םיניינע ןכות · 2011-01-06 · "הזה רופיסב דבל ירמגל שיגרמ ינא"| 6 Raviv,( תאזכ הרזעל הקוצמב םייורשה םהירבח תא תונפהל

3 |

תוכן עניינים

5 ���������������������������������������������������������������������������� פתח דבר/ עמירם רביב

9 ����������������������������������������������� הקדמה/ חנה עזר, יצחק גילת ורחל שגיא

פניות לעזרה בקרב מתבגרים – תאוריה, מחקר ויישום/ פרק 1: יצחק גילת���������������������������������������������������������������������������������� 17

שער ראשון - מבט מערכתי-חינוכי: מצוקות ופניות לעזרה בקרב מתבגרים צעירים בהקשרים שונים������������������������� 39

“החיים מתפרקים לי בין האצבעות" – מצוקות בני נוער פרק 2: 41 ������������������� בראי הדואר האלקטרוני/ שרה רוזנאו ויצחק גילת

עמדותיהם של מתבגרים יהודים וערבים כלפי פניות לעזרה פרק 3: 85 ������ בעת מצוקה/ יצחק גילת, רחל שגיא, חנה עזר ונביל סעדה

חיפוש עזרה בנושא חומרים פסיכו-אקטיביים פרק 4: )סמים ואלכוהול(: השוואה בין תפיסות תלמידים,

מורים ויועצים חינוכיים/ יצחק גילת, רחל שגיא, תמר ראובני, חנה עזר ורחל בר-המבורגר����������������������������������������������������� 111

אלימות בקרב תלמידים בבית הספר היסודי – שכיחות, פרק 5: השפעה ודרכי ההתמודדות של קורבנות האלימות/

135 ���������������������������������������������������������������������������� תמר ראובני

נכונותם של תלמידים מתבגרים לפנות לעזרת מורים, פרק 6: הורים וחברים בעקבות אלימות בבית הספר/

169 ���������������������������������������������������������������������� יעקב בועז יבלון

שער שני - מבט מערכתי-מקצועי: מצוקות והתמודדות עם לחצים בקרב סטודנטים להוראה ומורים ��������������������������������������� 197

לחץ בהכשרה להוראה והשלכותיו על המתכשר להוראה/ פרק 7: 199 ��������������������������������������������� שרית סגל, חנה עזר ויצחק גילת

4 |"אני מרגיש לגמרי לבד בסיפור הזה"

“יש כמעט בכל כיתה לפחות ילד אחד שהצלחתי להגיע אליו פרק 8: במהלך השנה": תהליך הגיבוש המואץ של ה"אני" המקצועי 235 ���������� של מורה צעירה בשיח בעיות מקוון/ עירית קופפרברג

ילדות בקיבוץ: ממשא למסע – כאב והעצמה פרק 9: 271 ��������������������� באוטוביוגרפיה ביקורתית/ חנה עזר וגלית אטל

299 ���������������������������������������������������������������������������������������� על המחברים

303 ������������������������������������������������������������������������ Abstracts of papers

תודותתודתנו נתונה לכל אלה שסייעו בהפקת הספר:

לחברי הוצאת הספרים של מכון מופ"ת: לד"ר יהודית שטיימן, ראש הוצאת

שרה לד"ר התמיכה; ועל הטובות העצות על הראשית, והעורכת הספרים

שמעוני, שקראה, העירה וקידמה; לנגה שי, עורכת הלשון, שהשכילה לחדד

הגרפי העיצוב על זמר-סומבול ולמאיה כהן למיטל מילותינו; את ולזכך

הנאה; לחני שושתרי, רכזת ההוצאה, על היעילות ועל הזמינות.

תודה מיוחדת לכל אחד ואחת מן הכותבים בספר – על המחקר השיטתי, על

ההיענות להערותינו ועל ההשתתפות במסע ההפקה של הספר.

לפרופ' עמירם רביב תודות על דברי הפתיחה הרלוונטיים כל כך והמאירים

את פרקי הספר.

