"להיות בעל ערך בעולם חסר ערכים"

להיות בעל ערך בעולם חסר "

"ערכים

החינוך בימינועל " המשמעות"ו" הערך"השפעת

ערכים ודרכים בחינוך ההומניסטי: שם הקורס

נמרוד אלוני' פרופ: שם המרצה

347333033, בוריס סטולבה: מגיש

03/10/10

ע"התש', סמסטר ב

הקדמה

". ערך"וה" המשמעות"בבעיות רבות אשר צצות על רקע בשנים האחרונות אני נתקל יותר ויותר

האם איבדנו את המשמעות שלנו ", "?מהו ערך: "גורמים לי להרהר בשאלותקולות רבים סביבי

שאלות ". ?כיום האם אובדן הערכים הביא אותנו למצב שבו אנו נמצאים", "?בחינוך ובחיים בכלל

לו אהחלטתי לנסות ולהתמודד עם שאלות . םובעיקר בסמינר הקיבוצייום –רבות שנשאלות יום

.דרך עבודת הסימנריון שלי בחינוך

.עמיר פריימן ומרנמרוד אלוני ' פרופ: תודה רבה למי שליווה אותי לאורך העבודה

קריאה מהנה

תוכן עניינים

1.........................................................................................................................מבוא. א

2-8................................................................................................הומניזם ומושג הערך. ב

9-14...............................................................................מה שהיה ומה שיהיה – המשבר . ג

15-20........................................................................חיפוש התכליות בחברה המתחדשת . ד

21-26....................................................................................................חינוך דמוקרטי . ה

27-31.............................................................................................ברמת הכיתה הפתרון. ו

32....................................................................................................................סיכום . ז

33-34.........................................................................................................ביבליוגרפיה. ח

מבוא

מושגים ו" משמעות", "ערך", "ניזםומה: "בעבודתי זו אנסה להתמודד עם מושגים רבי משקל כגון

כיצד ניתן לבנות ולחנך אדם אשר אבדוק . "מוסר"ו, "אמת: "כגון בתוכםונשזרים הנלווים להם

שה ניתן לשנות את הגישה החברתית הכלכלית הרווחת היום לגי כיצד, ימודל לחיקוי ראויהווה

.נורמות רוחניות אשר חייבות להיות נר לרגלי כל אחד שחיי על פני כדור הארץ המבוססת על

כיצד ואחד ומנסה לברר מרכז העבודה מנסה לסלולל את דרך החינוך המתאימה למאה העשרים

כאשר אנו מדברים על חינוך טוב יותר ,מושגים כמו ערך ומשמעות חייבים להיות במרכז הבמה

.לילדנו

את אותם וניסו לקעקע בנוהקנות לנו ערכי מוסר אנשים רבים ברחבי העולם ניסו במשך דורות ל

הערך . כמובן שדבר זה איננו אפשרי .ואמורים להיות נכונים גם כיום בעברערכים אשר היו נכונים

חינוך לערכים נכונים חייב להיות חינוך דינמי כאשר הפוטנציאל. הוא מושג דינמי אך לא נזיל

אינדיווידואלית שתתמזג ישנן דרכים רבות לחנך בצורה . כזה נמצא אך ורק בנו ובילדינושלחינוך

.להזניח לנו ברסלים שאותם אסוריערכים האונב

של אותה הכמיהה שלנו כבני אדם תוחינוך דמוקרטי וחינוך פתוח הם כולם נגזר, חינוך הומניסטי

וכולנו איבד מיוקרתומכירים אותו כבר שנים רבות כפי שאנו המסורתי החינוך. למשהו טוב יותר

התשובה איננה חד משמעית אך ? אך מהו אותו הדבר שאנו כל כך כמהים לו, מחפשים משהו אחר

.החוסרניסיונות רבים לתת פרשנות לגבי ישנם בהחלט

לאורך דורות אנו מנסים לרשום . החיפוש אחר המשמעות ואחר הערך העליון אינם פשוטים

רצפטכמובן שאין . אל המקום הנכון אמור להובילנו פשוט וגלובלי אשר רצפטצמנו מעין לע

.כפי שטען ניטשה ומעכשיו הכל נמצא בידיים שלנו' אנו רצחנו את אלוהים' - י שכזהקוסמ

אחת הסכנות . בדרך לו אורבותאך סכנות רבות , החינוך לערכים נכונים מתחיל כאן ועכשיו

קביעת דוגמה במקום השני, ובנוסףדרות שלנו אל הניהיליזם המוחלט המרכזיות היא ההתדר

.הישראבסולוטית בעלת אופי שקרי אשר יסיט אותנו מדרך

אך , עבודת קודשמורים ומורות עובדים ב. אינני מבקש לבטל כליל את החינוך הניתן כיום

.ורך העבודה כולהההרגשה המשותפת של כולנו למשהו מעט טוב יותר היא זו שליוותה אותי לא

אני רוצה לקחת אתכם למסע אל תוך עולם החינוך האחר אשר מנסה להתמודד עם שאלות קשות

לעשות משהו שיוביל אותנו אל עתיד טוב ( ובהחלט ניתן)החינוך וכיצד ניתן עתיד לגבי המשך

.יותר

הומניזם ומושג הערך

לקים בני המאה הארבע עשרה והחמש עשרה אלו היו אנשי רוח איט. הומניזם אינו נולד יש מאין

והתרבות הקלאסית נדחית , אשר חיפשו אחר אתוס חילוני בעולם שבו הדת שולטת ללא עוררין

.לשוליים

התופעה שכיום -בפרק זה אני אסקור מאותם הערכים והמסרים של אנשי הרנסנס שבמרכזם

השתנתה המונחכפי הנראה משמעות ו, למושג זה אין פירוש אחד ויחיד". הומניזם"נהוג לכנותה

רנסנסי וכיצד נשזרים " הומינזם"אז מהו אותו . רבות במהלך ההיסטוריה ופורשה באופנים שונים

?בו ערכים ומשמעויות שונות

בדיוק כמו כל אותם המושגים אשר , כמושג הינו תוצר של המאה התשעה עשרה" ההומניזם"

מאז ועד היום מיוחס מושג . 'וכו" קומוניזם", "אליזםסוצי", "קפיטליזם" ;החלו לצוץ בתקופה זו

ומדגישות ערכים אנושיים במושגים , זה לגישות בעלות חשיבות רבה לאדם כפרט אוטונומי

לימודי " )studia humanitatis"הינו תוצר ישיר של המושג הלטיני " הומניזם"המושג . חילוניים

בשלהי (. 2000, בנימין)( סק בתחומים אלואדם שעו" )umanista"ומן המושג האיטלקי ( האדם

האומנויות "שבה שבעה תוכני לימוד שכונו , "גבוהה"העת העתיקה גובשה תוכנית של השכלה

כל אדם הוא בעל חירות וחופש מרגע : ההנחה שעליה התבססו מגבשי התוכנית". החופשיות

דבר זה לא היה נהוג . ריםלידתו ויש לו את הזכות להכיר את זכויותיו ואת תוכני הלימוד הנבח

.קודם לכן

תורת הלשון )כללה את הגרמאטיקה , האחת: נחלקו לשתי קבוצות" האומנויות החופשיות"

נלמדה בשלב , הקבוצה השנייה(. תורת ההגיון)והלוגיקה ( אומנות השכנוע)הרטוריקה , (הלטינית

במאה השתיים . ההגיאומטריה האסטרונומיה והמוסיק, המתמטיקה: מאוחר יותר וכללה את

שבע "אוגדו בסילבוס שלהן , כאשר החלו לקום אוניברסיטאות במערב אירופה, עשרה

" שבעת האומנויות"הייחוס של . כחלק מן התוכנית האקדמית בפקולטה לאומנויות" האומנויות

" שבע האומנויות"הלך הרוח של . לפקולטה לאומנות אינה קשורה בהכרח למי שרצה ללמוד בה

תוכנית הלימודים הזו לא הייתה . חייב לרכוש לעצמו במהלך חייו -חילוני , אדם משכילהיה שכל

במאה . גילויין של יצירות אריסטו -אלא שישמה כתשתית למה שהגיע לאחר מכן , מקובעת

השתיים עשר תורת ההיגיון האריסטוטלית השתלטה על תחומי הלימוד האקדמיים ומקצועות

. רפואה ופילוסופיה תפסו את מקומן ואף נשזרו בהן, שפטיםלימודי מ, תיאולוגיה :כמו

, בזולת, באישיותו, הושם דגש על נושאי לימוד הקשורים באדם, ניתן לומר שמרגע זה ואלך

היה מושג מן , כפי שהזכרתי קודם לכן" לימודי האדם. "באינטלקטואל הגלום בו ובסביבתו

זהו . יים שעל כל אדם ללמוד ולהכירםעשרה שכלל בתוכו את התחומים המרכז-המאה הארבע

אלא מושג מהתקופה הרומית הקלאסית שמטרתה לעצב , איננו רעיון חדשני של תקופת הרנסנס

תוכנית לימודים זו . דרך לימודים חילוניים, את עולמו הרוחני של האדם באמצעות הידע הנרכש

שכל אדם , בצורתו המושלמת אנושיות וטבע האדם: האחד: התבססה על שלושה עוגנים מרכזיים

שניתן לממשו לשם , פוטנציאל הגלום בו -" זרע"בתוך האדם קיים : השני. חייב לשאוף להגשמתו

ומהווה אבן יסוד לאדם , למידה היא הדרך להגשים את שני העוגנים הללו: השלישי. מטרה זו

ל לכל אדם באשר "ואשר ראה שיש למסור את הידע הנ, הזרם המשכיל שזוהה עם גישה זו. הטוב

(.שם" )הומניסטים" -ה הוא כונה זרם

אנשי הרוח אשר הזדהו עם גישה זו לא נדרשו לזנוח . גישה זו לא הייתה חתרנית מעצם קיומה

-כלומר, לאדם" להעביר את הזרקור"אלא פשוט ( לפי הדת הנוצרית)לחלוטין את עבודת האל

עליו ( נוצרית-גישה יהודית)ם אלוהים כאשר מדובר על כך שהאדם נברא בצל. התמקד באדם

שהדגישה את אפסותו של האדם , לעומת הגישה המסורתית, לפעול בכדי להגשים את היותו כזה

הרטוריקנים של הרנסנס התאימו , "לימודי האדם"בכדי לממש את . לנוכח כל יכולתו של האל

כאשר , humanitas-י לכחלק מן הביטו, את השימוש בסגנון הקלאסי של השפה הלטינית הרהוטה

השפה הלטינית הפכה לחלק אינטגרלי מן . וחינוך מצויין, הכוונה הייתה לרמה גבוהה של תרבות

בתחום הפילוסופי . הרטוירקה הייתה העיסוק העיקרי של ההומניסטים. החיים האזרחיים

עם תורת המוסר הפכה לתחום מרכזי יחד . למדו והסתמכו בעיקר על אריסטו, ובתורת המוסר

המקורות הקלאסיים שעליהם הסתמכו אותם אנשי רוח . הרטוריקה של התרבות ההומניסטית

(.1998, אלוני)כתבי אפלטון ועוד , היו בעיקר בהשראת תורת הסטואה

בנוסף למה , לימוד עצמאי ומרכזי -היה תורת הפיוט , תחום מרכזי נוסף בקרב ההומניסטים

בהבטים , ית עסקו בעיקר ביחסים בן פרטים בקבוצההשירה והדרמה הקלאס. שהוזכר קודם לכן

הזרם ההומניסטי . ובאדם לעומת הכוחות העליונים, בכישרון האדם, מוסריים של הקיום האנושי

אשר בדרך כלשהי , התייחס לאותם המשכילים, עשרה-עשרה והשש-באיטליה של המאה החמש

כתבו ושיתפו , מים ההומניסטיםלמדו מן היצירות הקלאסיות הקשורות בתחו, "לימודי האדם"ב

ההומניסטים של אותה ". גבוהה"בחיבורים שנכתבו בנושאים אלו רטוריקנים בעלי השכלה

. התקופה ייצגו את הפן התרבותי של לימודי האדם ואף פיתחו עוד ועוד גישות תרבותיות חדשות

. ת תרבות הרנסנסמאפיין א( 'תרבות הומניסטית וכו, הומניסטים,הומניזם), "הומניזם"המושג

חייבת , בן תרבות, הנחת היסוד של ההומניסטים האיטלקיים הייתה כי השכלתו של כל אדם

עיקר עיסוקם . שבו" אדם"שרק באמצעותם יכול האדם לבטא את ה, "לימודי האדם"לכלול את

בבסיס התרבות ההומניסטית . העוסקים בעיקר באדם, היה קריאה ולימוד של חיבורים קלאסיים

רבים מן אותם ההומניסטים אימצו . אך לא הייתה פילוסופית גרידא, עמדה גישה פילוסופית

. עד כי לא ניתן היה לשייכם לאסכולה אחת, שעוררו לא פעם חילוקי דעות, עמדות וערכים שונים

אשר , כהשקפת עולם ועמדה מוסרית, ניתן לבדוק את ההגדרה הנורמטיבית להומניזם, כעת

ההשקפה . בתחום החינוך ההומניסטי, ות את הדרך המעשית והלימודיתאמורה להתו

ראיית האדם כיצור ריבוני המכונן את עולמו ": ההומניסטית כהשקפה נורמטיבית כוללת את

וחותרת לביסוסו של , מייחסת לכל אדם ערך עצמי בלתי מותנה ושווה לזולתו, ואחראי לגורלו

, לשוויון ולסולידריות, דושת חיי אדם ולאהבת הבריותאשר מחויב לק, סדר חברתי צודק והומני

, אלוני) ."לצדק חברתי ולדמוקרטיה נאורה ופלורליסטית, לפיתוח רוח האדם ולהרחבת חירותו

1998.)

