ניתוח מדינה

ניתוח מדינה

שאלות שאפשר לשאול במבחן

" במה זה תלוי .הגדר את המושג" תוחלת חיים1

תן גורמים אשר משפיעים על התלויים ותן מה עוזר לנתח את רמת חיים

4.במה מתחלק פירמידת הגילאים – חלק ל2לשתי קבוצות 2קבוצות , והסבר כל קבוצה? חלק

והסבר למה חילקת את זה כך

.האם נשים חיות יותר מגברים אז רמת החיים 3שלהם יותר גבוה? האם נשים יהודיות חיות יותר

מנשים "לא יהודיות " זה בגלל רמת חיים

תוחלת החיים

מושגים:אורך החיים הממוצע הצפוי לאדם החי תוחלת החיים:

במקום מסוים. ככל שרמת החיים ורמת התזונה באותו מקום טובות יותר, ורמת שירותי הרפואה והתברואה גבוהה יותר,

כן גדלה תוחלת החיים של האדם.

)בלועזית, סניטציה( - כלל האמצעים לשמירה על תברואה: בריאות הציבור. לדוגמה: אספקת מים נקיים, פינוי ביוב

ואשפה, ניקיון הרחובות.

מספר מקרי המוות של תינוקות בשנה תמותת תינוקות: נולדים(, באוכלוסייה מסוימת 1,000הראשונה לחייהם )לכל

ובתקופה מסוימת.

תוחלת החיים של אדם שנולד בישראל עלתה מאז קום המדינה שנים - ובתחום זה ישראל ניצבת כיום בין המדינות 10בכ-

המפותחות ביותר בעולם.

תוחלת החיים של הנשים בישראל, כמו במדינות מפותחות אחרות, גבוהה מזו של הגברים.

העלייה בתוחלת החיים בישראל נובעת משיפור שירותי הבריאות והתברואה ובעליית רמת החיים, וירידה ניכרת

בתמותת תינוקות.יותר ויותר תינוקות נשארים בחיים – בזכות התפתחות

השירותים למניעת מחלות, מעקף שוטף אחר נשים בתקופת ההריון , ואבחון מוקדם של בעיות אצל עוברים והטיפול

המתקדם בפגים.

2000-1970תוחלת החיים של קבוצות אוכלוסייה בישראל,

הרכב האוכלוסייה

מושגים: ומעלה. לאחרונה נהוג להבחין 65אנשים בני קשישים:

ומעלה, 80בקבוצה נוספת: "קשישים מאוד", בני שמספרם גדל מדור לדור בעקבות העלייה בתוחלת החיים.

אוכלוסייה שבה חלקה של קבוצת הילדים אוכלוסייה צעירה: גדול במיוחד.

- סך כל העובדים המועסקים במשקבוגרים=כוח עבודה

בראשית שנות המדינה היה חלקם של הצעירים באוכלוסיית המדינה גבוה, וחלקם של הקשישים היה נמוך.

בחלק מקבוצות האוכלוסייה - ערבים, חרדים, יוצאי מדינות אסיה ואפריקה - נולדו אז ילדים רבים בכל משפחה, והעולים שהגיעו לארץ

לפני קום המדינה ובשנותיה הראשונות היו ברובם צעירים.

אפשר לומר שבאותה תקופה אוכלוסיית ישראל הייתה אוכלוסייה במשך השנים התבגר דור הצעירים, שיעורי הילודה ירדו, והרכב צעירה.

העולים השתנה - רבים מהעולים שהגיעו לישראל היו מבוגרים וקשישים.

כך גדל חלקם של הקשישים באוכלוסייה.

כיום קצב הגידול של אוכלוסיית הקשישים בארץ הוא מן הגבוהים בעולם.

ואף על פי כן - מאחר ששיעורי הילודה בישראל הם גבוהים יחסית למדינות המפותחות, אוכלוסיית ישראל נחשבת לצעירה בהשוואה

אליהן.

