העובדים הסוציאליים60 גיליון2011 יולי אח קולט באומנה: "יש לו אח ורע" עתליה מוסק, אלונה תומר לתוככי השכונה מלב הגבעה מסעה של עובדת סוציאלית מהחממה הקיבוצית לשכונה ניצה גיל ז"ל- ד' ביפו "קוראים לי נוער ואני מכור"..?! דיון בתפיסת הטיפול הנוגעת- לנוער נפגע סמים ואלכוהול שלומית בירנבוים
This document is posted to help you gain knowledge. Please leave a comment to let me know what you think about it! Share it to your friends and learn new things together.
Transcript
העובדים הסוציאלייםיולי 2011 גיליון 60
אח קולט באומנה:
"יש לו אח ורע"
עתליה מוסק, אלונה תומר
לתוככי השכונה מלב הגבעה
מסעה של עובדת סוציאלית
מהחממה הקיבוצית לשכונה
ד' ביפו - ניצה גיל ז"ל
"קוראים לי נוער ואני מכור"..?!
דיון בתפיסת הטיפול הנוגעת
לנוער נפגע סמים ואלכוהול -
שלומית בירנבוים
עובד סוציאלי יקר,יש לנו פנסיה במיוחד בשבילך!
הסדר ההטבות הייחודי של העובדים הסוציאלים במנורה מבטחים פנסיה כולל:
הנחה ניכרת בדמי הניהול הן על סכומי ההפקדה והן על סכומי הצבירה, המהווה תרומה גדולה להגדלת
היתרה הצבורה שלך בקרן ומשפרת משמעותית את פנסיית הפרישה.
ועריכת הביטוח מסלולי מיגוון בחינת אישית, להתאמה מקיף פנסיוני מבדק לעריכת ייחודי שירות
סימולציה באופן שתאפשר התאמה על פי המצב הביטוחי והכספי של כל אחד ואחת באופן פרטני.
מנורה מבטחים מלווה את חברי אגוד העובדים הסוציאלים כבר שנים רבות.
דואגת לעתידם ולעתיד משפחתם במקצועיות ונאמנות, למעלה מעשור, ולעוד שנים רבות!
ההסדר הייחודי של מנורה מבטחים עם אגוד העובדים הסוציאלים מעניק לך תנאים מיוחדים, מהטובים
במשק, ומשפר את פנסיית הפרישה שלך באופן משמעותי.
* עמיתי הקרן, בני משפחה של העובדים הסוציאלים זכאים להטבה, בהתאם להסכם.* האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ או חוות דעת באשר לכדאיות ההשקעה או החיסכון הפנסיוני.
* האמור לעיל בלשון זכר מתייחס גם ללשון נקבה.
למידע ולפרטים נוספים ניתן לפנות למרכז קשרי הלקוחות,
www.menoramivt.co.il *9699
כמו כן, עומדת לרשותכם אשת קשר לנושא מימוש ההסכם ויישומו, הגב‘ טובה צרפתי
”קוראים לי נוער ואני מכור“..?! דיון בתפיסת הטיפול הנוגעת
לנוער נפגע סמים ואלכוהול שלומית בירנבוים
לתוככי השכונה מלב הגבעה - מסעה של עובדת סוציאלית
מהחממה הקיבוצית לשכונה ד‘ ביפו ניצה גיל
עמדה אלימות נגד עובדים סוציאליים
במאה העשרים ואחת אריה אהרן
על המדף "קולם של ילדים" מאת דניאל גוטליב
קראה וממליצה: אהובה אוברשטיין
4
6
8
18
26
34
44
48
50
דבר המערכת
4
קוראות וקוראים יקרים,
בקוד האתיקה של העובדים הסוציאליים נכתב פרק על אודות תפקידו של העובד הסוציאלי כמקדם רווחת החברה,
אשר פועל להבטיח לכל אדם גישה להזדמנויות, למשאבים ולשירותים הנחוצים לו. זהו מרכיב ייחודי מאוד בקוד
האתיקה, שאין לו אח ורע בקודים מקצועיים של אנשי מקצוע אחרים - פסיכולוגים ורופאים, לדוגמה.
גיליון זה של המידעו"ס לא היה אמור להתמקד בנושא ספציפי, אך בקריאת המאמרים בו מצטיירת תמונה מעניינת
של פעילות מגוונת, המתמקדת בהרחבת ההזדמנויות של קבוצות ושל אנשים שנפגעו קשות במהלך חייהם.
משרד הרווחה והשירותים החברתיים מפעיל, באמצעות שירותי האומנה, מערך של משפחות אומנות המשמשות
ואלונה תומר ד"ר עתליה מוסק הוריהם הביולוגיים. לגדול עם יכולים לילדים שאינם תחליף למשפחה הביולוגית
בחרו לחקור את תת־מערכת האחים במשפחות אלה מנקודת מבטם של אחים קולטים ולהעריך את תפקידם של
אלה בהצלחת האומנה. המאמר ממחיש את חשיבותו של שירות האומנה בהקטנת הנזקים העלולים להיגרם לילדים
שהוצאו ממשפחותיהם עקב מצבי סיכון.
במאמרה "אלימות נשים ביחסים זוגיים - משדה המחקר לעבודת השדה בשירות המבחן למבוגרים" מנתחת איילה
מציגה ממצאים מחקריים, שמסבירים היא זוגן. בני/בנות כלפי נשים אלימות של המתגברת התופעה את זלצמן
הנושא חקירת וג'נדריאליות. חברתיות מסיבות - הזוגיים ביחסיהן נשים של לאלימותן שבהתייחסות הקושי את
והמסקנות שעלו לגבי חשיבות ההצגה של תמונה רחבה יותר ומורכבת יותר מהתפיסות לגבי גברים "מכים" ונשים
"מוכות" המקובלות בקרב עובדים סוציאליים (בשירות המבחן, בלשכות לשירותים חברתיים, בתחנות לטיפול משפחתי
ובמרכזים לשלום המשפחה), הובילו לשינוי תפיסה בשירות המבחן ולפיתוח מודלים חדשים להתייחסות לאלימות
נשים ולעבודה עמה.
סמים נפגע בנוער הטיפול בתפיסת דיון - מכור...?! ואני נוער לי "קוראים במאמרה מספרת בירנבוים שלומית
ואלכוהול" על תפיסת הטיפול בקהילה הטיפולית "רטורנו". היא מתארת את שאיפתם של אנשי המקצוע לשלב בין
נוקשה הכוללת גישה כי ההתמכרות היא מחלה חשוכת מרפא, אשר תכנית הטיפול בה מחייבת הגישה שסוברת
התנזרות מוחלטת מכל מגע עם אלכוהול וסמים ואיסור מוחלט על קשר עם אנשים משתמשים, לבין הגישה הנגדית
- שסוברת כי מדובר בנוער בסיכון, שהשימוש בחומרים פסיכו־אקטיביים מהווה חלק ממצב המצוקה שבו הוא נתון
ולאור גילו הצעיר מהווה בינתיים רק תחנה בשלבי התפתחותו האישיותית.
ניצה גיל ז"ל, יועצת לצוותים המובילים במעונות הרב־תכליתיים, מתארת בטיוטה האחרונה למאמר שכתבה "לתוככי
השכונה מלב הגבעה - מסעה של עובדת סוציאלית מהחממה הקיבוצית לשכונה ד' ביפו" את השפעת חוויות חייה
והשירותים הייחודים שפיתחה במעון הרב־תכליתי. - על הכלים - חדר האוכל, מועדון החברים, פינת החי בקיבוץ
ברצוני לצטט כאן דברים שכתבה: "בשבילנו (הצוות) ובשביל המשפחות השוהות במעון, המעון איננו 'פרויקט', הוא
תפיסת עולם, דרך חיים ובעיקר הוא בית חם, מכיל ומחזק, מציב גבולות מחד ופותח אפשרויות מאידך - לשינוי,
לשיפור, לצמיחה ולגדילה וליצירת יחסים בריאים יותר בין הורה לילדו, בין אח לאחותו ובין בעל לאשתו."
במילים דומות אפשר לתאר ולאפיין את התכניות שתוארו במהדורה זו. העובדים הסוציאליים במשרד הרווחה,
בלשכות לשירותים חברתיים ובעמותות בונים בתים חמים ומכילים - במובן המעשי ובמובן המטפורי - לילדים ולהורים,
עבודתנו, ותמצית עולמנו תפיסת זו ולשינוי. לצמיחה בדרך ולהכלה לתמיכה הזקוקים לכל ולמבוגרים, לצעירים
החשובה מאין כמוה.
סימון שפאק,
יו"ר המערכת
5
16 69978
03-6406902 03-6409559 03-6409355
http://www.socialwork.tau.ac.il/swce
db
)
FOULKES
—
)
(COACHING
)
)
)
קצר ולעניין
6
דבר היו"ר
עמיתיי העובדות והעובדים הסוציאליים,
בתחילת חודש יולי קיבלו העובדים הסוציאליים במגזר הציבורי את המשכורת הראשונה שלאחר חתימת הסכם השכר החדש על
ידי משרד האוצר והמעסיקים. באותה משכורת גם נכללו ההפרשים בגין התוספות שסוכמו, רטרואקטיבית מינואר 2011.
התהליך מסובך וקשה בהרבה לגבי החלת ההסכם על העובדים הסוציאליים המועסקים בעמותות נותנות השירותים למשרדי
הממשלה. ההסכם קובע שכר מינימום ענפי, השווה לשכר עובד סוציאלי במגזר הציבורי בעל ותק של חמש שנים. החשב הכללי
באוצר הנחה את משרד הרווחה, את משרד הבריאות ואת משרד הביטחון לקיים את ההסכם. על משרדים אלה לפנות לעמותות
המספקות להן שירותים ולדרוש לשנות את ההסכם עמן. אנו נמשיך לעקוב אחר ביצוע ההסכם, עד לפסיק האחרון שבו, אולם
האחריות היא גם עליכם, העובדים הסוציאליים המועסקים בעמותות נותנות השירותים. עליכם ללחוץ על מנהלי העמותות לשנות
את ההסכם, שכן השינוי מלווה בתקצוב נוסף עבורן.
במהלך המאבק, כחלק מדרישותינו, ביקשנו לשנות את לוח התפקוד של העובדים הסוציאליים. משרד הרווחה יודע ומכיר את
הצורך לעדכן את לוח התפקוד ולהתאימו למאה הנוכחית. בהמשך לשיחות שקיימתי עם מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ,
פרסם לאחרונה משרד הרווחה מכרז לקבלת הצעות מגופים או מיועצים לצורך ביצוע העדכון. אנו מברכים על מהלך זה, אולם
הודענו מפורשות למשרד הרווחה שכל מהלך שייעשה עם החברה שתזכה במכרז יחייב שיתוף והתייעצות עמנו.
גם בנושא הרמות המקצועיות אנו אנשי בשורות. הוועדה המשותפת לאיגוד העובדים הסוציאליים ולמשרד הרווחה לבחינת
נושא הרמות המקצועיות, בראשות משה שיאון, סמנכ"ל בכיר במשרד הרווחה, סיימה את עבודתה. הוועדה המליצה לממונה על
השכר באוצר להחיל את הרמות המקצועיות בהסכמי השכר הקיבוציים, בהמשך להסכם השכר משנת 2009.
בכך הצליח האיגוד לקדם את נושא הרמות המקצועיות, שינוי שעמד על הפרק ורצינו לבצע לאורך שלושים (!) השנים האחרונות.
אני מאמין שבמהלך החודשים הקרובים יושלם המהלך כולו.
לקחים להפקת ומורכב רציני תהליך של בעיצומו נמצאים אנו "מידעו"ס", של האחרון בגיליון פורסם ואף שהבטחתי, כפי
מהמאבק - התהליכים שקדמו לו, מהלכו ותוצאותיו. במהלך חודש יולי נכנס את צירי הוועידה ליום דיונים, שבמסגרתו נקיים
סיעור מוחות בקבוצות דיון. המסקנות יהוו בסיס לתכנים של ועידה נוספת, בת יומיים, שתתקיים בחודש ספטמבר. במידת הצורך
נזמן את צירי הוועידה ליום דיונים נוסף לאחר מכן, להשלמת תהליך הלמידה ולהפקת לקחים. מטרת התהליך היא לאחד, ללכד
ולחזק את האיגוד.
ועוד רבדים נגד מדיניות ההפרטה של השירותים החברתיים, החודרת לעוד בחודשים האחרונים נאלצנו לפעול ביתר שאת
ומגזרים שהופעלו עד היום על־ידי המדינה. דוגמה מוחשית לחוליי ההפרטה ולנזקיה הוא המכרז שהסתיים זה עתה, להפעלת
מקלטים לנשים נפגעות אלימות. דרישת הסף הגבוהה ביותר שהציב משרד הרווחה לניגשים למכרזים להפעלת 13 המקלטים
ברחבי הארץ הייתה מבנה מתאים. הניסיון, הידע, ההיכרות עם הנושא - הן מעשית והן אקדמית - היו פקטור שולי במכרז. וכך
ניגשו אליו גופים שהטיפול באלימות נגד נשים רחוק מהם כרחוק מזרח ממערב, כמו משרד אדריכלים ומכללה לחינוך טכנולוגי.
זו האחרונה אף זכתה במכרז להפעלת אחד המקלטים, במקום העמותה שהפעילה אותו ב־19 השנים האחרונות.
