אוניברסיטת בר אילן ?חרדיים לילדים שרים מה

אילן בר אוניברסיטת

מה שרים לילדים חרדיים?

ניר סרי

עבודה זו מוגשת כחלק מהדרישות לשם קבלת תואר מוסמך במחלקה למוסיקה המגמה

לתרפיה למוסיקה של אוניברסיטת בר אילן

תשע"ג רמת גן

של בהדרכתו נעשתה זו עבודה

גלבוע אבי ר"ד

למוסיקה המחלקה מן

אילן בר אוניברסיטת של

על ת חיל"-אני שר ב ת "אש ה א פ

ת "אל אדון",וגם א

כה דודי" ת "ל וא

הי סע הארון". ו"וי בנ

גינות אני מכיר שלש מנ

ל"אדון עולם"

ץ האר כולו השמים ו "וי רק אחת ל ו

באם". כל צ ו

אבל הכי אני אוהב

גינה המנ ת המילים ו א

ל הטי אחרי-לי-לה-ש ש", לי ש דיד נפ "י

נה". רנ כו נ ני "ל לפ

)אורי אורבך(

שלמי תודות

ואילו פינו מלא שירה כים, ולשוננו רינה כהמון גליו, ושפתותינו שבח כמרחבי הרקיע, ועינינו"

שמים, ורגלינו קלות כאיילות אין אנו מספיקין מאירות כשמש וכירח, וידינו פרושות כנשרי

להודות לך, ה' אלוקינו... על אחת מאלף אלפי אלפים ורוב רבי רבבות פעמים הטובות, שעשית

)מתוך התפילה( עמנו..."

כמו עמוד ענן כך תלך לפני העדר". על שעות רבות של חכמה, ידע, סבלנות, -לד"ר אבי גלבוע"

אור פנים, בהן בראת את דרכו של המחקר מתחילתו ועד סופו. מסירות, שלווה, ענווה ומ

,דייויד שוורץ, מר למסייעים בהתנעת התהליך, בעצות ובהכוונה מקצועית: פרופ' אדוין סרוסי

ואחי היקר ד"ר חגי סרי.

למר מיכאל לוקין מן הספריה הלאומית על העזרה הרבה בנבכי השפה היידית והניגונים

החסידיים.

שפתח לי שערים למפגש עם החברה החרדית.ללמוד שאתה יכול-אחיהקר ב'לצוות הי '

העידודאמי ואבי...עתה הם עולים וצומחים". על התמיכה, "שתלתם ניגונים בי -היקרים ילהורי

על הפירגון -מאוד היקריםריות לאורך כל הדרך. לחמי וחמותי בכל הדרכים האפשוהעזרה

והתמיכה לכל אורך הדרך.

ניצחת איתי הכל"! תודה! -היקרה לאישתי"

איפשרת לכל זה -, בעצות חכמות וטובותתפות מליאה, בחומר וברוח, בעין טובה, בעידודבשו

לקרום עור וגידים.

י האהובים, הממלאים את ליבי שמחה והשראה לעבודת מחקר זו. לילדי

העניינים תוכן

עמוד נושא

.....................................................................................................................אתקציר

1.......................................................................................................................מבוא

3..........................................................................................................סקירת ספרות

3................................................הרך הגיל ילדי של במוסיקה ורגשיים חינוכיים היבטים

5החברה החרדית.......................................................................................................

6...........................................................מערכת החינוך החרדית.................................

6מוסיקה בחברה החרדית..........................................................................................

11...............................שאלות המחקר.........................................................................

11.....................................................................................................................שיטה

11משתתפים...............................................................................................................

11כלי המחקר.............................................................................................................

11.............................................................................................................הליך..........

15ניתוח החומרים.......................................................................................................

16.............................................................................................סוגיות אתיות.............

16אמינות המחקר.......................................................................................................

11...................................................................................................................תוצאות

11..................................................................................................הסיפור הכרונולוגי

11....................................................................................................................שלב א

11שלב ב'...................................................................................................................

13..............................................................................................שלב ג'......................

15שלב ד'.................................................................... ..............................................

31.................................................................................................................ז'אנרים

31..................................................................................לילדים....... המיועדים שירים

11..........................................................שירים סביב השינה.......................................

15זמירות שבת...........................................................................................................

16.......................................מוסיקה חסידית..............................................................

53.....................................................................................................................זירות

53הבית.....................................................................................................................

51בית הכנסת............................................................................................................

55ת.....................................................................................................חתונות ושמחו

63חיידר.................................................................................................\תלמוד תורה

66........................................................................................................................דיון

11תרומתה של המוסיקה במרחב הטיפולי.....................................................................

51.....................................................מגבלות המחקר.................................................

51המלצות למחקרי המשך...........................................................................................

51..................תרומת המחקר עבורי כמטפל.................................................................

51ביבליוגרפיה...........................................................................................................

51נספחים..................................................................................................................

: פרוטוקול ראיון1נספח

: טופס הסכמה מדעת1נספח

: אישור וועדת האתיקה המחלקתית3נספח

: דיסק מצורף1נספח

Abstract .............................................................................................................A

א

תקציר

המחקר הנוכחי נולד מתוך עבודתי כמטפל במוסיקה עם ילדים חרדיים. שיחה עם הורים, אשר

, הניעה מחקר שהוא מסע את חוסר היכרותי עם עולמו המוסיקלי של ילד חרדיחשפה בפניי

המוסיקלי הרפרטואר ןלהתחברות אל עולמם המוסיקלי של מטופליי. מטרות המחקר היו אפיו

,חברתית-תכנית ומבחינה מוסיקלית מבחינה, 6-1בגיל הרך עד גיל החרדי מהמגזר בנים של

מסגרת הטיפול במוסיקה. ב להבנת המטופל ומציאות חייו תרומת השיריםוהבנה טובה יותר של

שיטת המחקר היא אתנוגרפית. שיטה זו, מבקשת ללוות ולתעד את המציאות התרבותית בה חיה

בתוך כך גם את ההתרחשויות המוסיקליות שבה ואת מקומם החברה החרדית, במצבה הטבעי, ו

תוכן. לצורך כך נערכו תצפיות בתלמודי תורה, ב"חיידרים" ובבית כנסת, התקיימו 1של הילדים ב

ראיונות עם הורים, מחנכים ומוסיקאים חרדיים. בנוסף תועדו חוויות מן השטח, שיחות, 1

ללים הקלטות חיות של שירים, דיסקים ואף שירים מפגשים אקראיים וחומרים מוסיקליים הכו

כתובים.

יר ומגוון המתגבש בתהליך בן עשרות הצביעו על קיומו של רפרטואר מוסיקלי עשתוצאות המחקר

מוסיקליים המרכיבים את המכלול 1ז'אנרים -שנים. בנוסף, הצביעו תוצאות המחקר על תתי

ה חסידית פופולרית, שירי ילדים, שירי משחק שאנו מכנים "שירי ילדים חרדיים" והם: מוסיק

והפעלה לפעוטות, שירי ערש ושירי השכמה, זמירות שבת, שירי לימוד וגם ניגונים. המוסיקה

מתרחשת בזירות שונות ומשמעותיות בחייו של הילד החרדי: המרחב הביתי, המרחב החינוכי,

חתונות ושמחות ובית הכנסת.

יבים משמעותיים בתפקידיה של המוסיקה המושרת לילדים חרדיים: עוד נמצאו במחקר שני מרכ

מרכיב חינוכי ומרכיב תרבותי. עניינו של המרכיב החינוכי הוא לשרת את המסר התורני המייחס

חשיבות עליונה לתורה ולקיום מצוותיה ולעזור לו לחלחל אל הילד, זאת באמצעות עטיפתו

ל מקום שאליו יגיע ויתפתח הילד במרחבי החברה רכה ונעימה הקיימת בכ מוסיקלית בעטיפה

החרדית. עניינו של המרכיב התרבותי הוא לחבר את הילד אל החסידות או הקהילה אליה הוא

שייך ולחזק אצלו את תחושת השייכות. שני המרכיבים הללו משתלבים בשלושת המרחבים

1

נועד לתחם בין סוגים שונים של שירים שיש להם, לפי ממצאי המחקר, מטרות שונות "ז'אנר" השימוש במילה

יוגדרו כז'אנרים במובן המוסיקולוגי של המילה נדרש עוד מחקר אשר יוודא כדי שאלו ו/או קהל יעד בגיל שונה.

.שאכן כל אחד מהסוגים מתייחד בסגנון מוסיקלי, בטקסט ובקהל יעד שונה

ב

-תי, והמרחב החינוכיהמרחב הביתי, המרחב הקהיל -המוסיקליים המשמעותיים בחיי הילד

,כפולהויוצרים יחד את "מודל החישוקים", המתואר בפרק הדיון. החישוק משמש כאן במשמעות

דיון מתואר כיצד החישוקים פרק ההן כמשחק צבעוני ומשעשע והן כגורם תוחם ומגביל וב

המוסיקליים השונים של הילד החרדי ומעצבים את עולמו. מתחמים את המרחבים

ה המושרת לילדים חרדים משקפת את מקומם בחברה ואת עמדתה של החברה כלפיהם. המוסיק

חלק בלתי נפרד מכל הילד החרדי והוא שום זירה איננה סגורה בפניכך, ניתן לראות כי

ההתרחשויות. החברה החרדית המתאפיינת בחיים קהילתיים מצפה מן הילד להשתלב בפעילות

הקהילתית ולספוג את החוויה, באופן אקטיבי או פאסיבי. יחד עם זאת, תפקיד הילד כאן הוא

קולטני ולא כבעל אמירה משלו, כלומר לא ניתנת התייחסות מיוחדת לנקודת מבטו כילד וזאת

בתרבות המערבית בה לילד ניתן מקום לומר את שלו ובגבולות מסויימים אף בשונה מן הקיים

לעצב את סביבתו.

למחקר זה, שהחל את דרכו מתוך העבודה הקלינית בטיפול במוסיקה, ויצא אל הרחוב החרדי

ואל השטח על מנת להכיר את עולמם המוסיקלי של הילדים החרדיים, יש תרומה משמעותית

קה. היא מתבטאת בין השאר בהפנמת מקומה של המוסיקה בחיי הילד בשדה הטיפול במוסי

החרדי, בהבנה כי סדר היום הקהילתי משפיע על התכנים המוסיקליים של הטיפול, ובהבנת ערכם

התרפויטי של שירים בעלי מבנה של פסוקים מולחנים. כל אלה, תורמים להגברת האמון בין

ל סדר היום הקהילתי ולהגברת האמפתיה והסובלנות המטפל והמטופל, להתכווננות של המטפל א

אל המטופל ואל הסוגיות איתן הוא מתמודד.

1

בואמ

. 13-ל 3.5 שבין הגילאים בטווח החרדי המגזר ילדי עם במוסיקה בטיפול עוסק אני כשנתיים מזה

, מחד. מורכבת מציאות בפניי מציב החרדי במגזר במוסיקה טיפול, לאומי-הדתי למגזר כשייך

, צניעות וגדרי כשרות הלכות, השבת שמירת שכן ,לי מוכרים הדתי העולם של ההלכתיים הקודים

מוכרים אינם החרדי העולם של תרבותיים-החברתיים הקודים, מאידך. שלי העולם מן חלק הם

.אותי אופפת זרות תחושת זו ומבחינה צרכם די לי

היא מוסיקה. מתחדד התרבותי שהפער הרי, שלי העיקרית הטיפולית המדיה המוסיקה היות בשל

בתפיסות פער ולכן לתרבות מתרבות שונה באופן מתגבשים וערכיה סגנונה, תכניה אשר שפה

" שפה"ה את מכיר ממילא לתרבות השייך אדם. מוסיקלי באופן גם ביטוי לידי יבוא ותתרבותי

ואת התנהגותייםה הניואנסים את, הלשון מטבעות את, המיוחדים המנהגים את, התרבותית

עם טיפולי בקשר להיות רוצה אך, לתרבות שייך שאיננו אדם. התרבות של המוסיקלי העולם

, המטופלים את להבין שיוכל כדי ולפנים לפניי התרבות את ללמוד צריך לה השייכים אנשים

במקום מוסיקלי-הטיפולי הקשר את להתחיל עליו. תקינים אמון יחסי עימם וליצור להכילם

שהוא מבצע טיפוליות בהתערבויות ולכלול( 1113, אפשטיין -גורישניק) נמצא האדם בו התרבותי

לקחת חייב במוסיקה המטפל (.1111, ובילו ויצטום) המטופל של התרבותי העולם מתוך מרכיבים

לסגנון הדעת את לתת עליוכלומר, .(Stige, 2002) המטופל של המוסיקלית זהותו את גם בחשבון

המאפיינים ו המוסיקליים המאפיינים בין ולחפש המטופל של תרבותו את המייחד המוסיקלי

עם היכרות ללא(. 1115, יהודה) אליו להתחבר יוכל דרכו הערוץ אתשאינם קשורים למוסיקה

. ובמטופל בטיפול יפגע ואף שייתכן קונפליקט להיווצר עלולהתרבות המוסיקלית

ילדי עם בעבודה דרכי בתחילת הייתי עת, חרדי לילד הורים עם אינטייק פגישת במיוחד לי זכורה

כדוגמא להם נתתי היתר בין. במוסיקה טיפול אודות להורים הסברתי בפגישה. החרדי המגזר

בקרב ונפוץ מוכר, הדעות לכל שהוא ילדים שיר", עוגה עוגה" את -ילדים עם משתמש אני בו לשיר

, מיע הפגישה לאחר. לחלוטין אותי הפתיעה ההורים תגובת אולם. בישראל שמתחנכים ילדים

את לקיים לא קשויוב במקום האחראית הסוציאלית לעובדת פנו הם, למישרין לכאורה שעברה

שהבאתי השיר – לכך והראיה תרבותם ואת אותם מבין שאינני טענו הם. במוסיקה הטיפול

.לילדם או להם רלוונטי ואיננו להם מוכר שאיננו

2

תובנה, מאוד חשובה תובנה אצלי גיבש, נוחות-ו גרם לי לתחושה של אישבזמנ למרות, זהאירוע

עלי, החרדית האוכלוסייה עם שבעבודתי הבנתי. הנוכחי המחקר את הבהני דבר של שבסופו

במוסיקה של ולחפש רב קשב להקשיב עלי. לילדים ששרים שירים על לי שידוע את בצד להניח

הרצון את אצלי יצרה ההורים תגובת. טיבם ומה מהם יודע איני שעדיין צלילים המגזר החרדי

מה", עוגה, עוגה" לא אם: עצמי את שאלתי. החרדי המגזר ילדי של המוסיקה את לעומק להבין

?חרדים לילדים שרים

והרגשיים החינוכיים בהיבטים העוסקים מחקרים בבחינת תעסוק שלהלן הספרותית הסקירה

הרלבנטיים אלו ובעיקר החרדית החברה של שונים במאפיינים; הרך הגיל ילדי של במוסיקה

בכלל ובמקומות החרדית בחברה במוסיקה; החרדית החינוך ובמערכת החרדי בחינוך; זה למחקר

. בהם היא פוגשת את הילדים בפרט

3

ספרות סקירת

הרך הגיל ילדי של במוסיקה ורגשיים חינוכיים היבטים

לילדי המוסיקה של מתפקידיה חלק. הילדים בהתפתחות תפקיד ויש חשיבות יש לילדים לשירה

אותה החינוכית המוסיקלית הפעילות מן משמעותי חלק. והרגשי החינוכי בפן נוגעים הרך הגיל

לחינוך המתייחסת והפדגוגית המתודית הספרות. הילדים בגן נעשה היום במשך הילדים חווים

(Draper & Gayle, 1987) הרך בגיל מוסיקה ללימודי מטרות מספר קבעה הרך בגיל מוסיקלי

הקולית היכולת את לשכלל, וריתמית מוטורית התפתחות לחזק, אישי ביטוי לאפשר, ובהן

.וקבוצתיים חברתיים כישורים בפיתוח ולתמוך מוסיקלית תרבותית מורשת לעודד, והלשונית

של הדגשה ידי על המילולי התוכן את לזכור לילדים מסייעים לחניםמבחינה דידקטית נמצא כי

שפתיים םכישורי של בהקניהלמעשה תומכים. כך, הם הנקרא והבנת חוזרות תבניות ,חריזה

.(Butzlaff , 2000; Douglas & Willats, 1994) ,מיומנויות להקניית מתייחס אשר מחקר נוסף

כי בעק זה מחקר. 1-6 בני ילדים אצל בשירה הדיוק איכות את דקב ,הרך בגיל לילדים מוסיקליות

מילוליים בקודים שימוש דרך, מדויקת שירה לאיכות להגיע אלה בגילאים ילדים של ביכולתם יש

לילד הנמסרת, הרצויה הקולית ההפקה איכות של מילולית תמצית (א) שהם, השירה בהוראת

הקול איכות את להפיק הצלחתו מידת על ידע לילד המספק מילולי משוב( ב)-ו השירה לפני

(.1115', כהנוביץ) הרצויה

( 1113) אפשטיין -גורישניק של מחקרו הוא מוסיקליות מיומנויות בהקניית העוסק נוסף מחקר

המוסיקלית לסביבה בהקשר. םיחרדי ילדים עם מוסיקלי בחינוך עבודה בדרכי עסק אשר

מיומנויות להקניית ניסיון כל כי זה מחקר קובע החרדית היהאוכלוסי את המאפיינת הייחודית

זו מוסיקה שכן, החסידית המוסיקה על להתבסס צריך 1-13 בגילאי םיחרדי לילדים מוסיקליות

. חיים הילדים בה תרבותית -החברתית למסגרת שייכת

, הרך הגיל ילדי של מוסיקליתה הפעילות של דידקטיים בהיבטים העוסקים, אלה מחקרים לעומת

ילדי של המוסיקה של והרגשיים התפתחותייםה בהיבטים העוסקים, אחרים מחקרים קיימים

הגיל לילדי שיש מוסיקלי הידע מהו חקר אשר(, 1111) קרן של מחקרה הואכך ל דוגמא. הרך הגיל

מהלך מציעה קרן. התפתחותם במהלך נצבר הוא וכיצד מנגינות לנגן להם המאפשר הרך

, מוסיקלי ניסיון ונצבר ההאזנה יכולת מתפתחת בראשיתו אשר 1-6 מגיל משוער התפתחות

4

דוגמא. מוסיקליים מבנים ובניית פראזות צירוף, הרחבה של שונות ווריאציות יצירת יש ובסופו

כהן ורוניקה של מחקרה הוא הרך הגיל ילדי של המוסיקה של הרגשיים בהיבטים העוסק למחקר

(Cohen, 1980), המוסיקה בפינת בגן ילדים של החופשי המוסיקלי משחקם את חקרה אשר

מסקנת. הילדים מן שניים של המוסיקלית ביצירתם התמקדה מכן ולאחר שנים שלוש במשך

מעדיף הוא בה המוסיקלית הפעילות סוג לגבי העדפה ילד לכל יש הרך בגיל כבר כי הייתה המחקר

את ומשקפת כמעודדת המוסיקה של תפקידה חשיבות על מלמדים אלה ממצאים. לעסוק

.הרך בגיל" עצמי"ה התפתחות

על המעיד דבר, ילדים בשירי רב שימוש נעשה הרך הגיל ילדי עם במוסיקה בטיפול בעבודה

הקיימת, בחזרתיות מתאפיינים ילדים שירי. (Elefant, 2002) הרגשי הפן על העצומה השפעתם

. תינוקה ובין האם בין המתקיימת תקשורת צורת אותה, (Motherese)" אימהית"ב גם

על מבוססת איננה היא בשל כךו ,(1111, סטרן) העיקרי המסר היא המנגינה", אימהית"ב

,קוליות של יתר הדגשת על, ומשקליות אינטונציה על אלא, הדקדוק על אומשמעות של המילים ה

ולפתח עמו תקשורת רגשית התינוק של לבו תשומת את ללכודעל מנת הצליל הגבהת ועל

(Brazelton, Koslowski and Main, 1974) .לא עדיין הם, פעוטות י"ע השפה רכישת לאחר גם

. (1111)סטרן, השפה של המנגינה את שומעים ובעיקר טקסטואליים לשינויים לב שמים בהכרח

צורת את לקיים ממשיך השיר. זה בגיל השפעה הרבה כך כל יש השירים אנר'לז זו מסיבה

פשוט, מילולי נדבך גם מוסיף הוא – ומאידך מלידה הפעוט הורגל אליה הבסיסית התקשורת

. לקליטה וניתן

. לזכירה קלות, פשוטות ובמלודיות בהרמוניות מאופיינים השונות בתרבויות הילדים שירי

. רצון ושביעות נינוחות של תחושה נותנים אשר, ברורים מאוד וסוף התחלה יש אלה לשירים

יש הילדים בשירי. הישג תחושת לילד מספקת, שלם כמוצר שיר ולסיים להתחיל היכולת

מוכרים אירועים או פעילויות על שירים. ואמון הכלה, ביטחון תחושת מבססים אשר אלמנטים

אלה שירים. והקצב המנגינה באמצעות ביטחון תחושת לילד לספק יכולים, הולדת וימי חגים כגון

פעילותם על שנעשה במחקר. חזרתיות מאוד והרבה, לחיזוי הניתנים קצב דפוסי עם, פשוטים הם

המוסיקלי החומר את סופגים הילדים כי נמצא, בירושלים חובה בגני ילדים של המוסיקלית

, סלע) המושמעת למוסיקה הצטרפותם את שמעודד דבר, ונשנות חוזרות השמעות י"ע המושמע

1115 .)

5

החרדית החברה

אירופה בקרב יהדות -אורתודוקסית שהתפתחה במזרח-החברה החרדית היא קהילה אולטרה

, על רקע עימות גובר והולך עם תהליכי מודרניזציה וחילון שערערו את 11-אשכנז בשלהי המאה ה

מלחמת העולם השנייה היוותה קו פרשת מים בהיסטוריה (. 1111יציבות הדת והמסורת )שפיגל,

של החברה החרדית על רקע חורבן המרכזים החרדיים באירופה והעברת מרכז הכובד לישראל

ולארה"ב. החרדים שנותרו בחיים חשו מחויבות מוסרית לשאת על כתפיהם את ההמשכיות

( תוך 1111; שפיגל, 1111סקי, היהודית החרדית ואת המסורות של הקהילות מהן באו )טיקוצ'ינ

התנגדות לתהליכי המודרניזציה. ההתנגדות נובעת מכך שבעיניהם של החרדים, הכוח העיקרי

המניע אותם הוא מחויבותם למורשת הדורות הנובעת ממקור אלוהי. לכן, מפאת נאמנותה

, בנוסף .(1116המוחלטת למסורת, החברה החרדית אינה יכולה לקבל את רעיון הקידמה )רוז,

חובת. יותר נרחב למכלול היחיד של השתייכותו ואת הקהילה חיי את החרדית החברה מדגישה

, בביתו בהתנהגותו וכלה החיצונית בהופעתו החל, היחיד של האישי עולמו את לעצב היא הכלל

ו. ישנם מאפיינים חברתיים ייחודיים הגורמים לליכודה של חברה ז(. 1155, לוי) ובערכיו באמונתו

היא מאורגנת סביב מעגלי מחויבויות: המשפחה, הקהילה, החברה החרדית בכללותה והנצח

. האדם החרדי חי בתוך מערכת צפופה של קשרים והזדהויות. בעת הצורך, המערכת הזו 2היהודי

(. אולם, מערכת זו היא גם הגורם 1116מעניקה לו סיוע ותמיכה, חומרית ורוחנית כאחד )רוז,

המגביל אותו בעת שירצה להדגיש דווקא את האינדיווידואליות שלו.

מעבר. התורה ללימודי הטוטאלית ההתמסרות הוא החרדית באידיאולוגיה ומרכזי נוסף גורם

נוסף יעיל כאמצעי נתפסת ללימוד ההתמסרות, זו בחברה עליון ערך התורה לימוד להיות

אוריינטציה החרדים בקרב קיימת בישראל(. 1155, ושלהב פרידמן) החילוני העולם מן להיבדלות

לידי באים אלו. מפניה רבים וחששות חילונית-מערבית-הישראלית התרבות כלפי אנטגוניסטית

, ושלהב פרידמן) הישראלית החברה משאר החרדית החברה של והתבדלותה בהסתגרותה ביטוי

הם והמגורים( 1111, שפיגל) עצמאית חינוך מערכת מקיים החרדי המגזר, למשל כך(. 1155

. החרדים טהרת על בערים ואף בשכונות

2 הביטוי "הנצח היהודי" מתייחס לעם היהודי לדורותיו, בעבר בהווה ובעתיד.

6

מערכת החינוך החרדית

פוסק הבלתי לעיסוק לב שישים עליו חזקה החרדיות בשכונות המתהלך כל(, 1116) רוז י"עפ

ונאומים בכנסיםו הדרכה בספרות(, פשקווילים) קיר במודעות ביטוי לידי בא זה עיסוק. בחינוך

חינוך, כולה החרדית החברה של בעיניה ולמעשה, החרדי וההורה המחנך של בעיניו. חינוך בענייני

החינוכית התפיסה י"עפ. החרדית החברה של העליונה המשימה אלא החיים של אחד פן איננו

רק איננו שהלימוד מדגיש זה תואר". חכם תלמיד" -ועודנה הייתה התארים פסגת, החרדית

הקהילה של החינוכית התפיסה מן חלק(. 1111, רנסקי'שצ) עצמה בפני תכלית אלא, אמצעי

(. 1116, רוז)להגיע למעלת צדיק -וחתירה אל המטרה הנכספת לשלמות השאיפה היא החרדית

וונה, ומידות מוסר לימודי גם החרדית החינוכית בתכנית נמצא, כך בתוך ולאיפוק לריסון הכ

.(1111, רנסקי'שצ) התלמידים עם רוחניים ומנהלים משגיחים של ושיחות

החינוך בנוף וייחודית מרתקת כתופעה( 1111) שפיגל מתאר לבנים החרדית החינוך מערכת את

כבר. לומד הוא בו החינוכי המוסד מהווה החרדי הילד של יומו מסדר משמעותי נתח. הישראלי

הילדים לומדים, 5-6, הצעירים בגילאים. ארוך לימודים יום הילדים לומדים הנמוכות בכיתות

למנוחת לביתם הילדים חוזרים' ב לכיתה בהגיעם; הצהריים ועד הבוקר משעות" חיידר"ב

הצהריים אחר שעות עד הלימודים יום את ממשיכים הם לאחריה, כשעתיים של צהריים

. בערב שש עד לומדים הם 11-13 בגילאי; המאוחרות

ההורים. הרך בגיל הילדים לחינוך החרדית הקהילה בהתייחסות שינוי חל האחרונות השנים 31-ב

שמרטפיות כ רק ולא ובעלות תכנים, כחינוכיותיותר הרך לגיל החינוכיות תולמסגר מתייחסים

עם מתאימות לפעילויות דרישות מציבים הם. העוסקות בצרכיהם הראשוניים של הילדים

, הרך בגיל לילדים רבים יום מעונות נפתחים. ולאסתטיקה משחקים לבחירת, למרחבים, הילדים

העוסקות כתבות מתפרסמות הקהילתיים בעיתונים. מקצועית הדרכה ומקבלים המבקשים

(. 1111, לנדלר) בילדים בטיפול

מוסיקה בחברה החרדית

לומד החרדי והאדם, (3ח"ת ,מזור) מוסיקלית ובעשייה במוסיקה, בצלילים מלא החרדי העולם

אך זאת לדעת, כי עצם מקומה של המוסיקה .לחייו המוסיקה של תרומתה את ולאהוב להוקיר

3 .APA6-יטת ה. ראה הנחיות ציטוט ביבליוגראפי לפי שח"ת = חסר תאריך

7

של המאה הקודמת. מוסיקה זו 11-לא היה מובן מאליו בשנות ה החסידית בארץ ישראל כלל

כונתה "המוסיקה של הגטו", בניסיון להבדיל אותה מן המוסיקה הארצישראלית. לכן, בשנת

(, מודל ייחודי לרישום ניגוני חסידים על רקע חששו כי חלק גדול 1155פיתח סטוצ'בסקי ) 1111

שלא נרשמו בתווים, שכן, לדבריו, "עדיין לא הקדישה מניגוני החסידים יאבדו וישתכחו מכיוון

זאת בשל מה שהוא מכנה " ההיסטוריה של החסידות פרק מיוחד למוסיקה החסידית

(. מאז 111, עמ' 1155"ההתייחסות האדישה ואולי אף השלילית למוסיקה היהודית" )סטוצ'בסקי,

המסורתית מחקרים אשר ולאורך השנים, הניבה ספרות המחקר העוסקת במוסיקה החסידית

(, חקר 1155רובם ככולם התמקדו בעיקר בתחום הניגונים והמוסיקה המסורתית. סטוצ'בסקי )

ברה שונות: : פעם מצב הרוחאת צורת הביטוי של הניגונים ומצא כי הם מתחלקים לצורות הס

עם בעל חלוקה אימפרוביזטורי ופ -: פעם סיפוריהמבנהלירי ומלנכולי ופעם שובבות ריקודית.

: מכילות לרוב סדר הגיוני מבוסס. פרופורציותריתמית ברורה.

(, עומד על חשיבותה של המוסיקה אשר הגיעה מחצרות החסידים. גשורי מתייחס גם 1163גשורי )

הוא לצורך לרשום ניגונים וכך גם להפיץ אותם, על רקע חוסר המודעות ששרר בארץ בשנותיה

ס למוסיקה החסידית ולניגונים החסידיים. לדעתו, הסיבה לאי הראשונות של המדינה ביח

הרישום הייתה חששם של החסידים מפני עין רעה. הוא עצמו ערך בכל מוצאי שבת בתחנת הרדיו

"קול ירושלים" תכנית רדיו המשמיעה ניגונים חסידיים ובדרך זו העלה את המודעות לקיומם

בי הארץ. גשורי מתייחס גם לתפקידיו של הניגון וגרם להפצתם בבתי ספר ובחוגים שונים ברח

בחצר החסידית בעיקר כאמצעי ליצירת חוויה והתלהבות בעבודת הבורא.

( הוא הווקאליות בחסידות. עפ"י גשורי, בכל הקשור לתחום 1111תחום נוסף אותו חקר גשורי )

לכלי החסידית ותבתרב נחשב האנושי הקול. 4המוסיקה, קול האדם, השירה, היא עיקר בחסידות

את לבטא לו ומאפשר זקנתו ועד מלידתו האדם את שמלווה, ביותר והטבעי העתיק הנגינה

ואותנטית. הניגון החסידי נועד מלכתחילה לשירה בפה ולא לנגינה עשירה, מגוונת בצורה רגשותיו

בכלי. בשל האופי הטבעי של תהליך יצירת הניגון, גם נשמרו הניגונים בזיכרונם של השרים אותם.

גשורי גם עומד על כך שלזמרים מבצעי הניגונים לא הייתה הכשרה מקצועית ולדעתו אין ספק

ו מאפשרים התמקצעות, המחייבת מעט נטייה לכיוון לימודי שאם מנהיגי הציבור החסידי הי

החול, הרי שהביצוע היה מושלם יותר.

4 לעומת נגינה בכלים הנחשבת תפלה לשירה.

8

מוסיקליות בחברה -, ח"ת(, חקר גם הוא פיוטים, ניגונים ותופעות חברתיות1111, 1111מזור )

החסידית. הוא התייחס למעמדה של המוסיקה בהגות החסידית ובהתנהגות החסידית בפועל

כי בשל הערך העליון המוענק לניגון על פני הטקסט, יש חסידויות בהן נוטים לשיר ניגונים וגילה,

ללא טקסט במעמדות שונים. תופעה זו מתבטאת גם בניוד מנגינות מטקסט אחד למשנהו

וממאורע אחד לאחר. מזור התייחס גם לשאלה עד כמה ניתן להכליל ולאפיין את העולם החסידי,

עניינים המאפיינים הם תלויי שושלת וחצר מסוימת. הוא מצא, כי תפיסת או לחילופין באלו

המוסיקה כדרך לעבודת הבורא היא תפיסה חסידית אחידה, אך, הפיצול הרעיוני והתגבשות

הקהילות סביב האדמו"רים הובילו לכך שקיימים הבדלים בין הקהילות ביחס למנהגי השירה

, חקר מזור גם את הפעילות המוסיקלית בעבר ובהווה בתפילה ובסעודות השבת והחגים. בנוסף

בחצרות חסידיות ספציפיות.

המפגש של האדם החרדי עם המוסיקה מתרחש בעיקר על הרקע המסורתי כלומר בבית הכנסת,

בשולחן השבת, בטיש החסידי. אולם קיימים ז'אנרים נוספים כגון המוסיקה החסידית

ט המוסיקלי" אותו צורך האדם החרדי. כוכבי הזמר החסידי הפופולרית הנמצאים אף הם ב"תפרי

כאברהם פריד מרדכי בן דוד ועוד, זוכים למעמד מיוחד בציבור וגם תעשיית הדיסקים החסידית

גם (. חשיבותה של המוסיקה באה לידי ביטוי1111היא אחת המשגשגות ביותר בארץ )גלבוע,

כגון לאומי אבל של כתקופות המוגדרות בשנה ותבתקופ המלווה בכלי נגינה, ממוסיקה בהימנעות

בימים אלה, ניתן לשמוע בתחנות הרדיו החרדיות מוסיקה .העומר ספירת וימי המיצרים בין ימי

ווקאלית, ללא כלי נגינה. במשך השנים הפך סגנון מוסיקלי זה שנולד מכורח לז'אנר מוסיקלי בפני

רסאות לאותו שיר, גירסה לכל ימות השנה עצמו, עד כדי כך שיש זמרים המקליטים שתי גי

הקושי לוותר או להימנע לגמרי ממוסיקה בתקופות אלה מן דווקאוגירסה ווקאלית לימי האבל.

המוסיקה ומשפיעה חשובה כמה עד להבין ניתןוההסתפקות במה שניתן לשמוע מבחינה הלכתית,

. החרדי האדם של בחייו

. החרדי הילד של לעולמו אף מחלחלת למוסיקההקיימת בעולם החרדי בהקשר מיוחדתה גישהה

באילו מקומות קיימת המוסיקה בעולם הילד החרדי ומה תפקידיה? מן הספרות השאלה נשאלת

המחקרית ניתן למצוא מעט מידע, פזור ולא שיטתי הנותן מענים חלקיים לשאלה זו.

(, גם 1155יהודי מזרח אירופה, חקר סטוצ'בסקי )במסגרת מחקריו על הפולקלור המוסיקלי של

של המאה הקודמת 31-11את שירי הילדים אצל יהודי מזרח אירופה. הוא מצא כי בשנות ה

9

מספרם בהשוואה לכמות שירי הילדים בישראל, היה מועט. הוא מסביר כי הילדים נכנסו בגיל

החרדית במזרח אירופה, לא היה הרך לחיידר ושם קודם כל למדו יחד עם חבריהם. מצד החברה

כלל מקום לשירי הילדים והמשפט הרווח ביחס לכך היה "שיכורים שרים, יהודי חייב ללמוד!".

למרות זאת, הולחנו שירי ילדים, וחלקם אף נשתמרו, שכן עפ"י סטוצ'בסקי לא ניתן היה להרחיק

'בסקי למסורת מצומצמת את השיר מתוך החיים ומעולם הדמיון של הילד. בנוסף, מתייחס סטוצ

אירופאיים. היו אלה שירים קודרים ונוגים, אשר לדעתו ביטאו את מצב -של שירי ערש מזרח

הנפש של העם היהודי בתקופה הסמוכה לשואה.