תמורות באוכלוסיית ישראל

רמת עלו המדינה הקמת מאז שחלפו השנים במהלך , של החיים תוחלת בארץ ההשכלה ורמת החיים

המפותחות המדינות של לרמה הגיעה האוכלוסייה , ממנהגיה, חלק שינתה הישראלית המשפחה בעולם

השתנו ישראל תושבי של העיקריים הפרנסה ומקורות . הם אף

עבודה להגשה

לבחור מדד מאתר הסטטיסטיקה •

להסביר למה המדד הזה לדעתכם, הוא מדד 1.שעוזר לקבוע את רמת החיים בישראל

5להוסיף נתונים מעניינים מהטבלה) לפחות 2.נתונים כאלה(

להסביר מה רואים בטבלה3.

ולהסיק מסקנות על טבלה ועם סיכום על 4.מטלה

/http://www.cbs.gov.ilלדוגמא-reader/

מושגיםהרמה שבה אוכלוסייה מסוימת חיה. רמת החיים רמת החיים:

של המדינה נמדדת על ידי סדרה של מדדים כמו: רמת ההכנסה וההוצאות לחודש לנפש; תנאי הדיור; קיומם של מכשירים שונים בבית; שיעור צריכת הקלוריות והחלבונים

במזון; שיעור ההוצאות לתרבות, בידור וספורט; הזמן והמשאבים המוקדשים ללימוד, לעיון, לפנאי, לטיולים

ולנסיעות לחו"ל.

סכום כסף מסוים שנקבע כ"קו הגבול" בין אלה קו העוני: שהכנסתם החודשית נמוכה מסכום זה והם נחשבים לעניים,

לבין אלה שהכנסתם החודשית גבוהה ממנו. מאחר שרמת החיים של כלל האוכלוסייה במדינה משתנה, מעדכנים את קו

העוני מדי שנה.

מאז שקמה מדינת ישראל עלתה רמת החיים של אוכלוסייתה במידה רבה מאוד, והיא נכללת כיום בין

המדינות המפותחות של העולם - מדינות שרמת החיים בהן גבוהה.

רמת החיים של אוכלוסיית ישראל לא עלתה במידה שווה אצל כולם –

ונוצרו פערים גדולים ברמת החיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות.

מי שיש לו הכנסות גבוהות יותר יכול להרשות לעצמו

הוצאות כספיות גדולות יותר.

המשפחות העניות ביותר בישראל נמצאות מתחת . בין המשפחות האלה יש משפחות מרובות לקו העוני

ילדים, משפחות חד-הוריות, משפחות בלא אב מפרנס ומשפחות מן המגזר הערבי. גם קשישים,

חרדים ועולים חדשים רבים נמצאים מתחת לקו העוני.

רמת החיים בישראל בהשוואה למדינות מפותחות אחרות בעולם

, בחשבון מביאים מסוימת מדינה של החיים רמת את לקבוע כדי: , למשל שונים מדדים

• ; לנפש הממוצעת החודשית ההכנסה• , , דיור ) מזון לצורכי בית למשק הממוצעת החודשית ההוצאה

;) , , ועוד, בילויים לימודים בריאות בגדים• ;) ובאינטרנט סלולרי בטלפון השימוש• ; התושבים של הדיור צפיפות• ; הפנאי תרבות של הצריכה• . ביישוביהם מקבלים שהתושבים הציבוריים השירותים

מפותחות למדינות יחסית בישראל החיים רמת את להעריך כדיבמדדים, בישראל הקיימת הרמה את ומשווים בודקים אחרות

. האחרות במדינות הקיימת לרמה שונים

שיעור התושבים שברשותם אמצעי תקשורת – )באחוזים( 2003במדינות נבחרות,

קבוצה של אנשים הגרים יחד בדירה משק בית: באופן קבוע במשך רוב ימי השבוע, ויש להם

תקציב הוצאות משותף למזון. משק הבית יכול להיות מורכב מאדם אחד או יותר,

וגם מאנשים שאינם קרובי משפחה. המושג "משק בית" דומה במשמעותו למושג

"משפחה".