אנו, כאיגוד, נמשיך להילחם במדיניות ההפרטה ונפעל בכל הדרכים העומדות לרשותנו לביטול תוצאות המכרז ולהבטחת
המשך שירות טוב, יעיל, מקצועי ואחראי ללקוחות הרווחה.
בנוסף לכל אלה, אנו חווים עתה המשך מתקפה של גורמים אינטרסנטיים, ביניהם גם גורמים פוליטיים שונים. אלה תוקפים
את עבודתם של העובדים הסוציאליים, בעיקר את זו של העובדים הסוציאליים על־פי חוק, מוציאים דיבתם רעה ומנסים לפגוע
במקצוע העבודה הסוציאלית - בין השאר על־ידי יוזמות חקיקה שונות, שנועדו להקשות על עבודתם של העובדים הסוציאליים
ולהצר את כר הפעולה שלהם. אנו פועלים מול המחלקה המשפטית של משרד הרווחה כדי לסכל יוזמות חקיקה שכאלה, ואני
מקווה שנצליח בכך.
והמוציאים את דיבתם של העובדים הסוציאליים רעה. והחוקיות כנגד המשמיצים אנו בודקים את כל הדרכים המשפטיות
ביקורת לגיטימית היא כמובן אפשרית, אולם כשהביקורת מלווה בהשמצות, דברי בלע וגנאי - היא חורגת מגבולות הלגיטימציה.
בברכת חופשה נעימה,
עו"ס איציק פרי
יו"ר איגוד העו"סים
מן המחקר
8
מטרת המאמר האומנה, בעקבות הנוצרת האחים מערכת בתת מתמקד זה מאמר
מנקודת מבטם של אחים קולטים. מטרתו לתאר את אופיים הייחודי
של חייהם איכות על השפעתם את לבחון אלה, אחאיים יחסים של
האחים הקולטים ולהעריך את תפקידם בהצלחת האומנה.
רקע תיאורטיחשיבותה של מערכת האחים כבסיס לשייכות ולתמיכה משפחתית
האחרונות בשנים רק להכרה זוכה
.
מלווים ומשתנים, דינמיים מורכבים, לרוב שהם אחים, בין יחסים
הרגשי למטען קשר ללא . חייו לאורך האדם את
התפיסה זה, כלפי זה חשים שאחים אדישות ו/או שנאה אהבה, של
באמצעות מעוצבת וצעירים ילדים של והחברתית הרגשית העצמית
היחסים שיש להם עם אחיהם ואחיותיהם
.
השמה של ילד במשפחה אומנת יוצרת מערכת יחסי אחים המורכבת
מילדים שאין ביניהם קרבה גנטית, היסטוריה משותפת, דמיון במטען
הערכי והתרבותי או מעמד חוקי זהה, ואף עתידם המשותף אינו ידוע.
יחסי אחים במשפחות רגילות כבסיס ידע בתחום לכן, הסתמכות על
להבנה ולהתערבות ביחסי אחים באומנה, מחייבת בדיקה.
המשגה באומנה
מורכבותם של היחסים באומנה מתבטאת גם באי בהירות מושגית.
אומן" "ילד נקרא באומנה המסודר ילד המערבית, בספרות
, ואילו בשפה המקצועית בישראל נהוג לכנות את ילדה הביולוגי
המשפחה של ילדה בספרות, אומן". כ"ילד האומנת המשפחה של
"ילד מולד" ,( ) "ילד ביולוגי" האומנת מכונה
שירות" נותן של "ילד או מטפל" של "ילד ,
.
זו אינה רק ביטוי לקושי בשיום אלא אף ביטוי להיעדר אי בהירות
לילד כאח אומנת, במשפחה ביולוגי ילד של החשוב בתפקידו הכרה
הבניית זהות, הבניית לתהליכי השפה בתרומת הכרה מתוך באומנה.
ושימור הסדר החברתי, בחרנו לכנות מציאות, ארגון החוויה האנושית
ובמקביל , קולט" כ"אח אומנת במשפחה ביולוגי ילד
לכנות את הילד המסודר באומנה "אח נקלט". מטעמי נוחות, השימוש
להפליה כוונה כל ללא ל"אחות", גם מתייחס ב"אח" המאמר לאורך
מגדרית.
יחסי אחים באומנה
טיבם של יחסי אחים נבחן על פי שילוב בין מרכיבים של חום/קרבה
ועוינות. המפגש ביניהם יוצר טיפולוגיה של יחסי אחים הכוללת ארבע
קטגוריות עיקריות: הורי, חבר, ממורמר ואגבי
. ברוס וברוס מתארים
טיפולוגיה מקבילה של יחסי אחים באומנה:
1. "יחס הורי" - מורכב מעוצמה רגשית גבוהה, הכוללת מידה רבה של
חום/קרבה, כמו גם עוינות. בדרך כלל מדובר באח קולט שהוא לפחות
בגיל ההתבגרות, שיש הפרש גילי ניכר בינו לבין אח נקלט צעיר. היחס
ההורי כולל דאגה לאח הנקלט וסיוע בטיפול בו ומונע לעתים קרובות
הקולט האח זו. להתנהגות ההורים מצד ולהערכה להכרה מציפייה
מתייחס אל האח הנקלט כאל אח ורואה בו כחלק ממשפחתו.
2. "יחס חברי" - מערכת יחסים הרמונית המאופיינת במידה רבה של
חום/קרבה ומעט עוינות. האח הקולט והאח הנקלט בדרך כלל קרובים
ונהנים מפעילויות משותפות. האח הקולט ביחד רב זמן בגיל, מבלים
מתייחס אל האח הנקלט כאל אח ורואה בו חלק ממשפחתו.
במיעוט המאופיינת נייטרלית יחסים מערכת - אגבי" "יחס .3
היחסים את רואה הקולט האח עוינות. של והן חום/קרבה של הן
או בגיל מזה זה שונים בהיותם כחסרי משמעות, הנקלט האח עם
בתחומי העניין. בילוי זמן משותף, שהינו בלתי נמנע בשל ההתנהלות
שהאח אף על משמעותית. תקשורת כולל אינו בבית, ־יומית היוםֿֿ
שמדובר מדגיש הוא מהמשפחה, חלק הנקלט באח רואה הקולט
באח באומנה.
חום/קרבה במעט המאופיינת יחסים מערכת - ממורמר" "יחס .4
עם פעילויות משותפות מקיים הקולט עוינות. האח ובמידה רבה של
האח הנקלט, אך אינו עושה זאת מתוך בחירה ואינו חש רווח או הנאה
מכך. טינה מיוחדת מופנית כלפי האח הנקלט, בשל הזמן שעל ההורים
להשקיע בטיפול בו. האח הקולט מציין באופן ברור כי האח הנקלט אינו
חלק ממשפחתו.
הרקע למחקרלבין לאומנה השירות בין הסכם בעקבות נוצרת אומנת משפחה
בילדים לטפל המשפחה עצמה על לוקחת שבעקבותיו משפחה,
מסגרת העדפת בהם. לטפל שונות, מסיבות מתקשים, שהוריהם
האומנה על פני סידור פנימייתי מבוססת על ההנחה כי חיי משפחה הם
ילד של היא שקליטתו הציפייה ילדים. לגידול הנורמטיבית המסגרת
במשפחה אומנת תספק לו הזדמנות לפתח יחסים מיטיבים עם הורים
של ה"נורמליות" אך התקינה, ולהתפתחותו לגדילתו שיתרמו ואחים
יחסי האחים באומנה טרם זכתה להערכה. כמו כן, תשומת לב מועטה
הנדרשים האומנת, המשפחה ילדי על האומנה להשפעת הוקדשה
לקלוט את ילדי האומנה במרחב הפיזי והרגשי האינטימי שלהם.
להשפעה האומנים ההורים של שחששם נמצא האחרונות בשנים
שלילית של האומנה על ילדיהם תורמת לקושי בגיוס משפחות אומנה
עתליה מוסק, אלונה תומר
המאמר נכתב במשותף על ידי ד"ר עתליה מוסק - מרצה בכירה וראש תכנית המ.א. במכללה האקדמית תל חי, ואלונה תומר - ראש צוות במטב השירות לאומנה
אח קולט באומנה: "יש לו אח ורע"
9
הציפייה היא שקליטתו של ילד במשפחה אומנת תספק לו
הזדמנות לפתח יחסים מיטיבים עם הורים
ואחים שיתרמו לגדילתו ולהתפתחותו התקינה,
אך ה“נורמליות“ של יחסי האחים באומנה
טרם זכתה להערכה
מן המחקר
10
2006 (פאוסט־חילואני, מתפקדות אומנה משפחות בקרב ולקריסה
הנוכחי המחקר
נועד להתמודד עם סוגיות מהותיות אלה.
מטרות המחקראחים ביחסי התבוננות הינה זה למחקר הייחודית המבט נקודת
באומנה מנקודת מבטו של אח קולט.
שאלות המחקר
1. מהי חוויית האומנה של אח קולט?
2. מה טיבם של יחסי אחים באומנה?
3. כיצד מושפעים יחסי האחים באומנה ממשתנים של גיל,
הפרש גילי, מגדר ותרבות?
4. מה תפקידו של אח קולט באומנה?
5. מהו מאזן העלות מול התועלת של האומנה עבור אח קולט?
שיטה נתוני רקע של המשתתפים
12 אומנה, משפחות מ־24 קולטים אחים 47 השתתפו במחקר
את אפיינו הרקע נתוני הערבי. מהמגזר ו־12 היהודי מהמגזר
המתגוררות ילדים, מרובות כמשפחות המשתתפות המשפחות
היהודי מהמגזר המשפחות כפרי. ביישוב פרטי בבית הארץ בצפון
בני שני כאשר בינוני, או גבוה כלכלי ממעמד חילוניות, ברובן היו
מחוץ מועסקים ומרביתם אקדמית או תיכונית השכלה בעלי הזוג
לבית. המשפחות מהמגזר הערבי היו ברובן מסורתיות או חילוניות,
בינוני, רמת ההשכלה השכיחה של האם עממית או ממעמד כלכלי
תיכונית ושל האב תיכונית. מרבית האימהות ומחצית מהאבות אינם
מועסקים מחוץ לבית.
בהיסטוריית האומנה נמצא שוני בין משפחות מהמגזר היהודי לבין
אלו מהמגזר הערבי. במגזר היהודי, שני שליש מהמשפחות היו עם ותק
של פחות מחמש שנים באומנה, קלטו ילד אחד או שני ילדים, ובמחצית
מהמקרים ההשמה הנוכחית הייתה עבורן ההשמה הבלעדית. לעומתן,
שני שליש מהמשפחות במגזר הערבי היו עם ותק של חמש שנים ומעלה
באומנה, קלטו שניים או שלושה ילדים ועל פי רוב היו עם היסטוריה של
השמות קודמות.
אוכלוסיית האחים הקולטים שהשתתפו במחקר כללה 30 בנות ו־17
בגיל קולטים אחים של שווה השתתפות הייתה היהודי במגזר בנים.
הילדות האמצעית ובגיל ההתבגרות, ואילו במגזר הערבי מרבית האחים
הקולטים היו בגיל ההתבגרות. נתוני סדר הלידה התחלקו באופן שווה
כשהתבקשו הריאיון, במהלך וצעירים. אמצעיים בכורים, ילדים בין
להתייחס לאח ביולוגי, כמחצית מהם בחרו להתייחס לאח ביולוגי בוגר
מהם, כשהמצב השכיח היה התייחסות לאח ביולוגי בטווח הגילים שבין
חמש שנים פחות מגילם לבין שלוש שנים יותר מגילם. במגזר היהודי,
הפרש הגילים השכיח בין אח קולט לנקלט היה חמש שנים, ואילו במגזר
האח מקרים בארבעה רק שנים. תשע היה השכיח ההפרש - הערבי
הקולט היה צעיר מהאח הנקלט.
17 ילדים 26 ילדים, לעומת משפחות אומנה במגזר הערבי קלטו
אפשר הנקלטים, האחים נתוני בהשוואת היהודי. במגזר שנקלטו
לראות דמיון בין המגזרים. נקלטו 23 בנים ו־20 בנות שגילם הממוצע
השהייה זמן שנה. ל־14 שנתיים שבין הגילים בטווח שנים, שמונה
המקרים ובמרבית שנים, ארבע היה הנוכחית במשפחה הממוצע
משפחות של הדמוגרפיים המשתנים ראשונה. השמה זו הייתה
המוצא גם הם דומים: הגדרתן הדתית חילונית או מסורתית, מגורי
ההורים בעיר ומעמדם הכלכלי נמוך.
כלי המחקר
נעשה שימוש בכלי מחקר איכותניים וכמותיים. פרטי רקע והערכה של
האומנה התקבלו ממנחי האומנה. ריאיון האחים הקולטים הונחה על ידי
"עץ החיים" (לצעיר) או "מפת העיגול" (למתבגר או בוגר)
, שסייעו בתיאור מארג היחסים של האח הקולט עם אנשים
חצי שאלון ואחרים. החברים המשפחה, בתחומי בחייו משמעותיים
מובנה, שנבנה לצורך המחקר הנוכחי, אפשר לאח קולט לבטא את סיפור
האומנה שלו. ריאיון ההורים האומנים נעשה על סמך שאלון חצי מובנה,
שנבנה אף הוא במיוחד לצורך המחקר הנוכחי.
