כתב עת לאמנות הגדלה במרח ב הישיבתי ד| | זמן חורף תשע"ט 12/2018

1

ב הישיבתיבמרחכתב עת לאמנות הגדלה

| ד|

זמן חורף תשע"ט

12/2018

' רב ד

2

.ירושלים, כסלו תשע"ט. יעתא דשמיאבס

:כתיתמביוצא הגליון

בשער:

ל קול יעקב כליפהדידי , הכ

58העבודה במלואה נמצאת בעמ'

משה בלאו, צור ונטורה :עריכה ראשית

אקדמך: גילעד הסה

שפרכרשירה: אלעזר

אמנות חזותית: דוד )דוכי( כהן

סיפורת: אברהם אליצור

לאומשה בה: סמ

[email protected]: צבי בריגה הכריכ עיצוב

3

' רב ד

4

דבר המערכת 7

אקדמך

קן[ | ירושלמי עירובין, י 11 בד ין צריך ל פל ]ת

אלפא ביתא דבן סירא| י אות י"ט שחלק שלי 12

נה] 14 ק ף אין לו ת כש מ | ספר חסידים תקצ"ח [מי ש

ר' יהודה אלחריזי ר הענק |מספ מבחר 15

ר עיניך ] 17 רה אש אמין עפ [ | עמנואל הרומימי ה

יא] 18 קו ב צחק ב [ | ר' יהודה אריה ממודנהמ

שבחי האר"י | שלמה שלומיל מתוך ספר 19

חלק א' מן המחזה "לישירה תהילה" | רמח"ל 20

מרנומקו אייזיקמגילת סתרים | ר' יצחק 29

שירה

ירושלים או ברלין | עידו עיני 32

פורענויות מתרגשות | בנימין פרנקל 33

אלחנן בר ניצן מת מצווה | 34

חיים גולדפישר חד קרב | 35

בין השמשות | מאירי דמסקי 37

טלית שכולה | אלעזר ראב 38

השעה הזאת | אושר רטה 39

5

ןרמצחק פייאברהם י הבדלה | 40

חיים | נועם בן יאיר 41

צל | אריאל טורנר 42

רעיה | עידו ערד 43

ביכורים | אוריה פלס 44

עמרי שרת | ארבעה 45

אריאל שלוםמשניות | 46

אל תשיר | צבי שטיינר 47

מחנה שכינה | אראל מזרחי 48

אוטוביוגרפיה לבחור ישיבה | אוריה אורבך 50

דן| ענר ע ש השנהאר 51

משולים אנו, אפוא | משה בלאו 53

התרת ספיקות | גילעד הסה 55

העקוד | הרב אמנון רוטנברג 56

אמנות חזותית

ל 58 ל קו דידי כליפה |יעקב הכ

דידי כליפה |האפוד והחושן 59

נועם ניסן |סוכת ארעי 60

קם יצחאברה | (אדום על אדום )מילואים בים סוף 61 פיירמן

נת י י נ ע ן כ םו י

' רב ד

6

שחר גזונדהייט |אל השמים 62

סבאל'ה | שחר גזונדהייט 63

אליהו לרנר |מצחק 64

דביר ליטמן |רבנו 65

ר פנים | אלקנה לויהסת 66

דוד )דו כי( כהן |ללא כותרת 67

דוד )דו כי( כהן |זה שער השמיים 68

סיפורת

ןור אנגלמאהרב לי |מתוך "קשורה בנפשו" 70

שיתהפך הכל | נועם בן יאיר 78

אחיה אברהם הדס |ערי המקלט המודרניות 83

מסה

ר' הלל –על שום מה? משיחותיו של ספקן 86 | הרב עוז צייטלין על אידאולוגים ובעלי שיטות בלומן

"איזהו גיבור? סקירה והרהורים על "דון ג'ובאני 96 אסף בראון |

7

ר המערכתבד // שיבות הן עולם של טקסט.י

בו ישיבות. היהדות, בגדול, היא דת של טקסט. זה מובן. אחרי הכל, דת שאסרה על עזייצוג פיזי של דמות האל ולאחר מכן המרכז הדתי שלה, בו היה מרוכז האלמנט הפיזי,

ותבני וגם לחרב, נשארה עם עבודה שבלב בלבד, מילים שאמורות גם לדבר על קשר דת אותו בפועל.

בות, עוסקים בטקסטים במשך כל שעות היום )חוץ מהשעות בהן ובשורה התחתונה, בישימכינים קפה(. זה לא שיש לנו משהו נגד, טקסטים הם באמת אחלה של דבר. המילים הללו הן טקסט, וכמותן גם רובו המוחלט של הגיליון בו אתם מחזיקים כעת. אבל טקסטים

נקלט דרכו, ונתעלם אפילו אם נתמקד בחוש הראיה, זה שהטקסט. ל בחייםאינם הכמהחושים האחרים, רוב העולם שאנו חווים סביבנו אינו טקסט. טקסט הוא מסמן ומייצג, אבל העולם הוא גם חיים ממשיים. שורה במחזור האומרת ש"כאן צריך לבכות" אינה

. ו עץאיננ –רגש, ושלט דרכים הנושא את הכתובת "עץ"

להתנתק מהמשענת הפשוטה של הטקסט. ת שפשוטים הדברים וברורים, קשה לנו רולמגם בשנים האחרונות, עם ההתעוררות המחודשת של היצירה החזותית בקרב הציבור הדתי בכלל והביינישי בפרט, מסתמנת נהירה משמעותית )באופן יחסי, כמובן( של בני

הפתרון המושלם לבעיה הניצבת רהאוהיא לכ ישיבות לאומנות הקליגרפיה. קליגרפיהבייניש היוצר; היא גם יפה )מה שלא תמיד אפשר לומר על אמנות עכשווית( וגם בפני ה

נורא "יהודית". הקליגרפיה מאפשרת לשחק בצורות ולעבוד במישור הממשי, בלי להתנתק מהקביים המוכרים והמסורתיים של הטקסט ומהחיבור הישיר למסורת התוכנית

. הנלמדת

הוצבו בצדי ארון הקודש שני ייצוגים ל"יכין בבית כנסת בו יצא לי להתפלל לאחרונה ובועז", עמודי המקדש. דוגמת העמודים, שהוצבו באופן דו ממדי בלבד, עוצבה מחזרה

העמוד הימני צויר מהמילה "יכין" והשמאלי –בווריאציות קליגרפיות שונות על שמותם לא מסוגלים המקדש, מהויות רוחניות לגמרי שאנחנוי ודהרי עמ מהמילה "בועז". אלו

להבין, קל וחומר להמחיש. לא יכול להיות שהם נבנו מחומר פיזי, ברור שהכל היה בעצם מילים.

* הדימוי שבחרנו לכריכה של הגיליון שאתם מחזיקים הוא ישיר. סביר להניח שחלקכם

מול החומריות שלו לעומת ל א מייצג, הרים גבה אל מול הציור הזה והצרימה שהוא

מד ה ר רב תע כ

' רב ד

8

פשטים עליהם אנחנו רגילים לדבר ולכתוב. נעניק את רשות הדיבור הרעיונות המו לצייר, דידי כליפה:

"לא יודע. לא יודע אם הוא נכון, אם הוא עשוי טוב, אם הוא מצליח לדייק את מה ירה שמן נ"מ, בישהתכוונתי. למה שהרגשתי. אבל זה מה שיצא. ככה. באמצע שבוע הג

בח, ולפני הדלקת נרות חנוכה בימים הכי שלא נגמרת לשטיפת גסטרונומים במטחשוכים. הוא נולד, כמו שהוא, מנסה לפשט איזה קונפליקט שקיים בנו, סיבוך עמוק ושורשי, בין קודש לחול, בין עשיו ליעקב, בין יוון לישראל. הרי כולנו נגועים בו,

לא נגמר בתוך הנפש העייפה שלנו.ש בלשיכה בחבתסכול, בקרע, במשחק המ

י באיזה שהיא נקודה עמוקה, הכל אחד ושמו אחד, והכל מחפש להתרומם, "אוללהתנקות, להתקדש. לא לברוח מהגוף הזה, מהעולם הזה, אלא לחבק אותו, לרומם אותו. לקחת את יוון ולחשוף בה נקודות אמת של קדושה וטהרה. אולי בכלל אין

י לחשוף, כדי לא לקבול מלחמה, אולי צריך לתעל את הכוחות כד יןא ט, אוליקונפליקעל הרעה אלא להוסיף טוב. למצוא טוב. זה מה שהנר עושה בתוך החושך וזה מה שמוטל

גם עלינו."*

כבר מהגיליון הראשון הכרענו ש'בר' לא יהיה בית לטקסטים בלבד. בכתבי עת לשירה יא משמשת מעין נספח דקורטיבי, המונע ה וב, אך לרמופיעה לא פעם אמנות פלסטית

ות מהדפים להיראות אחידים ולבנים. 'בר' הוא משהו אחר: כתב עת המתייחס לאמנה לא פחות מאשר זו שבשערים האחרים, החזותית שבין דפיו כהתרחשות אמנותית חשוב

ש ית. מפגהמילוליים. אמנם המדיום המודפס אינו מותאם לגמרי להצגה של אמנות חזותתי אמצעי בתערוכה הוא דבר שעדיף עשרת מונים )ובעז"ה, גם לשם נגיע(, אבל בל

רה ולצבע. עזבו רגע את המילים בצד.בינתיים אנחנו פותחים ב'בר' פתח לצו

ברגעים אלו ממש. ייקח זמן עד לתבשהתחיל למהגליון הבא שלנו אתם כבר מוזמנים אבל את היצירות שלכם , בהחלט, גשההה

למעשה, ) [email protected]: ייללמ ינואל לשלוח (.ח יצירות למייל שלנוומוזמנים לשל דאתם תמי

יום ליון החמישי הואיהתאריך האחרון להגשת היצירות לגתוכלו לשמוע , מעבר לזה .(תשעה במאי)ד' באייר , העצמאות

בערוץ הטלגרם שלנו 'בר מאתנועלינו בפייסבוק שלנו ולשמוע !. נשתמעמא'קיי

9

' רב ד

1 0

כו א, קטן מועד //

אחין אין מת רעין ש ו ק אל ורע על אביו ו ו , הק על אמ ו

ו על רב רהו ו דו ת מ ל .ש

1 1

*י, רושלמי עירובין י //

קן בד ין צריך ל פל ת י ב רי ר ב , ד ש ר חד נים עש אחת לש

מ דיקה ריכותצ ר, אינןרשב"ג או ב ל הז קן אומר הל

ה הן ו מאבי אמ אל

.תודה לאלעזר מאור *

ד ק ךא מ

' רב ד

1 2

אלפא ביתא דבן סירא חלק שלישי אות י"ט: //

אמר נבוכדנצר לבן סירא: מפני מה כל דמיות שבעולם בים חוץ מדמות שועל מפני שהשועל פקח וכשיצר הקב״ה מלאך המות , וחולדה שאינו בים? אמר לו

אמר לו יש לך רשות על כל , "ע תן לי רשות להרגםר לו רבשאה הבריות אמורא יטעמו טעם מות ]ולפיכך נקרא הבריות וזרעם חוץ מזרעו של מלחס העוף של

מלחס העוף שחס על נפשו להמלט מן החטא[. אמר לו רבש"ע הפרידם שהם יד נתן צדיקים שלא ילמדו מנהג הבריות ויחטאו לפניך ולא יטעמו טעם חטא. מ

להם עיר גדולה והכניסם לשם וחתם בדלתה של אותה העיר ואמר ות ובנה לו רשי ולא חרב אחר ולא תטעמו טעם מות עד סוף גזירה נגזר שלא ימשול בכם חרב

כל הדורות. אח״כ חזר לפני הקב״ה אמר לו השלך בים מכל הבריות זוג זוג יע בים.מין זוג והשקוהנשאר תמשול בהן. מיד עשה כן והיה משליך בים מכל

מיד עמד והיה בוכה. אמר לו מלאך המות למה , כשראה כן השועל מה עשהי שהשלכת בים. אמר לו והיכן חבריך? מיד עמד השועל תבכה? אמר לו על חביר

על שפת הים וראה מלאך המות צלו של שועל בים וחשב שהשליך זוג חוץ ממנו ה שנהיה ספר לו מבו החולדה ו מיד ברח השועל ונמלט. פגע, וא"ל לך מהנה

הלך גם החולדה ועשה כן ונמלט. , ומה שעשה

נחסרו השועל והחולדה שלא נכנסו לאחר שנה קבץ לויתן כל הבריות שבים וואמרו , שלח בעדם וספרו לו מה עשה השועל ונמלט הוא והחולד בחכמתם, בים

לו ושלח וכששמע לויתן בעדו שהוא דעתן קינא בשבי, לו שהוא חכם ביותרעל דולים וציוום לגנוב דעתו ולהביאו אליו. הלכו ומצאוהו מטייל ו דגים גאחרי

, גים שמשחקים בשפת הים תמה ונכנס ביניהםשפת הים. בראות השועל הדאמרו לו והלא לא תדע שכבוד גדול , כשראוהו שאלוהו מי אתה? א״ל אני שועל

שלא ות וצוה חולה ונטה למאמר להם ומהו? אמרו לו לויתן , בא לך ובעדך באנוובוא , ן יותר מכל הבריותימלוך במקומו אלא שועל לפי ששמע שאתה חכם ומבי

לוחים ובאנו לכבודך. אמר להם ואיך אוכל ליכנס בים ולא אמות? עמנו שאנו שאמרו לו תרכב על אחד ממנו ויוליך אותך למעלה מן הים ולא יגע בך הים אפילו

רידך ולא תבין איך ותמלוך לכות ונועד שתגיע למ בקצה רגלך אפילו טיפה אחת

1 3

עו בך כל ויפגבכולם ותהיה מלך ותשמח כל ימיך ולא תצטרך עוד לבקש מא חיות רעות גדולים ממך ואכלוך.

כיון שבאו עליו , כששמע דבריהם האמין להם ורכב על אחד מהם והלך בו בים י הדגיםשחקו על, שיתיהלך דעתו ממנו ואמר אוי לי מה ע, גלים התחיל להצטערועתה נפלתי בידם ואיך אנצל , ששחקתי אני על הבריות כנגד כל השחיקות

באתי עמכם וברשותכם אני אמרו לי האמת למה אתם מידם. אמר להם מעתה לויתן שמע שמועתך שאתה חכם ביותר , רוצים אותי. אמרו לו נאמר לך האמת

ת ם לי האמולמה לא הגדת ואמר אקרע בטנו ואוכל את לבו ואחכם. אמר להםוהייתי מביא עמי את לבי והייתי נותנו למלך לויתן והיה מכבדני ועתה ברע אתם

שכך מנהגנו שנניח לבנו , מרו לו לבך אינו עמך? אמר להם לאוהולכים. אואם נצטרך לו נקחנו ואם לאו יהיה במקומנו. , במקומנו ואנו נלך מכאן ומכאןשפת הים אם תרצו לוני על ם מקומי ומלה אמר, אמרו לו ומעתה מה נעשה

למקום שלקחתם אותי ואקח את לבי ואבוא עמכם ואתן אותו ללויתן תחזירוניואם תוליכוני כך בלא לב יכעוס עליכם ויאכל אתכם ואני , ויכבדני ולכם יכבד

לא אפחוד כי אומר לו אדוני הם לא ספרו לי מקודם וכאשר ספרו עליך אמרתי א רצו. אקח את לבי וללהם חזרו עמי ו

, אז חזרו עד המקום שלקחוהו משם לשפת הים, מיד אמרו הדגים בטוב הוא אומראמרו לו במהרה קח את , היה מרקד ומשליך עצמו בחול ומשחקוירד מעל הדג ו

, לכו! אם לא היה לבי עמי לא נכנסתי עמכם לים, אמר להם שוטים, לבך ונלך, אמר להם אי שוטים, קת בנוו? אמרו לו שחאו יש לך בריה שמהלך ולבו אין עמ

ם אמר לה, אני למלאך המות שחקתי כל שכן אתכם. מיד חזרו בבושה וספרו לוואכלם. , באמת הוא ערום ואתם פתאים ועליכם נאמר כי משובת פתאים תהרגם

ומאותו העת כל מין מכל הבריות אפילו מאדם ואשתו יש בים חוץ מן השועל וחולדה שאינם בים.

ד ק ךא מ

' רב ד

1 4

צ"חידים תקספר חס //

נה ק ף אין לו ת כש מ מי ש י צא מן העיר א ש ל את ר עיר אח ידו ר ב ו

ה ת אש ר עיר אח ח ב יק ו

ה הב אש או יש ש ועו זר ן ב חת עה ית ז ר ני ש מפ

ה הב אש או יש ש ו נ ח טעראם יק ה יצ

עמ טו פ תיבים ל דכ ב כ ו

ימים עיניו כ יו ב ה אהבתו אתה וי אחדים ב טובה וף ל בס ית עקרה ו ל נעש ו

1 5

מבחר מספר הענק ר' יהודה אלחריזי //

ימני אסיר ש י ו ד הו א עב ו / ו פ תק ני ב ענ רי י ו אהה יצ

זאת ארו ט ל מנ ץ ב וא ז ם ב מי אסירר כ ו מעלי ש על .י / ו ו

כחצירו חל ב חל ית קש ו הי נו ו / י מנ כות ז פ תה טח ב ר יב אש

אך ה ם ו ר י אנוש כ . -הכי חי צירו האדם ב צר ו מן ב / ז

מהחד פ יו איך א ר ב מג ם מצורה מצ יום צר לי ל הן צו רי ב עדין / ו ב

עדי. יף ב תת ה ו א ג ר ת ה אש מו / כל בתו כ אה אר ב פ ת א יף ו ת א

צטתה טלה ש חנ מ ש ן / צצו ו אות ערו גות ג ר מח אנוש ב יש

חב הת ה ב מ מן אליויד א ר ז ז ר אלי טלה./ כ ב ר נח ב אש

קאן א לך החציב נה לאל ו יו ת צ רך / ח צ ך עם יו למ יש חלק עו

הי החצי. ת י ו המ גד ו מן / ב רה ז מט ך לו ל קימ ם י ר ט

קסטדי יום / א יל ר ל ב מו מע לם כ ו עו פש חים ך הנ סםת לק מכ

ז ות פ מט ר ב ש סם.וא גם מכ ם ו ש אול ער בו / הי ום ש כ מול ש ת

קעאו מחם י עצמות מל בל / עד כ טו ב ת ים ב נו איש עד יתאול או לם יד ש תבם יד / ספר ו מו טו רים כ מו כ מחם. יד

ד ק ךא מ

' רב ד

1 6

קצהרו ב ה מ צ פ יש ת הת מן ל איך יה ז לם נמרר / ו עו רות ל ב ך חבר פ

טוב רע נמר. ם ב עמד ג כו עד נחליף / אבד ב די ל תי סו לכן מ

ריטרידתה ח יום פ כ יש בל ו רת / ת ב י תעמד ח ב אנוש כ ש יח

ע ה ל מ ד נן ת ה צל / צרות ץ רע צל .ו רי דתה ות פ המ ו

רמהערים אה מאה ש צ מ רך ת קצ י / ב עך כ דה אמו נה זר ש רע ב זערים. ה ש מ ך כ יד האל ל נך / ב צו רי ר ע מן ש ר ז ג אם יס ו

1 7

עמנואל הרומי //

אמין עפ מ ר י ה עיניך רה אש מיםע ס הם יעלו ב רה ש

ר בין ע חק ב חזה ש י א יםכ , ב ניך ר פ או מם ב חזה יו .וא

ניך עגיל אז לו אים ב , חיי ת רים ה מצ ו מעש חזה ב י א .כ אות ע ך ת חזה ב יניםעוד א

ר כ על כ ח רד בי ש ניךך ב .ש

בית חן: האם עיניך אל צ ש אבי ש קחים ב חק ל בי ש כ הם כ חק ש לה יעלו ב לי מם ו ?יו

כבאו הם ד ניך, מות כ ר פ או ו

לילי רו םד ן ג יו ל הצ , מ ר כ --ביאש מו ת ל יו לי –ך כ ח מר מד ש ?קו כ

ד ק ךא מ

' רב ד

1 8

ר' יהודה אריה ממודנה //

יא קו ב צחק ב ערים מ כף איש ש ויה ב כוסו ר קי ה ו ו נ ת לאכ מקרים נו אמרי ש נו היות זה עו ד הו אב נו ל קו אם טוב ל ו

י וחר ו ס ויח כ יר ד ו אב ג י יר ליח ו ק צ מתו יח ל הנ ר יל ל רו יםמהרים ג ב דל עיר מ ש יק כ צד צעיר ו ן ו דול הו כל עיר ג לי זה ב ב

סח ו פו רים פ ה ב ה ו בימי חנכ סכ צחקו ב רכה ב ה ב א יר ונ זו צרו ע ו ב ל נד גרו ע מ אד רע ו גמ זל אחריםה ו פרו ע ו ו

חפ אוכל ב טו ף ו ש ן ו ו ריםזו פ ו י כ ענ ן כ רזו מד ב עו ן ו מזו ב ירים ש חה ו מ ש ריתו ב חי איש ב ו י ת לאכ לה מ דו דתו ג ק זה ו חו צ

1 9

מתוך ספר שבחי האר"י שלמה שלומיל //

עוד שהם יושבים ם לטייל בשדה ובשיצאו קצת בחורי מעשה שהיה בצפת תוב"בנס בקרקע. אמר אחד מהם בדרך שחוק מי יתן טבעתו באצבע או אצבע יוצא ונכר

קם אחד מהם ונתן טבעתו באצבע ונתכסת האצבע עם הטבעת , לשם קידושין ויחרדו כולם וישובו העירה וברוב הזמן נשכח הדבר.