המספר הממוצע של אנשים לחדר. צפיפות הדיור: את המספר הזה מחשבים על ידי חלוקת מספר

דיירי הבית במספר החדרים שהבית מכיל.

שירותים שונים שנותנות רשויות שירותים ציבוריים: המדינה והרשויות העירוניות לתושבים, כגון שירותי

חינוך, בריאות וסעד. השירותים הציבוריים ממומנים בעיקר ממסים שהאזרחים משלמים.

-2003 צפיפות הדיור למשקי בית בישראל, )באחוזים(1972

הנזקקים לעזרת רווחה שירותי

כינוי למדינה הדואגת לאזרחיה בתחומים מדינת רווחה: חברתיים וכלכליים באמצעות חוקים שונים ומתן שירותים

ציבוריים שונים כמו חינוך, בריאות ורווחה.

מוסד ציבורי המנוהל על ידי מדינת המוסד לביטוח לאומי: ישראל. תפקידו העיקרי הוא לספק ביטחון כלכלי לכל תושבי

ישראל, ולהבטיח הכנסה לאוכלוסיות חלשות (משפחות מרובות ילדים, אלמנות, קשישים, מובטלים ועוד).

מושגים:

ישראל היא מדינת רווחה, וקיימים בה שירותים שונים לתמיכה באוכלוסיות חלשות.

את המשאבים לכך משיגים באמצעות המסים שהאזרחים משלמים.

מדיניות הרווחה של הממשלה מיועדת לצמצם את הפערים באוכלוסייה ולצמצם את מספר המשפחות העניות במדינה.

כדי לבצע את מדיניות הרווחה נחקקו חוקים, המבטיחים שלכל אזרח במדינה תהיה איזושהי הכנסה שתאפשר לו קיום

בסיסי.

לדוגמה: כל משפחה שהכנסתה נמוכה מקו העוני מקבלת מדי חודש מהמוסד לביטוח לאומי גמלה להבטחת הכנסה. המדינה מסייעת למעוטי יכולת בדיור ולסטודנטים במימון

הלימודים. המדינה משתתפת במימון שהותם של קשישים חסרי אמצעים במוסדות מתאימים, היא מסייעת בהקמת

מקלטים לנשים מוכות ומרכזי חירום לילדים בסיכון, ועוזרת . במימון שירותי בריאות לנזקקים

פערים ברמת החיים בין אזורים במדינה

לפערים ברמת החיים בין קבוצות האוכלוסייה השונות בישראל יש ביטוי במרחב:

• באזור המרכז של ישראל, רמת החיים הממוצעת גבוהה מזו שבאזורי השוליים.

• קיים פער בהכנסה וברמת החיים בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית.

• גם בערים קיימים פערים גדולים - יש שכונות מגורים מבוססות ויש שכונות מצוקה.

אי ידיעת קרוא וכתוב. בלועזית: אנאלפביתיות. בערות:

: השכלה על-תיכונית הנרכשת במוסדות לימוד כמו השכלה גבוההאוניברסיטה, מכללה, סמינר וכדומה.

: תקציב ההוצאות וההכנסות של הממשלה תקציב המדינהלתקופה של שנת כספים אחת. תקציב המדינה מקנה לממשלה

השפעה מרכזית על הפעילות במשק.

חוק המטיל חובת לימוד בבית הספר על כל ילד חוק חינוך חובה: שנות 12(, ו-4 שנים: שנתיים בגן חובה )מגיל 14בישראל במשך

לימוד בכיתות א-י"ב.מי שחובה זאת חלה עליו זכאי לחינוך במוסד חינוך רשמי על

חשבון המדינה.