:את המשמעויות השונות של הגדרה זו ניתן לחלק לארבעה מישורים מרכזיים

הה מעצם היותו אדם שבו האדם הינו בעל תודעה עצמית גבו, המישור הפילוסופי .א

תכונות . הרגישות המוסרית ואהבת הזולת, המכיל בתוכו את התבונה, בעל חרויות

ומכאן , אלו הן המקור הייחודי לאדם המזהה את ההומניזם כמרכז אנושי של האדם

(.שם)ניתן להסיק שרק האדם יכול לעצב לעצמו תרבות נאורה ומשגשת

אך , האמין בדת מסויימת או לשלול אותהאין שלילה של הזכות ל, במישור החברתי .ב

היסוד המשותף . כמסגרת מחייבת מעל הכל, "משפחת האדם"מרכז הבמה ניתן ל

, הינו עקרון שוויון ערך האדם -דת ולאום , גזע, לכלל בני האדם ללא הבדלי מין

.כבסיס לכבוד וסולידריות גלובלית ומשפט בינלאומי, וכבוד האדם

מוקרטיה ההומניסטית הינה חלק אינטגרלי המחוייב לשמור על הד, מתוך כלל ערכים אלו

השמירה על ליברליות . רווחתם וכבודם של כלל אזרחיה שאותם היא משרתת, חירותם

.אך איננה מספיקה ללא הקפדה על צדק והומניות לכל, פלורליסטית הינה הכרח

, חות דעתלהיות בעל פתי" ההומניסט"במסגרתו חובה על , במישור האינטלקטואלי .ג

האופי של . לטובת הפרט והחברה כאחד, השכלה רחבה ודאגה לסדר החברתי הקיים

פלורליסטית , אותו אדם חייב להיות בעל רצון לשאיפה של חקרנות ביקורתית

(.שם. )סובלנית

חינוך שיאפשר לכל ;צריך להיות חינוך מעולה לכל. "חינוכי תרבותי, המישור הרביעי .ד

לפעול , להתפרנס בכבוד :הייעוד האנושי המשותף לכולםהילדים להתקדם לקראת

ולהפיק את מרב , לממש את מלוא כישוריהם, בחברה כאזרחים משכילים ואחראים

המשמעות והערך שבאפשרותם מאישיותם שלהם ומנכסי התרבות שהחברה מעמידה

(.1998, אלוני) ".לרשותם

י שהפוטנציאל הגלום בכל אחד ואחד בכד, הכוונה היא שעלינו לעשות את המקסימום הנדרש

כמו זרע אשר טמון בו פוטנציאל ורק מחכה למעט מים בכדי , מהם יקבל את הבמה המגיעה לו

.להתחיל ולצמוח

-הגישה הרומנטית: מבלי לפרט על הגישות השונות כמו, כמושג" הומניזם"לא ניתן להתייחס ל

.רה עצמית וחינוך בעל ערכים נעליםנטורליסטית והגישה האקזיסטנציאליסטית בהקשר של הגד

רוסו . שמונה עשרההוצגה לראשונה בכתביו של רוסו במאה ה, נטורליסטית-הגישה הרומנטית

"( חינוך דמוקרטי: "אה הרחבה בפרקר)ל כגישה מנוגדת לחינוך המסורתי "הציג את הגישה הנ

אשר מגבילה את ,תיתשימוש בהוראה מסורתית סמכו, שבו הוא יוצא כנגד חינוך של צריכת דעת

והשאיפה לעצמאות ,חות הפרט ומרחיקה אותו מן צרכיו האמיתיים של האדםתהתפ

רוסו טוען שהתרבות המודרנית היא מעצב מעוות של האדם ואף גורמת להיותו .אינטלקטואלית

משחיתה ומאמללת את האדם אשר בסופו , הרצון להשיג הצלחה חברתית שטחית. חלול מתוכן

טיפוח האדם על פי רוסו חייב . ה תוביל אותו להיות אדם אנוכי וללא יחס הולם לזולתשל תהליך ז

שיש לכל , אשר מבוססות על ערך חיובי פנימי וחופשי, פי נטיות פנימיות של האדם-להעשות על

ובנוסף תממש , תוביל את האדם להיות אזרח טוב ומועיל לחברה, פי תכונות אלו-פעילות על. אדם

. תגרום לתועלת אנושית ולטובת הכלל, על בסיס רגישות ותבונה שבסופו של דבר ,את אישיותו

מטרתו העיקרית של רוסו הייתה להחזיר את האדם מן המקומות שאליו הגלה עצמו בעקבות

החזרת . וכעת מבקש רוסו להחזיר את האדם לעצמו, חיפושים אשר אינם ראויים לאדם השלם

חינוכית טובה יותר אשר נשכחה זה מכבר ותאפשר לו האדם אל עצמו תוביל אותו אל דרך

:נוספתלקריאה 1998,אלוני.)להתחיל מבסיס טוב יותר לצמיחה אישית ויגדל במלוא תפארתו

שיש לבסס את התאוריה החינוכית על טבע האדם , טענתו העיקרית של רוסו היא (.2009, רוסו

כאשר את הלמידה יש לעשות , בשלותואת המעשה החינוכי יש להתאים לאדם ולרמת . כמו שהוא

. וכן על התנסויות ישירות עם תופעות טבעיות וכלל אנושיות, על סמך עולמו הפנימי של האדם

הכל . חינוך המושתת על היסודות הטבעיים שבאדם ולא על המוסכמות השרירותיות של החברה"

;ע זה שיתן יבול לזולתוהאדם כופה קרק. הכול מתנוון בידי האדם ;טוב כפי שיצא מידי הבורא

הוא מסרס את ;היסודות והעונות, הוא מערבב ומבלבל את האקלימים ;אילן שיתן פרי לא שלו

יש לאלפו בשבילו . אף לא את האדם, אינו אוהב מאומה כמו שיצר אותו הטבע...עבדו, סוסו, כלבו

(.2009, רוסו..." )לעקמו לפי האופנה כאילן שבגנו ;כמו סוס רכיבה

על בני האדם להיות הבוחרים . טוענים שהאדם הוא חירות, לים בזרם האקזיסטנציאליסטיהדוג

כך גם גודל האחריות על , כמובן, עם גודל החירות. אשר יוצרים את זהותם ודמותם, והמעצבים

תוך מודעות לחירות , אכפתיות של הפרט לגבי זהותו האישית היא אשר אמורה להנחותו. האדם

.כצמד אינטגרליולאחריות שבאים

היה , שחי במאה התשע עשרה( (Soren Kierkegaard 1813-1855הפילוסוף הדני סרן קירגור

קירגור טען . וזאת בעקבות משבר עמוק שעבר בחייו, ראשון ההוגים האקזיסטנציאליזם

ומתייחס אל עצמו , במובן שבו האדם תופס את עצמו, שההתייחסות אל חיינו היא סובייקטיבית

ובחירת דמות , פי קירגור הינו חינוך מעצב אישיות-החינוך על. עולם האמיתי על פי מעשיוב

, בתהליך זה נדרש הפרט להתמודד עם שאלות מופשטות. מעצבת בצורה הסובייקטיבית לפרט

אשר דוגל ומנסה לפגוע בכל ניצוץ של , ועם ביקורת עצמית בשילוב ההתמודדות עם ההמון

.ית לכדי זרם קונפורמיעצמאות ואותנטיות איש

קורא למחנך לחנך את עצמו כדמות מופתית לחיים אנושיים , "מות האלוהים"ניטשה שהכריז על

ניטשה מבקש מחניכיו לחרוג מהשפעת המחנכים שלהם ולעצב לעצמם דרך חיים . ומלאים יותר

"יוהנה מצאתם אות: טרם חיפשתם את עצמכם": משלהם וערכים התואמים את תפיסת עולמם

(.1998, טקסט מהשיעור ואלוני, ניטשה)

שבה נוכל למצוא , נשארנו אפוא ללא ממלכה מאירה של ערכים: "סארטר אומר בהקשר זה

זאת כוונתי כאשר אני אומר שהאדם נידון . ללא תירוץ, נותרנו לבד. הצדקה או תירוץ למעשינו

מאחר שברגע שהוא , הוא חופשיואף על פי כן , כיוון שאינו ברא את עצמו, נידון. להיות חופשי

(.טקסט מהשיעור, סארטר) ."הושלך לתוך העולם הוא אחראי לכל מעשיו

בובר . בדגש על הדיאלוג שעלינו ליצור בתהליך זה, מרטין בובר מתייחס אף הוא לדברים הללו

בעולם שבו אבדו , ובמיוחד את דפוסי ההתנהגות של הפרט, טוען שהחינוך חייב לחנך את האופי

כפי , הדיאלוג האנושי האמיתי. הסכמה לגבי אידיאלים קבועים וערכים מחייבים: ושגים כמומ

המאפשר לפרט התנסות במפגש פתוח ושונה , הינו הפתרון ליחסים עם הזולת, שמכנה אותו בובר

(.1998, אלוני)אשר בסופו של דבר אמור להובילו למקום פתוח ולהפיכתו לאנוש

כאשר אדם המגדיר עצמו כהומניסט , "הומניזם"יה שזור בתוך המושג ה" הערך"עד עכשיו מושג

. הערך הינו מושג בעל משמעויות שונות ותלוי בתפיסת האדם אותו. אינו יכול להפריד בין שניהם

?מהו ערך ומוסר כהגדרה בפני עצמה? האם ערך יכול להיות אוניברסלי

אמור לסלול את הדרך לרכישה המוסר הינו משהו אשר. הדרכה, פירושה בעברית, המוסר

מן היוונית העתיקה שהינו מושג , אתיקה)המוסר ". דרך הישר"והגשמה של מה שאנו מכנים אותו

הכוונה היא לאותה מערכת של . מציין את אופי החיים של האדם הכוללים ציבור מסויים( מקביל

, בוצה ספיציפיתערכים וכללים הסוללת את דרך ההתנהגות של ציבור מסויים המשתייך לק

האדם יודע כיצד אמור לנהוג כלפי עצמו וכלפי , לפי כללי המוסר. מוסר היהדות, לדוגמא

אשר , לבין האתיקה הפילוסופית, יש להבחין בין המוסר כפי שהזכרתי אותו כעת. הסובבים אותו

.עוסקת באופן החיים הנאותים והנכונים לארגון הצדק החברתי והסדר הציבורי

אלא גם לדרכים שבהם תופס האדם , אינו מתייחס אך ורק לעולמם של יצורים אחריםהמוסר

צדק , טוב ורע: הקטגוריות שעל פי הן מאופיין המוסר הינם. ומעריך את עולמו שלו ואת חייו

קטגוריות אלו מפרידות את המוסר מן הקטגוריות המדעיות . ערך או נקלה-רב, חובה וזכות, ועוול

, נפלא ועלוב, אמיתי ושקרי: מתייחסות בעיקר למימד הפרקטי של המושג והאומנותיות אשר

איכויות , חומריים או רוחניים -הם נשזרים בכל תחום חיינו , כאשר מדובר בערכים. ועוד

ערכים בריאותיים , ערכים כלכליים, ערכים אסתטיים: אשר הינו רוצים לאמץ או לא, ואיפיונים

אוד להפריד מוסר וערך כאשר הגינות ויושר הם מושגים בלתי כמובן שקשה מ. וערכים מוסריים

ערך : בשלב זה הייתי רוצה להתמקד בערכים הרוחניים יותר מאלו הפונקציאונלים כגון. נפרדים

סוג של רעיונות או תכנים בתודעה ": ערכים הם. ערך אסתטי ועוד, ערך סנטימנטלי, כלכלי

מעין ;לשיפוט ופעולה, מידה להערכה-יבות כאמותשאנו מייחסים להם חש( האישית והקבוצתית)

משרתים אותנו כקריטריונים להערכת , יסוד המתייחסות לדברים כפי שמן הראוי שיהיו-עמדות

, אלוני.")ומנחים אותנו למעשים שתכליתם צמצום הפער בין הראוי למצוי, הדברים כפי שהינם

אדם אשר מייחס חשיבות . ילוב מוסר ואמתללא ש, המושג ערך אינו יכול לעמוד בפני עצמו(. 1998

חייב שתהא לו הידיעה לגבי המציאות -לאמת , במחשבותיו ומעשיו, עליונה ומרכזית בחייו

, האדם חייב לדרוש מעצמו להיות ישר. אלא גם של הזולת, האובייקטיבית שהיא איננה שלו בלבד

ייה ביקורתית של האדם כלפי רא. ולאחר מכן כלפי הזולת, ולקיים ביקורת נוקשה כלפי עצמו

, היופי, האהבה, האמת, ערך החירות: עצמו והזולת חייבת להיות בהתאם לסולם הערכים שלו

מחייבת תגובה מיידית לשם תיקונם והחזרתם , פגיעה בערכים הללו. הסולדריות ועוד, האחריות

ה ובחברה הסובבת במשפח, בחינוך: ערכי המוסר באים לידי ביטוי בכל תחום חיינו. לדרך הישר

ופועלים , אנו לומדים לזהות סיטואציות שאינן תואמות את ערכי המוסר האישיים שלנו. אותנו

לעיתים נוגדת את עולם הערכי " שעון המוסר והערך הפנימי שלי"כמובן שפעולה על פי . על פי הם

ול להתרחש לא עיוות של ערכים יכ. ומכאן הקושי המרכזי בהגדרת המושג ערך, הפנימי של הזולת

, אלא כאשר בני האדם אינם מבחינים בין חכמה לידע, רק על בסיס תפיסת העולם הפנימית שלי

מצב . מבלבלים ידע עם מידע ומנסים לפתור בעיות יסוד אנושיות באמצעות טכנולוגיות ארגוניות

-Thomas Stearns Eliot 1888)אליוט . ס.שהוא תולדה של המאה העשרים מגדיר ט, חדש זה

לא משום נתק -התעלמות מאחדים ולהפרזה באחרים". כסוג חדש של פרובינצאליות( 1965

אלא בגלל שימוש בסטנדרטים וקני מידה מקומיים לשם בחינה והערכה של החיים , גיאוגרפי

, זוהי תפיסה ושפיטה שמבלבלות את האקראי עם המהותי ואת החולף. האנושיים בכללותם

(.טקסט מהשיעור, אליוט) ."והקבוע האופנתי והרווח עם היציב

דוגמטיות אבסולוטית בעלת ": האחת, ישנן מספר סכנות אשר מאיימות על הסדר הציבורי הטוב

דוגמטיות רלטיביסטית שאופייה ניהליסטי והתגשמותה בהרס ", והשנייה." אופי שקרי ודכאני

רות לניהליזם המוחלט המלחמה שלנו בעיוות הערכים ואזהרה מפני התדרד. ."החינוך והתרבות

;חיוב ונאמנות כלפי החיים האנושיים, בתחושת האהבה: "חייבת להעשות

תבונתם ודמיונם מכוננים את עולמם , כלפי בני האדם כיצורים מופלאים וייחודיים שבחירותם

(.1998, אלוני) ."משמעות וערך, ומעניקים לו פשר

שיהיהמה שהיה ומה - המשבר

אין אחד שלא קורא עיתון או רואה טלויזיה ולא שומע . זה שישנו משבר בחינוך כולנו יודעים

האם יש דרך או אפשרות ? האם אנחנו אחראים לו? מהו אותו משבר. אודות אותו המשבר הנורא

? ואם יש אפשרות לתיקון האם הפתרון הוא ההחזרה של מושג הערך והמשמעות לחינוך? לתיקון

עלינו , שנתחיל לענות על כל השאלות המאוד מסובכות וללא ספק עמוקות ובעלות ערך עליוןלפני

.להבין קודם כל כיצד הכל התחיל

רמת החומר הנלמד ואף , המשבר שאליו אני רוצה להתייחס איננו המשבר המיוחס לשכר המורים

ושאים חשובים שאלו נ, ב"לא הציונים המשפילים שמקבלים תלמידי בית הספר במבחני המיצ

תכלית או רצון לדעת , המקום שבו אין יותר משמעות. למקום שבו אבד לנו הערך, אלא, ביותר

או יותר " הרוח"אני מדבר על המקום הזה שבו אבדה לנו , מעבר ולנסות לערער על מה שנאמר

.נכון היא הוחלפה במידע זמין לכל אחד וחסר תוכן

בעלי חשיבות רבה ואמינות , ורצוי שיהיו מספר ערכים ,של מערכת החינוך זה ערך" אלוהים"ה"

