˙¯„˙Ò‰ ÌÈ„·ÂÚ‰ ˙ÈÏÏΉ ‰˘„Á‰ | ≤∞±∞ ¯‡Â¯·Ù | µµ ÔÂÈÏÈ‚ | ÌÈÈχȈÂÒ‰ ÌÈ„·ÂÚ‰ Ô‡ËÈ· | ¢ ילד שמגיע מהלב¢ גיליון מיוחד בנושא אימוץ¥∏≠±≤ ß עמ ראיון עם שר הרווחה והשירותים החברתיים¨∑ ß מיכל רגב¨ עמ בית קבוע∫ אימוץ לילדים בגיל הרך¨≤≥ ß אורנה הירשפלד¨ עמ כיצד צריכים העובדים הסוציאלייםø להתייחס לבעיית העוניµ∞ ß רינה לאור¨ עמ
This document is posted to help you gain knowledge. Please leave a comment to let me know what you think about it! Share it to your friends and learn new things together.
Transcript
˙¯„˙Ò‰ ÌÈ„·ÂÚ‰ ˙ È Ï Ï Î ‰‰ ˘ „ Á ‰
| ≤ ∞ ± ∞ ¯ ‡ Â ¯ · Ù | µ µ Ô Â È Ï È ‚ | Ì È È Ï ‡ È ˆ Â Ò ‰ Ì È „ · Â Ú ‰ Ô Â ‡ Ë È · |
˙¯„˙Ò‰ ÌÈ„·ÂÚ‰ ˙ È Ï Ï Î ‰‰ ˘ „ Á ‰
| ≤ ∞ ± ∞ ¯ ‡ Â ¯ · Ù | µ µ Ô Â È Ï È ‚ | Ì È È Ï ‡ È ˆ Â Ò ‰ Ì È „ · Â Ú ‰ Ô Â ‡ Ë È · |
¢ילד שמגיע מהלב¢גיליון מיוחד בנושא אימוץ
¥∏≠±≤ ßעמ
ראיון עם שר הרווחה והשירותים החברתיים¨ ∑ ßמיכל רגב¨ עמ
אימוץ∫ בית קבוע לילדים בגיל הרך¨ ≤≥ ßאורנה הירשפלד¨ עמ
כיצד צריכים העובדים הסוציאליים øלהתייחס לבעיית העוניµ∞ ßרינה לאור¨ עמ
| פברואר 32010 ס ' ' דעו מי
תוכן
ביטאון העובדים הסוציאלייםפברואר 2010 | גיליון מס' 55
5. Kirk D. Shared Fate. A Theory and Method of Adoptive Relationships. Ben Simon Publications (1964).
טובה ליכטנשטיין
התבוננות בסטטיסטיקה בנוגע לאימוץ בארץ מראה תמונה
מפתיעה: מרבית האימוצים בארץ אינם של ילידי הארץ אלא
של ילדים מחוץ לארץ. בחמש השנים שמ–2003 ועד סוף 2007
אומצו 1000 מעל מתוכם ילדים, 1500 מעל בארץ אומצו
במסגרת אימוץ בין–ארצי1.
הסיבות לפניות לאימוץ בין–ארצי הן מרובות, ביניהן תקופת
ההמתנה הארוכה לילד מן הארץ עד גיל שנתיים, ללא צרכים
שנים. כשש הוא קטן לילד הממוצע ההמתנה זמן מיוחדים.
חוק לאימוץ. נשואות לא נשים של פנייתן היא נוספת סיבה
הורים. שני לו שיהיו היא הילד שטובת מניח ילדים אימוץ
ידי "איש ואשתו החוק בארץ, אם כן, קובע שאימוץ הוא על
היה שלא במקרים בודדים למאמצים נמסרים ילדים יחד".
הבין– האימוץ אותם. לאמץ המסוגלים זוגות למצוא אפשר
ארצי ענה על הרצון לקצר את זמן ההמתנה ואפשר אימוץ של
ילד קטן על ידי מבקשים בודדים.
,)1996( מעשור יותר לפני בארץ הוסדר הבין–ארצי האימוץ
לאימוץ האג אמנת על ישראל מדינת של חתימתה בעקבות
הילד יחסית מהיר: היה בין–ארצי. בשנים הראשונות, האימוץ
המאמץ. פניית אחרי חדשים כשישה בממוצע, ארצה, הגיע
לא והמדינות המוסרות כמה חדשים( )בני היו קטנים הילדים
מספר הצטמצם השתנה: המצב אולם נשואים. זוגות העדיפו
המדינות המוסרות ילדים לאימוץ, תהליך האימוץ התארך וחלק
מהמדינות המוסרות אינן מאשרות אימוץ של הורה בודד.
יושב על התפר שבין יחסים בין–לאומיים, אימוץ בין–ארצי
עניים ממדינות שלהן ילדים וביטחון סוציאלי. ילדים רווחת
אוכלוסיות גדולות של אנשים קשי יום מוסרות ילדים לאזרחי
מדינות עשירות, המשלמים כסף רב עבור כל אימוץ. אמנת האג
התאמצה למנוע תופעה של "מכירת" ילדים, אבל לא התמקדה
ד"ר טובה ליכטנשטיין היא יושבת ראש הוועדה המייעצת לשר הרווחה לעניין אימוץ בין ארצי
± ראה גורבטוב¨ רÆ ובן≠משה¨ אƨ אימוץ∫ ילדים מאומצים ומשפחות מאמצות∫ סקירה סטטיסטיתÆ מדינת ישראל¨ משרד הרווחה והשירותים החברתיים¨ אגף
Æ≤∞∞π ¨בכיר למחקר¨ תכנון והכשרה
בזכות האימוץ
הארצי
‡ıÂÓÈעמדה �
הגורמים קשים חיים ותנאי מחפיר עוני למנוע בדרכים
להורים להתייאש מלגדל את ילדיהם בכוחות עצמם.
אינו הבין–ארצי שהאימוץ ההבנה גדלה הזמן במרוצת
משקף מצב רצוי של התמודדות פנים ארצית עם גורלם של
ילדים שהוריהם מתקשים לגדלם. כתוצאה מהבנה זו ומלחץ
אימוץ בפני דלתותיה סגרה רומניה האירופי, האיחוד של
גואטמלה רוסיה, כדוגמת אחרות, מדינות גם בין–ארצי.
פנים אימוץ לטובת האימוץ מערך את שינו ואוקראינה,
ארצי. כתוצאה משינויים אלו זמן ההמתנה לאימוץ בין–ארצי
בממוצע לשנתיים שנה בין נמשך התהליך והיום התארך,
הנמסר הילד גיל יסתיים. מתי לצפות אפשר אי ולפעמים
הנמסר הילד של הממוצע הגיל בעבר אם עולה: לאימוץ
לאימוץ למאמצים ישראליים היה בין חצי שנה לשנה, היום
הוא בסביבות שנה וחצי עד שנתיים. כמו כן, מדינות מוסרות
מסתייגות יותר מבעבר ממסירת ילדים למאמצים בודדים.
בהתחשב בשינויים אלו, אני מבקשת להציע מערך שיתייחס
לאימוץ ארצי ובין–ארצי על רצף אחד. אחרי קבלת הבקשה -
של זוג או של בודד - לאמץ ילד, בדיקת ההתאמה של המבקש
הארצי הן האימוץ, מסלולי לשני התייחסות תכלול לאמץ
בין–ארצי בדרך כלל היום, הפונים לאימוץ והן הבין–ארצי.
אינם מתחילים בבדיקת האימוץ הארצי. הם מניחים שהדרך
המהירה והיעילה לאמץ ילד היא במסלול הבין–ארצי. הנחה
זו אינה נכונה במערך האימוץ הבין–ארצי העכשווי.
מביא הבין–ארצי במסלול תינוק שאינו ילד אימוץ
יותר מורכבת מההתמודדות הטמונה בעקבותיו התמודדות
באימוץ ילד גדול בארץ. יש הטוענים שהם מסתייגים מאימוץ
ילד עם צרכים מיוחדים בארץ, היות שהמשימה נראית קשה
לפעמים יש מחו"ל ילד שבאימוץ לשכוח לנו אל ומסובכת.
וכן שאומץ, עד הילד על שעבר מה על אמין במידע חוסר
קיים ניתוק של הילד משפתו, מתרבותו ומסביבתו, בגיל שבו
אימוץ הוא הבין–ארצי האימוץ עליו. משפיע כבר הניתוק
המאומץ שעל נושאים אלו בין–גזעי. ולפעמים בין–דתי
להתמודד אתם בתהליך גיבוש הזהות שלו.
הכמיהה לתינוק היא מובנת, אבל אם אימוץ בין–ארצי אינו
מאפשר אימוץ תינוק וזמן ההמתנה אינו קצר, אימוץ ילד מעל
גיל שנתיים בארץ יכול להיות מסלול להורות שיתאים לחלק
מהמבקשים לאמץ. הורות של ילד גדול יותר, הכוללת הענקת
נזקק, היא חוויית הורות ויציבות לילד בסיס בטוח, קביעות
עוצמה זו בהורות יש תינוק. של מהורות מספקת פחות לא
ואתגר.
אופציה תהיה ארצי לאימוץ פנייה של זו שמגמה בכדי
רצינית עבור המבקשים לאמץ, יש צורך בשינוי עמדות בנוגע
ואם מחודשת, חשיבה הוא הדרוש הראשון השינוי לאימוץ.
בודדים הורים לתרומת בנוגע בחקיקה שינוי - צורך יש
עם לילד להעניק יכולים בודדים מבקשים נזקקים. לילדים
צרכים מיוחדים חוויה טובה וחשובה. כיום רק עשרה אחוזים
מן המאמצים של ילדים גדולים בארץ הם חד הוריים2. בכדי
לאפשר יותר אימוצים של ילדים גדולים על ידי בודדים, על
האחראים על האימוץ לקיים חשבון נפש ריאלי ונוקב בנוגע
להתאמת ילדים למבקשים לאמץ.
השינוי השני הדרוש הוא של המבקשים לאמץ. עליהם לעמוד
מול החלום של אימוץ תינוק ולערוך חשבון נפש נוקב וריאלי
בנוגע ליכולתם לממש חלום זה. המגמה, הן באימוץ בארץ והן
באימוץ בין–ארצי, היא בכיוון של ילדים יותר גדולים. חשבון
נפש ריאלי יסלול את הדרך למימוש הורות שונה מהורות של
תינוק, אבל לא פחות מאתגרת.
Æשם ≤
| פברואר 372010 ס ' ' דעו מי
| פברואר 382010 ס ' ' דעו מי
� ב ‡ıÂÓÈאשנ
הורות מאמצת - מחייבת התקשרות מאומצת
צביה בירמן
הקדמה
משנת 1998 פועלות בישראל עמותות
לאימוץ בין–ארצי. המעקב אחרי הילדים
המאומצים ומשפחותיהם מתבצע כמחויב
בתקנות הישראליות ובכפוף לדרישות
מארצות המוצא של הילדים. ההורים
המאמצים מתחייבים, לפני האימוץ, לאפשר
לאנשי מקצוע לעקוב אחר תהליך היקלטותו
של הילד בסביבתו החדשה.
מאמר זה הוא ניסיון לאסוף חלק מהנתונים
העולים מהמעקב, לנתח לאורם את
המושגים השגורים בתחום האימוץ, לבדוק
את ההשלכות של השימוש בטרמינולוגיה
המקובלת ולהציע הבנות חדשות, שבחלקן
מערערות את ההגמוניה של המושגים
השגורים בשפת האימוץ המקובלת.
הצגת מקריםשנפגשה לאימוץ, הכנה בקבוצת הכרתי ולאה רונה את
בין– לאימוץ "טף עמותת שמספקת ההכנה תהליך במסגרת
מתבצעת ההכנה באמצעותה. המאמצים להורים ארצי"
לאמהות זוגות בין הפרדה תוך כלל בדרך קטנות, בקבוצות
זאת, מאמצות חד הוריות. לפעמים, כשיש תנאים המחייבים
הוריות חד של אמהות ההכנה מעורבות. קבוצות גם נוצרות
היא לרוב ארוכה יותר. תהליך ההכנה לאימוץ כולל התייחסות
לשלושה נושאים מרכזיים:
� תיאור של תהליך האימוץ;
� קבלת ההחלטות על אימוץ ילד מסוים;
ביטחון אמון, ליצירת עד הילד עם הקשר בניית תהליך �
וקבלה הדדית.
ומעורר אנרגיה צורך האימוץ כך שתהליך על מושם הדגש
להתמקד צריך ההכנה ועיקר מעבר, שלב הוא אך - חרדה
עד זמן, לאורך ומחייב מאתגר שהוא - ההורות בתפקיד
עולם.
רונה התגלתה מיד כדמות שביטחונה העצמי מעורער מאוד.
היא הייתה מודאגת לגבי יכולתה לפרנס ילד ולא בטוחה שיהיו
לה הכוחות לגדל אותו. ככל שהתקרב האימוץ, היא הרגישה
מצליחה בקושי היא אם - אמרה כך - ובעצם יותר חלשה
לדאוג לעצמה, איך תוכל לטפל בילד?
יכולה לעמוד בקשיי לאה, לעומתה, הייתה משוכנעת שהיא
ההורות. היא מחכה לילד כבר שנים, היא כבר "גידלה" תשעה
לה תמיכה יש של חברותיה. לילדים וקשורה מאוד אחיינים
מאמצת אמא להיות נולדה פשוט היא - ובכלל משפחתית,
לחבוק תוכל שבו ולרגע התהליך לסיום רוח בקוצר ומחכה
בידיה ילד.