רמת ההשכלה

מושגים:

: קום מאז עלייה מגמת על להצביע אפשר ההשכלה בתחוםהחינוך במוסדות הלומדים מספר גדל היום ועד המדינה

, , האוכלוסייה כלל של ההשכלה רמת עלתה בישראל השונים . נעלמה כמעט הבערות ותופעת

ההשכלה את ברמת -העלייה ב בעיקר לזהות 2אפשרתחומים:

קום • מאז גדל בגרות לתעודת הזכאים התלמידים אחוז . מרשימה במידה המדינה

להשכלה למוסדות הכניסה כרטיס היא הבגרות תעודתגבוהה,

ליותר מאפשר הבגרות תעודת בעלי של הגבוה ושיעורם . השכלתם את להרחיב אנשים

ואלה - • גבוהה להשכלה מוסדות של גדול הצע קיים כיום , כפי הגדולות בערים רק ולא ישראל רחבי בכל פרושים

. שאפשר והתחומים המקצועות מגוון גם בעבר שהיה . , מתרחב אלה במוסדות ללמוד

רמת ההשכלה - המשך

העלייה ברמת ההשכלה נובעת מכמה גורמים:

• מדינת ישראל משקיעה רבות בנושא החינוך ומקצה לו בתקציב המדינה

משאבים רבים. נוספו מסגרות לימוד חדשות ומגוונות.

• לעובדה שרמת החיים בישראל עלתה יש השפעה גם על רמת ההשכלה, הורים יכולים להרשות לעצמם להשקיע יותר כספים

בחינוך ילדיהם.

• הביקוש להשכלה גדל - הן כתוצאה מגידול האוכלוסייה והן בגלל העובדה ששכרם של בעלי תואר אקדמי הוא בדרך כלל גבוה

משכרם של בעלי השכלה נמוכה יותר.

תרמו גם 90• העולים הרבים שהגיעו מבריה"מ לשעבר בשנות ה-הם

לעלייה ברמת ההשכלה, שכן בבואם הייתה השכלתם הממוצעת גבוהה

מזו של הישראלים הוותיקים.

השוואה בין גידול האוכלוסייה לבין הגידול במספר הלומדים במוסדות החינוך בישראל

2003-1949בין השנים

זכאים לתעודות בגרות מתוך בישראל בין 18-17גילאי

)באחוזים( 2004-1973השנים

ההוצאה הלאומית לחינוך במדינות )באחוזים 2003נבחרות, מהתוצר

המקומי הגולמי - תמ"ג(

המסגרת המשפחתית

במהלך עשרות שנות קיומה של ישראל עברה המסגרת המשפחתית במדינה שינויים רבים. השינוי הבולט ביותר הוא

שמספר המשפחות גדל מאוד, אבל מספר הנפשות בכל משפחה הצטמצם. זהו שינוי שהתרחש בכל קבוצות האוכלוסייה בישראל,

והוא גדול במיוחד במשפחה היהודית.

מושגיםמתייחס למסגרת חברתית שיש בה קירבת נישואין משפחה:

וקירבת דם. כמו, למשל, זוג הורים עם ילדיהם. מתייחס לקבוצה של אנשים הגרים יחד בדירה משק בית:

באופן קבוע, ויש להם תקציב הוצאות משותף למזון. בין האנשים במשק הבית לא חייב להיות קשר נישואין או

קירבת דם, לדוגמה: סטודנטים המתגוררים יחדיו בדירה ויש להם תקציב הוצאות משותף.

משפחה הכוללת הורה אחד - אב או אם, משפחה חד-הורית: וילד )או כמה ילדים( של אותו הורה, כאשר ההורה האחר אינו

נמצא במסגרת המשפחה באופן קבוע.

שינויים במשפחה היהודית

יש כיום בישראל משפחות ומשקי בית קטנים יותר מבעבר. הדבר נובע מכך שבמשפחה היהודית הממוצעת נולדים כיום פחות

נפשות, 2-1ילדים, ומכך שיש יותר ויותר משקי בית של כמו: הורים שילדיהם התבגרו ועזבו את הבית, או משפחות

חד-הוריות.

