דברי הסבר מבוא הרפורמה המוצעת נועדה לעצב הסדר חדש שיהיה בו כדי להחזיר את מעמד התקנות ככלי מרכזי וחשוב לניהול סדרי המשפטים האזרחיים, במטרה לייעל, לפשט ולקצר את ההליכים האזרחיים תוך קיומו של הליך ראוי והוגן. תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 4891 והעקרונות הדיונ יים בהליך האזרחי נקבעו ברובן בתקנות משנת4891 , כאשר בשנת4891 הן עברו עדכון ניסוחי בלבד. לאחר מכן הותקנו מעת לעת תיקונים בתקנות, לעיתים של פרקים שלמים ולעיתים של תקנות בודדות, בלא שהתבצע תיקון קוהרנטי כולל של כל התקנות. נמצא כי לאחר שבמערכת בתי המשפט עודכנ ה תוכנת מחשוב חדשה ומודרנית ושונתה כליל סביבת העבודה השיפוטית, הגיעה העת להתקין תקנות חדשות שיתאימו לימינו אנו. ואכן, במשפט המשווה ניתן למצוא דוגמאות רבות לרפורמות, בהיקפים שונים, שנערכו בכללי הפרוצדורה האזרחית. מטרותיהן משותפות: להפחית את ה עלויות ו לפשט ו לקצר את[ הימשכותם של ההליכים המשפטיים. דוגמאות לכך ניתן למצוא בארה"ב4881 - The civil Justice Reform Act of 1990- CJRA [ , באנגליה] 4888 – ( הרפורמה של לורד וולףAccess to Justice ורפורמה נוספת לאחרונה, ב) - 3141 - רפורמת ג'קסון[ ובהונג קונג] 3118 .] תקנות סדר ה דין האזרחי הן כלי העבודה המשמש את בית המשפט ואת בעלי הדין לשמיעה ולניהול של דיונים אזרחיים. הן מתוות ומבטא ות את האופן שבו יוכלו בעלי הדין, הצדדים להליך האזרחי, לממש את הזכויות המהותיות ש מקנה להם הדין, זאת תוך יצירת מסגרת שיח משותפת לצדדים לדיון ולבית המשפט , כך שלכל צד יתאפשר ביטוי ראוי בתוך מסגרת דיונית זו. למרבה הצער , בשנים האחרונות חלה זילות ממשית בהתייחסות להסדרים הדיוניים ש בתקנות ובכלל. דומה הדבר שההתייחסות אליהם היא כאל עניין טורדני ומטריח. בהינתן שהעומס בבתי המשפט הוא כבד מנשוא ולהליכים האזרחיים אין מ כוון ומורה דרך ראוי, נדרש לשקול את שינוי התובנות באשר לפן הדיוני של ההליכים האזרחיים. תכליתן של התקנות המוצעות הוא , אפוא, לסייע בידי בית המשפט לנהל את המשפט תוך קיום הליך שיפוטי ראוי והוגן, שיאפשר הגעה לתוצאה נכונה וצודקת תוך יעילות מירבית . על מנת לעשות כן , מבקשות התקנות להשיג מספר מטרות: ראשית, להביא לפישוט והאחדה של סדרי הדין הקיימים; שנית, לקבוע מדדי זמן וכמויות על מנת לשרש חסמים ה גו רמים להתארכות דיונים בבתי המשפט וכן כדי להתמודד עם תופעות של הע דר התייחסות למועדים או שימוש מרובה בני ירת מעל ומעבר לצריך ול נדרשלעיתים עד כדי מצב( שמרוב טיעונים ותתי טיעונים על פני מאות עמודים, קשה לבית המשפט לאתר את השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת;) בין הצדדים שלישית, להביא לגילוי הדדי ושקיפות מלאה בין בעל י הדין לפני הגשת התובענה ובמהלכה; רביעית, לקדם נגישות לערכאות ה שיפוטיות, להבטיח קיומו של הליך ראוי והוגן, ובתוך כך למנוע בזבוז זמן שיפוטי יקר, זמן המהווה משאב ציבור י מובהק, ו להשריש שיקולי יעילות וצדק מהיר. עקרונות יסוד אלה ראוי שישמשו גם כלי פרשני, בבחינת מורה דרך לבתי המשפט ולצדדים, בכל הנוגע ליישומם של ההסדרים הדיוניים המוצ עים להלן.
This document is posted to help you gain knowledge. Please leave a comment to let me know what you think about it! Share it to your friends and learn new things together.
Transcript
דברי הסבר
מבוא
הרפורמה המוצעת נועדה לעצב הסדר חדש שיהיה בו כדי להחזיר את מעמד התקנות ככלי
מרכזי וחשוב לניהול סדרי המשפטים האזרחיים, במטרה לייעל, לפשט ולקצר את ההליכים
והעקרונות 4891-תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"דהאזרחיים תוך קיומו של הליך ראוי והוגן.
הן עברו עדכון 4891, כאשר בשנת 4891יים בהליך האזרחי נקבעו ברובן בתקנות משנת הדיונ
ניסוחי בלבד. לאחר מכן הותקנו מעת לעת תיקונים בתקנות, לעיתים של פרקים שלמים ולעיתים
נמצא כי לאחר שבמערכת של תקנות בודדות, בלא שהתבצע תיקון קוהרנטי כולל של כל התקנות.
ה תוכנת מחשוב חדשה ומודרנית ושונתה כליל סביבת העבודה השיפוטית, בתי המשפט עודכנ
הגיעה העת להתקין תקנות חדשות שיתאימו לימינו אנו.
בהיקפים שונים, שנערכו ,ואכן, במשפט המשווה ניתן למצוא דוגמאות רבות לרפורמות
לקצר את לפשט וועלויות הבכללי הפרוצדורה האזרחית. מטרותיהן משותפות: להפחית את
The civil - 4881הימשכותם של ההליכים המשפטיים. דוגמאות לכך ניתן למצוא בארה"ב ]
Justice Reform Act of 1990- CJRA[ באנגליה ,]הרפורמה של לורד וולף ) – 4888Access
to Justice3118[ ובהונג קונג ]רפורמת ג'קסון - 3141-( ורפורמה נוספת לאחרונה, ב.]
ואת בעלי הדיןכלי העבודה המשמש את בית המשפט הן דין האזרחי תקנות סדר ה
את האופן שבו יוכלו בעלי הדין, ותומבטא מתוות הןלשמיעה ולניהול של דיונים אזרחיים.
תוך יצירת מסגרת זאת הדין, להם מקנה שהצדדים להליך האזרחי, לממש את הזכויות המהותיות
ראוי בתוך מסגרת דיונית יתאפשר ביטוי, כך שלכל צד שיח משותפת לצדדים לדיון ולבית המשפט
בתקנותשבהתייחסות להסדרים הדיוניים ממשית , בשנים האחרונות חלה זילות למרבה הצערזו.
בהינתן שהעומס בבתי דומה הדבר שההתייחסות אליהם היא כאל עניין טורדני ומטריח. .ובכלל
כוון ומורה דרך ראוי, נדרש לשקול את שינוי המשפט הוא כבד מנשוא ולהליכים האזרחיים אין מ
התובנות באשר לפן הדיוני של ההליכים האזרחיים.