לכאורה יותר הטובים הפתיחה תנאי שלמרות מיד ידעתי
קשה רונה, לכאורה אליו שנקלעה אונים והאין לאה, של
צורכי את לספק שיוכל מאמץ הורה יהיה מי לנבא מאוד
הילד - בעיקר את צרכיו הנפשיים ואת הצורך בחינוך, אהבה,
שחלקם רבים, בגורמים תלויים אלה כל וביטחון. שייכות
מתגלה רק כשהורה מסוים צריך להתקשר לילד מסוים. אם
בהורות ביולוגית יש לפעמים קושי גדול יותר להיקשר לאחד
-----
ד"ר צביה בירמן עבדה בבי"ח פסיכיאטרי לילדים ובביה"ח "הדסה" עין כרם בתפקיד ראש יחידת ילדים, נשים ויולדות בשירות
הסוציאלי. במסגרת תפקיד זה טיפלה בזוגות עם בעיות פוריות. חלק מהזוגות פנו לאימוץ כדי להפוך להורים, ומשם היכרותה עם נושא זה.
בעלת קליניקה פרטית בירושלים, עובדת גם בתל אביב.
תודה לד"ר ישראל פרלמוטר, פסיכולוג קליני, מייעץ ומדריך בתחום הבעיות הרב–ממדיות של ילדים ומשפחות, על שיתוף הפעולה בלימוד
ובהבנה של הסוגיות המרכזיות והמורכבות של חוויית האימוץ.
| פברואר 392010 ס ' ' דעו מי
מן הילדים - בהורות מאמצת זה כמובן קשה יותר, והסיבות
מהו, קשר יודעים ואינם גדולים הילדים ביניהן: רבות. לכך
הם למודי אכזבות מקשרים קודמים עם מבוגרים, לא למדו
לתת אמון, מתגוננים מפני אכזבות נוספות. להורים מאמצים
יש קושי לבנות התקשרות מסיבות דומות: הם למודי אכזבות,
לעתים הם אינם מאמינים בכוחם להיות הורים ואינם יכולים
להישען על יתרונות הדמיון הגנטי, קשר הדם והביטחון שהם
הקשיים מלבד חובקים. שהם הילד של היחידים ההורים
מההתקשרויות לחלק האלה,
בוחנת סביבה יש החדשות
ולעתים ביקורתית יותר מאשר
הורים בין להתקשרויות
לילדיהם הביולוגיים.
מאמצות הן ולאה רונה
באמצע שתיהן הוריות. חד
נאות לחייהן, הארבעים שנות
מקצוע ובעלות ומשכילות
נשואה היתה רונה חופשי.
שנות לאחר והתגרשה בעבר
ילדים. ללא אחדות, נישואים
דעתנית רווקה היא לאה
ובוטחת בעצמה. לפני האימוץ,
הערכה תהליך עברו שתיהן
דומה. לאה עשתה רושם מצוין
שהיא המעריכים את ושכנעה
יודעת בדיוק לקראת מה היא
צעירים הורים לה יש הולכת:
שיעזרו לה, וגם אחיה ואחותה,
ילדים, מגדלים שבעצמם
איתה. טוב בקשר נמצאים
שיעמדו בטוחה הייתה היא
לרשותה בכל הקשור לאימוץ.
אחיה. עם מרוחק בקשר ומצויה מהוריה התייתמה רונה
הכנה בקבוצת השתתפה רבה, לתמיכה זקוקה היתה היא
לעומתה, אינדיבידואלי. ייעוץ וקיבלה ביקשה ואף לאימוץ
מסיבות שונות, לאה עברה רק חלק מתהליך ההכנה לאימוץ.
תזדקק שרונה ברור היה זמן. באותו בערך אימצו שתיהן
לליווי צמוד. היה צפוי שלאה תסתדר בקלות.
שייסע מי מצאה לא היא לבדה. נסעה רונה הילדים לבית
איתה וגם רצתה לחסוך את ההוצאה הגדולה הכרוכה במימון
הנסיעה והשהייה של אדם נוסף. לאה נסעה עם אמה.
הפגישה של רונה עם הילד שעמדה לאמץ הייתה קשה. הוא
היא אונים. וחסרת דחויה הרגישה והיא אליה התקרב לא
וחוסר הניסיון חוסר שבה טראומטית, כחוויה זאת תיארה
אותה. ושיתקו המפגש על השתלטו שלה ההורי הביטחון
במהלך ימי הביקור הילד בכה והיה מתוסכל, וגם היא הביעה
את אישרו שבו המשפט אחרי ובבלבול. בבכי תסכולה את
כשבוע. עוד במלון הילד עם להישאר מרונה דרשו האימוץ,
אמרה שבסופו בכי, של כשבוע הזו התקופה את זוכרת היא
ששנינו חושבת אני אמא, להיות אותי שלימדת "תודה לילד:
למדנו איך לחיות ביחד."
היא מיד. נוצר הקשר בתה את פגשה כשלאה לעומתה,
רמת את ובדקה בהתנהגותה התבוננה הילדה, עם שיחקה
ההתפתחות שלה על פי הנחיות
התפתחותי מרופא שקיבלה
הופיעו הבעיות הנסיעה. לפני
דווקא מכיוון בלתי צפוי: אחרי
שבו במלון הילדה עם הפגישה
שהו לאה ואמה, התחילה האם
על הכול: על ביקורת להעביר
הילדה, שלא מצאה חן בעיניה,
על התנהגותה של לאה במהלך
בית על הילדה, עם הפגישה
העמותה נציגת ועל הילדים
כל לאורך לרשותן שעמדה
היה ושתפקידה במקום שהותן
יתבצע שהתהליך לכך לדאוג
בעיר עובדים )הנציגים כראוי
הילדים, בית נמצא שבה
הילד בין המפגש את מכינים
ההורים לבין לאימוץ המועמד
כל את ויוצרים המאמצים
את המאפשרים התנאים
הפועל(. אל האימוץ הוצאת
ולהדוף להתגונן נאלצה לאה
את הביקורת החריפה של אמה.
אותה ערערו האם תגובות
מסוגלת שהיא הביטחון אצלה להיסדק החל ולראשונה
לאמץ. כנראה שדפוס זה - של שיתוף פעולה וקרבה כביכול
ומיד לאחר מכן ביקורת מצמיתה - מלווה את היחסים שבין
מסביר גם שהוא יתכן ובדיעבד ומתמיד, מאז לאמה לאה
בהמשך אינטימיים. קשרים ביצירת לאה של קשייה את
יותר חופשייה הייתה הילדה הבאות, בפגישות הביקור,
ופתוחה לקשר, אך לאה הרגישה איך היא עצמה מתרחקת
ומתקשה להתחבר לילדה.
דיון
הבאת ילד לעולם יוצרת שינוי גדול בחיים, בין אם מדובר
אופי מאמצת. היא ההורות אם ובין הטבע" "בדרך בהורות
תהליך האימוץ צורך אנרגיה ומעורר
חרדה - אך הוא שלב מעבר, ועיקר
ההכנה צריך להתמקד בתפקיד
ההורות - שהוא מאתגר ומחייב
לאורך זמן, עד עולם
| פברואר 402010 ס ' ' דעו מי
� ב ‡ıÂÓÈאשנההתחברות לילד. ההורים בין שנוצר בחיבור תלוי השינוי
אל הילד היא תהליך ארוך ומורכב התלוי באישיות של הילד,
באישיותו של ההורה ובגורמים רבים אחרים. אי אפשר להטיל
על ילד אחריות רבה מדי לאופי החיים של ההורים )ומובן שלא
ההסתגלות תהליך שבמהלך להבין חשוב בעיקר לאושרם(.
ההדדית מוטלת על ההורים המאמצים משימה קשה ביותר,
של יצירת דפוסים של קשר מחייב בינם לבין הילד המאומץ,
שלא ידע מעולם קשר שיש בו מחויבות והדדיות.
מישהו של החוויה את מכיר אינו ילדים בבית שגדל ילד
שמחויב לספק את צרכיו. ברוב המקרים הוא יודע בדיוק איך
לפעול כדי לשרוד, איך לציית, איך להימנע מכאב. הוא אינו
יודע מהי אמא או מהו קשר מתמשך, חם ואוהב. הוא גם אינו
יודע מהו בית, איך נראים חדר אמבטיה או מטבח, מהו מקרר
ואת לו חדש הכול האלה. החדשים בתנאים מתנהגים ואיך
הכול הוא צריך ללמוד. את הכול צריך ללמד אותו.
בקשיים נתקלה לאה הביתה. ילדיהן עם הגיעו ורונה לאה
עימותים היו הבת לבין בינה בתה. עם בהתקשרות גדולים
יומיים יום קשיים של אופי נשאו שרובן מסיבות קולניים,
וטריוויאליים המתעוררים תדיר בין הורים לילדיהם הפעוטים
)הילדה, למשל, רצתה לשחק במשחק מלכלך; לאה לא הסכימה
מקצה הצעקות את ששמעתי כך כדי עד גדול קול והרימה
טרגי, באופן אך בתה, את לאהוב התכוונה לאה הרחוב(.
לכאורה, קרבה, אמה: עם יחסיה הוא לאמהות שלה המודל
שבתה לכך הקשיים את ייחסה לאה מצמיתה. ביקורת עם
אישיותה. עם להסתדר והיא מתקשה ודעתנית, עקשנית היא
והעקשנית הדעתנית האם בין כי ברור היה מהצד למתבונן
לבין בתה מתנהל מאבק כוחני על שליטה בחיים. ללאה היה
קשה לקבל את תפקיד האם המקשיבה והמספקת את הצרכים
ולאפשר לבת את הביטחון והתנאים המאפשרים יצירת קשר
לבתה מרחב לתת היא התקשתה רגשית. ומחויבות של אמון
מול ישבה רונה לעומתה, צרכיה. ואת רצונותיה את לממש
הילד, התנסתה, למדה, בכתה והתחילה להבין שהחיים השתנו.
היא קיבלה את העובדה שכבר אינה לבד, שיש עוד אדם בבית
ושיש לו צרכים שהאחריות לסיפוקם מוטלת עליה.
בה להשקיע שיש קשה, עבודה היא ילד עם קשר בניית
הילד עם במפגש המתחילה דינמית כמשימה ולראותה
ונמשכת לאורך כל החיים. לנשים החיות במשך שנים ארוכות
ללא בן זוג וללא יחסים אינטימיים, המעבר לחיים עם ילד
היכולת אי אם לדעת אפשר אי במיוחד. קשה להיות עלול
לקיים מערכת יחסים מחייבת, הדדית ואינטימית השאירה
את "ניוונו" זוג בן ללא החיים אם או זוג, בני בלי נשים
הכישורים הדרושים להן כדי לחיות בזוגיות. הורות מאמצת
יכולת להיות קשובים דורשת פתיחות גמורה, גמישות רבה,
משלו. ואישיות צרכים עם אדם עוד של קיומו ולקבל
במקביל, צריך לעמול כדי לבנות את כישוריו האמוציונליים
גבולות, הגדרת הבנה, הדורש דבר הילד, של והחברתיים
תקיפות ועקביות.
לילד להורות הייחודיים מהאספקטים חלק עוד לכך נוסיף
מאומץ: הורות ביולוגית מתחילה בדרך כלל בתינוק זעיר, תלוי
בכול באמו, שפעילותו מוגבלת וצרכיו נעים בין אוכל, שינה ומה
שביניהם. כשמביאים הביתה ילד מאומץ, הוא בדרך כלל כבר
יותר פיזית, יותר. הוא גדול גיל שנה ואף ילד פעיל, בסביבות
להתכונן ויש בתנועותיו, עצמאי מתינוק, יותר הרבה שוקל
לכך שמגוון הפעולות שהוא יודע לעשות הוא עצום וכי הרבה
בכל הקשור זאת, לעומת הידיים. על אותו לשאת יותר קשה
הוא שלו ההתקשרות ובמיומנויות האמוציונלית בהתפתחותו
כמו ממש לטיפול הזקוקים ילדים ויש מפותח, פחות הרבה
תינוקות רכים.
הורים מאמצים, אף אם הם יודעים שהילד לא התנסה במה
שמתנסה ילד הגדל בבית הוריו, מתקשים להבין את משמעות
הפער שבין רמות התפתחותו בתחומים השונים. הורים צריכים
לתאר שניתן מה עם מגיע מהילדים שחלק לכך להתכונן
כצרכים שאינם רגילים בילדים הגדלים מינקות בבית הוריהם.
לעתים הם זקוקים למגע פיזי רצוף, אינם מסוגלים להיות לבדם
ופוחדים ממצבים שאי אפשר לצפותם מראש. יש להם שיטות
התעסקות במיטה, התנדנדות כמו עצמית להרגעה מגוונות
אובססיבית בחפצים מסוימים, דפיקת ראש בקיר או במיטה,
ועוד שלל תופעות האופייניות לילדים שגדלים בבית ילדים.
גם אך מחדש להתחיל אפשרות לפעמים נותן "האימוץ
אסון ולפעמים הרסנות אכזבות, של פוטנציאל בחובו טומן
פסיכולוגי"1
אימוץ לאורך ההיסטוריה
האימוצים הראשונים המתועדים בהיסטוריה הם מתקופת
מצרים העתיקה, יוון ורומא )וכמובן, האימוץ התנ"כי המפורסם
של משה על ידי בת פרעה(. עד המאה העשרים, האימוץ היה
או יורש להבטחת המבוגרים: צורכי לסיפוק מכשיר בעיקרו
המשכיות של המשפחה, פולחן אבות, רצון שיהיה ילד שיטפל
בהורים בזקנתם. בתרבויות שונות היה אופי האימוץ שונה: היו
אימוצים שנועדו לשמור על ילדים בתוך הקהילה שבה נולדו,
למשל בשבטים האינדיאניים באמריקה, והיו אימוצים שנועדו
להגדיל את המשפחה ובכך גם לחזק אותה ולהרחיב את יכולת
המנוסות השבט זקנות מסוימות, בתרבויות שלה. העבודה
שנזקקו הילדים גידול על האחראיות היו בעצמן והבטוחות
מועדף ליחס יזכו שהילדים ודאגו כך על תוגמלו הן לבית.
Debbie Hindle, Graham Shulman, The Emotional Experience מתוך ± of Adoption, New York, 2008Æ
| פברואר 412010 ס ' ' דעו מי
בחברה שבה גדלו. בתרבויות אחרות, הילדים היו "רכושו" של
מי שאימץ אותם.
