תרגול 11 מבוא לתקשורת המונים - Media in changing Global Culture Croteau & Hoynes.

11תרגול

מבוא לתקשורת המונים -

Media in changing Global

Culture

Croteau & Hoynes

זוכרים את מרשל מקלוהן ?

' טבע מקלוהן את המושג 60בשנות ה- אשר בא לתאר את 'כפר גלובלי',

המצב שיצרה התקשורת האלקטרונית : הפיכת העולם למעין כפר קטן אחד.

הרעיון העומד מאחורי ה'כפר הגלובלי' הוא שכדור הארץ, שפעם היה מקום

, הצטמצם, לאחר בתודעת האדםענק שאירוע בקצה כלשהו מגיע באופן מיידי לכל תושביו, באמצעות כלי

.התקשורת

שידורי האולימפיאדה או גביע העולםבכדורגל הם התגלמות 'הכפר

הגלובלי', שכן מדובר באירועים כלל עולמיים שנערכים במקום מסוים על

כדור הארץ ומשודרים לעולם כולו.

מה קרה מאז ה'כפר הגלובלי' של מקלוהן בשנות

מחד, התקשורת אכן הפכה להיות גלובלית יותר ?60ה- CNN.))אינטרנט,

מאידך, ההשלכות של התקשורת הגלובלית פחות חד-משמעיות משצפה מקלוהן: הוא טען

שהתקשורת הגלובלית תקדם שותפות גורל של אזרחי כל העולם, ותיצור עולם המבוסס על

השתתפות שוויונית של כולם. אולם בפועל, הגלובליזציה יצרה מצב מורכב

הרבה יותר, שכלל לא ברור עד כמה הוא תורם לשוויון בין אזרחים ומדינות.

מהי גלובליזציה?

:מתיחתם' של קשרים בין מבנים גידנס' ואירועים חברתיים מקומיים ומרוחקים, עד

יצירתה של רשת קשרים על פני העולם כולו. ההסתכלות כאן היא על הגלובליזציה ככוח

חברתי, שמצד אחד תורם בעצמו לשינוי חברתי, ומצד שני מושפע משינויים גלובליים – כלומר,

אין כאן דטרמיניזם חד-כיווני.

: בגלובליזציה יש שני רכיבים עיקריים. שבירת הגבולות הגיאוגרפים, והתכווצות של תחושות 1

התלות ההדדית הזמן והמרחב. כתוצאה מכך, מודגשת של אזורים שונים מבחינה כלכלית, אקולוגית וכדומה.

יש השפעות . שבירת הגבולות התרבותיים מסורתיים – 2תרבותיות הדדיות של תרבויות רחוקות זו מזו, ויצירה

של סגנונות תרבותיים חדשים.

"המרחב הציבורי" המושלם

(2מהי גלובליזציה ? )

רעיונות?...

בפועל, תהליכי הגלובליזציה •משום שהם מעוררים דאגה

משרתים בראש ובראשונה .אינטרסים כלכליים

לרוב מדובר באינטרסים •תאגידים כלכליים של גדולים, בינלאומייםבמדינות המערב המבוססים , ולא באינטרסים המשגשגות

ציבוריים או תרבותיים של אזרחים במקומות שונים.

לכן, קשה לדבר על •הגלובליזציה כעל כוח המעודד

דמוקרטיזציה או שוויוניות מהותיים.

:סוגיות לבחינת הגלובליזציה

. שאלת מבנה הבעלות והשליטה1

בפועל, ברוב השווקים שולטים מספר מצומצם מאוד

של תאגידים כלכליים ממדינות מבוססות. מתעשיית המוזיקה העולמית נשלטת 95%לדוגמה,

על ידי חמש חברות )מארצות הברית, בריטניה, קנדה, גרמניה ויפן(.

אין "גלובליזציה" במבנה הבעלות והשליטה כלומר :– כל הכוח מרוכז בידיים של המדינות בעלות הכוח

הכלכלי, ולכן הן גם היחידות הנהנות מההצלחה הכלכלית של התקשורת ה"גלובלית". המושג "תקשורת גלובלית" הוא לפיכך מטעה ומסלף.

אימפריאליזם תרבותי

ערכים ודימויים מערביים מוטבעים בתכנים התקשורתיים הנמכרים על ידי ענקי המדיה המערביים )בעיקר ארה"ב( לשאר העולם. ישנה כפיית

נורמות ואידיאולוגיות דוגמת אינדיבידואליזם וצרכנות, המופצות

ומוחדרות באמצעות התכנים התקשורתיים לתרבויות אחרות, ומתנגשות לעיתים עם הנורמות המסורתיות המקובלות באותן

תרבויות.

. שאלת התוכן : 2

תוכן תקשורתי גלובלי עלול למחוק אולעמעם זהויות תרבותיות מקומיות,

, בתהליך להומוגניולהפוך את כל העולם של סטנדרטיזציה. המגוון האנושי

והתרבותי הולך בעצם לאיבוד. גם החדשות, הנשלטות במידה רבה על

ידי סוכנויות ידיעות "גלובליות", המייצגות למעשה את מדינות המערב,

מגישות פרספקטיבה מוגבלת המשרתת אינטרסים כלכליים ותרבותיים של

מדינות המערב.

. שאלת התוכן - המשך2

"אילו הייתי צעיר יותר, הייתי מקים מחדש את גדודי . מי שירצה רישיון לעסק ההגנה על הלשון העברית

בישראל יהיה אז צפוי לקנס כבד או לחרם אם שם . כי אין לנו כבוד גם בעבריתהמקום לא יהיה כתוב

עצמי ואין לנו אהבה למה שהוא אנחנו. אנחנו רוצים להיות בינלאומיים בלי שתהיה לנו מולדת להתפתח

YES או ב-HOTממנה, ולכן אנחנו רואים טלוויזיה ב-ושולחים מכתבים בבזקאינט ומקבלים את השירות

בבזקסטור.

סטור של האמא שלהם! הקמנו מדינה כי העברית זרמה בעורקינו. בלי העברית נהיה כאן עוד יוטה.. רק בהודו או בניו-יורק אנחנו פטריוטים עבריים. כי הישראלי עדיין לא מצא מולדת, לא היכה שורשים. המולדת שלו היא עדיין געגועים לאיזושהי מדינה חדשה המשתרעת בין ניו-יורק, הודו ותל-אביב..."

7(. פאקינג ישראל. ידיעות אחרונות, מוסף 12.1.2006יורם קניוק ). 7לילות, עמ'

אבל.... מדגישים כי אסור שההסתכלות תהיה קרוטיו והוינס

חד-ממדית, ויש להכיר גם בגבולות של תזת האימפריאליזם:

. אסור לשכוח שאנשים מפרשים תכנים גלובליים 1בהתאם לתרבות המקומית שלהם )מחקרי "דאלאס",

לדוגמה(. . לא בכל התרבויות ההצלחה של המוצרים האמריקניים 2

זהה. יש תרבויות בהן תכנים אמריקנים לא נקלטו בהצלחה, ו"נשמרה הנאמנות" לתכנים מקומיים

)למשל: טלנובלות בברזיל, קולנוע הודי(.. ישנם מאבקים של תרבויות שונות לשמור על צביונן 3

הייחודי )בצרפת לדוגמה : איסור על שלטים באנגלית וכו'(.

לדוגמא, תעשיית הסרטים ההודית הינה תעשייה

המפיקה יותר סרטים מכל תעשיית סרטים אחרת

בעולם, וזאת למרות ששיעורי ההפצה הזרה של סרטים אלו

.מוגבלת יחסית

גלוקליזציה :

התאמה של תכנים גלובליים לתרבות המקומיתו"טעינתה" בערכים ובמאפיינים מקומיים.

חשוב להדגיש שזה יכול לבוא משני מקורות: , המנסים להתמודד עם ההתנגדות היצרנים. מצד 1

על ידי "התאמת" המוצרים לקהל המקומי, וכך להמשיך בעצם לנצל אותם לעשיית רווחים

כלכליים., שההתאמה הזאת התרבויות עצמן. מצד 2

היא סוג של התנגדות לתרבות הגלובלית עבורן. מקדונלדס התחילו למכור קבב ושווארמה-

לאיזה משני הסוגים זה מתאים?

. שאלת הצריכה :3

לפי החוקרים, הצריכה נוטה להיות יותרגלובלית מאשר הייצור.

"אולם, גם הצריכה איננה "גלובליתושוויונית במובנים המהותיים, כיוון שאף היא מיועדת בראש ובראשונה למדינות

העשירות. לדוגמה: תושבי חמש המדינות השולטות

בתעשיית המוסיקה צורכים פי תשע משאר העולם ביחד.

התנגדות לגלובליזציה

לשבוע הבא :

.להכין שאלות לגביי החומר לבחינה