המתפרסמים מהמחקרים בחלק שתמכו הבאים לגופים גם נתונה תודתנו

בספר: וועדת המחקר הבינמכללתית במכון מופ"ת )פרקים 3 ו-7( והרשות

למלחמה בסמים )פרק 4(.

ולבסוף – למכללת לוינסקי לחינוך, המאפשרת שמחקרינו בחינוך ובחברה

יתממשו, יתקדמו וישמשו אותנו, אנשי החינוך, בעבודתנו.

פתח דבר | 5

פתח דבר

עמירם רביב

להורים בייעוץ נוער, ובבני בילדים בטיפול רבות שנים שעסק כמי ולמורים וכן במחקר בתחום של פנייה לקבלת עזרה פסיכולוגית, ברצוני בני למצוקות המוקדשת מחקרים אסופת להוצאת היוזמה על לברך למתבגרים לסייע ובניסיונות טיפולית בעבודה שהתנסה מי כל נוער. ולמתבגרות במצוקה נתקל בוודאי בתופעה ש"יותר משרוצה העגל לינוק, אינם להם, כשקשה גם שמתבגרים, לומר, רוצה להיניק". הפרה רוצה ששים להסתייע בעזרה נפשית מקצועית, ותכופות אנשי המקצוע מלאי הרצון הטוב ממתינים למתבגר הנזקק לעזרה, וזה אינו מגיע. שוב ושוב אנו נתקלים בתופעת “פער השירות" – מושג המתאר את הפער בין מספר לבין מספר הפונים לעזרה בפועל נפשית באוכלוסייה הנזקקים לעזרה

.)Stefl & Prosperi, 1985(העיקריים ההסברים אחד השירות. לפער תורמים שונים גורמים הגובה ,)Nadler, 1986, 1991( העצמי" לדימוי ה"איום הוא זה לפער מחיר פסיכולוגי העולה על התועלת הצפויה מקבלת העזרה, ולכן מונע התנהגות של חיפוש עזרה. במחקרים שונים )Wills, 1991( נמצא כי רק כ-20% מן הנזקקים לעזרה נפשית אכן פונים לקבל אותה. פער השירות אצל מתבגרים אף גדול יותר )Schonert-Reichl & Muller, 1996(, וזאת אף על פי שדווקא בני הנוער, הנמצאים בלחצי גדילה, המתמודדים עם מטלות התפתחותיות מורכבות וחווים מצוקות ולחצים רבים, יכלו להפיק

תועלת מסיוע הולם, אילו רק היו פונים לקבל אותו. בקרב נפשית עזרה של תת-הניצול על נוסף מושג לקבל אפשר שהשוו ועמיתיי, תלמידיי בעזרת שערכתי מחקרים מכמה מתבגרים מידת לבין לייעוץ פסיכולוגי לפנות בעצמם נכונותם של מתבגרים בין

6 |"אני מרגיש לגמרי לבד בסיפור הזה"

Raviv,( כזאת לעזרה במצוקה השרויים חבריהם את להפנות נכונותם

Raviv, Vago-Gefen & Schachter-Fink, 2009; Raviv, Sills, Raviv &Wilansky, 2000(. מדובר בפרדיגמה מחקרית, שבמסגרתה הוצג לבני

נוער סיפור קצר שתיאר מקרה של נער או של נערה השרויים במצוקה

גיבורת לדמות, כדאי כמה עד להעריך נתבקשו המשתתפים נפשית.

קבוצה באותה )או אחרת בקבוצה פסיכולוגי. לייעוץ לפנות הסיפור,

להשיב תיכון, תלמידי המשתתפים, נתבקשו השאלון( של אחר בחלק

על השאלה ההיפותטית: “לו אתה היית במצב כזה, עד כמה אתה מעריך

זולתך יותר להפנות את שהיית פונה לעזרת פסיכולוג?". מסתבר שקל

לפסיכולוג מאשר לפנות לפסיכולוג בעצמך. הפער בין הנכונות הגבוהה

נפשי לייעוץ יחסית להפנות את ה"חבר" או את ה"חברה" ההיפותטיים

לבין נכונותו של האדם עצמו לפנות לייעוץ נפשי מלמד כי קיים גם “פער

הסטטיסטי-אפידמיולוגי המושג את מתרגם זה מושג פנימי". שירות

שהמתבגר העלויות שקלול של החוויה את המשקפת פנימית, למהות

לגורם לעזרה לפנות אם להחליט כשעליו במודע, ושלא במודע עושה

מקצועי או לגורם תמיכה טבעי.