הנתונים הכמותיים נאספו באמצעות שאלון יחסי אחים -
.( ) ( )
(חום/קרבה, אחים ביחסי עיקריים גורמים שלושה מעריך השאלון
עוינות ויריבות) על פי דיווחו העצמי של המרואיין. השאלון המקורי
כולל 48 פריטים, שצומצמו במחקר הנוכחי ל־20 פריטים המייצגים
שגרם העייפות לאור התקבלה זו החלטה הגורמים. שלושת את
מילויו של שאלון ארוך, שאותו נדרש האח הקולט להשלים פעמיים:
יחסיו לגבי אחת ופעם נוסף קולט אח עם יחסיו לגבי פעם אחת
עם אח נקלט. בשאלון זה נעשה שימוש רב במדידה של יחסי אחים
11
וגם נורמטיביות במשפחות
כבעל נמצא השאלון . אומנה במשפחות
נמוך ובעל מתאם ∝ גבוהה פנימית מהימנות
עם רצייה חברתית.
הליך המחקר
המחקר הנוכחי מהווה ביטוי לשיתוף פעולה פורה בין מטב השרות
לאומנה והמכללה האקדמית תל חי. ייחודו בשילוב האיכויות והיכולות
שיש למסגרת אקדמית (מרצה וסטודנטים לעבודה סוציאלית בשנת
הניסיון הידע, לבין מחקר) סמינר במסגרת השלישית, לימודיהם
צוותים (ראשי המחקר לאוכלוסיית והנגישות ההיכרות המקצועי,
סדנאות שולבו המחקר בתהליך בשדה). הפועלים האומנה ומנחי
נבחנו האומנה, שבהם ומנחי האקדמיה חברי בהשתתפות ומפגשים
באופן ביקורתי ידע, עמדות והתערבויות בתחום המחקר.
הנמצאת אחת אומנת משפחה להזמין התבקש אומנה מנחה כל
ולאחים להורים הסבירו האומנה מנחי במחקר. להשתתף בטיפולו
הקולטים את מטרות המחקר. ההורים והאחים הקולטים הבוגרים חתמו
זמינות היו לא משפחות שלוש במחקר. להשתתף הסכמה טופס על
כדי האומנה מנחי עם נפגשו הסטודנטים ריאיון, כל לפני לריאיון.
לקבל נתוני רקע על המשפחה ולהתכונן לריאיון. הנתונים נותחו על ידי
הוערכו והתוצאות (ע.מ.), בקורס המרצה של בהנחייתה הסטודנטים,
ופורשו במשותף עם מנחי האומנה.
ממצאים שאלה ראשונה: מהי חוויית האומנה
של האח הקולט?
יום בהווה ומראייתו עבור אח קולט, האומנה היא חלק מחיי היום
את העתיד. בתעודת הזהות של אח קולט מודגשת תחושת השתייכותו
גאווה, של תחושות ביטאו הקולטים האחים מובחרת". ל"יחידה
את חוו הם ומצליחה. חזקה למשפחה להשתייכותם הקשורות
כפי החיצונית. מהסביבה ומובחנת מלוכדת מאוחדת, משפחתם
שביטא זאת אח קולט:
"היום, לאחר כל מה שעברנו, אני יודע שמעבר לכך שעשינו משהו טוב, אנחנו אנשים טובים. זה מחזק אותי, לא כל אחד יכול להצליח באומנה."
משמעות האומנה מתבהרת מתוך תפיסתה כביטוי לערכים בסיסיים
ורב דוריים. ערכים של "רצון לעזור", "חלוקת השפע", "אלטרואיזם", "חינוך
דרך מצווה של נתינה", חיזוק של ערכים הכוללים "נתינה ואחריות":
"הכי כיף לי באומנה זה שאני עושה משהו בשביל מישהו אחר ולא רק בשבילי." (בת 12)
במחקרנו קיימות עדויות לכך שהמוטיבציה לאומנה מעוגנת בחוויות
והוא הקולט, האח עבור חינוכי אקט הוא מימושה מוקדמות. ילדות
בתורו מצהיר על כוונתו להיות הורה אומן בעתיד.
את אופייה המורכב של חוויית האומנה נציג באמצעות סיפורו של איתמר,
בן 14, אח קולט במשפחה אומנת. איתמר הוא הצעיר במשפחה בת שלושה
בנים: דור, הבכור, הוא בוגר בן 20; יותם, האמצעי, בן 17. נועה, בת 12, היא
ילדת אומנה שהצטרפה למשפחה לפני שבע שנים, בהיותה בת חמש.
את קבלת ההחלטה על כניסה לאומנה מתאר איתמר כדיאלוג שבין
זיכרון לשכחה:
"אני זוכר בבירור שאנחנו ישבנו במסעדה. אבא ואימא הראו לי את התמונה שלה וכל אחד אמר 'כן', 'למה לא?' אני זוכר בבירור שאמרתי 'לא!' זוכר מאוד בבירור. נראה לי שאבא ואימא ניסו לשכנע אותי. אני
לא זוכר למה, אבל בכיתי. אני לא זוכר בדיוק את הסיטואציה."
שבין הפער את חושף זוכר" ו"לא ב"זוכר" ונשנה החוזר השימוש
לכך. הנלווים הרגשות לבין האומנה כנגד איתמר של הברורה עמדתו
כשם שנצרבים בתודעתו מקום הבשורה, תגובותיו החיוביות של כל אחד
תגובות של הזיכרון מיטשטש כך השלילית, ותגובתו המשפחה מבני
הוריו לסירובו ומניעיו לבכי התערפלו במעטה דמעותיו.
הפער בין התנגדותו של איתמר לאומנה לבין ההתלהבות של חברים
ובני משפחה רק הלך והתרחב:
"עם הזמן הלכנו למשפחה המורחבת וכולם אמרו לי 'כן' 'כן' 'כן'. חבר שלי אמר לי, 'איזה כיף זה אחות קטנה.'"
מתוך רצון לרצות, איתמר בודק את מניעיו:
"חלק בי רצה להישאר הבן הקטן במשפחה וחלק בי אמר 'איזה אנוכי אתה, יש לך הזדמנות לתת אהבה וחום למישהו שצריך את
זה.' אז בסוף הסכמתי."
בין מפגש חושף לתאר, איתמר מיטיב שאותו הפנימי, הדיאלוג
הצרכים הרגשיים שלו לבין עולם של ערכים, של נתינה לאחר. הסכמתו
של איתמר אינה נובעת מתוך רצון אמיתי, הבנה והסכמה, אלא מתוך
כניעה ללחצים. איתמר, שמלכתחילה ראה באומנה איום על מעמדו כילד
הצעיר במשפחה, מקפיד לשמור על מעמדו גם במהלך האומנה:
לעשות ולהמשיך קטן הכי הילד שאני להזכיר לי חשוב "תמיד שטויות."
מן המחקר
12
כבר נמשכת קולט, כאח נועה, כלפי חש שאיתמר האמביוולנטיות
חמש שנים:
"היא יודעת לשחק בקלף של הילדה המסכנה. היא עושה את זה 'אני עברתי עליך, במבט של היא מסתכלת בטון שלה, בדרך שבה הרבה יותר דברים בחיים שלי, אז מה אתה רוצה.' זה מפריע ומעצבן, אבל אני לא יכול להגיד כלום נגד זה. זה קלף של רחמים. בזמנים מתוקה, וגם ונחמדה מצחיקה מאוד להיות יכולה היא אחרים ולפעמים גם להיכנס לדיכי ולהגזים. אני חושב שיש את זה בכולנו,
באיזשהו מקום, רק שאצלה זה מתבטא יותר."
הקשר עם נועה חושף את איתמר לתכנים שאיתם קשה לו להתמודד.
חוויות העבר של נועה נוכחות ברמז, והוא רואה אותן במבטה המופנה
כלפיו. איתמר חש חסר אונים מול קלף הרחמים המנצח של נועה. הוא
אינו רואה מקום לכעס ולתסכול שהוא חש כלפיה, ולכן מנסה לנרמל
את תגובותיה ולמצוא בה גם צדדים נעימים ונורמטיביים.
בשל אי הנוחות שלו, איתמר ממשיך לחפש הסבר להתנהגותה של
נועה:
"אני חושב שהיא לא יודעת לנתב רגשות, והכול מתפרץ לה תמיד בבת אחת. זה מאוד מפריע לי, גם כי זה מעצבן לפעמים וגם כי היא
אחותי ואני לא אוהב לראות אותה בוכה."
השייכות במילת השימוש באמצעות זמני באופן נפתר הקונפליקט
"אחותי", מלווה ברגש ובאמפתיה.
בעוד שהחוויה האחאית עם נועה מתוארת כמורכבת ודורשת מאמץ,
בבואו לתאר את קשריו עם אחיו הביולוגיים מתוארת חוויה שונה של
חום המשדרת וזורמת טבעית אחאות זו צחוקים. מכות, מריבה, כיף,
וקלות, ובה גם מריבות מתקבלות בשמחה:
"יש בינינו מריבות קטנות, אנחנו כאילו רבים, סתם בצחוק."מחוץ הכול תנפח היא - נועה עם "מריבות מוסיף: הוא ומיד
לפרופורציות."
את מערכת יחסיו עם אחיו מתאר איתמר:
"עם דור: יש קשר טוב, חם, אוהב, מצחיק.""עם יותם: המצב טוב רק למעלה, לא יכולים לרדת לעומק, מאוד
ביחד, משפחתי וזהו.""עם נועה: הדבר הראשון שעולה: קשה. קשה לכל המשפחה."
וכדי שלא להישאר עם ה"קשה" בלבד, הוא מוסיף:
לבנות, רוצה מאוד שאתה חפץ לך יש אם שווה. אבל "קשה לדוגמה, ספסל מאיקאה, אם זה שווה אתה תבנה אותו. אז ככה זה הקשר שלנו עם נועה, הוא כמו הספסל של איקאה. אף על פי שגם לצבוע שווה עדיין שיפורים, ודורש רעוע הוא אותו שבונים אחרי
אותו מחדש. זה הקשר שלי עם נועה."
השימוש של איתמר ב"ספסל מאיקאה" כמטפורה מבטא השלמה וקבלה
עם ההשקעה הנדרשת לתחזוק הקשר עם נועה, לצד הבחירה להתמודד
עם הקשיים הטמונים בכך בשל הכרה בחשיבותו של קשר זה גם עבורו.
בכך מכיר איתמר במאמץ שנדרש ממנו כאח קולט, לוקח על עצמו את
ההתמודדות עם הקשיים ומכיר בערך ובמשמעות של תפקיד זה עבורו.
בהתרגשות. לרוב מלווה קולט אח של לחייו נקלט אח של כניסתו
הנקלט האח עם הראשונה פגישתה את מתארת השמונה בת מיכל
באופן המשול לאהבה ממבט ראשון:
"בפעם הראשונה שראיתי אותו הרגשתי שאני אוהבת אותו."
לבין בינו הקשר את שמאפיינת ההדדיות את מתאר ה־18 בן יניב
אחיו הנקלטים:
חום, על מבוססים אשר הדוקים, טובים, מאוד יחסים לנו "יש קרבה ואהבה. אני מכבד אותם והם מכבדים אותי."
כפי משתנה, הנקלט לאח הקולט האח בין הקשר האומנה, לאורך
שניכר בדבריה של הילה בת ה־16:
שהיינו זוכרת אני למשל, בינינו. דברים הרבה קרו הזמן "במשך רבות הרבה. היא הייתה מרביצה לי ואני כעסתי עליה והתעצבנתי."
וכך גם דנה בת הילה מאפשרת לעצמה ביטוי של רגשות שליליים,
העשר:
"היא מציקה לי, היא סוחבת לי דברים. זה מעליב אותי."
הילה ודנה משתמשות בביטויים הנפוצים לתיאור מריבות בין אחים.
המריבות, תופעת לקבל את יותר קל הקולט לאח כי נראה זאת, עם
ההטרדות וההצקות מאחיהם הביולוגיים, בעוד שמהאחים האומנים יש
ציפייה לכבוד ולהכרת תודה.
יאיר בן ה־ 15 מביא את ספקותיו:
יודע אם הם אוהבים אותי. "אני באמת אוהב אותם, אך אני לא הם לא מכבדים אותי."
חוסר ניכר ולהדדיות. ל"כבוד" מצפה הקולט האח כי לחוש אפשר
הנקלט?" האח ידי על אהוב אני כמה "עד כשאלה: המובא ביטחון,
אותם?" אוהב אני כמה "עד בשאלה: הפנימי, בדיאלוג גם ומשתקף
השימוש במילה "באמת" הוא ביטוי לצורך לשכנע את האחרים, ואולי
אף את עצמו. נראה כי שאלות אלה נותרות ברובד הסמוי, היות שלא
ניתנת להן הכרה על ידי העצמי ועל ידי ההורים האומנים.
הערכת היחסים בין אחים קולטים לנקלטים נשענת על רמת הקרבה
הקיימת ביניהם:
"הילדים שלי עוזרים לי ולאשתי לטפל בילדים הנקלטים. הם מתייחסים אליהם כאילו הם האחים שלהם. היחסים ביניהם מאוד טובים והדוקים, מבוססים על אהבה, נתינה וכבוד. אני לא רואה הבדלים ביחסים ביניהם
לבין אלה שהיו לי עם האחים שלי." (אב אומן)
היחסים: נרמול של האומן. מחד, בדברי האב פנימית ניכרת סתירה
ניכרת הבחנה "לא רואה הבדל", "כאילו הם האחים שלהם". מצד שני,
בין שתי קבוצות של ילדים - "הילדים שלי" לעומת "הילדים הנקלטים".