תוך המשפטלנהל את , אפוא, לסייע בידי בית המשפט הוא תכליתן של התקנות המוצעות
. על מנת תוך יעילות מירבית וצודקת נכונהשיאפשר הגעה לתוצאה ,הליך שיפוטי ראוי והוגן קיום
להביא לפישוט והאחדה של סדרי הדין ראשית, להשיג מספר מטרות: , מבקשות התקנות לעשות כן
רמים להתארכות דיונים גוהחסמים לשרש הקיימים; שנית, לקבוע מדדי זמן וכמויות על מנת
מרובהשימוש דר התייחסות למועדים או הע שללהתמודד עם תופעות וכן כדי בבתי המשפט
שמרוב טיעונים ותתי טיעונים על פני מאות )לעיתים עד כדי מצב נדרשירת מעל ומעבר לצריך ולבני
בין הצדדים(; השנויות במחלוקתהאמיתיות עמודים, קשה לבית המשפט לאתר את השאלות
; י הדין לפני הגשת התובענה ובמהלכהלהביא לגילוי הדדי ושקיפות מלאה בין בעלשלישית,
למנועובתוך כך , קיומו של הליך ראוי והוגןלהבטיח ,שיפוטיותהלקדם נגישות לערכאות רביעית,
. שיקולי יעילות וצדק מהיר להשרישוי מובהק, ציבורהמהווה משאב יקר, זמן שיפוטי בזבוז זמן
גם כלי פרשני, בבחינת מורה דרך לבתי המשפט ולצדדים, בכל ראוי שישמשועקרונות יסוד אלה
עים להלן. הנוגע ליישומם של ההסדרים הדיוניים המוצ
2
עקרונות יסוד של סדרי עניינו ראשון החלק החלקים: לשני התקנות המוצעות מחולקות
הדין האזרחיים. לבד מההנחיה לקיומו של הליך ראוי והוגן, כאשר במונח זה מצויים גם שיקולי
יעילות וצדק מהיר, יש התייחסות לאחריות הניהולית של בית המשפט על המשפטים האזרחיים.
מהגישה האדברסרית הקלאסית כדי לאפשר לבית , גם אם מעטה, ה מסוימת נדרשת נסיגהבמיד
של זמנו של והגשמה יתרה לשם ניצול נכון וזאת יותר במהלך הדיונים, אקטיבי המשפט להיות
בהיותם קציניו של בית המשפט, ולא רק מייצגים של לכך,הציבור. גם עורכי הדין אמורים לסייע
הליך אדברסרי נחשב כך. על פי התפיסה בתקנות הקיימות, קדם המשפט אינו צד לסכסוך בהלי
מעבר להליך קדם המשפט עצמו.גם להרחיב את סמכויות הניהול השיפוטי של בית המשפט ומוצע
בכל הנוגע להתנהלות בהליכים אזרחיים באשר הם וכלי להוות מורה דרך אם כן מיועדלק זה ח
דיוניות שונות.פרשני ראשון במעלה לסוגיות
סדרים החלים על כל ה. אלה הם היםהכללי יםהדין האזרחי יכולל את סדרהחלק השני
לגביהם נקבעו סדרי דין מיוחדים. חלק זה מכיל שינויים ר שאההליכים האזרחיים, זולת עניינים
. , שעליהם נעמוד במפורט יותר בהמשךוחידושים רבים בהשוואה למצב הקיים
ל, להלן העקרונות המרכזיים והשיקולים העומדים בבסיס הרפורמה לבד מהמפורט לעי
המוצעת:
ההסדרים הדיוניים בהליך האזרחי האחדה ופישוט של
מוצע לקבוע מסגרת מועדים אחידה ככל האפשר וצמצום של הסדרים מיוחדים
לערוך את פרקי וסעיפי התקנות לפי הסדר מוצע ואשר אינם נדרשים, וכן המקובלים כיום
011-הכרונולוגי של שלבי ההליך המשפטי גופו. כיום קיימות בתקנות סדר הדין האזרחי מעל ל
תקנות )חלק מהן הן תקנות הממוספרות גם באותיות רבתי כיוון שהן הוכללו בשלב מאוחר יותר(.
תקנות סדרי דין אזרחיים 551-ללא החלקים על ענייני משפחה וסדרי דין מיוחדים, קיימות מעל ל
תקנות. הסדרים קיימים רבים בוטלו ואחרים 491-פחות מקיימות ליים, בעוד שבנוסח המוצע כל
שונו וקוצרו. פתיחתו של הליך תעשה בדרך אחת של הגשת תובענה ולא יהיו עוד הסדרים מיוחדים
כדוגמת סדר דין מקוצר ]כפי שהומלץ גם בדו"ח הוועדה לבחינת דרכי ייעול ההליכים המשפטיים,
דו"ח ועדת רונן([, המרצת פתיחה וכיוצאים באלה. באשר -ת כב' השופטת רות רונן )להלן בראשו
לסדר דין מהיר, ההסדר יישאר על כנו, אולם פתיחת ההליך תהיה כדוגמת פתיחתו של כל הליך
אחר.
קביעת מדדי זמן וכמויות
רים בעיה נפוצה נוספת בהליכים האזרחיים מתבטאת כיום בהעדר אכיפה של ההסד
הקיימים. מסתבר שהמנגנון המצוי ברשות בית המשפט, של פסיקת הוצאות ושל החלטות בעלות
משמעות חמורה יותר, כגון מחיקת כתב הטענות, אינו מספק ואינו משיג את מטרות ההליך הדיוני.
על רקע זה נוצר מצב, שסדרי הדין אינם מכובדים ואינם מגשימים את יעדם: זמנים אינם זמנים,
טיעונים ארוכים ומסורבלים הרבה מעבר למידה, וכמדומה שכמות הניירת המוגשת לבית ה
מוצע לצמצם את היקף כתבי המשפט איבדה כבר מזמן כל פרופורציה והיגיון. בנסיבות אלו,
מוצע לקבוע הסדר וכן הטענות, לתחום את היקפם, לחייב בהגשת כתבי הטענות בפורמט אחיד,
3
ם להגישו לבית המשפט ואשר אינו עונה אחר דרישת התקנות או אחר שלפיו מסמך אשר מבקשי
הוראות בית המשפט במדויק, לרבות המועדים שהוקצבו להגשתו או היקפו, לא יקובל לרישום.
במזכירות בתי המשפט יוצב בעל תפקיד חדש, "מזכיר משפטי", עורך דין אשר יהיה מוסמך שלא
ת האמורות. בכל בית משפט ייקבע גם שופט אשר ניתן לקבל מסמך אשר אינו עונה אחר הדרישו
עשויה לשנות באופן יהיה לפנות אליו כדי לבדוק את נכונות אי קבלת המסמך. הנורמה האמורה
יסודי את דרך ההתנהלות בהליכים האזרחיים ויהיה בה כדי להעמיד מחדש את עקרונות השמירה
הנדרש במדויק על ידי התקנות. בכך גם יחסך על זמנים ועל היקפי החומר המותרים להגשה, כפי
זמן דיוני יקר ויתאפשר לייעל את ההליכים מבלי לפגוע בתקינותם ובאיכותם.
ופעולות לפני הגשת התובענה כחלק מההכנה לתיקגילוי הדדי, שקיפות מלאה
אחת הבעיות הקיימות כיום היא שהכנת התיקים לקראת הדיון בבית המשפט אינה תמיד
ולא אחת נתקל השופט בקדם המשפט בעובדה שעד לאותו שלב הצדדים טרם מצאו לנכון מלאה
לשוחח ביניהם אודות המחלוקת. לפיכך, מוצע לכלול הסדר מחייב, עובר לשלב הגשת כתבי
הטענות, הכולל פעולות שעל בעלי הדין לנקוט בהן בטרם יוגש ההליך לבית המשפט. הצעה דומה
פעולות מקדמיות לפני הגשת כתב רונן. המטרה בהליך מקדמי זה המכונה "לזו נכללה בדו"ח ועדת
היא קידומה של מוכנות רבה יותר בקרב בעלי הדין ומודעות של ( Pre-Action Protocolתביעה" )
כל צד לטענות משנהו. בכגון דא עשוי התהליך המוצע לאפשר לבעלי הדין אף להגיע לפשרה במידה
בכך, וזאת עוד לפני קיומו של הליך משפטי. עם זאת יוטעם כי תכלית רבה יותר, אם הם חפצים
ההליך היא בהכנת המשפט באופן מיטבי וביתר מוכנות מצד הצדדים ולא לשם הפשרה בהכרח.