כזה שניתן לארגן סביבו את חייהם של אנשים ואת –בעלי מורכבות וכוח סמלי , מספקת

"במקום להיות מקומות מרתקים, ללא מטרה הופכים בתי הספר למקומות ריתוק". לימודיהם

(. 1998, פוסטמן)

האח "בתודעה שלנו שבה שולט , פק להפנות לעצמנולפי דעתי את האצבע המאשימה ניתן ללא ס

וגורם לנו לבזבז שעות מול המרקע ללא שום ( 1984ארוול ' ורג'ולצערי לא הספר של ג" )הגדול

ניתן לומר , כיוון שאינני בן אדם דתי, לפי התפיסה הטרנסצנדנטית. כאן מתחילה הבעיה, תכלית

חיפוש ניתן לומר ש" רוחניות"אחרת למושג שלאותו מושג לכל אחד ואחד מאיתנו יש משמעות

כאשר בחיי היום . היא הרוחניות שאותה איבדנוחיים בעלי משמעות מעמדה של הערכה עצמית

שהחולצה תתאים לנעליים , שיתאים לנו" סגנון חיים"יום שלנו אנחנו עסוקים ברדיפה אחר

ולא למשהו ששכחנו שקיים 2010והחגורה תתאים למכנסיים כאשר אנחנו נכנסים לשברולט שנת

".דרך חיים"

גם אם אנו מתקשים לנסח את , אנחנו מחפשים את תכלית החיים מעבר לעצמי ומעבר לחברה"

אכן מה שאנחנו מחפשים בעצם עד כדי (. 2008, תדמור) ."אותה ספירה שמעבר לניסיון היומיומי

חזק את הצד הרוחני ופחות את אותו הרצון של ל. כמיהה היא הרוחניות שאבדה לנו במהלך הדרך

.את הצד החומרי לא ניתן למצוא כעת בין כותלי בית הספר

דיון , אלוני)אם כל ילד נולד זרע שונה והמטרה שלנו היא להביאו לכדי אותו פרי שהוא מייצג

לתוך רצפט הגדילה של אותו " הרוחניות"כיצד נוכל לעשות זאת מבלי להכניס מעט מן ( בכיתה

כיצד נוכל להגדיר את "( מן האפר באתה ואל האפר תשוב)"האדם נולד יצור טבעי .תפוז או תפוח

;אם נתעלם לרגע מן ההיבט הגנטי ונתמקד בהיבט הפסיכולוגי? דמותו וצלמו של אותו הפרט

גדולי , ."לאופן שבו אנו מתעצבים בילדות המוקדמת יש השפעה מכרעת על דמותנו כמבוגרים"

. ה'פרוייד ופיאז,אריקסון, אק רוסו'אן ז'ז, את התובנה הזאת המוחות הרחיבו ופיתחו

ל ניתן לראות קיום בבתי ספר ברחבי המדינה ובעיקר בבתי הסוהר אשר "את תוצאות העיצוב הנ

מעניין מה היה . מהם בעלי לקויות למידה 70%~מלאים כמעט עד אפס מקום באסירים אשר

ל בסיס של חינוך ערכי אשר מתמקד בתכלית קורה אילו התייחסו אליהם ביותר תשומת לב ע

. ך"ועיצוב האדם ולא רק בתוצאות המבחן המסכם בתנ

איזה סיפור של ישראל אתם רוצים , השאלה שעלינו לשאול את המחנכים הישראלים היא"

ועל , יעצב ויארגן את הבנתם, מהו החזון הנעלה שייתן משמעות ללמידת ילדיכם? שהחינוך יספר

(.טקסט מהשיעור, פוסטמן" )בהם התלהבות ויספק להם מטרהידי כך יפיח

בחרתי לפתוח את הפרק בשאלה זו כיוון שבעייני היא מסמלת את תחילת דרכה של כל למידה או

כיצד אנו אומרים לחנך . הצגה של כל דעה לגבי נושא מסויים ללא שום קשר למה שהולך לבוא

. סרק של מידע אשר לעיתים מתפספס ונשכחאת ילדינו לדברים הטובים באמת ולא למושגי

טקסט ,סארטר)האדם הוא חופשי ומהרגע שהוא מגיע אל העולם הזה הוא אחראי לכל מעשיו

כיצד . אם נתמקד לרגע במשפט הזה אולי נצליח לגעת ולו במעט בעיצומו של המשבר(. מהשיעור

אשר אינם יובילו אותו יכול האדם או התלמיד בכיתה אשר מהבוקר עד הערב מועמס בחומרים

הרי הכל מוכתב , לשום מקום מלבד ציון זניח לחשוב ולנסות למצוא את הטוב בשבילו ואת הראוי

.מראש ואין מקום לחשיבה חופשית בכיתה ובעולמנו אנו

שיטה , "חסידי מסורתי"בשיטות החינוך השונות שבהן אנו דוגלים כיום מתבססות לרוב על חינוך

אני מתכוון , התאימה את עצמה למציאות שהייתה נהוגה אז ושאני אומר אזזו הינה שיטה אשר

החינוך ההוא היה מושטת על ערכים אומנם אך אלו היו ערכים . לשנים הראשונות של המדינה

מורה אשר נמצא . שיטת החינוך ההיא הייתה ממוקדת מורה. מעט שונים מכפי שאנו רואים כיום

שיש לשפוך לתוכו את הידע ולעיתים את " כלי ריק"ווים מסביבו התלמידים אשר מה, בכיתה

המידע אשר לא עובר שום סינון ושום בקרה אישית מצד התלמידים ולעיתים גם האנשים

אין אנו . חינוך מסוג זה מזיק ואף פוגע בדור החדש של התלמידים. ששומעים אותו מהצד

לים בה התפיסה מצליחים ולא במעט להתקרב אל אותה התפיסה שאנו כל כך דוג

.ה'הקונסטרוקטיביסטית שצמחה מתוך חקירותיו של פיאז

ובעצם אף " החינוכית"מול הטלויזיה , מול המרצה, מול המורה" למידה"אנו מקדישים שעות של

האם יש עוד הבטים שונים וייחודים ? האם נכון הדבר? מה זה, פעם לא עוצרים לשאול את עצמנו

אולי בכלל כל . ללא ספק שכחנו כיצד לשאול שאלות? מה ששמענולנושא זה או אחר מלבד

? המשבר שאני מתייחס אליו בפרק זה בעצם מדבר על אי שאלת שאלות

אנו חשופים יותר ויותר לחומרים שונים אשר מגיעים אלינו ממדיות שונות , בעידן שלנו כיום

, בעלי ההון, אנשי תקשורת, פוליטיקאים. רוצים שנרגיש" הם"וגורמים לנו להרגיש את מה ש

תהליך של עיבוד הערך הטוב ומשמעות שאותה אני . איפה הביקורתיות שלנו שהלכה לה לעיבוד

כיצד תלמיד או אדם ידע מה טוב והראוי . התחילה ביום שבו הפסקנו לשאול, מנסה להחזיר

ותיו של ביותר בשבילו כאשר הוא איננו מסוגל לשאול ובטח שלא לבקר לא רק את מעשיו ודע

.האחר אלא במיוחד את דעותיו ומעשיו שלו

כוחות חיצוניים . בעידן המודרני קשה לקיים קהילה בעלת איפיונים מיוחדים שונים מהסביבה

יש מגמה לסטדרניזציה וגלובליזציה באמצעות . חזקים חודרים מבחוץ ולוחצים להיות כמו כולם

רוצים שכולנו . פיעות בכיוון של האחדהחברות גדולות מש. תעמולה ותחרות כלכלית, תקשורת

שנוותר , שנשתמש במוצרים שהיא מייצרת, נקבל את הדגם של החברה הקפיטליסטית המערבית

, קולה-רוצים שכולנו נשתה קוקה: במילים אחרות. חודייעל טעם ועל סיגנון י, על מסורת ומנהגים

נעריץ , רטים הרדודים בטלויזיהנראה את אותם הס, ינס ונדבר אנגלית'נלבש ג, דונלד-נאכל מק

טוענים אפילו . הראוי לעשות, היפה, מחדירים למוחנו שזה המתקדם. 'וכו N.B.Aאת שחקני ה

. הוא נאחז בעולם ששקע, הוא משונה,ומי שחושב אחרת ונוהג אחרת הוא מפגר" טבעי"שזה

השפיעו בכוח אדיר אך לא היתה עוד תקופה בה מנגנונים כלכליים ושלטוניים –מדברים על חופש

את ייחודו ונעשה כולו משועבד ונטול , את עצמיותו, עד שהוא מאבד את שיפוטו, כזה על האדם

.סך הכל צרכן אלמוני. חופש

האם בתי הספר שלנו ומוסדות החינוך ככלל אינם מסורתיים , השאלה שניתן לשאול כעת היא

? קדש ללמידה ברמות חשיבה גבוהותוהדוקים יותר או שכל זה קרה בעצם כיוון שרוב הזמן מו

(.2002, קון)

כאשר אנו סגורים , חשיבה-מטא, לא ניתן להגיע לרמות חשיבה גבוהות, התשובה בעייני ברורה

שנקרא בית , לפחות בתחילת הדרך ולפעמים גם אחרי זה במוסדות אקדמאים שונים, במקום הזה

?של התלמידיםזה לא אמור להיות הבית , רגע? הבית של הספרים. הספר

. לצערי אין תשובה ברורה לשאלה זו? האם אכן ניתן לנהל אורח לימודי לא מסורתי לאורך זמן

אך ללא ספק אני אנסה לתת אפשרויות לפתרון בהמשך בדמותו של החינוך הדמוקרטי ושיטות

באיזו מידה עונה בית הספר על הצרכים הפסיכולוגיים . דומות אשר מנסות להילחם בתופעה

כמו הצורך של התלמיד להביע דעה אישית על מעשיו , סיסיים המשותפים לכלל התלמידיםהב

וכמו כן לחוש זיקה לאנשים הסובבים אותו ומסוגלות לעשות דברים הנתפסים כמשמעותיים

האם בית הספר ? האם בית הספר יסייע לאותו תלמיד לצמוח ולהיות אדם אחראי ורגיש? וראויים

בעולם החומרי והיצרני או שהוא ( מכונות)ות עובדים מטפח את תלמידיו להי

מטפח בהם יכולות ומיומנויות דמוקרטיות ליברליות אשר יובילו אותו להבנה הבסיסית של מי

. שאלות אלו תמיד מעוררות דיונים ושיח שמאיים על המורים והתלמידים כאחד? ומה טוב עבורו

התבנית שבה המורה במרכז אשר יוצק ידע אל . שותיש צורך ברכישת מיומנויות חד, מצד המורים

עירור התפיסה הקדומה גורם . תוך תלמידיו מיצתה את עצמה אך הפחד משינוי גדול מאוד

לאנשים רבים ובמרכזם המורים לתחושה של חרדה ואי נחת הרי ברור לכולם מאיפה מגיע

לות ולהתחיל לחשוב מצד התלמידים אשר פתאום צריכים לשאול שאלות על השא. תחושה זאת

אם מדובר בהכנה נכונה בשלבים הראשונים של . חשיבה רפלקטיבית גורמות לאי נחת גם כן

.אך כאשר מדובר באמצע הדרך הבעיה גדולה בהרבה, התלמיד הבעיה אינה כה חמורה

בשלב זה אני מסכים עם מה (. 2008, למפרט)בכיוון מסויים , את האדם יש לעצב על פי מודל רצוי

?אמר אך כיצד ניתן וראוי לעצב את התלמידשנ

השאלות שעולות בהקשר של עיצוב האדם אינן מתייחסות לעיצובו במושגים המסורתיים בלבד

?מה היא רוחניות, השאלה המתבקשת כעת היא. אלא לעיצוב שנעשה גם ברוחו

אם מדובר כפי שכותב מאסלו ולכן אלא גם צרכים רוחניים, אדם אין רק צורכי קיום בסיסיםל

בצורך בסיסי כמו כל דבר עלינו לפעול ולהגשימו בכדי שנוכל להתקדם ולהמשיך להתפתח בשאר

היא בעצם , גם אם הדבר נעשה בלא מודע, אותה הרוחניות שאנו מחפשים וכמהים לה. השלבים

חיפוש חיים בעלי משמעות והערכה עצמית גבוהה תוך כדי התרחקות וסלידה משאיפות חסרות

אותה הכמיהה אל הרוחניות נובעת בין היתר מהכשל . במגמה לאמץ תכליות גבוהות יותר, שחר

המודרני אשר מציע לבני האדם תכלית לחיים טובים יותר כביכול אשר מעוררת ומפתחת

בחינוך מסוג זה הכראוי מושגי המפתח .סובייקטיביזם ורלטיביזם רדיקלי בעשורים האחרונים

תפקידו של המחנך .הגשמה עצמית ומהותיות, קיימות, משמעות : הםגם חינוך אקזסטנציליסטי

. לשם עמידה במאבקי החיים ומול לחצי החברה, של התלמיד ובחיזוקה" הזנת הפנימיות"הוא ב

(.2008, תדמור) העבודה הפנימית המתחייבת מהחינוך הזה היא בעיקרה אינדיבידואלית

במוסר או שלילת הערכים המוסכמים מכריעים שבה הפקפוק במציאות ניהיליסטיתאנו נמצאים

לטובת אלו שאינם מצליחים להפנים את החשיבות בחיזוק הרוח לפני שמתחילים לטפל , את הכף

הצורך , "חינוך בעולם נבוך"כפי שטוען לווינגסטון בספרו (. 2002, זאב-גור)במושגים החומריים

. היא ליצור גישה נכונה אל החיים היסודי והמשימה העיקרית של החינוך והמחנכים בימינו

.ערכים ואמות מידה נכונות אל החיים אשר חייבות להיות אמות מידה מוגדרות מראש

אך אין לרכוש אותן דרך , את המידות הטובות יש לרכוש בילדות: "מציג גישה תומכת אפלטון

, לשנאה לשנוא את הראוי: כי אם כהרגל של הרגשת עונג וכאב במצבים מתאימים, התבונה

". הנכוניםרגש נכון זה נובע מהתרגול המוקדם בהרגלים . ולאהוב את הראוי לאהבה

מוסריים ואנשים אשר , הוא דורש מאיתנו להיות ערכיים, עיצוב האדם אינו תהליך פשוט כלל

. דיכוי ותסכול רב אשר נוצר בין כותלי בית הספר, בית הספר מזמין ולא פעם. מיושבים בדעתם

יות בעולם שבחוץ מביא את התלמידים לעיתים לפרש את התהליך שיש בו לבסוף ווינרים התחרות

? כיצד נוכל לתעל את התחרותיות לתחרות חיובית ושוויון הזדמנויות. ולוזרים

שני גורמים מרכזיים אשר פועלים יחדיו ולחוד יכולים להיות משפיעים בצורה חיובית והרסנית

הגורמים שעליהם אני מדבר הם . קראת אותו שוויון הזדמנויותשנוצרת ל" תחרות"כאחד על ה

. הפוסטמודרניזם והניהיליזם שלעיתים חוברים יחדיו ויוצרים מאין חוסר עניין בנעשה סביב