(, מתייחס לכך שב"חיידר" נלמדו כל הלימודים בניגון, עד כדי כך שהיו תלמידים 1163גשורי )

אלא רק את הניגון. בנוסף, עפ"י גשורי, לפי הדינמיקה של שלא הבינו כלל את החומר הנלמד

הניגון אפשר היה לדעת את מידת התפיסה של העניין הנלמד. כאשר הבין הילד את מה שלמד,

הניגון היה זורם, וכאשר התקשה, הניגון נשמע גם הוא הססני וקטוע. הבית ובתי הכנסת

ובאו לבית הכנסת והשתתפו באירועים החסידיים היו רוויים בניגונים. ילדי הגיל הרך ה

הקהילתיים וכך ספגו את חוויית החסידות והתחברו אליה.

החרדי במגזר הרך הגיל ילדי של המוסיקה אל כיום להתייחס אנו באים כאשר, כן כי הנה

הדבר מובן יותר .אין בנמצא מחקר מקיף אשר בדק את העניין באופן אמפירי ושיטתי, בישראל

הלידה הקשים של מקומה של המוסיקה החסידית בישראל אשר תיארנו לעיל. על רקע חבלי

וחשיבותו ומקומו החסידי הניגון עולם אל התייחסות שראינו כפי מצאנו המחקרית בספרות

)מזרחי, הישראליים הילדים שירי עולם אל מעמיקה התייחסות גם מצאנו. החרדית בתרבות

, החרדי במגזר הרך הגיל ילדי של המוסיקלי לעולמם כלומר, השניים בין לשילוב, אך. (1115

שעולם הנחה מתוך. התייחסות כל מצאנו לא, נוספות ומשמעויות להתהוותו הרקע, מאפייניו

היא המחקר חשיבות. זו בסוגיה החסר את למלא הנוכחי המחקר מבקש, קיים אכן זה מוסיקלי

שירילא רק עיונית, אלא יש לה השלכות גם לעולם החינוך והטיפול. כאמור בתחילת פרק זה,

הם חלק בלתי נפרד מחייהם של הילדים והם ממלאים תפקיד חשוב בעולמם הרגשי. לכן ילדים

סביר להניח כי הם ממלאים תפקיד חשוב גם בעולמם הרגשי של ילדים חרדיים.

11

להכיר באופן יסודי את עולמם המוסיקלי של בנים חרדיים בגיל המחקר הנוכחי מבקש אפוא,

. זאת, באמצעות ליווי ותיעוד המציאות התרבותית בה חיה החברה החרדית, 6-15הרך עד גיל

המוסיקליות שבה ואת מקומם של הילדים בזירות 6במצבה הטבעי, ובתוך כך גם את הזירות

אלה.

שאלות המחקר

?6-1 גיל עד החרדי מהמגזר בנים של המוסיקלי הרפרטואר אפייןכיצד מת .1

הילדים שירי אנר'לז השייכים שירים קורפוסהאם קיים – מוסיקלית מבחינה .א

מהו? -? אם כן החרדיים

?תפקידם מה ?הילדים עבור אלו שירים דווקא נבחרו מדוע - חברתית-תכנית מבחינה .ב

ותורמים הילדים גדלים בתוכה החברתית ווירההא בתוך משתלבים הם כיצד

?החרדית בחברה שלהם לסוציאליזציה

מהי תרומתו של רפרטואר שירי הילדים החרדיים בטיפול במוסיקה? .1

באמצעות הממצאים שהתגלו בעקבות תיעוד ,שאלת המחקר הראשונה נבחנה באופן אמפירי

המציאות התרבותית בה חיה החברה החרדית. מקורות המידע לשאלה זו היו ראיונות עם

ינפורמנטים ותצפיות בחיידרים ובבתי כנסת. השאלה השנייה נבחנה באופן עיוני ועל סמך א

ממצאי המחקר הראשון. אלו הן מסקנות אליהן הגעתי על סמך התמונה שהתגלתה בזירת

המחקר ותוך קישור לניסיוני המקצועי. על כן, אתייחס לשאלה זו בפרק הדיון.

5

גיל זה תוחם את הגיל הרך וכאינדיקציה לכך, מהווה גם גיל הכניסה לכיתה א' )הן במגזר החרדי והן במגזרים

אחרים בארץ(.

6אבן הבחירה במונח "זירה" על פני חלופות אחרות כ"סביבה" למשל, נובעת מן הרצון לדייק במשמעות. עפ"י

( "זירה" היא "פורום, תחום פעילות או התרחשות". הגדרה זו מתארת במדויק את 469, עמ' 1999שושן )

מרחב ההתרחשות המוסיקלית אותו ביקשנו לאפיין במחקר זה בהקשר האתנוגרפי שלו.

11

שיטה

או אנשים קבוצת של תרבות לתאר ניסיון היא אתנוגרפיה .אתנוגרפית היא המחקר שיטת

חברה, אשר מתוכם ומתעד סדרת אירועים בחייה שלמלווה ,האתנוגרף בוחן. שלה היבטים

. בשיטת מחקר זו (1156מתקבל אוסף נתונים אודות פעולותיה החברתיות והתרבותיות )אשכנזי,

ת על פני הטבעיסביבה עדיפות לתוך מתן מילים בלשרטט את המציאות התרבותית אהמטרה הי

(. 1115יהושע, -)צבר בן תרנחקההסביבה

משתתפים

אשר שימשו יםיחרד ונשים( 3-גברים ו 1התקיימו ראיונות עם שבעה אנשים ) מחקרמסגרת הב

5בנוסף להם התקיימו .הנחקר הנושא על עשיר מידע פקויסבמחקר ו העיקריים כאינפורמנטים

ראיונות טלפוניים( עם אנשים 3-בפנייה במייל ו 1במסגרת שיחת רעים, 1ראיונות ספונטניים )

שפגשתי או שפניתי אליהם על מנת לקבל פרטים על שיר או אירוע מסוים בעל עניין, שנחשפתי

אליו במסגרת המחקר.

רקע, אישי מצב, חברתית ייכותהשת, מגדר של פרמטרים ל פיע התעשנ המשתתפים בחירת

וגם גברים היו המחקר משתתפי, מגדר מבחינת. החרדית החברה של לעומק והבנה מוסיקלי

המוסיקה שהם על גםהמוסיקה של ילדיהם אלא על רק לא לספר כלוי שהם מכיוון -נשים. גברים

, הן כאימהות והן הרך בגיל הילדים את היטב מכירותמכיוון שהן -; נשים"חיידר"ב כילדיםחוו

וגים שונים בתוך מח היו המחקר משתתפי, חברתית השתייכות מבחינת. בחלקן, כגננות וכמורות

ממגזר 1-מן המגזר הליטאי ו 1מחסידויות שונות בתוך המגזר החסידי, 1החברה החרדית.

וכך ניתן , אף סבים וסבתות לנכדים 1-ו לילדים הורים כולם םה המשתתפיםהחוזרים בתשובה.

, לבסוף. כסבים/סבתות( –היה לקבל מהם פרספקטיבה הן כילדים והן כהורים )ובחלק מהמקרים

של נרחב רפרטואר המכירים משתתפיםנבחרו ,החרדית החברה והבנת מוסיקלית הבנה מבחינת

. החרדיודעים למוסיקה אליה נחשף הילד ומ השונות לחסידויות לשייכם יודעים, ניגונים

כללי מבחינת השאר בין, החרדית בחברה מעמיקה הבנה נטים היו כולם בעליהאינפורמ

-שישה מתוכם עוסקים בחינוך, ומתוך השישה .חברתיים וקודים מנהגים, והלבוש ההתנהגות

ארבעה עוסקים גם בתחום המוסיקה.

12

להלן פרטים על שבעת האינפורמנטים, השלושה הראשונים נתנו את אישורם להשתמש בשמם

בשמות בדויים ופרטים מטושטשים: –והאחרים

תושבת קרני שומרון. מוסיקאית שכתבה והלחינה מאות שירי משחק -אריאלה סביר

תשובה חזרה ב 11-והפעלה לפעוטות ומרצה בתכניות הכשרה למורות וגננות. בשנות ה

גם לציבור החרדי. אם לילדים וסבתא לנכדים. ולהלחין והחלה לכתוב

תושבת בית שמש. מוסיקאית ומורה ותיקה לריתמיקה לילדים בגיל הרך -יהודית שיקמן

"יהודים הם החרדית לילדים, )בנים ובנות(. יצרה, כתבה, והלחינה את סידרת הקלטות

בני מלכים". משתייכת לזרם החסידי. אם לילדים וסבתא לנכדים.

נולד חרדיים תורה יבתלמוד ותיק תושב ירושלים. מוסיקאי ו"מלמד" -רבי אלתר יכנס .

וגדל כילד חרדי בארה"ב ובצעירותו עלה לארץ. יצר וכתב סידרת קלטות לילדים הנושאת

את שמו.

)במרכז הארץ. ש כמנהל אגף הגיל הרך בחיידרתושב אלעד. משמ ,35בן -נפתלי )שם בדוי

משתייך לזרם החסידי.

)טיפולי חרדי. -במוסד חינוכי בית-, תושב בני ברק. משמש אב15בן -מוטי )שם בדוי

משתייך לזרם החסידי.

)תושב ירושלים. משמש כריתמיקאי חרדי לבנים חרדיים בתלמודי 31בן -יואל )שם בדוי ,

שתייך לזרם החסידי. תורה. מ

)תושבת ירושלים. בעבר שימשה גננת לפעוטות )בנים ובנות( במגזר החרדי -לאה )שם בדוי

וכיום סטודנטית במכללה החרדית בירושלים. בת למשפחה חוזרת בתשובה.

המחקר כלי

:הבאים באמצעים אספונ הנתונים

מאפשר אשר הפתוח האתנוגרפי איוןיהר בין משלב כזה ראיון -מובנה חצי ראיון

כולל אשר המובנה איוןיהר ובין, הנחקר הנושא על חופשי באופן ולדבר לספר למשתתף

רשימה של נושאים/שאלות מכין החוקר. עליהן משיב שהמשתתף שאלות רשימת

)פרוטוקול הריאיון( אותם הוא רוצה להקיף בראיון אך אין הוא כפוף לסדר השאלות

אלות והוא מאלתר שאלות ונושאים במהלך הריאיון לפי מה ולאופן שבו הן נש

13

נושאים עם להתמודדות נותמוכ לחוקר מאפשרת גם כזו רשימהשהמרואיין מעלה.

. (Smith & Osborn, 2003) בהם לטפל כיצד ולדעת בראיון לעלות עשויים אשר רגישים

המוסיקלי של המרואיין והוא כולל שאלות על עולמו 1פרוטוקול הראיון מופיע בנספח

על היכרותו עם עולם שירי הילדים החרדיים , וכילד, על המוסיקה אותה הוא שר לילדיו

וגם הישראליים.

באגף הגיל הרך – "חיידרים"ב . שלוש מהן תצפיותתצפיותארבע תקיימוה – תצפית

תצפיות כלומר, משתתפות לא בתצפיות מדובר. , ותצפית אחת בבית כנסת(3-6)גילאי

; 1156אשכנזי, ) הנצפים המשתתפים ובין הצופה בין גומלין יחסי מתקיימים לא שבהן

התרשמתי שבהן תצפיות, כלומר פתוחות כתצפיותהתצפיות החלו (.1115, יהושע בן צבר

הפכו התצפיות יותר מאוחר בשלב. חיידרבהמוסיקליים והאירועים החוויות ממכלול

.לברררציתי אותו מסוים בנושאתמקדתי ה שבהן פיותתצ כלומר ,ממוקדות לתצפיות

למשל, כאשר צפיתי בקבלת שבת בבית כנסת, התחלתי בהתרשמות מצורת הישיבה, ומן

המקום הניתן למוסיקה בתפילה. בשלב מסוים עברתי להתמקד בתפקידם של הילדים

ובמקום הניתן )או לא ניתן( להם בתפילה.

והתצפיות מהראיונות כחלק – חסידים ניגוני לרישום( 8811) בסקי'סטוצ שיטת

לא ש החדשים הניגונים או השירים את. חרדיים ילדים שירי בפניי לשיר מאנשים ביקשתי

מתאימים מהם 3, שלבים 1 כוללת זו שיטה. בסקי'סטוצ שיטת פי עלהכרתי רשמתי

באוזני עליו חוזר והוא השיר את לו שישירו מבקש החוקר ראשון בשלב. זה למחקר

את החוקר רושם, האישור קבלת לאחר, השני בשלב. ואישור בדיקה לשם המרואיין

אחרים מרואיינים באמצעות המנגינה אתף החוקר מתק השלישי בשלב. בתווים המנגינה

במחקר .החוקר באוזני אותה לשיר ויכולים המנגינה את מכירים אשר מומחים או

הנוכחי יישמתי את השלב הראשון והשלישי. את השלב השני החלפתי בשימוש במכשיר

הקלטה. כלומר, שרתי למרואיינים שונים שירים ששמעתי, והקלטתי, ממקורות שונים

מכנה ה אתתי פשיח נוסחים מספרים בהם התוודעתי לבמקרבתוך החברה החרדית.

המשותף המוסיקלי.

14

הכוללות" שדה רשימות"ב בפירוט מהרשנ בתצפית ההתרחשות - רשימות שדה:

, אנשים, מקום של מילולית תמונה לתת שכוונתו תיאורי חומר - "תצפית פרוטוקול" .1

.ושיחות פעילות

.כחוקר שלי אישיות ומחשבות חוויות - "שדה רישומי" .1

זה למכשיר. המוסיקלי והחומר הראיונות להקלטת - "זום" מסוג הקלטה מכשיר

החומר של מהירה העברה מאפשר אף והוא איכותית הקלטה מספק אשר רגיש מיקרופון

.למחשב המוקלט

הליך

י התרשמות כלומר, פתוחות כתצפיות וחלה התצפיות". חיידרים"ב תצפיות תבצעוה ראשון בשלב

ובכפוף, בהמשך. הוליסטי באופן הנחקרת הסביבה את המרכיבים מהגורמים הייתה

המחקר של מעניינו שהם בנושאים יותר ממוקדות לתצפיותעברתי , הראשוניות להתרשמויותיי

, זאת "זום" מסוג הקלטה במכשיר וקלטוה התצפיות. שבחיידר המוסיקלי המימד – ובהם שלי

במקביל לתצפיות, "(. אתיות סוגיות" סעיף י\ראה) לאחר קבלת אישורו של מנהל החיידר

מובנה -התקיימו ראיונות. שבעה ראיונות היו מתוכננים מראש ונערכו בשיטת הריאיון החצי

(Smith & Osborn, 2003) . וחמישה היו ראיונות ספונטניים ,

, ניגון או, שיר עלהש פעם בכל. והראיונות התצפיות במהלך תבצעה המוסיקלי הרפרטואר איסוף

עממיים שיריםהיו השירים מן חלק .ההקלטה במכשיר לתעדו תידאג, אחר מוסיקלי אלמנט או

בנוסף לכך, חלק מן הרפרטואר .מסודר תיעוד להם שאין לדור מדור העוברים מסורתיים

של העבודה(. 1י נספח \המוסיקלי שמצאתי, אספתי וקיבצתי לדיסק )רא

בעיקר כאשר ראיינתי נשים, אשר ,הלכתיות שאלות גם עלו המוסיקלי הרפרטואר איסוף במסגרת

מקרים אלה עלו בעיקר כאשר ראיינתי .7ברוב המקרים לא יכלו לשיר בפניי בשל דין "קול באשה"

נשים מוסיקאיות, והפתרון היה להאזין לשיריהן המוקלטים, אשר ברובם הושרו ע"י בנים. אתגר

חומרים אשר נאספו בתצפיות נוסף אשר נבע ממחוייבות הלכתית שלי כחוקר, היה שימור ותיעוד

7

מרא "קול באישה" היא הלכה האוסרת על גבר לשמוע קול זמרה של אישה זרה לו. הלכה זו מבוססת על הג

ערווה, שנאמר: כי קולך ערב ומראך נאוה". -במסכת "ברכות" )דף כד' עמוד א'( הקובעת כי: "קול באישה

15

שנערכו בשבת כגון השתתפות בקבלת שבת ותפילת ערבית. במקרה זה השתמשתי בזיכרון

החומרים שאספתי עד למוצאי שבת, אז העליתי אותם מיד על הכתב. שיננתי את ו

החומרים ניתוח

(, השירים של המלודיות) מוסיקליים רבים ממקורות שונים: חומרים חומרים אספונ במחקר

לאחר איסוף המידע (.מהראיונות) מילוליים חומרים ואף( השירים מילות) טכסטואליים חומרים

לשלושה המתייחס (Wolcott, 1994)ניתחתי את החומרים תוך התבססות על וולקוט הרב

. : תיאור, ניתוח, ואינטרפרטציהאותם צריך למצות אספקטים בניתוח נתונים במחקר אתנוגרפי

התיאור הוא החלק היסודי עליו בנוי המחקר. חלק זה כולל תיאור אותנטי, - תיאור

ובסדר כרונולוגי, של המציאות והעובדות, כמספר סיפור המזמין את הקורא לראות דרך

לידי ביטוי טכניקות תיאוריות שונות ובאועיניו את מה שראה הוא בעצמו. בחלק זה ה

(Angrosino, 2007) ליסטי" "סיפור ריא , כגוןRealistic tale)) - טכניקה המבקשת

-(Autoethnography)להביא תיאור אותנטי של עמדות האנשים, "אוטואתנוגרפיה"

"ייצוגים וטכניקה המשלבת גם את חוויותיו האישיות של החוקר כבסיס לניתוח,

טכניקה המשלבת צורות ביטוי טיפוסיות – (Poetic representations)פואטיים"

לקהילה, אשר מטרתן להמחיש לקורא כיצד חברי הקהילה תופסים את העולם

החלק התיאורי בא לידי ביטוי בעיקר בפרק המתאר את סיפור במחקר זה שמסביבם.

)רא/י "הסיפור הכרונולוגי: התפתחותו של התהוותו של ז'אנר שירי הילדים החרדיים

. הילדים החרדיים"( ז'אנר שירי

או חיפוש דפוסים קבועים בנתונים, יש שבה פרוצדורה של מיון וסיווגמדובר ב -ניתוח

במחקר זה החלק הניתוחי בא לידי הצגת הממצאים באמצעות טבלאות ודיאגרמות.

ביטוי בעיקר בפרקים המתייחסים לז'אנרים ולזירות של מוסיקת הילדים החרדיים

זירות"(.)רא/י "ז'אנרים" ו"

התוצאות מעבר לערך הנראה את הערך המוסף שלבוחן החוקר בחלק זה – פרשנות

לתיאוריה על מנת לספק מבנה ולפנייהכאן יש מקום לפרשנות השוואתית שלהם.

לפרשנויות. לבסוף, החוקר גם נוגע בפרשנות בנגיעה אישית ומתייחס להשפעת המחקר

ביטוי בעיקר בפרק הדיון. במחקר זה, החלק הפרשני בא לידי עליו.

16

אתיות סוגיות

התצפיות ביצוע לפני, כן כמו(. 1 נספח ראה) מדעת הסכמה טופס על לחתום תבקשוה המשתתפים

של בהקלטות גם כרוכההייתה התצפית שכן, לכך והגננת המנהל אישור את תיבקש, להן וכתנאי

למוסיקה המחלקה של המחלקתית האתיקה וועדת של אישורהב לפועל יצא זה מחקר. הילדים

(.3י אישור מצורף בנספח \)ראה

המחקר אמינות

: המחקר אמינות את להגביר מנת על צעדים מספר נקטונ המחקר במסגרת

ניתוח ואף( , הקלטותתצפיות, ראיונות) אמצעים בכמההתבצע החומרים איסוף – טריאנגולציה

התרשמות לקבליכולתי ,זה באופן(. תיאור, ניתוח, ואינטרפרטציה) שונות בדרכים היה החומרים

. הנחקרת התופעה על רחבה

שאכן ולאישור לעיון למרואיינים תירעבה המשוכתבים הראיונות את – משתתפים עםשא ומתן מ

בנוסף, כאשר עלו לי שאלות נוספות חזרתי במקרה .ידי על נכון הובן בראיון ידם על שנאמר מה

הצורך אל המרואיין על מנת לקבל מידע נוסף.

צתיתייעה השונים והממצאים המשמעויות ניתוח במסגרת – מומחה ועם עמיתים עם התייעצות

האוכלוסייה את מכיר אשר בכיר במוסיקה מטפל מומחה עם וגם במוסיקה מטפלים עמיתים עם

. עימה ועובד החרדית

17

תוצאות

ז'אנר שירי הילדים מכיוון ש. ראשית, בכמה דרכיםניתוח החומרים הוביל להצגת הממצאים

החלק הראשון של , יוקדשהחרדיים לא היה קיים מאז ומתמיד והתפתח בעשורים האחרונים

. עוד מצאנו, כי המוסיקה של ילדים פרק התוצאות לסיפור הכרונולוגי על התפתחות הז'אנר

חרדיים מגוונת מאוד. לכן, יוקדש החלק השני של פרק התוצאות לתיאור הז'אנרים השונים

שמצאו במחקר זה. החלק השלישי של פרק התוצאות יוקדש לזירות השונות המשמעותיות

בחייהם של ילדים חרדיים. למוסיקה

הסיפור הכרונולוגי: התפתחותו של ז'אנר שירי הילדים החרדיים .8

'לרעות בשדות זרים' –(: השואה והוואקום שלאחריה 51-עד שנות ה 51-שלב א )שנות ה

ישראלי מתחיל בשנות השמונים של המאה העשרים, אך -סיפור התהוותו של שיר הילדים החרדי

טראומתית לתקופת השואה. נזכור שהיהדות ובכלל -וקשורים לתגובה מעין פוסטשורשיו נוגעים

זה גם היהדות החרדית ספגה אבדות רבות בנפש עד כי נמחקו קהילות שלימות על תרבותן,

. לא ייפלא איפוא שלאחר תום השואה נותר ואקום תרבותי עצום. (1111)שאול, מנהגיהן ושיריהן

מתאר את שנות ילדותו כילד חרדי בארה"ב של ים במחקר זה,, אחד מהאינפורמנטרבי אלתר

: "אצלנו לא היה כלום. שום דבר לא היה. שירים לילדים, מבחינה מוסיקלית, כדלות 51-שנות ה

. רבי אלתר מסביר ""London bridge is falling downתקליטים לילדים, שום דבר. היינו שרים

לשואה: "כנראה כל זה בגלל מה שקרה בשואה. זה לקח זמן טראומתית -זאת כתגובה מעין פוסט

עד שהציבור השתקם. זה לא היה קל. אז נגיד בשנות החמישים. כמה זה? זה עשר שנים אחרי

המלחמה נכון? זהו. אז התחילו להתעורר קצת, חסידות גור, זה היה אולי התקליט הראשון אצלנו

דברים". עושים ואנשים ללגדו התחיל הציבור .שישים...ה בבית. תחילת

כמו היהדות החרדית בארה"ב, אשר ילדיה גדלו על שירי ילדים מקומיים השייכים לתרבות

לילדים יועדיםהאמריקאית, גם בגני הילדים החרדיים במדינת ישראל לא שרו שירי ילדים המ

ששרו גם חרדיים דווקא. אמנם שרו שירי ילדים, אך היו אלה שירי ילדים ישראליים קלאסיים

בגנים חילוניים כגון "עוגה עוגה" ו"עשר אצבעות לי יש". יהודית שיקמן, שילדותה עברה עליה

בשכונת "מאה שערים" בירושלים של שנות החמישים, והתחנכה בגן של רשת "בית יעקב"

העתיקים השירים ,"יש לי אצבעות עשר" התעלמתי ]לימים כגננת[ מהשיר החרדית מספרת: "לא

18

לי שרה שלי מאיבתים כפי שמספרת יהודית שיקמן: "אהיו גם בלמדנו". שירים אלו שאנחנו

הנושא את לדעתי ...שלי מאיא. היום כמו כ"כ מפותחת הייתה לא עוד המוסיקה, המון, בזמננו

עוגה" המפורסמים השירים אז. המון לנו שרה הייתה היא שלי, מאימא בבית קיבלתי המוסיקלי

שיקמן מסבירה כי שירים כגון אלו ."בבית" שרנו" יש לי אצבעות עשר"ו" נחוגה במעגל עוגה עוגה

הושרו בגני הילדים החרדיים גם בשל חוסר גדול ברפרטואר שירי ילדים חרדיים וגם בשל חוסר

הייתה היא מאוד, חרדית גננת לי באנשי מקצוע, מורים למוסיקה וריתמיקאים חרדיים: "הייתה

שלנו הריתמיקאית. שהיה מה זה השירים כי את באמת לנו שרה והיא אלישיב הרב של הבת

בגן". חילונית גם הייתה

עובדת היותן של הריתמקאיות חילוניות ושל השירים לקוחים מהציבור החילוני בישראל יצרה

דיסוננס סמוי, שכן היהדות החרדית ביקשה להנחיל לילדיה ערכים חרדיים בלבד. הנטייה

-אשר באה לידי ביטוי בין השאר בשימוש תדיר בביטוי שטבע החת"ם ,החרדיתלשמרנות בחברה

אשר צמחו על רקע ,עמדה בסתירה לשירי הילדים הישראליים ,סופר "חדש אסור מן התורה"

אשר ביקשה ליצור תרבות חדשה ואף מנותקת מתרבות העבר ,חלוצית-הישראליות הציונית

(. 1115נת ולא רלוונטית )מזרחי, אירופאית שנתפסה כגלותית, מיוש-הדתית

, הסביר את הנתק הזה שנוצר עם השנים בין אחד מן האינפורמנטים שמנהל בחיידרנפתלי,

השכלתית: "הקטע השמרני, -התרבות והחשיבה החרדית לבין התרבות ודרך החשיבה המערבית

דו בזמנו, אם מה שפעם...לא הכניסו שום תזוזה קלה, כי היות ופעם היה ההשכלה. כל דבר פח

אנחנו מדברים לפני השואה ואם ניקח אחורה קצת...אחרי שהחת"ם סופר נפטר...כל דבר

מערביות[ חיפשו להיפרד כי היה השכלה -שהקהילה עוד ניזונה מהשלטון ]בעל הנטיות המודרניות

י מאחורי זה וכל דבר קטן פחדו שזה מגיע משמה, אז לכן לא הזיזו דברים אז יכול להיות גם אנ

, אינפורמנט אחר המשמש כריתמיקאי לבנים חושב שלא מצאו המון חדשנותיות...". יואל

א בא לידי ביטוי גם ברתיעה וכל הזמן וכי ה םקייבידול מהמסרים המערביים החרדיים, טען ש

משירים המזוהים כארצישראליים: "זה משהו שלא מדברים עליו אבל הוא קיים בגנים. בצורה

בדלות. אני מאמין שהרתיעה הזאת קיימת גם אצל אחד שהוא לא מוסיקלי של השמרנות וההי

ת היסטוריון או מוסיקאי ורק ישמע ממך שזה ניגון שהגיע ממקור כזה ]ישראלי[... לא צריך להיו

". בשביל זה

19

'ושם נשיר שיר –תחילתה של הגדרה עצמית (:11-עד אמצע שנות ה 51-שלב ב' )שנות ה

חדש'

יניצניו הראשונים של שירלהתפתח ושנות השמונים של המאה העשרים, החלבעיצומן של

ממקומות שונים כנראה בעקבות הדיסוננס שתואר לעיל החלו, יוצרים שונים,הילדים החרדי.

ליצור חומרים מוסיקליים מקוריים לילדים ובכך לתקוע יתד , ללא תיאום,בחברה החרדית

החרדיים. ראשונה בעיצוב ז'אנר שירי הילדים

שלושה יוצרים כאלו הם יהודית שיקמן, רבי אלתר ויוסף צבי בראייר. שלושת היוצרים הללו,

ם אחראים במידה רבה הגיעו כולם מתחום החינוך ויצרו את השירים מתוך עבודתם כמחנכים וה

היפרדות של הציבור החרדי משירי הילדים החילוניים. שיקמן כינתה מהלך זה "פריצת המגמת ל

וגיליתי, בריתמיקה הזה בתחום לעבוד התחלתי כשאני, למעשה הייתה הדרך רך": "פריצתד

ואמרתי: למה יהודיים בתכנים שירים שאין גיליתי. יהודיים בתכנים שירים אין. שירים שאין

אני. בתכנים. באוצרות מלאים אנחנו ,אוצרות לנו יש, לנו יש? אחרים בשדות לרעות לנו למה, לנו

רוחניים". בעקבות כך הוציאה שיקמן את סידרת תכנים על היום לוותר שאי אפשר חושבת

הקלטות לילדים "יהודים הם בני מלכים" אשר נחלה הצלחה רבה והנחילה לילדים החרדיים

שירים הנחשבים לקלאסיקה בתחום זה כגון "עקיבא לך ללמוד תורה", "אבנים שחקו מים",

קלטת הראשונה בסדרת הקלטות של רבי אלתר שכללה שירי ועוד. כמו כן יצאה בתקופה זו ה

פורים בליווי מקהלת ילדים.

מדבריה של שיקמן משתמע כי מה שהניע אותה ליצור את המוסיקה שלה היה הצורך להימנע

מהדיסוננס וליצור חיבור קונסוננטי ונכון בין המסרים המועברים על ידי המוסיקה ובין הצורך

מסרים מחזק שהוא חרדי, שיר שמאפיין החברה החרדית. לדבריה, "מהרוחני של -החינוכי

עליהם". במקום שירים דוגמת "עוגה עוגה", שאינם שייכים או אינם מתיישבים גדלים שהילדים

עם התכנים הדתיים שהחברה החרדית מחנכת את ילדיה על ברכיהם, יתפסו את מקומם מעתה

רוחניים של החברה החרדית. -שירים מתאימים יותר לצרכיה החינוכיים

חברתי, המסביר את פיתוח רפרטואר שיר -מתייחס למניע אחר, פנים, ריתמיקאי חרדי, יואל

הילדים החרדי. הוא מתייחס לכך שילדים זקוקים לשירים המותאמים לנקודת מבטם כילדים על

מנת להתפתח רגשית. כשילד שר פסוקים שאמורים לבטא את רגשותיו "הוא לא מבין מה הוא

ן שום ילד שמבין. ואת זה הם שרים כל היום. אומר. את המילים "כי השביע נפש שוקקה" אי

21

"להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות". לא נראה שיש ילדים בגיל הרך שמבינים ת'מילים. אבל

זה מה שהם שרים כל היום. אז אני אומר הקצב הוא נכון, המנגינה נכונה, אבל אין קשר בין מה

ת ... של "יהודים הם בני מלכים". והם שהם חווים למילים שהם אומרים. זה המקום, זו המשבצ

שרים שם על ה"ציף ציף ציף" ועל ה "מו מו מו" ועל כל השירים של החיות ועל ה "על דשא

אתגלגל, מפרח אתפעל, על עץ רם לבי יגל". כל מיני מילים כ"כ יפות שכשאני שר אותם "תודה לך

את זה". ה' שנתת לי, דשא עשב פרחים ועצים" זה מילים שילדים שרים

מתאר את המניע שהביא אותו להתחיל ליצור בראייה נקודתית ומקומית יותר, אשר ,רבי אלתר

מילאה את צרכיו כ"מלמד". בדבריו הוא מתייחס לגילוי הקסם שבמוסיקה והיכולת שלה להעביר

איזה אז כשהגיעה, בכיתה מורה להיות מסרים חינוכיים ואף לסייע לזכור טקסט: "...נכנסתי

אז? נכון, לילדים אינפורמציה למסור צריך שהיה מיוחד איזשהו זמן או שבת או חג איזה, מטרה

הנאה ועם חלקה מאוד בצורה, מאוד מאוד באופן מסרים להעביר, פטנט שיש לשמחתי, ,גיליתי

למסור במקום. שיר. זמן המון זה את זוכרים. נזכר הוא. הולך זה. חרוזים. מוסיקה זה, וקלה

רבי אלתר סיפר .שיר" של הקסם אבל זה. לזכור וקשה ללמוד קשה שזה? נכון ,יבשה אינפורמציה

את קיבלתי כי את הרעיון לדרך העבודה המוסיקלית שלו קיבל מעמיתים מארצות הברית: "אני

, מנגינה הזה, לקחת הרעיון את תפסו ...מאמריקה באו מורות מורים. לפניי שבאו מאלו הרעיון

מאוד יהיה ששיר שהרגשתי הגעתי לנקודה .. כשאני.חדשות מילים ולהדביק, יפה מנגינהמוכרת,

למנגינה מילים, להדביק רעיון, פטנט באותו השתמשתי אז, האינפורמציה את להעביר פה מתאים

דוגמא לכך היא השיר החסידי הקלאסי "טוב לי תורת פיך" אשר מנגינתו .יפה" מנגינה. מוכרת

מקורה גם הוא בניגון חתונה חסידי והיא לא נתחברה כלחן מקורי לפסוק. רבי המאוד מוכרת,

אלתר לקח את השיר כפי שהוא והוסיף לו משפט קצר: "אני אוהב ללמוד את התורה בבית ובבית

הכנסת". שיר זה, בתוספת המשפט של רבי אלתר, הוא אחד הנפוצים ביותר בתלמודי התורה בגיל

הרך.

חבר מילים משלו לצורך דידקטי והלביש אותן על מנגינות של שירים חסידיים להחל רבי אלתר

. ניתן לומר כי זהו סימן ההיכר של יצירתו של רבי בדיסק המצורף( 1י קטע מס' \)רא מוכרים

אלתר, ולא בכדי. מבחינתו של רבי אלתר מדובר בטכניקה המייצגת תפיסת עולם על פיה הישן

נוצץ. לדעתו ילדים חרדיים שרים פשוט "מה שהאבות שלהם שרו. והמסורתי עדיף על החדש וה

מה שהסבים שרו והסבתות. זה מה ששרים. מדי פעם יש חדש, ומעניין שהוותיק נשאר". לכן,

הדרך הטובה ביותר לדעתו היא לקחת את המנגינה המוכרת, המסורתית, השורשית, אשר תשמש

21

הגיש את אותו תוכן באופן קליל ומובן יותר עוגן, ועליה להלביש תכנים חדשים או אפילו ל

לילדים.

מלחין נוסף שזיהה את הוואקום התרבותי ומילא אותו הוא יוסף צבי בראייר, חסיד בעלז ומלחין

בדיסק 1י קטע מס' \)רא ברכת המזון לילדים אשר מושרת בכל המגזר החרדי על כל גווניו

לגיל הרך נהל בחיידר ה התקופה. נפתלי, מ. גם הוא החל את דרכו המוסיקלית באותהמצורף(

ובעל ידע רב על עולם המוסיקה לילדים חרדיים, סיפר על בראייר ואמר שהוא אחד מפורצי הדרך

בתחום: "הוא נכנס יותר כחסיד בעלז, האדמו"ר שם אותו להיות מנהל תלמוד תורה בעלז בבני

הוא פורץ דרכים, הוא .מכיר אותוברק בעבר ההיסטורי שלו, והוא נכנס כמו הרבי מבעלז מי ש

הראשון שעשה כל מיני דברים בתוך המוסדות חינוך, שאולי פעם היה נראה כמו "חדש אסור מן

התורה" כמו ש...דברים חדשים, לרעות בשדות אחרים, לא. הוא כל דבר בדק, ברגע שהוא ראה,

תכניס את -ו מחשבה טובהיש לתועלת הילדים, יכולים להיעזר בזה, זה עוד כלי, זה עוד איזשה

זה. תכניס את זה בצורה חרדית, תכניס את זה בצורה חסידית... הוא בנאדם שיש לו כושר

הלחנה, הוא מלחין שירים, אחד אחרי השני. הוא הכניס הרבה שירים לילדים. את ברכת המזון

ר יפה, שיר שזה התקבל אצל כולם, וזה התקבל אצל כולם כי זה, הילדים בזכות זה מברכים. שי

מסוגנן. הוא גם, מכניס את זה בצורה, קליט מה שנקרא, ועם חן. השירים שלו הם גם מתובלים

במשמעות".