בנוסף, האב מעניק לילדים הקולטים תפקיד בטיפול בילדים הנקלטים.
יש משפחות שבהן ההבחנה בין הילדים ברורה:
מאחר שונים. הנקלטים האחים עם שלי הילדים של "היחסים שהם יודעים מאיפה הם באו, יש יותר רחמנות. הילד שלי מאוד מגן
עליהם ואין קנאה." (אם אומנת)
מתוך השוואה זו מתחזקת הטענה כי ההורים רואים בצורה זהה את
היחסים בין אחים ביולוגיים ליחסים בין אח קולט לאח נקלט. גם פה וגם
פה מודגשת הקרבה. על אף שקיימת הכרה בשוני בין דורי ובקיומם של
יריבות וקנאה, מרבית ההורים בחרו להדגיש את מידת הקרבה כמאפיין
מרכזי בבחינת טיבם של יחסי אחים.
שאלה שנייה: מה טיבם של
יחסי אחים באומנה?
אחים יחסי שאלון
שימש להשוואה בין יחסיו של האח
הקולט עם אחיו הביולוגי לעומת יחסיו עם האח הנקלט. בהשוואה
חום/קרבה, האחים: יחסי בשאלון שהוערכו הגורמים שלושת בין
13
עוינות ויריבות, נמצא כי גורם החום/קרבה (ממוצע לפריט 3.62) היה
חזק יותר מעוינות (ממוצע לפריט 2.91) או מיריבות (ממוצע לפריט
שבין היחסים בין מובהק שוני על הצביע מבחן .(2.67
אח קולט לאחיו הביולוגי לבין היחסים שבינו לבין אח נקלט, ביחס
לפריטים המוצגים באיור 1.
איור 1: השוואת ממוצע ציוני הפריטים השונים באופן מובהק ביחסים בין אח קולט לאח קולט לבין אלה שבינו
, על פני שלושת לבין אח נקלט בשאלון יחסי אחים הגורמים (חום/קרבה; עוינות; יריבות)
אח אצל יותר חזקות היו ואינטימיות ידידות הערצה, של תחושות
קולט כלפי אחיו הביולוגי לעומת תחושות אלה כלפי אח נקלט. העוינות
באה לידי ביטוי בעיקר בתחושה של האח הקולט שהוא נדרש לטפח את
האח הנקלט מבלי שהוא חש מטופח על ידיו. יריבות באה לידי ביטוי
בתחושתו של האח הקולט שהוא בטוח יותר בהעדפתה של האם אותו
על פני אחיו הביולוגי מאשר על פני האח הנקלט.
טיפולוגיית יחסי אחים באומנה
החציון חילק את גורמי החום/קרבה והעוינות לשניים ושימש ליצירת
. חלוקה ארבעה סוגים של יחסי אחים באומנה
זו מוצגת באיור 2.
איור 2: השוואת טיפולוגיית יחסי אחים בין אח קולט לאח קולט ולאח נקלט לפי דיווח האח הקולט (באחוזים)
במחקרנו, דפוס יחסי האחים השכיח היה "הורי" או "חברי". הבדלים
נקלט יחסיו עם אח ביחסים של אח קולט עם אחיו הביולוגי לעומת
ניכרו בקיום שכיח יותר של יחס הורי בין אחים קולטים, לעומת שימוש
שכיח יותר ביחס ממומר כלפי אח נקלט.
יריבות
יריבות נמדדת על פי תחושתו של אח קולט לגבי העדפת האם אותו
ביחס לאחיו. העדפת אם נמוכה מצביעה על תחושתו של האח הקולט
רק כי נתוני המחקר העידו פניו. שהאם מעדיפה את האח האחר על
אחיהם פני על אותם מעדיפה שהאם חשו הקולטים מהאחים 26%
17%, חשו שהאם מעדיפה אותם על פני הביולוגיים, ועוד פחות מכך,
האח הנקלט. איור 3 מתאר את הקשר שבין העדפת אם נמוכה ואופיים
של יחסי האחים בין יחסי אח קולט-אחיו הביולוגי ובין יחסי אח קולט-
אח נקלט.
איור 3: הקשר בין העדפה אימהית נמוכה לטיפולוגיית יחסי אחים תוך השוואתו ביחסי אחים קולטים לאח
קולט ולאח נקלט (באחוזים)
ניתן ללמוד מן האיור שכאשר האח הקולט חש שאימו מעדיפה את
זאת, לעומת כלפיו. הוריים יחסים יפתח הוא פניו, על הביולוגי אחיו
כאשר האח הקולט חש שהאם מעדיפה את האח הנקלט על פניו, הוא
עשוי לבחור ביחס הורי ו/או חברי אך גם ביחס ממורמר.
שאלה שלישית: כיצד מושפעים
יחסי האחים באומנה ממשתנים של גיל, הפרש גילים, מגדר ותרבות?
ממצאינו אינם מעידים על קיומם של קשרים מובהקים בין גיל, הפרש גילים
והתאמה מגדרית על יחסי אחים באומנה. לעומת זאת, כפי שניתן לראות
באיור 4, השפעה משמעותית ניכרת להשוואה בין המגזר היהודי והערבי.
איור 4: הקשר בין מגזר לטיפולוגיית היחסים בין אח קולט ונקלט (באחוזים)
מן המחקר
14
השערתנו את מאשש מבחן
לטיב הערבי או היהודי למגזר השתייכות בין קשר של קיומו לגבי
היחסים שבין הילד הקולט לנקלט. במגזר היהודי, יחס ממורמר בין אח
קולט לנקלט הוא בעל השכיחות הגבוהה ביותר ויחס הורי - בשכיחות
הנמוכה ביותר. במגזר הערבי קיימת העדפה ברורה ליחס הורי וחברתי,
ויחס ממורמר או אגבי אינו שכיח.
שאלה רביעית: מה תפקידו
של אח קולט באומנה?
לתפקיד האח הקולט פנים רבות.
רגשי, באופן הנקלט האח את יקבל הקולט האח כי ציפייה קיימת
כחלק מהמערך המשפחתי:
לה לתת לבד, תהיה שלא לדאוג המשפחה, לכל אותה "לחבר תחושה שהיא שייכת." (בת 15)
"להתייחס אל האח באומנה כמו אל כל אח אחר במשפחה, כולל לפעמים. איתו לריב אותו, לאהוב איתו, לשחק איתו, להיות הכול.
אותו הדבר כמו התפקידים שבין כל האחים." (בן 16).
נקיטת זהירות ולקיחת אחריות על הצלחת האומנה:
ילד האומנה, כי אם לא מסתדרים זה לא "צריך לדעת להסתדר עם יעבוד. במריבות הוא לא ירגיש בנוח בבית וזה הורס את המטרה." (בן 18)
"לעזור לבנות בכל התחומים, לאהוב אותן, לא לגרום להן להיות עצובות ורק לעשות אותן שמחות, כדי שיצליחו לחיות ולהסתגל בלי
בעיות." (בת 17)
תפקיד הורי וחינוכי:
"חשוב, אם לא אני, מאיפה היא תלמד חלק מהדברים שהיא צריכה לדעת? אני חייבת לשמש לה דוגמה להתנהגות, יחס כלפי אחרים."
(בת 18).
"הילד הוא סוג של מחנך ומלמד, אבל פחות מההורים. יש הבדל, כי צריך לחנך לפי הבית שלנו, אצל אחים במשפחות רגילות זה כבר
קיים." (בן 15)
סיוע להורים:
"זה אומר שעליי לעשות דברים כמו לקחת אותה לחברות, לשחק איתה, לדאוג לה ולשמור עליה." (בת 12)
"צריך להגיש לאימא ואבא שלי עזרה כל הזמן. לעזור לארגן את בדברים איתם לשחק לטייל, איתם לצאת איתם, כשאימי הבית
שיעזרו להתפתחותם." (בת 19)
תיווך בין האח הנקלט והסביבה:
ביומולדת זוכרת שאפילו אני דבר. לכל בתור אח אותו "הצגתי הראשונה שלו אצלנו בבית, איך חברות שלי קנו לו מתנות. כאילו
הוא אח שלי מאז ומתמיד." (בת 14)
שאלה חמישית: מהו מאזן עלות מול תועלת של האומנה עבור אח קולט?
מנחי האומנה התבקשו לכמת, על פני סולם מ־1 עד 10, את העלות
מול התועלת באומנה עבור כל אח קולט. נתוני הערכה זו מוצגים בלוח
מספר 1.
לוח 1: הערכת מנחי האומנה את התועלת מול עלות האומנה עבור האח הקולט
טווחסטיית תקןחציוןממוצע
7.547.751.125-9תועלת
5.395.82.481.3-9עלות
ניתן לראות כי עבור האח הקולט, התועלת של האומנה גבוהה באופן
משמעותי על פי מבחן מהעלות של האומנה. יחד עם זאת, ניכר כי
תפקידו של אח קולט באומנה כולל גם עלות וגם תועלת.
בבחינת הערכת המנחים, על פי היכרותם עם המשפחות והתייחסותם
שינוי יוצרת האומנה כי ניכר במחקר, השותפים של הסובייקטיבית
ועל רגישותם על ומשפיעה הקולטים האחים של בחייהם משמעותי
יחסם לזולת, על אישיותם ועל בגרותם. עבור כל השותפים, המאזן של
תועלת מול עלות הוא חיובי, אך בעוד שמנחי האומנה נוטים להדגיש את
המחיר וההורים מודעים לנזק אפשרי לילדם, האחים הקולטים עצמם
ומדגישים את ההתמודדות המוצלחת מספרים אך מעט על הקשיים
ואת התועלת באומנה.
דיון ומסקנות דיוננו יעסוק בשלוש סוגיות מרכזיות:
א. הקשר בין טיבם של יחסי האחים לחוויית האומנה;
ב. השפעות של גיל, הפרשי גיל, מגדר ומגזר על טיבם של יחסי אחים
באומנה;
ג. תפקידו של אח קולט והמאזן בין עלות ותועלת.
טיב יחסי האחים וחוויית האומנה
תוצאות המחקר מצביעות על חשיבותם של היחסים המתפתחים בין
אח קולט לאח נקלט באומנה. ניכר כי יחסים אלה תובעים השקעה רגשית
וחומרית מן האח הקולט. הם משפיעים על דימויו העצמי ומאתגרים את
ערכיו, את זהותו המשפחתית ואת יחסיו החברתיים.
בהסתמך על טיפולוגיות מוכרות, הוגדרו והוערכו ארבעה סוגים של
יחסי אחים: הורי, חברי, אגבי וממורמר. ממצאינו מעידים על חוזקו של
בין - אומנה במשפחות האחים יחסי את כמאפיין החום/קרבה גורם
שונים אלה נתונים ונקלטים. קולטים אחים בין וגם ביולוגיים אחים
אגבי או חברי יחס אחאי נפוצים בחברות מערביות, שבהן מהמקובל
בילדות האמצעית וחיזוק הדפוס האגבי בגיל ההתבגרות (
(
קולט אח של ביחסים הדמיון את להדגיש נוטות אומנה משפחות
. תפיסה עם אח ביולוגי ליחסיו עם אח נקלט
אחים, יחסי של והדינמי המורכב טיבם את בחשבון מביאה אינה זו
. ממצאינו המתפתחים בהדרגה ומשתנים לאורך הזמן
מצביעים על הבדלים בין שני סוגי יחסים אלה.
ידידות הדדית, בהערצה מאופיינים ביולוגיים אחים בין היחסים
ואינטימיות. היחסים בין אח קולט לאח נקלט מבוססים על כבוד, חמלה
מריבות, תחרות הכוללים קונפליקט על אף שאירועים של ואמפתיה.
וויכוחים הם חלק מחיי היום יום עבור מרבית הילדים, מאבקים על כוח
וסטטוס תופסים מקום מרכזי יותר ביחסים בין אחים קולטים לאחים
נותנים שהם והתמיכה הסיוע את מדגישים קולטים אחים נקלטים.
לאחיהם הנקלטים, אך מציינים כי הדבר נעשה מתוך עמדה של שליטה
בתחושה של קנאה, שמקורה על מבוססת אחים בין יריבות וסמכות.
15
תחושות האחר. האח כלפי הורית העדפה
קיפוח רק לגבי העדפת האם נמצאו אצל אח
ובאופן קולט גם ביחסיו כלפי אחיו הביולוגי,
בולט יותר כלפי אח נקלט.
השתמש שבהן באסטרטגיות שוני נמצא
אלה רגשות עם להתמודדות הקולט האח
אח כלפי נקלט. ולאח ביולוגי לאח ביחס
הורי, ליחס נטייה קולט לאח הייתה ביולוגי
בתקווה לרצות את ההורה, בעוד שכלפי האח
ממורמר, יחס לפתח הייתה הנטייה - הנקלט
זכותו הביולוגית לתשומת בתקווה לבסס את
לב רבה יותר מצד האם.
לאח הקולט האח בין לקרבה הציפיות
האח אל בהתייחסות ביטוי לידי באו הנקלט
הנקלט כאל בן משפחה ובהצגתו לסביבה כאח.
