0 אורנים, לחינוך האקדמית המכללה עמק האקדמית המכללה יזרעאל של לימודיות בחירות תושבי פריפריה ו מרכז ההשכלה במערכת בישראל הגבוהה ארי לב לילך גץ שלמה2011 הבין המחקר ועדת בהמלצת נערך זה מחקר- ת" מופ במכון מכללתית החינוך במשרד הוראה עובדי להכשרת האגף ובתמיכת
62
Embed
דוח בחירות סופי 6 11 11 - אתר ערוץ המו"פlibrary.macam.ac.il/study/pdf_files/d10795.pdf0 לאערזי קמע תימדקאה הללכמה םינרוא,ךוניחל
This document is posted to help you gain knowledge. Please leave a comment to let me know what you think about it! Share it to your friends and learn new things together.
Transcript
0
יזרעאל המכללה האקדמית עמק המכללה האקדמית לחינוך, אורנים
במערכת ההשכלה מרכז ופריפריה תושבי בחירות לימודיות של
הגבוהה בישראל
לילך לב ארי
שלמה גץ
2011
מכללתית במכון מופ"ת- מחקר זה נערך בהמלצת ועדת המחקר הבין
6-7 .....................................מבוא............................................................................. 7-8 ........................................ריבוד חברתי וביטוייו במוסדות להשכלה גבוהה בישראל 8-10 .............................................השוואה בין מרכז לפריפריה –נגישות להשכלה גבוהה
10-12 .......................................שיקולי בחירה במוסדות להשכלה גבוהה ובתחום לימודים
14 ...................................משתנים תלויים: סוג המוסד ותחום הלימודים...................... 14-15 ......................................משתנים מתווכים.............................................................
16-17 .....................................אקונומי............................................- וסוציורקע דמוגרפי 18-19 .....................................ישוב מוצא ההורים, מרכז (גלעין) מול פריפריה (שוליים)...... 19-20 ...........................................הישגים לימודיים קודמים (מבחני בגרות ופסיכומטרי)..
20 ..................................ממצאים............................................................................. 20-22 ...................................מדוע לומדים במוסדות להשכלה גבוהה.............................. 22-25 ......................................................... גורמים המשפיעים על בחירת מוסד לימודים 25-28 ....................................מניעי בחירה במוסד לימודים............................................ 29-30 ....................................גורמים המשפיעים על בחירת תחום לימודים...................... 31-34 ....................................מניעי בחירה בתחום לימודים............................................ 35-36 ...................................."ברירת מחדל".............בחירה במוסד או בתחום לימודים כ 36-38 ....................................אוריינטציות עתיד וצפיות תעסוקתיות............................... 38-39 ....................................שיקולי בחירה רציונלית.................................................... 40-41 ......................................בחירה במקום מגורים עתידי: מרכז או פריפריה?..............
18פריפריה (התפלגות משותפת באחוזים).. -אקונומי לפי סוג מוסד ולפי מרכז - : רקע סוציו1לוח סטיות ו: ייחוס חשיבות למניעי בחירה בלימודים במוסד להשכלה גבוהה (ממוצעים 2לוח 21 ......................................)........................................................................................תקןאפקטים של הישגים, סטאטוס ומקום מגורים על בחירת מוסד לימודים (רגרסיה : 3לוח
22 .................................................................................................קטגוריות)- לוגיסטית רבת 27 ...............................................רה במוסד לימודים (ממוצעים וסטיות תקן): מניעי בחי4לוח : אפקטים של הישגים, סטאטוס ומקום מגורים על בחירת תחום לימודים (מודל רגרסיה 5לוח
30 .................................................................................................לוגיסטית רבת קטגוריות) 33 .....................ייחוס חשיבות למניעי בחירה בתחום הלימודים (ממוצעים וסטיות תקן): 6לוח ירצו לעסוק וע בו ים לבין המקציהנוכח הםהקשר בין לימודי : תפיסות הסטודנטים את7לוח
25 .....................התאמה של סוג מוסד וצירופי הישגים, סטאטוס ומקום מגורים: ניתוח 1איור 29 .....................: ניתוח התאמה של מוסד לימודי וצירופי שיקולי בחירה ומקום מגורים2איור 31 .................: ניתוח התאמה של תחומי לימוד וצירופי הישגים, סטאטוס ומקום מגורים3איור 35 ...................: ניתוח התאמה של תחומי לימוד וצירופי שיקולי בחירה ומקום מגורים.4איור
תרשימים
40 ...........................: בחירה במקום מגורים לפי קרבה להורים (באחוזים).................1תרשים 41 ............................סיום הלימודים (באחוזים)..: סוג יישוב בו מעוניינים לגור לאחר 2תרשים
3
תקציר מנהלים
התרחבות ההשכלה הגבוהה ופריסת מוסדותיה במרחב אפשרו נגישות רבה יותר לאוכלוסיות
שהשתתפותם במערכת זו בעבר הייתה מצומצמת. בין אוכלוסיות אלה נמנים תושבי הפריפריה.