ניתן להסיק שלמרות הנטייה לשמרנות בחברה החרדית, ניתן לחולל בה מדבריו של נפתלי

הוא שינויים, בתנאי שהם נעשים "בצורה חרדית". מבחינה מוסיקלית, הדרך, להכניס חידוש

קודם כל "להיתלות באילנות גבוהים" דוגמת האדמו"ר מבעלז, לאחר מכן לבדוק היטב ולראות

ואפילו מקדם -לימוד התורה והרמה הרוחנית של הילדים -שהשיר לא פוגע במטרה העיקרית

אותה, למלא את השיר בתוכן ובמשמעות, ולבסוף לדאוג שהשיר יהיה קליט כך שיוכל לתפוס

הילדים.ולהתקבל בקרב

גורם נוסף שייתכן וזירז את תהליך היצירה של ז'אנר שירי הילדים החסידיים הוא ההתקדמות

הילדים שירי רפרטוארהמשמעותית שהתרחשה באותה עת בז'אנר שירי הילדים בישראל.

שירים מאה" האנתולוגי הקובץ של לאור הוצאתו עם 1151 בשנת לראשונה התגבש בישראל

זה קובץ של גיבושו את חקרה( 1115) מזרחי. גרדוש ודניאלה רוז-אליגון תלמה ידי על" ראשונים

". מאין יש" אותה וליצור חדשה מוסיקלית -ישראלית תרבות לברוא הצורך רקע על התרחש אשר

22

אשר השירים את וליקטה בישראל הילדים גני בין עברה רוז-אליגון תלמה כיצד מתארת, מזרחי

של הראשונים בעשורים לילדים הכתיבה את מתארת היא, בנוסף. ברזל צאן נכסי סברה שהם

שפה לנסח רצון כאן היה, לדבריה. 8העבר מן מכוון באופן כמנותקת בארץ העברי היישוב

בתקופת, קושי נוצר, כך בשל. הגלותית היהודית הזהות את המטשטשת ייחודית ארצישראלית

ייתכן שתהליך זה היווה .יותר מאוחר שנים עשרות התגבש והוא קנון לגבש, המדינה הקמת טרום

זריקת עידוד בגלוי או בסמוי לפיתוח ז'אנר חרדי עצמאי מקביל.

אירוע נוסף אשר התרחש באותם ימים ועשוי להוות גורם משפיע על יצירת ז'אנר שירי ילדים

. ישראלי, הוא פסטיבל הזמר החסידי אשר החל להתקיים לאחר מלחמת ששת הימים-חרדי

לפסטיבל הזמר החסידי הייתה השפעה רבה על גיבוש הזהות המוסיקלית החסידית. התפוצה

, אף הובילה, במידה רבה, אירופהו יהדות ארצות הבריתהרבה להם זכו השירים החסידיים בקרב

כמו כן השתתפו .אברהם פרידו מרדכי בן דוד, עם זמרים כהמוזיקה החסידיתשל ז'אנרליצירת ה

שלמה קרליבךרבי בפסטיבל שנערך בישראל יוצרים יהודים אמריקאים רבים, בהם הזמר

שהלחין לפחות שיר אחד לכל פסטיבל. בין שיריו שהושרו לראשונה בפסטיבל והפכו עם הזמן

(, צמד רעים(, "עוד ישמע" )שובבי ציון(, "חמדת ימים" )השלושרים: "והאר עינינו" )להיטיםל

(. רבי אלתר, שגדל בארצות הברית, מציין את שיריו של שוקולד מנטה מסטיק"ובאו האובדים" )

קרליבך וביקש קרליבך כדוגמא בעיניו לשירים מסורתיים שהשתרשו והוא אף סיפר כי שוחח עם

. כחומר לשירי ילדים את רשותו להשתמש בשיריו

עלו גם קולות של התנגדות וביקורת. היו כאלו הזמר החסידילצד ההצלחה הגדולה של פסטיבל

גם על רקע באה הביקורת על הפסטיבל למסורת.לא אמיתי חיבור חיצוני ופסטיבל שראו ב

צר "פסטיבל לפסטיבל נו ת נגד. כמעין תגובהלכה, דבר המנוגד לנשים בשירההשתתפותן של

, כיום חרדי ואחד המפיקים החשובים ביותר במוסיקה מונה רוזנבלוםהזמירות" שאירגן המלחין

ביציעים. הוא נערך משנת הפרדה בין נשים לגבריםשירת גברים בלבד וכלל . פסטיבל זה החסידית

בל הזמר החסידי הייתה , אך לא זכה לפרסום רב. בכל אופן, השפעתו של פסטי1151עד שנת 1111

רבה ואחת מנגזרותיה קשורה לילדים ולשיריהם שניזונו מהרפרטואר ההולך ומתרחב.

8

של 41-כפי שהבאנו בסקירת הספרות, ניתוק זה התרחש על רקע תופעה רחבה יותר שהחלה עוד בשנות ה

אירופאית. הם כינו את -רחהמאה הקודמת: התייחסות שלילית מצד תושבי ארץ ישראל למוסיקה היהודית המז

המוסיקה הזו "המוסיקה של הגטו", והבחינו בינה ובין "מוסיקה ארצישראלית", כלומר בין מוסיקה יהודית

(. 1988ומוסיקה עברית )סטוצ'בסקי,

23

את הקולות" ואיםר : פיתוח הז'אנר: " 1111-עד אמצע שנות ה 11-אמצע שנות ה -שלב ג'

עם התקדמות השנים התרחב הצורך בשירי הילדים החרדיים. קהלים נוספים בתוך החברה

יקשו להשתמש בחומרים אלו. אחת ממבשרות ההתרחבות הזו היא היוצרת אריאלה החרדית ב

סביר שהכניסה אל החברה החרדית את ז'אנר שירי המשחק לפעוטות ושיריה הלהיבו את גני

גוני וקול ייחודי המבטא חשיבה -. סביר, יוצרת בעלת רקע רב11-הפעוטות החל מאמצע שנות ה

כיוצרת 51-אשר החלה את דרכה המוסיקלית בשנות התשובה בעלת עצמאית בתוך הז'אנר, היא

חילונית.

המעניין הוא כי סביר מציינת את הקשר העז שלה לשיריה של יהודית שיקמן ובכך היא משרטטת

קו של המשכיות והתרחבות בין החומרים המוסיקליים שהוסיפה לרפרטואר שירי הילדים

, שהיא גם יוצרת, חינה את שיריה: "יש לי חברההחרדיים לבין מה שכבר היה בשטח לפני שהל

בכלל בזכותה חזרתי בתשובה .אז היא חברת נפש והיא יוצרת שאני מצדיעה לה יהודית שיקמן...

שחזר לאחי מקורבת הייתה וישבתי לבכות... היא" יהודים הם בני מלכים" כי שמעתי את

לא. התשובה עם מסתדרת לא ...לא שאני ידע הוא. זה את לי למסור ביקש והוא, לפניי, בתשובה

. וזהו. בטייפ שמתי אחת פתחתי, זוכרת אינני, ארבע או קלטות שתי היו פתחתי,, ולמה איך יודעת

היה. לעלות התחלתי. לטפס התחלתי. פה לא עכשיו אני. בלעדיי להמשיך, עכשיו יכול העולם

שערים". לי נפתחו מאז. וזהו, בכיתי, זה את לי עשה, אותי כבש, שלי לנשמה ישר שדיבר, משהו

. הרובד סביר, שאיננה מגדירה את עצמה כחרדית, מרגישה כי היא משמשת כגשר בעל שני רבדים

הראשון הוא כרונולוגי, המתבטא בכך שיצירתה של סביר העצימה והרחיבה את תהליך

החל באופן . התהליך משירי הילדים האחרים בישראל שירי הילדים החרדייםשל ההיפרדות

מצומצם והודות לפעילותה הענפה הפכה לבולטת ומקובלת במגזר החרדי. היא זו שהחלה בהפצה

מאסיבית של שירי הילדים באמצעות שימוש במדיות חדשות שהחלו להיטמע בקרב אוכלוסיות

חרדיות: מעבר מקלטות לדיסקים ואף לווידאו ולאינטרנט. סביר סללה את הדרך להמשך

ול של הז'אנר שכן בעקבותיה הגיעו יוצרות נוספות כמלכה'לי, מנוחה פוקס, ועוד. ההרחבה והשכל

נפגשת עם, , תרבותי: "אני עובדת עם חרדים, כותבת לילדים בכל העולם-חברתי הרובד השני הוא

מיקומה המיוחד בין .אני כן תולה דגל", לאומי-מסתדרת עם חילונים, אני גרה ביישוב דתי

לאומי והחרדי מאפשר לה לשמר את העקרונות היצירתיים ובאותה עת -הדתי העולמות החילוני,

לשנות את התכנים על מנת שיתאימו למסרים של החברה החרדית. סביר מתארת זאת כך: "אני

24

אני החומרים שלי, אם אתה תיקח עכשיו חומרים אתה תגיד שהם ...אני משהו אחר. קול אחר

, במנטליות, התחלתי כחילונית בלבוש גם? ביצירה שלי מה קרה...למה החילונים, סופר חרדים

ופוקח עוורים ומתיר " אז התחלתי לשיר, אבל כשחזרתי בתשובה? כן. נשארו הרבה דברים

תכנים שלהם אבל בצורה של שיר משחק".'הכנסתי להם ת", אסורים

חלק מתהליך התרחבותו של הז'אנר הוא חידודו של ההבדל בין שירי ילדים )בנים( לשירי ילדות

)בנות(. החלוקה לשירי בנים ולשירי בנות מבוססת על מספר מישורים: האחד הוא המישור

שירי כלומר, , אינם רשאים עוד להאזין לשירת נשים. 3על פיו בנים, מהגיעם לגיל -ההלכתי

נדרשת שירת , אך מעבר לגיל זה, על ידי נשים, גם לבניםברובם ( מושרים 3גיל הפעוטות )עד

. (3)שהוא מגיל גברים או בנים. כפועל יוצא מכך, שירת נשים לא תישמע בין כתלי החיידר

מגדרי העוסק בתכני השירים והתאמתם -המישור השני והעקרוני יותר הוא המישור החינוכי

לבנים ולבנות בחברה החרדית. תפקיד הבנים הוא לגדול להיות לתפקידים השונים המיועדים

פסוקים, משניות, או גמרות מולחנות. תבססו על שיריהם יהטקסטים בתלמידי חכמים ולכן

הבנות לעומת זאת, גדלות להיות אימהות לילדים ועולמן הרגשי מנותב לעבר תפקידן זה. לכן,

עם בשיחהם, אשר לא חייבים להיות תורניים דווקא. שיריהן יכילו תכנים רגשיים עשירים ומגווני

", לנדר" במכון החרדי הקמפוס כראש מכהן וכיום חרדי בעצמו, ינסקי'טיקוצ שלמה ר"ד הרב

. חלקיות בעלי נקודות השקה , עולמות שהם, כי מדובר בשני עולמות החיים זה לצד זהלמדתי

פסוקים כ"בד כוללאשר כאמור, – הבנים של המוסיקלי עולמם את מכירות הבנותמחד,

בעיקר בו ומשתמשות, הפופולרי החסידי לזמר מאזינות הן גם כי –" חיידר"ב המושרים מולחנים

זה, הבנות של המוסיקלי עולמן את בכלל מכירים לא הבניםמאידך, . שלהן רשמיים באירועים

הבנות של המוסיקלי עולמן. רגשית מבחינה יותר ומורכב ועשיר הספר ובית הגן בסביבת שנוצר

.החרדיים ולאירועים לחתונות זולג לא משם דבר ושום סגור עולם הוא

כך, למשל, שיריה של אריאלה סביר מזוהים ככאלו המיועדים לבנות בלבד, זאת מכיוון שהם

. לעומת זאת יהודית שיקמן מספרת כי רצתה ששיריה יושרו ויושמעו 9מושרים ע"י סביר בעצמה

לכן הם מבוצעים ע"י מקהלת בנים. כמו כן שיריו של רבי אלתר מבוצעים גם הם ע"י בנים לבנים ו

בלבד. סביר איננה דוגלת בהפרדה זו כלל ועיקר וטוענת שהמוסיקה שלה איננה מיועדת לקהל זה

9

מבחינה הלכתית אסור לגברים להאזין לשירת נשים. בנוסף, סביר מציינת דיסק אחד בלבד שלה, "דרך

ר גבר. דיסק זה הופק כאשר הייתה על סיפה של החזרה בתשובה ולדבריה לא היה לה ברור המלך", שבו ש

כיצד עליה לנהוג בעניין זה. לאחר שקיבלה היתר הלכתי לכך, החלה לשיר את שיריה בעצמה.

25

או אחר מכיוון שלשיר יש קיום עצמאי וכל אחד יכול לבחור אם לשיר אותו או לא אך, הלכה

די התורה נמנעים מלהשמיע את שיריה. כך, נוצרת ההפרדה, דה פקטו, בין שירי למעשה, בתלמו

הבנים לשירי הבנות.

עם זאת שנוצרה הפרדה ברורה יותר בין שירי הבנים והבנות עדיין קיימות זירות אחרות, שאינן

סטריליות כמו תלמודי התורה, בהן הערבוב בין השירים ממשיך להתקיים. הבית הוא דוגמא

בנים ובנות ולכן ישנם מצבים שבהם ילד בו בה לכך שכן מטבעו זהו מרחב מעורב יותר ומצוייםטו

, גננת בעברה ייחשף לשיריה של אריאלה סביר בשעה שאחיותיו יאזינו לדיסקים שלה. לאה,

: "הם ]אח ואחות[ שרים אחד לשני ]במרחב הביתי[, הם מזכירים ]שירים[ אחד למשל תיארה

וימים מעוררים אותם לשיר את אותם שירים כי כי...זה שירים משותפים. גם אם לשני, דברים מס

יש תפקיד ח ואחות". בהמשך נראה כי לזירה של הביתזה...טוב, יש שירים שגם אם זה בן ובת, א

. בנותושירי ה בניםחשוב בשנים האחרונות במיזוג הז'אנרים של שירי ה

(: כיום1111-שלב ד' )שנות ה

. לכן, אתן סקירה לגבי מגובשההתפתחויות בשנים האחרונות הן רבות ועדיין קשה לדבר על שלב

שלב זה. יתקבע באיזה אופן מספר מגמות נראות לעין בשנים האחרונות וימים יגידו

התמזגות עם שירי הילדים החילוניים

האחרונים, ניתן לצפות באופן מפתיע ממצב של היפרדות בין החרדי לחילוני שאפיין את השלבים

כך, כמאה שנים לאחר שתרבות השירה והשתלבות עם החילוני. של התקרבות כיום גם במגמות

גלותית בניסיון ליצור משהו חדש בארץ ישראל, ומספר -חילונית נפרדה מזו החרדית-הישראלית

עשורים לאחר שתרבות השירה החרדית החלה להתפתח באופן עצמאי תוך היפרדות מתרבות

השירים החילונית נראה כי מתחילה להיווצר התקרבות מחודשת בין שירי הילדים של תרבויות

הטמעה של ניצני אלה. ההתקרבות מתרחשת באופן הדרגתי ומשני הצדדים. מחד, ניתן למצוא

שירים שמקורם בישראל הציונית של ימי ראשית הקמת המדינה )למשל, "ארץ זבת חלב ודבש"

המושרים בתלמודי תורה חרדיים. גם הטמעה של שירים מאוחרים יותר ניתן ו"שיבולת בשדה"(

, שיר למצוא. למשל, המנון קייטנת חב"ד המושר במנגינת שיר הילדים הישראלי "ברבאבא"

. מאידך, ניכר כי יש חדירה מסויימת של שירים חרדיים פסטיבל ידוע ומוכר בעולם החילוני

לוניים. עדות לכך ניתן למצוא בעיון בויקיפדיה, חי-לקורפוס שירי הילדים הישראליים

26

אנציקלופדיה אינטרנטית שמשמשת בעיקר את הציבור החילוני. במונח "שירי ילדים" ניתן

למצוא שלצד דוגמאות כגון "יונתן הקטן" ו"מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה?" יש גם

מצע הלילה" של רבי אלתר ו"הולך חרדיים כגון "פרעה בפיג'מה בא-דוגמאות לשירים דתיים

לדרכו עקיבא" של יהודית שיקמן.

מערפלת את תחושת הכיוון ביחס בין הישנם גם מקרים, בהם נוצרת מעין תחושת "ורטיגו"

המקור ומה שבא בעקבותיו. דוגמא טובה לכך היא השיר "חג פורים, חג גדול לילדים". שיר ילדים

מזוהה, על מילותיו ולחנו, כשיר ילדים ישראלי קלאסי לפורים. מיתולוגי זה, שכתב לוין קיפניס,

לאחרונה, הוקלט ביצוע של שיר ילדים ביידיש, אשר לקח את מנגינת השיר ו"הלביש" אותה על

. לכאורה, בהשאלה מן השיר הישראלי. בדיסק המצורף( 3י קטע מס' \)רא תוכן של שיר לשבת

עיבוד מקוצר של ניגון ריקוד חסידי ששרים חסידי מסתבר, כי במקור, מנגינתו של השיר היא

(. טקסט קודם לשיר "חג 1115בויאן וחסידי צ'רנוביל בחג שמחת תורה בהקפה השביעית )מזור,

חילוני ש. בן ציון )שמחה -פורים", שהותאם לאותו לחן, היה "לקראת שבת" מאת הסופר הציוני

מי המשפיע ומי המושפע ומי התבסס על מי. , לא ברורן ציון אלתר גוטמן(. במקרה זה, אם כןב

התמזגות בין שירי ילדים לשירי ילדות

לצד ההתקרבות החיצונית, בין שירי הילדים החרדיים לשירי הילדים החילוניים, מתרחשת

התקרבות נוספת, פנים חברתית, בין שירי הבנות לשירי הבנים. לאחרונה, החלה להיווצר יוזמה

, מהם בעלי תשובה, ומהם שגדלו כחרדים אך גברים חרדיים בעלי כישרון מוסיקלי עצמאית של

לחשיבות המוסיקה להתפתחות הרגשית, אשר משתלבים כריתמיקאים הם בעלי מודעות גבוהה

לבנים בגיל הרך חוויה בתוך תלמודי התורה. אין ספק, כי כניסתם לתוך תלמודי התורה מספקת

תנועתית שהוריהם ומלמדיהם לא הכירו בילדותם, שכן עד לאחרונה חוויות שכאלה -מוסיקלית

שמורות היו בעיקר לבנות. על הזליגה המוסיקלית הזו מעולם הבנות לעולם הבנים החרדי, שמעתי

ישה חדשנית בשיחה עם מלמד לבנים בגיל הרך, באחת מן התצפיות שערכתי, שם גם נחשפתי לג

: לי סבירה, אשר העביר את הפעילות המוסיקלית בה צפיתי, לבנים כזו. יואל, ריתמיקאי חרדי

"הסיבה שלא היה ריתמיקה עד היום בציבור החרדי מגבר, כי פשוט לא היה את הדרך ללמוד את

תה ייזה. כיון שזה שירה ותנועה, גבר חרדי לא יכל להיכנס להשתלמויות של המורות. פשוט לא ה

הזדמנות שהחומר יעבור. איכשהו אצלי היה את הקשר הזה שאני גם מוסיקלי ואישתי

ריתמיקאית, חמותי, וככה הצלחתי לקחת את החומר...מעולם לא היה שלב שבו הציעו ריתמיקה

27

בצורה נכונה ומישהו פסל את זה. גם היום כשאני מגיע למקומות, אפילו במקומות מאוד

מכל שינוי שהוא, גם אם לא לוקחים את זה, לאף אחד אין שום דעה, שמרניים ומאוד נרתעים

שום...איזשהו סיבה לפסול את הדבר הזה". גם את שיריה של אריאלה סביר, אשר מזוהים

כשירים המיועדים לבנות )למורת רוחה של סביר עצמה( משלב יואל: "לא שרים את השירים

ד לא יודע שזה אריאלה ולא שזה סביר. לא מכירים שלה אצלנו. אני שר שירים שלה. כן...אף אח

כי הגברים לא נחשפים לשירה של אישה. אתה מבין? אז אני בטוח שיש מגזרים אולי שתשמע את

הילדים שרים את זה, אבל בצבור החרדי לא תשמע את זה".

"הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו"? -משמעות ההתמזגויות

, ההתמזגות בין הדתי לחילוני ובין שירי הבנים ם של שני התהליכיםכאן יש לומר כי התרחשות

אם נוצרת התקרבות בין המוסיקה של הבנות שהרי ה מקרית נאינייתכן ובמקביל, ושירי הבנות,

לזו של הבנים, נוצרת גם התקרבות גדולה יותר ומהותית יותר בין העולם החרדי לחילוני, שכן

שבחלקו מגיע משירי הילדים , ים לאותו עולם מוסיקלי, גם הבנות וגם הבנים חשופתהע

.החילוניים

אחד מן הפרויקטים החדשניים והמעניינים בהקשר זה, אשר משלב את שתי המגמות יחד, הוא

מדובר בדיסק ובו. ]בתרגום מיידיש וגרמנית, "גן ילדים"[ פרויקט שירי הילדים "קינדערגארטן"

יידיש, המושרות ע"י גברים ובנים. השירים עוסקים בתכנים מקבץ שירים בעלי מילים מקוריות ב

היא בדיסק זה מצוות הצדקה, תורה ותפילה. גולת הכותרת גון המותאמים לציבור החרדי כ

המוסיקה אשר חלק לא מבוטל ממנה מגיע מלב ליבו של ז'אנר שירי הילדים הישראלי. כך, לצד

לדים החרדיים הקלאסיים כ"טוב לי תורת להיטים חסידיים קלאסיים כ"כי הרבית", שירי הי

פיך", ו"ברכת המזון ברויאר", ניתן למצוא שם את מנגינות השירים: "בין הרים ובין סלעים טסה

, "יש לנו תיש", "יום הולדת ליורם, השמחה לילדים", בדיסק המצורף( 1י קטע מס' \)רא הרכבת"

-, מוטיבים מן השיר "נד Frère Jacques"אחינו הנהג" אשר ידוע במקור כשיר הילדים הצרפתי

נד", "ציון הלא תשאלי )אי אי אי ציון(". חלק מן השירים אף מתורגם מן המקור העברי. ניתן

למצוא שם גם את מנגינות שיריו של רבי שלמה קרליבך כגון "יברכך ה' מציון", יצירה לפסנתר

"על נהרות -"Mוני טורק( וגם את מנגינת שירה המפורסם של להקת "ב -לה-של מוצרט )רונדו א

בבל".

28

נולד בשל ההרגשה שחסרה מוסיקה לילדי הדיסקסיפרה כי ,ציפי, מצוות ההפקה של הדיסק

היא מספרת עוד, כי בשל העובדה שרוב החרדים דוברי היידיש חיים בחו"ל, (.1-1הגיל הרך )

הרפרטואר את להציג ולבקש מהן )ארה"ב( בחו"ל תה לפנות לגננותיהי לקבץ את השירים הדרך

-איסוף של תלמה אליגון בשנות ההלשירי ילדים. שיטת איסוף זו, מזכירה את שיטת המוכר להן

. ייתכן, אם כן, שבאופן בלתי "מאה שירים ראשונים", בשעה שערכה את ספר השירים הקאנוני 11

ד עהתרחשה טרם יזום מתרחשת בשנים אלו קנוניזציה של שירי ילדים חרדים, קנוניזציה אשר

.כה באופן רשמי ומאורגן

גם בין שירי הבנים לשירי הבנות, וגם בין שירים שמקורם ,כאמור, באוסף זה, מתרחש מיזוג כפול

והושרו הגיעו מגני הבנותישראלי חרדי ובין שירים ביידיש שמקורם ישראלי חילוני. האחרונים,

רת נשים", בתוספת השפה שירת הגברים, אשר מתגברת על האיסור ההלכתי של "שי .שם ביידיש

היידית, אשר מוסיפה את הנופך הרגשי של "שפת אם", מאפשרים לשירים אלה להיכנס אפילו

יכולים וגם בנות בנים נבנה אוסף שירים שגם , בעצםכךלתוך תלמודי התורה כפי שמספרת ציפי.

ר עשיר יותר נמצאה הדרך לחשוף את הבנים למוסיקה של הבנות וליצור רפרטואכלומר, לשמוע.

לדבריה של ציפי, פן משמעותי נוסף אשר מורגש דרך הדיסק הוא תחושת של שירים עבורם.

הנוסטלגיה שהוא מעורר בקרב הורים ובעיקר אימהות, אשר נחשפו לשירים הללו בילדותם וכעת,

רוצים להעניק אותם לילדיהם.

התפתחות המדיה האינטרנטית וחשיבותה כמבטאת הלך רוח עדכני

רוח זו של נוסטלגיה, רצון להתקרב אל ה"אחר" )הן בתוך החברה והן מחוצה לה( ועם זאת

ת. חשיבותה של מדיה האינטרנטי רכים החרדיים, עולה גם מתוך המדיהלשמור על הנורמות והע

ל ז'אנר שירי הילדים החרדים. דרכהא מהווה אינדיקציה אותנטית למצבו העדכני שזו, בכך שהי

את עמדתם העדכנית והאותנטית של הורים ומחנכים ביחס לז'אנר זה. ניתן להבין

של רבי מעיון בדבריהם של הורים בפורומים אינטרנטיים חרדיים ניתן להבחין כי המוסיקה

שנזרעה אי שם בשנות השמונים והתשעים של המאה אלתר, יהודית שיקמן, אריאלה סביר ועוד,

דים של אז. כיום, כהורים, הם מחפשים עבור ילדיהם את הקודמת אכן הופנמה היטב בליבות היל

מורגשות היטב במרחב ות והןנוסטלגילשירים אלו נלוות תחושות מה שספגו הם כילדים.

הקלטות הישנות הן הפורום. לדוגמא, על שיריה של יהודית שיקמן ניתן לקרוא משפטים כגון: "

29

ו מדקלמים אותן בע"פ למרות שעברו שנים אנחנו מוצאים את עצמינ לפעמים" ,"הכי יפות לדעתי

. "כן, בדיסק הזה יש שירים בניחוח שלא מצוי היום" ",שלא נס ליחו מאז שמענו אותן... סוג

תחושת הנוסטלגיה, מתורגמת דה פקטו למגמת חיפוש מצד ההורים אחר מוסיקה לילדים, ורעב

"המוסיקה החרדי "חסידיניוז אתרנו הורגש פחות. כך למשל, למשהו שעד עתה חסרו

(http://www.chasidinews.com/12853/) " :המחסור במוזיקה איכותית, מועילה כותב

מוזיקה לא פחות מאיתנו הגדולים...(, קיים זה ומתאימה לגילאי הגן )כן, הם אוהבים לשמוע

אימהות מחפשים עבור ילדיהם שירים שילוו אותם ברגעים משמעותיים ההורים ובעיקר . "מכבר

שירים אני צריכהכגון כניסה לכיתה א', יום הולדת ועוד. בפורום, לא פעם עולות בקשות כגון: "

בגיל הרך בנושאים של: יום הולדת, לילה טוב, אוכל, לילדים עליזים מקפיצים הקשורים

?" בקשות כגון 'א מכיר שיר שמתאים לילדים העולים לכתה האם מישהואו: " .", וכדו' משחקים

אלה מלמדות כי כיום יותר מתמיד ישנה הכרה של ההורים בתפקידה החשוב של המוסיקה

בסיפוק צרכיהם הרגשיים של ילדיהם.

שירים ישראליים קלאסיים כ"עוף גוזל", "קסם על ים המעניין הוא שחלק מן ההמלצות הן של

והדבר מתקבל באופן טבעי. כך למשל, המלצה לשיר "חמש שנים על מיכאל" כנרת", או "חמש

בתגובה ו "מילדותו ]חמש שנים על מיכאל[ +( מכיר את השיר61אבא שלי )" שנים על מיכאל":

זכר רק שיש כזה שיר על תחילת ,באמת מי שאמר לי שאולי אחפש את השיר הזה. תודה" לכך:

."התוכן תוכנו. בכל אופן מעניינת אותי גם המנגינה ואולי אחליף אתהלימודים, אבל לא זכר את

תשובה זו מייצגת באופן אותנטי וחי את תהליך המיזוג המתקיים בחברה החרדית, בין המוכר

ניתן להרגיש מן התשובה הזו את הרצון לאמץ והלא מוכר, בין החילוני והחרדי, בין הישן והחדש.

ר לשואל, ויחד עם זאת, להחליף את התוכן באופן שישמור על את המנגינה, אשר מקורה ברו

הערכים החרדיים החשובים לו. כל זאת, במסגרת חיפוש שיר שיעזור לילד העולה לכיתה א'

לצלוח את המעבר המשמעותי. כלומר, הבנת תפקידה המשמעותי של המוסיקה בהקשר זה. הלך

צגה לעיל, מגמה של חיבור בין החרדי הרוח העולה מן התשובה מבטא ומתחבר אל המגמה שהו

)שירי הבנים והבנות( לישראלי, יחד עם הרצון לשמור על הערכים החרדיים.

31

כך, ממצב שבו במשך עשרות שנים מקום המדינה ועד שנות השמונים של המאה הקודמת צרכה

"עצמי" החברה החרדית מוסיקה אשר הרגישה שאינה הולמת את צרכיה ואינה מבטאת את ה

הייחודי לה, החלה חברה זו ליצור ז'אנר שירים משלה ולפתח "עצמי" חברתי משלה. "עצמי" זה,

חברתיים -פנימה וליצור מיזוגים פניםתבונן כדי להבשל מספיק נראה כי הוא והולך ומשתכלל

חדשים אשר יפגישו קהלים שונים בתוך החברה החרדית, וגם אמיץ מספיק כדי לחפש קשרים

ל החברה הישראלית, לתת וגם לקבל. ורים מוסיקליים שונים עם כלוחיב

31

, הממחיש את יחסי הגומלין 1בתרשים תהליך התהוותו של ז'אנר שירי הילדים החרדיים מוצג

ריחוק בין הז'אנר החרדי לישראלי. -של קירבה

8 תרשים -הכרונולוגיהסיפור

יםחרדיילדים שרים חילונייםו

ניגונים חסידיים

לדים חילונייםישירי שרים

ילדים ישראליים

ילדים חרדיים שרים חסידיים ניגונים

ילדים חרדיים שרים םיילוניוח

שירי ילדים ישראליים

ם מתחילים ייחרדילדים חרדיים שירי ילדיםלשיר

ילדים חילוניים "מאה שרים

שירים ראשונים"

שירים לבנות

DVD ,

דיסקים, אינטרנט

שירים לפעוטות

יםשרלדים חילוניים י"מאה שירים

, DVD, ראשונים"הופ, יובל המבולבל,

ועוד. רינת ויויו,

בנים חרדיים מתחילים להיחשף לשירי הבנות

חרדי שירי ילדים

טרום קום המדינה

שלב א': קום המדינה

שלב ב': -81-שנות ה

אמצע שנות 91-ה

שלב ג':שנות אמצע

אמצע – 91-השנות

האלפיים

שלב ד': היום

שירים לבנים

שירים לבנים

שירים לבנות

32

ז'אנרים .2

ממספר תוצאות המחקר מצביעות על כך שהשירים אליהם נחשפים הילדים החרדיים הם

לילדים בלבד מלכתחילה הנבדלים זה מזה. נתאר עתה את הז'אנרים הללו, מן המיועד 10ז'אנרים

ומועברים גם לשימושם של הילדים.למבוגרים ועד לשירים המיועדים מלכתחילה

"שאו זמרה ותנו תוף" -לילדים המיועדים שירים .1

והם מיועדים להם בלבד. מדובר בשירי ז'אנר זה כולל שירים שמלכתחילה נכתבו והולחנו לילדים

ושירים ,כגון שירים בעלי תכנים תורניים( 3-1(, ובשירים לילדים רכים )1-3טות )משחק לפעו

דידקטיים.

לפעוטות המיועדים שירים

השירים לפעוטות, או "שירי משחק" כפי שקוראת להם אריאלה סביר, מתייחסים אל הילדים

בטון המזכיר "אימהית", שהיא השפה האוניברסלית הקיימת בין "בגובה העיניים" ושרים אותם

(. הם מתייחסים אל הצורך הטבעי של הילדים להכיר את גופם, 1111האם והתינוק )סטרן,

להרגיש אותו דרך החיבור בין מוסיקה ותנועה. דוגמאות לדיסקים כאלה הם "תינוקצב", "אני

לשיר כזה, מתוך "חמודיסק", היא השיר "יושבים וגופי", "חמודיסק", "נגילהרך". דוגמא אחת

\ומביטים למרום \: "יושבים כולנו יחד היוםבדיסק המצורף( 5י קטע מס' \)רא כולנו יחד היום"

וצונחת בום, בום, בום". אריאלה סביר מתארת את הרציונל \יד מתרוממת אומרת שלום

שאם תעבור שיר שיר אז אתה , הדידקטי של שיר זה: "אני פיתחתי את שיטת שירי משחק שלי

. אין כאן אפס". יושבים כולנו יחד היום" -למשל. ופר'הם עובדים אצלי אבל בסוף יש צ...ש, תראה

אני נותנת דוגמא . מביטים למרום. ויחד והיום. וכולנו. יושבים, לא אמרתי עומדים. יושבים

לים למרום...יד אישית הם ביחד איתי הם רואים שאני מביטה למרום אז גם הם מסתכ

את כל האנרגיות, טראח בום בום בום על . ופר'וצונחת ואז יש בום בום בום ואז צ ...מתרוממת

לכאורה גישה זו לפעוטות איננה בגדר חידוש . אז צריך שיהיה להם מאוד מאוד כדאי". הרצפה

10 נועד לתחם בין סוגים שונים של שירים שיש להם, לפי ממצאי המחקר, מטרות שונות "ז'אנר" השימוש במילה

כדי שאלו יוגדרו כז'אנרים במובן המוסיקולוגי של המילה נדרש עוד מחקר אשר יוודא ו/או קהל יעד בגיל שונה.

.שאכן כל אחד מהסוגים מתייחד בסגנון מוסיקלי, בטקסט ובקהל יעד שונה

33

החרדי יש בכך ת החינוך שכן שירים לפעוטות קיימים מדורי דורות בתרבויות רבות. אולם במסגר

החלה אריאלה סביר את קיומו של הז'אנר במגזר החרדי. 11-רק בשנות ה, יה לכךחידוש, וכרא

העובדה כי מדובר בז'אנר חדש, שהגיע מן העולם החילוני, עלולה ליצור קונפליקטים לא פשוטים.