הולך ופוחת שיעור הנישואין, וזוגות רבים 70מאז אמצע שנות ה-נישאים בגיל מאוחר מבעבר.

נוספים באורחות החיים של המשפחה היהודית שינוייםמתרחשים בעקבות העלייה ברמת ההשכלה של הנשים

ויציאתן של נשים רבות לעבודה מחוץ לבית.

, בגודלה ובאורחות חייה, אינם השינויים במבנה המשפחהזהים בכל קבוצות האוכלוסייה היהודית.

בשנים הראשונות למדינה, במשפחות של יוצאי ארצות האסלאם ובמשפחות של ילידי ישראל היה מספר הילדים

גדול מאשר מספרם במשפחות של יוצאי אירופה ואמריקה.

, וכיום החלו ההבדלים להצטמצםכבר בעשור השני למדינה ההבדל בין העדות בגודל המשפחה הוא קטן.

עוד קבוצות אוכלוסייה שיש ביניהן הבדלים הן חילוניים ודתיים.

שינויים במשפחה הערבית המעגל המשפחתי הקטן ביותר, הכולל את משפחה גרעינית: מושגים:

ההורים ואת ילדיהם. בית אב. מעגל משפחתי הכולל את המשפחה משפחה מורחבת:

הגרעינית, ההורים וילדיהם הלא-נשואים, וכן את הבנים הנשואים עם משפחותיהם.

מושג המתאר מסגרת משפחתית רחבה מאוד בחברה חמולה: הערבית. מסגרת זאת כוללת כמה בתי אב, שיש ביניהם קשרי

משפחה והם מקיימים ביניהם קשר הדוק.

במשפחה הערבית, השינוי הגדול ביותר הוא בגודל המשפחה. מאז קום המדינה מספר הילדים שיולדת אישה במהלך חייה ירד

באופן דרמטי.

מספר הילדים הממוצע לאישה בקרב תושבי ישראל, לפי דת

בישראל הם תוצאה השינויים המתחוללים במשפחות הערביות של תהליכים חברתיים וכלכליים שונים:

עלייה ברמת ההשכלה •עלייה בהשתתפות נשים בשוק העבודה •שינוי במעמד האישה •עלייה ברמת החיים•

ההבדלים בין המשפחות הערביות ליהודיות מושפעים מהבדלים תרבותיים המביאים לאורח חיים ולמנהגים שונים

של קבוצות אוכלוסייה אלה.

המשפחה המורחבת היא יחידה חברתית בעלת חשיבות בחברה הערבית.

בני המשפחה המורחבת מתגוררים במגורים משותפים או בבתים סמוכים זה לזה, וכלכלתם משותפת.

אבל בעשרות השנים האחרונות, עם העלייה ברמת ההכנסה וברמת ההשכלה, משפחות צעירות רבות מעדיפות לבנות

לעצמן משק בית עצמאי מבחינה כלכלית וגם יחידת מגורים נפרדת.

החמולה, שהיא מסגרת משפחתית רחבה יותר, הכוללת כמה בתי אב, יש מקום חשוב

בחברה הערבית. ביישובים רבים בני החמולה גרים בשכונה אחת, ויש אף יישובים

שלמים שכל תושביהם שייכים לאותה החמולה.

בין בני החמולה קיימת ערבות הדדית, וראשי החמולה הם זקני הכפר המכובדים.

התעסוקה

מושגים:

עובדים הנוסעים יום יום מישוב אחד לישוב אחר לצורכי עבודתם.יוממות:

מקצוע כמו עורך דין, רואה חשבון, רופא, אשר כדי לעסוקמקצוע חופשי: דרושה השכלה מקצועית גבוה.

עובד העוסק בתחום שאינו דורש הכשרה מקצועית עובד לא מקצועי: מיוחדת נקרא גם "עובד לא מיומן".