( לגבי פגישת מידע, היכרות ותיאוםבתקנות היום מצוי הסדר חובה של פגישת מהו"ת )
, יהיה נכון פעולות מקדמיות לפני הגשת כתב תביעהסוגי תיקים מסוימים. נוכח קביעת מסגרת של
יותר להקדים הסדר זה לשלב של טרום הגשת התביעה, אף שלבית המשפט יש מעורבות
בהתנהלותו. ואכן, השלבים המקדמיים אינם מנתקים את הזיקה של המחלוקת לבית המשפט.
יא חיוב התובע כפי שמוצעת בתקנות ה לעקרון הגילוי ההדדי והשקיפותדוגמה נוספת
לצרף לכתב התביעה תצהיר לשם פירוט העובדות המבססות את כתב הטענות וכל מידע נוסף
ולמקד את הפלוגתיות שבמחלוקת בין הצדדים. שתכליתו לסייע בהבהרת המחלוקת נשוא התביעה
לתצהיר יצורפו העתקם של מסמכים מהותיים המהווים חלק מעילת התביעה או הגנה וכן תצהיר
מת את רשימת כל המסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת, המצויים ברשותו או המא
בשליטתו של בעל הדין.
לחסכון שכן הוא יביא העקרון של גילוי הדדי ושקיפות המלאה יועילו לציבור המתדיינים,
טענות ראשית, :בזמן ובמשאבים של ציבור המתדיינים ופרקליטיהם ושל מערכת בתי המשפט
עיקר הראיות מצויות בפני בית המשפט כבר -; שניתממוקדות ומבוססות יותרתהיינה דדים הצ
שאלות השנויות את ה ולצמצם למקדבמועד הגשת כתבי הטענות והדבר יסייע לבית המשפט
; לסייע במציאת פתרון מוסכם והוגן, תוך מתן הערכה לגבי סיכויי התביעה וההגנהבמחלוקת, וכן
מבהירה ועבודת הכנה יעילה של הצדדים בטרם הגשת כתבי הטענות הירים הכנת תצ -שלישית
.לצדדים ולפרקליטיהם את סיכוייהם וסיכוניהם במשפט גופו
4
כי במצב הנוכחי תביעות רבות מוגשות בשלב מוקדם ובטרם הבשילו, רק על עוד יצוין,
שיפוטי בשל הצורך מנת "לתפוס תור", והן מביאות לעומס מיותר על בית המשפט, ולאבדן זמן
בישיבות הכנה רבות. פרוצדורה זו תשפר את המצב הקיים גם מהיבט זה.
לבית המשפט וקיומו של הליך ראוי והוגן כמורה דרך לבתי המשפט והצדדים הנגישותהבטחת
התקנות המוצעות כוללות עקרונות יסוד של סדרי הדין האזרחיים. לבד מההנחיה לקיומו
וגן, כאשר במונח זה מצויים גם שיקולי יעילות וצדק מהיר, יש התייחסות של הליך ראוי וה
לאחריות הניהולית של בית המשפט על המשפטים האזרחיים. במידה מסוימת נדרשת נסיגה, גם
אם מעטה, מהגישה האדברסרית הקלאסית כדי לאפשר לבית המשפט להיות אקטיבי יותר במהלך
גשמה יתרה של זמנו של הציבור. גם עורכי הדין אמורים לסייע הדיונים, וזאת לשם ניצול נכון וה
לכך בהתאם לדרישות התקנות, בהיותם קציניו של בית המשפט, ולא רק מייצגים של צד לסכסוך
בהליך.
במסגרת האפשרות של בית המשפט לנהל את ההליך, מוצע למנוע ככל האפשר מהצדדים
עלי הדין שיצורפו להליך לאחר הגשת התובענה. לכן המתדיינים לקבוע על דעתם בלבד את כמות ב
מוצע כי הודעות לצדדים שלישיים ותובענות שכנגד כלפי מי שאינם בעלי דין בתיק, זולת חריגים
בודדים, טעונות אישור של בית המשפט. בית המשפט יצטרך לבחון את הסרבול והסיבוך אל מול
ן. בהתאם יהיה עליו ליתן הוראות באשר הצורך המהותי הכרוך בצירופם של אותם בעלי די
למתכונת שמיעת התיק.
בהתחשב בהתקדמות הטכנולוגית ובעלויות העצומות הכרוכות בהמצאה ארכאית של
וצע לקבוע ככלל המצאה באמצעים ממסמכים בכתב, הנשלחים בדואר או באמצעות שליח,
שאין ביכולתם לעשות שימוש דיגיטליים, זאת תוך התחשבות כמובן בבעלי הדין הפוטנציאליים
באמצעים אלה. תכלית ההמצאה היא בסופו של דבר להביא לידיעתו של הצד את תוכנו של
המסמך המשפטי המוגש, ולכן העיקר צריך להתמקד בכך ודרכי ההמצאה מיועדים להוות חזקה
לידיעה של המקבל.
עקרונות יסוד –חלק א'
מטרות . (Due Processההליך הראוי וההוגן ) עקרונות היסוד מעגנים כאמור את עקרון
תקנות סדר הדין האזרחי הן לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים בבית המשפט, יצירת
ודאות, מניעת שרירותיות והגשמת העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי
והוגן, כדי לאפשר להגיע לתוצאה נכונה וצודקת.
מתייתר הצורך לחזור בתקנות מדי פעם בפעם על עניינים הנגזרים האמורות בנסיבות
המיוחדים )"מטעמים זה. כך למשל, אין צורך לחזור ולקבוע את רישום הטעמים על מעקרון
או את הצורך לשמוע את הצדדים הרלוונטיים כולם בטרם קבלת החלטה מיוחדים שירשמו"(
ך,כ. הכולל בחובו את חובת ההנמקה הליך ראוי והוגן זוהי התנהלות מתבקשת להגשמתכלשהי.
פירוט יתר של הליכים מסוימים. למשל: הזכות של צד לפנות אל משנהו , לא נדרש לכלולבדומה
5
. מעצם קיומה של ריכה לנבוע מתקנה המורה לעשות כןאינה צ . זובדרישה לגילוי מסמך ספציפי
אוי והוגן, נגזרת זכות הצד לכך והסמכות של בית חובת גילוי כללית ומכוח החובה לקיים הליך ר
השמטת הסדר המצוי כיום בתקנות אינה מלמדת אפוא, בהכרח, המשפט ליתן הוראות בהתאם.
סדרי הדין האזרחי, שאין לה מענה מפורש אלכל שאלה שתתעורר בנושעל הסדר שלילי. ואכן,
.האמורים הנובע מעקרונות היסוד בתקנות, אם הכלליות ואם המיוחדות, יהיה מורה דרך מכוון
שיש בה משום שימוש לרעה בהליך השיפוטי.באופן צד של כך גם באשר למניעת התנהלות
סדרי דין כלליים - חלק ב'
הגדרות :פרק א'
חוזר על עצמו פעמים רבות ולאורך כל מסוים רק כאשר מונח מוצע להגדיר מונחים
. מונח שנזכר מעט פעמים בסמוך להזכרתו גדרהאו כאשר יש חשיבות מיוחדת בה התקנות
הראשונית, איננו טעון הגדרה ופירושו נובע מההקשר של הדברים.