ברה עולם שירי הילדים מלא התום והתמימות עשוי לעיתים להכיל מילים או תכנים אשר בח

החרדית נתפסים כבעייתיים. לכן, אומרת סביר, חשוב לגלות רגישות רבה ולדעת על מה אפשר

לשיר ויותר חשוב מכך, על מה אי אפשר לשיר. סביר מכנה זאת "סור מרע" ולאחר מכן "עשה

טוב", ופורטת לפרוטות את הקריטריונים לאסור ולמותר בשירה לילדים חרדיים:

"זה החרדי בציבור, אומרת זאת. כל קודם. נקי להיות "חייב - שימוש במילים "נקיות

העומק את בוחנת שאני לפני עוד, ראשון בשלב. טוב תעשה כ"אח" מרע סור" כל קודם

סביר גם מסבירה מה פירוש .נקי" יהיה שזה כל קודם להעביר רוצה שאתה המסר ואת

הקריטריון "נקי": "לא מילים בוטות, לא סלנג רחובי. גם זה בעיה כי אתה יכול לחשוב

אם אין לך את , זאת אומרת שאתה צריך. זה לא בסדר, אופס...זה בסדר ו" סבבה..."שזה

שמישהו ...יש ענין, כשאתה נכנס לקהילה חרדית, האינטואיציה שלך ואת הרגישות שלך

עשה הגהה על החומר שלך". י

סביר מדגימה כיצד היא עושה את ההתאמות לציבור החרדי, כלומר מספקת את הצורך הרגשי

אני לא מוכרחה להגיד . ים על הטוסיק...לילדים בהתאמה להיותם חרדיים: "במקום אחד נופל

ה נה נה מתנדנדת הבובה, מתניים נ, למשל יש לי שיר על הבובה! אבל אני יכולה להגיד נפל, טוסיק

. לא אמרתי טוסיק ולא אמרתי כלום! לה-טראח אוי אוי אוי הבובה נפ...מסתובב מסתובב צד שני

אבל בלי להגיד את זה". , כיף הזה. הם צריכים את הליפול על הטוסיק'אני לא לוקחת להם ת

הוא שימוש במילות רגש כמו "אהבה" "תכנים לא נקיים"דוגמא נוספת שנותנת סביר לשימוש ב

צריך אתה אומרת זאת...קש מאוד אהבה או "נשיקה" במובנן הרומנטי, שגם הוא אסור: "המילה

וזה נשיקות. איתם מתעסקים לא, ולא, קשורות לא שהם מילים של ומילון לקסיקון לך שיהיה

"משפחמבה" לו שקראתי דיסק שיר לי שיהיה...יש אסור המפורש השם ..וגם.פתאום מה. אין

. באהבה" מתחבקים, ונקבה זכר ,נח של לתיבה עולים זוגות שיר "זוגות יש ושמה. שנה 31 לפני

שיר תיקח אתה. ואבוי אוי. בנשיקה" -ונאקה גמל, ולביאה אריה ויש, והפילה "הפיל עכשיו. אופס

.מתאים" לא שזה להבין לך שקל רואה אתה אז. נכנס לא זה ?חרדי לציבור כזה

34

קריטריון נוסף הוא הפרדה בין המינים בתכני השיר. כלומר בתכני השירים לגיל הרך לא מדברים

הפרדה הנובעת מכך שהפרדה כזו מתקיימת .זה לא הולך ביחד", על בנים ובנות יחד: "בנים בנות

לפני במציאות החיים החרדית. סביר נתנה דוגמא מתוך השיר "אני קטר ואת רכבת", שיר שכתבה

אני קטר : חזרתה בתשובה ובו מזמין הילד את אמו לרקוד איתו כמו קטר ורכבת "אז בא נחשוב

בציבור חרדי אתה לא , אבל עוד פעם. זה חייב להיות עם אמא(. שרה) קטר ואת רכבת, ואת רכבת

.י"השיר הזה בעיית. מא לא תבוא לרקוד בחיידר מול הרבהייכול לבוא לחיידר עם שיר כזה כי א

שירים בעלי סממנים ציוניים כגון דגל המדינה, הרצל, אליעזר בן -ללא סממנים ציוניים

אתה לא יהודה, לא מתאימים: "אתה לא תבוא לשיר להם שיר על יום העצמאות...

תביא דגל".

סביר מציינת עוד כי ישנן חסידויות שיש להן רגישויות והקפדות - הקפדות מיוחדות

. כך למשל, חסידות חב"ד שמוציאה מן השיח את החיות הטמאות, בנושאים מסוימים

. גם שם יש הרבה מאוד קבוצות, דבר שיתבטא גם במוסיקה: "אתה מדבר על חרדים

אתה לא יכול להביא שיר על חתול ועכבר". , ד"אתה יודע למשל בחב

לאה, גננת בגיל הרך בעברה, מדגישה את נושא המסר, - איזון בין מסר להנאה מן השיר

אשר חשוב מאוד שיהיה בשירים לפעוטות, לעומת "שירי הנאה". לדעתה בציבור החרדי

יש יותר שירים בעלי מסר ותוכן לעומת "שירי הנאה" הנתפסים כחסרי תוכן: "נראה לי

כנים שמוצאים... שהציבור החרדי משקיע מאוד בלהאהיב, להאהיב על הילדים את הת

אין כמעט שירים שהם סתם לשם הנאה, לרוב יש אחריהם איזשהו מסר. בין אם המסר

קודש ממש ישירות ובין אם עקיף... יש איזה אוסף כזה של שירים ששרים לילדים שהם

הו מסר, שדי בשביל המשחקי מילים וכנראה עם המנגינה ביחד... ולא מיידי לאיז

שהי מטרה". ולאיז

סבירה את משמעות ההנאה ממוסיקה לדעתה, כהנאה מצלילים ומילים חוזרות. חוויה לאה מ

כזאת, למרות ממד ההנאה שבה, אינה מספיקה להורים ולמחנכים חרדיים אשר מבקשים תוכן

ומסר לשיר: "יש את ההנאה המוזיקלית שיש את המוזיקה...וילדים אוהבים אה...צלילים

תם. הם נהנים מזה...אז לפעמים יש שירים שבזה זה ולשמוע מילים חוזרות ולהכיר או

מסתכם...אני לא יודעת אם יש שירים כאלה לציבור החרדי".

35

את השיר "עוגה עוגה": 11כדוגמא לשיר חסר תוכן, נותנת אמה של לאה

"עוגה עוגה אין דבר כזה. למשל עוגה עוגה זה ריק....ללמד את הילד לשבת לקום, מילא, ניחא,

מזה שיר שנותן משהו?" יהודית שיקמן מסבירה גם היא כי כיום לא שרים את השיר אבל לעשות

"עוגה עוגה" לילדים חרדיים. לתפיסתה זהו שיר נבוב, ריק וחסר תוכן: "המחבר רצה לחרוז מילה

לנחוגה, אז הוא לקח עוגה, אבל מה? יכולת לחשוב על מילה, על משפט אחר. התמזל לך מזלך ואז,

תבת שיר אז כולם שרו אותו. אבל מה יש בו? מה יש בו?" בגלל שאתה כ

לסיכום, שירי משחק לפעוטות חרדיים הם ז'אנר חדש יחסית והם מורכבים בעיקר משירים

מקוריים. החידוש בז'אנר זה הוא ההסתכלות על הצרכים האוניברסליים של הפעוטות ויחד עם

בעיקר מוסיקלי ותנועתי ומכוונן אל חרדיים. המסר בשירים הללו הוא-זאת על צרכים פנים

הצרכים הרגשיים של הילדים. יחד עם זאת, מכיוון שמדובר בשירים מקוריים והתכנים עלולים

להיות בעייתיים, יש להיות רגישים למה אפשרי ומה אינו אפשרי במסגרת השירים. כמו כן, חשוב

אה שבמשחקי המילים. שיר שלשירים לפעוטות יהיה מסר ותוכן מעבר למסר המוסיקלי ולהנ

שמעורר אנטגוניזם בהקשר זה הוא "עוגה עוגה" הנחשב בתפיסה החרדית לשיר נבוב וחסר תוכן.

לילדים רכים המיועדים שירים

קטגוריית השירים לילדים רכים, בשונה משירי הפעוטות, מכוונת לבנים בגיל הילדות המוקדמת

הערכים התורניים בלב הילדים. תכני השירים שמונה ומטרתה הנחלת -מגיל שלוש עד שבע

עוסקים בערכים כאהבת לימוד התורה, לימוד ממעשיהם של צדיקים, אהבת ה', הימנעות מביצוע

של יהודית שיקמן עברות וערכים נוספים ברוח זו. סדרת הקלטות "יהודים הם בני מלכים"

ירים כגון "הולך לדרכו עקיבא" של וסידרת הקלטות של רבי אלתר מכוונת לבנים בטווח גיל זה. ש

יהודית שיקמן, "פרעה בפיג'מה באמצע הלילה" של רבי אלתר הם דוגמאות לשירים רלוונטיים

לז'אנר זה.

עבור הבנים הוא גיל מאוד משמעותי. בגיל זה, עוברים 3גיל ,חשוב לציין כי בחברה החרדית

טקס התבגרות אשר משנה את ותו מהבשהוא הילדים את טקס החלאקה, התספורת הראשונה,

שפיגל, ;1111)בילו, לעולם הגבריםמעברו מעולם הנשים והמטפלות מראהו של הילד ומצהיר על

ב לקראת -בגיל זה גם מתחיל הילד את חוק לימודיו. הוא מתחיל ללמוד את אותיות הא .(1111

11 נכחה והשתתפה יחד עם לאה בראיון.

36

, יתחיל לחוות את התורה היא כי הילד, בהגיעו לגיל שלוש הציפייהלימוד החומש באופן מסודר.

בנוסף לכך, בגיל זה מתחילה ההפרדה בין בנים ובנות: "וההפרדה, בעיקר .ואת מצוותיה

מקפידים מגיל שלוש ומעלה אחרי שמספרים את הילד ואחרי שהוא עם כיפה וציצית וזה, אז

מקפידים רוב, ממש רוב, מקפידים לשלוח לחיידר" )לאה(.

י הזה והשפעותיו על אופי השירים הן רבות:ההשלכות של המעבר המשמעות

מתוקף כניסתו לחברת המבוגרים, הוא אינו 3מהגיע הילד לגיל - לא עוד שירת נשים ,

ומעלה חייב להיות מבוצע ע"י גבר. 3יכול עוד לשמוע שירת נשים. שיר המכוון לילד מגיל

ון לילדים ולא לדוגמא, השיר "עקיבא לך ללמוד תורה" של יהודית שיקמן, אשר מכו

לפעוטות. שיר זה, הוא שיר מקורי ושיקמן מציינת כי השיר מבוצע ע"י מקהלת בנים ולא

רק אז למהדרין יהיה שזה רציתי על ידי אישה על מנת שבנים יוכלו להאזין לו: "קודם

גם שיריו של רבי אלתר מכוונים לבנים, מושרים ע"י בנים ונוצרו מתוך .שרו" בנים

עבודתו עם בנים.

תכני השירים הם תורניים ומסורתיים ועוסקים במטרה המרכזית -תכנים תורניים בלבד

בחיי הילד: לימוד תורה. דוגמא לכך אפשר למצוא בשיריו של רבי אלתר הנאחזים כעוגן

ם במנגינה ובטקסט מסורתיים ומוסיפים להם ביטוי אישי. במנגינה מסורתית ולעיתי

אך רבי אלתר הוסיף 12השיר "טוב לי תורת פיך"' הוא שיר מסורתי ומוכר מדורותלמשל

שיר חתונה שבאמצעותו מפסיקים את במקורה איה מאלפי זהב וכסף" טוב לי תורת פיך"השיר מנגינת 12

החתן בדרשתו בזמן סעודת הנישואין. המילים המקוריות ביידיש הן "גייטס אריין, גייטס אריין" , כלומר "כנסו,

כפי הנראה הדביקו לניגון כליזמרי שנוגן בחתונה את המילים .כנראה זוהי הזמנה לריקוד משותף.כנסו"

לא ברור מתי בדיוק התרחש החיבור. מר מיכאל לוקין, מומחה ליידיש ולמוסיקה .(1974)היידו ומזור, בעברית

במהלך השנים מן הספריה הלאומית, מעריך כי יתכן וזה קרה כבר בשנות השלושים בארץ ישראל. חסידית

ין אלע התווסף משפט ביידיש, שהוא תרגום חופשי של הפסוק: "סי בעצער צי לערנען די הייליגער תוירה, מער פ

גולד אונד סילבר" )בעברית: עדיף ללמוד את התורה הקדושה, יותר מכל זהב וכסף(. ביחס לתיארוך התוספת

היידית, ניתן לומר כי קשה למצוא תיעוד מדויק, אך מדבריהם של שני מרואיינים למחקר זה, שהמבוגר בהם בן

דים כי שרו אותה בחיידר כילדים קטנים. שנה שכן הם מעי 35-41, ניתן ללמוד כי התוספת היא בת לפחות 35

שיר זה, בהיותו מושר באירועים קהילתיים דתיים שונים כשמחת תורה או הכנסת ספר תורה ובתוספת התרגום

ביידיש, חדר אל תוך תלמודי התורה ונחשב לאחד משירי הילדים הכי פופולריים. ציפי, מצוות ההפקה של

המלחין הוסיף לפני כעשרים שנהש מספרת על חלק נוסף, פחות ידוע, פרויקט שירי הילדים "קינדערגארטן",

את הוסיף לפסוק "טוב לי תורת פיך" . הואהוציא גם הוא קלטות לילדיםשליט"א, שלבית ויזניץ הרב יצחק אונגר

(.ותר: ילד, ילד, תסביר לי מה טוב יובעברית) "אינגעלע אינגעלע געב מיר צו פארשטיין וואס איז בעסער"החלק

בדיסק המצורף(. 6מס' י קטע \משותפת )ראבפרוייקט שירי הילדים איחדו את שתי הגירסאות לגירסה אחת

37

לו את המשפט "אני אוהב ללמוד את התורה בבית ובבית הכנסת". המסר שנוסף עכשווי

יותר וברור יותר לילד החרדי.

שמעתי מאחד ממטופליי והוא ממצה במילותיו את מטרת חייהם דוגמא אחרת היא שיר ילדים ש

-לימוד תורה, קיום מצוות ומלחמה ביצר הרע. זהו דקלום קצבי -של הילדים ואת הדרך להשגתה

ומושר לילדים ע"י הרב בתלמוד תורה: -המחזק את חשיבות המסר לעומת המנגינה

לא נשמע בקול היצר הרע אנו רוצים להיות צדיקים

תלמידי חכמים נבונים ומתוקים ולא נעשה שום עבירה

לכן נלמד את התורה בהתמדה לעשות עבירה זה וי, וי

עד שנדע נגיד לו בקול: צא! צא! נחזור ונשנן

חשוב שבשיר יהיה מסר ברור. בהתייחסותנו לפעוטות, - עדיפות עליונה למסר התורני

נוכחנו כי בשירים המיועדים לפעוטות, מרכיב ההנאה מן המוסיקה נדרש ומובן מאליו,

והחידוש הוא כי לא מסתפקים בו ומבקשים לתת מקום כלשהו גם למסר. כאשר מדובר

ת עליונה ואפילו ומעלה מתהפכת המשוואה והמסר מקבל עדיפו 3בשירים לילדים מגיל

רגשית מן המוסיקה קיימת ויש לה משקל מסוים, -מוחלטת. גם אם ההנאה האסתטית

ית. יש לציין גם כי כאשר אנו מדברים על ולעומת המסר ניתן לומר כי היא נדחקת לקרן זו

מסר, יש להדגיש כי בשירים לפעוטות ההתייחסות היא, יחד עם הרעיון התורני, לכל

ומעלה 3)השמש שזורחת, הפרחים שפורחים וכו'(. לעומת זאת מגיל מסר חינוכי ראוי

המסר נעשה ממוקד ברעיון התורני.

מסביר כי יש בהחלט מוסיקה המכוונת לילדים והיא מתבטאת לדעתו בעיקר בפסוקים נפתלי

מולחנים. אך ההתכווננות לילדים, עם שהיא מתבטאת בלחן הקליט, הרבה יותר מכך, היא

מתבטאת במסר החינוכי תורני. כלומר, לשיר ולהנאה ממנו יש חשיבות מסוימת, אך ודאי שלא על

כאמור, גם רבי אלתר הוסיף לשיר תוספת משלו בעברית, אשר מושרת בעיקר בתלמודי התורה דוברי העברית

או בגני הילדים.

.

38

]שירים לילדים בגיל הרך[ מתבטא יותר בפסוקים ומילים. בעולם חשבון התוכן התורני: "זה

הניגון, זאת אומרת, אוטומטי השירים האלה הם גם יחסית קלים לקליטה. אבל, כשאנחנו רוצים,

למשל, אנחנו שומעים שהם מוציאים שירים על שבת המטרה היא ש...כמה שהוא שיר יפה, אבל

המון המון חלקים יש בזה לילדים".

סיכום, שירי ילדים לילדים רכים קיימים, ומתאפיינים בהקפדה על קריטריונים הלכתיים ל

או פסוקים מולחנים, או ,המתאימים למבוגרים כלומר ללא שירת נשים, התכנים הם תורניים

להיות תלמידי –מכוונים אל מטרת חייהם של הילדים הם שירים מקוריים בתכנים תורניים, ו

חכמים.

רים דידקטיים שי

בז'אנר זה נכללים שירים שמטרתם ידיעת חומר, או הפנמת תכנים לימודיים. בניגוד לשירי

הילדים שהוזכרו לעיל שמטרתם הייתה להעביר את המסר הכללי כי לימוד תורה הוא ערך עליון,

ות. פסוקים, טקסטים לימודיים ותפיל שינוןכאן מדובר בשירים שמטרתם לרתום את המוסיקה ל

שירים אלו מיועדים בעיקר לילדים בגיל בית הספר היסודי, אך גם לגילאים צעירים יותר, כולל

בגיל הגן )תלוי בחומר הנלמד(. בז'אנר זה קיימות צורות מורכבות של חיבורים מוסיקליים:

מנגינה ישנה ומוכרת שהשתמשו בה כמצע לשירת פסוק או טקסט תורני אחר. למשל

עשה שימוש במנגינת השיר "מכניסי רחמים" של המלחין החסידי בתלמודי תורה נ

הוותיק חיים בנעט כמצע לשינון פסוקים ומדרשים. דוגמא נוספת היא השיר "טוב לי

תורת פיך" המבוסס על מנגינה שהיא ניגון חתונה חסידי.

מנגינה ישנה ומוכרת שהשתמשו בה כמצע לשירת פסוק או טקסט תורני אחר ובנוסף–

תרגום הפסוקים ליידיש או לעברית פשוטה. למשל השיר "טוב לי תורת פיך" בצירוף

מילים ביידיש המסבירות את משמעות הפסוק: "סי בעצער צי לערנען די הייליגער תוירה

". 13מער פין אלע גולד אונד סילבער

מנגינה ישנה ומוכרת שהשתמשו בה כמצע לשירת טקסט חדש ומקורי. למשל, שיר

בריאת העולם של רבי אלתר.

13 התורה הקדושה יותר מכל זהב וכסף".בתרגום לעברית: "עדיף ללמוד את

39

מנגינה חדשה ומקורית שהולחנה על בסיס פסוקים וכתבי קודש. למשל "ברכת המזון

ברויאר".

מנגינה חדשה ומקורית עם מילים חדשות ומקוריות. למשל השיר "עקיבא לך ללמוד

של יהודית שיקמן המספר את סיפורו של רבי בדיסק המצורף( 1י קטע מס' \)רא תורה"

א, הדיסק "פרשיר" של אריאלה סביר הכולל שירים המספרים את פרשיות התורה. עקיב

מהווה כלי דידקטי להקלה על העברת החומר הלימודי. כך למשל, המוסיקה בכל הוורסיות האלה

רבי אלתר מספר כיצד לימד לתלמידיו את בריאת העולם באמצעות שיר. בעיניו סוד קסמו של

. וזוכרים שלומדים להרגיש בלי לומדים אפילו, החומר את, ללמוד יםאוהב...ש, "שזוכריםהשיר,

ביום "תשמע!: לילד להגיד ?בסדר. העולם בריאת, של השיר את פעם שרנו...הי פעם זוכר אני

, שני יום, עכשיו תזכור!? בסדר. בסדר, האור ואת והארץ השמים את עשה אלוקים, הראשון

\יודעים מהתורה שני ביום \ברא' ה וארץ שמים \היה אור ראשון ביום לשיר[ ]מתחיל... אלוקים

ביחד". הצגה ידיים תנועות עשינו...והים יבשה .השמים את חיזק' ה

במסגרת הלימודים, התלמידים גם משננים את פרשת השבוע במנגינה, קוראים תהילים לרפואתם

בלחנו של היא ברכת המזוןשל חולים במנגינה. דוגמא נוספת למוסיקה כמסייעת להעביר תכנים

יאר. לחן זה התפרסם בכל החברה החרדית וכמעט כל ילד חרדי שר את חסיד בעלז יוסף צבי ברי

מסביר כי המטרה העיקרית היא הנחלת ברכת המזון לילדים ולא ברכת המזון באופן זה. נפתלי

ח את ברכת המנגינה. הלחן משרת את המטרה וסופו להתייתר עם השנים: "לדוגמא...בא ניק

המזון. אז פעם בירכו בנוסח. אם ניגון מביא חוויה אז תעשה...שיר ברכת המזון. הרי מה קורה?

אנחנו כל דבר אנחנו יודעים שילד, זה ילד. יש דברים שלא מתאים למבוגרים, הוא יעזוב את

הוא ילד החלק הילדותי. אם אנחנו רוצים שהילד יברך הוא לא כל החיים שלו יברך בניגון. אז כש

". 11-13הוא מברך בניגון, את הניגון יעזוב באיזשהו גיל

לא רק ללמד אלא גם לשמור מפני תכנים טוענת שלשירים אלו תפקיד כפול: יהודית שיקמן

הלעיטהו -אחרים שעלולים להיות מסוכנים לילד: "אתה יודע יש מאמר חז"ל שאומר: "ילד

ת המוח של הילד, במירב. במירב תלעיט כשור". מה פירוש? חז"ל אומרים...תלעיט א

אותו...הלעיטו כשור! אז אם הלעיטהו כשור, בואו ניתן לילדים תכנים...כל היום נמלא להם

ת'ראש שלא יהיה להם זמן לחשוב על שטויות. שלא יהיו עסוקים בריקנות. כי כשהבור ריק ואין

ימודי. היא גם שומר הסף. היא נחשים ועקרבים יש לו". הדידקטיקה היא לא רק כלי ל -בו מים

41

מבטיחה מודעות מתמדת ושליטה מתמדת על התודעה. היא מבטיחה את העיסוק המתמיד בתוכן

התורני, שמעבר לכך שהוא מטרת העל של כל אדם חרדי באשר הוא, הוא גם מהווה מסיח וחסם

לתכנים שאינם ראויים לתפיסת העולם החרדית.

מאוד חשוב בשירים לבנים חרדיים בגיל הרך. ניתן להבחין אצל לסיכום, הדידקטיקה היא מרכיב

כל הדוברים כי הגישה לז'אנר שירי הילדים מתובלת מיניה וביה במסרים דידקטיים, ורוח

הדידקטיקה מרחפת גם מעל שירים שאינם דידקטיים גרידא. בכל הקשור לשירים לילדים רכים,

המטרה המרכזית, ובין החוויה וההנאה רווחת הגישה המשלבת בין המסר הדידקטי שהוא

המגיעות באמצעות המוסיקה ומהוות מצע הכרחי להעברת המסר. אולם בז'אנר השירים

הדידקטיים פוחת מרכיב ההנאה וגובר ההיבט הדידקטי.

"ברון יחד כוכבי בוקר" –שירים סביב השינה .1

של ילדים. קיימים בז'אנר ז'אנר זה כולל שירים בעברית וביידיש המיועדים להשכבה ולהשכמה

זה שירים מסורתיים המועברים מדור לדור כמו גם שירים חדשים שהולחנו לאחרונה.

שירי ערש

"אין לך חוויה עשירה מזו של האם, היושבת ליד עריסת ילדה, שוכחת את כל הסובב אותה, שרה

את שיריה לאהוב נפשה, בבת עינה, ומעבירה אותו אל עולם השינה רב החלומות. על מה תשיר

(. לשאלתו של סטוצ'בסקי נדרשתי גם 31, עמ' 1155האם היהודיה ממזרח אירופה?" )סטוצ'בסקי,

במחקר זה התקשיתי להתחקות אחר ז'אנר זה במלואו מכיוון שזמנים אינטימיים אלו אני. אך,

, מדברי המרואיינים עלתה תמונה מרתקת ושנויה עם זאתלא היו נגישים לי. של השכבת הילד

במחלוקת בנוגע למקומו של ז'אנר זה במגזר החרדי.

רו את שירי הערש בעצמם. חלק מן המרואיינים, בעיקר המוסיקאים שבהם, מספרים כי יצ

יהודית שיקמן סיפרה כיצד היא עצמה כתבה לילדיה שירי ערש מקוריים, שירים שחלקם נכנסו

כל. ילדים שמונה לי גם אריאלה סביר השתמשה בשירי ערש שהלחינה: "יש לסדרת הקלטות.

היו שהם עד, לפעמים .להם ושרה לידם יושבת הייתי. הילדים דרך קודם עברו, שכתבתי השירים

נרדמים".

41

ישנם מקרים בהם נעשה שימוש בשיר ערש קלאסי ומוכר עם אדפטציה תואמת לערכים החרדיים.

במקרה זה, שינוי המילים מצביע כי לשיר הערש יש תפקיד נוסף של העברת מסר תורני לילד:

מוסרת "...יש באמת את המסרים בדברים, בין בשיר ערש שאימא כן, משכיבה את הילד ומה היא

לו" )לאה(. לאה נותנת כדוגמא את שיר הערש המפורסם "נומי נומי ילדתי". החלק השני של השיר

יביא לך מתנה". לאה \ישוב עם צאת הלבנה \הלך הלך אבא\נושא את המשפט: "אבא הלך לעבודה

מספרת כי האימהות החרדיות נהגו לעשות אדפטציה לתכנים החרדיים ולשיר: אבא הלך

: "בגן (1111) ד שם הרבה תורה". כך מספרת גם הסופרת החרדית חנה בת שחרילמ\לישיבה

החרדי של בנותיי שונה השיר הזה, ובמקום "אבא הלך לעבודה" שרו להן "אבא הלך ללמוד

תורה". הדגש היה על אורח החיים החרדי ועל הערכים החרדיים. האב הצעיר בחברה החרדית

ה ייצג בשיר את רוחה של החברה ואת ערכיה". למד ולא עבד, והשינוי המשמעותי הז

יחד עם שירי הערש המסורתיים העוברים מאם לבת ואשר ממשיכים ואפילו מנציחים, את

התרבות היידית מארצות מזרח אירופה, ושירי הערש ה"מושאלים" מן התרבות הישראלית

במסגרת ארץ ישראל. מקוריים שנוצרו בהחילונית, החלה להיווצר גם תרבות שירי ערש חרדיים

התבקשו אנשים לספר על שירי הערש של חי"-הפרויקט "מרדימים בקום המדינה" של "בית אבי

סיפרה על שירי הערש שלה וציינה גם את שירי הערש (, 1111) ילדותם בימי קום המדינה. בת שחר

ך לדוגמא ואילך, המדגישים את לימוד התורה כעיקר. כ 11-החרדיים החדשים, שחוברו בשנות ב

היא מציינת את שירה של יהודית שיקמן מתוך סדרת הקלטות "יהודים הם בני מלכים":

נרדמה לה החמה גם אבא טרם שב

בקינה יונה נמה הוא לומד תורה עכשיו

הוא לומד יומם וליל הפרחים סגרו עלים

וישנים העוללים תורה לומד ומתפלל

עפ"י בת שחר, כמו בשיר "נומי, נומי", גם בשיר הזה מיוצג האב כנעדר: "וגם אבא טרם שב".

וליל". בת שחר רה מזו, אין ידיעה ברורה שיחזור בקרוב הביתה, שהרי "הוא לומד תורה יומםיית

חווה זאת כביקורת סמויה המוצאת פיצוי בידיעה שהאב "לומד תורה ומתפלל", משימה שהיא

קודש בעיני האם החרדית, ועל פיה היא מחנכת ומגדלת את ילדיה.

42

יוזמה עצמאית ומעניינת ביחס לשירי ערש קיימת בחסידות חב"ד, הדיסק "חלומות חסידיים".

ניגוני חב"ד )ביניהם אף ניגון "ארבע הבבות", הנחשב מקודש בחסידות זהו עיבוד רך ונעים של

חב"ד(, לפעוטות, אשר הופך אותם בעצם לשירי ערש. בשיחה עם מפיק הדיסק, חסיד חב"ד וחוזר

וחשב הקלאסיים ד"חב ניגוני את הוא שמע. בנותיו עבור הדיסק את שהפיק סיפר בתשובה, הוא

הוא מספר . לילדים שמתאים בפורמט אותם להפיק והחליט עצובים ונשמעים מדי כבדים שהם

לבנותיו. גם לשיר זאת חשוב לו היה הערש שירי תרבות את וספג חילוני פעם שהיה תשובה שכבעל

יחד עם זאת, יש לומר כי אחת מתכונותיו העיקריות של שיר הערש היא היותו מושר ע"י האם

. ד כשיר ערש"חב ניגוני את לבנות שרה אשתו עצמאי, באופן באופן חי ולא בדיסק. לכן,

עד כה הבאנו מספר סוגים של שירי ערש הקיימים במגזר החרדי. המעניין הוא כי מן המרואיינים

רבי אלתר, למשל, במחקר זה עלה גם קול, רובו גברי, שלא הכיר בקיומו המשמעותי של ז'אנר זה.

ם בכלל והוא איננו זוכר כלל קיומם של שירי תיאר את ילדותו כילדות דלה בשירי ילדים ובשירי

יצאנו אנחנו...שרים לא לישון כבר ללכת הזמן כשהגיע? לילדים שרתי אם? שלי "הילדיםערש:

הרבה ]שירים אחרים[". מוטי גם הוא לא מכיר מסורת של שירי שרים השם ברוך, שרנו. חובה ידי

שרה האם בדרך כלל: "לא. לא נתקלתי ערש. סיבה אפשרית לכך לדעתו היא שאת שירי הערש

]בשירי ערש[. אני לא יכול להגיד לך שנתקלתי. שירי ערש אולי זה לא כזה דבר שנתקלים בו כי

לא יודע גם הוא , מתי? שרים את זה לילד כשהוא הולך לישון... ]תפקידה של האם בד"כ[" נפתלי

לפני השינה קוראים סיפור. לספר על מסורת שירי ערש אצלו בבית. הוא מספר שאצלו בבית

גם קוראים אותו בהטעמה עם הרבה רגש ואינטונציה, כך שלדעתו, הסיפור הוא סוג של שיר ערש.

כששאלתי את בתי הצעירה אם שרתי חנה בת שחר מספרת כי המסורת הזו לא המשיכה הלאה: "

ים".לה שירי ערש בילדותה, היא ענתה שאינה זוכרת שירים לפני השינה, רק סיפור

ואולי יש לחלק בין הידיעה או ההכרה בקיומו של הרפרטואר ובין השימוש בו בפועל. יואל יודע על

אין לי קיומם של שירי ערש אבל בפועל, לדבריו, הוא לא שר וגם לא מכיר אחרים ששרים: "

הרבה...ניסיון עם זה. בבית לצערי אני לא עושה את זה. אני תמיד חולם ביום שאני אדע לנגן

בגיטרה אז אני כן יעשה את זה כי להוציא אורגן בלילה זה לא ממש ערש. אבל לא. אין לנו לזה

מקום בבית לצערי...אני כן יודע שיש מקומות שזה נושא. זאת אומרת האימא תמיד שרה,

אבל...אף פעם לא שמעתי מקום שזה...מקדישים לזה זמן יום יום בבית, בצורה עקבית וזה חלק

הבית. לא נתקלתי בזה". יחד עם זאת הוא יודע לספר על רפרטואר שירים: "יש את מהמבנה של

43

השיר "המלאך הגואל". מכיר את השיר? זה השיר הקלאסי, ששרים. יש את השיר שאימא שלי

תמיד אהבה לשיר באמבטיה וזה גם מתאים ללילה: "דומם שטה" של משה רבינו....כשהייתה

ור ילד מאוד מאוד קטן אני זוכר את זה". מקלחת אותנו ורוחצת אותנו. בת

התמונה המתקבלת מתוך השיחות השונות על ז'אנר שירי הערש היא מגוונת ומורכבת. יש בה גוון

מתוך צורך אישי והכרה בחשיבותם של השירים הללו עבור העולות חלוצי, של יוזמות עצמאיות

יש פה גם עניין בינדורי: קיים דור של הילדים. יש בה גם קול גברי יותר, המבטל את הצורך בה.

לחייהם שחווה את שירי 11-וה 61-שמונים והיום הם בשנות ה-מי שהיו הורים בשנות השבעים

(. לעומת זאת, דור ההורים בהם צורך )למשל, יהודית שיקמן הערש בעצמו, יצר אותם וראה

על וכמעט ולא עושה בו הנוכחי אמנם מכיר את הרפרטואר, אך לא יודע לספר על יישומו בפו

דורי נשמעת לא מעט ביקורת מן הדור הישן על הדור החדש על כך שאין היום -שימוש. בשיח הבין

ילדים היום. שרים לא "היום פניות רגשית לשירה בכלל ושירי ערש בפרט. יהודית שיקמן אומרת:

הולכות גם היום אימהות. והקלטות הדיסקים באשמת וזה ידענו שאנחנו כמו שירים יודעים לא

ראינו ,כלנית שרנו - כלנית ראינו. שרנו .שרנו לטייל הלכנו אנחנו. בפלאפון עסוקות הם הילד עם

גם לדעתה של אריאלה סביר לא קיימת מסורת של שירי ערש מכיוון ".הרקפת על שרנו - רקפת

שלהם הילדים ליד יושבות כ"כ לא שאימהות לי שהיום מירוץ החיים לא מאפשר לשיר: "נראה

לא אימהות, דיסק שמים, לילד סרט הסבלנות...שמים את אין, זמן'ת אין ...ערש שירי לשיר

הייתי עצמי על להגיד יכולה אני באופן לי...ו בטלפון מדברת, מניקה כשאימא, מזה ויותר, יושבות

שלי הילדים עם עכשיו אני. רוצה שהוא מה להגיד העולם כל יכולים, טלפונים אין. זה את עושה

, אבא של והקול מאיא של הקול זה. דיסק עם לא זה אמיתי ערש איתם...שיר מדברת להם, שרה

.לאט" בלאט, בשאנטי, בשקט

ניתן לומר כי ייחודיותם של שירי הערש הוא ברב גוניות הקיימת ביחס לשימוש בהם, ואשר

ולי בעובדה שאין כאן קול או קיימת פחות בז'אנרים אחרים. הסבר אפשרי לגוונים השונים נעוץ א

רשות שירים אלו אינם שייכים לז'אנרים אחרים, שירים ממסר מנחה. שלא כמו שירי הילדים, או

בתלמודי התורה, בבית הכנסת או בבית המדרש. יםנמצא םאינם הרבים של החברה החרדית. ה

השירה הזו מתרחשת בחדרי חדרים, בחושך, באינטימיות, במקום אישי שאף אחד לא יכול לחדור

אליו. לכן, הוא מזמין את הקול האישי, וכך נוצרות להן יוזמות שונות, הטקסטים יכולים להיות

אבא, לילדם. מגוונים יותר, שכן מדובר בשיר שהוא בין אימא, או

44

שירי השכמה

ז'אנר נוסף הוא שירים המושרים או מושמעים לילדים בבוקר, עם ההשכמה. שירי השכמה הם

מגוונים ונראה שיש להם אופי אלתורי, כלומר יכולת לשר )ההורה, בד"כ( לשנות את המילים לפי

הודית שיקמן, הסיטואציה. שירים אלו מיועדים לכל הגילאים אך אין תיעוד מסודר שלהם. י

כבר שלושה דורות: "אותיבביתה למשל, התייחסה לשירי ההשכמה כאל מסורת המתקיימת

חייבת אני קמה אני הזה היום עד בבוקר אני, מעניין וזה, שירה עם שלי מאיא מעירה תהיהי

אני כי זה את עושות גם שלי שהבנות מאמינה אני אבל אנשים של בבתים הייתי לא לשיר...אני

, אומרות הבנות כשיושבות, אבל זה אם פעם אף זה על דיברנו לא... מספ הנכדות ככה שומעת

בבוקר" את אופי השירה מגדירה שיקמן, "איך שרה את איך נזכרות אנחנו תענוג איזה מאיא

במח". שולח ה"שהקב מה. שיוצא מה... ש איך שבא

שאני אומר בוקר טוב לילדים, לפני יואל מתאר אף הוא מציאות דומה בביתו: "כל בוקר לפני

שהילדים מתעוררים, כבר בשעה שבע ורבע אני כבר מדליק מוסיקה בבית. ככה, ככה קמים אצלנו

בבית. את אופי המוסיקה הוא מגדיר כ"לא משנה. העיקר שישמע צלילים, לא בווליום גבוה, נמוך

רגוע. קמים עם זה כמעט כל בוקר. זה חלק מהשיגרה אצלנו".