תן לו נתקבצו הקהל לי הגיע זמן הנשואיןאחר ימים שידך הבחור בתולה אחת ובמה מום מצא בי החתן שרוצה לישא אחרת , לאמרוהנה אשה צועקת שבע ברכות.

, ואם לאו אהרוג החתן והכלה, אחר שקידשני לכן אם תעשו לי דין תורה מוטבהרי הטבעת בידי. והראתה אותו לכל והכירוהו שהיה שם החתן חקוק בו. מיד

ונשארה האשה עם הפך השמחה לאבל תו וילך לביתו ונלקח אבי הכלה את ב חתן. ה

ולא , רצונך להינשא עם השדה או לא, שלח הרב אחרי החתן ודיבר עמו בייחודמי הוא השוטה אשר חפץ להינשא , תירא שאני אצילך ממנה. אז השיב הבחור

ומה אעשה לרוע מזלי והלואי אותו היום נשברה רגלי ולא הלכתי לטייל., לשדהותה ילך השמש ויחפש אשדה לדון לפניו ושמש שיזמין הה לוצו, שב, אמר לו

בבית , בכל הבית ולא מצאה ויחזור לפני הרב ויאמר לא מצאתיה. ויאמר לו הרבשליח הרב אני , לכן תחזור ותגיע לסולם ואמור, היא ומפני הפחד נעלמה ממך

שה. ויהי ככלותו אם תבואי מה טוב ואם לאו יחרים אותך ואת משפחתך וכן עמה לך עם בחור , אמר להותבא לפני הרב ויותלך אחרי האיש לדבר והאשה ירדה

כך הוא הדין? אחר שקדשני יכולה , לכי והנשאי לשד כמותך. ענתה האשה, זהשלא ראה פניך ולא ידע שאת , אלו קידושי טעות הם, אני לינשא לאחר? אמר לה

דבר עד ה לו על כל כי היתה משיבלו הואפי, שדה ובדרך שחוק נתן טבעתו בידךאף על פי שאין הדין כך אעשה שיתן לך גט ואם לא , אמר להשגער בה הרב ו

תרצי לקבל אחרים אותך ואת כל אשר לך.

ד ק ךא מ

' רב ד

2 0

מיד קרא לסופר וכתב לה גיטה וקבלה והשביע אותה בחרם חמור שלא תעשה שלח הרב אחר נזק לא לחתן ולא לכלה דידיה ולכל מה שיש להם. ותלך האשה ו

עשה. יחזירו לו ארוסתו וכןהכלה ועשה שאבי

2 1

חלק א' מן המחזה "לישרים תהילה" ר' משה חיים לוצאטו //

פתשגן המשל

ויאמר להמון לאמר: אם יש את נפשך תהי נא תהלה בתך יעודה , לאמת יולד בןוישמע המון לאמת ויכרתו שניהם ברית. בעת ההיא ילדה תאוה , לבני לאשה

המבוכה ויבוזו העיר ה אתו בבית. ויבא צבאתהי היא ובנת אמת גם היא בן ושפחוירא אמת כי נשבה בנו ויעל למשפט השערה , ואת הילדים לקחו וינהגו וילכו

, ויכתוב בספר ויחתום לפני משפט כדברים האלה: בני ועבדי שדדו השודדיםויפרש , ימניוהנני מפרש ס, ועתה למען לא יתחלף בני בעבדי בהאריך הימים

תאוה לוקח ביתה דמיון מים ובן הויעברו הי, וימת אמת .לפני משפט אותוויאמר תרמית לרהב אלכה נא ואגידה אל המון , ויגדלהו ויקרא את שמו רהב

הלא כי נפתה הוא ונתן לך תהלה יעודת , לאמר: הנה בן אמת עומד בבית דמיון, בן אמת נא אדוני אשר נמצאאדוניך לאשה. וילך תרמית ויאמר להמון: יתבשר

רהב מבית דמיון ויאמר לו: הנה ן. וילך המון ויקח אתה הוא עומד בבית דמיוהנקחנה ותהי לך לאשה , לך תהלה בתי אשר דברתי אל אמת אביך לתתה לך לאשה

, כאשר דברתי לך. בימים ההם ויושר בן אמת יוצא ובא בתוך העם ולא יכירוהואך דבר המון היה ,אהבהו בלבהותראהו תהלה ות, בויהי הנער הולך וגדל וטו

כאשר דבר. וימלאו הימים ויאמר רהב להמון: הבה על בתו לתתה אל רהב חזקויהי , את אשתי כי מלאו ימי. ויקם המון ויאסוף את כל אנשי העיר ויעש משתה

, הם אוכלים ושותים והנה רעש גדול ורוח גדולה וחזק ויגע בארבע פנות הבית. ויראו האנשים השבר וינתץ עמוד התוךודים חשבו לו לנפול והעמות נטוהקירויקם אחד מן הזקנים ויאמר: שמעוני אחי! , ו מאד ויבהלו איש אל רעהוויירא

אשר קצף ה' על העיר הזאת ויביא עליה , ועתה כי זוכר אני; חרדת אלהים עלינוה בן ובן אמתו ולאמת אחינו הי, את הגוי המר והנמהר חיל המבוכה וישללוה

את סימני בנו לפני משפט אדוננו ב אמתויכתו, ויגדלו הנערים ויתערבותו בבי, וימצא, להיות לו לעד עד עולם. עתה נדרשה נא ויבוקש בספר זכרונות משפט

כי לבן אמת תהיה. ויבקשו את הדבר , אולי אין רהב בן אמת ולא לו תנתן תהלהבן אמת הוא לא וידעו כי , ם ההמהולא נמצאו ברהב הסימני, ויחקרו היטב

לפניהם ויאמר: ברוך ה' כל ריע יושר ויבא וישתחו ארצהוישלחוהו. וישמע ש

ד ק ךא מ

' רב ד

2 2

הנני אבא ואציג בן אמת לפניכם ולו תהיה תהלה לאשה. ויביא , אלהי אמתוימצאו בו את סימני אביו ויכירוהו. , לפניהם את יושר ויעמידהו לפני משפט

אליו תתננה. ויקח יושר את , בתךאמת אשר יעדת לו ויאמר משפט להמון: זה בן העם מאד ויברכו את ה':הלה ורוחה היתה. וישמחו כל ת

:ואלה שמות המדברים

משל תהלה בת המון המון אבי תהלה חתן תהלה, יושר בן אמת נחשב לבן אמת בטעות, רהב בן תאוה

תרמית ריע רהב שכל ריע יושר

סכלות שפחת המון ת יושרסבלנות מינק

מתבודדמחקר עבד

קרואים זקן

סופר משפט מלך

ורריםשמ

2 3

המשל מדברר דב י המ ל, פ ש אנכי, המ

חרה ר ב אותו אש לם מעת הכינה מראש ימות עו

רום מה מ ערחכ חי ש ת אה על פ ס , כ רת ש תה ל יה , או רות כל חצ ו ב

כ צא חן יל ו מש י.מו ת ח ן נצ ו ראש עמ י לב ממ קק הום לעמ ת כ

לות י, עצה ד ת ד ה ידי למ , הנ בב איש חץ מו סר ודעת ך ל תו ו ב

טא(לירות ח לי א ני., )ב מו מאין כ ירה ב עה אכ ין ד עט מל , הן עד מ

חר ת ות הנ מב ההל תיד יח ו הל ל, ו ת בח. מיטב כ ש

ו נ ן מ ו ל לש ר קצר כ ת אש י א כ י מו ן מל ז נו , הן יר פ ה יצ המ

י ד צות ע ב ין מש תי.ב מה רב ם חכדידי ה י ף, עת ל חד מא הן א

מה מ ית חכ רי סף ב ומ ין ש צאתיב תך ל לאו ך יריתי, הל ן ב על כ

ה לי פנ ן ל ב יה , א ואט עלד. נה חס מב קו חן ליך ות הל י רב ת כ חידתי יר ב רוש , אש פ דאף א נגיך. גם אח אחי וך ל ה אהל ר, הנ ק , אף לא על ש נה ת ך א אכן ל

ך ל ת ש ד, א ה יאתהו ת הו הל ר ל יש ה., ך א ר את י זך אף יש כ

זב יחד ל כ הבים על כ ל ר ,על כ לה מוס ס תר ך ו רו ד , ת

י ו כ נה איננ ו ם פ ך לה , לב מית ר ן ת ו ש חק ל ך , יר , יסו ר ממ

נאתו י כן ש .אף אותו מאס כ ת ש לך ח תכ ש ו בו לו ת נצחת , סכת ר א פ ך ת ויקר

כל. ש ש בק ל מ ל כ אאר פ הת ע ל ת, מט ר ן אד פ , ג

., הענפיםרב ש ר ד הש ב אף נכבר היית , יקר כ

מו ך ש ל הוד ראש אכן עטרה אמים רו העוד ממ , עת לול ך לכ י ת יפ ך ,א עת ת יפ , א

ת ה ארש ל תו לות זאת כ , הוד הב חיל נות ה רת ב , הדג ל קר פ עהעל מי י ד נט , י כבו

יה. רש ל ש ל נהרי הדר כ אה הכי קראו הנ , םלך יעקב איש ת ם הנ י ת , ך כ נה ך נת ק ל ח ו ל

ך., לרח ית נה ב ב ן ת רחל כ כ רים אש ה, אבות מ צאי אל מו

ת עי אמ ו וג , נט יש ם ש ה , ילו ב יטו כם הב ת אר פ ת ר זקנה , אחר אש

מחת. ניכם צו ב ה ב ה חדש עת ב כ הת רת צ ר ב להי ח יקים ס , ד

עם אחז נ כם לכם ת , עד נצחת

ד ק ךא מ

' רב ד

2 4

חול ים זרע או כ ר , ת עו . ב ש עימים רב ימים ת נ אף ב

ה צו נא קחו עת רדידו ת זאת לכם הבאתי חת י , מנ

בבי יל ל חה מלאתי, מג מ , מש י ע , כםחלת על נ מה.לי נע כ

עדה ל הי ל ק, יו ת ד , אות לכם צסף אנכי ף נכ סו ר נכ ל אש על כ

מיד כם ת לומ כם יחד, לש ת או לרלי ירח. מחים עד לב ים ש ש ש ש ם נפ מו ת טהרת לבב ו כ , ו כ

ה זאת ל טנ חה ק ימנ ת ש ,כם הג א ן אנ ל כ קב תה ל אילו או , הו

הי לכם לום י ו וגילו !, ש יש ש

'חלק א שיחה א'

ההרים תהלה לבדה בשדה בין

צו ף מתוק י צל כ לי מים, הו י יב , הוקרים יחד ז י , מפ נו חה ע , הרי מ ג ו עי מר ל סל , כ

ו ה ל דים ש ד ו ק ב פיקים ש ט.ה ו מב ה אגילה, כםחרה ב מה א מ כ

ח י ש יחכם כ א, על ש ש ות ד , על ענריעו ני י הכ ן ערי כ או ל ש , מכ י ת בע י מרה ש חלתי כ , מה נ ר לם קב בבי לה עד עו , ויהי ל

ל ית ס נו ני א ב ע דיע.ת כ י הו

סיל א ל יד כ לענ א י יב , ידם כ יע ש יר מר פ ער מח אל יד אויל נב

נו ת ח ינ ע כ רו ז די ב , דוירו ג זר יס די ל , הו

ירו . ת לים יכ ל י הו ב כה עש ת ה ו בת עיני מכ א ר , א

ש ב ו כ ט ה ל ו מי ה אלכה.ח ד ב בל אהה ת ת ת חב ל! איכה הר

? ליך ג ת מע זב א בר כ ל ד אך את ב ש ר הו ק גידים איך ש ב נ ש מו? תיך טירו ת עז ך ו ב נו מ ך אר ו ת

שיחה ב' רהב ותרמית

ה לך רהב: ם או מ ל מתי אש יבה אש מו ל כ , אחי ג ל ת ל טו ב כ יך?על כ

ך ם יד יר עצ ב אה כ הן מצציאנילתת המ אלתי ו ל ש

יתיה. י או ה זאת כ הל ת ת הב י נ אל ממ ה ש , עת

. ך נע ממ מ י לא א ת כל י כל־י כ תרמית: ש דיד נפ ה רהב י י! הנ עיניך

על פ ת פ לא זר א יראו ו ת , עלזעת אף ויגיעת נ י רק ב ש כ פ לך עד הלום הבאתי.

2 5

ארי בי ער עת כ ף ר אג לט ו רתו ש ב ע , נוהם ב ימו ד ם יא מו ד נבו ו כ ז ז ו פ יח

זרי פחד , עיניו מי ןכ ד נג י ש קם ל ת חמ , כלאיש מלעתת לת ן ד המו , לו ח לב קו יל אף עיניו לפ כ הש , ל

ך ת י קח ת בל ך ו ל ץ ב לי חפו , לבי ת חז ק ו לות אז הת ב תח , לו לי ב חיתי חלקות לא אותו ד , לו ב

חלתו מנ זה לעד ג .רש ת י רהב: ש נפ ה ב ל אך מ עו

חיקני הר ,מצא ל? ת חז ק רתי צאת הת ז ע י כן ל כ

ו תרמית: דידי! אל רהב ית ל ד ג י הת או בך רק כ צ לא ימ

יך חו רות מימי בן יו מ בית ד מיד ב ך , ת ה די הנ

נפ אס ב ל־למ למ ך כ כלש , ו די ש ןא ני כ מו י הלא כ ת ף כ , ידע

יך י כל־הדר יפ ך , כ עת ל־יפ כ ו כלי רב תי ו נ ו זמ , לו לי מבו ש ס נח פ אין מא ם כ ל , כ

זהב ף ו ס ד ויפי, חן, כ בו , כ ל מיאם מב געת יעמ י תר , דו ר

טיט יש ז רב ל פי לנגע, ו בפ , ימאוסחן פי., טוב ל ד לד בו אף כ

שיחה ג' יושר וסבלנות ,שכל

דע לך שכל: אח לי! יו רעי כ ן אמ

ך ש אד לי על צרת נפ י צר מ , כ אבי יד כ ך אך כ אב י;ו כ ת ע

לה.רית רע הן זה ב וה ס ים חק־אחי תאמים ןכ אמי בט ת ו כ ד יח

גע. ה ופ ר ל מק ל כ רו א עור יתר י מעת עברו , אך מה אדב כ

ה רים האל בו כה המ מי המ נו ת לד ה זאת עיר מו , על העני

ב ק לא נח ל זט מר בי לא ש גה יום י א ר רו ל־אש ום אנכי.מכ

עיני זר לא אדעהו ה , ן זה ב לם יאמרו ל עו ום א הי איכה כ

נו י הו ובהו , ב ו אך ת הנ , ויטה ו ב נא הב מאל ש אה ו ש , ימין ר

ט ו פ ש מ נו ב כו ה על מ קמ ד צכ צא מ מ נן? אך ת ת־זה חזיתיו , אלה רחתעו מו פו , כ

ת ט ל מול ש ג עלתה ות , נץ הכו ש יזים ימ ן על לצו ן ו , זדו

ר ק יתם ש מ עט אחר ה י לא מ , ג ופלו ץ ש ר תי אמו נה עד־א , ו מ

חו ץ כ רו ב יר לכתלא נכ ש ,ל־מיעג סר מרע הל ם ו עיגעל ת , ו ילראו תי יק , נקי ו בר לבב פ

ד ק ךא מ

' רב ד

2 6

ה למו זמ ה מ , זמ ע ש בו נה - ר עת., ת ו כות ד פ ה אף ת

ה ל־אל ת־כ אי זה א , אך אחרי רונו ל־רהב ית ך רק א אם לא ל

ה ת העת ה, הל למ לא? הן אז ת א אפ , ילאת נפ מה ו

נו ה לך י לך יאתה., לו ית כ ר ראיתי אש הן כ

גד ן מנ ל־המו בואו א מית ב ר , ת ני בר הכ י כ לב

יע ג בה ת י לא טו עה כ ואדל זה עו בר יד , על יד מ יו כ ת ע

ש ן ו ל־ר, יחו המו ל־כ י הו א א ו ח כ ים. מ נה ב ד הק מו נו ינו ד כ ע יג א נת ו זאת ש עת כ , אכן לך ל ה וי ב ן נש בב המו י זה ל כ יד ר הצ ו י זה גב זק , אסו ר ב

ט רי קש ל־אמ ל־כ לא יאמין עוד אברי אזו כל ד ןל

ן ת פ טם כ ו ב יא ל ש ב י חש .מנ ךכת ר נקל הו א לו לל אש י כ כ אה עינים זבים או מר , אחר כ יח ן אותם הנ עיניו כ ה ב , קש