פוסטמודרניסטים אשר הניהליזם שבתוכם מתנער ומשיל מעליו כל חתירה לאמות מידה נכונות

. ם לרעה איפיונים הומניסטיים אוניברסאלייםצדק ונאורות ומטמיעי, י אי חתירה לאמת"ע

הסכנה הממשית מתרחשת כאשר אין עוד עוסקים בחינוך ובתרבות כאשר תחרותיות אגריסיבית

(.1998, אלוני)ושיווק תדמיות תופסים בהדרגה את מקומם של הערכים הפדגוגיים

לא . ק בכיתות עצמןבכיתות כיום נראה תמונה עגומה של ממש ולא ר" רוח"אם נסתכל על מצב ה

שעמום וחוסר . מה שכמובן לא מספיק, רבים הם המורים שיש בהם יותר מסתם כוונות טובות

. נשמה הם חלק מן הגורמים אשר מדכאים ומשפיעים בצורה ניכרת על התלמידים והמורים כאחד

נחנו א, אנו אמורים לתפקד בצורה מעט שונה, (שלהי המאה העשרים ואחת )בשלב זה של החיים

אמורים לדעת לנצל את כל הכלים שהעולם מציעה לנו ולא להיות מקובעים ברמה אחת של

מה אנחנו ? אז מה באמת מפריעה לנו בכיתה. חשיבה ומעשים כפי שהיינו נוהגים לעשות קודם לכן

מתי נפסיק לזהות את הלמידה המשמעותית עם ישיבה בכיתה ? לא אוהבים לראות בכיתות שלנו

?הגוף והנפשונתעלם מן

כתוצאה מפחד והרס , את הרצון ליזום ולבקר, כבר בילדותינו כיבו לנו את הניצוץ הזה בעיניים

עלינו לאלף את הלמידים שלא יעיזו לדבר מבלי רשות ובטח שלא לשאול שאלות . הסדר הקיים

בעזרת הציונים ומשמעת אנו מכוונים את . מתריסות שמאיימות על המורה והעולם כולו

האם הבעיה . ידים למטרות מדומות שמלוות בחוסר אמפטיות לזולת ומעוררת אלימותהתלמ

(.1979, כספי)? בכלל היא חוסר האמון בילדים

אשר , אנחנו. כבר מזמן שמהפכות רבות משפיעות על החינוך הפרקטי בכיתות הלימוד ללא הפסק

זק בלתי הפיך לא רק בוחרים להתעלם ולהכחיש את העובדות הללו גורמים לתלמידים ולנו נ

אם ניקח לדוגמא את המהפכה . במישור האישי רוחני אלא גם במישור החברתי הרחב יותר

את המשמעות , נוכל לראות כיצד היא משנה לחלוטין את חשיבותו של המידע בחיינו, הטכנולוגית

י שהיא מה שמביא לכדי שינוי משמעותי וקריטי לגבי תפיסת הזמן כפ, של עיבודו והעברתו הלאה

(.בשלב זה אני לא ארחיב על ההשפעות מרחיקות הלכת של המידיה. )הייתה עד כה

חדשה המאופיינת , פרדיגמה,תוכניות לימודים חדשות חייבות להיות מבוססות על תפיסה

אין ספק . בדינמיות ופלורליזם אשר אינן צפויות מראש ומאיימות על שיטת הלימוד הליניארית

לא " בעיה"אם נתעלם ה, אך גם כאן כמו בכל מקום. אוד אותנו המחנכיםשדבר זה מפחיד מ

לא ניתן לצפות , ממש כמו בעולם התיאטרון, הדבר היחיד שקבוע כאן הוא נקודת המוצא. תעלם

.מה הולך לקרות בהמשך

כיצד נוכל לתת ציון ? כיצד נוכל להעריך אינטליגנציה רגשית. השלב המאיים הנוסף הוא ההערכה

גם כאן אנו נדרשים ? ד אשר לומד למידה משמעותית בדרך אך הינו בעל קושי בביטויהלתלמי

י דיאלוג מתעצב בין מורים לתלמידים "ההערכה חייבת להתבצע ע. לשינוי ושיטות אלטרנטיביות

ישנו קושי רב בהערכה איכותית ולא כמותית אך ללא . והם מודדים בעיקר איכות ולא כמות

.נוכל לגעת ולהגיע לטוב הראוי לתלמידינו שאנו כל כך כמהים לו התפיסה של האיכות לא

ללא ספק שחינוך חסידי מסורתי כפי שהוזכר קודם לכן אינו יכול להכיל צורת חשיבה והבנה

הפתרון שאליו אני אתייחס . מסוג זה ולכן עלינו להתחיל ולחשוב על דרכי פתרון שונים ומגוונים

החינוך חייב להיות ערכי משמעותי ובעל ערך נעלה ומצד , אחד מצד. מאוחר יותר אינו כה פשוט

.שני משוחרר ונותן במה לדעות שונות ורפלקטיביות אשר אינן תמיד תואמות את דעת הרוב

אך כיצד (. טקסט מהשיעור, ווייטהד" )שהפך להרגל, חינוך מוסרי לא ייתכן בלי חזון של גדולה"

האם המורים צריכים לשנות את ? להדמות למשהו כזה אנו אמורים להיות אותו חזון או לפחות

שאלות אשר אינן מותירות ? צורת החשיבה ולהתחיל לחשוב לגבי התלמידים שלהם בצורה שונה

מציאת הערך והמשמעות שלה זקוק . השינוי חייב לבוא מאיתנו. יש צורך בשינוי, לנו הרבה ברירה

. כל תלמיד ואדם חייבת לבוא מאיתנו

יפוש התכליות המשמעותיות בחברה המתחדשתח

בפרק זה אנסה להתמקד במספר שאלות אשר מתוות את דרך החינוך ומעלות מספר תהיות לגבי

.והאם יש לו מקום בחברה שלנו" החינוך לערכים"כיצד אמור להתבצע

:כאשר מדובר בחינוך לערכים

(.1982, זהרי) ?האם זה מה שאנחנו רוצים? האם זה אפשרי ללמד לערך

"?האם ניתן ללמד ערכי מוסר" :סוקרטס שאל

התערבות בהתפתחות המתחנכים מכוונת הן לתכנים נתחיל בניתוח שאלות אלו בכך שנבין ש

נרכשות ה באוריינטציות, החינוך מתערב בהתנהגויות הנלמדות ,כך. הן לעיצובםוהמועברים

.)1998, פוסטמן) ובמסרים הערכיים המועברים

התכווץ מאד ,כותרת של החינוך בישראלהגולת את שהיווה בעבר , החינוך לערכים דמורלדעת ת

-פוליטיות וחברתיות, הגורמים לכך קשורים בתמורות רוחניות. בשנים האחרונות וערכו התמעט

.וקורא להשיב את כבודו של החינוך לערכים ,תדמור טוען כנגד מגמה זו, כלכליות בעולם ובארץ

לפתח : תפקידם, חובתם של המחנכים לחנך כי תדמור טוען, כיתההל מחנך מזווית ראיה ש

אלא דוגלת בפיתוח חשיבה " המחנך"אשר איננה מתבססת על הנאמר מצד השקפת עולם ערכית

חניך התודעה העצמית של ה קוזיח. עצמית ובניית ערכים פנימיים דינמיים התואמים את החניך

אני ")במובן המלא כוון אותו למצוא משמעות בחייואשר מ וינכון ורא" דימוי עצמי"י פיתוח "ע

-Rene Descartes 1596 ,רנה דקארט." )משמע אני קיים, משמע אני חושב, (בקיומי)מטיל ספק

כזאת אין אפשרות בפועל ,לחנך ולא" רק ללמד"ו רצו המורים כי גם איל, טוען תדמור. (1650

.חינוכי רחש כל העת תהליךמצויה כלל בידיהם שכן בהוויית הכיתה מת

הכללת יסודות המכוונים להעצמת תודעתם : "היא, אם אפשר לכנותה כך, אחת מן מטרות העל

ואישיותם של העוסקים בהוראה בתוכנית הלימודים במוסדות להכשרת מורים ובהשתלמויות

" חדשדם "תחילתו של התהליך אשר אמור לחדש ולהזרים (. פריימן, תדמור" )מורים ומנהלים

הקניית ערכים לתלמידים הוא צעד חשוב ביותר . למערכת החינוך חייב להתחיל בעומדים בראשה

.אך יש לזכור שחידוש ורענון של ראשי המערכת חייב להעשות כצעד ראשון אשר יסלול את הדרך

והעתיד אליו אנו ,העולם כפי שהכרנו אותו בעבר איננו עוד. אנו נמצאים כיום בתקופת מעבר

, מצד אחד. הן בקרב התלמידים והן בקרב המורים ,המצב הזה גורם לבלבול רב. ים איננו ידועפונ

אין כרגע חלופה מתאימה -ומצד שני ,אך גם לא קיים עוד ,עולם הערכים הישן לא ממש מת

הערכים החדשים שאליהם אנו שואפים . (פריימן) "חלפו מן העולם"ותם ערכים אשר לא

חידוש \וחידוד( חידוש התכליתיות שלנו)ויש צורך בהגדרה מחדש ,מוגדרים כעתאינם ממש להגיע

? עומק וערכיות, כיצד נוכל בכל זאת לעצב תודעה. של הערכים שהיו קיימים קודם לכן

אך ברור לכולנו שלא נוכל להמשיך בכיוון שבו אנו הולכים , לשאלה זו אין תשובה חד משמעית

בעולמנו אנו שני . ודם כל עלינו להגדיר ערך לעומת ערכיותק .כמאין עדר ללא רואה, כעת

.ערך הוא משהו יציב. תי בין שניהםאך יש הבדל מהו ,המושגים הללו נתפסים כמילים נרדפות

ר על הערך וגם לא הייתה שום לא ניתן היה לערע .ערכים של פעם היו ברורים לכל וחד משמעייםה

. "המשבר"בפרק בו עסקתיאשר ,סורתי של פעםתפיסת החינוך המהערך היה חלק מ. סיבה

ת ללא הערכיות שאותה אני מבקש להשיג מושתת .את ערכיות הוא מושג משתנה ודינמילעומת ז

אנו חיים בעולם משתנה ואין שום סיבה . חד משמעיתאך לא כתפישה , על הערכים של פעם ספק

ערך כבוד האדם הוא דבר דינמי אלא אינני אומר ש. שהערכים שלנו לא יהיו דינמיים וחיים גם כן

אם כעת אנו שרויים בעולם משתנה תדיר .צורת ההסתכלות על אותם ערכים חייבת להיות אחרת

אחד הדברים .עצמנו מבולבלים עוד יותר ללא אור בקצה המנהרהאנו עתידים למצוא , ומבלבל

שיטות ודרכים פה זו נלמדבתקו. ר נסיוןהמרכזיים והבולטים שעלינו לעשות לפני הכל הוא לצבו

ול להתחיל האדם יכ( לפני שהם מתחילים ללמד ולחנך כפי שמורים צריכים לעשות)שונות

. ולא רק כבעל מקצוע ומומחה בתחום צר ומוגדר ,במספר תחומים ולתפקד בעולם כאדם שלם

מתוך ביקורת עצמית ברמה גבוהה ולתת רפלקציה מתאימה לסובבים אותו הוא יודע להעביר

אך גם בעל רגישות והתעניינות ,אדם חייב להיות בעל מיומנות גבוהההאותו .מקום נכון וראוי

- בדיוק כמו העבר וההווה ,העתיד .עתיר דמיון ומחשבה חופשית, רבה בכל הקשור בסובב אותו

.הוא חלק מחיינו והחינוך הינו בעל ערך עליון לאדם השלם

על מה משפיע המורה “תדמור בנושא ' פרופ אחת הנקודות שעולות מתוך המחקר שערך

. הראו שמחנך משמעותי הוא מחנך שמצליח לעורר בתלמיד תחושת תכלית ומשמעות, ”?המשפיע

ין יד מכוונת לבדיקת בידי האדם ישנם ערכים כמע ?אך לא ברור כיצד אמור להעשות הדבר בפועל

האם האדם ? כלי מדידה מתאיםכל הסובבים כאך האם ערכים אלו הם קונצנזוס ל, טוב והראויה

ערכים שעליהם ה(. 1982, יזהר" )?סרגל למשהו נכון וטוב"י משהו מכני כמו מאין "יכול להימדד ע

ל לחשוב כך מקוב. מעולם ועד עולם - אני מדבר נתפסים כיום כמשהו שצריך להיות כפוי על האדם

כאשר האדם . "כבוד האדם"כפי שהדגמתי קודם בהסתמך על הערך , כיוון שאכן יש ערכים כאלה

כאשר ללא האדם אין , ערכים הופכים להיות האדםהמחליט לאמץ ערכים מסוימים אותם

אם ניקח את בתי הספר שלנו .האדם הרוצה בערכים אלו הוא התנאי ההכרחי לקיומם. ערכים

הערך ", "הערך לכבוד: "חרט על דגלו מספר ערכיםתן לראות שבכל בית חינוך בישראל ני, לדוגמא

הערך שאליו צריך לשאוף כל בית חינוך . כתיבת הערכים הללו אינה מספיקה. ועוד רבים" למוסר

מקוםב ל לא ניתן להגדיר על ידי כתיבתו "את הערך הנ". אני כבן אדם", הערך העליון ביותרהוא

. ללא הרף ,יום-צריכה להעשות יום אלא הדביקות בערך, למשך השנה ולשכוח ממנו, מסוים

.אינן מטיבות עם אף אחד עלמות מן הסיסמאות הפשוטותהת

אשר מטרתה להביא לכך ,חרטה על דגלה את חידוש התכליתיות, התנועה להעצמת הרוח בחינוך

-מוסרית-והשאיפה להתפתחות נפשית ,החיפוש אחר משמעות וערכיות ,שהעיסוק במהות האדם

ספרי ומנפשם וחייהם של -הבית מהאקלים ,יהיו חלק טבעי מהתרבות הישראלית, רוחנית

הוא מתקיים ופועל בתרבות . מימד הרוח הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות .המורים והתלמידים

בבית .ערכים וסמלים שיש בהם לתרום לחיזוקה של האנושיות, ובורר מתוכה תכנים, מוגדרת

אני "ם בלתרבות ולערכים המתבטאי, לאמונה ספר שאינו יהודי תהיה העצמת הרוח קשורה

הרואים בחינוך , בתנועה חוברים יחד אנשי חינוך ורבים אחרים(. פריימן) הספרשל בית " מאמין

וזאת ללא התחברות , כדי לפעול למען העצמת הרוח בחינוך, מפתח לדמותה של החברה כולה

בכדי שתהליך מסוג זה יצליח עלינו להתחיל לחשוב בצורה .לזרם ספציפי או לשיטה מוגדרת

.מול החברהאל ,יותר לגבי תפיסתינו אנו את עצמנורחבה

את חידוש התכליתיות והחזרת הערכים , התנועה להעצמת הרוח בחינוך איננה הפתרון היחיד

מבלי להסתמך על האחר שיעשה עבורנו את ,שאבדו ניתן וצריך לעשות בכל כיתה וכיתה על ידינו