בי הפריפריה בנגישות להשכלה גבוהה קשורה להישגיהם שתומקובל להניח כי נחיתותם של
אקונומי הנמוכים יותר משל תושבי המרכז. נחיתות יחסית זו -הלימודיים ולמעמדם הסוציו
משפיעה גם על בחירתם הלימודית. רוב המחקרים שנערכו בתחום של השכלה גבוהה, ריבוד ואי
מות או התרחבות הפער ההשכלתי על פי שוויון אינם אחידים בממצאיהם ומצביעים על הצטמצ
אקונומי. - הסטאטוס הסוציו
לבדוק את דפוסי הבחירות הלימודיות של הסטודנטים ואת שיקוליהם יתהיההמחקר מטרת
ההשפעה הייחודית בדק אתלבחירה במוסדות להשכלה גבוהה ובתחום הלימודים בהם. המחקר
של המגורים בפריפריה -אקונומי - וציושאינה תלויה בהישגים לימודיים או בסטאטוס ס –
(לעומת מגורים במרכז) על הבחירות הלימודיות.
שאלות שכללשאלון עמדות כלי המחקר היה המחקר התבסס על מתודה הכמותית בסקר מתאמי.
"סגורות" אודות מאפייני הרקע של הסטודנטים, בחירות לימודיות, שיקולי בחירה במוסד
.ם, אוריינטציות עתיד ושיקולי בחירה רציונליתלימודים, בתחום לימודי
משלוש אוניברסיטאות: חיפה , בשנת לימודיהם הראשונה,סטודנטים 668כלל מדגם המחקר
שלוש נכללו במחקר ). בנוסף לשלוש האוניברסיטאות 9%) והטכניון (19%), תל אביב (23%(
). שיטת דגימת 21%) ומכללה לחינוך (16%), מכללה אזורית (12%( מתמחהמכללות: מכללה
המוסדות השונים הייתה מכוונת (לפי מיקום במרכז או בפריפריה).
המניעים המרכזיים לרצון הסטודנטים ללמוד ממצאי המחקר המרכזיים הצביעו על כך ש
הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה הם הרצון לרכוש מקצוע ו"לעשות משהו עם עצמם".
שיקולים ; בשלמכירים גם בחשיבות הלימודים כאמצעי למוביליות חברתית, דהיינו
ביותר בקבלת ההחלטה מעטההחשיבות היוחסה ולהשפעתם לסוכני חברות .םיאינסטרומנטלי
ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה. בפילוח הנתונים לפי מקום מגורים, דהיינו; במרכז או
נוטים (בחלקם) לבחור ,באוניברסיטאות בעיקר לומדיםה ,תושבי המרכז בפריפריה, סטודנטים
ובשל נורמות (דחיית הכרעות בשלבי החיים) במסלול של השכלה גבוהה משיקולים מורטוריים
ממעטים ללמוד ,שמחציתם לומדים במכללות ,חברתיות כאלה ואחרות, בעוד תושבי הפריפריה
בשל שיקולים אלה.
אקונומי של הסטודנטים גבוה, - לימודים נמצא שכאשר הסטאטוס הסוציובאשר לבחירת מוסד ה
את אוניברסיטת תל והם נטו לבחור באוניברסיטה לפי מקום מגורים: תושבי המרכז העדיפ
אביב, תושבי הפריפריה את אוניברסיטת חיפה ואת הטכניון. כאשר הסטאטוס נמוך יחסית
בעלת זו אם כי את ,ריפריה, ללמוד באוניברסיטההעדיפו תושבי המרכז, יותר מאשר תושבי הפ
סטודנטים תושבי הפריפריה דומים יותר זה כמו כן, . אוניברסיטת חיפה –היוקרה הנמוכה יותר
- סוציוה סטאטוסלזה בבחירת מוסד הלימודים מאשר סטודנטים תושבי המרכז. לפיכך, ה
בהשוואה לאלה מהמרכז. - מהווה מרכיב המשפיע פחות בקרב תושבי הפריפריה אקונומי
מסתבר כי בבואם לבחור מוסד לימודים, סטודנטים מעוניינים בעיקר ביוקרתו של המוסד
את רמת הלימודים בו, איכות המרצים ועוד. לאחר מכן, חשוב לסטודנטים ,הכוללת, בין היתר
4
נו "אינסטרומנטליים", הכוללים, בין היתר, המשך לימודים בעקבות התואר ינושאים שכינ
ייחודי ומידת ישימותם של הלימודים לסטודנטים. תחום לימודיםשנרכש, קיומו של
בוחרים מוסד לימודים משיקולי יוקרה ,שמרביתם תושבי המרכז ,סטודנטים מהאוניברסיטאות
שמוצאם מישובי פריפריה והלומדים במכללות שוקלים סטודנטים ומשיקולים מורטוריים שונים.
כאשר השיקולים של תושבי בחירת מוסד לימודים בעיקר משיקולים אינסטרומנטליים. בנוסף,
תהיה שונה, כפי ששיערנו.במוסד לימודים שבי המרכז דומים, הבחירה שלהם והפריפריה ות
וד תושבי הפריפריה, ששיקולי בחירת תושבי המרכז הטרוגניים יותר בבחירת מוסד הלימודים בע
מוסד הלימודים שלהם הם אינסטרומנטליים, נוטים להידמות אחד לשני בבחירת מוסד לימודים
(בדרך כלל במכללה אזורית).