ינות עול ב ך ב ו ש עת., למ ות ד סל מ ב ו ד ר א ו אין טוב אש נ א ממ , ם אפו

הי ל ד נ ן עו לתבו ז מאיפ ח ו , ן ת לת. מה מו סר או ו ב עצת חכ לש ל־דובר על־אזן בריו כ חית ד מש

ה ת ל או מעת, סו גה ב ו י לא ש , כ

תי ל־פ לץ מו סר עצה א תן ל , נוארו הו א אף חו עת.עוכר ש מס ד

אור עיני יושר: כל מ ו פי ש אל לה , ס

ו בבי רב חות ל , אני אש ב קר מי ב הבת, ד ל , רו חי ש

ינה א ר ר סביב עיני ת ל־אש , אף כ ם יחד ה ג י המ ת גחל , עצים לעל מען ת ם ו ל עיר עצמי ב לב

י מוק על ש מם דה נפ לה.יו וליננ , י עיטמי ית

בד אעו ף ד ל כי יער, מב ין סב , ב טח רי עד ב על הר

יע ג ר י ת ש דד נפ ו אלים ב ין צ , ב ס מ ך ת הל ת חתי א אנ י לא ב , כ

ת ני קר או יה ו ש הלות קר ין מצ .ב ה עדריו נ עררוע

ב א קו טו ל נת ח ץין ממ אר , ה ב בת נה ש ל פ ש ו ת בות לב ש ל מח , כ כת דולות ל ג ו ב ש חמוד נפ ל ת , ב ים ל עין המ עות צאנו א י אם ר , כ

פיו חלבם קחת , ו לדים צאת אדם מק יט כ ש יב מ , ש

ין מנו מע ר נא אש לא זבו מימיו ו , יכ

מח לב ש ו ר ב , יש ל ג ל ר ך א הל ן מת נג ך ו הלו

עיתם מר חנו , צאנו כ עיניו יבבות הרריו בח, עש תיו ש תו פ אף ש

2 7

נה. ע ב רם ת ל־יוצ או ריו ו מה ט ת , בו אש ה ימ מ קו כ יו מי חי ל־י יע!כ , לו כ ג ה יר מ

זו בל הל ך ת ו פ ה ר ת י כל־אש כ יה ות סב , עליו מלא יחו ש זה ו ז, יב , לא ידע רגיו ענ מח ב ר, יש י לא חמד עש , כ

ח ו יל כבוד לא לב אה ו , צו קנלו טוב לו ך נתמ ל , ו מהיכל מלו י מק . ו ש די חפ ג קו טו מב ל

ל ב ר לו ח מה אש עלול פ טח, ת הלא לב

ו ז לב ה יעלו ה יגל., ב ו לב ב ם , רע לא ידעו , אין מחריד לה

תילי זית ש חנם כ ל ש סביב ללאי ג ר ז יטו יר יל עם מ , או יב

קם כ על נחלת ל געח ל־ר ל־עת כ נו . ף ית ל ודות א נם ת נ חו למ

ן ורעש או לא כן ש ה דינות האל גידים ו מ ת נ רו , חצ

ת ר א פ קר ת ל־י י כ כ ל דם הב בו ר כ , עש חת עליצו תם מ זב ש רכ ק , וש

אהו סו ש קש ת , פתהטו בם כ נם אין ית המו מ , העלם מאפע , אף פ פו ד בד יר קדים לבבם רו ח ה ל ע , ירו ד ערו יח ב סלו , וי ו יכ ד יח

לו . ב ה ל וי ב רק אחרי ההד פי כבו ד ל־רו ר־אץ ל לכ , כ , עש

עים הם אף עמל י ו ש ר צרו א זו , קו בם כל חם י יגו , כ עת הש ו ב

רו ., אותם ז ל וריק יע ב הלא הני סבלנות: ר ב מה, יש ל־חכ מכ ודעת

ת נגע וא א ש יחו ו נ ל אנוש ש כ ל כ טו ב לבב ו ב לנצח.ר יק , לב

ת א ל , זאתמו נה חק ם ס ורת ת ה:ת ע טו לו לנ מר רג מו מס איש איש כ

כת דקה לל תיב צ נ ך , ב ר אך ד רים ט ו מיש פ ט, מש חות קש ל־אר , כ

ה נ פ תו אף לא יר תמ , יאחז ב רהו ר יק כל־אש ו ל

ו ד ב ה הנ מו עמ תכ חש זל ו נ רן יעמוד גע, חזק כ ל ינ ח ר ב

מו קו י ארח., קטן מ ל יט מנ ב ת ו יש ש ת־נפ ן א גמו ל כ , עליו כ

אל לא יש יט ו מע אל יען, יב יש תר ם יו חכ הת אס ל יח , ימ ינ

ש ק דו ב ו לות מ ג , נ תעלי אכן ר מ מש

קד א פ חלתו יקו ם כ מש , ש קור לא יח מין ו ר אף יעש , יא מו יש

ה נ ל־יסו ר ממ היו ב ות אל , מצק ד לם צ ן עד־עו עלו ית ו ל־פ , א

ח עינים ש נע ו , נכבו ל לב מור ג הו .ל יע ו ב יש נ ר ב

ד ק ךא מ

' רב ד

2 8

ו קתו יאחז אל־יר ס ר ש , ףן ת א פיהו מל ודות י , ת

לה. ו עתו ס ש יחיל לת ו מם ו ד י אל אמו נה הו א לתה, כ ו עו , אין ב עלו תמים ד, צו ר פ , אף חפץ חסו נ רכיו מ אכן ד

ג בו הן אד נש ,עד־מר חכמים ב בו אחו .ם מהבין ש

צו עת, א יו כלאיכה מ , איך יו כל ד ה רק לעינים א ר יר , אדם אש

מים בה ש ליאות רו ם ג רי פ , סתלעת. ו חקים איך יעו ף ת ל־ראש ש א

שיחה ד'אח"כ ילך המון , וסכלותהמון

ות לבדה.ונשארה סכל

נא!, מתיי א קו מ המון:ן סכלות: ני!, אדו הנ

ל, קו מי המון: כי נא אצ לידי לה הג י ו ת , ב

יה לו לות תה ו כ י יום חתנ כ א קרב ב ך ו י, הלו ת מ רהב ש ו ל

ש יום החד , מועד לח מ ל־יום ש הכין א ה ל תנו עת

לך אני י ולכי. ,הו אף את חיש

ך המון וסכלות נשארת לבדהלי

א סכלות: בר יום ב ה כ הנ יתיהו ! ו ק ש

בר ראיתי ה כ הנ ל כ י. יבא נא ש ש אות נפ ל־ת כ

ה תיועת מו חכ ח , ב צר־כ אם יעה מי ד הל ת־ת רהב קחת. עוד א

ץ יח אסה הן מ ק ש י ו כ ש דנפה נים אל ל־זידו עיני כ ה ב המ

כל די חצרי ש , ילה ם המ בד י הם ל כ ם עיניה בו , אדם ב ש קש יח ו כ

אר מיננו . ל־ש ת־כ ארי אין דב אף הם ב ב לילות מה ציאו ימים ו , ילים יו

ו כ ב ם לא יר זהב ב ף ו , למו סעבם אכל ם לר רו בה ב , לא־יש

מים בא ש ל־צ ת־כ אה יאמרו א הנ רו ם לק ש אל ב , כ

ל־הליכו ש חק א מ ת ש רו לתת אמ ל־ירח;, ית או א

לע לש הצ ד ש דו מ , ב ו ע רב ך ורחב ,עג ו ל ו ארו כל או , רו חם י פרים מל ו ס

עלת. ו חול הי ם מאין ת בל כ ת מיח צ רוש איכה ת עו לד יג ית

ת־ז ה א עת חק ה ב נ יה;ג רו עה ענן או איך יריקו , איך יעל

2 9

יאים על־כ ש ץמטר נ וי אר , ל־קצס רו ח ל ל פ קול ב , ש על מיםדו ו מ ש , ד ב

ם. ביתם אין לח בבם ו ב ה ל ב יגו ש ה הלא יבו עת ם תיה עצו ו ה , ממ רו עת פ , יח

מו י על־חמת אפ כ ה ה עת הל ה ת הנ חיק רהב או ב רות, יר .עינימ למ ו

נו ב ח נח מ תנו ש י נש טחנגיל ו , ש ב

קח קול עו גב על־יין הר מח ל , נש ך ל י מ ל־מעדנ כ ן ט א ב מל , נאכל ל

יל םג ו עה הי ב חד, נש חק לפ נש ם־יחד. בר מחר נמו ת ג ד כ י עו כ

ני ת חו ב מ ילו ו ש ש , ו מחבל ג ים מו כם חי ד עו חו .ו ב כ ש ת ת

קנו ז ם ת ר נה ט צו זק פ ח , אל־ת רה זאת לנו . ה לצ עת י ב י ד כ

הרעה נ ד ר עו אש יות עתידה ה., לה נ ו מ חת אל ת טחו רו ו ב עב , הת

ני חו ב מ ילו ו ש , תבל ש מחו !ג

ד ק ךא מ

3 0

מגילת סתרים רנואייזיק מקומר' יצחק //

חי ש וי ד ת קו ב ב ש ר ענת צהרים ש י ב ת חלמ

עילה ת נ פל י ת ת ל ל פ הת ש ינים חקו הד ה לאל נמ הל ו ת

זירה לה הג ט ב נת ויתי עד הל ענ הת להו י

3 1

' רב ד

3 2

יןאו ברל ירושלים מחניים בישיבתתלמיד , עידו עיני //

חמה קו ם עלי מל אם ת יה ה חמה קרה:זאת ת מל

פאים ק ר עמ ה ב בית קפ ב ב נש ה וס קפ או לי, עם כ יה ם סיגר ג

אן פא כ ק ת האויר ש ם א חמ ת ש מו חומ הכ

צע העיר מ א ב לין ר לים או ב רו ש י

אלנ ו ש חסים י ה ב נ ת מה נש ינינו ו בין אחרים ב

ו בה ש יה ת ה עם ת או לי הפ ו

3 3

פורענויות מתרגשות תלמיד בישיבת שיח יצחק, בנימין פרנקל //

ות ש רג עני ות מת ר ו הפ אפל לם.ל בוא לעוז ש גות ב נמ לבים עז י נפ כ

הרים לידי ה ק קמות ב נרת רמש ני בק ל ענ ו ת ש ש רג עות הת דמ כות ב פ

סם יות מק ר לא לה ש פ איך א איך , ועע נו לם מת כבים, עו ו ין כ קד ב רוו כ ר ט ד נו ם חדש מ ס ק ל

י יםן חר מב רי לו חות , כ ב זו ריםש הפ

קע ןעל קר כ ש יט., המ ה מב את א ק הב ר ת הפ ותב א בר, כ כ

בילי ש ער ב נס

ה? לו ה מאריך את המ את לה ת לי עו ינו ש , עוד לא עש

נו יך עוד לא ריקד מ ליפת ש לד ד לא.ו ע

ה ר י ש

' רב ד

3 4

מת מצווה ברכהבוגר ישיבת הר , ר ניצןאלחנן ב //

הר זו נצח טהור וממה ד עפר ב ח ל ש אר הן חבו ש פ כ

וי ה עלו מה מא לג נט

ער ו נה ב לה ס ה נג הנ וה את אלמ הום נש מת

הן מ עוד הכ רו ב קב ת קעת ב ו ממהב קול רו

ף סו ת אור אינ ו ברעל המ ו ג

א מיה רב ש ש קד יתמא על ב

לם ל עו נו ש ו הן רב מו הכ ו כ

ות בש ץ עצמות י קב מן ל ת כ ה א חי ים ו מ מפיח חי ת ו אש מות נו ש ו מחזיר נ

חר נ ו לת הש איתאי נר לית ו ג

רו ש או ב ו מטיבל ב ו הט ראת קו לה ו ול עו ת הק ו ב ב ש ו

מן קריב עגלא ו בז .ב

3 5

חד קרב בוגר ישיבת קרני שומרון, חיים גולדפישר //

רף לי אג רן מ ו הי ועץ הת ת צרו הפ ע , ב עם אחר פ ם;פ בר ר כ עהל הה קב , ות , צ .בהג רד מהעץ ת ס עליו טפ ה ו

ך. ראת א לק ה ב מ אה עד כ רט הב קח עינים ו , פ

קת טעו ן אן עס צא מכ , או לי ת ת. אמ רר ב ח ש יש מ ג ר ד ת או לי עו

ט ש בריואני סותם אותו ב , ף ד

סרס ל מ ים.המ ופק על הד קפ ל ד

ריז: ו מכת נו נש ת ו רו ז חירות חו לב

אנו רצים!

ני ה ת ש פ ל , לא חואויר; ד ב כ ר נל ליל חד ו מכ צ

ה דש ק צח ב ו ביבי פ חו רים ס חד הב , אפיקה ב ד הל ויר.ו מח

דמ ע אני מ , ם מנו

לה מם ב רו ט.מתמיד לות מצ חש לי הנ ת זו ג רג א

עת. תן ד לי נו מב

ה ר י ש

' רב ד

3 6

נה. כו מי ב טל עצ טל ממתי בר קו ו נעה, ש הכ חש ב , לו

דמים; ב ות האדם לא טוב הימ יטים ב די צא ל יליו ב ק

ר פ להים.א עם מס

3 7

בין השמשות לאורות שאותלמיד בישיבת , דמסקי מאירי //

ק עלי יום פ ת הס היה ב ות ראש האילנו לו י ב די ת עו ב

קיעתה רח מש ה לב נס ה המ חמ כ חי צ ך הנ חש וט ב מעתידה הל

ו ב לז דע א ו מי יו ש ח ר ם ת ער עילת הש אחר נ יםל

א עלי ליל וד הת היה ב ובה רד אני מהעץ הג יולא צל דע ל ו לו הי ו אפ כ

תצא ו ב ו ש ה ת חרת החמ מ ל ש ת ספק אין לו טפ ו

ערים גר הש הו א סו ו

ה ר י ש

' רב ד

3 8

להשכו טלית בישיבת מצפה רמוןיד תלמ, אלעזר ראב //

ה טל אני לא צ הרו בש ית יו פי ת ג ת א פ ט עו ש

פי ת ב ק ות ה ש פל ת ב ילי יק כ ת נר לת ב קפ מ

מי ל עצ ית ש טל

מד בת לל ה לש צ אני לא רומרא עצו מה ר ג מעב

תלים ג צפו ן ב הי קו כ מהבתי מהע ירים או ת ס מ לםש ומי ת עצ ירים א ת מס

טו בה ית ר ה טל אני רוצ

מן וכות מעצ ב מעות ש מהד מן ל הז דות כ ב או מות ש ש ל נ ש

ה לרו ץ עק, אני רוצ מד, לצ לל ו

ת חובו ר , ב ש ש , וקיםב מ ש איר ו המלם ת העו ק א חב רה.חזו ב , ל

3 9

השעה הזאת תלמיד בישיבת עטרת כהנים, אושר רטה //

ת עיפה ס ס מו בו ע מת ת הש המל בבות. וא ל רב ת ב ב ני חם הש מפ

ן הי רצו יעה הז את הא הש ת , הי פה, ש

ר ין ן ק ני מח אור ב בות.ענ ש קי חו מים ר ט מש ק יפהם וחלקים כ

חובות או רת הר יקה ו ת ל העיר העת אטיפה בות רו חות עדינו ת ל נש מ

בות. לה הן ש מע לה ל מע ו לדיפה ילנו מן הר יה יצ עד ל מי ב

תק אחרי הב זבו וו לים ו תת נכיאמר ה ו נ מיר ליפה ו מי י הח ל

אובות? רירו ת עמו סת מכ רת מ ג ש ב

ה ר י ש

' רב ד

4 0

הבדלה תלמיד בישיבת רמת השרון, אברהם יצחק פיירמן //

ש ת קד ב ל ליל ש הבות ש ל חן ש ט נ צ ס לורו ר פ או מן נעלם ב מז

או לי הפ ראימ סקת חש תל אקתרים. ה ס גל ת

אור אב ש ו קה ש ת קד ב צאי ש ל מועז ר אוף כש מ

ללים ק עם צ אב מתביאות ימת ל ש נ ן כ חרו ף ב נש מת

נו חה אין מלמה ש

ן עד אין ענג ו - - - אין הה

רה נ - - - מהמה ק ש

ב צאי ש ל מו תש החיות - - - ל

יב הש ל ת הנ ש א פמים ש ב

ת ב צאי ש ל מו מים ש ש ב יעה. ה' הוש ך יעננו . ל המ

ת ב צאי ש ל מו ילו ש הצ

4 1

חיים תלמיד ישיבת לב תל אביב, נועם בן יאיר //

ה חי רחך את "על כ ה מתועל כ "רחך את

צריך ול ה קב הצריך ל ד עב

אני חי ש ים ביש ל הכ י כ כ דות ל הש י כ כ ל האבנים י כ כ מות קו ל המ כ

עית איב :אימא ות ו גש ל הר י כ כ בות חש כל המ ועסים כל הכ ו

ל יו הד כ נותמא: מ או ש

יריםל ה כ ש ג נ כל המ תו ינו

לילים כל הצ –ות חו כ ות נש פל ת

אבל לא.ת ו פל יש ת לילים ו יש צדות יש ש ים ו ביש יש כ ו... יש ... ו יש ... ו יש ו

ית ם ב יש ג תו ברו ק

ה ר י ש

' רב ד

4 2

צל רעותא תלמיד בית המדרש, ורנריאל טאר //

ב ר נות ע לפאורא לג ב טוב הו ניו ב חץ פ ר יר

יח. הש נה ל ו ם פ ר ט ב סו ע ר פ ב ב ג ר נות ע , לפבות ניו חרו צות עק פ לף. ום החו עסי הי כ ע מו .טוב אז לש נו צו ו עי ר ב ע ב

ב ע ו ו עים:ב פן לב אדם חוו ב ל ש

ו ק עימות ד ל חי החי פ יםת א

4 3

רעיה תלמיד במכינת עצם, עידו ערד //

יתי יצאתי מב תיך דו לש

י אילן. ת ם נטע ו בהן אה נצ ר נ ש כ

בי א רג י ל ת ר מכ .הת מתך ד

יתי זר עת ב , כ מת נכר; אד

מר.לא נת מעפרו ן לזר לי יתב , ב

ק ה יר ד ור.–ש ת מס

ה ר י ש

' רב ד

4 4

ביכורים עציון תלמיד בישיבת הר, אוריה פלס //

יו ו ר כ הפריש ב עין ן, ויבש המ איל קצץ ה נ או ש קוראמביא ואינו

אין מי ש ז ה כ , לו קרקעלפי שב הרי א ה:ש ד

פרק ד הלכה יב()משנה תורה הלכות ביכורים

אבל יש לו ה בש ה י ד ש ם אילן ד ג יש לו ן רו זכ

עלים רו ש ה ל רש ש ביעה ו ך הנ פ כ פ ו ע ג ע יש לו ג רת צפ זמ ריםל

ל ת האי ג ר ע לריש לו ו ב ו מים, ריק אין ב

רות ו רים, יש לו פ כ ב אבל יש לו

ו מביא

אינו קורא. וקע ר ת הק ד א אב מ

אין לו ו

4 5

ארבעה בישיבת שיח יצחקתלמיד ,עמרי שרת //

ה? לש ו מי יו כל עמד לפני ש ירול(בג־ר' שלמה אבן)