את מאשרת כאח הנקלט האח של ההבניה
ההתייחסות למשפחה האומנת כאל משפחה
נורמטיבית ויוצרת ציפייה מהסביבה להתייחסות
. ציפייה זו היא אינה מביאה בחשבון את דומה
הקושי של אח קולט להתמודד עם חשיפה ראשונה למצוקה ולטראומה,
להזנחה הורית, לאלימות ולהתעללות שמאפיינים את חייהם של אחים
. לעתים, האומנה עשויה להוות עבור נקלטים
אח קולט סוף לעידן התמימות, תוך קירובו למציאות הקשה של האח
הנקלט. הזדהות זו עלולה לעורר פחד ולערר את ביטחונו. יתכן שדווקא
להדגשת נזקק הוא הנקלט, האח עם שלו הטעון מהמפגש כתוצאה
ההבדל ביניהם ולאישור הביטחון ביכולתם של הוריו להבטיח לו הגנה.
השפעות של גיל, הפרשי גיל, מגדר ומגזר על טיב
יחסי אחים באומנה
על השפעה בעלי משתנים לזהות הניסיון
טיב היחסים בין אחים קולטים לאחים נקלטים
היה מוגבל, בשל היקפו המצומצם של המדגם.
בין מובהק קשר על מעידים אינם ממצאינו
ואינם אחים בין היחסים לטיב גילי הפרש
שדוגלת בפרקטיקה, הרווחת בדעה תומכים
ארבע לפחות של גילי הפרש על בהקפדה
שנים לטובת האח הקולט
לא המגדרית ההתאמה בתחום גם .
לכך שהסיבה יתכן חותכות. עדויות נמצאו
הנוכחי, המדגם במאפייני השאר בין נעוצה
הכולל ברובו אחים קולטים בגיל ההתבגרות,
לאחים ביחס ואחיד גבוה גיל הפרש עם
נקלטים צעירים.
הייתה האחים יחסי טיב על ביותר המשמעותית ההשפעה
יחס פיתחו הערבי מהמגזר קולטים אחים התרבותית. לזהות
אחאי הורי או חברי, ובמגזר היהודי יחס ממורמר או חברי. בחירות
קהילות לעומת משפחתיות קהילות של להגדרתן תואמות אלה
הערבית, החברה כדוגמת משפחתיות, קהילות אינדיבידואליות.
מודרניות קהילות לעומת למשפחה, וכבוד סיוע מדגישות
ובאחריות בבחירה התומכות היהודית, כחברה ותעשייתיות,
ערכים אנושיים הכוללים נתינה ואחריות, שבאים לידי ביטוי בהתחברות
בין־אישית לאח הנקלט וברגישות למצוקותיו, בבגרות אישית של הילד
הקולט - שנובעת מההתמודדות עם המצב המשפחתי החדש, ובהצלחות
שהובילו בסופו של דבר לחיזוק המשפחה.
על השפעה ובעלי פעילים שותפים הם הקולטים האחים כי ניכר
הצלחת האומנה. הבקשה מאח קולט להגדיר את תפקידו יצרה עבורו
רגשית את כללו קבלה קולט תחושה של העצמה. תפקידיו של אח
המחייה במרחב להתחלק נכונות מהמשפחה, כחלק הנקלט האח
להורים סיוע האומנה, להצלחת אחריות לקיחת והאישי, המשפחתי
האומנים בטיפול באח הנקלט ותיווך בין האח הנקלט לסביבה. הגדרות
.( אלה הולמות ציפיות נורמטיביות מיחסי אחים (
האומנה היא חלק בלתי נפרד מאורח חייו היום יומי של אח קולט.
מבני והוקרה הכרה גם כמו פעילה, מעורבות ממנו דורש זה מצב
המשפחה ומהסביבה החברתית והמקצועית. מצבים לא שגרתיים ודו־
משמעיים מאתגרים את האחים הקולטים. על אף שברוב המקרים לאח
המצוקה על להתגבר כדי הנדרשים והחוסן הכוחות את יש הקולט
ונגישים, רגישים להיות אומנה ומנחי אומנים הורים על והאתגר,
מאמינים אנו אפשרית. פגיעות ולמנוע הקולט האח בצורכי לתמוך
שהתבוננות בממצאי המחקר עשויה להוות גורם מדרבן לפיתוחה של
מגמה זו.
מגבלות המחקר
האחים 47 ובייצוגיותו. בגודלו היא המחקר של העיקרית מגבלתו
נתונים של מיעוט אך איכותני, מידע של רב עושר סיפקו הקולטים
שבחרו משפחות האומנה, מנחי ידי על נבחרו המשתתפים כמותיים.
"מצליחות" ומשתפות פעולה. הן אינן מהוות מדגם מייצג של משפחות
מאפשרות להתעלם אפשר אי הסודיות, הבטחת למרות האומנה.
בקרב הרבה המחויבות בשל וזאת חברתית, רצייה של השפעתה
האחים הקולטים להגן על הפרויקט המשפחתי של האומנה באמצעות
אידיאליזציה של יחסי האחים.
לצערנו, נקודת המבט של האחים הנקלטים לגבי יחסיהם עם האחים
הקולטים חסרה במחקר זה. מדגם גדול יותר ומחקר אורך נדרשים כדי
לקבל תמונה רחבה ומעמיקה של השינויים החלים ביחסי אחים אלה
לאורך זמן.
תרומת המחקר
רב עניין שמעורר בנושא העוסק גילוי, מחקר הוא הנוכחי המחקר
בתחום האומנה בעשור האחרון אולם הוא עדיין בעל גוף ידע מצומצם.
פורסם, וטרם ,(2006 (פאוסט־חלואני, בארץ שנעשה היחיד המחקר
עוסק בעיקר במשתנים המבניים המשפיעים על יחסי אחים באומנה.
המייחד את המחקר הנוכחי הוא המיקוד בילד הביולוגי של המשפחה
טרמינולוגיה מציע המחקר קולט. אח של תפקיד המקבל האומנת,
שימוש דרך נקלט לאח קולט אח בין היחסים של האיכות להערכת
של פורמן ובורמסטר בשאלון יחסי האחים
שתורגם, ,( )
יחסי כיעיל לשימוש בהערכה של והוכח תוקף
אחים באומנה בישראל. ניתן להשתמש בשאלון
המועמדות אומנה משפחות של להערכה
לאומנה, ולהסתייע בו כדי להבהיר ולהבין מצבים
בעייתיים באומנה.
איתור היא המחקר של ייחודית תרומה
השפעתו המשמעותית של הקונטקסט התרבותי
על אופיים של יחסי אחים בכלל ובאומנה בפרט.
באומנה, כמשאב הקולט האח של בתפקידו ההכרה בשילוב זה, ידע
המחקר של המשמעותית תרומתו מוצלחת. לאומנה לתרום עשויים
תיבדק בהמשך איסוף הידע בתחום ובהתאמתו לפרקטיקת האומנה.
ספרותהסתגלות הילד הביולוגי במשפחה האומנת, תרומתם של פאוסט־חלואני, ח. (2006). . 1הערכה עצמית, תפיסת יחס ההורים ומאפייני ילד האומנה והילד הביולוגי. עבודת
מאסטר, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן.
Bengtson, V.L. (2005). 2. Sourcebook of Family Theory and Research,
Thousand Oaks, CA: Sage Publications.
Brody, G. (1998). Sibling relationship quality: its causes and consequences. 3.
Annual Reviews in Psychology, 49, 1-24.
Bruce, K. & Bruce, P. (2002).4. The relationship of foster children and the
parent's own children: A unique entity. Foster Family-Based Treatment
Association (FFTA), Proceedings from the 16th Annual Conference on
Treatment Foster Care, www.ffta.org/research_outcome/abstract 16,
22.3.2008.
Buhrmester, D. & Furman, W. (1990). Perceptions of sibling relations during 5.
middle childhood and adolescence. Child Development, 61, 1387-1398.
Cicirelli, V. (1995). 6. Sibling Relationships across the Life Span. NY: Plenum
Press.
Edwards, R., Hadfield, L., Lucey, H. & Mauthner M. (2006). 7. Sibling Identity and
Relationships: Sisters and Brothers. New York, NY: Rouldedge.
Furman, W. & Buhrmester, D. (1985). Children's perceptions of personal 8.
relationship in their social networks. Developmental Psychology, 56, 1016-
1024.
Kramer, L. & Bank, L. (2005). Sibling relationship contributions to individual 9.
and family well-being: Introduction to the special issue. The Journal of Family
מושגים מרכזיים - אבני דרך בחשיבה דינמית התמקדות - Focusing גוף-נפש-רוח - גישה וכלי למטפלים ולאנשי מקצוע
מ. קליין וד. ו. וויניקוט - "פעמיים כי טוב" טיפול פרטני וזוגי בבעלי הפרעות אישיות
הכשרה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי בתסמונת פוסט טראומטית
קורסי הדרכה הדרכה
פרקטיקום הדרכה חיה למטפלים זוגיים ומשפחתיים
תכניות הלימוד מוכרות לצורך קבלת אישורים לגמול השתלמות בהתאם להנחיות משרד החינוך.
במרכז לטיפול במשפחה ע"ש קיוקין, שהוא חלק מהיחידה ללימודי המשך, פועלות הקליניקות לטיפול זוגי ומשפחתי, הקליניקה לטיפול במשחק לילדים עם קשיים רגשיים, הקליניקה לטיפול מיני. במסגרת הקליניקה תפתח קבוצת תמיכה
לבני ובנות זוג (+60) המטפלים בבני זוגם בבית או במסגרות אישפוז סיעודיות.
הקליניקות פתוחות לקהל הרחב והשירות בהן ניתן ע"י המתמחים בתכניות הלימוד השונות תמורת תשלום סמלי.
תכניות להתמחותתכנית תלת-שנתית לפסיכותרפיה קבוצתית
תכנית תלת-שנתית לפסיכותרפיה בגישה האנליטית של יונג
תכנית תלת-שנתית לפסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית - ההרשמה הסתיימה
פקפוק מתוך אם מסוימים; במובנים עוול להערכתי, גברים, לאותם
מענה מתן בשל ואם הזוגית הדינמיקה ובתיאור ההסברים באמיתות
התייחסות של ולחשיבות המצוקה למקורות התייחס שלא טיפולי
מערכתית וזוגית לבעיית האלימות. מנגד, כאשר טיפלנו בנשים שהופנו
בשל עבירות של אלימות כלפי בני זוגן, הגבנו באמפתיה כאשר האישה
הסבירה את האלימות שלה כ"הגנה עצמית" מפני אלימותו של הבעל,
מבלי להתעכב על ה"בחירה" בתגובה האלימה ועל קשייה היא לשלוט
בתגובותיה התוקפניות.
לבית התסקירים נכתבו שבה הדרך על גם השפיעה זו תפיסה
מבחן, כקצינת גישתי על מחודשת בהסתכלות להערכתי, המשפט.
אלימות בעבירות שהופנו לגברים בנוגע בתסקירים שנתתי התמונה
אבחנתי אם גם בלעדי, כתוקפן הגבר הצגת תוך ממדית, חד הייתה
הבעייתית. אישיותה ואת הזוגית לאלימות האישה של תרומתה את
המאפיינת הבעייתיות תיאור כי החשש מתוך טושטשו, אלה חלקים
אותה יטשטש את אחריותו של הבעל לאלימותו הוא או שיש בו כדי
לרמוז על אחריותה של האישה לאלימות שהופנתה כלפיה. בתסקירים
שהוגשו על נשים שהופנו בעבירות אלימות כלפי בן זוגן, פעמים רבות
ההסברים שנתתי היו הסברים של קורבנות שלהן בקשר. אני מתרשמת
כי רווחה גישה סלחנית יותר, שלי ושל המערכת המשפטית, כלפי נשים
אלימות בקשר הזוגי. גישה זו נובעת, כנראה, מהערכה "אוטומטית" כי
התנהגותן האלימה של הנשים נבעה מאלימות קודמת של בן זוגן - גם
אם המציאות אינה בהכרח כזו.
לתסקיר קצין המבחן המוגש לבית המשפט תפקיד משמעותי ב"חינוך"
המערכת המשפטית להתייחס לאלימות הזוגית על היבטיה המורכבים
אישה של תמונה להציג האפשרות כולל יותר,
מאמירות לחשוש מבלי קורבן וגבר אלימה
נשים אלימות ומסורתי. מוקדם ידע המנפצות
דמות עם יותר מורכבת התמודדות מחייבת
שלה. האלימות מעשה ועם האלימה האישה
ייתכן שלאחר הצגת התמונה המורכבת והפחות
המבחן, קצין תסקיר במסגרת ממדית חד
טיפול תכניות ליישם לצורך יכוונו הדין פסקי
טיפולי ומציעות מענה שהן פחות חד ממדיות
מתאים לתמונה המתוארת.
במסגרת גם להבנתי, הטיפוליים, בהיבטים
הטיפולי הדגש אלימות למניעת המרכזים
הזוגיים. ביחסיהן נשים של קורבנותן על הוא
מאי־ כסובלת עצמה אישה שתגדיר זאת, עם
פרטנית. תטופל תוקפניים דחפים על שליטה
מניסיונם של גורמי הטיפול בחלק מהמרכזים, עמם שוחחתי, אלימות
של נשים בקשר הזוגי היא תופעה נפוצה מאוד, אולם הנשים מתקשות
לקחת אחריות על אלימותן. בנוסף, מתוך סיבות פוליטיות־חברתיות,
הן. אלימותן עם הנשים את לעמת מתקשים המטפלים הגורמים
החשש הוא כי נשים אלה ידגישו את היותן קורבנות, תופעה שלה יש
הכרה חברתית נרחבת יותר, והמטפלים ייתפסו כמי שלא נהגו כלפיהן
באמפתיה.