אה מספרת על המוסיקה הבוקעת בבוקר מבית השכנים: "ושומעים אותם הרבה מנגנות וכולם ל

מצטרפים בשירה וגם שומעים אותם קמים בבקר עם טייפ ועם שירה של עצמם... הרבה הם

ה העיר את הנערים בשירה: ינעזרים בזה בבית". רבי אלתר מספר על אחיו שכמדריך בפנימי

לא שירים, שר היה. גיטרה עם מסתובב היה אז, בפנימייה הבחורים תא מעיר...ה היה שלי "האח

אתה תקום! תקום לך: אומר הוא בפנימייה שלך בדלת דופק, שבא מי. כן כן. .בבוקר אותם העיר

. נעים זה? הא הבוקר על שירים... שיר...שיר גיטרה עם מגיע הוא, אבל משהו, לו לזרוק רוצה

מרירות". עם ולא, במתיקות ,בשמחה קם אתה. טובה הרגשה...זה

לסיכום, נראה, כי כמו בשירי הערש, גם כאן מדובר בז'אנר לא מאורגן, המכיל שירה, מוסיקה

מושמעת ומוסיקה מאולתרת. גם ז'אנר זה מתרחש במרחב הפרטי והאישי יותר, ונראה כי הוא

רגשי. מצוי יותר אצל מי שמודע לכוחה והשפעתה של המוסיקה על הוויסות ה

45

הבן עם הבת" -"השומר שבת –זמירות שבת .3

ז'אנר זה כולל פיוטים בני מאות שנים שנכתבו במיוחד לצורך שירה בשבת ומיועדים לכל

(. זמירות שבת מפורסמות הן "מנוחה ושמחה", "יונה מצאה בו מנוח", "מה ח"ת המשפחה )היידו,

ידידות מנוחתך" ו"כי אשמרה שבת".

-זמירות השבת נעוצה בכך שהם קשורים בקשר בל יינתק למרחב בו הם מתרחשיםייחודיותם של

שולחן השבת. טול מזמירות השבת את שולחן השבת, ואיבדת את ייחודיותה של החוויה. שירת

מוסיקלי בין כל בני המשפחה )היידו, -זמירות השבת סביב שולחן השבת היא חוויה של קשר רגשי

ויית שירת זמירות השבת בשולחן השבת כחוויה של משחק ב"מרחב שם(. ניתן אף לכנות את חו

( המשפחתי, כיוון שזו חוויה המאפשרת שירה תקשורתית ודיאלוג 1111" )ויניקוט, 14הפוטנציאלי

מוסיקלי בין כל בני המשפחה. כולם שרים יחדיו, אם ואב, בנים ובנות. אפשר להשתתף או

יתים עשויות זמירות השבת להוות אינדיקציה או להימנע, להוביל, להקשיב, לשיר סולו. לע

סימפטום לקושי רגשי של אחד הילדים, כאשר זה נמנע מלשיר, או לחילופין מתקשה להשתלב

בשירה המשפחתית.

מתוך דברי המרואיינים עלתה מרכזיותם וחשיבותם של זמירות השבת. רבי אלתר למשל, תיאר

שספג בזמירות השבת מאביו: "שרנו מסביב לשולחן את המוסיקה של ילדותו כנובעת בעיקר ממה

שבת. השולחן שבת אפשר להגיד זה המקור שאיפה אני יודע שירים. ואני בטוח שזה...כולם. הרבה

אנשים ככה". רבי אלתר מתאר את הקשר בין האב לילד סביב זמירות השבת כמעצב את

של הילד להידמות לאב ולכל מה ה"עצמי" של הילד. הוא מבוסס בתחילתו על חיקוי ועל רצון

שהוא מייצג. לאחר מכן נוצר הרצון להיפרד ולהכניס לרפרטואר זמירות השבת שירים שהילד

מכיר ממקורות אחרים. לבסוף נוצרת איזושהי סינתזה בין שני הרצונות: "טוב בהתחלה מחקים

אח"כ הוא לוקח את את האבא נכון? הוא מתחיל לשיר ילד קטן, ואז הוא שר מה שאבא שלו שר. ו

השרביט ביד. וגם הוא מתחיל להוביל בשולחן נכון? ה...חידושים, מכניס חידושים מה ששרים

14

.ו. ויניקוט, המתייחס לשלב משמעותי בהתפתחותו הרגשית של "מרחב פוטנציאלי" הוא מונח שטבע דונלד

מתחילה תנודתיות בין תפיסת התינוק את האם כסובייקט )חלק ממנו( ובין תפיסתה כאובייקט תינוק. בשלב זה,

)ויניקוט,ה שהוא "לא אני", בין המציאות הפנימית והמציאות החיצונית. )נפרדת(, בין מה שהוא "אני" ובין מ

, והוא זה "המרחב הפוטנציאלי" ויניקוטמציאות זו היא סינתזה, איזור ביניים שלישי, אשר מכונה ע"י (.2119

אשר מאפשר לדעתו את חוויית המשחק והחווייה היצירתית ובעקבות כך את החווייה התרבותית כולה.

46

אצלו בישיבה, מה שהוא עכשיו פופולרי, אולי שהאבא לא מכיר אז הוא מכניס, אבל תמיד חוזרים

ל...לבית אבא. מה ששרו בבית אבא".

ויה עוטפת בדומה ת עבורה ועבור הילדים כחויהודית שיקמן מתארת את חווית זמירות השב

. הילד חווה את זמירות השבת מכל הכיוונים ולא רק משולחן השבת 15צלילית לחוויה של מעטפת

המשפחתי: "את המוסיקה, את השירה ואת העוצמה הם חווים בשבת בש...שרים זמירות שבת...

ית הכנסת בשבת, פשוט תענוג, פשוט תענוג! כמה זה מאחד את המשפחה...בד"כ אני מתפללת בב

אז יש כאלה שמסיימים בבוקר את התפילה כבר בתשע אתה שומע שירה, אז אתה שומע מכל

הגוונים, אם זה ספרדים ואם זה אשכנזים ואתה שומע, אתה שומע לפי הניגונים אתה שומע איזה

באמצעות ילד -מוטי מתאר חוויה משמעותית של קשר אב. שירה, ואני אומרת איזה יופי!"

מוסיקה ותנועה, הנובעת מן השירה והריקוד המשותף סביב שולחן השבת כלומר, זמירות השבת

כאן מקבלות ממד נוסף: "בליל שבת לוקח אצלי סעודה סדר גודל של שעתיים וחצי שלוש שזה

זמן שאתה שומע עוד פעם, מה אתה עושה שעתיים שלוש? אני רוקד איתו שעה ושרים, ויש לו ספר

כל שבת רוקדים ושרים שירים -ה קטן, שכרגיל ילדים מוציאים את זה רק בשמחת תורה ואניתור

של חיבור לתורה".

לסיכום, זמירות השבת, שהם פיוטים עתיקים שנכתבו במיוחד לשירה בשבת, אינם מנותקים מן

שולחן השבת, המהווה "מרחב פוטנציאלי" למוסיקה ואף לתנועה. -המרחב בו הם מתרחשים

ילד. –לזמירות השבת חשיבות בבניית קשרים משמעותיים להתפתחות הרגשית כגון קשר הורה

יבוש תחושת "עצמי" מובחן ונפרד והם מהווים מקור לקשרים שונים בין לזמירות השבת חלק בג

צלילית העוטפת את הילדים מכל בתי השכונה. בני המשפחה. הם אף נחווים כמעטפת

"שירו לה' כל הארץ" –מוסיקה חסידית .1

צוות וכן מ-מדובר במוסיקה המיועדת למבוגרים אך גם ילדים נחשפים אליה בחתונות, בר

באמצעות מחשב, או אינטרנט DVDהמותרים במגזר החרדי ) דיסקים , רדיו, באמצעי התקשורת

15

"מעטפת צלילית" הוא מונח שטבע הפסיכואנליטיקאי הצרפתי דידייה אנזייה. על פיו, חלק מתהליך בניית

הגבולות של ה"עצמי" הוא באמצעות הפנמה של עולם הצליל כחלל נפשי, חלל אשר מתווה את ראשיתן של

גן אך לא סגור לחלוטין. זהו (. עפ"י אנזייה, המרחב הצלילי הוא מרחב חלול, מו2114אחדות וזהות )אנזייה,

נפח שבתוכו מתנועעים רחשים, הדים ותהודות. הוא יכול לכלול צלילים מסוגים שונים בעלי איכויות שונות.

למשל קול אנושי דובר או מזמר, מוסיקה, ולחילופין גם רעשים חיצוניים חזקים.

47

בפיקוח רבנים(. שירים אלו נחלקים למוסיקה חסידית פופולארית כדוגמת השירים "והיא

בדיסק המצורף( ולניגונים חסידיים כדוגמת ניגון ארבע 5י קטע מס' \)רא" שעמדה", "כי הרבית

ת, ניגון החופה ועוד. הבבו

להיטים חסידיים פופולריים

בז'אנר המוסיקה למבוגרים ניתן למצוא שירים פופולריים המנוגנים ברדיו, במצעד הפזמונים

החסידי, או מבוצעים בהופעות. לרוב שרים אותם כוכבי זמר חסידיים, כדוגמת אברהם פריד,

קה זו, במובנה העממי, כוללת אלמנטים מן יעקב שוועקי, חיים ישראל או מרדכי בן דוד. מוסי

המוסיקה הפופולרית, ומתבססת על הרכב קלאסי של להקת רוק מערבית. כלים כגון פסנתר,

(. דוגמאות 1111גיטרה חשמלית, בס, תופים וכלי נשיפה נמצאים בשיר חסידי טיפוסי )גלבוע,

ים בני מאמינים" של ללהיטים חסידיים שהתפרסמו עם השנים הם "משיח" ו"אנחנו מאמינ

מרדכי בן דוד, "תניא", ו"כי הרבית" של אברהם פריד. להיט נוסף המצביע על התפתחות וכיוון

ותו לאחר היסוסים חדש במוסיקה החסידית הוא "עלה קטן שלי" של אברהם פריד, אשר ביצע א

את השיר כתב (. שיר זה הוא שיר מקורי, היוצא מתחום הפסוקים המולחנים. 1111רבים )גלבוע,

ישי לפידות, יוצר חסידי פורץ דרך, והוא זכה מאז לביצועים רבים הן במוסיקה החסידית )חיים

ישראל( והן מחוצה לה )דודו אהרון(. בז'אנר המוסיקה החסידית גם קיימים מספר תתי ז'אנר.

אלבז. מזרחי. בין כוכביו נמנים חיים ישראל, מידד טסה, וגד -אחד מהם הוא הז'אנר החסידי

בתחום שירת הילדים אנו מוצאים מקהלות ילדים, או ילדים מאוד מוכשרים המכונים בחברה

הנשי אשר לא סופרןהחרדית "ילדי פלא". ילדים אלה, ושירת ילדים בכלל, מהווים תחליף לקול ה

חשיבותם של "ילדי הפלא" היא בהיותם יכול להישמע מפיהן של נשים במוסיקה החסידית.

חיים אליעזר הרשטיקהבולטים בעבר ובהווה נמנים: ילדי הפלאעם גיבורי תרבות עבור הילדים.

5" מגיל )מסולני להקת "הקינדרלך יהונתן שיינפלד, ומידד טסה, עמית ליסטוונד, ישראלובנו

בין הלהקות והמקהלות החסידיות הבולטות שפעלו בעבר ובהווה ניתן למצוא את שנים(. 6במשך

ירחמיאל ביגוןשל "פרחי טורונטו")נחשב לאבי להקות ה"פרחי"(, יגאל צליק" של פרחי לונדון"

"(.ישיבה בויס)" פרחי בני הישיבות" והקינדרלעך"", יאמיפרחי משהקים בהמשך את "

במרחב המשפחתי, נחשפים הילדים למוסיקה פופולרית בד"כ באופן חופשי והיא חלק מ"רשימת

ן מסבירה כי המוסיקה הזו היא בעצם נחלת הכלל. הילדים ההשמעה" היומיומית שלהם. שיקמ

48

חשופים אל המוסיקה הזו מעצם הימצאותה בכל מקום בחיי החברה החרדית והיא מחברת אותם

אצלנו?... תראה, אל תשכח המוסיקה מתי חברתית שלהם: "תראה, -אל הזהות התרבותית

ה שירים מקסימים, ויש לנו את אברהם שהיום יש לנו להיטים של דיסקים שלנו, מרדכי בן דוד שז

פריד". שיקמן מוסיפה כי המוסיקה הזו כל כך פופולרית, שהיא אפילו זולגת אל החברה

החילונית: "אני הרבה נוסעת במוניות...אתה יודע כמה נהגים חילונים מקשיבים לקלטות האלה,

ידית פופולרית לאברהם פריד?" אמה של לאה מספרת כי נכדיה מאוד אוהבים מוסיקה חס

ומכירים את כל שמות הזמרים: "את כל הזמרים. והם יודעים לזהות. ברגע שרק פותחים את

המוזיקה הם כבר יודעים לזהות בדיוק הכל".

אחד המקומות בהם נחשפים הילדים למוסיקה פופולרית הוא בחתונות. כאן גם אפשר לשמוע

החסידי. יש לציין כי "פלייליסטא רלוונטי ב"כבר לולהתעדכן, מה חדש יותר ומושמע יותר, ומה

די לראות את הברק בעיני לחתונה יש מקום מיוחד, יותר מכל שמחה אחרת.בחברה החרדית

הילדים שעה שהם מספרים לי על חוויותיהם מחתונה שהיו בה, מה שלא קורה בברית או בר

דים לאירוע זה, דוגמת מצווה, כדי להתרשם מכך. בחתונה באים לידי ביטוי מנהגים המיוח

"מצווה טאנץ" בו רוקדים בני המשפחה עם הכלה, או ניגונים המיוחדים לחסידות בה מתקיימת

יהודית שיקמן מסבירה, כי עבור החתונה דוגמת "ניגון ארבע הבבות" החב"די המושר בחופה.

יים לחתונה, הילדים מדובר ביותר מכך. עבורם מדובר בחוויה של ממש. הם מחכים בכיליון עינ

שהיא שוות ערך עבורם לחוויית צפייה בהופעה חיה. יש לזכור גם כי בחברה החרדית הילדים לא

השמחה צופים בטלוויזיה כך שהחוויה הוויזואלית מקבלת ביטוי באירועים מעין אלה: "זאת

לא הם. נגנים'ת רואים והם, לחוות ממש שם הזדמנות להם יש תראה, והם. הזאת היהודית

רואים". והם צופים ]בטלויזיה[, שהם ילדים

נעשה במידה מצומצם הרבה יותר והלימודי מרחב נראה כי השימוש במוסיקה פופולרית ב

ובמשורה ולצרכים חינוכיים בלבד. בכל מה שקשור לחיבורם של הילדים אל עולם תוכן זה,

ב האסתטיקה וההנאה נוקטים אנשי החינוך בחברה החרדית משנה זהירות. בז'אנר זה, למרכי

ממוסיקה יש מקום חשוב, ודווקא בשל כך הוא עלול להזמין תופעות הדומות לאלו הקיימות

בעולם המוסיקה הישראלית והעולמית כגון הערצת זמר מסוים, חיקוי דפוסי התנהגות או לבוש

ועוד, שאינם מתאימים לערכים לאורם מתחנכים הילדים בחברה החרדית.

49

פניי כי בכל מה שקשור למוסיקה המושרת לילדים בתוך החיידר, "להיטים" לא מדגיש ב, נפתלי

עושים רושם. יכנסו לחיידר שירים שהילדים מתחברים אליהם מן הסביבה הטבעית שלהם.

לדוגמא, הלהיט "כי הרבית" של אברהם פריד אמנם מושר בחיידר, אך הוא לא התקבל לחיידר

אברהם פריד הנחשב לזמר מפורסם ומוערץ שר אותו אלא מצד היותו "להיט" או כיון שדווקא

מצד הרצון לחבר בין הבית לבין החיידר, שכן התלמידים מכירים אותו מתוך הסביבה בה הם

חיים. לדעתו, בהחלט יש משקל גם למסורת. לשיר ותיק יש מקום ועדיפות על פני שיר חדש. כמו

ר כי השירים הפופולריים הם יפים אך באים גם רבי אלתר, מוסיקאי ואיש חינוך, סבו ,נפתלי

והולכים כלעומת שבאו, ותוחלת חייהם קצרה למדי, לעומת שירי המסורת הקלאסיים: "שירים

הכי יפים ]השירים הפופולריים[, ולא נשארים. אתה מתמצא נכון? אז כמה זמן לא שמעת את

יה פופולרי, שרו שנה שנתיים יע...נפלא! ה 16השיר הזה? מה מה מה מה מה מה, מה טובו אוהליך

?".!שלוש. היום, כמעט ולא. מה קרה? למה?...זה לא יותר יפה מ"תורת השם תמימה"

למרות הסתייגויות אלה, קיימים "להיטים" חסידיים שהפכו לקלאסיקות. אחד כזה הוא "כי

בו שילוב הוא בעובדה, שיש ר גלגולו של השיר מראה כי סוד קסמו הרבית" של אברהם פריד. סיפו

"דרך המלך" להטמעת חידושים בחברה החרדית. זהו שיר נאמן למסורת –בין מסורת וחידוש

. שירים (1111)פרידמן, החסידית, שהגיע מן ה"שטח" ומתוך חצרות החסידים, אל מרכז הבמה

חסידיים נוספים שהפכו לקלאסיקות הם "משיח" ו"אנחנו מאמינים בני מאמינים" של מרדכי בן

וגם השיר "וזכני לגדל" של המלחין ברוך לוין. דוד,

העולה מכך הוא שבעצם בכל הקשור להאזנה למוסיקה פופולרית יש מיזוג בין אוכלוסיית הילדים

ואוכלוסיית המבוגרים בחברה החרדית. הילדים שומעים את המוסיקה שהוריהם שומעים. ניתן

ועד מלכתחילה לא רק למבוגרים אלא אם כן להסיק שז'אנר השירים החסידיים הפופולריים מי

לכל המשפחה. אכן, רוב השירים החסידיים הפופולריים עוסקים בתכנים של תורה ומצוות, גם

אם הם אינם פסוקים מולחנים אלא שירים מקוריים.

לסיכום, הילדים החרדיים נחשפים ללהיטים חסידיים בעיקר במרחב הביתי ובחתונות. ישנה

מטרה. בראייה לרית גם במרחב החינוכי אך היא מדודה יותר ותלוייתחשיפה למוסיקה פופו

החינוכית החרדית ישנה עדיפות לשיר המסורתי לעומת השיר הפופולרי קצר המועד. יחד עם זאת

16אני ברוב חסדך". סוד הצלחתו של רבי אלתר מתכוון לשירו המפורסם של הזמר החסידי יעקב שוועקי "ו

השיר, מעבר להיותו שיר קצבי, הוא הפזמון הקליט שלו אשר לוקח את המילה "מה" מתוך הפסוק "מה טובו

אוהליך יעקב משכנותיך ישראל" ומשחק עם הצליל שלה.

51

להיטים כדוגמת "כי הרבית" נטמעים גם במרחב החינוכי וזאת בשל העובדה שהגיע מתוך חצרות

מסורתי יותר. כמו כן, נכון יותר יהיה לומר כי המוסיקה החסידים כלומר שהוא מזוהה כשיר

הפופולרית היא מוסיקה לכל המשפחה מכיוון שגם היא מחזקת את המסר התורני האחיד העוטף

את כל החברה החרדית ללא הבדלי גיל.

ניגונים חסידיים

, אשר במקרים רבים (, מנגינה ללא מילים1155הניגון הוא יצור מוסיקלי טהור )סטוצ'בסקי,

ע"י אדמו"רים. לעיתים אף היו האדמו"רים "מנהיגים מוסיקליים" אשר עיצבו והניחו נתחברה

(. ישנם סיפורים רבים סביב כושר ח"תאת היסודות לסגנונה המוסיקלי של קהילתם )מזור,

( 1163רי )(. למשל, גשו1155היצירה המוסיקלי של הרב ודרך התהוותם של הניגונים )סטוצ'בסקי,

מספר, כיצד הופיע הרב ישעיהו שפירא זצ"ל, המכונה "האדמו"ר החלוץ", בראשית העלייה

השלישית לאחר מלחמת העולם הראשונה, והשמיע, וכך גם הטמיע, באזני העולים החדשים

ניגונים שהלחין בעצמו בלי להכריז על שם יוצרם.

התוועדות ילה כגון חתונה, טיש חסידי,רוב הניגונים מושרים באירועים שונים בחיי הקה

או אפילו סתם בשבת. לעומת זאת, ישנם ניגונים מיוחדים המושרים רק בזמנים ,17חסידית

מיוחדים ואסורים לשירה סתמית בימות חול. למשל, ניגון "ארבע הבבות" שחיבר רבי שניאור

האחרון של שלושת זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד. ניגון זה מושר בראש השנה, ביומם

יום מיוחד לחסידות חב"ד המכונה "חג ) ת(, פורים, י"ט בכסלו הרגלים )פסח, שבועות וסוכו

החסידות מייחסת משקל רב (. ניתן ללמוד מכך, כי 1111הגאולה"(, וכן בשמחות )לייבמן,

ונים רבים ניג(. 1113לניגונים, משום שהם מבטאים רעיון מאוד עמוק הנוגע עד עמקי הנפש )הררי,

יש בהם, בעיני החסידים השרים אותם, קדושה. הם מייחסים להם עומק ומסרים רוחניים

, וככל שהם עמוקים יותר הם תובעים כשרון (ח"ת והשפעה על עולמות עליונים ותחתונים )מזור,

. ילדים נשגב מבינתם ומתפיסתם של אשר(, 1113העמקה והזדככות פנימית )הררי,

רב הורים ומחנכים היא שניגונים בד"כ לא מיועדים לילדים, ובוודאי שלא הדעה הרווחת בק

במרחב החינוכי. החופשיות שבניגון, אל מול הצורך בגבולות שנותנת המילה, יוצרים גישה

17

וסיפורים "התוועדות" היא מושג מעולמה של חסידות חב"ד. זוהי התכנסות חסידים, בה נאמרים דברי תורה

חסידיים, מרימים כוסית "לחיים" ושרים ניגונים מהרפרטואר של ניגוני החסידות. מיוחדות ואנרגטיות במיוחד

(. 2113היו ההתוועדויות בהן היה הרבי מלובביץ' נושא דברים )הררי,

51

אמביוולנטית באשר לשירת ניגונים לילדים. יש התופסים אותו כלא מתאים לילדים בשל הצורך

ויש התופסים אותו כחלק מן המעטפתם ע"י המנגינה שלהם בגבולות ברורים המיטשטשי

הצלילית אליה חשופים הילדים בחברה החרדית. ויש גם כאלה המנסים לשלב בין שתי הגישות.

הגישה החינוכית יותר, מצדדת במנגינה המחוברת לטקסט עם מסר ברור. מוטי מסביר, כי ייחודו

, עליו יכול כל אחד לחבר את התפילה שלו או של הניגון בעיניו הוא שהוא מהווה מרחב של חופש

הבקשה שלו. ילדים לעומת זאת, זקוקים למנגינה כעוגן ולא כמרחב של חופש, כדי לזכור את

הטקסט הכתוב: "אני משתייך לחסידות סלאנים... אין מנגינות בחסידות הזאת עם מילים... ואז,

שלו מוציא באיזה מילים שהוא רוצה... כששרים ת'מנגינה הזאת... וכל אחד בלב, את הכיסופים

ברגע שהמנגינה לא רצה ביחד עם מילים אלא רצה לבד, כל אחד יכול להתמקד בנושא שלו. ברגע

שאתה אומר עכשיו זה "טוב לי תורת פיך", ברגע שאתה נצמד למילים אז אתה צמוד למילים".

קטנים יותר, הוא אומר, "אני יואל סבור גם הוא כי ניגונים מתפתחים יותר אצל הנוער. אצל ה

סבור כי ניגונים בד"כ לא קיימים בעולם השירה , חושב שפחות. בגיל הרך בטח פחות". נפתלי

ניגון אחד הילדים בכל זאת מאוד מכירים והוא "ניגון ", מסייג נפתלי, "למרות זאת"לילדים.

יתים נעשה בו שימוש בדיסק המצורף(. לע 1י קטע מס' \" )ראהחופה" המפורסם בקהילות אשכנז

במסגרת החיידר על מנת להמחיש סיטואציה כמו נישואי יעקב ורחל. הילדים, שבגיל הרך

נשארים עד אחרי החופה ותו לא, מכירים בעיקר את הניגון הזה והוא מזוהה אצלם עם חתונה.

כמטפל במוסיקה חוויתי אותו בעצמי כאחד הקטעים לחיזוק נקודה זו אוכל להוסיף כי

סיקליים המנוגנים והמושרים ביותר ע"י ילדים חרדיים בטיפול במוסיקה, בכל הגילאים. גם המו

יהודית שיקמן סבורה כי בתלמוד תורה הילדים שרים בעיקר פסוקים ולא ניגונים: "בתלמוד

תורה אני חושבת שיותר שרים את הפסוקים". יחד עם זאת, יש מקום לניגונים בחיי הילדים והוא

ילדים תראה ממש, , בתפילה, ולדעתה של שיקמן הם ממש מתחברים לזה: "ניגוניםבבית הכנסת

מדבר זה קולטים, ילדים. זה את לראות מדהים זה, הזאת בשירה משתלבים הם איך קטנים

אליהם".

חסידות המייחסת חשיבות יתירה לניגונים היא חסידות חב"ד. בשל כך, גם הילדים גדלים על

, חסיד חב"ד הוא ריתמוסיקאי חלק מלימודיהם בחיידר. אלאורחב"ד כברכיהם של ניגוני

מסביר כי בחב"ד מעדיפים מוסיקה "על לילדים. אלאור שמתאים ומכוונן את המוסיקה שלו

טהרת הקודש", כהגדרתו. כלומר, מוסיקה שנכתבה ע"י אנשים קדושים ורוחניים כאדמו"רי

סיקה על טהרת הקודש. אותם הם תופסים כמו חב"ד. לכן הם מעדיפים את ניגוני חב"ד, אשר

52

מבין ומכיר בחשיבות היתירה שיש למה שהילד קולט בשנות חייו הראשונות, הוא מכיוון שאלאור

ניגונים לילדים הם לא דבר פשוט בר להם מילים לילדים. לדעת אלאורניגוני חב"ד וחימלקח

ו על ניגוני חב"ד ולא על מנגינות לתפיסה ולכן התווספו המילים. יחד עם זאת, המילים נכתב

המנגינה -אחרות, מתוך כך שאלה מנגינות על טהרת הקודש. כלומר, בעיניו, המטרה היא כפולה

עוזרת לזכור את הטקסטים, ואלה, מסייעים לזכור את המנגינה.

לסיכום, נראה כי יש תמימות דעים לגבי הצורך של ילדים בטקסט יחד עם המוסיקה, אשר מנחה

שומר מפני האבסטרקטיות והחופשיות שנותן הניגון, וגם דואג להעברת המסר התורני. יחד עם ו

הצלילית יחד עם גונים מעצם הימצאותם בתוך המעטפתזאת, בחיי היומיום, חשופים הילדים לני

המבוגרים ושאר בני המשפחה, בבית הכנסת או בשולחן השבת. בולטת בעניין זה היא חסידות

יחד עם המסר המילולי -תנת מקום מיוחד לניגונים ומחנכת על ברכיהם את ילדיהחב"ד אשר נו

הנלווה אשר לעיתים אף עוזר לזכור את הניגון.

53

זירות .3

רק לא הכוונה. למוסיקה החרדי הילד נחשף בהן הזירות מהן שיטתי באופן אבחן זה בפרק

גם לצלילים וקולות אלא החרדיים לילדים מכוון באופן המיועדת קונבנציונאלית למוסיקה

ותורמים לעיצוב זהותם ותפיסת ה"עצמי" שלהם. ,ייחודיים הנשמעים בחיי היומיום של הילדים

הבית .1

לכך מעבר. החרדי הילד זה ובכלל ילד כל של בחייו המרכזיות הזירות אחת את מהווה הבית

עם מתמדת באינטראקציה אלו בשעות נמצא החרדי הילד, יום בכל רבות שעות בבית נמצא שהוא

. מיוחדות וחלקן שגרתיות חלקן, רבות בפעילויות ועוסק בחייו ביותר המשמעותיים האנשים

שלו המעטפת הצלילית את המהווים וצלילים קולות במכוון ושלא במכוון הילד סופג אלה בשעות

נמצא שיש בה רובד של מוסיקה בהקשר לילד החרדי זו צלילית מעטפת נבחן אם. בביתו

קונבנציונאלית הכולל שירים ומנגינות ויש בה רובד צלילי, שהוא במהותו פס הקול של החיים,

הכולל את הצלילים הסובבים את הילד החרדי. נתייחס למעטפת צלילית זו באופן כללי ולאחר

מכן נתמקד במספר זירות משנה הנמצאות בבית המזמנות צלילים ייחודיים.

הביתית המעטפת הצלילית .א

הצלילים ואת המוסיקה את הסופגים פאסיביים מאזינים לרוב הם הילדים ניתן לומר שבבית

אחרים. במגזרים ילדים אצל לאלו הקיימות יםדומ םהחרדית וחלק לחברה יםייחודי םשחלק

. מעבר למוסיקה הנשמעת ברדיו, קיימות גם דיסקים או תדיר שירים מהרדיו בבית חרדי נשמעים

קריאות או שיעורי תורה ,ומסורת דת בנושאי לתכניות ינגלים'ג, ומגבעות לחליפות פרסומות

,למשל הפרסומות, מוכרות וידועות בקרב הילדים. .חולים אנשים לרפואת לתרום לציבור

הפרסומת. מוכרת ואהובה במיוחד (חרדי צדקה אירגון" )הרבנים ועד"ל פרסומת לתרומות

(וערדיגער ישראל הזמר של" המלך דוד)" החרדי בציבור מפורסם חסידי שיר במנגינת מושרת

וילדים יכולים לשיר אותה זה לזה גם מחוץ לבית.

צלילים אחרים החודרים אל הבית מבחוץ האופייניים לשכונות חרדיות הם קולות הכרוזים

בהודעות מדובר לעיתים. לציבור הודעות ומודיע העובר רכב מצעותבא העיר ברחובות הנשמעים

לקראת או בפורים למשל) צדקה לתרום לציבור קריאה ולעיתים חשוב רב של לוויה כגון דרמטיות

54

עבור הילדים בגיל הרך, אשר בשלב זה של חייהם מחלקים את עיקר זמנם בין המרחב (.פסח

הוא נוסף ייחודי צלילהחינוכי ובין הבית )עם יתרון לבית(, יישמעו צלילים אלה בעיקר בבית.

רוב האנשים ובפרט הילדים בגיל הרך, נמצאים .השבת כניסת לפני דקות כעשר הנשמעת הצפירה

ומתכוננים לקבל את השבת ולכן מהווה הבית זירת ההתרחשות המרכזית של בביתם בשעה זו

ממש לפני הצפירה ושכונות אחרות חסידי שיר מושמע שכונות בהן ישנןהצפירה. יש לציין, כי

, כך. השבת לכניסת סמוך והשני שבת לפני דקות כעשרים האחד שירים, שני שבהן משמיעים

. השבת את ולקבל ממלאכה לחדול כולם יודעים

השבת שולחן .ב

הילד נחשף בהם הייחודיים המקומות אחד הוא, הבית זירת בתחומי הוא אף, השבת שולחן

החרדית המשפחה מתכנסת בו המרכזי המקום השבת הוא שולחן. ולצלילים למוסיקה החרדי

, השבת כניסת לאחר שעתיים-כשעה, שבת בערב, הראשונה. סעודות שלוש מתקיימות ובו בשבת

, השנייה. שבת של ערבית מתפילת, הכנסת מבית חוזרים הבוגרים והילדים שהאב לאחר מיד

הכנסת מבית הבוגרים והילדים האב של שובם לאחר שעתיים-כשעה, השבת של בבוקרה

וחצי כשעה אורכת הארוחות מן אחת כל. השבת צאת לקראת, השלישית. הבוקר מתפילות

והוא הבית בנות כלל בדרך עורכות השבת שולחן את. ושירה שיחה, אכילה כלל בדרך הכוללים

. המשפחתי האירוע לקראת יום מבעוד שהוכן האוכל ומיטב הכלים מיטב את כולל

בשירת נפתחת זו ארוחה. שבת ערב בארוחת השבת בשולחן המוסיקה של מרכזיותה את נדגים

של תחילתה את מסמנים אלו שירים". 19חיל אשת"ו" 18עליכם שלום"מסורתיים: פיוטים שני

.כולה השבתית המשפחתית ההתכנסות את ולמעשה הסעודה

18

ג בשנת (, הפיוט "שלום עליכם" נדפס לראשונה בקובץ "סדר שבת" שיצא לאור בפרא2115עפ"י שלייפר )

והוא נהוג בכל קהילות ישראל. הוא מבוסס על הפסוק "כי מלאכיו יצווה לך לשמרך בכל דרכיך" )תהילים 1641

יא(, וגם על ברייתא )משנה שלא נכללה בקודקס הרשמי המכונה "ששה סדרי משנה"( המצוטטת בתלמוד \צא

ים בפיוט(, אחד טוב ואחד רע, מלווים ב'(, ועל פיה, שני מלאכים )המוזכר הבבלי במסכת "שבת" )דף קיט עמ'

את האדם בערב שבת כאשר הוא חוזר מבית הכנסת לביתו. הפיוט הוא מעין קבלת פנים לשני המלאכים,

ותפילה שבואם הוא לשלום ולא, חלילה, להיפך. את הלחן המפורסם ביותר לפיוט, הלחין ישראל גולדפרב,

(.2115)שלייפר, 1921מלחין יהודי אמריקאי, בשנת

19הוא "שיר , "אשת חיל" שהוא הפרק האחרון )ל"א( מתוך ספר "משלי", )ח"ת( פיוט"הזמנה לעפ"י האתר "

סדר הא"ב ומופיע בספר משלי. ייתכן שבמקורו נכתב לאשה מסוימת, אך אפשר ל שבח והלל לאשה הערוך ע

55

המתייחסים פסוקים בקהילתו שמקובל נוסח לפי המשפחה שר אבי בו קידוש מתקיים מכן לאחר

בטקסים גם המשמש יין על הוא הקידוש. ישראל עם עבור ולחשיבותה השבת של לקדושתה

המשפחה אבי מברך, עצמה הארוחה תחילת ולפני הקידוש לאחר מיד. ביהדות אחרים מרכזיים

רק איננו השבת שולחן .עצמה בסעודה להמשיך ניתן החלה מן שאוכלים לאחר רק. חלות שתי על

והוא המשפחתי האקלים ביטוי לידי בא השבת בשולחן. ושביעה אכילה של פונקציונלי עניין

תורה דברי גם בו משולבים. הבית בני כל של השבוע חוויות וסיכום, משפחתי לשיח מרחב מהווה

.20השבת זמירות את שרים גם השבת בשולחן. השבוע פרשת על

במדרש "שיר לשיר זמירות בשולחן השבת הוא מקור המנהג , (ח"תעפ"י "אנציקלופדיה יהודית" )

השירים רבה", "שכן דרך ישראל משאוכלין ושותין ושמחים עוסקים בשירים ותשבחות" )פרשה

לאחר 16 -הזמירות תוקנו בעיקר להמון העם שלא יכלו לעסוק בתורה בשולחן שבת. במאה ה ח'(.

