הטכניון– מכון טכנולוגי לישראל הפקולטה לארכיטקטורה ולבינוי ערים מדידת תחושת מקום תצפית בשדרות רוטשילד, תל אביב עבודה מסכמת במסגרת הקורס: " מדידה כמותית של המרחב העירוני" מרצה: דר' דלית שך- פינסלי מגיש: עילם טייכר303908030 סמסטר ב,' תשע" א אוגוסט1322
This document is posted to help you gain knowledge. Please leave a comment to let me know what you think about it! Share it to your friends and learn new things together.
Transcript
מכון טכנולוגי לישראל –הטכניון הפקולטה לארכיטקטורה ולבינוי ערים
מקום תחושת מדידת תל אביב, תצפית בשדרות רוטשילד
:עבודה מסכמת במסגרת הקורס
"מדידה כמותית של המרחב העירוני"
פינסלי-דלית שך' דר: מרצה
303908030עילם טייכר : מגיש
א"תשע', סמסטר ב
1322אוגוסט
1
ענייניםתוכן
1 'עמ.............................................................................. ..... "מקום"החיפוש אחר ה: מבוא
, "(אלחנני:"להלן)ל "ט הו"משהב, 20 -המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה( 1998) אבא אלחנני :וגם (. "שיפטן-נצן: "להלן) 03אלפיים בתוך, "תפיסת המקום בירושלים –להלאים ולהעלים ", (2006)שיפטן -אלונה ניצן: וגם
2 :. דוגמאות לביקורת זו. 8-9' עמ, אלחנני 3 .משרד השיכון, 2833ישראל בונה , "ערכים אנושיים בארכיטקטורה עירונית", (1977)רם כרמי
3
? "מקום"מהו : 'פרק א
הגדרות
כשחשבתי לראשונה למדוד . למדוד תחושה זוואראה כיצד ניתן , "תחושת מקום"אנסה תחילה לנסח מהי
לא רק מתחום , יםחוקרים רב, למעשה ;סברתי שהדבר בלתי אפשרי ושזהו מושג אמורפי וחמקמק, "מקום"
להגדיר והוכיחו שניתן למדוד אותו ו, של המאה הקודמת' 70-עוד משנות ה בנושא סקיםוע, הארכיטקטורה
.ד נראים כמובנים מאליהםים שבדיעבפרמטר, פרמטרים שמאפיינים אותו
כי מרבית הספרות הפילוסופית והסוציולוגית שנכתבה בעבר על נושא סבירמ 4הסוציולוג שמואל שמאי
בייחוד אם ננסה לראות בו אלמנטים פיזיים , מתייחסת אליו כמושג שאינו בהיר וכרעיון מעורפל, "המקום"
חסר ממדים"שמקום הוא חלל טוען( May, 1970)מאי , לדוגמא. הרלוונטיים לעולם הארכיטקטוני
גסור ;עם אותה סביבה הזדהותובו מתמזגות החוויה האנושית והפיזית לכדי התעלות נפשית ו ,"ופרופוציות
(Gussor ,אצל Lewis, 1979 )על " נכבש"שחלק מהמרחב הציבורי , אומר שמקום הוא חלק מהסביבה הכוללת
.5אינו ניתן למדידה "המקום"כותבים נוספים מובילים למסקנה ש .הפרטי ידי הרגש האנושי
, זוהי למעשה גישה פרשנית איכותנית". פילוסופית"שמאי מאפיין את ההתייחסות לנושא בשפה שהוא קורא לה
או ראיונות ילדות המתבססת על תיאורים סובייקטיביים של רגשות וחוויות באמצעות כלים כמו תיעוד זיכרונות