במסגרת מהמרכזים, בחלק אלימות לנשים המענה להיום, נכון
המקצועי הרציונל מוכות. לנשים הניתן מענה אותו הוא קבוצתית,
לכך, כפי שנמסר לי, נעוץ בהבנה שמקורות האלימות והקורבנות הוא
פעמים רבות דומה (דימוי עצמי נמוך, תלות גבוהה ועוד). סיבה נוספת
כלפי אלימות בעיית של זיהוי יש המוכות הנשים בקרב שגם היא
כי השילוב של נשים אלימות עם נשים שהן בן הזוג. עם זאת, ברור
והוא מטשטש את אחריותן של הנשים נכון, אינו קורבנות לאלימות
לאלימותן.
בשירות המבחן, נשים שהופנו בעבירות של אלימות זוגית שולבו בדרך
כלל בטיפול פרטני או קבוצתי של עוברות חוק במגוון עבירות. בימים
אלה מתקיימת בשירות המבחן קבוצה טיפולית של נשים, שהופנו כולן
על נשען שנבחר ההתערבות מודל הזוג. בן כלפי אלימות בעבירות
התיאוריות והתובנות הנגזרות ממאמר זה, תוך שימת דגש על הבחירה
- מבלי להתעלם מהמצוקה שעמדה הזוגיים ביחסיהן בפתרון האלים
בבסיס פתרון זה.
סיכוםלבטל ביקשתי לא לעיל שתיארתי ובממצאים הנוכחי במאמר
האלימות ובכלל. הזוגיים ביחסים נשים כלפי האלימות תופעת את
וגורמת יותר גבוהות בעוצמות עדיין היא הגברית, כשהיא מופעלת,
לנשים להיפצע יותר. הרבה יותר נשים נרצחות על ידי בני זוגן מאשר
להפך. נשים עדיין נמצאות בעמדה פגיעה וחלשה יותר מאשר גברים
האלימות של השונים האלמנטים בשל ובכלל במערכת המשפחתית
ועל - והפסיכולוגית המינית הכלכלית, הפיזית, - כלפיהן המופנית
והצורך בנשים לטיפול שניתנת החברתית העדיפות לי מובנים כן
בהעצמתן.
ומורכבת יותר רחבה תמונה בהצגת חשיבות ראיתי זאת, עם יחד
יותר של נשים והתנהגותן. יש לקחת בחשבון שאלימותן של נשים אינה
נגרמת רק ממקום של דיכוי וכי יש לה מניעים נוספים. עלינו להתבונן
לתפוס רוצים או תופסים שאנחנו כמות ולא שהיא, כמות באישה
הגברים שבהם הזוגית האלימות מקרי בין אבחנה לעשות יש אותה.
הם האלימים והנשים הן קורבנות באופן החד־ממדי המוכר לנו, כשאלה
עלינו להתבונן
באישה כמות
שהיא, ולא כמו
שאנו רוצים
לתפוס אותה
25
הם מקרי הקצה, לבין אלימות זוגית שבה לשני בני הזוג אחריות הדדית
ולהכיר בכך שיש גם מקרים שבהם האישה היא לאלימות המופעלת,
התוקפן והגבר הוא הקורבן.
לסיפורי היטב להקשיב מחייבים במאמר שהוצגו הממצאים
האלימות, לזהות את הכוחות הפועלים ואת מעגל האלימות הזוגית,
ומכאן לגבש את ההתערבות הנדרשת. במשך שנים רבות, בעבודה
במרכזים עו"סים מבחן, (קציני "סירבנו" אלימים, גברים מול
שהפנו האלימות את הגברים של לתיאוריהם להקשיב ובלשכות)
חומר על גם שהתבסס זה, לסירוב הרציונל נשותיהם. כלפיהם
הללו ההסברים שאת בכך נעוץ היה זו, תפיסה שחיזק תיאורטי
תפסנו כ"תירוץ" של הגבר להתחמק מאחריותו לאלימותו הוא, תוך
הטלת ספק באשר לאינפורמציה שנמסרה לנו בנוגע לאלימות של
יותר להערכתי, מבט אמפתי רלוונטית. ללא הפיכתה או הזוג בת
ובדיווחיו בעבירת אלימות לשירותנו הגבר שהופנה במצוקתו של
בתהליך מאוד לסייע כדי בו יש כלפיו, שמופנית תוקפנות על
בעבירת שהופנתה אישה מול בעבודה משולב. הוא שבו הטיפולי
האלימות, זיהוי החלקים התוקפניים שלה - ולא רק הסתכלות חד
בתכנית יותר מתאים מענה במתן יסייע - קורבנותה על ממדית
הטיפולית שתוצע.
להיפרד לנו שתאפשר ואובייקטיבית, אמיתית ראייה רק להערכתי,
מתבניות חשיבה מוכרות ומקובעות באשר לאלימות הזוגית - במערכת
לבני ראוי מענה לתת תוכל - בפרט הטיפולית ובזו בכלל החברתית
זוג הנמצאים במצוקה (גם הגורם האלים וגם הקורבן) ולפתח שירותים
טיפוליים מותאמים יותר, שיסייעו בהפיכת המערכת המשפחתית כולה
למקור של ביטחון, סיפוק וצמיחה.
ספרותברדרס ג. בתוך קרובים. בגברים נשים התעללות .( 1 .2001) ל.ט. וניקולס ג.ד. דאטון
(עורכת), טראומה מולידה טראומה (עמ' 69-53).
.( מילט, ק. (2006). תיאוריה של פוליטיקה מינית (תרגום מתוך "פוליטיקה מינית", 1970. 2ד., חרובי, ש., הלוי, ד., גריינמן, י. ברלוביץ', ר., ברייר־גארב, ד., אמיר, ד., באום בתוך: ופוגל־ביז'אוי, ס. (עורכות), ללמוד פמיניזם: מקראה - מאמרים ומסמכי יסוד במחשבה פמיניסטית (עמ' 107-67). תל אביב: הקיבוץ המאוחד והאגודה הישראלית ללימודים
פמיניסטיים ולחקר המגדר.
. רימלט נ. (2001). כאשר נשים נעשות אלימות. פלילים, 377-326. 3
Babcock, J. C., Miller, S. A. & Siard, C. (2003). Toward a typology of abusive 4.
women: Differences between partner-only and generally violent women in
the use of violence. Psychology of Women Quarterly, 27, 153-161
Brody, L. (1999). 5. Gender, emotion, and the family. Cambridge, MA: Harvard
University Press.
Campbell, A. (1993), 6. Out of Control: Men, Women and Aggression. London:
Harper Collins.
Chodorow, N. (1989). Family structure and the feminine personality. 7.
In: Feminism and psychoanalytic theory (Pp. 154-162). New haven: Yale
University Press.
Cook, P. W. (1997). 8. Abused men: The hidden side of domestic violence.
Westport, CT: Praeger.
Dutton, D. G. (1998). 9. The abusive personality: Violence and control in intimate relationships. New York: Guilford Press.
Dutton G. (2006). 10. Rethinking Domestic Violence. Vancouver B.C.: UBC
Press.
Loseke, D. R. (1987). Lived realities and the construction of social problems: 11.
The case of wife abuse. Symbolic Interaction, 10, 229-243.
12. Mills, L. G. (2003). Insult to injury: Rethinking our response to intimate
abuse. Princeton, NJ: Princeton University Press.
13. Straus M. A., Gelles R. J.& Steinmetz S. K. (2006). Behind Closed Doors:
Violence in the American Family. Garden City, NY: Anchor press.
14. Straus M.A. (2008). Bucking the tide in family violence research. Trauma,
) - תיאוריה, 6 .PTSD) כהן (1994). תסמונת בתר חבלתית
אבחנה וטיפול. מתוך ח. שצמן (עורכת), סיעוד חולה
הנפש. ירושלים: משרד הבריאות, 140-130.
לא יכול נוי, ש. (1991). מצבי לחץ טראומטיים. מתוך: . 7
הביטחון, משרד ישראל: קרב. ללחץ תגובות יותר:
.41-27
מומחיות תחום - נשים 8 . .(1996) ע., טרוסמן, פליאל
העבודה משרד ישראל, מדינת סוציאלית. בעבודה
והרווחה, מועצת העובדים הסוציאליים.
רב־ממדית לתסמונת הפוסט־ גישה .( 9 .1994) א. שלו,
,(2) טראומתית. חלק א': תיאוריה ומחקר. שיחות, ח
,(3) ח שיחות, ותרפיה קליניקה ב': חלק .104-85
.189-181
Girelli, S.A et al. (1986). Subjective Distress and 10.
Violence During Rape: Their Effects on Long-
Term Fear. Violence and Victims, 1 (1), 35-46.
362.88
Janoff-Bulman, R. (1995). Victims of Violence. 11.
In: G.S. Everly, J.N Lating, (Eds.) (1995).
Psychotraumatology: Key Papers and Core
Concepts in Post-Traumatic Stress (pp. 73-
86). New-York: Plenum Press.
Wheeeler, B., Walton, E. (1987). Personality 12.
Disturbances of Incest Victims. Social
Casework, 68 (10), 597-602.
Zlothnick, C. et al. (1996). The long-Term 13.
Sequelae of S Abuse: Supprot for a Complex
Posttraumatic Stress Disorder. Journal of
Traumatic Stress, 9 (2), 195-203
34
פרולוגאת תחילת דרכי המקצועית עשיתי במדור ילד ונוער במחלקת הרווחה
מהיחידה עו“ס אלי פנתה שנים כארבע כעבור ברק. בני עיריית של
שתשתלבי לי ”נראה למחלקתה. לחבור בהצעה בהתמכרויות לטיפול
אצלנו,“ אמרה. ”אני?!.. סמים? לא נראה לי..“ עניתי בהפתעה ובחשש. עד
לאותו יום נתפס בעיניי תחום זה כמעורר פחד וגדוש בסטיגמות. לו רק
ידעתי אז כי לא יעבור זמן רב ואמצא עצמי עובדת שנים ארוכות (כעשור,
רק להיום1...) במקום המהווה את לב לבו של תחום הטיפול בהתמכרויות,
בקהילה טיפולית לנוער נפגע סמים ואלכוהול, תחום שאותו אני אוהבת
מאוד ומונעת בו מתוך תחושת אתגר, שליחות ולמידה.
1 רק להיום - מושג הלקוח מתוך תכנית הטיפול במכורים ומשמעותו: 1. כלי טיפולי אשר מדבר על התמודדות מודעת יומיומית עם הרצון והכמיהה להשתמש בחומרים פסיכו־אקטיביים, לאור הבנת הקושי. בכך, מושם דגש "רק להיום" בהתמודדות. מה יקרה מחר? נמשיך להתמודד רק להיום. 2. ספר שנכתב על ידי קבוצת מכורים נקיים ובו רשומה בכל יום, על פי תאריך, פסקה המכוונת למטרה/סוגיה שבה עוסקים במהלך אותו יום. מדי יום
קוראים הנערים את הספר "רק להיום" בקבוצת בוקר ודנים בסוגיה המובאת בו.
ב“רטורנו“. לפני כעשור התחילה עבודתי המקצועית בתחום הסמים
הקהילה הטיפולית הייתה באותה עת בראשית דרכה, ואני, כאמור, עו“ס
צעירה ללא רקע קודם בתחום ההתמכרויות. כשנפגשתי עם עולם זה
כתוב חומר של וקריאה איסוף עיקריים: כלים לרשותי שלושה עמדו
ומטופליי נקיים, מכורים מדריכים רובם - בצוות הקולגות ורלוונטי,
היקרים - אשר היוו כלי מרכזי לפיתוח כישוריי המקצועיים. לצד זאת
סייעה לי גם האינטואיציה, תחושת הבטן, אשר סימנה לי בקולה הפנימי
תגובות לסוגיות שפגשתי. חלקן התיישב עם תפיסת הטיפול שממנה
גם חוסר כמו ותהיות, דווקא העלה סימני שאלה וחלקן האחר באתי
הבנה וחוסר הסכמה.
הרקע של הנערים והקונטקסט לגיבוש התפיסה הטיפולית
ביו־פסיכו־ כתופעה מוגדרת ואלכוהול בסמים השימוש תופעת
2006). האוכלוסייה המגיעה לטיפול בקהילת הנוער (טיאנו, סוציאלית
שימוש של נרחבת היסטוריה עם ונערות מנערים מורכבת ”רטורנו“
אינטנסיבי באלכוהול ובסוגי סמים שונים ומגוונים.
עמם מביאים הם ההתמכרות, מתופעת נפרד בלתי וכחלק בנוסף
שלומית בירנבוים
, רכזת טיפול, קהילת הנוער רטורנו שלומית בירנבוים - עו“ס, .
י“ד, 2009, בבית הספר המרכזי המאמר נכתב במסגרת התכנית ”חוכמת המעשה“, מחזור להכשרת עובדים לשירותי הרווחה. מנחה: ספי גולדברג, מרכזת: ענת הראל
נשירה חוזרת ממסגרות חינוך וטיפול, מיומנויות חברתיות לקויות וקושי
פגיעה ובדפוסי קיצוניים רוח במצבי ביטוי לידי הבא רגשי, בוויסות
עצמית על סוגיה (פציעה עצמית מכוונת, ניסיונות אובדניים, יחסי מין
בלתי מובחנים ועוד). תפיסת הטיפול המרכזית לטיפול בדפוסי התמכרות
מושתתת על הבנת היסוד כי השימוש בסמים ובאלכוהול משמש סוג
של ”פתרון“ למצוקות ולטראומות שאותן חוו במהלך חייהם, כשמנדט
הטיפול הוא להקנות כלים להתמודדות ”נכונה“ (בשונה מהעלמת הצורך
והכמיהה לשימוש) עם אותן סוגיות על פני השימוש בסמים ואלכוהול -
אשר מהווה ”בריחה“ מהתמודדות עמן.