המצאת הדפוס נדפסו לראשונה קבצים של זמירות שבת, לפי סדר סעודות השבת )מרקוביץ וקם,

(. דוגמאות לזמירות שבת הן "מנוחה ושמחה", "יונה מצאה בו מנוח", "מה ידידות מנוחתך". ח"ת

ה פיוטים ומנגינות משלה אך בישראל המתאפיינת במיזוג תרבויות, ניתן לשמוע בשולחן לכל עד

שבת אחד בליל של פיוטים מעדות שונות.

וכאחד החרדי הילד של המוסיקליים מהמוקדים כאחד השבת לשולחן התייחס אלתר רבי

. שבת לשולחן מסביב שרנו: "כילד עצמו על מספר הוא. המוסיקלי עולמו מתעצב בו המקומות

הרבה. כולם ...שזה בטוח ואני. שירים יודע אני שאיפה המקור זה להגיד אפשר שבת השולחן

". ככה אנשים

. בחיידר או בגן שנלמדה המוסיקה את אלא גם שבת זמירות רק שרים לא השבת שולחן סביב

מספרת, שכאם, הבינה את חשיבות העניין ושרה עם ילדיה בשולחן שבת את השירים שלמדו לאה

הם בגן ובחיידר. כגננת, השתדלה לשלב שירים מוכרים על מנת להקל על הורי הילדים בגן לשיר

אלו על נשים מקראיות שונות. שהוא מעמיד דגם כללי של אשה אידיאלית בעיני הכותב. חכמים דרשו פסוקים

בעקבות הזוהר הנכיחו האר"י ותלמידיו את הדמות הנשית של השכינה והשבת בליל שבת באופנים שונים )כמו

בשירת "לכה דודי"(, והנהיגו לשיר גם מזמור זה בליל שבת לאחר 'שלום עליכם' תוך התכוונות לדמות השכינה

ה אותה כשירת הלל לאשה הטורחת ועמלה בהכנת צורכי והשבת. ההסבר העממי הנלווה למנהג זו תול

.השבת"

20שם כולל לפיוטים ולשירים בעלי תוכן דתי המלווים את סעודות עפ"י מרקוביץ וקם )ח"ת( זמירות השבת הן "

השבת ועוסקים בשבחה של השבת כיום קדוש, יום מנוחה שכולו עונג ושמחה. הזמירות כוללות דברי שבח לה',

."חשיבות השבת ועוסקות במנהגי השבת ומאכליה מדגישות את

56

איזה יש תמיד ...שבת בשולחן איתם ]עם ילדינו בבית[ לשיר השתדלנו: "עם ילדיהם בשולחן שבת

את איתם שרים שבת בשולחן ולפחות. מכירים האמא או האבא שאו שירים שלושהה מתוך אחד

".גם המילים את וכותבים למדנו שיר איזה השבוע שרנו שיר איזה כותבים קשר בדף. זה

המיטה .ג

עפ"י האמונה .מיוחדים ושירים בצלילים וכרוכה הבית בזירת משנה זירת היא אף, המיטה

נשמתו עולה למרום ומוחזרת לו מדי בוקר. על רקע אקט זה, של ,היהודית, כאשר האדם ישן

מעבר ממציאות אחת למציאות אחרת, נקבעו טקסים המציינים את המעבר מערות לשינה

ומשינה לערות, ועוטפים אותו בתפילות ובצלילים. כך, על סיפו של המעבר מערות לשינה ישנו

הפסוק "שמע ישראל" ופרשת טקס אמירת "קריאת שמע שעל המיטה" הכולל אמירת

", וכן ברכה מיוחדת הנקראת ברכת "המפיל", בה מבקש האדם מאלוקים שתערב 21"ואהבת

שנתו, שיחלום חלומות נעימים ושיזכה להתעורר בבוקר מחדש. קריאת שמע וברכת המפיל

שהיא הכלאה של שירה והקראה. על 22נקראים ע"י הילד, לעיתים בליווי אחד ההורים, באזמרה

משפט בו -" 23סיפו של המעבר ממצב שינה למצב עירות ישנו טקס הכולל אמירת "מודה אני

ונטילת ידיים, שהוא אקט סימלי המבטא טהרה –מודה האדם לאלוקים שהחזיר לו את נשמתו

בכניסה המחודשת לעולם. גם כאן, נעשה שימוש באזמרה המיועדת לקריאה של פסוקים

וטקסטים במעמד של קדושה.

במוסיקה כלל בדרך מדובר. מהותי מזירות אחרות באופן שונה בזירת משנה זו נראה שהמוסיקה

ככלל, .בערכים שספוגה מוסיקה או ,ידידותית מוסיקה, ומאורגנת הכוללת בד"כ שירים מובנית

, זאת עם יחד. אחרים במגזרים ילדים של מאלו בהרבה שונים אינם החרדי הילד של השינה הרגלי

לא, למשל. החרדי במגזר הילדים של השינה הרגלי על להשפיע עשויים אשר הבדלים פרמס ישנם

להם גורמת ומחשב כטלוויזיה ממסיחים פחות מושפעים חרדיים שילדים העובדה כי הנמנע מן

ברוכות משפחות הן חרדיות משפחות מעט שלא העובדה בשל, כן כמו. יותר מוקדמת בשעה לישון

ושלושה, שניים עם אלא בחדר אחד ילד עם לא השינה לפני ההשכבה טקס מתנהל לעיתים ילדים

. ותשומת הלב האישית מתחלקת בין מספר ילדים

21 הפרשה הראשונה מתוך שלוש הפרשות הכלולות ב"קריאת שמע".

22 Incantation.הנגנה של הטקסט לפי נוסח מקובל ,

23 הטקטס המלא: "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך".

57

וקשורה משפחתית בהיותה, ברכות לסיכום זירת הבית, נראה כי מוסיקה בזירה זו מתאפיינת

. מוסיקה (המיטה ליד להורה הילד ובין השבת בשולחן המשפחה חברי כל בין) בין בני הבית לקשר

חיה, כלומר יש מקום משמעותי לשירה ולקול האנושי. בנוסף, יש מקום גם זו היא בעיקר

.קונבנציונאליים, בעיקר כאלה החודרים מן הרחוב אל הבית לצלילים שאינם

הכנסת בית .2

עתיקים חלקם, ובשירים במנגינות, בצלילים מלא במיוחד בשבתות ובחגים, ,24הכנסת בית

בשבתות, הכנסת בבית הנמצא, החרדי הילד. קדושה של מעמד בעלי חלקם, לדור מדור המועברים

האדם, החזן שמשמיע לנוסח זו בזירה המוסיקה את לחלק ניתן. אותם וסופג אלו לצלילים נחשף

וכן 25ההפטרה נקראת ובהן התורה נקראת בהן הייחודיות למנגינות, התפילה את המוביל

כל כאשר שכן מקומית קהילתית משמעות יש אלו למנגינות. ביחד כולו הציבור ששר למנגינות

משמעותי הדבר החסידי בפלג ושייכות. לתחושת לכידות גורם הדבר השירים את יחדיו שר הקהל

ד ובעל "חב חסיד, ןוסיו לי שאמר וכפי, שלה והמנגינות הניגונים חסידות לכל שכן יותר עוד

למצוא אף ניתן בהן חסידויות ישנן. לאחרת אחת מחסידות ניגונים של זליגה אין, תשובה

גור. הילד החרדי הנחשף לכל זאת, בחסידות כגון, בתפילה חלק לוקחות אשר, מקהלות מבוגרים

מעצב את זהותו ואת שייכותו הקהילתית דרך מנגינות ייחודיות אלה.

" שערים מאה" בשכונת" יצחק אברהם תולדות" קהילת למשל, חסידויות יש, זאת עם יחד

מן מופרדות המילים כאשר ורק ואך, במשורה היא בתפילה המוסיקה נוכחות בהן, בירושלים

לא הייתה כמעט שירה אלא , זו בחסידות בה שנכחתי" שבת קבלת" בתפילת, למשל. המוסיקה

בכל מיוחד תפקיד היה לא לילדים כי, לראות גם נוכחתי זה כנסת בבית ".26דודי לכה"בפיוט

בחבורה התיישבו חלקם. ונכנסו יצאו, הסתובבו חלקם, הוריהם ליד ישבו חלקם. התפילה מהלך

יואל חיזק . הקודש ארון את המקשט העמוד על טיפסו, שם ושיחקו הקודש ארון ליד המדרגות על

רובם ברוב. מוגדר אקטיבי תפקיד או מיוחדת במה לילדים אין הכנסת בבית את תחושתי וטען כי

הוא, זאת עם יחד. כולם כמו לניגונים וחשופים התפילה מן חלק הם הילדים הכנסת בתי של

24 כנזים.המכונה "שטיבעל" בפי החרדים האש

25 הפטרה היא פרק בנביא הנקרא מדי שבת לאחר קריאת פרשת השבוע, בנושא המתקשר לפרשת השבוע.

26פיוט זה, שחיבר רבי שלמה אלקבץ הוא הפיוט המרכזי ב"קבלת שבת" ומושר במגוון גדול של מנגינות בכל

קהילות ישראל.

58

מרכזי כנסת בבית כגון, מיוחדת גברים מקהלת הכנסת בבית קיימת בהם במקרים כי מוסיף

ישיר, הקהל את לרגש מנת על לעיתים. כ ילדים"בד בה ישולבו, החסידות מן גדול ציבור המאכלס

.הנוראים הימים תפילת של בעיצומה קטע המקהלה מן ילד

תולדות" בקהילת ראיתי, רבות חרדיות בקהילות ורווח לילדים מיוחד מקום נותן אשר אחד מנהג

בערב הלחש תפילת לאחר. גור חסיד, ויואל בעלז, חסיד, בנצי גם סיפרו ועליו" יצחק אברהם

", והארץ השמים ויכולו" במילים המתחיל הקטע את יחד אומר הציבור שכל לפני, שבת

שקית ובידו הקהילה מן מבוגר עליהם" מנצח"הקודש ו ארון מדרגות על הילדים כל מתאספים

ילד כל. החזן שאומר הקדיש בשעת גדול בקול( אמן" )אומיין"לענות הוא תפקידם. סוכריות

באופן זה מונחלת לילדים . התפילה סוף עד" קדיש" אמירת בכל, כך. סוכרייה מקבל, אמן שעונה

.27המשמעות של תפילה והעובדה שתרבותם מעודדת התמדה והתלהבות מדבר מצווה

הילד של המוסיקלי בעולמו ומרכזית חשובה זירה היא הכנסת בית זירת כיצד רואים לסיכום, אנו

ואת המנגינות את, האווירה את סופג שהוא הרי זו בזירה פאסיבי שהוא אף על. החרדי

, מרכזי תפקיד לילדים ניתן בהן בתפילה נקודות באותן. בכך הכרוכות החברתיות המשמעויות

מבלי משים הופך הילד להיות חלק אינטגראלי .כולה הקהילה מצד והערכה לקבלה הילדים זוכים

מהקהילה ומאורחותיה.

חתונות ושמחות .3

כחגים וימים טובים שלל אירועים ושמחות יש בחברה החרדית. חלקם במסגרת מעגל השנה

החתונה. החתונה והבולט בהם הוא ביותר וחלקם במסגרת המעגל המשפחתי, אשר המוכר

מנהגים ביטוי לידי באים כאן. חרדי ילד עבור ביותר הגדולות האטרקציות מן אחת היא החסידית

ומתחברים שלהם לחסידות המיוחדים לניגונים הילדים נחשפים גם כאן. ייחודיים חסידיים

אין לדעתו אך ממנה חלק והם הכללית בשמחה משתלבים הילדים כי מציין יואל. שלהם לתרבות

. בחתונה מיוחד מקום להם

27

מנהג זה מבוסס על הגמרא במסכת "שבת" )דף קיט( הלומדת מן הפסוק: "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק

אל תקרי שומר אמונים, אלא שאומרים אמן". קהילה זו, אשר נקראת "שומרי -ב(\שומר אמונים" )ישעיהו כו

לא מן הנמנע כי מנהג אמונים", מבקשת להקפיד בנושא זה ובשל כך מנחילה בדרך זו את הערך הזה לילדים.

זה, שפשט בקהילות חרדיות רבות, מקורו בקהילת "שומרי אמונים".

59

ססגוני טקס זהו. השונים שלביו על החרדי החתונה טקס את פרטים לפרטי מתאר ,(ח"ת) טישלר

:אותו המייחדים האלמנטים חלק לכל כאשר שונים מחלקים המורכב רושם ורב מרגש

הפנים קבלת

בטקס קבלת הפנים מגיעים החתן ומשפחתו והכלה עם משפחתה, כל אחד בנפרד, לאולם

החתונה. החתונה החרדית היא נפרדת ומחולקת לעיתים אף לשני אולמות. הכלה מקבלת את פני

הבאות באגף הנשים, והחתן מקבל את פני הבאים באגף הגברים.

החופה

, הולך לכסות את פני הכלה. ישנן מלווה בידי שני האבות אירוע החופה מתחיל בכך שהחתן,

.מנגינות ושירים המיוחדים למעמד זה וקיימות מסורות שונות אצל החסידים ואצל הליטאים

, ללא שירה. בהגיען לחופה, הכלה, צועדת אל החופה בליווי שתי האימהות וכל הנשים הנוכחות

סיבובים, בתנועה נגד כיוון השעון. ישנן מנגינות הכלה עם האימהות מסתובבות סביב החתן שבעה

טכס החופה. כאן נחשפים הילדים בשלב זה מתחיל מיוחדות המושרות על ידי הקהל במעמד זה.

אני, כל בפי ומקובל מוכר זה ניגון להיות עדות. 28גם אל ניגון החופה המפורסם בקהילות אשכנז

י"ע ביותר והמנוגנים המושרים כאחד החופה ניגון את חווה אני כאשר, הטיפולית בעבודתי מוצא

. חרדיים פנים מגזרים או גילאים הבדלי ללא הילדים

ריקודים

בסיום החופה צועדים החתן והכלה לעבר "חדר הייחוד" לשהייה ראשונה לבדם כזוג נשוי. כשבני

הזוג יוצאים מחדר הייחוד, יחכו להם מחוץ לחדר חברי החתן וירקדו לפניהם עד כניסתם לאולם.

. האגפים מופרדים במשך כל במעגלים נפרדיםשם יופרדו החתן והכלה ויצטרפו לריקודים

נושא אותו אחד , או ע"י אולמות שונים. מקובל כי עם כניסת החתן לאולםמחיצההחתונה על ידי

.על כתפיו אל רחבת הריקודים החוגגים

28

(: " ניגון להובלת החתן לחופה. ידוע 99, עמ'1974ניגון זה מקורו בחסידות ויז'ניץ, וכך כתב עליו יעקב מזור )

שושלות אחרות. בויז'ניץ שרים בשם "וראו בניו". מקור הניגון בחסידות ויז'ניץ אך הוא נפוץ גם אצל חסידים מ

אותו למילים "מי אדיר על הכל", כאשר החתן מגיע לחופה. נוהג זה נקבע ע"י הרבי מויז'ניץ בשנת תשי"ט

לכבוד חתונת נכדתו".

61

שירים חסידיים פופולאריים או ניגונים חסידיים כאשר המנגנתבתזמורת הריקודים מלווים

מדובר בחתונה מן הפלג החסידי. התזמורת, המנגנת מוסיקה חיה, מורכבת בד"כ ממתופף, קלידן,

חתונה ירושלמית, אזי המנהג הוא ששרים גיטריסט, נגן קלרינט או כינור, וזמר. כאשר מדובר ב

ומנגנים בתוף בלבד, זכר לחורבן בית המקדש. תקליטן, לא מקובל להזמין בחוגים החסידיים

ספרדי. -ל הפלג הליטאי או החרדיאשכנזיים והוא ימצא יותר בקרב החוגים המודרניים ש

בזמן תתפים בשירה בלבד, לעומת החופה, בה יש לילדים בד"כ תפקיד פאסיבי של צופים, או מש

שהילדים משהו זה שחתונות מספרהריקודים נוטלים הילדים תפקיד אקטיבי. בנצי, חסיד בעלז,

כמו ורוקדים משתגעים הילדים, שבריקודים, הוסיף הוא. עיניים בכיליון ממש לו מצפים

כחוויה המוסיקה את ולחוות, התזמורת מן להתרשם הזדמנות לילדים יש גם זה בחלק. 29ליצנים

הזדמנות'ת להם יש חתונה: "שיקמן יהודית חזקה המערבת את כל החושים כפי שמתארת

רבי גם". שלהם בעוצמה הכלים את רואים הם, הם, הנגן את לראות הזדמנות'ת להם יש, לרקוד

אני למשל. השנה כל במשך מקבלים לא כ"שבד עצומה חוויה ...שזה להיות יכול: "כך סבור אלתר

ללכת אמריקאי נגיד ילד חושב אני אז... וכיף בידור על בנויה אמריקה כל... לארץ בחוץ חושב

נכון. השנה כל של השמחה של השיא כמו, זה[ בישראל] פה. פחות הרגשה שזה חושב אני לחתונה

לייבדיק, מתי? שמחים מתי? רוקדים מתי אז?...נכון וסוכות פסח, זה זמן כמה, אבל חגים יש

". הנקודה שזה פשוט, שזה להיות יכול חתונה(? שמחה)

לקראת סוף החתונה מתקיים מנהג ה"מצוה טאנץ" )ריקוד המצווה(. עפ"י מנהג זה, אשר קיים

אצל המשפחות החסידיות, ובעיקר אצל משפחות האדמו"רים, בשלב מאוחר של החתונה רוקדים

כאחד משיאי השמחה בחתונה. ישנן נעימות בני המשפחה או האדמו"ר עם הכלה. ריקוד זה נחשב

יש להניח כי הילדים ושירים מיוחדים למעמד זה. עם סיום הריקוד מסתיימת בדרך כלל החתונה.

הרכים יותר אינם "מחזיקים מעמד" עד שעות הלילה המאוד מאוחרות ובשעת התרחשותו של

רים יותר מצויה בחלק זה של מנהג זה כבר נמים את שנתם. יחד עם זאת, נוכחותם של ילדים בוג

החתונה ועוצמת החוויה חודרת אליהם. זכורה לי אף פגישה בה אחד ממטופליי "שיחק" בחדר

בחתונה וכחלק מן המשחק הזמין אותי ל"מצווה טאנץ".

29

, מזכיר את תפקידו המיוחד של "הבדחן" בחברה החסידית, אשר בספרי הגות של ריקוד הילדים זהאיפיון

לחרזן ולעושה מעשי ליצנות. תפקיד זה מיוחס לבולטים בעולם החסידות כ"בעל שם טוב" ובפי העם יועד לרוב

המסיים את )ריקוד המצווה( אנץ""מצווה טה ידו של "הבדחן" היה בחתונה, בטקסוה"חוזה מלובלין". עיקר תפק

(. 2111)מזור, ונה ליל החת

61

אחד, כך. הילדים של והמשחק הדמיון, האסוציאציות בעולם דומיננטי מקום יש לחתונה

מרימים המשחק במסגרת. הספר בבית בהפסקה החברים של החתונ משחק לי תיאר ממטופליי

גם ויש העדים הם ילדים שני", ייחוד חדר" עושים שולחנות משני, כתפיים על השני את אחד

! וואו: "בספונטניות מטופל לי אמר, במיוחד עוצמתי משותף אילתור לאחר, אחר במקרה. חופה

.!"בחתונה שאני הרגשתי

החוויה של והאקזוטיות העניין את שמגביר מה, לחתונה לבוא מורשים הילדים תמיד לא

שאמה, חרדית ילדה על שיר כתבה (1111) ברכה. ה החרדית הילדים משוררת, כך. בעיניהם

משחקת האכזבה, תחושת עם להתמודד כדרך הילדה, לחתונה. לבוא יכולה שאינה לה מסבירה

: 30תחושותיה את אליה ומעבירה בהוהב עם

מבינה כה אותך אני לחתונה, ברירה אין

קטנה עודך? לעשות מה קטנה בבה לוקחים לא

נשארת ואת הולכים כלם מהר, יפה לישון שכבי

שומרת כאן אני תדאגי אל נאחר לא החופה שאת

, כך. היומיומי מהדיבור חלק להיות והופכת התרבותי באקלים קיימת החתונה של הדומיננטיות

התרשם מאוד והאב ניגן הילד. מנגן הוא איך לו להשמיע כדי אביו את שהזמין מטופל של במקרה

(!"חתן) לחוסן לנגן כבר יכול אתה! וואו: "לבנו אמר הוא בהתרגשותו. והתרגש

עבור משמעותיים אירועים הם אלו גם .מצווה ובר מילה ברית הן נוספות משפחתיות שמחות

נהוג כי בערב שלפני הברית, אוספים מספר , כך. לילדים יותר רב מקום בהם ניתן ואף הילדים

והם עומדים ליד מיטתו של התינוק וקוראים בקול מספר קטעים מתפלה הנקראת ילדים קטנים,

את התפילה לפני השינה. כשהילדים מסיימים לומר "קריאת שמע שעל המיטה", שאותה נוהגים

בצמוד, בבוקר מוקדם לרוב נערך עצמו המילה ברית טקס הם מקבלים שקית עם ממתקים.

. קטנים ילדים עבור נגיש פחות להיות עשוי ולכן, שחרית לתפילת

ובסעודת הנער של לתורה בעלייה וממוקדת בשבת בעיקר נחגגת החרדית בחברה מצווה בר

שבת. המוסיקה המושרת בבר מצווה אינה בבוקר שחרית תפילת לאחר לרוב המתקיימת המצווה

ייחודית לבר מצווה וכוללת בד"כ מוסיקה חסידית פופולרית וניגונים חסידיים.

30

השיר. מתוך קטע הוא מתוך הספר "שירישונים", מאת ה. ברכה. הציטוט

62

השנה במעגל תרבותיות שיא נקודות כמה קיימות החיים למעגל הקשורים אלו לאירועים בנוסף

ססגוני אירוע. סוכות מועדה בחול הנחגגת השואבה בית שמחת היא אלה מנקודות אחת. החרדי

מסכת של החמישי בפרק במשנה המוזכרת, הקדומה" השואבה בית שמחת"ל זכר הוא, זה

נלהבים ומריקודים מסורתיים וניגונים חסידית ממוסיקה בעיקר מורכב זה אירוע ,כיום". סוכה"

זה באירוע פעילים שותפים הם הילדים. הסוכות בחג החסידים של השמחה רגשות את המבטאים

כילדה חוויותיה את מתארת שיקמן יהודית. ומתלהבים רוקדים הם השמחה משתתפי כל וכמו

והיה , כל השנה חיכיתי לשמחת בית השואבה...אני זוכרת אותי כילדה: "השואבה בית בשמחת

זה היה משהו שאי אפשר להבין ...היינו הולכות לראות את הנגנים שם ,שם בית כנסת קרלין

זה היה משהו . נגן באקורדיון וקלרינט? מה היה ,אני זוכרת שזה שניגן שם באקורדיון, אותו

". הלוואי והייתי היום חווה אותה...ששימח את הלב בעוצמה ש

ולשמוח התורה את להנציח שנועד חג, הוא כן שכשמו תורה שמחת בחג מכן לאחר ימים מספר

באה השמחה כאן גם. התורה ספרי עם ותהקפ, התפילה מן כחלק, הכנסת בבית מתקיימות, בה

", תמימה השם תורת", "פיך תורת לי טוב" כגון שירים. אינטנסיביים ובריקוד בשירה ביטוי לידי

בשעה, תורה שמחת במוצאי. תורה בשמחת נפוצים שירים הם, החיידר מן לילדים המוכרים

גם ביטוי לידי באים בהן" שניות הקפות" מתקיימות, ובהגברה נגינה בכלי להשתמש ניתן שכבר

שמחוץ אחרים ובאירועים בחתונות, ברדיו גם המושמעים כאלו, פופולאריים חסידיים שירים

. הכנסת בית לכותלי

. בכל שנה מתקיים אירוע מרכזי יש מקום מיוחד לילדים ואירוע נוסף הוא הילולת ל"ג בעומר שב

ריתמיקאי חרדי, מספר כי להילולת ל"ג יואל,בהר מירון ומגיעים אליו מאות אלפי חסידים.

בעומר במירון, בשל הצפיפות הרבה ועומס האנשים, משתדלים ההורים להימנע ככל האפשר

)התספורת מלהביא ילדים. אך כאשר מדובר בילדים אשר הגיע זמנם לעבור את טקס ה"חלאקה"

ה של הטקס עבורם. מתאמצים ההורים ומביאים אותם, מה שמעיד על חשיבותו הגדול הראשונה(

גם אירוע זה רווי במוסיקה ובריקוד, בעיקר מוסיקת כליזמר חסידית.

הם אוספים עצים שאר הילדים חוגגים את הילולת ל"ג בעומר בשכונתם. לקראת ההילולה

בקדחתנות ולוקחים חלק פעיל במדורה, המהווה עבורם גם טקס דתי וגם הרפתקה. השירים

מר בקרב ילדים ומבוגרים, בכל המגזרים הפנים חרדיים, הם הפיוטים הבולטים בהילולת ל"ג בעו

המהללים ומשבחים את דמותו של התנא רבי שמעון בר יוחאי. פיוט אחד הוא "בר יוחאי נמשחת

63

והשני "ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי". בדיסק המצורף( 11י קטע מס' \)רא אשריך"

"ג בעומר והם שרים אותם בדביקות גדולה. גם פיוטים שירים אלה מוכרים לילדים מהילולת ל

-אלה מוכרים לי כמאוד נפוצים בטיפול במוסיקה במשך כל השנה בקרב ילדי כל המגזרים הפנים

באמצעות תרבותו לבין החרדי הילד בין עוצמתי חווייתי קשר מתקיים הללו הזירות בכלחרדיים.

.התרחשותה לאחר רב זמן עוד עוצמתית ונותרת אצלו מופנמת כזו וחוויה המוסיקה

לסיכום, המוסיקה של זירת השמחות והאירועים חווייתית עבור הילדים. היא מתאפיינת בשמחה

רבה, בריקודים ובתנועתיות. היא מחברת את הילד אל קהילתו ותרבותו, תוך מתן מקום אקטיבי

לנוכחותו.

31חיידר \תורה תלמוד .4

הלב שהיא לומר ואפשר החרדית באידיאולוגיה מאוד מרכזית לבנים החרדית החינוך מערכת

הלומדים הילדים של דמותם את מעצבת החינוך מערכת. החרדית החברה של והחברתי הרעיוני

בגיל כ"בד לחיידר נכנס החרדי ומטרתה להנחיל את חשיבותו העליונה של לימוד התורה. הילד בה

(. 1111, שפיגל) מצווה בר לגיל הגיעו לאחר" קטנה ישיבה"ל כניסתו עד זו במסגרת ולומד 3

נשמרת כאן. החרדיים והערכים המסרים את הילדים סופגים בו המרכזי המקום הוא החיידר

הקיימים המינים בין והערבוב הרחוב פיתויי כגון והסחות הלימוד אווירת והרמטי קפדני באופן

. זו בזירה קיימים אינם, הילדים בחיי אחרות בזירות

גם בגלל שהילדים נמצאים בחיידר שעות וזאת עצומה זו בזירה המושמעת המוסיקה של ההשפעה

את מחנכים שבאמצעותו כלי מהווה וגם מכיוון שהמוסיקה (1111, שפיגל)רבות משעות היום

מיועדת לסייע בחיידר לילדים המושרת המוסיקה. חכמים כתלמידי ייעודם לקראת הבנים

ללמוד להם ולאפשר התורה לעולם וחווייתית רגשית אותם לחבר, הנלמד החומר בקליטת לילדים

כך. המלמדים ציבור במסגרת ומודעת ידועה זו בזירה המוסיקה חשיבות .ובנעימות בקלות תורה

תלמוד מנהל, נפתלי". לשיר יודע הוא אם למלמד עבודה בראיון בסיסי כלל זה" מוטי אמר, למשל

עם ישחק, "לתלמידים המתאים נמוך בווליום ידבר הרב הרך שבגיל לכך חשיבות מייחס, תורה

את לסחוף שלו היכולת מידת מה למעשה קובעת המלמד של המוסיקלית רמתו". הקול

.אחריו התלמידים

31 "חיידר" בפי החרדים האשכנזים או "תלמוד תורה" בפי החרדים הספרדים.

64

ממסגרת נפרד בלתי כחלק המוסיקה בשילוב רבה חשיבה משקיע החינוכי הצוות כי מספר נפתלי

הוא המוסיקה של אופייה. לחיידר מגיעים הם כאשר לתלמידים מושמעת מוסיקה, כך. הלימודים

גם. ונעים רגוע, מדי עוצמתי לא כלומר הבוקר בשעות אליו להתחבר יכולים שהתלמידים כזה

להפסקה לצאת הצלצול. התלמידים של הלמידה יכולת לעיצוב בהקשר משמעות ניתנת לצלצול

ולעודד לאפשר מנת על המתקרב לחג או לעונה קשור, בעל מנגינה קצבית ואנרגטית צלצול יהיה

וחמור יותר כבד בסגנון יהיה לכיתה להיכנס הצלצול זאת לעומת. אנרגיה להוציא הילדים את

דיסק מתוך ציטוט -(לחיידר פנימה" )אריין חיידר" הקריאה תישמע הרמקול מתוך. סבר

. השיעור אל ראש בכובד שיכנסו מנת על, מכירים שהילדים

פרשת את לומדים או בניגון תהילים קוראים התלמידים. ומגוונים שונים המוסיקליים התכנים

של עיונית בהבנה להתמקד בלי בחומש הקריאה את הילדים לומדים, לעיתים. בניגון השבוע

הקשר בדפי התייחסות גם ישנה(. 1111, מנצורה) כהלכה ומנוגנת מוטעמת בקריאה אלא הכתוב

התלמיד יכול לעיתים. למדנו שירים איזה", השבוע שרנו מה"ל הביתה מקבלים שהתלמידים

מן נפרד בלתי חלק המוסיקה של היותה. בכיתה לו שיאזינו מנת על מביתו דיסק להביא

, תראה: "לאה שאומרת כפי, חינוכית-הלימודית המטרה את כמשרתת מתפקידה נובע הלימודים

אבל. ניגון יש הלימוד בתוך. באירועים, הזמן כל בחיים להיות ממשיך הניגון, הניגון עם חיים הם

זה עוד וכל. גמור בסדר זה הלימוד את האווירה את משרת זה עוד כל... באמת עזר כלי יותר הוא

את שיפרקו שייהנו איתם לרקוד איתם לשיר כן שווה אז. הילדים של, נגיד המרץ כל את משרת

". טוב כ"אח שילמדו כדי המרץ

חימעש)" החומש סעודתהיא לכך דוגמא .בחיידר שמקיימים בטקסים גם מוסיקה קיימת

אשר, בטקס. חמש בגיל, החומש לימוד תחילת את הילדים חוגגים בו, רושם רב טקס ,"(סידע

. ראשיהם על מפוארים כובעים חובשים, הדורים בבגדים הילדים לבושים, רב ודרשת סעודה כולל

השירים משיר לפסוק זכר, וחלב דבש, חלות השאר בין כוללת הסעודה כי מציינת( 1111) מנצורה

". פרחי" מקהלות בסגנון בהעמדה מסודרים הילדים ,הטקס מן כחלק". לשונך תחת וחלב דבש"

, במקורו זה שיר ".32ישראל יתבין כד" השיר הוא החומש בסעודת ביותר הנפוצים השירים אחד

32

מילות השיר בארמית: "כד יתבין ישראל ועסקין בשמחת התורה, קודשא בריך הוא אומר לפמליא דיליה: חזו,

חזו, בני חביביי, דמשתכחין בצרה דילהון ועסקין בחדוותא דילי". בתרגום לעברית: כאשר יושבים ישראל

ו, בניי חביביי, שמצויים בצרה ועוסקים בשמחת התורה, הקדוש ברוך הוא אומר לפמלייתו )למלאכים(: ראו, רא

שלהם ועוסקים בשמחה שלי.

65

סעודת אל גם נכנס הוא כך ובשל הילדים י"ע מאוד מוכר, ובשבועות תורה בשמחת גם מושר

השיר של הרחבה שהוא ביידיש קטע בתוספת השיר את לי שר אף ,ממטופליי אחד. החומש

את וממילא מסתוריותו את המגבירות גרסאות הרבה יש זה שיר של מקורו סביב. המקורי

חיים הרב של ברכתו את קיבל השיר. השיר את השרים לילדים גם מחלחלתה ,חשיבותו

לגאון השיר את המייחס, החרדית החברה של מעורערים הבלתי ממנהיגיה אחד ,קנייבסקי

איתו שהביא ניגון הוא הלחן אחת גירסא י"עפ. שונות גרסאות יש השיר של הלחן לגבי. מוילנא

לאחר, המדינה קום בתקופת החרדית היהדות של הגדולים ממנהיגיה אחד ,"ש"אי חזון"ה

מאיר לרב הלחן אל מייחסת אחרת גירסה. השואה בתקופת הגיטאות מן באחד אליו שהתוודע

לימוד סיום בליל הלחן נכתב זו גירסה י"עפ. בפולין לובלין חכמי ישיבת ראש, מלובלין שפירא

הוא שפירא מאיר שהרב פרוייקט -הראשונה בפעם במסגרת "הדף היומי" (הבבלי התלמוד) ס"הש

. מייסדו

היא .החינוכי במרחב שונים בתפקידים משמשת והיא החיידר בתוך נמצאת המוסיקה, כאמור

החיידר עשוי לעיתים, מתאפיינת בעיקר בהיותה מסורתית ונתלית באילנות גבוהים. יחד עם זאת

ועל עצמו על מספר אלתר רבי. החוצה יוצאת היא ממנו אשר, למוסיקה יוצר בית גם להוות

ולא ללימוד עזר ככלי כ"בד, שכתבו חדשים שירים תלמידיהם עם שרים אשר אחרים יוצרים

, השיר את מקליטים הם, התלמידים אצל יפה מתקבל שהשיר מרגישים הם כאשר. לו כחיצוני

כאמור, החיידר יכול להוות .החיידר לכתלי מחוץ גםיצליח שהשיר להניח טובה סיבה זו שכן

המוסיקה, אך לא יהווה בד"כ תחנת כניסה או קליטה של מוסיקה ובמיוחד לחנויותתחנת יציאה

לא מוסיקה עכשווית ופופולרית. יוצא מן הכלל המעיד על הכלל הוא הלהיט החסידי "כי הרבית"

כותלי המרחב החינוכי. הצליח לחדור אל תוככיאשר, כפי שתואר בפרק "ז'אנרים",

מרחב החינוכי יש חשיבות רבה והכרה בכוחה לסייע לסיכום, למוסיקה המושמעת והמושרת ב

לתלמידים במשימתם החשובה ביותר בחייהם . לכן ההתייחסות אליה בזירה זו היא בחרדת

בקפידה ע"י המחנכים ומתאפיינת בהיותה מסורתית, מורכבת בעיקר קודש. היא נבררת

מפסוקים ומדרשים ומשרתת את צרכיהם החינוכיים של הילדים.