". החינוך הדמוקרטי"ם האחרונות היא השיטות שתופסת תאוצה בשניאחת הדרכים או .העבודה

שניזון בין , החזון של בית ספר דמוקרטי מתבסס על דיון של ערכים חינוכיים בתוך הקהילה

במסגרת חזון זה אמור . בארץ ובעולם, השאר מחשיפה לדעות ורעיונות בתחום החינוך הדמוקרטי

:הבית הספר הדמוקרטי להתמודד עם מספר שאלות

?הספר ומהו החידוש שהוא נועד להביא לעולםלשם מה מוקם בית .א

?מהם הערכים הבסיסיים שיפעילו את בית הספר וכיצד הם יבואו לידי ביטוי .ב

היוצר דיאלוג בתוך חברי קהילת , תהליך הדמוקרטיזיציה מוגדר כתהליך שינוי תפיסתי ואירגוני

בית הספר בנושא הערכים הדמוקרטים אשר שוזרים בתוכם את הערכים ההומניסטיים

בהתאם , התהליך מוביל לשינוי המסגרת הארגונית והפדגוגית. הבסיסיים שאליהן אנו כמהים

ראה הרחבה : לקריאה נוספת 2005 ,הכט. )ום חיים דמוקרטיים במסגרתולצורכי בית הספר ולקי

"(.החינוך הדמוקרטי"בפרק

" חינוך הדמוקרטי"וה" התנועה להעצמת הרוח בחינוך"חידוש התהליך שאליו אני מתייחס דרך

שלב נוסף . מהווים רק שלב אחד בתוך אותה השאיפה לחידוש המשמעות שאליה אני מכוון

התלמיד לחיות חיים ספר משאבים כהכרחיים לקידום האדם או א תפיסתם של מהי ,בהתחדשות

הוזכרו קודם לכן ונותנים להם נופךאותם המשאבים נתמכים בעקרונות ש .מספקים ומשמעותיים

החוויה חייבת להיות מושטת על צרכים . מת דגש על חוויה שעלינו לחוותישירוט וי פ"מעט שונה ע

הצורך . ואוטונומיה( מיומנויות)יכולות , ם הבסיסיים של שייכותבסיסיים של סיפוק הצרכי

ותנים לו בשייכות ובביטחון מתייחס לשאיפה של האדם להרגיש שישנו מקום או קבוצה אשר נ

של האדם לחוות את עצמו כמסוגל לממש כוונות ולהשיג תוצרים שלא היו הצורך. מקום והגנה

וטונומיה של האדם שתפקידה לממש את הפוטנציאל המשאב השלישי הוא הא. נגישים קודם לכן

ופשית ללא י גיבוש אידיאלים המקדמים אותו אל עבר מימוש צרכיו ובחירה ח"ע, הגלום באדם

(.1996, אבירם) כפיה מצד הסובבים אותו

ר שא ,פיונים יחודיים לולכל אדם א .בשלב זה הייתי רוצה להתמקד בצורך באוטונומיה של האדם

השאיפה המרכזית של (. חלק אינטגרלי בחינוך הדמוקרטי וההומניסטי)בוא לידי ביטוי חייבים ל

התואמים את האופי ,מימוש האוטונומיה של האדם היא גיבוש מערכת מטרות ואידיאלים

גיבוש של מערכת מטרות ואידיאלים זו תאפשר לאדם חופש והכוונה . והאישיות של האדם

בניסיון לקבוע את מידת ההערכה העצמית ושל האחר זאת .ךלשם יצירת חיים בעלי ער ,עצמית

בקורלציה ישירה לתפיסה השאיפה לגיבוש ערכים משלבת התאמה של מטרות לצרכים . ממני

,ת של האדם המאמין בערכים התואמים את תפישת עולמואותנטיו (.1996, אבירם) הומניסטית

. לנטיותיו האישיות ימםאת שונות ויתיבחן אידיאלים ומטרו חשוב שהאדם. היא חיונית ביותר

גישות שונות ואנשים , וכמו כן ,הבחירה המתאימה תתבצע תוך בחינת תחומים ודרכי פעולה

כאשר התרבות והסביבה .ניתן יהיה לדרג ערכים אנושיים יותר וחיוביים יותר, בשלב הבא. שונים

זר חייב האדם להיע ,ערכיםלשבהם חי האדם מספקים מסרים סותרים ביחס ישיר למטרות ו

השאיפה לבחירה חופשית חייבת . מערכת מטרות קוהרנטית ברפלקציה עצמית לשם גיבוש אותה

ישנן דרכים רבות לנסות ולמצוא את התכליות .להיות אותנטית ואישית ללא השפעה מן החוץ

אני אנסה לתת דרך , כעת .את חלקן כבר הזכרתי קודם לכן. שתהמשמעותיות בחברה המתחד

הרציונל העומד מאחורי ההתכווננות .וספת כפתרון למציאות הפוסטמודרנית בהקשר הזהנ

הרוחנית שאליה אנו צריכים לשאוף הוא יצירת סביבה חינוכית שבה ניתן לחוות באופן חופשי

כאשר על האדם הצעיר מוטלת האחריות להתמודד ,שיח עם הסביבה-ודו, פעילות בעלת משמעות

, אבירם) צורכי החברה בתקופה הפוסטמודרניתהחיוניים ל ,ידע וידיעה עם מושגים חדשים של

1996.)

שהמיקוד שלנו כולוגיה החיובית שצמחה מתוכה היאאחת הטענות בפסיכולוגיה המודרנית ובפסי

בחיים הוא בפתרון הבעיות אך לעיתים קרובות אנו שוכחים את הטוב הקיים בעולמנו ואנו

.מן החיובי" הזרקור"דואגים להסיט את

אשר שמה , רבותשנים תורת הפסיכולוגיה הקיימת זה של פסיכולוגיה חיובית היא התפתחותה

לעומת התורה הפסיכולוגית הישנה אשר בדרך כלל התמקדה בבעיות , דגש ומתמקדת בצד החיובי

על פי מרטין סליגמן .בחיים שלנו ובסביבה שבה אנחנו חיים" מה לא בסדר"ובחיפוש לאחר

(Martin E. P. Seligman 1942- ) , יש צורך בשינוי התפיסה לאור המצב שנוצר לאחר מלחמת

רובו את שימקדאשר מדע ל ךגיה אחרי מלחמת העולם השנייה הפסיכולוהפענף . העולם השנייה

תשומת .שלו התפקודותיקון הנזק באמצעות מודל המחלה של האדם בהוא התרכז .ריפוילככולו

את זניח הוא מ. קהילה משגשגתשיוביל להרעיון של הפרט וזנח הו ,פתולוגיהאל ההסיטה לב זו

מטרתה של . הטיפול להוא הנשק החזק ביותר בארסנ ה החיוביתהאפשרות כי כוח הבניי

רק לתקן את הדברים הגרועים ולא ,"התחושה החיובית" את להעלותהפסיכולוגיה החיובית היא

.גמרילמרות שאין להזניחם ל ,חייםבביותר

, אומץ, מיומנות אישיתפיתוח : ימת דגש על מספר פרמטרים מהותייםשלפי סליגמן יש צורך ב

.יום-התמקדות בהווה ופרספקטיבה לבעיות היום, ריאליזם, התמדה, ופטימיותא

י שילוב "יחידים וקהילות ע בנותהלהבין ול הפסיכולוגיה בתיחי צופה כי במאה החדשהסליגמן

בחמישים .תרפיה בנוסחה הישנה שלה והפסיכולוגיה החיובית כגל חדשמתאים של הפסיכו

באמצעות פיתוח ,לגיטימיים תחומי ריפויל ריהטפסיכיאהפסיכולוגיה וה הפכו ,שנים האחרונותה

המיקוד העיקרי של .תרופות שונות נגד דכאון וחרדהב י טיפולים אינטנסיביים"וע ,שימושי ימדע

במקום אנו נמצאים כעת , אך לפי סליגמן, "חיים לנסבלים יותרלהפוך את ה"שיטות אלו היה

אלא באופן שבו ניתן לבנות קהילות אשר מורכבות מאנשים ,"שרידות"באחר אשר איננו מתמקד

(.2005, סליגמן)במלוא מובן המילה אשר לא רוצים רק לשרוד ולהפסיק את הסבל אלא לפרוח

שמה דגש על כך שלאנשים יש אשר הגישה ית היא אחת הגישות המרכזיות בפסיכולוגיה החיוב

ערכים , האדם פועל לחיפוש משמעות. ועל ידי כך לברוא מציאות אפשרות בחירה ואחריות לבחור

אין לשכוח או , כאשר מדובר במיקוד שלנו בטוב .ולא רק בחיפוש הרע והשלילי ויצירתיות

מרכז "א את קום המתאים אך לעלינו לקבל אותו ולתת לו את המ, להתעלם מן הרע שבסביבה

(.שם" )הבמה

:ה יסודות מרכזייםלושלפסיכולוגיה החיובית ש

.חקר הרגשות החיוביים. א

.חקר התכונות החיוביות . ב

.חקר המוסדות החיוביים. ג

חקר המוסדות . טיביותחקר התכונות החיוביות מתייחס ליכולות כמו אינטלגנציה וספור

. אשר תומכים ברגשות חיוביים כמו דמוקרטיות למיניהן" חיוביים"החיוביים מתייחס למוסדות

אלא לעזור לאנשים לזהות את החוזקות , התרפיה הטובה ביותר היא לא להסתפק בתיקון הנזק

. בסופו של דבר המיקוד חייב להיות במשמעות ומטרה. והמידות הטובות שלהם ולטפחן

ז כל כולו בעשייה ללא מודעות מיותרת א תחושה בה האדם מרוכיה -(flow)זרימה תחושת ה

אנשים רבים מגיעים למצב הזרימה תוך כדי עיסוק . יבה תוך שימוש מקסימלי ביכולותיולסב

עבודה על , קריאה בספרים ,ציור ,בתחומים שונים הגורמים להם הנאה וסיפוק כמו פיסול

כאשר אדם אשר נמצא ,הזרימה היא אחת התופעות הבולטות בפסיכולוגיה החיובית. 'פרויקט וכו

. גבוהה יותר מאשר אדם שאינו מגיע למצב כזה" חיוביות"בזרימה הוא גם בעל

הפסיכולוגיה החיובית , לפי דעתי. אין ספק שהכנסת רפורמה אל תוך הכיתות שלנו היא הכרחית

שכחו , המורים והמנהלים כאחד. יכולה לבוא לידי ביטוי בצורה טובה ויעילה מאוד בבתי הספר

ההנאה . אשר בעיניהם נתפסת כעיקר" למטרה"ותמיד מנסים להגיע " הדרך"כבר מזמן את

חרב "אנחנו שכחנו את זה מזמן כאשר , מהדרך שבה אנו הולכים היא חשובה לא פחות מן המטרה

.מרחפת מעל ראשינו" הציונים

ד איפה נכשל אלא לא להראות לתלמי)מיקוד בטוב : בפסיכולוגיה החיובית ישנם כלים רבים כמו

: כפי שכותה יעקב הכט בספרו)התמקדות בנקודות החוזק , (למקד אותו במקומות שצדק בהם

חייבים לחזק את הילדים בנקודות החוזק שלהם מבלי להזניח את –" החינוך הדמוקרטי"

שיעורי הספורט שלנו חייבים לעבור טרנספורמציה –פעילות גופנית ומדטציה , (הנקודות החלשות

י פעילות ספורטיבית "בלימודיהם וחייהם ע" החיוביות"כדי שהתלמידים בבתי הספר יחוו את ב

השימושים בפסיכולוגיה החיובית .מותאמת ובכך ישפרו את הלמידה שלהם בתחומים השונים

מדע "י "ים עך להכיר היטב את הכלים המוצעיש צור, הם רבים אך לא בהכרח טובים תמיד

י כך לגרום לאכזבות "י הצבת ציפיות גבוהות מדי וע"לתלמידים נזק עבכדי לא להסב " האושר

.וחוסר מוטיבציה

, כך לפחות אני מקווה, תלמידיי". המטרה"ולא רק על " הדרך"אני בהחלט אשים דגש על , כמחנך

החתירה לקראת הוויה אנושית . ממקור פנימי שלהם נבעיהנו וילמדו מתוך חוויה חיובית אשר ת

י טיפוח איכויות הגלומות באדם המשפיעות על חייו בצורה משמעותית "יותר עמלאה ונעלה

החינוך לצד ערכים אלו חייב להיות . וערכית יותר הם תנאי הכרחי לשם הגשמתו במובן המלא

הכוונה היא לא רק לאינדיבידואל . ולהגיע למיטב המיצוי חינוך מסייע להגשים את אנושיותם

נעשה בחברה אשר מסוגלים למתוח ביקורת עצמית תוך כדי מפגש אלא גם כאזרחים המעורבים ב

(.1998, אלוני)" מיטב הישגיה של התרבות האנושית"חינוכי עם

הפתרון שאליו אנו כמהים או אופנה חולפת –החינוך הדמוקרטי

רטי נתפס החינוך הדמוק. ובעולםך הדמוקרטי בארץ ונהאחרונות ישנה התעניינות רבה בחיבשנים

הן מבחינת החומר הנלמד , יני רבים כפתרון קסם לרוב הבעיות הקיימות בבתי הספר שלנובע

ובעיקר להוות ,בדרך את הערכים שאבדוו ,רצון להחזיר את ההומניות לתלמידיםובעיקר ב

פת ין אופנה חולמע, טי מודל אליטיסטי וחסר שינייםרואים בחינוך הדמוקראחרים רבים . דוגמא

שהחינוך ,אך יש כאלה שמאמינים מעומק ליבם ,נדים זמנייםצטרפת לשורה ארוכה של טראשר מ

.במערכת החינוך הפתרון לרוב הבעיות הקיימות הדמוקרטי הוא

רצון שביעות-אי של תוצר הוא פרוגרסיביים ספר ובתי חדש חינוך שמכונה מה של עלייתו"

הפילוסופיה את לנסח מנסים כאשר ...שלו ביקורת מהווה הוא ,למעשה. מהחינוך המסורתי

של למגוון משותפים עקרונות לגלות ,סבור אני כך ,אפשר ,החדש החינוך של בעשייה המובלעת

והטיפוח הביטוי את מעמידים מלמעלה הכפייה לעומת. הקיימים כיום פרוגרסיביים ספר בתי

ומורים מטקסטים דהלמי לעומת. חופשית פעילותמעמידים חיצונית משמעת לעומת .היחיד של

באמצעות נפרדות וטכניקות של מיומנויות רכישה לעומת. ניסיון באמצעות למידה מעמידים

לעומת. וחיוני ישיר כוח משיכה להן שיש מטרות להשגת כאמצעי רכישתן את מעמידים תרגול

חומרים לעומת .בהווה החיים של מההזדמנויות המרב מיצוי את מעמידים רחוק לעתיד הכנה

יעקב הכט ואיל : תרגמו Dewey, 1997) "משתנה עולם עם היכרות מעמידים סטטיים ומטרות

(.רם

, החינוך הדמוקרטי הגיח לעולם כמאין גלגול של החנוך הפרוגרסיבי אשר מסתמך על רוסו

קשה והסטטי שהיה הנו ,החינוך הדמוקרטי בא לתת מענה לחינוך המסורתי. י ודיואי'פסטלוצ

Alexander Sutherland) Neill -ס ניל .הכפפה היה אהראשון שהרים את .יםנהוג בשנות העשר