המסקנה מעבודות אלה ומחלק מן העבודות המופיעות בקובץ זה היא

המסקנה נגזרת מכאן להיעזר. למתבגר קל ולא להתבגר, קל לא שאכן

שיש חשיבות רבה לערנות הצוות החינוכי והטיפולי במסגרות חינוך של

מתבגרים. יש לשים לב להתנהגויות שהן בגדר נורות אזהרה. חשוב ליצור

יש חשיבות רבה לעידוד ונסיבות שיקלו את הפנייה לעזרה. קשרי אמון

לטפח חשוב הנפשית. העזרה של ודה-סטיגמטיזציה עצמית מודעות

)peer group( העמיתים בקבוצת ולהיעזר ולמצוקותיו לזולת רגישות

כדאי מקצועית. לעזרה המפנה מתווך וכגורם בפועל תמיכה כמערכת

אינו במצוקה השרוי חבר על שדיווח מסר המעביר בחינוך להשקיע

“הלשנה" אלא תמיכה. ולא דיברנו עוד על סיוע להורי מתבגרים ועידודם

לפנות לייעוץ, לעתים עוד לפני יידוע המתבגר. מתן כלים להתמודדות בידי

פתח דבר | 7

הורים המזהים קושי אצל בתם או אצל בנם המתבגרים הוא לעתים הסיוע

הנחוץ, ובהמשך יהיה מקום גם לבירור הצורך בעזרה ישירה לילדים.

אני מאמין שקובץ זה, על מאמריו המעניינים והחשובים, יהיה מקור

נוסף למידע ולתובנה בקהילה החינוכית ויתרום להקטנת “פער השירות"

בקרב בני נוער. כה לָחי לעושים במלאכה.

ללימודים אקדמיים, במרכז לפסיכולוגיה בית הספר דיקן רביב, עמירם אור-יהודה. פרופ' )אמריטוס(, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב.

מקורותNadler, A. (1986). Self-esteem and the seeking and receiving

of help: Theoretical and empirical perspectives. Progress in Experimental Personality Research, 14, 115-163.

Nadler, A. (1991). Help-seeking behavior: Psychological costs and instrumental benefits. In: M. S. Clark (Ed.), Prosocial behavior: Review of personality and social psychology (vol. 12, 290-311). Thousand Oaks, California: Sage Publications.

Raviv, A., Raviv, Alona, Vago-Gefen, I. & Schachter-Fink, A. (2009). The personal service gap: Factors affecting adolescents' willingness to seek help. Journal of Adolescence, 32, 483-499.

Raviv, A., Sills, R., Raviv, Alona & Wilansky, P. (2000). Adolescents' help-seeking behavior: The difference between self-and other-referral. Journal of Adolescence, 23, 721-740.

Schonert-Reichl, K. A. & Muller, J. R. (1996). Correlates of help-seeking in adolescents. Journal of Youth and Adolescence, 25, 705-731.

8 |"אני מרגיש לגמרי לבד בסיפור הזה"

Stefl, M. E. & Prosperi, D. C. (1985). Barriers to mental health service utilization. Community Mental Health Journal, 21, 167-178.

Wills, T. A. (1991). Social support and interpersonal relationships. In: M. S. Clark (Ed.), Prosocial Behavior (265-289). Newbury Park, CA: Sage Publications.