אולם העדויות ההיסטוריות מדגימות כי תמיד היה האימוץ
נושא טעון רגשית, שהיה קשור לנושאים רגישים אחרים כמו
אי הילדים(, )של לגיטימיות אי המאמצים(, )של פוריות אי
יכולת של המשפחה הביולוגית ואי מוסריות של היולדת. לאורך
ובכאב בצער מחד, רוויים, היו אימוץ סיפורי ההיסטוריה,
בשמחה ומאידך, לעולם, הילד של בואו בנסיבות הכרוכים
המאה עד המאמצת. למשפחה הילד בהצטרפות הכרוכה
יסתירו האימוץ במעשה השותפים שכל נהוג היה העשרים
חלק ממרכיביו. היולדת התחבאה כדי שלא ייחשף סוד הריונה
נדוד להרחיק נהגו המאמצים ההורים ברבים. חוקי" "הלא
ממקום מגוריהם כדי להתחיל "חיים חדשים". ההורים חששו
אי על שיידעו רצו לא וגם המאומץ ילדם את מהם שייקחו
פוריותם2. מעשה האימוץ היה שזור בסודות ובשקרים ולרוב
היה תוצר של נסיבות שחייבו לנקוט אימוץ כפתרון לבעיה של
המאמצת, המשפחה או הביולוגית המשפחה היולדת, הילד,
ולא הגשמת חלום. רק באמצע המאה העשרים התגבשה גישה
המחייבת לחשוף את עובדת האימוץ בפני החברה ובפני הילד.
ברור מדוע הגילוי הוא מחויב המציאות, אך גם ברור כי הוא
קשה להורים ולילד ומלווה בדילמות ובסערות נפש רבות.
הקשורות משמעויות "אימוץ" למילה לייחס מקובל כיום,
מאמצת שהורות לכך מתייחסים פחות ובאומץ. בחיבוק
דורשת מההורים להתאמץ מאוד כדי להצליח.
כנושא שעליו צריך לשוחח מקובל לעסוק בעובדת האימוץ
ואפילו הילד עם המשותפים בחיים אותו להנכיח הילד, עם
Brodzinsky, Schechter (ed.). The Psychology of Adoption, מתוך ≤New York: 1990Æ
להפיק ספר אימוץ )ההורים כותבים לילד את סיפור אימוצו,
ובכך מייצרים נרטיב שאפשר לחזור עליו כל אימת שהשאלות
עולות והוא נמנע, אולי, ממה שלא רוצים לומר(.
שלא ובדאגה האימוץ בעובדת מרוכזים כך כל לפעמים
לטעות בגידול הילד המאומץ, עד כי אין מתייחסים לכך שגם
ההורה אישיות בין דינמיקה קיימת וכי צרכים יש להורים
שבה בדרך רבה ורגישות זהירות לנקוט יש הילד. לאישיות
קשה נושא היותה משום בעיקר האימוץ, בעובדת עוסקים
מועדת היא מסובכים פסיכו–דינמיים ובתהליכים להורים,
מסתבכים שעליו לציר להפוך
היחסים של ההורים עם הילד.
על ציר זה "תולים" קשיים שהם
ילד. בגישה טבעיים בגידול כל
המקובלת היום, עובדת האימוץ
הופכת לסיבה ומסובב גם יחד
לבעיות לייחסו שנהוג מה לכל
האופייניות לילדים מאומצים.
מחויבות הורית
קודם היא מאמצת הורות
ההורים לרוב הורות. כול
מסוימת ובמידה המאמצים,
שבין הוריים לחד יותר עוד
תפקיד היא הורות המאמצים,
אותם המחייב וקשה חדש
לאמץ לעצמם התנהגויות ואורח חיים שונים מאוד מכפי שהיו
הם המאמצים ההורים כי לציין חשוב לאימוץ. עד רגילים
בדרך כלל מבוגרים במידה ניכרת מגיל הפוריות, חלקם מותש
מטיפולי פוריות ומהכישלון להפוך להורים, ולרוב זו ההורות
הראשונה שהם חווים. מרכיבי ההורות הקשים ביותר לאימוץ
ההורית. הסמכות ופיתוח הטוטלית ההתקשרות יכולת הם
שני מרכיבים אלה הם מהות ההורות. הם כרוכים זה בזה ויש
קורלציה בין היכולת של ההורים להוביל את הדיאדה ליחסים
אינטימיים טוטליים לבין יכולתם לפתח סמכות הורית.
התקשרות ליצור מסוגלים אינם המאמצים ההורים אם
יתגלו הורית, סמכות לפתח מצליחים הם אין ואם טוטלית
קשיים בגידול הילד ובהתפתחותו.
מניסיון רב שנים במפגש עם משפחות מאמצות, אני מוצאת
כי המאפיינים האובייקטיביים של ההורים המאמצים ויכולת
ההסתגלות שלהם לדרישות ההורות הם עובדות שמשקלן רב
בניתוח תוכן האימוץ והשלכותיו. בנוסף לאלה קיימת שכבה
ביצירת קושי העבר, )כישלונות נפשיים" "משקעים של עבה
בניסיונות הקשורות טראומטיות חוויות אינטימיים, יחסים
יכולת על שמשפיעים ועוד(, לעולם ביולוגי ילד להביא
לפעמים כל כך מרוכזים בעובדת
האימוץ ובדאגה שלא לטעות בגידול
הילד המאומץ, עד כי אין מתייחסים
לכך שגם להורים יש צרכים וכי קיימת
דינמיקה בין אישיות ההורה לאישיות
הילד. יש לנקוט זהירות ורגישות רבה
בדרך שבה עוסקים בעובדת האימוץ,
בעיקר משום היותה נושא קשה
להורים, ובתהליכים פסיכו–דינמיים
מסובכים היא מועדת להפוך לציר שעליו
מסתבכים היחסים של ההורים עם הילד
| פברואר 422010 ס ' ' דעו מי
� ב ‡ıÂÓÈאשנההתחברות וההתקשרות של ההורים אל הילד. מסיבות רבות,
שחלקן מובנות בעצם היתרון שיש למבוגרים על ילדים, רובנו
עוסק בקשיים שיש לילד ומנסה להסביר חלק מהם בחוויות
שלו העלומה בגנטיקה חייו, בתחילת חווה שהילד נטישה
ספקולציות כלל בדרך והם שליטה עליהם שאין ובמשתנים
הילד. העיסוק על "הידועות" על מעט העובדות ומניפולציות
הרבה אינטנסיבי בקשיים המאמצת ההורות של בחלקה
פחות.
להתמודד שיש ממה חלק רק היא האימוץ מציאות אבל
אתו במסגרת ההורות. היא חלק מהסיפור המשפחתי בכלל
האימוץ עובדת של משקלה בפרט. הילד של חייו ומסיפור
רבה במידה תלוי המאמצת במשפחתו הילד חיי במכלול
התולים מאמצים הורים ההורים. לה שמייחסים במשקל
חוזרים האימוץ, בעובדת ולילדם להם שיש הקשיים את
להעלות את הנטישה שקדמה לאימוץ כגורם מרכזי לקשיים
ומסבירים את הקשיים בכך שכך בא הילד לעולם )משליכים
שקדמו וסביבתיים גנטיים גורמים על הבעייתיות את
חוויית של לרה–אקטיבציה למעשה גורמים - לאימוץ(
בה לראות שמקובל והיעזבות, תלישות הכוללת הנטישה,
חוויה טראומטית.
צריכים שהם ההנחה את המאמצים בהורים לבנות "יש
להתאמץ, לקחת אחריות ולנקוט עמדה אקטיבית מאוד כדי
להוציא את עצמם, ובעקבות זאת גם את הילד, מהגורל שהיה
מנת חלקם לפני האימוץ"3
פיתוח הורות מאמצת טובה דיה
לשאוף יש ויניקוט, של דיה" הטובה מ"האמהות בהשאלה
להציב בזהירות, ניתן, דיה. טובה מאמצת הורות לפתח
וההורים זה את ההנחה שהילד בתחילת הדיון בהורות מסוג
באים מעמדת קורבן של נסיבות החיים, מהרגשה של מוגבלות,
כישלון ועזיבה. ההורים לא הצליחו להרות את ילדם הביולוגי.
לגדלו שיכולים ביולוגיים להורים להיוולד הצליח לא הילד
)או שלא הצליח לגרום להוריו להחזיק בו(. עם האימוץ, הילד
יכולים, ההורים שבה תקופה חדשה, לתקופה נכנסים והוריו
סוף סוף, לדאוג לילד ולקבל אחריות על חייו, ומולם ילד שסוף
סוף מצא מי שיהיה אחראי עליו וידאג לו. יש, אם כן, במעשה
האימוץ הזדמנות לשינוי רדיקלי בחיים, לאופטימיות וליצירה.
הורים כאשר המשותפים החיים עלילת מסתבכת אז אבל
מאמצים ממהרים מדי, כאמור, לתלות כל קושי במטען הגנטי
של הילד ובנטישה המוקדמת שלו.
≤ מתוך פרלמוטר ובירמן¨ ¢הורות מאמצת ≠ חוויה טוטאלית או פטאלית¢¨ Æ≤∞∞µ אקטואליה¨ יוליפסיכו
תכונות "ירש" שהילד לפעמים אומרים ביולוגיים הורים
ויכולים להיות כנים והתנהגויות של בן הזוג, או של החמות,
הורים לקבל". "מתקשים הם בילד הזה החלק שאת ולומר
טובים דיים ייקחו אחריות, ימתנו את השפעת "התכונות של
"ככה יגידו לא ויטפחו את התכונות ה"רצויות". הם החמות"
עולמו, הבניית הילד, על אחריות לקיחת לעולם". בא הוא
התפקיד מהות הם התנהגות ועיצוב ערכים הקניית חינוך,
ולחיים חדש לעולם הבטחה יש האימוץ בעצם הרי ההורי.
טובים יותר מהעולם שאליו נולד הילד.
כשהורים אינם מקבלים על עצמם את האחריות על הבניית
נעלמים גורמים מאחורי ו"מסתתרים" הילד של עולמו
ידם, על שאומץ לפני הילד של עולמו את כביכול, שעיצבו,
הם עוזבים את הילד לנפשו ולמעשה נותנים לו לגדול בחלל
זו העזיבה שממנה הילד סובל באופן בינקותו. שבו הושאר
שתיקח זו תהיה דיה טובה מאמצת הורות ביותר. כואב
במערכת וכישוריו, הילד של התנהגותו על מלאה אחריות
מצופה מה ברור שבה מערכת ומאוזנת. אינטימית יחסים
ממנו כילד שגדל בבית.
"מי יודע מה עבר עליו"?
הורים מאמצים גם מרחיבים את "הבור השחור" של תחילת
החיים של הילד בנסותם להסביר בכך קשיים בתפקוד שלו.
והולך שמתעצם שחור בור מהווה עליו עבר מה השאלה
באותה עוסקים אינם הורים מהכיל. גדול נפח ומקבל
עצמם של להתנהגות הסבר וחיפוש אובססיביות של מידה
ה"נטישה" את ארוכות. לשעות במעון ילד משאירים כשהם
ככורח מקובל, כהכרח מקבלים הורים במעון, יומית היום
ילדים בתחילת ילד מאומץ בבית המציאות. גם השהייה של
חייו היא כורח המציאות.
על ניקח אחריות יש הכרזה שמהיום אנחנו בעצם האימוץ
מה שעובר עליך, עם המגבלות הידועות. אחת מהמגבלות היא
שלעולם ומובן הילד על עובר מה לדעת באמת אפשר שאי
אי אפשר יהיה לדעת מה עבר עליו כשננטש כתינוק או כילד.
הורים טובים דיים דואגים שחיי הילד יהיו טובים ומספקים
ככל שניתן. בעצם, כמו הורים ביולוגיים.
ולא ילד לגדל בין ההורים שרצו קיימת סימטריה מנחמת
הצליחו שלא להורים שנולד הילד לבין להולידו הצליחו
לגדלו. ההורים המאמצים הם "נפשות חיות" ומרכזיות בסיפור
האימוץ. יש להתייחס אליהם, לתת לצורכיהם הכרה, להבין
כי ההורים והילדים במקביל מנסים לחיות הכי טוב שאפשר,
הרוחשת ובפעילות המשותפים חייהם בבסיס אולי כי אם
חלומו של חלום: על הוויתור צל של כאב קיים תמיד לצדם
ילד לגדל ההורה של וחלומו יולדתו אמו בחיק לגדול הילד
יוצא חלציו.
| פברואר 432010 ס ' ' דעו מי
מינה יולזרי ועדה אטיאס
מבוא
במאמר זה נדון ביישום חוק הפונדקאות אשר נחקק בישראל
ב–1996. החוק נחקק בעקבות לחץ של זוגות, אשר הטכנולוגיה
הרפואית לא הצליחה לסייע להם להפוך להורים. בישראל, כמו
בעולם המערבי, 20% מהזוגות ייתקלו בקושי להרות. יחד עם
זאת, מרביתם יצליחו להרות באמצעות הטכנולוגיה הרפואית
לאלטרנטיבות יזדקקו זו מאוכלוסייה 5% ורק המערבית
נוספות כדי להפוך להורים.
הייתה אלו לזוגות להורות היחידה האלטרנטיבה בעבר,
אימוץ, או לחלופין בחירה בסגנון חיים ללא ילדים. פונדקאות
מאפשרת הורות ביולוגית גנטית של שני ההורים או של האב
אפשרי. אינו המיועדת האם בביציות השימוש כאשר בלבד,
.)IVF( גופית חוץ הפריה בטכניקת מושג הפונדקאות היריון
במעבדה הפרייתן המיועדת, מהאם ביציות שאיבת כלומר,
בזרע בעלה ולאחר יומיים או יותר מן ההפריה - שתילת שני
עוברים ברחם הפונדקאית.
היות טבעי, להיריון ביותר הקרוב הדבר הינו פונדקאות
בגלל חווים את ההיריון להוריו. ההורים גנטית שייך שהילד
קרבתם לפונדקאית, ומיד לאחר הלידה התינוק עובר לרשותם
ולטיפולם.