כמעט במתכונת זהה אשר מתפקדת עד היום, "סאמרהיל"ית ימישהקים את פנ(. 1883-1973

.לחלוטין

אשר אינו מתייחס ,אנו עדים למשבר שאותו הזכרתי קודם לכן ,השנים האחרונות בשלושים

אנו נמצאים במצב של בתקופה זו . חני השנוי במחלוקתצב הרוכמובן למצב הכלכלי אלא למ

היו קודם לכן ברורים הערכים ש. להיות עתידלמה ש, בלבול מסויים בין מה שהיה עד עכשיו

דינמיים יותר שלא ,ישנו צורך בערכים חדשים, לדעתי. וכעת הגיעה השעה למשהו חדש ונוקשים

ות הערכי. שלא הייתה קיימת עד עכשיו ערכיות :רהיו קיימים עד עכשיו ואולי נכון יותר לומ

שום דבר לעומת הערך בעלת יכולות של ביקורת עצמית ואי קיבוע אודות, מסמנת משהו דינמי

.שהינו מושג קשה וסטטי

הגיחו לעולם בכדי לנסות ולמלא את אותו החלל ,וקרטיהחינוך הדמ -מתוכו החינוך הפרוגרסיבי ו

אשר מזמן איבד את ,ולנסות לתת מענה לעולם משתנה ודינמי ,ערכיםה" אובדן"שנותר לאחר

חל פועלניתן לראות שב .הרצון להמשיך ולדבוק במה שהיה אך עדיין לא מצא תחלופה הולמת

יש להתאים . ואילו החינוך נותר במקומו, המדינה הפכה מודרנית – המוחלטות האמיתות אובדן

נובע החינוך במערכת הערכים משבר. א להותירו מאחורול, את החינוך לערכי המדינה המתפתחת

יכולת מחייבת זאת מציאות .המורכבת המציאות לבין והנדרש הנאמר בין דיסהרמוניה מתוך

ערכים לבניית ויכולת בעזרתם ולצמוח אחרים קולות לשמוע יכולת ,תמידית והשתנות הסתגלות

(. 2008, הכט ורם) ריבוי עם מפגש מתוך מורכבת

את מעודד הדמוקרטי חינוךה .גדיאלומתבססים על ונות היסוד של החינוך הדמוקרטי עקר

בחירותיו מול אל היומיומית ברמה מתרחשת הבחינה. וזהותו אמונתיו, חייו את לבחון האדם

,תמטלו רשימת אין, ברור זמנים לוח אין, למבוגר גם כמו. לילד הדמוקרטי הספר בבית. ומעשיו

המרכזית והלמידה ,חייו על אחריות לקחת נדרש האדם. בשבילו הנקבעים ועיסוקים שיעורים

את, יומו סדר את קובע דמוקרטיה ספרה בבית ילד כל. אלה תמודדויותהה מתוך מתרחשת

החוויה. בקהילה הביצוע ובועדות החלטות בקבלת השתתפותו מידת את, שלו השיעורים מערכת

.תמידית התבוננות תוך חייו עבמס לנוע לאדם מאפשרת הדמוקרטי בחינוך

המדדים מערכת מהי? היכן הערכים המרכזיים של החינוך הדמוקרטי, השאלות שעולות הן

מדדי את לשנות החינוך מערכת יכולה והאם, הדמוקרטי בחינוך הדיאלוג של הצלחתו לבחינת

?הה יותרגבו" ציון"האם אדם שהינו ערכי יותר יזכה ל? כלפי התלמידים והחברה שלה הערכה

לבוא לידי יםלתהליך זה חוקים משלו אשר יכול, ההתפתחות היא תהליך שאינו בהכרח רציף

גיו של החניך אשר סולל את דרכו לעולם לימודיו והיש. נאים מתאימיםביטוי רק כאשר ישנם ת

הכוח המניע את האדם הוא מטרה נעלה אשר אינה . שעה-שעה , יום -רים משתנים יוםהמבוג

היא אשר גורמת -אדם להיות טוב מתחילתו האך הרצון הפנימי העז של אותו ,ת לעיןיתמיד נגל

מה (.1946, דיואי)פיסת העולם הערכי הנכון והראוי לו לעלייה לרמה הגבוהה ביותר מבחינת ת

( הסביבה החינוכית)אם נצליח לספק את הקרקע .באמת לאותו אדם מתפתח הוא הנסיוןשדרוש

נצליח ,שנבחרו כבעלי ערך ילותם של אותם הכוחות ותחומי הענייןר את פעהמתאימה אשר תאפש

אך חייב ,אין צורך לתרגם את הערכים לחומר נלמד. להגשים את אותו המודל שאליו אנו שואפים

אחת המטרות .להיות גירוי סביבתי אשר יהיה כתוספת מן החוץ לחייו של האדם והפרט

לתנועה חינוכית ( לא רק החינוך הבית ספרי)את החינוך היא להביא ,העיקריות של שיטה זו

.חברתית אשר תהווה מסלול חיים לאדם השלם

ישנם . אשר שוכח מן הכלל ומתמקד בפרט ,החינוך הדמוקרטי נחשב לעיתים כחינוך אליטיסטי

קולות אשר טוענים של הדוגלים בשיטה נוטשים את ההוויה הישראלית והערכים המקובלים

נמנים עם תומכי השיטה לא יהיו חלק מן אלו ה. ת לטובת הרוח הגלובליתאליבחברה הישר

תחליף את הערכים והמקצועות הקלאסיים שהיו ,"רוח"התרבות הישראלית כיוון שאותה ה

אינדיבודואליסטים ה נוספת היא שהחיוך הדמוקרטי מטפחטענ. מזוהים עד כה עם אהבת הארץ

חלק מן הטענות הללו כמובן חסרות .ותם ולא יתרמו לה כללאשר לא יתחשבו בחברה הסובבת א

נוטה ,טוב ככל שיהיה ,החינוך הדמוקרטי. לעניות דעתי, שחר אך יש מן האמת במה שנאמר

פיתוח הערכיות שבאדם והשקעה . להזניח מדי פעם את הסביבה ולהתמקד בפרט יתר על המידה

ראות שהתמקדות רדיקאלית מסוג זה עלולה גדולה ברוח שלו הכרחית וחשובה אך לעיתים ניתן ל

.לפגוע בסביבה ולעיתים אף להתעלם ממנה

אנחנו מאמינים ":" החינוך הדמוקרטי"כותב בספרו ,מאבי החינוך הדמוקרטי בארץ, יעקב הכט

מכל שכבה חברתית או , שיש ביכולתנו להביא לידי ביטוי את היכולת הטמונה בכל ילד ובכל אדם

(.2005, הכט" )לו ולהגשים את מטרותיו האישיותלאזורי החוזק ש להגיע, אזור בארץ

האם הגשמת מטרותיו של אותו הפרט היא בהכרח ויתור על הערכים , השאלה המתבקשת היא

. תשובה היא לא בהכרחה ?כגון התעלמות מן האחר והשאיפה להגשמה עצמית בלבד, החברתיים

תהליך אך ל, הפרט בהכרח שוכח את הסביבההיא לחשוב שמי ששם דגש על נכון שנטיית לבנו

רבים מאמינים שהחזון הזה הינו בגדר אוטופיה בלתי . הדמוקרטי יש חזון חברתי משמעותי

אך כאשר מדובר על גוף גדול כמו מדינה דמוקרטית אשר עברה תהליך הבשלה של ,מושגת

. וןהדמוקרטיזציה בימינו מסוגלת לאמץ מטרות החינוך הדמוקרטי למימוש החז

:אשר יובילו אותנו לפריצת דרך זו, מספר מטרות על פי עקב הכט ישנן

.לחנך אדם להיות אוהב אדם .א

.הענקת שוויון הזדמנויות .ב

לערכים הדמוקרטיים לתרבות , לחירויות היסוד, לפתח יחס של כבוד לזכויות האדם .ג

.הזולת וחתירה לשלום וסובלנות בין בני אדם

מחשבה עצמית ויוזמה , לטפח סקרנות אינטלקטואלית, רתלחזק את כח השיפוט והביקו .ד

.ולפתחמודעות ועירנות לתמורות ולחידושים

.תרומה לקהילה וחתירה לצדק חברתי, לטפח מעורבות בחיי החברה .ה

יתכן והדבר נשמע . חלק גדול מן המטרות הללו כבר מעוגנות במערכת החינוך הפורמלית בישראל

צריך לעשות הוא להתחיל וליישם את כל ששעכשיו אלא, ורמליתמוזר לאלו השייכים למערכת הפ

.העקרונות הללו

כבוד . הייחודיות של מערכת החינוך הישראלית חייבת לבוא לידי ביטוי דרך העקרונות הללו

בתוך העקרונות שנכתבו במערכת החינוך יםכבר נמצא ,האדם והערך שאנו מחפשים ללא הרף

בחרנו להתעלם עד עכשיו מכל העקרונות אני חושב ש. נוך הדמוקרטיהחי הפורמלית לפני תקופת

והתמקדנו בדברים אשר אינם חשובים בהכרח לשם הגשמת חזון החינוך ,דוגלים בהםשאנו

.הפלורליסטי והערכי

ולא בהכרח בגלל שאינו ,ישנן אכזבות גדולות מאוד מן החינוך הדמוקרטי. כמובן שלא הכל ורוד

את תופעת בתי , הפיכתו למסגרת אשר איננה מקבלת את כולםשל ביו אלא תואם את עקרונות

מרכזי קניות היוצרים , דוגמת ,ממה שנהיה כתחום סגורהספר הדמוקרטיים יש לראות כחלק

קיומה של מערכת רפואה מפוצלת בין אדירי ומעוטי יכולת . הפרדה באמצעות מחירים מופקעים

, כאמור לעיל. מהוות גם הן חלק מתופעה זו( ישראל כמשלפסטיבל )וקידומה של תרבות לעשירים

אך למעשה הם לוקחים חלק בפסטיבל הבריחה , אולי מתכוונים לחנך לדמוקרטיה' הדמוקרטים'

(.2002, מנור) מהמציאות

אשר ,עקרונות שהזכרנו קודם לכןהבית החינוך הדמוקרטי אמור לתת מענה ראוי לאותם

.להטמיע את הערכים מהם בחרנו להתעלם בשנים האחרונותאמורים לשרת את כבוד האדם ו

גורמים למוריו לגוון מנם אהמרכיבים הייחודיים המצויים בתי הספר הדמוקרטים אלא שבפועל

אך במסגרת ,את שיטות ההוראה ולהחדיר אמצעים יצירתיים מעוררי הנאה וסיפוקים מיידים

חלוטין מהשיטה המסורתית חסרת שאיננה משכילה להשתחרר ל ,מיושנתהתבנית האותה

צון הפרטי התלויות בעיקר בר ,פעולות מקומיות הפעולות שנעשות במסגרות אלו הינן .הדינמיקה

(.2005, מיכאלי)והכשרון של אותו המורה

כפי שהזכרתי קודם לכן בצורה כמעט ,אותם העקרונותימת מיניתן לראות שישנה התעלמות מסו

תפישה לפיה יש לקדם חברה בה -כלומר , מן תפישת חירות שליליתדמוקרטי מסהחינוך ה. ישירה

כאשר ישנה רק מגבלה ,כל אחד יהיה חופשי ומשוחרר לעשות ולפעול על פי רצונותיו ואפשרויותיו

ניתן לראות שהחינוך הדמוקרטי (. שם) .אי הפגיעה בזולת: לגיטימית אחת להצרת פעולותיו והיא

וכאשר כל אחד יעשה כך נוכל כולנו ,אשר אמור לממש את עצמו שם דגש גדול על האינדיבידואל

האם ניתן להגיד שכאשר אני עושה את מה שטוב לי ? אך האם נכון הדבר. להגיע לעמק השווה

ת ומעלה ניחוח קפיטליסטי של אדם סמית תפיסה זו נשמעת מעט רדיקלי ?בהכרח ייטב גם לאחר

.(Adam Smith 1723-1790) יש צורך . איננה יכולה להוביל לרווחת הכלל עשיית הטוב לפרט

י אזכור אין סופי של העקרונות עליהם מתבסס "להזכיר ולהגביל את קווי החופש הניתנים לפרט ע

שבראש ,נראה כי הבוגר הראוי של החינוך הדמוקרטי הוא האינדיבידואליסט .החינוך הדמוקרטי

מעורב בפעילות ציבורית כל עוד זו מוכן גם להיותאך ,ובראשונה מקדש את המימוש העצמי

. אך לא תמיד מה שמקדם אותנו בצורה אישית בהכרח יקדם את האחר .מקדמת את אותו מימוש

ובמקומה מאפשר ,בדמות בחינות הבגרותשומט את קדושת ההישגיות החינוך הדמוקרטי

כאשר " י זהירותבאמצע"אך יש צורך לנקוט .ההישגיות אישית בתחומים מגוונים ומעודד אות

. מדובר בעקרונות של שווין וזכויות אדם

ה שמפרשת את שתפי. ה שמדגישה את מהותה החברתיתתפיש, ה דמוקרטית אחרתשתפי להלן

מחייבת אותו ה, אזרח ליהנות מחירויות ומזכויותמאפשרת לה ,הדמוקרטיה כמערכת ערכית

כמו גם את , ת האחריות לכלללשאת בנטל החובות ושמטילה על כל פרט ופרט את הסמכות וא

את אין לראות בבתי הספר הדמוקרטיים , בניגוד לדימוי העצמי (.2005, מיכאלי) קבלת מרותו

המחויבות .לפרוייקט הזה נדרשים אנשים מחויבים יותר. תוהמסורתי מושיען של השיטות

, ני מהטבעבריחת האדם המודר אשר תגרום' נינוח'הנדרשת היא לאו דווקא להצהרות על עולם

.אלא למורכבותם של החיים האנושיים

החינוך אותו אנו רוצים להעניק הוא אולי . יש נטייה להתבלבל בין החינוך הדמוקרטי לליברליזם

כדאי לברר את מקומו הנכון של עקרון הבחירה .חינוך ליברלי אבל ספק אם הוא חינוך דמוקרטי

(צמד מושגים שאינם מלים נרדפות)רלית הליב-האישית בתוך מכלול הערכים של הדמוקרטיה

חוסר הבהירות בין הבחירה החופשית לבין עקרונות הדמוקרטיה היא אחת (.2009, גולדמן)

הבחירה החופשית . ת כלפי החינוך הדמוקרטיות רוב הביקרות השליליומסתמכ ומאבני הנגף ועלי

כולת אשר נרכשת לאחר ניסיון ת הינה יה מושכלבחיר .ללא גבולות מוגדרים עלולה להוביל לאסון

מיומנויות מבוססת עליכולת זו . נבנית לאורך זמןהיכולת זו .ולמידה לאורך תקופה ממושכת

החופש הפחד הגדול במסגרת .רכוש כדי להיות מסוגלים להפעילהשאותן יש ל ,אחרות רבות

החינוך מלבד האפשרות של התעלמות מן הערכים הבסיסיים שעליהם מושתת ,הניתן לפרט

לפני שנרכשו הכלים אשר מתבצעות בבחירות מסוימות הן ,כבוד האדם ושווין: כגון, דמוקרטיה

-אישיות אנטי ,אותו התלמיד, האדםלפתח אצל עלולהדבר .הקונגיטיביים והרגשיים הנחוצים

(.2009 ,גולדמן) דמוקרטית

ום עיסוק עיוני בתכני ניתן לראות שבתוכנית הלימודים בסמינר הקיבוצים למשל אין כמעט ש

מה . בקונפליקטים ובפרובלמטיקות האופיניות לה, בפילוסופיה ובהיסטוריה שלה, הדמוקרטיה

( מתי ואיך ללמוד, האם ללמוד, מה ללמוד)בחירות אישיות . שיש בעיקר זאת האפשרות לבחור

מוקרטיה ד. דמוקרטיה אינה דבר המצריך לימוד, על פי החינוך הדמוקרטי .ובחירות מוסדיות

, תחושת השתייכות לקולקטיב: כגון, יסודות חשובים וחיוניים של הדמוקרטיה: ועוד. היא חוויה

. נסוגים אל הרקע או נעלמים כליל, נכונות לפשרות ומעורבות בעניני הציבור, אחריות לזולת

.הבחירה החופשית של הפרט, במרכז הבימה ניצבת

אולי איננו מהווה פתרון קסם לאובדן של אותם ערכים ניתן לומר שהחינוך הדמוקרטי, בנקודה זו

אשר אנו מנסים להחזיר אבל בהחלט ישנה אפשרות של חשיבה מעט שונה כלפי אותם עקרונות

החינוך הדמוקרטי מצריך רכישה ומיומנות של כלים רבים . ישנים שיש להסיר מעליהם את האבק

מתיחת הביקורת כלפי החינוך . ביותר בכדי שיוכל לבוא לידי ביטוי בצורה הטובה והראויה

לכאורה מדובר בחברה אליטיסטית אשר מכוונת את הפרט לבחור , הדמוקרטי בהחלט מובנת

ן ובחירות כמעט ללא רסן לעומת שכבות חלשות בחברה שאפילו אינן מצליחות לזכות בשווי

הדמוקרטי יסיר בכדי שהחינוך .זכויות ובערכים הבסיסיים שאנו מקבלים בהיותנו בני אדם

מערכת החינוך עליו להיות חלק אינטגרלי מ, מעליו את כסות האליטה וניחוח הקפיטליזם

לא נוכל לחולל, חינוך הדמוקרטי יהיה מסגרת נבדלתכל עוד ה. ובתוכנית הלימודים הפורמלית

.את השינוי שאליו אנו רוצים להגיע

היסוד הנחתאם . היא תנאי הכרחי ההכללה של החינוך הדמוקרטי במערכת החינוך הפורמלית

,עצמו את להבין כדי חייו בסביבת להתבונן האדם את מחייבת העולם בתוך האדם את הרואה

לקיימות החינוךאת גםו הסביבתי החינוך לפעול כחברה המעגנת בתוכה גם אתאנו מחויבים

אם כל . רטיהדמוק החינוך בהם שעוסק לתכנים וחופפים רלוונטים בתכניםכולם עוסקיםה

אשר ,התנאים הללו יתממשו נוכל בהחלט לראות את הניצנים הראשונים לחברה שוויונית יותר

-סוציוללא הבדלים של רמות ,שמה דגש על כל העקרונות והזכויות שהזכרתי קודם לכן

.ן וערכים דינמיים שאליהם אני מייחלושווי תחתוך הבטשונות ו אקונומיות

ן ברמת הכיתההפתרו

את מה שקורה בכיתות בבתי הספר השונים לא ניתן לחלק בצורה דיכוטומית לשני מחנות ברורים

ההולכים בכיוון הלא לעומת אלו, המסורתית, הדוגלים בפילוסופיה השמרנית יותר אלו -

דבר שאינו בהכרח, שישנה אסכולת חינוך ישנה יותר ,אולי, לומר ניתן. הפרוגרסיבי, מסורתי

מסמל את הפעילות המוגדרת בשטח אלא כיוון חשיבה לעומת קבוצה אשר עומדת מנגד ובעלת

(.2002 ,קון)בהלך הרוח אשר מבדיל בין שניהם ההבדל המהותי הוא. כיוון חשיבה רוחני יותר

נגלה שהתומכים בשיטה זו מייחסים חשיבות ,אם נבחן מקרוב את הדוגלים בשיטה המסורתית

שינון עובדות , החדרת המיומנויות. לסמכותולציות , ישיבה של התלמידיםעליונה לצורת ה

מד מול עוהוא ה, הידע מצוי אצל המורה .והגדרות הם רק התחלה עבור הדוגלים בשיטה זו

בחנים. ריקקיבול ין צינור אל התלמידים המשמשים ככלי הכיתה ומעביר את החומר כמע

כאשר הציונים נמצאים בראש סדר ,ך ביסוס השיטהתו לצורומבחנים הם כלי חשוב שאין כדוגמ

של בוז גדול לכל אלה ורכישה ,עונשים שוניםמשמעת חמורה אשר באה לידי ביטוי ב. העדיפויות

אינטלגנציה רגשית כאל משהו בעל למתייחסים לחברה וולאלו ה, הסוטים מן הדרך המקובלת

שלא הגישה המסורתית מתמקדת בכך .אלו נחשבים לאופנה חולפת ובזבוז זמן. חשיבות גבוהה

,תהליך הלמידה הינו תהליך לניארי רציף. רצוי להשקיע זמן ומחשבה במשהו שאינו קיים באמת

מדף עבודה אחד . ללא יוצאים מן הכלל ,אשר אוסף פיסות ידע לכדי משהו אחיד ומשותף לכולם

מיומנויות שונות אצל זוהי הדרך הנכונה להבנייה של ידע ו, מבוחן למבחן קשה יותר, לאחר

.התלמיד

האם השגיות יתר וההצלחה שאליה אנו דוחפים את , בשלב זה ניתן לשאול את השאלה

ומוחקת כמעט לחלוטין את המשמעות והתכלית ,התלמידים פוגעת בהם כבני אדם בוגרים בעתיד

די לשאלה זו אין כמובן תשובה חד משמעית אך אתייחס אליה בהמשך בכ? שבחיי האדם השלם

.לנסות ולהתמודד עימה

אולי אף , לעומת החינוך המסורתי ישנם הבטים של חינוך פרוגרסיבי הקיימים כבר המון שנים

שני האישים . "קלאסיההחינוך המסורתי "ניתן למצוא אותם עוד לפני מה שאנו מכנים

רסיבי המרכזיים אשר עיצבו את קו המחשבה והדרך שבה אנו חושבים ומתייחסים לחינוך הפרוג

.ה'אן פיאז'ון דיואי וז'הם ג

לא יהיה רק ההוראה של חינוךההיה חשוב מאוד ש, (Johan Dewey 1952-1859) עבור דיואי

אלא שהמיומנויות והידע שהתלמידים רוכשים יהיו משולבים בחייהם כאזרחים, עובדות יבשות

. םתוכן השיעורי שינוןולא על , יות וחשיבה יצירתיתפיתוח של כישורי פתרון בע .וכבני אדם

שיש שהוא טעןאלא ,אצל דיואי להסבר, אינם זכו להפשטה" אמת"ו" משמעות"מושגים כמו

(.1946 ,דיואי)האנושית האמיתית של חיי היום יום לשלבם בתכליתיות

כי דרך החשיבה של הילד איכותית יותר משל ,הוכיח, Jean Piaget 1896-1980))ה 'פיאז

טען שיש קשר ה 'פיאז. החשיבה של הילד מתקדמת בסדרה של שלבים מובחנים, ןכמו כ .המבוגר

שדרכן אנו מבינים את כל מה ,האדם מפתח נקודות ראות שונות. הדוק בין האדם לסביבתו

מציאות ולא רוכש ידע בלבד " בונה"כבר בשלבים הראשונים להתפתחותו , הילד. שנעשה סביבנו

(.2002, קון)( המסורתי קלאסי כפי שטוענים הדוגלים בחינוך)

הבדל יש ,בין שתי הגישות שהזכרתי קודם לכן. הבה נבחן את מחיר הדגשת היתר של ההישגים

אשר אינו תמיד מבוסס ,השיטה המסורתית דוגלת בציונים ובידע. ההישגים מהותי בדרך בחינת

הם מועברים אלא הצורה שבה ,אשר אמורים להוביל אותו אל התלמיד ,על ערכים מרכזיים

החרפה של משמעות ,לדעתי, ל נגרמת לתלמידים"בעקבות הגישה הנ. חשובה יותר בעיניהם

. מפחיתה את איכות הלמידה, הימנעות מהצבת אתגרים לעצמם, הכישלון

. נפגע הוא הגישה ללמידהר שאהדבר הראשון ,תלמידים לחשוב על ציוניםל כאשר גורמים

להתמודד עם שניתן ,ולדעת ,לחקור, פוגע ברצון ללמודמרחף מעל ראשם הכישלון שתמיד

אותו הפחד מכישלון מונע מן התלמיד לחקור ולגלות . ולמנף אותו ללמידה ולהצלחה, הכשלון

.לדיכוי וגורמים ספציפי שאליו מכוונים ללא הרףמאשר אותו המבחן ה ,דברים משמעותיים יותר

הנכון והאמין להצלחה בחיים והמשך דים הם המדהאם הציונ: בה נבחן את השאלה הבאהה

מחקרים רבים מראים . כמובן שהתשובה היא לא, לדעתי? חיים בוגרים בעלי משמעות עמוקה

לבין ההצלחה בחיים הבוגרים ובמציאת ( ציונים גבוהים)שאין קשר בין מדד ההצלחה במבחנים

כאשר " מצוינות" דגלם את המושג בתי ספר רבים ממשיכים לחרוט על, למרות זאת. תעסוקה

גישה זו אשר שמה .המשמעות הישירה של מושג זה היא ציונים גבוהים ולא למידה מצוינת

הבעיה טמונה . כישלון חרוץ נכשלת, בשלב נמוך יותראת הציונים ואת התלמיד מעייניה בראש

, כךגישה זו דוגלת ב. עבודה ללמידהבין :צלחנו לטשטש בין קשה לטוב אובהבדל שאותו אנו ה

גישה זו משקפת את הבורות אשר מיוחסת . להגיע לתוצאות טובות באמצעות כפייה שיש

ולמקדם בעיסוק במידת ההצלחה שלהם לשם ,להשפעות הרסניות של הטיית התלמידים

החלק החסר (.2002, קון)וד המתבקש במהות הדבר שהם עושים ההצלחה בלבד לעומת המיק

דמות "לעיתים אנו שוכחים שחונכות פירושה . מעותבתוכניות מסורתיות היא יצירת המש

מתבססים הדוגלים בשיטות חינוך פלורליסטיות היא יכולתו של הההנחה שעלי". משמעותית

ישנם שני. עבור עצמו ל בעל זהות עצמיתואינדיבידיא, אדם לתפוס עצמו כבעל ערך עבור זולתו

,ניתן לנושועיצובו בהתאם לחופש שינוי העולם, האחד .תנאים עיקריים להגשמת אותו חזון

(.2008 ,למפרט)לאהוב ולהיות אהובים , י השני הואהתנא. כלומר לעבוד וליצור

. לא לבעלי ערך רוחני משמעותיערך מסחרי ו יאנו נתקלים בבעיה מרכזית אשר הופכת אותנו לבעל

ים כאובייקטים אנו מוגדר. של הפרסומות ומותגי הקנייה הופכים אותנו לבעלי ערך סחר כוחן

ככל . אלא פרטים בעלי תג מחיר, איננו ישויות רוחניות .נסחרים ובעקבות כך היחס שלנו לזולת

.ואנו אמורים לחוות חוויה משמעותית עילאית, ערכנו לכאורה עולה, שהתג גבוה יותר

דם שייכות הא. הבנייה של זהות אישית מתייחסת לאופן שבו מגדיר את עצמו האדם ביחס לחברה

. דת ולאום, שייכות אתנית, מגדר, לקטגוריה מסויימת מעניקה לאדם תחושת יציבות לגבי עיסוקו

י פוסטמודרניזם "יצירת תחושת השייכות במובן הבסיסי הזה מעורערת לא פעם ע

ואקזיסטנציאליזם כאשר מצד אחד מדובר על זהות אישית יציבה ומצד שני טשטוש של הכוחות

המחנכים (. 2008 ,למפרט)הזהות ואת כוחה המעצב צורך הגדרתהפועלים ל

שהאדם ,חירות היאניתן להבין שהכוונה ב. יסטים דוגלים בכך שאדם הוא חירותהאקזיסטנציאל

כאשר הכח .הוא עצמו הסמכות העליונה היא. צמו ובמעשיוהוא ישות עצמאית אשר תלויה רק בע

גישה זו . את ערכיויבחר גם בטח למותו והאדם הוא זה שיעצב ויבחר את זהותו וד, נמצא בידיו

משתלבת ברוח דבריו של ניטשה אשר קורא למחנך לעבור חינוך עצמי ועיצוב אישי אותנטי של

לעצב בעצמם \ התלמידים חייבים לצאת מן המסגרת שנבנתה ולבנות, בשלב הבא. דמותו וערכיו

(.1998, אלוני)את דרכם

(. 2001, צמח" )?איך להיות מקסימום עצמי: "זה היאאחת השאלות המרכזיות שנשאלו בהקשר

זהות עצמית כיצירת : התשוקה לאנושיות עם ערך: "בשאלה זו התעמק עדי צמח במאמרו

הטוב שבאדם " כמות"מן השאלה עצמה ניתן לראות באופן ישיר שאנו מדברים כאן על ". אומנות

כמובן שאנו יוצאים . דם טובולא בהכרח לגבי האם הא ,בהקשר הערכי והמשמעותי של המושג

".כמות"כעת עלינו להשפיע על השו ,מעצם היותו אדם מנקודת מוצא שהאדם טוב

אם אני אעשה את הטוב ביותר עבור . בדיוק כמו האחר ,יוצא מתוך תוכן מסויים" טוב"אדם

ל בשביל להטיב עם עצמי האדם שעומד מולי חייב להיות בעל אידיא? האחר האם יהיה גם לי טוב

(.2001, צמח)ובכך נזין האחד את השני , עבוריבכדי שיוכל להיות מראה ,דומה

בדיוק כפי , כאשר הוא נדרש לערך בצורה אובייקטיבית ,האדם מגיע לשיאו מבחינת הערך שבו

,"הצלחה"המורה חייב להוביל את התלמידים ל. שהמורה בכיתה חייב לדרוש מן התלמידים שלו

אלא לעזור להם לבנות את חייהם ,שנההוהציונים של מבחני סוף לא רק בתחום הלימודים

ו להצמיח את המשמעות שלהם בתוכם יעל המורה לעזור לתלמיד. כיצירת אומנות מגוונת ועשירה

על המורה להבין שעליו לצאת מן . השקעה מסוג זה איננה פשוטה. בדיוק כפי שאמן יוצר יצירה