פעולות מקדמיות לפני הגשת כתב תביעה פרק ב':
מטרת הפעולות המקדמיות , כאמור .מפורטת במבוא לדברי ההסבר של פרק זה מטרתו
ים ייערכו היטב לקראת ההליך המשפטי וילבנו לפני הגשת כתב תביעה היא להביא לידי כך שהצדד
, ניהםאת יריעת המחלוקת עוד לפני שננקטו הליכים משפטיים, תוך גילוי הדדי ושקיפות מלאה בי
לבחון . אגב כך יוכלובכפוף לכל דין, ובאופן שיאפשר להם להיות מוכנים כראוי לתחילת המשפט
שפט.את האפשרות ליישב את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המ
מתייחס לחלופת מכתבים בין הצדדים מקדמיות לפני הגשת כתב תביעההפעולות ההסדר
וך בחינת האפשרויות לצמצם את היקף ההתדיינות, ת ליבון הפלוגתות השנויות במחלוקת,לו
הקדמה של העמדת נושא חוות הדעת, אדם או חפץ, לבדיקה בידי מומחה מטעם הצד שכנגד או
תוך כדי כך ישולב גם תהליך פגישת המהו"ת, תוך שיחסך הזמן השיפוטי כם.מינוי של מומחה מוס
המוקצה לכך היום.
לפרק זמן של ארבעה חודשים, כדי למנוע אפשרות מנתבע לגרור את מתוחם התהליך כולו
התובע פרקי זמן שאינם מתקבלים על הדעת. האכיפה של פרק זה נתונה בידי בית המשפט וצד
לפסוק נגדו הוצאותיהא פרק זה בתקנות יחויב לתקן את ההפרה וניתן אות קיים את הורישלא
. ות קדם המשפטישיבלאלתר, עד לתום מיוחדות
לא יחול כאשר ההליך מוגש בהסכמה, כתב תביעהלפני הגשת המקדמיות פעולות פרק ה
שמטרתו תסוכל אם תיעשה פנייה או שמטיבו מתנהל במעמד צד אחד כאשר מדובר בהליך
תביעה בענייני ב, (שמטבע העניין מחייבת דיון מהיר) תביעה לפינוי מושכרב ,קדימה לצד שכנגדמ
. הוא הדין בתביעה בסדר דין מיוחד התביעבתביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים ובמשפחה,
עם זאת, בית המשפט רשאי . שעילתה עלולה להתיישן תוך פרק הזמן הנדרש לפעולות האמורות
6
במקרים חריגים אלה לקיים את ההליך לאחר הגשת כתבי הטענות ובטרם תחילת להורות גם
המשפט.
ללא הפעולות המקדמיות מוגבל בזמן, ולאחר מכן ניתן להגיש את כתב התביעהשלב קיום
נשיא בית המשפט . כמו כן, כךהגורם האחראי לנפקא מינה מדוע לא הושלם השלב המקדמי ומי
כך התיר מטעמים מיוחדים את הגשת כתב תביעה, אף אם לא התקיימו או שופט שמונה על ידו ל
כל התנאים הנדרשים בפרק זה.
הגשת כתבי טענות :פרק ג'
ויחולקכתב התביעה וכתב ההגנה אחיד, כאשר במבנהכתבי הטענות יוגשו מוצע כי
ע הנדרשים בעיקר למזכירות ולביצו ,לשלושה חלקים: מסמך כותרת הכולל פרטים טכניים
גנה ההכתב גוף ו ,פירוט תמציתי של העילות והסעדיםיכלול אשר ,תביעההכתב המצאות; גוף
תצהיר לפירוט העובדות המבססות את כתב ותמצית ההגנה והטענות המקדמיות; יכלול אשר
. מטרת תצהיר זה היא לאמת את כתב הטענות ולגרום לקיצורו וליתר רצינות בהכנתו, הטענות
. של מגישו ראשיתבחקירה עצמו אינו מהווה תחליף לעדותאולם התצהיר כשל
בכתבי הטענות, כך שכתב הטענות המסמכים האמוריםכמו כן מוצע לתחם את היקף
יכלול את כל הנחוץ , כתב הטענותעם זאת באופן משמעותי מהנהוג להגיש היום.השלם יהיה קצר
. בין הצדדים ת השנויות במחלוקתוהנדרש כדי שניתן יהיה לאתר וללבן את השאלות האמיתיו
הנוגעת לפעולות ההתכתבות , לתצהיר יצורפו מסמכים מסוימים כגון תצהיר גילוי מסמכים
, מסמכים מהותיים המבססים את עילת התביעה וחוות דעת כתב תביעהלפני הגשת המקדמיות
. של מומחים
למד שלרוב נעשה הניסיון מ. כיום קייםההסדר משלוח שאלונים את לבטלעוד מוצע,
שימוש לא נאות בהליך השאלון ולא אחת משתמשים בו ככלי לנגח או להתיש את הצד השני.
במקרים רבים השאלון הסטנדרטי המחזיק מאות שאלות מצוי במחשב ונשלף לצורך משלוח, גם
בות בנוגע לתביעת נזקי גוף יצרף התובע תשואם חלק מהשאלות אינן רלוונטיות לעניין כלל ועיקר.
. מעבר לכך יוכל בית המשפט , הכולל את עיקר העניינים הנדרשים באמת בהליך זהלשאלון מובנה
בית המשפט שוכנע אשר קדם המשפט להורות לצד להשיב בתצהיר על שאלות אחדות, שלב ב
בחשיבותן.
ייחשב כמכחיש את שהגיש כתב הגנה יום והנתבע 91כתב הגנה יוגש תוך עוד מוצע כי
להכחיש המלאה כך יחסך הצורך ולת עובדות שהוא הודה בהן במפורש. בזתביעה, כתב ההמפורט ב
טעונה רשות, שתינתן רק תהא הגשת כתב תשובה כמו כן מוצע כי כל סעיף וסעיף בכתב התביעה.
הבאתם של עובדות ונימוקים חדשים שלא נזכרו בכתב התביעה, הנדרשים במענה לטענות לשם
ביעה חדש.הנתבע ושאינם נימוק ת
הודעה לצד שלישי :פרק ה'; תביעה שכנגד :פרק ד'
. עם זאת, וברוח הדברים שתוארו לעיל, ההסדר המוצענותר כשהיה יםההסדרשני בסיס
או באמצעות מבקש לצמצם צירופי סרק של מי שאינם בעלי דין באמצעות הגשת תביעה שכנגד
7
,או הודעה לצד שלישי תביעה שכנגדלפיכך, רביעיים וכיוצאים באלה. , צירופם כצדדים שלישיים
משלוח מגבלת חריג לגבי בית המשפט. מאישור טעונים ,בהליךהמתייחסים לאדם שאינו בעל דין
מהצד שיפוי להנתבע זכאי להשתתפות או כאשר ,חללמי שאינו בעל דין בהליך הודעה לצד שלישי
בנסיבות אלו הוא יהיה .זה ביטוחמכוח חו ,למשל. על יסוד התחייבות מפורשת בכתבהשלישי
רשאי לשלוח את ההודעה לצד שלישי גם מבלי לקבל רשות.
הוראות שונות –כתבי טענות ומסמכים :פרק ו'
מובהר שהמטרה היא לחתור ככל הנוגעים לכתבי טענות. בפרק זה מוסדרים מספר כללים
ו המופנים כלפי אותו בעל ההליכים הנובעים מאותה עילת תביעה אמספר האפשר לכך שיצומצמו
דין. התובע נדרש לרכז את כל הניתן בתובענה אחת. בקשה לפיצול סעדים תידון לכל המאוחר עד
לתום הליך קדם המשפט, כדי לחייב את התובע לשקול את צעדיו בזהירות בנוגע למיצוי ההליכים.