להיות לחוק, בהתאם חייבות, ישראל במדינת הפונדקאיות
תושבות מדינת ישראל, חד הוריות, גילאי 38-22, אימהות לילד
אחד עד ארבעה ילדים ובעלות רקע רפואי ופסיכולוגי תקין.
עם ב–1996, הוקם פונדקאות באמצעות להורות המרכז
הוועדה ולנוהלי החוק לדרישות בכפוף ועובד החוק, חקיקת
לאישור הסכמים לנשיאת עוברים מטעם משרד הבריאות. את
המרכז מנהלות מינה יולזרי ועדה אטיאס, עובדות סוציאליות
בעלות תואר שני.
----הכותבות הן עובדות סוציאליות בעלות תואר שני, מנהלות המרכז
להורות באמצעות פונדקאות
כיצד מרגישות פונדקאיות
לאחר הלידה? על חוויית הפרידה של האם הפונדקאית
מהעובר שאותו נשאה ברחמה ועל המרכז להורות באמצעות פונדקאות -
שנולד מתוך צורך שלא היה לו מענה
| פברואר 442010 ס ' ' דעו מי
� ב ‡ıÂÓÈאשנחוק ההסכמים לנשיאת עוברים קובע את הקריטריונים ואת
נושאת וכן קובע כי הסכם בין אם הדרכים לביצוע ההסכם,
להורים מיועדים יאושר על ידי ועדה של משרד הבריאות אשר
חבריה נקבעו על פי חוק. כמו כן, המחוקק קבע כי מרגע לידת
התינוק, פקידת הסעד לחוק משמשת לו כאפוטרופוס, והעברתו
מהאם הנושאת להורים המיועדים תיעשה על ידיה. עם זאת,
החוק לא קבע מנגנונים לסיוע למשפחות ולאם הנושאת טרם
חתימת ההסכם ביניהן ובמהלכו.
לתת רצון מתוך באה להורות המרכז את להקים היוזמה
מענה אופרטיבי לזוגות ולפונדקאיות כאחד.
את לספק שמטרתו מקצועי, רב מצוות מורכב המרכז
השירותים הבאים:
� איתור פונדקאיות ואבחון פסיכו–סוציאלי, שנעשה
על ידי מנהלות המרכז;
� אבחון רפואי על ידי גניקולוג;
� אבחון פסיכולוגי על ידי פסיכולוג קליני;
� ייעוץ משפטי לזוגות ולפונדקאיות;
� ניהול התיק מול הוועדה מטעם משרד הבריאות;
� ליווי פסיכו–סוציאלי לפונדקאיות ולזוגות עד לאחר
הלידה, כולל התערבות ברמה הפרטנית, הזוגית,
המשפחתית והקבוצתית.
הפונדקאית של הפרידה בחוויית לדון היא מטרת המאמר
מהעובר/ים שאותו/ם נשאה ברחמה.
הנושאות האימהות של רובן רוב של העיקרי המניע
להחלטתן לשמש כפונדקאיות הוא כלכלי. יחד עם זאת, קיים
גלוי, אשר מתחזק גם מניע רגשי שלעתים הוא סמוי ולעתים
ככל שהתהליך מתקדם.
אחר; היריון לכל דומה ההיריון חוויית פיזית, מבחינה
מנגנון מתפתח הפונדקאית אצל פסיכולוגית, מבחינה
כדי נושאת, היא שאותו לעובר להיקשר שלא לה המאפשר
להקל על עצמה את הפרידה לאחר הלידה.
המאמר יכלול את החלקים הבאים:
• תיאור חוויית הפרידה של הפונדקאיות מהעובר;• תיאור התערבות המרכז;
• מחקר שהתפרסם באנגליה ובדק כיצד מרגישות פונדקאיות לאחר מסירת התינוק להוריו.
הורים ופונדקאיות אחרי הלידה
כשנולד תינוק, הוא הופך באופן טבעי גבר ואישה למשפחה.
החובקים ואישה בגבר מלצפות יותר מרגש אין בעינינו,
חייבות אנו בפונדקאות, נולד. אך שזה ילדם את לראשונה
לציין, ההתרגשות הרבה יותר גדולה. בחדר הלידה נמצאים זוג,
פונדקאית, אחות מיילדת ומלווה מטעם המרכז, וכולם ביחד
מלווים בהתרגשות את הולדת הצאצא. גופה של הפונדקאית
את תסיים שבו לרגע להגיע רוצה כולה וכל בכאב מיטלטל
הלידה מכול. היקר את המיועדים להורים ותעניק ההיריון
מעוררת בבני הזוג התרגשות עזה, שמגיעה לשיאה עם קבלת
התינוק לחיקם. כל הרגשות האלו הם פרי שיתוף הפעולה בין
ההורים המיועדים לבין האישה שלקחה על עצמה לסייע להם
להפוך להורים.
עם הלידה בחדר שוהים המיועדים ההורים הלידה, לאחר
הפונדקאית והתינוק או התינוקות שנולדו, עד שניתן להעבירם
למחלקת התינוקות. בזמן זה הם חווים התרגשות רבה והכרת
תודה לפונדקאית. מאוחר יותר, הפונדקאית עוברת למחלקת
פיזית מתאוששת היא שבהם ימים, כמה שם ושוהה נשים
מהלידה. לקראת השחרור מתחילים לעלות רגשות של ריקנות,
והדאגה ההורים עם ביחסים יצרה שהלידה השינוי תוצאת
הרגשיים קשורים כי המשקעים נראה איתם. להמשך הקשר
יותר לפרידה מבני הזוג מאשר לפרידה מהתינוק.
פונדקאיות וזוגות בונים לאורך התהליך קשרים בעלי דרגות
קרבה שונות. לאופי הקשר שנבנה לאורך התקופה יש השפעה
על התהליך הרגשי שהפונדקאית תעבור לאחר הלידה.
זוגות יש הצדדים. של באישיותם תלוי שנוצר הקשר
תקופת כל לאורך קרוב בקשר שמעוניינים ופונדקאיות
ויש שמעוניינים בקשר קונקרטי, שמטרתו העיקרית ההיריון
שני. מצד כספי ופיצוי אחד מצד לעולם ילד הבאת היא
להערכתנו, כל הקצנה - למערכת יחסים אינטנסיבית מדי או
כזו המרוחקת מדי - תשאיר את הפונדקאית לאחר הלידה עם
קושי רגשי.
לאחר טבעי באופן תשתנה הלידה לפני של היתר קרבת
של ומקומה העניינים מרכז את יתפוס התינוק שכן הלידה,
טבעי הינו שהתהליך ההבנה למרות יידחק. הפונדקאית
ונכון, הפונדקאית תישאר עם רגשות מעורבים. מרחק היתר,
להערכתנו, יוצר בעייתיות גדולה עוד יותר, שכן תהליך הכרת
)ההורים( המקבל של וגם )פונדקאית( הנותן של גם התודה
יכול להיות מושלם ללא מערכת יחסים שיש בה קרבה אינו
התהליך לאורך שנוצרו הרגשות זה, במצב רגשות. וחילופי
ובלידה לא יזכו לעיבוד רגשי, וישאירו את השותפים לתהליך
עם רגשות לא פתורים לתקופה ארוכה יותר.
בניגוד ללידות קודמות שלה, לאחר לידה זו הפונדקאית חוזרת
הביתה בידיים ריקות. הטבע עושה את שלו, רמת ההורמונים
לידה(. השכנים, )כמו אחרי כל ויש תחושה של עצבות יורדת
התינוק. היכן ותוהים מברכים הפונדקאות, על ידעו שלא
הפונדקאית חשה ברגעים אלו שהאנרגיה הרגשית שלה אינה
מספקת להתמודדות עם קונפרונטציות מסוג זה. אולם מכיוון
התהליך, בתחילת עוד נבדק הנפשי שחוסנן בנשים שמדובר
מוצאות הן ופסיכו–סוציאליים, פסיכולוגיים אבחונים דרך
בסיוענו את הדרך להתחזק ולצאת ממצב החולשה הזמנית.
ביצוע )גליה(: Mimun Clal | בריף: 14569 | קובץ: katavat mashkanta | גודל: 16.3-23 ס"מ | מדיה: מגזין מודעה עבור מגזין העובדים הסוציאליים | גרפיקה: שרה תאריך: 1.2.2010
גמלאים רבים נקלעים בעת פרישתם לגמלאות למציאות חדשה, לעתים אפורה ובוודאי לא מעודדת, בה הם מוצאים את עצמם חיים מן היד אל הפה. תשלומי הביטוח הלאומי אינם מספיקים כדי לגמור את החודש, לא כולם דאגו לפנסיה נוספת, כך שאין משאבים נוספים וגם אם יש פנסיה קורה, זה כל מידי. במעט שמדובר מתברר העבודה, ממקום מסודרת בעת שרמת החיים בישראל עולה ובמקביל מאמיר יוקר המחיה. לעיתים קרובות נאלצים הגמלאים לפתוח תכניות חסכון ובמצבים קשים יותר,
אף להיעזר באופן שוטף בילדים ולחסוך בקניית תרופות ואוכל. התמודדות נוספת קשורה לגמלאים המעוניינים לעבור לדיור מוגן, אך מתקשים לשלם את עלות הפיקדון הגבוהה, במיוחד כאשר קיים חשש
למכור את בית מגוריהם.
חוותה: אותו הכלכלי הקושי על מספרת ,77 בת אלמנה שלומית, למצב נקלענו ני בַּ ושני אני נפטר, שבעלי מאז האחרונות, "בשנים כלכלי בעייתי. הבן הגדול הסתבך בעסקים, הבן הקטן התחתן והתחיל לחשוב על קניית דירה משלו ואני לא יכולתי לעזור להם. בקושי את
עצמי הצלחתי לממן". בניה של שלומית העלו את הרעיון של "משכנתא הפוכה", פתרון פיננסי בהלוואה מדובר ומאירופה. הברית מארצות לישראל שהגיע ייחודי המאפשרת לאוכלוסייה הבוגרת )מעל גיל 60( להמיר חלק משווי ביתם לנזיל מיידית, וזאת מבלי הצורך לעזוב את הבית, למכור אותו או לוותר על הזכויות בו, וכל זאת ללא החזרים חודשיים שוטפים. במילים אחרות: עוד כל להחזיר צריך שלא המגורים, בית ידי על המובטחת הלוואה זוהי למעשה הלוואה לכל מטרה, כך שבאמצעותה הלווים חיים בבית. פשוט או לילדים, לעזור קיימת, ומשכנתא חובות לסלק למשל ניתן
ליהנות מרווחה כלכלית. לא חודשית, משכורת לי ואין בפנסיה שאני "כיוון מספרת: שלומית חשבתי שמישהו יסכים לתת לי הלוואה. הבן הקטן הוא זה שהציע את את פחדתי שאאבד מאוד. חששתי בהתחלה ההפוכה. המשכנתא רעיון הבית ואשאר חסרת אמצעים. אבל לאחר שנכנסנו בעובי הקורה והבנו את פרטי המשכנתא, הבנתי שבזכות המימון הזה, אני מבטיחה את מקומי בבית ובד בבד גם עוזרת לשני הילדים. בסופו של דבר, הצלחתי לעזור לבן הקטן לקנות את דירתו הראשונה, תמכתי גם בבן הגדול לשקם את העסק ולעצמי הבטחתי עתיד חסר דאגה מבחינת מקום המגורים. הגעתי ההפוכה המשכנתא בחיים. בעודי ני לבַּ לעזור מעדיפה שאני למסקנה לפגוע מבלי שלי, המגורים בדירת חכם שימוש לעשות לי מאפשרת בבעלותי על הבית ולסייע לבנים עוד בחיים. מה יכול להיות יותר טוב
מזה?".
גם שרה ודייויד, זוג בשנות ה-60 המאוחרות לחייו, מספרים: "הכרנו את התחום של המשכנתא ההפוכה עוד מארצות הברית, שם סוג כזה של מימון מקובל מאוד. כל חיינו עבדנו קשה מאוד, קנינו בית יפה והתרגלנו לרמת חיים טובה. עם זאת, הקיצבה שלנו מביטוח לאומי אינה מספיקה
על חשבון הביתאיך עוזרים לגימלאים המתקשים לממן את מחייתם השוטפת או מעוניינים לעבור לדיור מוגן?
מה עושים כאשר תשלומי הפנסיה אינם מספיקים לתרופות או לאוכל? מצוקה כלכלית בגיל השלישי מעסיקה עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע מתחומים שונים המטפלים באוכלוסייה זו.משכנתא הפוכה לבני 60+ היא פתרון אופטימלי לשיפור איכות חייהם של הגמלאים.
להמשיך לנו חשוב אבל גבוהות, הבית על ההוצאות לכלום. כמעט להחזיק בבית ולחיות בו. לכן, הפתרון של משכנתא הפוכה היה אידיאלי עבורנו. בלי ביטוח חיים, ללא מבחן הכנסה או מבדקי בריאות, קיבלנו סכום יפה של כסף, שמאפשר לנו ליהנות מהחיים, לפנק את הנכדים
ולחיות ללא פחד מהעתיד לבוא".
לא חששתם לפני שלקחתם הלוואה כל כך גדולה?החשוב הקריטריון הפוכה, במשכנתא בוחרים שאנו שהחלטנו "מרגע עם בטוחים להרגיש רצינו קטנות'. אותיות 'בלי היה בשבילנו ביותר ההחלטה ולהבין בבירור על מה מדובר. חיפשנו חברה שתעמיד בפנינו שלנו, במקרה סבוכים. משפטיים פלפולים ללא ובהיר, פשוט הסכם להבנה וקלים ברורים הלוואה תנאי לנו הראתה פנינו שאליה החברה
ולכן הרגשנו שזה המקום בשבילנו".
עם זאת, משכנתא היא הלוואה והלוואה הרי יש להחזיר. יקי כהן, מנהל תחום משכנתא הפוכה בכלל מימון, מסביר מהי הכוונה בלקיחת משכנתא שאין בה החזרים חודשיים: "המאפיין העיקרי של משכנתא הפוכה הוא בכך שאת ההלוואה מחזירים לאחר מכירת הבית על ידי היורשים. במהלך חיי ההלוואה וכל עוד הלווה גר בבית, לא קיימים החזרים חודשיים )ניתן להחזיר מדי חודש רק את הריבית על ההלוואה(. כלומר, אנחנו כחברה מלווה מקבלים את החזר ההלוואה מהתקבולים שיתקבלו ממכירת הבית. חשוב לציין כי גם במידה שהתקבולים על מכירת הבית נמוכים מגובה
ההלוואה, אנו נושאים בהפסד ולא הלווה או יורשיו".