ע ב זיקיןת ה אבו אר :נ

ה מה ו חרדההאש הי או ש ו

דידו ת הב והרי החרדה מה כ ו , לא הרי האש מהל הרי האש ; א הרי החרדה כ

ל הראו י לה ת כ אכל א ת ל ד מה מו ע האש , ש ו כה ך הל ר ד ר ב ב ש ת ל ד החרדה מו ע ו

ש ב , לא זו וזו ו י ן רו ח ש יםה הרי הי או ש , חי ים, כ ו רו ח חי אין ב ; ש לא ז יק, ה וזהו הז ן לילך ו ל כ ר ד דידו ת, ש הרי הב כ

ו ם מקום. ש ה לילך ל כ ר אין ד ש

ה ר י ש

' רב ד

4 6

משניות םתלמיד בישיבת ירוח ,אריאל שלום //

עבר מן הע א לםאחרי ש , וניות. רו עלי מש אמ ת ני ש צו ר

ית ראש הרי ב ם אני ה ב ג ח.ייתי ג כ צת נש ו ק ה

רבא י ו י ני הויות אב עוד לפ

רסכ ים עבי כ רכ תיל נו פ יש

זר מאין. ש נ ש ם אר יג צפו ףג

א תי מ פעל או , דמש ה יש מי ומ אך אינו ד

ץ נפ ר מ מ צ ל

ני רו עלי מש ותאממתי וט מעל נש ת הל , הן יסירו א

תו קה ה המ קד , הנ ני עד ין עד ב ש מיך ש צח הס אחרי.לנ

4 7

אל תשיר בוגר בית המדרש ראש פינה, ינרצבי שטי //

ך אם ירת הוםש צו קה על ת לא יבת ס ב סו ם מ ת ח ת ה ש כל מל יןו כ

ם ל ד יו טות ש בל ט ו על ש יר ש ך אל ת א ממ אנ

ת אגם ק עמ ך לא מת ת ו מי אם ד ש לה מנ חת ל ה אם עו ר מל יאש

יר ש ך אל ת א ממ אנ

ת זבו מו דת אכ ך לא ל ות ק אם ת ני ה פת ב ש ות ב תנ אדםאהבה ל

זרית-אם א א אכ ב יך אינו נח להאחת בו לים ב קיע ג אינו מב ו

א יראחי אנ ש ך אל ת ממ

בינה ו ך מ ירת חתאם ש פק מך עש ירת להאם ש ש ו יה ו ב

ד חד ך מ נ רו פ אם עא הנ ח לו ל יראנ ש

א ת איר אנ צרו ע ש מקום קטן ו

ת ד ריכים לל צ ברים ש ים ג לאנש ים ים נש נש ל

ת יקהלש

ה ר י ש

' רב ד

4 8

מחנה שכינה ת אלתלמיד ישיבת בי, אראל מזרחי //

י ש יה רב אן ה ן יוחאי או מכ מר:מעון ב ה לדרוש נה תור לא נת

א לאוכלי ה ל ןא .מ ז, ד(ט, )מכילתא על שמות

י אם ב מנו כ זעה קנינו לח עמל:לא ב

בות ב ו פתים ד קריםש מב עד לילות;

י אז או ת מע רים)ש מם ח ל ב חינה-עם-ש ט

יש ג הר ר ל ש פ עמ א ל הט ת כ ים.( א

ערמות ו ב נ יש דידים ל ב ש מתים מ קו דות;ב נ נד ת

רו תא ת החב יכים א ש (.)ממ

סקו הפ וסו ב תאיש על כ ן קטן; חו ב מט ה ב קפ

ה ריח נ ל ח,)עו יחוו ד ענן.( עמ ר כ מ מת

י צאנו היו ימים ש

ץ; ר לתו ר אחר א. חה ב ש נו ב ר ו בנו ספ ש ב

עמ ה.(ים הוצ )לפ ב אנו ד

4 9

סלים פ ו רות הס ין ש ב

נה: תה יו המ נה תורה"לא נת

ית" רי הב חס א ל ל א

ה ר י ש

' רב ד

5 0

וגרפיה לבחור ישיבהוביאוט ונהתלמיד ישיבת דימ, אוריה אורבך //

קום מ רך ב ו מן לא ד בין הז ת והר ואני הו א ד

י הו ותרפך צעיר יאיננ ר לע מאחו צ צת ב אב לי ק ו ם כ ג

**

ם ניה פ ברים כ ך הד ו רה אין ת או לכא ב ת ש רנו לא נח א ז

ה מ קום כ מ דה ב ש עמ מ נים הש ש ל אה נינו ב נו פ חר הש ש כ ד י ת האור ב נו א צ כו יםו

ות ו צו רות חדש יע ב ב הט לות תי רי או ת נו לנו כ ט ם לק ג

ם אש עיר ב הב ל **

ו בי ות ב כ נק צו העור הת ו ך קירות קרים תו ב

סותם קו ידי רפרים קל הס ש ממ

זה אני

ת רגו ד מ לה ב עו

5 1

ראש השנה תלמיד בישיבת מחניים, ענר עדן //

]א[ נה ראש הש

ו ח קר או נת ח ת מ ד ב מו מע חג כ פרות מיס י ה ת ש

ן.ה מ מא רו זכ אים ל ד ת יאר יל ר מנ ת גד עיניך אין נס

מו -א הים כ M.R.Iאו C.Tלל נן ב ו ב הת ר ל ש פ ניםהי ום א פ ת ב אמ יות ב י לה

]ב[ניה ל יום טוב ש ת מו סף ש פל ת לים ב ל פ ת מ

אד. דים מ מק ממ ל א א כ נו חות ת ש הת נות ו ת כו נות נ ו נו על כ המ פל

לם ל עו נו ש ו ת רב רו א ב עט ש מ בר כ ו כיעו או ב הש ח ו ציא מ המ ילהתו ל יו ש ש עכ הו ני עם הש פ רים ב

ום, הי ום ום, הי ום, הי ם, הי ו הי ע מו נ אבל הפ ן.ם כ חו צ

]ג[

ך ב או לי האר ש לאני חו ש ה פל הת

יד הו א יג די ש כ ר סד ר, ב סד ב

ה ר י ש

' רב ד

5 2

]ד[ב על ואני חו ו ףש קי הג ל ל ח כ

י לחגג ת ד לא למד עו ש נה יד הש

נה או ראות או לי אזן הש נהג ו ף ג דו הש אדל ו צרה מ ה ק

יש ג אב מר ו כ ש חדו כ תם א חד, ים או א

יר ו ב לש ש ת ר ינה אח ג מנ ות ב פל תן ת או

לח ס כה ת או לי כ

5 3

אפוא ,ם אנומשולי תלמיד בישיבת שיח יצחק, משה בלאו //

ק ר הב נו אפוא למי ש משו לים אעםב מ י פ ריק לו מד

פל מאד. ה א ליל ב פתיחה(, מורה נבוכים, "ם)רמב

דים? ת הי ה א א לל רו כ האם אני ב

כל אח יאת יש ב ל רק זקו ר;-כ ב אים א רו ל ש ל צעד הו א עקו ר., כ כ

ענו עדין העננים לא נטרו פ ר ק לא מס ן לעמ עכו ר.וטו ה

עם זיק חי?האם ראיתי פ נצ

ר; ת צה האף נס ם ק יו ג ש עכאים א רו ל ש וח , כ ם ד ר.ף הד חות קט הד צו כ

רכי חת י יד מת ע אני ב ב נש טן. ית הק ן לב רו פוטו ר לא מס

י ת ס האם אמר ר ב פרים"?"יש או

ת צל עיניו אדם ה;רק א רואאים א רו ל ש ה., כ ה ו חר ד ם הש ג

ב ש יו אני יו ש ברים-ותחלו , עכ ש ה. א ר הג ו ק ן לש רו פוטו ר לא מס

ה ר י ש

' רב ד

5 4

רים: כ רירי זו ש ות פ ס כ פ ין, לת פל רך ת לכן עו ן ש כו ת-ל ב ש

ב צ צות הא בוד ה לעמד על ק ברו ך כ קומו עות ב ם ממ ש הו ש ראיתי איכ ליםו י, קולותש אז עו דים ו ר

בת אז ש ר ו או הו נקב ב יש מ ש . מו ך עצ ו הו מאיר מת ש מ ש

5 5

התרת ספיקות עציון בוגר ישיבת הר, סהעד הגיל //

לענת

ן ו ם לא ראש ג ש ין ו ק הד מן צד זן ם ליש ד מק

אחר לצאת מ

מא ה על צם ל טמ דיןהצ

עו לים תחים נ מבו י ו פת ת ח ן נו ב א

ים ל ת ג וו לי אד ב

סא ר צל כ ת ת ח ו רה פ נו מו על חוק ש יםצ

ה ר י ש

' רב ד

5 6

העקוד ר"מ בישיבת לב תל אביב, הרב אמנון רוטנברג //

חלום עם ב עקו ד, פ ת ה ראיתי א (.מאחת העקדות, העקו דים)אחד

אלני. עילי?" ש ה עם מ ש ה עו "ו מה את פר" תו זר ו י, "ג ו ת , אמרומר". ש זר ו "ג ו

זר" מר!", יאמר ל , "ג ר ו ש ז "ג פר" פר!", אמר לי, "ת "ת

5 7

' רב ד

5 8

ל ל קו בהכ יעק תלמיד ישיבת שבי חברון, דידי כליפה תשע"ח, ס"מ 100×70, שמן על בד

5 9

האפוד והחושן

תלמיד ישיבת שבי חברון, דידי כליפה תשע"ט, ס"מ 120×90, שמן על בד

ת י ת ו ז ח ת ו נ מ א

' רב ד

6 0

סוכת ארעי תלמיד ישיבת תל אביב ,נועם ניסן

תשע"ט, צילום

6 1

סוף(ם בים ום )מילואיאדום על אד תלמיד ישיבת רמת השרון, אברהם יצחק פיירמן

צילום

ת י ת ו ז ח ת ו נ מ א

' רב ד

6 2

אל השמים תלמיד ישיבת עתניאל, שחר גזונדהייט

שמן על בד

6 3

סבאל'ה תלמיד ישיבת עתניאל, שחר גזונדהייט פחם על נייר

ת י ת ו ז ח ת ו נ מ א

' רב ד

6 4

מצחק תלמיד ישיבת רמות, אליהו לרנר

ציור ממוחשב

6 5

נובר ישיבת דימונה תלמידליטמן, דביר

עפרונות על נייר

ת י ת ו ז ח ת ו נ מ א

' רב ד

6 6

הסתר פנים אלקנה לוי, תלמיד בישיבת לב תל אביב

צילום, תשע"ט

6 7

ללא כותרת

בוגר ישיבת עתניאל, דוד )דו כי( כהן שמן על ארבעה בדים

ת י ת ו ז ח ת ו נ מ א

' רב ד

6 8

שער השמיים הז

דוד )דו כי( כהן, בוגר ישיבת עתניאל ח"תשע אדר, מ"ס 100×230, קטיפה על כסף חוטי

6 9

' רב ד

7 0

"קשורה בנפשו"מתוך *בישיבת בינות ראש בית המדרש, הרב ליאור אנגלמן //

יוק חזרה ממרכול שבת אחר הצהריים. בדנתי שמאס בחוקי העזר הכפויים והתחיל שכו

קפידה לערוך את הקניות לפתוח בשבת. תרצה מבעה אבל פתוחים ש, דווקא שם. לחזק. מעט יקר

ת ובעזרת היוקר מפצים על הקנסו, ועימים בשב שמקבלים מפעם לפעם מן הפקחים.

, לפעמים היא מסתובבת בין המדפים סתם כךור. נמשכת במיוחד אל פינת ולבח לטעום, להריח

התבלינים ועשבי התיבול. כמעט מכורה. לא פעם מקרבת , לוקחת, מצאה את עצמה עומדת מולם

אף לא אינו חסר כרגעיודעת שמטבחה , אל אפהמשתהה להתלבטות ריח דמיונית. הפעם לא התעכבה. ובכל זאת , אחד מהם

יך. שמה את המצרכים הקנייה היתה ממוקדת ומדויקת. ידעה היטב מה צרשהו צריך לאזן פעמיות. מי-בעגלה קטנה. שילמה וארזה הכול בשתי שקיות רב

ת האוזון.א

שמנת מתוקה , אבקת אפייה, קמח, םחבילת ביסקוויטי –בשקית הימנית שלה שעד שיגיע הביתה תהפוך לעוגה שהוא חולם , לבן. זו השקית של עידן ושוקולד

ר הכינה לו אחת כזו בדיוק ביום שישי בבוקר. עליה בזמן השמירות. היא כב" אמר בטלפון , יאותבש. "עוצר יצאבל משהו השת, הבטיח שיגיע לשבת

, ביום ראשון." מאז שהתחמם בשטחים והשאיר שובל תקווה: "אולי אצאולך תסביר להם שם , ות ליציאות קו טובות מופרות חדשות לבקריםההבטח

נון והיא פיצו את עצמם על עוגמת הגעגוע שהבטחות צריך לקיים. בהתחלה אמל הגעגוע בשישי בערב היה גדול בא, לה מקצה העוגה שיועדה לובטעימה ק

וטעימה קלה הפכה , חשיבות הפך לשניים והעוגה היתה מפתה וביס אחד חסר

כינרת זמורה ביתן כל הזכויות שמורות לליאור אנגלמן ולהוצאת *

7 1

אחד. ולפני שמכניסים למקרר לכל , רוסה של ממש ועוד אחת אחרונה ודילפ, ת עוגה אחת נוספת לאמנון ולתרצה בצד הקפהוספר, חייבים ליישר. והבוקר

ת שבידה קו של עידן. בקרוב תהפוך השקיוכבר לא נותר בתבנית כדי סיפו הימנית לעוגה חדשה.

רסק עגבניות , גמבה, עגבניות, אלית אחזה שקית ובה פלפליםהשמ בידהוביצים. תכולתה תהפוך לשקשוקה ריחנית שתקדם את פניו של מיקי שצפוי

לא , יע בראשון בבוקר. אולי באופן חריג יצליח להגיע בשבת? בכל מקרהלהג ,נה שעות. מעולם לא מנתה שעות עד שבניה התגייסו לצבארבעים ושמויותר מא

רוכה. מיקי בתרגיל של הגדוד ומניין השעות הפך כל חופשה למעט יותר ארגעה על כך אמר. אז אמר. היא לא קונה את זה. מכירה את דיבורי הה, בצפון

היה אחרת לא, זה ברור לה, תרגיל. שקוף שזה תרגיל. גם אצלו זו יציאת קו ום ראשון.קשר גם הוא לומר שהיציאה נדחתה לראשון. כמה היא מצפה לימת

מחוץ לבית נתקלה בהם.

שלושה. עמדו מול דלת הכניסה הראשית. הם היו

לה היתה שקית בכל יד.

להם היה מבט קודר.

" אמר אחד מהם לשני חבריו.,ארי-"אין כאן לב

קודם. פתקית של בעל הבית הלא טרחו להחליף את ה, הוא צודק. מאז שעברו

צעקה להם. "עברו לפני שבוע עטכמ, ארי!" היא אמרה להם-"אין כאן לבחוב הגיבורים שתיים." שנים אחר כך תנסה לשחזר את הרגע הזה שבו לנתניה. ר

ה האינסטינקט הזה להבריח אותם מביתה.שיקרה לשלושתם. מהיכן הגיח ב

הם הודו לה והלכו משם.

ת ר ו פ י ס

' רב ד

7 2

היא , ואולי שתקה, התחילה לצרוח, היישר אל חדר השינה, ביתההיא נכנסה ההסירה בזעם את כיסוי המיטה , ואחרי שצרחה או שתקה, אחר כך דע לשחזרלא ת

ה עד גם את השמיכות הטיח, והתחילה לזרוק את הכריות מן המיטה אל הרצפה זמן רב אחר כך עוד, את זה היא זוכרת בוודאות, ופים הגיעשתורם של האגר

, לה אצבעות מן האגרופים ששלחה בקירות. והבטן כאבהיכאבו לה מפרקי ה כאבה ומיאנה להתרוקן., העולםכשהגיחו לאוויר , ממש כמו אז

כמה זמן יש לה עד שישובו לכאן שלושתם?

*************

עידן או מיקי?

מיקי או עידן?

פער בין הרגע נש, לנצח תייסר אותה השאלה אם באמת במרווח הזמן האיום הזהמהרכב הצבאי יורדים, שבו ראתה אותם מן החלון שבים מן התרמית שלה

ובין הרגע שבו פתחה את הדלת , מתלחשים ביניהם, הופוסעים לעבר ביתאם במרווח הזמן הזה באמת שיחקה בה המחשבה שהיא , למלאכי המוות שלה

את מיקי , אם באמת התגנבה לה השאלה את מי היא מעדיפה, בחורעדיין יכולה ל או עידן.

את ילדיה. תמיד היא תזכור שלא הניחה להם להמית

לא , לא אטמה אוזניים, עליהם את הדלת לא טרקה, היא לא ברחה משםהאסון בדרכה שלה. היא זוכרת איך האמצעי התנפלה. לא צרחה. היא חסמה את-כיחכח בגרונו ושאל: "גברת תרצה לב, הםהתעלם מן המפגש הקודם ביני

הגב והחוותה אבל היא הפנתה לו את, ארי?" היא זוכרת איך התחיל לומר משהוהיא , ן. הם התיישבו על הספה של שלושת המושביםלהם לבוא בעקבותיה לסלוהתפרצה , את זה היא זוכרת בוודאות, יים. התפרצה לההתיישבה על זו של השנשלפיו כל סלון צריך להיות מורכב מספה של , בעון הזהלה מחשבה שאת הקי

, אלי למוד מלחמותבטח המציא איזה מעצב ישר, שלוש ומספה של שתיים

7 3

שניים לזוג המתבשר. נוח צריך שיהיה. מיד , יםשלושה מקומות למבשר: "רק תסבירו לי למה מכל התפקידים בצבא בחרתם היא שאלה, כשכיחכח שוב

לכם דווקא את זה?"

עכשיו היא שמה לב שיש לו כיפה סרוגה על , אולי קודם..." ניסה האמצעי" ארונות הוא בא להכניס לה הביתה. הראש ושלושה ארונות על כל כתף.

מה , "אצלי בבית, מה קורה לה, " היא אף פעם לא מדברת ככה,צלי בבית"אאני רוצה להכיר את , אם לא מפריע לכם, וכמארחת, אני המארחת, עשותל אחר כך תגידו מה שאתם רוצים.", אתם תענו, אורחים שלי. אני אשאלה

שתרגיש. אז טים. ניסו לעשות זאת בלי הם היו מבולבלים. החליפו ביניהם מב ניסו.