66

ןדיו

עד החרדי מהמגזר בנים של המוסיקלי הרפרטואר את לאפייןראשונה הייתה ת המחקר המטר

הילדים שירי אנר'לז השייכים שירים של קורפוס למצוא)כלומר מוסיקלית מבחינה, 6-1 גילאי

נבחרו מדוע להביןחברתית )כלומר -תכנית ( ומבחינהלימוסיקבאופן ולאפיינם לתעדם, החרדיים

החברתית ווירההא בתוך משתלבים הם וכיצד תפקידם מה, הילדים עבור אלו שירים דווקא

, בהיותה מטרה זו .?(החרדית בחברה שלהם לסוציאליזציה ותורמים הילדים גדלים בתוכה

תרבותי, הושגה באמצעות חיבור אל השטח ואל הקהילה, אשר כלל -מחוברת אל המימד הקהילתי

דונה בפרק התוצאות. למוסיקה, וניתצפיות, ראיונות והאזנה

מטרת המחקר השנייה היתה הבנה טובה יותר של תרומת השירים במסגרת הטיפול במוסיקה.

בהיותה מחוברת אל המימד הדיסציפלינרי, כלומר אל תחום הטיפול מוסיקה, תידון מטרה זו,

סיקה ואינם בפרק זה. מתוך שלל הממצאים ודברי האינפורמנטים )אשר אינם מטפלים במו

יכולים להסביר את תרומתם של השירים לטיפול(, ובאמצעות רקע תיאורטי נוסף, ננסה לנתח,

לפרש ולהבין את תרומתם של השירים לטיפול במוסיקה.

התוצאות הצביעו על קיומו של רפרטואר מוסיקלי עשיר בהתייחס למטרת המחקר הראשונה,

צנוע זה לא הצלחנו להקיף את כולו. רפרטואר זה לא נראה כי במסגרת מחקר עד כדי כך ש ,ומגוון

נוצר יש מאין אלא קדם לו תהליך גיבוש שנמשך עשרות שנים, תהליך אשר נחשף במהלך מחקר

בקצרה ניתן להצביע על מספר שלבים באבולוציה של ז'אנר זה. זה ואשר תואר בפרק התוצאות.

חרדית בפרט טרם התאוששו מטראומת , תקופה בה העולם היהודי כולו והחברה ה51-בשנות ה

הייתה "השאלה" של שירי ילדים אשר על כן השואה, כמעט ולא היו שירי ילדים חרדיים.

הצורך של החברה עם התפתחותו של , 51-שנות ההחל מחילוניים )עוגה עוגה, האוטו שלנו וכד'(.

. ם חרדייםילדי בנייה של רפרטואר מוסיקלי עבורהחלה החרדית בהגדרה עצמית מוסיקלית

גיבוש ופיתוח של ז'אנר שירי ילדים חרדיים בעל תכנים המאפיינים כוללת מחד עצמית ההגדרה ה

ומאידך, הבעת התנגדות לתכני שירי הילדים החילוניים באמצעות ומותאמים לחברה החרדית

ב הנוכחי של התפתחות שלהוצאתם מרפרטואר השירים המושרים בגני הילדים החרדיים. ה

, כולל פריחה והפצה של שירי ילדים חרדיים רבים והוא מאופיין 1111-הז'אנר שהחל בשנות ה

חרדיים. -חרדיים ופנים-בניצנים של פתיחות וחיבורים שונים ומגוונים בין מגזרים חוץ

67

חקר תוצאות המחקר אפשרו לנו לאפיין את ז'אנר שירי הילדים החרדיים בישראל )מטרת המ

הראשונה(. ממצאי המחקר הראו שמדובר למעשה במגוון של תתי ז'אנרים המרכיבים את

המכלול שאנו מכנים "שירי ילדים חרדיים" וכי תתי ז'אנרים אלו קיימים בזירות שונות בחייו של

מופיע סיכום תתי הז'אנרים שנמצאו במחקר זה תוך התייחסות 1הילד החרדי. בטבלה

ז'אנר זה. -תקיים תתלזירה/זירות שבה מ

טבלה 8 : תתי הז'אנרים הנכללים בשירי הילדים החרדיים תוך התייחסות לזירה

שבה הם קיימים

הזירה

הז'אנר

בית הכנסת חתונות ושמחות מרחב חינוכי הבית

שירי ערש

ושירי השכמה

---

זמירות שבת

+++ +++

שירים פופולריים

--- +++

(בריקוד)

שירי משחק

)לפעוטות(

+++ +++

שירי ילדים

+++ +++

שירי לימוד

+++

ניגונים

--- +++

)בריקוד(

---

הילד פאסיבי --- +++ הילד אקטיבי זירה משנית זירה עיקרית

68

כי נותנת תמונה כללית ואינטגרטיבית לגבי המוסיקה בחייו של הילד החרדי. ניתן לראות 1טבלה

הכולל כמעט את כל תתי הז'אנרים שנמצאו במחקר זה. חלק הבית מהווה מרחב מוסיקלי מגוון

מתתי הז'אנרים קיימים אך ורק בבית )למשל, שירי ערש והשכמה שאינם מושמעים באף זירה

מהם משותפים לזירות אחרות )למשל, שירים פופולריים, ניגונים( ובחלקם, זירת אחרת(, חלק

הבית היא משנית ונסמכת על זירה אחרת )למשל, שירי משחק ושירי ילדים(. מכלול תתי

הז'אנרים המופיעים בזירת הבית הם הם המעטפת הצלילית אליה התייחסנו בפרק התוצאות.

יא, כמו הבית, זירה מרכזית אשר גם בה מושמעים תתי מהווה גם ה 33זירת המרחב החינוכי

ז'אנרים רבים, אם כי לא כולם. המעניין הוא שמתקיימת דיפוזיה בין זירת הבית ובין זירת

המרחב החינוכי. כך למשל, שירת זמירות שבת המתקיימת בעיקר בבית )משבצת אפורה כהה(

בבית )משבצת אפורה בהירה(. לעומת מופיעה גם במרחב החינוכי, כהכנה וכחיזוק למה שקורה

זאת, שירי משחק ושירי ילדים המופיעים בראש ובראשונה במרחב החינוכי )משבצת אפורה כהה(

מושרים גם בבית הילד כחלק מן המוסיקה המוקלטת המושמעת שם ברקע )משבצת אפורה

יקליים המגיעים בהירה(. החלחול מתאפשר אך ורק מכיוון שבבית ניתן לסמוך על החומרים המוס

מן המרחב החינוכי ובמרחב החינוכי ניתן לסמוך ברוב המקרים על החומרים המוסיקליים

המגיעים מבתי הילדים. למשל, כאשר מדובר בזמירות שבת הרי שאין כל בעיה שהמסגרת

החינוכית תספוג מוסיקה כזו. יש להניח כי מנגינות שהן יותר אישיות ופרטיקולריות לאותה

למשל, שירי ערש העוברים מדור לדור במשפחה( לא יהיו שייכים לזירת המרחב החינוכי משפחה )

ולא יקודמו בברכה. עניינו של המרחב החינוכי איננו המשפחתי והפרטיקולרי אלא הקהילתי

והמשותף לכולם.

מעבר לכך, נראה שזירת המרחב החינוכי סגורה להשפעות אחרות שנתפסות כבעייתיות. למשל,

ת השירים הפופולריים, אשר למרות היותה מבוססת על מוסיקה חסידית וברוב המקרים על תרבו

פסוקים מולחנים, כמעט ואין לה מקום במרחב החינוכי. הסבר אפשרי לכך הוא היותה של

המוסיקה החסידית מקושרת לתרבות בידור ופנאי, להשפעות מערביות, להתנהגויות מתירניות

ול תורה. הדמות האופטימאלית לחיקוי היא דמות הרב, הצדיק, יחסית, ולעיתים אף לביט

החסיד, לא דמות הזמר, האומן, הליצן או הרקדן. הזמרים נתפסים פעמים רבות כאנשים

המחוברים לעולמות נוספים מלבד העולם החרדי )תקשורת ויחסי ציבור, פוליטיקאים(

33ים, וכן את גני או"תלמוד תורה" בפי החרדים הספרדים ת את ה"חיידר" בפי החרדים האשכנזזירה זו כולל

הילדים.

69

חרדיים ואולי אפילו חילוניים. המתחככים ומקיימים קשרים עם אנשים שונים שאינם בהכרח

פתיחות זו, שאולי יש לה מקום במרחבים אחרים בתוך העולם החרדי, עומדת בניגוד גמור

לשמרנות והסגירות של המרחב החינוכי ועלולה להעביר מסר סותר לתלמידים. מסיבה זו יש

על כנראה הנמנעים מלהשמיע במרחב החינוכי מוסיקת שמחות וחתונות שמתבססת בעיקר

שירים פופולריים. גם ניגונים, בהיותם מופשטים, כלומר מכילים מנגינה ללא מילים, עומדים

בניגוד לאופי הדידקטי של המסרים במרחב החינוכי. שירים המושרים בשמחות אשר כן יכולים

להיכנס למרחב החינוכי הם שירים שורשיים ומילוליים, כגון הפיוט "בר יוחאי נמשחת אשריך".

וצא איפה שזירת החתונות והשמחות מחלחלת בהחלט לזירת הבית אך מחלחלת פחות לזירת י

המרחב החינוכי. אכן זירת החתונות והשמחות היא זירה שמיוחדת גם במקום השונה משגרת

הילד וגם בזמן: חתונות ושמחות מתקיימות בד"כ בשעות הערב והלילה ואילו שגרת הילד

דווקא בשל כך, יכולה להיות לזירה זו השפעה עצומה על חייו מתקיימת רובה בשעות היום.

הרגשיים של הילד החרדי. אירועים מסוג זה, על המוסיקה שבהם, עשויים להיחרט עמוק

בזיכרונו של הילד.

זירת בית הכנסת, נפרדת אף היא מהזירות הדומיננטיות. גם כאן מדובר בהפרדה של מקום ושל

ית בבית הכנסת היא ברובה בשבתות ובחגים. נקודת השקה שבכל זמן שכן ההתרחשות המוסיקל

זאת קיימת בין זירת הבית לזירת בית הכנסת קשורה לתופעה הקיימת בחלק מן החסידויות בה

נהוג ללמוד ניגונים חדשים עוד בבית, לפני החגים עצמם. בחסידות גור למשל, נהוג להפיץ דיסקים

ותה שנה בימים הנוראים. המנגינות, הנלמדות בבית, מחוץ עם המנגינות החדשות אשר יונהגו בא

לבית הכנסת, נכנסות אח"כ לבית הכנסת, וגם יוצאות ממנו שוב אל זירות אחרות באותה

חסידות.

מקובל ורצוי ונחשב למעשה הילד החרדי. הילד החרדי שום זירה איננה סגורה בפניניתן לראות כי

ב ההתרחשויות הוא לוקח חלק אקטיבי )בעיקר בשמחות ברוכחלק בלתי נפרד מן ההתרחשות.

( ובמיעוטן הוא מהווה שומע פאסיבי )בית 1, רא/י סימני +++ בטבלה וחתונות ובמרחב הביתי

הילד מגיע אל מרחב קיים , אם לא בכולן,הזירותרוב בבנוסף, (. 1בטבלה ---; רא/י סימני הכנסת

המשותף לכל .ולא לעצב אותו )בית הכנסת, חתונות, שמחות( ותפקידו הוא להשתלב בו

ההתרחשויות, בין שהילד אקטיבי ובין שהוא פאסיבי, הוא היותו של הילד רצפטיבי )קולטני(, בין

רשרת וכממשיך אם הוא מודע לכך ובין אם לא. מקומו של הילד כאן הוא כחוליה פוטנציאלית בש

71

דרך ולא כמחדש חידושים. לכך יש השלכה על התפיסה הבסיסית של הילד כמבוגר קטן )יפה,

על פניו (, או כמבוגר פוטנציאלי, ולא כיישות בעלת עולם וצרכים משלה.1111; מנצורה, 1111

שבתרבות המערבית ניתן מקום של הובלה לילדים, דעתם חשובה והם אף נחשבים כקהל ,נראה

בספרות הילדים שבה הילד עומד במרכז הבמה )ואילו המבוגר גם עד צרכני לכל דבר. הדבר בולטי

באופן בולט הרבה יותר מאשר בספרות ,(ג'ינג'י וכד' , למשל בספרים כ"דנידין",מוצא לשוליים

הילדים החרדית.

תפקידיה , מצביע על 1מכלול תתי הז'אנרים הקיימים בזירות השונות, כפי שמופיע בטבלה

המרכזיים של המוסיקה בחינוכו ובעיצובו החברתי של הילד החרדי. את תפקידה של המוסיקה

כאן ניתן להגדיר במונחים חינוכיים ותרבותיים כגון: לחזק מסר קיים, להוות כלי עזר לשינון

היא הדבר החשוב ביותר בחיים, טקסטים תורניים ולימודיים, להעביר לו את המסר שהתורה

ולגרום לו להרגיש שהוא בוחר -להיות תלמיד חכם –עליו את ייעודו ואת משימת חייו יבלהאה

בה. במילים אחרות, תפקידה של המוסיקה הוא לעזור למסר התורני לחלחל אל הילד, דרך

עטיפתו בעטיפה רכה ונעימה ולהיות שם עם המסר התורני בכל מקום שאליו יגיע ויתפתח הילד

ית. במרחבי החברה החרד

במונחים תרבותיים, תפקידה של המוסיקה הוא לחבר את הילד אל החסידות או הקהילה אליה

הוא שייך ולחזק אצלו את תחושת השייכות. זיקה תרבותית זו, היא לחם חוקה של החברה

החרדית, ובאה לידי ביטוי הלכה למעשה בין השאר: בשימור השפה היידית ומטבעות הלשון

(, בשימור המוסיקה והניגונים המייצגים והמאפיינים כל 36, יידישקייט35ריף, אופ34)למשל שאבעס

קהילה, בשימור שמות המשפחה האירופאיים וגם בשימור שמותיהן של הקהילות, אשר כולן

מייצגות עיירות מזרח אירופאיות, ביניהן: ויז'ניץ, גור, ברסלב, בעלז. ילד חסיד גור, אינו ילד

הם מסורת משלו, ניגונים ומוסיקה המאפיינת אותם. מעבר לשאיפתו חסיד ויז'ניץ ולכל אחד מ

להיות תלמיד חכם, מקננת בכל ילד חרדי גם "גאוות יחידה" הנובעת מהשתייכותו לקהילה זו או

אחרת. בעקיפין, יש כאן גם חיבור היסטורי של הילד אל הקהילות החסידיות אשר עד לתקופת

רשת עניפה של מנהגים, ניגונים ותרבות.השואה פרחו במקומותיהן והותירו מו

34 שבת.

35 שבת חתן.

36 מסורת יהודית.

71

. בחירת 1את תפקידיה של המוסיקה ניתן להמחיש באמצעות דימוי החישוקים המופיע באיור

(, החברה 1116עפ"י רוז )החישוק כדימוי מרכזי באיור זה איננה מקרית: החישוק הוא מעגלי.

ה החרדית בכללותה והנצח מאורגנת סביב מעגלי מחויבויות: המשפחה, הקהילה, החברהחרדית

משחק, צעצוע, ויחד עם זאת הוא גם מחשק, תוחם ומגדיר מה מותר החישוק הוא גם היהודי.

ומה אסור, מה כשר ומה פסול, מי שייך )לקהילה( ומי לא, הבחנה שהיא מכרעת בחייה של החברה

(. 1111החרדית )יפה,

המוסיקה בעיצוב חייו של : מודל החישוקים המראה את תפקידיה של 2איור

הילד החרדי

72

חישוקים מוסיקליים. החישוק הראשון, חישוק הבית, 3-מוקף בניתן לראות כי הילד 1באיור

מגדיר לילד, באמצעות צלילים, לאיזו משפחה הוא שייך, מהן הזמירות המיוחדות שמועברות לו

ע"י הוריו, מהם שירי הערש שאימו העבירה מאימה, מהם השירים האהובים על אחיו ואחיותיו,

תו. חישוק זה חופף לזירת הבית ומקנה לילד את מהם צלילי הרקע האופייניים אך ורק לבי

תחושת השייכות הבסיסית ביותר לה הוא זקוק.

החישוק השני, חישוק הקהילה, מגדיר לילד באמצעות צלילים, לאיזו קהילה הוא שייך, מהם

שירי בית הכנסת המקובלים, מהו נוסח התפילה הנכון. כאן מתעצבת זהותו הקהילתית של הילד

, דרך המנהגים הייחודיים והניגונים המסורתיים, מתוודע הילד לכך שהוא שייך החרדי. כאן

לחסידות זו ולא לאחרת, לעדה זו ולא לאחרת. החיבור הרגשי של הילד אל מסלול חייו כילד חרדי

נוצר כאן. חישוק זה חופף לזירת בית הכנסת אליה נחשף הילד החרדי בשבתות ובחגים. בחלק

–מנהגים שמטרתם לקרב את הילד ולשדר לו שהוא חלק מן הקהילה וכי מבתי הכנסת קיימים

הוא עתיד להשתלב בה. בחסידויות מסוימות אף מהווה בית –אם יתנהג כראוי וכמצופה ממנו

הכנסת זירת הדגל של הקהילה המייחד אותה כלפי חוץ ויוצר "גאוות יחידה" כגון בית הכנסת

המפואר של חסידות בעלז בירושלים.

דתי המתקיים במרחב החינוכי. כאן מתעצבת זהותו -החישוק השלישי הוא החישוק הלימודי

פקטו את חובותיו הדתיות ואת הפרקטיקה -הדתית של הילד, כילד דתי חרדי. כאן הוא לומד דה

להיות תלמיד חכם. -של קיום המצוות. כאן הוא מקבל לידיו את הלפיד הנושא את משימת חייו

עד מהרה היכן הוא ממוקם בפירמידת החוכמה, מה הפוטנציאל שלו ומה כאן גם יתברר לו

מצפים ממנו בהמשך דרכו. המוסיקה היא כלי עזר חשוב מאוד בחישוק זה. היא מסייעת בשינון

תורנית מתאימה. -פסוקים, בהפנמת מסרים תורניים וביצירת אוירה לימודית

( 1116בלת גם במחקרים אחרים. רוז )תמונת מצב זו בה הילד מעוצב ע"י כוחות רבים מתק

מתייחס לכך כי המשפחה והקהילה "משלבות ידיים" ומתפקדות שתיהן למען מטרה אחת

האם" עבור הילד, אך מסלולו היומיומי עובר דרך בסיסים -משותפת. הבית הוא "בסיס

צא אבא(. קהילתיים המהווים גם הם עוגן עבורו: החיידר, השטיבל )בית הכנסת(, הכולל )שם נמ

לכן, הזיקה בין הילד החרדי ובין תרבותו היא חזקה ביותר וטבועה בו כחלק מן ה"עצמי" שלו

(. 1111(. תחושת הקיום שלו כפרט, ניתנת לו כחלק מן השלם הכללי )יפה, 1111)טיקוצ'ינסקי,

המוסיקה נותנת לכך ביטוי חזק וממלאת תפקיד משמעותי בחיבור הילד אל הקהילה ובהעצמת

73

(, השירים וכו' חושת ההשתייכות שלו. הניגונים הקהילתיים )ניגוני גור, ויז'ניץ, חב"דת

המסורתיים המחברים את הילד לאירועים קהילתיים )למשל הפיוט "בר יוחאי" המתחבר ישירות

חברתית -לל"ג בעומר(, מנגינות התפילות בבית הכנסת, כל אלו מחזקים את הפונקציה הקהילתית

בור הילדים. תפקידה החברתי של המוסיקה הוא, אם כן, עצום. צירוף הצלילים של המוסיקה ע

והמוסיקות שהילד נחשף אליהם מסוגל לפעול כטביעת אצבע מוסיקלית חברתית המגדירה מיהו,

לאיזו משפחה הוא שייך, לאיזו קהילה/חסידות הוא שייך ולאיזה מגזר הוא שייך. מוסיקה שאינה

נתפסת כזרה, כלא שייכת, אולי אף כמאיימת וכאסורה. שייכת למרחב צלילי זה

בנקודה זו ברצוני להתייחס לתחום אחר הקשור לילד החרדי ואשר יש לו נגיעה ישירה לתחומנו:

תחום ספרות הילדים החרדית. ברצוני להראות כי קיימות נקודות השקה רבות בין ז'אנר שירי

; 1115, 1111האחרונה נחקרה לא מעט )מלחי, הילדים ובין ספרות הילדים החרדית. אלא, שזו

טרם התברכה במחקר –( ואילו הראשונה 1111; חובב, 1113; ויליאן, 1111; מנצורה, 1111יפה,

יכולות ללמד אותנו כי מגמות הקיימות בחברה החרדית בישראל מקיף. נקודות השקה אלו

הילדים החרדית ויש בכך כדי המשתקפות בז'אנר שירי הילדים באות לידי ביטוי גם בספרות

לחזק את מה שנמצא במחקר זה ואף להעשירו.

ראשית, תיאור ההתפתחות ההיסטורית של היווצרות ספרות הילדים החרדית מזכיר מאוד את

(, מציינת כי 1113התפתחות ז'אנר שירי הילדים החרדיים. מלחי )כפי שצוטטה אצל רותם,

, אשר שינה חילוןתהליך של ספרות הילדים העברית העבר מלחמת ששת הימים,בתקופה שלאחר

אחרי מלחמת ששת הימים, ספרות הילדים העברית : "את אופייה של היצירה הכללית לילדים

עברה חילון של ממש. משפחות חרדיות כבר לא יכלו להכניס הביתה את ספרי הילדים. אם קודם

בואי בואי ‘או על השבת, וביאליק כתב לכן גם סופר לא דתי כמו לוין קיפניס כתב על החגים,

( לילדים. ייתכן )הכללית החילון שינה את האופי של היצירה ’, הברוכה, יום שבת יום מנוחה

שהשינוי קרה מפני שהסופרים החדשים התחנכו בארץ ולא בגולה. הלשון השתנתה מאוד, הפכה

. זה כבר לא כאילו בצחוקלהיות סלנגית, כמו אצל יהודה אטלס. היא כללה גם מלים גסות,

תיאור זה דומה להפליא לתיאורה של יהודית שיקמן, המספרת כיצד . "התאים למשפחה החרדית

כילדה שרה את שירי העמק וירושלים של זהב ושירי רחל למרות היותם שירים ישראליים

, לעומת חילוניים, הן בשל העובדה שזה מה שהיה והן מכיוון שלדעתה היו אלה שירים בעלי תוכן

השירים החילוניים של היום שלדבריה, אי אפשר לשיר אותם.

74

כך, עפ"י מלחי, בתחילת שנות השבעים, נוצר ואקום, אשר הזמין את כניסתה של ספרות מקור

חרדית, בדרך מאוד דומה לזו שתיארה יהודית שיקמן כאשר סיפרה על תחילת דרכה המוסיקלית.

להצגות בתכנים חיפשה טקסטים", בית יעקב"תה מורה ביייוכבד סקס, שהופרת החרדית הס

(. כך, התחילה גם היא לכתוב 1113)רותם, לא היו בנמצאאלו והחרדיות מתאימים לתלמידותיהה

לא מן הנמנע כי תהליך התהוותה של ז'אנר חדש. הדמיון בין התהליכים מצביע על כך שולייצר

יך התהוותה של המוסיקה לילדים אשר התרחשה ספרות הילדים החרדית היווה קטליזטור לתהל

בדומה לכך, בעשור האחרון קיים עושר עצום של ספרי ילדים חרדים, עושר כעשור מאוחר יותר.

המזכיר בהיקפו את ז'אנר שירי הילדים החרדים ההולך ומתרחב.

. בספרות שנית, קיים דמיון תכני וערכי בין שירי הילדים החרדיים ובין ספרות הילדים החרדית

הילדים החרדית יש תכנים "כשרים" ו"פסולים", הימנעות ממאפיינים אישיים של הדמויות,

הרגשות תוך מתן לגיטימציה בעיקר לרגשות שמחה אושר והתלהבות ולא לרגשות צמצום בתחום

תה ספרות יספרות הילדים החרדית, במיוחד בראשיתה, הי (.1111ים )יפה, הנתפסים כשלילי

היא טעונה מסרים דידקטיים המציעים .(1113)רותם, חלק ממערכת החינוך בחברה זומעצבת,

דרכי התמודדות נכונות מבחינה תרבותית, מתוך ניסיון של הכותבים לעצב אצל קוראיהם דרך

; מלחי, 1111)יפה, הסתכלות מסוימת על סוגיות שונות מחיי היומיום, הנתפסת בתרבות כנכונה

, גם במוסיקה לילדים חרדיים יש תכנים כשרים ופסולים )כפי שהראינו בפרק כמו בספרות(. 1115

התוצאות(, גם המוסיקה לילדים חרדיים מכילה ועטופה בערכים תורניים וברצון לכוון את הילד

אל דרך הישר ואל תפקידו העתידי.

המוסיקה באופן יחד עם זאת, ביחס לביטויים אישיים של ה"עצמי" מקדימה הספרות את

משמעותי. מזה כשני עשורים, הספרות לילדים חרדיים מתקדמת יותר ונוגעת גם בתכנים אישיים

(. דוגמא אחת לכך היא סדרת הספרים "ילדים מספרים על עצמם" של הסופר החרדי 1113)רותם,

האם חיים ולדר. על כך יש לשאול, האם גם במוסיקה המושרת לילדים חרדיים קיים פן אישי?

ראוי בכלל שהמוסיקה תבטא פן אישי בחיי הילד החרדי?

על פניו נראה כי בז'אנר שירי הילדים החרדיים עדיין לא התפתח הפן האישי. נוכחנו לראות באיור

כי רוב תפקידיה של המוסיקה הם לחשק את הילד מבחינה משפחתית קהילתית 1מספר

שית, ליצירתיות ולשאילת שאלות. וחינוכית. לא נותר מקום רב לדמיון ולהבעה אי

75

אפשרות אחת היא כי זהו רק עניין של זמן עד אשר ז'אנר המוסיקה לילדים חרדיים יתחקה אחר

התהליך שהתרחש בספרות הילדים החרדית. אפשרות אחרת היא כי דבר זה לא יקרה בשל

. למוסיקה אופי אופייה וייחודיותה האימננטית של המוסיקה על פני הספרות ואומנויות אחרות

והשפעה חזקים מאוד והיא נמצאת בכל פינה במרחבי הקהילה. ההבדל המהותי בין המוסיקה

לספרות הוא שהספרות מלמדת ומולידה תובנות. המוסיקה מולידה רגשות. כאשר ילד חרדי שר

זמירות שבת הוא מרגיש את עוצמת קדושת השבת. כאשר הוא נחשף בבית הכנסת לניגוני

לה הוא משתייך, הוא מתחבר אליה רגשית. כאשר הוא שר על רבי עקיבא שהולך ללמוד החסידות

תורה הוא מרגיש את עוצמתו של המסר ומתרגש ממנו. לכן, כשם שיש למוסיקה כוח והשפעה

לבנות ולעצב את עולמו של הילד החרדי, כך יש לה גם כוח להרוס אותו. ייתכן כי לפי

העוסקת בתכנים אישיים של ה"עצמי" ובנבכי נפשו של הילד, האידיאולוגיה החרדית מוסיקה

עלולה לייצר אצלו חיבורים רגשיים שמבחינת החברה החרדית אין להם מקום. מוסיקה שכזו

עלולה אף לחטוא למסר האחיד והברור הרואה בילד החרדי פוטנציאל לגדול ולהיות תלמיד חכם

ות מן המטרה ואולי אף מסיתות. לכן, ייתכן כיוון שהיא מאפשרת חיפוש ושאילת שאלות המסיט

שנמשיך לראות הימנעות מכניסה לתכנים אישיים במסגרת שירי הילדים החרדיים.

בנקודה זו יש להתייחס לסתירה אפשרית המתקיימת בין האתוס החרדי ובין האתוס הטיפולי

האינדיווידואלי, את והיא קשורה למידה בה מותר או רצוי להביא לידי ביטוי את ה"עצמי", את

הרגשי, את החלש, וזאת על חשבון הקבוצה, הכלל, המעשי והברור. באופן עקרוני, מוסיקה או

שירים המתייחסים אל רבדים אישיים של הילד, כאלו המאפשרים מבט פנימה וחקירת ה"עצמי",

אינם נמצאים במרחב בחרדי ובמקום מסוים יש בכך סתירה לאתוס החרדי שהוא בעיקרו

קולקטיביסטי. המסר של הקהילה אל היחיד הוא שעליו לשאוף להיות תלמיד חכם, להשתלם

ולגדול מבחינה רוחנית, להיזהר מן היצר הרע ומעבירות, לעבוד על מידותיו המוסריות. בחברה

החרדית הדבר החשוב ביותר עבוד היחיד הוא לממש את ייעודו החברתי. מימוש התפקיד

(. את כל הפנים הללו אנו מוצאים בשפע 1111עצמי של היחיד )יפה, החברתי הוא המימוש ה

במוסיקה המכוונת אל הילד. את עצבותו הוא יכול לבטא בעצבות של הקהילה כולה בשיר כגון

בות אלי" "על אלה אני בוכיה" או "רחם". את שמחתו הוא יכול לבטא בשיר כגון "כי הרבית טו

רגשות אלה אינם מכוונים ישירות אל אישיותו של הילד או אל .או "סימן טוב ומזל טוב"

(. 1111עצמיותו כפרט, אלא אל תפקידו כפרט מתוך קהילה שלמה המחויבת בקיום מצוות )יפה,

76

מאידך, האתוס הטיפולי שואף להעצים את ה"עצמי", את האינדיבידואל, את הרגשי, את

המתלבט.

את עצמי האם יש דרך ליישב ולשלב בין שני האתוסים כמטפל במוסיקה במגזר החרדי אני שואל

בתוך הקהילה והחברה החרדית מקום קונסטלציה בה בכל זאת יש האם ישהללו? כלומר,

ם של חולשה וחוזק, של הבעה ויצירתיות, שהם אלמנטים שלפי מנטילאלמנטים רגשיים, לאל

ת וייחודיות נתפסות בחברה (, אינדיבידואליו1111? עפ"י יפה )הכרחיים –האתוס הטיפולי

החרדית כמקשות על השתלבות היחיד בחברה ולכן נתפסות כמכשלה. יחד עם זאת, היא סבורה

כי אין התנגדות טוטאלית למימוש כישוריו הייחודיים של היחיד וניתן לגלות הבנה לכך כל עוד

ם נוגעים להעצמתו לא נפגע התפקוד התקין של הילד. לכן, בשאלה זו, תחושתי היא שככל שהדברי

של הילד ביחס לתפקידו וייעודו, ולא לחירותו כפרט, יש בחברה החרדית מקום לביטוי אישי

עצמי. כלומר, בתוך קונסטלציה מסוימת ותחום ברור יש להניח שיינתן מקום לביטוי אישי )יפה,

והורים (. קונסטלציה אחת כזו היא המרחב הטיפולי. מתוך עבודתי הטיפולית עם ילדים1111

חרדיים אני יכול לומר כי הולכת ומתחזקת אצל ההורים ההבנה שהדרך לגדלות ועמקות תורנית

עוברת דרך עולם רגשי מפותח, יכולת קבלה עצמית והכרת ה"עצמי" והייחודיות שבכל ילד. לכן,

ככל שהטיפולים משיגים את מטרתם וההורים נוכחים לראות כי הפן המוסיקלי האישי אכן

לילדים עפ"י אמות המידה שלהם, מוסיקה בהקשר תרפויטי, אלתור מוסיקלי, ואף כתיבת מסייע

שירים בטיפול, יתקבלו להערכתי בחברה החרדית בברכה, היום יותר מבעבר.

אם כן, האם התמורות האפשריות ביחס לביטוי מוסיקלי אישי בחברה החרדית אכן יקרמו עור

האם ייכתבו שירים חרדיים מקוריים העוסקים בתכנים וגידים ויקבלו לגיטימציה חברתית?

אישיים של הכותב? בבואנו לצפות פני עתיד ולעסוק בשאלה לאן מועדות פניו של ז'אנר שירי

הילדים החרדיים, שאלות אלה הן רלבנטיות מאוד ומצטרפות לשאלות נוספות ביחס לעתידו

והתפתחותו של הז'אנר.

שמעותית ביותר בפוטנציאל ההתפתחות של הז'אנר, היא הגיל. נראה כי נקודת ההתייחסות המ

3. עד גיל 3הלכתית, חינוכית, תרבותית, וטכנולוגית הוא גיל -"קו פרשת המים" מבחינה תורנית

לשמוע שירת נשים, תכני השירים יכולים להיות קלילים יותר ולכן כאן מרחב יכולים הבנים

מגוון יותר מבחינת המבצעים, תכני השירים והשימוש האפשרויות להתפתחות הוא גדול יותר ו

כאן גם ניתן , ואתרי אינטרנט מבוקרים(.DVDבמדיות השונות )שירת נשים מותרת כאן, דיסקים,

77

לומר שאם יקרה שינוי לכיוון האינדיווידואליסטי הרי שהוא יקרה בעיקר בקרב בני גיל זה, שכן

ם מאיימים כ"כ ומהווים שינוי "קל לעיכול" יחסית אינדיבידואליות וביטוי אישי בגיל זה אינ

ניתן גם לראות כי רוב החידושים וההתפתחויות המרעישות התרחשו לגילאים בוגרים יותר.

כמו כן, נקודות ההשקה המוסיקליות שנוצרו בין החברה במוסיקה המיועדת לגילאים אלה.

ם אלה. לכן, לא מן הנמנע כי החילונית והחרדית הן בעיקר סביב המוסיקה המיועדת לגילאי

בעתיד תתרחב מגמת הפתיחות וגם ערוץ טלוויזיה לילדי הגיל הרך דוגמת "הופ" יגלה ענין

בשילוב יוצרים חרדיים כאריאלה סביר, מלכ'לי או מנוחה פוקס.