9 |

דאגה בלב איש - ישיחנה

)משלי כה, יב(

הקדמה

הוא שהחינוך מאמינים אנו חינוך. חוקרים אנו בחינוך. עוסקים אנו חלק מן החברה, ושהחברה היא חלק מן החינוך. כאנשי חינוך העוסקים בהוראה אנו נחשפים למצבי לחץ ומצוקה, שהם חלק בלתי נפרד מעולמם של הצעירים במערכת החינוך ובמערכת הכשרת המורים. אנו מאמינים שתפקידנו כאנשי חינוך וכחוקרים הוא לזהות מצבי מצוקה אצל צעירים – לאומית או תרבותית מקצועית, חברתית, קבוצה בכל – הם באשר ולהגיש להם תמיכה מרבית ומיטבית. לא אחת אנו מוצאים עצמנו ניצבים לנוכח מצוקות שונות של מתבגרים. להלן כמה דוגמאות לסיפורי מצוקה

של מתבגרים.

מצוקות הקשורות ללחצים מחיי בית הספר, כגון מבחנים: להיות צריך שהיה פעם כל ממבחנים. פחדתי מאוד אני

מבחן, הייתי אומרת לאימי שכואבת לי הבטן, כדי ]שאוכל[

להישאר בבית. הייתי מתחילה להזיע, היה לי קשה לנשום.

]אז[ היו שולחים אותי לשתות מים, אך זה לא עזר. המורה

שדיברה אליי הייתה צריכה לפנות אליי מספר פעמים, ולא

תמיד עניתי לה. זה לא שלא שמעתי אותה, אך משהו, שאין

לי דרך להסביר אותו, חסם אותי ולא יכולתי לדבר. הידיים

רעדו לי והדף ]של המבחן[ שעמד מולי היה סתם אוסף של

שאלות ומשפטים שלא דיברו אליי, כי את החומר “כאילו"

10 |"אני מרגיש לגמרי לבד בסיפור הזה"

כותבת שהייתי ]לאחר[ המבחן את מגישה הייתי שכחתי.

את המעט מאוד שזכרתי.

עם התמודדות כגון הספר, בבית אחרים ללחצים הקשורות מצוקות כיתה חדשה:

נלחצתי מה ואני ממש דירה, ההורים שלי החליטו לעבור

יקרה ביום הראשון שאני אגיע לבית הספר. פחדתי שיצחקו

עליי ושאני חדשה ושלא יהיו לי חברים. פחדתי מאוד מהיום

חרדות המון לי שהיו זוכרת ואני נלחצתי. ממש הראשון,

מי עם לי יהיה ושלא מקובלת אהיה לא שאני וחששות

לשחק ולדבר.

ישירות מחיי החברה של צעירים, הנובעים מצוקות הקשורות ללחצים מקשרים זוגיים ומהצורך לעמוד בציפיות ההורים:

אני בת 21 ולומדת במכללה. אני חווה פרידה מחבר לאחר

אני לחבר, קשורה מאוד אני חברות. של שנתיים כמעט

עדיין אוהבת אותו ומתגעגעת אליו מאוד. זו הפרידה השניה

כי ונפרדנו כעת שוב וחזרנו לפי כחצי שנה נפרדנו שלנו,

לא ששנינו היא הפרידה סיבת הסתדר. לא בינינו המצב

היינו מאושרים יחד, הוא היה פוגע בי, מעליב אותי, מזלזל

בי, מתייחס אליי כמובן מאליו ואף, ואני כתגובה לכל אלה

הייתי נפגעת מאוד ובוכה המון. החבר מנסה לחזור וכרגע

אנחנו מאוד קרובים. אני מצידי, אובדת עצות כי מצד אחד

וזקוקה לו ומצד שני אני אני מאוהבת בו ומתגעגעת אליו

ובנוסף אמא הוא קלוש, יילך זה יודעת שהסיכוי שהפעם

אני וחברות שלי לא מוכנות אפילו לשמוע את שמו שלי

ביותר מאז הפרידה ירוד רוחי ומצב בזה היום עסוקה כל

והגרוע ירדו, בלימודים שלי והציונים נפגע שלי התיאבון

מכל, שמחת החיים שלי נעלמה כאילו לא היתה.