ארי..."-"גברת לב

סוף פנתה לחייל שישב במושב ולב, "אז אני שואלת..." היא סקרה את שלושתםאם , "אני רוצה להבין, י צעירהוא נראה לה הכ, הימני של הספה המשולשת

מה קסם לך דווקא בתפקיד הזה?" , מכל התפקידים בצבא, יורשה לי

, שאת..." ניסה שוב האמצעי לחלץ את היושב לימינואני מבין , ארי-ב"גברת ל לא התכוונה להניח. ארי-אבל גברת לב, שרגליו נעו בתזזיתיות

ילו היה לי זמן להתכונן א, "אני מניחה שהשאלה 'מה קסם' לא כל כך הוגנת –אני מנסה רק לשאול , אתה מבין, אבל לא היה זמן, הייתי מנסחת אותה אחרת

, מישהו צריך לעשות את זה, אין בררה, י מבינה שצריךה התפקיד הזה? אנלמוגם לפנות נבלה , לא חשבתי לעבוד בזהאבל גם לפנות את הזבל צריך ואף פעם

, צריך שהאיש הזה שמפנה יוכל לעמוד בזה אבל, של כלב דרוס מהכביש צריךואני , מהריח אחרת הוא ימות, באיזשהו מקום הוא צריך לאהוב את התפקיד הזה

, " עכשיו היא פנתה שוב לאמצעי,אני אשאל אותך, אתה יודע מה, שואלתרק משקפיים שמסגירים , יש לו פנים מלומדות כאלו, תהאל היושב משמאל לא פנ

אין מה , נראה לה שהוא הרופא, מזכיר לה קצת את אמנון, הרבה שעות קריאהיד לי פקיד הזה? ואל תגמה לך ולת, "אז אני רק שואלת אותך, לשאול אותו

ת ר ו פ י ס

' רב ד

7 4

למה אתה? , אני לא אקנה את זה, ואל תגיד לא היה מישהו אחר, קיבלתי פקודה בוחר להיות המבשר?", א אתה מכל האנשים בעולםלמה דווק

"אני מצטער , שהוא מתאמץ לחזור אל איזה נוסח קבועניכר ",ארי-"גברת לב לבש..."

יהיה מספיק זמן אחר כך , בכנות"תענה לי , " שיסעה אותו,"אל תצטער עכשיואני אשאל משהו אחר. , אם התחלתי בשאלה קשה מדי, עזוב, להצטער. יודע מה

זו הפעם הראשונה שלכם?", דותגי

עכשיו כבר לא ניסו להחביא את המבטים.

שוב , בעודם מנסים להיוועץ זה בעיניו של זה, כך היא משחזרת בדיעבד, ושוב, מהר תחליטי, עידן? תחליטי מיקי או –ההיא התגנבה לה המחשבה הארורה

פעם , עיניהלפני שיאמרו ויהיה מאוחר לשנות. ופניהם של תאומיה ריצדו מול יא סתם חובטת מפתות שתבחר. ואולי ה, מחייכות אליה, של זה ופעם של זהומחשבה ארורה שכזאת לא היתה ולא נבראה. מה שהיה , בעצמה כל השנים

שביקש לגבור על מה , ף שהשתלט עליהף הדיבור המטורונברא בוודאי היה שטקרנות. שליחות. אני עוד יכולה להבין. ס, שבפיהם: "אם זאת הפעם הראשונה

, תהרגו אותי, ונהאבל אם זאת לא הפעם הראש, אחריות. הרבה מילים יפותבאמת תהרגו אותי )פעם ראשונה שהיא אומרת את הסלנג הזה ומתכוונת במלוא

, אבל אני לא מוכנה לקבל, בעצם אני מבינה, הביןאני לא מוכנה ל, הרצינות(ות הזאת אל איזו משפחה איך אחרי שפעם אחת באתם עם כל תחושת השליח

איך , שלכם בדיוק כפי שהוא בואו נגדיר את התפקיד, אומללה וריסקתם אותההצלחתם להמשיך עם התחושה שהשארתם אחריכם עיי חורבות והלכתם

לדרככם?"

אנחנו..." זה הרופא שחרג מן הטקסט הקבוע. , אותך כך ונלךנחנו לא נשאיר "א "אנחנו נדאג ל..."

וכיסאות , "נדאג לטקס מרשים, " ליהגה,לא היה לי ספק, כמובן, "כמובןעוד לא , וכיתוב על המצבה )איזה שם יהיה עליה לכל הרוחות ומצבה, לשבעהש באמצע ה'מטחי ף אחד לא יתייבשא, כמובן, ובקבוקי מים מינרליים, החלטת(

7 5

,זר זרועות היבשה וזר אלוף הפיקוד, שיהיה מכובד, וקדיש וזרים, כבוד' האלהוקטף הלך לשדה , הוא ולא אחר, וכמובן זר החטיבה שהמח"ט בכבודו ובעצמו

סגול של גבעתי או , עדיין לא החליטה, ושזר בעיגול..." ואיזה צבע יהיה לזרשחורים בכלל? מתאים להלוויה פרחים יש פרחים שחור של חיל השריון?

שחורים.

מאיפה שטף אותה גל הציניות הזה?

? אמנון יודע מכל זה

איפה הוא?

גם בלידה לא היה.

לעידן כבר הודיעו?

שנשאר? למי , כלומר

" המשיכה ,אתם תטפלו בכול, אפשר לסמוך על הצבא שלנו, "אז זה בסדר גמורואי אפשר , שאלה אחת עוד לא עניתם ליאפילו על "אבל , במטח המלל שלה

שלכם הרי ואיך נתפנה לכל הסידורים? אתם את, להודיע ככה לפני שעוניםאחד בוחר לו בחיים וכל , כי פקודה זו פקודה ותפקיד זה תפקיד, חייבים לומר

, לאישה שלכם, מה? תלכו הביתה, את התפקיד. ואחרי שתדאגו לכל הענייניםוהם , לכל אחד לוודא שהבשורה לא זלגה מכאן לשםנו חיבוק תית, לילדים

בייביסיטר ותלכו עם האישה תזמינו , ואתם תגידו 'יום עמוס', ישאלו 'מה קרה'שה שלכם תבכה ותרגיעו אותה שזה והאי, ומישהו ימות בסרט, לסרט, לקולנוענחשת אני מ, כן, ותצליחו לישון, נגמר, וזהו, ובסוף יהיה 'דה אנד', רק סרט לא?", וכל יום והבשורה שלו, כי מחר יום חדש, תצליחו לישון הלילה שאתם

יניהם. היא כמעט בטוחה שהאמצעי שאל את גם הפעם לא ענו לה. התלחשו בתקף?" הימני בלחש: "ה

כמעט בטוחה שהוא הניד את ראשו במנוד מתלבט. היא

ת ר ו פ י ס

' רב ד

7 6

, אמר" או ש,ין"היא דווקא מדברת לעני, כמעט בטוחה שהוא אמר-היא כמעט" ואולי ,"אני לא חושב שנכון להתערב, " או שאמר,"היא לא מדברת לעניין

הוסיף: "בינתיים."

"תאמר לה וזהו." , יא כמעט בטוחה שהשמאלי לחש לאמצעיה

, טוחה שלפני שאמר לה וזהו הדלת נפתחה בסערה והוא עמד שםהיא לגמרי בלחופשה. היא בטוחה שרצתה צא עם הנשק ותיק ענקי על הגב וחיוך של חייל שי

אבל הרגליים לא נענו לה. היא זוכרת , לרוץ ולחבק, בכל מאודה לקום מהכורסהכאישה מטורפת שמדברת אל איברי , ממש בשפתיה לחשה, חשה לרגליהשל, : "קומו כבר!" אבל הן סירבו פקודה. והיא הרימה את קולה ושאגה: "נוגופה

קומו כבר."

שמעולם לא היתה צריכה לחפש סימני היכר , איך היארת ויותר מכול היא זוכ, לה שהגיע הביתהבחנה שוב ושוב את תנוכי האוזניים של החייל ש, ביניהם

וראתה שוב ושוב שהם מחודדים. לא עגולים.

ם ומבשרי בשורה. מחודדי

"זה עידן.", " בישרו לה אוזניו של מיקי, "זה עידן

לא , נסע לחבר בקיבוץ בצפון, ף בשישיבסוהוא לא ידע שהוא מבשר. הוא יצא בין את והוא ה, אמר להם דבר כדי שלא ילחצו עליו לבוא. איש לא הכין אותו

, הספה אימת הרגע רק כשהבחין בשלושה נציגים של קצין העיר אצלם עלבהתה בו כמי שבוהה בגחלת אחרונה של , שבמקום לקום אליו ולחבק, ובאימא

סוף לאמצעי להיגאל מייסורי -תיקה שאיפשרה סוף. שנר זיכרון. בהתה בשתיקהדע. תרצה ומיקי ההמתנה ולומר להם את שיש לומר. מה בדיוק אמר? רק הוא יו

נום רצופה כוונות טובות ולעולם לא יצליחו לשחזר. הדרך לגיהי, לא שמעו דברשנוסחו בוודאי שוב ושוב על ידי טובי הפסיכולוגים וטובי , ומילים מוקפדות

ם. אבל בתוך הגיהינום למי כבר אכפת מהדרך?סחיהמנ

7 7

בר ידע. אנשי אבל אמנון כ, הם חזרו על אותן המילים בדיוק, כשאמנון נכנסרכן אל מול הכורסה , רצההשטח של העמותה שלו כבר סיפרו לו. הוא ניגש אל ת

, והחזיק בשתי כפות ידיה. כפותיה לא נענו לו. הוא ניסה להביט אל תוך עיניה, הביא לתרצה כוס מים, סירבו להתמקד. אחר כך קם וחיבק את מיקי ל אלהאב

"איך?", יר ושאלולבסוף פנה אל הנציג הבכיר של קצין הע

קי רצה לשאול שאלה אחרת מה זה משנה עכשיו איך? ומי –תרצה רצתה לצעוק אבל היה ברור לו שאיש מנציגי קצין העיר לא יוכל לענות עליה. מן , לגמרי הוסמכו לענות רק על "איך?" לא הוכשרו לעסוק ב"למה?" ,הסתם

ת ר ו פ י ס

' רב ד

7 8

שיתהפך הכל אביבבישיבת לב תל ר, תלמידנועם בן יאי //

מייבש. והימים ימי קיץ. חמים. חמים מדי. חם בחוץ וחם גם בפנים.

אולי זה , הימים ימי סוף שיעור א'. חודש אחרון. יובש זוועה. לא שקרה משהו ן לי כבר כח.שאי, שלא קורה כלום

אוכל בי כל חלקה יציבה. , שהספק מתרוצץ בי כמו אוגר בגלגל המטופש הזהמהמצוות , ממנו, קצת מטייל. והרבה מיואש. ממניאני קצת לומד קצת מנגן

ר בכלל וכל הגמרות שמה נותנות לי בכלל וכל לימודי המטופשות ומי אמך. אבל הפכתי. אני כבר ל כהאמונה הנאיביים האלה ולעזאזל מתי הפכתי ציני כ

יותר צורח., ופחות מחבק וזורח, לא מואר כמו פעם ולא שמח

קצת יותר ספקות. –סדרות. קצת פחות אמונה קצת יותר –קצת פחות גמרא בה יותר מיטה.הר –קצת פחות תפילה

על הכיפאק.

אף אחד לא מת , לא מרגש ביותר, ואז פתאום קרה משהו. לא מסעיר במיוחד ד לא נולד. אבל טלפון באמצע החיים מירון זה על גבול המוזר.ף אחוא

פינות אחרות. אני הייתי אז בס, אפשר לומר, ירון למד איתי בתיכון. הפלגנובלאגן. וירון , התבודדויות, עדויותהתוו, שיעורים; בתקופות המוארות שלי ברים. בלאגן., אלכוהול, קצת סמים; בתקופות המוארות שלו

מה גם שבמקרה , מביכות אותי שיחות עם אנשים שלא פגשתי שנהתי. לא עני, שהוא מתקשר דווקא עכשיו שלנו גם כשנפגשנו לא יצא מזה מי יודע מה. מצחיק

בטח הייתי , י מתחיל עכשיו את התיכוןגיחך קול קטן בתוכי. מעניין. אם היית זיה.לם הובטח גם מסתובב איתו יותר. איזה עו, נראה קצת יותר כמו ירון

ואז שלחתי לו ווטסאפ. כלי נהדר להסרת מבוכה. , חיכיתי שהטלפון יתייאש יילי אקראי.יא'אח? חיפשתני?" סמ, "מה קורה

7 9

מבוכה.-כלי עוקף האח לא היסס והתקשר שוב. נודניק. הפעם לא היה שום

מלך?" הקול כמעט חרך לי את האוזן. "איזה אורות לשמוע , "מה קורה יא'דולב אותך!"

כיף לשמוע ממך... אתה נשמע שמח" )זה פחות , ן! אהלן אחי. הכל סבבה"ירוון? 'אורות לשמוע אותך'? משהו פה או יותר מה שאמרתי. התכוונתי לומר: "יר

השתבש לגמרי"(.

אורות... שומע מה אני אומר לך? אתה יודע שאני , ' אחי... אורות"וואי ברוך ה בצבא עכשיו?"

)ולא אומר: "לאן זה הולך. מה קורה פה. אחרי שנה אני מאשר, ברור אחי", "כן שלא דיברנו אתה מתקשר לעדכונים?"(.

""וקצת התחזקתי פה...

"וואלה" )"וואלה"(.

זה של הדיבור אני מכיר ולא מכיר. גם את השטף ה, אני אומר לך", אורות, "כןני תך למה אואמרתי נדבר אי, המאירות, בפנים שלך, "ופתאום נזכרתי בך אחיולך תמיד היו תשובות טובות לעניינים האלה. אז אני , קצת מבולבל ברוך ה'מחר בערב לקפה נדבר קצת? אני אבוא אליך מה אומר נשב, היום ומחר ברגילה

לישיבה..."

אגיד לו? שגם אני מבולבל ברוך ה'? שכרגע יש לי מלא שאלות שתקתי. מהשתמיד נחתור בסירות ילו גזר להים כא-בראש בלי קצה של תשובה? שא

הפוכות?

"דולב?"

, שיוגם אני בתקופה קצת מבולבלת עכ איך נאמר... –אני , "כן. כן ירון. שמעטיות שקצת אני אומר בהחל, לא יודע כמה אני יכול לעזור לך. אבל בוא"

אחי"., "למה לא. אולי אתה תחזק אותי קצת. ניפגש, מפתיעה את עצמי

ת ר ו פ י ס

' רב ד

8 0

רי השיחה הזאת והלכתי לישון. רגע לפני דקות להתאפס אחלקח לי כמה מה אתה רוצה ממני. מה אתה רוצה..., שנרדמתי עוד הספקתי למלמל לו

* צמר ענקית מעל ציצית , וירון הגיע. הגיע. עם דגמ"ח, והערב הגיע, הבוקר הגיע

קסדת פונפון. אשכרה התחזק הבנאדם.-החולצה וכיפת מבוכה. חיבוק. קפה. יושבים. קצת

אולי?" שואל ירון., אש "יש לך

אני מחייך בהקלה מסוימת., "אני אביא לך. לפחות אתה עוד מעשן"

"מה?"

". אני מסתכל עליו ברגע הקצר שבו הוא נאבק עם המצית ואז "לא חשוב. קח ירון?", "אז מה איתך שואל:

נכון דולב. אני מניח שאתה סקרן למה דיברתי דווקא איתך. , "אני אגיד לך אתמול שהתחזקתי בצבא?" שאמרתי לך

הנהון.

"אז האמת שזה חצי מדויק". ירון שואף שאיפה עמוקה מהסיגריה. "אתה זוכר , ןעם הרבנים עם הזק, יכון היית מארגן תמיד את השיעורים האלה שלךשבת

ושהיית מנגן את הניגוני נשמה האלה עם הגיטרה?"

ה נחמד" )וכמה שאני רחוק זה באמת הי, ירון, נזכר. "בטח. בטח זוכר, אני מחייך אני חושב(., משם עכשיו

"ואתה זוכר שמדי פעם הייתי מגיע?"

אם נדייק"(., מגיע לעקוץ עוגה וללכת כן. נכון" )"היית, "כן

שטף , נשבע לך", הגעתי פשוט לאכול עוגה"אז האמת שבפעם הראשונה , תי רעבל בכלל. פשוט היי"זה לא עניין אותי בכלל. בכל, הדיבור שלו מואץ

ופתאום ראיתי מודעה על "התוועדות מגניבה , הסתובבתי מיואש לחפש אוכל

8 1

כנראה , אני מחייך עמוק בלב, דאגתי להדגיש עם כיבוד מיוחד" )את זה תמידזה היה מטריף , מה אני אגיד לך, אלה באמת כיבוד מיוחדשלא סתם( ובאתי. וו

גם טיפה נדלקתי על , . אבל אני מודההבורקסים והשוקו כשהייתי רעב מתכנראה גם הייתי קצת רעב רוחנית... אז , והרב עם האור בעיניים, הניגונים שלך –קצת נדלק והולך. מתתי להשאר , שותה, אוכל, תי בא לרבע שעהכל פעם היי

אפילו ממך. אבל רבע השעה הזאת , מהחבר'ה, אבל התפדחתי. מעצמי –מת בא ..."היתה נותנת לי הרבה

)אני לא צריך לעשות את עצמי מופתע(."וואלה..."

ויש איזה רב שמעביר התוועדויות, "...ועכשיו בצבא זה כבר חבר'ה חדשיםטובים כאלה וזהו. ואחרי כמה שבועות, וזה הדליק אותי לגמרי, בשבתות בבסיס

, מהחבר'ה הישנים. ואז פתאום חשבתי עליך, אתה יודע, רציתי לשתף מישהו בר עלי אז הנה באתי". י אתה תבין מה עואול

ונראה קצת מופתע מזה שהיא הספיקה להגמר לפני , הוא מעיף מבט בסיגריה דולב?", דיברתי מספיק. מה איתך, ובהנאום שלו. "ט

אני הולך אולי להפתיע אותך קצת". אני נושם. "שמע ירון... גם

"למה לא"., מחייך ירון, אחי", "תפתיע

כשהייתם מעשנים , ייתי בא אליכם לזולהשה, בשמינית, ופה"זוכר את התקסה נרגילה ואפילו קצת ג'וינטים מדי פעם? יושב עם ספרים של הרב קוק ומנ

להשחיל דברי תורה?"

אחי. אשכרה תופעה...", יית תופעה"חייב לומר לך שה, הוא מבסוט, כן", "כן

מבחינתי זה היה מסירות "אשכרה. אז בהתחלה באמת באתי כדי ללמד אתכם. להכנס לגוב האריות. למקום הכי נמוך. הרגשתי ; אתה יודע, נפש של ממש

אולי משהו מזה יחדור. אבל באיזה , ולימדתי, סתמתי את האף ובאתי, בשליחות מקום עמוק בלב נדלקתי".

