השבת שמירת לפיכך, לישועה. זכרהישועה לתהליך האדם גוף את מקשרת בחיוב, הבריאה את הרואההאדם. של והרוח הנפש הגוף, אחדות את ומאשרת "הרוחני",

המציאות מן אותנו מנתקת ולעתיד, לעבר אות המשמשת השבת,חיים ולהפיח הזיכרון את מחדש בנו להצית כדי היומיומיתלהיפתח אותנו מלמדת והאהבה, המוחלט אות השבת, בתקוותינו.

ולאלוהים. לזולת

משמעות את איבדו האדם שבני לכך הסיבות אחת כי ייתכןונטשו לשורשיהם הקשר את איבדו שהם משום היא השבת,הבריאה למעשה סמל עוד איננה השבת כיום, השקפותיהם. אתמקובעים אנשים רבים מחדש. לבריאה תקווה אות של או המהולל,ארוך" סופשבוע ל"בילוי שהצטמקה השבת, שמציעה בנוחות היטב

הפכה לטקס מעורפל. או

שאיננו מפני זה הרי השבת משמעות את איבדנו אםהדתות שלוש כי לציין יש מאיתנו. לשונה להיפתח מסוגליםוהאיסלאם, הנצרות היהדות, התנ"ך: מן שצמחו המונותיאיסטיותכדי כאילו שונים, ובאופנים במועד אך שבת שומרות כולן אלוהים. עם ממפגש להימנע כדי אולי או ביניהן, ממפגש להימנע

ולנוצרים ליהודים אות היא השבת לימינו, ועד הדורות משחרלנוצרי. היהודי בין המבדילה האות גם היא השבת ואולם, כאחד.היהדות בין לנתק שהובילו הראשונים הגורמים אחד היא השבת

זה. פתוח על פצע והיא ממשיכה לזרות מלח לנצרות,חדלו הם לנוצרים, היהודים בין פער יצר אשר הזמן, חלוף עםביניהן, מאשר למפגש טובה יותר יש דרך האם אלה. את לראות אלהאברהם, ידי אלוהי שנקבע על במועד ובעונה אחת, בעת לה' לסגוד

השליח? ושאול ישראל

הרבה הוא אלוהים כי לנו שתזכיר נס, של לאות השבת תהפוך אזהפורח עץ כמו אחר, למשהו ותקווה חיים של אות ממסורת; יותר

במדבר ציה.

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

14

_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

15

_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

תמוהה, להישמע עשויה זו ששאלה אףשלנו והספקנות הבלבול את מביעה היאהדתות ממגוון נובע זה בלבול לאמת. באשרלנו הגורמות אותנו, הסובבות והאמונותמהי כן, ואם אמת, יש בכלל אם לתהותספק מטילה הספקנות נמצאת. היא והיכןאמת כל אין פיה, על האמת. של בקיומה

אובייקטיבית.

המבהיר בתנ“ך, מצויה התשובההוא.“ אמת אלהים ”יהוה כי: מפורשותהאמת שרירה כי מעיד התנ“ך (ירמיה י:י).למעשה, האלוהים. עם ומזוהה וקיימת, של מעלותיו מי“ג אחת נחשבת האמת(פסוק לד:ו שמות בספר הנמנות אלוהים,כיפור). ויום השנה ראש בתפילות הנכללהשביעית היא זו מעלה כי לציין מעניין

במרכז. בדיוק וממוקמת ברשימה,

ולכן אלוהית, מעלה היא האמתחיצוני ממקור אלא מתוכנו נובעת אינהלחפש לנו שאל עולה מכך מאלוהים. –

מהי, יודעים שאנו הנחה מתוך אחריה תמיד: לשאול עלינו כנה. תהייה מתוך אלאישראל שאלו את בני אמת מהי? למעשה,מן שירד במן חזו כאשר השאלה אותה”מן תהו: הם כי מספר הכתוב השמיים.טז:טו). מה-הוא“ (שמות לא ידעו, י כ הוא?לקח השמיימי. הלחם של שמו נטבע כךבנוגע ’מן‘ המילה במשמעות טמון חשובלפיכך, התנ“כית. לאמת להתייחסותנולחקור עלינו מהי?“ ”אמת לתהות: עלינוכשם ובפתיחות, בכנות בענווה, האמת אתאם במדבר. המן לגבי תהו ישראל שבניובלבול. ספקות בנו יתעוררו לא זאת, נעשהובתמים באמת תוהה מהי?“ ”אמת השואללתשובה מן ומצפה האלוהית, מהי האמת

השמיים.

הנפוצה המופת יצירת הוא התנ“ךהאנושות שידעה ביותר והאוניברסליתבעולם, ביותר המתורגם הספר זהו מעודה.ונחשב אחדמרביהמכר.חותמוהוטבע בחייהשונות. ובדתות עמים רבים של התרבות

מכני, אלקתרוני או אמצעי, בכל צורה נתונים להעביר או אין להעתיק, לאכסן שמורות: הזכוית כל Shabbat Shalom © 2006 .הזכויות מבעלי מוקדמת רשות ללא אחר או הקלתה, צילום,

י ארך כ ך. לב יצר ומצותי, ח; כ ש ת אל ני, תורתי בג:א,ב משלי לך. יוסיפו לום, וש ים חי נות וש ימים,

בהתכתבות תנ“ך לימודי – ישראל שמעושלום“ ”חיים הוצאת

94186 ירושלים, ,592 ת.ד.

דוקאן ז‘אק מאת:גלאור שולמית מאנגלית:

מהי? אמת

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

3

הבריאה מעשה

הבריאה? בסיפור התנ"ך פותח מדוע .1

א:א). הארץ. (בראשית ואת מים, הש את אלהים, רא ב ית, ראש א ב

עין. תשורנו וא ב ל ב חון ב בר ד לו נו חכ בר ד ב מבטח־עז והאמונה א

יא:א. העברים אל

בבריאה: דן ישראל, עם של מאמין“ ב“אני הראשון, האמונה ”עיקר

(הרמב“ם). הכל.“ בורא הוא אלוהים כי שלמה באמונה מאמין ”אני

מסיפור להפיק שעלינו הראשון הלקח מהו .2הבריאה?מובאה:

צה:ו) נו. (תהילים עש לפני-יהוה נברכה, ונכרעה; חוה ת נש ו באו,

יד:ז). יוחנן חזון עם (השוו

(מתוך בראשית." ליוצר גדולה לתת הכל. לאדון לשבח "עלינו

”עלינו“). תפילת

האל? של לקיומו ביותר המשכנעת הראיה מהי .3

יט:ב) (תהילים הרקיע. יד מג ידיו, ה ומעש בוד-אל; כ רים מספ מים, הש ב

בראשית א:א). (השוו עם

בבראשית, א‘ פסוק של התחביר מבדיקת הסיקו המדרשים מחברי

אלוהים משמע קיים, ”אני אלוהים. עם מפגש לידי מביאה הבריאה כי.(ISP 184 קיים.“ (ילקוט שמואל

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

4

את העולם? אלוהים כיצד ברא .4

א:ג). בראשית עם (השוו לג:ט), עמד. (תהילים וי ה, הוא-צו הי; וי אמר הוא י ט כ

ה‘.“ בדבר אלא עולמו, את הוא ברוך הקדוש ברא ביגיעה ולא בעמל ”לא

ב). ג, רבה (בראשית

אלוהיות, מילים בעשר נברא ”העולם העולם“. נברא מאמרות ”בעשרה

משוםשמעשההבריאה הראשון הספיקלבריאה כולה.“ (פרקיאבותה,א).

את היקום? אלוהים ברא זמן במשך כמה .5

ם, ב ר ל אש כ ואת ם הי את הארץ, מים ואת הש את יהוה ה עש ת ימים ש ש י י כ

(שמות כ:י). הו. ש ת ויקד ב הש יום את יהוה רך ב ן, כ על ביעי; יום הש ב נח וי

הברי־ ופעולה במעשה פעולה כל מתאר התנ“ך כיצד .6אה?

ותראה, אחד, אל-מקום מים הש חת מת ים המ וו יק אלהים, ויאמר ט

ואילך). יב פסוק עם (השוו א:ט), (בראשית ויהי-כן. ה; ש ב הי

האדם בני עם עיסוקיו שכל כמו מושלם, היה ברא שאלוהים מה "כל

לבריאתו." שיפורים להציע מהאדם מצפים אין ונכונים. צודקים הם.(397 פרק דברים (סיפרא

הבריאה? ימי ששת מהם .7

אחד. יום ויהי-ערב ויהי-בקר, לילה; קרא ך ולחש לאור יום, אלהים קרא ה וי

וכו'). ז:יג כן (כמו א:ה), (בראשית

צריך היה הראשון היום הסימטרייה של הכתוב, פי ”על כי טען רש“י

שני, יום אחריו: שבאו הימים יתר נכתבו שבו האופן באותו להיכתבהוא אחד.“ אחד“? משום שאלוהים ”יום וגו‘. מדוע נכתב שלישי, רביעי

גדולות). (מקראות

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

5

הימים בין המבדילים סימנים אלוהים התווה כיצד .8והעונות?

לת לממש דל, הג אור את-המ דלים: הג ארת המ ני את-ש אלהים, עש וי טז

(בראשית א:טז), הכוכבים. ואת ילה, הל לת לממש טן הק אור ואת-המ היום,א:ד-ה). בראשית עם (השוה

אלוהים? על הבריאה מסיפור נלמד מה .9

א:א). (בראשית הארץ. ואת מים, הש את אלהים, רא ב ית, ראש אב

לא י כ יצמח: דה, טרם הש ב וכל-עש בארץ, יהיה דה, טרם הש יח ש ה וכל

את-האדמה. לעבד אין, ואדם על-הארץ, אלהים, יהוה המטירב:ה). (בראשית

שמו הוא יהוה צדק... דין עושה הוא כאשר האל של שמו הוא ”אלוהים

מקראות גדולות). (רש“י, ורחמים.“ חסד הוא שופע כאשר

העולם? בבריאת של אלוהים תכליתו הייתה מה .10

יום ויהי-בקר, מאד; ויהי-ערב ה-טוב והנ ה, ר עש ל-אש את-כ אלהים רא לא וי

א:לא). (בראשית י. ש הש

את ארמונו בהנאות; אשר מילא מלך כמו על אלוהים: "זהו אבו אמר "רבי

המלאכים כאשר ולכן מהן? מפיק הוא הנאה איזו מבקרים, לו אין אםהדב־ לכל יהיה שימוש "ואיזה השיב: אלוהים אדם, של לבריאתו התנגדוה:ח). רבא (בראשית מהם?" שיהנו אדם בני יהיו לא אם בראתי אשר רים

שאלוהים לעובדה התגובה האנושית להיות צריכה מה .11את העולם? ברא

החיים: על התענגותחת ת נתן-לך ר אש הבלך, י חי ל-ימי כ , ר-אהבת אש ה עם-אש ים חי ט ראה

עמל ה ר-את אש ובעמלך, ים, חי ב חלקך, הוא י כ הבלך: ימי כל מש, הש

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

6

ט:ט). (קוהלת מש. הש חת ת

השבת: שמירתל-מלאכתו, מכ בת ש בו י כ ש אתו: ויקד ביעי, הש אלהים את-יום ויברך ג

כ:י-יא). ראה כן (כמו ב:ג), (בראשית לעשות. אלהים רא ר-ב אש

הבריאה את אלוהי המרציאנית השפיעה הדחייה כיצד .12היהודיים-משיחיים? היחסים על

אשר וכל העולם האחד בורא שני אלים: מרקיון קיימים השקפת פי ”עלעם ישראל.“1 הוא אלוהי התנ“ך של בו,

מאשר אלוהי יותר החסד אלוהי לחלוטין: הוא שונה הגואל, ”האחר, האל

נגלה בטרם כלל נודע שלא והרחמים, האהבה אלוהי הוא המשפט,מרקיון.“2 של בראש מעייניו הבשורה עמדה התורה מן ”הפרדת ישוע.“

הטמונה בתקווה בבריאה, האמונה נרמזת כיצד .13התנ“ך? בנבואות

ולא הראשנות, כרנה תז ולא ה; חדש וארץ ים, חדש מים ש בורא י-הנני כ יזהנני י כ בורא: אני ר אש עדי-עד, וגילו ישו י-אם-ש כ יח על-לב. תעלינה

סה:יז-יח.) (ישעיהו משוש. ה ועמ ילה, ג ם ל את-ירוש בורא

מעשה על מצביע כאחד ומשיחי יהודי טקס איזה .14בבראשית? הבריאה

ומן־הרוח ים מן־המ איש לד אם־א יו אמר ל אני אמן אמן ישוע ען ה וי

ג:ה יוחנן ו:א-ד; הרומיים (אל ג:ה), (יוחנן האהים. אל־מלכות לבא א־יוכלט:א). יבמות מו:ב; כריתות טבילה:

שאדם לפני כולו טבילת הגוף נדרשת ביהדות ובנצרות, המסורות, בשתי

מסמל הטבילה מעשה המסורות, בשתי למשיחי. הופך או מתגיירהרמב“ם, משנה (ראו ולתורה. לאלוהים חדשה ומחויבות בריאה מחדש

ב:יב.) הקולוסיים אל האיגרת יג:ה, ביאה, איסורי תורה,

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

7

פותחים הקודש כתבי שבו האופן מן נלמד מה .15ומסתיימים?

א:א). הארץ. (בראשית ואת מים, הש את אלהים, רא ב ית, ראש א ב

מים, הש אלהי יהוה לי נתן הארץ ל-ממלכות כ רס, פ מלך כורש כג כה-אמר

ל-עמו, מכ מי-בכם יהודה: ב ר אש ם ל ירוש ב בית, לבנות-לו עלי והוא-פקדלו:כג). ב' הימים (דברי עמו--ויעל. אלהיו יהוה

דול, הג יהוה, יום בוא ביא--לפני, הנ ה אלי את לכם, שלח אנכי ה הנ כג

ן-אבוא, על-אבותם--פ נים ב ולב נים, על-ב לב-אבות יב והש כד והנורא.כד). ג:כג- (מלאכי חרם. את-הארץ יתי והכ

אהים. היה בר הד והוא את־האהים היה בר והד בר הד היה ית ראש ב א

א:א) (יוחנן

א באה־נ אמן עד־מהרה בא אני אכן לאמר ענה ה אל ברים ד עיד והמ כ

(חזון יוחנן כב:כ). ישוע. האדון

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

8

תיאמן שלא האמונה - הבריאה

היא גרידא, אמונה של עניין רק אינה הבריאה במעשה האמונהשעון אין כי הודה הצרפתי, הפילוסוף וולטר, הישר. לשכל קשורה אףתילו עומד על לא ”בית הרבה לפני וולטר: העיר עקיבא שען. רבי ללאנגר, כך ללא ציריה על סבה לא אורג, דלת ללא נטווה לא בגד ללא בנאי,ה). פרק תמורה (מדרש בורא.“ ללא להתקיים היה יכול לא היקום גם

רבים, אנשים בנידון. מספיקים אינם ישר ושכל אמונה ואולם, רבים אינטליגנטיים אנשים להזכיר שלא כאחד, ויהודים נוצריםהיא משום שהאמונה בבריאה זאת אינם מאמינים בבריאה. אחרים,בהיסטוריה היחיד האירוע היא הבריאה לקבל. קשה שהכי האמונה

לה! עד לא היה האנושות שאיש של

הסביר ההסבר שהוא משום הגיוני, הוא הבריאה סיפור ואולם, זה. מסתורין לפענוח היחיד הנבון והמפתח לאמונתנו, היחיד

1 הבריאה מסתורי בראשית:

הנהרות, ההרים, הנופים, - וכל אשר בו כולו היקום כי מכריז התנ“ךדגי השמיים, עופות הזוחלים, החיים, בעלי הפרחים, העצים, הימים,כי המקרה ביד נוצרו לא אלו כל – התבוניים והנשים הגברים הים,

אלוהים. בידי נבראו אם

בראשית ברא אלוהיםהראשון האמונה עיקר זו. בהצהרה פותח שהתנ“ך מקרי זה איןשלמה באמונה מאמין ”אני מכריז: הרמב“ם של מאמין“ ב“אני כל ברואיו את שהוא מכלכל משום כל הדברים, בורא שאלוהים הואלפעול וימשיך פועל עדיין והוא הכול, את יצר לבדו הוא ומדריכם;בבראשית, אלוהים של הבריאה במעשה פותח התנ“ך לנצח.“לאומה. הפכו ישראל שבני לפני רב וזמן וחווה, אדם נוצרו בטרםמצרים, ביציאת אלוהים פתח לא ”מדוע זו: עובדה על תהה רש“יהסיבה את ביאר ואף ישראל?“ בתולדות ביותר החשוב האירוע העמים.“ כל אלוהי הוא ישראל אלוהי כי יידעו שהכול ”כדי לכך:שאלוהים הוא הבריאה ממעשה למדים שאנו הראשון הדבר

1Jacques Doukhan, Bereshit: The Mystery of Creation, Shabbat Shalom, spring 2000, 14-17.

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

9

אתנח מופיע המסורה, פי שעל לציין, ראוי כולנו. לפני קיים היההוא אלוהים הבורא. הוא אלוהים הדגש: לציין כדי אלוהים במילהביותר המשכנעת הראיה אירע במקרה. לא דבר הבריאה. את שבראזו הסיקו מסקנה המדרשים מחברי בבריאתו. טמונה של האל לקיומו”בראשית ברא בבראשית: הראשון הפסוק של התחביר לאחר בחינתמופיע ברא הפועל שבו בפסוק, המילים מסדר הסיקו חז“ל אלוהים.“אלוהים. עם מפגש לידי מביאה הבריאה כי אלוהים, המילה לפני

.(ISP 184 (ילקוט שמואלאלוהים: של לקיומו ההוכחה היא קיומי עובדת אחרות, במיליםאני ד‘קארט). דברי על (פרפרזה קיים“, אלוהים משמע קיים ”אני - העולם את רואה אני מתפלל, אני תוהה, אני חושב, אני נושם,בדיוקה, כולל ודבר, בכל דבר ספק תוכלו להטיל קיים. אלוהים משמעלעולם תוכלו לא אך זו, פילוסופית דעה של תקפותה או אמיתותהומשום אתם קיימים. תוהים, אתם עוד שכל בקיומכם, משום לפקפקמישהו חייב להיות קיים, שאני משום קיים. קיימים, אלוהים שאתםלעובדה ליבנו תשומת את מסב בתנ“ך הראשון הפסוק לי. שקדם

מבראשית. קיים היה שאלוהים

אלוהי הבריאהאל שדי, אל וכל-יכול, הבריאה כאל כביר במעשה מצטייר אלוהיםברא מן השמיים, שירד כאל גם כמו האנושות, המתעלה מעל עליון

קרבה. קשרי עימם ויצר האדם בני אתהאלוהים, של הפנים שני על מעיד המקראי הבריאה סיפורא:א-ב: [בראשית הראשון הבריאה בסיפור זה. את זה שמשלימיםהוא הכוח. ורב האדיר הבריאה אלוהי בתור מתואר אלוהים ד(א)]ריבונות המציין השמי א.ל.ה, השורש הנובע מן שם אלוהים, מכונהמרמז אלוה) של (אלוהים=ריבוי רבים בצורת השימוש וגבורה.השני הבריאה בסיפור האל. של והשררה הגדולה הכבוד, ריבוי עלעם קרבה קשרי המקיים כאל מתואר אלוהים ב:ד(ב)-כה] [בראשיתאלוהים, של שמו יהוה, כאן, גם בהם. ומטפל להם דואג האדם, בניה.ו.ה, השמי השורש מן נגזר יהוה השם אלינו. קרבתו על מעידלצדנו, הפוסע האל הוא ה‘ למען“. ”קיים או עם“ ”קיים שמשמעוההיסטוריה מהלך את ומכוון קובע אלוהים למעננו. ונלחם היוצאג:טז). (שמות ויעקב יצחק אברהם, אלוהי הוא אלוהים ג:יג-יד). (שמותבעל ייחודי, כאל עצמו את מגלה אלוהים התנ“ך, מראשית כברלמעננו. ופועל קיים אשר אישי כאל גם אך ועצמאי, מוחלט קיוםלהציגו ניסיון כל מבינתנו; נשגב הוא הבורא, הוא שאלוהים משום

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

10

כ:ד-ו). (שמות השם כחילול ונחשב לכישלון, נידון אותו לתאר אואלינו, להתוודע בחר הוא הבורא, הוא שאלוהים משום שני, מצדוקרוב רחוק אלוהים אותו. ולאהוב אליו להתקרב יכולים אנו ולכןהוא אך שבשמים“ ”אלוהינו הוא כג:כג). (ירמיהו אחת ובעונה בעת

”אבינו“. אףקטבים: שני בין הנעה לאל בסגידה מתבטאת בבורא האמונהאף אנו אך ולעליונותו, לכוחו מודעים אנו לה‘, סוגדים אנו כאשרבתנ“ך, מובא שסיפור הבריאה לכך הסיבה באהבתו. זו ודאות חדוריחוה ת נש ”באו, ה‘. העיקרית לעבודת הסיבה בתור בתהילים, במיוחד

צה:ו). (תהילים נו.“ ש ע יהוה לפני ברכה, נ ונכרעה;

מעשה הבריאהאמורה הבריאה, מעשה את שחולל זה הוא אלוהים כי העובדה זה מופלא מעשה האופף המסתורין על מלתהות אותנו להניאאינו המקראי הבריאה סיפור כי לציין מעניין להסבירו. ומלנסותלא אלוהים האלוהי. הבריאה למעשה ”מדעי“ הסבר לנו מספקבנוסחה או במינו, מיוחד עבודה בכלי בעוזר, הבריאה בשעת הסתייעהוא אמר י ”כ שמור לו. הבריאה מעשה האופף את סודית. המסתוריןהבריאה כי מלמד התנ“ך לג:ט). (תהילים עמד.“ י ו ה, צו הוא הי; י ובמהלך פעמים עשר דיבר אלוהים אלוהים. של פיו במוצא נבראהבמספר השתמש אלוהים כי למדים אנו מכאן הבריאה. מעשהעם (השוו הבריאה. את לברוא כדי מילים של מאוד מצומצםביגיעה ולא בעמל ”לא זה: נס על דורש המדרש יח:לב). בראשיתג, רבה (בראשית ה‘.“ בדבר אלא עולמו, את הוא ברוך הקדוש ברא הבריאה מעשה את השלים אלוהים הבריאה, סיפור פי על ואולם, ב).את מעשה להשלים היה הוא יכול בשבוע אחד. כלומר, בשבעה ימים,בחר מדוע כן, אם מכך. בפחות אפילו או אחת שנייה בתוך הבריאהשבע המספר ימים? בשבעה הבריאה מעשה את להשלים אלוהיםהשלמות רעיון את הקדום התיכון המזרח ובתורות בתנ“ך מסמלככתוב ושלם. מושלם את הכול, והכול היה ברא שאלוהים משמעו –כשם מושלם, היה אלוהים ידי על שנברא דבר ”כל דברים: בסיפראלהעלות האדם לבני אל וצודקים. ישרים האדם בני עם מגעיו שכל

.(397 דברים (סיפרא את בריאתו.“ לשפר יוכלו כי בדעתםהאנושית. לספירה השייכת זמן ביחידת השתמש אלוהים בנוסף,היקום של הזמן גבולות בתוך פעל הוא הבריאה את שברא בשעהבשבוע ושלב שלב כל לגבי אומר הכתוב כי לציין מעניין שלנו.ויהי- ויהי-ערב לילה; קרא ך ש ולח יום, לאור אלהים קרא י ”ו הבריאה:

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

11

ח). א:ה, (בראשית ני.“ ש יום ויהי-בקר, ויהי-ערב אחד.... יום בקר,את לציין כדי פעמים שש החוזר זה, משפט כי לציין, ראוי ואולםהשביעי, ליום בהקשר מופיע אינו בבריאה, חדש יום כל של בריאתוהוא היום השביעי רק פשוטה בתכלית: זו הסיבה להשמטה השבת.עתה, וחווה). (אדם האדם בני למען במלואו שנברא הראשון היוםערב“. ויהי בוקר ”ויהי לפרט צורך עוד אין בבריאה, קיימים כשהםלבני שייך מדובר שעליו שהיום להראות כדי מספקת נוכחותםשלנו. מצד שני, במונחים יממה – ובוקר“ ”ערב של יום זהו האדם; מאחר הקודמים, הימים ששת לגבי ובוקר“ ”ערב לציין נחוץ היההכוונה היקום. מן המחזור הקבוע של היוו עדיין חלק לא האדם ובניכי להדגיש באה היא פעמים היא ברורה: שש זה משפט על בחזרהלמעשה, נבראו. טרם שהללו למרות האדם, לבני נועדו השבוע ימותא:ה). (בראשית הראשון היום של הבריאה בתיאור כבר ניתן הרמזיתר לגבי שנעשה כפי ”ראשון“, הסידורי במספר להשתמש במקוםבמספר המקרא מחבר משתמש וגו‘), שלישי שני, (יום השבוע ימותמילה במינו“. ”יחיד ליום אחד“, ל“יום בכך התכוון הוא אחד. היסודיהאלוהים של ייחודיותו את לציין כדי שמע בתפילת מופיעה אף זוהיום של הפסוק, הסימטרייה רש“י: ”על פי שציין ו:ד). כפי (דבריםהימים יתר נכתבו שבו האופן באותו להיכתב צריך היה הראשון משום ’אחד‘? נכתב מדוע וגו‘. רביעי שלישי, שני, יום אחריו: שבאו

אחד.“ הוא שאלוהיםשלאלוהים כך על עומד המקראי המחבר בעינו. נותר המסתוריןכדי שלנו, הזמן ממד פי על שבוע אחד בדיוק בלבד, אחד שבוע לקחייאמן, כבלתי לנו להישמע זה עשוי דבר הבריאה. מעשה את להשליםעל המדברת האבולוציה תורת של ”המדעית“ הטענה לאור במיוחדב:ד(ב)-כה] [בראשית השני הבריאה סיפור ואולם, שנים. מיליארדיהבריאה פי סיפור על אמיתותו. את מגבה לסיפור הראשון, המקבילאדם את בו הניח ולאחר מכן עציו, ואת את הגן ברא אלוהים השני,סיפור לביאור מפתח מעין הוא זה סיפור והבשלים. הבוגרים וחווהאדם בוגר, בתור נברא שאדם הראשון כשם ממש הבריאה הראשון.כיצור נברא לא הראשון אדם ובשלה. בוגרת נבראה הבריאה גם כך”בוגר“ אותו ברא אלוהים תינוק. או זרע בבחינת מפותח, בלתיכדי אותו, שסבבה הבריאה ויתר העצים את שברא כפי מלכתחילה,לו. שהעניק המתנות מכל ליהנות אף אלא לשרוד רק לא שיוכלה, עש ר אש ל כ אלהים את רא י ”ו בפסוק : מסתיים הבריאה שבועטובה את ומאשר חותם אשר א:לא), (בראשית מאד...“ טוב ה והנבתום ”טוב“ למילה המילה ”מאוד“ שנוספה הבריאה. של ושלמותה

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

12

מוגמר וטוב תוצר הייתה רק לא הבריאה מעידה כי מלאכת הבריאה,הבריאה לשרוד; לנו ולסייע הבסיסיים צרכינו את לספק שנועדתכלית להנאתנו. לשמש אף נועדה היופי וכלילת השופעת הנפלאה,מלאכי השרת ”כאשר במדרש רבה: איבו ידי רב על הודגשה סופית זושהיה למלך הדבר ’דומה אלוהים: להם השיב האדם, בריאת על תהוולשם למלך? יש הנאה מה אורחים. לו ואין טוב כל מלא מגדל לושייהנו בני אדם יהיו אלמלא הטובים, בריאתי כל מעשי ישמשו מהשל טובה על באמירה הטמון הרמז ה). ח, רבה (בראשית מהם?‘“

ממנה. ליהנות נדרשים ואפילו מוזמנים האדם שבני הוא הבריאה,את המאפיינת החיים בשמחת מתבטאת לבריאה זו חיובית גישהשהשפיעה מרקיון בתורת הדואליסטית לתפיסה בניגוד היהדות,ואת הבריאה את לתעב המאמינים את ועודדה הנצרות, על רבות גבר בנצרות לפיכך, ושלילי. רע דבר בהם ולראות הגשמי, העולםהרוחני האל הישועה, אלוהי הגשמי. התחום על הרוחני התחוםבתנ“ך שהוצג האל הבריאה, אלוהי את החליף החדשה, הברית שלהיום הראשון א‘, יום ובדומה, בהיסטוריה. השולט אל מוחשי בתורהזה, העולם מן והשחרור הגאולה התחייה, את החוגג השבוע, שלשל טובו ואת הבריאה את החוגג השביעי, היום השבת, את החליף

הגשמי. העולםממשית בהיסטוריה מהתמקדות לישועה, מבריאה המעברתפיסות שתי של בעיצובם מכריע תפקיד שיחק רוחנית, להתנסות היהדות בין להפרדה דבר של בסופו שהובילו שונות, רוחניות עולםשכתבי משום מצערת, היא לישועה הבריאה בין ההתפצלות לנצרות.הגאולה בזה. זה ככרוכים הגאולה ואת הבריאה את רואים הקודש

החושך. האפסות ומן מן כשחרור בריאה, נתפסת כמעשה עצמהבמצרים, לחירות מעבדות יצאו ישראל בני כי כאשר לציין מענייןיציאת את החוגגת משה שירת בריאה. של טעמה את טעמו הםהבריאה מעשי את שתיארה הלשון באותה משתמשת מצרים,הגלות מן השיבה את מנבא ישעיהו הנביא בדומה, טו:ח). (שמותמב-מה). ישוע הבריאה (ישעיהו את מעשי שתיארה באותה הלשוןאני אמן של בריאה: ”אמן את הגאולה כמעשה החדשה בברית מתארלמלכות נס להכ יוכל לא והרוח ים המ מן איש לד ו י לא אם לך, אומרקיים זה הקשר ו:א-ד). הרומיים אל עם (השוו ג:ה). (יוחנן האלהים.“היהדות. לחיק גר של כניסתו את המציינים ההקדשה בטקסי אפילולזכר במים כולו הגוף טבילת את דורשות כאחת והנצרות היהדותותקווה חדשים חיים חדשה, להתחייבות וכסמל הבריאה, מעשה

חדש. לעולם

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

13

של החדשה מלכותו בדבר התקווה על מדברים הקודש כתביישעיהו ספר לבריאה. התייחסות מתוך החדשה וירושלים אלוהיםשאלוהים החדשה העיר על החזון באותו מסתיימים התגלות וספרהאות היא זו תקווה האנושות. של אושרה למען לברוא הבטיח ה; חדש וארץ ים חדש מים ש בורא הנני י ”כ הבריאה: את המסמלתעדי- וגילו ישו ש אם י כ על לב. ולא תעלינה נות, הראש כרנה תז ולאש. משו ה ועמ ילה, ג ם ל ש ירו את בורא הנני י כ בורא: אני ר אש עד,וקול כי ב ל קו עוד, ה ב מע ש י ולא י; בעמ י ת ש וש ם, ל ש בירו י וגלת

כא:א-ה). התגלות עם (השוו סה:יז-יט). (ישעיהו זעקה.“מלכות כי לצפות שאין הוא, זו מהבטחה העולה הראשון המסרהיא בריאה מלכות האלוהים אנוש. כתוצאה ממאמצי אלוהים תבואהאנושות ישועת כי זו, משתמע מהבטחה עוד שמיים. ומתת אלוהיתמקום יש לכן מחדש, נברא הכול מחדש. היקום בריאת על מרמזת מן נפרד בלתי חלק והסבל הם הרשע לעכשיו, המוות, נכון לתקווה.אמונה רק קוסמי: הוא לבעיה היחיד הפתרון האנושות. ומן העולםבחובה טומנת הבריאה זו. בהשקפה להחזיק לנו מאפשרת בבריאה (כמו הקודש של כתבי הסגנוני המבנה לבריאה מחדש. התקווה אתבראשית ספר האסוציאציה. אותה את מעלים וסופם) תחילתם גםמדברים התגלות בספר האחרונים הפרקים הבריאה; במעשה פותחואפילו ”טוב“, היה הכול שמבראשית העובדה מחדש. בריאה עליהיה הכול שבו יותר, טוב עולם בדבר להבטחה ערבה מאוד“, ”טוב

מאד“. ”טוב

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

14

_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

15

_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

תמוהה, להישמע עשויה זו ששאלה אףשלנו והספקנות הבלבול את מביעה היאהדתות ממגוון נובע זה בלבול לאמת. באשרלנו הגורמות אותנו, הסובבות והאמונותמהי כן, ואם אמת, יש בכלל אם לתהותספק מטילה הספקנות נמצאת. היא והיכןאמת כל אין פיה, על האמת. של בקיומה

אובייקטיבית.