ומה עם מי שמעוניין לעבור לדיור מוגן?שיתאים פיתרון להציע ניתן מוגן לדיור לעבור המעוניינים לאלו גם לצורכיהם וליכולתם הכלכלית. מספרת חדווה, בת 82: "לאחר פציעה שעברתי, הגענו, ילדיי ואני למסקנה שעדיף יהיה לי לעבור לדיור מוגן, חברתיים חיים וכן היממה, שעות בכל זמין סיעודי טיפול אקבל שם טובים יותר מבעבר. ואולם, לאחר שביררנו את המחירים, גילינו שעלויות הפיקדון החד-פעמי, לצד העלויות הקבועות, אינם מאפשרים לי לממן את המעבר. בפגישה עם נציג הבית המוגן הועלה הפתרון של משכנתא הפוכה. המשכנתא ההפוכה איפשרה לי לשלם את הפיקדון לבית המוגן, ובד בבד להשכיר את הבית ובכספי השכירות לשלם את העלות החודשית
הקבועה לדיור המוגן. כל זאת מבלי לאבד את בעלותי על הבית".
הגיל לבני המותאמים חדשניים מימון כיום פתרונות קיימים לסיכום, השלישי. בטרם בוחרים בפתרון פיננסי כזה או אחר, חשוב להכיר את שלל המוצרים בשוק, להבין את הצרכים הכלכליים ואת יכולות ההחזר של הלווה, וחשוב לא פחות לפנות אך ורק לגורמים מוכרים ולגיטימיים. בעזרת תכנון כלכלי נכון, המתאים לצרכים וליכולות של כל גימלאי, כיום לעזור לקשישים רבים שאינם עומדים בנטל הכלכלי הכבד ניתן
המונח על כתפיהם.
פרטים נוספים בטל': 1-700-50-50-98
מדור פרסומי
| פברואר 462010 ס ' ' דעו מי
� ב ‡ıÂÓÈאשנדרך ההתערבות במרכז
תהליך האיתור של הפונדקאיותיותר מאוחר שתשמשנה מועמדות, מאתר להורות המרכז
אם היא מתאימה לקריטריונים בסיסיים אלו, מנהלות המרכז
נפגשות עמה לצורך התחלת האבחון הפסיכו–סוציאלי.
את מכירות אנו שבמסגרתן שיחות, סדרת כולל האבחון
המועמדת: מי היא, "מה הסיפור שלה"? מה המוטיבציה שלה?
מהם כוחותיה, מהן חולשותיה ומהו סגנון ההתמודדות שלה?
המועמדת. של ציור, או "מפה", מעין להפיק היא המטרה
ההנחה היא שאף אחת אינה מושלמת לתפקיד, ומעבר לשאלת
כל של וחסרונותיה יתרונותיה את לבחון כדאי ההתאמה
מסקנות להסיק היא האבחון של נוספת מטרה מועמדת.
מעשיות: לדוגמה, האם זו אישה שתזדקק לליווי בתהליך? איזה
סוג קשר יהיה עדיף בשבילה? אילו רגישויות יש לה שיש להביא
בחשבון?
האפיונים בעלות נשים מאתרות אנו שיחות סדרת בעזרת
הבאים:
להיות להחלטתן ביחס רבה ובשלות יציבות בעלות
פונדקאיות; המניע הכספי אינו המניע הבלעדי אצלן וקיים גם
מניע רגשי; מתקבל רושם של יציבות בחייהן וכי הן מסודרות,
ומרמת מהאחריות מתרשמות אנו ומתפקדות. מאורגנות
באיזה ומסגנון החשיבה, מן הרמה השכלית האמינות שלהן,
החשיבה כמה ועד עליהם וחושבות דברים בוחנות הן אופן
אופן קבלת ההחלטות הוא גורם חשוב או שטחית. מעמיקה
- שיקול דעת ובדיקה לעומת פזיזות. בנוסף, אפשר ללמוד על
האופן שבו הן יוצרות קשרים ועד כמה הן פתוחות, סגורות או
חשדניות. בהתאם, ניתן ללמוד על אופי הקשר הרצוי עם בני
את להפנים מסוגלות הן כמה עד בודקות אנו כן, כמו הזוג.
הנאמר להן, להבין את הנדרש מהן ולשתף פעולה. חשוב לנו
לדעת עד כמה המועמדת מודעת לעצמה, עד כמה היא מכירה
את עצמה במצבים שונים ותוכל לדעת, למשל, מתי היא זקוקה
לעזרה ולתמיכה.
כיצד שניתן ככל לנבא היא היתר, בין השיחות, מטרת
המועמדת תתמודד עם התהליך ועם הפרידה שמגיעה בסופו,
ללא יציבה מבחינה אמוציונלית, להיות עליה הלידה. לאחר
כל פתולוגיה רצינית, כדי שלא ייווצר קושי במסירת התינוק.
כאלה ישרות, להיות אמורות מתאימות שנחשבות נשים
שאפשר לסמוך עליהן והן מנהלות אורח חיים נורמטיבי, עם
תמיכה של מערכות חברתיות.
בנוסף, הן עונות על הקריטריונים הבאים:
טובים סיכויים ושיש כלכלית מהתהליך שירוויחו נשים .1
שיעברו התנסות רגשית חיובית.
כוחות בעלות אכזבות, עם להתמודד יכולת בעלות .2
הדחקה הכחשה, )ספליט, הגנה במנגנוני יעיל ושימוש אגו
גבוהה, הנחושות נשים בעלות משמעת עצמית ורציונליזציה(.
פיזי סבל עם להתמודד יכולת להן ויש בעיות על להתגבר
ואמוציונלי.
)נשים הריונות של - ורגשית פיזית - חיובית היסטוריה .3
שלא חוו דיכאון בהיריון או לאחר לידה(.
4. יחסים חיוביים עם ילדיהן. זאת כדי להבטיח שיש להן את
יכולת הדאגה, ההבנה וההקרבה שתסייע לילדיהן לעבור את
התהליך בשלום תוך התמודדות עם שאלות שיעלו סביבו.
5. סביבה תומכת.
הכנת הפונדקאית והזוג לתהליך היחידה שהדרך ברורה בידיעה לתהליך מגיעים הזוגות
בפונדקאית להיעזר היא ביולוגיים להורים להפוך עבורם
ההבנה, את בתוכה מכילה זו ידיעה הריונם. את שתישא
שלפחות לתקופה מסוימת הם מכניסים צלע נוספת למערכת
הזוגית שלהם.
את ההבנה הזו אנו אמורים "להרחיב ולהתאים" למידותיה
של הברורים גבולותיה שמירת תוך הפונדקאית, האם של
שהילד אף שעל ולהפנים להבין צריך הזוג לדוגמה: הזוגיות.
שנמצא ברחמה של הפונדקאית הינו שלהם, הם אמורים לכבד
תפקידים למלא אמורה שהיא בכך ולהתחשב פרטיותה את
בית ביקורי לכן, וכדומה(. עבודה )אימהות, בחייה נוספים
מפתיעים אינם מקובלים במערכת יחסים זו. בדרך כלל הזוגות
עוברים שאותו להליך שדומה הרפואי, ההליך את מכירים
רובם לפני הפונדקאות. אלו שאינם מכירים אותו, יקבלו מידע
מהגניקולוג שיבחרו.
שלהן שחוויית האימהות נשים כלל בדרך הינן פונדקאיות
היא חוויה טובה. הן תופסות עצמן קודם כול כאימהות ורק
בת )מפרנסת, בחייהן אחרים תפקידים מציינות כך אחר
מחויבות להיות שלהן היכולת וכדומה(. של חברה להורים,
את ולעבור המיועדים ההורים כלפי אמפתיה תוך לתהליך
החוויה של תולדה גם היא התהליך של השונים השלבים
מגניקולוג הסבר מקבלות הן בהכנה עצמן. שלהן ההורית
על התהליך הרפואי ועל סיכויי ההצלחה, הטיפולים שעליהן
לעבור, סיכונים בהיריון והדרך לטפל בהם ועוד.
בנוסף, גם ההורים וגם הפונדקאיות עוברים אבחון פסיכולוגי
ומקבלים ייעוץ משפטי.
האבחון מאפשר גם לנו וגם למאובחנים להכיר אותם ואת
שונים לחלקים מודעות תוך מעמיקה, בצורה יכולותיהם
נוהלי על החוק, על רקע מספק המשפטי הייעוץ באישיותם.
הוועדה ועל זכויותיהם וחובותיהם של שני הצדדים כפי שהם
ההתקשרות הסכם ההתקשרות. בהסכם ביטוי לידי באים
| פברואר 472010 ס ' ' דעו מי
כולל בתוכו את כל הנושאים הכרוכים במערכת היחסים שבין
בני הזוג לפונדקאית.
הליווי הפסיכו–סוציאליזו היא כי הפונדקאית, ניתנת לאם בליווי רוב ההתייחסות
שנושאת בנטל הפיזי והרגשי העיקרי. היא נושאת את תקוותם
ילדיה שלה לבין הסביבה וגם אמורה לתווך בין של ההורים
ילדיה, שאלות על לענות אמורה היא הפונדקאות. בנושא
וגם ליזום שיחות שיאפשרו להם להבין את התהליך. העבודה
עמה כוללת מתן מידע, תמיכה ועידוד כדי למנוע חרדות. אנו
יוצרות מצב שיאפשר לפונדקאית לחוות העצמה, מתוך ההבנה
שבפונדקאות יש מעשה בריאה: אלמלא הסכמתה לשאת את
ההיריון של הזוג, גם הרופא הטוב ביותר לא היה יכול להפכם
להורים ביולוגיים.
בהתאם נקודות, כמה על הילדים עם גם עובדות אנו
גנטיקה, על בסיסי מידע עם להתקדמות התהליך. מתחילות
היריון והדרך להשיג היריון רגיל לעומת היריון של פונדקאות.
גנטי באח מדובר שאין להבנה מסייע הזה הביולוגי המידע
ששייך בילד אלא אחרת, למשפחה ההיריון בתום שיימסר
כבר והביצית. בשלב שבו ההיריון הזרע בעלי להוריו, גנטית
מתחיל להיות מורגש אנו פוגשות את הילדים פעם נוספת, ואם
נראה שנוצרת רגישות ביחס לנושא מול חברים או בינם לבין
עצמם, אנו יוזמות כמה מפגשים, לפי הצורך, שמטרתם לסייע
הדבר לעתים טובה. בצורה הסביבה עם להתמודד לילדים
ייעשה על–ידי ההחלטה את מי לשתף ובמה לשתף. אם עולים
סביב בעיקר עצמו, להיריון הקשורים חששות הילדים אצל
בריאותה של אימם, אנו מאפשרים להם להעלות חששות אלו
תוך מתן לגיטימציה ותמיכה. מתן ליווי רגשי והכנה פסיכולוגית
את מאפשרים והלידה ההיריון לאורך ולילדיה לפונדקאית
חזרתה לחיי השגרה לאחר הלידה ללא קושי מיוחד. כמו כן,
הידיעה שבבית מחכים לה ילדיה מסייעת לה להתמקד בהם
ולא בפרידה.
הפונדקאיות שעברו, התהליך שבעקבות לומר אפשר
שבעבר דבר להן, שניתנה הפריון יכולת את להעריך למדו
התייחסו אליו כאל מובן מאליו. בנוסף, הן יודעות ומבינות
היטב שתפקידן כאימהות הינו חשוב ביותר, ולכן מיד כשהן
חוזרות לבתיהן לאחר הלידה הן דואגות למצוא דרך לאזן
את רגשותיהן באמצעות התמקדות בשיפור חייהם של ילדיהן
ההיריון, בתהליך ולא - שקיבלו( הכספים באמצעות )גם
הפונדקאית עם קשר על שומרות אנו והפרידה. הלידה
אנו לעתים הלידה. לאחר ארוכה תקופה במשך וילדיה
אם ההחלטה בפני שעומדות לנשים לייעץ ממנה מבקשות
זו מאפשרת לפונדקאית להפנים לשמש כפונדקאיות. חוויה
שמדובר גם במצווה.
מספרות אנו ללידה. בסמוך נעשה הילדים עם נוסף מפגש
להם מהי לידה רגילה, על האפשרות של ניתוח קיסרי ועל ימי
האשפוז שלאחר מכן, ומבטיחות שיוכלו לראות את הילד/ים
שייוולדו כשיבואו לבקר את אמם בבית החולים.
מכין אשר ליווי ההיריון לאורך מקבלות הפונדקאיות
מאושרות לביתן חוזרות הן הלידה. שלאחר לרגע גם אותן
מעט חוות זה עם יחד אבל בהצלחה, שהסתיים התהליך מן
ריקנות ועצבות הנמשכות לעתים כמה ימים. יש לציין כי אנו
מקפידות ללוות את הפונדקאיות עד חצי שנה לאחר הלידה,
לסייע ולכוון אותן בתקופה זו.
לאחר הלידה, במקביל לחזרה לחיים, מתחילה להתחזק אצל
לשמש החליטו שלשמה המטרה השגת תחושת הפונדקאיות
כפונדקאיות, וכן תחושת הסיפוק שהחלה לנבוט עוד בשלבים
של תולדה היא הטובה התחושה ההיריון. של המוקדמים
יכולתן לסייע לזוג, שאלמלא עזרתן לא היה חובק את התינוק.
והסיפוק מהנתינה הגדולה שהתלוותה תהליך השגת המטרה
לתהליך הוא תהליך של העצמה אישית.
