הכנס הטכנולוגי הרב-תרבותי הרביעי. קורס מתוקשב כגשר רב-תרבותי לדיאלוג אמיתי- חקר מקרה של הכשרת מורים יהודים וערבים רוני ריינגולד – אחוה- המכללה האקדמית לחינוך גד אלכסנדר- אוניברסיטת בן-גוריון. מטרת המחקר. - PowerPoint PPT Presentation
Welcome message from author
This document is posted to help you gain knowledge. Please leave a comment to let me know what you think about it! Share it to your friends and learn new things together.
Transcript
הכנס הטכנולוגי הרב-תרבותי הרביעיהכנס הטכנולוגי הרב-תרבותי הרביעי
קורס מתוקשב כגשר רב-תרבותי לדיאלוג קורס מתוקשב כגשר רב-תרבותי לדיאלוג אמיתי- חקר מקרה של הכשרת מורים יהודים אמיתי- חקר מקרה של הכשרת מורים יהודים
חינוך רב-תרבותי פלורליסטיחינוך רב-תרבותי פלורליסטי
חברה מרובת תרבויות ראויה להיות מוגדרת כרב-
מתייחסת בכבוד תרבותית, אך ורק אם היא "ובחיוב
המאפיינת אותה" אל ההטרוגניות התרבותית)יונה,
של יחס דיאלוגי(, קרי, רק אם מתקיים "1998 כבוד
(.2008 בין הקבוצות" )מאוטנר וחב',
10
הגדרת רב-תרבותיות- המשךהגדרת רב-תרבותיות- המשך
מוגדר כ פלורליסטירב-תרבותיחינוך
כלל התלמידים "גישה )ה(דוגלת בחינוך… עבור ולא בהאדרת קבוצות ספציפיות. ההנחה היא שהדיון בקבוצות החברתיות השונות על רקע
שוויוני… מעלה את רמת הסובלנות (. 2001הבין-קבוצתית" )יוגב,
11
חינוך רב תרבותי על פי וורצל
אחד מהמודלים החינוכיים המובנים ביותר המציע גישה
כוללת לקידום רב-תרבותיות פלורליסטית הוצג על ידי
.(Wurzel ,1988 )וורצל חיימה
בספרו Toward Multiculturalismעמדות לפיתוח תהליך חינוכי הוא מעודד הבנייה של
בחברות מרובות תרבויות. רב-תרבותיות
12
בבסיס המודל עומד המפגש בין בני קבוצותלעומתיות
לדעת וורצל, לפני המפגש הבין-תרבותיאתנוצנטרי מצויים מרבית האנשים בשלב
)חד-תרבותי(. בשלב ראשוני זה חושבים חברי קבוצה אחת שהם נעלים על חברי
קבוצות אחרות בתרבותם ודרכי חשיבתם .
תחילת המפגש הבין תרבותי על פי וורצל
13
ערעור תפיסות אתנוצנטריות על פי וורצל
עם בני הקבוצות האחרות יכולה מגעיצירת לגרום לשיטתו לערעור בתפיסה
האתנוצנטרית.
בין שאין די במגעאולם גם וורצל סבור הקבוצות וההפגשה עצמה איננה בבחינת ערובה ליצירת קשר טוב בין בני התרבויות השונות ולתחילתו של תהליך רב-תרבותי.
14
הוא תנאי הכרחי כדי הוא תנאי הכרחי כדי הקונפליקטהקונפליקט בעיני וורצל, בעיני וורצל, שהעמדות האתנוצנטריות יתערערו. ) לפחות שהעמדות האתנוצנטריות יתערערו. ) לפחות
בקרב חלק מן הנפגשים(. בקרב חלק מן הנפגשים(.
וורצל קובע, בעקבות פיאז'ה, התפתחות וורצל קובע, בעקבות פיאז'ה, התפתחות קוגניטיבית ושינוי תודעתי תלויים בזיהוי קוגניטיבית ושינוי תודעתי תלויים בזיהוי
כלומר ערעור שיווי המשקל כלומר ערעור שיווי המשקל דיסאקוויליבריום- דיסאקוויליבריום- (. (. Wurzell, 1988Wurzell, 1988המנטלי הקיים )המנטלי הקיים )
הקונפליקט והעימות כאתגר לדעות קדומות
15
האם הוראה מתוקשבת- עשויה לקדם רפלקציה ? ודיאלוג
האם ניתן להפוך את המשתתפים בקורס מקוון המבנים את הידע ובוחנים את ללומדים פעילים
עמדותיהם בעצמם? האם פורמט מקוון עשוי לעודד חיפוש מידע, יצירת
קשרים משמעותיים בין תכנים שונים וגיבוש עמדה עצמאית?