הקדמה | 11

זה. ספר בפרקי עליהם שנדווח אחרים, בתחומים גם עולות המצוקות כחוקרים בתחומי החינוך והחברה אנו מנסים לייצר ידע נרחב על מצבים

מעין אלה, ועוסקים שנים מספר בשאלות כגון: מהם מצבי לחץ ומצוקה של צעירים במערכת החינוך ובחברה בכלל? ממה נובעים מצבי הלחץ והמצוקה בקרב הצעירים? מהן ההשלכות של הלחץ ושל המצוקה על הסתגלותם של צעירים

לדרישות הסביבה?כיצד מתמודדים הצעירים עם מצבי לחץ ומצוקה? מהם מקורות העזרה שבני הנוער פונים אליהם, ומהי מידת יעילותם

בעיניהם?עם תלמידים של התמודדותם אופן את חינוך אנשי תופסים כיצד

מצוקות?

המפגיש בצומת נמצאים בישראל צעירים של ומצוקה לחץ מצבי שלושה נתיבים: הראשון – תהליכים התפתחותיים בעלי אופי אוניברסלי, המאופיינים בִהשתנּות מהירה של המציאות הפסיכו-חברתית של הפרט, שמערערת את שיווי המשקל הפסיכולוגי שלו; השני – המציאות המיוחדת היום, של בישראל והרב-תרבותית הדינמית והחברה המדינה של המזמנות מצבי לחץ ייחודיים לצעירים בארץ; השלישי – ההתנסויות בתוך מערכת החינוך, המייצרות מצוקות הנובעות מן הצורך לעמוד בדרישות עמם להתמודד נדרשים ומצוקה לחץ מצבי החווים צעירים אקדמיות. ללא הפוגה, על מנת להסתגל לדרישות הסביבה ולהמשיך בחיים יצרניים מחייבת שימוש במשאבים יעילה רווחה. התמודדות מתוך תחושה של מקורות של רחב מאגר מתוך לבחור יכולים שהצעירים חיצוניים,

פורמליים ובלתי פורמליים שהסביבה מעמידה לרשותם. הספרות המקצועית בתחום מצבי לחץ וחיפוש עזרה מלמדת אותנו הנכונות לבין חיצוני מגורם סיוע לקבל הצורך בין מסוכן פער שקיים להשתמש בו. חלק ניכר מן הצעירים הנחשפים למצבי לחץ בוחר להימנע מפנייה לעזרה על אף הסבל הכרוך במצבים אלה. ההימנעות מפנייה לעזרה

12 |"אני מרגיש לגמרי לבד בסיפור הזה"

להתמודד זאת, בתקופה המוקצן הרצון, מן לנבוע יכולה צעירים אצל כגון הסטיגמה הכרוכה וכן מסיבות אחרות, נושא כל באופן עצמאי עם בפנייה לעזרה, חשש מחשיפה, חוסר אמון ברצון או ביכולת של הסביבה לסייע וזמינות נמוכה של מקורות סיוע. התוצאה של פער זה יכולה להיות שלו, האישית וברווחה הפרט של החברתית בהסתגלות חמורה פגיעה מחקרי שידע מאמינים אנו טווח. ארוכות להיות עלולות והשלכותיה בנושאים אלה עשוי לסייע לצמצם פער זה ולשפר את הרווחה האישית

של הצעירים ושל סביבתם, הן בתוך מערכת החינוך והן מחוצה לה.בספר זה קיבצנו סדרה של מחקרים המתייחסים למצבי לחץ ומצוקה הספר לה. מחוצה וגם הספר בית במסגרת גם ישראלים צעירים של מתייחס למצוקות שונות שצעירים בישראל מתמודדים עמן, כפי שעלו במחקרים שערכנו ברשות המחקר, ההערכה והפיתוח במכללת לוינסקי לחינוך, וכפי שעלו במחקריהם של חוקרים נוספים, שממצאיהם תורמים