המבהיר בתנ“ך, מצויה התשובההוא.“ אמת אלהים ”יהוה כי: מפורשותהאמת שרירה כי מעיד התנ“ך (ירמיה י:י).למעשה, האלוהים. עם ומזוהה וקיימת, של מעלותיו מי“ג אחת נחשבת האמת(פסוק לד:ו שמות בספר הנמנות אלוהים,כיפור). ויום השנה ראש בתפילות הנכללהשביעית היא זו מעלה כי לציין מעניין

במרכז. בדיוק וממוקמת ברשימה,

ולכן אלוהית, מעלה היא האמתחיצוני ממקור אלא מתוכנו נובעת אינהלחפש לנו שאל עולה מכך מאלוהים. –

מהי, יודעים שאנו הנחה מתוך אחריה תמיד: לשאול עלינו כנה. תהייה מתוך אלאישראל שאלו את בני אמת מהי? למעשה,מן שירד במן חזו כאשר השאלה אותה”מן תהו: הם כי מספר הכתוב השמיים.טז:טו). מה-הוא“ (שמות לא ידעו, י כ הוא?לקח השמיימי. הלחם של שמו נטבע כךבנוגע ’מן‘ המילה במשמעות טמון חשובלפיכך, התנ“כית. לאמת להתייחסותנולחקור עלינו מהי?“ ”אמת לתהות: עלינוכשם ובפתיחות, בכנות בענווה, האמת אתאם במדבר. המן לגבי תהו ישראל שבניובלבול. ספקות בנו יתעוררו לא זאת, נעשהובתמים באמת תוהה מהי?“ ”אמת השואללתשובה מן ומצפה האלוהית, מהי האמת

השמיים.

הנפוצה המופת יצירת הוא התנ“ךהאנושות שידעה ביותר והאוניברסליתבעולם, ביותר המתורגם הספר זהו מעודה.ונחשב אחדמרביהמכר.חותמוהוטבע בחייהשונות. ובדתות עמים רבים של התרבות

מכני, אלקתרוני או אמצעי, בכל צורה נתונים להעביר או אין להעתיק, לאכסן שמורות: הזכוית כל Shabbat Shalom © 2006 .הזכויות מבעלי מוקדמת רשות ללא אחר או הקלתה, צילום,

י ארך כ ך. לב יצר ומצותי, ח; כ ש ת אל ני, תורתי בג:א,ב משלי לך. יוסיפו לום, וש ים חי נות וש ימים,

בהתכתבות תנ“ך לימודי – ישראל שמעושלום“ ”חיים הוצאת

94186 ירושלים, ,592 ת.ד.

דוקאן ז‘אק מאת:גלאור שולמית מאנגלית:

מהי? אמת

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

3

10 שיעור

ושתייה אכילה על

לאנושות העניק האידיאלית שאלוהים התזונה מהי .1הבריאה? בשעת

ני על-פ ר אש זרע זרע ב ל-עש את-כ לכם י נתת ה הנ אלהים, ויאמר כט

לאכלה. יהיה, לכם זרע: זרע פרי-עץ, ר-בו אש ל-העץ ואת-כ כל-הארץ,א:כט). (בראשית

בשר לו הותר לא הראשון ברור לכך ש“אדם רמז זה בפסוק ראו רבנינו

ב). נט, (תלמוד בבלי, סנהדרין לאכילה.“

התנ“ך? נביאי על פי הבא“, המזון ב“עולם יהיה מה .2

בן. קר יאכל-ת ב כ ואריה, צו ילדיהן; ירב ו יחד רעינה, ודב ת ופרה ז

ב:יח). הושע סה:כה; ישעיה עם (השוו יא:ז), (ישעיהו

לעמו לגרום אלוהים ניסה ישראל בתולדות מתי .3הצמחונות? טוהרת על לחיות

העם ויצא מים; מן-הש לכם לחם הנני ממטיר ה, אל-מש יהוה ד ויאמר

טז:ד), (שמות אם-לא. תורתי ב הילך נו אנס למען יומו, ב בר-יום ד ולקטו עם במדבר יא:ז-ח). (השוו

המסורת עם אחד בקנה עולה הצמחונות האם .4היהודית?

עליון אידיאל בתור הצמחונות על ממליץ שהתנ“ך משום בוודאי,

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

4

ביותר הבטוחה או הנוחה הדרך אף זוהי לעיל). (ראה ביותרמספר להלן). (ראה התורה. פי על האסורים ממזונות להימנעותלדוגמה, צמחונים, היו ישראל בעם דגולים רוח אנשי של רבמדינת של הראשון הראשי האשכנזי הרב ז“ל, קוק יצחק אברהם1972- ישראל בשנים של הרב האשכנזי הראשי גורן, ישראל, שלמהזינגר; בשביס עגנון ויצחק ש“י נובל לספרות: פרס חתני שני ;1983צמחוניות הציונית. ”אגודות התנועה של האב הרוחני גורדון, וא.ד.תנועת העולם ובישראל. ברחבי רבים פזורות במקומות יהודיות“האוכלוסייה. מכלל כ-4% איש, כ-100.000 מונה בישראל הצמחונים

בריאותו על ושמר ובריאה... ממשפחה חסונה ”רב בא אמר: יונה רב

פד). (חולין, ירקות.“ אכילת באמצעות

הצמחונות על ההצהרה בין המשותף המכנה מהו .5האדם לבני התיר שאלוהים ההיתר לבין א‘, בבראשית

המבול? לאחר בשר לאכול

ט:ד). תאכלו. (בראשית דמו לא נפשו ר, ב ש ד אך-ב

שהאדמה הפכה משום הבשר צריכת את התיר אלוהים פי חז“ל, על

אחרת הגיונית תשובה ו:יא). (בראשית חמס.“ ומלאה ”מושחתת...זמני. באורח היו בנמצא לא ופירות המבול, ירקות שלאחר היא,

ואילו נאסרו למאכל הותרו חיים בעלי אילו סוגי .6למאכל?

המה ב ב רה, ג מעלת רסת, פ סע ש ושסעת רסה, פ מפרסת כל ג

(ויקרא יא:ג). תאכלו. אתה,

כגון הללו, לדרישות התאימו שלא האדמה: בעלי חיים פני על

למאכל. לא הותרו – יא:ו) (ויקרא הארנבת או (ויקרא יא:ז), החזיר

יר סנפ לו ר אש כל ים: מ ב ר אש מכל תאכלו, זה, ”את במים:

יא:ט). תאכלו.“ (ויקרא אתם - חלים ובנ ים מ י ב ים, מ ת ב קש וקש

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

5

שתי מופיעות יד:יב-יח ובדברים יא:יג-יט בויקרא בשמים:

טרף. ציפורי מרביתם למאכל, הותרו שלא כנף בעלי של רשימותוארבעה עופות ומונה עשרים אלו שתי רשימות על התלמוד מתבסס

ב). סג, (חולין כשרים לאאזכור מהווים לטמא, טהור בשר בין המבדילים הכשרות, חוקיבאותם משתמש אלו חוקים המתעד יא ויקרא אכן, א‘. לבראשית”נפש ”בהמה“, כגון: הסגנוניות, וההתבטאויות המונחים המילים,מופיעה בויקרא החיים בעלי רשימת בנוסף, ועוד. ”שרץ“ החיה“,

לבריאה). השישי (היום א:כד-כו בבראשית המופיע הרצף באותווהטפרים המרעה, לבהמות היכר כסימן צוינו החיים בעלי ”פרסותבלתי או טמאים נחשבים בשר אוכלי חיים בעלי טרף. חיות ציינו לאחר מבשר ניזונה כזו ”חיה סולר, פי שעל משום למאכל, ראוייםשל להיזון מבשרם היה אמור האדם אחר... אילו בעל חיים שהרגהעל באיסור לראות ניתן וכך, כפליים.“ נטמא היה הוא טרף, חיותחיות מרעה של בשרן צריכת על ובהיתר טרף, חיות של אכילת בשר

הצמחונות.“1 לקראת צעד בלבד,

הללו? חוקי התזונה את סיבות הצדיקו אילו .7

יא:מה). (ויקרא יאכל. לא הוא, קץ רץ על-הארץ ש הש רץ, וכל-הש מא

היהודית: במסורת המעוגנים אחרים מניעים הוצעו בנוסף,

של באינטליגנציה תפגע טרפה בשר צריכת רוחניים: נימוקים

לט, א). (יומא בני האדם.

תסייע טרפה בשר מאכילת הימנעות מוסריים: נימוקים

וצייתנות משמעת עצמית פיתוח כגון ההתנהגות המוסרית, בעידוןקוק). (הרב רחמים רגשי אפילו או מד:א), רבה, (בראשית

הרמב“ם). (כתבי היגייניים או בריאותיים נימוקים

כשר? בשר אכילת נלווה להיתר על סייג איזה .8

ם ל-ד כ יאכל, ר אש תוכם, ב ר הג ר ומן-הג ראל, יש ית מב איש יואיש

נפש י כ יא ה. עמ רב מק אתה, י והכרת ם, את-הד האכלת פש נ ב פני, י ונתת1. Vegetarianism and the Jewish Tradition, p. 23

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

6

ם י-הד כ על-נפשתיכם: ר לכפ ח, זב על-המ לכם יו נתת ואני הוא, ם ד ב ר, ש הביז:י-יא). (ויקרא ר. יכפ פש נ ב הוא,

פי על אבל התיכון הקדום, בתרבות המזרח הייתה קיימת לא זו דרישה

כל בני האדם. על התורה היא חלה

דם? לאכול היה אסור מדוע .9

א' שמואל עם (השוו ט:ד), תאכלו. (בראשית דמו לא נפשו ר, ב ש ד אך-ב

לג:כה-כו). יחזקאל יד:לג-לד;

ט:ד בבראשית המופיעה למצווה בהקשר החיים קדושת על הדגש

שוב על כוונת מעיד הבשר, להכשרת הקשורה ה-ז), פס‘ (קיראו גם אתכוללים חוקים רבים הכשרות חוקי בנוסף, בשר. התנ“ך למנוע צריכתאחרים ואיסורים המלחה) חוקי שחיטה, (כגון בשר לאכילת הקשורים

מאכילתו. האדם בני את להניא שנועדו

במשקאות לשימוש בנוגע התנ“ך עמדת מהי .10אלכוהוליים?

רים. מיש ב ך, יתהל כוס) עינו; (ב בכיס ן י-ית ם: כ יתאד י כ יין, רא אל-ת לא

וכצפענייפרש. (משלי כג:לא-לב),(השוועםמשלי כ:א). ך; נחשיש כ לב אחריתו,

אלו: לפסוקים בנוגע יצחק השנונה של רב הערתו את מצטט התלמוד

פניהם ומלבין הזה, בעולם רשעים של פניהם שמאדים יין תרא ”אלא). (סנהדרין ע, הבא.“ (מבושה) לעולם

על הראשונים המקרא בסיפורי טמון לקח איזה .11יין? צריכת

עם (השוו ט:כא), אהלה. (בראשית תוך ב ל, תג וי ר; כ ש וי ין, מן-הי ת ש כא וי

יט:לא). בראשית

לא התנהגות עם בתנ“ך קושרה הראשונה היין צריכת כי העובדה עצם

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

7

התנזרות בדבר המקראי הרעיון על ההתחלה למן מעידה מוסרית,משקאות לצריכת הנלוות המוסריות חוסר מפני הזהירו חז“ל יין. משתייתאת מעוררת יין ”שתיית יצחק: רב את בנידון מצטט המדרש אלכוהוליים.

קופלוביץ.1 איזידור הרב ידי על (צוטט הרע.“ היצר

להימנע נדרש ישראל בקרב בני המעמדות מבין מי .12משתיית יין ושיכר?

ך, את ובניך ה את ת ש ת אל כר וש יין לאמר: אהרן אל יהוה, ר ”וידב ח

ין ב יל, ולהבד עולם, לדרתיכם. ת חק ולא תמתו: - מועד אל-אהל באכם בי:ח-י). (ויקרא הור.“ הט ובין מא, הט ובין החל, ובין הקדש

לח־ להימנע נדרשו הכוהנים כי התלמוד רבני הסיקו אלו מפסוקים

יין למד: אתה אביך משקה אלכוהולי: ”מבית מכל קבע ובדרך לוטיןומיעל שרי? מישתא תשת...וגו‘, בבואכם הוא דאסור, הא ושיכר אלבשעת - התם מה אלא רחמנא! אמר החול ובין הקודש בין להבדילכי חלילה נסיק ”אם חופשי: ובתרגום שיכרות...“ תהא לא ביאהמותרת מועד אך לאוהל הכניסה בעת רק אסורה שיכר יין או שתייתובין הקדש ין יל, ב ”להבד המורה הפסוק, לדעת כי עלינו הכניסה, לפנימסקנה כזו.“ מאפשר י:י) אינו (ויקרא הור.“ הט מא, ובין הט החל, ובין

ב). צ, מציעא (בבא

להרגלים על כשרות ובו זמנית כניעה שמירה האם .13מסוכנים לבריאות מבטאת התנהגות עקבית?

כ:ז). אלהיכם. (ויקרא יהוה, אני י ים: כ והייתם, קדש ם ת ש ז והתקד

סמכות בעל אדם ברעיון על ”יש טעם לפגם העיר בנידון: שכטר זלמן רב

בסוגייה הוגה שהוא בשעה סיגריה שאיפת על המתענג הלכתיתלבריאות ומסוכן כשר להיות יכול חומר האם דהיינו, לכשרות. הקשורה

אחת?2 ובעונה בעת

1 Cited in Rabbi Isidore Koplowitz, Talmudic and Midrashic Exegetics on Wine and Strong Drink in Hebrew and English [Detroit, MI: 1923], 53.2 Louis A. Berman, Vegetarianism and the Jewish Tradition [New York: Ktav Publishing House, 1982], XVI).

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

8

אישייות הערות

אלשר

עימ

ש

קריאה מסמך ב': חלק

9

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

8

השימוש על לאיסור יוחסה מקראית הלכה איזו .14בטבק?

כב:ה). (משלי ירחק מהם. נפשו, שומר ש; עק דרך ב חים, ים פ צנ ה

מאד“ (דברים ך נפש מר וש לך מר הש ”רק המקראית: בסיס ההלכה על

כי הראשית), הרבנות במועצת (שכיהן יוסף עובדיה הרב הכריז ד:ט),בטבק.1 השימוש את לאסור יש

אחר למלא כוח לכם לתת לאלוהים להרשות .15תירצו החיים בסיגנון שינויים אלו האלו? ההוראות

שלכם? בחיים יחולל שאלוהים

לך, ר ייטב אש היום, ך מצו אנכי ר אש ואת-מצותיו, יו מרת את-חק מ וש

לך יהוה אלהיך נתן ר אש על-האדמה, ימים אריך ת ולבניך אחריך ולמעןג:ט). (משלי ד:מ), (דברים מים. ל-הי כ

.(ד‘

ד (י

“ת.

היולו

על בריאות הגוף היא אחת מדרכי החיים האה

מירש

”

1 Hervé Aarone Mimoun, Notions de Santé et de prévention dans la Tradition Hébraique [Sarcellas, France: Otsar, 1985], 87.

ד‘). יד

) “ת.

היולו

האם

חיי

”שמירה על בריאות הגוף היא אחת מדרכי ה

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

9

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

8

1. Jaques Doukhan, Eating is Holy, Shabbat Shalom, Spring-Summer, 1999, 18-22.2. Martin Buber, Hassidism and Modern Man, ed. and trans. Maurice Friedman; intro. Martin S. Jaffee (AtlanticHighlands, NJ: Humanities Press International, 1988), 32-33.

אלוהים ושתייה בחברת אכילה

האלוהית, בהתגלות ושלב שלב בכל כי לגלות ומפעים מענייןציות אי או ציות באמצעות לה‘ האדם בני של מחויבותם נבחנה לקיים צוו וחווה שאדם היחידה המצווה האלוהיים. התזונה לחוקיהמבול, בתום התיבה מן יצא נוח כאשר לאכילה. קשורה עדן בגןצוו, ישראל כוהני הדם. צריכת את צאצאיו ועל עליו אסר אלוהיםיותר, מאוחר ושיכר. יין משתיית להימנע לקודש, הרבה קרבתם בשלמשה את חוקי ישראל באמצעות לבני העניק ה‘ במעמד הר סיני,

לטמאים. טהורים בין בעלי חיים המבדילים הכשרותהתעלות ברגעי או חולין בחיי דנה היא אם בין המקרא, דתולעיתים ושתייה, אכילה לבין בינם מקשרת ובמועד, בחג רוחניתרוחני. וראשונה הוא בראש כאן הטמון הינזרות. הלקח או צום לביןהשולחן מצווה, כקיום נחשבת הארוחה אלו, דינים באמצעות אנו כאשר האדם. לבני יותר קרוב אלוהים ואז כמזבח, נתפס את חבים אנו כי לדעת נוכחים אנו להתקיים, כדי ושותים אוכליםוסייגים איסורים מוסרי. גם הוא כאן הטמון הלקח לבורא. קיומנושליטה לחיים, כבוד משמעת, האדם בני את מלמדים אלו תזונתייםמעבר אך הקודש. רוח לשליטת ותשוקותיו הגוף והכנעת עצמית האנושות. של טבעה על לקח טמון אלו בחוקים ולמוסר, לדתרוחניות. דרישות גם הן גופנו בריאות על ושמירה שתייה אכילה,

האכילה1 קדושת

חשוב חלק הבריאה, אכילה היא אלוהי שאלוהי ישראל הוא מכיווןאת לקיים כדי ולשתות לאכול מחויבים אנו לפיכך, כלפיו. מיחסנומן ליהנות מחויבים אף אנו החיים. אלוהי על בכך ולהעיד עצמנו,תודתנו להבעת ביותר הטובה הדרך זוהי שכן והשתייה, האכילהלעשות מחייב אותנו פשוט הנימוס אותנו. ומכלכל אשר זן לאלוהים,הבריאה מן נהנים אנו ומשתייה, ממזון נהנים אנו כאשר זאת.כמו סגפנית דת אינה ישראל האל. דת למתת הערכתנו את ומביעיםמאמינים שחסידיו בנצרות, מסוים פלג או ההינדואיזם הבודהיזם,התנ“ך אלוהי לאלוהים. אותם מקרבת וממשקה ממזון הימנעות כי

יותר מצום.“ קדושה להיות ”אכילה עשויהבובר2 מרטין כתב

אישייות הערות

אלשר

עימ

ש

קריאה מסמך ב': חלק

11

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

10

אישייות הערות

אלשר

עימ

ש

קריאה מסמך ב': חלק

11

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

10

אדם רק למעשה, בשר. כל אלוהי החיים, כאלוהי עצמו את מגדיראין קמח אין ה‘. בתלמוד נאמר: ”אם ראוי לעבוד את ושותה שאוכלרוחניים אינם ערכים אחרות: במילים קמח.“ אין תורה אין תורה, אםשבה הראשונה הפעם כי לציין ראוי ומשתייה. מאכילה מנותקיםהעניק שאלוהים למזון בהקשר היא ”נתן“ במילה התנ“ך משתמשר אש זרע זרע ב עש ל כ לכם את י ה נתת הנ אלהים, ”ויאמר לאנושות.יהיה, לכם זרע זרע: עץ, פרי בו ר אש העץ ל כ הארץ, ואת כל ני פ על

א:כט). (בראשית לאכלה.“החיים מן נפרד בלתי חלק היא בתנ“ך האכילה זו, מסיבה אחרת או זו בדרך קשור ישראל בדת וחג מועד טקס, כל הרוחניים.את פותחות בישראל דתיות משפחות היום, עד ושתייה. לאכילההערוך בשולחן רואה היהודית המסורת המזון“. ב“ברכת הארוחה כזכר במלח החלה את טובלים לאכול שמתחילים לפני מזבח. מקשרים החדשה הברית כתבי ב:יג). (ויקרא המקדש בית לקורבנותהלחם, חילק את בצע שישוע לאחר הרוח. לחיי המזון הם בין אףלעשות תלמידיו על ציווה הוא הארוחה, את וקידש לתלמידיו אותוויאכלו מצוותו את יזכרו תלמידיו ואילך, זה מרגע הדבר. אותו אתולשתייה לאכילה יש זו במסורת גם האדון.“ ”סעודת את בצוותא

הרוחניים. בחיים חשוב תפקיד

התזונה שניתנה לנו מבראשיתלנו אל כי לזכור יש קודש“, הן ושתייה ש“אכילה אף על ואולם,אלוהים של למעורבותו המודעות דעת. שיקול או הבחנה ללא לאכולעל לחשוב אותנו מחייבת האנושי, הקיום של זו יומיומית בפעולהמיוחדת, תזונה על מצווה התנ“ך זו, מסיבה אוכלים. שאנחנו מהשאלוהים משום השמיים. אלוהי של מהותו עם אחד בקנה העולהלשמור האדם מבני מצפה הוא החיים, אלוהי הבריאה, אלוהי הואעקרונות אותם לפיכך, החיים. על ומגן שמשמר תזונה משטר עלהארץ חית החיים: ”ולכל בעלי ועל בני האדם על חלים צמחונות שלל כ את חיה, בו נפש ר אש הארץ, על רומש ולכל מים הש עוף לכלאפוא, החיים מקבלת, קדושת א:ל). (בראשית ב, לאכלה...“ עש ירק

חיינו. של ביותר והחיוני הבסיסי באקט מבראשית, חיזוקהאדם בני החיים. מן חלק עדיין היה לא המוות הבריאה, בשעתשבו עידן זה היה איום. או סכנה נטולת בסביבה חיו החיים ובעלי”טוב מאוד“ (בראשית ואפילו וכו‘), יב א:י, היה ”טוב“ (בראשית הכולשאדם לאחר רק והמוות. הרוע מן הושפע ”טרם“ העולם א:לא).העיבה לפתע מצוותו), את (כלומר ה‘ פי את להמרות וחווה החליטו

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

11

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

10

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

11

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

10

2Louis A. Berman, Vegetarianism and the Jewish Tradition (New York: Ktav Publishing House, 1982), 8.3Abraham Isaac Kook, Fragments of Light: A View as to the Reasons for the Commandments (New York: Paulist Press, 1978), 318.

תמותו“ ”...כי מות שגזרה: מאוד,“ ”טוב שהיה על העולם חדשה רוחשניתנה הראשונה שהמצווה משמעותי זה האין ב:יז). (בראשית כולו והעולם האנושות גורל התנ“ך, פי על לאכילה? קשורה לאנושות

על ידי האכילה. נחרץחיים בעל של שחיטתו הראשון: המוות את מתעד התנ“ך כמה ד). (בראשית הראשון הרצח את לאחריו ומיד ג:כא), (בראשיתהתנ“ך שמצייר בתמונה לשיאה זו מגמה מגיעה יותר מאוחר פרקיםלא מ ות האלהים; לפני הארץ, חת ש ”ות בעולם: שפשה הרשע עלאת אלוהים שלח הרב הרשע בשל ו:יא). (בראשית חמס.“ הארץ,זמנית הניבה לא האדמה לפיכך, במים. הארץ את שכיסה המבול

יבולה. את

ויתור מידי אלוהיםלאכול להם והתיר המבול, לניצולי אלוהים ויתר המבול, לאחראברהם רב ט:ג). (בראשית המקורי הצמחוני בנוסף לתפריט בשרהם שפשו באנושות, והאלימות השחיתות הרשע, טען כי קוק יצחקבשר ניתנה לאכול הרשות פי חז“ל, להתפשר.3 על לאלוהים שגרמוהופר האיזון האנושית.“4 כתוצאה מכך לחולשה ”כניעה מתוך ורק אךהבריאה סיפור פי על השתנו. החיים ובעלי האדם בני ויחסי האקולוגיהחיים בעלי על מלאה שליטה הייתה הראשון לאדם המקראי,ואימה פחד יימלאו החיים בעלי ואילך, מעתה א:כח). (בראשיתל כ ועל הארץ, חית ל כ על יהיה כם וחת ”ומוראכם האדם: בני מפנינו.“ נת ידכם ב הים, גי ובכל-ד האדמה רמש ת ר אש כל ב מים; הש עוףכאן כבר שחל ביחסיהם, מעיד השינוי זה לגבי ט:ב). אזכור (בראשית

שלילית. משמעות ומקבל בשר, אכילת כלפי המקראית הגישה על

בשר ללא דםדמו נפשו ב ר, ש ”אך-ב הבא: בסייג מיידי חיזוק מקבלת זו גישהביתר נמצא לא זה כי איסור לציין ראוי (בראשית ט:ד). תאכלו.“ לאעשויים בריאותיים נימוקים ואולם, הקדום. התיכון המזרח תרבויות בימי ברפואה שעסק הרמב“ם מימי זו. תנ“כית אזהרה להסבירבתחום וחוקרים רבים למדנים ברוך, ה. זמננו, בן ועד למדען הבינייםמכיל הוא שכן דם, בצריכת הטמונה הסכנה את הוכיחו הרפואהזה סייג מנמק התנ“ך אינו אך החיים. שבגוף בעל הרעלים כל אתקדושת הוא מאחוריו העומד המקראי העיקרון בריאותיים. בנימוקים

אישייות הערות

אלשר

עימ

ש

קריאה מסמך ב': חלק

13

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

12

אישייות הערות

אלשר

עימ

ש

קריאה מסמך ב': חלק

13

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

12

שהפסוקים העובדה גם בדם. מצויים החיים או שהנפש משום החיים,היא ה‘ מיד לעונש הזה הסייג את מקשרים ד‘ פסוק אחרי הבאיםנו; אדרש חיה ל כ מיד אדרש, לנפשתיכם מכם ד את ”ואך משמעותית.ט:ה). (בראשית האדם.“ נפש את אדרש, אחיו איש מיד האדם, מידהנוגעת משמעית וחד חמורה באזהרה מסתיים הכתוב כן, על יתראלהים, צלם ב י כ פך: יש מו ד אדם ב ם האדם, ד ”שפך אדם: להריגתהאלוהים, צלם דבר, של בסופו ט:ו). (בראשית האדם.“ את ה עשה עש אלהים, צלם ב י ”כ זה, מתהליך מושפע עצמו, אלוהים כלומרמקבל החיים קדושת בדבר הרעיון ט:ו). (בראשית ” האדם. אתלחטא מקושרת דמו על בשר אכילת אלוהים. של הגושפנקה אתהרוחני הנורא מכול: ואפילו לחטא הריגת אדם, המוסרי הנורא מכול:אכילת אקט את מקשר יחזקאל שהנביא פלא לא אלוהים. רצחלקח לג:כה-כו). (יחזקאל ולרצח אלילים לעבודת דמו על הבשר די, ג ל ”לא-תבש אחר: תזונתי טמון באיסור החיים קדושת על זההותרבותיות, בריאותיות לסיבות בנוסף כג:יט). (שמות אמו.“ חלב בפגניות, כתות של פוריות בטקסי השתתפות על לאיסור הקשורותגדי לבישול הנלווית לאכזריות הקשורות מוסריות, סיבות גם היוהחיים בעל בין להבדיל יש נוסף: לקח מכיל אף זה עיקרון אמו. בחלבלהימנע שעלינו כשם ממש אמו. חלב – שלו החיים למקור המתלה חיים, האמור להעניק ביחד עם הדם (גופה מתה) מאכילת בשרולהעניק להזין האמור חלב עם ביחד בשר מאכילת להימנע עלינוהנשה, גיד אכילת על האיסור בדומה, שנשחט. החיים לבעל חייםה‘, למלאך יעקב בין שהתחולל הדופן יוצא למאבק אזכור המהווהיד ג את ראל בני-יש יאכלו לא ן ”על-כ מחשבה. חוט אותו מצביע עלגיד ב ירך יעקב, כף ב י נגע כ ה: הז עד היום הירך ף כ על ר אש ה, ש הנהחיים בעל בגוף לאכילה האסור החלק לב:לג). (בראשית ה.“ ש הנ