. בבחירה זו העניין שיש לסטודנטים במקצוע הנלמד הוא החשוב ביותר ,באשר לתחום הלימודים
המקצוע, משכורת נלווית לו בעתיד ועוד. חלק מהסטודנטים לאחריו, דורגו שיקולים כמו: יוקרת
יכולתם האישית, יכולתם לעמוד :בחרו בתחום הלימודים כתוצאה מפשרות שונות כמו למשל
בתנאי הקבלה וכדומה. לבסוף, שיקולי הזולתיות, דהיינו; תרומת התחום הנלמד לחברה
הבחירה בתחום תחום לימודים. במניעים לבחירה ב ולקהילה הוערכו במידה המועטה ביותר
סטודנטים , אפיינה יותרעניין שמגלים הסטודנטים בתחום הנלמדכתוצאה מההלימודים
מהאוניברסיטאות שמוצאם מישובי המרכז. סטודנטים מהמכללות שמוצא מחציתם מהפריפריה,
התואר. מוכנים יותר לפשרות לימודיות ולבחור תחום לימודים שיספק להם גם עבודה מיד בסיום
למקום המגורים, אם כך, השפעה גדולה על הבחירה כך שגם בעלי שיקולים דומים יבחרו אחרת
סטודנטים המעוניינים בביטחון תעסוקתי וגרים במרכז, יבחרו ;בהתאם למקום מגוריהם
כאשר שאר - טחון תעסוקתי וגרים בפריפריה יבתחומי לימוד שונים מאלה המעוניינים בב
ברוב השיקולים. ) שווים, וכך גם סטאטוסו יםלימודי םיהתנאים (הישג
סטאטוסהוא ההמסביר זאת מרכזי, המשתנה הבמוסד ובתחום למודים באשר לבחירה רציונלית
נמוך נוטים ללמוד כדי לשפר את מעמדם לעומת זה סטאטוססטודנטים בעלי ;אקונומי-הסוציו
גבוה נוטים ללמוד כדי לשמר את מעמדם. בשני סטאטוסשל הוריהם, ואילו סטודנטים בעלי
המקרים נדרשת רמת השכלה גבוהה יותר מזו של ההורים. כצפוי לפי התיאוריה, המסבירה את
השימור המעמדי והניעות המעמדית, למקום המגורים של הסטודנט (מרכז או פריפריה) אין
השפעה על כך.
נגישות שווה , אם כן,האחרונים לא מבטיח הגידול במספר המוסדות להשכלה גבוהה בעשורים
,השלובים זה בזה, בהשוואה לתושבי המרכז. מספר גורמים - למוסדות בקרב תושבי הפריפריה
משפיעים על תהליך קבלת ההחלטות הקשור ברכישת השכלה גבוהה, ומקום המגורים הוא אחד
מהם.
ור בבחירת מוסד ותחום לימודים הקש ,חשיבותו של מחקר זה היא בכך שמעבר לנושא הריבודי
נתנו מניעי הבחירה במוסדות להשכלה גבוהה כפי שהם נתפסים על ידי הסטודנטים. בכך נבחנו
בין סטודנטים מהפריפריה לעומת ת מוסד ותחום לימודיםבחירבהבדלים ה מענה מסוים להסבר
הטענה המקובלת על קיפוח יחסי של הפריפריה לא זכתה לתמיכה מלאה; כאשר .אלה מהמרכז
הבחירות הלימודיות של הסטודנטים קשורות פחות לסטאטוס –מדובר בהשכלה גבוהה
ולהישגים לימודיים קודמים. סטודנטים "מצליחים" מהפריפריה מגיעים לאוניברסיטאות אולם
ירה יחסית לשוק העבודה, בדומה לחבריהם בעלי בוחרים תחומי לימוד המאפשרים כניסה מה
5
כלומר –ההישגים הפחותים הלומדים במכללות. הקיפוח הוא בשלב שלפני הלימודים הגבוהים
חלקם היחסי הנמוך של בעלי הישגים גבוהים בפריפריה.
ממצאים אלה יסייעו לא רק להבנת תהליך הבחירה במוסדות ובתחומי לימוד אלא גם ובעיקר
ה של החיים בפריפריה ועל סיכויי החיים ניעות חברתית למתגוררים בה.להשפע
,אוריינטציות עתיד ,בחירות לימודיות ,ישובי מרכז או גלעין ,: ישובי פריפריה או שולייםתארנים
, ריבוד חברתי.מוסדות להשכלה גבוהה
6
רקע תאורטי
מבוא
מערך על השפעה גבוהים ללימודים. חברתית לניעות חשוב אפיק היא בישראל הגבוהה ההשכלה
. תעודות זמננו-בת בחברה יותר שוויונית השתלבות מאפשריםו צעירים של ההזדמנויות
והסמכות, המתקבלות עם סיום הלימודים, מזמנות ללומדים אפשרות להשיג מקצוע יוקרתי
תחויות התפ). 1988(יוגב, שלהם אקונומי-סוציוהסטאטוס את האו משמר המשפרומהוות הישג
של ההשכלה, התפשטות, הביאו לזמננו-בחברה הגלובלית בת כלכליות וחברתיות טכנולוגיות,
עלייה בשיעור הלומדים ובמספר שנות לימוד, להרחבת טווח תחומי הידע ומורכבותם, ולייחוס ל
,Naidoo; 1997, וחובריה ; כפיר2008משמעותיות להשכלה בתפקוד ובהצלחה בחברה (איילון,
לפיכך צעירים שאינם משתלבים בתהליך רכישת השכלה נקלעים למיקום ריבודי נמוך, ). 1998
שעשוי למנוע מהם השתלבות שיוויונית מבחינה תרבותית, חברתית, כלכלית, פוליטית
).1990(שביט, ובתיפקודם היומיומי
; 2008ון, (איילאת עצמו שילש הסטודנטים לתואר הראשון בישראלשיעור במהלך שנות התשעים
) למדו 85%עד תחילת שנות התשעים מרבית הסטודנטים בארץ ( .)2002איילון ויוגב,
באוניברסיטאות (בכל התארים). מאז, הלכה מערכת ההשכלה הגבוהה גדלה והתרחבה. בשנת
מוסדות להשכלה גבוהה: שמונה אוניברסיטאות (כולל האוניברסיטה 63תשס"ח פעלו בישראל
מכללות 10, המועצה להשכלה גבוההות אקדמיות מתוקצבות על ידי מכלל 19הפתוחה),
מכללות להכשרת מורים. כששים אחוזים מכלל 26 –אקדמיות פרטיות שאינן מתוקצבות ו
). 2009הלומדים לתואר ראשון בישראל עושים זאת במכללות (המועצה להשכלה גבוהה,
היא פועל יוצא של יות אחרות, בדומה לחברות מערב, שיעורי הלמידה בישראלהאצה זו ב
- מרקע חברתילומדים לגיטימציה שנותנת החברה הדמוקרטית לעיקרון של שוויון הזדמנויות לה
; 2002(איילון ויוגב, ולפתיחת שערי החינוך הגבוה בפניהם כלכלי ואתני שונה, לשילובם בחברה
על של תוקף הניבוי של מרכיבי מערכת המיון - . ניתוח)1999(' ואורן, כ 'ברונר, ש ',כהן, ת- קנת
.54-71 , 'מ מגמותלאוניברסיטאות בישראל כלפי מידת ההצלחה בלימודים.