הראשונה לאחר כפירה בסמכות השיפוט או טענת פורום בלתי נאות יש להעלות בהזדמנות
ובמקרים מיוחדים עד לתחילת שמיעת הראיות. )לכל המאוחר בכתב ההגנה( הגשת כתב התביעה
. בעניין ליצור סדר, ודאות ואחידות בסוגיה, כדי למנוע הימשכות הליכי סרק בכך מבקשת התקנה
זו אין הכוונה להקנות סמכותבסמכות שיפוט עניינית, אף שמדובר אחרון זה חשוב לציין כי
עניין שבסדרי דין והפרתו הוא. מועד העלאת הטענה אם הטענה אינה מועלת במועדה בתקנות
ההוראהההפרה של עניינית. עם זאת, בית המשפט קנה סמכותלפיה אינה מחייבת מסקנה ש
.משפט הוצאותחיוב ב, כגון ביל לסנקציות אחרותיכולה להו
, מצורפיו לגבי צורת כתבי טענותהוראות טכניות מנהל בתי המשפט יקבע עוד מוצע כי
הגופנים, גודל העמוד ומיקום הכיתוב על פני העמוד. גומבנהו, כגון גודל וסו
חלופיות, סותרות או שבעובדהטענות טענות ה יבכתב ככלל, בעל דין אינו רשאי להעלות
.הצהיר כי העובדות כהווייתן אינן ידועות לו זולת אם
העומס בתקנות המוצעות היא התקנה בדבר אי קבלת מסמך. רכזית וחשובה מנקודת עוגן
טובים לקיום "שומרי סף"הרב המוטל על השופטים וטיב תפקידם אינו מאפשר להם להיות
אין פלא אפוא, שכיום ממעטים הוראות טכניות. גם מכשיר ההוצאות נכשל במילוי אחר ייעוד זה.
לנקוט בדרך לפיכך, מוצע כמויות וזמן. לנושאי ותמתייחסהוראות, הנחיות או תקנות ה לקיים
מסמךאחרת, כדי שההוראות הנ"ל תמולאנה כראוי. מוצע למנות מזכיר משפטי, שימנע קבלת
. זוהי מניעה הדרישות הקבועות בתקנות אלה או שנקבעו על ידי בית המשפטאשר אינו ממלא אחר
בהוראות התקנות או בית המשפט. כיוון טכנית שתחייב את מגישי המסמכים לעמוד בדיוק
לבחון את צדקת אי קבלת כדי יום לשופט 41תוך לפנותשמדובר בסמכות מנהלית, ניתן יהיה
המסמך.
סמכות מקומית :פרק ז'
בעיקרו כמקודם: על התובע ללכת אחר הנתבע, הכלל באשר לסמכות המקומית נשאר
מוצעת אם התביעה היא בענייני מקרקעין, איןלמחוז השיפוט שבו הוא גר או מנהל את עסקו.
סמכות ייחודית לבית המשפט במחוז המצאם, אולם זו חלופה אפשרית.
8
תביעות אינטרנט. ההסדר המוצע קובע כי תביעה למענה ליתןמבקש שינוי בהסדר האמור
או מצוי מקום מגוריו סחר ברשת האינטרנט תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו פרסום או בשל
. עם זאת, מקום שבו הוגשה התביעה על ידי בעל העסק, היא מקום עסקו של הנתבע או התובע
צרכן שביצע -ל תובעתוגש במקום עסקו או מגוריו של הנתבע בלבד. בכך, מבקשת התקנה להקל ע
.באינטרנטרכישה
פרק ח': בקשות ורשימת בקשות
"עה על כוונה להגיש בקשההוד"פה ולבית המשפט הוגשה -נשמעו בעלהבקשות בעבר
היה שבית המשפט חויב לזמן את הצדדים לדיון בעל פה, גם אם בגישה זו )המרצה(. החיסרון
. שיטה זו והעמיס על יומנם של השופטים של דיוניםמיותר העניין לא הצדיק זאת. הדבר יצר עומס
הוא שהדבר בגישה זו , הנוהגת היום. החיסרון בכתבהוחלפה באופן גורף בדרך של הגשת בקשות
גם בעבודה השיפוטית. החלפת מסמכי הבקשה "צוואר הבקבוק"מכביד ביותר על נטל הכתיבה,
מעת הגשת הבקשה ועד להכרעה בה. כיוון שיש מקרים שבהם ,גורמת להתארכות זמן ההליך
עדיפה השמיעה בעל פה ויש מקרים שבהם עדיפה השמיעה על דרך הכתב, מוצע שלשופט תהיה
דרך אולטימטיבית אחת של, ללא קביעה מפורשת שרות בחירה לפי שיקול דעתו והעדפותיואפ
. לשמיעת הבקשות
זאת ועוד, כדי למנוע מצב שבו עם תחילת ההליך מוגשות בקשות רבות, חלקן מיותרות,
מוצע שעד לישיבת קדם המשפט לא תוגשנה בקשות, זולת בקשות לסעדים זמניים וכאלו הקשורות
להגיש כתבי טענות. לפני ישיבת קדם המשפט יגיש כל צד רשימה של הבקשות שברצונו לרשות
. ההנחה על פי אם בעל פה או אם בכתב לבקש. בית המשפט יקבע את דרך השמיעה של כל בקשה
, כך שלהכרעה ממש תשארנה רק כבר באותו מעמד רהניסיון היא, שחלק גדול מהבקשות ייפת
. מחייבות דיוןמקצת הבקשות, אלו שבאמת
דרך הגשת הבקשות, אם מוסמך לקבוע גם לפני קדם המשפט את יהיה השופט מוצע ש עוד
בקשה בכתב. גם של הגשת א נקבע כיצד תוגש בקשה, כי אז ברירת המחדל היא רצונו בכך. אם ל
בקשות אלו מתוחמות בהיקפן.
דיון בבקשה יחליט , מוצע כי מיד בתום כל בהגשת בקשותעל מנת להבטיח שימוש מושכל
, זאת במנותק מתוצאת ההליך הבקשה את מי מבעלי הדין בהוצאותובית המשפט אם לחייב
העיקרי.
כגון לניהול שוטף של ההליך,הנוגעים יים בקשות לבית המשפט בעניינים טכנעוד מוצע כי
,באלה וכיוצאים בקשה לשנות מועד דיון )לשנות ולא רק לדחות, שכן בהחלט ניתן להקדימו(
.בענייןתוגדרנה כ"פניות". על הפונה לצרף ככל הניתן את עמדת הצד השני ואין צורך לקיים דיון
פרק ט': איחוד תובענות
ה ערכאה ובאותובאות ות ועומדותהתלוי תובענותבית המשפט רשאי להורות על איחוד
מנגד, וצאות סותרות.לייעל ולפשט את ההליכים ולמנוע תכדי כי יש בדברמחוז שיפוט, אם סבר
9
לא נקבעה תקנה באשר לסמכותו של נשיא בית המשפט העליון להורות על איחוד במחוזות שיפוט
.4891-]נוסח משולב[, התשמ"ד חוק בתי המשפטל 09סעיף שונים, שכן נושא זה מוסדר כבר ב
סילוק תביעהפרק י':
ת את העילות בגינן היא )שהתקנות מתוו מחיקה של כתב תביעהההסדר המוצע מבחין בין
)שתיעשה רק במקרים מיוחדים(, בין הפסקתה )שיוזם תובע, תביעהמתאפשרת(, בין דחייתה של
להבדיל מנתבע( ובין מחיקה מנהלית מחוסר מעש )שמתאפשרת מקום שבו לא נעשה מעש בתובענה
ה התבקש , ובעל הדין לא השיב להתראה שנשלחה אליו במסגרתבמשך שישה חודשים ללא הצדקה
ההבחנה בין קיומו של מעשה בית דין )בדחיית תובענה( ובין ליתן טעם מדוע לא יימחק ההליך(
היעדרו )במחיקת תובענה ובהפסקתה( נותרה כשהייתה.