המיני. אונו את לו המעניק בגופו מחלק נובעההכנות בשעת החיים, קדושת על זה טקסי דגש כי ספק איןמאכילתו. אותנו המקרא להניא כוונת מרמז על בשר, אכילת לקראתבשרית. חוקי ארוחה לפני בנו להתעורר אמורים וחשש רגשות אשמהבשר מאכילת האדם בני את להניא מנסים אף היהודית בדת הכשרותועוד). המלחה שחיטה, חוקי (כגון שונים ודינים סייגים קביעת ידי עלבני את החזיר אלוהים שבהם אירועים מספר מתעד התנ“ך למעשה,בשר. כאשר מאכילת אותם להניא וניסה הצמחונות ישראל לטוהרתביותר הנכון העיתוי זה היה במצרים, מעבדות לחירות יצאו ישראל בניהמן (שמות את השמיים מן להם המטיר אלוהים להתחלה חדשה.טז:לא). (שמות דבש.“ יחת ב צפ כ וטעמו, ד לבן, ג זרע ”כ שהיה טז:ד),

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

13

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

12

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

13

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

12

רור, פ ב לו ובש דכה, מ ב דכו או ברחים, וטחנו ולקטו טו... ”ש ישראל בניאך יא:ח), (במדבר מן.“ הש ד לש טעם כ טעמו, והיה עגות; אתו ועשוהתאוו קרבו, ב ר אש ”והאספסף בשר: ודרשו התלוננו זאת, למרות(במדבר ר.“ ש ב יאכלנו מי ויאמרו, ראל, יש ני ב ם ג ויבכו, בו ויש אוה; תאלוהים של זעמו את באי רצון. המקרא מתעד ויתר ואלוהים יא:ד),לבשר דרישתם עם הסכים לא ה‘ כי בברור ומראה יא:א), (במדברתאווה, המילה קו:יד). תהילים עם השוו יב:כ; דברים יא:ד, (במדברבהם שהתעורר העז החשק את מתארת א.ו.ה, השורש מן הנגזרתכא: (תהילים רשע עם הקודש בכתבי לרוב מקושרת זו מילה לבשר.במאמציו נכשל אלוהים כאשר לגינוי. הראויה תשוקה עם או כו),עשה הכול הוא בלבד, צמחונית מתזונה להיזון ישראל בני לשכנע אתלכם תאמר...ונתן יהוה העם ”ואל הבשר: מן להם להיגעל לגרום כדיולא ימים, ה חמש ולא יומים; ולא תאכלון, אחד יום לא ם. ואכלת ר, ש בכם, מאפ יצא ר אש עד ימים, עד חדש יום. רים עש ולא, ימים, רה עש

יא:לב-לד). במדבר עם (השוו יא:יח-כ). (במדבר לזרא...“ לכם, והיה

בשר כשר ובשר טריפהנוספת עדות לטמא, מהווים טהור בשר המבדילים בין משה, חוקיעל לאיסור בנוסף בשר. מצריכת עמו את להניא אלוהים של לניסיונוהחיים בעלי לא כל אחרים: איסורים רבים הוסיף אלוהים דם צריכתרסה, פ מפרסת ”כל ולאהרון: למשה הורה אלוהים למאכל. הותרו(ויקרא תאכלו.“ - אתה, המה ב ב רה, ג רסת, מעלת פ סע ש ושסעתהללו, כגון החזיר הדרישות ממלאים אחר שאינם יא:ג). בעלי חייםבעלי הכנף, לגבי לאכילה. אסורים – יא:ו) (ויקרא והארנבת (ויקרא יא:ז)מרביתן למאכל, האסורות ציפורים של ארוכה רשימה מעניק התנ“ךאלו רשימות בסיס על יד:יב-יח). דברים יא:יג-יט; (ויקרא טרף ציפוריסג, לא כשרות (חולין 24 ציפורים של רשימה התלמוד מחברי חיברוחוקי להסברת נימוקים מספר העלו רבים מקרא וחוקרי רבנים ב).תפגום בשר שאכילת הוא הרוחני הנימוק והטמא“. ”הטהור הבשרכי מציינות מוסריות סיבות (תלמוד); שלנו וברוחניות באינטליגנציההמוסרית, ההתנהגות בעידון מסייעת הכשרות מצוות על שמירהרגשי אפילו או (מדרש), וציות משמעת עצמית, שליטה פיתוח כגוןוהיגייניות בריאותיות סיבות גם ניתנו בנוסף, קוק). (הרב רחמיםבתנ“ך! ניתנה לא אחת מן הסיבות הללו כי אף לציין יש (הרמב“ם).בין סגנוניות השוואות העולה בברור מכמה אחת סיבה ישנה ואולם,באותם משתמש הכתוב א. בבראשית הבריאה סיפור לבין יא ויקרא”שרץ“ החיה“, ”נפש ”בהמה“, (כגון: והביטויים המונחים המילים,

אישייות הערות

אלשר

עימ

ש

קריאה מסמך ב': חלק

15

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

14

אישייות הערות

אלשר

עימ

ש

קריאה מסמך ב': חלק

15

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

14

הרצף באותו יא ניתנה בויקרא החיים בעלי כן, רשימת על יתר ועוד).לאחר א:כד-כו). השישי (בראשית של היום הבריאה בסיפור המופיעבראשית השוו עם ב-ח, יא: (ויקרא האדמה פני על בעלי החיים בריאתבעלי בריאת לאחר ברצף האדם בריאת תיעוד מופיע א:כד-כה),א‘), חלק א:כו, בראשית עם השוו יא:ט-יב, (ויקרא הימיים, החיים חלק ב‘), א:כו בראשית עם השוו יג-כג; יא: (ויקרא הכנף בריאת בעליבראשית עם השוו יא:כד-מג, (ויקרא והזוחלים החיים בעלי ובריאתהקשר א:כד-כו, בבראשית גם כמו יא, בויקרא ולבסוף, ג‘). חלק א:כוהאדם. לבני שבין אלוהים לקשר מקביל לבעלי החיים האדם בני ביןהאדם בני שהטיל על המחויבות בין מקשר א:כו אלוהים בבראשיתבדומה, בצלמו. ברואים היותנו עובדת לבין החיים בבעלי לשלוטכי מקושרת לעובדה לטמא בין בשר טהור להבדיל יא, החובה בויקראאלהיכם, י אני יהוה, ”כ משקפת קדושה אלוהית: האנושית הקדושהמה). יא:מד, (ויקרא אני...“ קדוש י כ ים, קדש והייתם ם ת ש והתקדהחוקים שמאחורי כך על מצביע הללו הטקסטים שני בין הקשרעוצמה רב אזכור טמון לטמאים, טהורים חיים בעלי בין המבדיליםחיים – החיים נחגגים שבו הקשר א‘, בבראשית הבריאה לסיפורמאותה אלו? חוקים לכבד עלינו מדוע במוות. מסתיימים שאינםקדושת החיים. אכן, בשל – דם מצריכת נמנעים הסיבה שבגללה אנולאכילה שהותרו החיות ורוב לאכילה, אסורות טרף שחיות העובדה

משמעותית. הינה מבשר, ניזונות אינןהם החיים פשוט: הוא הכשרות חוקי מאחורי העומד העיקרוןלהיות יכולה האידיאלית המקראית התזונה זו, מסיבה קדושים.בגן הבריאה בשעת ניתנה זו הצמחונות. תזונה טוהרת על ורק אךלאכילה.“ בשר לו הותר לא הראשון ”אדם כי: אומר התלמוד עדן.לנו הנכונה התזונה אף תהיה הצמחונות נט,ב). בבלי (תלמודב: הושע סה:כה, ישעיהו עם השוו יא:ז, (ישעיהו הבא“ ב“עולםוהכשרות התזונה לחוקי המקראי שהנימוק לכך הסיבה זוהי יח).היחיד הברור ההסבר להלן דתי. למעשה, או היגייני מוסרי, רק אינווהייתם ם ת ש והתקד אלהיכם, יהוה, אני י ”כ התנ“ך: שמעניקרץ הש כל ב נפשתיכם, את או תטמ ולא אני; קדוש י כ ים, קדשלהית מצרים, מארץ אתכם עלה המ יהוה, אני י כ הארץ. הרמש עליא:מד-מה). (ויקרא ” אני. קדוש י כ ים, קדש והייתם לאלהים; לכם,

על צריכת יין וטבקהאיסור להצדקת ניתנה בתנ“ך זהה סיבה רוחנית כי לציין מענייןבדיוק ושיכר יין משתיית להימנע צוו הכוהנים באלכוהול. השימוש על

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

15

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

14

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

15

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

14

כר וש לאמר: יין אהרן אל יהוה, ר ”וידב קדושה: עיקרון של אותו בשלת חק תמתו: ולא - מועד אהל אל באכם ב ך, את ובניך ה את ת ש ת אלובין מא, הט ובין החל, ובין הקדש ין ב יל, ולהבד לדרתיכם. עולם,הכוהנים התלמוד כי רבני הסיקו זה מפסוק י:ח-י). (ויקרא הור.“ הט”מבית אביך שהוא: אלכוהולי משקה מכל לחלוטין נדרשו להימנעמישתא הא דאסור, הוא בבואכם תשת...וגו‘, אל ושיכר יין למד: אתהמה אלא רחמנא! אמר החול ובין הקודש בין להבדיל שרי? ומיעל”אם נסיק חופשי: ובתרגום שיכרות...“ תהא לא ביאה - בשעת התםמועד, לאוהל הכניסה בעת שיכר אסורה רק או יין שתיית כי חלילהובין הקדש ין ב יל, לנו ”להבד המורה הפסוק הכניסה, לפני מותרת אךמסקנה כזו.“ מאפשר י:י) אינו (ויקרא הור.“ הט ובין מא, הט ובין החל,איסור קובע אינו התנ“ך כל ספק, להסיר כדי ב). צ, מציעא (בבארא ת ”אל יין: צריכת מפני אותנו ומזהיר שב אך יין, שתיית על מוחלטאחריתו, רים. מיש ב ך, יתהל עינו; כוס) (ב בכיס ן ית י כ ם: יתאד י כ ייןכ:א). משלי עם כג:לא-לב), (השוו יפרש.“(משלי וכצפעני ך; יש נחש כלהתנהגות קושר צריכת יין המקרים הראשונים של שאחד העובדהעל ההתחלה למן מרמזת יט:לא) (בראשית חמורה מוסרית לא

התנ“כי. ההינזרות אידיאלמעבר לאכילת הרבה הוא החיים ערכיות בדבר העיקרון המקראישהוא, חיים אורח אותו לגבי כל אלכוהול; ניתן להחיל ושתיית בשרהעלוללהשפיעלרעה עלבריאותנו,להרוסאתחיינו ולהחישאתמותנו.הרב ביקש לנפשותיכם“, ”ונשמרתם המקראית ההלכה בסיס עלהשימוש את לאסור הראשית) הרבנות במועצת (שכיהן יוסף עובדיהעל לשמור טעם שאין בנידון, סבור שכטר זלמן רב בארץ.5 בטבקבריאותנו: את המסכנים מזיקים בהרגלים שקועים אנו עוד כל כשרותהמתענג על הלכתית על אדם בעל סמכות ברעיון לפגם ”יש טעםדהיינו, לכשרות. הקשורה בסוגייה הוגה שהוא בשעה סיגריה שאיפתאחת? ובעונה בעת לבריאות ומסוכן כשר להיות יכול חומר האםהם החיים החיים; הוא שאלוהים משום קדושים הם החייםועל החיים קדושת המסר על קדוש. שאלוהים הוא משום קדושיםהקודש. כתבי לאורך רם בקול מהדהד החיים את לקדש המחויבותלהלכה רק לא האדם, בני לכל כמו גם ישראל לעם מופנית זו קריאההוא ישראל שאלוהי משום היומיום שלנו; בחיי למעשה, גם אם כי

חיים. לנו שהעניק הבריאה אלוהי

5. Herve Aarone Mimoun, Notions de Sante et de prevention dans la Tradition Hebraique [Sarcellas,France: Otsar, 1985],87.6. Quoted by Louis A. Breman, XVI.

תמוהה, להישמע עשויה זו ששאלה אףשלנו והספקנות הבלבול את מביעה היאהדתות ממגוון נובע זה בלבול לאמת. באשרלנו הגורמות אותנו, הסובבות והאמונותמהי כן, ואם אמת, יש בכלל אם לתהותספק מטילה הספקנות נמצאת. היא והיכןאמת כל אין פיה, על האמת. של בקיומה

אובייקטיבית.

המבהיר בתנ“ך, מצויה התשובההוא.“ אמת אלהים ”יהוה כי: מפורשותהאמת שרירה כי מעיד התנ“ך (ירמיה י:י).למעשה, האלוהים. עם ומזוהה וקיימת, של מעלותיו מי“ג אחת נחשבת האמת(פסוק לד:ו שמות בספר הנמנות אלוהים,כיפור). ויום השנה ראש בתפילות הנכללהשביעית היא זו מעלה כי לציין מעניין

במרכז. בדיוק וממוקמת ברשימה,

ולכן אלוהית, מעלה היא האמתחיצוני ממקור אלא מתוכנו נובעת אינהלחפש לנו שאל עולה מכך מאלוהים. –

מהי, יודעים שאנו הנחה מתוך אחריה תמיד: לשאול עלינו כנה. תהייה מתוך אלאישראל שאלו את בני אמת מהי? למעשה,מן שירד במן חזו כאשר השאלה אותה”מן תהו: הם כי מספר הכתוב השמיים.טז:טו). מה-הוא“ (שמות לא ידעו, י כ הוא?לקח השמיימי. הלחם של שמו נטבע כךבנוגע ’מן‘ המילה במשמעות טמון חשובלפיכך, התנ“כית. לאמת להתייחסותנולחקור עלינו מהי?“ ”אמת לתהות: עלינוכשם ובפתיחות, בכנות בענווה, האמת אתאם במדבר. המן לגבי תהו ישראל שבניובלבול. ספקות בנו יתעוררו לא זאת, נעשהובתמים באמת תוהה מהי?“ ”אמת השואללתשובה מן ומצפה האלוהית, מהי האמת

השמיים.

הנפוצה המופת יצירת הוא התנ“ךהאנושות שידעה ביותר והאוניברסליתבעולם, ביותר המתורגם הספר זהו מעודה.ונחשב אחדמרביהמכר.חותמוהוטבע בחייהשונות. ובדתות עמים רבים של התרבות

מכני, אלקתרוני או אמצעי, בכל צורה נתונים להעביר או אין להעתיק, לאכסן שמורות: הזכוית כל Shabbat Shalom © 2006 .הזכויות מבעלי מוקדמת רשות ללא אחר או הקלתה, צילום,

י ארך כ ך. לב יצר ומצותי, ח; כ ש ת אל ני, תורתי בג:א,ב משלי לך. יוסיפו לום, וש ים חי נות וש ימים,

בהתכתבות תנ“ך לימודי – ישראל שמעושלום“ ”חיים הוצאת

94186 ירושלים, ,592 ת.ד.

דוקאן ז‘אק מאת:גלאור שולמית מאנגלית:

מהי? אמת

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

3

11 שיעור

טבע האדם

האדם של העברית התפיסה בכל: הכל

האדם? בני נבראו כיצד .1

זכר ונקבה, אתו: רא ב אלהים צלם ב צלמו, ב את-האדם ברא אלהים כז ויהשליחים יז:כו). (השוב עם מעשי (בראשית א:כז), אתם. רא ב

גדול היה ’אבי לרעהו: יאמר לא שאיש כדי יחידי... אדם נברא ”לפיכך

ד). סנהדרין מסכת (משנה, מאביך.“

ממה נברא האדם? .2

מת נש יו, אפ ב ח פ וי מן-האדמה, עפר את-האדם, אלהים יהוה יצר ז ויג:יט). עם בראשית ב:ז), (השוה (בראשית ה. לנפש חי האדם, ים; ויהי חי

ו“נפש“? ”נשמה“ המילים משמעות מה .3

ה, תחי לך נחלה--לא נתן אלהיך, יהוה ר אש ה, ים האל העמ מערי טז רק,

(דברים כ:טז). מה. ל-נש כ

משמעה: נפשדרך שעובר האוויר או סט:ב), (תהילים גרון צוואר, ובתלמוד: במקרא

מא:טו-טז). (איוב הגרון(ויקרא יז:י-יא). החיים נפש או חי, שבכל רוח החיים נשמה,

יז:יז). א‘, (מלכים ”נשימה“. הוא היתר, בין נשמה, המילה של משמעה

מהם תפקודי הנפש? .4

ר, בש אכלה ואמרת ר-לך, ב ד ר אש כ בלך, את-ג אלהיך יהוה י-ירחיב כ כ

יב:כ), (דברים ר. ש ב תאכל ך, נפש ת כל-או ב ר ש ב לאכל ך נפש ה י-תאו כג:כב). (משלי

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

4

ומאווייו חושיו הגוף, פעולות כל ולכן שבגוף, החיים רוח היא הנפש

(תהילים צמאה קז:ט), להיות רעבה (תהילים עשויה הנפש לה. מיוחסיםלד: (בראשית נה:ב); לאהוב (ישעיהו משובח על מזון להתענג קמג:ו),להחכים לדעת (תהילים קלט:יד), מוטרדת (תהילים לא:ט), להיות ג),לד:ה), קג:א), לחשוק (בראשית (תהילים ג:כא-כב), לסגוד לה‘ (משלי(שופטים טז:ל). ולמות יד:כב) (איוב להתאבל יד:כו), להתאוות (דבריםלא לנפש, רט ”וש האדם: גוף לציון נפש במילה משתמש הכתוב לעיתים,

(ויקרא יט:כח). רכם.“ בש נו ב תת

מהם תפקודי הגוף? .5

מקצה-ארץ אכלה, ליהוה חרב י כ שדדים, או ב ר, דב מ ב פים ל-ש יב על-כ

יב:יב). (ירמיה ר. ש לכל-ב לום, ש אין הארץ: ועד-קצה

(במדבר מקרים בהרבה מקבילות והגוף הנפש את המתארות המילים

קמה:כא). תהילים לא:לה;

האדם? את אלוהים ברא כיצד .6

ם ובעוף הי בדגת וירדו דמותנו; כ צלמנו ב אדם ה נעש כו ויאמר אלהים,

ברא וי כז על-הארץ. הרמש ובכל-הרמש, ובכל-הארץ, המה ובב מים, השרא ב ונקבה, זכר אתו: רא ב אלהים צלם ב צלמו, ב את-האדם אלהים

א:כו-כז). (בראשית אתם.

שגילה ובמיוחד בצלמו, אותם שברא בכך נגלית האדם לבני ה‘ ”אהבת

ג:טו). (אבות זאת.“ להם

מדוע אסור להרוג? .7

ה את-האדם. עש אלהים, צלם ב י כ פך: יש מו ד אדם ב ם האדם, ד ו שפך

ט:ו). (בראשית

(משנה, מלא.“ עולם הרג כאילו מישראל אחת נפש (הורג) המאבד ”כל

לז). סנהדרין,

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

5

שאלוהים העובדה האדם בני בחיי משתמעת איך .8את האדם בצלמו? ברא

קדוש, י כ היו: ת ים אלהם--קדש ואמרת ראל, ני-יש ב ל-עדת אל-כ ר ב ב ד

כ:ח-יא). שמות ט:ו; בראשית עם יט:ב),(השוה (ויקרא אלהיכם. יהוה אני

וצדיקים חנון ורחום; היו ישרים שה‘ ה‘: היו רחומים כשם בדרכי ”לכו

כשם שה‘ ישר וצדיק; היוקדושים כשם שה‘קדוש.“ (ספרא, עקב פה, א).

הרוחני למימד המימד הפיזי (הגוף) בין הקשר מהו .9האדם? בן של בגופו (הנפש)

ונאכלה ומים רעים, מן-הז נו-לנו וית רה; עש ימים יב נס-נא את-עבדיך,

ר עש מצאם וי לך המ מהם, ש ק ר-ב אש ינה, ב חכמת בר ד וכל, כ ה. ת ונשכ). א:יב, (דניאל כל-מלכותו. ב ר, אש פים, האש ים ל-החרטמ כ על ידות,

(תנחומא, הגוף.“ ללא תשרוד לא והנשמה הנשמה, ללא ישרוד לא ”הגוף

יא). ויקרא

פרדס לו שהיה ודם בשר למלך דומה? הדבר למה משל: לכם ”אמשול

והשני פיסח אחד שומרים: שני בו והושיב נאים, פירות בו והיו נאהבוא ובשלים. נאים פירות בפרדס אני רואה לעיוור:‘ הפיסח אמר עיוור.קטף העיוור, על גב הפיסח רכב לאוכלה.‘ ונביאם ואקטוף מהם והרכיבני’היכן להם: ואמר הפרדס, בא בעל מהם. לימים אכלו ושניהם הפירות, מןהשיב בהן?‘ להלך רגליים יש לי הפיסח: ’כלום השיב הנאים?‘ פירותיהרכיב בעל הפרדס? עשה מה בהן?‘ לראות עיניים לי ’כלום יש העיוור:הוא ברוך הקדוש מביא כך ודן אותם כאחד – העיוור גב על הפיסח את

ב). (סנהדרין צא, כאחד.“ אותם ודן בגוף, הנשמה וזורקה את

הממד הפיזי? על הרוחני הממד כיצד משפיע .10

ך. לב על-לוח תבם, כ רותיך; רג על-ג רם קש אל-יעזבך. ואמת, חסד ג

ג:ג-ד). ואדם. (משלי אלהים עיני ב כל-טוב וש ד ומצא-חן

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

6

הרוחני? על הממד הפיזי משפיע הממד כיצד .11

ה. (משלי ג:כא) ומזמ ה, י ש ת נצר מעיניך; אל-ילזו ני, כא ב

לא:יא). תהילים עם (השוה

רוחנית? היא הבריאות סוגיית מדוע .12

א. (משלי ד:כב) מרפ רו ש ולכל-ב למצאיהם; הם, ים י-חי כב כ

ג:טז). א' הקורנתים אל עם (השוה

ד). מדרכי הצדיקות." (יד אחת היא בריאות הגוף "השמירה על

הרוחני? לקיומנו הפיזי קיומנו בין הקשר מה .13

קד:ל) אדמה. (תהילים ני פ ש, ותחד ראון; יב רוחך, ח ל ש ל ת

כז:יח). במדבר עם (השוה

”נשמה“ או ”רוח“ הרעיון על לאדם. אלוהים ”מפגש“ בין מהווים החיים

ביהדות החיים מעיקרי לאחד מתייחס אשר כו:יח), ישעיהו טו:ל, (איובלח: ישעיהו לג:ד, איוב א:ב; בראשית עם השוו ז:טו, ו:יז; (בראשיתסג: ישעיהו כז:יח; (במדבר הרוח חיי מעיקרי לאחד גם מתייחס טז),הוא שהאדם הדבר ראשית, פירוש כפול. מכך לקח להפיק י-יא). ניתןהוא אלוהים נשימה. רוח, לו העניק אלוהים לאלוהים. חייו את חבורק אך מתקיים האדם קיומית: פילוסופיה טמונה זה ברעיון הבורא.הדת הרוח. ללא חיי לו קיום ואין הוא רוחני, לאלוהים. האדם בזיקהפיזיים אף לצרכים אלא רוחניים לצרכים מענה אך ורק מעניקה אינה

יט). ג:יז, ב:יז; השוו עם (בראשית

לזנוח יכולים איננו קיימת. לעובדה התייחסות אלא בחירה איננה אמונה

כאשר שני, מצד לנשום. להפסיק יכולים שאיננו כשם הרוח חיי אתלהלל יכולים אינם והמתים פוסקים; הרוחניים חייו לנשום, חדל האדם

קטו:יז). (תהילים ה‘ את

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

7

אחרים? בני אדם ללא לשרוד האדם מסוגל האם .14

נגדו. כ עזר, ה-לו אעש לבדו; האדם היות לא-טוב אלהים, יהוה יח ויאמר

ב:יח). (בראשית

על גורלו? האדם טבע כיצד משפיע .15

: חת לק ה נ ממ י אל-האדמה, כ שובך עד תאכל לחם, יך, אפ זעת יט ב

ג:יט). (בראשית שוב. ואל-עפר ת ה, י-עפר את כ

אישייות הערות

אלשר

עימ

ש

קריאה מסמך ב': חלק

9

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

8

אישייות הערות

אלשר

עימ

ש

קריאה מסמך ב': חלק

9

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

8

*Jacques Doukhan, "All in All: The Hebrew Conception of the Human Person, " Shabbat Shalom, December1996, 18-20.

הפילוסוף פסקל, לפני רבה הבינו הרבה מדרש את הרבנים שחיברושלא משום האדם את ברא ”אלוהים מלאך. ואינו חיה אינו האדם כייד:ג, ד). רבה (בראשית החיים.“ ומבעלי המלאכים מן רצון היה שבעכאחד. וחייתי מלאכי ממד כוללת האנושית הישות למעשה, את בני האדם את האידיאל של היהדות, הרואה אברהם השל מגדירבכך קדושים ”הם הבא: באופן כאחד“, וקדושים אנושיים ”כיצוריםאותם מן המבדיל ייעוד ומחויבים אליו, ובעלי לאלוהים שהם קשוריםגשמי, בעלי טבע שהם בכך אנושיים הם אחרים. ומבני אדם הטבעהממדים, שני את בקרבו מכיל האדם למעשה, ודם‘“. ’בשר בהיותםוטעם. הגיון כחסר להגדירו ניסיון כל המביא דבר – והקדוש האנושי

אינו להגדרה. הוא ניתן אינו האדם חיה. ואינו אינו מלאך האדםשהינו אלא להאמין, שנוהגים כפי מרכיבים, של קבוע מכלול מהווה

ומסתורית. דינמית ישות

ישראל1 במחשבת האדם

הכתובים? מן עצמנו על ללמוד נוכל מהזו תפילה ו:ד). (דברים אחד.“ יהוה אלהינו, ראל: יהוה מע, יש ”שיחיד אל של קיומו את מזכירה לנו על פינו, ושגורה לבנו על החקוקהשאותו עלינו לו, והיחיד, שאין דומה האל האחד אלוהים, במינו, ה‘מרטין מתייחס שאליו ”אחד“, אל אותו עם במפגש ואולם, להעריץ.שהוא באורח פרדוקסלי היהודי מגלה ”האחר“, ”הוא“ או כאל בוברהמתאר בבראשית, ב‘ מפרק זה לקח ללמוד ניתן ”אחד“. עצמוהאישה את הגבר ואת של מעשה הבריאה: אלוהים בורא שיאו אתהאדם את מגדיר התנ“ך וכך, כו). (פס‘ אחד.“ ר לבש ”והיו ומכריז: ”מיוחד ו ”אחד“, הוא ולפיכך אלוהים, ידי על ש“נבראה“ כברייה

לאלוהים. בדומה במינו“

בצלם אלוהיםבצלם נוצרו האדם בני זו: עובדה מאמת הראשון בתנ“ך הפרקסימן בצלמו אותנו ברא שה‘ בכך ראו חז“ל א:כו). (בראשית אלוהים.

חיה* מלאך ולא לא

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

9

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

8

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

9

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

8

1Claude Tresmontant, A Study of Hebrew Thought, trans. Michael F. Gibson (New York: Desclee Company,1960).