לפי שנעשה אישי כפיתוח נחווה אישית" העצמה "תהליך
לתפיסה ונאמנות עצמית קבלה מתוך הפרט, של הציפיות
גם המערב בתהליך מדובר עצמו. את האדם של הייחודית
בהמשך ביטוי לידי בא ההעצמה תהליך רגשות. וגם חשיבה
לימודים, בהם הפונדקאיות, של בחייהן רבים בשטחים
להתעצמות עדות אנו מהן רבות אצל ועוד. זוגיות קריירה,
הביטחון העצמי ולניסיון ליצור שינויים חיוביים בחייהן.
בשינוי הקשורה עבודה תכנית ליצור להן מסייעות אנו
שינויים ומבצעות מתכננות חלקן בלימודים. ואף מקצועי
בתנאי המגורים שלהן. תמונה זו מתאימה לתהליך ההעצמה,
הציבה הפונדקאות חוויית שעברו. החוויה של תולדה שהוא
אותן מול סיטואציה שבחנה את כוחן ואת יכולותיהן במצבים
שונים. ההתמודדות עם תהליך ארוך, שהוא גם פיזי וגם רגשי
ומסתיים בנתינה גדולה כזו, יוצרת תחושה של יכולת ועוצמה
תחושת את לתרגל שואפות הן כך מתוך בעצמן. גילו שהן
היכולת והעוצמה גם בנושאים אחרים בחייהן.
כאמור, רוב המאמץ מושקע בפונדקאית ובילדיה. עם זאת,
במידה שנוצר קושי רגשי אצל בני הזוג, אנו עובדות גם איתם.
בדרך כלל, הולדת ילד באמצעות פונדקאות סוגרת מעגל רגשי
ופותרת את כל המשקעים הרגשיים שהיו. התוצאה הסופית -
הפיכתם להורים - מיישרת קו, ומבחינתם הקושי להביא ילד
לעולם הופך לנחלת העבר.
אלה ילדים עם לילדים. הורים כבר הינם מהזוגות חלק
נעשית עבודה קצרת טווח, שמטרתה להעביר בשלבים את מה
שמעבירים לילדי הפונדקאית לגבי היריון פונדקאי. ההמלצה
היא לאפשר לילד ללוות את ההיריון בדרך שמתאימה ביותר
לגילו, כאשר לילדים צעירים הדרך הטובה ביותר היא ליצור
חוויות של ותיעוד סאונד אולטרא תמונות הכולל אלבום
משפחתיות מאותה תקופה.
| פברואר 482010 ס ' ' דעו מי
תוצאות מחקר שנעשה בתחום
כידוע, באנגליה. שהתפרסם מחקר כאן להציג בחרנו
שמאפשר מה רבות, שנים מזה חוקית הפונדקאות באנגליה
יחסית בהשוואה גדול ועם מדגם זמן לבצע מחקרים לאורך
לישראל.
העובר לתורת האנושית החברה ידי על נעשה המחקר
כיצד בדק והוא גלומבוק, סוזן פרופ' בראשות באנגליה,
במשך שנשאו התינוק/ת לידת לאחר פונדקאיות מרגישות
תשעה חודשים. קבוצת המחקר כללה 34 פונדקאיות. המטרה
מבעיות פונדקאיות סבלו נשים ששימשו לבדוק האם הייתה
אמוציונליות לאחר הלידה ומסירת התינוק.
החליטו שבגינן הסיבות לגבי הנשים את ראיינו החוקרים
מערכת להחלטתן, הסביבה תגובות לפונדקאיות, להפוך
היחסים שלהן עם הזוגות שלהם שימשו פונדקאיות, חוויותיהן
עם מסירת התינוק ורגשותיהן כלפי הילד.
חמש נשים מתוך ה–36 שרואיינו היו פונדקאיות יותר מפעם
אחת, שבע מהן עברו את התהליך למען זוג שהייתה להן קרבה
משפחתית/חברית עמו )בארץ לא מאושרת קרבה משפחתית(,
27 מן הנשים עברו את תהליך הפונדקאות בפעם הראשונה.
תוצאות המחקר הראו שמעבר למניע הכלכלי, 79% מהנשים
דיווחו מהן 15% ילדים. חשוך לזוג לעזור רצון על דיווחו
שברצונן לחוות שוב את חוויית ההיריון, 6% דיווחו שהן רואות
במעשה דרך להגשמה עצמית.
טובים ביחסים היו ההיריון שלפני דיווחו הפונדקאיות כל
עם בני הזוג. רק אישה אחת דיווחה שבתחילת ההיריון נוצר
וקרירות רצון שביעות אי על דיווחה אחת אישה סכסוך,
ביחסים שלה עם הגבר. לכל שאר הנשים לא היו בעיות במהלך
החודשים האחרונים של ההיריון.
כל הנשים דיווחו ששמחו למסור את התינוק לזוג, ולאף אחת
מהן לא היו ספקות או קשיים במסירת התינוק.
32% מהנשים דיווחו שהיו מעט עצובות במשך השבוע שלאחר
הלידה, בעיקר משום שהבינו כי הקשר עם הזוג הסתיים. אישה
בשל קושי חשה עדיין הלידה לאחר כחודש כי דיווחה אחת
סיום התהליך. כל שאר הנשים לא חשו כל קושי.
לאחר גם נמשך הזוג עם הקשר כי דיווחו מהנשים 32%
הלידה, בתדירות של מפגש אחד לחודש, 21% דיווחו כי כלל לא
ראו את הזוג מאז הלידה, 24% מהנשים דיווחו כי ראו לפעמים
את הזוג אך לא את הילד, 23% מהנשים דיווחו כי אחת לשנה
הן נפגשות עם הזוג ועם הילד.
גם שנשאו הילד כלפי דבר חשות אינן כי דיווחו נשים 20
כשהן רואות אותו. 14 נשים אמרו שיש להן יחס מיוחד לילד,
כי אינן חשות דיווחו כולן אולם לא משום שהן רוצות אותו.
כאילו הילד הוא שלהן.
כלפי הסביבה מצד אמביוולנטיות על דיווחו מהנשים חצי
החלטתן לשמש כפונדקאיות, אך רובן דיווח כי הסביבה הפכה
לאחר ובמיוחד התקדם, שהתהליך ככל חיובית ויותר יותר
הלידה.
ממצאי המחקר מראים כי הפונדקאות הייתה חוויה חיובית
עבור כל המרואיינות. לאף אחת מהפונדקאיות שרואיינו לא
היה ספק לגבי ההחלטה למסור את התינוק להוריו.
על אף שמספר מועט של נשים חשו קושי לאחר הלידה, הקושי
היה קל ועבר לאחר כמה ימים עד שבועיים ממועד הלידה.
הן עדיין דיווחו שבמהלך השנה הראשונה נשים בלבד שתי
מהתהליך נובע הקושי אם לחוקרים ברור לא קושי. חשות
שעברו או מסיבות אחרות.
התינוק העברת עם סיפוק תחושת על דיווחו הנשים כל
להוריו ועל שיפור בביטחונן העצמי.
סיכום
יותר נושא שמוכר אל לפתוח אשנב הייתה מטרת המאמר
בזווית העיתונאית שלו ופחות בעבודה המקצועית שאנו עושות,
כעובדות סוציאליות העוסקות בתחום כבר 13 שנים. ההחלטה
את להערכתנו, מבטאת, ישראל במדינת פונדקאות לאפשר
החשיבות שהעם היהודי רואה בהולדה. הפונדקאות בישראל
מותרת אך ורק לתושבי ישראל. בהרבה מדינות מערביות קיים
נאלצים מדינות מאותן וזוגות בפונדקאית, להיעזר איסור
לעבור את התהליך במדינות שבהם הפונדקאות חוקית.
הערך המוסף של מאמר זה הוא הוספת זווית חשיבה מוכרת
לגבי שונות בדעות שנוגע הזה, המורכב הנושא לגבי פחות
מעמד האישה, הרצון להיות הורים והדרך למימושו.
יזמות של עובדות סוציאליות, המרכז להורות הינו פרויקט
ובעקבותיו מענה, לו שאין חברתי צורך זיהוי של תולדה
בניית ארגון רב מקצועי שמטרתו לספק מענה כולל לצדדים
)פונדקאיות זוגות( לכל אורך התהליך.
רפואיים, בנושאים העוסק מורכב, בתהליך מדובר
פסיכולוגיים ומשפטיים. הוא מחייב את המנהלות לרכוש ידע
כדי ביניהם, ולאיזון להתאמה ולדאוג הללו הנושאים בכל
להביא את התהליך לכדי סיום מוצלח.
תחושה על מצביעות באנגליה שנעשה המחקר תוצאות
חיובית של פונדקאיות ביחס לתהליך. באנגליה, כמו בישראל,
ראשי כמניע הכספי המניע על מדברות הנשים מרבית
בהחלטתן להיות פונדקאיות. עם זאת, גם המניע הרגשי קיים,
גם אם בשיעורים נמוכים יותר. אנו מתרשמות שככל שהתהליך
מתקדם, המרכיב הרגשי נעשה דומיננטי יותר - גם בשל הקשר
המתהווה בין הזוג לבין הפונדקאית.
רוב הזוגות שומרים על "קשר מכבד" בינם לבין הפונדקאית
שלהם, כולל קשר טלפוני בחגים ובימי ההולדת של הילד שנולד
באמצעות הפונדקאית.
‡ıÂÓÈאשנב �
| פברואר 492010 ס ' ' דעו מי
עמדה
איריס ענבר
קראתי את דבריך בהתרגשות רבה ובצער על חלק מהדברים
שכתבת עליהם, ושלצערי, חלקם אכן נכון. מה שכתבת נגע ללבי
מאוד. אני חושבת שדרוש אומץ רב לכתוב את שכתבת, ונראה
כבר ואני הדברים, את לפרסם מאוד חשוב בכאב. נכתב כי
מפיצה את המאמר בקרב חבריי בלשכת הרווחה בראש–העין.
יזכרו סוציאליים שעובדים שחשוב איתך מסכימה אני
השיעורים באחד כיצד זוכרת אני למקצוע. הגיעו מה לשם
הראשונים שלי בקורס "שיטות בעבודה סוציאלית", לפני 23
- במקצוע?" לבחור אותך הביא "מה נשאלתי: לערך, שנים
ואני יודעת למה בחרתי במקצוע הכל כך מיוחד הזה, שאותו
אני אוהבת אהבה גדולה. גם אחרי 23 שנים של עבודה באגפי
רווחה במקומות שונים, עם אוכלוסיות קשות–יום ומבודדות
הרוח של בכוחה ומאמינה אופטימית עדיין אני בחלקן,
האנושית לחולל שינוי בחייה.
אין כמו המקצוע שלנו, המשאיר אותנו עם היד על הדופק של
החיים בכל יום מחדש, ומחייב את כל מי שבחר בו לבחון שוב
ושוב מדוע הוא ממשיך ומתמיד בעבודת קודש זו. אני חושבת
שהבחירה במקצוע שלנו גם מאפשרת פרספקטיבה המותאמת
לחיים. כמעט מדי יום אני מוצאת את עצמי מודה למטופלים
והצניעות הענווה על ונשמור שנשמר חשוב אליי. המגיעים
בעבודה הזו, שפעמים רבות חושפת את מי שבא אלינו עירום
כך כל חשוב כן על "הלבוש". בצד אותנו ומשאירה ועריה
"לרענן את השורות", לפתח תודעה של שירות ותודעה ומודעות
מקצועיים לערכים של המקצוע.
של קיומה שנות במשך שלנו בחברה קרה טוב לא משהו
המדינה. בהתחלה הייתה "לשכת הסעד", אחר כך השתדרגנו
ל"מדינת רווחה". לצערי, כלל איננו מדינת רווחה. במשך שנים
הרווחה תיק לא חפץ לקחת את רבות, איש משרי הממשלה
והיינו כיתומים.
אנחנו, העובדים הסוציאליים, הפכנו למעין "דון קישוטים";
אלה המנסים לחולל שינויים חברתיים אבל גם קורסים תחת
פיתחנו עלינו. לשים נוח כך שכל המרובים והאחריות הנטל
אנו, חזק. וגב עצום לב ענקיות, אוזניים רחבות, כתפיים
שחרתנו על דגלנו המקצועי להילחם את מלחמות המוחלשים,
גם אנו הפכנו לכאלה. בצער אני כותבת מילים אלו.
אין כמו עבודה סוציאלית, מקצוע החורת על דגלו קיום של
שינויים וחשיבותם של שינויים. גם אנחנו, אנשי המקצוע, כבני
אדם, מן הסתם מודעים לחשיבות השינויים בחיינו ובכל זאת
אף של דוברת אינני מהם. להימנע מרובות לעתים מנסים
אחד פרט לעצמי, כמובן. כן, לעתים יש פער בין מה שלמדנו -----
איריס ענבר - עו"ס ותיקה
"האירו את הפינה האחת
שבה אתם נמצאים"
תשובה למאמרה של נעמי כהן במדור "מיומנה של סטודנטית" -
"רגע לפני היציאה לשטח", גיליון מספר 52
הפינה האחת מיומנה של סטודנטית
| מאי 482009 ס ' ' דעו מי
"איננו זקוקים למשרד יפה כדי להגיש
ללקוחותינו עזרה מכבדת, לא שיפוטית
ולא מתנשאת. איננו זקוקים להמון זמן
פנוי כדי לעודד לקוחות לזעוק ולמחות
מדכאת אשר חברתית מדיניות כנגד
ליוקרה זקוקים איננו אותם. ומדירה
מקצועית כדי להרגיש טוב בעבודתנו...
כול קודם היא שלנו המטרה בעיניי,
שהלקוח שלנו ירגיש מכובד"
נעמי כהן
אני לא מתכוונת לכתוב דעה ולפרט, לנמק, להדגים ולתאר
אותה. אני גם לא מבקשת לטעון טיעון ולבסס אותו. אין לי
פסקאות מסודרות בסדר לוגי ורציף ואני לא בטוחה שיש לי
פתיחה, גוף וסיכום. אני רק מבקשת לכתוב מהי בעיניי עבודה
סוציאלית, והאם מה שאני רואה בשטח לקראת סיום השנה
כפי סוציאלית" "עבודה אכן היא בלימודים שלי האחרונה
שהייתי רוצה לראות אותה. יש לי הרבה מה לומר, והחלטתי
להעלות את הדברים על הכתב.
שהיא לומר יודעת אני שכיום בשכונה באשקלון, גדלתי
שאותם ומשפחות שכנים סביב מצוקה", ל"שכונת נחשבת
הבית מן בתים כמה במרחק בעייתיות". "רב מכנה הספרות
הוריי "עניים". גרו ומולי סמים לממכר תחנה הייתה שלי
ייתכן כלכלית". ב"מצוקה נמצאת משפחתי "מובטלים", הם
שהסיבה לכך היא יכולתם הנמוכה של הוריי ב"ארגון התקציב
וחלק בסיכון" "נערים היו לשכונה מחבריי חלק המשפחתי".
השייכים מושגים המון אלו "נערות במצוקה". היו מחברותיי
של ומלואו עולם - מונח כל שלנו. מאחורי לז'רגון המקצועי
ידע ומחקרים שנעשו על ידי עובדים סוציאליים ונלמדים בבתי
אם אך סטודנטים. מאות ידי על סוציאלית לעבודה הספר
היינו שואלים את חבריי לשכונה מה הם חושבים על עובדים
נעימים, לא ולביטויים לתיאורים זוכים הינו סוציאליים,
בלשון המעטה, כלפי העובדים וכלפי שירותי הרווחה. תחושה
האנשים שדווקא ייתכן כיצד השאלה: את אצלי מעלה זו
שלמענם צמח המקצוע כל כך מאוכזבים מאתנו? ואולי אין זה
כך, ורק אני היא המאוכזבת?
שבא כמקצוע טועה, איני אם צמחה, הסוציאלית העבודה
לי יורשה אם הנמצאים, האנשים של למצוקות מענה לתת
"עוני" לא היה מלה גסה לומר, "בתחתית של התחתית". פעם
בו. להילחם העובדים הסוציאליים אלא משהו שצריך בעיני
זמן "בשטח", אך התחושה שלי אמנם אני נמצאת מעט מאד
היא שחלק מן העובדים הסוציאליים מתרחקים מן המקצוע
ושוכחים את המטרה העיקרית שלשמה הוא נוצר ואת האנשים
העיקריים שלמענם ואתם אנו אמורים לפעול. במקום להילחם
יודעים נגדם. טוענים שהם אינם ולמענם, חלקנו נלחם אתם
סיגריות קונה שהגבר כך על כועסים תקציבם, את לנהל
ואני לחודש. אחת שערה את צובעת והאישה "מרלבורו"
שואלת: האם אסור להם להרגיש כבני אדם רק משום שהם
עניים, רחמנא לצלן?
ואומר שאעז האנשים, עם יחד נלחם אינו שרובנו רק לא
עד מים אצלם מגיעים שכאשר אלא קיימים, אנו למענם -
נפש, כאשר הם אוזרים כוחות וקמים להילחם על זכויותיהם,
במקום וזאת מנגד. עומדים שאנו יש כבודם, ועל חייהם על
סיסמאות על אתם ולחשוב בהפגנות המגאפון את לשאת
מחאה מקוריות. פלא ששביתת העובדים הסוציאליים כמעט
בקרב זעקה קול ויוצרים מעודדים היינו אם נשמעה? שלא
לקוחותינו, או אפילו רק צועדים יחד אתם במחאתם, אין לי
ספק שהם היו צועדים יחד אתנו במחאה שלנו, שהיא בעצם
גם שלהם. זו בעיניי השותפות אשר אותה אנו מהללים משנה
א' של לימודינו.
שטוח מחשב מסך עם יפים משרדים לנו אין נכון, אז
ומביישת נמוכה שלנו שהמשכורת ונכון מסתובב. וכיסא
רגע לפני היציאה לשטח
----
נעמי כהן - סטודנטית שנה ג' בביה"ס לעבודה סוציאלית,
אוניברסיטת תל אביב, ינואר 2009
| פברואר 502010 ס ' ' דעו מי
עמדה
רינה לאור
השאלה כיצד עובדים סוציאליים צריכים להתייחס לבעיית
יחידות הוקמו היתר בין בעבר; כמובן, נשקלה, כבר העוני
הסיוע כדי לתת מענה לבעיה זו. השאלה היא מה צריך להיות
האם העוני: בעיית נוכח הסוציאליים העובדים של תפקידם
לסייע או העוני, ממדי לצמצום שינוי, ליצירת לפעול עליהם
תוך ביותר, הטובה בדרך למצבם להסתגל העניים לפונים
החסכים עם התמודדות לשם וטיפולי חומרי סיוע קבלת
המתלווים לעוני? ואם יש לפעול לשינוי במצב העוני, מה דרך
פרויקטים ופיתוח קבוצות העצמת סנגור, הרצויה? הפעולה
מעוני להיחלץ העני לאדם סיוע או לקוחות, מעורבות של
באמצעות תעסוקה?
מדיניות משרד הרווחה היום, כפי שנכתב בדו"ח הביניים של
המשרד מנכ"ל שסיפר כפי ואף הרווחה בשירותי הרפורמה
מר איצקוביץ בראיון בביטאון זה )מאי 2009, גיליון 52(, היא
לציין יש במשרד". אגף בכל שקיים התעסוקתי הפן "פיתוח
הרווחה, מעובדי לחלק חדש נושא אינו בתעסוקה שטיפול
----רינה לאור עוסקת בניהול ידע בתבת. תבת היא חברה לתועלת הציבור, שהוקמה ב–2005 כשותפות בין ג'וינט ישראל וממשלת
ישראל לשם התמודדות עם בעיית העוני באמצעות תעסוקה.
כיצד צריכים העובדים
הסוציאליים להתייחס
לבעיית העוני?
באקדמיה לבין הקורה בשטח, ובחוויה שלי, בשנים
האחרונות הפער רק גדל.
שזה מאמינה אני כי הזה במקצוע בחרתי אני
מגיעה אדם שלכל מאמינה גם אני שלי. הייעוד
ההזדמנות להיעזר ולעלות על דרך המלך וכי "כולנו
לעצמי להזכיר אני משתדלת חסד". לקצת זקוקים
לחסד, זקוקה אני שגם ביום, פעם לפחות יום, כל
ושאני מקווה שכשאזדקק לו - גם אני אזכה.
אני חושבת שחל פיחות במקצוע לאורך השנים
וזאת רווחה, באגפי כעו"ס עובדת אני שבהן
ממדיניות גם נובע שחלקן רבות, סיבות בגלל
ונוגסת החברתית במדיניות הפוגעת פוליטית
אנחנו גם אלינו, הפונים כמו טובה. חלקה בכל
ולוקחים מקבלים אבל - כבוד מקבלים איננו
הרבה אחריות!
גרועים, שלנו ההעסקה תנאי אלינו, הפונים כמו
טובים אינם שלנו העבודה ותנאי דלה משכורתנו
ותק שנות באמתחתנו יש אם גם המעטה(, )בלשון
רבות והרבה מאוד ידע אקדמי. אין הלימה בין הידע
שאנו הריאלית הכספית לתמורה כעובדים שלנו
דומות סוגיות מקבלים. לעתים אנו מתמודדים עם
מאוד לאלה של הפונים שלנו. עם כל הידע שיש לנו
מצליחים איננו שלנו, האחריות תחומי ואינסוף
לייצר שינויים חברתיים כמו שהיינו רוצים. במרוצת
בהסבה הוא המפלט ופעמים נשחקים, אנו השנים
מקצועית, בהמשך לימודים ובמעבר לתחום טיפולי
המקצועית ומהמורשת מהמקור התרחקות תוך
שלנו. בהיעדר תגמול הולם, במצב של תנאי עבודה
עם התמודדות חברתית, בהכרה חוסר ירודים,
קשיים אקוטיים יומיומיים, מדיניות חברתית לקויה
- החלשים לצורכי ערה שאינה פוליטית ומערכת
יום אין לנו כוח לצאת גם אנו נחלשים, ובסופו של
למאבקים ולחולל שינויים.
מה שעזר לי לאורך השנים וממשיך לעזור לי כיום
להוציא לפועל את ה"אני מאמין" שלי כעו"ס ותיקה
עוזרת שאני האמונה הוא הזה, החשוב במקצוע
לאנשים וכי מה שמנחה אותי הוא כבוד האדם.
ועוד עוזרים לי - העמיתים, החברים שלי: במקצוע,
באגף ובחיים שלי, שרובם עובדים סוציאליים; רוח
והאמונה כאן השוררים הפעולה ושיתוף הצוות
שהעבודה שאנו עושים אין שני לה בחשיבותה.
את המסיימת הסטודנטית כהן, לנעמי מודה אני
לימודיה במקצוע, על שעוררה אותי לכתוב את מה
שכתבתי כאן. ועוד משהו קטן: פתגם עתיק אומר -
"האירו את הפינה האחת שבה אתם נמצאים."
| פברואר 512010 ס ' ' דעו מי
שעסקו היו בעבר וגם
עובדים בתעסוקה:
קהילתיים סוציאליים
חלק בתעסוקה ראו
)שיקום מתפקידם
שכונות, עו"ס קהילתי–
בתכנית תעסוקתי
תכנית מעברים(,
"דרור" עסקה גם בתעסוקה, ודאי וודאי שעובדים סוציאליים
מאז בנושא עסקו נכויות עם אנשים של בשיקום העוסקים
ומעולם.
לשכות של היום סדר על עולה התעסוקה נושא כיום,
רשות של כמודל אם מגוונות: בדרכים חברתיים לשירותים
בפרויקטים כמעורבות אם )ירושלים(, עירונית תעסוקה
לנושא עובדים בהכשרת ואם ועוד( אביב )תל תעסוקה של
מטמיע הרווחה משרד כן, כמו ועוד(. ברק )בני התעסוקה
תכניות תעסוקה שפותחו בג'וינט ובתבת, כגון התכניות אשת
)השירות ואפיקים והמשפחה( הפרט לרווחת )השירות חיל
לצעירים(.
מדוע זה קורה?
ובעולם חלו תהליכים בתחום התעסוקה, שהובילו בישראל
לקראת צמצום קצבאות והטבות שונות למי שנמצאים מחוץ
התעסוקה, לשוק
בתעסוקה ולשילוב
פרויקטים באמצעות
וולונטריים גופים של
אמנם, ממשלה. וגופי
תעסוקה איננה מחלצת
העובדים כל את
נוכל לראות ואף מעוני
שמספרם של העובדים העניים גדל )39% מהעובדים הם מתחת
בין היעדר יש חפיפה רבה כיום גם זאת, לקו העוני(, אך עם
תעסוקה לבין עוני: רק 5% מבין המשפחות שבהן שני בני הזוג
עובדים נמצאים מתחת לקו העוני.
בשינוי - למידי שמעבר רב ערך יש שלתעסוקה מובן
תעסוקה, בהיעדר שמקורו דורי הרב המשפחתי הדפוס
אפשר אי עוני. של בתרבות ובחיים חברתית בשוליות
של הזהות על התעסוקה של החיובית בהשפעתה להגזים
בכוחו יש לכול, מעל שלו. וההורות הזוגיות על ואף הפרט
של שילוב בתעסוקה לעזור לאדם לעזור לעצמו, להקנות לו
תחושת ערך עצמי, להחזיר לו את האמונה בכוחותיו, לגלות
ייחודיותו, להתפתח, לצמוח, להגשים את יכולותיו ואת את
עצמו ולהתקדם.
כמובן שיש לזכור כי עצם השילוב בתעסוקה אינו מבטיח
| פברואר 522010 ס ' ' דעו מי
עמדה
היחלצות מעוני. על כן נדרשים מאמצים רבים מהעובד עצמו,
ממי שמלווה אותו בתהליך זה ומן המדינה, כדי לקדם אותו
לתפקידים שבהם יוכל להרוויח יותר, תוך נקיטה באמצעים
מגוונים - כולל הכשרה מקצועית וכדומה. לא ארחיב בנקודה
שהאמצעי בהנחה אסתפק אלא עיסוקי, מתחום שהיא זו,
האפקטיבי ביותר להיחלצות מעוני הוא בפירוש תעסוקה.
לשירותים ללשכות מהפונים מאוד גדול חלק כן, על יתר
חברתיים פונים אליהן עם בעיות הקשורות בתעסוקה. במהלך
מקבלי מיליון 1.29 בלשכות נרשמו 2007 עד 1997 השנים
שתחומי מראה הפונים של הבעיות סוגי של ניתוח שירות.
31% - וזקנה נכות מחלה, היו ביותר הבולטים הנזקקות
- ודיור ואילו במקום השני עמדו כלכלה, תעסוקה מהפניות,
26% מהפניות )מתוך דין וחשבון של הוועדה לבחינת מדיניות
שהוגש לביא, יואב פרופ' בראשות בישראל המשפחה רווחת
למנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים ביוני 2008(. אין
לדעת צריכים לשירותים חברתיים שעובדי הלשכות לי ספק
כיצד להתייחס לנושאי כלכלה ותעסוקה.
אינם הסוציאליים העובדים מקרב רחבים חלקים זאת, עם
לחשיבותה מודעים אינם מתפקידם, חלק בתעסוקה רואים
כדי מתאימים וכלים ידע חסרים והם מעוני לחילוץ כאמצעי
לפעול בדרך זאת.
להיות צריך משפחה שעו"ס מתברר כאשר היום, דווקא
את לרכז יש חברתיים, לשירותים בלשכה מובילה דמות
המאמץ בהכשרתו לתחום התעסוקה ובמיצוב מקצוע העבודה
הסוציאלית בהשקה לתחום התעסוקה. האתגר כאן הוא גדול,
כיוון שעד כה מרבית העוסקים בהשבה לתעסוקה של אוכלוסיות
במקצועם, סוציאליים עובדים אינם התעסוקה לשוק שמחוץ
והדבר איננו מקרי.
לתת הרווחה במשרד הדרגים כל נדרשים שכיום נראה,
כאן יש בפועל. ובהשלכותיו במדיניות לשינוי הדעת את
ידי העובדים על דווקא - לאומי להוביל מהלך פז הזדמנות
הסוציאליים! צריך להגדיר מה מקומה של מנהיגות העובדים
הסוציאליים, של מנהלי הלשכות ומנהלותיהן, בהחדרת השינוי
הזה בעבודה הפרטנית, ומה ההכשרה שהם זקוקים לה לשם
קביעת המדיניות ותכלול הנושא ברמה המקומית.
מהי מהות השינוי הנדרש?
הסוציאלי העובד של התפקיד את ולהרחיב למצב יש א.
לתחום התעסוקה;
ב. יש לגבש מדיניות של שינוי סדרי עדיפויות וחלוקת משאבי
רווחה, לעידוד משתלבים בעבודה;
ג. יש לשפר את ממשקי העבודה ולגבש מודל עירוני לשיתופי
פעולה בין גורמי רווחה ותעסוקה.
התפקיד בעל להיות יכול ואינו צריך אינו המשפחה עו"ס
המקצוע איש אינו הוא בתעסוקה; העובד את המשלב
המעסיקים. עם ולמפגש עבודה מקומות לאיתור המתאים
את השילוב הממשי בתעסוקה ימשיכו לעשות גופים העוסקים
בכך גם כיום - עמותות, תכניות תעסוקה, גופי ממשלה, תבת
ואחרים.
מה בכל זאת יהיה תפקידו?
להפנות את הפונים לתעסוקה; �
בעתיד, גם ללוות את המשולבים כבר בתעסוקה. �
אמנם כבר היום מפנים עובדים סוציאליים חלק מן הפונים
יכולה לתעסוקה הפניה בכך. די אין אך תעסוקה, לתכניות
כלל לשלב לא ובכך האינטייק, בשלב כבר לעתים להיעשות
תתרחש ההפניה אחר, במקרה הלשכה. בטיפול הפונה את
כחלק מן המפגשים השוטפים עם הפונים. יתכן שלשם כך יש
להעביר פונים מן העו"ס שטיפל בהם עד כה, שצבר תסכולים
ואולי גם אי אמונה ביכולת ההשתנות שלהם, אל עובד אחר,
עמית, לשם פתיחת דף חדש.
כדי לרכוש, שיש ובמיומנויות בכלים כרוכה זאת הפניה
המאמינים עובדים ביותר. האפקטיבית בדרך לעשותה
ביכולתם ליצור שינוי וביכולת הפונים להשתנות ישאלו שאלות
האישית, ביכולת ואמונה לתעסוקה מוטיבציה המחזקות
יתייחסו לחלומות ולשאיפות של הפונים, יטוו אתם את החזון
אחריות וליטול יוזמה לנקוט אותם ימריצו לקידום, שלהם
ואף ללמוד ולהכשיר עצמם.
מובן שהפניה לתעסוקה כרוכה בהיכרות העו"ס עם השירותים
ושניתן המקומית, בסביבה לתעסוקה הרלוונטיים והתכניות
להפנות אליהם.
ליווי המשולבים בתעסוקה נתפס כיום כחזון אחרית הימים,
אך למעשה - עובד סוציאלי שירכוש מיומנויות מתאימות יוכל
יחזרו תמיד לשאול שאלות בתחום התעסוקה כאשר הפונים
אליו לטיפול בבעיות אחרות. השיח הזה, על תחום התעסוקה
בחיי הפונה, יוכל להביא תועלת גם לתחומי הטיפול האחרים,
נוסף כחיזוק ישמש וגם ונורמטיבי, מכבד שהוא מאחר
להתמדת הפונה בשוק התעסוקה.
הסוציאליים העובדים על יעמיס לא בתעסוקה עיסוק
מטלות נוספות אלא ישחרר בסופו של דבר את ה"קייס לווד"
מפונים, שישפרו את מצבם בכוחות עצמם ויפסיקו להישען על
שירותי הרווחה.
העובד הסוציאלי הקהילתי–תעסוקתי -
ימפה את גורמי התעסוקה; �
ימפה את המשאבים; �
ימפה את הכלים התומכים הקיימים; �
יגייס רשתות חברתיות לטובת הפונים; �
יפנה את הפונים להכשרה מקצועית מתאימה. �
| פברואר 532010 ס ' ' דעו מי
כאשר כל אלה ייעשו בשיתוף פעולה מערכתי מקומי, העובדים
והפונים ירוויחו, כמובן.
אילו שינויים צריך לחולל בתודעת העובדים כדי לקדם שינויים
אלה?
תופעת כלפי ערכית עמדה לגבש צריך ערכית: עמדה גיבוש
העוני והעניים. לא לחשוש שמא ייתפסו כמאשימים את העניים
במצבם, אלא כמי שבאים לסייע להם לסייע לעצמם.
של תפקידו האם - מערכתי" כ"כשל נתפס העוני אם גם
העובד הסוציאלי יהיה לפעול לשינוי פני החברה בלבד, על ידי
סינגור והעצמת קבוצות מקרב הפונים, או שמא התפקיד הוא
גם לסייע לפרט לשנות את חייו?
גישת הכוחות המתבססת להפנים את יש ביכולת: אמונה
חלק היא ההצהרה שברמת החיובית, הפסיכולוגיה על
כל מופנמת איננה אך הסוציאלית העבודה של הגישה מן
צורכה בשטח. כלומר, להאמין ביכולות של הפונים להיחלץ
ממצבם, להשתלב בתעסוקה. לא כל הפונים יכולים לעשות
בתנאי זאת זאת. יעשה שחלקם וודאי ודאי אך זאת,
שהעובדים הסוציאליים לא ינקטו בגישה של הגנת יתר אלא
בידיהם, גורלם את לקחת לפונים, האחריות את יעבירו
יפתחו אתם דיאלוג אחר )ראו את מאמרה של פנינה מילוא
כאן, בגיליון מס' 53 - "גישת הכוחות ופרדיגמת המגיע לי"(.
זהו דיאלוג שעל העובדים הסוציאליים ללמוד כיצד לבצע
אותו.
הסוצי– העובדים של בכוחם האמונה פרו–אקטיבית :גישה
להקרין שעליהם אמונה לאותה מקביל תהליך היא אליים
לפונים. העובדים לא יוכלו לעשות זאת מבלי לעבור בעצמם
להישאב במקום שלהם. הפרו–אקטיביות חיזוק של תהליך
)שהתעללו הפונים על כעס ולעתים תסכול של למקומות
בילדיהם, שהתנגדו לטיפול וכדומה(, עליהם לפנות למקום של
אופטימיות, תקווה ופעולה. הצלחת העובדים והצלחת הפונים
תהווה תמריץ להמשך עשייה.
בירור קונפליקטים ביחס לתפקיד: חלק מן העובדים מתלבט
האם מתפקידם. חלק היא לתעסוקה הפניה מידה באיזו
הפונים? של להורות לדאגה להיות צריכה שלהם הנאמנות
מידה באיזו מתלבט חלקם להורות? תזיק תעסוקה ואולי
ולתמיכה תוך "זכאים" הפונים, שהזיקו למשפחותיהם, לסיוע
אלה לשאלות המענה תעסוקה. - החדשה לדרך הפנייתם
| פברואר 542010 ס ' ' דעו מי
עמדה
כאשר עצמם, מתוכם להגיע צריך
כפי איכותיים, כה שעובדים ברור
הסוציאליים, העובדים אכן שהם
ומעשי מוסרי מענה לעצמם יתנו
מתאים.
הכשרה חדשה, סוציאליזציה
נדרשת שכאן ספק אין ייחודית:
לתפקיד. חדשה סוציאליזציה
בפסיכולוגיזציה שקיעה במקום
הסיבות בהבנת ובפתולוגיה,
לבעיות, יש לפנות לגישות מעשיות
המבוססות על עוגנים תיאורטיים.
הגישה כגון גישות לתרגם ניתן
הקוגניטיבית–התנהגותית
עבודה לכלי הנרטיבית והגישה
העובד בשירות אפקטיביים
מכוונות נדרשת כאן הסוציאלי.
לטיפול, מאשר יותר לאימון
תוצאות לחיזוי יעדים לקביעת
במקום ולהתמקדות ולמדידתן,
פיצול להתמחויות השונות.
לעובדים הכשרה נדרשת
למודעותם שתביא הסוציאליים,
התעסוקה של השיקומי כוחה את
להשתלב לאדם מאפשרת אשר -
המרכזי בזרם נורמטיבי באופן
של החברה, להיחלץ מתחושת אין
במשפחה שלו האחרות התפקוד מערכות את ולשקם אונות
סיום לאחר שרק לצפות )ולא בתעסוקה השילוב בעקבות
להשתלבות בשל יהיה האדם הפסיכו–סוציאלי הטיפול
זאת(. הכשרה זו צריכה לספק ידע על עולם התעסוקה וכלים
השילוב לאחר לליווי ואף לתעסוקה, להפניה מתאימים
בתעסוקה, בדגש רב על מיומנויות.
כשם שיש להוביל את האדם העני מתלות לעצמאות,
העובד את להוביל יש להתקדמות, מהישרדות
שגרתית מעבודה להתלהבות. מתסכול הסוציאלי
ומשחיקה - לנכונות להוביל, לשנות ולפרוץ.
אילו שינויים מערכתיים יש לחולל כדי להגשים שינוי זה?
יש לעגן את השינוי במבנה הארגוני של המחלקות לשירותים �
חברתיים, כגון שיתופי פעולה בין עובדים קהילתיים לעו"ס
לעבודה התפנות תעסוקה, וגופי תכניות ועם משפחה
לתעסוקה, שיופנו פונים עם הזמן מן בחלק אינטנסיבית
העובדים בין פונים של "החלפות"
וכדומה;
הלשכות מנהלי את לחזק יש �
להיות החברתיים, לשירותים
את שתוביל משמעותית מנהיגות
השינוי;
יש לפעול להידוק שיתופי פעולה �
ועם משרדיים בין מערכתיים
המגזר השלישי, להתמודדות שלמה
תפקיד כשותפי העוני בעיית עם
מרכזיים;
עדיפויות סדרי לקבוע יש �
לתמרוץ פונים שישתלבו בתעסוקה,
על ידי מתן שירותים תומכים;
בהכשרה שינויים להכניס יש �
in הן הסוציאליים העובדים של
באקדמיה, בהכשרה והן serviceבבתי הספר לעבודה סוציאלית, תוך
בהכשרה התעסוקה נושאי שילוב
)ידע ומיומנויות מתאימות(.
סוגיות נוספות שיש לשקוד עליהן:
חד ואמהות עניים עובדים �
הוריות בשוק התעסוקה;
כגון - ערכית התמודדות �
העמדה מול ערך העבודה לקבוצות
שונות בחברה;
את להתנות יש מידה באיזו �
הסיוע לעניים בנכונותם להשתלב בתעסוקה;
בעיקר: כיצד לראות בשינוי הזדמנות ולא עול נוסף, כיצד �
לקלוט את השינוי נוכח בעיית העומס בלשכות.
החזון המשותף של תעסוקה ורווחה הוא יצירת שינוי חברתי–
של החשיבות הדגשת באמצעות הלאומית, ברמה כלכלי
התעסוקה כאמצעי שיקומי -
הפחתת מספר מטופלי הרווחה; �
גידול במספר המשולבים בתעסוקה; �
צמצום של ממדי העוני. �
וחיצוני פנימי שינוי באמצעות יתחולל זה חברתי שינוי
אישית צמיחה של לכיוון - לרווחה הפונים הפרטים בחיי
והגשמה עצמית, ליציאה מעוני ומשוליות חברתית לעצמאות
כלכלית.
הצלחה בדרך זאת תחזיר את האמונה בכוחם של העובדים
הסוציאליים לפרוץ דרך, ותמצב אותם בחזית המאבק בעוני
בצורה יוקרתית ואפקטיבית יותר.
כשם שיש להוביל את האדם
העני מתלות לעצמאות, מהישרדות
להתקדמות, יש להוביל את העובד
הסוציאלי מתסכול להתלהבות.
מעבודה שגרתית ומשחיקה -
לנכונות להוביל, לשנות ולפרוץ
| פברואר 552010 ס ' ' דעו מי
04-6106132
סנו עכשיו עד הבית
04-6106132 04-610613404-6106132
סנו עכשיו עד הבית
04-6106132 04-6106134
לעמיתי קל"ע וקופת גמל עו"ס
כל האמור בפרסום זה נכון למועד הפרסום וכפוף להוראות הדין, הרשויות המוסמכות, הסכם המעסיק ולנהלי בנק יהב. אין בפרסום זה משום התחייבות, ו/או ייעוץ, חוות דעת או המלצה ביחס לפעולות האמורות, לרבות כדאיותן. מתן האשראי, הבטחונות ודמי הטיפול בכפוף לאישור הבנק ותנאיו, הבנק רשאי לשנות את התנאים בכל עת
סעו'
ידמ
1.1
0 ק
יווש
הכי משתלם בשבילך
להצטרפות:
*2617www.bank-yahav.co.il
פתיחת חשבון עו"ש משכורת לבני משפחה
בני משפחה שכירים, עובדי חברות ומוסדות יכולים גם הם ליהנות מתנאים ייחודים
משכנתא בתנאים ייחודייםללקוחות יהב
טפחות בעמדות שירות ללקוחות יהב בסניפים הראשיים
מרכזי ייעוץ השקעות
שירות ייעוץ אישי ומקצועי בסניפים הראשיים
פטור מעמלת ערוץ ישיר בפעולות הבאותאשראי בכרטיסי מחיוב פטור ● מסלקה באמצעות חשבון ● פטור מזיכוי
אנו לשרותכם בסניפי בנק יהב: אשקלון ● אשדוד ● מרכז הנגב ● באר שבע: בית נעם ● מודיעין ● כנפי נשרים ● הקריה בן גוריון ● ● בית יהב קדם ● ראשי ירושלים ירושלים והדרום: ירושלים:● אילת ● רחובות ● המרכז: רוטשילד ● שלוחת רוטשילד בביה"ח וולפסון ● הקריה ת"א ● שלוחת קרית הממשלה ת"א ● רמת החייל ● גלילות ● פתח תקווה ● ראשל"צ ● נתב"ג