: סך כל העובדים המועסקים במשק יחד עם דורשי העבודהכוח העבודה )המובטלים(.

תהליכים שונים – כלכליים, חברתיים ודמוגרפיים, וכן חידושים טכנולוגיים,המתרחשים במדינת ישראל ובעולם כולו בעשרות השנים האחרונות,

משפיעים על התעסוקה בישראל.

ענפי התעסוקה, מקצועיות ושכר

שיעור המועסקים בענפי התעסוקה השונים משתנה מאז קום המדינה.שיעור העובדים בענף החקלאות יורד בהתמדה.

שיעור המועסקים בתעשייה הולך ויורד. מספר האנשים העובדים בענפיהשירותים הציבוריים, האישיים והיצרניים הולך וגדל.

שינוי גדול במיוחד התרחש בקרב האוכלוסייה הערבית. בעבר התפרנסוערביי ישראל בעיקר מחקלאות, ואילו כיום הם עובדים בכל ענפי התעסוקה,

ורובם יוממים העובדים מחוץ למקומות מגוריהם.

עם השנים עלה הביקוש לעובדים בעלי השכלה גבוהה – בעלי מקצועות אקדמיים ובעלי מקצועות חופשיים וטכניים – וירד הביקוש לעובדים

לא-מקצועיים.

תופעות הקשורות לכוח העבודה בישראל:

מספר העובדים במשק גדל בקצב איטי יחסית לקצב הגידול• של אוכלוסיית ישראל.

הסיבות הן: האוכלוסייה מזדקנות, ואחוז הקשישים הפורשים מכוח העבודה•

הולך וגדל. הצעירים נכנסים למעגל העבודה בשלב מאוחר – בגלל השירות•

הצבאי וטיולים בחו"ל, ובגלל שנות הלימודים הרבות ותקופת ההכשרה הארוכה הנדרשת כיום במקצועות רבים.

גברים רבים מקבוצת החרדית מקדישים את זמנם ללימוד תורה•ואינם עובדים.

בישראל של היום רק כמחצית מאלה שנמצאים בגיל העבודה אינם עובדים, בעוד שברוב המדינות המפותחות אחוז העובדים

גבוה יותר.

שיעור הגברים בכוח העבודה יורד, ושיעור הנשים עולה.•תופעה זו היא תוצאה של עליה ברמת ההשכלה של נשים, ושינוי

במעמדן.

העובדים הזרים מהווים חלק מכוח העבודה.•העובדים הזרים עוסקים בעבודות לא מקצועיות ושכרם נמוך מזה

של אזרחים ישראלים המועסקים בעבודות דומות.

מצב שבו נוצר מחסור במקומות עבודה ועודף אבטלה: בעובדים.

רמת שכר מינימאלית הנקבעת בידי המדינה שכר מינימום: בתמורה

על עבודה כלשהי, והמאפשרת לעובד לספק צורכי

מחיה מינימאליים לעצמו ולמשפחתו. מעביד המשלם

לעובד פחות משכר המינימום עובר על החוק.

אבטלה - בעיה קשה

אבטלה - בעיה קשה אחת הבעיות הקשות בתחום התעסוקה בישראל - כמו בעוד

מדינות בעולם - היא האבטלה. במהלך שנות המדינה היו תנודות בשיעורי האבטלה: בתקופות

שבהן התרחש משבר כלכלי עלה שיעור האבטלה, ובתקופות של צמיחה כלכלית ירד שיעור האבטלה.

האבטלה פוגעת במיוחד בכמה קבוצות אוכלוסייה בישראל: בבעלי ההשכלה הנמוכה, •בצעירים הנמצאים בראשית דרכם בשוק העבודה, •בעולים החדשים הנמצאים בתחילת דרכם בארץ, •באוכלוסיית ערי הפיתוח ובקרב הנשים. •

שיעורי האבטלה גבוהים במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית.