סיפורי התקשורת על מלחמה ושלום: 1948 - 2003 דב שנער Image by Kamenko Pajic.

סיפורי התקשורת על מלחמה

ושלום: 1948 - 2003

דב שנער

Image by Kamenko Pajic

Roeh, I.

& S. Ashley (1986).

"Criticizing Press Coverage

in the Lebanon War: Toward a

Paradigm of News as Storytelling”,

Communication Yearbook.

Newbury Park: Sage, 117-141.

"מוויאטנם ללבנון, (,1994רועה, י. )

למלחמת העצמאות ובחזרה."

שבע פתיחות לעיון בתוך

. בתקשורת ובעיתונות

אבן יהודה: רכס,

, 5פרק

104-106עמ'

סיקור סנסציוני חסר איזון•השפעת דעות פרטיות על הסיקור•

סטריאוטיפיות•ציות לנציגי ממשלות וצבאות•

דה-הומניזציה•בורות וחוסר זהירות בטיפול בפרטים•מספרים מזויפים של הרוגים ופצועים•

טרמינולוגיה חד-צדדית•היעדר קונטקסט•

מניפולציה עצמית מצד אמצעי התקשורת•

מבקרי המלחמה

בעירק (2003 )

רועה ואשלי

(1986)

בלבול מקצועי בין פטריוטיזם, ציות •ומנטליות של "חותמת גומי"

הגזמה, חוסר זהירות, חוסר איזון •(למשל בדיווח על נפעים)

חוסר תחקיר ביקורתי, סיקור •סלקטיבי, המקבל גרסאות רשמיות

ללא סייג

סלקטיביות לא ראויה של מקורות •

דה-קונטקסטואליזציה, •דיסאינפורמציה ופבריקציה של

חדשות

חוסר קונטקסט •

מחאה חלשה מדי נגד שליטת •המדינה בנגישות למידע, העברת מידע קטוע, תגובות חסרות אונים

השתלטות הצנזורה•

חוסר גיוון: התקשורת השתמשה •באנשים המטילים ספק בגרסאות רשמיות וצטטה אותם, אבל הרבה

פחות מגנרלים בדימוס, יועצים רשמיים ופרשנים נאמנים

טרמינולוגיה חד-צדדית, מוגזמת•

מבקרי המלחמה בעירק (2003)

(1986רועה ואשלי )

תהליכים עיקריים באיסטרטגיות הסיקור

טריביאליזציה

ניתוח פוליטי-מקצועי "מתפתח" •לסיקור בנוסח "עיתונאות יציע"

תהליכים עיקריים באיסטרטגיות הסיקור

התגייסות והתמסרות

), שיפור embeddingכניסה למיטה" ("•שיטות קודמות

)80בידוד פיסי (גרנדה, פנמה, בשנות ה-•חיבוק דב באוהל ממוזג וגדוש משקאות •

)Iוחבילות מידע (מלחמת המפרץ

תכתיבי דובר צה"ל ולשכת העיתונות •בשטחים

תהליכים עיקריים באיסטרטגיות הסיקור

התניה ומניפולציה עצמיתממניפולציה כפויה להתגייסות אקטיבית •

ורצונית

ציפיות של עורכים בלונדון, פריס, אטלנטה, •יצרו מציאות דמיונית, לפעמים שונה לגמרי

מהחומר ששלחו הכתבים מהשטח

במלחמה בעיראק לא רק ייצור של הסכמה •) אלאmanufacture of consentכפוי מבחוץ (

ייצור הסכמה רצוני ואקטיבי מצד התקשורת•

תהליכים עיקריים באיסטרטגיות של אמפתיה" "פוליטיקההסיקור

)Politics of confraternization(

ביטול המרחק הקריטי תקשורת – •ממשל/ פקידות/קציני צבא, שהוא חיוני

לסיקור מקצועי אמיתי וחופשי

ההיבט הנרטיבי

ההיבט הנרטיבי

דח

אב

טקו

•Baudrillard מלחמת המפרץ :הראשונה לא התרחשה כלל,

רק הסיקור

תמונות וסיפורים בתקשורת •יותר חשובים מהמלחמה

עצמה

אין חשיבות אם המלחמה •התרחשה או לא, כל עוד

ראינו תמונות

ההיבט הנרטיבי

ניש

ב ט

קו –

ת

רשו

קת

הי

ע"ו

בנשנ

ם בי

טיר

נ

ערוצים מערביים שהתגייסו •הטלוויזיה , CNNבמלואם (

העירקית) או שנקטו עמדה )BBC , Guardianביקורתית (

ערוצים בעולם השלישי – •אל-ג'זירה, אל-ערביה, אבו דאבי:

חשיפת "הצד השני"

ערוצים אלטרנטיוויים יותר • מיליטנטיים וחתרניים

ההיבט הנרטיבי

קהל התקשורת הפך ל"בן ערובה של מידע" "(information hostages ”)

,מעולם לא היו כל כך הרבה עיתונאים בזירת הפעילות" ."מעולם לא הייתה דיסאינפורמציה רבה כל כך