לידע בתחום הנחקר ומעשירים את נקודות המבט המוצגות בספר זה. הספר פורס בפני הקוראים מצוקות הקשורות לבעיות אישיות, לבעיות בלימודים, למצבי אלימות בבית הספר, לצריכה של סמים ושל אלכוהול, תחילת של מצוקות מתוארות וכן היום-יום, בחיי נורמטיביים ללחצים דרך מקצועית ומצוקות הקשורות בילדות. אם כן, ההתייחסות בספר זה ולתקופת ההתבגרות לתקופת האופייניים אישיים, מצוקה למצבי היא יחסים ההתבגרות, בגיל הקשורים משברים כגון המוקדמת, הבגרות חברתיים ותקשורת עם הורים, ולמצבי מצוקה הקשורים בלימודים, כמו כישלון במבחנים, חוסר הבנה של החומר הנלמד ובעיות בתקשורת עם המורים. צעירים בישראל חווים מצבים אלה בסביבת חייהם היום-יומית, וגם במקום העבודה. הצעירים חווים את מצבי הלחץ במערכת החינוך ישירים כקורבנות עצמם מזהים כשהם כלומר, ישיר, באופן והמצוקה של המצוקה, וגם באופן עקיף, דהיינו, כשהם חשים נפגעים במצב שלא

בהכרח כוון אליהם, אבל משפיע עליהם. רחב הוא ה"צעירים" לקבוצת זה בספר שלנו ההתייחסות טווח להוראה, צעירים לסטודנטים ועד היסודי הספר בבית מתלמידים ונע

הקדמה | 13

למורה המתחילה את חייה המקצועיים במערכת החינוך וחווה מצוקות הזהות לבין ילדותה מצוקות בין המקשרת ותיקה ולמורה מקצועיות האישית והמקצועית שלה כיום. המצוקות המתוארות בספר מתייחסות למגזר היהודי, וחלקן נבדקות בקרב צעירים חילוניים ודתיים. פרק אחד בספר עורך השוואה בין חיפוש עזרה בקרב צעירים יהודים לבין חיפוש עזרה בקרב צעירים ערבים. עם זאת, עלינו לציין שהספר אינו סוקר את כל תחומי המצוקה הקיימים בארץ, שהם, למרבית הצער, רבים ומגוונים, והרב-תרבותית המורכבת באוכלוסייה השונות הקבוצות כל את או

בישראל, שוודאי חוות מצוקות ייחודיות להן. המחקרים המוצגים בספר בוחנים את המצוקות ואת דרכי ההתמודדות עמן תוך שימוש במגוון מתודולוגיות, החל ממחקרים כמותיים, המספקים תיאור סטטיסטי של סוגי מצוקה ושל דרכי התמודדות ובוחנים קשרים אוכלוסיית של ותרבותיים חברתיים אישיים, מאפיינים לבין ביניהם האיכותנית, המתודולוגיה בתחום סוגות של רחב מנעד ועד הצעירים, בהן הסוגה הפנומנולוגית לבדיקת תופעה כמו תופעת האלימות, שיטת חקר השיח לבדיקת יחסי גומלין בין הפונים לעזרה לבין התומכים בהם ביקורתי עצמי ומחקר במצוקה, הפרט של ה"אני" תפיסת ולבחינת זה זהות אישית ומקצועית. חלק מן המחקרים המוצגים בספר לבחינת

משלבים מתודולוגיה כמותית ומתודולוגיה איכותנית. בבתי הלומדים בישראל צעירים לאופן שבו פרקי הספר מתייחסים חווים, את תופסים את מצבי המצוקה שהם ועל-יסודיים יסודיים ספר מידת פנייתם לעזרה במצבים אלה ואת מידת הסיוע שהם סבורים שהם מקבלים ממקורות פורמליים ובלתי פורמליים. כמה מן הפרקים מציגים כגון במגע, באים הצעירים שעמם המבוגרים של תפיסותיהם את גם

מורים ויועצים חינוכיים.

בקרב לעזרה פניות בתחום עדכני תיאורטי ברקע מתמקד 1 פרק לעזרה פנייה בדבר ההחלטה קבלת תהליך את מציג הפרק מתבגרים.