לקת?" נראה שבאמת הצלחתי להפתיע."נד

תס ר ו פ י

' רב ד

8 2

ם פשוט יושבים לכם בלי מאיך שאת, אני חוזר. "מהפשטות שלכם, "נדלקתי"מתוק. ובשלב , סיבה. בלי תכלית. פשוט כדי לשבת. היה בזה משהו מקסים

רציתי פשוט לשבת אתכם. , רה שלימסוים כבר לא רציתי לדחוף את דברי התו, חצי שעה, ממך. אז הייתי בא לרבע שעה ,מהחבר'ה, מעצמי –אבל התפדחתי

הייתי ,לעצמי שינויים דרסטייםזורק משפט של הרב קוק והולך. לא הרשיתי וכבר נגמר לי הסוס. אז אני קצת , עם חבר'ה אחרים, הצדיק... אבל היום אני פה

וקצת עם פחות תכלית ואידאל"., מתפללוקצת פחות , פחות לומד

ה ומציע גם לי אחת. אני מהסס קצת ולוקח.שקט. ירון מצית עוד סיגרי

אה?", ז שנינו התהפכנו"וואו אחי..." הוא שובר את השתיקה. "א

"אתה לא צריך לומר לי כמה זה מוזר".

"אתה יודע מה רבי נחמן אומר?" ,שיך ירוןמ"אבל יודע מה דולב?" מ

ש?"לא מצליח להמנע מלחייך. ירון מעביר לי שיחת חיזוק. "לא להתייאאני

"גם. אבל גם שיש עניין שנתהפך לטובה". שאכטה. "אתה יודע מה זה אומר לי עכשיו?"

"מה?"

וזה , יש עניין להתהפך, שנתהפך. קודם כל. אתה מבין? קודם כל"שיש עניין וף... אז אשרינו דולב. זכינו יהיה לטובה בסוף... הספינה תגיע למקום טוב בס

להתהפך!"

, וכבר לא יודע אם זה חיוך עצוב או שמח, ." אני מחייך"אשרינו ירון. אשרינו..ה בכלל. ובלי לשים לב אני ומה זה משנ, גאה בי או לא ואם רבי נחמן באמת היה

ממשיך למלמל: "יש עניין שנתהפך לטובה... יש עניין שנתהפך".

8 3

תערי המקלט המודרניו ישיבת אורות שאולתלמיד ב, אחיה אברהם הדס //

י הי ב ביתו וי יה מחו ץ ל בי אר בב צ ו ת נים הס ו נאמים הראש לא ש ים ו החי נהנה מ ואיבה, אותם לא היו לו ל ת ו ו עות רב ים ד ים רב ר עם אנש דב ל הת , ו נהנה מכ י ות ו ב רלא ב .ו ו רעתו ש ק

ימים אחרו אד מ ו ב לו מ גד ים ו מו החי ר נע כו הי מים ו יה , אדנים הל בי אר גדל צ ונ נכ ים.ו כו למ ל צמא ל י כ דול. הו ם הג ל הי ס הו א א

ביתו ו ל כ דר חד ב ם א ה יו הנ ל ז ו נו לי דעת מ ב ם ב או ת תע פ פ ו ב גע ב אמר לו פ ה ולם ת העו ך א ר ל יה הכ בי אר א צ ו חו ץא , ב ים ב מה ,ת החי ת החכ ו ת א ב ר הת א , ו ב

מע ג , תש י ל הד ת ש ש ך הר תו אר ב ג קטן נש ה ד ו ע את כי .יםו מד יה ו בי אר אמר לו צים מחו ץ ל תו זק יש חי אד מאו ירא מ נת . ו אמר לו יש ויש ים? ו עמ רש סיל ו , ן כ

ש חפו ל נא זהו ד כל כ , ו הו ב הכ לי ב ו כל כ ן למח אותו ו ב ב צץ אותו לי א פו זל ל , רל. ו מ נו ת אותו מ

ני מש לים ב נו ל המ ב קמו כ צ עו ב . ו פג מו ת ד אל א רצו לג ל ו נו חת המ חובפ ר יה ב י אר- ו ת ש ש ר ה ב כת ב רים לל ם מת ניה פי , ש כל אל לם ו עו ב ים יפות ש ל נש הביאו לו כ וח ז י עות ש כל הד ת ו י ו ב ר כל הת ף ו ס .הב וכ ו ל ב ש רצו למ ו ו קו ב ש

ל אח יה א בי אר נס צ נו ל ב רובות ש ערים הק א היה לוי , י לוית ה ל י ש אף על פ ות נחלת עזב א ם. ו יות עמ ו לה דבו לב לם הלא נ עו נחלתם ל ביתו ו בחר לו ב ו ב

מי ל עו לים ל נו ם המ אלי הד סו הו ג ו פ א ית מ למים ש גו הו . עו יהר ו

ש יו אמר ל לו נו ת המ י א ת צח אני הרג לט רו י כן, בי עיר מק רו לו אף על פ , אמ ראל ש ראל הו איש אן אי, חטא יש סק כ רו לו אם עו אמ .ו ידו ר ב מס ה מת ן את

לט ימי ק עיר המ ב ב יש הו א מקום ו ב ש חש ים ו םם רב ש נס ל הכ ז ק ל ו ת לנ ש אין ר , ש ת ד בד בת נח , עיר מ נות המ , ת קר אחז ב ח וי ב עלים אבק, ז פרים המ ס , ב קפו כ ת ן ה ב

תו ח מצאתי. תח פ פ ו ב

תס ר ו פ י

' רב ד

8 4

ו ני רב ב לפ ש ו ל וי ה לו רב נעש ו ו ק ב ב ד דםוי למ חדש ב בו ה י דו , או למ ו ב הו רב הכ וו אבל לא הרגו , את לא זזו מש יד ו הבים זה לזה. ו ם או ניה ו ש עש נ בי ם עד ש ע צ

טר ו יצ י מו ת רב גע ש ר י ב יה כ לא ע אר ים ו וי ת עיר הל ב א מר ך לעז ש ו ו רב זבו לעט מ ביתו כ ר ל לא נתן לו לחז מר ו ל מש תה א , אותו מכ הי ת ו ל ל פ ו מת ת ש

ית לה ו בע בו הו ל עז י גלעכים ו פ ש יה רו בי אר ן לצ ת נו חה ות . ן לו מ ו סות ב כ הת ליז ל

ו אך לא עז רב ים, בו ל ם ימים רב בו ש ש ירת , וי יה ד ה אן ת מו כ עצ יה ל בי אר אמר צ י ובו רתי. יה ק אן תה יה מיתתי כ ה אן ת כ

םוי ו , הי הי חי ן הרב ל זמ ריזה מ א.ו בת קול הכ לם הב י עו

רך יה הצ בי אר יםו צ וי ת עיר הל ב א חו לעז ר על כ יתו , ב ת ב ויה , א ות ל קי ים מצ להב ו ש רב א.ל הב לם הז ה ו י עו חי יאו ל

ל צאו הו כ כו אליה ו מ מש ו ת ל ש ראו ר חו ץ ו ב ים ש ל, םהאנש צאו הו כ ם ו מ אלי הד ו , ג לב נו חת המ פ ם ק , ני מש ו לה הו א ג ט רו לו הרי ב אמ ם ו צו ו אותו לבא עמ , י ו מה ו

לא עב ם ימים מו עטים ו הלך אחריה יה. ו בי אר ת צ גו א הר מן עד ש ר ז

יכו ש ערי הל וי מ רח ל ים לב ל האנש אלי כ ני גו ם מפ יה חי ם ו תיה חלו ים לצאת מנ וי חו ץ. ר ב לים אש נו ם המ הד

8 5

' רב ד

8 6

ר' הלל צייטלין – על שום מה? משיחותיו של ספקן וגים ובעלי שיטותעל אידאול

מעלה אדומיםר"מ בישיבת , הרב עוז בלומן //

צייטלין בעיתון הלל ר'פרסם את המאמר "על שום מה? משיחותיו של ספקן" (. שנת תרס"ה 1905ספטמבר "הזמן" הווילנאי, בערב ראש השנה שנת תרס"ו )

, תנודות פוליטיות ומאורעות קשיםוטלטלותיתה שנה רבת מהפכות ( הי1905)פרעות ופוגרומים ,סיתבאימפריה הרויפן וניסיון ההפיכה -מלחמת רוסיה –

ודחיית לארבע קצוות תבל ל יהודים הגירה מאסיבית שב"תחום המושב", "תכנית אוגנדה" בקונגרס הציוני השביעי, ועוד. גם בעולמו שלו הוא חווה

ד באותה שנה עקר את דירתו לווילנה, בעקבות הזמנה לשמש אח –לה טלט 1.מ"מנהלי המערכת וחבריה הקבועים" בעיתון "הזמן"

בעל משפחה, שמאחוריו , וארבע היה אז יוצר עברי מבטיח כבן שלושים ר' הללמספר סדרות מאמרים חשובות ב'השלח' ו'הדור' ואף ספר אודות ברוך שפינוזה.

עשרות –, שארכה כשנתיים, הייתה אחד מפרקי חייו הפוריים תקופת וילנהפיליטונים, טורים רים בענייני פילוסופיה והגות לצד סקירות ספרות, מאמ

עט "עממי"(. פריחת הספרות והשירה ומאמרי דעה פוליטיים )לרוב תחת שם הבאותה העת סיפקה לו חדשות לבקרים מושאי התייחסות, והוא העברית החדשה

–ה סקירות ומאמרי ביקורת. את מאמריו ההגותיים מעטרים קטעי שיר פרסםין ומלרמונטוב, משייקספיר הוא מצטט, לעיתים קרובות )בשפת המקור( מפושק

טו אודות חייו ויצירתו של ניטשה התפרסמה מעל ומהיינה. סדרת מאמרים פרי עץ, מי שהיה בן ציון כ"דפי הירחון הספרותי של "הזמן", בעריכת דוד פרישמן.

מייסד העיתון, העיד לימים:

' היה הלל צייטלין ]...[ היה מדבר על ברנר, על "הכוח הדינאמי ב'הזמןבה כעל אנשיו וסטוייבסקי, על אליושה קאראמאזוב ועל סוניה מארמילאדוד

19/12/1904, הזמן 1

8 7

הקרובים, מתי סודו, ונפלא היה מאוד, שיצורי תהום רבה אלו מתמזגים אצלו 2ל הטריטוריאליזם ]...["עם השטחיות המפלגתית ש

מרחיק לכת בחייו וביצירתו. די לציין כי זו התחולל גם שינויקצרה אך בתקופה יו ומסותיו זוב את וילנה שפת הכתיבה העיקרית שלו תהיה יידיש, ספרכאשר יע

יחלו לעסוק בחסידות ובקבלה ופעילותו הפוליטית כמעט ותחדל. סדרת ייט ]=געגועים ליופי[" תחתום תקופה זו, המאמרים "די בענקשאפט נאך שיינה

3שינוי שהתחולל בה.ותעיד יותר מכל על ה

, שהוא מעין כתב אישום מקיף שלפנינו במאמר ניכרותאלו תהפוכות וטלטלות המתיימרות להעניק המטריאליסטיותצמתו כנגד שיטות המחשבה ומפתיע בעו

ר המושגים את אוצתחילה מגחיך ר' הללמענה כולל לשאלת החיים. , תוך תיאור בכללו וליטיהפאף ו ולאחר מכן את זה המרקסיסטי 4,הפוזיטיביסטי

מנסים לחמוק. בשנה שלאחר מכן כל אלו, לדעתו,אימת המוות הישירה ממנה פיע מסותיו החסידיות הגדולות. בנקודת זמן זו, ניכר שהוא עומד על יחלו להו

סיפו של מפנה דתי.

קיים בכתיבתו כבר מראשיתה. יש לזכור כי לווילנה הסבל כמוטיב עיקרי היה הפוגרום הראשון הדלות ב"תחום המושב" ובוגר כפובליציסט ר' הללהגיע

ותו הציבורית. כחצי שנה , שהקנה לסבל מעמד מכונן בפעיל)תרס"ג( בקישינבבאחד ממאמריו את טענותיו ר' הלל, סידר )תרס"ו( קודם לפוגרום קישינב השני

:תל אביב) ת: חמישים שנה בהיסטוריה של יהודי רוסיהזכרונובן ציון כ"ץ, 2 146-157, עמ' (תשכ"ג

פי: אסתטיקה ומשיחיות בכתבי הלל צייטלין', עשהאל אבלמן, 'הגעגועים ליו 3 515-542, עמ' 10, גיליון חוליות

אוגוסט קונט והרברט ספנסר )ובמידה רבה גם הפוזיטיביזם מבית מדרשם של 4מבוכה רבים מהצעירים ברחוב היהודי, ובכללם אף את ר' מקס נורדאו( הביא ב

שקפה מטריאליסטית צמו. בהכללה מסוימת ניתן לומר כי הייתה זו ההלל עשקיפלה בתוכה תביעה לחקור את מדעי הרוח והחברה לאורם ה'ריאלי'

ובפרט לאורה של תורת האבולוציה. וה'ניטרלי' של מדעי הטבע,

ה ס מ

' רב ד

8 8

ובצורה אופיינית –וה"אידאליסטים" "בעלי השיטות"פש" כנגד של "מר הנ ו במשיח:תם את ייאושח

"אבל מה לי ולהיסטוריה? מי לי ולטוב אשר ינחלו בני אדם אחרי מאות דורות? ה צריכים למות אלה העוללים והיונקים? ]...[ האם בשביל שיש איזה בשביל מ

כלום יכפר איזה 'סדר יפה' את חשבון מטפיזי עליי לסבול צרות שאול? ]...[ י יודע: המשיח צריך היה לבוא! אחת היא אנ הדם הנקי הנשפך בראש כל חוצות?

5]...[ המשיח! אייך?"

ידאולוגים, כי אם גם את בשם הסבל הוא נפנה לשלול לא רק את האבהיותן, לדבריו, אשליות שאינן מסוגלות להיטיב עם –האידאולוגיות עצמן

וני היהודים באירופה. ר' הלל תקף בחריפות את הסוציאליזם מצבם של מיליברחוב היהודי, כמו גם את "ציוני ציון" ומפלגות נוספות שה פופולרי שנע

, מעדיפים אידיאליזם, רומנטיקה ואף בתנועה הציונית. אלו גם אלו, לדבריו סנטימנטליות תחת הישרת מבט אל המציאות המרה:

הכל צריכים למצוא יסוד בה ]...[ מה שפיתחו "מרקס היה למין ביביליה, שסיימו האברכים היהודים –התמדתם וקביעותם דייקנותם ובהגרמנים במדעם, ב

יים של אנשים ריאליים בפלפוליהם המשונים ]...[ נשכחים האינטרסים הריאל 6]...[ מהיעדר השתתפות אמיתית בצערם של צעירינו האומללים"

טיקה תחת המיסטיקה שהורישונו אבותינו, "אתם חפצים לזכותינו ברומנ. אתם חפצים לזכותנו יים, בחיים של הווהיאליים וממשואנחנו חפצים בחיים ר

תנו אנחנו מרגישים כאבכשמכים אוב'אידיאלים' ואנחנו אנשים פשוטים אנחנו: 7אתם אומרים: ציוניות של ציון, ואני אומר: חיים של חיים..."]...[

15/5/1905, הזמןשל עולם', הרב הלל צייטלין, 'בחללו 5ת (, חובר1905)ירחון(, שנה א ) הזמןל חיינו", הלל צייטלין(, "עהרב עממי ) 6

(על חיינו)להלן: צייטלין, 452ט, עמ' .34/12/190; 20/11/1903, הזמןבתוך: "מלב דוי",, צייטליןהרב הלל 7

8 9

למציאת פתרון שיוכל לתרום ולו במעט להקלת הסבל, הוא קרא שוב ושוב הכלב, מהקבצנות, מהדלות, החשכה, הבוז והקלון". "מחיי –גטו ליציאה מן ה

לדבריו, פתרונות ערטילאיים על הן הסוציאליסטים הן "ציוני ציון" מעדיפים,הטיה יהודית אופיינית לפלפלנות ומיסטיקה. –פני מפלט ממשי ליהודים חיים

גל הוא שאמור להדריך את החשיבה למציאת פתרונות. רק הוא מסו –ב הכאההיחלצות הגמורה מכל תמונת עולם "אידאולוגית" ומכל שיוך לאפשר את

ם:אוטומטי לצד אחד מן הצדדים הניצי

"כי אמנם העבודה הרוחנית היותר נחוצה עתה היא להשתחרר מכל מיני תכל ולהתבונן היטב בצערם של התורות שמטיפות 'ברושוריות' שונות, ולהס

היותר נחוץ! ]...[ להשתחרר מן י והראשון והחיים עצמם ]...[ זה הצעד הרוחנהילנו, רק כאשר יתקוף צערם של החיים את האדם, יב –התורות ההן באמת

יחרידנו, ירגיזנו, יגזול את מנוחת נפשו, יתקפנו בחוזק יד, יאלצנו למצוא פתרון 8חנו לצאת מן הדעות הקבועות והמקובלות"לשאלות הארורות, יכרי

אידאולוגיה" גלגול מודרני של עבודת אה במושג ה"למעלה מכך. ר' הלל ר: "ובתוך כל למההאלילים. באותה שנה ביקורת זו הלכה והעמיקה לכדי תמה ש

הפנים המתחלפים והצורות המתחלפות ישנו גם חלוף וגלגול זה: האלים ה גם אלה אינם משועבדים עוד לאדם, כי אם כאל]...[ מתהפכים לאידאות

טפחים זיקה אינטימית אל רעיונות, אנשים מ 9".משעבדים הם את האדםמהאדם, –נות ומעוניינים בהגשמתם בכל מחיר. הרעיונות הולכים ותובע קרב

ובתוך כך אובד היושר האנושי ועמו רגש האחווה וההשתתפות –כמו גם מהזולת בצער הזולת,

ם נעשים לאלילים הדורשים הקרבת קרבנות, מפני שהועמדו מעל "מפני שההחיים, מפני שמקריבין על מזבחן את ההווה ואת העתיד של העם יים ולצרכי לח

10האדם החי, את הלב החי, את הפה הרעב..." ששוכחים על ידן אתגם יחד, מפני

453, עמ' על חיינוצייטלין, 8 8/2/1906, הזמן", : מחשבות שלא בעתןהרוח צייטלין, "קנייניהרב הלל 9

142-141, חוברת ד, עמ' על חיינוצייטלין, 10

ה ס מ

' רב ד

9 0

ונות, הלל קבל על חוסר הרגישות לסבל ולחיי אדם של תנועות מתנועות ש 'רחיהם משום ואף מנה מספר מקרים בהם נמנעו יהודים מלהושיט עזרה לא

השתייכו לאידאולוגיה שונה. אותם אידאולוגים, לדידו, חטאו חטא חמור שהכולל בתוכו באופן מובנה עניין ודאגה –ושג למשמעותו המקורית של המ

11לרווחתם הממשית של בני האדם.