.9 - 3 ,15 ,פנים ). עשר הצעות ועוד אחת לשינוי פני החינוך בישראל.2000( ',קשתי, י
בן 'ריץ' ור ,). מסגרת לבחינת שיטות הוראה לכיתה ההטרוגנית. בתוך י1994( 'בן ארי, רו 'ריץ', י
אבן יהודה: הוצאת רכס.). 9-16( שיטות הוראה לכיתה ההטרוגנית ,)ארי (עורכים
מימושה של 'ההזדמנות השנייה' על ידי -אקדמיות בישראל-המכינות הקדם. )1990(' שביט, ר
תל אביב: ").מוסמך"עבודה לקבלת תואר ( צעירים בני קבוצות אוכלוסייה שונות
אוניברסיטת תל אביב.
הפיתוח והתכנון המרחבי, ספר לימוד בגאוגרפיה ופיתוח ). 2010( 'ופיין, צ 'שילוני, א, 'שגב, מ
המזכירות הפדגוגית. –ירושלים: משרד החינוך הסביבה.
ירושלים: המכון למחקר חברתי שימושי.. נגישות להשכלה גבוהה: עמדות הציבור). 1996(' שי, ש
רחובות: המרכז . התרחבות ההשכלה הגבוהה בישראל והמכללות האזוריות). 1995( 'שרמן, נ
ללימודי הפיתוח.
Alexander, K. L., Eckland B. K. and Griffin, L. J. (1976). The Wisconsin Model of socioeconomic achievement. American Journal of Sociology. 81, 324-63.
Aschaffenburg, K., & Ineke, M. (1997). Cultural and educational careers: The dynamics of social reproduction. American Sociological Review, 62, 573-87.
Ayalon, H., &Yogev, A. (2005). Field of study and students' stratification in an expanded system of higher education: The case of Israel. European Sociological Review, 23(3), 227-41.
Beggs, M. J., Bantham, J. H., & Taylor, S. (2008). Distinguishing the factors influencing college students choice of major. College Student Journal, 42(2), 381-94.
Blau, P. (1995). Structural context of opportunities. Chicago: University of Chicago press.
Boudon, R. (1974). Education, opportunity and social inequality. New York: Academic Press.
Bourdieu, P. (1984). Distinction: A social critique of the jugement of taste. Cambridge, MA: Harvard University Press.
Bourdieu, P. & Passeron, J.C, (1977). Reproduction in education, society and culture. London: Sage.
Breen, R. & Goldthorpe, J.H. (1997). Explaining eeducational ddifferentials: Towards a formal rational Action Theory. Rationality And Society, 9(3):275-305.
Breen, R. & Yaish,M. (2006). Testing the Breen-Goldthorpe model of educational decision making. In S.L. Morgan,, D. B. Grusky & G. S. Fields (eds.) Mobility and inequality: Frontiers of research in sociology and economics (pp. 232-58). Stanford University Press.
Brown, D. (2002). The role of work and cultural values in occupational choice, satisfaction and success: A theoretical statement. Journal of Counseling &
49
Development, 80, 48-56.
Clausen, S.E. (1998). Applied correspondence analysis: An introduction. Sage University papers series on quantitative applications in the social sciences 07-121. Thousand Oaks, Ca: Sage.
Coleman, J.S. (1988). Social capital in the creation of human capital". American Journal of Sociology, 94 Supplement, S95-S120.
Dar, Y & Getz, S. (2007). Learning ability, socioeconomic status, and student placement for undergraduate studies in Israel. Higher education, 54, 41-60.
Dippelhofer-Stiem, B., Bargel, T., Bromberek, B., Jetten, E., Kump, S., Sagmeister, G. &Walter, H.G. (1984). Students in Europe: Motives for studying, expectations of higher education and the relevance of career prospects. European Journal of Education, 19 (3), 309-25.