, משמעות גבוהה יותר לאזור מסוים לעומת אחר גישה זו מנסה לתת מושג כללי מדוע אנו מייחסים .םאישיי
הגישה . תחושת שייכות אישית בחללים קטניםושת שייכות לאומית במקומות גדולים לעומת בין תח ולהבחין
סובייקטיביים וויה ת הנוצרת מניסיון וחתחושת שייכוהוא למעשה " המקום"כי ,הבנההפילוסופית מוביל ל
. ואינדיבידואליים
בעוד שהוא , לחלוטין אישית ופרטניתיה חוו היא כאללמושג התייחסותההיא שעל גישה זו של שמאי הביקורת
במשהו כלומר שמדובר , בסיס משותף שיוצר עבור אנשים שונים את תחושת המקוםמניח שיש דווקא
. אובייקטיבי הניתן להגדרה
שמאי , של המאה הקודמת' 80-וה' 70-המחקרים הסובייקטיביים שנעשו בנושא בשנות הבאמצעות השוואת
שאנחנו , אלא מושג שתמיד מתאר התייחסות אנושית לשטח גיאוגרפי, מראה כי זהו מושג שאינו ערטילאי
, ליוושהחיבור א, גם אם הוא אינו שייך לנו באופן רשמי" שלנו"שהוא , מרגישים אליו תחושת שייכות מיוחדת
המתרחשת , אנרגיה מעוררת שמורגשת בכל החושים שלנו, מעורר בנו התרוממות רוח, השהייה או הזיכרון שלו
. קתרזיס עם הסביבהויוצרת עבורנו מעין , בתודעה שלנו בלבד
למשמעות מוסכמתמצומצמת מובילים להגדרה , כל התיאורים הסובייקטיביים שהוא סוקר, בסופו של דבר
. "תחושת שייכות לחלל": 6"מקום"המושג
, לבדוק עד כמה אנשים מרגישים שייכים למקוםצריך פשוט :למדוד את הנושא על בסיס מהגדרה זו קל יותר
בהתבסס על מחקרים קודמים שניסו לסווג את . ולנסות לבודד את הפרמטר שמשפיע על תחושת השייכות הזו
" הזדהות" ומגדיר אותן במידות שונות של, זול בין כמה דרגות של תחושת שמאי מבדי ,מידת תחושת השייכות
" הזדהות מוחלטת", ובקצה השני, (Alienation)זרות הניכור וההרגשת הוא מציב את בקצה הסקאלה .מקוםעם
.ונכונות להקרבה עמוקה
4Shmuel Shamai (1991), Sense of Place: an Empirical Measurement Geoforum, 22(3),
"( שמאי:"להלן) .347-358 5 .347-348' עמ, חוקרים שונים אצל שמאי 6 .תהיה בהמשך תהיה ללא גרשייםההתייחסות אליו , משהגדרתי את משמעות המושג, כעת
4
כלומר הבדלים בתחושת ,כדי להראות שניתן למדוד הבדלים בתחושת השייכות על פי פרמטרים אובייקטיביים
, הוא ערך סקר: יהודים בקנדהתלמידים חן את תחושת ההזדהות של שמאי ב, ום הנובעים ממשתנה מוגדרהמק
ומנסה לראות האם , אורתודוקסייםתלמידים בבתי ספר לבתי ספר רפורמיים לעומת שהלכובדיל בין אלו שבו ה
.או לקנדה( אונטריו)למדינה , (טורונטו)שפיעה על תחושת השייכות של התלמיד לעיר העובדה זו
ההרגשה אחריה , היא שרמת הרגשת השייכות לעיר הייתה הגבוהה ביותר, המסקנה החד משמעית של המחקר
גיע למסקנה כי שמאי ה, י הספר שבהם למדו הנשאליםבתדרך ניתוח . ורק אחר כך לאונטריו, קנדה, למדינת העל
,תחושת ההזדהות שלהם עם קנדה הייתה חזקה יותר, חינוך יהודים התלמידים למדו פחות במוסדותר שאכ