" נתהפכה לאליל. גם הוא שותף לגעגועים לדידו, גם שאיפתם של "ציוני ציוןאך –ת "בת הקול המנהמת כיונה בחורבות ירושלים" לציון, גם הוא שומע א

כסות עיניים אשר "הקריאה לישוב ארץ ישראל בשעה גורלית זו היא לא פחות מדר אהבה מהע –על בטלנות, אין אונים ואי חפץ לעשות דבר בשביל העם

רץ ישראל לשמש מקלט למיליוני היהודים באירופה ". אין בכוחה של אאמיתיתכוחות עיוורים, חשכים, הכחדה. הולכים ומתרבים באירופה " העומדים בסכנת

". אחראים קמות, אל משחיתכלי אל נ, חרב מלאך המוות בידם ]...[ אכזרייםולוגים הקהים לכך הימין והשמאל, הלאומיים והסוציאליסטים, האידא

קרי הלב, שוחרי המהפכות והפובליציסטיים קצרי הרואי, והפעילים הפוליטייםם האכזריים ובעלי ההון, האסתטיקנים המנותקים והוגי הדעות השליטי

ת מלחמה משוכללת, ויובילו המטריאליסטים. כל אלו הופכים את היבשת למכונפורסמת "על הזבח", למרחץ דמים, ל"רציחת קין שאינה פוסקת". במסתו המ

אותה השנה על פרעות קישינב, הוא יפטיר בפיכחון תהומי שתיכתב בהמשך וגע לשאלת היהודים: "כי אך שדה בית הקברות גדול יישאר מכל ערי בכל הנ

ישראל, מכל ההרג הגדול וההרס הרב".

של ר' הללעל רקע המעבר גם הנימה החריפה במאמר זהלקרוא את תכן וישיילנה. וילנה שכנה אף היא ב"תחום לכרך הגדול של וי –קטנה יהודית מקהילה

קטואלי, תרבותי ופוליטי ליהדות מזרח המושב", אך שימשה מרכז אינטלילים באותה עת היה בה כמעט רוב יהודי. בווילנה, מעוזם של המשכ. אירופה

סדו היהודיים, שגשגו הספרות, השירה והעיתונות בעברית וביידיש. בווילנה נו

455-454, חוברת ט, עמ' יינועל חצייטלין, 11

9 1

רץ הירשביין, אז משכיל ומהפכן צעיר, כתב גם "חובבי ציון" וה"בונד". פ בזכרונותיו:

נה הגיע הלל צייטלין: מי שהיה כבר אז העצב הרוטט של הספרות "לווילהעיניים הכחולות ביותר אדמדם ושיער מגודל,-העברית. בעל זקן צהבהב

משולח. ואכן הוא התעתד שבעולם ]...[ הלל צייטלין הביא עמו משהו משל דמות , ין שליחות אפוסטולית ]...[ יום יום היה מתפלל בטלית ותפיליןבמהותו למ

12ועם זאת היה מקורב אל הצעירים"

תי, את חזונו הרוחני, אופיו הד –לצד חזותו הבלתי שגרתית –אחרים ציינו ושיחותיו הארוכות אודות שופנהאואר, דוסטוייבסקי וניטשה, שהתקיימו

13הרוח ואיש המוסר הציבורי. תו הצנועה. כבר אז ראו בו את אישבדיר

נחת מרובה. כך הוא -עסקניה, עוררה בו גם אייש לשער כי וילנה, על תרבותה ו אושר בארץ ואומרים אתם לי: פה עמוד. בקש אושר,מציין במאמר שלפנינו: "

ברושמי או 'כלל'ואם גם תרבו להונות את עצמכם ולהטביע את הפרט ב]...[ השאלות –בכל מיני הצחוק הנעימים והנוראים גם יחד ]...[הרגע ובתענוגי הרגע

".בתקפן הן עומדותהארורות

את אותה העמדה שיחלץ לימים פרנץ רוזנצווייג מחפירות מלחמת העולם ר' הלל בחופזה מתוך ממשות חיי הסבל של יהודי מזרח הראשונה, מנסח כאן

".וא אמת האמיתות...הלא ה –המוות אירופה. "

, עמ' (תשל"א: תל אביב) 1900-1910במהלך החיים: פרקי פרץ הירשביין, 1256

)תשכ"ח(, , שנה מ"ז הדואר, "זכרונות על הלל צייטלין"זבולון ויינברג, צבי 13 130גיליון ח, עמ'

ה ס מ

' רב ד

9 2

ר' הלל צייטלין –מה? משיחותיו של ספקן" "על שום

ותם בני האדם שיש להם לכל דבר מילים מוכנות כמה מקנא אני בא א.וללות בתוכן מכבר, מילים המספיקות לבאר כל דבר ולפרש כל דבר, מילים הכ

ומוחלטים.שיטות שלמות, מושגים מוגבלים ומסוימים, פתרונים שלמים

רים האלה. לבני אדם אלה כמעט שאין כל כמה מקנא אני בבני האדם המאושדרישה, ועל אחת כמה וכמה שאין הם יודעים בצערו צורך במחשבה, בחקירה ו

עיתי...של המסופק תמיד, המבקש תמיד וחושד תמיד את עצמו: שמא ט

כל הדברים כמה מקנא אני בבני אדם אלה היודעים את הכל ומבינים את הכל.ודעים הם תשובות ברורות, קצרות ומספיקות שבעולם מחוורים להם כשמלה וי

ות...על כל השאלות הארור

לפני עשרות שנים הספיקו רק המילים: אבולוציה, ריאקציה, קידמה, ריאליזם, של אוגוסט קונט[, אורגניזם סוציאלי, =השלבים ]פוזיטיביזם, חוק שלושת ועוד. החופשית, ההתרכבות והדיפרנציאציה, ועוד חופש המסחר, ההתפתחות

ריוניזציה, התרכזות עתה ישנן עוד מטבעות עוברות לסוחר: פרולטריון, פרולטהקפיטליזם, הסדר הקפיטליסטי, שלילת הסדר הקפיטליסטי, המטריאליזם

ליזם הכלכלי, הפסיכולוגיה של הבורגנות, הפסיכולוגיה ההיסטורי, המטריא '.ות, הפסיכולוגיה של הפרולטריון וכו' וכובורגנ-של הזעיר

, =תעמולה[] בימים היותר אחרונים סובבות הולכות עוד מילים: אגיטציה אורגניזציה, קונספירציה, טקטיקה מפלגתית, יחס מפלגתי וכדומה, וכדומה.

לים ופירושן הקצר בלבד, ואלה יודעים את כל פרטי אלה יודעים רק את המילה יודעים ת בהן, ואולם הצד השווה שבהם שכאלה גם אפרטי השיטות התלויו

להשיב על הכל ויודעים ומבינים את הכל, את הכל.

מדוע קשה לי לחיות והחיים והמוות גם יחד יבעתוני? –

לפי הסדר הממוני השורר עתה בעולם וכו'. –

9 3

רשעה שולטת בכל וידה כל כך אמיצה?מדוע ה –

לם וכו'.לפי הסדר הממוני השורר עתה בעו –

ת השקר ושונאים את כל אשר ינסה לגלות מעט מדוע אוהבים בני אדם כל כך א – מן האמת?

דר הממוני השורר עתה בעולם וכו'.לפי הס –

מדוע הכל כה נעלם ומכוסה ואי אפשר לדעת ולהשיג דבר מה? –

הממוני השורר עתה בעולם וכו'. לפי הסדר –

לות והתמיהות ועל כל אשר ישאך רוחך וכה סובב הולך תירוץ אחד על כל השאול את כל אשר יתעה לבבך ועל כך אשר יחרידך ויבהילך ועל כל אשר יגזועל

שנתך בלילות. ומה יעשה איש שכמוני שאיננו מוצא מרגוע בכל מיני התירוצים, ת בה גם יחד?המילים והשיטות הכרוכו

מקומן עומדות מה יעשה איש, היודע ששיטות חולפות ועוברות והשאלות עלוהאוויר כל כך מחניק והחושך כל כך גדול ואין והחיים כל כך קשים ורעים

ת ואין לצאת מן האופל והתהום והצעקה מתפרצת ואין שומעה להכיר ואין לדע והאנחה שוברת ואין אזניים לה?

ני יוצא לדרכו מלא אמונה בכוחותיו, בקדושת אידיאליו, מדוע פלוני הציושגבה, והוא נהרג אשר יעבוד לעמו, בעתיד הנהדר, בתכלית הנבעבודתו הרבה

בשביל איזו אגורות שקיוו למצוא אצלו?

פלוני עומד ושופך את דמעותיו לפני אל חנון ורחום מתוך ספר התהלים מדוע ת רקתו?וכדור מוות של איש צבא חולף ועובר א

הוא נרצח בידי מדוע עומד ילד פלוני ומגין על אחיו הקטנים ובהגינו על אחיו אכזר?

, הוא וחייו, תקוותיו, אידיאליו, חזיונותיו ומשא נפשו?מדוע האדם כה הפקר

ה ס מ

' רב ד

9 4

הכל כה מלא לעג מר לכל אשר ישאף האדם ולכל אשר יאהב האדם ולכל מדוע אשר יוקיר ויכבד?

האמיתות... מדוע זה כל כך יפחיד ויבהיל, ישומם הלא הוא אמת –המוות ימשוך ויקרא, יאיים ויהתל גם יחד?ויחריד? מדוע זה

?עגו כל כך קר ואכזרי? מדוע זה לעגו מלא כל כך אמת וזוועהומדוע ל

ומי היא אותה היד המביאתני לעולם, המענה אותי בכל מיני עינויים וייסורים, תהום רבה?המושכת בקסמיה ודוחפתני ל

ך קרובים והם ומה הם אותם עולמות אין קץ שכל כך רחוקים המה לי וכל כ ושכים?מושכים ומבהילים, מבהילים ומ

הו, ברקיו, רעמיו, ומה הוא אותו הליל הארוך, בלהותיו, קסמיו, חשכו, נג אימתו, תוגתו, יפיו וגבורתו?

לא נודע לנו, שכל ומה הוא אותו ה"שם" שכל כך מדבר הוא אל לבנו וכל כך רחוק הוא מאיתנו ובקרבנו כך נשאף אליו וכל כך ניבהל מפניו, שכל כך רחוק

בלבנו ישים ארבו?

זינו ואל עליצות ומה הם הגעגועים אל אושר אשר איננו ואל הוד ויופי אשר לא ח אשר אין על עפר משלה?

חזון?ומה הם החלומות הגדולים אשר ימלאו את נפשנו רטט היצירה ורעדת ה

?ומה הם החלומות הנוראים אשר לזכרם תסמרנה השערות ויקפא הדם

ם? מה הוא המוות?ומה היא השאול? מה הוא השחת? מה הם החיי

9 5

, אושר בארץ, אל תבהל ואומרים אתם לי: פה עמוד. בקש אושר ב. ברוחך, אל תחקור במופלא. עמול, עבוד, שכלל, הדר.

ם תחרידני אותה השאלה המרה: לשם מה?שומע אני לדבריכם, ואולם פתאו

זווית ומהרהר בכל שיטותיכם, דעותיכם, הוכחותיכם ופורש אני לאיזו קרן דבריכם, ועדיין אינני יודע למה ובשביל מה?ו

מותי, וכל "קידמה" לא תתן תוכן לחיי ולא תרחיק ממני –המוות חיי, ו –והחיים את בהלת המוות.

דרכו הקרה, האפלה והשוממה ישר אל עולם וכל אחד מאיתנו הולך לו באחד לבדו וכל "אחדות סוציאלית" לא תעזור ולא הדומיה. הלך נלך כל

…יעתוש

מודעות אבל ואם גם אלפי נאומים תדברו איש על קבר רעהו, ואם גם אלפיליבותיכם יישארו קרים –תכתבו, ואם גם אלפי מצבות תקימו איש לאחיו

ון ומהומה בכדי להשקיט ולהרגיע את אימת החיים ואם גם תרבו שא ככפור, על לא תועילו,הו –והמוות

יע את ה"פרט" ב"כלל" או להטביע את ואם גם תרבו להונות את עצמכם ולהטב "הוא" עומד בחרבו הקשה, –י הרגע הפרט ברושמי הרגע ובתענוג

ק ואם גם תרבו להשתעשע ב"זכויות" אשר תדרשו ואשר תשיגו ובכל מיני הצחו דות.השאלות הארורות בתקפן הן עומ –הנעימים והנוראים גם יחד

רו, אף אני אעבוד ואעמול ובקשתי שטוחה מלפניכם: עבדו, עמלו, עשו, ייצ 14לחשוב ולהסתפק ולשאול: על שום מה? עמכם. ואולם תני לי גם לעמוד לרגע,

ת שמורות ל"מקורות יודעי דבר"כל הזכויו© 14

ה ס מ

' רב ד

9 6

"דון ג'ובאני"איזהו גיבור? סקירה והרהורים על וגר ישיבת הר עציוןב, אסף בראון //

מולחנים. , לפחות חלקים גדולים ממנהשכולה או , אופרה היא צורה של הצגהידי השחקנים )שהם גם זמרים( ומלווה בידי תזמורת )קטנה על המוסיקה מושרת

ת( היושבת בירכתי הבמה. לאורך כל קיומה של מה שמכונה 'המוסיקה יחסידולה ומשמעותית שמלחינים רבים הייתה האופרה נחשבת כיצירה ג, הקלאסית'

הגיע מעמדה של , 18-יקר יצירתם. במהלך המאה הרצו להלחין וראו בה את ע לשיא.האופרה

הולחנה על ידי , '(האופרה דון ג'ובאני )או 'עונשו של המופקר דון ג'ובאניבזמן ששהה בפראג. את הליברית )הטקסט של האופרה( , 1787מוצרט בשנת

טלקי לורנצו דה פונטה. האופרה נחשבת על ידי רבים כתב הליבריתן האיתה כאופרה וכמה אנשי רוח אף הכתירו או, ה הטובה ביותר של מוצרטלאופר

לי והמוסיקלי מגלה שהיא הטובה ביותר שנכתבה )ראה להלן(. עיון בתוכן המילומשקפת הרבה מן המתח שבין 'קלאסיות' ל'רומנטיות' ששרר באותה תקופה

האופרה ואת במאמר זה אסקור בקצרה את ופת 'הסער והפרץ'(.באירופה )תקדת האופרה עם מתח השלכותיה ולבסוף אציע פרשנות משלי לאופן שבו מתמוד

זה.

העלילה

ולפורלו הוא משרתו הצייתן. במערכה הראשונה , דון ג'ובאני הוא אציל מושחתעוד לפורלו ב, של האופרה אנו רואים את ג'ובאני נכנס לביתה של דונה אנה

–הקומנדטורה –עד שאביה , דונה אנה משקיף מן הצד. ג'ובאני מנסה לפתותקרב. ג'ובאני נענה מיד להזמנה ובמהלך -ותו לדומגלה את ג'ובאני ומזמין א

את הקומנדטורה ונמלט ביחד עם לפורלו. הקרב הוא הורג

א מנסה הו –בהמשך המערכה אנו פוגשים במעשי שחיתות נוספים של ג'ובאני בל בורח מהמקום כאשר מתגלה כי א, לפתות אישה נוספת בשם דונה אלווירה

9 7

ש אותה. במהלך תמונה זו מושרת אחת הוא כבר פיתה אותה בעבר ומיד נטכאשר לפורלו מונה את מספר הנשים , של האופרה המנגינות המפורסמות ביותר

שדון ג'ובאני 'כבש' ופיתה בכל אחת מהמדינות בהן עבר.

בשם צרלינה שבדיוק דון ג'ובאני כמעט ומצליח לפתות אישה, ד בהמשךמישל אלווירה שרודפת אחריו מתחתנת באותו היום. מעשהו נמנע רק בזכותה

ומזהירה את צרלינה.

רודפים כולם אחרי דון , מזטו ואוטאביו –ובני זוגן , לווירהכעת צרלינה ואונה מסובכת שמתרחשת לאחר ג'ובאני ומעוניינים להתנקם בו. בסופה של תמ

ף שג'ובאני נמצא בו על מעשיו המרושעים של ג'ובאני מכן מגלים משתתפי נש אך ג'ובאני נמלט מהמקום. , ס אותוומנסים לתפו

ת עוד כמה ממעשיו הרעים של ג'ובאני. לפורלו תחילת המערכה השנייה מתארצידו בעזרת אך ג'ובאני מצליח להשאירו ל, בשלב זה כבר רוצה לעזוב אותוג'ובאני ולפורלו לבית קברות בו מצוי מגיעים, העלאת המשכורת שלו. בהמשך

הרג ג'ובאני. הפסל מודיע לג'ובאני כי הוא עתיד אותו, פסל של הקומנדטורהאך ג'ובאני לא מתרגש ומזמין את הפסל , יחה. לפורלו רועד מפחדלמות עד הזר וספות.בו תכנן גו'באני לפתות נשים נ, לנשף הערב

, אך גם עדיין מאוהבת בו, 'ובאנילנשף מגיעה גם אלווירה שרוצה לנקום בג, אולם ג'ובאני מתעלם ממנה. בהמשך, רכיוומנסה לשכנע אותו להיטיב את ד

כן מגיע לנשף. הוא מוכיח את ג'ובאני על מעשיו הרעים הפסל א, להפתעת כולםבסוף הפסל מושך את ול, ודורש ממנו לחזור בתשובה. ג'ובאני מסרב בתוקף

. ג'ובאני איתו אל עבר השאול

ת למקום בו כל מי שחיפש את ג'ובאני קודם לכן בשביל לנקום בו מגיעים כעאת לפורלו רועד מתחת התרחש האירוע עם פסל הקומנדטורה . הם מוצאים שם

והוא מספר להם על מה שקרה. הם שרים במקהלה וחותמים במסר: 'זה , לשולחן האופן בו מת משקף את חייו'. –רשע סופו של כל

ה ס מ

' רב ד

9 8

גרסאותמחלוקת

שונות. גרסת הוצגה האופרה 'דון ג'ובאני' במספר גרסאות, במהלך השניםששה אנשים ביחד( כוללת בסופה סקסטט )קטע בו שרים , פראג המקורית

וכיצד כל , שבו אנו רואים את חתונתה של צרלינה עם בחיר ליבה, מסייםובאני. אופרה נושמות לרווחה בהיוודע מותו של דון ג'הדמויות שהופיעו ב

ואילו , סקסטטקוצר ה, בגרסת וינה שנוצרה על ידי מוצרט עצמו לאחר מכןחים לחלוטין את קיצצו המנצ 20-ורובה של המאה ה 19-במהלך המאה ההרואית של דון ג'ובאני -וסיימו את האופרה ברדתו הטראגית, התמונה החותמת

אל השאול.