בצלמו, אותם שברא בכך נגלית האדם לבני ה‘ ”אהבת לאהבתו: ג:טו). (אבות זאת.“ להם שגילה ובמיוחד

מקשר התנ“ך לאלוהים. זיקתנו בשל רק שהננו מי אנחנו כלומר,האדם בני על שומה ”י.צ.ר“. לשורש אלוהים בצלם בריאתנו רעיון אתלגלות לפני שיוכלו הם בריות שנבראו, כי את הרעיון תחילה לקבלהאדם בני על שומה בקרבם. שהוטבע אלוהים צלם את ולפתח יצירי אנו לאדם. אלוהים בין הקיים היסודי להבדל מודעים להיותזה חשוב אלוהים. עיקרון לעולם נהיה לא אלוהים, ולפיכך של כפיודווקא ואולם, באמיתות התנ“ך. המעוגנת של דת ביסודה לעמוד חייבלהם גורם והדבר האדם, בני מתודעת תדירות נשמט זה עיקרוןהקדומה בבל מימי כב-כד). ג:ה, (בראשית ולחטוא לפיתויים להיכנעבבני שעוררה היא זה מעיקרון התעלמות בן-זמננו, להומניזם ועדהאדם בני ולמבוכה. לבלבול שהובילה הגיון חסרת שאפתנות האדםבו. תלוי וקיומם אלוהים ”אחרי“ נוצרו הם לפיכך אלוהים, בידי נבראואת המחויבות מדגישות המשיחית והדת היהודית זו, הדת מסיבההאדם. בני של לליבם לחדור ומצליחות לו, נאמנים ולהיות לה‘ לצייתעל של ויתור במחיר רק מלאה עצמית להגשמה עשוי להגיע האדםומונעת אותנו שמחניקה זו היא הגאווה רוחו. פרי ותכנונים חוקיםהוא אם החסיד, בין התהילים, מזמורי של אורכם עצמי. לכל מימושהנזקק לאלוהים כעני מתואר ובעצמו, בכבודו המלך דויד לוי או מבניולהעניק אותו מה‘ לכלכל מבקש הוא (תהילים סט:ב). להתקיים כדיחייו קיום לשם לו נזקק אף הוא אך קלו:כה), (תהילים ומים לחם לוונושא עז:י), (תהילים לחסדו מתחנן הוא ב); סג:א, (תהילים הרוחניים

האחרונה. תקוותו בתור עיניו את אליו

האדם הוא אחד כשם שאלוהים הוא אחדבדומה כ“אחד“ נוצר הוא אלוהים בצלם נוצר שהאדם משום”וייצר האדם: לבריאת המתייחס בפסוק נרמז זה רעיון לאלוהים.חיים; מת נש יו אפ ח ב ויפ האדמה, מן עפר האדם, את אלהים יהוהדימוי על הכתוב מרמזת לשון ב:ז). (בראשית חיה.“ לנפש האדם ויהייצר יפהפה, כך כלי ויוצר החימר את מעצב שהקדר קדר: כשם של

האדמה. מעפר האדם את הבוראונשימה. הוא עפר שונים: יסודות שני של שילוב מהווה האדם אינובו הפיח ואז אותו, יצר פעולות של אלוהים: ה‘ שתי בעקבות נוצרהפגאני, הרואה את עומדת בסתירה לרעיון היווני זו רוח חיים. הגדרההם נשמת החיים ולא העפר לא התנ“ך, פי על כגוף וכנפש. האדם

אישייות הערות

אלשר

עימ

ש

קריאה מסמך ב': חלק

11

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

10

אישייות הערות

אלשר

עימ

ש

קריאה מסמך ב': חלק

11

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

10

2. Md. tadsh, Beit ha Midrash, vol. 3, pp. 175ff. א:יג-יד. השנייה פטרוס איגרת עם השוו .3

4. Bernard Henri Levy, Le Testament de Dieu (Paris: B. Grasset, 1979), p. 78.

כתוצאה נוצר לא האל. האדם של אם פועלו כי האדם, את שיצרואלוהים, של פועליו משני כתוצאה אלא חומרים שני בין מחיבורגוף ללא נשמה בעברית, חיים. נשמת בו ונפח האדם את יצר אשרמחשבת על פי נפרד. קיום אין ולגוף לנשמה נשמה; כגוף ללא כמוההיא-היא הנפש נפש. עצמו שהוא משום נפש ”אין“ לאדם ישראל,של האלוהים: פועליו בעקבות שני קיום רק לידי היא באה האדם.פי על עפר. ייוותר חיים, העפר ייפח בעפר נשמת לא אלוהים אםשאלוהים מבלי (תהילים ל:י). מוות של זהו מצב התנ“כית הסמליותגרידא. נשימה בגדר תיוותר הנשימה יח:ו), (ירמיהו הקדר-ייצור -קיום. נטול וכהבל כאין תיוותר היא המקראית הבחינה מן כלומר,

ז:ז). איוב לט:ו; (תהיליםמשתמע זו מתורה קיום. לו אין אחרת מכלול, מהווה האדםהתבונה; הגוף, הרוח, חשיבות: בעל הוא דבר היהדות, כל שבעבורהללו. מן הדברים אחד מכל משולב האדם נטול משמעות. אינו דברכך גם (משלי ג:ג-ד), לטובה הגוף על המוסר משפיעים כשם שחייג: (משלי חן לנו ומעניק לבריאותנו מטיב השכליות היכולות תרגולהגוף את והוצאת דיבה משחיתים שני, חטא, מרמה מצד כא-כב).בריאות של חשיבותה את להבין קל זה בהקשר לא:יא). (תהילים נוהגים אנו ולכן ג:טז). לקורינתיים הראשונה יא; י:ח-יא; (ויקרא הגוף.חובה מהווה הבריאות על שמירה בריא.“ בגוף בריאה ”נפש לומר: הקדוש בסיני המשכן בין הקבלה מצאו שהרבנים פלא קדושה. לאבית לבין הגוף שאול השליח בין שעשה הגוף.2 ההשוואה אברי לביןהרבנים. של ההקבלה עם אחד בקנה עולה בירושלים, המקדשאת בתוכו התנ“ך, האדם מכיל פי על ד).3 ה:א, לקורינתיים (השנייההאדם של ”השלמה“ הישות זוהי יב:יג). (קהלת הקיום. היבטי כל

האלוהים. הוא מתקשר עם שבעזרתה

האדם הוא יחיד במינו כשם שאלוהים יחיד במינו”יחיד נברא ואדם כל אדם אלוהים, נוצרו בצלם האדם שבני משוםואדם בצלמו, אדם כל הוא יצר לפיכך יחיד במינו, הוא במינו“. אלוהיםלוי, ברנרד-הנרי הפילוסוף על פי דבר זה, במינו. יחיד כאדם דהיינו,בנמצא אינו זה רעיון התנ“ך: של ביותר המקוריים הרעיונות אחד הואבריאת על המקראי בתיאור כבר משתמע בשום מקום אחר.4 הדברכלומר, א:כו), (בראשית דמותנו.“ כ צלמנו ”ב נברא אשר האדם,כל אוהב אלוהים זו ומסיבה ייחודיות, יש אדם לכל אלוהים. בצלם

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

11

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

10

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

11

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

10

לפיכך, אלוהים מציג את יחיד במינו. אדם אחד ואחד מאיתנו בתורויעקב. יצחק אברהם, אלוהי בתור עצמו

המחויבות הוא האדם, של זו מהגדרה העולה הלקחים אחדשאלוהים החותם הוא האדם בני בין השוני הזולת. את לכבד שלנונר הוא ”בעולם כי האדם אומר המדרש הטביע בנו. ובעצמו בכבודובתנ“ך משמש צלם אלוהים באדם ב. בראשית כח). (תנ. האלוהים“פך: יש מו ד אדם ב האדם, ם ד ”שפך רצח: נגד הידיעה בה“א כטיעון

ט:ו). האדם.“ (בראשית את ה עש צלם אלהים ב י כבמינו שלא מיוחד עולם שלם, עולם נמחה נרצח, אדם כאשר בןמתבטא האינדיווידואליות על זה דגש לעולם. עצמו את ישחזרמשלו שם מקבל ואדם אדם כל האדם. לבני פרטיים שמות במתןואולם, וגורלו. ייחודיותו את יביע אשר חייו, במהלך יישא שאותושינויים לחולל עשוי האדם שכן סופי, אינו לאדם שנקבע השםלשרה, שרי לאברהם, אברם לישראל, הפך יעקב לפיכך, בחייו. אדם וכל שהם, מי להיות חופשיים האדם בני כל לשאול. ופאולוסמזמינה רק לא האדם זו של הגדרה אוצר בלום. ומלואו, עולם הואלהדדיות אותנו מחייבת גם אלא הזולת, כלפי סובלניים להיות אותנואנו להישאר אותנו מעודדת היא אחת, ובעונה בעת הזולת. עםאך בהם. ל“היטמע“ או עימם ל“התמזג“ ולא הזולת, בחברת עצמנואלוהים. עם קשר ידי על האדם תתגלה רק של ייחודיותו כאן, גםיצר הוא אלוהים, את דחה המודרני שהאדם שמשום הוא, הפרדוקסבו. הטמונה הייחודיות ולחנק לשעבוד אותו שהביאו אלילים לעצמועם הקשר את איבד שהוא משום מייחודיותו ומאבד הולך האדםנלבש, מה נאכל, מה לנו המכתיבים התקשורת, כלי העליון. האלונעשים ההולכים שיבוטים יוצרים המושלם“, ה“חיוך את נשיג וכיצדמי לזכור מתמיד יותר זקוקים האדם בני ויותר. יותר לזה זה דומיםה“נוסחה“ את לנו ומעניק האדם, מוצא על מעיד התנ“ך באמת. הםתוך ”אחד“ להפוך לאדם הקוראת הזמנה זוהי ולאושרנו. לקיומנולהיות להפוך קריאה זוהי והפיזיים. הנפשיים כוחותיו כל שילובמעבר אך אישיותנו. של ההתחדשות בתהליך במינו“ ”יחיד אדםולהיות מחדש“ אותנו ”ליצור לאלוהים להניח הקריאה זוהי לכל,ה“אחד“ נשגב, אל לאותו שיבה על מרמז זה אידיאל בו. תלוייםהאידיאל זהו ה“אחד“. האדם של והחיים הקיום מקור האלוהי,אחד.“ יהוה אלהינו, יהוה ראל: יש מע, ”ש העתיקה: בתפילה המובע

תמוהה, להישמע עשויה זו ששאלה אףשלנו והספקנות הבלבול את מביעה היאהדתות ממגוון נובע זה בלבול לאמת. באשרלנו הגורמות אותנו, הסובבות והאמונותמהי כן, ואם אמת, יש בכלל אם לתהותספק מטילה הספקנות נמצאת. היא והיכןאמת כל אין פיה, על האמת. של בקיומה

אובייקטיבית.

המבהיר בתנ“ך, מצויה התשובההוא.“ אמת אלהים ”יהוה כי: מפורשותהאמת שרירה כי מעיד התנ“ך (ירמיה י:י).למעשה, האלוהים. עם ומזוהה וקיימת, של מעלותיו מי“ג אחת נחשבת האמת(פסוק לד:ו שמות בספר הנמנות אלוהים,כיפור). ויום השנה ראש בתפילות הנכללהשביעית היא זו מעלה כי לציין מעניין

במרכז. בדיוק וממוקמת ברשימה,

ולכן אלוהית, מעלה היא האמתחיצוני ממקור אלא מתוכנו נובעת אינהלחפש לנו שאל עולה מכך מאלוהים. –

מהי, יודעים שאנו הנחה מתוך אחריה תמיד: לשאול עלינו כנה. תהייה מתוך אלאישראל שאלו את בני אמת מהי? למעשה,מן שירד במן חזו כאשר השאלה אותה”מן תהו: הם כי מספר הכתוב השמיים.טז:טו). מה-הוא“ (שמות לא ידעו, י כ הוא?לקח השמיימי. הלחם של שמו נטבע כךבנוגע ’מן‘ המילה במשמעות טמון חשובלפיכך, התנ“כית. לאמת להתייחסותנולחקור עלינו מהי?“ ”אמת לתהות: עלינוכשם ובפתיחות, בכנות בענווה, האמת אתאם במדבר. המן לגבי תהו ישראל שבניובלבול. ספקות בנו יתעוררו לא זאת, נעשהובתמים באמת תוהה מהי?“ ”אמת השואללתשובה מן ומצפה האלוהית, מהי האמת

השמיים.

הנפוצה המופת יצירת הוא התנ“ךהאנושות שידעה ביותר והאוניברסליתבעולם, ביותר המתורגם הספר זהו מעודה.ונחשב אחדמרביהמכר.חותמוהוטבע בחייהשונות. ובדתות עמים רבים של התרבות

מכני, אלקתרוני או אמצעי, בכל צורה נתונים להעביר או אין להעתיק, לאכסן שמורות: הזכוית כל Shabbat Shalom © 2006 .הזכויות מבעלי מוקדמת רשות ללא אחר או הקלתה, צילום,

י ארך כ ך. לב יצר ומצותי, ח; כ ש ת אל ני, תורתי בג:א,ב משלי לך. יוסיפו לום, וש ים חי נות וש ימים,

בהתכתבות תנ“ך לימודי – ישראל שמעושלום“ ”חיים הוצאת

94186 ירושלים, ,592 ת.ד.

דוקאן ז‘אק מאת:גלאור שולמית מאנגלית:

מהי? אמת

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

3

12 שיעור

המוות על

למות? האדם על בני נגזר מדוע .1

מות. מות ת נו ממ יום אכלך י, ב כ נו: לא תאכל, ממ ורע טוב עת יז ומעץ, הד

לא:ל) כד:יט; ירמיה איוב יח:ל; ב:יז (יחזקאל בראשית

א). נה, (שב. חטא.“ בלא מיתה ”אין

ועל נולד, כורחך אתה נוצרת, ועל כורחך חייב למות...כי על הנולד ”כל

ד:כב). (אבות אתה מת.“ ועל כורחך חי, אתה כורחך

המוות? בשעת לאדם קורה מה .2קמו:ד תהילים תנתיו. עש אבדו ההוא, יום ב לאדמתו; ב יש רוחו, צא ת ד

יב:ז). ג:יט-כא; (קהלת

שלי כולו העולם כל אומר, כאילו קפוצות, ידיו לעולם בא ”כשאדם

מן נחלתי לא כאילו אומר, ידיו פשוטות, העולם נפטר מן וכשהוא הוא...כ). ה, רבה כלום.“ (קהלת הזה העולם

התנ“ך? פי על שרויים המתים מצב באיזה .3

לדראון ה לחרפות ואל עולם, י לחי ה אל יקיצו; ני אדמת-עפר ש מי ים ”ורבי:כ-כב). ט:י; איוב ג:כ; קהלת עם יב:ב). (השוו (דניאל ” עולם.

ענה לנוח?‘ תשכב ’אבא, מדוע לא לו: חיסדא אמרו רב של ”בנותיו

הארוכה. עתה את שנתי אישן שבהם ימים בקרוב יבואו להן: ’במהרה(עירובין סד). בתורה...‘“ ויותר יותר להחכים שומה עלי

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

4

שעזבו ממה משהו זוכרים או יודעים המתים האם .4מאחור?

יד‘:כא איוב למו. ולא-יבין ויצערו, ידע; ולא בניו, דו כא יכב

חלק נוטלים הם והאם כלשהו, ידע יש למתים האם .5האדם? בני בקרב אדמות עלי במתרחש

להם ואין-עוד מאומה, יודעים אינם תים והמ מתו; י ש יודעים, ים החי י ה כ

אבדה; בר כ ם-קנאתם, ג נאתם ם-ש ג אהבתם ם ג ו זכרם. ח, כ נש י כ כר שו ט‘:ה, קהלת מש. הש חת ת ה ר-נעש אש כל ב לעולם, עוד אין-להם וחלק

אלוהים? את עובדים או מהללים המתים האם .6

ו‘:ה תהילים ך. חסד למען יעני, הוש י; נפש צה חל יהוה, ה שובה

קט“ו:יז) (תהילים

”לעולם למצוות ה‘: לציית ההזדמנות את איבדו חז“ל, המתים פי על

מן בטל – שמת ומכיוון שימות, קודם ובמצוות בתורה אדם יעסוקא). ל, (שבת המצוות.“ ומן התורה

הנשמה? נצחיות בדבר הרעיון נובע מניין .7

ממחשבת למעשה הושאלה הנשמה באלמותיות היהודית ”האמונה

נצחיות יהודית, מייצגה העיקרי.“ (אנציקלופדיה מאפלטון, במיוחד יוון,הנשמה).

לו? שני היא טבע שהנצחיות האחד והיחיד מיהו .8

ה... ואחי אמית אני די: אלהים, עמ הוא, ואין אני אני י כ ה, עת ”ראולב:לט-מ), (דברים ” לעלם. אנכי חי י, ואמרת ידי; מים, אל-ש א י-אש כ

ו:טו-טז). טימותיאוס אל הראשונה האיגרת צ:ב; תהילים עם (השוו

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

5

במתים? להיוועץ יכולים החיים האם .9

המצפצפים, ענים, ד ואל-הי אל-האבות רשו ד אליכם, וכי-יאמרו יט

לתורה, כ תים. אל-המ ים החי עד ב ידרש, אל-אלהיו הלוא-עם ים: הג והמכ, ח‘:יט, ישעיהו חר. ש אין-לו ר אש ה, הז בר ד כ יאמרו אם-לא ולתעודה;

יח‘:י-יב) דברים כן (כמו

הקודש? כתבי פי על למוות היחידה התרופה מהי .10

לדראון ה לחרפות ואל עולם, י לחי ה אל יקיצו; ני אדמת-עפר ש מי ים, ב ורב

יב:ב עולם. דניאל(האיגרת י־עד. לחי וקם לי חת־ב ש ב נזרע תים המ תקומת ב וכמו־כן מב

הראשונה לקורינתיים טו:מב).

לב:לט). (דברים ה...‘ ואחי אמית ’אני הוא: ברוך הקדוש ”אמרא). סח, (פסחים התורה.“ פי על מתים תחיית אין לאומרים תשובה מכאן

תפילת (מתוך להושיע.“ אתה גיבור מתים, מחייה אדוני ”אתה

עמידה).

מלכותו וימליך כרצונו. שברא בעולם הגדול שמו ויתגדל ”יתקדש

נצח.“ (מתוך לחיי ויקימם מתים ויחייה משיחו... ויקרב ויצמיח ישועתוה“קדיש“). תפילת

כיצד תתרחש תחיית המתים? .11

לז:ו-י; (יחזקאל יט:כו . איוב אלוה אחזה רי, ש ומב פו-זאת; נק עורי, כו ואחר

מב-מד). טו:לה-לח, א' הקורינתיים אל

ב עש כ מעיר, [בני האדם] ’ויציצו על הפסוק אומר יוסף בן חייא ”רב

מסיקים (כך לתחייה; לקום הצדיקים ’עתידים עב:טז): (תהילים הארץ.“אחת על באדמה עתיד לנבוט... שנטמן אם גרגר חיטה החיטה.) מגרגר(כתובות קיא, ב). לתחייה.‘“ באדמה שנקברו הצדיקים כמה וכמה יקומו

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

6

ולעושי רשעה? לרשע מה יקרה .12

ולהט קש, עה, רש ה וכל-עש כל-זדים והיו נור; ת כ בער א, ב היום ה הנ י ”כוענף.“ שרש להם יעזב לא ר אש צבאות, יהוה אמר א הב היום אתם

(מלאכי ג:יט).

האהובה; העיר ואת ים דוש הק מחנה את יפו והק הארץ מרחב על עלו ”הם

כ:ט). (התגלות אותם.“ ואכלה אלהים מאת מים הש מן ירדה אש

בגיהינום ל“נצח- המוקד על יישרפו האם הרשעים .13נצחים“?

עדי-עד.“ מדם להש און: פעלי ל כ ציצו וי ב, עש מו כ עים, רש פרח ”בז:לב-לג). ירמיהו עם (השוו צב:ח). (תהילים

והמוחלטת הסופית התוצאה נצחית; ענישה משמעו אין נצחי“ ”עונש

פס‘ ז). איגרת יהודה לד:י; ישעיהו את היא ה“נצחית“. (קיראו

ב). ח, א; נדרים יז, השנה, (ראש הבא.“ גיהינום לעולם ”אין

תחיית על מעידות הקודש מכתבי דוגמאות אילו 14ההיסטוריה? לאורך המתים

תהו היתה והארץ, הארץ. ואת מים, הש את אלהים, רא ב ית, ראש ”בים.“ המ ני על-פ מרחפת אלהים, ורוח תהום; ני על-פ ך, וחש ובהו,

א‘:א‘-ב‘). (בראשית

ויזורר עליו; גהר וי על, וי ה, הנ ואחת ה הנ אחת ית, ב ב לך וי [אלישע] ב ש ”ויד‘:לה‘). ב‘, (מלכים ” את-עיניו. ער הנ פקח וי עמים, פ בע עד-ש ער הנ

חת. מטפ ב עטופות ופניו תכריכים ב רוכות כ וידיו רגליו ש כ ת המ ”יצא יא‘:מד‘). (יוחנן ללכת.“ לו יחו והנ אותו ירו ”הת ישוע: להם אמר

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

7

המוות? של אחריתו תהיה מה .15

יסיר עמו, ת נים; וחרפ ל-פ כ מעל מעה ד יהוה אדני לנצח, ומחה ות המ ע ל ”ביג‘:יד‘). הושע עם (השוו כה‘:ח‘), (ישעיהו ר.“ ב ד י יהוה, כ ל הארץ - כ מעל

האש.“ אגם - ני הש ות המ זהו האש. אגם אל לכו הש אול והש ות ”המכ:יד). (התגלות

השוחט, את ששחט המוות, למלאך ושחט ברוך-הוא הקדוש ”בא

מארמית). פסח, תרגום של השור.“ (הגדה את ששחט

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

8

לחיים!

שוב היהודי בעם הכה שהמוות למרות ואולם, לפתע. בנו מכה המוותלהרים – השואה אחרי בפרט – ממשיכים אנו ההיסטוריה, לאורך ושובבבני האדם היא שמעוררת למוות המודעות לחיים ל“חיים“. כוסית ולשתותר אש ”כל קהלת: כדברי מן החיים. ההנאה מלוא את להפיק התשוקה אתוחכמה, ודעת בון, וחש ה מעש אין י כ ה: עש - כחך ב לעשות ידך, מצא ת

ט:י). ה.“ (קהלת מ ש הלך ה את ר אול, אש ש בלנו צופן מה השאלה: בנו בוערת החיים, את ממצים בעודנו ואולם,לאן לאן נגיע? המוות? לנו אחרי יקרה יסתיימו? מה לאחר שחיינו העתידהשמיימה נישאו נשמותיהם האם בקברם? הטמונים וידידינו יקירינו הלכושבו המתים, תחיית ליום שם אי מחכות הן האם הנצח? בחסות ונעלמולגוף במסע אינסופי? מגוף מתגלגלות הן האם אל גופן המחודש? תשובנהאינו דבר כאחד: ומנחמת טרגית היא הללו התהיות לכל התנ“כית התשובההתקווה את בנו שמפיחה היא זו חדה הבחנה ואולם, המוות. לאחר שורדומזמינה כוסית להרמת המתלווה מברכה יותר היא לחיים! מכול. החזקהההכרה זוהי לנו; הצפוי הוודאי הגורל על הצער לנוכח הרגע מן ליהנות אותנואנו כי המעידה אמונה כנה הבעת זוהי לכול, מעל הכול. אך למרות בתקווה

האל החי. לאלוהים, הכול חבים את

אחר-כך? ומה למות, לחיות,

אמיתיים חייםרעיון שלנו. הקיום כל ממדי משמעו למצות את ובתמים באמת לחיותמבני אחד ואחד כל שאלוהים יצר משום תנ“כי, החיים הוא זה בדבר הוליסטיאשר מכאן משתמע שהאדם, מושלמת. כישות גברים ונשים כאחד, האדם,מפרט: הבריאה סיפור ומושלם. שלם יצור הוא נשמת-חיים, בו הפיח ה‘ים; חי מת נש יו אפ ב ח פ וי מן-האדמה, עפר האדם, את אלהים יהוה יצר ”ויומנשמת-חיים. מעפר האדם מורכב ב:ז). (בראשית ה.“ לנפש חי האדם ויהיישות הוא האדם חי. יצור יהיה לא האדם הללו, היסודות מן אחד בהיעדר

לו קיום. אין שלמה, שאחרת

מסתורי הגורל האנושיבתנ“ך. מבוארים שהם כפי

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

9

הנשמה, הגוף, המידה: באותה חיוניים שלהלן המרכיבים כל ביהדות, דבר לכל פחות. שערכו דבר אין אלוהים. ועם רעינו עם ויחסינו המוסר חיידבר שלמה; ישות הוא האדם בתנ“ך, האדם. של בהתהוותו תפקיד ישישירות קשורה האדם מוסריות וכך, מתקשר. שהכול משום פחות, אינולתרום עשוי השכליות יכולותינו תרגול אפילו ד). ג:ג, (משלי הרוחני למצבוים חי ויהיו ה. ומזמ ה, י ש ת נצר מעיניך; אל-ילזו ני, ”ב ולחינו. הגוף לבריאות

כב). ג:כא, (משלי רתיך.“ לגרג וחן, ך; לנפשי כ יהוה, ני ”חנ הגוף: הפוכה על השפעה יש ולחטא לרשע שני, מצדהטמונה החוכמה לא:י). (תהילים ובטני.“ י נפש עיני; בכעס ה ש עש צר-לי:המחלות הפסיכוסומטית. בתחום הרפואיות את התגליות מאששת בתנ“ךלא ישנן חידוש. כל בכך ואין לגוף, הנפש שבין הקשר על לדבר נוהגים כיום

פסיכולוגיים. מגורמים הנובעות גופניות מחלות מעטהנפשיות השכליות, הפיזיות, יכולותיו: כל בין לשלב מצליח השלם האדםהגיבור עם דבר וחצי דבר אין המקראי לאידיאל ואולם, והחברתיות. בהם שדגלו הספרטנית, החברה שיצרה גיבורי-העל עם או הניטשיאני,

אחרים. גזעניים ופילוסופים קראל, אלקסיס קומט, אוגוסט כמו אנשיםבתחום המצטיינים אנשים או מאוד גבוהה אינטליגנציה בעלי אנשיםזהה למצוינות יגיעו אלמלא המקראי האידיאל את ישיגו לא האתלטי,שונה לאינטליגנציה התנ“כית ההגדרה למעשה, והרוח. המוסר בתחומיהכתובים, פי על מוקיר. המודרני שהעולם מהאינטליגנציה לחלוטיןלכל טוב, כל ש - יהוה יראת חכמה, ית ”ראש היא: האמיתית החוכמה ינה.“ ב ים יהוה; ודעת קדש יראת חכמה, ת חל יהם...“(תהילים קיא:י); ”ת עשזו.“ (משלי א:ז). אוילים ב חכמהומוסר, עת; יתד ראש (משלי ט:י). ”יראת יהוה,וקדושה. אלוהים יראת נוסף: תורת אלוהים, ממד מוסיף התנ“ך ואולם,נפש שלווות מעניקות ה‘ מצוות יד:כז). (משלי ים...“ חי מקור יהוה, ”יראת

קיט:קסה). (תהילים לגוף ובריאות (שלום),רעיון העתיק: בעולם נודע שלא לחלוטין, חדש רעיון מפתח התנ“ךרעיון על מבוססות ובריאות טוהרה לדיני הקשורות התורה מצוות הקדושה.ויקרא יא: כב:לא; (שמות ולקדושתו לאלוהים בזיקה ורק אך לקיימן זה, ויש” עליו: לחברו מתבססות שבין אדם גם המצוות כ:כה-כו). בדומה, מג-מה;ר ג כ לכם, יהיה אחד ט פ ”מש יט:יח). (ויקרא יהוה.“ אני, מוך: כ לרעך ואהבת

כד:כב). (ויקרא אלהיכם.“ יהוה, אני י כ יהיה: אזרח כוהגופניות, השכליות יכולותינו מפיתוח החל רוחנית, תכלית יש דבר לכלהכל בר, במצוות מוסריות. ”סוף ד רענו, וכלה המצווה לאהוב את קיום דרךיב:יג). (קהלת האדם.“ ל כ י-זה מור, כ ש ואת מצותיו ירא האלהים את מע: נשהמכנה היא האמונה החיים. תחומי לכל מחלחלת האמונה ביהדות,בכללותו, האדם על חל הקדושה עיקרון האדם. בחיי ההיבטים לכל המשותף

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

10

בנפש, בריא להיות מבלי מוסרי להיות ניתן לא היהדות, פי על ונפש. גוףהמידה קנה פי על להיות מוסרי יוכל לא ובור אדם טיפש לפיכך, וברוח. בגוףהבור.“ אצל אפשרית בלתי תכונה היא ”יושר לומר: נהגו חז“ל התנ“כי.והרוח. הנפש הגוף, לאחדות מודעים להיות עלינו מתמיד, יותר כיום,אפלטון, זו של במיוחד היוונית, הפילוסופיה שבהשפעת ובעיקר, מפני גם,אותו. ואף חיזקו הנפש מן רעיון הפרדת הגוף את היהדות והנצרות אימצוחשבון הנשמה. על הגוף, בריאות ולכללי לגוף התכחשות לידי זה הביא דבר

של בני שכלם את מערפלות מדי רבות מוטעות ותפיסות דעות קדומותלדוגמה: ישותם, בשלמות ופוגעות האדם

חברתיות. מיומנויות לפתח מסוגל שאינו ”יורם“ הוא האינטלקטואלסתגלן. ואינו מסורבל רזה, הוא

הוא משאיר אינטלקטואליים; בעניינים גלוי עניין חוסר האתלט מביעהכחוש. כאלו בידי מאמנו עניינים

מדי אתלטי להיות בחיים, מדי רב עניין להביע אמור אינו המאמין ולהקדיש הכול על לוותר עליו יקשה רק שזה משום אינטליגנטי מדי, אובהלכי התעסקות במיוחד מסוכנת, מדי רבה חשיבה לאלוהים. עצמו אתמשתמש השטן מקרה. בכל ניהיליסטים שכולם המודרנית, המחשבה

האמונה. לעקור את בפילוסופיה כדי

האנושי. הקיום ממדי כל את מקיפים החיים כי לנו מגלה התנ“ך ואולם,הנפשיות הפיזיות, - יכולותינו כל את לפתח משמעם אמיתיים חייםמשמעם אמיתיים חיים האדם. של לשלמותו המודעות זוהי והרוחניות.

שהננו. מי כל את למצות

אמיתי מוותמהווה האדם המוות. ממשות נוכח יותר חדה הופכת החיים ממשותהמוות מלאך בחיים, ודאי גם במוות. כל מה שהיה ודאי לכן, שלמה. ישות

מת. – הכול הנפש, התבונה היבטיהם. הגוף, על כל את החיים מכניעבמי תלוי להיות יהפכו שהם מה למהותם. קשור האדם בני של גורלםהמוות ג:יט). (בראשית לעפר ישובו הם עפר, הם האדם שבני משום שהם.