שימוש בשל למחיקת כתב תביעה היא הסמכת בית המשפט אחת החלופות המיוחדות
קיום הוראות והחלטות. ראוי לציין או איות בנסיבות מיוחדלרעה של התובע בהליכי משפט
שמחיקת כתב תביעה אינה צעד כה דרסטי וקיצוני, כפי שניתן לחשוב, שכן משמעות הדבר היא
עליו לחזור לתחילת התור על ידי הגשת תביעה חדשה פגמים בהתנהלותולומר לתובע שעקב
. מעיקרההמהותית ולשאת באגרות ובהוצאות המתחייבות מכך. אין בדבר כדי לשלול את הזכות
פרק י"א: תיקון כתב טענות
ההוראות הקיימות היום פושטו וקוצרו. לא נמצא צורך לקבוע הסדר מיוחד לצירוף או
של תיקון כתב הטענות. עם זאת, תיקון כתב טענות פרטימחיקה של בעלי דין, שכן מדובר במקרה
עוד מקום שהצד שמנגד יוכל לתקן את אינו מקנה, לפי המוצע, זכות אוטומטית לתיקון נגדי ואין
כתב טענותיו ללא הגבלה, ככל העולה על רוחו. כיוון שהעובדות הכלולות בתיקון נחשבות
מוכחשות, לא תמיד יש צורך לתיקון נגדי ולרוב הדבר מנוצל להכביד על ניהול ההליך. לפי המוצע
ית המשפט יקבע.נדרש לקבל רשות של בית המשפט לתיקון נגדי, בהיקף ובתנאים שב
פרק י"ב: קדם משפט
להגיש הצדדיםלפיה על שההוראות הקיימות היום, תוך יצירת הדרישה מוצע להרחיב את
להגיש םורשימת המסמכים שבכוונת לפני ישיבת קדם המשפט הראשונה עדיהםאת רשימת
ן דגש . סמכותו הרחבה של בית המשפט בהליך מקדמי חשוב זה נותרה על כנה, תוך מתכראיה
על ידי קביעת מדדי זמן והיקפי הסדרת שלב הראיותכשרות הראיות ו לצורך בקביעת סדרי הדיון,
טיעון. קדם המשפט מהווה נדבך מרכזי בהכנת המשפט לשמיעה יעילה ורציפה וכבר היום אינו
נחשב הליך אדברסרי.
המצאות :י"גפרק
ים המשפטיים היא בהבאת כאמור לעיל, עיקר התכלית העומדת בבסיס המצאת המסמכ
הנמען ייחשב כמי שיודע את תוכנו של מסמך כי קובע . לפיכך, ההסדר המוצע הנמען לידיעתתוכנם
אם הוא הומצא לו בהתאם לתקנות או אם הוכח כי הוא יודע את מלוא תוכנו בדרך סבירה אחרת.
ההמצאה מהווה אפוא חזקת ידיעה.
01
בה אנו חיים, קובע ההסדר המוצע שת התקופה נוכח ההתפתחות הטכנולוגית המאפיינת א
, חוסר . מסגרת זו עשויה לסייע אף בצמצום העלות, הטרחהאלקטרונייםחובת המצאה באמצעים
והנזק הרב הנגרמים כתוצאה מהדרישה הקיימת היום להמצאת מסמכים בעותק קשיח היעילות
אינו מיוצג, אשר בבעל דין וברמד שבו . ראוי להדגיש כי מקוםובמשלוח בדואר או באמצעות שליח
ת את הגישה לבי להקל ולפשטל על מנת ומאפשרת המסגרת המוצעת המצאה בדרכים אחרות, הכ
חובת ההמצאה האמורה אינה חלה מי שידו אינה משגת. לכך מ אפשרותההמשפט ולא למנוע את
ועל כתב הגנה.גם על כתב טענות המוגש ראשון בתיק ועל כתב תביעה )אם אינו המסמך הראשון(
את עיקרי המצב הקיים על מותיר המצאה מחוץ לתחום השיפוט, ההסדר המוצע לאשר ב
בוטל הצורך בבקשה לקבלת היתר כנו, בכפוף לקיומם של שלושה הבדלים עיקריים: ראשית,
את , אך בסמכותו של בית המשפט לקבוע )שכיום רובן ככולן מתקבלות( להמצאה מחוץ לתחום
את והוא אף רשאי למנוע צאה האמורה, לרבות את אופן הגשת כתבי הטענות, דרך ביצוע ההמ
בכך מתקיימת הבקרה המתאימה למניעת פגיעה היא אינה ראויה.שהוא סבור ההמצאה אם
מוצע ההמצאה המוכרות שנותרו על מכונן, עילות מלבדשנית, בריבונות של מדינות אחרות.
נקבע חוץ לתחום השיפוט גם בנסיבות אלו: אםאל מלבצע המצאה האפשרויותלהוסיף את
מעשה, מתבקש סעד לגבי שפט הישראלי מוסמך לדון בסוגיה; אם כי בית המאו בהסכם, בחיקוק
מחדל או נזק שניתן היה לצפותו מראש, שנעשה, עומד להיעשות או צריך היה להיעשות בתחום
נה שלגבי אחת מעילותיה יש זיקה האדם שמחוץ לתחום השיפוט הוא בעל דין בתובעואם המדינה;
וחר לכפור בסמכות בית המשפט בהנתבע שלישית, כאשר מהזיקות המפורטות בתקנה זו.
ההסדר המוצע למנוע את אפשרות מבקשהישראלי, והוא או נציגו מגיעים למדינה לצורך כך,
המופיעה תוקנה תקלה ניסוחיתיום לאחר מועד ההחלטה בעניין. בכך 41ההמצאה במצב זה עד
מתן ההחלטה. בשלב, המאפשרת, דה פקטו, את ההמצאה הנוכחיותבתקנות
פרק י"ד: סעדים זמניים
הראוי או את ביצועו מטרת הסעד הזמני היא להבטיח את קיומו התקין והיעיל של ההליך
–לתקנות 9במסגרת תיקון מספר 3114שתוקן מן היסוד בשנת –ההסדר הקיים של פסק הדין.
עדכני ומוצלח יחסית, ולכן אינו דורש שינוי עומק. ההסדר המוצע תיקן נקודתית את נחשב
סמכותו של בית המשפט להחליט האם להגביל את סכום ההתחייבות העצמית עליה חותם מבקש
לביטולו בהקדם בקשה הסעד הזמני, את הצורך לנהל את הדיון בבקשה למתן סעד זמני או
עם תום הדיון בבקשה. מיד ההחלטה השיפוטית בעניין זה יותונחיואת האפשרי וללא דיחוי,
ההוראות הנוגעות לסעדים הזמניים על מנת לפשט את ,מוצע לבצע שינוי ניסוחיבנוסף,
בתקנות היום, נשמטמשום מה סעד זמני שהוא "צו מניעה", ש כמו כן הוסף במפורש. עצמם
. סעד זמני ניתן לאחר דיון במעמד שני ארעי ובין סעד זמניזמני סעדגם ההבחנה בין וחודדה
הצדדים, בעוד שסעד זמני ארעי ניתן במעמד צד אחד בלבד. ההכוונה היא למעט במתן סעד זמני
ולתיתו רק כאשר הדבר נדרש באופן ברור. סעד זמני ארעי הוא נדיר ביותר, למקרים קיצוניים
ממש.