14 |"אני מרגיש לגמרי לבד בסיפור הזה"

בעת מצוקה; סוקר את מאפייני הפונה לעזרה )גיל, מין ורווחה נפשית( ואת זיקתם להחלטה בדבר פנייה לעזרה; בוחן את העמדות של מתבגרים כלפי פנייה למקורות שונים של עזרה; ומציג את ההשלכות היישומיות

הנגזרות מן הממצאים התיאורטיים.

ופניות לעזרה בקרב - מצוקות שער ראשון: מבט מערכתי-חינוכי מתבגרים צעירים בהקשרים שונים

ובפניות במצוקות המתמקדים פרקים חמישה מופיעים הראשון בשער לעזרה בפנייה החל שונים, בהקשרים צעירים מתבגרים בקרב לעזרה באופן כללי ובעת מצבי מצוקה שונים ועד התמקדות במצבים ספציפיים, הקשורים מצוקה ומצבי ולאלכוהול לסמים הקשורים מצוקה מצבי כגון לאלימות. השער פותח בפרק שנושאו פנייה לעזרה בפועל דרך תקשורת

מקוונת באינטרנט. מתנדבים לעזרת הפונים מתבגרים של במצוקות עוסק 2 פרק מער"ן )עזרה ראשונה נפשית – שירות הומניטרי, המציע עזרה ראשונה נפשית בטלפון ובאינטרנט(. דרך חקר השיח המחקר מאיר את ההיבט ההתנהגותי של הפנייה לעזרה ומציג את מאפייני המצוקות ואת דפוסי הציפיות לעזרה, כפי שהם באים לידי ביטוי בחיפוש עזרה בפועל. מבחינה מעשית, המחקר מצביע על הפוטנציאל הטמון בדואר האלקטרוני כמקור

ייחודי של סיוע למתבגרים במצוקה.פרק 3 בספר מתייחס בכלליות לנושא פניות לעזרה בקרב מתבגרים במגזר היהודי ובמגזר הערבי. המחקר המוצג הוא מחקר מקיף ומשווה, שבחן נכונות לפנות לעזרה למקורות בלתי פורמליים, למקורות פורמליים ולמקורות מקוונים. כמו כן המחקר בדק את הנימוקים לפנייה לעזרה ואת סוגיית הרווחה הנפשית הסובייקטיבית בהקשר זה. ייחודיותו של הפרק

היא בהתמקדותו בהקשר התרבותי של הנכונות לפנות לעזרה.פרק 4 מתמקד באופן שבו מתבגרים תופסים את הפנייה לעזרה בעת מצבים הקשורים לשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים )סמים ואלכוהול(. נוסף על כך, הפרק מדווח על האופן שבו מורים ויועצים חינוכיים תופסים

הקדמה | 15

בנוגע התלמידים נימוקי ואת המתבגרים של לעזרה הפנייה ממדי את להחלטה לפנות לעזרה או להימנע מכך. ייחודיותו של הפרק היא שהוא מציג מחקר רחב היקף שנערך בבתי ספר ממלכתיים וממלכתיים-דתיים, מבוגרים תפיסות לבין מתבגרים תפיסות בין השוואה מציג שהוא וכן

במערכת החינוך )מורים ויועצים חינוכיים(. 5 בוחן את השפעת האלימות על תחושת הביטחון של תלמידים פרק בבית הספר היסודי ועל מצבם הקוגניטיבי והרגשי של הקורבן הישיר למצב האלימות ושל הקורבן העקיף למצב זה. הפרק בודק גם את טווח הזמן של השפעת האלימות. כמו כן הפרק מציג את דרכי ההתמודדות של התלמידים עם תופעת האלימות ובוחן את תפיסות התלמידים בנוגע ליעילות העזרה

שמגישים להם גורמים בבית הספר וגורמים מחוץ לבית הספר. במצבי לעזרה לפנות נכונותם ובמידת במתבגרים מתמקד 6 פרק עזרה שונים לגורמי בבתי הספר העל-יסודיים. הפרק מתייחס אלימות )הורים, מורים וחברים( ובודק את תרומתו של טיב הקשר עם העוזרים

הפוטנציאליים למידת נכונותם של המתבגרים לפנות לעזרה. פרקים 5 ו-6 מתמקדים שניהם בנושא האלימות בבתי הספר ובדרכי זאת. מאלימות הנובעים המצוקה מצבי עם הצעירים של ההתמודדות בודק 5 פרק שונה. גיל לקבוצת הזרקור את מפנה מהפרקים אחד כל את תופעת האלימות בבתי הספר היסודיים, ופרק 6 מתייחס לבתי הספר

העל יסודיים.