Feldt, R. C., & Woelfel, C. (2009). Five factors personality domains, self efficacy, career-outcome expectations, and career indecision. College Student Journal, 43(2), 429-37.
Gati, I., Fassa, N. & Mayer, Y. (1998). An aspect based approach to person-environment fit: A comparison between the aspect structure derived from characteristics of occupations and that derived from counselees’ preferences. Journal of Vocational Behavior. 53, 28-43.
Goldthorpe, J.H (1996). Class analysis and the reorientation of class theory: The case of Persisting differentials in educational attainment. British Journal of Sociology, 45(3), 481-506.
Gottfredson, L. S. (1981). Circumscription and compromise: A developmental theory of occupational aspirations. Journal of Counseling Psychology, 28(6), 545-79.
Guri-Rosenblit, S. (1999). Changing boundaries in Israeli higher education. Mediterranean Journal of Educational Studies, 4, 91-114.
Hayden, M. & Carpenter P. (1990). From school to higher education in Australia. Higher Education, 20, 175-196.
Hearn, J.C. (1991). Academic and nonacademic influences on the college destinations of 1980 high school graduates. Sociology of Education, 64, . 158-171.
Keniston, K. (1971). Youth and dissent: The rise of a new opposition. New York: Harcourt Brace Jovanovich.
Leslau, A., Krausz, E., & Nussbaum, S. (1995). The education of the Iraqi and Romanian immigrants in Israel. Comparative Educational Review, 39, 178-94.
Mattern, K. & Whyatt, J. N. (2009). Students choice of college: How far do students go for an education? Journal of College Admission, Spring, 19-29.
Menard, S (1995). Applied Logistic Regression Analysis. Sage university papers on Quantitative Applications in the Social Sciences 07-106, Baverly Hills: Sage publications.
Naidoo, A.V. (1998). Career maturity: A review of four decades of research. (ERIC:ED419145).
Need, A., & De Jong, U. (2000). “Educational differentials in the Netherlands: Testing Rational Action Theory. Rationality and Society, 13(1), 71-98.
50
Steelman L.C. & Powell, B. (1991). Sponsoring the next generation: Parental willingness to pay for higher education." American Journal of Sociology, 96, 1505-29.
Teichler, U. (1999). Research on the relationship between higher education and the world of work: Past achievements, problems and new challenges. Higher Education, 38, 169-190.
Tinto, V. (1980). College origins and patterns of status attainment. Sociology of Work And Occupations, 7, 457-86.
Trommsdorff, G. (1986). Future time orientation and its relevance for development as action. In R.K. Silberseisen, K, Eyferth & G. Rudiger (Eds.), Development as action in context: Problem behavior and normal youth development. Berlin & New York: Springer-Verlag.
Trow, M.A. (1984). The analysis of status. In B. R. Clark (Ed.), Perspectives on higher education: Eight disciplinary and comparative views (pp.132-65). Berkley: University of California Press.
Yogev, A. (1997). Autonomy and choice as school strategies for peripheral communities in Israel. In R. Shapira & P. W. Cookson (Eds.), Autonomy and choice in context: An international perspective (pp. 272-202). Oxford: Pergamon.
51
שאלון לסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות: נספח
שלום רב,
משמעותיות מאד לחיינו בהווה ובעיקר לעתידנו המקצועי. בחירות במוסד ובתחום לימודים
באמצעות השאלון שלפניך אנו מעוניינים ללמוד על עולמם של הסטודנטים בישראל, מניעי
הלימודים שלהם, ותכנון עתידם המקצועי.
קרא/י היטב כל שאלה וסמן/ני עיגול סביב מספר התשובה המתאימה לדעתך, או ציין/ני תשובה
. אל תהסס/י לענות בדיוק כפי שהינך חושב/ת, מרגיש/ה או מאמין/נה. אנחנו נשמור כמבוקש
בקפדנות על סודיות התשובות שישמשו לצורך המחקר בלבד.
חשוב מאד שתענה/י על כל השאלות מבלי לדלג. (שים לב שהשאלון מודפס משני צידי הדף).
. אחר5. גרוש/ה 4. נשוי/אה עם ילדים 3בלי ילדים . נשוי/אה2. רווק/ה 1מצב משפחתי:
. אחר, פרט/י:____________3 . ערבי/ה 2. יהודי/ה 1האם את/ה:
: הוריך מקום מגורי
. קיבוץ, מושב או יישוב 3. עיר קטנה (כמו: נצרת, עפולה) 2. עיר גדולה (כמו: תל אביב, חיפה) 1
. כפר 4קהילתי
. אחר, פרט/י:______ 5
:________________שם ישוב מגורי הוריך
הוא: |_____|_____|_____| ציון הבגרות המשוקלל שלך
52
האם למדת במכינה לקראת לימודיך?
. לא למדת במכינה1
. כן, כדי להשלים בגרויות2
. כן, כדי לשפר ציוני בגרות3
. כן, כתחליף לתעודת בגרות4
סיבה אחרת ________________. כן, 5
? אם נבחנת, מהו הציון שקיבלת. כן 2. לא 1 האם נבחנת בבחינה פסיכומטרית?
|_____|_____|_____|
מהו המוצא של כל אחד מהבאים:
אירופה או אמריקה אסיה או אפריקה ישראל
3 2 1 שלך
3 2 1 של אימך
3 3 1 של אביך
אימך?מהי השכלת
. תואר 6. תואר שני 5. תואר ראשון 4. על תיכונית, לא אקדמית 3. תיכונית 2. יסודית 1
שלישי
מהי השכלת אביך?