פרק ט"ו: דיון מהיר
00
מוצע מחייב את פתיחתם של כל ההליכים באופן אחיד כאמור לעיל, על אף שההסדר ה
ההסדר .וטיבם וזהה, קיים צורך לנהל עניינים מסוימים במסגרת דיון מהיר, וזאת נוכח אופיים
בנוסף מוצע לכלול במסגרת לשנותו באופן מהותי. לאמוצע שמוצלח, על כן להקיים היום נחשב
. לפינוי מושכר לתביעותפרק זה את ההוראות המיוחדות הנוגעות
פרק ט"ז: הדיון
כחלק מניהול נכון של ההליך, המשפט צריך להישמע ברצף, אף אם לא יום אחר יום.
וכך הלאה עד לסיום לשמיעה הוכחות, אם יידרשו, יהיו במועד סמוך ה ך דיוניהכוונה היא שהמש
זה הואם. נושא אין מקום לדחות מועדים, זולת במקרים מוצדקים מיוחדי ,ככללהראיות. פרשת
לפי נתונים שהתקבלו בהנהלת בתי עניין של תרבות דיונית ומן הראוי לשנות מהמצב הקיים.
המשפט, כמות הבקשות לדחייה והדחיות של דיונים בכלל ושל הליכים אזרחיים בפרט, חורגים
מכל פרופורציה והם באופן משמעותי מעל ומעבר למקובל במדינות ששיטת המשפט שלהן דומה
לזו שלנו.
כיום מרבים בתי המשפט להורות על הגשת עדויות בתצהירים. גישה זו מן הראוי לשנות,
העדות הגשת תצהירים לוקה בכמה מישורים: .פה-לעל כן נקבע שככלל עדויות תשמענה בע
מנוסחת על ידי עורך הדין ולא על ידי העד עצמו, בכך נשמטת האפשרות להתרשמות מהחקירה
רים אינם משקפים בהכרח את דברי העד. נוהג זה גם גורם לזילות חשיבותה של הראשית והדב
העדות והדיוק בדברים; החקירות הנגדיות מתארכות הרבה מעל ומעבר לנדרש לחקירה עניינית
והוגנת; זמן הגשת התצהירים הוא ארוך וגורם להארכה שלא לצורך של זמני שמיעת התיק; ריבוי
ממתכונת הגשת הראיות ועוד כהנה וכהנה. אכן יש מקרים שבהם הגשת ניירת שלא לצורך; שינוי
מוצע תצהיר מתאימה יותר, למשל, לצורך הגשת מסמכים או נושאים טכניים דומים. לפיכך
האפשרות להורות על הגשת עדויות בתצהירים, אולם זאת במקרים את לבית המשפט לשמור
מתאימים בלבד.
אין כאשר לשמוע עדות בדרך של היוועדות חזותית, זאתההסדר המוצע כולל גם אפשרות
חיונית לבירור השאלות שבמחלוקת. תנאי העדותבאפשרותו של העד להגיע לבית המשפט ו
בהסדר זה יש כדי לסייע לכך.התאמת הציוד הנדרש יעת העדות בהיוועדות חזותית הוא לשמ
בהנגשת ההליך בבית המשפט ולסייע בחקר האמת.
כאשר קיים חשש סביר שלא יהיה ניתן לשמוע את העד ,ים של עדות מוקדמתההסדר הקי
נשמר בעיקרו, אלא ששמיעת העדות תעשה לפי המוצע רק על ידי משפטן )עוזר ,בזמן ההוכחות
בתקנות הנוהגות משפטי או מתמחה(. בעבר לא היו במערכת המשפט די משפטנים, על כן נקבע
גם דות. עתה מצויים במערכת מספיק משפטנים כדי לבצע שגם פקיד יכול לשמוע את העכיום
"אם הצדדים, המיוצגים כולם ,מוצעת עילה נוספת לשמיעה מטלה זו. במסגרת העדות המוקדמת
Deposition הליך של מעין ". זוהי אפשרות חדשה לקיים בהסכמהעל ידי עורכי דין, הסכימו לכך
על ידי עורכי כאמור ים המסכימים מיוצגים במסגרת הכלי של עדות מוקדמת ובלבד שכל הצדד
דין.
02
התקנות המוצעות מבקשות להפסיק את הנוהג שהשתרש של סיכומים בכתב. חלק לא
מבוטל מפיגורי הכתיבה של פסקי דין מקורו בסיכומים בכתב. אלה מוגשים זמן רב אחרי סיום
ם על הדעת וגורמים הם מחזיקים היקפים בלתי מתקבלי ,אם אין הגבלה של עמודיםו הראיות
לאובדן זמן וחוסר יעילות משוועים. התפיסה שלפיה סיכומים בכתב הם רציניים ואילו סיכומים
בעל פה הם אינם רציניים, אינה במקומה. סיכומים בעל פה יכולים להישמע בסמוך לסיום הראיות
מתנהל דיאלוג ך ומשכ לזכור את תוכן הראיות, עדיין , כאשר ניתן)גם בישיבה נפרדת ומיוחדת(
לעניינים שבאמת טעונים ליבון ובירור ובית המשפט יכול לכתוב את פסק הדין תוך זמן קצר
בהרבה. כיוון שכך, ברירת המחדל המוצעת היא של סיכומים בעל פה, תוך שלבית המשפט מוקנית
ים שמיעת סיכומסמכות לקבוע את היקף הטיעון. עם זאת, בדומה לתצהירים, כיוון שלעיתים
לבית המשפט שיקול דעת בעניין למקרים המתאימים מוצע להקנותיותר, בכתב היא המתאימה
בלבד.
פרק י"ז: עדים
עדות. נקודת ל םבפרק זה הושם דגש על יצירת מסגרת ראויה להזמנת עדים ולהבאת
יחס נאות ומכובד כלפי מי שמגיע ליתן עדות, תוך התחשבות בזמנו, בפרנסתו היא שלהמוצא
עיסוקיו. מכאן הצורך להודיע לעד על הזמנתו זמן סביר לפני קיום עדותו, מתן ההתחייבות וב
ולא באופן לכיסוי הוצאותיו, וקיום חובתו להתייצב להשלמת עדותו רק כשהוזמן לעשות כן
. אוטומטי
פרק י"ח: מומחים
ת עניין מומחה לצורך הוכחשל בהסדר המוצע נשמרה זכותו של בעל דין להביא חוות דעת
היום הנוהג את חוות דעת המומחים יש לצרף כבר לכתב הטענות )כפי ההסדר שבמומחיות.
כבר יםהנדרש מסמכיםכל ה יונחושלפני בית המשפט על מנת ,בתביעות לנזקי גוף ובדיון מהיר(
בישיבת קדם המשפט. בנוסח המוצע בוטלה ההבחנה בין מומחה ובין מומחה רפואי. ההבחנה
בין מומחה שאין דין וא בין מומחה המוכר ככזה על פי כל דין )כמו מומחה רפואי( שנעשתה הי
נוספה לסמכותו של בית כמו כן בעל ניסיון וידע בתחום. אם הואהקובע את מומחיותו, שאז די
מומחים, של המשפט היכולת למנות לא רק מומחה מטעמו אלא אף מספר מומחים או צוות
מינוי של מומחה מטעם בית , אם ראה שהדבר נדרש בנסיבות העניין. שיקיימו היוועצות ביניהם
שווי נושא התביעה, עניינה והיקף וסוג המחלוקת שבין הצדדים או שבין בהמשפט ייעשה בהתחשב
בדברמומחה מטעם בית המשפט ה ה שלעוד מוצע לקבוע חובת הצהרהמומחים מטעם הצדדים.