שער שני: מבט מערכתי-מקצועי – מצוקות והתמודדות עם לחצים בקרב סטודנטים להוראה ומורים

על מצוקות ומתבונן במבט מערכתי פרקים כולל שלושה השער השני ובהתמודדות במצוקות ממוקד זה שער ההוראה. למקצוע הקשורות ומורים הנמצאים בשלבים שונים עם לחצים בקרב סטודנטים להוראה ההוראה ובשלב להוראה ההתכשרות בשלב – ההוראה מקצוע בתחום בפועל. הפרקים דנים בלחץ של סטודנטים להוראה, בקשיים של מורה מתחילה ובמצוקה אישית של אשת חינוך בילדותה, המשפיעה על עיצוב

אישיותה ככלל ועל עבודתה בהוראה בהווה.

16 |"אני מרגיש לגמרי לבד בסיפור הזה"

פרק 7 מתמקד במצבי לחץ בקרב סטודנטים צעירים להוראה הלומדים במכללה להכשרת מורים, וחושף ארבעה תחומי לחץ: לחצים חיצוניים, לחצים אקדמיים, פחד קהל ובדידות. ייחודיותו טמונה בחשיפת מקורות

הלחץ, בהשוואה ביניהם ובהצגת הדרכים להתמודדות עמם. את השוטחת מתחילה, מורה של ספציפית מצוקה בוחן 8 פרק בעיותיה בשיח מקוון מתמשך עם מנחה מן המכללה. ייחודו של הפרק מתבטא בשימוש בניתוח שיח לצורך חשיפת ה"אני" המקצועי המתפתח העולות המצוקות עם התמודדותה אופן וניתוח המתחילה המורה של

במסגרת ההוראה בשנת עבודתה הראשונה.כתיבת באמצעות הפורסת במורה, הוא אף מתמקד 9 פרק ואת שיתופי בקיבוץ ילדותה מצוקת את ביקורתית אוטוביוגרפיה השפעתה של מצוקה זאת על חייה הבוגרים, על חייה האישיים ועל חייה כתהליך האוטוביוגרפיה כתיבת את מציג הפרק כאחד. המקצועיים את המתארת המורה של קולה את הן ומשמיע בשניים המתרחש מצוקותיה והן את קולה של מי שהנחתה אותה בכתיבת האוטוביוגרפיה

הביקורתית.

תרומתו של הספר היא כפולה: ראשית, הספר מתייחס למגוון מקורות הלחץ והמצוקה של מתבגרים ושל בוגרים צעירים. כמו כן הוא מתמקד במקורות ובדרכים ובוגרים מתבגרים אותם של לרשותם העומדים השונים העזרה

השונות להתמודדות עם מצוקות בחיי היום-יום, בלימודים ובעבודה. הממצאים העולים בפרקים השונים בספר יכולים לעניין הורים לצעירים מתבגרים בגילאים שונים, אנשי חינוך העוסקים בהכשרת מורים – בהם המתעניינים החינוך בתחום מחקר ואנשי להוראה, וסטודנטים מרצים במתודולוגיות מחקר שונות. גם אנשי חינוך ופסיכולוגים במשרד החינוך וברשויות המציעות תמיכה לצעירים במצוקה יכולים למצוא עניין בספר וכן מתכנני תכניות התערבות ותמיכה למיניהן, המעוניינים להגיש סיוע מרבי ומיטבי לצעירים בישראל במסגרות מגוונות ובקבוצות חברתיות,

תרבותיות ולאומיות שונות.