. תואר 6. תואר שני 5. תואר ראשון 4. על תיכונית, לא אקדמית 3. תיכונית 2. יסודית 1
שלישי
בחינת רמת הכשרה, מקצועיות, רמת מקם/י את הורייך על סולם של יוקרת תעסוקות (מ
הכנסה, חשיבות חברתית):
| לא עובד 9| | יוקרה גבוהה 5| 4| 3| 2| 1יוקרה נמוכה | אב:
| לא עובד 9| | יוקרה גבוהה 5| 4| 3| 2| 1יוקרה נמוכה | אם:
ברוטו לחודש) היא: ₪ 16,000- ע הארצי ( כסך כל הכנסת משפחתך, להערכתך, ביחס לממוצ
. גבוהה 5. גבוהה מהממוצע 4. ממוצעת 3. מתחת לממוצע 2. הרבה מתחת לממוצע 1
בהרבה מהממוצע
53
עד כמה חשובים הגורמים הבאים לרצונך ללמוד?
כלל
לא
במידה
מועטה
במידה
בינונית
במידה
רבה
חשוב
ביותר
5 4 3 12. גם חבריך לומדים1
5 4 3 12. רצית לעשות משהו עם עצמך2
5 4 3 12. לחץ של המשפחה (הורים, אחים, חבר/ה)3
5 4 3 12. כדי לרכוש מקצוע4
. לימודים מעניקים סטאטוס ומעמד 5
בחברה
12 3 4 5
5 4 3 12. להרחיב את אופקיך ולהתפתח6
5 4 3 12 . לחפש בן/בת זוג7
5 4 3 12להתמודד עם אתגר רציני. רצון 8
5 4 3 12. להיות אדם משכיל יותר9
5 4 3 12. להבין את עצמך טוב יותר10
5 4 3 12. להיות בתוך חברה של צעירים11
5 4 3 12. לרכוש כלים לחשיבה12
. להבין טוב יותר את העולם בו את/ה 13
חי/ה
12 3 4 5
5 4 3 12. לתרום לצורכי קהילתי14
5 4 3 12. כי ידע מאפשר להשפיע15
5 4 3 12. להשיג תעסוקה עם הכנסה גבוהה16
5 4 3 2 1 . לשפר את מעמדך החברתי17
. הישגיך הלימודיים בעבר אפשרו לך 18
ללימודים גבוהים להתקבל
12 3 4 5
|_____|_____| ציין/י את (המספר של) הגורם החשוב ביותר:
|_____|_____|הגורם השני בחשיבותו:
עד כמה היה חשוב להוריך כי תרכוש/י השכלה גבוהה?
. במידה רבה מאוד5. במידה רבה 4. במידה בינונית 3. במידה מועטה 2בכלל לא .1
54
מה מידת חשיבות שיקולים אלה בבחירת מוסד הלימודים בו את/ה לומד/ת?
בכלל
לא
במידה
מועטה
במידה
בינונית
במידה
רבה
במידה
רבה
מאד
5 4 3 12. אפשרות לגור במעונות1
5 4 3 12. אפשרות להתקבל2
5 4 3 12. אילוצים כלכליים3
5 4 3 12. רמת הלימודים מתאימה לך4
5 4 3 12 . יוקרת המוסד5
5 4 3 12. אפשרות לקבל מלגות6
5 4 3 12אפשרות לעבוד תוך כדי לימודים. 7
5 4 3 12. אפשרות לגור בבית8
5 4 3 12. להתנסות בחיים בעיר אחרת9
5 4 3 12. להיות רחוק מהבית10
חיים לסטודנטים במוסד יש 11
עשירים סטודנטיאליים
12 3 4 5
5 4 3 12. קירבה למקומות בילוי ותרבות12
5 4 3 12ייחודי לימודיםתחום . קיום 13
5 4 3 12. יחס אישי לכל לומד/ת14
5 4 3 12. התואר מאפשר המשך לימודים15
5 4 3 12. להיות קרוב לבן/בת זוג חבר/ה16
5 4 3 12. הלימודים במוסד יישומיים/פרקטיים17
5 4 3 12 . איכות המרצים במוסד18
5 4 3 12המוסדמדעית של - . הרמה האקדמית19
5 4 3 12. להיות קרוב להורים20
|_____|_____| : את (המספר של) הגורם החשוב ביותר /יציין
|_____|_____| : הגורם השני בחשיבותו
55
כששקלת מה ללמוד, עד כמה ייחסת חשיבות לשיקולים הבאים:
בכלל
לא
במידה
מועטה
במידה
בינונית
במידה
רבה
במידה
רבה
מאד
5 4 3 2 1 בנושא / תחום ךהעניין של. 1
5 4 3 2 1 אפשרות לרכישת מקצוע. 2
5 4 3 2 1 משכורת עתידית גבוהה. 3
5 4 3 2 1 טוס של תחום הלימודיםאיוקרה וסט. 4
5 4 3 2 1 מגוון אפשרויות התמחות. 5
5 4 3 2 1 לימודים קלים ללא השקעה גדולה. 6
5 4 3 2 1 ךליכולת שלהתאמה . 7
5 4 3 2 1 יכולת לעמוד בתנאי הקבלה. 8
התאמה לצורכי הקהילה / היישוב . 9
ךשל
1 2 3 4 5
5 4 3 2 1 גישה למקצוע מבוקש בשוק. 10
רצוי התאמה לסגנון חיים ומשפחה . 11
לך
1 2 3 4 5
5 4 3 2 1 חשיבות המקצוע לחברה, למדינה. 12
5 4 3 2 1 . היוקרה של המקצוע13
5 4 3 2 1 אפשרות השפעה בקהילה, בחברה. 14
כולת לעבוד בתחום כבר בסיום י. 15
הראשון רהתוא1 2 3 4 5
|_____|_____| : את (המספר של) הגורם החשוב ביותר /יציין
|_____|_____| : הגורם השני בחשיבותו
אולם חששת כי לך להתקבל אליו,שהישגיך הלימודיים אפשרו האם שקלת ללמוד תחום אחר
לא תצליח לעמוד בדרישות הלימודיות?