.העדר ניגוד עניינים
והחלטה אחרת ןפרק י"ט: פסק די
, קרוב ככל האפשר בהקדם האפשריבהסדר המוצע הושם דגש על הצורך שבמתן פסק דין
פסק הדין ממצה וקצר. במתןלמועד סיום שמיעת הראיות, כמו גם על החשיבות הטמונה
פרק כ': הערעור
03
ערעור –ההסדר המוצע נועד לייעל את אופן ההגשה, הדיון וההכרעה בהליכים ערעוריים
כיום התקנות קובעות שלושה מועדים להגשת הליכים ערעוריים: בזכות ובקשת רשות לערער.
עשרים יום להגשת ערעור על החלטה אחרת של רשם שאינו בכיר; שלושים יום להגשת בקשת
רשות ערעור; ארבעים וחמישה יום להגשת ערעור בזכות. השוני בין המועדים גורם לבלבול
להגשת כל ההליכים רבים שלא לצורך. לפיכך, מוצע לקבוע מועד אחיד ולטעויות וגוזל משאבים
יום. ארבעים וחמישה -יים הערעור
ההסדר החל הוחלעל ערעורים בזכות .הורחבו דרכי ההכרעה בערעורבתקנות המוצעות
כיום על בקשות רשות ערעור, בשינויים המחויבים. בכלל זה מוצע לבטל את המתכונת שלפיה מוגש
ערעור ולאחריו מוגשים עיקרי טיעון או סיכומים בכתב, ובמקום זאת לקבוע כי כתב הטענות כתב
שיוגש בערעור יהיה ערוך מלכתחילה בדרך של סיכומים בכתב. כמו כן מוצע לאפשר לבית המשפט
אם מצא שהערעור חסר סיכוי או על סמך הכתובים ,לדחות את הערעור אף בלא לבקש תשובה
.(א לגרוע מסמכותו לקיים דיון במקרים שהוא רואה לעשות כןבלוזאת בלבד )
את העלויות של מוצע כי תיק המוצגים יוגש יחד עם כתב הערעור. הצעה זו אומנם תגדיל
מגיש הערעור, אך תחסוך בזמן שיפוטי ותקל על בית המשפט. היא תאפשר לדחות ערעור מיד עם
י, בדומה לאופן שנעשה כיום לגבי בקשות רשות סבר שהערעור חסר סיכובית המשפט הגשתו, אם
ערעור.
מוצע לבטל את האפשרות להגיש ערעור שכנגד. השאלה אימתי ערעור שכנגד הוגש כדין
, וחלק מהערעורים הללו מוגשים כצעד טקטי בלבד. לא מבוטליםמצריכה משאבים שיפוטיים
ן שמעוניין בכך יגיש ערעור עצמאי.כל בעל דיכי נראה שמוטב
פרק כ"א: הוצאות משפט
תכלית הוצאות מוגדרות בפרק ההגדרות כ"שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט".
, למשאבים שנדרשולשפות בעל דין על הוצאותיו בהליך בהתאם לתוצאותיוהוצאות משפט היא
חלטת בית המשפט בעניין פסיקת ההוצאות ה. , בבחינת הכוונת התנהגותולהתנהלות הצדדים
בטא את האיזון הראוי שבין הבטחת זכות הגישה לערכאות, הגנה על זכות הקניין צריכה ל רןושיעו
של הפרט ושמירה על שוויון בין בעלי הדין.
הוצאות הבפרק זה הושם דגש על הצורך של בית המשפט להתאים את קביעתו בעניין
ם בלבד להימנע מטעמים מיוחדי רשאייהא בית המשפט מוצע כי כל הליך והליך. של לטיבו
החליט לחייבם כאמור, יעשה כן תוך קביעת . ואולם, אםלחייב את מי מבעלי הדין בהוצאותמ
והוא יתחשב, בין השאר, בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו ובין הסכום הוצאות סבירות והוגנות,
נתו הנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכ
ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש.
מוצע לקבוע ששיעור ההוצאות שייפסק כאשר ניתן פסק דין בהעדר הגנה יהיה אחיד
)שיעור שכר הטרחה בהתאם לתעריף המינימאלי המומלץ שנקבע בכללי לשכת עורכי הדין(, זולת
אם מטעמים מיוחדים בית המשפט הורה אחרת.
טיעון מפורש בעניין ההוצאות והנמקה של בית המשפט הצורך לקייםעוד הושם דגש על
באשר לסכום ההוצאות שנקבע.
04
פרק כ"ב: הוראות כלליות
בפרק זה מאוגדות מספר הוראות נוהל. העיקריות שבהן עוסקות במסגרת הזמנים
והפעולות שנקבעו לעניין פסלות שופט ולעניין עריכת תצהיר. בשני אלו נשמרו עיקרי ההוראות
ת, תוך קיצורם ופישוטם של ההליכים הנוגעים בדבר. הקיימו
סמכויות שונות של גורמים שונים: מנהל בתי המשפט, סמכות כללית של בסימן ג' נקבעו
בית המשפט סמכות הרשם וסמכות העוזר המשפטי.
התקנות המוצעות כוללות מדדי זמן וכמויות. ברור שיהיו מקרים שמדדים אלה לא יוכלו
לבית המשפט סמכות להורות על סטייה מהם. פיכך מוצע ליתןללהתקיים,
סמכויות העוזר המשפטי הן נגזרת של סמכויות מזכיר משפטי. כיוון שכיום המנ"ת הוא
חלק ממערכת המחשוב נט המשפט, העוזר המשפטי של השופט ממלא את הפונקציה של מזכיר
משפטי.
05
5102-התקנות סדר הדין האזרחי, התשע"
, אני 48911-לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, התשמ"ד 418-ו 419בתוקף סמכותי לפי סעיפים
מתקינה תקנות אלה:
חלק א': עקרונות יסוד
ניהול ההליכים דין לסדר לקבוע הן סדר הדין האזרחי מטרות תקנות .4 מטרות התקנות
הגשמת ו מניעת שרירותיות ,דיונית ודאות בבית המשפט, יצירתהאזרחיים
כדי ,הוגןוהעקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי
לאפשר להגיע לתוצאה נכונה וצודקת.
הליך שיפוטי ראוי
והוגן
הליך שיפוטי ראוי והוגן מתקיים במערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה .3
יימת דיון על פי כללי הצדק הטבעי, שהוקמה לפי דין, נגישה לציבור, מק
, מנהלת את המובאות לפניהההדדיות מכריעה תוך זמן סביר על יסוד הטענות
.מנמקת את החלטתהו ויעיל מידתי ,באופן שוויוני ופוסקת בו ההליך
ניהול המשפט וחובת
בעלי הדין
להגשמת ,ניהול ההליך השיפוטי לעהאחריות על בית המשפט מוטלת (א) .1
עליו ליטול יוזמה, ככל שנדרש, ; לשם כך שביסוד תקנות אלההמטרות
בהתאם לתקנות רשאי לקבל כל החלטה והוא ןקיומלהבטיח את כדי
.הליך ראוי והוגןשל התנהלותואת שיש בה כדי לקדם אלה,
היא לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו באי כוחם וחובת בעלי הדין (ב)
, וכן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית תוך שהם מסייעים אלה תותקנלפי