הם המסגרת, בשערי נכנסים בעודם לטיפול, הראשון ביומם כבר
שבה יומיומית, קבוצה היא זו קבוצה רגשות. סבב לקבוצת יושבים
לקבוצת החדשים חבריו במחיצת ברגשותיו לשתף מהנער מצופה
ההשתייכות. במהלך הקבוצה הנערים נחשפים לראשונה לחלק בלתי
נפרד מהשפה הטיפולית ומהתרבות הנהוגה במעון: ”קוראים לי ישראל
זו הצהרה כהד. הקבוצה עונה ישראל,“ אותך, ”אוהבים מכור...“2 ואני
"קוראים לי ישראל ואני מכור... אוהבים אותך, ישראל" - הצהרה המהווה חלק מפתיח אישי 2בקבוצת מטופלים הסובלים מהתמכרות. ההצהרה, למעשה, מעידה על מודעות המטופל
למועדותו, עליה הוא מקבל תמיכה אהבה והזדהות מחברי קבוצתו.
מוכרת ממקלטי ה־ 3 ורווחת כחלק בלתי נפרד מהתהליך השיקומי
בנפגעי סמים ואלכוהול.
”מכור“?! אני?!... בסך הכול כמה ג‘וינטים... אני יכול להפסיק מתי שבא
לי. פשוט... לא בא לי...“ האמת, כמעט שהשתכנעתי. מה פתאום מכורים,
ועוד כל כך צעירים?
במהלך שנות עבודתי בתחום מצאתי עצמי נעה בין עמדות סותרות
באשר להתאמת הטיפול בסוגיית ההתמכרות לצורכי הנוער. בדיאלוג
מתמשך עם אנשי הטיפול בתוך הקהילה הטיפולית ועם גופים שונים
(יחידות טיפול בהתמכרות, שירות האמונים גם הם על טיפול בנוער
לנערה, מסגרות שונות בחסות הנוער, שירות מבחן ועוד), אני מבחינה
הטיפול תפיסת של ההבנה לאופן הנוגעות עיקריות גישות בשתי
בנוער נפגע סמים ואלכוהול.
גישה אחת לקוחה מעולם הטיפול בהתמכרויות למבוגרים. הגישה
סוברת כי ההתמכרות היא מחלה חשוכת מרפא, אשר תכנית הטיפול
בה מחייבת גישה נוקשה באשר לטיפול המוצע ול“תרופה“ המתאימה
איסור ובסמים, באלכוהול מגע מכל מוחלטת התנזרות והכוללת:
. - קבוצה לעזרה עצמית של מכורים לחומרים פסיכו־אקטיביים. הקבוצות פועלות 3הסובל הוא באשר אדם לכל רגשית־חברתית תמיכה עוגן ומשמשות ובעולם בארץ
ממחלת ההתמכרות.
דיון
בתפיסת
הטיפול
הנוגעת
לנוער
נפגע
סמים
ואלכוהול
36
קשר קיום על מוחלט
משתמשים אנשים עם
במקומות שוטטות ועל
. ש ו מ י ש ל ם י ד ע ו מ
מכוונת התכנית בנוסף,
קבועה להשתתפות
של קבוצתיות בפגישות
הצעדים4, ו־12
מכור - ”ספונסר“ לקיחת
מקיימים עמו אשר נקי
הנוגעות ייעוץ שיחות
לשמירה על ”חיים נקיים“,
המכוונים כלים ועוד
לאורח חיים המכוון לשמירת חיים חדשים אלה.
בקרב ובאלכוהול בסמים השימוש את רואה אינה הנגדית הגישה
בסיכון בנוער מדובר כי סוברת אלא כמחלה, התמכרות, - מתבגרים
שהשימוש בחומרים פסיכו־אקטיביים מהווה חלק ממצב מצוקה שבו הוא
נתון, וכי לאור גילו הצעיר מדובר בתחנה בשלבי התפתחותו האישיותית.
שתייה אלכוהולית במסיבות ושימוש מזדמן בקרב בני נוער אינם תופעה
בו לעמוד קושי שהסיכויים מהווה מוחלטת להתנזרות הדרישה נדירה.
קלושים, ועל כן קשה עד מאוד לדרוש אותו מנער מתבגר המצוי בשלב
המאופיין במרד ובבדיקת גבולות. בנוסף, התיוג של נער או נערה בגיל
כה צעיר כסובלים מהתמכרות עלול לדחוק אותם לשוליים ולא לאפשר
להם, בבוא היום, לצאת מהמקום הפתולוגי ולחבור לחברה ה“נורמטיבית“
לכשיעברו תקופה מורכבת זו בחייהם.
הדיאלוג בין הגישות מרתק ומורכב. מחד, קיים צורך להבנות תכנית
ההידרדרות מעגל לעצירת דרך מתווה אשר וברורה, מגובשת טיפול
ומאפשרת רכישת כלים להתמודדות בהמשך חייהם. מאידך, כמטפלים
12 הצעדים - שיטת טיפול אשר נוסדה בשנות ה־1940 על ידי בוב וביל, מכורים לאלכוהול, 4במטרה לסייע למכורים להתמודד עם חוסר האונים שהם חווים כלפי הצורך בשימוש מאפשרת ואף תלות מדפוסי הסובלים לכל מתאימה השיטה ובאלכוהול. בסמים ומדורג, סיסטמתי באופן בנויה השיטה הוא. באשר אדם לכל וערכית נפשית צמיחה כשהמאפיינים הבולטים בה הם מתן "מקום" לכוח עליון (אלוהים כפי שאתה מבין אותו),
להכוונה, ללקיחת אחריות (בניגוד לאשמה), עריכת חשבון נפש וסליחה.
בנוער מחויבים אנו לקחת בחשבון את ההקשר הגילי,
צרכיו ואת הנער מצוי שבו והרגשי ההתפתחותי
הייחודיים בגילו הייחודי.
עמותת רטורנואשר (מלכ“ר) רשומה עמותה היא רטורנו עמותת
אקשטיין. איתן הרב ידי על כעשור לפני הוקמה
בית לעיר בסמוך שמש, בגבעת ממוקמת העמותה
קסום. טוסקני בנוף המאופיין יואב ארץ בלב שמש,
עבור טיפוליים מענים לפתח היא העמותה מטרת
דפוסים בעלת מהתנהגות הסובלת אוכלוסייה
יחידות: כמה במקביל פועלות במקום התמכרותיים.
אמבולטורי, טיפול בוגרים, קהילת נוער, קהילת
חוות רכיבה טיפולית, תכניות מניעה ועוד פרויקטים
ייחודים, המיועדים לאוכלוסיות שונות ומגוונות.
קהילת הנוערשל צורכיהם על לענות הבא הטיפול מרצף כחלק
נערים בעלי דפוסי שימוש אינטנסיבי בחומרים פסיכו־
אקטיביים, הוקמה קהילת הנוער ברטורנו. קהילת הנוער מצויה בקצה
הרצף הטיפולי, לאור העובדה שהיא מנותקת מאזור מגוריו של הנער
בחומרים השימוש סוגיית על דגש השם ייחודי, טיפולי כלי ומהווה
חסות של פיקוחה תחת מצויה הטיפולית הקהילה פסיכו־אקטיביים.
בקהילה החסות. מסגרות בתוך הטיפולי מהרצף חלק ומהווה הנוער
מופנה רובם .18-14 גילאי ובנות) (בנים נוער בני מטופלים הטיפולית
ודרכי ענישה (שפיטה, הנוער חוק מתוקף או משפט בית צו מתוקף
צו מתוקף או הפלילי־טיפולי, לחוק בהתאם תשל“א-1971 טיפול),
משמורת על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש“ך-1960 בהתאם לחוק
האזרחי־טיפולי. הגורמים המפנים הם שירות המבחן לנוער או באמצעות
מחלקות הרווחה: השירות לנערה, יחידות הטיפול בהתמכרויות, קידום
נוער, וכמובן - באמצעות פקידי סעד לחוק הנוער. ניתן להיקלט במעון גם
ללא צווים משפטיים, לאחר אישורן של ועדות תכנון וטיפול הנערכות
והן בארץ הן פרטי, באופן לפנות אפשר ובנוסף, הרווחה, במחלקות
מחו“ל.
חיוב שמשמעה דתית, אוריינטציה בעלת כקהילה הוקמה הקהילה
דרי המעון בקיום אורח חיים דתי בין כותלי הקהילה הטיפולית. משך
הטיפול נע בין 15 ל־18 חודשים.
קהילת הנוער פועלת על פי מודל ”הקהילה הטיפולית“ המוכר בארץ
חיים חיה אשר חברתית, יחידה של קיום על מבוססת היא ובעולם.
להימנע כדי הנגמלים בין ההדדית התמיכה את ומדגישה שיתופיים
משימוש חוזר בסם (גולדפרב, 1996). דה־לאון (1995) טוען כי הקהילה
להתנסות יכול הוא שבו מוגן, מרחב לנגמל מאפשרת הטיפולית
היא וטעייה. ניסוי של בדרך באחריות, נשיאה מתוך כאילו“ ב“חיים
מספקת למטופל סוציאליזציה חיובית, מעמיקה את מודעותו העצמית
והחברתית ומעצימה את איכויותיו ואת תכונותיו החיוביות, אשר יסייעו
בידו להתמודד עם הצורך בשינוי של דפוסי התלות המאפיינים אותו
בתחילת התהליך הטיפולי. חייו של המטופל מתנהלים בין כותלי המעון
לאורך כל היום והלילה, סדר יומו מוכתב וקפדני והוא משתתף במגוון
הבית הלמידה על מרחב מושם דגש משמעותי המוצעות. הפעילויות
ספרי, שבו הוא נהנה מגישור על פערים לימודיים ארוכי שנים, ובסופו
לקראת למידה לרבות לימוד, שנות 12-10 לסיים ישאף התהליך של
בחינות הבגרות.
”מכור“?! אני?!...
בסך הכול כמה
ג‘וינטים... אני יכול
להפסיק מתי שבא לי.
פשוט... לא בא לי...“
37
1971) המאפשר הכלה, הטיפול מציע ”מרחב פוטנציאלי“ (וויניקוט,
חינוכי, התנהגותי, ממדים: בכמה בנוי הוא ושינוי. שיקום צמיחה,
קליני, חברתי ומשפחתי. לכל אחד מהם מאפיינים ייחודיים (על אופן
רטורנו: עמותת של הבית באתר ולקרוא להרחיב אפשר העבודה
.(
אפיון המטופלים והתאמת הטיפול
בבואנו לאבחן תלות ושימוש בסמים ובאלכוהול, יש להתייחס לשלוש
רמות עיקריות של פיתוח תלות בחומרים פסיכו־אקטיביים:
) - שימוש מזדמן המתרחש לעתים הרמה הראשונה היא שימוש (
רחוקות ואינו פוגע באופן בולט בניהול השוטף של החיים.
) - שימוש המתרחש באופן הרמה השנייה היא שימוש לרעה (
בשימוש הצורך בין ולא־מודע מודע קשר נעשה ובמהלכו יותר תכוף
פעיל לתחושת ”הבריחה הרגשית“ שהוא מזמן.
) - בשלב השלב השלישי הוא שלב ההתמכרות הפעילה (
זה, אורח חייו של המטופל סובב סביב הצורך להשיג סמים כדי לצרוך
) הרגשית והפיזיולוגית אותם. מדובר בשלב שבו הסבילות (
לסם הולכת וגדלה.
חשוב עוד לציין כי את היקף השימוש ואת דפוסי התלות יש צורך
לבחון בפרספקטיבה רחבה, של פרמטרים נוספים המעידים על מצב
המטופל: אופי הקשרים החברתיים, עמידה במשימות המצופות בגילו
לוויסות סבירה יכולת לימודית, במסגרת פעילה השתתפות כמו
לטיפול הנערים המופנים רוב ועוד. ובאחר ללא פגיעה בעצמי רגשי
ובאלכוהול בסמים השימוש לשלישי. השני השלב שבין ברצף נעים
הצעיר, גילם לאור אולם יומם, מסדר נפרד בלתי חלק להיות הפך
הבעיה ועומקה, קיימת שונות בעומק הדפוסים והמענה הרגשי שהוא
- בקהילה שונות: במסגרות מענים קיימים לכך (בהתאם מספק
מחלקות השיקום, אל־סם ומרכז יום, ומחוצה לה - פנימיות, הוסטלים
ה“נרקומן“ פרופיל כי נהוג לחשוב היה בעבר והקהילות הטיפוליות).
תופעה מתקיימת ובמשפחתו ועוני מצוקה משכבות המגיע זה הוא
בין־דורית של שימוש. כיום, המצב מורכב לעין ערוך. פרופיל הנערים
המגיעים לטיפול מורכב מאוכלוסייה מרקעים שונים וממצבים סוציו־
אקונומיים מגוונים, תרבויות שונות ומצבי חיים מורכבים אשר אינם
צרכים מותאם טיפול להבנות נדרש כן, על ”פשוט“. לפילוח ניתנים
אישיים בנוסף לצרכים הייחודיים לנוער בכלל.
הסיפור של נעמהבהיר שערה קטן, גוף מבנה בעלת נאה נערה היא ,17 בת נעמה,
ומתולתל ונופל ברישול על כתפיה, עיניה בהירות ונבונות. אני מתרשמת
כי המבט הנשקף מעיניה משדר, מצד אחד, תבונה, ומאידך - אטימות
וריחוק.
לאורך חודשי ההיכרות בינינו אני מבחינה כי סגנון לבושה של נעמה
תלוי במצב רוחה. כשהיא חשה בטוב, היא לבושה בסגנון עדין ומעוצב
ototo://052.5993366
38
רוחה בגדיה. כשמצב ניקיון ועל על התאמת הצבעים וניכרת הקפדה
גופה. את ומחזיקה מתנהלת היא שבו ברישול ניכר הדבר יציב, אינו
שערה נופל סתור על פניה והפוני מכסה קלות את עיניה, בגדיה מהוהים
ומרושלים, ציורי דיו (באמצעות עט) מעטרים את בגדיה, ידיה ורגליה.
”משעמום...“ היא פוטרת אותי כשאני מתייחסת אליהם. לאורך זרועותיה
אפשר להבחין בצלקות רוחביות, המעידות על חתכים שאותם ביצעה
בעצמה באופן מכוון.
בעלת ונבונה, אינטליגנטית נערה היא נעמה
בת היא מרשימה. ורבלית ויכולת הומור חוש
ומוכרת חרדי חיים אורח המנהלת למשפחה
היטב במגזר, לאור העובדה שאביה משמש כרב
מונה המשפחה הדרום. באזור גדולה קהילה
ילדי רוב ילדים. ו־11 הורים זוג - נפשות 13
המשפחה נשואים ומתגוררים מחוץ לבית. נעמה
ממוקמת תשיעית לפי סדר הלידה.
קוגניטיבית, מבחינה נעמה של התפתחותה
ידי ועל ידיה על מתוארת וחברתית רגשית
פגיעה עברה אז גיל תשע, עד כתקינה הוריה
מינית שעליה שמרה בסוד שנים ארוכות. לפני
כשלוש שנים, בעקבות ניסיון פגיעה נוסף, החלו
להציף את נעמה זיכרונות מאותו אירוע.
נעמה החליטה במצבה, חדה הידרדרות לאור
לבסוף לשתף את הוריה באירועים שחוותה. היא
בבהלה שאופיינה בתגובה נענית עצמה מצאה
בסוד. ושמירתו ”הסיפור“ להשתקת ובבקשות
כך על ואשמה בושה תחושת מתארת נעמה
שהייתה מעורבת באירועים מסוג זה. תגובתם של
והיא גם מאפיינת הוריה העצימה תחושות אלו,
באופן כללי את דפוס פעולתם בסיטואציות מסוג
זה: בהלה והשתקה.
סובלים לטיפול המגיעים רבים ונערים נערות
מסימפטומים פוסט־טראומתיים על רקע פגיעות
חוו באופן חד פעמי או מתמשך. מיניות שאותן
גם כמו והשתקה“, ”בהלה - המשפחה תגובת
”האלם הנרכש“5 (אהרוני, 2005) של הנפגע במשך
במנגנון בשימוש הצורך את מתארים השנים,
ההגנה מסוג ”ניתוק“ (הרמן, 1992). מנגנון ההגנה
עונה על הצורך בניתוק ובריחה מהתמודדות עם
זאת, וצפים. העולים הפלשבקים ועם הרגשות
בחומרים פסיכו־ בדומה למענה שנותן השימוש
אקטיביים לסוגיהם.
באמצעות במעון לטיפול הופנתה נעמה
הרווחה. ממחלקת נוער לחוק סעד פקידת
ההורים הופנו אליה לאור ניסיון אובדני שביצעה
נעמה ובעקבותיו אושפזה להסתכלות במחלקת
באזור הפסיכיאטרי החולים בבית המתבגרים
מגוריה. לאחר ניסיונות טיפוליים - הן בתוך הקהילה והן מחוצה לה -
ועלה צורך לתת מענה ובאלכוהול אותר השימוש האינטנסיבי בסמים
ממוקד לסוגיה זו. היה ניכר כי הוריה של נעמה מתקשים להשלים עם
הם המידרדר מצבה לאור אולם בבתם, בטיפול המוסדית המעורבות
נענו ושיתפו פעולה עם הרשויות כדי לגייסה לטיפול הנדרש.
אלם נרכש - ביטוי שאותו טבעה חגית אהרוני במאמרה "סוד כמוס - בין אוזן קשבת 5לנפש מכילה" (2005). הביטוי מבטא את השתיקה המתפתחת של הנפגע, ואשר מוסברת כתגובה לקושי של הסביבה להקשיב ולשים לב לאיתותים שמסמן הנפגע. כתוצאה מכך,
הוא לומד שעדיף לו להישאר אילם.
מבוגרת חברה בקרב נעמה שוטטה האחרונות השנתיים במהלך
ועבריינית. היא נשרה, כאמור, ממסגרות חינוך וטיפול שונות, דפוסי
פגיעתה העצמית אופיינו הן בפציעה עצמית מכוונת והן בהתנהגות
מינית לא מובחנת עם גברים שונים, אשר אותם פגשה באופן מזדמן
במהלך שוטטותה ברחובות ירושלים, בתמורה למשקאות אלכוהוליים
והנפשי, הוחלט בצו או למנת סם. לאור הסיכון הרב במצבה הפיזי
בית משפט להפנותה לטיפול במסגרת קהילת
הנוער ברטורנו.
חודשים. כחמישה מזה בטיפול שוהה נעמה
מהשבוע החל לשבוע, אחת עמה נפגשת אני
כשעה. בת לפגישה במעון, לקליטתה הראשון
במבט ראשון בנעמה, עם כניסתה לטיפול, נראה
היה כי מדובר בנערה שכל קשר בינה לבין שימוש
בסמים מקרי בהחלט. היא התלבשה בצניעות (על
פי דרישות המסגרת) ושידרה פתיחות לדיאלוג
בראש פתוח. יכולותיה הוורבליות והאינטליגנציה
ככל בהמשך, מידי. באופן בלטו שלה הגבוהה
הלכה בטיפול המורכבות תמונת הזמן, שנקף
קיצוניים רוח ממצבי סבלה נעמה והתבהרה.
את לבסס התקשתה היא במהירות. שהשתנו
מקומה החברתי בקבוצה - הן עם בנות קבוצתה,
שעמן יצרה קשרים תלותיים ולא יציבים, והן עם
הבנים, שכלפיהם פיתחה קשרים אשר לוו בגוון
פתייני־מיני.
נעמה הראשונים, הטיפול חודשי במהלך
ברחה מהמעון כמה פעמים. כשחזרה מהבריחות
כי ניכר היה מספר), שעות כעבור כלל (בדרך
כעבור אלכוהול. ושתתה בסמים השתמשה
שלושה חודשים לתחילת הטיפול נערכה ועדה,
למעון. נעמה של התאמתה את בחנה אשר
וניכר היה כי הוועדה קבעה כי נעמה מתאימה,
מצבה הרגשי מתייצב והיא מגויסת הן לדרישות
המעון והן כלפי עצמה. יעידו על כך ימי הניקיון
המצטברים6.
כעבור מתקיימת אתאר שאותה הפגישה
חמישה חודשי טיפול. במהלך החודש האחרון,
היא הקרבה. אחותה בחתונת עסוקה נעמה
בשמחה חלק לקחת אם החליטה טרם
והדחייה הריחוק תחושת לאור המשפחתית,
שהיא חווה ממשפחתה. המשפחה מסתירה -
הן מהמשפחה המורחבת והן מהחברה שאליה
הימצאותה עובדת את - משתייכת היא
נעוצה בחשש במעוננו. הסיבה המוצהרת לכך
של הגבוה המשפחתי בסטטוס פגיעה מפני
ההשפעה ומן החרדית בקהילה המשפחה
עתיד על לה להיות שעלולה השלילית
חשה אני מוצהר, בלתי באופן נישאו. שטרם אחיה של שידוכיהם
כי עולה קושי רב להתמודד עם סוגיית האחריות ההורית, הן לאור
והן בשל השונות שלה, המבוטאת באורח מצבה המדרדר של בתם
חייה החילוני.
עוד הקבוע. בכיסאה בכבדות ומתיישבת לחדרי נכנסת נעמה
6 ימי ניקיון - ימים המעידים על ניקיון מוחלט משימוש פעיל בחומרים פסיכו־אקטיביים, לרבות שתייה אלכוהולית. ימי ניקיון הוא מושג הרווח בקרב מכורים נקיים, אשר סופרים הצורך עם והיומיומית הקשה ההתמודדות על מעיד הדבר הניקיון. ימי את יום מדי
בשימוש מחד, ואת האומץ והנחישות להתמודד עם הכמיהה לכך מאידך.
תפיסת הטיפול המרכזית
מושתתת על הבנת היסוד כי
השימוש בסמים ובאלכוהול
משמש סוג של ”פתרון“
למצוקות ולטראומות
שאותן חוו במהלך חייהם
נערות ונערים
רבים המגיעים לטיפול
סובלים מסימפטומים
פוסט־טראומתיים על
רקע של פגיעות מיניות
שאותן חוו באופן חד
פעמי או מתמשך
השימוש בחומרים
פסיכו־אקטיביים לסוגיהם
נותן מענה לצורך בניתוק
ובריחה מהתמודדות עם
הרגשות ועם הפלשבקים
העולים וצפים
39
סוגיית את בפניי לשטוח מבקשת היא לשלומה, שואלת אני בטרם
אליי פונה היא אומרת?“ את מה ”אז האחות. בחתונת ההשתתפות
ולשמוח עם אחותי להיות שם רוצה אני מאוד ”מצד אחד, ושואלת.
והמשפחה. מצד שני, העיניים של כולם מסתכלות עליי ובוחנות אותי,
יהיו מרוצים... אין לי שום ואני צריכה לספר שקרים רק כדי שכולם
כוח ורצון ’לשחק אותה‘ בשביל ההורים שלי.. שילמדו לקבל אותי כמו
שאני וזהו!“
אני מהרהרת בדברים. שאלת הנוכחות בחתונה היא שאלה ”טכנית“,
אשר מקפלת בתוכה, להבנתי, את סוגית השייכות והקבלה של נעמה.
היא קשורה קשר אמיץ לתחושת ההרחקה והבדידות, שאותה נושאת
נעמה כמו מכורים רבים, אשר בעצם השימוש בסמים ויצירת עולם
חלופי של אשליה פותרים את בדידותם. אני מחליטה לפנות אליה
מביאה, שהיא הסוגיה של לעומקה מעט להתבונן ממנה ולבקש
”ללכת או לא ללכת לחתונה.“ דיון בשאלה הקונקרטית של במקום
לדיאלוג ההזדמנות את להערכתי, תסגור, קונקרטית התייחסות
שנוצר.
אני פונה אליה: ”נעמה, ברשותך, בואי נניח בשלב זה לשאלת ההגעה
לאירוע החתונה, נגיע לכך בהמשך. מה עוד מעסיק אותך בכל הסיטואציה
הזו?“ נעמה שולחת לעברי מבט נוקב, גופה נדרך בקשיחות והיא אומרת:
”מעסיק אותי שאני יוצאת דפוקה מכל הסיפור הזה. אני נמצאת בטיפול
בקהילה טיפולית עם חוקים וגבולות, אין לי דקה של פרטיות, אני צריכה
הטיפול בחדר בקבוצות, לדבר להתמודד, לטיפול‘, עצמי את ’להביא
רגשות, רגשות... ’מכורה‘ עאלק... מה אני צריכה את כל זה?.. כולה כמה
ג‘וינטים, מה אתם עושים סיפור כזה גדול... אפשר לחשוב שכל העולם
לא שותה ומשתמש... איך נפלתם עליי כולכם? גם ככה לא מוכנים לקבל
אותי כמו שאני, אז כמכורה???..“
מחשבות בי מעלים הם נעמה. של לדבריה רב קשב קשובה אני
ומ“החברה ממשפחתה שלה השונות לסוגיית הקשורות ותהיות
טווח ארוכות השלכות בעל הוא כ“מכורה“ התיוג הנורמטיבית“.
תכיר עצמה, את תזהה היא שבו לאופן נוגעות ההשלכות חייה. על
אף ובהתאם לסיכון, מועדת היא שבהם למקומות מודעות ותפתח
תונחה להבנות את אופן ההתמודדות עמם במהלך חייה. בצד המלצה
המכוונת לשמירה על אורח חיים ”נקי“, קיימת ההתייחסות הייחודית
אל המטופל כ“מכור“, על כל המשתמע מכך.
דיון בתכנית הטיפול המוצעת לסובלים מדפוסי התמכרות ובירור
התאמתה לאוכלוסיית הנוערלהשתתפות מנחה מהתמכרות הסובלים באנשים לטיפול התכנית
פעילה וקבועה בקבוצות - קבוצת עזרה עצמית המתקיימת מדי יום
בכל רחבי הארץ והעולם. הקבוצה מיועדת לאנשים אשר מזהים עצמם
כמכורים ומבקשים מיתר הנוכחים מקום לשיתוף ולהזדהות, כדי לתחזק
גילים נוכחים לרוב אנשים בטווח את אורח החיים הנקי. בקבוצות אלו
רחב, לרבות מבוגרים בעלי דפוסי התמכרות עמוקים וניסיון חיים מורכב
וקשה. לקבוצות ה־ הצלחה מוכחת כמסייעות למכורים רבים, אולם