. כן אם כן, איזה תחום? ____________2. לא 1
אם הציונים שלך (בבגרות ו/או בפסיכומטרי) היו מאפשרים זאת, האם היית בוחר/ת ללמוד
אחר? תחום לימודים
. כן3. לא בטוח/ה 2. לא 1
ן , מה היית בוחר/ת ללמוד? _________________אם כ
56
אם הציונים שלך (בבגרות ו/או בפסיכומטרי) היו מאפשרים זאת, האם היית בוחר/ת ללמוד
אחר? במוסד לימודים
. כן3. לא בטוח/ה 2. לא 1
אם כן, באיזה מוסד לימודי היית בוחר/ת ללמוד? _________________
ה שתסיים/י את לימודי התואר הראשון?עד כמה את/ה בטוח/
| בטוח/ה שתסיים/י 5| 4| 3| 2| 1בטוח/ה שלא תצליח/י לסיים |
האם תשקול/תשקלי להמשיך ללימודי תואר שני?
. לא1
. כן, מיד עם סיום התואר הראשון2
.כן, לאחר הפסקה בין התואר הראשון לשני3
. עדיין לא החלטת4
להצלחתך בתואר הראשון. תחליט/י בהתאם 5
האם תשקול/תשקלי להמשיך ללימודי תואר שלישי?
. לא יודע/ת4כן –. בוודאות 3. אולי 2לא –. בוודאות 1
מהו המקצוע בו תרצה/י לעסוק בעתיד?
. עדיין לא החלטת1
. עדיפות ראשונה: ________________2
. עדיפות שנייה: ________________ 3
הקשר בין לימודיך הנוכחיים לבין המקצוע בו את/ה רוצה עד כמה נכונים ההיגדים הבאים על
?לעבוד
בכלל לא
במידה מועטה
במידה בינונית
במידה רבה
במידה
רבה
מאד
אין קשר
1 2 3 4 5
תידיעהלימודים יסייעו לך בבחירת מקצוע
1 2 3 4 5
לבין המקצוע, אך הם ך יש קשר בין לימודי תנאי לעבודה בו אינם
1 2 3 4 5
הם תנאי הכרחי כדי לעבוד כעת ךלימודי במקצוע
1 2 3 4 5
כדי לעבוד במקצוע חייבים בתואר שני או בלימודים נוספים
1 2 3 4 5
57
עד כמה חשוב לך להשתלב בעבודה מלאה כבר עם סיום התואר?
. בכלל לא 1
. במידה מועטה2
במידה בינונית .3
. במידה רבה4
. במידה רבה מאוד5
עד כמה את/ה מסכים/ה עם ההיגדים הבאים:
בכלל
לא
במידה
מועטה
במידה
בינונית
במידה
רבה
במידה
רבה מאד
חשוב לך שהעיסוק שלך יהיה טוב יותר משל
הוריך1 2 3 4 5
חשוב לך שהכנסתך תהיה דומה לזו של
הוריך1 2 3 4 5
לך שהכנסתך תהיה גבוהה מזו של חשוב
הוריך1 2 3 4 5
חשוב לך להגיע למעמד חברתי דומה לזה של
הוריך1 2 3 4 5
חשוב לך להגיע למעמד חברתי גבוה מזה של
הוריך1 2 3 4 5
חשוב לך להגיע לרמת השכלתית דומה לזו
של הוריך1 2 3 4 5
חשוב לך להגיע לרמת השכלתית גבוהה מזו
הוריךשל 1 2 3 4 5
היכן תרצה/י לגור בסיום לימודיך?