האדם. על בני הגורל שנגזר הואבאלוהים. תלויים חיינו זאת. מבהיר האדם מוצא על המקראי הסיפורעת הד קיומו. ”ומעץ, את מסכן אלוהים את שעוזב וממית. מי מחייה אלוהים

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

11

ב: מות.“ (בראשית ת מות - נו ממ אכלך יום ב י, כ נו: ממ תאכל, לא ורע - טובעליהם ונגזר החיים מעץ עצמם ניתקו את ה‘, וכך פי את הימרו וחווה אדם יז).זו אינה אם לאו, מטאפורה הוא זה סיפור אם בין למות. (בראשית ג:כג,כד).כי קיומנו המקראי הייתה ללמדנו המחבר על הפרק. כוונת הסוגייה העומדתאדם נמות. ממנו, נתנתק אם אלוהים. והיחיד: האחד החיים במקור תלוי ציות לאלוהים אי בני-תמותה. הפכו מכך וכתוצאה לאלוהים, לא צייתו וחווהוהדבר בוראנו, היותו מתוקף ולריבונותו לאלוהים התכחשות של מעשה הואהוא והחטא חטא, הוא ציות חוסר התנ“ך, פי על ישותנו. כלל על משפיעהמתמוססים השלגים מפשירה את ויבשה שרוח חמה כשם המוות. מקוראול לג; ש מימי-ש יגזלו גם-חם, ה ”צי בקברם. נמוגים החוטאים ונמוגים, כך”איש כד:יט-כ). (איוב כר...“ לא-יז עוד - ה רמ מתקו רחם, חהו כ יש חטאו.יח:ד). (יחזקאל תמות.“ היא החטאת, פש ”הנ לא:כט). (ירמיהו ימות.“ עונו באינו עונש המוות לכיליון האדם. המביא גורם למוות, החטא פי התנ“ך, עלהוא-הוא החטא שכן חטא, הראשון שאדם אחרי אלוהים בידי שהומצאלמצוות ציות ולחוסר לרשע לאי-מוסריות, לחטא, המוות. את בחובו שטומןטבע האדם שלמות בשל של האדם. כלל ישותו על הרסנית יש השפעה ה‘מתואר הוא טוטלי. הוא המוות הגוף. להשחתת הנפש השחתת מובילה החיים חדה בין הפרדה עושה קהלת מחבר וחידלון. דממה כמצב של בתנ“ךיודעים מאומה, ואין-עוד אינם תים והמ מתו; י ש ים יודעים, י החי ”כ למוות:בר כ ם-קנאתם, ג נאתם ם-ש ג אהבתם ם ג זכרם. ח, כ נש י כ - כר ש להם(קהלת מש.“ הש חת ה ת ר-נעש אש כל ב לעולם, אין-להם עוד וחלק אבדה;ה: עש - כחך ב לעשות ידך, מצא ת ר אש ”כל מסיק: הוא יותר, מאוחר ט:ה-ו).(קהלת ה.“ מ ש הלך ה את ר אש אול, ש ב וחכמה, ודעת בון, וחש ה מעש אין י כנאמר: אשכבה, בטקסי להקריא שנוהגים התהילים בפרקי בדומה, ט:י).ות מ ב אין י ”כ דומה“ (תהילים קטו:יז). ל-ירדי ולא, כ יהללו-יה; תים המ ”לא

ו:ו). (תהילים ך?“ יודה-ל מי אול, ש ב זכרך;כגון, שונים, רבה מנהגים כה בחריפות התנ“ך מגנה מדוע מתברר עתההעתיק. הפגאני בעולם נהוגים שהיו מתים ופולחני באוב מתים העלאתרואה ישעיהו הנביא יט:לא). ויקרא יח:ט-יד; דברים לז; קו:כח, (תהיליםאל- רשו ד אליכם, ”וכי-יאמרו האבסורדיות: שיא את במתים בהיוועצותידרש, אל-אלהיו הלוא-עם ים: הג והמ המצפצפים, ענים, ד ואל-הי האבות

(ישעיהו ח:יט). תים.“ המ אל ים עד החי בבו ולראות קיים כי אינו ולדמות המוות להתעלם מחידלון הפיתוי ואולם,המוות. של לממשותו מתכחשת האנושות מרבית גדול. הוא לא, ותו אשליהרעיון את מאמצים רבים כי עד מבעיתה כה היא הנשייה על המחשבה הדתות מן לימנו-אנו, ועד הפרהיסטורית התקופה מן הנשמה. אלמותיותעל העידו שוב ושוב התורות הללו כל המיסטיות ועד לפילוסופיה התבונית,

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

12

צפויות. לא הכי בצורות לעיתים צצה אשר זו, אמונהחשיבה הלכי עם ביחד ולנצרות ליהדות חדר הנשמה אלמותיות רעיוןהיא המוות בשעת לכן, עצמאית. כישות הוגדרה הנשמה הלניסטיים. נאמר: היהודית באנציקלופדיה והמלאכים. הרוחות לעולם לשוב תורשהיוון, ממחשבת למעשה הושאלה הנשמה באלמותיות היהודית ”האמונההיא הנשמה המזרחיות, בפילוסופיות העיקרי.“ מייצגה מאפלטון, במיוחדבגוף של הגוף, ומתגלגלת כליית לאחר שורדת היקום. היא חלק משלמות

חיים. בעל של או אחר אדםהרעיון. להפצת היא אף תרמה הדתות, בשולי שהתפתחה הנסתר, תורתוהופכת בקליפתה מתעטפת פורשת, הנשמה המוות, בשעת זו, תורה פי עלהמתים, עם לתקשר ניתן מתקשרים, בעזרת וכך, קוסמי. גז עטוף לניצוץבעבר. היו שהם מי של חיוורים צללים בתור ספורים לרגעים לעולם השביםבדיכאון. לשקיעה להוביל ועלולה מאכזבת קרובות לעיתים היא זו חוויההתשע- המאה מאז בימינו. במיוחד חזק הנסתר תורת שמציעה הפיתוי

העולם. ברחבי של תורות הנסתר הולכת וגוברת הפופולריות עשרה,החדירו לדת, קשורות שאינן מטריאליסטיות פילוסופיות כי לציין ישאלו אינם בפילוסופיות הנשמה. אף שהדוגלים אלמותיות רעיון הן את אףהנצח עם תתאחד היא כי מאמינים הם בת-אלמוות, היא הנשמה כי סבורים

הגוף. כליון לאחרהמסקנה מטריאליסטית, או דואלית בתפיסה מדובר אם הבדל בלאהגוף בין מפצלת הדואלית הגישה האדם. אלמותיות אחת: תמיד היאבגישה המוות. לאחר ישרוד מהם אחד שלפחות להבטיח כדי לנשמה, להתחבט האדם ממשיך וכך, החומר. באלמותיות המטריאליסטית, מדוברלכיליון המביא מוות על לדבר יאה זה אין בימינו, האלמותיות. רעיון עם

והנשמה. הגוף של מוחלטשעולמנו אף שלנו. בחרדות נעוצה האלמותיות רעיון לגבי זו אובססיהעקרה ושוממה אדמה מפני רק חוששים איננו סופית, הכחדה על סף מצוירוממו את בני האדם מת“, ש“אלוהים משום שמיים שוממים. אלא מפניומפלגתם לדרגת נצחיות. קהילתם דתם, את את עולמם ותרבותם, עצמם,לקיומו התכחשות אלא אינו קדם, בימי שנהגה הנשמה אלמותיות רעיוןגורלו את לקחת מעדיף האדם באלוהים, מבטחו את לשים במקום האל. שלעצמנו ידי הכרזת על אך האדם. אלמותיות בדבר רעיון ידי יצירת על בידיומהדהדת זו מצח בעזות אלוהים. של מקומו את נוטלים אנו אלמוות, כבני

הקדומה. של בבל יומרנותהבראשית. ימי מאז לאנושות פיתוי של מקור שימש האלמותיות רעיוןוהייתם, עיניכם; ונפקחו מתון... ת לא-מות, ה: האש אל חש הנ ”ויאמרהחליטו האדם בני וחווה התפתו. אדם ואכן, (בראשית ג:ד,ה). אלהים...“ כ

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

13

משום אלוהים. ולהיות לנצח שישרדו ערים לבנות לנצח, לחיות בגאוותםמשמעו אלמותי הוא כי האדם להכריז שהם אלוהים. הרי לנצח, יחיו שאם

מחטא. חף הוא האדם כי ולקבוע מקומו את ליטול אלוהים, את לדחות

מישורים: בשלושה השם בחילול מדובר

לב:מ; (דברים אלוהים של הבכורה זכות היא האלמותיות ראשית, צ:ב). תהילים

אלוהים. בידי לחלוטין תמותה, וקיומו תלוי בן הוא האדם שנית,

עצמם את מצאו האדם בני מאלוהים, התנתקות ידי על שלישית, המוות. בידי נתונים

חידלון. למוות קיים רק מעבר

אמיתית התעוררותרק לא התחייה. היא תמותה, בני להיותנו היחידה התרופה התנ“ך, פי עלעומד אף רעיון זה הנשמה, אלמותיות רעיון את כלל אינו מעלה שהתנ“ךבתחיית להאמין הטעם מה המתים. תחיית על המקראי למסר בסתירה

היא אלמותית? אם הנשמה המתיםרעיון את להבין מסרב ביהדות, אחדות התנועה מייסד יהושע, יהודהחדר האלמותיות רעיון ”כאשר המתים: תחיית רעיון ללא האלמותיותביום העפר לחיים מן יתעורר תחיית הגוף אשר ורק אך משמעו היה ליהדות,מסורות לכך, בניגוד הגוף. מן הנשמה את הפריד לא זה רעיון אפילו הדין.

הגוף.” מן הנשמה בהפרדת דוגלות ההינדואיזם ותורת רומיות-יווניותשל ציפיותיו על לענות כדי שהומצא מאוחר רעיון אינו התחייה רעיוןהוכח השמית, והבלשנות הספרות בסיס על בגלות. דיכוי תחת שחי עםעל מזמורי התהילים, מעידים במיוחד הטקסטים המקראיים הקדומים, כי”חיים“ המילים כי להאמין מוצקות סיבות לנו יש המתים. בתחיית האמונהטז: תהילים את המתים. (קיראו ולתחיית נצח מתייחסות לחיי ו“התעוררות“

יז:טו.). ט-י;הקדומים הטקסטים מן בכמה ומופיע יומין עתיק הוא התחייה רעיוןבתנ“ך, ביותר הקדומים הקטעים אחד משה, שירת לדוגמה, בתנ“ך. ביותרואני י מחצת ה, ואחי אמית ”אני המתים: בתחיית האמונה על מעידהלתחייה. כרמז להבין יש ה“ ”אחי המילה את לב:לט). (דברים א...“ ארפבאה ה“ ”אחי המילה בבירור. זאת מראה הפסוק חלקי שני בין ההקבלהי.“ ”מחצת אחרי המילה באה א“ ”ארפ המילה ”אמית“. בדומה, המילה אחרי

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

14

ייעלם כך נעלם, שהוא עד בתהליך הריפוי, ומגליד הולך שפצע כשם ממשפואטיקה רק התנ“כי אינו התחייה רעיון ינצו. שחיים חדשים בשעה המוותהשונמית, של המת בנה על הסיפור בחיים. המתרחש ממשי אירוע אלא יפהאפשרי. בלתי אינו כזה כי נס מעיד ב‘, ד:יז-לז), (מלכים לתחייה קם אשראינה מניחה זאת: היא מחזקים ועקשנותה האישה באמונתה דבקותה שללעם זרה אינה התחייה חווית בנה. את לתחייה שיקים עד ללכת לנביאבו שחיו האדם ובני היקום העולם, אורכו. לכל כך על מעיד התנ“ך ישראל.חווה ישראל ומן החידלון. עם האפסות מן הוקמו לתחייה זה. הם נס חוו כברלחופש וזכה שבמצרים, המוות ומן השעבוד מן השתחרר כאשר תחייה

כנען. אדמת על חדשים ולחייםשל פחותה גרסה ולא – אנו לתחייה לכך שנקום העירבון מהו כך, אם

ישותנו?והקבלת של שינה, המוות למצב הקבלת ידי זו על על שאלה עונה התנ“ךעולם, י לחי ה אל יקיצו; אדמת-עפר ני ש מי ים, ”ורב להתעוררות. התחייהמצב את מתאר רק לא זה דימוי יב:ב). (דניאל ” עולם. לדראון לחרפות ה ואלאת בחזרה נקבל כי מבטיח אף אלא המוות, את המאפיין חוסר-ההכרהאדם אותו יהיה הוא אחר, מישהו יהיה לא לתחייה יקום אשר האדם זהותנו.

בשינה. שקוע שהיהאחד דבר ואולם, תתרחש. התחייה כיצד מפרט או מבהיר אינו התנ“ךפו-זאת; נק עורי, ואחר על-עפר יקום. ואחרון, חי; גאלי י, ידעת ”ואני בטוח:כליתי לו כ ולא-זר: ראו ועיני - י ל אחזה אני, ר אש . אלוה אחזה רי, ש ומבגוף וישותנו: רמ“ח אברינו בכל לתחייה נקום אנו יט: כה-כז). (איוב חקי.“ ב

ורוח. לב ונשמה,שבו לאופן גרידא, לחיים משיבה יותר הרבה היא התחייה ואולם,ועד רגל מכף האומלל. למצבנו שיבה דהיינו, המוות, לפני הדברים התנהלוהריאות מן לנימי הדם, ועד הלב מן עצמותינו, מוח עורנו ועד מקצה ראש,אנו – לחושים ועד האינטליגנציה מן החזקים, לשרירים ועד המפותחות

חורין. בני ונשמתנו כשגופנו הווייתנו, במלוא לתחייה נקוםשנבראנו של החיים האמיתיים צילם אך ורק עתה הם לנו שיש החיים

לה. ולקוות לחלום רק יכולים אנו שעליה ממשות אותה לחיות,

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

15

_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

תמוהה, להישמע עשויה זו ששאלה אףשלנו והספקנות הבלבול את מביעה היאהדתות ממגוון נובע זה בלבול לאמת. באשרלנו הגורמות אותנו, הסובבות והאמונותמהי כן, ואם אמת, יש בכלל אם לתהותספק מטילה הספקנות נמצאת. היא והיכןאמת כל אין פיה, על האמת. של בקיומה

אובייקטיבית.

המבהיר בתנ“ך, מצויה התשובההוא.“ אמת אלהים ”יהוה כי: מפורשותהאמת שרירה כי מעיד התנ“ך (ירמיה י:י).למעשה, האלוהים. עם ומזוהה וקיימת, של מעלותיו מי“ג אחת נחשבת האמת(פסוק לד:ו שמות בספר הנמנות אלוהים,כיפור). ויום השנה ראש בתפילות הנכללהשביעית היא זו מעלה כי לציין מעניין

במרכז. בדיוק וממוקמת ברשימה,

ולכן אלוהית, מעלה היא האמתחיצוני ממקור אלא מתוכנו נובעת אינהלחפש לנו שאל עולה מכך מאלוהים. –

מהי, יודעים שאנו הנחה מתוך אחריה תמיד: לשאול עלינו כנה. תהייה מתוך אלאישראל שאלו את בני אמת מהי? למעשה,מן שירד במן חזו כאשר השאלה אותה”מן תהו: הם כי מספר הכתוב השמיים.טז:טו). מה-הוא“ (שמות לא ידעו, י כ הוא?לקח השמיימי. הלחם של שמו נטבע כךבנוגע ’מן‘ המילה במשמעות טמון חשובלפיכך, התנ“כית. לאמת להתייחסותנולחקור עלינו מהי?“ ”אמת לתהות: עלינוכשם ובפתיחות, בכנות בענווה, האמת אתאם במדבר. המן לגבי תהו ישראל שבניובלבול. ספקות בנו יתעוררו לא זאת, נעשהובתמים באמת תוהה מהי?“ ”אמת השואללתשובה מן ומצפה האלוהית, מהי האמת

השמיים.

הנפוצה המופת יצירת הוא התנ“ךהאנושות שידעה ביותר והאוניברסליתבעולם, ביותר המתורגם הספר זהו מעודה.ונחשב אחדמרביהמכר.חותמוהוטבע בחייהשונות. ובדתות עמים רבים של התרבות

מכני, אלקתרוני או אמצעי, בכל צורה נתונים להעביר או אין להעתיק, לאכסן שמורות: הזכוית כל Shabbat Shalom © 2006 .הזכויות מבעלי מוקדמת רשות ללא אחר או הקלתה, צילום,

י ארך כ ך. לב יצר ומצותי, ח; כ ש ת אל ני, תורתי בג:א,ב משלי לך. יוסיפו לום, וש ים חי נות וש ימים,

בהתכתבות תנ“ך לימודי – ישראל שמעושלום“ ”חיים הוצאת

94186 ירושלים, ,592 ת.ד.

דוקאן ז‘אק מאת:גלאור שולמית מאנגלית:

מהי? אמת

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

3

13 שיעור

נבואה להיסטוריה בין

משה? בפני אלוהים הזדהה כיצד .1

לבני תאמר כה ויאמר, אהיה; ר אש אהיה ה, אל-מש אלהים ”ויאמר ג:יד) (שמות אליכם.“ לחני ש אהיה, ראל: יש

לבני ואמור לך למשה. ברוך הוא השיב הקדוש אהיה...‘ אשר ”‘אהיה

בעת אהיה ובקרבכם עבדים בהיותכם הייתי ’בקרבכם ישראל:אני הייתי, ’אני להם: ’אמור מבאר: יצחק רב למלכויות...‘ שעבודכם

א). ט, (בר. לבוא.‘“ לעתיד אהיה ואני הווה,

המקראיים השמות מן חלק באמצעות הועבר מסר איזה .2שניתנו לגיבורי התנ“ך?

ג:כ). ל-חי.“ (בראשית כ אם היתה, הוא י כ ה: חו תו, אש ם ש האדם קרא ”וי(בראשית ”אבר[ה]ם“ ה:כט); (בראשית ”נוח“ הבאים: השמות עם (השוו

ז:ג). (ישעיהו ישוב“ ו“שאר יז:ה);

תפילה, צדקה, הם: ואלו אדם, של דינו גזר קובעים דברים ”ארבעה

ב). טז, השנה השם.“(ראש ושינוי תשובה,

לפיכך, גורלם. לגבי מסר שנשאו שמות העניקו ’אבותינו אומר: יוסיי ”רב

לז:י). רבה (בראשית העתיד.“ את מראש ידעו הם

מאלוהים? הבוחן לנבואה אמיתית הנובעת אבן מהי .3

לחו ר-ש אש ביא, דע הנ יו ביא, הנ בר ד בא, ב - לום בא לש ינ ר אש ביא, ”הנכח:ט). (ירמיהו אמת.“ ב יהוה

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

4

את העתיד? לנבא ישראל נביאי מדוע הצליחו .4

ביאים.“ הנ אל-עבדיו סודו, לה ג אם י כ בר, ד יהוה אדני ה יעש לא י ”כ(עמוס ג:ז).

והאור בחושך אשר את יודע ונסתרות, עמוקות מגלה [אלוהים] ”הוא

ל). כט, עם פס‘ (השוו ב:כב). עימו.“ (דניאל שוכן

שאינו ממקור עתידות להגדת בנוגע התנ“ך עמדת מהי .5אלוהי?

המצפצפים, ענים, ד ואל-הי אל-האבות רשו ד אליכם, ”וכי-יאמרולתורה, תים. אל-המ ים החי עד ב ידרש, אל-אלהיו הלוא-עם ים: הג והמ

כ). ח:יט, ” (ישעיה חר. ש אין-לו ר אש ה, הז בר ד כ יאמרו אם-לא ולתעודה;ב:יא). דניאל עם (השוו

א). (נד. לב, עתידות.“ בניחוש מעיסוק הנמנע אדם על ”אלוהים מגן

הנולד? בראיית דניאל הנביא לכת הרחיק כמה עד .6

של אחרת שלישית ומלכות משלך, נחותה אחרת, מלכות תקום ”אחריךנחושת, אשר תשלוט בכל הארץ.“ (דניאל ב:לט).

לעולם. תחרב שלא מלכות אלוהי השמיים יקים האלה המלכים ”ובימיהמלכויות כל את ותכלה תפורר היא אחר. לעם תעבור לא זו מלכותיח). ז:יז, דניאל עם (השוו ב:מד). (דניאל לעולמים.“ תעמוד והיא האלה,

בקץ יתרחש אשר את להם גילה שה‘ היחידים הם ויעקב ”דניאל

לא:ז). שוחר-טוב, (מדרש העיתים.“

בעלי מייצגים ומה ב‘, בדניאל המתכות מייצגות מה .7ז‘? בדניאל החיים

את לך נתן השמיים אלוהי אשר המלכים, מלך המלך, [נבוכדנצר] ”אתהאשר שוכנים מקום ובכל הכבוד. ואת הגבורה את החוסן, המלכות, את

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

5

כולם – על והשליטך בידך נתן השמיים, ועוף השדה חיית אדם, בו בנימשלך, ומלכות נחותה אחרת מלכות תקום אחריך הזהב. הוא ראש אתהרביעית הארץ. ומלכות בכל תשלוט אשר של נחושת, אחרת שלישיתתפורר הכול, כן מכתת ומרוצץ משבר, ומפני שהברזל חזקה כברזל. תהיה

ב:לז-מ). כל אלה.“ (דניאל ותשבר מלכות זו את

בארץ.“ שיקומו ארבעה מלכים הן הגדולות הללו החיות ”ארבע(דניאל ז:יז).

הזהב ידי מיוצגת על עלי-אדמות מלכות שקמה איזו .8ז‘? בדניאל האריה ידי ועל ב‘ בדניאל

(דניאל נחושת.“ וירכיו בטנו כסף, וזרועותיו חזהו טהור, זהב הצלם ”ראשלח). לז, (השוו עם פס‘ ב:לב).

כנפיה נמרטו עד אשר הייתי לה; רואה נשר כאריה וכנפי – ”הראשונה(דניאל לה.“ ניתן הארץ, ועל רגלים הועמדה כאדם, ולב אנוש מן ונישאה

ז:ד). (השוו עם דניאל ד:ד).

מעליה, אריצנו יעה י-ארג כ - ן, אל-נוה איתן רד הי און מג יעלה אריה כ ה ”הניעמד ר אש רעה, ומי-זה י, יעידנ ומי כמוני, מי י כ אפקד: אליה בחור ומי

כב). פס‘ עם (השוו מט:יט). (ירמיהו לפני.“

ן על-כ גוים, תו ש ינה מי ל-הארץ: כ רת, כ - מש יד-יהוה ב בל, ב ”כוס-זהביד:ד). ישעיהו עם (השוו נא:ז). (ירמיהו גוים.“ יתהללו

רבה יג:ה). (בראשית בבל.“ את ”האריה מסמל

המגביה-עוף הנשר בבל. מלכות של הכביר כוחה את מסמל ”האריה

יד:יב-יד) ישעיהו עם הבבלים...(השוו של הרבה גאוותם את מסמלסימן שהיו הרבה המהירות ואת העוצמה את מייצגים הנשר ...כנפי

הישועה ח:ב). (מעייני הבבלים.“ ההיכר של

הכסף ידי מיוצגת על אדמות עלי מלכות שקמה איזו .9ז‘? בדניאל הדוב ידי ועל ב‘ בדניאל

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

6

של אחרת שלישית אחרת נחותה משלך, ומלכות מלכות תקום ”אחריך(דניאל ב:לט). הארץ.“ בכל תשלוט אשר נחושת,

רס-נפרסהמלכותךוניתנהלמדיופרס.“(דניאלה:כח). (השוו עםו:ח;ח:כ). ”פ

צלעות ושלוש הועמדה, אחד ולצד לדוב, דומה שנייה, אחרת, חיה ”והנהז:ה). (דניאל בשר הרבה!‘“ אכלי ’קומי לה: אמרו וכך בין שיניה, בפיה

רנים והק קרנים; ולו האבל, לפני עמד אחד איל ה והנ ואראה, עיני, א ”ואשח:ג). (דניאל אחרנה.“ ב עלה בהה, והג נית, הש מן בהה ג והאחת בהות, ג

שיבואו ופרס, מדי לאנשי מיוחס לראש מתחת שנמצא הכסף ”חזה

ב:לט). דניאל על גדולות מקראות (רש“י, בבל.“ מלכות אחרי

הדוב חז“ל, פי על ז:ה). (דניאל לדוב...‘ דומה שנייה, אחרת, ”‘והנה חיה

כדובים, ושותים שאוכלים פרסים ’אלו יונה: רב ”אמר לפרסים: מיוחסכדובים.‘“ להם מנוחה ואין כדובים, שיער כדובים, מגדלים מסורבלים

ב). ב, זרה עבודה השוו עם א; עב (קידושין

בדניאל הנחושת על ידי ארצית מיוצגת מלכות איזו .10ז‘? ידי הנמר בדניאל ועל ב‘

וירכיו קרביו כסף, וזרועותיו חזהו טהור, זהב ראשו - ההוא ”הצלםכז:יג). יחזקאל לט, עם פס‘ (השוו ב:לב). (דניאל נחושת.“

גבה ארבע על לה כנמר, אשר – אחרת חיה רואה והנה הייתי ”אחרי כןז:ו). (דניאל לה.“ ניתן ושלטון לה היו ראשים וארבעה עוף, של כנפיים

חבקוק א:ח). (השוו עם

מקראות וליורשיו.“ (רש“י, הגדול לאלכסנדר – מיוחס כנחושת ”איתן

דניאל ב:לט). גדולות על

הרביעי היסוד ידי על מיוצגת ארצית מלכות איזו .11עשר בעלת החיה ידי ועל ב‘, בדניאל המוזכר הברזל, –

ז‘? בדניאל הקרניים

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

7

מכתת משבר, שהברזל ומפני כברזל. חזקה תהיה רביעית ”ומלכותב:מ). (דניאל כל אלה.“ ומרוצץ הכול, כן תפורר ותשבר מלכות זו את

ואימתנית נוראה רביעית, חיה והנה לילה, בחזיונות הייתי רואה כן ”אחרירומסת והשאר וכותשת, אוכלת גדולות; ברזל שיני ולה מאוד, וחזקה

לה.“ קרניים ועשר לה, שקדמו החיות מכל שונה והיא ברגליה,ישעיהו ו:יג). כד; עם פס‘ כג, (השוו (דניאל ז:ז).

’הכוונה לרומא, אומר: יונה רב רומסת...“. והשאר ’“אוכלת וכותשת...

ב, ב). זרה כולו‘.“ (עבודה נודע בעולם הרב אשר כוחה

הרביעית? החיה רוחני ינבע מן כוח איזה .12

ברזל; וחלקן היוצר, חרס שחלקן והאצבעות, הרגליים את ראיתי ”ואשרמפני בה, יהיה הברזל של מחוזקו מחולקת: מלכות זו שתהיה הואעם ישעיהו סד:ח). (דניאל ב:מא). (השוו הטיט.“ בחרס מעורב ברזל שראיתי

ביניהן ושלוש צמחה זעירה, אחרת, קרן והנה בקרניים, ”מסתכל הייתיזו, בקרן היו אדם כעיני עיניים והנה מלפניה. נעקרו הקודמות הקרניים מןיד:יג-יד). ישעיהו עם פס‘ כ, כד, כה; (השוו ז:ח). (דניאל גדולות.“ מדבר ופה

הרוחני? בכוחה הרביעית המלכות תחזיק זמן כמה .13

לעולם. תחרב שלא מלכות אלוהי השמיים יקים האלה המלכים ”ובימיהמלכויות כל את ותכלה תפורר היא אחר. לעם תעבור לא זו מלכות

(דניאל ב:מד). והיא תעמוד לעולמים.“ האלה,

להם.“ ויכלה הקדושים עם מלחמה עשתה ההיא והקרן הייתי ”רואה(דניאל ז:כא).

כנה... על עדיין תעמוד רומי שמלכות בשעה הללו... המלכים ”ובימי

שלא הוא, ברוך הקדוש של מלכותו זוהי מלכות‘, יקים השמיים ’אלוהיגדולות מקראות (רש“י, המשיח.“ המלך של מלכותו זוהי לעולם, תחרב

ב:מד). דניאל על

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

8

ידי ועל האבן בדניאל ב‘, ידי מלכות מיוצגת על איזו .14ז‘? בדניאל האדם בן

העשויות רגליו הצלם על את אדם, והכתה בידי שנעקרה שלא אבן ”וראיתישעיהו לה; פס‘ עם (השוו ב:לד). (דניאל לאבק.“ אותן ושחקה וחרס, ברזל

יח:ג). תהילים מד:ח; כו:ד;

לבן הדומה אחד בא השמים ענני והנה עם לילה, בחזיונות הייתי ”רואהפס‘ עם ז:יג). (השוו (דניאל קרבוהו.“ ולפניו הגיע, הימים עתיק ועד אדם,

יח:י-יג). תהילים יט:א; ישעיהו כז; כו, יד,

הארץ של אחד מקצה וימלוך אחד יום יבוא אשר המשיח, המלך ”זהו

הצלם, את תכה אשר ’האבן זוהי ב:לה, בדניאל ככתוב השני, לקצה ועדב). פרל, אליעזר רב (פרקי כולה.‘“ הארץ את ותמלא גדול להר תהפוך

מלימוד היסטוריים, נפיק ואפילו לקחים רוחניים, אילו .15זו? נבואה

לעולם. תחרב שלא מלכות אלוהי השמיים יקים האלה המלכים ”ובימיהמלכויות כל את ותכלה תפורר היא אחר. לעם תעבור לא זו מלכות

מז). ב:כא, דניאל (השוו עם ב:מד). (דניאל והיא תעמוד לעולמים.“ האלה,

אשר עליון להיות כוח חייב כי למסקנה [אברהם] ביקום, הגיע ”בהגותו

את ומכוון היקום על שמושל לעין, הגלויים הכוחות כל מעל נמצאאברהם, לז-לט). מהלכו.“ (מעשה

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

9

1. Andre J. FestugiPre, La Revelation dHermes Trismegiste (Paris: 1950), vol. 1 pp. 92, 93.2. See the orcles of Persia and of Babylon in James B. Pritchard , ed. The Ancient Near East. Supplementary Texts and Pictures Relating to the Old Testament (Princeton: 1969), pp. 606, 607; see also the Greek poet Hesiod of the eight century B.C.E. (Works and Days 109-180), and even the Latin poet Ovid (Metamorphoses 1. 89-414).יוון השם זהנזגר ממונח יוון. באיי שהוחזקו הדואר על יוני כנראה היונה, ורמזה של הוא הזכר ה“יון“, את במקור שציינה ”יוון“ במילה משתמש התנ“ךהללו האיים יושבי את .Virgil Aeneid 7. 742, 743 .(Felix M. Abel, Geographie de la Palestine [Paris: 1967], pp. 259, 260).המציין Lucretius De Rerum Natura 5. 1286-1294. יט:א;איכהד:ב;אלהרומייםט:כא. מקראות גדולות ירמיהויח:ב; .ישעיהו כט:טז; מא:כה;מד:ט;

נבואה להיסטוריה בין

מהות את אין להבין ואולם, העתיד. על חושבים נבואה, חושבים על כאשר בה לראות אלא לנוסטרדאמוס, אותה לקשר או עתידות כהגדת הנבואהאלוהים השיב כאשר כי לציין אלינו. חשוב מתגלה אלוהים אמצעי שדרכוהשם גם ”אהיה“. הוא: שמו כי הצהיר הוא שמו, את לדעת שביקש למשה,יהיה הווה, היה, ההוויה: אופני כל את הכולל האלוהים, של שמו ”יהוה“,עתיד, בזמן מופיעים ו“יהווה“ ”יהיה“ האופנים העתיד. על מרמז ויהווה,רבה תקווה הפיחה התגלות זו שיהיה“. יגרום יהיה“, ו“הוא ”הוא ומשמעם:מוצג רק אינו אלוהים כי ממנה משתמע במצרים. עבדים שהיו ישראל, בבניאלוהים ההווה, אלוהי רק לא ואף תרבותית, מסורת של תוצר או מוזיאוניהעתיד. אלוהי ובעיקר, גם הוא אלוהים סובייקטיבית. קיומית חוויה שלשנראית ההיסטוריה, כי לנו מבהירה שהיא משום חשובה, זו הצהרהידי על למעשה מכוונת מכוונת, יד וללא אקראי עיוור, באופן כמתנהלת על נובא ההיסטוריה מהלך אכן, התרחשויותיה. כל אחר העוקב אלוהיםואולם, ביותר. מפורטות חלקן נבואות, אחריהם שהותירו התנ“ך נביאי ידיברעיונות אותנו או לרגש סקרנותנו את לעורר לנו כדי הוענק לא זה מידעאת ויחזק בנו תקווה דרך שיפיח ציון כדי לשמש הנבואה ניתנה מרעישים.

לו. שייכת האחרונה המילה וכי קיים, שאלוהים בכך ביטחוננו

המלכויות חלום

חלומו של נבוכדנאצרמרחיקלכתהרבהמעברלימימלכותו:הואעובר מן הווהשל אחר מבטו לאחור במבט להתחקות ניתן בימינו הימים. עד לאחרית לעתידהקבלתו להתרחשויות החלום תוך לאורך ההיסטוריה. ביכולתנו לבאר את הנביאההיסטורית. המציאות מול אל הנביא דברי ואימות ובדיקה היסטוריות, האסטרולוגים כי להניח יש למדי. למלך מובנת החזון מתואר בה השפההתיכון המזרח בתרבויות להם. נודע שתוכנו בשעה החלום את לפענח הצליחוהעולם. האסטרולוגים גורל לייצג את אדם כדי בדמות השתמשו בצלם העתיקרבה, חשיבות למספר 4 נודעה ועוד, זאת כזה.1 בצלם להשתמש הרבו במצריםז: (דניאל הארצי הממד את באמצעותו סימלו העתיק העולם שאנשי משוםמערך מערכים: שני מעלה החלום כ:ח).2 ז:א; התגלות לז:ט; יחזקאל יא:ד; ב;לנו לתהות נותר עתה לה). לד, (פס‘ האבן ומערך ב:לא-לג), המתכות (דניאל

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

10

היא ועתה ממקומה, שנעקרה האבן ושל המתכות, ארבע של משמעותן עלהמתכות. את לפניה שהכיל כולו החלל את אופפת

הללו. הדברים את כל ומפתח מחזק נבוכדנאצר דניאל לחלום של ביאורו

הצלם א‘

מסמלר הזהב כי ראש להבין כדי לדניאל לא נזקק נבוכדנאצר הזהב. אשהראש מן יורד, בסדר המופיעה המתכות רשימת שלו. מלכותו אתההרס בתהליך מכן, שתוארו הרגל, והאירועים הבאים לאחר כף בהונות ועדיכול היה נבוכדנאצר לכן, כרונולוגית. התקדמות מרמזים על האבן, שזורעת”ראש“ שהמילה משום במיוחד הראשון, השלב את ייצג הראש כי להסיקהיה המתכת הזהב ועוד, זאת ”ראשית“. ”תחילה“, משמעה בעברית ובארמיתאת הביע לבבל, שהגיע הרודוטוס היווני ההיסטוריון בבבל. ביותר הנפוצהקירות, ובהיכלות. במקדשים בזהב שנעשה השימוש הפזרני השתאותו מןותפארתה המופלג עושרה על העידו טהור זהב עשויים אחרים וחפצים פסליםאת השווה ירמיהו הנביא .(1-7 ג. ;183 ,181 א. (הרודוטוס בבל. אימפריית של”אתה ואומר: בפרשנותו בנידון מרחיב דניאל נא:ז). (ירמיהו זהב לכוס בבלאת לך נתן השמיים אלוהי אשר המלכים, מלך המלך, [נבוכדנאצר]בו אשר שוכנים מקום ובכל ואת הכבוד. הגבורה את את החוסן, המלכות,אתה – כולם על והשליטך בידך השמיים, נתן ועוף השדה חיית אדם, בני

לח). ב:לז, (דניאל ראש הזהב.“ הוא

נחותה ה נוספת, מלכות תקום בבל מלכות הכסף. אחרי וזרועות חזהמתכת באמצעות רבה בבהירות זאת מציג שהחזון כפי מקודמתה,מצהיר אף דניאל לזהב. בהשוואה בערכו פחות הנחשב הכסף, אחרת: יסוד

ב:לט). (דניאל משלך...“ נחותה אחרת מלכות תקום ”אחריך בבירור:ופרס. מדי מלכות היא מלכות בבל אחרי שתקום המלכות

מלכות אחרי המלכות שתקום בתיאור הביטוי על אותו וחוזר שב דניאלאת אסתר מגילת מאמתת מכן לאחר שנה מאה ח:כ). ו:ח; ה:כח; (דניאל בבל.גיאוגרפי שטח על ופרס השתרעה מדי אף שמלכות על א:ג). (אסתר הדבר.למעשה, בבל. מממלכת תרבותית מבחינה יותר נחותה הייתה היא יותר, נרחבהמתוחכמת שהייתה בבל תרבות את אימצו ומדי, פרס בני הכובשים,

ימים. באותם ביותר והמתקדמתהמלכות של העיקרי המאפיין על מרמזת כסף, היסוד, למתכת ההתייחסותהרודוטוס, פי על שלהם. המיסוי במערכת בכסף השתמשו הפרסים הבאה.(הרודוטוס כסף. בכיכרות עליהם שהוטל המס את לשלם נדרשו המושליםבזהב. המס את לשלם נדרשו יותר עשירים שהיו הודו מושלי רק .(89-95 ג.

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

11

נזגר זה ממונח יוון. באיי יוני הדואר שהוחזקו על כנראה היונה, ורמזה הזכר של הוא ה“יון“, שציינה במקור את ”יוון“ במילה משתמש התנ“ך .3 .(Felix M. Abel, Geographie de la Palestine [Paris: 1967], pp. 259, 260) הללו. האיים יושבי את המציין יוון השם

4.Virgil Aeneid 7. 742, 743. 5. Lucretius De Rerum Natura 5. 1286-1294.

באותה הכסף. ערך פי על הזהב של ערכו את קבעו המיסים רשויות אז, וגםכספיים בקרב מדדים לקביעת התקני קנה-המידה בתור הכסף תקופה שימשעל שהעיד זו משום מלכות איפיין הכסף יסוד יותר, מבחינה כללית הפרסים.יא:ב). אכן, (דניאל של מלכי פרס להעצמת כוחם ושלטונם שהביא עושרה הרב,תקופה. אותה השררה“ של ובעלי ה“עשירים היו הם מעידה כי ההיסטוריהג. (הרודוטוס אדם.“ ומכל דבר מכל ”להרוויח נהג דריוש כי מעיד הרודוטוס539 לפני בשנת מנפילת בבל נמשך פרס אימפריית של שלטונה הריבוני .(89צבאות דריוש השלישי, בידי הפרסי האחרון, המלך ועד לתבוסתו של הספירה,

הספירה. לפני 331 בשנת ומקדוניה יוון

מלכות ה הבאה: המלכות את מסמלת הנחושת הנחושת. וירכי בטןבמתכת בשימוש מומחים היו היוונים הצבאית. העוצמה בעלת יווןבקרב העיקרי החליפין אמצעי בתור הנחושת את מאזכר יחזקאל הנביא זו.שריונים, ליצירת השתמש בנחושת יוון צבא בנוסף, היוונים (יחזקאל כז:יג).3 הראשון פסמטיך פרעה כאשר כי ידוע נשק. כלי ואפילו מגינים קסדות,הפרסים, באויביו לנקום לדעת כיצד לאטון וביקש של העתידות במגיד נועץהנחושת.“ השליט אנשי מידי הים, מן תבוא ”הנקמה הייתה: התשובה שקיבליוון צבאות הגיעו שבו ליום עד לתשובה, מסוימת בספקנות המצרי התייחסשלהם הצי שספינות לאחר מצרים, חופי אל נחושת-קלל שריוני העטוייםכרת איתם הוא בהתגשמות הנבואה, נוכח השליט המצרי כאשר נטרפו בים.

.(154 ,153 ב‘ (הרודוטוס אויביו. נגד במלחמתו בהם להסתייע כדי בריתהנחושת מרמזת ולכסף, לזהב המקושרת התנוונות, של לקונוטציה בנוסףלאריגים חד בניגוד עמדו יוון צבא חיילי של הנחושת שריוני כיבוש. על גם

.(62 ,61 ז‘ (הרודוטוס ומדי. פרס חיילי של מדיהם נתפרו שמהם הגסים

תום עידןר שיבוא עם הברזל עידן על החלום הנבואי מנבא הברזל. גליאת שימש שהברזל כשם היוונים את שימשה הנחושת הנחושת.בנחושת השימוש מן המעבר על העידו הלטינית השפה משוררי הרומאים.העשויים נשק וכלי במגנים העבר כמחומשים צבאות את מתאר וירג‘יל לברזל.בדומה, מחרבותיהם.“4 ניתזים ממגניהם, מבזיקים נחושת ”נצנוצי נחושת:הברזל... בני לפני נודע בנחושת ”השימוש לברזל: הנחושת בין לאטס משווה

באמצעותה.“ המלחמה גלי את העירו בנחושת... אדמתם את גדשו האדםמנחושת כי המעבר מעידים קדם של ימי הלטינית זה בספרות מסוג קטעיםבהתחשב רומי. קיסרות של ולעלייתה יוון קיסרות של לשקיעתה הקביל לברזלבמגינים, שהתחמש ברזל“, משום של ”צבא הרומי היה הצבא בהיסטוריה,

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

12ט:כא. הרומיים אל ד:ב; איכה יט:א; יח:ב; ירמיהו מד:ט; מא:כה; כט:טז; ישעיהו .6

גם ברזל ששימשה חנית ברזל, במיוחד בפילום, העשויים וכלי נשק קסדותהברזל יותר. עמוק משהו על להצביע בתיאוריו התכוון דניאל ואולם, ככידון.(פס‘ הכול.“ ומרוצץ ”משבר, מכתת אשר מא) וכוח, (פס‘ ”עוצמה“ מסמל אףארכה הרומי השלטון לחוזק. תקופת סימן אף היא מהווה ימים אריכות מ).

נכנעה רומי הקודם. לאחר מכן השלטון יותר ממשך תקופת 500 שנה, הרבהאת המלוכה מכס הדיח הטבטוני, המצביא אודאסט, הברבריים. לפולשים

.476 הקיסר האחרון בשנת

למעלהר – הקטע של אורכו לפי נשפוט אם והחרס. הברזל גליהמתוארים האירועים כי נראה – בנושא דנה מא-מג) (פס‘ ממחציתוכנבדלת החדשה המלכות את מתאר אינו הטקסט בנביא. רב עניין עוררו בושמציינים כפי המלכות הרביעית, עדיין זו לה. להפך, שקדמה הברזל ממלכות

הברזל. שרידילפרש ניתן הברזל. הישן, ביסוד מתערבב החרס, יסוד חדש, יסוד ואולם,

מישורים: בשלושה זה מוזר עירובנלווית לחרס הברזל שבין לקשר מא). (פס‘ מחולקת“ ב“מלכות מדוברעובדה חלוקה. על מרמז הטיט בחרס הברזל עירוב שלילית. משמעות כאןשהתאפיינה מיד לאחר תקופה מתרחש במיוחד, משום שהפילוג חשובה זומאז אכן, זו. התרחשות מאמת ההיסטוריה דפי אל לאחור מבט באחדות.להאמין עלינו ואם לאחדות, שליטתה אזורי נזקקים רומי קיסרות נפילת

לעולם. לא יתרחש הנביא, הדבר לדברי(פס‘ תהיה שבירה.“ ומקצתה חזקה, תהיה המלכות [הרביעית] ”מקצתהמסמלים לחלוטין, שונים יסודות כאל ולחרס לברזל מתייחס זה פסוק מד).ולחולשה. לשבירות מקושר החרס לחוזק; מקושר הברזל שונות. איכויותחזקים יסודות אחיד לא באופן בתוכה משלבת עתה, המפולגת המלכות של מקבץ מהווה עתה לשעבר האימפריה הרומית של אזור שלטונה וחלשים.

ועניות. עשירות וחלשות, חזקות מדינות”קדר“, של להקשר תמיד מתלווה ”חרס“ במילה המקראי השימוש

בידי הבורא.6 לפיכך, דהיינו ביד היוצר“, היותנו ”כחרס על מחשבה ומעורר בנוטובות סיבות לנו יש חזקה. רוחנית קונוטציה יש הקודש בכתבי ”חרס“ למילהרוחני, שטבעו כוח שונה, כוח מייצג הצלם בבסיס המצוי החרס כי להאמיןההיסטורית, הברזל. ברמה פוליטי שאותו מסמל מקושר לכוח שהוא למרותהרומית ישלוט האימפריה של התפוררותה שבעקבות היא משמעות הדברהפוליטי לכוחה יותר קשור פחות או שלטון דתי, שיהיה חדש, שלטון באזורשהכתוב משום בימינו, גם להתקיים אמור זה דתי-פוליטי שלטון רומי. של

הימים. אחרית עד הישרדותו על מדבר

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

13

כעם מאוחדים יהיו שלא שונים מאנשים תורכב הרביעית המלכות זה שיתערבו פי על שאף הוא בחרס הטיט, מעורב ברזל ראית ”ואשר אחד:עם מתערב אינו שהברזל כשם בזה, זה דבקים יהיו לא אנוש, בזרע בזה ניסיונות גישוש על ומרמז יותר חיובי הקשר עתה ואולם, מג). החרס“. (פס‘יקים האלה המלכים ”בימי ואז, השונים“. ”היסודות שני בין ברית לכריתת

מד). (פס‘ מלכות...“ השמיים אלוהיכלשהו. אירוע שבה מתרחש בחזון היחידה היא התקופה זו תקופה בנוסף,של וטיבה מצבה על הנביא של ההשראה מלאי ביאוריו התמקדו כה עדתהיה המלכות ”מקצת מא); (פס‘ ”מחולקת“ תהיה היא הרביעית: המלכותמתארים אלו מאפיינים ששני בשעה מב). (פס‘ שבירה“ ו“מקצתה חזקה“,הימים. באחרית תתרחש זה בשלב המתוארת הפעולה הקץ, עד שימשך מצבאולי בימינו, גם רלוונטית הימים אחרית את המאפיינת לאחדות השאיפהחובקי-עולם ניסיונות כה עד נעשו לא האנושית בהיסטוריה מתמיד. יותרשל בפוליטיקה מובהק מאפיין זו מהווה שאיפה אחדות. להשגת כך כל רביםלהתמזג בצורך חשים המעצמות והגופים השולטים בעולם לראשונה זמננו.ברמה הרמות: בכל שונות בריתות כריתת לעידוד המביא דבר ולהתאחד,השוק כגון קואליציות הכלכלית, ברמה וכו‘; האו“ם, נאטו, לדוגמה, הפוליטית,הדתית-רוחנית, ברמה ואפילו ועוד; אופ“ק האירופאית, הקהילה של המשותףאחרות. פוליטיות-דתיות ותנועות הכול-נוצרי, לאיחוד התנועה לדוגמה,הקומוניזם, נפילת מאז נועזת יותר. האנושות ברית זממה לאחרונה ואולם,אידיאולוגיות, בקואליציות יבשתיות או אינן מסתפקות עוד העולם מעצמותעולמי סדר לכינון דהיינו, כלל-עולמית, לפוליטיקה ולשאוף לחלום ומעזות

אנו? לימינו מתייחסת הנבואה כי הייתכן חדש.

האבן ב‘בחלום ביותר הגדול החלק זהו בחזון. ביותר החשוב לחלק מגיעים אנו עתההכול. את המלכדת מפגש נקודת מהווה הוא כי ונראה נבוכדנאצר, המלךבדומה חלקים, לשני ומחולק השני בחלקו המופיע החלום, בביאור מדוברהתייחסות מתוך את ביאוריו דניאל מציג בפתח דבריו שלעיל. החלום למצגב:לז). בדומה, (דניאל ריבונותם למלכים את מעניק אשר ל“אלוהי השמיים“,עתיד אשר השמיים“, ”אלוהי באזכור בדבריו השני החלק את פותח הואבפתיחת זו סגנונית הקבלה מד). (פס‘ לעולם תיחרב שלא מלכות להקיםניתנת הראשון, בחלק זה. מול חלקי החלום זה שני את בברור מעמידה דבריוזה הוא השמיים“ ”אלוהי השני, בחלק האדם. לבני הממלכות על השליטהזו שלטונו. למעשה, מלכות תחת תיוותר אשר את המלכות האחרונה, שיכונן

הקודמת. הארצית למלכות כלל דומה אינהממקום נובעת ה‘ שמלכות לעובדה קשור ביניהן הטמון היסודי ההבדל

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

14

משימתה, השלמת לאחר מתעצמת ההר מן ונעקרה שנחצבה האבן אחר:זו מלכות של מקורה בין הקיימת החפיפה לה). גדול“(פס‘ ל“הר שוב והופכתלהר האבן הפיכת (דהיינו, התוצאה לבין הצלם) את והכתה שנעקרה (האבןבברור מעידה ויעמוד לעד), יכונן מלכות חדשה הארץ כולה, את שימלא גדול

כנו. ייוותר על לא הישן הסדר אלוהי. דבר מן הוא זו מלכות טבעה של כי(פס‘ לעולם תיחרב לא כלומר, לעולמים“, ”תעמוד החדשה המלכות לבסוף,של דבר בסופו זמנית; שלטו בעולם, לשלטון שעלו השונות מד). האימפריותמביס הנצחי נצחים. לנצח תתקיים האחרונה המלכות שני, מצד התמוטטו. כולןהללו הסדרים שני הניגוד הקיים בין את אפילו לבחון ולהעריך ניתן החולף. את”מילאה אשר האבן, לעומת התגמד שהיה, ככל ענקי הצלם, ממדיהם. פי על

והמוגבל. הזמני (פס‘ לה). האינסופי גובר על הארץ.“ כל אתזה רעיון לנצח. כנה על ותיוותר כולו העולם פני על תשתרע השמיים מלכותופילוסופים, תיאולוגים של דעותיהם אחר שולל ללכת קל לכן, מבינתנו. נבצרהשמיים. מלכות בדבר הנבואי הרעיון המיתולוגי של ההיבט את שמבטליםונתפסת יותר סבירות פרופורציות ”לובשת“ השמיים מלכות מכך, כתוצאה

וכו‘. להארה, שזכה כ“אני“ כעם, ככנסייה,כל את מסמלת האחרונה המלכות ביהדות, מסורתיות השקפות פי עלהיא שכן אנושית, שליטה נתונה תחת שהיא תהיה ייתכן לא ישראל. תקוותפרשנים שהלכו בעקבות המשיח. רש“י ואבן עזרא, של המלך מלכותו תהיה

המלך המשיח.“7 ”מלכות את בה קדומים, ראוובדימויים בסמלים דניאל. נבואת של ההיסטורית במהימנות להכיר קשה לאמלכות ומדי, פרס מלכות בבל, מלכות את בנקל לזהות ניתן בה, המופיעיםהחלום את ששלח הוא זה אלוהים כי שנשתכנע גם רומי. ייתכן ומלכות יוון”מגלה אלוהים כי הצהיר אשר המלך, של השגתו עם הסכים ואף לנבוכדנאצר,החורגים מעבר להיסטוריה, באירועים מדובר כאשר (פס‘ מז). ואולם, רזים.“

ספקנים. שנישאר מוטב ומעורפלת, ערטילאית אלוהית מלכות כינון כגון,

גדולות. מקראות .7

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

15

_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

תמוהה, להישמע עשויה זו ששאלה אףשלנו והספקנות הבלבול את מביעה היאהדתות ממגוון נובע זה בלבול לאמת. באשרלנו הגורמות אותנו, הסובבות והאמונותמהי כן, ואם אמת, יש בכלל אם לתהותספק מטילה הספקנות נמצאת. היא והיכןאמת כל אין פיה, על האמת. של בקיומה

אובייקטיבית.

המבהיר בתנ“ך, מצויה התשובההוא.“ אמת אלהים ”יהוה כי: מפורשותהאמת שרירה כי מעיד התנ“ך (ירמיה י:י).למעשה, האלוהים. עם ומזוהה וקיימת, של מעלותיו מי“ג אחת נחשבת האמת(פסוק לד:ו שמות בספר הנמנות אלוהים,כיפור). ויום השנה ראש בתפילות הנכללהשביעית היא זו מעלה כי לציין מעניין

במרכז. בדיוק וממוקמת ברשימה,

ולכן אלוהית, מעלה היא האמתחיצוני ממקור אלא מתוכנו נובעת אינהלחפש לנו שאל עולה מכך מאלוהים. –

מהי, יודעים שאנו הנחה מתוך אחריה תמיד: לשאול עלינו כנה. תהייה מתוך אלאישראל שאלו את בני אמת מהי? למעשה,מן שירד במן חזו כאשר השאלה אותה”מן תהו: הם כי מספר הכתוב השמיים.טז:טו). מה-הוא“ (שמות לא ידעו, י כ הוא?לקח השמיימי. הלחם של שמו נטבע כךבנוגע ’מן‘ המילה במשמעות טמון חשובלפיכך, התנ“כית. לאמת להתייחסותנולחקור עלינו מהי?“ ”אמת לתהות: עלינוכשם ובפתיחות, בכנות בענווה, האמת אתאם במדבר. המן לגבי תהו ישראל שבניובלבול. ספקות בנו יתעוררו לא זאת, נעשהובתמים באמת תוהה מהי?“ ”אמת השואללתשובה מן ומצפה האלוהית, מהי האמת

השמיים.

הנפוצה המופת יצירת הוא התנ“ךהאנושות שידעה ביותר והאוניברסליתבעולם, ביותר המתורגם הספר זהו מעודה.ונחשב אחדמרביהמכר.חותמוהוטבע בחייהשונות. ובדתות עמים רבים של התרבות

מכני, אלקתרוני או אמצעי, בכל צורה נתונים להעביר או אין להעתיק, לאכסן שמורות: הזכוית כל Shabbat Shalom © 2006 .הזכויות מבעלי מוקדמת רשות ללא אחר או הקלתה, צילום,

י ארך כ ך. לב יצר ומצותי, ח; כ ש ת אל ני, תורתי בג:א,ב משלי לך. יוסיפו לום, וש ים חי נות וש ימים,

בהתכתבות תנ“ך לימודי – ישראל שמעושלום“ ”חיים הוצאת

94186 ירושלים, ,592 ת.ד.

דוקאן ז‘אק מאת:גלאור שולמית מאנגלית:

מהי? אמת

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

3

14 שיעור

ה‘ משפט

בימי התנ“ך? השופט מילא עיקרי איזה תפקיד .1

ב:טז). שסיהם.“ (שופטים ד מי יעום, ויוש שפטים; יהוה, קם ”ויישעיהו נא:ד-ה). טו; עם ג:ט, (השוו

הדין? יום מפני לחשוש צריכים איננו מדוע .2

הזמן והגיע עליונים, לקדושי המשפט נתן ואת הימים עתיק בא אשר ”עדהקדושים.“ (דניאל ז:כב). ירשו המלכות ואת –

עם יחד מפשע החפים את הורג הוא מרד, מדכא מלך כאשר

את יודע אשר אלוהים, ביניהם. להבחין מסוגל שאינו מפני האשמיםכל של רוחו מכיר היטב את האדם... בני ועצת ליבם של מחשבותיהם(תרומה, מפשע.“ החפים בין האשמים לבין יבדיל ולפיכך ואדם, אדם

יט). חלק קורא, בובר,

הדין יום להופעת ישראל בני ציפו מיוחד מועד באיזה .3ה‘? של והנורא הגדול

את- ענו ת לחדש עשור ב ביעי הש חדש ב עולם: ת לחק לכם, ”והיתהי-ביום כ תוככם. ב ר הג ר והג האזרח, - תעשו לא נפשתיכם, וכל-מלאכהטהרו.“ ת יהוה, לפני חטאתיכם, מכל אתכם: לטהר עליכם, ר יכפ ה הז

טז:כט-ל). (ויקרא

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

4

הדין? ליום ולצפות להתייחס עלינו אופן באיזה .4

קדושת תוקף ”ונתנה לקדושתו: כראוי הדין ליום להתייחס עלינו

כיסאך בחסד וייכון מלכותך תינשא ובו ואיום. נורא הוא כי היום,וכותב עד, ויודע ומוכיח דיין הוא אתה כי אמת באמת. עליו ותשבהזיכרונות, ספר ותפתח הנשכחות כל ותזכור ומונה וסופר וחותםדממה וקול יתקע גדול ובשופר בו. אדם כל יד וחותם ייקרא ומאליויום ”הנה ויאמרו: ורעדה יאחזון, יחפזון וחיל ומלאכים יישמע, דקה

כיפור). ויום השנה מוסף לראש תוקף, תפילת (נתנה הדין!...‘“

ישפוט אלוהים? מה מי ואת את .5

י-עת כ האלהים: פט יש ע, ואת-הרש יק ד את-הצ - י לב ב אני, י ”אמרתיב:יד). עם (השוו ג:יז). ם.“ (קהלת ש ה עש ל-המ כ ועל לכל-חפץ,

הרע.“ היצר פי על הרשעים הטוב, היצר פי על ישפטו ”הצדיקים

סא). (ברכות

יום הדין? של להתרחשותו לצפות מתי עלינו .6

ישב, לבושו כשלג ימים ועתיק הועמדו כיסאות אשר ”רואה הייתי עדרואה בוערת... גלגליו אש שביבי-אש, כיסאו כצמר נקי, ראשו ושער צחועד עתיק בא, אדם השמיים כבן ענני עם הלילה, והנה הייתי בחזיונות

כו). ח:יז, כו-כז; דניאל פס‘ עם יג). השוו ז:ט, הגיע...“ (דניאל הימים

אלוהים... בידי תישפט האנושות שבו היום הוא הדין ”יום

ויגודר, וג‘פרי ורבלובסקי צבי (ר.ג‘יי. הימים.“ באחריתעורכים.1

שיגיע עד תימשך התקופה הנבואית ”זמן“ כמה .7הדין? יום

לש מאות...“ (דניאל ח:יד). (השוו וש ים אלפ בקר, ערב ”עד ”ויאמר אלי:ז:ט). דניאל עם

1. The Oxford Dictionary of the Jewish Religion, [New York: Oxford University Press,1997, p. 750).

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

5

לבין ”הקץ“ בין מקשרים דניאל בנבואת גורמים אילו .8כיפור? יום

לפניו, לא-יעמדו ה, וכל-חיות ונגב ה וצפונה ימ ח מנג את-האיל ”ראיתימן- א ב ים צפיר-העז ה והנ יל... והגד כרצנו, ה ועש דו; מי יל, מצ ואיןין ב חזות, קרן - פיר והצ ארץ; ב נוגע, ואין כל-הארץ, ני על-פ ערב המ

ח‘:ד‘-ה‘). (דניאל עיניו.“

אחד, ואיל את; לחט ים, עז עירי ני-ש ש ח יק ראל, יש ני ב עדת ”ומאת,טז‘:ה‘). לעלה.“ (ויקרא

למשיח: ”אמר רב אלעזר בשם הקורבנות חז“ל דיברו על הקשר שבין

ב). נא, ב, סנהדרין מד, (זבחים למשיח.‘“ בנוגע ’זוהי הלכה יוסיי: רב

יום מקושר דניאל בספר המתואר אחר אירוע לאיזה .9ז‘? בפרק המוזכר הדין,

קדש.“ ק, ונצד לש מאות; וש ים אלפ ערב בקר, ”עד אלי: ”ויאמרכט:לו-לז). שמות ט:כד; דניאל עם (השוו ח:יד). (דניאל

דניאל: בספר ו-ח‘ שבין הפרקים ז‘ להקבלה לב שימוביאת ואת הדין יום את זעירה, קרן חיים, בעלי מאזכר: ז‘ פרק

המשיח.(כיפור), המקדש טיהור זעירה, את חיים, קרן בעלי מאזכר: ח‘ פרק

המשיח. ביאת ואת

והבקרים הערבים 2300 של המוצא נקודת מהי .10הדין? יום לתחילת המובילים

נגיד יח ם עד-מש ל ירוש ולבנות יב להש דבר, ל מן-מצא כ ותש ”ותדעוחרוץ, רחוב ונבנתה שוב ת נים, וש ים ש ש בעים וש בעה; ש בעים, ש -

ט‘:כה). ים.“ (דניאל העת ובצוק,

ר- ב וזכריה הנביא י חג נבואת ב ומצליחים בונים היהודים ”וזקניודריוש, כורש ובמצוות ראל, יש אלוהי במצוות והשלימו עדוא;

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

6

י: החמיש חדש ב ם, ל ירוש [עזרא] בא וי רס.... פ מלך א ת ש חש וארתלך.“ (עזרא ו:יד; ז:ח). למ ביעית, הש נת ש היא

2300 הערבים תקופת קץ התאריך שיציין את מהו .11והבקרים?

קדש.“ ק, ונצד מאות; לש וש ים אלפ בקר, ערב ”עד אלי: ”ויאמר יב:יג). עם דניאל ח:יד). (השוו (דניאל

1843-) 5603 בשנת לבוא צריך המשיח כי ציין הזקן ”האדמו“ר

אדמו“רי בשושלת השלישי (הרב צדק צמח ביאר אז .(1844,46 מס‘ עכשיו, רוחנית.“ (משיח גאולה ורק זו אך חב“ד)...שהייתה

30 בינואר, 1995).

הדין? ביום תפקידו של המשיח יהיה מה .12

והלשונות האומות העמים, וכל ומלכות, וכבוד שלטון ניתן ”ולולא ומלכותו יעבור, לא אשר עולם שלטון שלטונו אותו, יעבדו

דניאל ח:יד). עם (השוו תישחת.“ (דניאל ז:יד).

את אלוהים יטה הדין ’ביום הגלילי: יוסיי בן אליעזר רב ”אמר

של בגנותו דין וחשבון ימסרו 999 מלאכים הכף לזכות האדם. אםלצד הכף את אלוהים יטה זכות, עליו ילמד מלאך אחד ורק פלוני,

ב). סא, (י. קידושים זכויותיו.‘“

דניאל על גדולות מקראות (רש“י, ישראל.“ בית עוונות יכופרו ”אז

יד). ח:

שלה, היושר מליץ מיכאל, המלאך לה‘, תיפנה ישראל ”כאשר

מד). רבתי (פסיקה עליה.“ ויסנגר בעבורה יפגיע

ומיכאל, כנם, על והמזבח המקדש עומדים מעלה... של ”בירושלים

יב, ב). (חגיגה ומעלה עליו מנחה.“ עומד השר הגדול,

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

7

ה‘? משפט סמך מה ייערך ועל כיצד .13

לבושו ישב, ימים ועתיק הועמדו כיסאות אשר עד הייתי ”רואהאש – גלגליו שביבי-אש, - כיסאו נקי, כצמר ראשו ושיער צח כשלגוריבוא ישרתוהו, אלפים אלף מלפניו, ויוצא נוהר נהר-אש בוערת.

נפתחו.“ וספרים (למשפט) ישב הדין (בית) לפניו; יעמדו רבבותסט:כט; תהילים יח; ג:טז, מלאכי יב:א; דניאל עם (השוו ז:ט-י). (דניאל

ד:ג). ישעיהו

לרשעים אחד השנה: בראש בשמיים נפתחים ספרים ”שלושה

באמצע. שנמצאים לאלו ואחד גמורים לצדיקים אחד גמורים, הגמורים בספר החיים, הרשעים הגמורים נרשמים מיד הצדיקיםתלוי באמצע הנמצאים של וגורלם המתים, בספר מיד נרשמים

ב). טז, (ראש השנה יום כיפור.“ עד ועומד

(רש“י חטאיהם.“ נרשמו שבהם הספרים הם שנפתחו ”הספרים

ז:י). דניאל על גדולות מקראות

ה‘ למשפט מקבילה אדמות עלי דוגמה איזו .14השמיימי?

ה.“ וחמש ים לש ש מאות לש ש אלף, - לימים יע: ויג ה, המחכ רי ”אשיב:יב). (דניאל

ר לבש עולם שורת ב לו ר אש מים, הש אמצע ב מעופף אחר מלאך ”ראיתי”יראו דול: ג קול ב קורא והוא ועם, ולשון בט וש ה אמ ולכל הארץ בי ליושמים ה הש לעוש חוו ת הש טו. פ עת מש אה ב י כ בוד, כ לו אלהים ותנו את

יד:ו-ז). ים.“ (התגלות המ ומעינות ם והי והארץ

אור ונותן רחמים שערי לנו העולם, הפותח מלך אלוהינו ה‘ אתה ”ברוך

וחושך אור יוצר והיחיד, האחד האל ה‘, למחילתך המייחלים לעיניכיפור). הכול.“ (תפילת ”יוצר“ ליום ובורא

לבריאה, נשפטים השנה ויום הקדוש השנה ראש ביום ”ברביעי בתשרי,

אשר נגזר נחתם הצו בתשרי בעשירי נחרץ: האדם וגורלו מעשיו שלראש עם השוו ;281 עמ‘ ב, כרך היהדות, (אנציקלופדיית בשמיים.“

א). טז, א, יא, השנה

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

8

יג-יד: ז‘ והתגלות דניאל להקבלה שבין לב שימו

זעירה, את קרן (אריה, דוב, נמר), מאזכר: בעלי חיים בדניאל פרק ז‘

האדם (המשיח). בן ביאת הדין ואת יום

נמר), (אריה, דוב, בעלי חיים התגלות מאזכרים: יג-יד בספר פרקים

ובריאה), (משפט המלאכים שלושת בשורת את בכוח, הנתפס שלטוןהאדם (המשיח). ביאת בן ואת

היומיום בחיי הדין ליום הציפייה תתבטא כיצד .15שלנו?

ים לש ש מאות לש ש אלף, - לימים יע: ג י ו ה, המחכ רי ”אשיב:יב). (דניאל ה.“ וחמש

מור, ש ואת-מצותיו ירא מע: את-האלהים נש ל הכ בר, ד ”סוף

על ט, פ במש יבא האלהים ה, ל-מעש את-כ י, כ ל-האדם. כ י-זה כיב:יג-יד). (קוהלת ואם-רע.“ אם-טוב, ל-נעלם: כ

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

9 דוקאן מספרו של זאק קטע .1Secrets of Daniel: Wisdom and Dreams of a Jewih Prince in Exile (Hagerstown: Review and Herald Publishing Association, 2000), 111-118. Used by permission.

הדין יום

כולנוה מנחמות. מחשבות כלל בדרך בנו מעורר אינו הדין יום מונחאשמים. אנו חשים אם במיוחד העולם, שופט לעמוד בפני חוששים

אשם?! מרגשי נקי מאיתנו ומי

בשורות של יום הוא הדין יום בנושא. ברורה התנ“כית הנבואה ואולם,שימש הוא מושיעם. את בשופט ישראל בני ראו התנ“ך בימי טובות!נקראו ימים באותם השופטים כי לציין חשוב והמגונן. התומך כפרקליטםאותם של הגבורה מעשי על סיפורים גדוש שופטים ספר מושיעים. מדיכוי, העם את לשחרר היה השופט של תפקידו שופטים-מושיעים.

צדק. דין ולעשות מאויביו אותו להושיע

אמורה להפיח היא הדין, ביום העוסקת תנ“כית בנבואה לפיכך, כשמדוברתקווה. עם המקושר אירוע זהו הגאולה; של הראייה מזווית ציפיות בנובנוסף, ז:כב). של הצדיקים (דניאל את ריבם ה‘ יריב כי נאמר דניאל בספרתיקון, לידי יביא הדין משום שיום מקושר לבריאה, ה‘ משפט כי לציין ראוי

שיקום, חיים חדשים, שלום ואושר.

דניאל1 נבואת לאור יום הדין

אשרה ומיוחד, יחיד עולמי כלל אירוע הדין ביום ראה דניאל נביא נבואתו, פי על האנושית. ההיסטוריה של האחרונים ברגעיה יתרחשהמקושרת אחרת, היסטורית להתרחשות חופפת הדין יום התרחשותהשני בחלק מאוזכר ה‘ משפט הזעירה. והקרן הרביעית החיה להופעתהלילה,“ (דניאל ז:ז), בחזיונות הייתי רואה כן ”אחרי בחזון, המתחיל בפסקה:ח). מבנה זעירה...“ (פס‘ אחרת קרן והנה הייתי... הקרן: ”מתבונן ומציג את

האנושית. ההיסטוריה קץ לפני הדין יום את בברור ממקם החזוןכי לציין חשוב בנבואתו. ביותר החשוב האירוע הוא הדין יום דניאל, בעיניבמרכזו נמצא שהפרק ומכיוון ז‘. פרק של במרכזו ממוקמת הדין יום נבואתהנבואה. במרכז ממש ממוקמת הדין יום שנבואת יוצא דניאל, ספר שלהוא יחזקאל אלוהים. למשפט הנביא חזון בין מקשרת המקראית המסורתלבין דניאל בין ומקשר (יד:יד-כ), דניאל את המאזכר בתנ“ך היחיד הספריז-כב). יג; (פס‘ האלוהים. המרכזיות בנושא משפט הדמויות שתי ונוח, איובה‘ הגדול ביום בברית החדשה, דן דניאל היחיד המאזכר את בדומה, הקטעחשיבות על מעיד עצמו דניאל לבסוף, לט). לח, כד:טו-כא, (מתי והנורא.

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

10

שופטי“. הוא ”אלוהים משמעו: דניאל שמו. באמצעות האלוהי המשפטהאנושיות. ואולם, והכמיהות התקוות התגשמות את ה‘ מהווה משפטומעוררת עונש, ועל חטאים על הרהורים בנו מעלה אודותיו על המחשבהמזווית נובעת המשפט רעיון את התנ“ך תפיסת ואולם, וחרדה. פחד בנוהגאולה לרעיון אותו מקשר התנ“ך לכן, והסובל. העשוק הקורבן, של הראייההלאומית. ברמה הרעיון את אימץ ישראל עם והרוע. הדיכוי על ולניצחוןוגברו האומה באויבי שיצאו להילחם היו גיבורים התנ“ך בימי ישראל שופטיהיבט ו:לו; יב:ג). ג:ט, טו; (שופטים אותם מושיעים. המקרא מכנה עליהם.המתארים התהילים, במזמורי ברור במיוחד אלוהים, במשפט הטמון זה כפולכב, צד:א-ו, נח:יא; מח; יח:מז, (תהילים וכנוקם. כמושיע המשפט אלוהי אתנפשנו נימי את לזעזע אלוהים עלול של זה תיאור מסוג וכו‘). קמט:ח-ט, כג;לא לכבשה, האריה להניח את לשדל ננסה אם הרגישה. ואולם, המודרניתלפיכך, על האריה. לגבור תחילה עלינו את הכבשה, כדי להציל בכך. נצליחאף משמעה המדכא, ענישת על הרומזת ”צדק“, שמשמעה צדקה המילהחירות. לו ומעניק דיכוי, שנמצא תחת את מי משחרר שהצדק משום ”אהבה“,כי: בו נאמר האלוהי. המשפט ממדי שני את מבאר בדניאל ז‘ פרק גםאויביהם. נגד ריבם את יריב ה‘ כב), דהיינו, (פס‘ עליונים,“ לקדושי ניתן ”הדין”רואה הייתי והקרן ודיכוי: מלחמה רקע על ה‘ במשפט למעשה, החזון דן

להם.“ (פס‘ כא). ויכולה קדושים עם ההיא עושה קרבבנוגע שלילי היבט היבטים: שני ה‘ למשפט מעניק כז) כו, (פס‘ החזון ביאורהקדושים אשר לגבי והיבט חיובי כו), ותשמיד (פס‘ שתדוש לקרן הקטנהכגון: מציגה דימויים המשפט תמונת כז). (פס‘ מלכות האלוהים. את יירשושנפתחו“. ו“ספרים לקב“ה), ימים“ (הכוונה ”עתיק מלכות“ ”כס ”כיסאות“,ההתחלה, למן בו. מבחין שדניאל הראשון הדבר הוא המלכות“ ”כסכס אך מלך. של נסתרת נוכחות המרמזת על מלכות, חצר של הוא ההקשרכדי יחזקאל הנביא של בשפתו משתמש דניאל אחרים. מכיסאות שונה זהיחזקאל! שני למעשה, מדובר באותו כס מלכות שעליו מדבר לתאר אותו.אש להבות אפופים נראים דניאל) ובחזון יחזקאל (בחזון המלכות כיסאותז: דניאל א:כא, (יחזקאל אש. גלגלי - ורגליהם י), ז:ט, דניאל א:כז, (יחזקאלכבוד האלוהים, בדמות המלכות הנוגה סביב כס את מתאר הנביא יחזקאל ט).מן שנרעש דניאל גם א:כח). (יחזקאל לה‘ בסגידה פניו על נופל הוא ולכןמיתר ברבים. ואולם, כס במילה משתמש ולפיכך כבוד, נמלא יראת החזיון,ליושב המיועד אחד, מלכות בכס מדובר כי בברור עולה בפרק הפסוקיםו:א). (השוו עם ישעיהו אלוהים של והנישא הרם זהו כס המלכות וכי אחד,

כס את מזכיר הוא משפט האלוהים. בברור על מרמז המלכות כס חזוןגוזר. שהוא והחורבן ה‘ משפט ה‘, חרון את בתנ“ך מסמל אשר המשפט, בכלל הקדום התיכון במזרח צז:ג). נ:ג; כא:י; יח:ט-יד; תהילים ד:כד; (דברים

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

11

כס על שישב בשעה בדין הכריע הוא כשופט: כיהן המלך בפרט, ובישראלמלאי כס מלכות מופיע במיוחד בתיאורים מלך היושב על הדימוי של מלכותו.מקושר המלכות כס בפולחני המקדש. התהילים שזומרו מזמורי של החייםתהילים מה:ז, (לדוגמה, שלו ולשלטון הצדק ה‘ למשפט לעיתים בתהילים(ופרקים צז תהילים המשפט. לרעיון לרוב מתקשר מלך“ ”יהוה הביטוי ועוד).כס בתיאור וממשיך מלך“ ”יהוה במילים פותח צט) צג; תהילים כגון אחרים,לך; ת לפניו אש, אשר ” ומשפט“, על ”צדק המושתת של אלוהים מלכותויהוה. טיך פ מש ”למען הפרק מסתיים במסקנה: ג). (פס‘ צריו.“ סביב ותלהטט). ח, ל-אלהים.“ (פס‘ על-כ נעלית, מאד ל-הארץ; על-כ עליון ה יהוה, י-את כאת מגלה אף מעלה, של הדין בית בתמונת המשולב המלכות כס חזוןנושא אינו רוב פי שעל מלוכני, שלטון זהו האלוהים. מלכות של מהותה באלוהים, בוחרים שאיננו משמעה האלוהים מלכות האדם. בני בעיני חןבכול, ה‘ שולטת נוכחות שונות. פוליטיות ממפלגות אינה מורכבת וממשלתוגיבורי התנ“ךייחלובכלליבם ומאודם והשליטה עלהכולנתונהבידיו. ועםזאת,קד: קיט:סד; לג:ה; קלט:ז-ט; (תהילים כזה ריבוני שלטון ישרור שבו ליוםאל הפיליפיים יד:יא; אל הרומיים ג:ג; יד:כא; חבקוק במדבר ישעיהו ו:ג; כד;לא תסחף ההיסטוריה תשרור, כל אויבי ה‘ יישמדו. ה‘ מלכות ב:י). כאשרהשלום עיר כוחות דיכוי. או עוד בידי הגורל נתונה ולא תהיה מטרה, ללא עודניהול משא ומתן. ידי לא תכונן על חלמו נביאי ישראל, והצדק, שעל אודותיהוהמוות. הרוע על וסופי מושלם ניצחון בתרועת יהדהדו וחומותיה אבניהבתנ“ך, אחר מקום בשום מופיע שאינו מוזר ביטוי הוא ימים“ ”עתיקהאל את המכנה (הכנענית), האוגרית בספרות מצויים זהים ביטויים ואולם,הוא כינוי לאלוהים הביטוי ”עתיק ימים“ השנים“ ושופט2. אב הגדול ”מלך,תוקף המקבל רעיון מלך-שופט, של אותו בנצחיותו מדובר נברא. לכל שקדםרבבות מלאכים המוקף ראש לבן. עתיק הימים, שיער של מן הדימוי משנהסח:יח; תהילים עם (השוו ובעצמו. בכבודו אלוהים הוא אותו, המשרתים מלכותו כס על היושב כן, הוא האחד יב:כב). יתר על העברים אל האיגרתאותו מכשיר המופלג גילו התנ“כית, התפיסה פי על ולשפוט. למלוך כדי הרםהתייחסו התלמוד מחברי חוכמה. על מעיד בתנ“ך הגיל כשופט. לשמשאלוהים של שערו צבע את ותיארו בדניאל, זה פסוק אל מחויכת בנימהוכלבן בשעה שהוא מכהן למלחמה כעלם צעיר, כשחור בשעה שהוא יוצאכפי שמעיד דנה, מקדמת קיים עתיק הימים זקן3. איש בדמות הדין בביתטרם התרחשותו ומעשה מעשה על כל יודע לפניו: הוא וידוע הכול גלוי שמו.היחיד הוא אלוהים ולפנים. מלפני אותנו מכיר והוא קלט:א-ד), (תהיליםלשפוט. כדי ביותר הטובה בעמדה נמצא הוא ולכן כולה, התמונה את היודעהוא שופט אלוהים אופיו. את מסמל ז:ט) (דניאל צח“ ”כשלג לבושו הצחוראובייקטיבי שהוא פוסק הדין וגזר אותו, לשחד ניתן פנים: לא נושא שאינו

2. See IAB 1.7; quoted in Lacocque, pp. 142, 143.א. יד, חגיגה בבלי, תלמוד .3

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

12

הוא שאותו בחטא חלק כל נטל שלא ומפני צדיק, הוא שה‘ משום לחלוטין.רק בידו להרשיע. וכך לא קהו, השיפוט המוסרי שלו לגנות, כישורי עומדבבראשית. שהופיע עתיק פרדוקס אותו לרע, טוב בין להבדיל יודע אלוהיםלא האנושות שבה לנקודה עד בטוב התערבב הרע חטאו, וחווה אדם כאשרויותר יותר חייהם את מקדישים האדם שבני ככל ביניהם. להפריד עוד יכלהוהיחיד, האחד רק ככזה. ופחות פחות בעיניהם נתפס הוא כך הרע, לעשיית

ובתמים. באמת אותו להרשיע יכול הרוע, תחת מעולם נתון היה לא אשרזהו כיסאו. על מתיישב שעתיק-הימים לאחר מיד נפתחים ”הספרים“בהקשר למשפט, לכך. פרט דבר מוסיף אינו הנביא המשפט. של הליך שיאוה). (דניאל הגורל בספרי רשימות כרושם אלוהים את לרוב מתאר התנ“ךהספרים משפט. ניהול הוא על אף מרמז מעלה הדין של בבית הספרים אזכורכעדות אילמת במהלך העבר, ולשמש כל מעשי תיעוד אמורים להכיל אתהזיכרון על ספר מלאכי הנביא מסיבה זו מדבר יז:יד). (שמות יג:ט; המשפט.הקשר את הראייה של הזיכרון מזווית לראות ניתן ג:טז-יח). גם כאן, (מלאכיבאברהם, ח:א), (בראשית בנוח אלוהים נזכר לדוגמה, לישועה. המשפט ביןא:יט), א‘, (שמואל בחנה ל:כב), (בראשית ברחל לב:יג), (שמות ויעקב יצחקזועקים: הדיכוי קורבנות התהילים, במזמורי קטו:יב). (תהילים ובישראלוכו‘). מט, קיט: פט:נ; עד:ב; כה:ו; (תהילים וחסדיך...“ יהוה, ”זכר-רחמיךהאדם. בני את להעניש לו לגרום עשוי אף אלוהים של זיכרונו ואולם, עט:ח; בעמלק (שמואל א‘, טו:ב); בעוונותינו (תהילים אלוהים נזכר לדוגמה,

(התגלות יח:ה). ובעוונותיה טז:יט) (התגלות בבבל ירמיהו יד:י);פר.“ ס ב תוב כ מצא ל-הנ כ ך, עמ לט ימ ההיא ”...בעת כי מכריזה הנבואההקרן הקטנה של קיצה את אף רואה בספרים דניאל ואולם, (דניאל יב:א).שבו הרגע מקום, מכל יב). ז:יא, (דניאל הקרניים). בעלת החיה (הריגתרואה דניאל הדין. גזר של הממשי לביצוע חופף אינו נפתחים הספריםיותר. פסוקים יא-יב מאוחר יבוצע הדין גזר הדין. פסק ורק את בספרים אךהחיה הרביעית. של החיה דיוק ליתר הקטנה, של הקרן גורלה על מכריזיםחלקית שהשמדתן האחרות בניגוד לשלוש החיות לגמרי, תושמד הרביעיתעלינו וכך, יג). (פס‘ של קודמתה מהווה המשך מהן אחת שכל משום בלבד,לעתיד – ציפייה הרביעית החיה של מותה על בפסוקים המכריזים לראותתמונות – האחרות שלושת החיות של מותן המתארים את ובפסוקים רחוק,קול הייתי, בשל רואה אז נפתחו. וספרים נאמר:“... י-יב העבר. בפסוקים מןהחיה וגופה הומתה אשר עד – רואה הייתי דיברה, שהקרן המילים הגדולותבחיים וארכה שלטונן, הוסר החיות ושאר אש. למאכולת וניתן הושמד,

ועת...“. עד מועד להן, ניתנהאלוהיםיעדאתחזוןהמשפטלשמשבשורהטובהבעבורנו.באורהדמדומיםשנותרה האחרונה התקווה קרן הוא הדין יום אירוע האנושית, ההיסטוריה של

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

13

השלום עיר של וכינונה חדש סדר חדש, עולם על מכריז ה‘ משפט לנו.השחר החדש. נבואת את סבלנו נושאת בכנפיה קץ בדבר והצדק. ההבטחה

האדם בן

גםה אך ביותר, והמופלאה המוזרה היא בחזון האחרונה תמונהאדם כבן הנראית דמות הנביא רואה לפתע ביותר. המבלבלתופשר זהותה ”עד עתיק הימים“. ומגיעה על ענני שמיים הרוכבת יג), (פס‘

מאוד. בתמונה מסקרנים הופעתה

האדם בן זהות .1לבין אדם“ ”בן אותו בין ההבדל המהותי על החזון מעיד מראשיתו כברחיים שונים לבעלי ואותם לאדם (”כבן אדם“), אותו מדמה שהוא החיות, בכךאת מבליטה אדם“ ”בן אותו של אנושיותו בנוסף, וכו‘). ”כנשר“ (”כנמר“,זה ניגוד לחייתי. האנושי מנוגד הללו. בני הכלאיים של החייתיות התכונותד), נבוכדנצר (פס‘ לחווייתו של רמיזה הפרק באמצעות כבר בתחילת הוזכרבהתאם לסגנונו, משתמש דניאל, ח). (פס‘ הקטנה הדן בקרן ובפסוק קודםהיסודיים: המערכים שני שבין המהותי ההבדל את להדגיש כדי זה בניגודהפוליטי הממד מסמל את החייתי המערך האדם“. ומערך ”בן החיות מערךהרוחני הממד את מסמל האנושי המערך בעולם; השולטות הממלכות של(דניאל ב‘:מ“ה; ג‘:כ“ה; קודמים פסוקים העידו מלכות השמיים, שעליו של

וכו‘). ה:ה, ד‘:ל“ד;למלכות במהותה זהה דניאל לספר בהקשר האדם“ ”בן של דמותולציין כדי אדם) אנוש (בן בבלית המשתמשת במילים בר כתובת השמיים.להבנתנו , אציל), תורמת הידלגו הספרדית במלכות (בדומה למילה נעלה שר

ביתר בהירות. הקטע הזה אתאותו עם מזהה השמיים ענני על אדם“ ”בן אותו של ביאתו זאת ועוד,קל...“ על-עב רכב יהוה ה ”הנ השמיים: מן יירד התנ“ך פי על אשר אלוהים,דעים אחדות קיימת היהודית במסורת י“ח:י‘-י“ג). תהילים י“ט:א‘; (ישעיהוסעדיה גאון הרב עזרא, אבן (רש“י, המשיח המלך את האדם“ הרואה ב“בןהמונח את הטמיעו המאוחרת הנוצרית והמסורת החדשה הברית ועוד). שאבו בדניאל הפסוקים הללו לישוע המשיח. מן והקבילו אותו האדם“ ”בןאת תקוותם, בחובה הצופנת ”מרנאתא“, הברכה: את המשיחיים הקדומיםאת לציין כדי דניאל בנבואת מופיע בא הפועל בוא“. ”אדוננו שמשמעה

יג). (פס‘ אדם“ ”בן אותו של ביאתו

האדם בן ביאת .2י“ג). (פס‘ השמיים מן היורדת אדם“, ”כבן שדמותה דמות רואה דניאלהקודש. בכתבי שוב ושוב אמיתה זו מודגשת ממקום אחר. מגיעה התקווה

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

14

לכוח לאלוהים, זקוקים הם עצמם. את מסוגלים להושיע אינם האדם בניעליון.

אלינו שיירד אדם“ ”בן אותו הנביא מצביע על לשווא. הייתה לא תקוותנוכאשר אבינו יעקב חלם (עליו לארץ השמיים בין זה חיבור השמיים. ענני עםולו הנביאים הכריזו עליו אשר כ“ח:י‘-י“ב), בראשית – אבן ולמראשותיו ישןהמשיחית והאמונה ישראל תקוות מהווה את אשר התהילים, מזמורי ייחלועובר זו. הטקסט הנחה על פרק ז‘ מבוסס של מבנהו סוף סוף. מתגשם –בין מתנודדת החזון שהתרחשות בשעה לשירה, מפרוזה פעמים שלוש

שמיים לארץ.

תיאור הארץ בפרוזה פסוקים ב-ח: בפיוט י: תיאור השמיים ט, פסוקים

הארץ בפרוזה תיאור יב: פסוקים יא,בפיוט השמיים תיאור יד: יג, פסוקיםהארץ בפרוזה תיאור פסוקים טו-כב:

בפיוט השמיים תיאור כג-כז: פסוקים

שהשמיים משום הראשונה, בפעם לזה זה עונים והשמיים הארץ כי נראההפיוס. זהו של קול הניצחון, קולו – נשמע קולם סוף סוף עוד. אינם ריקיםמחודש בדבר קשר שכולו תקווה פרק הוא ז‘ דניאל: פרק של ספר לב-ליבו

אלוהים. עם

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

15

תמוהה, להישמע עשויה זו ששאלה אףשלנו והספקנות הבלבול את מביעה היאהדתות ממגוון נובע זה בלבול לאמת. באשרלנו הגורמות אותנו, הסובבות והאמונותמהי כן, ואם אמת, יש בכלל אם לתהותספק מטילה הספקנות נמצאת. היא והיכןאמת כל אין פיה, על האמת. של בקיומה

אובייקטיבית.

המבהיר בתנ“ך, מצויה התשובההוא.“ אמת אלהים ”יהוה כי: מפורשותהאמת שרירה כי מעיד התנ“ך (ירמיה י:י).למעשה, האלוהים. עם ומזוהה וקיימת, של מעלותיו מי“ג אחת נחשבת האמת(פסוק לד:ו שמות בספר הנמנות אלוהים,כיפור). ויום השנה ראש בתפילות הנכללהשביעית היא זו מעלה כי לציין מעניין

במרכז. בדיוק וממוקמת ברשימה,

ולכן אלוהית, מעלה היא האמתחיצוני ממקור אלא מתוכנו נובעת אינהלחפש לנו שאל עולה מכך מאלוהים. –

מהי, יודעים שאנו הנחה מתוך אחריה תמיד: לשאול עלינו כנה. תהייה מתוך אלאישראל שאלו את בני אמת מהי? למעשה,מן שירד במן חזו כאשר השאלה אותה”מן תהו: הם כי מספר הכתוב השמיים.טז:טו). מה-הוא“ (שמות לא ידעו, י כ הוא?לקח השמיימי. הלחם של שמו נטבע כךבנוגע ’מן‘ המילה במשמעות טמון חשובלפיכך, התנ“כית. לאמת להתייחסותנולחקור עלינו מהי?“ ”אמת לתהות: עלינוכשם ובפתיחות, בכנות בענווה, האמת אתאם במדבר. המן לגבי תהו ישראל שבניובלבול. ספקות בנו יתעוררו לא זאת, נעשהובתמים באמת תוהה מהי?“ ”אמת השואללתשובה מן ומצפה האלוהית, מהי האמת

השמיים.

הנפוצה המופת יצירת הוא התנ“ךהאנושות שידעה ביותר והאוניברסליתבעולם, ביותר המתורגם הספר זהו מעודה.ונחשב אחדמרביהמכר.חותמוהוטבע בחייהשונות. ובדתות עמים רבים של התרבות

מכני, אלקתרוני או אמצעי, בכל צורה נתונים להעביר או אין להעתיק, לאכסן שמורות: הזכוית כל Shabbat Shalom © 2006 .הזכויות מבעלי מוקדמת רשות ללא אחר או הקלתה, צילום,

י ארך כ ך. לב יצר ומצותי, ח; כ ש ת אל ני, תורתי בג:א,ב משלי לך. יוסיפו לום, וש ים חי נות וש ימים,

בהתכתבות תנ“ך לימודי – ישראל שמעושלום“ ”חיים הוצאת

94186 ירושלים, ,592 ת.ד.

דוקאן ז‘אק מאת:גלאור שולמית מאנגלית:

מהי? אמת

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

3

אלוהים עם לחיות

ומאוחר הראשון, אדם אלוהים בפני הציב בחירה איזו .1ישראל? בפני עם יותר

ומעץ, תאכל. אכל ן, עץ-הג מכל לאמר: האדם על אלהים, יהוה ”ויצומות.“ ת מות - נו ממ אכלך יום ב י, כ נו: ממ תאכל, לא - ורע טוב עת הד

ב:טו-יז). (בראשית

ואת-הרע.“ ות, ואת-המ ואת-הטוב, ים את-החי היום, לפניך י נתת ”ראה(דברים ל:טו).

לחיים? עם אלוהים הם הבחירה הנכונה חיים מדוע .2

לו:י). (תהילים נראה-אור.“ אורך, ב ים; חי מקור ך, י-עמ ”כדברים ל:כ). (השוו עם

הבחירה בחיים? מן משתמעת חיים איזו דרך .3

עם (השוו יב:כח). (משלי אל-מות.“ נתיבה ודרך ים; חי ארח-צדקה ”בכ). ל:טו, דברים

הם כאשר האדם, בני כך ליבשה מתים מיד, העולים הים שדגי ”כשם

ב). זרה ג, מיד.“ (עבודה המצוות – מתים תורה ומן פורשים מדברי

בחיינו חשוב מרכיב מהווה המוסר תורת מדוע .4הרוחניים?

לעם לו להיות אלהיך, יהוה חר ך ב ב אלהיך: ליהוה ה, את קדוש עם י ”כיא; פס‘ עם (השוו ז:ו). (דברים האדמה.“ ני על-פ ר אש ים, העמ מכל ה, סגל

כב:לא). ויקרא

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

4

שותף נעשה כאילו הכתוב עליו מעלה מוסרי, מעשה העושה אדם ”כל

א). י, (שבת, בראשית.“ במעשה לקדוש-ברוך-הוא

הטבע, המהות, היא המוסר תורת מוסרית. דת רק אינה ”היהדות

תנחומא, וישלח). (מדרש שלה.“ והסוף ההתחלה, האמצע

בחיינו מרכיב חשוב היא הבריאות שמירה על מדוע .5הרוחניים?