רמת הטרנספורמציה שיעבור . בצורה שונה כלפי תלמידיוולפעול ,"המורה המקצועי"התבנית של

אך בכדי ,אפשר לדון בהמון אפשרויות של מציאת פתרון. המורה תשפיע באופן ישיר על תלמידיו

אחד .הספר-תלי ביתייבת להתחיל בצוות המקצועי בין כשנוכל ליישם פתרון אמיתי הדרך ח

אשר אמורה להתמודד עם בעיית ,ומניסטיתהיא תוכנית לימודים ה ,הפתרונות לצורך במשמעות

-בעידן הפוסט, ור המורים והתלמידים המעורבים בואובדן המשמעות של התהליך החינוכי עב

(.1996 ,אבירם)מודרני

המקצועות ההומניים ים כך בשלנקרא ההומניסטי אינםחינוך ה -ומכאן, מחנך הומניסטי

בעקבות הגישה ההומניסטית אשר התפתחה אלא' ה וכוירהיסטו, ספרות :שהמורה מלמד כגון

שם ת בעיצוב האדם להשמונה עשרה ובתחילת המאה התשעה עשר אשר מתמקדבסוף המאה

לת שאלות יהצורך נובע משא. לבני האדם יש צורך במשמעות. יסת עולם וזהות פנימיתגיבוש תפ

הטיעון ".?והראוי מהו הנכון", "?איזו מטרה זה משרת", "?לשם מה זה טוב" :פשוטות כמו

, שאמר שיש צורך לחתור להכרת האמת ,י אפלטון"ללימודים תיאורטיים נוסח לראשונה ע

שהדרך לשמר את התרבות היא ,ההצדקה לטענה זו הייתה. המטרה העליונה והנעלה של חיי אנוש

.להפוך תלמיד חסר תרבות לאדם תרבותי

?מהי אותה תרבות איכותית: השאלה המתבקשת היא

והוא ,הוא דיון שאין לו תשובה חד משמעית? מהי תרבות איכותית, או? יון במה היא תרבותהד

אאל ,"תרבות"מושג ה אינני מתכוון לדון בבשלב ז. מורכב מהמון גורמים אשר משתלבים יחדיו

, תרבות איכותית של האדם הבוגר .לטעמי, לתת מספר דגשים לגבי מהי אותה תרבות איכותית

מתבצעים ,הרכישה וההפנמה, קנייההתהליך ה. ן מראשיתו עוד בהיותו ילדמתחילה כמוב

ים לרבי ערך הנחשב ,בשלבים שבהם אותו הנער עובר הטמעה של דפוסי התנהגות ומחשבה

ככל . חיינוכל מהלך התשתית התרבותית שלנו באה לידי ביטוי בעשייתנו ב. בחברה שבה הוא חי

אשר יצליח להתמודד ,יהיה אותו הנער לאדם בוגר כך ,שהתשתית טובה יותר ועשירה יותר

תרבות איכותית נמצאת על משרעת אשר נעה . בצורה טובה יותר עם האתגרים שיזמנו לו החיים

אשר " שיח אנושי"נקודת האמצע היא אותו . לבין הניהליזם המוחלט ,בין התפיסה האבסולוטית

שוויוני וקשוב ומצד , פתוח, מצד אחד. תתרבותיות הומניסטי-מך על רבהנס, מאופיין בפלורליזם

(.1998, אלוני)הומניסטיים בסיסיים וכלל אנושיים ישנה התחייבות לסטנדרטים ,שני

ולהתעלם משאר הדברים ,רק לערךלהתייחס לא ניתן ללמד . למצוא את השילוב הראויברצוני

. א השילוב בין השנייםהנכון הו. יתן ללמוד רק חומר מקצועי מסוייםשלא נ בדיוק כפי, בעולם

ה אותו מן ערך לצד תרבות איכותית שלא מזניחה את האדם ומוציא -שילוב של משמעות

במצב יון בדבר האשמה אפשר לפתח את הד. א השילוב הראוי בעייניהי, ית שלוהמסגרת האותנט

אנו בכל יום ש. הפתרון נמצא בידיים שלנו. אך אין צורך בכך ,שבו נמצאים בתי החיונך שלנו

. ערך האמיתי שלוכבוד האדם וה את ערכי, לנגד את עניינו אנו חייבים לראות, נכנסים לכיתה

נה נאך זאת אי ,דגמים מוצלחים אשר ללא ספק משפיעים על רמת החינוך בארץישנם אין סוף

, ולא רק כאשר מדובר בתלמידים ,החיים. אלא נחלת הכלל ,צריכה להיות נחלתם של בודדים

בשביל לממש את הפוטנציאל המגדיר את האנושי ,איכותית קיים לצד תרבותחייבים להת

לצד אותם ערכים ומשמעויות שהזכרתי קודם לכן . התרבות כתרבות איננה מספקת. באדםש

כנית לימודים חדשה אנסה להבנות דגם של תוכעת . יות תוסף למה שכבר קייםהתרבות חייבת לה

.זכרתי קודם לכןתוכה את כל הפרמטרים שהאשר מאגדת ב

חייבת להיות ,הנשענת על תוכנית הומניסטית בעיקרה, הדגם האידיאלי לתוכנית לימודים חדשה

דינמית והתנסותית כאשר החלק התאורטי הינו חלק אינטגרלי אשר מערב הכרה ושימוש

.במושגים בעלי ערך במובן הפשטני ככל שניתן

והאדם האוטונומי בראש סדר העדיפויות ,וב עצמיראשון יש צורך בהצבת מושגים של עיצבשלב

כיצד ניתן לעצב ולבחור .השני יעסוק במושג של השקפת עולם השלב. ללא הכוונה מצד המחנך

נו לבחון את עלי ,כאשר בנוסף לכך ,החשיפה לשלל השקפות עולם חיונית ביותר .השקפה מסוג זה

" ערכים"אותם האותנו לנטוש את ל מחייבת "תוכנית הלימודים הנ. הרלוונטיות לגביהם

, המקבועות והמקבעות ויתור על הדיסציפילנות - ובעיקר ,מסויימים שהיו חרוטים על דגלינוה

ההשקפה שאליה אנו פונים היא תכנון נכון שבו החניכים . והנלמד בהן אין לערר על הנאמרש

: נכללים בתוכנית זו .לחיות חיים בעלי משמעותהמסוגלים , הופכים להיות פרטים אוטונומיים

.היא על פיתוח האינטלגנציה הרגשיתמת הדגש יש. מעשיים ורגשיים, למודים תאורטים

פיתוח "תוכנית הלימודים החדשה יש צורך בב, "בית הספר העתידני" :בספרו, על פי רוני אבירם

ה ולגבש על בסיסה זהות יציב, תפיסה שיטתית שתסייע לפרטים לעצב תפיסת עולם קוהרנטית

פיתוח תהליך . ורציפה שתאפשר להם להתמודד עם המגמות המתגברות של התפוררות האני

ת תוך התבססו, טווח-חינוכי שמעודד את האנשים הצעירים למחקר אינטלקטואלי ביקורתי ארוך

(.1996 ,אבירם) "על הצורך שלהם בחיים משמעותיים

התחשבות בצרכי התלמיד והבטחה ,אקלים חינוכי רצוי בבית הספר"המטרה הסופית היא ליצור

עלינו לראות בתוכנית הלימודים את אחד האמצעים המרכזיים לפיתוח . לטוב והראוי ביותר

ולעשיית התלמידים , לביסוס חברה דמוקרטית נאורה וסולידרית, ולמימוש אישיות התלמידים

(.1998 ,אלוני)" לשותפים פעילים בנכסי התרבות הלאומיים והכלל אנושיים

סיכום

והאם ניתן לעשות משהו דרך עבודה זו ניסיתי לתת טעימה לגבי הדרך שבה הולך החינוך בימינו

. לגבי המשך דרך זו

החל מאיבוד הערכים , בתחילת העבודה סקרתי את הבעיות הרבות שקיימות בחינוך בימינו

גם השאלות רבות ועימן הבעיות שצפות הן. שלנווהמשמעות ועד לנעשה בכיתות של בתי החינוך

קל הללו שליוו אותי משניסיתי בכל זאת להתמודד עם שאלות רבות ה. שלרובן אין מענה ישיר

שלפתרון . פתרון שנמצא בידיים שלנו כבר שנים רבות הצעתילאורך העבודה כולה ולבסוף גם

כלים ר הנותר לנו לתור אחכיום ילדים ו בעודנואימוץ הערכים והמשמעויות שאותם רכשנו

: הללו הם השלבים \ הכלים. להביאם לידי ביטוי על מנתהנכונים

אשר נמצאים בידינו , דמוקרטיים-מערכת חינוכית אשר נשענת על ערכים הומניסטיים .א

אלא בעיקר בבתי חינוך ,אך לא זכו למימוש ממשי בבתי החינוך הפורמלים ,כבר זמן רב

.פתוחים למינהם –פרטיים

אשר חייבים להיות דינמיים ומשתנים בהתאם , מושגים של ערכיות הקניית ערכים או .ב

.לאדם האוטונומי ללא הזנחה של הערכים האוניברסלים הקלאסיים

ם עליהם את הערכי לרוב זונחיםעבודה רציפה עם המחנכים בבתי הספר הפורמלים אשר .ג

.ערכים אשר אינם תואמים את הפרט בחברה חונכו או אשר מנסים לקבע

אשר ,עתיד טוב יותרנועדו בכדי להתחיל תהליך אשר יכול להבטיח לנו לעילשלבים הור שיש לזכ

תהליך בו אנו ותלמידנו לעתיד לבוא נצליח לצבוע את עולמנו ,כבר שנים ארוכותכמהים לו אנו

. מוסר ושוויון ראויים, ערכים, בכלל ואת החינוך בפרט בנורמות

עבודה עצמית מתחילה אך אינה . לקיום שלבים אלו העבודה העצמית היא התנאי ההכרחי

כל אדם בחברה הרואה עצמו כאדם אוטונומי בעל חירות חייב לקבל על עצמו את . מסתיימת בנו

ללא קבלת העצמי לא נוכל להתחיל ליישם את . הערכים והחוקים אשר מגיעים לו בתור אדם

אנו יצרנו ויוצרים את . ה בנותחילת הדרך כמו שכנראה גם סיומה כן תלוי. השלבים הללו

מי שאינו מצליח להבין את הכח והעצמה שיש , המציאות שלנו על ידי הבחירות שאנו עושים

ההתמודדות עם . הקיימתבידינו לשם השינוי שעליו אני מדבר אינו יוכל להתמודד עם המציאות

עלינו להבין שכאשר אך . המציאות היא איננה פשוטה בעיקר כאשר מדובר בעולם דינמי כמו שלנו

לנו כך גם החניכים שלנו ילכו בדרכנו מזמנתאנו נוכל להתמודד עם הבעיות הרבות שהמציאות

. אנו

ביבליוגרפיה

.מסדההוצאת ".מסע מחקר לעתיד החינוך, בית הספר העתידני"(. 1996. )ר, אבירם

" מבוא לפסיכולוגיה " .{1990}( 1994. )ד, בם. א, סמית. ר, אטקינסון. ר ,אטקינסון

. לדוריהוצאת . כרך ראשון, מהדורה עשירית)

.הוצאת הקיבוץ המאוחד ".דרכים בחינוך ההומניסטי:להיות אדם(. "1998. )נ, אלוני

.אביב-תל ,הקיבוץ המאוחד הוצאת ".כל שצריך להיות אדם" (.2005. )נ ,אלוני

הוצאת משרד ".צמיחתה של תרבות חילונית:הרנסנס האיטלקי"(. 2000. )א, ימיןבנ

.הביטחון

". לא בבית ספרנו הדמוקרטי? חינוך לדמוקרטיה" (.2009. )י, גולדמן

http://akizel.blogspot.com/2009

.ישראל סוציאל דמוקרטית -ד"יסו". איך לחנך לדמוקרטיה". (2009. )ת, גולדמן

http://www.yesod.net/yesod/archives/2005

.אוניברסיטת חיפה. "ערכים וחינוך ערכי בישראל, פוסטמודרניזם"(. 2002. )א, זאב-גור

.הוצאת רחובות ".הילד ותוכנית הלימודים"(. 1946. )'ג, דיואי

.תל אביב, הוצאת כתר והמכון לחינוך דמוקרטי ".וך הדמוקרטיהחינ"(. 2005. )י, הכט

דיאלוגים מעצימים . נ, אלונימתוך . " הדיאלוג בחינוך הדמוקרטי"(. 2008. )א, רם. י,הכט

.336-357’ ע, אביב-תל, הקיבוץ המאוחד הוצאת. בחינוך ההומניסטי

.הוצאת כרמל. "החברה המיסטית"(. 2007. )פ, וקסלר

.תל אביב, הוצאת עם עובד. "על חינוך ועל חינוך לערכים(. "1982) .ס ,יזהר

.אביב-הוצאת עם עובד תל ".החינוך מחר"(. 1979. )מ, כספי

.אביב-תל, הקיבוץ המאוחד ועמותת יהורז הוצאת. "משמעות החיים"(. 1996. )א, כשר

.ברית ירושליםהאוניברסיטה הע ."חינוך בעולם נבוך(. "1960. )ר, ליווינגסטון

.אביב-תל, הוצאת רסלינג". קפיטליזם-חינוך אמפטי כביקורת הניאו"(. 2008. )ח, למפרט

.ישראל סוציאל דמוקרטית -ד"יסו".?מה דמוקרטי בחינוך דמוקרטי"(. 2005. )נ, מיכאלי

http://www.yesod.net/yesod/archives/2005

כתב עת, חברה ".?של שחרור רויקטפ –בתי הספר הדמוקרטיים "(. 2002). 'א, מנור

. 3, פוליטיקה ותרבות, כלכלה, סוציאליסטי לענייני חברה

.מודןהוצאת ."אושר אמיתי(. "2005. )מ, סליגמן

.אביב-תל, הוצאת קם. "קץ החינוך(. "1998) .נ, פוסטמן

.הוצאת דביר ".האדם מחפש משמעות"(. 2001. )ו, פראנקל

כתב עת של הסתדרות , החינוך-הד".חינוך בהתכוננות רוחנית" .(2101אפריל . )ע, פריימן

.94, המורים בישראל

,ל מאגנס"י ".להיות יעל הגוף על הרוח על מה שיש ועל מה שראו" (.2001) .ע ,צמח

.האוניברסיטה העברית ירושלים

. אפלרויט-ארזה טיר: פתיתתרגמה מצר ".אמיל או על החינוך". {1762}( 2009. )'ז, רוסו

.ירושלים ,הוצאת מאגנס

.הוצאת הקיבוץ המאוחד ".החינוך שילדינו ראויים לו" (.2002) .א, קון

.הוצאת הקיבוץ המאוחד ."כיצד לאהוב ילדים" (.1963) .י, אק'קורצ

.הוצאה עצמית ".ורוח אין"(. 2008. )י, תדמור

Gribble, D. (1998). "Real education, variets of freedom" .Paperback.

Dewey, J. (1997). "Experience and Education". Touchstone Book, NY. pp.17-20.