חודשים ושנים בניסיון למצוא את שבעוד אנשים יכלו להשקיע , מדהים לצייןדי יל לברר האם תו מסוים הופיע בה או בשב, הגרסה המקורית לסונטה של מוצרט

שהיה ידוע לכל המוסיקאים על , של מוצרט האופרה המפורסמת ביותר, לאאה בוצעה ללא סצנה זו עד שלהי המ, הסצנה האחרונה שאמורה להיות לה

הוגה דעות מרתק )מ'אסכולת , דורנוהזדעזע תאודור א 1967-ב, הקודמת. כךשכלל את , של אוטו קלמפהרר לאופרהמביצוע , פרנקפורט'( ומלחין בעצמו

הסצנה האחרונה שלה:

של סיום שמח רק מפני שיש אחד כזה אינה טובה לנו. ההוד של סצנת 'החזרתו –כל מה שנשאר , קדמה לו. אחריוהקומנדטורה מעלה וממקד את כל העלילה ש

אשר , אסור לה שתשלוט על יצירה, ידחה הצידה. הערכה לסגנוןצריך שיוקנת אפילו את עקרונות הסגנון שלה עצמה מכל ערך. ]...[ גם בגבהיה מר

צרט עצמו שמח היה לחתוך סצנה זו.מו

הרואיות וחופש בדון ג'ובאני

או או' וטען כי מדובר באופרה הטובה כשקירקגור תיאר את דון ג'ובאני בספרו ' הוא תיאר אותה כפי שבוצעה לאזניו, ושלמת ביותר שיכולה הייתה להיכתבוהמובאני. דבר זה ללא החלק המסיים בו הדמויות כולן שמחות על מותו של דון ג' –

המעלה , איפשר לו לתפוס את האופרה בצורתה הרומנטית )והאנרכוניסטית(

9 9

המוות. הגיבור ואת ההתמודדות חסרת החת שלו עם על נס את חירותו של צירה בתור שתיאר את הי, ניתן למצוא גם אצל א.ת.א הופמן, תפיסה מעין זו

)אם ה כוח ממית ממשי.ובסיפורו הוא מייחס לאופר, 'האופרה של כל האופרות'הרי שהיא , מה מסמלת האל"ף האחרונה בשמו של א.ת.א הופמן, אגב, תהיתם

הוסיף הופמן לעצמו אותו, השם השני של מוצרט –מו 'אמדאוס' מייצגת את שהדים ון ג'ובאני(.שנבעה בעיקר מההערצה לד, כתוצאה מהערצתו למוצרט

פחד ועם המוות אלמנט מרכזי נוספים לגישה הרואה במוטיב ההתמודדות עם הבסרט 'אמדאוס' –באופרה ניתן למצוא באזכורים של היצירה בקולנוע המודרני

ים נקטו בגישה זו וראו בדון אחר (.2005ובעקיפין גם ב'באטמן' ) (1984)פרשנות שמקבלת חיזוק , המוות גו'באני את התמודדותו של מוצרט עצמו עם

שנכתב סמוך , ת החזקות בין הרקוויאם שלוומהאסוציאציו, מיומניו של מוצרט סולם רה מינור(. –לדון ג'ובאני )למשל , למותו

*

, יצירתו הגדולה 'פאוסט'משווה גתה בין דון ג'ובאני לבין 'קרמןב'שיחות עם א המתכתבת ישירות עם , ין רומנטיתונראה כי גם הוא ראה בדון ג'ובאני יצירה מע

ההשוואה בת האופרה בתחילת פריחתו.ה'סער והפרץ' שהיה בתקופת כתי ,היא מתבקשת למדי, גיבור הכורת ברית עם השטן-מחזה על אנטי, לפאוסט

שנחשב גם , אולם לי נראה כי השוואה למחזהו המוקדם של שילר 'השודדים' מתבקשת אף יותר., סער והפרץ'הוא אחת מהיצירות החשובות של תקופת 'ה

כפושע בעל תעצומות נפש. , גיבור המחזה, ב'שודדים' יוצר שילר את קרל מור –ג'ובאני ןוממש כדו, הוא נע ללא הרף על הציר שבין החירות ל'רוע' המוחלטאין גורם מטאפיזי , הוא לעולם לא יודע פחד או חולשה. שלא כמו בפאוסט

גיבורים הללו. התנהגותם היא חירות אנושית -האחראי להתנהגותם של האנטי הצד השלילי אך העוצמתי ביותר של חירות זו. –וק או ליתר די, צרופה

הגלום ברוע. הצד השווה ב'שודדים' וב'פאוסט' הוא הערצתם את החופשורבים ,וויליאם בלייק –כיוונים דומים ניתן למצוא אצל בן תקופתו של מוצרט

כמאה שנה , ובהק והבשל ביותר למגמה זו אצל ניטשהרואים את הביטוי המ, בגרסה בה מסתיימת 'דון ג'ובאני' במילה האחרונה של ג'ובאני מאוחר יותר.

ה ס מ

' רב ד

1 0 0

ת של ג'ובאני. קריאתו האגבית וההערצה להרואי –זהו המסר עמו אנו נשארים במהלך ההצגה מתפרשת כעת כאחד , "יחי החופש" –משהו של דון ג'ובאני

וכאחד מאלו המציגים את סוד המשיכה של , רכזיים של האופרהמהמסרים המ אני. ג'וב

חשיבותה של סצנת הירידה אל השאול מתחדדת לאור השוואת הליברית של דון שמבוססת ככל הנראה , אותה העלילה. העלילה לג'ובאני לגרסאות קודמות ש

יני בשנת עובדה למחזה לראשונה על ידי טירסו דה מול, על סיפורי עם ספרדייםי שניתן להבחין כבר ונקראה בשם 'הרמאי מסיביליה והאורח מאבן'. כפ, 1630ומדובר במעין 'מחזה , גרסה זו מדגישה מאוד את העונש המגיע לחוטא –מהשם

רסה זו אין כלל דיון בלגיטמציה של החטא והמוות מגיע אל דון גאימה'.. בת. המסר של מחזה זה הוא ג'ובאני )בגרסה הספרדית: 'דון חואן'( בפתאומיו

המוות עלול להגיע בכל –ח( , ' )קהלת ט'בכל עת יהיו בגדיך לבנים –משהו כמו בין דהניגו רגע ולכן אסור להתמהמה מלעשות תשובה ולהתחרט על החטאים.

אצל מוצרט הפסל מציע –הגרסה של מוצרט ודה פונטה לגרסה זו בולט לעין ולם זה מסרב. מגמה זו אכן הוסיפה להקצין א, לג'ובאני במפורש לעשות תשובה

דון ג'ובאני צועד 1840-אספרונצדה מ-גרסתו של דהכאשר ב, במהלך השנים בראש מורם אל עבר הגיהינום., בעצמו

-תמונה האחרונה ב'דון ג'ובאני' המקורי. מוצרט ודההאולם בל נשכח את נת הירידה אל ה'קלאסיים' מאזנים את התמונה הרומנטית שנוצרה מסצ, פונטה

ן תמים וכנה על לכתו של ששמח באופ, הפשוט, השאול. הם חוזרים אל המון עםהמקרב אותה לעבר ה'אופרה , ומשווים לאופרה בכל זאת גוון קומי, הנבל

סופו של הרע –ודת מבטו של הסקסטט המסיים 'יש דין ויש דיין' קבופה'. מנדם לעבר עתיד מזהיר ועם לכתו של הרוע האנושות יכולה להתק, לאבדון

משאירים , ן המסרים המנוגדיםומאושר יותר. את בירור היחס וההיררכיה בי ולהפקות הרבות של האופרה שבוצעו מאז ועד היום., היוצרים למאזינים

*

כך , ולא על ידי מוצרט, רית לדון ג'ובאני נכתב כאמור על ידי דה פונטההליבמייחס את , ך שאני )כמו אחרים(שבמובן מסוים יש חוסר צדק היסטורי בכ

1 0 1

יהודי –דה פונטה , פונטה. אגב-ולא לדה, טהמסרים של הליברית בעיקר למוצרר במעט את הזכישעשויה ל, היה דמות מרתקת בפני עצמה, מומר והולל לא קטן דון ג'ובאני שלו.

אולם בכל זאת יש להדגיש כי נתינת הקרדיט למוצרט איננה חסרת בסיס. מוצרט חר בשיא פרסומו כאשר כתב את דון ג'ובאני והוא בחר בליברית זה לאהיה , כך למעלה ממאה ליבריתים., כפי שהוא מעיד במכתב שכתב לאביו, שפסל

הוא היה זה שנתן ליצירה את , מוצרטוהשיווקי של כובד משקלו הפרסומי מוצרט היה שותף פעיל למדי בעיצוב מחדש של –מעמדה הרם. מעבר לכך

ופונטה ערך שינויים בליברית המקורי לפי בקשותיו של מוצרט., תהליבריהמופיעות , כמה מהשורות החשובות ביותר וה'רומנטיות' ביותר במחזה, בנוסף

נוספו על ידי מוצרט עצמו., ובאניול של דון ג'בסצנת הירידה לשא

אבל מעבר לכל זה חייבים לומר כי החשיבות הגדולה של מוצרט היא כמובן קיים ולמעשה לא ברור עד כמה , נת המוסיקה. קשה יהיה להסביר במיליםבהלח

במיוחד בסצנת , הסבר ממצה לאופן שבו מוצרט מדגיש את דמותו של ג'ובאניק כי אחד מהדברים שאפשר את הפרשנות ל. אין לי ספהירידה אל השאו

ה'רומנטית' לדון ג'ובאני היה המוסיקה העוצמתית של מוצרט שלא רק שהקנתה אל גם טבעה את אופיו. , למחזה את פרסומו

*

ולכן אנסה בכל זאת בכמה פסקאות קצרות , לום אי אפשרואולם פטור בלא כ מוצרט למחזה.לעמוד על טיב הפרשנות המוסיקלית שנתן

'האקורד המוקטן' הוא אקורד המורכב מארבע צלילים המרוחקים זה מזה ות והסמלים שמעורר האקורד במרווחים שווים של טון וחצי. לאסוציאצי

נה יכול להיות מואר על ידי דון ג'ובאני. שחלק ממ, המוקטן יש היסטוריה ארוכהרווח השטן'. במהלכה את 'מו 18-הטריטון ייצג לאורך ימי הביניים ועד למאה ה

הנוצר משילוב של שני טריטונים ואינו נושא , האקורד המוקטן, יתרה מזאתה'סטרא ; נקשר עם מה שאיננו ה'אחד', הטונאליות שייך למערכת האסוציאציות

אחרא'.

ה ס מ

' רב ד

1 0 2

עושה שימוש באסוציאציות אלו כאשר בתמונת 'הירידה אל השאול' הוא מוצרטבמלחמה פי רוב באקורדים מוקטנים.שמתחילים על נותן לפסל תפקידים רבים

ו עומד דון ג'ובאני איתן בדעת, המשלב בתוכו צדק ודמוניות, מול כח עליון זהרך התמונה דון גו'באני שר לאו, ולא מוכן לחזור בו. בניגוד לקומנדטורהשלרוב נגמרים ב'קדנצות מושלמות'. , מהלכים הרמונים ברורים וכיווניים מאוד

, במילים האחרונות המוחלפות בינו לבין הפסל, התמונהלקראת סוף , ואולםולאחר מכן , קטניםמתחיל גם דון גו'באני לשיר מנגינות המלוות באקורדים מו

נראה כי שינוי זה מבשר הפסל.הוא עצמו שר את הטריטון המשלים לתפקידו של ל ועם את העומד להתרחש כאשר ג'ובאני יורד שאולה ובכך מתאחד עם הפס

הרושם הוא , הדימוניים. כשהפסל שר מיד לאחר מכן 'קדנצה מושלמת' הכוחות, ברה על ההחלטיות של ג'ובאניג, טבעיים-כי החלטיותו שלו ושל הכוחות העל

בן האנוש.

תמיד היו , דיסוננטיים בכלל ואקורדים מוקטנים בפרטיש לציין כי אקורדים שימוש בהם בדון ה שהופך את האולם מ, חלק מהנוף של המוסיקה הטונאלית

הוא ההדגשה שלהם והשהייה , ל'הרואי', ועוד יותר מכך בארויקה, ג'ובאניההתמודדות –רה את מה שהתרחש גם בתחום הספרותי עליהם. הדגשה זו מזכי

אולם מה שהשתנה בתקופת ה'סער והפרץ' , קיימת תמיד עם הרוע הייתה. אם תרצו ה'שהייה מקבל רוע זה ובתקופה הרומנטית היה המקום היחסי אותו

על הדיסוננס' של הרוע.

*

אריאל סוקר, במאמרו על דון ג'ובאני המופיע בסוף התרגום העברי ללברית, שה הראשונההירשפלד שלוש גישות מרכזיות למסר של דון ג'ובאני. הגי

ובה דמותו של ג'ובאני 20-ששלטה בכיפה עד לשלהי המאה ה, הרומנטיתשה זו ראתה באופרה טרגדיה. הגישה השנייה היא מועצמת וזוכה להערצה. גיפיו עיקרו ל, שקודם על ידי אדוארד דנט ואחרים, גישת המסר הקלאסי והקומי

מותו של דון ג'ובאני של המחזה הוא הסיטואציות הקומיות הנוצרות במהלכו. ים על משקף את התפיסה הפשוטה והמסורתית לפיה הרשע נענש בידי שמ

מעשיו הרעים.

1 0 3

ר בו מצדד הירשפלד עצמו הוא ריבוי הרבדים וה"קולות" שבהם כתובה המסלהעביר לנו מספר מסרים פונטה ומוצרט רצו-דה, האופרה. לפי הירשלפד

וזוויות במקביל.

רים לא תוביל למסקנה שזו אינה טרגדיה או אינה "ראייה כוללת שלהדבואין קטבים אלה , זו קומדיה וגם טרגדיה – אלא בדיוק לכיוון ההפוך, קומדיה

מנטרלים זה את זה אלא קיימים ועומדים בכפיפה אחת."

צרט ודה פונטה משכנים את המסרים בהמשך מאריך הירשפלד להראות כיצד מו אית על מסר שונה ועל 'מודוס מימטי' שונה.כאשר כל דמות אחר, זה בצד זה

ורכבות רבה יוצרות מ, קיימות במקבילנראה כי שתי זוויות הראייה המת, אכןבעולמנו הרוחני. ההסתכלות החיצונית על הרוע רוצה בהיעלמו ואיננה רואה

המנסה להגיע , את ההסתכלות ה'פנימית' יותרבו שום מורכבות. לעומת זומנה גדושה של , עקביות, מגלה שם כוחות –רשע' עצמו לנקודות מבטו של ה'

'עצמיות'.

שהטוב יש בו מימד הכרחי –בה מנטית גילתה לנו אמת חשוהערצת הרוע הרושל ביטול עצמי. 'עשה רצונך כרצונו' ו'בטל רצונך מפני רצונו'. האידיאל הדתי

המוחשי אבל מהו הפירוש , גבוה והנשגב ביותר שלנו הוא 'דביקות בקב"ה'הלהיהפך לחלק ממש ממשהו , להתאחד, ביותר של 'דבקות' זו אם לא 'להידבק'

אלא ישות אחרת. משהו הוא כבר לא אני, חרא

*

אולם אם שערי פירושים לא , באופן אישי השתכנעתי מדבריו של הירשפלדהגיבור האמיתי של האופרה , לכך זווית נוספת. לדעתיננעלו ברצוני להוסיף

לפורלו. –היחידה המשתתפת הן בסצנת הפתיחה והן בסצנת הסיום הוא הדמות ; א טוב אבל גם לא ממש רער של דון ג'ובאני שהוא להמשרת הקטן והחיוו

אבל בפועל הוא משתף פעולה , שרצונותיו ודעותיו הם כנראה טובות בבסיסןל שרוצה לעזוב את גו'באני אבל זונח את כוונותיו רק בגל; גלמותועם הרוע בהת

וכל מעשיו והוויתו הם תוצר של נסיבות הנקבעות , שהוא ציני ופחדן; שוחד זול

ה ס מ

' רב ד

1 0 4

ו הגיבור האמיתי של המחזה שעמו אנו אמורים לא בידיו. זה, ידי זולתוב להזדהות.

ו אומר לפורלו כי מיד עם מותו אדונו המרושע שכל חייו ניסה להשתחרר ממנוכל תקוותו היא כי , דון אחרהוא ילך לפונדק להציע את עצמו כמשרת עבור או איננה נאמרת אפוא לזכות אדון זה יהיה טוב יותר. העובדה שאיננו 'רשע גמור'

אפילו רשע גמור הוא לא יכול. מי שבורח מהחירות –אלא לחובתו , של לפורלוהוא מי שמייצג בצורה האמינה ביותר , ופשואיננו יכול לשאת את עולו של הח

ל האנושות. לא דון ג'ובאני הרשע ההרואי וגם לא הצדק את רוב בניה ש, אותנו ונגרר. צופה מן הצד, א יצור חלשאל, האלוהי של הקומנדטורה

הבעיה –מדובר במסר 'מוסערניקי' מהמעלה הראשונה , אם כנים הדבריםאלא דווקא חולשת , מוחלט והטראגיהגדולה של האנושות היא לא הרוע ה

המתח , ולו במשהו, נקודה זו יכול גם להיפתרהאופי והרצון. ואולי על ידי שפוט' ו'כבול' בול. הטוב נראה בעיננו 'שהוצג לעיל בין הרע החופשי לטוב הכ

מפני שאיננו מצליחים להגיע אליו ממקום גבוה יותר. תקוותנו היחידה היא כמו , מסגרת, רוטינה, למצוא חברה; דון אחר שאולי יהיה טובלמצוא א –לפורלו , ן או בת זוג שבתוכם ולידם ניטה להתנהל באופן טוב יותר. אבל ניתןב, מוסד

ים הקיימים גם בטוב. הטוב המופשט להדגיש את הממדים החתרני, זאתלעומת והאידאלי הוא אולי אחיד וחסר אבחנה )אולי. נשאיר את השאלה הזו

טב אם הוא מברר אותו הי, אולם ה'טוב' הריאלי של כל אחד, ם כרגע(לפילוסופייהיה תמיד שונה מהאופן שבו החברה שבו הוא נמצא מתנהגת. הוא , לעצמו

–ולכן גם , יך מכל אחד מאיתנו הרואיותוהוא מצר, וחד והוא קשה להשגהמי שיעור לא מבוטל של טראגיות.

אות בחוטא אדם לא רציונלי ושפל. גישות רבות ביהדות )ובעיקר בנצרות( רווא )גם אם כולנו 'לא נורמלים'( ולפי זה החוזר לא אמור לחט, 'האדם הנורמלי'

ר להיות 'אדם נורמלית ולחזו-ת דרך חייו הלאבתשובה צריך למעשה לשנות א לתקופות בהם הנורמליות והשגרה היו נחשקות. , אולי, רגיל'. גישה זו התאימה

כלכליות -משינויים אידאולוגיים ואולי גם נסיבות חומריותכתוצאה , בתקופתנות השפע( הנורמליות והשגרה הן מילות גנאי. כעת ראוי להדגיש את מה )תרבו

1 0 5

המציאות הנורמלית. שלהיות אדם שהחטא היא –נכון יותר ממילא שלדעתי פירושו , בתורה –ובמקרה שלנו , באידיאל ה'טוב' שלו, הדבק במטרותיו

כשם שאמר דון , ם אחר פעם בכוחות חזקים ממך בהרבה ולומר 'לא'להילחם פעג'ובאני לפסלו של הקומנדטורה. גישה כזו עשויה להעניק גם לטובים מעט

שניטלו מן ההתמודדות ונתנו לבעלי קות המים הגנובים של ההרואיותממתי עבירה.

ה ס מ

' רב ד

1 0 6