ה, עש ת עיניו ב ר ש והי אלהיך, יהוה לקול מע ש ת מוע אם-ש ”ויאמרי במצרים, מת ש ר אש חלה ל-המ כ - יו ל-חק כ מרת וש והאזנת למצותיו,

טו:כו). (שמות רפאך.“ יהוה, אני י כ עליך, ים לא-אשו:יט). לקורינתיים הראשונה האיגרת עם (השוו

(רב הקודש.“ רוח הקיבול של וכלי בתור השליח גופכם את ”כבדו

.(The Nineteen Letters of Judaism הירש, רפאל שמואל

צורך קיומי? הם הרוח מדוע חיי .6

קד:ל). (תהילים אדמה.“ ני פ ש, ותחד ראון; יב רוחך, ח ל ש ”ת

בחיינו, הגופני לפן מתייחסת ”נשימה“ של במשמעות רוח המילה

הרוח. בחיי יסודי לעיקר - ”רוח“ של ובמשמעות

להתפלל? עלינו מדוע .7

י.“ חי לאל ה, פל ת - י עמ ירה ש ילה, ובל חסדו, יהוה ה יצו ”יומם,כ:ז). בראשית עם (השוו מב:ט). (תהילים

הוא יקשיב משרתיו; אל אדון החיים ולא אל תפילתכם ”כוונו את

ט). ברכות (י. וצרה.“ צרה בכל לכם

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

5

להתפלל? עלינו כיצד .8

בו, ויש פני, ויבקשו ללו ויתפ עליהם, מי נקרא-ש ר אש י עמ נעו ”ויכא וארפ אתם, לחט ואסלח מים, מן-הש מע אש ואני, - הרעים רכיהם מד

ז:יד). ב‘, הימים (דברי את-ארצם.“

ל ל והתפ עדך ב לת הד את סגר לחדרך, נס הכ ל ל תפ ת ר אש כ ה ”ואתם את ר אש כ לך. יגמל רים סת מ ב הרואה ואביך תר, ס ב ר אש לאביךמעו. יש בורם ד רב ב ש בים החוש גויים, כ ים מל ב גב מל נעו המ לים ל מתפנו. ממ בקשו ת טרם ב צרכיכם את אביכם יודע י כ להם, דומים היו ת אלו:ו-ט). (מתי מך...“ ש ש יתקד מים, ש ב ש ’אבינו ם: את לו ל התפ ך כ לכן

לב, ב). (ברכות חינם.“ חוזרת תפילתו אין בתפילתו, ”כל המאריך

להתפלל? עלינו מתי .9

יברכנהו.“ ל-היום, כ עדו תמיד; ב ל ל ויתפ בא: ש הב מז לו ן וית – ”ויחיו:יג). דניאל לב:ו; תהילים עם (השוו עב:טו). (תהילים

בשעה ורחמים לחסד תחנונים אם כי קבע תפילתכם תעשו ”אל

א). ה, ברכות (משנה של האלוהים.“ רגליו להדום משתחווים שאתם

בו? ולהגות את דבר-אלוהים ללמוד עלינו מדוע .10

כם ב מעיד אנכי ר אש ברים, לכל-הד לבבכם, ימו ש אלהם: ”ויאמראריכו ת ה, הז בר ובד יכם; י-הוא, חי כ ם - מכ הוא, רק לא-דבר י כ היום...ד:כ-כג). משלי עם .(השוו לב:מו-מז) (דברים על-האדמה...“ ימים

פורייה: כאשר אדמה ברגב שנטמן לזרע התורה של ”דומה תלמידה

ד). (תענית ויפרח.“ יעלה – ינבוט

את דבר-האלוהים? עלינו ללמוד כיצד .11

ר-ראו אש ברים את-הד ח כ ש ן-ת פ מאד, ך נפש מר וש לך מר הש ”רק

אלשר

עימ

שאישייות הערות

תנ"ך שיעור א': חלק

6

בניך. ולבני לבניך, ם והודעת יך; חי ימי כל, בבך, מל ופן-יסורו עיניךאלי הקהל-לי יהוה אמר ב חרב, ב אלהיך יהוה לפני ר עמדת אש יום,מים ל-הי כ אתי, ליראה ילמדון ר אש ברי: את-ד מעם ואש את-העם,

ד:ט-י). (דברים דון.“ ילמ ניהם, ואת-ב על-האדמה, ים חי הם ר אש

בר ד את ומעים הש רי אש נכון, ”ויותר אמרו: ב [ישוע] הגיב ך כ ”עליא:כח). (לוקס אותו.“ ושומרים אלהים

ג). (כתובות, באורה.“ שמשתמש מי לכל חיים מעניקה ”התורה

הנכונה ביותר בחיים? הבחירה כיצד ליטול את .12

לב לכם ועשו ם, ב ם עת ש פ ר אש עיכם ש ל-פ את-כ מעליכם, ליכו ”הש(השוו יח:לא). (יחזקאל ראל.“ יש ית ב תמתו, ה ולמ ה; חדש ורוח חדש,

ג:ג-ה). יוחנן נא:י-יא; תהילים עם

בחיים? בחרו אשר למען אנשים אלוהים יעשה מה .13

נאם- ההם, מים הי אחרי ראל יש ית את-ב אכרת ר אש רית הב זאת י ”כלהםלאלהים, והייתי ה; בנ ם אכת ם, ועל-לב קרב ב יאת-תורתי נתת יהוה,יא:יט-כ). יחזקאל עם (השוו לא:לב). (ירמיהו לעם.“ יהיו-לי ה והמ

מת היה הוא כה עד חדשה; לבריאה האדם את הופכת ”תשובה

י“ח). תהילים (מדרש מחדש.“ נוצר הוא עתה החטא, בשל

ציין הקדומה ובנצרות ביהדות סמלי מעשה איזה .14אלוהים? עם בחיים לבחירה החדשה המחויבות את

ם ש כ ים, חדש ים חי ב אנחנו ם ג ך תהל נ ש די כ ות למ בילה ט ב אתו רנו ”נקבלהאב.“(האיגרתאלהרומייםו:ד). בודוש תיםעל-ידיכ יחהוקםמןהמ ש המ ש

שלא פי טבילתו, אף על להיטהר, נטהר בשעת שמכוון את ליבו ”מי

יא:יב). מקוות, הלכות (הרמב“ם, דבר.“ בגופו נתחדש

אישייות הערות

אלשר

עימ

שתנ"ך שיעור א': חלק

7

בחיים? הבחירה למצוות לוו הבטחות אילו .15

מר ולש דרכיו, ב ללכת אלהיך את-יהוה לאהבה היום, ך, מצו אנכי ר ”אשר- אש ארץ ב אלהיך, יהוה וברכך - ורבית וחיית טיו; פ ומש וחקתיו מצותיו

כ). פס‘ עם (השוו ל:טז). (דברים ה.“ ת לרש ה מ בא-ש ה את

ימות.“ אם ם ג יחיה י ב אמין המ ים. והחי ה חי הת ”אני ישוע: לה ”אמר

יא:כה). (יוחנן

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

8

1 אלוהים עם - חיים בחרת ב

אלוהים? דרכיםמ עם לחיים הנכונה הדרך מהי יכול לקבוע יאלוהים. עם לחיות כיצד מלמדות כך כל רבות ודתותבורא החיים אלוהי - אל לאותו מתייחסות שמרביתן אף ואולם,של את קיומן נסביר כיצד שונים. באורחי חיים דוגלות הן – הכולבאותו אלו של דתות זאת ועוד, דבקותן כה רבות? ואמונות דתותלעיתים שהסלימה דתית לקנאות אותן הובילה ו“מיוחד“ ”אחד“ אלוכל דת כל צלב. ומסעות אינקוויזיציות סובלנות, אי לכדי קרובותכי רק גורסת ומיוחד“, ”יחיד אותו אל על לבלעדיות טוענת דרך כזובדרכה. ילכו שלא כל מי את להרוג האמת, ומאיימת דרך ניתנה לה

הפרקים באחד מצויה זה חשיבה להלך הראשונה הדוגמהמשום בדיוק עשה זאת אחיו, הבל, את הרג אשר בתנ“ך. קין, הראשוניםלפלורליזם? האם בנוגע לקח כאן טמון האם בדרכו. נהג שהוא לאמוטעות? או אם הן רעות גם רבות, דרכים עם כל אותן להסכים עלינו

ולמגוון הדרכים הדתית הסובלנות לאי שהסיבה הפרדוקס הוא,חוכמה להבעת דרך לתרבות, הפכה שהדת בעובדה נעוצה הרוחניותהיחידה הדרך כי שכחנו התהליך של בעיצומו מעורפלת. אנושיתבקרבנו. לחיות לאלוהים להניח היא אלוהים, עם לחיות ניתן שדרכהמבט זו, מנקודת מובילה אלינו. כאשר מבינים זאת הדרך לאלוהיםמתוודעים לאחד אנו מרתק, שבו הופכים למסע אלוהים החיים עם

מועדות. פנינו לאן יודעים איננו אך עימנו, שהולך

אלוהים עם בחיים בחירה

בגדרה היה הראשון לאדם אמר שאלוהים הראשון דברן, עץ-הג מכל ר: לאמ על-האדם הים, אל יהוה יצו ”ו מצווה.יום ב י, כ : ו נ ממ תאכל, לא - ורע ב טו עת הד ומעץ, תאכל. ל אכ

ב:טז-יז). (בראשית מות.“ ת מות - נו ממ אכלך

ים חי ב , ובחרת

להםא והתיר הגן, עצי כל את ולחווה לאדם העניק לוהיםהייתה הראשונה המצווה לפיכך, מאחד. חוץ מכולם, לאכולאדם הבחירה. חופש את האדם לבני שהעניקה אלוהי חסד מתת1. Jacques Doukhan, Choosing Life with God, Shabbat Shalom, Winter 2001

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

9

רק עדן. בגן שצמחו העצים אלפי מבין לבחור חופשיים היו וחווהורע“. ב טו עת הד ”עץ, הזה: החסד ל“תחומי“ מחוץ נותר אחד עץלציין חשוב מחיים. ההפך מוות, הייתה הדעת בעץ הבחירה תוצאתבשל האדם בני בפני לעד נחסמה ים“ החי לעץ רך ”הד הכתוב, פי על כיג:כד). (בראשית האסור. העץ מפרי אכלו אשר וחווה, אדם של חטאםלקחים. שני טמונים הראשון האנושי הכישלון על בסיפורבתוצאותיו; לשאת מבלי ברוע לבחור חופשי אינו האדם ראשית,זו מהבחנה האלוהים. של מרצונו להתעלם החופש את בידיו אין חופשי החופש. אדם את התנ“כית התפיסה על ללמוד משהו ניתןהבוחר אדם הוא חופשי אדם האלוהים. לחוקי המציית אדם הואבחירה משמעה באלוהים הבחירה האל. להדרכת בהתאם לחיותחופש את מאבד ברוע שבוחר מי כי לטעון ניתן בנוסף, בחופש.לעבד, דבר של בסופו הופך ברוע הבוחר שאדם משום זאת הבחירה.אלוהים, עם נחיה אם רק וחירותו. זהותו את זה בתהליך ומאבד”רק לומר: חז“ל נהגו גורלנו. את ולממש את עצמנו להגשים נצליח

ה, ב). לעצמו.“ (עבודה זרה אדון עם אלוהים הוא אדם שחימחוץ לאלוהים, את הראשון. בסיפור מחזק השני הטמון הלקחבהכרח מובילה ברוע הבחירה למות. האדם חייב והמחייה, הבוראנוכל לא עצמנו, להיות נחדל חיינו את נאבד אם החיים. לאובדןשנחדל להתקיים. מפני פשוט – חופשיים יותר נהיה עוד ולא לבחורבחיים. עוסקים שניהם בזה: זה שלובים הללו הלקחים שני לפיכך,דברים, בספר המתועדים ישראל, לבני משה של האחרונים דבריוישראל שעם בשעה בבראשית. הראשונים לפרקים כפרשנות נראיםאת העולם לעזוב עמד אשר משה, המובטחת, לארץ התכונן להיכנס”ראה לחיים: חשוב לקח אותו את להם להזכיר מחויב חש הזה,ואת-הרע.“ ות, ואת-המ ב, ואת-הטו ים את-החי ום, הי לפניך י נתתואת הטוב, עם החיים את משה משווה זה בקטע ל:טו). (דבריםבהירות על מהות ביתר דרשתו הוא מדבר בהמשך המוות עם הרע.: לדבקה-בו ו לו ק ב ע מ לש היך, אל את-יהוה ”לאהבה והטוב: החיים

ל:כ). (דברים על-האדמה...“ בת ימיך--לש רך וא יך, חי הוא י כהמצווה פיה שעל המקראית האמיתה מוסברת אלו בדבריםחיים. ולאריכות לחיים מקבילה לקולו ולציית אלוהים את לאהובהתהילים ממזמורי פסוק בחיים. לבחור משמע באלוהים לבחורהנושא: את מרחיב דומה, מחשבה הלך מתוך שנכתב דויד, שלעצם לו:י). (תהילים ר.“ נראה-או רך, או ב ים; חי ר מקו ך, י-עמ ”כבני של הבנתם עומק על מעידה לאור, מקושרים החיים כי העובדההנאה; לשם ורק אך נועדו לא החיים החיים. משמעות את ישראל

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

10

דינאמית. חיים כדרך נתפסו החיים להפך, פסיבי. מצב אינם הםמכוונות אשר למצוותיו, דיוק ליתר האלוהים, לנוכחות קושר האורלנתיבתי.“ ר, ואו דברך; ”נר-לרגלי הדרך. את לנו ומראות אותנו

קיט:קה). (תהיליםהחיים את קישרה התנ“ך בתקופת ישראל עם של המבט נקודתומוות. חושך רק שוררים לאלוהים מחוץ האלוהי: לאור ורק אךכי לציין חשוב קיומי. כצורך נתפסו אלוהים עם חיים למעשה,יש הרוחניים, החיים רעיון את להביע כדי ששימשה רוח, למילהבני מבחינת ”נשימה.“ של גם כמו ”רוח“, של כפולה: משמעותני פ ש, ותחד ן; ראו ב י חך, רו ח ל ש ”ת החיים: עיקרון זהו ישראל,

קד:ל). (תהילים אדמה.“נושמים אנו – רוח בעל הוא אנושי יצור שכל העובדה עצם וכך,זו מהבחנה רוחני. יצור להיות אותו מכשירה – חיים אנו משמעעולה אף אלא לאלוהים, חייו את חב האדם כי משתמע רק לארוח לאדם העניק הוא הבורא, הוא אלוהים קיום: פילוסופייתיצורים הם לאלוהים. בזיקה רק קיימים האדם בני חיים. ונשמתעם אלוהים, ממד זה, החיים כאמור, אין להם קיום. רוחניים, אחרת

קיומי. צורך זהו רוחניים; לצרכים תגובה רק מהווה אינו

לחיים בחירות

וניזוניםכ מתנהלים עם אלוהים, חיינו לחיות בוחרים אנו אשרבחיינו. אלוהים לנוכחות שלנו המודעות מן

חיינו, – בו תלוי שקיומנו ומשום קיים שאלוהים תפילה: משוםעימו למערכת יחסים זקוקים אנו שלנו, הקיום וכל צרכי נשימתנו

התפילה. היא זו דרך עימו. לשוחח לנו שתאפשר ולדרךבתפילה ראו בעקבותיהם שהלכו האנשים וכל התנ“ך גיבורימשום הפיזי, לקיומי ואפילו לחיי, נוגעת התפילה חיוני. צורךרבני מב:י). (תהילים י.“ חי ”אל עם לקשר אותי מביאה שהיא”בכל לנו יקשיב אשר החיים“, ”אדון אל להתפלל המליצו התלמודהתנ“כית, המסורת פי על זו, מסיבה ט). ברכות (י. וצרה.“ צרהתמיד; עדו ב ל ל תפ י ”ו בחיים: ורגע רגע כל ללוות אמורה התפילהלנשימה. הושוותה התפילה עב:טו). (תהילים ברכנהו.“ י ם, ו ל-הי כ

החיים. כמו הנשימה, כמו – תמיד קיימת היאאנחנו תמיד לא בטבעיות. לנו באה אינה התפילה ואולם, חשובה שהתפילה משום דווקא לפיכך, בספונטניות. מתפלליםמשבר ברגעי מיוחדות, בנסיבות רק להתפלל אין בחיים, כך כל

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

11

בנוסף ומאורגנת. מבוקרת תהיה שהתפילה חשוב צרה. בשעת אומתוך צרכיו או אסון עקב צרה, בשעת הנובעת לתפילה ספונטניתהנאמרת תפילה על מעיד אף התנ“ך המאמין, של המיידייםהתפלל דניאל הנביא לדוגמה, קבועים. ובמועדים קבועה במתכונתאם גם להתפלל עלינו שומה יג). ו:י, (דניאל ביום פעמים שלושלנו תסייע התפילה למעשה, זאת. לעשות בצורך חשים איננושלנו היומיום חיי על שישפיעו אלוהים, עם קרבה יחסי לפתחאת יעצבו של דבר בסופו אשר שניטול, השראה לבחירות ויעניקו

זהותנו. ואת חיינו אורחאת בפנינו המגוללים הקודש, כתבי לימוד הכתובים: לימודובחיי בישראל בעולם, ביקום, ישראל אלוהי של מעשיו סיפורמקריאה אלוהים. עם החיים מן חשוב חלק הוא אף מהווה הפרט,זה לקח החיים. אלוהי אודות על רבות נלמד הקודש בכתבי והגותשהופקדה התורה דברי חתם את הקראת כאשר משה, ידי על ניתןכי ר אנ ברים, אש לכל-הד לבבכם, ימו ”ש מאת אלוהים במילים: בידול- את-כ לעשות, ר מ לש ניכם, את-ב ם, צו ת ר אש ום: הי כם ב מעידבר בד ו יכם; חי י-הוא - כ ם מכ הוא, רק י לא-דבר כ הזאת. רה התו ברי ד[ההדגשה לב:מו-מז). (דברים על-האדמה...“ ימים אריכו ת ה, הזיבה; הקש ני, לדברי ”ב לתלמידו: לקח זה מוסר החכם המחבר]. שלא.“ מרפ רו ש ולכל-ב צאיהם; למ הם, ים י-חי כ ך... נ הט-אז לאמרי,פעולה שהינו טקסט שלימוד מוזר להישמע עשוי ד:כ-כב). (משלימשום לא קסם. שום בכך אין ואולם, בקורא. חיים יפיח שכלית,נהפוך לחיים, הנכונה“ ב“נוסחה והוגים המילים את קוראים שאנושמשפיע הוא המילים לא צליל כבמטה קסם. חיים ומלאי בריאיםאלוהים חיים, דברי ה‘, דבר אכן, בעבורנו. משמעותם אם עלינו, כיתשומת את מלוא דורשים הם לפיכך, לחיים. לנו הנחיות מעניקיםוביאור לימוד את כינו והם מאחר זו, דרישה היטב הבינו חז“ל ליבנו.לשים או לחקור לבחון, שפירושו: ”דרש“ מלשון דרש, הכתובים ו“חקירה בחינה תחת נמצאים הקודש כתבי הדבר. אל ולבך עיניךמאתגרות מילות הכתובים וכך, בהם, שאנו מעמיקים בשעה צולבת“כדי בשמיעת הכתובים; די אין חיים. בנו אותנו ומפיחות ומעצבותכי לציין ראוי אותם בחיינו. ליישם שכלי, עלינו באופן אותם ללמודישראל ”שמע עם החשובה של התפילה הפותחת את המילה שמע,לא עוד כל שמענו לא ולציית. להבין לשמוע, משמעה ישראל“, מן הדרך שבה זה עולה עיקרון צייתנו. לא כל עוד לא הבנו הבנו –ר- ל אש למשה: ”כ אמרו ישראל בני התורה. עם ישראל למתן הגיבאנו דהיינו ונשמע, כד:ז). נעשה מע.“ (שמות נש ו ה נעש יהוה ר ב ד

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

12

והבנתו באופן הדבר את המצווה. שמיעת לקיים מוכנים ומזומניםשיסייע הוא בחיינו המילים יישום מעשייה. נובעים ורוחני, שכליביותר והיעילה הטובה הדרך הכתובים. משמעות את להבין לנובחיינו. ללמוד ביישום דבריהם היא להסתכן הקודש ללימוד כתבי

בהתאם לדברו. לחיות משמעו דבר האלוהים את

בקנה העולה חיים באורח בחירה משמעה בחיים בחירה מוסר: דרך ו ים; חי רח-צדקה א ”ב במשלי: אלוהים, ככתוב תורת עם אחדרק הקודש אינה הרוחניות בכתבי יב:כח). נתיבה אל-מות.“ (משליתורות של מפותחת שיטה או עמוקה, חוכמה מרתקת, מיסטיקהיוצאת רגשית או רוחנית מחוויה מורכבת אינה היא ודוקטרינות.מן ביסודה מורכבת היא אינטלקטואלי. סיפוק מתחושת או דופן,הדרישה בחיינו. למעשה הלכה ולבצע ליטול שעלינו הבחירות קריאה אינה גבוהה, למדרגה אותנו לרומם שאמורה לקדושה זוהי להפך, האדם. בני את או הגוף את הזה, העולם את לעזוב האנשים. יתר ואל הגוף אל העולם, אל אותנו הקושרת קריאהולהלכי שלנו והשתייה האכילה להרגלי חיינו, לאורח קשורה היארעינו. עם בחברה, לנהוג כיצד לנו מורה גם היא אך שלנו, החשיבההמבט מוסריים. מנקודת חיים ובראשונה בראש רוחניים הם חייםדתי, הינו כי הטוען שאדם הדעת על מתקבל זה אין המקראית,פי על הדת. מן חלק היא מוסרית התנהגות מוסריות. בחוסר ינהגכאילו הכתוב עליו מעלה מוסרי, מעשה העושה אדם ”כל התלמוד:א). י, (שבת, בראשית.“ במעשה הוא ברוך לקדוש שותף נעשה ומן מאלוהים אותנו מרחיקים מוסריים לא מעשים זאת, לעומת

הרוחניים. החייםמנוגדות קשות, החלטות לנטילת הקשורות הללו, הדרישות כלמלאה שהדת התחושה את הן מעוררות בנו ולרצוננו. לטבענו לרובהתנ“ך אלוהי תעשה“. ”אל במצוות דהיינו באיסורים, וגדושה לציית משרתיו על מצווה אשר ותובעני, מחמיר כשופט נתפסהדת אנשי פיו. את ממרים הם שבה עת בכל להענישם ונכון לו,הפן הדגשת ידי על זה. באופן אלוהים את קרובות לעיתים הציגושל אל על מאשר יותר וצער, מוות של אל על לימדו הם השלילי,

ואושר. חייםהחיים. אלוהי הוא התנ“ך אלוהי הנכון. הוא ההפך למעשה,אם כי ולמוות, לצער להוביל אמורה אינה עימו לחיות הבחירה שומה עינינו. לנגד ניצבים השדה עצי כל חיים. ולשמחת לחיים מתת הם שהרי מהם, וליהנות לטעום פירותיהם, את לקטוף עלינו

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

13

באיסור מלוות בהן אותנו חנן שה‘ הרבות הזכויות ואולם, הבורא.להישג מחוץ נשמר הגן עצי אלפי מבין אחד עץ רק אחד: פעוטאת לתאר הטיב קהלת ספר אחד. בסייג מלווה הרבה ההנאה ידינו.תיך, בחורו ימי ב ך לב ויטיבך ילדותיך, ב חור ב מח ”ש הזה: הניגודיביאך ה ל-אל על-כ י כ ודע, עיניך; במראי ו ך, לב דרכי ב ך הל והפסוק כי לציין מעניין בנוסף, יא:ט). (קהלת ט.“ פ ש מ ב הים האלמן הצער את ולהרחיק החיים מן ליהנות החובה בין מקשר הבא רעה והעבר ך, ב מל עס כ ”והסר לרוע: להתנגד החובה לבין הלב,

יא:י). (קהלת הבל.“ חרות, הש ו לדות י-הי כ רך: ש מב

חדשים חיים

אלוהיםל האנושות: בעבור אלוהים של ברצונו מדובר מעשה,נותרת ואולם, עימו. לחיות הבוחר עם קדוש, בעם חפץנגיע כיצד הרוע. את ולנטוש קדושים להיות נצליח כיצד השאלה אלוהים, עם לחיות בחרו פשוטה: התשובה כזו? רוחנית למדרגהאת-יהוה תה...לאהבה לעש הזאת צוה ל-המ את-כ מר ל“ש בחרושל במילותיו או יט:ט). (דברים מים...“ ל-הי כ דרכיו, ב ללכת ו היך אלדרך אי-זה לם, עו לנתבות אלו וש וראו רכים על-ד ”עמדו ירמיהו: ימלא אלוהים זו, מבחירה כתוצאה ו:טז). (ירמיהו ולכו-בה...“ ב הטום, ואת הים; לאל לכם, הייתי ו ככם, תו ב י, כת ”והתהל הבטחתו: אתהוא מתהלך בקרבנו, אלוהים כאשר כו:יב). (ויקרא היו-לי לעם.“ תאדם ”כאשר אמר: לקיש בן שמעון רבי לעמו. להפוך בידינו מסייעאדם כאשר בידו; יסייע לא אלוהים אך בידו, מסייעים ברוע בוחר שבת, בבלי, (תלמוד זו.“ בדרך ללכת בידו מסייעים באלוהים, בוחר”חדשה“, אלוהים כדרך חיים עם החיים התנ“ך מתאר את א). קד,והוא עימו, להתהלך בחרו עליה. מגונן ובעצמו בכבודו אלוהים אשרהמקראית, הברית את המאפיין זה, הדדי תהליך עימכם. יתהלךהממחישות הדוגמאות אחת הקודש. כתבי של אורכם לכל נגלהיהודה, ארבעת בני בסיפור על דניאל מצויה בספר עיקרון זה היטבעל ולשתות לאכול ישראל, לאלוהי נאמנים להישאר בחרו אשר שמיימי תזונה במשטר שהתמידו לאחר עימו. ולחיות מצוותו פיעשרה פי ונבונים חכמים בריאים, נמצאו הם ימים, עשרה במשךשקיבלו. הגמול לבין פועלם הדוק בין קשר קיים המלך. חכמי מיתרוהחוכמה הבריאות כי מגלים אנו יותר מאוחר פסוקים כמה ואולם,ם, עת ה ארב האל הילדים ”ו אלוהי. חסד מתת אף היו אותם, שציינה

א:יז). (דניאל וחכמה...“ כל-ספר ב ל כ הש ו ע מד הים האל להם נתןובחר חטאו על שהתחרט לאחר דומה. חוויה עבר המלך דויד

אישייות הערות

קריאה מסמך ב': חלק

אלשר

עימ

ש

14

ר, טהו ”לב התחנן: הוא אלוהים, עם ולהתהלך בתשובה לחזורהמדרש נא:יב). (תהילים י.“ קרב ב ש חד ן, נכו ורוח הים; אל רא-לי בחדשה; לברייה האדם את הופכת ”תשובה המזמור: את מבאר(מדרש מחדש.“ נוצר הוא עתה החטא, בשל מת היה הוא כה עד

יח). תהיליםלאלוהים מודים מתעוררים, אנו כאשר בוקר מדי מתחולל זה נסהיינו שרויים שבו ההכרה מחוסר אותנו שהחיה על ומברכים אותוהסמלי במנהג במיוחד מודגש זה בנס הטמון הלקח הלילה. בשנתבמים טובל בתשובה שחזר המאמין פיו שעל במקווה, טבילה שלהחלטתו את להביע כדי א:ב), (בראשית ואפלה מוות המסמלים הרמב“ם: שביאר כשם וטהורה. חדשה ברייה בתור המים מן לצאתשלא פי טבילתו, אף על להיטהר, נטהר בשעת שמכוון את ליבו ”מילציין מעניין יא:יב). מקוות, הלכות (הרמב“ם, דבר.“ בגופו נתחדשהשליח: שאול שביאר כפי לטבילה, מקושרים הרעיונות אותם כיים, חדש ים חי ב אנחנו ם ג ך תהל נ ש די כ ות למ בילה ט ב אתו רנו ”נקב(אל האב.“ ל ש דו בו כ די על-י תים המ מן הוקם יח ש המ ש ם ש כהחיים את לנו שיעניק הוא אלוהים דבר, של ו:ד). בסופו הרומיים

זאת. לעשות הבורא שרק בידי משום הללו, החדשים

מהי? אמת ושוב,לסוף שהגענו הדבר פירוש אין שיעורינו, לסיום שהגענו אףשומה מהי?“ ”אמת בשאלה: תמיד להגות עלינו שומה לימודינו.יותר, שנלמד ככל עת. בכל ללמוד ומזומנים מוכנים להיות עלינונבצר ושהאינסופי וללמוד, לגלות הרבה כך כל עדיין שיש נבין כךלילד בעיני ניוטון: ”דומה הייתי שאמר המדען אייזיק כפי מבינתנו.שאוקיינוס גדול בשעה הים, חוף על וצדפים אבנים המחפש חלוקיהתלמוד: רבני את העסיק דומה פרדוקס לפני.“ עלום השתרעבשר פי על ודם. בשר מידות אינן הוא ברוך הקדוש של ”מידותיולא מלאים כלים אך (להכיל), להחזיק יכולים ריקים כלים ודם,יכול המלא הכלי הוא, ברוך הקדוש פי על אבל, להכיל. יכוליםב). מו, א, (סוכה, הריק אינו יכול להחזיק.“ והכלי להחזיק (להכיל),

אותה ישראל, לאלוהי התפילה את לנו מזכיר זה נשגב רעיון ישראל...“ ”שמע כתמיד: ורלוונטית בוערת זעקה

אישייות הערות

אלשר

עימ

שקריאה מסמך ב': חלק

15