ככל למרות ש, יע ביותר על תפיסת השייכות לעירהמשפ היהודי היא הגורםשמידת ההשתתפות בחינוך הקהילתי ו
.(אורתודוקסי/רפורמי)אופי החינוך הנראה אין הבדל בין
בתהליך של תנוצרה, טי וסובייקטיבי לחלוטיןמדובר בתחושה שבסיסה הוא פרגם אם הוא טוען ש, לסיכום
כיוון שהאופי שבו אנו , תהליך שניתן לצפות את הגורמים שישפיעו עליו זהו, יאליזציה והתפתחות פסיכולוגיתסוצ
. שאותם אנחנו יודעים לזהות, הוא תוצר של החברה והפוליטיקה שבה אנו מתחנכים, תופסים מקום
כי למרות שכנראה ,שמאי סבור, 20047 -רך בקרב תושבים בקריית שמונה בף שעה מניסוי זה ומניסוי נוסכמסקנ
ולמרות שהתחושה הזאת תלויה בחוויות הסוציאליזציה , בלתי אפשרי להגדיר מה יוצר את התחושה הזו
ואפשר לכמת עד כמה הם מזדהים עם מקום , ניתן לזהות תגובות של בני אדם למקומות מסוימים ,האישיות שלנו
.יםמסו
אילו אלמנטים פיזיים משפיעים על התחושה , לפחות באופן חלקי, להגידניתן כן אני דווקא סבור ש, אליובניגוד
שמוצגים בספרו של הארכיטקט יאן ניתוחיםעל מתבססאני .כלומר מאפשרים את התנאים שיוצרים אותה, הזו
כמו קולן , די חוקרים שונים המצוטטים בספרועל י שנעשו על ידו, המתבססים על תצפיות, (Gehl 1971)גאהל
(Cullen) ,לינץ '(Lynch) וואייט -ו(White)8 .
, ומראה באילו תנאים אנשים משתמשים במרחב העירוני הציבורי, גאהל מתאר בספר מגוון סיטואציות עירוניות
ואף מאפשר שהייה ש ,הוא כזהטוב חלל ,שבעצם ,היא, המסקנה מהתצפיות שלו. כלומר עוברים או שוהים בו
תיעוד נעשות בספר באמצעות אינדיקציות לחלל כזה. גורם לכך שהרגשתנו תשתפר כתוצאה מההמצאות בו
שהייה ארוכה, לעומת חללים פחות טוביםבמקומות מסוימים יותר תנועה ערהתיעוד , תקשורת בין האנשים
, לדוגמא ,באופן ספונטני במרחב הציבורישמתרחשות אחרות פעילויותאו , "טובים"של אנשים באתרים יותר
. ברחוב מתחילים לשחקשילדים
המסקנה , היא תחושת שייכות או הזדהות עם חלל, בהסתמך על שמאי, אם ההגדרה הכללית לתחושת מקום
. היא שהביטוי ההגיוני והמתבקש של אותה תחושה משתקף בכמות האנשים שנמצאים בחלל, מהמחקר של גאהל
ואופי תחושת המקום של חלל יכולה להימדד באמצעות מדידת כמות האנשים שנמצאים בוש ,המשמעות היא
.הפעילות שהם מבצעים בו
7 Shmuel Shamai and Zilnaida Ilatov (2004), Measuring Sense of Place:
Methodological Aspects Tijdschrift voor Economische en Sociale Geografie, 96(5),
"(2004שמאי : "להלן) .476–467 8 Gehl J. (1971), Life between buildings: using public space, The Danish Architectural
Press (גאהל:"להלן)"
5
קולן מתאר שטח ציבורי מוצלח כשטח שבו (: Cullen)קשר זה מתואר אצל גאהל גם באמצעות אזכור לקולן
שבה אנו מרגישים מספיק בטוחים כדי שננכס ציבורית ה כלומר סביב, 9"גידור"מתרחשת פעולה שהוא מגדיר כ
. כלומר הצטברות של אנשים במקום אחד, "דביקות"ובכך מתאפשר תהליך שהוא קורא לו , חלק מהשטחלעצמנו
שמביאה בסופו של דבר אנשים להתאחד או להתאגד , הוא מדבר על חוויה הוליסטית אישית, 10כמו שמאי
((Coming Together יין גייקובס כבר אמרה זאת בצורה פחות פילוסופית 'ג, למעשה. מיםבתנאים פיזיים מסוי
באינסוף הדוגמאות המוחשיות שהיא נותנת לקשר בין המאפיינים הפיזיים של רחובות בניו יורק , עשור קודם לכן
.11שאנשים משתמשים בהם, ובין הכמות והאופן
השימושים שנגישים , הצללה, הנראות שלו, מרחבוזרים על עצמם כמו גודל הבאמצעות אלמנטים השוואתיים הח
, ואופן השימושמים ובין כמות יגאהל מוכיח את הקשר בין תנאים פיסיים מסו, אליו ואפילו כמות הספסלים שבו
ולכן יש קשר בין התנאים הפיסיים , יש חוקיות וקשר בין התנאים פיסיים וכמות האנשים בחללש, מראה כלומר
מקום הוא חלל בעל מאפיינים ויזואליים ואקלימיים מסוימים ;שהוא מייצרחלל ובין תחושת המקום ב
הוא נמצא בתוך המרחב כשגם , ולכן תופסים אותו כמרחב פרטי, בו אנחנו מרגישים נוחות וביטחון, ומוגדרים
.הבאעל כך בהרחבה בפרק . הציבורי
9, (Outdoor Room)חקלאית והפיכתה לפרטית /מושג העוסק בגידור קרקע ציבורית, Enclosure, הוא משתמש במושג בריטי לגידור
.כמטאפורה לפעולה רגשית אך הוא מציג זאת, כלומר משתמש במושג פיזי10 . 2004שמאי
11 Jacobs, J. (1992), The death and life of great American cities (Vintage Books ed.),
New York: Vintage Books – 1961 -זוהי גרסה מאוחרת של הספר שפורסם לראשונה ב
6
המקום הארכיטקטוני: 'פרק ב
התנאים הפיזיים ליצירת מקום
ומדוע סביר להניח כי מאפיינים עד כה הוסבר מדוע כמות משתמשים היא אינדיקאטור ליצירת תחושת מקום
הפיזיים המזמינים כמות כעת אנסה לנסח מהם אותם תנאים, פיזיים מסוימים יכולים להוות אינדיקציה למקום
בעיקר תוך התבססות , של גאהל אלו מתוארים בהרחבה בספרו םתנאי . גדולה של אנשים להשתמש בחלל מסוים
מכיוון שהול מראה כיצד החושים .בנושא ההתנהגות החברתית שלנו 12 (Hall)הסוציולוג הול על מחקרו של
על לא רקחלל בגם היא שאנחנו מבססים את התגובה שלנו ל גאהלההנחה ש, מנחים אותנו בהתנהגות החברתית
המסקנה , בהקשר של עבודה זו. וגם על פי מה שהחושים שלנו משדרים לנו לגבי לאא, סמך זיכרונות וידע קודמים
. שיש קשר הדוק בין התפישה החושית והיכולת להרגיש מקוםהיא
. בעיקר ממגבלות מרחקמושפעת התפישה החושית
, לשימוש אפקטיבי, כמטר, ים מרחק מאוד קרובעל מנת שנוכל להשתמש בריח או במישוש אנחנו צריכ :לדוגמא
. המתאפשרים בטווחים גדולים יותר ,הם ראייה ושמיעה במרחב הציבורי ולכן החושים המשמעותיים יותר
מטר היא 35ולכן במרחק שמעל , אבל היא סלקטיבית יותר ממנה, שמיעה אפשרית לטווח רחוק יותר מראייה
:ותר כדי שאדם יבין מה קורה במקוםהראייה היא החוש הקריטי בי, כתוצאה מכך. מאבדת מהאפקטיביות שלה
.לו כדי לתקשר עם אנשים אחרים מסביבווהאם המרחק שהוא חווה הוא המרחק הרצוי , האם הוא טוב עבורו
" תחום החברתי"ב מטר מוגדרים על ידי הול 100ודל של עד מרחקים בג, הבא כפי שניתן לראות בתמונות שבעמוד
. מטר אפשר להבין יותר טוב מה האדם האחר עושה 100 -ל 70במרחק שבין . כי הם מאפשרים לזהות דמויות
ומעבר לזה כבר יש בעיה ', מ 70למושב הרחוק ביותר הוא בין הדשא המרחק הרצוי , באצטדיון כדורגל, לדוגמא
אפשר ', מ 20-25כ לטווח "טר ואחמ 30 -ככל שיורדים לטווח ה. מי השחקן עם הכדור, במגרש לזהות מה קורה
בשלב הזה ;רחק רצוי מקסימאלי למושב האחרוןזהו מבאולם תיאטרון ולכן , לזהות יותר טוב את אופי הפעילות
יכולת , אם לא נהיה בטווחים אלו. ולזהות הבעות פנים מדבריםאחרים אנחנו כבר יכולים להבין על מה אנשים
. ומן הסתם נרגיש פחות נוח, ההנאה שלנו מהמשחק או מההצגה תפגע
ולכן זהו כבר טווח מתאים , אחראנחנו בטווח של תקשורת עם ה, יםמטר הכשאנו מגיעים לטווח שבין חצי לשבע
, לדוגמא. שלנו" תחום הביטחון"ל נרגיש חדירה, מעבר לגבול מסוים. בו אנחנו גם מגיבים ולא רק צופיםשלחלל
והסיכוי ,קרוב מידי, נעשה כבר לא נוח אנשיםהמרחק בין ה, ות ממטרפחבחצר בגודל של או במעלית צפופה
אינטראקציה לו המרחק הרצוי להבנת האחרכי אהל קובעג, על בסיס המחקר של הול. שהם ידברו הוא קלוש
כזה שיוצר , חלל ציבורי טוב, כפי שהוסבר קודם. מטר 0.33 -כ הוא ,ולשמירה על פרטיות מצד שני, אחד מצד
לא מודרנית אנשים אלו הם לרובבעיר . צריך לאפשר אינטראקציה נוחה עם אנשים אחרים, תחושת מקום
. ולכן על חלל זה לאפשר לנו גם תחושת ביטחון, מוכרים
גם אם הוא לא וי לרחובכרוחב הרצ מוגדר על יד גאהל' מ 3.75, כפי שניתן להבין מהדוגמאות בספר, למעשה
, אך כפי שאראה בפרק הבא, תהנחה זו מאוד נוקשה ושרירותיבתחילה חשבתי שה. אומר זאת באופן חד משמעי
בהתניות , כמובן, יש לסייג זאת. בתצפית שערכתי בשדרות רוטשילד נוכחית לגלות שמרחק זה אינו חסר ביסוס
. המספרים יהיו שונים, תרבותיים וחברתיים אחריםי בהקשרים ולהניח כ, השונות מעיר לעיר החברתיות
לא )רחוב גישה , לדוגמא. אמות מידה נוספות לגודל רצוי של רחוב סיקגאהל מ, שעשהתצפיות הבהתבסס על
ומעבר לרוחב , אנשים בדקה 50-60רוחב כזה מאפשר תנועת . לא צריך להיות רחב יותר מארבעה מטרים( מסחרי
ה אפקטיבית לא צריכה יותר מדרכ, בשוק לדוגמא. כלומר רחוק מידי, כבר כקשה למעברהרחוב ייראה לנו , הזה
ככה גם אפשר לנוע בחופשיות וגם להספיק להתרשם ויזואלית : שלושה מטרים-רוחב של יותר משנייםלהיות מ
. ממה שיש בצד השני של השוק
12
Hall, E. T. (1966), The hidden dimension, New York: Anchor Books.
7
.ברחוב ביחס לגובה קומת המגוריםת המחשה ליכולת התפיסה של ההתרחשו, למעלה מימין .ביחס למרחק מאותו אדם, המחשה ליכולת התפיסה של התנהגות האחר, למעלה משמאל
. דוגמאות לרחובות ומדרכות רחבים מידי מכדי שייתפשו כנוחים למעבר, למעלה . כלומר כאלו שנתפשים כנוחים למעבר ולכן מזמינים תנועה, רחובות ומדרכות בקנה מידה אנושי, למטה
Gehl J. (1971), Life between buildings: using public space מתוך
8
אין בעיר שוקובע ( לכל כיוון)' מ 25 -חלל ברוחב של כ ,"טוב"גאהל מגדיר כחלל ציבורי פתוח , 13'בהתבסס על לינץ
חוויה עירונית , בסופו של דבר(. מקצה לקצהשלהם באחד מהכיוונים )מטר 110מעל חללים ציבוריים טובים
מערכת עירונית ברורה מורכבת מרחובות וכיכרות . ותקשורת בין אישית מושגת רק בתנאים של הליכה רגלית
הקשורים זה , מחבר אותנו לשני מאפיינים נוספים שגאהל מזכיר, האופי של כיכר רבין והרחובות שמקיפים אותה
אנשים יעדיפו להיות במקום קטן הוא מניח שכלומר , "מקום בתוך מקום"השהייה בהעדפת הראשון הוא . לזה
" לברוח"נטייה של בני אדם , "אפקט הקצה"השני הוא ". מובלעת"מה שקולן מגדיר כ, שנמצא בתוך מקום גדול
המקום בו העצים של היער , המקום בו הצל נגמר :להעדיף להיות בגבול של המקוםלשוליים של המקום או
שבדק וראה כיצד האנשים הראשונים שהגיעו לעשות בו , אירופההוא מספר על מחקר שנעשה לגבי יער ב. ייגמרו
. ורק כשהגיעו עוד ועוד אנשים היער התמלא, פיקניק העדיפו תמיד לשבת בקצה היער
הם די קשורים בעיקר במובן ששניהם מאפשרים לחוות מרחב ציבורי , למרות שאלו לאו דווקא שני דברים זהים
את אפשר לסקור את הסביבה ו: כלומר ליהנות משני העולמות, והביטחון פתוח מבלי לאבד את הרגשת הפרטיות
ולכן אעדיף לעמוד ליד הקיר שמתחם את הכיכר או במקום שבו מתחיל , אהיה חשוףמבלי ש, האחריםאנשים ה
. הצל
באמצע ולמטה תיעוד , סימונים שחורים המייצגים היכן עמדו ועברו האנשים בכיכר, למעלה: שבאיטליה תצפית על כיכר בעיר פיקאנו Gehl J. (1971), Life between buildings: using public space מתוך , לכך בתמונות
10
דריכל הנוףא, האמןמוטיב שגם , מעין איזון בין מתחים, דואליות מעניינית "מקום בתוך מקום"יש בקצה וב
קולן קורא לזה הנאה מהמסתורין . 14מקוםתחושת והפסל יצחק דנציגר תמיד חיפש ביצירותיו ככלי ליצירת
אם אתן . כמו הצורך הפסיכולוגי שגורם לנו ליהנות מסרט מתח או מרכבת הרים, "להיות על פי הלוע", ומהסיכון
, ל זה מאפשר לחוות בבת אחת כמה סיטואציותאני אוכל להגיד שבסך הכ, לתיאורים שלהם לסחוף אותי פחות
?לא, זה עדיף מאשר רק שמש או רק צל, אם יש לי גם צל וגם שמש. ומגוון יהיה תמיד יותר מעניין
יש יותר סיכוי שתהיה : הוא גם סימן עבורנו בהיבט הפרקטי של השימוש במרחב הציבורי" המקום בתוך מקום"
נפרד חלק מאפשר להגדיר כ ,"המקום בתוך המקום", מעבר לכך. אולי, פחות רעש, הגנה מהגשם, כאן הצללה
.אותו לעצמו" לנכס"וכך אולי קל לנו יותר , מהחלל הציבורי הגדול
, ברחוב אנשיםהרבה אמנם אין עדיין . ביום שבת בבוקרבתל אביב תמונות אלו צולמו ברחוב אבן גבירול
בית הקפה שבתמונה מימין החליט להניח את הכיסאות ת שלראוגם ניתן . אין בכלל אנשים מחוץ לקולונדהאבל
15.בכלל לא מוציא כיסאות החוצה ,כזו לידושאין ,ואילו בית הקפה שבתמונה משמאל, רק עד לגבול הקולונדה
בעוד שבתי הקפה והרחובות , תראו כיכר נטושה לחלוטין, שעות הבוקריום חול באם תלכו בסביבות כיכר רבין ב
, הסבר לתופעה זו על פי גאהל הוא שלא רק שהכיכר היא אזור גדול מידי ליצירת מקום. שסובבים אותה עמוסים
מאפשרים לאנשים לחוות אותה כשהם עוברים או , ן ומלכי ישראל שמסביבהפרישמ, אלא שהרחובות אבן גבירול
.באזור שיש בו משחקי אור וצל, להלשהות בקצה ש
היא מראה . שכמו גאהל מדברת על רבות על נושא השימושים ברחוב, ייקובס'יין ג'בהקשר זה חשוב להזכיר את ג
, חנות שתהיה לידם: שהוצריך שיקרה בהם מ, ררורחוב יתעוכדי שמדרכה או , בסופו של דברשוב ושוב כיצד
שאנשים ילכו ברחוב המסחרי , גם בכיכר רביןולכן הגיוני , איזו שהיא פונקציה שתמשוך אנשים, בר, תיאטרון
. ולא בכיכר הריקה
14 .אביב תל, המאוחד הקיבוץ הוצאת, מקום , (1982) דנציגר יצחק 15 –מתגלה עובדה לא מפתיעה , אך מסיור שעשיתי לאורך הרחוב, אני מניח שאולי יש גם הנחיות של העירייה לגבי מיקום הכיסאות
על הגבול בין הצללת הקולונדה והשמש , ומעדיפים לשבת בכיסאות שבין העמודים, ברחוב, אנשים מעדיפים לשבת מחוץ לבתי הקפה .ידור הכיסאות על ידי בעלי העסק נובע גם מהדרך שבה הלקוחות מעדיפים להשתמש בהםולכן נראה לי שאופן ס, התל אביבית
11
וגם שמאי מסביר , תפקיד חשוב ביצירת תחושת המקום, א פיזייםכלומר לאלמנטים הל, לפונקציות, ללא ספק
ואומר שמהות ההתרחשות באתר הופכת להיות חלק מתהליך הסוציאליזציה והזיכרון , שפה סוציולוגיתזאת ב
, כאן הכריזו על המדינה, כאן פגשתי את אישתי: 16וכך יוצרת את חושת המקום, האישי והקולקטיבי שלנו שלנו
. כאן היה בית המקדש
זיכרון )אלו לא מוחשיים לנטרל גורמים ניסיתי, בתצפית שעשיתי לצורך עבודה זו ומתוארת בפרק הבא
חיפוש אחר האלמנטים הפיזיים שיוצרים תרגיל הזה היא שמטרת כיוון, (וכדומה שימושים, היסטורי/אישי
.מקום
16 . 467-468' עמ, 2004שמאי
12
רוטשילד' תצפיות לאורך שד: 'פרק ג
הסיבות לבחירה באתר
: בסיסית ביותרההאובייקטיבית מדוד את תחושת המקום בצורה נסות לבחרתי ל, כמסקנה לכל הנאמר עד כה
היה עליי לנסות להבחין באלמנטים . יושבת בחלק הציבורי שבו/ספירת כמות האנשים שהולכת ברחוב ושעומדת
מקטעים ב לעשות זאתבחרתי ו, (ולכן בעקיפין גם על יצירת תחושת המקום)שמשפיעים על כמות זו פיזיים ה
. שדרות רוטשילד בתל אביבשונים של
.יהיו דומות ת התרבותיות והפונקציונאליות שלהםשהמשמעויו, חיפשתי מקטעי רחובבחרתי ברחוב זה כיוון ש
אוכל להשוות בין קטעים שונים לאורכה, משתנה בכל מקטע ומקטע שדרהה שהעיצוב הפיזי של משום, בנוסף
שדרה בתוך ה השוואת מקטעים שוניםאמצעות ב. ולזהות בקלות יותר את ההבדלים הפיזיים במרחב הציבורי
העיצוב הארכיטקטוני של חזיתות , חתך הרחובאלמנטים כמו יכולתי להנמיך את עוצמת ההשפעה של, עצמה
שיכולים ,ם ועוד גורמיםשל הרחוב לעומת רחובות פחות מוכרי" המותג", ההקשר ההיסטורי של הרחוב, הבתים
,שלאורך רחוב זה שבכל המקטעיםשלי הייתה נחה הה. בו תרצה ללכת או לשהותלהשפיע על כמות האנשים ש
ולכן יהיה קל יותר להבחין בהשפעת העיצוב השונה של השדרה , אלו פחות או יותר זהים "מפריעים" גורמים
.על התנהגות האנשים עצמה
כמיועד לעירוב שימושים עם בשעות הבוקר המוקדמות בחלק של השדרה שמוגדרהתצפית בוצעה ביום שבת
בין רחוב ,"העיר הלבנה"החלק של השדרה שמחוץ לתחומי ההגדרה של זהו . על פני מגורים תעסוקהיותר נטייה ל
ם מגדלי המשרדים סגורי)השפעת השימושים על התצפית נוטרלה במידה רבהבדרך זו . עד רחוב נחמניהרצל ו
רוב בתי העסק היו , שעות הצהרייםלות בבתי קפה ובמסעדות שבאזור לקראת מרבית האנשים נוטים לב, בשבת
לאורך כי לא היו לי נתונים על האוכלוסייה שגרה , בחרתי באזור שרובו לא מיועד למגורים(. סגורים עדיין
.דייריםהאו פרופיל שונה של שונה השהיו יכולות להיגרם בגלל כמות , הטיות ובדרך זו הקטנתי, השדרה
13
נחלת בנימין –הרצל : 2' מקטע מס
בבוקר 0930-0945, 23/4/2011, יום שבת
תיאור כללי
לתל שנה 60מורגש על ידי הולך הרגל כשני חלקים שונים בגלל האנדרטה לרגל . למערב ממזרח' מ 140 :אורך
. 20' שניצבת מול בית מס, אביב
מוזיאון שהיה סגור בעת , (16רוטשילד , בית דיזנגוף) בניין הכרזת המדינהקטע זה בחלק המערבי של : שימושים
מערבי והצפון מזרחי של הקטע יש מסעדות -בקצוות הדרום. ובסמוך אליו ניצב פסל דיזנגוף על סוס ,התצפית
. ערבי של הקטע היה סגורהקיוסק בחלק המ. שהיו פתוחים חלקית בזמן התצפית, (סמוך לצמתים)ובתי קפה
. המבנים משמשים כמעט לחלוטין למשרדים
, קומות 2-3בנייה בגובה ) '30 -וה' 20 -משנות השמרו על אופי עיר הגנים וחלוקת המגרשים המבנים : אופי הבנייה
. בקצה המזרחי אוחדו שני מגרשים ונבנה בהם מגדל; ורוב המבנים עברו שימור....( מהמגרש 0לא בקו
עצים וספסלים, מדרכות
בכל צד של הכביש יש מדרכה : השטח המוקצה לתנועת הולכי רגל לאורך שדרות רוטשילד נשאר לכאורה קבוע
ההבדל בין מקטע למקטע הוא החלוקה של . 'מ 10 -במרכז השדרה השטח הפתוח הוא ברוחב של כ', מ 1.5ברוחב