חלק מהחוקרים, סבורים שלמידה מסוג זה אמורה לפתח לומד יצירתי בעל יכולת חשיבה עצמית המסוגל לבצע
(. Russo & Ford, 2006 תהליכי רפלקציה מעמיקים )
16
תקשוב- המשך
מאפייני הפורום המתוקשב -נובעת מכך שבחלק מהפורומים אין אנונימיות יחסית
חובה להזדהות שמית, ומכך שפורום המבוסס על ( חזותיים filtered cue )מסנן רמזיםהודעות כתובות
.ושמיעתיים הקיימים בשיח פנים אל פנים ההשערה היא שתכונות המדיום מאפשרות לתת
תחושת למשתתפים מקבוצות תרבותיות מגוונות המבוססים ולמנוע סטריאוטיפים רבה יותר, בטחון
יתר שטף על מראה ודיבור. התוצאה המקווה תהיה ופתיחות
17
אוכלוסיית המחקר
68 ,מן הנגב, נרשמו יהודים וערבים סטודנטים במשותף לקורס מקוון במסגרת תוכנית לקבלת
תעודת הוראה. בין השיח המחקר הנוכחי מבוסס על ניתוח תוכן
פורומים המורים הערבים ליהודים בארבעה
בקורס, שעסקו ב "דמוקרטיה ורב- תרבותיות" .
18
מתודולוגיה
( 2005, לאוה 2004 בשתי עבודות מסטר )גושן דפוסי השיח כמותית ואיכותניתנבדקו בדרך
שהתפתחו בין הסטודנטים הבדואים והיהודים בפורומים האסינכרונים שהתקיימו בקורס.
עמודי הפרוטוקולים של 200 ניתוח התוכן של 1015הקורס, כלל בדיקת מגמות ותכנים של
הודעות שנתרמו על ידי הסטודנטים הערבים והיהודים.
19
מדדי הבדיקה הכמותית והאיכותנית
נמנו כמות ההודעות המקוריות הכמותית בבדיקה והתגובות בכל פורום; אורכן היחסי; מספר ההודעות
שתרמה כל קבוצה לפורום, וכמות השרשורים שהרכיבו את השיח.
שינוי בעמדות נועדה לבחון האיכותנית הבדיקה של חברי כל קבוצה ובמאפייני השיח האישיות
כלפי התרבות ה'אחרת'. התקרבות ופתיחות וסימני
20
פיתוח כלי לניתוח תוכן( בהדרכת ד"ר 2004 פותח על ידי יעל גושן)כלי ראשוני לניתוח תוכן
גד אלכסנדר. הכלי מאפשר לחקור עמדות ותכנים שהובעו בפורום.
:כלי זה שוכלל על ידינו והוא כולל טיפולוגיה של שמונה שלבי שיח סוג השיח הראשון שנבחן בכלי מכונה בשם "דיבור ותגובות א.
של וורצל. "האתנוצטרי"מהבטן". הוא מקביל לשלב
כ"תגובות פרובוקטיביות". סוג השיח השני שנבחן בכלי הוגדר ב.
ההתייחסות בקורס היא לשני מקורות אפשריים לפרובוקציה: המייצגים "ידע אקדמי טרנספורמטיבי" מאמרים פרובוקטיביים,
על פי בנקס, צורפו ע"י ד"ר ריינגולד לרשימת הקריאה של הקורס. הציגו לעיתים טיעונים פרובוקטיביים סטודנטים משתי הקבוצות
קיצוניים ומאתגרים.
21
השלב השלישי והרביעי בדיאלוג
מייצגות קונפליקט. ג. בשלב זה נמצא עמדות ה זה שלב ערעור חיוני המכין לדעת וורצל את שינוי
עמדות המיוחל.
.בשלב זה נפתח פתח לבירור "פתיחת חלון".ד עמדות בעקבות הקונפליקט, להתערבות
חינוכית ולשיח מעמיק יותר.
22
שלבים אחרונים בדיאלוג4
:שלושת קטגוריות השיח הבאות לניתוח התוכן הן,"ה. "הכרה בשוני "ו. "דיון אינטלקטואלי ."ז. "הסכמות שלבים אלה מייצגים את השלב הלפני האחרון במודל
ההתפתחות הרב-תרבותית של וורצל- ואת שלב ההכרה או ההפנמה הרב-תרבותית על פי שטיינברג ובר-און.
."סוג השיח השמיני והאחרון( ח. זיהוי "רגעים דיאלוגיים( עמדות המגלות פתיחות מלאה ומודעות לרב-תרבותיות.
23
ממצאים- מספר ההודעות והתגובות בפורום
( 68המשתתפים בקורס )תרמו סטודנטים היגדים במסגרת ארבעת הפורומים. 1015