היבט האתיקה היבט האתיקה

היבט האתיקה בעיראק2003מחקר מלחמת

התקשורת בארה"ב נשענה.באופן כמעט בלעדי על מקורות רשמיים

אלה המקורות השליטים גם בתקשורת הגלובלית

היבט האתיקההרשתות האמריקניות לא חקרו

באופן ביקורתי את המקורות הרשמיים,רשתות אלה יאבדו אמינות:

אם ימשיכו לערב פטריוטיות עם עיתונאות•אם יפעלו כמנהיגי אוהדים בתחרויות ספורט•

אם ימשיכו להשתמש בנימה צבאית ושוביניסטית•

דילמות אתיות

) editorial controlאיבוד שליטה בעריכה (1.לטובת מקורות ממשלתיים וצבאיים, האם

אין זה מחיר יקר מדי עבור נגישות לשדה ?הקרב

מתי והיכן מתחילה המניפולציה של חדשות 2.מלחמה: בחירת הנושאים? נימה, מקום?

סלקציה וסוציאליזציה ?מרואיינים?

דילמות אתיותאיך לסקר אירועים מזויפים ומבוימים, כמו 3.

שחרורה של ג'סיקה לינץ'?

איך לבדוק ידיעה במצב של חוסר מקורות 4.אוטונומיים, תחרות פראית, טכנולוגיות

העברה מידית ישירה?

איך לא לאבד ערכים אתיים מסורתיים 5.בתנאים המיוחדים של מלחמה?

איך לעבוד מבלי להגן כל הזמן על 6.המולדת?

דילמות אתיות

איך לחפש מידע בשני צדי החזית?7.

איך לבצע בחירה בתנאי דיקטטורה 8.ובאקלים של "לחץ דמוקרטי" ?

איך לפתור את הקונפליקט היומיומי בין 9.כוונות טובות של עיתונאים והתנאים

המשפיעים על החיפוש וההעברה של חדשות?

"מוויאטנם ללבנון, למלחמת העצמאות ובחזרה"שבע פתיחות לעיון בתקשורת ובעיתונות

1994אבן יהודה: רכס, )106-104(

דחיית מיתוס עוצמת התקשורת (למשל •כגורם ראשי בסיום מלחמות וויאטנם,

לבנון)

דחיית הדעה שהטלוויזיה כשלעצמה • היא איום על אינטגרציה וחוסן לאומי

ל ש

ם חי

ונמ

ב

2004

האם לצלם סרבנים, לתת להם במה?•

האם לשדר זוועות, אסונות, כישלונות, •"פשלות" של הצבא?

לא התקשורת היא שמעוררת •התקוממות בדעת הקהל: בוויאטנם

הטלוויזיה לא חשפה מלכתחילה את כל הזוועות, היא הצטרפה למבקרי

המלחמה בשלב מאוחר, אולי כמו התקשורת שלנו בימי לבנון.

?מוויאטנםהתקשורת עזרה לצאת האם

כמו היום, גם אז היא נרתעה מלהראות דם ואש •והסתפקה לכל היותר בתימרות עשן

היא לא עזרה לצאת אלא עזרה להיכנס•

כמו היום, גם אז הטון היה בתחילה •פטריוטי-מיליטריסטי

כמו היום, גם אז התקשורת נזקקה לעזרת הצבא•

התקשורת מגיעה אחרי, לא לפני שינויים בדעת •הקהל

התקשורת לא מובילה אלא נגררת•

היבטפוליטי-כלכלי

היבטפוליטי-תרבותי

רועה מספק trigger

להתקדמות הדיון

איך נולדו הטכניקות, הנרטיבים,

האתיקה החדשים?

היבט הפוליטי-כלכלי

Sorosביקורת נגד אתיקהתקשורתית ניאו-ליברלית

נגד קפיטליזם מיובא •נגד ביטול האוטונומיה ההיסטורית של מנגנונים •

בלתי תלויים בשוקנגד קביעת ערכים ע"י הקפיטליזם הניאו-ליברלי•כשם שהשוק התחיל לקבוע נורמות במסחר, עסקים •

וחברה, כך הוא החל לשלוט בתקשורתבסיקור מלחמות ותחומים נוספים, ממשלות, •

מגה-תאגידים עסקיים, מוסדות מקצועיים וקהלים מקבלים ומטפחים את הלגיטימיות של הטכניקות

והנרטיבים המיוצרים בדרך זו.

היבט הפוליטי-כלכלי

Robert Mc Chesney: Rich Media Poor Democracy

הניאו-ליברליזם פועל יותר טוב "בדמוקרטיות אלקטורליות פורמליות, בהן

האוכלוסייה מרוחקת ממידע, מנגישות ומהספירות הציבוריות הדרושות להשתתפות משמעותית בקבלת

החלטות..."

היבט פוליטי-תרבותי

Hans Magnus Enzensberger

כדי לתקן את חדירת השוק לתחום הערכים והאתיקה, הכוחות

הפרוגרסיביים צריכים לכבוש את .אמצעי התקשורת

Baudrillard היבט פוליטי-תרבותי

אין זה מועיל שצרכן התקשורת יתפוס את מקום •השדר

כיבוש המדיה משמר את העיקרון המנחה של •תקשורת ההמונים

דרוש מודל חדש דו-כיווני •

( ולא תחליפיות reciprocityאינטראקציה )•

( reversibility.בתפקידי שדרים וצרכנים )