מות כוכבים

אואו

סוף הוא תמיד התחלה של משהו סוף הוא תמיד התחלה של משהו אחראחר

דוד פולישוקהחוג למדעים פלנטרייםאוניברסיטת תל-אביב 14/12/2005

צפונות צפונות היקוםהיקום

מות כוכביםמות כוכבים

סופו של כוכבסופו של כוכבמסת הכוכב קובעת זמן חייו•

ככל שכוכב מסיבי יותר כך יחיה מעט יותר–

ככל שכוכב מסיבי יותר כך ימות באלימות רבה יותר–

כאשר המימן נגמר – הכוכב מתקרב אל מותו•

במהלך חייו הכוכב מתיך מימן להליום המצטבר בליבה -<•

לחץ הקרינה )כתוצאה מההיתוך( מתנגד לכבידת הכוכב•

נגמר המימן בליבה -< מסתיים ההיתוך -< אין לחץ קרינה -< •

מתחילה קריסה כבידתית של הליבה -< •

לחץ וטמפרטורות עולים בליבה -<•

הקליפה סביב הליבה מתחממת ומתחיל•בה היתוך של מימן להליום

סופו של כוכב דמוי שמשסופו של כוכב דמוי שמש

HH

HeHe

סופו של כוכב דמוי שמשסופו של כוכב דמוי שמשיש היתוך בקליפה -< יש לחץ קרינה -< •

מעטפת הכוכב מתרחבת ומתחיל להיווצר ענק אדום•

ההליום בליבה מוצת )הבזק ההליום(•

התכה יציבה בליבה של הליום לפחמן ולחמצן -<•

יש עוד לחץ קרינה -<•

מעטפת הכוכב גדלה עוד יותר -<•

נוצר על ענק אדוםנוצר על ענק אדום•

ענק אדוםענק אדוםגודל: מאות מיליוני ק"מ -•

לכן הכוכב בהיר מעלות -3,000טמפרטורה על פני השטח: כ- •

לכן צבע הכוכב אדוםHRהכוכב נע על דיאגרמת •סופו של הארץ•

ערפילית פלנטרית וננס לבןערפילית פלנטרית וננס לבןנגמר ההליום -< שוב יש קריסה -<•אבל אין מספיק לחץ להתיך את הפחמן והחמצן -<•הכוכב נהיה לא יציב והמעטפת מתפזרת -< •נוצר ענן פלנטרי ובמרכזו נותר ננס לבן•

ערפילית פלנטרית וננס לבןערפילית פלנטרית וננס לבן

הוא ננס לבןBסיריוס

שנה ומתנדף10,000ענן פלנטרי שורד כ-•בננס לבן, שגודלו כגודל הארץ ומסתו בין חצי למסת שמש אחת, אין היתוך •

גרעיני והוא מתקרר ומחוויר וגווע לאיטו טון...2ננס לבן כל כך צפוף עד שכפית ממנו שוקלת כ-•

סופם של כוכבים כפוליםסופם של כוכבים כפוליםבני זוג: כוכב סדרה ראשית וננס לבן•הננס שואב חומר מבן הזוג ונוצרת •

דיסקת ספיחהחומר רב שמצטבר על פני הננס ניתך •

ומתפוצץ – התלקחות מחזורית של נובה (CV.)

אונת רוש

11סופרנובה מסוג סופרנובה מסוג הננס הלבן שואב מספיק חומר מבן הזוג -<•שוב יש היתוך גרעיני -<•הפחמן והחמצן מותכים בליבת הננס -<•כל הננס איננו יציב -<• -<Iהננס מתפוצץ בסופרנובה מסוג •בספקטרום אין סימני מימן•

סופו של כוכב מסיביסופו של כוכב מסיבי

1.41.4xxMsunMsun

שרפת מימןשרפת הליום

שרפת פחמן

שרפת נאון

שרפת חמצן

שרפת צורןליבת ברזל

מסות שמש.1.4חסם תחתון לכוכב מסיבי: מסת צ'נדרהסקר = •נגמר המימן -< ענק אדום -< היתוך הליום לפחמן•

, הפעם יש מספיק מסה כדי שההיתוך ימשיך -<אבלאבל•

התכת פחמן -< לניאון -< לחמצן -< לצורן -< לברזל•מבנה של שכבות בצל•

22סופרנובה מסוג סופרנובה מסוג הלחץ בליבה כל כך גדול •

שהברזל מתפרק להליום ואח"כ לניוטרונים -< הליבה קורסת

והמעטפות קורסות אחריה -<המעטפות נהדפות מפני הליבה •

החוצה בפיצוץ עצום – IIסופרנובה מסוג

הגרעין קורס לכוכב ניוטרונים•חלקיקי ניטרינו יוצאים מהליבה •

ועוזרים לפזר את החומר שהתפוצץ

22סופרנובה מסוג סופרנובה מסוג

שנים – ועדיין פעילה1000ערפילית הסרטן – סופרנובה בת

מחקר סופרנובות מחקר סופרנובות בהיסטוריהבהיסטוריה

הסינים צופים בסופרנובה של • – ערפילית הסרטן1054

מחקר סופרנובות מחקר סופרנובות בהיסטוריהבהיסטוריה

סופרנובה של טיכו ברהה•(1572)

סופרנובה של יוהנס קפלר•(1604)

מסקנתם:•השמים משתנים–

מחקר סופרנובות מחקר סופרנובות בהיסטוריהבהיסטוריה

1987A1987Aסופרנובה בענן המגלני הגדול – סופרנובה בענן המגלני הגדול – •איתור פליטת ניטרינו )עיקר האנרגיה שבפיצוץ(איתור פליטת ניטרינו )עיקר האנרגיה שבפיצוץ(–

אישוש מודל הסינתזה הגרעינית בסופרנובות – ע"י קליטת אישוש מודל הסינתזה הגרעינית בסופרנובות – ע"י קליטת –קרינת גאמהקרינת גאמה

סופו של כוכבסופו של כוכב

ככל שכוכב מסיבי יותר כך יחיה מעט יותרככל שכוכב מסיבי יותר כך יחיה מעט יותר–

ככל שכוכב מסיבי יותר כך ימות באלימות רבה יותרככל שכוכב מסיבי יותר כך ימות באלימות רבה יותר–

מסת הכוכב קובעת זמן חייומסת הכוכב קובעת זמן חייו•

כי מאפר באת ואל אפר כי מאפר באת ואל אפר תשובתשוב

סופרנובות הן המקור ליסודות כבדים.•האנרגיה המשתחררת בפיצוץ מאפשרת יצירת

יסודות הכבדים מברזל כמו עופרת, אורניום ועוד. כוכבי הלכת, כדור הארץ ובני האדם בנויים מיסודות

אלו – כולנו אבק כוכבים...