לפי קרבה למגורי ההורים:
. בישוב מגורי הורי1
. במקום הקרוב לישוב מגורי הורי2
. באזור שונה ממקום מגורי הורי3
לפי סוג הישוב:
. בעיר גדולה 1
. בישוב עירוני2
. בישוב כפרי (כפר, קיבוץ, מושב , ישוב קהילתי)3
מיקום בארץ:לפי
. במרכז1
. בפריפריה הקרובה למרכז2
. בפריפריה הרחוקה3
58
Executive Summary
The expansion of higher education and the spatial spread of its institutions are enhancing access for population groups that had been excluded from this system in the past—including residents of the periphery. It is commonly assumed that the inferior access of residents of the periphery to higher education is related to these residents’ inferiority in scholastic achievements and socioeconomic status relative to their counterparts in the center. This inferiority also affects their higher education choices. Most studies concerning higher education, stratification, and inequality have yielded uneven findings and indicate the higher-education gap either contracts or widens in accordance with socioeconomic status. This study examines students’ patterns of higher-education choices and their considerations in choosing them and in what field of study (discipline). The assumption is that the periphery is not only a place of residence but also a social place that influences self-identity and image. The study examined the specific effect - independent of scholastic achievements or socioeconomic status - of living in the periphery (as against the center) on higher education choices. The study is based on a quantitative correlational survey method. The research instrument was self-administered questionnaire that included items regarding the students’ background characteristics, higher-education choices, considerations in choosing where and what to study, future orientations, and so forth. The research sample included 668 first-year students from three universities: Haifa (23%), Tel Aviv (19%), and the Technion (9%). In addition to these institutions, the study included three colleges: a specialized one (12%), a regional one (15%), and a college of education (21%). The institutions were sampled using purposive sampling (differentiated by location: center vs. periphery). The main findings indicate that students’ principal motives in seeking higher education are the wish to acquire a profession and the desire to “make something of themselves.” Students also acknowledge the importance of studies as an avenue to of social mobility, i.e., an instrumental consideration. Agents of socialization and their influence were found to have the smallest impact on students’ decision to attend higher education institutes. Analyzing the data by place of residence—center or periphery—we found that students living in the center, who enrolled mainly in universities, tend (in part) to choose their course of higher studies due to various moratory considerations (postponement of life-cycle decisions) and social norms, whereas those who live in the periphery, half of whom attend colleges, are ill inclined to enroll in higher studies for these reasons. As for choice of higher-education institution, it was found that students of high socioeconomic status tend to choose a university that corresponds to their place of residence: those who live in the center prefer Tel Aviv University and those in the periphery opt for the University of Haifa and the Technion. Among those of relatively low status, residents of the center are more likely than those in the periphery to choose a university, but they choose the least prestigious one - the University of Haifa. Similarly, students in the periphery are more homogeneous than those in the center in their choice of higher-education institute. Accordingly, socioeconomic status is a less influential factor among students in the periphery than among those in the center. When they choose an institution to attend, students prove to be interested mainly in its overall prestige, including scholastic quality, lecturers’ quality, and other factors. Matters that we called “instrumental” are important to the students - post-degree
59
studies, the availability of a specific field of study, and the practical utility of the studies - were perceived as less important by the students. University students, most of whom reside in the center of the country, choose their higher-education institute on the basis of sundry prestige and moratory considerations. Students from peripheral settlements, who attend colleges, weigh their choice of an institution mainly on instrumental grounds. In addition, when inhabitants of periphery and center apply similar considerations, they choose different institutions, as we hypothesized. Those in the center are more heterogeneous in their choice of institutions of study whereas those in the periphery, who choose their school on instrumental grounds, tend to make a similar choice (usually a regional college). As for choosing a field of study, the students’ interest in the discipline is the most important factor, followed by the prestige of the profession acquired, the salary it will pay in the future, and other factors. Some students choose their field of study as the result of various compromises, e.g., personal capability, their ability to meet admission criteria, and so on. Finally, considerations related to external utility, i.e., what a degree in a given discipline will contribute to society and community, rank lowest among the motives for choosing a field of study. Choosing a field of study on the grounds of interest in the discipline is more typical of university students from localities in the center. College students, half of whom come from the periphery, are more willing to make scholastic compromises and choose a field of study that will also provide them with a job after they earn their degrees. If so, students’ choices of field of study are strongly affected by their place of residence. Thus, even those who apply similar considerations choose differently depending on where they live: students interested in job security who live in the center choose different field of study than those interested in job security who live in the periphery, other conditions (scholastic achievements and socioeconomic status) being equal. The same was found in regard to most other considerations. As for rational choice of higher-education institute and field of study, the main explanatory variable is socioeconomic status; Low-status students tend to study in order to improve their status relative to that of their parents, whereas high-status students tend to study in order to maintain their status. Students of both types need a higher level of schooling than their parents attained. As theory regarding class maintenance and class mobility led us to expect, students’ place of residence (center vs. periphery) has no effect on this. Thus, the increase in the number of higher-education institutions in recent decades has not assured equal access to higher education for students in the periphery relative to those in the center. Several intercorrelated factors influence the process that students use to make decisions on the acquisition of higher education, and place of residence is one of them. The importance of this study is that, beyond the question of stratification as it relates to the choice of a higher-education institute and a field of study, it examines the motives behind choices of higher-education institutions as students perceive them. Thus, the study responds somewhat to the need to explain the differences between students in the periphery and those in the center in their choices of institutions and field of study. The study does not fully support the conventional argument about the relative disadvantage of the periphery: where higher education is concerned, students’ educational choices are less connected to prior status and scholastic achievements. “Successful” students from the periphery enroll in universities but choose field of study that afford relatively rapid entry into the job market, like their less “scholastic” counterparts who choose to attend colleges. The disadvantage of the periphery is
60
manifested at the stage preceding higher studies, i.e., the relatively low percent of high-achieving students in the periphery. These findings will help to understand not only how students choose where and when to study but also, and mainly, the effect of living in the periphery on equal opportunity in social mobility for those who live there. Key words: Periphery and center settlements, higher-education choices, future orientations, higher-education institutes, social stratification.
61
Oranim, Academic College of Education Max Stern Academic college of Emek Yezreel
Higher Education Preferences: Center and Periphery Compared
Lilach Lev Ari
Shlomo Getz
2012
This research was supported by the MOFET Institute and the Department of