גברים או ילדים )בנים(, או היו ותשארנה, דמויות המפתח 3ם מעל גיל לעומת זאת, עבור בני

יזואליתוהו , זוהמדיהגם מבחינת תורניים בהכרח והיו ויישארו . תכני השיריםניםב מקהלות

ייעודם של הילדים להיות תלמידי חכמים פחות נפוצה בקרב גילאים אלה. הייתה ונראה שתישאר

,אך פחות גמישים או מגוונים.גם הוא לא ישתנה ועל כן המגמה הכללית וכיווני ההתפתחות

: בהיותו של רבי אלתר הגבר הכמעט יחיד המככב היאביותר השאלה המעניינת בהקשר זה, עדיין,

גברים נוספים דוגמת רבי אלתר אשר יעשירו בעתיד האם יקומו בעולמם של הילדים החרדיים,

את הז'אנר בקולות ובסגנונות נוספים?

הטיפול מסגרת להבין באופן טוב יותר את תרומת השירים במטרת המחקר השנייה הייתה

במוסיקה. אדון עתה בנקודה זו.

תרומתה של המוסיקה במרחב הטיפולי

מחקר זה, שהחל את דרכו מתוך העבודה הקלינית, יצא אל הרחוב החרדי ואל השטח על מנת

ללמוד ולהכיר טוב יותר את עולמו המוסיקלי של הילד החרדי. כעת, עלינו לחזור אל נקודת

מחקר זה על הפרקטיקה של הטיפול? במה מוסיפה ההיכרות ההתחלה ולברר אלו השלכות יש ל

הז'אנרים של שירי הילדים החרדיים למטפל/ת במוסיקה? לאור זאת, האם -עם הז'אנרים ותתי

בכלל מתייחד טיפול במוסיקה בילדים חרדיים מטיפול במוסיקה בילדים מאוכלוסיות אחרות?

ות בעלות ערך רב למטפל במוסיקה שאלות אלה מעלות מספר תובנות חשובות שיכולות להי

העובד עם ילדים חרדיים:

78

הפנמת מקומה של המוסיקה בחיי הילד החרדי

היא בפני עצמה ידיעה –הידיעה שמוסיקה היא דבר חזק ועוצמתי בחייו של הילד החרדי

חשובה עבור המטפל/ת במוסיקה. לכך יש להוסיף את ההבנה שלא בכל פלג חרדי מקומה

של המוסיקה הוא זהה וחשוב באותה מידה. למשל, בפלג החסידי, שמייחד מקום לרגש

בחיים הדתיים, מקומה של המוסיקה הוא חשוב ביותר. לעומת זאת בפלג הליטאי,

תנית יותר, מקומה של המוסיקה חשוב פחות. הבנה זו משפיעה על שגישתו למדנית ושכל

מידת וצורת ההתכווננות של המטפל/ת אל המטופל.

סדר היום הקהילתי משפיע על התכנים המוסיקליים של הטיפול

להבין כי /תכאשר מדובר בעבודה בטיפול במוסיקה עם ילדים חרדיים על המטפל

עוטפים הביתי, הקהילתי והחינוכי, נמצאים עם הילד ושהוצגו קודם לכן, החישוקים

הרבות של הילד החרדי, השתייכויות שהם חלק ת יואותו. עליו לתת את הדעת להשתייכו

. למשל, לפני כשנה וחצי, ביום פטירתו של האדמו"ר מויז'ניץ וה"עצמי" שלאינטגרלי מן

ות והסביר לי שהיום לא נוכל בפנים נפוללשעת הטיפול שלו , חסיד ויז'ניץ, אלי ילדהגיע

מטופל אחר, ., שכן חלק מביטויו ההלכתיים של האבל האישי הוא הימנעות משירהלשיר

חסיד גור, הגיע לחיידר לבוש חג ומלא חיוכים וזאת למרות שבאותו היום לא היה חג, לא

י התחתן וכנכדו של האדמו"ר מגור ראש חודש ולא אירוע בית ספרי מיוחד. הוא הסביר ש

כיצד הממחישגם דוגמא זו הוא מתעתד לנסוע יחד עם כל חבריו לחיידר לשמוח בחתונה.

האישי אלא גם ולא ושל הילד מורכבים ונצבעים לא רק ממה שמתרחש בעולמ ורגשותי

. המוסיקה שתהיה בחדר תושפע כמובן מכך. ופחות מכך, ממה שמתרחש בקהילת

הראשונה ולשמחה הקהילתית בדוגמא אילולא הבנתי כי לאובדן הקהילתי בדוגמא

הייתי עלול להחמיץ את חשיבות הרגע -השנייה יש משמעות אישית עמוקה עבור הילד

מבחינה רגשית וטיפולית.

אפקט של הושטת יד -שירת שיר לילד חרדי

, מיניה של מטפל שאינו חרדי עם מטופל חרדי, יש , בטיפול במוסיקה,בנוכחותם יחד

נחווים על ידי הילד כגדולים כל כך, עד ,לעיתים קרובות . אלה,תייםפערים תרבו וביה,

.בלתי אפשריתשהוא מרגיש כי יכולתו של המטפל להגיע אל עולמו הפנימי היא

סגירות, חוסר אמון ותחושת ריחוק שאינם מאפשרים דיאלוג סיטואציה כזו עלולה ליצור

שאינו חרדי עם ז'אנר שירי ההיכרות של מטפל במוסיקה וקשר טיפולי פתוח. לכן,

79

(Reaching out)הושטת יד אפקט של בהם יכול ליצורהשימוש הילדים ובוודאי ש

להגיע מהר מאוד אל עולמו הפנימי של הילד, לרכוש את ניתן ה, אשר בכוחתמוסיקלי

, שחוויתי אותו 6דוגמא טובה לכך היא מטופל כבן אמונו ולגשר על פערים תרבותיים.

כסגור וייחסתי זאת בין השאר לפערים התרבותיים בינינו. לקראת אחת הפגישות למדתי

שיר ביידיש ששמעתי ממטופלים רבים והבנתי שנהוג לשיר אותו בחיידר. כששרתי את

כיר את זה?!". השיר בחדר הטיפול, הילד פער את עיניו בתדהמה ושאל: "מאיפה אתה מ

רגע שכזה, סייע מאוד להתניע את התהליך ולחזק את הקשר והאמון בינינו.

מוסיקה משקפת עבור הילד החרדי את הוויית היומיום

המוסיקה המושרת לילדים חרדים יונקת את חיותה ומחוברת ישירות אל הוויית

עבור הילד לזירות היומיום של התרבות החרדית וערכיה. לכן, ז'אנרים שונים קשורים

שונות בחייו. שימוש מושכל בשירים הנכונים בזמן הנכון יכול להיות בעל ערך טיפולי רב.

כך למשל, אם נשיר לילד שיר מזמירות שבת הרי שנחבר אותו ישירות אל ההקשר

המשפחתי. אם נשיר לו את ניגון החופה נחבר אותו אל חוויית החתונה. אם נשיר לו "טוב

יך" נחבר אותו אל חוויית הלימוד בחיידר וגם לשמחת תורה. שירים אלה לי תורת פ

דרמטי ולהוות חלק ממנו. -יכולים להפיח חיים במשחק סוציו

ערכם התרפויטי של שירים בעלי מבנה של פסוקים מולחנים

שירת פסוקים מולחנים אופיינית מאוד לילדים חרדיים. מכיוון שבשירים אלה, קיים

מהאישי והרגשי, יחסית לשירים מקוריים המבטאים את רגש מחברם. מרחק רב יותר

נשאלת השאלה מה משמעות בחירת שירים כאלו בטיפול? מצד אחד, כאשר ילד חרדי

בוחר לשיר שיר שהוא פסוק מולחן, הוא יכול לעשות זאת כדי להתחבר אל הסיטואציה

ליצוק תוכן אישי לתוכו. הטיפולית, לבטא את רגשותיו בדרך המוכרת לו ולעיתים אף

למשל במקרה של מטופל עם קשיי קשב וריכוז אשר באחד הטיפולים ביקש לשיר את

". הילד, שסיים 37השיר "אשרי מי שגדול בתורה ועמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו

אתגר עצום לכל ילד ובוודאי לילד עם קשיי -לימוד מסכת "סוכה" מתוך התלמוד הבבלי

37

מושר בחתונות ובשמחות. לא ברור מתוך הגמרא במסכת ברכות דף יז' עמוד א'. לשיר ביצועים רבים והוא

מי הלחין אותו.

81

ושר "אשרי מי שגמר מסכת 38ביקש לבטא את תחושת הסיפוק העצמי שלו -קשב וריכוז

יש להיות מודעים לכך כי לעיתים שירת פסוקים מולחנים, אשר כאמור, סוכה". מצד שני,

יש בהם ביטוי רגשי מרוחק יותר, עשויים גם לשמש כמגן רגשי עבור הילד ופלטפורמה

תר. למשל, ילד יכול לשיר את השיר נוחה להימנעות מהבעת רגשות אישיים וחשופים יו

שיר מתוך התפילה המתייחס לצורך להודות לה' על -"כי הרבית" של אברהם פריד

ובכך להתרחק מהתמודדות עם רגשותיו האותנטיים והאישיים. -חסדיו

של ביטוי תוכן אישי לטובת י ניתן להוציא שיר מהקשרו במרחב הטיפול

ה"עצמי"

לבחור בשיר מתוך עולמו החרדי, אך להוציא אותו מן הקונטקסט לעיתים עשוי המטופל

שהתקשה 5המקורי ולחבר אותו אל עולמו הפנימי האישי. כך למשל במקרה של ילד בן

להיפרד מאמו במשך תקופה ממושכת וביקש שתשהה עמו בחדר בזמן הפגישה. בפעם

אל הפסנתר שעמד הראשונה שהסכים שאמו תשהה מאחורי הדלת מחוץ לחדר, הוא ניגש

צמוד לדלת, וניגן לה את ניגון החופה המסורתי. הוא בעצם לקח מתוך הרפרטואר

המוסיקלי הקהילתי את הניגון המנוגן לחתן וכלה, והשתמש בו כדי לבטא את הקושי שלו

להיפרד מאמו ואת העמדה הרגשית האישית שלו כלפיה. אילולא הבנתי את תפקידו

ייתי יכול להבין את משמעותו התרפויטית של השימוש בו. הקהילתי של הניגון, לא ה

דוגמא נוספת היא מטופל עם דימוי עצמי נמוך שבאחת הפגישות, תוך כדי פעולה שגרמה

נצח", שהן נצח, ל לו לתחושת הישג וסיפוק עצמי, שמעתי אותו שר לעצמו את המילים "ל

חסידי ידוע. הילד הוציא את ", מתוך שיר 39חלק מן המשפט "לנצח על מלאכת בית ה'

המילה ממשמעותה המקורית וחיבר אותה לצרכיו הרגשיים.

הגברת האמפתיה והסובלנות לתרבותו של המטופל ולסוגיות איתן הוא

מתמודד

יה תהבנה טובה יותר של תפקידה של המוסיקה עבור הילד החרדי יוצרת בהכרח גם אמפ

שלכותיה של המחויבות לקהילה נמצאות למשל ה והבנה עמוקה יותר להורים החרדיים.

38שבמקרה זה היא כפולה ומכופלת שכן הצלחתו בלימוד גמרא, תחום הלימוד החשוב ביותר בחברה החרדית,

(, התגמול העיקרי עבור הילד החרדי על 1997שמה אותו במקום של כבוד בתוך הקהילה. עפ"י מנצורה )

כחבר בקהילה. בקיאות תורנית הוא חיזוק מעמדו

39מילות השיר, מתוך הפיוט "אל מסתתר": "יה זכות אבות, יגן עלינו. נצח ישראל, מצרותינו גאלנו, ומבור גלות

דלנו והעלנו, לנצח על מלאכת בית ה'".

81

לא רק בקשר עם הילדים אלא גם בקשר עם ההורים. כאשר הורה מודאג מתלונן למטפל

במוסיקה שילדו אינו שר כתמול שלשום את זמירות השבת, הרי שבהקשר לנורמות של

החברה החרדית יכול להיות כאן קושי רגשי עמוק. מנקודת מבטו של ההורה יש כאן

בהזדהות ובחיבור של הילד אל התרבות הקהילתית ואל מה שאמור להיות נכון קושי

וטוב עבורו. או לחילופין, ילד שבהתנהגותו מפגין אנרגטיות ועוצמות ווקאליות חזקות,

שר או צורח בקולי קולות בבית ובגן. מציאות שכזו יוצרת דיסוננס עם העוצמות

ומזמינה התמודדות –לאיפוק והחזקה אשר בטבעה נוטה -המקובלות בחברה החרדית

הורית עם סוגיות קהילתיות מורכבות. המטפל במקרה מעין זה מתמודד גם הוא עם

הדילמה האם לאפשר למטופל להיות מה שהוא באמת או אולי "להתיישר" עם דרישות

הקהילה שאליה חוזר הילד בסופו של דבר.

מגבלות המחקר

הייתה לנסות ולהקיף ככל יכולתנו את נושא השירה לבנים חרדיים עד במסגרת המחקרכוונתנו

. יחד עם זאת, תוך כדי עריכת המחקר עלו תובנות, קשיים טכניים ומגבלות הלכתיות אשר 6-1גיל

הגבילו אותנו במספר תחומים. ההבנה כי החברה החרדית, למרות שעל פניו נראית הומוגנית

בה חסידויות ופלגים שונים, להם מסורות ומנהגים שונים, לא ואחידה, היא מגוונת מאוד ויש

אפשרה לנו להגיע לכל המקומות ולהקיף את כל העושר המוסיקלי אשר בוודאי קיים בהן. לכן,

בהחלט יכול להיות שלגבי פלגים מסוימים בחברה החרדית ימצאו מסורות מוסיקליות אחרות

יות נוכחים באופן פיזי בסעודת שבת חרדית שלא הגענו אליהם. בנוסף, לא התאפשר לנו לה

ולעמוד מקרוב על המנהגים והמוסיקה המושרת שם. יש להניח שגם אם היינו נוכחים בסעודה

כזו, מידת האותנטיות הייתה מוטלת בספק בשל המודעות לנוכחות החוקר בטקס משפחתי שהוא

צפיות. במקרים אלה, תיאום אינטימי מטבעו. סוגיית האותנטיות רלבנטית גם בבואנו לערוך ת

מראש הוא מחויב המציאות ולכן גם כאן המודעות לנוכחותו של החוקר עשויה לפגוע במידת

האותנטיות של השגרה הלימודית. בנוסף, המגבלה ההלכתית על שמיעת שירת נשים לא אפשרה

כלל ע"י נשים. לנו לשמוע בביצוע חי שירי ערש או שירים אחרים לילדי הגיל הרך, המושרים בדרך

82

המלצות למחקרי המשך

בשל היותו של מחקר זה מחקר חלוץ בתחום המוסיקה המושרת לילדי הגיל הרך במגזר החרדי,

לא הייתה באפשרותו להקיף את הנושא בכללותו וקיימים תחומים רבים אשר עדיין לא נחקרו

ד את עולם המוסיקה ואשר ראויים למחקר משלהם. למשל, מן המחקר עלה הצורך לחקור בנפר

של בנות חרדיות שהוא שונה מהותית מהעולם שנחשף במחקר הנוכחי. במחקר כזה כדאי לבחון

שאלות כגון: מהו תפקידן של הבנות בחברה החרדית? האם וכיצד הוא בא לידי ביטוי במוסיקה

קה המושרת להן? במה מתאפיינת המוסיקה של הבנות? מה תפקידה של המוסיקה בטיפול במוסי

בבנות חרדיות?

מחקר מעניין נוסף הוא בתחום המוסיקה של המתבגרים החרדיים. אוכלוסיית המתבגרים באשר

הם, היא באופייה אוכלוסייה מתמרדת, השואלת שאלות של זהות וחיפוש עצמי. המוסיקה לה

ד קונפורמיסטיים. כיצ-מאזינים המתבגרים מתאפיינת בהתאם בעוצמות חזקות ובטקסטים נון

מתמודדים עם צורך זה המתבגרים החרדיים החיים בחברה אשר תכנים אלה הם בסתירה

מוחלטת לתרבותה ודרכה? לאיזה מוסיקה הם מאזינים וכיצד היא משפיעה על עיצוב זהותם?

תרומת המחקר עבורי כמטפל

מירתו כאשר התחלתי את עבודת המחקר, לא ידעתי מה אמצא ולאן אגיע, אך לנגד עיניי עמדה א

אפשר אי כי, אלמנטארי רגשי צורך הם, באשר הם, לילדים ששירים(, 1155של סטוצ'בסקי )

. כל שהיה עלי לעשות הוא לחשוב קצת אחרת, ולאפשר לחוויות, הילד מחיי השיר את להפריד

למילים ולצלילים להם האזנתי, לחדור לתוכי. כך, התחלתי להכיר באמת ומקרוב יותר,

אוכלוסייה אשר טרם ביצוע המחקר חשבתי שהכרתי. במהלך המסע המרתק שעברתי, פגשתי

כוחה וחשיבותה של המוסיקה כמנגנת, אנשים, אשר פתחו בפניי את ליבם ולימדו אותי שוב את

. אין לי ספק כי הכניסה (Nettl, 1983)וכך גם כמספרת, את הוויי חייהם של אלה השרים אותה

לפניי ולפנים אל תוך נבכי עולמם המוסיקלי של מטופליי, אשר נעשתה בראש ובראשונה למענם,

עליו ועסוק בו גם מעבר לשעת הקרינה גם על הטיפול עצמו. תחושתו של המטופל כי המטפל חושב

שהייתם בחדר, מאפשרת פתיחות גדולה יותר, מחזקת את האמון ונותנת למטופל את ההרגשה כי

הוא אהוב ורצוי.

83

כסגירת מעגל למחקר זה, אספר כי לקראת סופו של המחקר, בפגישת אינטייק עם הורים לילד

וטיבו של הטיפול במוסיקה. כאשר הסברתי שכחלק מן חרדי המועמד לטיפול, הסברתי על מהותו

השימוש הנעשה במוסיקה אנו לעיתים גם מאזינים יחד למוסיקה, הבחנתי באם אשר נעה בחוסר

ביררתי מה מקור חוסר הנוחות שלה והיא אמרה שהיא נוחות בכיסאה והבנתי מיד במה מדובר.

שייכים לעולמו ושאולי אינם שאינם יםמוסיקלי מותשאשמיע לילד שירים מעולחוששת

שהבאתי בתחילת העבודה, סיפור שהראה כיצד בחירת מתאימים. בניגוד לסיפור ה"עוגה עוגה"

כאן כבר ישבתי נינוח בכיסאי והסברתי לאם המודאגת על שיר לא נכונה הביאה לכשל טיפולי,

ת סגירת המעגל ואת היכרותי לפניי ולפנים את ההווי המוסיקלי של הילדים. תוך כדי כך חשתי א

זכות וחובה שחשתי שהוא זכות וחובה גם יחד, מסע סופו של המסע הארוך, שתם אך לא נשלם,

לעולמם המוסיקלי של מטופליי. להתחבר

84

ביבליוגרפיה

)כרך ב'(. ירושלים: קרית ספר. המילון החדש(. 1111אבן שושן, א. )עורך(. )

תל אביב: תולעת ספרים. )תרגום ש' רוזן(.עור'. –ה'אני (. 1111אנזייה, ד. )

אוחזר מתוך: אנציקלופדיה יהודית לנושאים בתרבות ישראל לתחומיה. )ח"ת(. זמירות שבת.

p?id1=651http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.as

(. תל 1)יחידה שיטות מחקר במדעי החברה: עקרונות המחקר וסגנונותיו(. 1156אשכנזי, מ. )

אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

תרבותי של הבניית זהות גברית בטקסי ילדות בחברה -(. ממילה למלה: ניתוח פסיכו1111בילו, י. )

.16-16 ,11אלפיים, החרדית".

המוסף: על יהדות ישראליות ומה בדצמבר(. מרדימים בקום המדינה. 11, 1111בת שחר, ח. )

hamdynha-bkvm-http://musaf.bac.org.il/article/mrdymymאוחזר מתוך: שביניהן.

היבטים: חרדים ילדים עם מוסיקלי בחינוך עבודה דרכי של הצעות(. 1113). ג, אפשטיין-גורישניק

. העברית האוניברסיטה, מוסמך תואר קבלת לשם חיבור .התחנכותיים

פנים: כתב עת לתרבות, חברה וחינוך, (. דתיים, חילוניים והמוסיקה שביניהם. 1111גלבוע, א. )

51-53 ,111-115 .

. 36-11', ד, דוכן. בצליל ובזמר חסידותה (.1163) .ש.מ, גשורי

. 51-31 ',ט, דוכן. בחסידות וציבור יחיד זמרת(. 1111) .ש.מ, גשורי

הזמנה לפיוט. )ח"ת(. אשת חיל. אוחזר מתוך:

http://www.piyut.org.il/textual/193.html

:מתוךאוחזר .באשכנז שבת זמירות. )ח"ת(. א, היידו

http://www.piyut.org.il/articles/131.html

ירושלים: ניגוני ריקוד חסידיים. 111אוצר החסידות: (. 1111היידו, א., ומזור, י. )עורכים(. )

רננות.

85

ירושלים: פלדהיים. שירישונים.(. 1111הלר, ב. )

תל אביב: ספרי חמד. סודו של הרבי.(. 1113הררי, י. )

מעגלי קריאה: כתב עת לעיוןמוטיבים מרכזיים בסיפורי הילדים בעולם החרדי. (.1113)ויליאן, י.

.65-13, 11 ,ולהדרכה בספרות ילדים

. עובד עם: אביב תל )תרגום י' מילוא(. .ומציאות משחק(. 1111)ד.ו. , ויניקוט

. חרדים מטופלים עם לעבודה הנחיה קווי: בטיפול תרבותית רגישות(. 1111). י, ובילו. א, ויצטום

. 111-111 (,3) 5, שיחות

.35-11 ,11ספרות ילדים ונוער, ריאליסטית או דידקטית?. -ספרות ילדים חרדית (.1111)חובב, ל.

חוויה על": עד לעולמי מקומנו שם כי...ההר תחת אנו עומדים עדיין(. "1111). ש, ינסקי'טיקוצ

. 65-51, 15, אקדמות. חרדית דתית

טישלר, י. )ח"ת(. נישואין וחתונה בחברה החרדית. אוחזר מתוך:

http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7597

במוסיקה, בתרפיה -מאפייני המפגש הבין תרבותי במוסיקה: בין מטפל למטופל (. 1115) .נ, יהודה

-אוניברסיטת בר. דוקטור חיבור לשם קבלת תואר. בתהליך הביצוע -ובין המוסיקאי והיצירה

.: רמת גןאילן

העצמי. ותפיסת הילד תפיסת: חרדית ילדים ספרות של פסיכולוגים (. היבטים1111יפה, א. )

.11-11 (,1-1מגמות, מ"א )

חיבור לשם קבלת תואר דוקטור. האוניברסיטה העברית: להיות ילדה חרדית.(. 1111יפה, א. )

ירושלים.

השירה בגובה לדיוק, שיר הוראת ודרך קולי אימון של רכיבים בין הקשר (.1115) .צ', כהנוביץ

. : תל אביבאביב– תל אוניברסיטת. מוסמך תואר קבלת לשם חיבור. 1-6 בני אצל

.כתר: ירושלים .החרדים(. 1155). א, לוי

. המעיינות הפצת -חיש: ד"חב כפר. החסידות לאור נגינה(. 1111) .ל, לייבמן

86

נייר: החרדית בקהילה הרך בגיל ומודרך מדריך ביחסי תרבותי בין מפגש(. 1111) .ט, לנדלר

. עמדה

, 15, דוכן. ומוסיקליים חברתיים, היסטוריים היבטים: החסידית בחברה הבדחן(. 1111) .י, מזור

51-11.

מזור, י. )ח"ת(. השושלות החסידיות והטקסטים שבפיהן. אוחזר מתוך:

http://www.piyut.org.il/articles/910.html

:אוחזר מתוך .החסידית בחברה וניגון פיוט, מילה . )ח"ת(.י, מזור

http://www.piyut.org.il/articles/287.html

קתדרה לתולדות ארץ ישראל ויישובה, (. מן הניגון החסידי אל הזמר הישראלי.1115מזור, י. )

115, 115-15.

ן.מבח כמקרה "ראשונים שירים מאה: "בישראל ילדים שירי קנון של גיבושו(. 1115) .צ, מזרחי

. : ירושליםהעברית האוניברסיטה. מוסמך תואר קבלת לשם חיבור

חיבור לשם קבלת תואר ספרות הילדים החרדית כתופעה תרבותית ישראלית. (. 1111מלחי, א. )

מוסמך. אוניברסיטת בר אילן: רמת גן.

אלקנה: טללי אורות, ו'.(. ספרות הילדים החרדית ותפיסת חז"ל את עולם הילד. 1115מלחי, א. )

מכללת "אורות ישראל". אוחזר מתוך:

2.htm-http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/safrut

'סיפורי תורה' במסגרות חינוכיות לגיל הרך: תפיסת הדמויות המקראיות (. 1111)ה, ש. מנצור

. ה העברית: ירושליםאוניברסיט. החיבור לשם קבלת תואר מוסמךודימוי הילד בעיני המחנכים.

מרקוביץ, נ., וקם, מ. )ח"ת(. זמירות שבת. אוחזר מתוך:

http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=1145

לתרבות המרכז: אביב תל. אירופה מזרח יהודי של מוסיקלי פולקלור(. 1155) .י, בסקי'סטוצ

.למוסיקה הספרייה, ולחינוך

. המאוחד הקיבוץ: אביב תל .היהודית המוסיקה במעגלי(. 1155) .י, בסקי'סטוצ

. מודן: אביב -תל .(תרגום ש' פרקול) .תינוק של יומנו(. 1111) .ד, סטרן

87

בן שמן: מודן. קלר(.-)תרגום י' זיסקינדאישי של תינוקות. -עולמם הבין(. 1115סטרן, ד. )

חיבור לשם קבלת . וניתוחפעילותם המוסיקלית של ילדים בגני חובה בירושלים: מיון (. 1115) 'סלע, ז

.: רמת גןאילן-אוניברסיטת בר .תואר מוסמך

אוחזר מתוך:יהדות. Ynetבינואר(. ניגונים סלונים. 11, 1111פרידמן, י. )

0.html3834411,0-http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L

ירושלים: מכון התפשטות תוך הסתגרות: הקהילה החרדית בירושלים.(. 1155) .ושלהב, י .פרידמן, מ

ירושלים לחקר ישראל.

.מסדה: אביב תל. ובלמידה בהוראה האיכותי המחקר(. 1115) .נ, יהושע-בן צבר

.חיבור לשם קבלת תואר מוסמך התפתחות מוסיקלית בגיל הרך: מה מתפתח?(. 1111) .קרן, א

. : תל אביבאוניברסיטת תל אביב

.61-35 ,15, תכלת. הגנה כתב: החרדים(. 1116) .א, רוז

אוחזר מתוך: .onlineהארץ בינואר(. מה קוראים ילדים חרדים? 6, 1113רותם, ת. )

http://www.haaretz.co.il/gallery/kids/1.1901171

עיונים בתקומת ישראל, החרדית בצל השואה: להתחיל מישן. ה(. שיקום החבר1111שאול, מ. )

11 ,361-315 .

.315-315דוכן, ט"ז, (. "שלום עליכם": הלחן המקובל והמלחין הנשכח.1115שלייפר, א. )

ירושלים מכון: ירושלים .בירושלים לבנים חרדי חינוך -"כולם כנגד תורה ותלמוד"(. 1111) .א, שפיגל

. ישראל לחקר

יובל (,עורך) פלד 'א: בתוך. החרדי החינוך של והאידאית ההגותית התשתית(. 1111) .ב, רנסקי'שצ

. הביטחון משרד: ירושלים .(1111 -1135' עמ) בישראל החינוך למערכת

Angrosino, M.V. (2007). Doing Ethnographic and Observational Research. London:

SAGE Publications.

88

Brazelton, T.B., Koslowski, B. & Main, M. (1974). 'The origins of reciprocity: the

early mother-infant interaction'. In: Lewis, M. and Rosenblum, L.A. (eds). The Effect

of the Infant on its Caregivers, London: Wiley Interscience.

Butzlaff, R. (2000). Can music be used to teach reading? Journal of Aesthetic

Education, 34 (3-4), 167–178.

Cohen , V. (1980). The Emergence of Musical Gestures in Kindergarten Children.

Unpublished Ph.D Dissertation, University of lllinois at Urbana-Champaign.

Douglas, S., & Willats, P. (1994). The relationship between musical ability and

literacy skills. Journal of Research in Reading, 17 (2), 99–107.

Draper, T. W., & Gayle, C. (1987). An analysis of historical reasons for teaching

music to young children: Is it the same old song? In: J. C. Peery, I. W. Peery, & T. W.

Draper (Eds.), Music and child development (pp. 194–205). New York: Springer–

Verlag.

Elefant, C. (2002). Enhancing communication in girls with Rett Syndrome through

songs in music therapy. Unpublished PhD thesis, Aalborg University.

Nettl, B. (1983). The Study of Ethnomusicology: twenty-nine issues and concepts.

University of Illinois.

Smith, J.A., & Osborn, M. (2003). Interpretative Phenomenological Analysis. In: J. A.

Smith (Ed.), Qualitative Psychology: A practical guide to research methods (pp. 53-

80). London: SAGE Publications.

Stige, B. (2002). Culture centered music therapy. Gilsum, NH: Barcelona Publishers.

Wolcott, H.F.(1994). Transforming Qualitative Data: Description, Analysis, and

Interpretation. Thousand Oaks, CA: SAGE.

89

נספחים

ראיון פרוטוקול: 8 נספח

כללי באופן עצמך על ספר. 1

(מהילדות משמעותיות חוויות, שיחקת היכן, למדת היכן, גדלת היכן) כילד עצמך על ספר. 1

?מכיר אתה ילדים שירי אלו? לך מוכר" ילדים שירי" המונח האם. 3

(?לשיר ממש רצוי) דוגמאות לתת תוכל? בילדותך לך שרו הוריך האם. 1

צורה באיזושהי השפיעה שהיא מרגיש אתה האם? בילדותך לך ששרו המוסיקה לך תרמה כיצד. 5

?כיום שאתה מי על

דוגמאות לתת תוכל? לך ששרו ממה שונה זה? חרדים לילדים כיום שרים מה, ידיעתך למיטב. 6

(?לשיר ממש רצוי)

?שלך לילד שר עצמך את מוצא אתה היומיום בחיי סיטואציות באלו. 1

'(?וכו מלמד, גננת) שלך לילד שרים מלבדך אחרים אנשים בהן סיטואציות יש האם. 5

?לילדים תורמת היא כיצד? החרדים הילדים של המוסיקה משרתת מטרה איזו, לדעתך. 1

91

מדעת הסכמה טופס: 2 נספח

מ''הח אני

____________________ ______________ _________________

זהות תעודת' מס פרטי שם המשפחה שם

שלב בכל ה/חופשי אני כי לי ידוע?" חרדים לילדים שרים מה" שנושאו במחקר להשתתף מסכים

בפרסומים האישית לזהותי באשר סודיות לי מובטחת וכי במחקר להשתתף שלא לבחור שהוא

.כללי ובאופן מדעיים

_______________________________________________________

תאריך המשתתף חתימת

91

: אישור וועדת האתיקה המחלקתית3 נספח

92

דיסק מצורף :4נספח

שירי הדיסק

רבי אלתר –משיב הרוח ומוריד הגשם .1

יוסף צבי בראייר -ברכת המזון בראייר .1

"קינדערגארטן" –שיר לשבת במנגינת השיר "חג פורים" .3

"קינדערגארטן" -בין הרים ובין סלעים .1

אריאלה סביר -יושבים כולנו יחד היום .5

"קינדערגארטן" -טוב לי תורת פיך .6

יהודית שיקמן -עקיבא לך ללמוד תורה .1

אברהם פריד -כי הרבית .5

עיבוד ופסנתר: אבישי בורובסקי –ניגון החופה .1

בלחן המסורתי -נמשחת אשריך בר יוחאי .11

A

Abstract

This study was born out of my work as a music therapist with ultra-orthodox children.

I found that my lack of acquaintance with the musical world of ultra-orthodox boys,

led me to wrong musical choices and clinical interventions. Since no study has

covered this subject in the past, a comprehensive inquiry of this field was required.

The goal of this study was, therefore, to characterize the musical repertoire of ultra-

orthodox boys, 6-7 years of age, from both musical and social aspects. It was also

the goal of this study to better understand the contribution of this musical material in

the music therapy setting.

The study was conducted using an ethnographic framework. This framework seeks to

accompany and document the cultural reality of participants, in their natural

environment. In this study there was special interest in musical material including

songs, chants, incantations, prayers and more. Observations were conducted in ultra-

orthodox schools and interviews were conducted with ultra-orthodox parents,

educators, and musicians. In addition, I documented spontaneous conversations I had

with sellers in music stores, CD producers or relevant passers-by, as well as musical

materials I collected throughout the study, such as live recordings of songs, CDs, and

lyrics. The data was analyzed according to the ethnographic framework.

Results indicated the existence of a rich and varied musical repertoire. This repertoire

has been crystallizing for several decades beginning in the 1980s. The pioneers were a

few ultra-orthodox educators who independently and spontaneously started to create

musical materials for ultra-orthodox children, adapted to ultra-orthodox principles.

B

This breakthrough opened the gate for new sub-genres and new musicians that

continued developing music for ultra-orthodox boys.

The results also focus on sub-genres that make up the complex defined here in this

study as "Ultra-Orthodox children's songs". These are: popular ultra-orthodox music,

children's songs, activity game songs for toddlers, lullabies and waking- up songs,

Sabbath table songs, learning songs and Hasidic melodies. Several sites of music were

revealed in the study: home, educational spaces, weddings and celebrations, and

synagogue.

This study found two significant roles of ultra-orthodox children's music: an

educational role and a cultural role. The essence of the educational role is to serve the

message of Torah and help it penetrate into the child, while wrapping it in a pleasant

mantle. In the Ultra-orthodox environment, music is there with the message of Torah

wherever the child is, physically or mentally. The essence of the cultural role is to

connect the child to his congregation and to strengthen a sense of belonging. Both

these roles - educational and cultural – work to socialize the ultra-orthodox child in

three spaces of his life: the home space, the community space, and the educational

space. this study refers to this structure in a "hoop model" which we developed. The

"hoop model" shows how music works in all facets to softly and gently define the

borders and limits of the ultra-orthodox child.

Ultra-orthodox children's music reflects social class and society's attitude towards

them. We can therefore see that no musical site is forbidden to the child and that he is

an integral part of all events. The ultra-orthodox community expects the child to

integrate into the community, to join the activities, actively or passively, to carry out

the role of a receptor and not a leader.

C

An understanding of the musical world of the ultra-orthodox boy significantly

contributes to the therapeutic understanding. Music therapists with such knowledge

may increase the level of trust between themselves and their client. In addition, this

knowledge has the potential of enabling a music therapist to be better attuned to the

Ultra-Orthodox communal agenda and thus have increased levels of empathy and

tolerance to the client and the issues he faces.

This work was carried out

under the supervision of

Dr. Avi Gilboa

Department of Music

Bar-Ilan University

BAR-ILAN UNIVERSITY

What would you sing to ultra-

orthodox children?

Nir Seri

Submitted in partial fulfillment of the requirements for the Master's

Degree in the Department of Music, Bar-Ilan University

Ramat Gan, Israel 2013